פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת הכספים
29/09/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ג בתשרי התשפ"ב (29 בספטמבר 2021), שעה 10:00

הצעת תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

ינון אזולאי
יצחק פינדרוס
שלמה קרעי
שרון רופא אופיר

ורד בכר - מנהלת תחום בכירה שומה, משרד האוצר

אפרת ריץ - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אביב חצבני - סגן ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

חגי אדרי - סמנכ"ל ורמ"ט נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

רוית גרוס - מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

איריס שטרק - רו"ח, נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל

ששי שדה - יור האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

איתן צחור - עו"ד וסגן נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שלומית ארליך
שיר שפר

טמיר כהן

ירון קוונשטוק
הצעת תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ב–2021

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, כ"ג בתשרי התשפ"ב, 29 בספטמבר 2021. קודם כול אחרי החגים שמח לכולם, שמח לראות את כולכם. עברנו את החגים, עכשיו חוזרים לעבודה רציפה. אני חושב שזה חושב. התגעגענו כולנו לוועדה, לדיונים, לנושאים, ולא חסר נושאים. היום יש לנו שלושה נושאים על סדר-היום, אבל לפני שנתחיל בנושאים אני כמובן אתן לחברי הכנסת הצעות לסדר.

אבל אני רוצה לעדכן אתכם בכמה דברים. אחד, בנוגע למלגת "ממדים ללימודים". היום קיימתי דיון טלפוני עם נציגים של האוצר ושל משרד הביטחון, ויש בשורה: גם השנה המלגה הזאת תהיה ללא התניות. זה עדיין תלוי חקיקה. החוק צריך להגיע לוועדת השרים לחקיקה בהקדם, הנוסח כמעט סגור. ואז זה יגיע למליאה, כמובן הצבעה בקריאה ראשונה, ואז לוועדה. עוד פעם, קיבלתי הבטחה שהמלגה תהיה גם השנה ללא התניות של התנדבות ומילואים. זה משהו שאנחנו מלווים במשך חצי שנה, אפילו קצת יותר. ואני חושב שזו בהחלט צורה ללוחמים וללוחמות שתרמו למדינה, ויזכו לקבל למלגה ללא התניות. זה דבר אחד.

דבר נוסף שאני רוצה לומר זה בנוגע לסעיף הראשון, שזה תקנות מס הכנסה (שיעור מס על הכנסה בעד עבודה במשמרות). זו הוראת שעה, תקנה של מס הכנסה שאנחנו הולכים לאשר היום. ומה שחשוב לי, וכאן אני פונה לנציגים של הממשלה, לוודא שהרצף יישמר, ואותם חודשים – חודשיים לפי דעתי – שבהם התקנה לא הייתה תקפה, שאנשים יקבלו את הטבת המס. ואנחנו נרצה לשמוע איך זה אמור לקרות מבחינה טכנית. זאת אומרת, איך המעסיקים בעצם יפנו ואיך אנשים יקבלו את מה שמגיע להם.

עכשיו נעבור להצעות לסדר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה, מכובדי. שני נושאים בוערים, וקשורים בוועדת הכספים באופן עקיף וישיר. נושא הפשיעה והמשך הרציחות בחברה הערבית. אומנם יש החלטת ממשלה על תקצוב, אבל כידוע הדברים האלה תלויים בגורמים נוספים חוץ מתקציבים וכספים. אנחנו מתקרבים ל-100 נרצחים. עוד לא סיימנו את השנה, וקרוב לוודאי שהשנה נעבור את השיא –בעצם השפל – שהיה בשנה שעברה מבחינת מספר נרצחים.

ממשלת ישראל צריכה לקבל הכרעה. משטרת ישראל היא משטרה חזקה ומקצועית, אגב, כשהיא רוצה. למשל בנתניה, בגוש דן, בנהריה היא הצליחה למגר את ארגוני הפשיעה. אבל יותר מאשר רושם, התוצאות בשטח מוכיחות שהיחס הוא שונה, ולכן הדם ממשיך למלא את הרחובות. נחצו כל הקווים האדומים. וזה הנושא שמעסיק אותנו, ימשיך להעסיק אותנו, כי זה נושא של חיים ומוות.

הנושא השני הוא התחלואה הגוברת בחברה הערבית מבחינת קורונה. היום ראיתי את רשימת 40 היישובים אדומים, והם יישובים בחברה הערבית. יש סיבה ישירה: א' בתי הספר הערבים היו בפעולה, היהודים היו בחופשה. אגב, היום בתי הספר הערבים התחילו לעשות בדיקה סרולוגית, בדיקת אנטיגנים. מישהו יודע למה רק היום בתי הספר הערבים - - -

רגע, סרולוגי או אנטיגני?

אנטיגן. בדיקה אנטיגנית. למה רק היום בתי הספר הערבים עשו ולא לפני שבועיים למשל? עושה רושם שהסיבה היא שהחגים של היהודים הסתיימו, ולכן הפסדנו שבועיים שבהם התחלואה גדלה. זה כשל מערכתי למערכת החינוך.

אני שב וקורא לאנשים ללכת להתחסן. החיסון השלישי הוא חשוב. שיעור המתחסנים הוא נמוך, קודם כול בגלל נון-שלנטיות, אבל גם בגלל שמועות, דיסאינפורמציה, פייק ניוז, והיעדר הסבר מתאים שמגיע אל האזרח הפשוט לגבי חשיבות החיסון והאפקטיביות שלו, ואי נכונות בפייק ניוז שמוצף, שכאילו זה גורם לפגיעות שונות. יש תופעות לוואי רגילות. תופעות הלוואי האלה הן פחות קשות מהמחלה עצמה. ולכן חשוב חשוב חשוב ללכת להתחסן. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אני רק רוצה להתייחס. קודם כול כמובן הנושא של החיסונים הוא נושא קריטי וחשוב בכלל בחברה הישראלית וגם בחברה הערבית, וכנראה שצריך לעשות מאמץ נוסף כדי להעלות את רמת ההסברה בכלל האוכלוסיות בכל השפות, כדי שאנשים באמת יוכלו להבין את החשיבות.

לגבי הנושא של הפשיעה, והרציחות הבלתי-פוסקות בחברה הערבית, שאנחנו עדים להן, אני חושב שאני אבטא כאן קונצנזוס של כל חברי הוועדה, שאנחנו נהיה כאן כדי לעשות כל מה שתלוי בנו, כדי שהדבר הזה ייפסק וכדי שנוכל למגר את הפשע הזה, שבאמת שוטף את הרחובות, אגב לא רק בחברה הערבית, זה זולג לכל המדינה. ולכן זו בעיה של כל המדינה, וככה צריך להתייחס לזה. אני כן שומע כיוונים נכונים של הממשלה, ועל נכונות לטפל בסוגיה הזאת. אני מאוד מקווה שאנחנו נראה את התוצאות. ואנחנו נהיה כאן כדי לוודא שבאמת זה קורה.

משפט נוסף, אפרופו חיסונים. אני שמעתי את נאומו של ראש הממשלה באו"ם. לפרוטוקול אני רוצה לומר, שההתקפה של ראש הממשלה על פקידי מערכת הבריאות הייתה טעות, דבר לא ממלכתי, לא מקצועי, לא במקום. מותר להתווכח, דעות שונות, אבל לתקוף את הפקידות בצורה הזאת זה דבר לא נכון. אני זוכר ראש ממשלה קודם, שכשתקף את הפקידות הייתה קמה סערה, ובצדק. במיוחד לא לתקוף פקידות בפורום בין-לאומי. מה מעניין את ראש ממשלת ניקרגואה מה חושב נפתלי בנט על שרון אלרעי פרייס? לא במקום ולא נכון.

זאת הטעות היחידה?

יש עוד ישיבות.

חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה, אתה יכול עכשיו לפרט.

תודה, אדוני היושב-ראש. בימים האלו מובטלים בני 67 ומעלה מפסיקים לקבל את מענק ההסתגלות. אנחנו שומעים ומקבלים פניות על קשיים רבים של אנשים בגילאים האלה. ואני חושב שצריך לתת את הדעת לזה. הקורונה עדיין נמצאת כאן, למרות שכמו שהזכיר חבר הכנסת טיבי את נאומו של בנט באו"ם, הוא ניסה שם להטיף וללמד את כל אומות העולם איך מתמודדים עם הקורונה, אנחנו יודעים שההתמודדות היא כושלת.

לא, אנחנו לא יודעים.

אנחנו יודעים. אנחנו יודעים שההתמודדות היא כושלת.

משרד הבריאות לא מפרסם את מספר המתים כל יום, אז הוא עוד לא יודע.

אנחנו לא יודעים.

אנחנו יודעים שיש עשרות מתים מדי יום. ממדינה מחוסנת הפכנו למדינה באחד המקומות האחרונים, או במקומות הראשונים של המדינות האדומות.

ולכן צריך לתת את הדעת לאותם מבוגרים בני 67 ומעלה, לשקול אולי להמשיך את מענק ההסתגלות לעוד תקופה, לעוד פרק זמן.

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה כאן לנצל את הבמה הזו בהצעה, כמו שאמר אחמד טיבי, לצוותים המקצועיים, גם הרפואיים, גם במשרד הבריאות, גם הרופאים המתחמים, וגם מנהלי בתי החולים, שהחוט המקשר בין שלושתם זה הזלזול של מי שמכהן היום כראש ממשלה בפעילות שלהם ובעמדות שלהם. אני אכן התביישתי, התביישתי בערב חג, כששמעתי את נפתלי בנט באו"ם. התביישתי בהתנהלות. הוא כנראה עוד זוכר את התקופה שלו כמדליף מהקבינט, הוא שכח שפורמלית הוא ראש ממשלת ישראל.

אבל הצוותים האלה, אני רוצה לומר משפט אחד: אני יושב גם בכנסת, מייצג יותר מנדטים ממנו. אני מייצג את אזרחי ישראל יותר ממנו. הוא לא מייצג. לא רק שהוא לא מייצג אותי, הוא לא מייצג את מדינת ישראל, הוא לא מייצג את אזרחי ישראל בהתקפה שלו עליכם.

אני לא מבינה, הצביעו עבורך 61 אנשים? הצביעו עבורך 61 אנשים שתנהל?

גם עבורו לא הצביעו 61.

הרימו יד במליאה.

רק 60.

הרימו יד במליאה.

הרימו יד במליאה להדיח את נתניהו, ואת זה הצלחתם. אני לא אמרתי שנתניהו מייצג. הדחתם את נתניהו. בראבו.

לא, אם אנחנו צריכים לעשות שיעור במתמטיקה.

אני גם יודע להודות: הצלחתם להדיח את נתניהו.

אבל בואו נעבוד. קרעי, הרגע אמרת שבאת כדי לעבוד בשביל העם, אז בוא נעבוד בשביל העם ולא בשביל - - -

הציבור הדיח את נתניהו.

הצליח להדיח את נתניהו ואת החרדים. יאללה, בראבו.

הציבור בחר, 61 אצבעות.

רק שלא יביישו את העם הזה.

אנחנו מזמינים את החרדים.

תנו לי לסיים משפט. אני רוצה לחזק אתכם, גם את המתמחים, גם את שירותי הבריאות, גם את ד"ר שרון אלרעי פרייס, וגם את מנהלי בתי החולים שהממשלה הנוכחית מזלזלת בהם. אני רוצה לומר לכם: אל תיבהלו מהאנשים האלה, אל תתרגשו, הם לא מייצגים אף אחד. דרך אגב, גם לא אתכם. גם שר הבריאות ממרצ, שיש לו גם אותם מספר מנדטים כמו לנפתלי בנט, גם לא התפעל מההתקפה הזאת. תחזקנה ידכם. אנחנו מודים לכם על הפעילות שלכם, אנחנו מצטערים על המציאות הזאת שקבינט הקורונה לא מתפקד ויש כל כך הרבה מתים. וכמו שאמר אותו – באו"ם: כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, אנחנו על אף שהדיחו אותנו, על אף שהדיחו את נתניהו, והצלחתם בדבר הזה, אנחנו נעשה הכול בשביל שתצליחו. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. אני רק מתפלא על זיכרונך הקצר. אני אזכיר לך את התקופה של הפרויקטור רוני גמזו, שרצה להכניס מגבלות במקומות שהייתה בהם תחלואה גבוהה.

הוא שלח מכתב לנשיא אוקראינה, ועל זה ביקרנו אותו.

ויצאתם בהתקפה חסרת רסן. אז עזוב אותך.

שלח מכתב. עבר מניהול מדיניות ונתינת עצמות לניהול יחסים בין-לאומיים.

כן. כל הכבוד לך.

פינדרוס, אני רוצה לעזור לך: אתה מתנגד לעירוב פורומים בין-לאומיים בענייני בריאות בתוך מדינת ישראל.

יפה. וזה בדיוק מה שעשה הפרויקטור אז. אחמד, יפה.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קודם כול אני רוצה לחזק את הסוגיה של הפשיעה – את המחלה, אני קוראת לזה, זו לא סוגיה – של הפשיעה בתוך החברה הערבית. אני שמחה על מה שאמרת, כבוד היושב-ראש, אבל אנחנו רוצים לראות תוצאות בשטח. השטח כבר לא יכול לסבול עוד.

ואני רוצה להגיד לחבר הכנסת פינדרוס: לא רק מי שמציל חיי אדם מישראל – כל אדם. זה מה שצריך לכוון אותנו וזה מה שצריך להדגיש.

הסגן של מנסור עבאס אמר את זה באו"ם. אני ציטטתי אותו כרגע.

אוקיי. אני יודעת שיש לך דברים מקוריים, אז תגיד אותם.

אתה יכול להגיד את זה עד מחר.

זה מה שהוא אמר.

זה פשוט ביזיון, האמירות שלכם.

זה פשוט לא לעניין.

הדבר השני שאני באמת רוצה לשים על השולחן הזה זו כל הסוגיה של המטפלות במעונות היום. תנאי ההעסקה שלהם, כולנו יודעים, שהם ברמה הכי הכי נחותה. ואני לא אוסיף לדבר על כל ההתארגנות לגבי פתיחת שנת החינוך במעונות, שעדיין לא נפתחה – ההרשמה, התנאים, הדרגות – כל הדברים האלו. ואני מופתעת, אלה הילדים שלנו, זה הדור הבא שלנו, שאנחנו מפקירים אותם ככה. הנושא הזה צריך לקבל הסדרה בחוק כמו שצריך, ולדאוג גם לעובדות וגם לילדים. לתת תנאי העסקה הוגנים, וגם לשים קריטריונים מי יכול להיות במקום הזה ואיפה אנחנו יכולים להפקיד את הילדים שלנו.

הדבר הנוסף שאני רוצה להעלות כאן, דיברנו על זה לפני, כבוד היו"ר, זה הנושא שקשור לקורונה ולהתנהלות של הקורונה. אנחנו כאילו לא במצב של למידה מרחוק, אבל יש חלק די גדול של תלמידים שנמצא מחוץ לכותלי בית הספר. ובמיוחד אם נדבר על החברה הערבית – 40 ערים אדומות, שכולן ערים ערביות. זה אומר דרשני, וצריך לבדוק את הנושא משני הצדדים: מי אחראי על הנושא הזה? ושוב, אני רוצה לחזור להערה לגבי למה דווקא עכשיו התחילו הבדיקות. אני ישבתי בוועדת החינוך והתרעתי על זה לפני החגים, שיש הזדמנות עכשיו שהמערכת יכולה להתפנות לבתי ספר ערביים, ושיהיו לה מאגר של תוצאות עד שבתי ספר במגזר היהודי חוזרים. וזה לא נעשה.

אז במקרה הזה שהילדים נמצאים בחוץ, אין שום תשתית ללמידה שלהם. מצד אחד הם צריכים ללמוד, להספיק את מה שהתלמידים האחרים לומדים בכיתות. אין להם תשתית, לא של אינטרנט, לא של מחשבים. אני הייתי המומה לשמוע, שמחלקים עכשיו 35,000 מחשבים, מתוכם כאילו הצורך בחברה הערבית – תשמעו – 3,000. אנחנו יודעים שמדובר, אחרי מה שנטען בשנה שעברה, לפחות בבין 60,000 ל-70,000 מחשבים בחברה הערבית.

אז שלא נעשה מעצמנו צחוק, ואל נצחק לעצמנו בפנים. נהיה אמיתיים, נגיד את האמת, ונחשוב איך אנחנו מתמודדים עם האמת הזאת. לא לטייח דברים, ואחר כך עוד כמה חודשים נגיד: מה קרה? בואו נחפש את התוצאות ונחפש את הסיבות. הכתובת כבר על הקיר. ראינו כבר את התוצאות משנה שעברה. הפער הזה שכבר נוצר בשנה שעברה, עם מה שיהיה בשנה הזאת, כל החברה הישראלית תשלם עליו מחיר. ולכן צריך עכשיו להתחיל.

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה להצטרף לדברים של חבר הכנסת טיבי בנושא של אלימות בחברה הערבית וחיסונים. שני נושאים חשובים, שכמובן אנחנו חייבים לטפל בהם.

אני רוצה לברך את חבריי חברי הכנסת קרעי וחבר הכנסת פינדרוס על עמדתם הבלתי-מתפשרת לטובת הדרג המקצועי, אחרי שרמסו את הדרג המקצועי בכל משרדי הממשלה.

לא, בפירוש לא. עמדתי - - -

אני לא הפרעתי לך.

אבל אל תסלף את דבריי. אני בעד שנבחרי ציבור יקבעו מדיניות גם בניגוד לעמדת גורמי המקצוע.

- - -

רק לא לתקוף אותם מעל במת האו"ם, שזה לא מעניין אף אחד שמה.

רמסתם את הדרג המקצועי בכל משרדי הממשלה, ועכשיו פתאום אתם קופצים, ואין לי אלא לברך על כך.

- - -

עדיין נבחרי ציבור צריכים להתוות מדיניות ולא גורמי מקצוע.

אתם לא תשכתבו את ההיסטוריה.

אבל בימת האו"ם היא לא המקום לכבס את הכביסה המלוכלכת שלך.

לא תשכתבו את ההיסטוריה. היא רשומה, כתובה, מתועדת.

אדוני, אני מבקש לאפשר לי להשלים.

חברים, אני מבקש שתיתנו לחבר הכנסת בליאק להשלים את דבריו. תודה.

תודה. והדבר השלישי, הגיע לשולחני נושא של הארכת תוקפן של תקנות מס הכנסה בנושא שיעורי פחת לציוד שמשמש לתעשייה, לעבודות בנייה, לבתי מלון וכן הלאה. התקנות היו בתוקף מ-1985 עד שנת 2016 ומאז לא הוארכו. למיטב ידיעתי, בשטח התעשייה המשיכה לפעול לפי התקנות שהיו בתוקף 30 שנה. זה נושא חשוב, זה נושא קריטי היום, כי היום למעשה סוגרים שומות של שנת 2017, 2018, 2019. אני מבין שזה נמצא איפשהו במשרד האוצר. אני פונה גם למנכ"ל משרד האוצר וגם לאגף תקציבים.

לא, הייתה בקשה לדיון של ינון על זה.

לא, ינון דיבר על משהו אחר.

לא, זה משהו אחר, זה פחת מואץ.

ינון דיבר על פחת מואץ בעקבות הקורונה.

נכון. כאן מדובר בציוד לתעשייה. גם לאגף התקציבים גם לרשות המסים, לפתור את הבעיה ולהאריך את התוקף, כי באמת התעשייה מחכה לזה. תודה רבה.

בסדר. אנחנו נבדוק את זה אחר כך מול רשות המיסים. נירה שפק, בבקשה.

תודה. האמת שרציתי לדבר על שני נושאים, אבל השיח הארוך שכאן מחייב התייחסות. קודם כול על מה שאמרת לנו על המלגות, באמת בשורה. כל הכבוד.

שני דברים למה שנאמר כאן. אחד, אני מרגישה שהפכנו להיות זירת פעולה לצייצנים ולא ועדות בכנסת. כל אחד שרוצה להביא, ושאחרי זה יחכו לו בחוץ, שיהיה לו מהטוויטר והפייסבוק - - -

למדנו מבנט באו"ם.

רגע, פינדרוס.

בואי, את הפרעת לי יותר.

אגב, היא לא, היא לא דיברה.

היא קפצה.

נירה לא קפצה, מה פתאום.

היא קפצה כשאני דיברתי.

אני קפצתי כשהוא דיבר, נכון. יפה. אבל מותר לי.

יש הקלטה.

אני רוצה להגיד שאני מחפשת את כל אלה שמדברים על צריך לעשות, אלה שמתראיינים בכל מקום – לא מוצאת אותם. יוצאת לסיורים על הרפורמות בוועדות, היה סיור של ועדת הכלכלה על הרפורמה בחקלאות, שלא היה מי שלא יגיד מילה על הנושא הזה. מזל שהצטרפתי למיכאל ביטון כנציגת יש עתיד והוא היה כחול לבן, כי כל אלה שדיברו והתראיינו בכל מקום – לא ראו אותם. הוציאו אוטובוס בשביל שני אנשים, שאחת מהם גרה בעוטף, נסעה חמש דקות. אז איפה כל הגיבורים האלה? ואתם יודעים מה? אני הגעתי לזה, כי חיפשתי איזה נושא שאני מתעניינת בו, ביקשתי מהעוזרים הפרלמנטריים שלי לשקף את כל הלו"ז של כל הוועדות, גם אם אני לא בוועדת הכלכלה.

אז כל אלה שמתראיינים, ברגע שזה בחול המועד, לצאת רגע מהחופשה שלנו, אז זה פתאום לא בסדר עדיפות. אבל אני בטוחה שנשמע אותם חוזרים לדבר על זה עכשיו. אז אני ממליצה שבואו נשנה את הזירות, בואו נכבד - - -

מה היה בוועדת הכלכלה בחול המועד?

היה סיור על הרפורמה בחקלאות.

לא הבנתי, מי שלא בסיור לא בעד החקלאות? בלבלת אותי לגמרי.

רגע, פינדרוס, אני לא אבלבל אותך, אני אסדר לך את הדברים.

בלבלת אותי. אני נלחם בוועדות, בהצבעות, בהסתייגויות, על נושא החקלאות לא פחות ממך. וזה שאני לא מגיע לסיור לראות את החוואי מיכאל ביטון לא הופך אותי לפחות נאמן ממך לחקלאות.

זה מצרפי.

יכול להיות שדווקא הסיור, נירה, הוא סיבוב יח"צ, יותר מאשר העבודה בוועדות.

לא יודעת, זו ועדה, אני לא באתי לסיבוב יח"צ. אני אגיד כמה דברים: קודם כול תמיד אלה שפה הם אלה שכן עובדים. אז אותך, קרעי, אני רואה הרבה, ואנחנו מדברים הרבה, ואתה עושה פעילות פרלמנטרית. כנ"ל פינדרוס, כנ"ל טיבי. זה מצחיק שאלה שפה הם אלה שרואים אותם, אבל יש עוד 80 כאלה שלא רואים אותם בשום מקום.

אבל לא הגעתי לסיור.

אז אני פונה בבמה הזאת לכל אלה: בואו נייצר עבודה, בואו נקרא חומרים, בואו נלך לממ"מ. אני רואה פה אנשים שמעלים נושאים שלא קשורים לנושאים של הדיון – לא מדברת על הצעות לסדר – אלא תוך כדי הדיון מקשקשים את עצמם לדעת. אז בואו נכבד, יש לנו שלושה עוזרים פרלמנטריים, בואו נשתמש בהם. זה אחד.

שתיים, אני חייבת להעיר משהו לגבי מה שנאמר על החברה הערבית. זה כל פעם מטריד אותי מחדש, כי אני אומרת: אנחנו כל הזמן פונים פה ופה, וזה נכון לעוד מקרים, אבל אני פונה כרגע לח"כים שהעלו את זה כאן: זה לא יעשה רק ברמה הזו. צריך לראות מה קורה עם ההנהגה הפורמלית והבלתי-פורמלית, מה קורה עם הרשויות המקומיות.

שטויות. זו אחריות של מדינה.

זו אחריות כוללת.

אחריות של מדינה.

זו אחריות כוללת.

אני הייתי ראש רשות במגזר החרדי הרבה שנים. אני בא מהשלטון המקומי. זו אחריות של מדינה.

ברור שזו אחריות של מדינה, אבל צריך - - -

הייתי ראש רשות חרדית, אני יודע בדיוק מה זה – זו אחריות של מדינה.

ראש רשות לא חייב. אין להם את הכלים - - -

זו אחריות של מדינה, וצריך שותפים לזה.

- - - רשויות, אבל לא נותנים להם שום סמכויות. על מה את מדברת?

לא יודעת, לימדו אותי שאם הולכים בדרך ומגיעים בסוף לשלט: "זהירות, מפולת", צריך לבחור דרך אחרת. האמירה שלי היא אמירה חיובית. אנחנו צריכים לשבת, לבחון ולראות איך עושים את זה בכל הוועדות.

את חושבת שלא עשו את זה?

מפכ"ל המשטרה צריך לקבל החלטה.

אני חושבת שפה בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה, בוועדת הבריאות, העבודה – בכל הוועדות – צריך לראות איך עושים את זה ביחד.

נירה, מדינת ישראל שולחת שוטרים לטפל בפשיעה באיחוד האמירויות. את שמעת על זה?

לא, לא שמעתי על זה.

אימאן, אני אגיד לך ככה: במהלך דיוני התקציב נזמן לפה לא את כל השרים אבל את רוב השרים, שיגיעו לפה להציג את התקציב, כולל התוכניות שלהם לשנים הקרובות. וכמובן יגיע גם שר הבט"פ, ואנחנו נשמע אותו. וגם נתייחס ספציפית לנושא הזה, כדי לראות איך המדינה נכנסת פה לפעולה. נירה, הרשי לי לפרשן אותך. היא התכוונה לזה שזה אמור להיות מאמץ משותף של כולם בכל הרמות.

ברור. אמרתי, משותף.

אנחנו כבר הרמנו ידיים. אין לנו מה לתת יותר במקום הזה. אני מדברת עליי אישית - - - לא יכולה אפילו לכתוב מילה, לא להגיד מילה.

אימאן, אנחנו נעשה את זה ביחד, כל אחד עם היתרון היחסי שלו, כדי להשפיע על הסוגיה הזאת.

אני מרגישה מחויבות לזה לא פחות מאשר את.

משפט אחד, ברשותך.

רגע, תן לה לסיים.

שני נושאים שרציתי להעלות אותם לפני שדיברנו כאן. אחד, תקצוב פינוי תוכנית מלונית. אני מעלה את זה כל הזמן. אני לא רוצה שנגיע לרגע שיקרה משהו ונגיד: אמרתי לכם. לא רוצה "אמרתי לכם", רוצה לדעת, דוח מבקר המדינה מיוני 2020 אומר, שבהינתן מקרה כזה זה לא יצא לפועל מכיוון שאין סגירות תקציביות. והינה, ראינו את בשומר החומות, לא היו סגירות תקציביות – אזרחים ננטשו. ולכן אני מבקשת שנקיים את הדיון הזה.

פה או בוועחו"ב, נירה?

תקציב זה פה.

לא, תקציב ועחו"ב זו ועדה משותפת.

בוועדה המשותפת אפשר להעלות את זה.

אז שמה צריך להעלות את זה.

והדבר הנוסף זה הנושא פיצויים לשומר החומות. לא נפתר. אני מבקשת להביא את רשות המיסים לכאן ולראות סטטוס: כמה פניות עומדות? כמה לא עומדות? בפעם הבאה שיש לנו אותם, והם באים כל הזמן, רבע שעה לפני, רבע שעה מתוך הדיון, לשים את הנושא הזה. לא יכול להיות שלא מפסיקים להתקשר אנשים שלא מקבלים מענה. רק מי שמגיע בקשר אישי, אז סוגרים לו את הפינה. לא יכול להיות.

אני חייב לומר לך שהייתי בקשר עם כמה אנשים, שדרשו פיצויים בגין שומר החומות, והרבה אנשים במהלך התקופה האחרונה קיבלו מקדמות.

מאז שדיברנו קיבלו מקדמות.

כן.

אבל זה לא במקום, מקדמה זה פיצוי על בינתיים. וחלק גם את זה לא קיבלו.

בסדר.

ואני ציפיתי ל-100% מקדמות, לא ל-70 ולא ל-60. כשאנחנו עושים תקלה אז אנחנו צריכים לפצות 100%.

בסדר גמור. את צודקת. מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

שלום לכולם. אדוני היושב-ראש, האמת שרציתי להתייחס לנושא אתגרי הצוקים בערי חוף, אבל שני הנושאים המרכזיים שעלו פה ממש מחייבים אותי להגיב. יש שני אתגרים, האחד אתגר הקורונה, והשני זה האתגר של האלימות בחברה הישראלית. אני רוצה רגע להתייחס לאתגר הקורונה. אני שומע את חבריי שמייצגים פה את המגזר החרדי, אני פשוט נדהם כמה מהר הם שכחו מה הם אמרו לפני שנה בנושא הקורונה. זאת אומרת, יש גבול כמה אפשר להגיד זיכרוננו קהה. יש גבול.

מה אתה אומר? תוציא את כל הציטוטים.

חבר'ה, יש גבול. הרי לא יכול להיות שהחלפת כיסא מהאופוזיציה לקואליציה, ברח לך כל הזיכרון. בואו, אתם רוצים שאני אתן לכם תזכורת מה אמרתם?

אתה יודע מה? אתה מראה שאתה אפילו לא יודע מה אמרתי. אתה פשוט מבלבל את המוח. אתה פשוט מבלבל את המוח.

זה פשוט גובל בציניות. אני אספר לך מה נאמר על הטיפול באוכלוסייה החרדית. אתה רוצה שאני אתן לך ציטוטים שלך? באמת. אז אני מציע, יש גבול.

אל תדבר על מי שהיה שם, כי תסתכל על ראש הממשלה שלך, מה הוא אמר כשהוא היה באופוזיציה ומה הוא עושה היום.

זה בכלל. בנט בכלל - - -

אז אין לך בכלל מה לדבר. אם כבר אתה מדבר - - -

בוקר טוב, חבר הכנסת ינון אזולאי, ברוך הבא לדיון. לרשום אותך להצעה לסדר? אין בעיה.

קודם כול רציתי שתדע שהגעתי. עכשיו תרשום אותי.

בוקר טוב, שמח לראות אותך, אחרי החגים שמח.

חבר הכנסת אזולאי, לא יעלה על הדעת שאני יושב פה חצי שעה, שותק, מקשיב לכולם בקשב רב, לא פציתי פה, אתה מגיע לפני דקה ואתה מפריע. זה לא הגון. חכה, תקשיב למה שאני אומר.

רציתי רק שישמעו אותך בכותרות, כי אחרת זה לא היה מסוקר.

לגבי אתגר הקורונה אני אומר: יש גבול לציניות. אני רוצה רגע להתייחס לנושא, ואני רוצה להתייחס לחבר הכנסת אחמד טיבי.

הלכנו לאו"ם לדבר על שרון אלרעי פרייס? השתגעתם? דברו עם ניצן הורוביץ, הוא יסביר לכם את הבעיה.

ואני אומר את זה מתוך זה, שאין ספק שהתקלה החמורה ביותר שקורית היום במדינת ישראל ברמה האסטרטגית זה האלימות בחברה הישראלית, בדגש על האלימות בחברה הערבית. ויורשה לי, אני בכל זאת הוצאתי את תוכנית עיר ללא אלימות לאוויר העולם, אני חושב שאתה יודע את זה. והשקעתי מאמץ מאוד מאוד גדול בנושא הזה, ואפילו יש הישגים בחלק גדול מהרשויות. אבל דבר אחד אסור שיקרה. אסור שיקרה. אני אומר את זה באופן הכי ברור, בהזדהות עמוקה. אני גם הצגתי לך את תרומתי והתגייסותי לעניין. אסור שנראה את הטיפול כטיפול חד-חד-פאזי, שהמשטרה היא חזות הכול. זה לא נכון להסתכל ככה.

מי אומר את זה?

שנייה, תנו לי רגע לסיים. אין ספק שהמשטרה היא ה-pivot, היא הציר המרכזי בטיפול בפשיעה. אין ספק בזה. אבל היא חייבת לקבל מערכות תומכות הוליסטיות רחבות ממדינת ישראל – אני רוצה שיהיה ברור, אני לא מגלגל את זה עכשיו לראיס אל בלדייה, אני מגלגל את זה לכל המערכות. אסור לחשוב לרגע שאם נשים את זה על שולחן המשטרה בזה פתרנו את הבעיה. יש כאן מערכות שלמות שצריכות להיות מערכות תומכות. זה מערכות רווחה, מערכות חינוך ומערכות של הסברה. מערכות שלמות. בקיצור, כל הקהילה, כשהמשטרה מובילה, צריכה להתמודד עם העניין הזה.

אני אומר את זה מתוך היכרותי את גודל המשימה. ואני טוען שזו סכנה אסטרטגית לחברה הישראלית, בוודאי וודאי לחברה במדינת ישראל, וכולנו צריכים לשלב ידיים. דרך אגב, אין לזה גבולות גזרה, צריך לזכור. זה מחלחל וזה יחלחל לכל אזור. לכן אני רואה בזה פעולה שהיא מחויבת המציאות.

הנושא האחרון, אפרופו מה שאמרה נירה, אני מזמין את מי שחפץ לבחון את נושא הצוקים בערי חוף. אני מניח שאתם יודעים שלאורך חופי ים תיכון יש סכנה אמיתית, שמאיימת על הרבה מאוד חופים. יש כאן איזה מין רצון לברוח מטיפול בעניין, מגלגלים עיניים – רשות מקומית לכיוון הממשלה, הממשלה לכיוון מועצות, וכן הלאה וכן הלאה. אני פונה פה לחברי הכנסת כמובן. מחר בשעה 09:00 בבוקר אנחנו מתחילים סיור באזור הצפון, מי שירצה אני אתן לו את כל הפרטים, לשמוע את מה שקורה שם. ואני חושב שנצטרך כולנו, גם הוועדה הזו, לטפל בסוגיה שבסוף הטיפול בה הוא עתיר משאבים. ונצטרך להיות כאן, אין לנו ברירה. תודה.

אריכות חיים לעוסקים בוועדה.

תודה רבה. אחרון הדוברים בהצעות לסדר – חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק מאיר הלוי, אם אתה רוצה להפריע אתה יכול, אז אתה לא מפריע, רק סך הכול תשתתף איתי. אבל באמת זה רק היה בשבילך.

אני קודם כול רוצה להביע את מחאתי. אמר ראש הממשלה של ששת המנדטים, בנט, באו"ם, ותוקף את אנשי משרד הבריאות. ופתאום כל חברי הקואליציה נכנסו למנזר השתקנים, כולם שותקים. אם זה היה הפוך, כולכם הייתם קמים, זועקים. אבל כשראש הממשלה שלכם תוקף אנשי מקצוע, אז פתאום הכול בסדר.

אבל זו ההתנהלות שלו. אפרופו מה שאמרת, חבר הכנסת יצחק מאיר הלוי, כשהוא היה באופוזיציה, אם היית שומע אותו, איך שהוא דיבר, ומה הוא היום עושה, לא רק מדבר, אז לא היית אפילו מעז להגיד דבר כזה לחבר הכנסת פינדרוס, כי אני חושב שהדוגמה הכי חיה זה בנט, וכל החברים שלו, השותפים, גם בנורבגי ראינו את זה. ולצערי זה ממשיך, וזה יהיה כנראה עוד קצת זמן. מקווים שיעביר במהרה את ממשלת הזדון מן הארץ. ככה אנחנו התפללנו, מקווים שכך זה יהיה.

היא עברה, היא עברה.

לא, עוד לא עברה. זה העניין.

היא עברה, היא עברה.

כנראה שלא התפללת בזמן הנכון.

ממשלת הזדון עברה. התבלבלת בתאריך.

אגב, את יודעת באיזה תפילה זה?

לא, זו תפילה רטרואקטיבית.

אה, אוקיי. רציתי להגיד לו שיפסיק - - -

קודם כול, אני שמח שאתם מתמצאים קצת בתפילה, רק הייתי שואל באיזה תפילה זה. אבל בסדר, עזבו, לא נביך אתכם.

אבל גם מה שאמר חבר הכנסת ולדימיר לגבי הפחת המואץ, שתדע שגם ביקשתי, והיה צריך להיות גם, אומנם בנושא קורונה, אבל כל הנושא של הפחת המואץ שהיה צריך להיות דיון נדחה. אני מחכה עדיין שהיושב-ראש יעשה את זה.

דבר אחרון שביקשנו – שומר החומות. היה מבצע שומר החומות, עדיין לא קיבלנו עדכונים. אני יודע גם שלא ניתנו עדיין הפיצויים. הוגשו, לא ניתנו. מה נעשה עם זה? כמה כסף? מה שריינו? אנחנו מבקשים לקבל נתונים ממשרד האוצר, מרשות המסים.

ינון, ביקשתי את זה.

תצטרף לבקשה שלה. יש פה ערבות הדדית.

קודם כול, תמיד אצלי הערבות ההדדית. אתם יודעים את זה, הערתי את זה גם אז. אני גם העליתי את זה לפני החגים, הגענו אחרי החגים, צריך להתחיל לפרוע.

ואני מחזק את ידיהן של המטפלות במעונות היום ששובתות. אני חושב שהגיע הזמן פעם אחת להעלות להן. שבמשרד האוצר ישבו ולא רק ינפנפו אותן, אלא יעשו באמת עבודת עומק, בשביל להבין מה באמת המטפלות האלה נותנות לילדים שלנו, וצריך לעשות הכול על מנת לשפות אותן ולהעלות להן במשכורות שלהן. אני תמיד אומר שאשתי מנהלת מעון, אני יודע את זה מקרוב. אני יודע מה המטפלות באמת לא מקבלות.

צריך לחזק את ידן ואני קורא להן להמשיך במאבק, ושיצטרפו אליהן עוד ארגונים. וביום ראשון אם עוד לא תיפתר הבעיה, שייצאו לשביתה, כולל הכול. יש לי גם ילד במעון, ואם נצטרך שאשתי גם תהיה שמה ותשבית, אז לא משנה. אני חושב שגם אנחנו צריכים להיות שותפים לזה במאבק שלהן. שישביתו אחד ולתמיד ויקבלו את מה שמגיע להן. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. סיימנו את ההצעות לסדר, אפשר לעבור לסעיף הראשון בסדר-היום: תקנות מס הכנסה - - -

אדוני היושב-ראש, יש לי בקשה לקראת הדיון שיש ביום שני בפתיחת המושב. אם אפשר לקבל את התקציב של 2020, 2021 ו-2022 בקובץ אקסל, לצורך ניתוחים, לצורך בדיקות שאנחנו רוצים - - -

אני אבדוק את זה.

אגב, שר האוצר לא אמור להגיע פה לוועדה, להציג לנו?

הוא מגיע ביום שני.

אוקיי.

אז נשמח אם נקבל את זה עוד לפני הדיון איתו. זה קובץ שקיים, זה לא שהם צריכים להכין משהו.

ננסה לבדוק את זה.

אז אני עובר סוף סוף לתקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות). אני מזכיר לכולם, זאת הכנה שקיימת מ-2015, אם אני לא טועה, שמקנה 15% הטבה במס לעובדים שעובדים במשמרת שנייה ושלישית. התוקף של התקנות האלה פג בסוף שנת 2021, ואז הוארך בתוקף סעיף 20, ואז זה הוארך עד יוני 2021. וכרגע אנחנו עומדים לאשר את זה רטרואקטיבית.

וכפי שאמרתי בתחילת הדיון בבוקר, חשוב לנו לא רק לאשר את התקנות, אלא גם להבין איך העובדים שלא קיבלו את הטבות המס, ונאלצו לשלם מס הכנסה גבוה ממה שהם ציפו, איך הם יקבלו את הכסף חזרה. מה המנגנון? איך הסיפור הזה אמור לעבוד? אז בבקשה, מי מציג?

אפרת ריץ, רשות המיסים. בוקר טוב. אז באמת תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) הותקנו ב-1986, והוארכו לפי סעיף התחולה מעת לעת. והתוקף האחרון שלהן תם בשנת 2020. הן הוארכו לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת עד אמצע עד יולי 2021. ואנחנו מבקשים להאריך את התחולה באופן כזה שהתיקון שהצענו זה שהתקנות יחולו עד סוף שנת 2022. זאת אומרת, שהתחולה תהיה ככה שבמקום עד שנת 2020 הן יהיו בתוקף עד 2022. באופן הזה זה שומר על הרציפות, ככה שהתקנות יהיו בתוקף לאורך כל התקופה.

אפרת, אם את יכולה להסביר מה בדיוק אומרות התקנות? ולמה אתם מביאים כל פעם את התיקונים באופן רטרואקטיבי, גם בפעמיים האחרונות זה היה באופן רטרואקטיבי לשנתיים-שלוש אחורה, ולא לפני שהן פוקעות?

אז התקנות, צריך להסביר, קובעות הטבה במס לעובדים במשמרת שנייה או שלישית במפעלי ייצור, לפי הגדרות מסוימות שקיימות בתקנות. הזיכוי מהמס הוא בשיעור 15% מההכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית, אם המעסיק משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שנייה או שלישית. זאת אומרת, זו הטבה שניתנת על משמרת שנייה או שלישית, שהיא בעצם מעבר לשעות העבודה הרגילות.

רק במפעלי ייצור?

את זה קראנו. למה צריך רטרו, ולמה לא רואים לפני הזמן ובאים אלינו בצורה מסודרת? זאת הייתה השאלה. קראנו כבר.

לא רק זה, נירה. זה גם מופיע בתקציב כבר. זו איזושהי עז, ניסוי ותעייה. בוא ננסה לקחת להם את זה. הצלחנו – הצלחנו. לא הצלחנו – נתקן. בתקציב זה כבר מובנה בפנים ל-2021, 2022.

ועוד שאלה: למה רק לפועלי ייצור?

אפרופו השמצה של אנשי מקצוע, חבר הכנסת שלמה קרעי.

זה כתוב במכתב של - - -

כן, אבל אף אחד לא עושה את זה בכוונה.

לא, באמת.

אבל רגע, בוא נשמע את הסיבה.

פה נדרשת פעולה מאזנת. זה נמצא כבר בתוך התקציב. אז תסביר לי - - -

אני לא יודע להסביר את זה. אבל היועצת המשפטית שאלה שאלה - -

אז תגן על אנשי המקצוע גם כשהם טועים.

רגע, ובדיוק הנציגה של רשות המיסים עמדה להסביר את זה, ואתה קטעת אותה. אז אני מבקש שתיתן לה.

בבקשה. אני לא חושב שזה קשור אליה, ההכנה של התקציב.

אבל בוא נשמע. שאלו למה זה רטרואקטיבי. היא עמדה לענות.

לא, אז אני אומר: לא רק רטרואקטיבי, זה גם מופיע בתקציב. יד אחת שמה את זה כבר, היד השנייה לקחה את זה.

לא, אם זה לא היה מופיע, אז היינו אומרים דרשני, איך הוצאתם את זה. היות שזה בפנים, אז בוא נשמע, מה הייתה התקלה שלא הבאתם את זה בזמן? זאת השאלה.

אתה יכול להיות סנגור מאוד טוב של אנשי המקצוע.

לא למדתי משפטים. כן.

אנחנו בעד אנשי מקצוע.

אז אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, לעניין השאלה למה לא הבאנו את זה בזמן – אין לי תשובה ספציפית למה זה לא הגיע. אלה היו באמת איזשהם עיכובים טכניים, אבל זה היה אמור להגיע. כמו שאמרתי, זה היה בתוקף עד יולי 2021, ואנחנו עכשיו עומדים בסוף ספטמבר, מביאים את זה כעת, באופן כזה שכמו שאמרתי, תישמר הרציפות.

אבל איך זה קורה? מה העובד צריך לעשות? מה המעסיק צריך לעשות?

אין רציפות.

תישמר הרציפות של ההטבה, זה מה שהסברתי בתחילת הדברים. ההטבה תהיה בתוקף עד סוף שנת 2022.

אפשר הכי פשוט להגיד או שהייתה תקלה או שלא שמנו לב, כי לא הגיוני לבוא אלינו ולהגיד אחורה.

לא, הם אמרו את זה פעם שעברה.

זה לא הגיוני. לא צריך לתרץ את זה. צריך להגיד שזה לא בסדר, אלא אם כן באמת יש משהו מהותי, שגרם לכם להביא את זה לפתחה של הוועדה חודשיים-שלושה אחרי שזה פג תוקף.

אני שוב אומרת: זה הרבה מערכות שעובדות על הדברים האלה. זה פשוט הגיע באמת כעת אחרי. במובן הזה אתם צודקים. אבל אנחנו מביאים את זה, כמו שאמרתי בהתחלה, באופן ששומר על הרציפות של ההטבה.

איך טכנית עושים את זה?

איך טכנית עושים את זה?

איך טכנית מקבלים החזר מס הכנסה אותם עובדים ששילמו את המס?

בוקר טוב, אני מרשות המיסים, מנהלת מחלקת ניכויים בחטיבת השומה. ברגע שתתקבל החלטה ותהיה הארכת תוקף עד סוף השנה או השנה העוקבת, נוציא הנחיה למעסיקים. החישוב של המס וזיכוי המס במס הכנסה זה על בסיס שנתי. זאת אומרת, כל מעסיק יודע בעצם לשלם, לחשב ולנכות את המס, בהתאם לעבודתו של העובד מתחילת השנה ועד המועד שבו נעשה התשלום האחרון.

ככל שלא ניתן בחודש האחרון בלבד, בחודש אוגוסט, ובחודש ספטמבר או באוקטובר, בחודש הקרוב, תצא הנחיה על ידנו שהזיכוי הזה יכול להינתן רטרואקטיבית מתחילת השנה. יתבצע חישוב כמו כל חישוב של מס הכנסה ליחיד – מדרגות המס, הזיכויים, הניכויים. הכול יינתנו ויילקחו בחשבון. אותו עובד שלא קיבל את הזיכוי בחודש הנוכחי ובחודש הקודם, יקבל את זה בחודש העוקב בהתחשבנות מצטברת. כלומר, חודש אוקטובר, 1 באוקטובר, כל מה שנדרש. כך שהעובד לא אמור להיפגע.

אבל איך זה יקרה בפועל?

אז אני מסבירה. אנחנו מוציאים הנחיות למעסיקים, ומודיעים להם שהזיכוי הזה יכול להינתן גם בחודשים הללו רטרואקטיבית.

הוא עושה את זה שנתי.

בכל מקרה חישוב המס הוא שנתי.

כן, הוא שנתי, הוא מסתכל אחורה. אז העובד מקבל את זה.

חישוב המס הוא שנתי. ככל שאנחנו בתוך שנת המס, הדבר הזה אפשרי. אם הייתה עוברת עכשיו שנה, זה היה בעייתי, ואז זה יכול להיעשות אך ורק בצורת הגשת דוח - - -

תהיה להם מספיק יתרה לחודשים האלה?

אני מניחה שכן. מעבר לכך שיש לנו את אוקטובר, את נובמבר, את דצמבר – שלושה חודשים. מי שלא, תמיד ניתן יהיה להתקזז גם מול חודשים קודמים. ומי שלא, וזה לא יתבצע, יוכל תמיד להגיש דוח להחזר מס. זה נכון לכל דבר.

כמה שנים הוראת השעה הזאת?

עד 2022.

מ-1986.

למה לא לצאת מהמסגרת הזאת של הוראת שעה ולהכניס את זה כחלק אינטגרלי מפקודת מס הכנסה?

שאלה טובה.

זה נקבע כהוראת שעה. זו איזושהי הטבה שהיא בכפוף לצרכים, היא נבדקת כל פעם.

זה נראה לכם שצריכים להמשיך - - -

היא נבדקת כל פעם באיחור.

אפשר לעשות חוק שיחול לעשר שנים. עוד עשר שנים נעשה בדיקה. עכשיו, אם אתם רואים משהו דרסטי במהלך הזמן אפשר לשנות. הרי אתם מדברים משנת 1986, וכל פעם - - -

אני חייבת לציין שלאורך השנים, לפחות מה שאני יודעת, התקנה הזו לא ניתנה אף פעם באיחור, תמיד היא ניתנה - - -

לא, לא דיברתי על איחור.

למה בכלל צריך להידרש - - - פעם אחרי פעם?

למה בהוראת שעה?

חבר'ה, כשכולכם מדברים אף אחד לא שומע כלום. תבקשו רשות דיבור, תקבלו.

לי לא זכור שבנושא הזה – אולי בנושא של יישובים הייתה - - -

לא, ורד, זה לא נכון. גם בפעמיים הקודמות התקנה - - - וזה תמיד היה באופן - - -

זה בעצם עלינו, לא על רשות המיסים.

התקנה הזו הוארכה מכוח סעיף 38 לחוק פיזור הכנסת - - -

שלומית, יכול להיות שזה היה בגלל סעיף 38.

אם תסתכלי גם פעמיים אחורה, תמיד רטרואקטיבית. תקנות המשמרות מגיעות אלינו באופן רטרואקטיבי קבוע כבר למעלה מחמש - - -

הוועדה תרשום בפניה שני דברים. אחד זה להזכיר לרשות המיסים לגבי התקנה ביולי 2022, כדי שיהיה לכם מספיק זמן להאריך. אם אתם צריכים אותנו כמערכת תזכורות, אז אנחנו נעשה את זה, אין ברירה. ודבר שני, אנחנו גם נשקול האם באמת ניקח את הוראת השעה הזו,, שמ-1986 מוארכת כל פעם מחדש, ונהפוך אותה להוראת קבע או לפחות להוראה עם תקופת זמן ארוכה יותר.

ואז לא תצטרך להזכיר להם ביולי.

כדי לא להגיע למצבים כאלה.

זה לחלופין.

לקראת ההארכה הבאה אנחנו בהחלט גם בוועדה נשקול את הסוגיה הזאת. כן, חברת הכנסת נירה שפק.

קודם כול אני מצטרפת למה שאמרת, כי בסוף המטרה שלנו להעצים את המפעלים היצרניים, וכל הפעילות העסקית היצרנית הקיימת. הרצון שלנו שימצו את האמצעים, את הכלים, את המכונות 24/7 או 24/6 גם היא קיימת. אז אם הנחות היסוד הן כאלה, אין סיבה שזה לא יקרה באופן רציף וקבוע.

ודבר שני שאני רוצה לומר, אני דווקא לא רוצה להיות השעון המעורר. אותי מטריד, כי בחודש הראשון שישבנו כאן בוועדת הכספים, בעצם כל פעם היינו צריכים לאשר משהו שפג תוקף מחר, פג תוקף אתמול. ואני מבקשת שתצא מכאן הנחיה, שרשות המיסים תעבור על כלל התקנות שלה וכלל הוראות השעה שלה, ויביאו לנו מסמך מרכז למתי. ויבדקו, שלא עוד שבועיים נשב כאן, ולא על משמרות אלא על משהו אחר, נזכרו גם בדקה ה-90 או בדיעבד. לכן אני מבקשת שמסמך כזה יגיע לוועדה בצורה מסודרת. ואז תהיה לנו גם יכולת - - - ואם לא, אז שיעצרו.

יש את זה באתר של רשות המיסים, מתי פג תוקף של כל התקנות?

טבלה. טבלה.

לא, רגע.

לא, הוראת שעה שעתידות לפקוע זה לא משהו שיש באתר של רשות המיסים.

אז שיכינו.

כן, אבל יש דברים שכבר היום אנחנו יודעים שעתידים לפקוע.

זה כלי. מכיוון שאין, זו בדיוק הסיבה. כשאין כלי בקרה אז לא מבקרים, נורא פשוט.

אפרת, אני מבקש למלא את בקשתה של חברת הכנסת נירה שפק, ולתת לנו צפי פג תוקף של הוראות השעה חצי שנה קדימה.

אני מציע מה שנירה אמרה, שתיתן להם גם תוקף למתי להביא את זה, כדי שלא יפוג התוקף של התוקף.

בדיוק. להגדיר זמנים בבקשה.

התוקף של התוקף. אני מאמין שרשות המיסים תיענה לבקשה שלנו. ואם לא, אז אנחנו נזמן אותם שוב.

אפשר להגדיר את זה עד נגיד 1 בנובמבר, שזה נראה לי סביר?

זה משהו שאתם יודעים לעמוד בו?

אנחנו עכשיו במסגרת דיוני התקציב, הולך להיות אינטנסיבי.

זה חשוב לנו גם לדיוני התקציב.

ברור שזה חשוב. אנחנו כמובן מנהלים בעצמנו.

ולכן אני חושבת שזו בקשה סבירה. לא ביקשתי את זה לשבוע הבא, ביקשתי ל-1 בנובמבר. יש את כל אוקטובר. אני חושבת שזו בקשה סבירה.

אתם מתכוונים לסוף 2021?

לא, אנחנו רוצים חצי שנה קדימה.

בסדר. אז אני אבקש ארכה.

חודש קדימה?

לקראת סוף דצמבר?

חודשיים אתם צריכים בשביל לעשות את זה?

חודשיים בשביל להכין דבר כזה?

לא, אבל יש הרבה תקנות שפוקעות בסוף השנה.

את יודעת, אם אני אתן לאחד העוזרים הפרלמנטריים שלי לעבור על הדפים שלכם אחד-אחד, הוא יעשה את זה בשבוע. למה זה צריך לקחת - - - חודשים?

אתם תחליטו. אני רק אומרת - - -

אני בטוח, אפרת, שיש לכם מערכת ממוחשבת שיודעת להוציא פלט כזה. אז יש לכם זמן עד תחילת נובמבר לעשות את זה, בבקשה.

בסדר.

תודה רבה. ויש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? יש לנו בזום את נתנאל היימן.

אני שאלתי שאלה. למה זה רק לגבי מפעלים של ייצור? מה עם אנשים שעובדים במשמרות? למה הם צריכים לשלם מיסים על משמרת שנייה ושלישית? מה ההיגיון?

רשות המיסים, יש לכם התייחסות לשאלה?

אני מבינה שזה לנצל את המכונות, אבל בסופו של דבר בני אדם עובדים ומגיע להם.

את שואלת למה רק הפעילות הייצורית?

כן, למה מחריגים רק את הנושא הזה, ולא כל משמרת שנייה או שלישית בכל עבודה?

זה מה שפקודת מס הכנסה קובעת. זו הפקודה קובעת, לא התקנות.

מה את רוצה, שהיא תזכור מה שהיה ב-1986?

בסדר, אבל היא לא מעצמה קבעה את זה. יש שיקולים. וצריך להיות היגיון מאחורי הדברים.

בחרו לתת הטבה לעודד את הפעילות הזאת.

אני למשל לא הייתי רוצה את זה.

למה?

מהסיבה הפשוטה: אם היינו בעולם אוטופי, שאין בעיה של תקציב, אז הייתי אומרת: סבבה, בוא ניתן לכולם. השאלה היא מה מתחרה על כל שקל. ואם יבואו זה מול זה, זה העבודה שאנחנו צריכים לעשות. האם משמרת שנייה או שלישית בחקלאות, שזה לא המיכון, כשקוצרים? לדעתי כן. האם מלצרות היא כן או לא? לדעתי לא. עכשיו, עוד פעם, זו רק דעתי.

למה לא?

אבל זה מה שאימאן שואלת.

השאלה היא מה הדבר האלטרנטיבי לעשות בכל שקל? זאת השאלה.

אני חושבת שמה שצריך לעניין אותנו זה לא רק כמה כסף אנחנו מכניסים לקופה של המדינה.

לא, ההיפך - - -

לא, השאלה היא איך מוציאים את הכסף הנכון.

גם. בגלל זה אני אומרת, שזה גם עידוד לעבודה. בן אדם שעובד ורואה שמשתלם לו לעבוד, הוא יתאמץ ויעבוד יותר. הוא צריך גם את הדבר הזה? בסופו של דבר כולם יוצאים מרוויחים, גם העובדים וגם המדינה. ולכן, בסדר, אני מבינה את העיקרון של לנצל את המכונה - - -

אני מבינה את ההיגיון פה של משאבי ייצור, שלא יעמדו. אם יש עבודה במשמרת שנייה ושלישית – אין בה משאבי ייצור – יש לי ילד הייטקיסט, הוא ישב על המחשב שלו.

הוא לא מייצר?

הוא מייצר. אבל אני אומרת: כאן אני מבינה את המהות שבאה מלהשתמש במכונות, בדברים שאם הם יעמדו, להגדיל את התפוקה בייצור - - -

השאלה שנשאלת היא מה היה הרציונל לעשות את זה.

מה הערך המוסף? מה הרווח השולי?

בדיוק. למה דווקא על זה? תשמעי, הרופאים שעובדים במשמרות של שלוש משמרות והם קורסים, אולי שמה היית צריך לתת להם משהו או לא יודע מה. צריך להבין גם למה הם עשו את זה. זה משנת 1986 אותו דבר ולא מזיזים כלום. צריך להבין מאיפה זה הגיע. ואולי על פי זה לנסות לדעת מה להוסיף, מה להוריד.

בהסבר כתוב את המהות. המהות היא יצרנית, ושימוש במכונות - - -

נכון. אבל מה שהיה נכון ל-1986 לא תמיד נכון להיום.

השימוש במכונות זה משהו אחר, אבל יצרנית זה העיקר. גם האחרים מייצרים.

אני מסכימה איתך, רק - - -

גם הבן אדם נשחק בסופו של דבר.

בדיוק.

יש לי עוד שאלה קטנה.

כן, בבקשה.

אני מבין שזה קיים 30 שנה וכולם התרגלו. בכל זאת, למה זה 15% ולא שיעור אחר?

למה נקבע 15? אני לא יודעת. זה באמת משהו שהוא 30 שנה אחורה.

לך תדע.

לך תזכור.

זה לא משהו - - -

אולי הגיע הזמן לבדוק את זה שוב.

זה גם לא משהו שהשתנה - - -

באמת - - - הרבה, מעט, אבל אמור להיות איזשהו רציונל.

זו בדיוק אחת הבעיות בהארכות, הארכות, הארכות, שאנחנו מאריכים ולא עוצרים - - -

היות שבפעם הבאה רשות המיסים תביא את זה מבעוד מועד, יהיה לנו זמן לדון בזה, לא תוך כדי חוק ההסדרים, אלא בצורה מעמיקה, ושם נוכל לשאול את השאלות ולקבל תשובות לאותן שאלות שאת שואלת. חברים, יש לנו מישהו בזום שרוצה להביע את דעתו. נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים בישראל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כול תודה על זה שקבעת את הדיון הזה כל כך מהר אחרי החג. כמו שציינתם, העובדים מחכים לזה, כי זה בעצם עובדים שהרבה שנים כן התרגלו לקבל את ההפחתה הזאת במשך השנים. אני כן יכול להגיד, בהמשך לשאלות ולדיון שעלה פה, שחלק מהמעסיקים לקחו את זה על עצמם. זאת אומרת, ידענו שצפוי הדיון הזה, העובדים כן שילמו את המס, אבל הם קיבלו איזשהו החזר מהמעסיקים כבר בחודש אוגוסט בשביל לגשר על הפער הזה. אז זה לגבי הנושא הזה.

לגבי עצם התקנות – אז אני מסכים עם מה שעלה פה בוועדה. זה גם מתוקצב, גם רואים את זה בדברי ההסבר, שזה מתוקצב לכמה שנים קדימה. זה מאוד הגיוני להפוך את זה לתקנות קבע, במקום שנצטרך לנהל את הקרקס הזה פעם בשנה-שנתיים, ולחכות שהוועדה תתכנס ותאשר.

רק המילה "קרקס" לא במקום. אין כאן קרקס, יש כאן עבודה פרלמנטרית.

התכוונתי קרקס לא לוועדה, התכוונתי למחול שהיה מסביב, מחוץ לוועדה, עד שהתקנות הגיעו. זו הייתה הכוונה שלי ואני מתנצל. אני אנמק. אנחנו כבר חודש-חודשיים מנסים להביא את התקנות, וכמו שאמרה נציגת רשות המיסים, זה כל פעם מתעכב בגלל דברים טכניים. זו הייתה הכוונה שלי. וחבל שהיינו צריכים לעבור את זה. מהרגע שהזה הגיע לוועדה, אז כמו שציינתי בהתחלה, באמת היושב-ראש כינס את הוועדה במועד הכי מוקדם שהוא יכול היה, עד כמה שאני יודע.

עוד שתי נקודות האחרונות, אבל בכל זאת, אני אנסה לסיים במשהו פחות לעומתי. חבר הכנסת בליאק דיבר על התקנות של הפחת לציוד עצמו, שהן בעצם התקנות המשלימות לתקנות של ההפחתות שהעובדים מקבלים. ואנחנו גם כן היינו שמחים שזה יובא לדיון כמה שיותר מהר, יובא לאוצר ואחר כך לדיון כמה שיותר מהר. ושוב, תודה לוועדה, אנחנו מקווים שתאשרו את התקנות. תודה.

טוב, תודה רבה. אני רוצה שנקריא את התקנות ונעלה את זה להצבעה. בבקשה, אפרת.

תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ב–2021.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 10 לפקודת מס הכנסה, לאחר התייעצות עם שרת הכלכלה והתעשייה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


1.
בתקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז–1986, בתקנה 3, במקום "2020" יבוא "2022".

זהו?

אני לא התערבתי, אבל שאלה: אפשר להעלות את ההטבה מ-15% ל-17%?

זה מה שוולדי שאל.

זה מה ששאלתי.

אה, שאלת? אני חבר במועדון של בכירים.

אני רוצה להעלות את התקנות להצבעה. מי בעד התקנות? להרים את היד.

שלמה, אתה לא יכול - - -

אני אמרתי שאני לא אתנגד.

מי נגד?

הצבעה

אושר.

התקנות אושרו, וייכנסו לתוקף ברגע פרסומן ברשומות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:58.