פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
283
ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים
07/10/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים
יום חמישי, א' בחשון התשפ"ב (07 באוקטובר 2021), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 07/10/2021
פרק כ' (ייעול מערך הכשרות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
פרוטוקול
סדר היום
פרק כ' (ייעול מערך הכשרות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
מוזמנים
¶
יעל לינדנברג - רכזת דתות, משרד האוצר
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר
שמעון מוני מעתוק - מנכ"ל המשרד לשירותי דת
סטיבן רוזן - סא"ל רע"ן תוהם ב', הרבנות הראשית, צה"ל-משרד הביטחון
רפאל יוחאי - סגן ראש אגף הכשרות, הרבנות הראשית לישראל
הראל גולדברג - מ"מ מנכ"ל הרבנות הראשית, הרבנות הראשית לישראל
רוני נויבואר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
משתתפים באמצעים המקוונים
¶
לילי בן שלום - יו"ר מסעדנים, התאחדות המלאכה והתעשייה
עמיחי אליהו - יו"ר איגוד רבני קהילות
ערן שלום - מזכיר איגוד מקצועי ארצי, הסתדרות המעו"ף
ליאור כוכבי - ראש תחום כשרות, התאחדות התעשיינים בישראל
רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר
ניר קפלן - התאחדות בתי המלון
שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדנים
תומר בן צבי - מנהל מחקר כושרות
עמיחי פילבר - עו"ד, לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת
אריאל פינקלשטיין - חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
פרק כ' (ייעול מערך הכשרות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני פותחת את הדיון, אנחנו בפרק כ' (ייעול מערך הכשרות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), תשפ"א-2021. אני פותחת את הדיון.
תודה רבה על הנוכחות, תיכף אני אסביר איך יתנהלו הישיבות כדי שלכולם יהיה ברור סדר הדברים, אבל בהתחלה כמה הערות שרציתי להעיר. אני ראיתי אתמול, וקיבלתי את זה גם למייל שלי, שהמועצה הדתית של תל אביב הוציאה מכתב התראה נגד מסעדנית שהופיעה פה בדיון בשבוע שעבר, על פרסום לשון הרע ופגיעה בשמה הטוב של המועצה הדתית בתל אביב.
הגברת הופיעה בדיון פומבי בכנסת, זו הבמה. אנשים לא צריכים לפחד לדבר בצורה פומבית וכפי שהם באמת מרגישים. המועצה הדתית זה גוף ממשלתי או של שלטון מקומי, מתוקצב על ידי המדינה. זה שהמועצה הדתית לוקחת עורך דין חיצוני, כריש, בדקתי את השם - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני לא עושה פרסומת לעורכי דין, אני אומרת שזה מה שהמועצה הדתית בכסף ציבורי, היא לוקחת עורך דין ציבורי מהכרישים בשוק נגד מסעדנית קטנה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא הבנתי, כשמדינת ישראל לוקחת את כל משאביה להילחם במועצות הדתיות וברבנות הדתית זה בסדר, 480 מיליארד שקל להילחם בהם זה בסדר, אבל מישהו רוצה להגן על שמו הטוב, זה לא בסדר?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני אומרת את דעתי. אני חושבת שזה לא ראוי, הכנסת זו הפלטפורמה לאנשים לבוא לפה ולדבר ולא לפחד, והטענה שאני מקבלת הרבה מאוד פניות ממסעדות, ממסעדנים, מבתי המלון, בכלל מהרבה גורמים במשק שרוצים לדבר איתי באופן פרטי ולא מוכנים לעלות לוועדה ולדבר. זו בדיוק הדוגמה למה הם לא רוצים, הם מפחדים כי למועצות הדתיות או לגורמים חזקים בשוק יש כסף ומשאבים. בעיניי זה לא ראוי.
אני לא נותנת פה ציון משפטי. הגברת עלתה, דיברה מדם ליבה, זה מה שאנחנו בדיוק מבקשים פה, לשמוע דעות לכאן ולכאן, בעיניי זה לא ראוי שהמועצה הדתית, אולי זו ביקורת בונה, אולי כדאי לבדוק - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אולי באה גברת ושיקרה אותנו, ניסתה להטות את חברי הכנסת, הציגה מיצג לא נכון, לא היה ולא נברא.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זה לא נושא הדיון, זה הדברים שאני חשבתי לנכון להביא לפה לחברי הוועדה ולציבור. אני חושבת שזה לא ראוי, במיוחד כאשר מדובר על גוף שממומן מכסף ציבורי. זו ביקורת בונה, יש דרכים אחרות ולא מכתבי התראה מעורכי דין חיצוניים במימון המדינה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני מתפלא שאת לא שכרת עורך דין לבדוק את זה. הוועדה הייתה צריכה לבדוק את זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני רוצה להתייחס לנושא היבוא. כפי שאני מבינה, נציגי הממשלה, הנושא עדיין בבדיקה? אני מבקשת לראות את ההתקדמות כי אנחנו לא יכולים לנתק את רפורמת הכשרות מנושא היבוא, במיוחד כאשר עכשיו בוועדת הכלכלה דנים על רפורמת יבוא מאוד גדולה שמוביל שר האוצר ומשרד האוצר. ברור שאנחנו רוצים לפתוח את הגבולות ונושא הכשרות ביבוא זה נושא מאוד חשוב. אז אנא מכם, תתכנסו ותביאו פתרונות.
אני גם פונה לנציגי הממשלה, להיות קצת יותר ערניים בנושא תשובות שעולות פה בוועדה, גם לחברי כנסת וגם לייעוץ המשפטי של הוועדה. אני מצפה מכם לקצת יותר יעילות בנושא של התשובות.
בד"צים פרטיים, שיהיה פה ברור, הכוונה של הוועדה זה להגיע למצב שכל מי שיתעסק בכשרות, כל גוף, זה גוף שיקום פה רק על פי רישיון ורק הוא יהיה רשאי להתעסק בכשרות. אני שמעתי טענות על חופש העיסוק.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חבר הכנסת פינדרוס. אם אתה תמשיך בהתפרצויות שלך אנחנו לא נתקדם, אז אני מבקשת ממך. בנושא של הבד"צים, כפי שעכשיו למשל בתחום של העובדים הזרים בסיעוד, מי שרוצה להביא לארץ עובדת זרה בתחום הסיעוד חייב לפנות רק לארגונים שקיבלו רישוי מהמדינה ורק הארגון הזה או התאגיד הזה יכול להביא עובדים זרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא ביקשתי שהוא יביא. שאלתי, אני רוצה בצלחת שלי לדעת האם נכנס שמה בשר פרה, כי אני רוצה לאכול רק כבש, את יכולה להגיד לי - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
ויעמוד בכל התנאים, כולל אחריות, כי אין מצב שאנשים ימשיכו להתעסק בתחום ולא יהיה להם שום אחריות על מה שהם עושים, כולל עיצומים כספיים ואחריות פלילית. כמו שעכשיו רופא שבא מחו"ל או עורך דין שבא מחו"ל ובעצם לא יכול להתחיל לעבוד פה בארץ בלי הסמכה, אותו דבר. אנחנו רוצים להסדיר את התחום הזה ולצאת מהאנרכיה שהייתה פה עד עכשיו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
דקה, חבר הכנסת מרגי. נושא נוסף ואחרון, אני כבר שומעת שמתחילים להכין בג"צים, הכנות לבג"צים בהמשך ויש כבר טענות על ההתנהלות ודיונים וכן הלאה. רק לתשומת ליבם של הפונים, הוועדה מתנהלת לפי סדרי דיון שמקובלים בכנסת, יושב על ידי היועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר. מי שלא מכיר צריך להבין שאין מצב שיקרה פה משהו שהוא לא לפי המקובל בכנסת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בוודאי שזה לא מקובל, זה לא קשור לחוק ההסדרים והתקציב. זה הדבר הבסיסי שגם תומר יגיד לך.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
וכל מה שקורה פה, אנחנו נקדיש את הזמן הראוי, אנחנו נעשה דיונים מעמיקים, הכול הולך לפי הנחיות וייעוץ משפטי של הוועדה, עם היועץ המשפטי של הוועדה, תומר רוזנר, ולא תהיה סטייה מילימטר מהמקובל.
בנוסף, בדיון הקודם, שהיה פתוח לכל הגורמים, הבנתי שחלק מהאנשים לא רצו להגיע מסיבות שלהם, עקב כך החלטתי שביום שלישי הבא, שהדיון כבר נקבע, בשעות הראשונות של הדיון, מ-12:00 עד 14:00, אני פותחת דיון לכולם, כולל כולם, כולם יהיו רשאים לעלות לזום ולדבר, כל הארגונים, כל הנציגים, כל הרבנים, כל מי שירצה, ביום שלישי הבא. בבקשה תירשמו דרך מנהלת הוועדה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
סליחה, אני אתייחס גם לזה. שעתיים של הדיון ביום שלישי מ-12:00 ל-14:00 יהיה פתוח לכולם. אני מבקשת מחברי הכנסת לכבד את הציבור ולא לעשות פה – אתם יש לכם זמן דיבור כמה שאתם רוצים במסגרת הוועדה, ולתת לאנשים חיצוניים וארגונים חיצוניים, או אנשים שמעוניינים בכך, לעלות ולדבר.
בנושא סדרי כניסה לוועדה. אני מודה שיו"ר הכנסת וקצין הכנסת פרסמו אתמול את ההוראות. בדקתי את הנושא הזה, אני כיושבת ראש הוועדה רשאית ומוסמכת לקבוע את הנושא הזה בוועדה שלי, למיטב הבנתי, בגלל זה החלטתי שלדיוני הוועדה יהיו רשאים להיכנס פיזית רק חברי כנסת, עובדי הכנסת ונציגי הממשלה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
רק רציתי לדעת, המועצות הדתיות זה עובדי מדינה או לא? כי זה סותר את מה שאמרת קודם.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יוליה, את אומרת דבר והיפוכו, את אומרת: אני רוצה לשמוע אתכם, בואו בהמוניכם, אבל אני לא אתן לכם - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני חוזרת, בדיוני הוועדה, כפי שעכשיו אתם שמתם לב, אני לא אאפשר כניסה המונית כי אני חושבת שזה – מסיבותיי, ואני עשיתי חיסון שלישי, אני מקדימה את השאלות - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
דקה. אם שמת לב, עכשיו בדיון נמצאים פה רק חברי כנסת, עובדי מדינה ונציגי הממשלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש שתכריז שיש מניעה משפטית לקבל החלטה כזאת. זו רפורמה שגם ככה לא קשורה לחוק ההסדרים ולחוק התקציב, צריך לשמוע את כולם ולא תהיה כאן סתימת פיות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני מסבירה שוב פעם למי שלא הבין. בשוטף זה סדרי הדיון, לא תהיה כניסה של אנשים חיצוניים לדיון הוועדה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אחרי שהגופים שבאו להרוס את הכשרות היו פה, איך קוראים להם? תורה ועבודה ו - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הזום יהיה פתוח, אנחנו נעשה הקראה סעיף סעיף, נעשה סבב בוועדה ונתייחס לכולם בזום. ביום שלישי - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
ביום שלישי אני רוצה לעשות דיון נוסף חוזר, כי כבר עשיתי את זה, אבל מהסיבות שלהם אנשים החליטו לא להגיע.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני עושה ביום שלישי דיון שעתיים, שיהיה פתוח לכולם, אבל כולם יהיו בדיון חוץ מהאנשים שאמרתי קודם. הזום יהיה פתוח, כל אחד יקבל זכות דיבור בזום, פתוח, בלי להתייחס לסעיפי החוק. מה שיקרה עכשיו, שאנחנו נתחיל הקראה, תהיה התייחסות ספציפית לסעיפי החוק.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אם הדיון מתקיים בדלתיים סגורות ככה אז גם את הרפורמה תשאירו בדלתיים סגורות, אל תוציאו אותה, שתיקבר פה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני רוצה לסיים. מה שיקרה היום, אנחנו מתחילים הקראה מאותה נקודה שסיימנו בפעם הקודמת - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, רגע. אנחנו ממשיכים את ההקראה כי המטרה היא שביום שלישי אנחנו כבר נתכנס לתיקונים שהתגבשו פה לפי כל ההערות של חברי הכנסת ומשרדי הממשלה ונציגי הציבור. אנחנו נעשה הקראה לפי סעיף סעיף, סעיף סבב זום, סעיף סבב זום. אנחנו לא נעשה עכשיו התייחסויות כלליות לחוק, זה אני משאירה, שוב פעם, ליום שלישי. תודה רבה.
סבב, קצר אבל. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בוודאי שאני רוצה לדבר ובהקשר רק למה שאת פתחת. ברור כבר לכולם, אני חושב, לכל מי שעיניו בראשו, שהדיונים לא יכולים להיות מעמיקים, לא יכולים להקיף את כל ההיקף של החומר שנמצא פה לפנינו ואת כל היקף הרפורמה שהיא מבחינת התוכן שלה כפי מה שהיא. לכן אני, עוד פעם, פונה אלייך ומבקש שתביאי להחלטת הוועדה את ההחלטה לפצל את הרפורמה הזאת ולקיים דיונים מעמיקים באמת, דיונים ראויים באמת, לאפשר לכל מי שיש לו ידע בנושא להשמיע את דעתו ולא לאפשר לו רק שעתיים בזום והם מחכים שלוש שעות עד שהם מקבלים רשות דיבור של שלוש דקות. ורק אחרי זה אנחנו נמשיך לדון, אחרי שנפצל את זה, נפצל את זה מחוק ההסדרים, כפי שהייתה חוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת, שכך ראוי לעשות, בגלל היקף החומר ובגלל שאנחנו רואים היום שאנחנו לא מצליחים לנהל שום דיון ראוי ושום דיון מעמיק. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה, לגבי מה שאמרת על המכתב שכולנו קיבלנו העתק ממנו, של עורכי הדין של המועצה הדתית תל אביב. ודאי שזכותה של כל אחת וכל מסעדנית לעלות ולדבר את אשר על ליבה, אבל זה בתנאי אחד, שהיא אומרת אמת. אם היא אומרת שקר חובה, עלינו קודם כל, עלינו, חברי הכנסת, לדרוש ממנה שהיא אם היא תגיד דברי שקר פה בהופעתה בוועדה אז היא עלולה להיתבע על ידי אלה שהיא הוציאה כלפיהם את דברי השקר האלה. לכן אני מחזק את ידה של המועצה הדתית תל אביב שאם היא מרגישה שנאמרו דברי שקר כלפיה אז שיתבעו אותה, וטוב שלקחו עורך דין מן הטובים בארץ בעניין הזה. זה דבר שני.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בוודאי, אני מסכים. דבר שלישי, אני רוצה להגיד משהו לגבי נציגי – מה שאת דרשת, שיהיה פה חופש מוחלט לכל אחד להביע את דעתו. אני רוצה שזה יחול גם על נציגי הממשלה, ולא שיבואו לפה נציגי ממשלה שיאוימו על ידי המנכ"לים שלהם לומר רק את מה שהמנכ"לים שלהם חפצים שהם יגידו.
שמעון מוני מעתוק
¶
לא, להוציא אותנו, המנכ"לים, עם כל הכבוד אני לפחות, אני, שתהיה פה הבהרה, אני מנכ"ל.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מנכ"ל משרד הדתות, אתה לא מתערב בדברי חברי הכנסת, מותר לחברי כנסת להגיד מה שהם רוצים להגיד.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מוני, אני הייתי מנכ"ל, נתתי כבוד לחברי כנסת גם כשתקפו אותי בצורה קשה ביותר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אז תכבד את מה שאני אומר, ואם אתה רוצה לתבוע אותי על הוצאת דיבה אני מוכן להסיר את החסינות שלי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני אומר שהעניין הזה, שיבואו לפה ויגידו את דבריהם ללא מורא יחול וחובתנו כחברי כנסת לתת הגנה לכל עובדי המדינה שבאים לפה ומעידים פה בפנינו על הצד המקצועי שלהם ויאמרו פה את מה שיש להם לומר ללא חשש וללא מורא.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה. ראשית אני רוצה להתייחס בדבריי למה שאת אמרת, שלוועדה יש יועץ משפטי, ואולי זה נותן לך את ההרגשה שזה הכיסוי שלך לניהול הישיבה. זה נכון שיש ייעוץ משפטי, אבל בג"צ יכול בהחלט להתערב בעצם ניהול הישיבה שזה לא בסמכות היועץ המשפטי, זה פריבילגיה שלך ולכן אנחנו גם זוכרים שהיה חוק שבג"צ פסל את הדיון שלו בוועדת כספים בגלל חוסר תפקוד, בגלל מהירות. אני שמח שאת מודעת לזה ואני גם סמוך ובטוח שתדעי לנהל את הישיבה, ובאופן אמיתי, שהבג"צ לא יצטרך להתערב, אין שום עניין לערב בג"צ. אבל במידה שזה לא יהיה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אין חשש, אין רדיפה. במידה שהדיון יתנהל כפי שדיון צריך להתנהל אני לא חושב שיש דבר כזה. זה דבר אחד.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני חמש שנים בכנסת ואני מכבדת את הכנסת ותמיד דאגתי שהדברים יהיו לפי הספר, בלי שום קשר לנושא.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני שמח שזה השתנה, אבל הדיון הראשון שלך, אני לא חושב שזה היה בדיוק דיון - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל עקבתי אחריו, חלק מהדיון. אבל אני שמח שזה השתנה ואני בטוח גם ואין לי ספק - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אין לי ספק וגם דיברנו ואני חושב שזה לא הולך להיות מה שהיה ואני שמח בעניין הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
דבר שני החשוב יותר, את פתחת בדברייך וראית חשיבות להעיר על כך שמישהו שהופיע בוועדה והיום תובעים אותו בתביעת דיבה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ומזהירים אותו וביקשו ממנו בסך הכול להתנצל ולחזור בו מדבריו, מדברי השקר של גב' לילי בן שלום. גב' לילי בן שלום דיברה כאן בוועדה ודיברה על כך שב-10 בחודש זו פעם ראשונה שהייתה רואה את המשגיח והייתה נתבעת ממנו לשלם לה 3,000 שקל. על זה באים עובדי המועצה הדתית, שיש להם פיקוח על העובדים, והם מצהירים בזה והם אומרים שהם היו מינימום פעם ביום, לפעמים היו ימים שהיו כמה פעמים. עד היום היא חייבת למשגיחים כסף, היא חשודה בהלנת שכר, שהיא לא שילמה להם.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
את לא יכולה לבוא, לשלוח טיל בבוקר ואחר כך אפילו לא להקשיב ולשמוע את האמת של זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ועוד התבטאה על המשגיחים האלה כאן בוועדה כפרזיטים. יידע כל אחד שבא לוועדה שאם הוא דובר אמת אין חשש שמישהו יתבע אותו, ואם הוא דובר שקר ומשמיץ אנשים, עובדי מדינה, הוא משמיץ, הוא צריך לתת את הדין, וטוב שהם לקחו, ואני בטוח שהם לקחו עורך דין, פעם ראשונה שמעתי - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יש לי הצעה בקשר לזה. אולי, גברתי, נזמין את המסעדנית לפה ואנחנו נשאל אותה שאלות והיא תוכל ל - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, כי את רוצה לנקות את שמה, לתת לה גיבוי, תני לה גיבוי, תביאי אותה לוועדה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אה, ואת יכולה לדבר על אנשים שעושים את מלאכתם ולהגיד שהם מושחתים? זה את יכולה כן?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
במאמר מוסגר, אני לא שמעתי תלונה אף פעם מהנציג שלהם, אני לא יודע אם הוא לא ריטיינר שלהם, אני בכלל לא נכנס לזה, אבל אני בטוח שלכל משרד ממשלתי יש מבקר פנים, יש לו מבקר המדינה, יש לו משרד ממשלתי שמפקח עליו, אני מניח שאם הוא לא עומד בתקנים שמותר לקחת הוא יתבע אותו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ואת יכולה לפנות, ויכול להיות שאפילו צריך, את צריכה לפנות באיזה סמכות, באיזה הליך הם לקחו, אבל לבוא להגיד כאן בוועדה שהם לקחו - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בסדר, ואני רוצה להגיד לך שהיה מורגש גם בוועדה שהיא מאוד דיברה אלייך, היא ריגשה אותך בסבל שהיא סבלה, אותה לילי, ואת הבאת אותה, מצאת לנכון גם להביא אותה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בסדר, רק אני אומר שהיא ריגשה אותך, היא ריגשה את היושבת ראש. היא ריגשה אותך.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
חבר הכנסת מקלב, בעניין הזה אני מסכים לגמרי עם יושבת הראש, אם קיים חשש שלא הובנת נכון תבהיר את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני מסיים בדבר אחרון. אני חושב, כמו שאת דיברת, שאת רוצה להביא אנשים שיוכלו לדבר. יש גוף אחד בתוך כל הרפורמה הזאת שאנחנו לא שמענו אותו ואני לא שמעתי שאנחנו מקצים זמן לדבר איתו, זה משגיחי הכשרות, המפקחים, להביא אותם, להקצות זמן, אלה אנשים שמאבדים את הפרנסה. ניתן להם את השעה, שיוכלו לבוא ל - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
יום שלישי, בבקשה. אגב, יש לי פה ברשימה – רגע, דקה, קודם כל בדיון הראשון - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
והם יוכלו להתייחס לסעיף סעיף. אל תעשו סיבוב מלוכלך. אני בדיון הקודם אמרתי לכם - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תקשיבו, אני לא רוצה לחזור על זה יותר, אבל זה פשוט בלתי נסבל. על נושא משגיחי הכשרות והעובדים, אני אמרתי בדיון הקודם שאני שמתי את הנושא הזה בסדר עדיפויות, משרדי הממשלה, הרבנות, משרד הדתות, כולם מגויסים למצוא פתרונות. ביקשתי לדעת בדיוק את המספרים הנכונים, ביקשתי לדעת על איזה כמות אנשים מדובר, מה הגילאים. אנחנו גם מחפשים פתרונות לאנשים שעובדים 30 שנה כמשגיחי כשרות בלי שום אסמכתא ודרשתי ממשרדי הממשלה למצוא ל - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני רוצה לומר בפתיח, לחזור בקצרה, ממש בקצרה, לא משנה מי, כל מי שבא לוועדה ואומר דברים, אוי ואבוי בחרדת קודש אם הוא מטעה את חברי הוועדה. אם זה נציג ממשלתי, שיחשוב פעמיים, בכל אופן כשאני נמצא, אם הוא אומר דבר שקר או מטעה או מנסה לעבור ליד השקר. כל שכן אזרח שמגיע פה לבמה ציבורית, לא עומדת לו הזכות, כי זה השתמע מהדברים שלך, שבגלל שזה דיון בנושא דת ומדינה אז אפשר, אז ניתן להם חסינות. בואו נחוקק, הרי זו ממשלת שינוי, נחוקק חוק, ניתן חסינות לכל מי שרוצה לדבר ברפורמה.
מי שיאמר אמת יקבל את כל הגיבוי, מי שיטעה הוא – אני חושב שסך הכול הם פנו אליה להתנצל. עכשיו אני אומר לכם, בפברואר הקרוב אני אתחיל את השנה ה-20 שלי בכנסת, אני חוקקתי את חוק הקולנוע, ותומר, חוק הקולנוע עורר כאן מתחים, דין ודברים, א', בגלל שמירי רגב הגישה אותו והוא היה שינוי משמעותי, היא נגעה למישהו בגבינה, וכולם התגייסו, אפילו זכיתי, אני אומר לכם זכיתי שדינה זילבר באה אליי לוועדה ונאמה את הנאום שכמעט עלה לה בקריירה שלה, אבל היא שודרגה וקיבלה עכשיו איזה פינה באחד ה - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
נכון, יש לי חסינות. אני זוכר איזה לחץ עברתי על ידי הארגונים וחברי הכנסת שלא יהיה מחטף. בחרדת קודש. אני אומר לכם, הייתה לי יועצת משפטית מוערכת, לא יודע למה היא בחרה לעזוב את העבודה שלה ולפנות לענפים אחרים, אני מכבד את הרצון שלה, אבל היא הייתה, מה זה? היא נעה בתזזיתיות בכיסא, באי נוחות, אמרתי לה: תקשיבי טוב טוב, חקיקה זה קודש הקודשים אצלי, לא יהיה כדבר הזה, מי שירצה לדבר ידבר והייתי עושה סבב התייחסויות גם למי שלא ביקש.
לכן אני אומר, רבותיי, זה החטא הקדמון. אף אחד לא רוצה לא לחוקק את הרפורמה הזאת, תאמינו לי שיש פה דברים שאנחנו נאבקנו עליהם ורוצים אותם ורצינו אותם וזעקתי עליהם בהיותי כשר הדתות, אבל לבוא בחוק ההסדרים? לבוא לחוקק חוק כזה, להביא פול טריילר עם ארבע עגלות נגררות צמודות אליו לדיון בחוק ההסדרים? ואני שומע שזה ראשון, שזה כמו תענית ב' אחרי חול המועד, בשלושה-ארבעה ימים. נו, בחייכם, זה לא רציני.
חשוב שייאמר לפרוטוקול, זה באמת – רבותיי, אפילו אנחנו, לי, שיש פרקטיקה, אני מתלבט בכמה ניסוחים פה, מה עדיף, ככה או ככה, וצריך לתת כובד ראש. צריך לחוקק את זה בכובד ראש. מתי חוק התקציב מגיע?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
14 בנובמבר. אין שום סיבה להיחפז. זו ועדה מיוחדת, יש לה מספר רפורמות, אני חושב שהיא יכולה להשקיע בזה כמה ימים שתרצי. אני בכל אופן לא אמשוך אותך כדי שיעבור תאריך היעד, אבל לפחות כשאני אשב כאן אני ארגיש שבאמת אני רוצה ללמוד את החוק, ללמוד את התיקונים. החוכמה לא נמצאת, לא אצלי, בטח לא רק אצלך, אתם יודעים מה? מהניסיון שלי בוועדות הכנסת גם כיו"ר ועדה, גם כחבר וגם כמחוקק, לעתים קרובות גם לא אצל היועצים המשפטיים.
הפרקטיקה פותחת, מאירה עיניים וסיעור המוחות. אני באמת הייתי מפרסם, כמו ועדת חקירה, לכל מי שיש מה לומר בסוגיה הזאת שיעלה ויאמר וידבר. אנחנו לא יודעים הכול. אחר כך מה נצטרך? אתם יודעים מה יקרה, והנה אני אומר לכם, למרות שאני נואם את הנאום הזה באמת בחרדת קודש בחקיקה, אני אומר, אני מטומטם, תשאירו את זה ככה, תנו להעביר, בואו נלך, תנו להם להעביר את זה עקום. הרי כשזה יעבור להיות מיושם פתאום נרגיש שחסר תקנות וחסר סמכויות, ולגוף שהוקם אין שיניים ולגוף שהוקם אין תקנים ולא חשבו על זה ולא חשבו על זה ונבוא ותאריך תחולה יידחה בעוד שנה ועוד שנה ועוד שנה. לכאורה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים לקיים דיון מעמיק בסוגיות. זהו. מעמיק, לא להיחפז, זהו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני קודם כל מצטרף לחבריי בנושא שהתחלת בו היום, הנושא של המסעדנית. תראי, אנחנו מדברים על נושא מאוד מאוד קריטי שנוגע להרבה אזרחים בישראל, כמו שאת אמרת בתחילת הדיון בוועדה. הוא נוגע להמון אזרחים בהמון היבטים, אבל חלק מהאזרחים שחושבים שזה נוגע להם מדומיינים, אין לזה קשר אליהם, כמו שאמרתי לך בדיון הקודם, על הנושא של חומרי הניקוי, שזה בכלל לא קשור. לא רלוונטי ולא קשור.
כשבן אדם עולה ומתברר שהוא בכלל מנהל ויכוח על הלנת שכר עם המשגיח שלו והוא עולה לוועדה ומנצל את הזום הזה, ויוצר את הרושם, ואני אומר שוב, למה? הוא יוצר את הרושם כמי שהופיע פה בוועדה, כמו שאמרתי. לא שאת לא דואגת לעובדים, אני בטוח שאת דואגת לעובדים, אבל פה בוועדה העמדה של המשגיחים לא נשמעה משום מה. היא לא נשמעה. שמעתי בזום את הדיון, אני מציע לך לראות את ההסרטה ותגידי את אם היא נשמעה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, וגם שלוש פעמים הערת לו בתוך שלוש דקות, ואמרת לו: אני אתן רק לך לדבר ולא לשני כי אתם אותו גוף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
וזה היה בדיוק שתי דקות. אני בטוח שזה לא בכוונה, זה היה הצגת תכלית של השר, זכותו המלאה, הוא רוצה לעשות הצגה, הוא נבחר לשר, לפחות את זה נשאיר לו, אם אין להם משהו אחר.
אבל לא יכול להיות ששלוש או ארבעת המועצות הדתיות הגדולות לא נמצאות פה סביב השולחן, הן הרבה יותר רלוונטיות, סליחה, ממנכ"ל הרבנות הראשית. הרבה יותר רלוונטיות ממנכ"ל הרבנות הראשית שעוד לא אמר שהוא מייצג בכלל את עמדת מועצת הרבנות. אני מתאר לעצמי את משרד המשפטים היה בא ומייצג עמדה נגד בית המשפט העליון, או נגד הוועדה לבחירת שופטים. בסופו של דבר מהמועצות הדתיות, אלה שנותנות היום את הכשרות, לא נמצאים כאן. נאמני תודה ועבודה ונציגו של הרב סתיו נמצאים, אבל הם לא נמצאים פה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
רגע, אתה דרשת אמת? יש פה באולם הזה נציג של הרב סתיו? מישהו שאני צריכה לדעת על זה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
את יכולה, אני מסיר את חסינותי מרגע זה בעניין. אני מוכן לבטל את חסינותי ברגע זה, בהצהרה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כל עובדי המשרד, כל הרפורמה הזאת היא רפורמת סתיו. מגמת סתיו שלא נבחר לרב ראשי. זאת כל הרפורמה. זה הבסיס שלה, על זה זה בנוי, כל הרפורמה בנויה על זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
טוב, אני רק רוצה שיירשם בפרוטוקול שחבר הכנסת פינדרוס טען שנמצא באולם נציג של הרב סתיו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מי, שאלתי, אף אחד לא הביא את זה. ואגב, אני אסרתי על אנשים זרים להיכנס לאולם, אז אולי מישהו - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ואני מוכן לממן גוף שרוצה לתבוע אותי ויש לו בעיה כלכלית של עורך דין, אני מוכן לממן לו את העורך דין.
אני אלך איתך עוד צעד, אני אלך לנושא השני. אני אומר לך עוד הפעם, מי שצריך להיות כאן, ואת צודקת, עזבי עכשיו את הציבור, אלה שנותנים היום את הכשרות. המועצות הדתיות הגדולות, משגיחי הכשרות, הם הארגונים שצריכים לשבת בדיונים, לא לשמוע אותם שלוש דקות בזום, הם צריכים להיות פה. הרבנים שנותנים את הכשרות, המנגנונים שנותנים היום את הכשרות, שזה המועצות הדתיות הגדולות, שהם הנפגעים הראשיים מהחוק הזה, והם, כפי שאמרתי, המשגיחים, לא בדיונים בדלתיים סגורות, פה.
אנחנו, חברי הוועדה, רוצים לשמוע אותם, להבין איפה הבעיות, מה המשמעויות, מה המספרים הנכונים. זה שבוועדה את עושה עבודה, אני בטוח שאת בחדרך עושה את העבודה, פה אנחנו רוצים לשמוע אותם בוועדה, מעבר, כפי שאמרתי, לאלה שמעוניינים לקעקע את העניין הזה ומאינטרסים בסופו של דבר אישיים. ואני עומד מאחורי כל מילה שאמרתי ואני מוכן שיתבעו אותי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן. גברתי היושבת ראש, אני אדבר איתך בשפה שאת מכירה, אני רוצה את ההקשבה של תומר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אה, בסדר. גברתי היושבת ראש, אני חושב שאת נופלת לבורות שאת לא צריכה ליפול אליהם. הפתיח הזה על אותה אחת, הרי אי אפשר לברר דבר כזה ככה, את לא מסוגלת, לא בעומס שלך ולא בסדר היום שלך לבדוק, אולי מישהו מנצל את זה לרעה, את הרחמים שלך ואת הרחמנות שלך.
אנחנו באים מהשלטון המקומי, אני אתן לך דוגמה מהשלטון המקומי. יש הרבה פעמים שאנשים אומרים שפקיד או פקח, שהעבודה שלו היא אף פעם לא פופולרית, תמיד כשהם באים להתלונן הם אומרים: הפקח הזה רשע, הוא עשה בכוונה, הוא ניסה, הוא רצה שאני אשחד, הוא רצה לשחד אותי. אנחנו רגילים תמיד שכשאזרח כואב לו משהו הוא מפיל את זה על השליח, על הפקיד.
לפעמים יש אנשים מושחתים, לצורך זה יש מנגנונים שבודקים את זה. אבל לבוא ולהגיד למועצה דתית שלמה שזה כביכול מייצג אותה, וזו מועצה דתית גדולה, זה תל אביב, זו הייתה טעות ואני מבקש ממך, סתם כקולגה, אל תיפלי לבורות האלה. אל תעני לי.
דבר שני, לגבי הנושא הזה של ההסתדרות. היינו בעשרות ישיבות, היינו בנושא של ההפרטה של מכון התקנים למשל. לא היה מצב כזה, ההסתדרות הייתה חלק אינטגרלי מהדיונים כל יום. זה לא סעיפים, זה לא רק שאלה של סעיפים, זה לא מישהו שיכול לשבת עכשיו ימים שלמים ויהיה סעיף ויש לו מה לומר על זה. כי זה לא רק בסעיפים, יש פה את כל העניין עצמו, והאנשים הללו צריכים להיות, לפחות מההסתדרות או נציגות שלהם, לא להביא עשרה אנשים, צריכים להיות, אם הם רוצים, להיות כאן בוועדה. יתקן אותי היועץ המשפטי אם זה לא היה דבר מקובל תמיד. אני לא רוצה שיבואו לפה הפגנות, אלא נציג הסתדרות, אחד או שניים, בשביל לייצג את העובדים. בוודאי הוא חייב להיות חלק מהמקום הזה.
דבר נוסף, לא מקובל עליי לחלוטין, אני מבקש לשמוע את חוות דעתו של היועץ המשפטי, כשהיה קורונה אז באמת צמצמנו עד כמה שאפשר את ההגעה של אנשים חוץ מעובדי ממשלה ועובדי כנסת, ואגב צמצמנו גם עובדי ממשלה. אני לא מבקש גם לפתוח את זה בצורה בלתי מבוקרת, אבל אם מגיעים ראשי מועצות דתיות שרוצים להגיד, ואגב אמר, בצדק רב, הרב פינדרוס, לא תחקרתם אף אחד, לא ישבתם, לא את, אפילו לא צוות הוועדה, לשאול את האנשים שעושים את הדברים האלה היום. כי אלה שיושבים כאן, הם מייצגים כרגע את עמדת המשרד, את עמדת השר, הם לא מייצגים את עמדות המועצות המקומיות, הם לא מייצגים בהכרח את 99% מהרבנים שמרכיבים את הרבנות שהם המנכ"לים שלה.
עכשיו, את רוצה שרב, או יושב ראש מועצה דתית, כשאפשר להביא אותם לפה, יישב בזום, יחכה לתורו, עד שהוא ידבר ועד שהוא ידבר זה יהיה שתי דקות ובזום כשאת יודע שאין אינטראקציה כל כך. למה? ממה אנחנו פוחדים? ממה אנחנו חוששים? הרי בסדר היום את שולטת, בזמנים את שולטת, מה זה חשוב? נוכחות של בן אדם כשמדברים על דברים כאלה היא חשובה.
לכן אני פונה אלייך קודם כל ברמה הלוגית, שאני חושב שאת צריכה לאפשר את זה, כי זה תקדים מאוד מסוכן, אבל אם את שולחת אותי ליועץ המשפטי ואומרת לי שזו סמכות שלך, אז אני רוצה לדעת מהיועץ המשפטי האם אתה חושב שזה ראוי לנצל מה שנקרא את כוח האינרציה של הקורונה, כי אם לא הייתה קורונה היא לא הייתה מעלה על דעתה בכלל להגיד את הדבר הזה, האם היית חושב שזה ראוי לנצל את כוח האינרציה מהקורונה ולהגביל אנשים לבוא לפה להביע את עמדתם?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
קודם כל כבר היו תקדימים בכנסת, זה לא קשור לקורונה, אבל בבקשה, תומר, תתייחס לשאלה.
תומר רוזנר
¶
שיקול הדעת של יושבת ראש הוועדה בנושא זימון מוזמנים לכנסת בכלל ובתקופת קורונה בפרט הוא שיקול דעת רחב, כפי שידוע. אני שמח שיושבת ראש הוועדה הבהירה שהיא תיתן לכל מי שמעוניין להתבטא שיתבטא גם בדיונים כלליים וגם בדיונים ספציפיים לסעיפים. כמובן שחזקה על יושבת ראש הוועדה שהיא תפעל באורח שוויוני ותתייחס לכל המוזמנים בצורה שווה.
אני רק אזכיר שגם יושבת ראש הוועדה פנתה לציבור להגיש ניירות עמדה, לא הוגשו לנו ניירות עמדה רבים, הוגשו לנו ממש מעטים. אני חושב שניירות העמדה שהיו מוגשים לוועדה היו באמת יכולים להועיל בהבנה טובה יותר של הדברים, אבל לא הוגשו כל כך רבים כאלה ואני חושב ש - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הייתה כזו קריאה וחזרתי על הקריאה הזאת כמה וכמה פעמים וביקשתי מכל מי שמעוניין להעביר, לדעתי עד ה-30 בחודש, ניירות עמדה מפורטים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היועץ המשפטי, היועצת המשפטית לכנסת העבירה רק לאחרונה נוהל מאוד מסודר, זו רק הערת ביניים, זה לא הדברים שלי, נוהל מאוד מסודר להשוות את התנאים ואת ניהול הדיונים, הגשת הסתייגויות, כל הדברים, בין כל הוועדות. לא ייתכן שתהיה ועדה אחת שעל דעת עצמה תחליט שלא, לכאן הציבור לא מגיע, כאן לא נשמע.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
איך זה קשור להסתייגויות? אנחנו לא שם. אגב, דקה, חבר הכנסת קרעי, עלתה שאלה על הנושא של מתי שיהיו הצבעות ומתי שיהיה צריך להגיש הסתייגויות כמובן תצא הודעה מסודרת, לא יהיה פה מחטף, הכול יהיה לפי הספר, תקבלו הודעה מתי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני התייחסתי רק לעניין שצריכה להיות אחידות כאן בין ועדות הכנסת. לא יכול להיות שוועדת הכספים, שהיא ועדה הרבה יותר עמוסה, עם דיונים הרבה יותר אינטנסיביים, ונותנים לכולם להגיע ולבטא ולומר את מה שיש להם לומר, וכאן, שזאת ועדה על מי מנוחות, אין יותר מדי דברים ויש פה מספיק מקום, אולם גדול, מה הסיבה? בהתחלה אמרת קורונה, עכשיו את אומרת לא, זה לא קורונה, סתם אני עושה את זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זו החלטה שלי שנובעת מכמה וכמה שיקולים. זכותי. אני זוכרת את יושבי ראש הוועדות בכנסות הקודמות שקיבלו החלטות דומות, כשעוד לא הייתה הקורונה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני לא זוכר. אני אגיד לך מה כן אני זוכר, אם היו אנשים באים בשביל לעשות פה מצגות או הפגנות או דברים כאלה, זה ודאי, אבל אני מדבר איתך על גופים או על אנשים שמייצגים גופים שהם - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני עדיין שואל את תומר, ואני לא רוצה להתקיל אותך, אתה יודע, אני לא עובד בשיטות האלה, אבל אני חושב שעברנו כמה חוקים מאוד מורכבים ורפורמות בשבע-שמונה שנים, תשע שנים כבר, שאנחנו מכירים בכנסת, ואני אומר עוד פעם, זה לא לפתוח את השערים: בואו בהמוניכם ולעשות פה טריבונה להפגנות, אבל אני מדבר על כך שאין שום ספק כשדנים בדברים, ובמיוחד, אני אעשה רגע סוגריים, במיוחד בנושאים שאתה יודע – גברתי היושבת ראש, אני רוצה להגיד לך, לא שומעים את זה הרבה, כשמגיעים נושאים של תכנון ובנייה או נושאים של עיריות והכול, אני יודע שהיועץ המשפטי של הוועדה, שאני לא תמיד מסכים עם כל היועצים המשפטיים, אבל אני יודע שהניסיון שלו והידע שלו עובר אלף ראשי רשויות שאני מכיר ואלף מהנדסים שאני מכיר כי יש לו פרקטיקה. כשהוא היה צעיר ויפה יותר, אז אני מתאר לעצמי שהוא לא היה מדבר בביטחון כמו שהוא מדבר היום על נושאים של תכנון ובנייה.
אנחנו, יוליה, דנים פה היום בנושא שגם היועץ המשפטי והצוות הנהדר שלו, אין לו הרבה ניסיון, אלה גם נושאים שמאוד קשורים להלכות שהן לא הלכות של המחוקק דווקא, אלא הן הלכות למשה מסיני. בזה תומר עוד לא הספיק להתמקצע בעניין הזה. אני מתאר לעצמי שהוא יידע את זה באיזה שהוא שלב, גם אני לא יודע חלק גדול מהדברים. לכן הדיונים כאן, במסגרת הזמן שאת יכולה, כי אני יודע שאת לא הולכת לריב עם הקואליציה, אבל לפחות הם צריכים להיות באמת כמה שיותר ענייניים, מהותיים, ערכיים ואיך מתכתבים עם המציאות בסוף.
ורק מהניסיון, שחלק מהדברים שאת זורקת פה, שלא יהיה כשרות בלי רישיון של המדינה, כל מיני דברים כאלה, תאמיני לי, את לא יודעת, לא בזלזול, אם היה אומר את זה מישהו אחר הייתי אומר לו גם כן, אלה דברים שאין להם בסיס, לא חוקי ולא משפטי ולא ערכי ולא שוויוני ולא כלום כשמדובר על אדם שרוצה להחמיר על עצמו או אדם שרוצה לעשות דברים במסגרת העצמאית שהוא עושה, אף אחד לא יכול לעצור אותו בעניין הזה. אבל אני בא ואומר דבר אחד, ואני רק אתן לך כסימן, מבחינתי כשאני רואה את סגן מנהל אגף הכשרות שיושב כאן, הוא לא יושב ליד הפקידים מהאוצר - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע. מעניין איך דווקא הוא נפל, אבל תני לי רגע לדבר, למה את מפריעה לי? אני אפילו כמעט כמעט לא הפרעתי לך.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
בסדר, כשהוא דיבר נגד החוק הנורבגי אצלי בוועדה. אבל איך אומרים? דברים שרואים – לא יודע. רק כשאני מסתכל על הדבר הזה, כשהאיש שבעצם יש לו את המומחיות, עם כל הכבוד למנכ"ל הרבנות ועם כל הכבוד לידידי הוותיק, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מוני, שהוא גם איש שבא מהמוניציפלי וכוח אדם, באמת בחור מבריק, עם כל הכבוד, הם היו צריכים לדאוג שאנשי הכשרות יישבו פה בשולחן עם מעמד, לא יושב מאחורה כאילו איזה צופה.
נציגי המשגיחים בהסתדרות, צריך לאפשר להם, לנציג אחד או שניים, לפי החלטתך, שיהיו בישיבות, כי גורל החיים שלהם – אין לי ספק שאת בודקת אצלך ועושה את מה שאת צריכה לעשות, אבל תמיד נתנו להם במה. כשהייתי יושב ראש בכלכלה, דנו על איזה רפורמה אחת בלי שההסתדרות והעובדים ונציגות אותנטית של העובדים הייתה במקום? חבר'ה, איבדתם את - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תסיימו, הבן אדם כבר יושב שעה ושומע אתכם כשהוא צריך לדבר ובינתיים רק אתם מדברים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יוליה, מאחר שיש הקלטות של הדיונים פה אני מציע לך, סתם, בשביל ביקורת עצמית, חפשי את הקטע הזה שדיבר נציג הסתדרות העובדים, שזה היה לא יותר מ-2.45 שניות, מייצג 4,000 עובדים, ותראי ותגידי לי את אם זה נראה לך שבזום בצורה הזאת הוא יכול לייצג עובדים שאולי הולכים לאבד את עולמם ואת פרנסתם.
דבר אחרון, אני ביקשתי בישיבה הקודמת, גברתי, ואני מבין שהולכים להציג לנו את זה ביום שלישי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע, תני לי, אני מסוג חברי הכנסת שלפני שאני בא עם הנאום והולך לקרוע את אנשי האוצר שלא שלחו לנו את זה, הלכתי למנהלת הוועדה שלך - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אז אני רק אסיים בקטע הזה. לפני שבאתי ודיברתי הלכתי למנהלת הוועדה, היא אמרה לי שהיה סיכום בינך ובין האוצר שאת המצגת הזאת הם יציגו ביום שלישי. אני מבקש - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
על הנתונים הכספיים איך מגיע החיסכון שלצורך זה, תומר, אנחנו מכונסים כאן, לחוק ההסדרים שמביא חיסכון למדינה. אבל אני מבקש, גברתי היושבת ראש, שהמצגת הזאת תועבר לנו לפחות 24 שעות קודם כי צריך לבחון אותה כלכלית ואני מודיע לכם שאנחנו נבחן אותה כלכלית כי לדעתי היא פייק.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני חושבת שאתה צודק. להעביר למנהלת הוועדה את המצגת ביום שני ואנחנו נפרסם את זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, רגע, אנחנו נפרסם את זה בקבוצות ובאתר הוועדה. יש קבוצת ווטסאפ של הוועדה, אנחנו נפרסם את זה שם וגם באתר הוועדה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לכן אני אומר, אנחנו מדברים פה בעצם על נושאים ערכיים, על נושאים אמוניים, על נושאים שאנשים בתקופות מסוימות, גם הסבים שלך והסבא רבא שלה הקריבו ומסרו את נפשם על זה, אנחנו לא יכולים להיות פה טכנוקרטים ומהירים בעניין הזה, צריך לעשות את זה – לא צריך לעשות את זה, אבל אם באמת מתכוונים לייעול, אני אומר עוד פעם, אני פונה מכאן גם למנכ"ל משרד הדתות, שיעביר את זה לשר שלו, אם הוא יכול להסביר לו דברים כאלה, ולמנכ"ל הרבנות, את כל מטרות הייעול לאזרח בסוף היה אפשר לעשות את זה גם בלי לפגוע במסגרת המקודשת, לפחות בעיני אחרים, אצלנו היא לא הייתה מקודשת אף פעם, זו הייתה המחלוקת שלנו עם הדתיים הלאומיים, אבל היא מקודשת כמו שבית המשפט העליון, אף אחד לא מפריט אותו ולא שם לו ועדת שופטים מעליו, כך לא צריכים לפגוע בדברים הללו. צריך להשאיר את זה בתחום הרבנות, באחריות הרבנות, עם עמידה על כך שתהיה רפורמה ושיפור שירות במקסימום עד לקטע של ההלכה. ההלכה זה לא מסחרה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני יושב הראש, חבל שיושבת ראש הוועדה לא נמצאת כאן, היא הציגה טיעונים כל כך משכנעים עד כמה שצריך מישהו שירכז את הכול וגוף אחד שיעשה את כל מה שצריך והיה נשמע לי לרגע שהיא מליצת יושר של הרבנות הראשית. יש רבנות ראשית, זה תפקידה ואם יש בעיות ואם יש דברים לא בסדר, צריך לייעל אותם שמה, אבל לא להוציא את הנושא הכול כך חשוב הזה מהידיים של הרבנות הראשית ולהעביר את זה לכל מיני גופים כאלה ואחרים שאחריתם מי ישורנו.
חבר הכנסת טור פז לא נמצא כאן, חבל גם כאן, אבל אוי לעיניים שכך רואות, שדווקא נציגי הציונות הדתית שחרתו על דגלם - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל דווקא אלה שכביכול מייצגים, אני אגיד כביכול, לסייג את זה, כביכול מסייגים את הציונות הדתית, מקעקעים ורומסים את מעמד הרבנות הראשית, ומי שבא להגן על כבודה זה החרדים, שבכלל הרבנות הראשית, הם משתמשים יותר בכשרויות שהם לא של הרבנות הראשית, שהן תומכות את הכשרות של הרבנות הראשית. דווקא אותה רבנות ממלכתית, אותו אידיאל שהיה לאורך כל השנים עוד לפני קום המדינה, שיהיה כאן גוף אחד ממלכתי. הרי 80% מהעם בישראל צורכים כשר לפעמים שלא מדעת. לא יודע, 80%, 70%, 60% צורכים כשר שלא מדעת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, יש כאלה שצורכים מדעת, אני אומר שאני לא יודע כמה צורכים שלא מדעת. יש כאלה שמחפשים את הכשר ויש כאלה שלא מחפשים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אז יש כאלה שגם לא דתיים וצורכים מדעת ויש כאלה שלא מדעת. זה פחות מעניין, אבל אנחנו זוכים שכאן במדינת ישראל רוב ככל הדברים הם כשרים, גם אם אתה רוצה וגם אם אתה לא רוצה, הפירות מעושרים בשוק, המוצרים כשרים, רוב הדברים, גם במקומות אפילו שאין בהם תעודת כשרות בדרך כלל רובם ככולם זה מגיע, כֹּל דפּרִיש מרוּבָּא פריש, זה כשר כנראה.
וכאן אנחנו רוצים בעצם להכניס רפורמה שהיא לא טובה, שהיא מסוכנת, היא מסכנת את העניין הזה שאנחנו מדינה יהודית. כמו שיש ממשלה אחת, יש מטכ"ל אחד ויש גם רבנות ראשית אחת ומה שבאים כאן הנציגים כביכול של הציונות הדתית, זה באים לנסות ולקעקע את היסודות של היהדות דרך הניסיונות להציג את זה כאילו בהתייעלות כלכלית. התייעלות כלכלית, יש עוד שיטות לעשות את זה בלי לפגוע במהות.
אמרה כאן היושבת ראש, ואני רואה שגם תומר יצא מכאן, שהיא לא - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אז נאמני תורה ועבודה הסבירו את כל עמדתם והרבנות הראשית לא הסבירה את עמדתה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, נאמני תורה ועבודה היו פה, ארגון עתים הוזמן על ידי יושבת ראש הוועדה ודיבר פה, ומאותו רגע זהו, חסמו את ההופעה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, ונציג מדינת ישראל, הרבנות, מנהל מחלקת הכשרות, הוא לא נותן לו ל - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ודווקא, אתה יודע יש כאלה שאמרו שהחרדים הם כת שרוצה רק כסף, ודווקא כאן הרפורמה הזאת תגרום לחרדים להרוויח עוד יותר כסף כי יותר אנשים שאכפת להם, שלא יסמכו עכשיו על המילה 'כשר' ככה סתם, יחפשו כשרויות של החרדים, ודווקא אתה רואה את החרדים מתייצבים כאן ונאבקים ברפורמה הזאת כדי להרוויח פחות כסף.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
היה פה - - - ששאל פה שאלה למה הם מתנגדים אחרי כל כך הרבה שנים שהם מתנגדים לרבנות. זה באמת הציק לו מאוד.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה יודע מה? לא התרגשתי כשאמרו מה שהוא אמר ולא התרגשתי כשאמרו מה שהוא - - - עם כל הכבוד. תעשה לי טובה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני מסיים. אני חושב שאי אפשר להשאיר רפורמה כזאת שהיא בכלל לא קשורה לחוק ההסדרים ולחוק התקציב. גם הייעוץ המשפטי של הכנסת סבור שהחוק הזה צריך לצאת מחוק ההסדרים ולא לדון בו בכלל במסגרת המצומצמת הזו והנה אנחנו רואים שהמסגרת המצומצמת הזו גם גורמת לסתימת פיות וגורמת לכך שלא נשמע כאן דעות של כולם. אנחנו לא מומחים בכול, החוכמה לא שוכנת רק בקרבנו, אנחנו רוצים לשמוע נציגים - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, אבל כשהיה תורה ועבודה ועתים וכל הארגונים האנטי דתיים האלה נתנו להם פה לדבר. פה. כל הארגונים האנטי דתיים, נתנו להם לדבר.
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
חבר הכנסת אשר, אני חייב לציין משהו, אני הגעתי לפה לפני 20 דקות, מאז אתה לא מפסיק לדבר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אם יש בעיות של קורונה מי שיחליט זה קצין הכנסת, זה רופא הכנסת, זה יושב ראש הכנסת. לא ייתכן שתיקחו כאן בוועדה - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני צריך לחזור כי אי אפשר לאפשר את זה, אני לא יודע איך הייעוץ המשפטי נהיה כל כך דרדלה בקואליציה שלכם. אין יותר מניעות משפטיות. בזמננו היה על כל דבר מניעה משפטית.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ושאלה אחרונה, אני רוצה לשאול, אני שמח שהאוצר יושב כאן, אני רוצה באמת לדעת, לקבל נתונים לגבי - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לגבי מהי העלות או החיסכון השנתי לתקציבים 2021 ו-2022 ואיפה זה בא לידי ביטוי בתוך סעיפי התקציב.
יעל לינדנברג
¶
בגלל שכניסת הרפורמה היא שנה מיום אישור החוק יוצא שאנחנו מגיעים לסוף 2022, תחילת 2023. אז בעניין תקציב 2021 בגילום של ההשפעות התקציביות לא מופיעות ב - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, תראה מה זה, אין כסף כדי להעלות את שכר חיילי החובה, אבל יש כסף לרפורמה ש - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מי בעד? בוא נעשה את הרפורמים בעצמם, אנחנו נאמני תורה ועבודה בתפקיד? נעשה את הרפורמים בעצמם.
יעל לינדנברג
¶
רק אם אני יכולה לחדד, קיימת הוראת מעבר ברפורמה שמדברת על הזכות של תחרות בין רבני ערים שכן נכנסת, שלא ישתמע שאין שינוי מרגע אישור החוק, יש שינוי, אבל השינוי המרכזי בעצם יש זמן היערכות כמובן שנדרש פשוט ולכן יש עוד מה שנקרא - - -
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
ולפני שאנחנו עוברים לזום אני רוצה רק, חברים יקרים, לומר משהו. כל עוד אני מנהל את הישיבה כל אחד ידבר בזמן דיבור שלו, מי שלא מתאים לו ימצא את עצמו בחוץ, תודה.
היו"ר ולדימיר בליאק
¶
ממש בחוץ. אתה בקריאה ראשונה, חבר הכנסת פינדרוס. אנחנו עוברים לערן שלום, מזכיר איגוד הסתדרות מעוף.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע, יוליה, תעשי לי טובה, תקצרי את הקפה, שלא יהיה פה בלגן סתם, תודה. אתה בקושי חיממת את הכיסא הזה בבניין. תקשיב - - -
ערן שלום
¶
מזכיר איגוד מקצועי ארצי בהסתדרות המעו"ף. אני רוצה לומר מספר הערות שיש לנו. אחת, אנחנו רוצים לציין שהחוק כלל לא מתייחס לעובדים, הוא מתייחס לנהלים, לחברה שתקום, אבל הוא לא מתייחס בכלל למי שיועסק בתחום, התנאים שלו, איך תסתיים העסקתו. למעשה החוק אומר שכל העסקת המשגיחים היום במקרים שיש יחסי עבודה בין המשגיח למושגח אמורים להסתיים, אבל הוא לא קובע שזה אמור להסתיים בפיטורים, שזה מה שהחוק כופה. אנחנו מבקשים שתהיה התייחסות וקביעה לזה, קודם כל לעצם הזכות לפיטורים מהמעסיק.
דבר שני, החוק קובע שכל המשגיחים יועסקו על ידי גוף נותן הכשר, גופים נותני הכשר לא מחויבים כרגע לשום תנאי שהמשגיחים היום מקבלים. יש משגיחים, כמו שהופיעו בפני כבודכם נציגים של המלונות, נציגים של מקומות גדולים במשק, שלא מקבלים רק שכר שעתי אלא זוכים לתנאי העסקה הוגנים וכוללים והרבה יותר טובים ממה שקיים היום. כיום תזכיר חוק לא מתייחס לזה בכלל, למעשה העובדים האלה צפויים לאבד את מטה לחמם ואף אחד לא מבטיח להם שיעסיקו אותם בעתיד, אף אחד לא אומר להם כרגע מה קורה עם ההעסקה שלהם.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
ההומניזם אופסן בקדנציה הזו. סולם הערכים אופסן. לא הייתה חקיקה בכנסת הזו שאני הייתי שותף לה שזכויות העובדים לא עוגנו בחוק. שערורייה איך זה עולה בכלל, אני צריך אותו שהוא יגיד? איפה היועצים המשפטיים?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
שישימו לנו את זה על השולחן בהערה. מאבטחים של בתי ספר במכרזים של בתי ספר הבטחנו שאם זכיין הוחלף יש ל - - -
ערן שלום
¶
אנחנו רוצים לציין שגם ההעסקה של עובדים שמועסקים במועצות הדתיות ובמגזר הציבורי שמועסקים בתחום צפויים לאבד את פרנסתם. העניין הזה גם לא מוגדר, יש עובדים שמועסקים, בוא נגיד שהמשכורות לא הכי גבוהות במשק, הם תנאי מינימום, אבל הם נהנים מביטחון תעסוקתי, נהנים מתנאים נלווים, וגם כל המועסקים במועצות הדתיות, המפקחים, משגיחים, מזכירות, אנשים עם ותק של עשרות שנים, כמו שבאמת צוין בוועדה, אין כל הסדר לגביהם.
אנחנו פנינו למשרד הדתות בבקשה להסדיר את כל הנושאים שיש לנו ונאמר לנו לבוא ולהציג את הטיעונים שלנו בפניכם. הוא לא מסדיר את ההליך של סיום ההעסקה. למעשה החוק אומר ואתה - - -
תומר רוזנר
¶
אני רוצה להבין, התשובה שקיבלתם מהמשרד לשירותי דת היה הדברים יוצגו בכנסת? זו התשובה שקיבלתם?
ערן שלום
¶
כן, אנחנו באנו להציג את הדברים ואמרו לנו: חברים, אין לנו מה - - - תפנו לוועדה ותציגו את כל הדברים שלכם.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
צר לי שהמכון הישראלי לדמוקרטיה לא העלה את זה, לא העלה את זה במסמכים שלו ולא בהצעה שהוא הגיש לשר הדתות לחוקק את הרפורמה הזאת. צר לי מאוד, אני מעריך את הגוף הזה.
ערן שלום
¶
אנחנו חוששים ליצירת מעין מדרון חלקלק שלמעשה יעסיק את כל העובדים בתחום באמצעות חברות כוח אדם שלא מחויבות לכל תנאי קיים לעובד היום. היום באמת יש אלפי עובדים במגוון תנאים שמועסקים בתחום אצל המון מעסיקים.
אם אפשר עוד הערה, החוק גם כופה פיצויי פיטורים וחבויות למעסיקים. היום כל המעסיקים בתחום צפויים להוציא כספים שמיועדים לגמר חשבון, לפיצויי פיטורים, להעברת זכויות פנסיוניות. החוק לא דואג להעברת זכויות פנסיוניות, אנחנו לא יודעים מה קורה עם עובדים ותיקים, עם פנסיות ותיקות, עם כל מיני הסדרים פנסיוניים שיכולים לסיים את ההעסקה שלהם ומטה לחמם נגדע, ממש כך. אין שום התייחסות, הם לא יודעים.
צודקים חברי הוועדה שאמרו שבאמת שיש באמת בהלה בשטח, בהלה בקרב המשגיחים. אני גם רוצה להגיד שחשוב מאוד לשמוע את אנשי השטח, זה עולם ומלואו. משגיחי הכשרות, מפקחי הכשרות, מנהלי המחלקות של הכשרות, יש להם ידע והערות שהן מאוד מאוד ייחודיות לתחום שלהם וחשוב, לדעתי, לשמוע אותם.
החוק גם באמת לא פותר למעשה את הבעיה של משגיח-מושגח באופן מלא. החוק מציין שבמקום שאין כדאיות כלכלית המועצה הדתית תמשיך לספק שירותי דת. למעשה הוא אומר שחלק מהעובדים כן יפוטרו - -
ערן שלום
¶
- - אבל אלו שאין כדאיות כלכלית העובדים לא יפוטרו ואז אנחנו צריכים להחליט מי יפוטר, כיצד, וכל העובדים שגם נשארים בתחום הם נשארים עם בג"צ שאומר שאסור להם לעבוד תחת בתי העסק, אבל הרפורמה הזאת גם לא מסדירה את כל ההעסקה. אנחנו היינו רוצים שאם יש רפורמה, שהיא תסדיר את כל ההעסקה ולא תשאיר עובדים עם חרב פיטורין על הצוואר בעת שתקום חברה כלכלית שתיקח את זה. אנחנו היינו רוצים להסדיר את כל נושא העברת הזכויות, כל נושא סיום העבודה, כל נושא התנאים העתידיים שיקבלו העובדים האלה.
עובדים של מפעלים גדולים במשק, יש להם הסכמים קיבוציים, מה קורה עם ההסכמים הקיבוציים הללו? ברגע שמסתיימת ההעסקה הגוף שמקבל אותו למעשה לא מחויב, אנחנו מבקשים כן לעגן את זה באמצעות כמה כלים. אנחנו חושבים שכל עניין שהעליתי הוא נושא בפני עצמו שיכול להיות מפותח והוא מורכב, אי אפשר באמת להתייחס באופן מלא לכל עניין ועניין.
(היו"ר יוליה מלינובסקי)
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
שלום לך. אתה צודק. הנושא הזה זו סוגיה בפני עצמה ואני כבר ביקשתי ממנכ"ל משרד הדתות, שזה בעצם תחום האחריות שלו, למצוא פתרונות בתכנית מסודרת - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
זה היה צריך להופיע בגוף החקיקה. מוסד שמכבד את עצמו היה צריך לשים את זה בגוף החקיקה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לדעתי זה צריך להיות יותר בתחום הניהולי והמנהלי של גורמי המקצוע. אני ביקשתי לדעת מהמנכ"ל, בין המפקחים ומשגיחי הכשרות את פריסת הגילאים, כי הרפורמה לא נכנסת לתוקף מיידית, יש אנשים בגילאים שונים, גם לראות מי מהם מחזיק תעודה או הסמכה, מי מהם לא, גילאים, מה הצפי ליציאה לפנסיה וכן הלאה וכן הלאה.
אני חוזרת ואומרת, אנא מכם, משרד הדתות, תקיימו דיון רציני ומעמיק עם ההסתדרות ונציגי ארגוני העובדים, שזה גם משגיחים וגם מפקחים, ולראות תמונה כוללת איך אנחנו נותנים מענה, כמה שניתן כמובן, אבל במקסימום שניתן. הסוגיה היא אמיתית.
שמעון מוני מעתוק
¶
אני רק אומר לפרוטוקול שהיו שתי פגישות, אני אשמח לקיים כל פגישה שצריך כדי להגיע לסיכומים יותר טובים אם צריך.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני לא צריכה לעבור על היום שלך, תעשו את זה פשוט. אני מאמינה שאתם תדעו, מכירים את מספרי הטלפונים שלכם. תודה.
תומר רוזנר
¶
אני רק רוצה להעיר שלדעתנו יש עניינים שקשורים להעסקת העובדים שבהחלט טעונים התייחסות בהצעת החוק, ככל שיתקבל. בהחלט בנושא של אנשים שמועסקים היום והמחוקק ירצה להתערב במה שהם מועסקים בו היום, בהחלט יהיה מקום להתייחס לנושא הזה, גם בשאלה שלא ניתן לה מענה לגבי המשך עבודתן של המועצות הדתיות בתקופת הביניים, לפחות כרגע בתקופת הביניים, מה גורלם של המשגיחים, אצל מי הם בעצם יועסקו. אלה שאלות שלא ניתן להן מענה כרגע ולדעתנו בהחלט יש מקום להתייחסות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אני התכוונתי לא לשאלות של היועץ המשפטי. תומר צודק לחלוטין, אני התכוונתי מה יקרה אם וכאשר זה כבר קרה, זאת אומרת מה קורה עם בן אדם שעבד 30 שנה, מה הוא עושה, אנחנו שולחים אותו ללימודים או שאנחנו מחשבים את הוותק תמורת הלימודים או תעודה?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אני חשבתי ודרשתי הסדר מיוחד. יש כמה קבוצות של משגיחים, יש משגיחים ויש מפקחים, זה משהו אחד וזה משהו אחר. משגיח, ברפורמה אנחנו רוצים שזה יהיה מקצוע לכל דבר ועניין, אבל יש אנשים שעובדים כבר המון שנים, אף אחד אף פעם לא ביקש מהם את לימודי התעודה הזו או רישיון מקצועי. אני לא רוצה עכשיו לגרום להם נזק, אני מחפשת פתרונות איך הם עדיין יוכלו להישאר במקצוע לפי דרישות החוק.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל אני רוצה להעיר לך, אנחנו לא יכולים להסתכל עליהם, טוב, יקלטו אותם במקומות אחרים. אנחנו צריכים לדעת שאם יש רפורמה והם עוזבים את העבודה אז זהו, כל אחד עלול להיות בבית ולא יעזור גם אם יש לו תעודת כשרות וגם אם הוא רב גדול, לא יעזור. אני לא יכול להסתמך, עם כל הכבוד, על המנכ"ל שיישב איתם. אנחנו גוף ציבורי, ועדה ציבורית, אנחנו צריכים לשמוע. עובדה שפגשת אותם פעמיים ולא שמעתי שהתקדם הרבה, אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו צריכים. אם אני יכול לשאול, מה שלי ידוע זה שמדובר על מעל 5,000 משגיחים, אלה המספרים?
ערן שלום
¶
אין מספרים מדויקים, יש כאלה שמעריכים 4,000, 6,000, יש גם משגיחים שמועסקים בכל מיני בסיסים בצבא ועל ידי חברות כוח אדם שאין נתונים לגביהם. באמת אני חייב לציין את כל ה - - -
ערן שלום
¶
אין נתונים, אין לנו נתונים. כל הנתונים שנשמעו בוועדה הם נתונים מוערכים, פעם אומרים 200 מפקחים, פעם אומרים 300 מפקחם, יש מפקחים גם למועצות אזוריות. יש גם מועצות אזוריות שהיום מעסיקים מפקחים, הרי באזורים האלה אין כנראה כדאיות כלכלית, זה לא תל אביב או ירושלים, שיש כל כך הרבה עסקים. אז העובדים האלה כן ימשיכו. אנחנו באמת צריכים להשיג נתונים כלכליים, גם נתוני שכר, גם של העובדים בתחום, גם של הדיפרנציאציה ביניהם, גם כמה הם מרוויחים, התנאים הנלווים. הרבה פעמים עובדים מועסקים בשביל ביטחון תעסוקתי, לאו דווקא בשביל תנאי שכר, והם הולכים גם לאבד את זה וגם לאבד את זה.
כמו שציינתי, אם אנחנו יודעים שיש לנו זמן אפשר להציע הצעות אלטרנטיביות. יש אנשים עם ותק גדול, 30 ו-30 ומשהו שנה, אולי - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מנכ"ל משרד הדתות, הנושא הזה חשוב, תשימו לזה לב, תגבשו תכנית מסודרת, תנסו להתכנס כי אנחנו לא יודעים זה לא תשובה, זה תשובה של ילדים בכיתה א'.
שמעון מוני מעתוק
¶
אני עוד לא אמרתי כלום, אני עוד לא אמרתי גם 'לא יודעים', אני לא התייחסתי עדיין, אני רק רוצה, ברשותך, שני דברים על מה שנאמר פה. אחת, נפגשנו עם ההסתדרות פעמיים, לצערי בפגישות הללו נציגי ההסתדרות מה שנקרא עסקו יותר במהות הרפורמה ולא בפרטים שקשורים לכוח אדם. לצערי. אני אשמח לקיים עוד לא מעט פגישות כדי להגיע לדברים יותר מתקדמים.
שמעון מוני מעתוק
¶
רגע, רגע, לא סיימתי. תנו לי רגע לסיים, אני אהיה הכי קצר שבעולם. שתיים, צריך לחלק את הסיפור של כוח אדם בין שני סקטורים. סקטור אחד זה סקטור המשגיחים שרובו המוחלט, 99%, מלבד בודדים, עשרות שמועסקים במועצות הדתיות, מועסקים על ידי בתי העסק עצמם. אחרי הרפורמה משגיחים ימשיכו לעבוד, אבל יעבדו בגופים מוסדרים שמקבלים רישיון, יהיה להם מה שנקרא כתובת אחת, בניגוד למה שקיים עד היום, מעבר לפתרון משגיח-מושגח. להבנתי כל עובד היה רוצה כתובת אחת נורמלית ולא מספר בתי עסק שמעסיקים אותו, ראה ערך הקורונה והטענות שאנחנו קיבלנו מהמשגיחים השונים. זו סוגיה אחת.
שמעון מוני מעתוק
¶
בתקופת הביניים, זה גם מופיע, להבנתי, אם צריך לחדד אז מחדדים, בתקופת הביניים המציאות הקיימת ממשיכה כל עוד תקופת המעבר מה שנקרא לא הסתיימה והמשגיחים ממשיכים לעבוד כפי שהם מועסקים היום. זה לא שהחוק עובר מחר בבוקר ויום לאחר מכן המשגיחים מפסיקים את העסקתם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
דקה, סליחה, אדוני. ברגע שתהיה התייחסות לנושא של המועצות הדתיות בתקופת הביניים או בכלל בכל מה שאנחנו מנסים עכשיו לקדם פה תתייחסו לנושא.
תומר רוזנר
¶
ככל שהמועצות הדתיות ממשיכות לעסוק, בין בתקופת הביניים ובין בתקופה אחרת, ימשיכו יחסי המושגח-משגיח, זה מה שאתם אומרים?
שמעון מוני מעתוק
¶
זה אומר שבתקופת הביניים, במקביל להתארגנות, המצב הקיים ממשיך, למרות שהוא לא מוסדר, אבל זה כחלק מתקופת ההתארגנות ולכן אי אפשר לעצור את מה שקיים היום כבר הרבה מאוד שנים, זה ברור לכולנו, למרות שזה בעייתי משפטית, לכן אנחנו עושים חלק מהשיקולים לרפורמה הזאת.
הדבר השני, לאחר מכן, בהתאם למתווה שבסוף ייסגר פה בוועדה נוכל לדעת מה קורה לאחר תקופת המעבר. במידה שהמועצות הדתיות ימשיכו לעבוד במתכונת כזו או אחרת, מה שלא כתוב כרגע לפחות, אז זה יצטרך להיות במסגרת פתרון של משגיח-מושגח, זה ברור, בדומה לתאגידים הפרטיים, כמו שקיים גם שם.
לגבי מפקחים, אני משלים את דבריי, שעובדים במועצות הדתיות, הרי שגם פה תקופת המעבר לא מפסיקה את עבודתם. אם לא ברור שמדובר על פיטורין ככל שתופסק העסקתם אז צריך לחדד את זה בנוסח, זה בסדר גמור, אף אחד לא חולק שמדובר על פיטורין. אם רוצים להגיע להסכם קיבוצי, לאחר שהחוק עובר שנה, כדי מה שנקרא להגיע לסיכומים ביחס למפקחים שמסיימים, ככל שיסיימו את העסקתם במועצה הדתית, אנחנו נגיע לסיכומים. זה לא שהעובדים נפגעים מחר בבוקר, מן הסתם יגיעו לסיכומים בהתאם לתוצאות - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אבל אי אפשר לסמוך על זה שנפתור את הבעיה. אנחנו, המחוקקים, צריכים להתייחס לזה. זה צריך להיכתב.
שמעון מוני מעתוק
¶
אין שאלה. ואני אומר שוב, אני אשמח לכל פגישה נוספת עם ההסתדרות כדי להגיע לדברים עוד יותר מחודדים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
האם אפשר לקבל מהמנכ"ל את כל הנתונים כפי שידועים להם כרגע ולהבין את ההשלכות התקציביות של כל מה שאנחנו מדברים עליו. לא השלכות תקציביות של משרד האוצר, זה דיברנו מקודם, ההשלכות על העובדים, כמה עובדים יש, תעשה הערכות. אז אם אתה יכול תעביר לוועדה, אנחנו נקבל את זה, תעביר את הנתונים ואנחנו נראה אותם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל הוא אמר לך שאין לו. שי ברמן, בבקשה תתייחס בחמש דקות למה שיש לך להגיד. פעם קודמת לא יכולת, נכון?
שי ברמן
¶
נכון. קודם כל אני מתנצל, הייתה לי בעיה טכנית, אבל אני מודה לך על זכות הדיבור. אני רוצה, ברשותך, להתייחס להערות של ההסתדרות. אני אציג את עצמי, מנכ"ל איגוד המסעדות.
אנחנו מעסיקים הרבה מאוד משגיחים ואנחנו רוצים לשמור על זכויותיהם. ברור לגמרי שהנושא הזה של פיצויי פיטורין, קודם כל צריך לזכור שחלק גדול מהעובדים ימשיכו לעבוד בתאגידים, חלק גדול מהמשגיחים, ולכן הבעיה היא פחות אקוטית כמו שמנסים לייצר אותה, כלומר הם ימשיכו והזכויות שלהם ינוידו, אני מניח, לגופים החדשים, כולל הוותק שלהם וכולל הפנסיות שהם צברו. הבעיה יכולה להיות יותר לגבי כאלה שלא ייקלטו אולי בתאגידים או בגופים החדשים ועל זה אנחנו מוכנים, כמובן גם אנחנו, לדבר. אני חושב שאפילו בשבוע שעבר נקבעה לנו פגישה עם הנציגים הרלוונטיים בהסתדרות ואנחנו נשמח להגיע לפתרון כדי שהעניין הזה יוסדר בצורה טובה ונכונה עבור האנשים.
גם הנושא של חברות כוח אדם, אני רוצה להזכיר לנציג ההסתדרות שגם חברות כוח אדם מחויבות לחוקי עבודה ולחוק שעות עבודה ומנוחה ולכל התנאים ולכן ההערה שלו בעניין הזה, קצת לא הבנתי מדוע הוא חושש מהעניין הזה. הופתעתי גם שלא עלה העניין הזה, גם על ידי נציג ההסתדרות, לב ליבו של האירוע, וזה שאנחנו מעסיקים את הרגולטורים שלנו שהם למעשה העובדים שלנו. זה דבר שהוא לא ייתכן, לא ייתכן שארגון עובדים יסכים לדבר הזה, לא ייתכן שארגון מעסיקים יסכים לדבר הזה ואנחנו מאוד שמחים שהרפורמה הזאת באה לתקן עוולה שקיימת - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
כלפי המשגיחים. העוולה הזו קיימת כלפי המשגיחים, לא כלפי המושגח, המושגח רק נהנה מזה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אתה צודק. וזו עוולה כלפי המשגיחים, שהוא צריך לירוא ממי שמעסיק אותו ומשלם לו משכורת ולעתים גם הקצב מוריד סכין עליו ומאיים עליו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זה גם וגם. חבר הכנסת מרגי, זה גם וגם. בבקשה. אנחנו רוצים לתת לאנשים זכות לדבר חופשי. דקה, תנו לו לסיים את דבריו.
שי ברמן
¶
אנחנו מייצגים אצלנו בארגון מעל 1,200 מסעדות, אני יכול להגיד לך שבערך 15% מהן הן מסעדות כשרות, אני יכול להגיד לך שיש עוד מאות עסקים שרוצים להיות כשרים, אם זה מסיבות אידיאולוגיות, כי הם רוצים לשמור על ערכי הדת, או שזה גם מסיבות עסקיות, והם מעוניינים מאוד להיות עסקים כשרים וחוששים להיכנס לעניין הזה של כשרות בגלל ה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
הוא מדבר על חשבון מומחי הכשרות ההלכתיים שאותם אנחנו לא שומעים. אנחנו שומעים בינתיים מסעדנית שקיבלה מכתב תביעה ואנחנו שומעים מנכ"ל איגוד המסעדנים שרק 15% מהמסעדות שהוא מייצג הן כשרות ואותם אנחנו שומעים. וזה נקרא דיון מעמיק ברפורמת הכשרות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
כן, אני אמרתי שביום שלישי אני פותחת דיון לכולם. אגב, גם עכשיו אנשים יכולים להתייחס לסעיפי החוק. טוב, אנחנו סיימנו את הסבב הזה, תודה רבה לך, שי.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה. אנחנו סיימנו את הסבב הזה. הלשכה המשפטית, בבקשה, אנחנו חוזרים להקראת החוק מאותה נקודה שהיינו בפעם הקודמת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תראי מי נמצא בדיון ותראי מי עולה לדיון ותביני עד כמה – כל אלה שלא מעניין אותם הכשרות מנסים לחולל כאן רפורמת כשרות.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני אז שאלתי שאלה לגבי סעיף 2א(ג), אמרתי שיש שלושה סוגי כשרות, כשרות בסיסית, כשרות מורחב וכשרות מהדרין, לא שמעתי אז תשובה מהרב יוחאי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני ביקשתי להבין למה יש פה שלושה סוגי כשרות, למה מחייבים את הרבנות להוציא - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אנחנו בישיבה הקודמת העלינו את הנושא הזה ועדכנה אותי כבר אתמול באופן לא פורמלי היושבת ראש, שהנושא הזה ירד לשתי רמות ולא לשלוש רמות. לכן היא גם תדאג שזה יהיה בפנים. לא שז פותר את כל הבעיות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אני רק רוצה להגיד. אם אתם חושבים שמזלזלים בהערות או שלא שומעים אותן זה לא נכון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
ההערה הזאת הייתה מאוד במקום, עשתה שכל, הנה תיקון. זה ירד, שתי רמות כשרות, שזה ברור לכולם.
תומר רוזנר
¶
סליחה שאני קוטע אותך, חבר הכנסת מעוז. אני ביררתי את הנושא עם היועצת המשפטית של הכנסת, חברי הכנסת צודקים, הנחיית היועצת המשפטית לכנסת היא לאפשר ככל האפשר, ובחדר הזה יכולים להיות נוכחים 100 מוזמנים, לאפשר לנציגי ציבור שרוצים להגיע לדיון, לאפשר להם להגיע לדיון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הוא אמר שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה לאפשר לכמה שניתן למוזמנים להגיע לוועדות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני אתמול, לשם הפרוטוקול, עשיתי בירור עם גורמי המקצוע בכנסת, כולל המנכ"ל והיועצת המשפטית של ועדת הכנסת, ונאמר לי בצורה מאוד מפורשת שזה לשיקול דעתי וזו החלטה שלי כיושבת ראש הוועדה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לומר לך, את צריכה להחליט את זה, עזבי אותה. למה להביא את זה לכל הוויכוחים הללו? במידה ובמשקל נורמלי תני לאנשים, במיוחד כאלה שמייצגים עובדים, במיוחד - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
כן, כן, לפי בקשתך ואת צודקת לגמרי. הסעיף הבא זה סעיף קטן (ד), שמועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים יסדירו תקן כשרות המבוסס על דיני כשרות בלבד, לתשומת ליבו של חבר הכנסת מרגי. אתה שאלת לגבי העניין הזה וזה מופיע פה. האמת היא שזה הופיע גם בחוק הקודם, רק עם התוספת של ועדת הרבנים כמובן.
אני חושב שהבעיה היא שבג"צ מפרש את 'דיני הכשרות בלבד', מפרש את המילים האלה בצורה מאוד מצומצמת. אני חושב שצריך להוריד את חמש המילים האחרונות 'המבוסס על דיני כשרות בלבד', צריך להוריד אותן. אני רוצה לשמוע את חוות הדעת של היועץ המשפטי, 'מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים יסדירו תקן כשרות', נקודה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני מזכיר שמה שהערנו בפעם הקודמת, ולא קיבלנו על זה תשובה, והחברים אמרו שיבדקו את זה ואנחנו לא קיבלנו על זה תשובה ואת הצטרפת אז לדעתי, בעניין סעיף קטן (ח), 'הרבנות תפרסם באתר האינטרנט שלה את תקני הכשרות שהוסדרו, וכל ביטול, עדכון או שינוי של תקן כשרות'. דיברנו על זה בהרחבה.
שמעון מוני מעתוק
¶
זה לא יהיה באתר הרבנות הראשית. אנחנו לצורך העניין בוחנים איך לעשות את זה בצורה הכי שקופה ונכונה בלי שזה יפורסם באתר הרבנות הראשית, אנחנו על זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו נמצאים באותו נוסח לא מתוקן. למשל בנוסח הזה עדיין יש שלוש רמות כשרות כי זה עוד לא יצא, אין נוסח מתוקן. יהיה נוסח מתוקן, אתם תראו שם את כל השינויים וכמובן הסעיפים שעברו שינויים, אנחנו נקריא אותם עוד פעם כדי לא לפספס שום דבר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
הערה אחרונה, אני חוזר לסעיף קטן (ד), אם במקרה הייעוץ המשפטי יחליט שצריך פה להשאיר פה את ה'מבוסס על דיני כשרות' בלבד, אז אני חושב, ואני גם שואל את הייעוץ המשפטי, האם לא צריכה להיות הגדרה בהגדרות של החוק מה זה דיני כשרות.
תומר רוזנר
¶
מטרתה של ההוראה הזאת היא הרי להבהיר שבעניין הזה אין שינוי בדין הקיים. על פי פסיקת בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין יש פסיקה שמפרשת מה הם דיני כשרות בלבד, כי התיבה הזאת מופיעה גם בחוק הקיים. בית המשפט פירש את התיבה הזו בצורה מסוימת כשזה מבוסס על הגרעין הקשה של דיני הכשרות. בעניין הזה, אם אני מבין את הצעת הממשלה, הם לא מבקשים לשנות את הדין הקיים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
תומר, אתה יודע שבפרקטיקה המשפטית גם כשבית משפט מפרש ובא הרכב אחר עומדת לו הזכות לפרש. למה, אם אנחנו המחוקקים, לא נאמר את הדברים? הרי אנחנו במיעוט. לדעתי דיני כשרות היא שונה מדיני כשרות של מתן כהנא או של שלוחיו פה בוועדה, או של שלוחיו הסמויים שלא נמצאים פה. בוא, יש לכם את הכוח, תפרשו אותו, שימו אותו על השולחן, שימו אותו בכתב, למה אני צריך להיות תלוי בחסדיו – עתירה ב-70 תהיה בהרכב כזה, עתירה ב-80 תהיה – עתירה בשנת 2030 תהיה בהרכב אחר ופרשנות אחרת, למה? אני חס על כבודו של בית המשפט, שלא יבוא פה דודי אמסלם ויגיד עליו דברים קשים אחר כך.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מועצת הרבנות הראשית חייבת לתת לה כשרות? אתה תחייב פה את מועצת הרבנות הראשית לתת לה כשרות.
שמעון מוני מעתוק
¶
לא, כמו שהיועץ המשפטי לוועדה הסביר קודם, אין שינוי מהמצב החוקי הקיים. הסעיף הזה נמצא גם היום בחוק, מילה במילה, אותו דבר, כמו שהיום מועצת הרבנות הראשית נותנת תעודת הכשר לעסק פתוח בשבת, גם בעקבות הנוסח הזה זה לא ישנה את עמדתה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הרי אם הם מבשלים במסעדה בשבת אז הכלים מטריפים את האוכל, אז מה אתה עושה עם זה? זה קשור לדיני הכשרות?
שמעון מוני מעתוק
¶
כל הגדרה בסופו של יום, גם תזכרו, מצמצמת. זה הולך לשני הכיוונים, ברגע שמי שמגדיר את תקן הכשרות זה מועצת הרבנות הראשית, את דיני הכשרות, אז לכאורה היא יכולה להתייחס גם בתקן שלה לעניין של פיקוח בשבת וכשרות אל מול דיני שבת. ככל שתגדיר משהו אחר הוא יכול להתפרש בצמצום יותר. אנחנו לא מבטלים כלום, אנחנו לא פוגעים במצב הקיים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
בלי צעקות, אנחנו ברוח טובה, כולם. כבר נתתי מחמאות למוני, אני מקווה שזה לא יסחף אותו. אני רוצה לומר דבר אחד, אנחנו הרי מתנגדים לנושא הזה של ועדת הרבנות, אמרנו את זה בכל פה, בכל צורה. כרגע מה שמופיע היום זה שבעצם תקן הכשרות יהיה תקן כשרות לא רק של הרבנות הראשית, נכון?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה עכשיו מדבר על רפורמה ואתה הולך לבנות בייס אחד גדול של הדבר הזה. לא יכול להיות שאת הבייס הזה יקבעו שני גופים. היום הרבנות הראשית נותנת את הסמכות לרבניה במקום כשאני מתאר לעצמי שהיא גם מפקחת עליהם, שהיא לוקחת אחריות על העניין הזה. אני מתאר לעצמי, אמרתי. אבל אם אנחנו באים לתקן, הרי לא יכול להיות שתגידו לנו שאת זה נתקן ואת זה לא נתקן, אם אתם באים לתקן. רק אני אומר דבר אחד, תקן לא יכול להיות שיהיו שני גופים, כשבעצם ועדת הרבנים מקבלת פה להיות גוף ממלכתי כזה, שעל זה אנחנו זועקים, ששניהם יוכלו לקבוע. ועדת הרבנים תוכל בתפקידים שלה ברפורמה להתנהל על פי התקן שתקבע הרבנות הראשית, נקודה. רק אחד יכול לקבוע תקן, לא שניים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אבל יהיו שלוש ועדות רבנים, זה גם יכול לפי הצעת החוק הזו. כן, יהיו חמישה - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
משפט אני אומר לך, כיו"ר ועדת חוקה, אתה שמעת כמה פעמים בכנסת, את המונופול של הרבנות הראשית צריך לפרק? זה מה שהם עושים פה, מה אתה מתפלא? הם מפרקים את המונופול של הרבנות הראשית.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה מכיר את ההוא שהתקשר, תשמע, ואמרו לו פעם ועוד פעם ועוד פעם, אני רוצה שכולם ישמעו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני טוען שכל החברים שלי מהעבר שהיו עם כיפות סרוגות, והיו לי הרבה כאלה ויש לי גם היום, שתמיד באו ואמרו לנו: למה אתם לא רבנות, רבנות, רבנות? הרבנות זה אתחלתא דגאולה ומה שאתה לא רוצה, והם לוקחים את הרבנות הזאת ובשביל ייעול שאפשר לעשות בתוך הרבנות זורקים את הכול. אז אני אשאל את זה מאה פעמים כדי שכולם יבינו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תגיד, גם במשרד התחבורה אפשר לעשות שנקבל רישיון רכב טסט שנתי עם שלושה מוסכניקים?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
האם נראה לך נכון ויעיל שתקן, שהוא התקן הכללי, שעליו גופי הכשרות למיניהם יצטרכו לתת את הכשרות, שהתקן הזה יוכל להיות תקן שכל קבוצה כזו או אחרת שיחליט עליה שר כזה אחר יהיו זה? את מבינים את המשמעות של זה? תקן צריך להיות אחד, יש תקן במדינת ישראל - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, בסוף יהיו הסתייגויות מרוכזות, אני אכריז באופן מסודר, אף אחד לא יפספס שום דבר.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני אודיע מראש בצורה מסודרת שזה עת להגיד הסתייגויות, תגישו הסתייגויות, יהיה דיון על ההסתייגויות. אל תעשו את זה תוך כדי כי חבל.
תומר רוזנר
¶
אני רוצה להעיר את ההערות שלנו על הסעיף, חלקן נאמרו כבר בישיבה הקודמת אז אני אחזור עליהן בקצרה. על תקן הכשרות צריכה להימסר הודעה לממונה כדי שהוא יוכל לפרסם אותו, אפרופו שקיפות וכו'. כל תקני הכשרות שייקבעו, ככל שייקבעו, צריכים להימסר לממונה כדי שהוא יוכל לפרסם אותם והפרסום הזה צריך להיות פרסום נגיש, עקיב ושניתן לאחזור. זה הערות לעניין הפרוצדורה.
שתי הערות מהותיות נוגעות לוועדת הרבנים. יש פה הרכב פרסונלי של ועדת הרבנים שמעורר שאלות משפטיות, מה קורה אם אחד מהם נפטר, מה קורה אם אחד מהם פורש, מה קורה אם יש ביניהם מחלוקת.
תומר רוזנר
¶
כפי שאני מבין הממשלה שוקדת בימים אלה על נוסח לעניין זה, אז אני רק מעיר את תשומת הלב. והנושא האחרון, יש פה עניין של עדכון התקן אחת לחמש שנים, לא ברור מה גורלו של תקן שלא עודכן, מה הצורך בתיקון מהסוג הזה כל חמש שנים דווקא.
תומר רוזנר
¶
שאלה שגם היא לא ברורה, האם יש איזה שהוא בסיס צורני ותוכני שהתקן הזה צריך לעמוד בו, האם יכול להיות תקן של שורה אחת, או ועדת רבנים שיכולה לומר: התקן שלי הוא כפי שיקבע הרב לעסק שלך לאחר שיבקר בו, לדוגמה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה תקן עבודה. אתם מתבלבלים בין תכנית עבודה לבין הלכה. הלכה, יש לה כללים, יש לה תתי סעיפים.
תומר רוזנר
¶
כפי שאדוני יודע, יש גם בתחום הכשרות וגם בתחומי הלכה אחרים דעות לכאן ולכאן וככל שרבות הדעות כך נרבה חוכמה. השאלות שאני שואל הן לא שאלות בתחום הזה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני מבקשת מגורמי ממשל להתייחס לשאלות של היועץ המשפטי. השאלות האלה כבר נשאלו, חבל שעד עכשיו לא קיבלנו תשובות. יש תשובות מהותיות?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני יכול לוותר על המקום שלי ולתת אותו למנהל הכשרות? כי יש פה דברים של כשרות. אני אשאר פה בצד.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, ביקשתי את זה כבר קודם. הראל, בבקשה. יעקב, אני רוצה לשמוע תשובות על נושא הרכב ועדת הרבנים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יוליה, אני לא שמעתי האם היועץ המשפטי – תומר, אתה התייחסת להערה שלך, לא ברור מה צריכים לשקול מדי חמש שנים או שלא הגעת לזה?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
נכון. טוב, אנחנו לא שם. אני רוצה לסיים את זה. חברים, זהו, די, תודה רבה. התייחסות של המנכ"ל, מי שרוצה להתייחס לסעיף הספציפי הזה בזום ותם הטקס, אחרת זהו.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני שואל, את מי הוא מייצג? הוא מייצג את הרבנים הראשיים או שהוא מייצג את העניין הטכני של הרבנות הראשית?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, סליחה, חבר הכנסת מעוז, אני עכשיו מאבדת את הסבלנות. אנחנו שעתיים פה, נתתי לכם להוציא את כל האדים ואת כל האנרגיות. זהו, תם הטקס, מנכ"ל הרבנות, התייחסות לזום וקדימה.
הראל גולדברג
¶
אני חוזר ואומר, תקן שלושת הרבנים זו סוגיה של מדיניות שעליה החליטה הממשלה והשר. מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרבנים הראשיים לישראל, הביעו התנגדות מפורשת, אפילו נחרצת, לסוגיה הזאת של תקן שלושת הרבנות. זה ברמה העקרונית.
ביחס להערתו של היועמ"ש לוועדה, לגבי החובה לתעד, לאחזר, את התקן של שלושת הרבנים. הצהיר כאן מנכ"ל המשרד לשירותי דת - - -
הראל גולדברג
¶
ההערה לגבי תקני המועצת מקובלת, זה ייעשה במסגרת הרבנות הראשית וגם בצורה עקיבה, נגישה ושקופה, זה אני מסכים לחלוטין. לגבי הסיפור של תיעוד ועקיבות של תקני שלושת הרבנים, הצהיר כאן מנכ"ל המשרד לשירותי דת שהפלטפורמה הפרסומית תיבחן בנפרד. אני חושב שהחובה על הממונה לתעד ולהפוך אותם גם לעקיבים ונגישים ביחס לתקני שלושת הרבנים. זה נטל גדול מבחינת עיסוק ואני לא חושב שצריך דווקא להתעקש על עקיבות ועל נגישות ביחס לתקנים של ועדת הרבנים, אבל ככל שכן אני מבקש שזה לא יהיה מוטל תחת הממונה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אתה לא צריך לבקש מאיתנו, תביא לנו פתרונות. אם אתה מבקש ממני בסוף אנחנו נחליט פה.
יפתח עשהאל
¶
לגבי שתי ההערות שהיועץ המשפטי לוועדה דיבר עליהן, שתי ההערות שהוא קרא להן הפרוצדורליות, שתי ההערות הוכנסו לנוסחים שאנחנו - - - שאר הנושאים, כמו שאמר הראל, מבחינת הדברים אנחנו לוקחים את הדברים האלה ואנחנו בודקים אותם. גם בעניין הפרסום או חובת הפרסום או הודעה על ועדות הרבנים, הכנסנו לנוסח, אנחנו נעביר אותו כמובן. לגבי שתי ההערות האחרונות, אנחנו בודקים אותן ואנחנו נביא פתרונות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבי מעוז, אני רוצה לחדש לך משהו, יש הרבה מצבים בחיים שאנחנו שואלים שאלות וגם מקבלים תשובות, קיבלת תשובה שזו מדיניות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, לא. האם יש אנשים בזום שרוצים להתייחס לסעיף הספציפי הזה שאנחנו עכשיו הקראנו אותו?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חבר הכנסת קרעי, אתה שמת לב שאתה נכנס באמצע? אז לא. יש אנשים בזום שרוצים להתייחס לסעיף הספציפי הזה?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אנשים בזום. אתה כבר דיברת מספיק, זהו, תם הטקס. אתה לא יכול לבוא להיכנס, לחזור ולעשות לי את ההצגות האלה.
עמיחי פילבר
¶
אני אציג את עצמי. הייתי מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת במשך כמעט ארבע שנים, מתוכן גם שנה ניהלתי את מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית ואני עוסק גם בחקר של הכשרות, הצגתי תכנית להסדרת נושא הכשרות. אני רוצה להתייחס פה דרך סעיף תקן הכשרות לאיזה שהיא נקודה שנוגעת גם להמשך החוק. לחוקק זה דבר פשוט או לא פשוט, אפשר לבוא ולהוציא חוק, אבל החוק הזה צריך גם בסוף לעבוד בשטח וצריך להכיר את השטח. החוק הזה הוא נמצא בחוק ההסדרים - - -
עמיחי פילבר
¶
אז אני אומר, החוק מדבר על תחרות. כשקוראים את הסעיף, למשל סעיף 2א(ב), בעצם מה שקורה פה זה שגופי הכשרות הפרטיים הופכים לזכיינים של הרבנות הראשית, אין פה תחרות בין הגופים. כשאתה קובע לגוף כשרות איך להעביר את חומרי הגלם, איך לייצר אותם, איך לשנע. למשל נכון שכתוב פה תנאים הלכתיים, אבל יכולה מחר לבוא הרבנות הראשית ולהגיד: אני לא מרשה להעביר קייטרינג חלבי ובשרי באותו רכב קירור. יגידו שזה עניין הלכתי, הסוגיה הזאת של הבחנה בין מהי סוגיה הלכתית.
אם את באה ואומרת לגוף כשרות, את אומרת: אתה גוף הכשרות, תבוא ותגיד לי – אני עושה תחרות, אז שיבוא גוף הכשרות ויגיד בכל הדברים איך הוא עובד והרבנות הראשית תבחן אותו אם הוא עומד בתנאים, תאשר לו את התנאים האלה, שהם תנאים הלכתיים, והיא תבחן אם הוא עומד בהם. כרגע הדבר הזה, אם תיקחי למשל את הכשרות, הרבנות הראשית תקבע שאסור לאכול תירס ואסור לאכול תותים ולכן - - - בד"צ, כשהם יגידו לו: אתה חייב להתייחס רק - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
רגע, אדוני, אתה לא מתייחס לסעיף ספציפי, ההערות שלך הן כלליות. אני ביקשתי התייחסות ספציפית לסעיפי החוק.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
יש תחרות גם מול מועצת הרבנות הראשית, אתה לא מזכיר את זה. אתה אומר רק בין הגופים, אתה לא מזכיר בכוונה את ועדת הרבנים? למה אתה לא מתייחס לוועדת הרבנים? רק לגופי הכשרות אתה מתייחס.
עמיחי פילבר
¶
לא, כי מה שזה יגרום זה שכולם יצטרכו ועדת רבנים. זאת אומרת בד"צ העדה החרדית ירצה לא לתת כשרות במקום שיש, לא יודע, בבית מלון שהבריכה פתוחה בשבת, אז הוא יצטרך ועדת רבנים. צהר ירצו לתת תותים ותירס, יילכו לוועדת רבנים. בתוך התקנים האלה אף אחד בסוף לא ייכנס. זה מה שאני תוהה. לכן הרגולציה אמורה להיות רגולציה מאוד מאוד בסיסית, צריך לתת לגוף כשרות – כשאתה אומר תחרות, כשאני בא לכל דבר אני אומר: אתה יודע לעשות כשרות, הכשרתי אותך שאתה יכול לעשות כשרות, תגיד לי עכשיו מה הכללים של הכשרות שלך.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה לך, אדוני, לקחנו בחשבון את ההערות שלך. אני מבקשת מהייעוץ המשפטי, רעות, אני ממשיכה את הקראת החוק, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את שמה לב למה שאת עושה? אני נמצא כאן מתחילת הדיון, אני מבקש להתייחס לסעיף הזה. אם הייתי מתייחס למשהו אחר - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חבר הכנסת מקלב, מתוך כבוד, בבקשה, אבל הכלל הוא כזה, סבב חברי כנסת, זום וממשיכים. אתם יוצאים, הולכים, חוזרים, בבקשה, סבב חברים. אבל עכשיו, מה שנקרא מכבוד הדדי, תתייחס לסעיף הספציפי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה. ראשית אני אחרי דבריו של מר פילבר, היה קשה לי לשמוע ולהתרכז גם בווליום הנמוך. אני חושב שהדברים שהוא אמר, ולפי דעתי יש בהם דברים חשובים, יש פה בעצם אנטיתזה, הוא לא מסכים, איש בתוך המערכת לא מסכים למה ש - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא משנה, היה בתוך המערכת, זה בדיוק האנשים שאני מחפש, אנשים שהיו בתוך המערכת, מכירים את המערכת ועכשיו באים ונותנים את ההערות בצורה חופשית כי הם לא מחויבים למשרד. אני הייתי מבקש מהיועץ המשפטי, תסכם לנו את הדברים, גם לפרוטוקול, את אומרת שרשמת את הדברים, ה'רשמתי' הזה הוא שום דבר, אנחנו רוצים לדעת בסיכום מה אמר אדון פילבר בהתייחסות שלו, למה הוא טוען שכל הדברים האלה שאתם בסעיף אחד אתם בעצם מבריחים את כל הנושא של התחרות וכו'.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה דבר אחד, זה לא חשבתי לדבר, אבל אחרי ששמעתי אותו, אולי זה המזל שאני מדבר בסוף אחריו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אין ספק ששלושת הרבנים, אם זה יתקבל או לא יתקבל, איך שלא יהיה, ועדת הרבנים הזו זה דבר מאוד משמעותי. אני לא חושב שהייתה עד היום רפורמה שנתנה סמכות לשלושה אנשים ככל שיהיו, וכפי שאמרו פה, אבל רב עיר לשעבר או רב מכהן, אתם יודעים, אצלנו לומדים במסורת שלנו, גם כהן גדול, היה כהן גדול, אין אצלנו דבר כזה שיש לו תעודה, שזה נותן לו סימן כשרות ומכאן ואילך הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כהן גדול, ראינו שקרא דברים וגם משה ואהרן, על כל הדברים האלה יש כללים וצריך להתכנס בתוך הכללים.
זה שאחד היה פעם רב ראשי והיום רוצה לעשות תקן כשרות ואני היום יכול לתת לו בלאנק פתוח, צ'ק פתוח, שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי שאני אומר איפה הסנקציות ומתי? הוא החליט על דברים, תקנים שלא יכולים לעמוד בשום מבחן הלכה. כאן כתוב שהוא לא עומד בחוק, אבל לא בתקנים. כאן לא כתוב על זה שהוא עומד – התקנים זה התוכן של החוק ואם הוא לא עומד בתקנים של החוק איך אנחנו – יש תקנים לא לו, הוא יכול לעשות תקנים של – למשל למה הדבר דומה? מנהל בית חולים לשעבר, אנחנו מאפשרים לו היום, למנהל בית חולים פלוס שני רופאים מנהלי מחלקות, לפתוח - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם היית מקשיבה לא היית מפסיקה אותי, תאמיני לי. זה מרתק. שני מנהלי מחלקות פלוס מנהל בית חולים, לפתוח בית חולים לבד ולקבוע סטנדרטים של בית חולים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חבר הכנסת מקלב, עכשיו אני בדקתי בפרוטוקול ובזיכרון, אתה כבר דיברת על זה בדיוק באותן מילים בפעם הקודמת.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יוליה, רק לציין שהיועץ המשפטי תומר העיר פה הערה לסעיף ולא קיבלנו עליה תשובה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את מפסיקה אותי באמצע. לא הקשבת למה שאמרתי, זה לא פלא שאת מפסיקה אותי באמצע.
רעות בינג
¶
עכשיו אנחנו בעמוד 8, למעלה.
2ב.
פעילות גוף נותן הכשר
(1) גוף נותן הכשר יפעל לפי הוראות חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון שקיבל מהממונה לפי סימן א' לפרק ד', ולתקן כשרות שצוין ברישיון שלו.
(2) גוף נותן הכשר יהיה רשאי לעשות פעולות אלה:
(1) לתת תעודת הכשר לעסק;
(2) להעניק שירותי השגחה לעסק;
(3) לבטל או להתלות תעודת הכשר שנתן לעסק או לקבוע תנאים לתיקון פגמים.
(ב1) גוף נותן הכשר לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי השגחה המוצעים על ידו בהתאם לרישיונו, לעסק דומה, אלא אם כן הראה טעמים המצדיקים את אי מתן השירותים בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר); השר יקבע נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירותי השגחה ובכלל זה טעמים עסקיים ותנאים שייחשבו דומים לעניין זה.
(ב2) גוף נותן הכשר לא יתנה מתן שירותי השגחה הניתנים על ידו בהתאם לרישיונו ברכישת שירותים נוספים ממנו או בתנאים בלתי סבירים.
תומר רוזנר
¶
הסעיף הזה בעצם, לפחות כפי שאנחנו הבנו אותו עד לא מכבר, ותיכף אני אסביר למה אני אומר את הסייג הזה שאמרתי, מגדיר את גדר תחום פעולותיו של גוף נותן הכשר ובעצם מפרט מה הפעולות שהוא עושה במסגרת התפקיד שלו. הוא פועל במסגרת החוק, על פי התקן שהוא בחר לאמץ והתפקידים שהוא ממלא הם תפקידים של מתן תעודות ההכשר, מתן שירותי השגחה, בין אם לפני שהעוסק מקבל תעודת הכשר ובין אם במהלך התקופה שהוא מחזיק בתעודת ההכשר וכן יש אפשרות שהוא מפקח על אותו עוסק שמתקשר איתו לגבי שירותי ההשגחה.
הסעיף שנוסף לגבי אי סירוב בלתי סביר, מטרתו להבטיח שכאשר מדובר במבקשי שירות דומים לא ייטענו טענות שמפלות ביניהם מטעמים שהם לא רלוונטיים, כלומר אם מדובר במבקשי שירות דומים הגוף נותן ההכשר, שיש לו סממנים של גוף דו מהותי, כלומר במובן הזה יש לו סממנים שהוא פועל במסגרת הרשאה חוקית שניתנה לו על ידי המדינה, הוא לא יוכל לסרב סירוב בלתי סביר למבקש דומה. אלה עיקרי הדברים.
יפתח עשהאל
¶
אנחנו רק רוצים לומר שהנוסח הזה לא מוסכם על הממשלה עדיין ואנחנו בדיונים על הנושא. אנחנו בהתכתבות מול הלשכה המשפטית של הוועדה לגבי שיקולים - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
בהתחלה חשבתי מהו בלתי סביר, אבל כתוב שהשר יקבע. כשהשר קובע, אני רגיש ואני חושב שצריך להיות פיקוח פרלמנטרי בסוגיה של מה שהולך השר לקבוע, היום זה השר הזה, מחר זה יהיה שר אחר.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לי יש רגישות שאתה פה, לא ברמה האישית. זה שהאוצר פה הוא יותר דומיננטי מהרבנות הראשית ומשרד הדתות - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
השאלה השנייה, אני לא הבנתי, תומר, מה הכוונה ב-(ב2), גוף הנותן הכשר לא יתנה מתן שירותי השגחה הניתנים על ידו בהתאם לרישיונו ברכישת שירותים נוספים ממנו. לא הבנתי מה זה, או אם אי אפשר למה אתה מוסיף 'או בתנאים בלתי סבירים'? אל תשאיר פתח.
תומר רוזנר
¶
אני אתן לך דוגמה מתחום הבנקים, למשל כשאומרים: אם אתה רוצה לפתוח אצלי חשבון, בתנאי שתיקח הלוואה. במקרה הזה זה יכול להיות, למשל: אם אתה רוצה שירותי השגחה שלי אז בתנאי שתפתח שירותי קייטרינג עם חברי. כאלה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל השירותים הנוספים, מה? גוף נותן הכשר הוא יכול לעשות שירותים נוספים?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יוליה, זה לא יפה שאת מחלקת ציונים, אלה בוגרים ואלה ילדים, זה לא יפה. אמנם אני רק חצי שנה פה, אבל זה לא יפה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני שאלתי, כתוב פה שברכישת שירותים נוספים, שאת זה אנחנו משאירים, אמרת למחוק רק את הסיפא, אני שואל אם גוף נותן הכשר יכול לעסוק בשירותים נוספים מעבר לנתינת הכשר.
תומר רוזנר
¶
אני אענה לך לפחות למיטב הבנתי כרגע. לא קיבלנו תשובה סופית בעניין הזה, למיטב הבנתי. על פי הצעת החוק הממשלתית המקורית אין מניעה שגוף נותן הכשר יעסוק גם בדברים אחרים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אלא אם כן אתה אומר שהבעלים, יש לו עוד עסקים. אז צריך לציין פה שאתה מתכוון גם לבעלים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הקראנו סימן ב', סעיף 2ב, חלק מחברי הכנסת התייחסו, בבקשה, היועץ המשפטי דיבר, אם לעוד מישהו יש הערות לסעיף 2ב. בבקשה, חבר הכנסת מעוז.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
כן, אני רציתי לשאול, ההערה שהוסיפו בייעוץ המשפטי, 2ב(ב1). הרי אנחנו הולכים פה בעצם לתחרות בין גופים נותני הכשר. כשאתם באים ואתם מאלצים גוף נותן הכשר לתת הכשר, כשבא אליו עסק, ממה אתם חוששים? הרי בדרך כלל זה הפוך. כלומר הרי יש תחרות, הוא יכול ללכת לגוף נותן הכשר אחר אם הוא מסרב. נגיד גוף נותן הכשר אחד נתן הכשר ל-X ולידו יש Y והוא לא רוצה לתת ל-Y מטעמים השמורים עמו, מה אכפת לכם? ש-Y יילך לגוף נותן הכשר אחר.
תומר רוזנר
¶
לטעמנו קודם כל הגוף הזה שפועל ברישיון מטעם המדינה יש בפעילותו פן ציבורי, המדינה גם מגנה אליו בזה שמי שלא עובד ברישיון לא יוכל לתת את אותם שירותים. כלומר המדינה מפעילה את כוחותיה כדי לאפשר לאותו גוף לפעול במסגרת ההסדר הזה. הבקשה כאן היא בקשה שאומרת שאם לגוף מסוים אתה נתת תעודה, נתת לו את השירותים וגוף דומה מבקש את אותם שירותים אסור לך להפלות ביניהם. מכיוון שאתה לא מכולת שיכולה להגיד של-א' היא נותנת ול-ב' היא לא נותנת - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
רגע, סליחה. החוק אוסר עליו גם בלי לכתוב את זה בחוק, החוק הכללי אוסר עליו להפלות בשירותים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא סיימתי. אני מנסה להבין יותר את מה שאמר תומר, אני לא מצליח להבין. אתה אומר שהוא לא מפלה, מטעמים שלו. נגיד, אני נותן לך דוגמה, שמטעמי מוניטין הוא לא רוצה לתת לו כשרות, לעסק Y, למה, מה? אסור לו. יש תחרות, זה לא שהוא מונופול. אם הוא מונופול אני מבין מה שאתה אומר, אל תפלה.
תומר רוזנר
¶
כן, שוב, הרצון הוא להבהיר שמדובר פה בגוף שיש לו סממנים ציבוריים מסוימים, לא נעשה להם כימות כרגע כי זה הרבה סממנים, אבל עדיין יש לו סממנים ציבוריים, הוא לא פועל בשוק הפרטי באופן מוחלט.
תומר רוזנר
¶
גם בנקים, בנק שהוא בשוק הפרטי ואמורה להיות לפחות תחרות בין בנקים, כמה יש או כמה אין זו כבר שאלה אחרת, אגב גם פה יכול לקרות אותו דבר.
תומר רוזנר
¶
תודה, גברתי יושבת הראש. אני אמשיך את הקו של מעוז. בעצם זה תלוי, יש שמועה שהשר שוקל לבטל את העניין של ועדת השלושה הזו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
שמועה בלבד, אני אתייחס לזה, אני אתלה את הדברים שלי. אם השמועה הזאת לא נכונה, אז לחבר הכנסת מעוז אין שום בעיה עם העניין כי כל גוף של שלושה רבנים יכול לקבוע איזה תקן שהוא רוצה ובתקן לוודא שאותם גופים שהוא לא רוצה לתת להם כשרות לא יעמדו בתנאים של התקן. זה אחת. זאת אומרת גם אם יש בד"צ שיש לו תנאים מאוד מחמירים, הוא יוכל לקחת לו איזה שלושה רבנים שיכתבו לו כל תקן מחמיר שהוא רוצה וככה בעצם למדר את כל אלה שהוא לא רוצה לתת להם כשרות מכל מיני סיבות כאלה. העניין הוא מה קורה אם באמת הנושא הזה יבוטל, אם ועדת השלושה הזו תבוטל.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זו שאלה תיאורטית בלבד, אמרתי לך. אתה מצפה מהיועץ המשפטי לענות לך על שאלה תיאורטית בלבד.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, אני מעלה תהייה, בלי קשר ליועץ המשפטי. לא כל דבר מופנה ליועץ המשפטי. אם הוא רוצה להתייחס הוא יוכל להתייחס.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן. אני אומר, אם באמת זה יהיה תלוי ורק הרבנות הראשית תוכל, כמו שאמר חבר הכנסת אשר לפני כן, שיהיה רק תקן אחד של כשרות וכל השאר זה גופים נותני הכשר שיסתמכו על אותו תקן כשרות שיהיה כשר ומהדרין, השאלה היא מה קורה אם גוף מסוים ירצה להחמיר מעבר לתקן המהדרין הזה. אני אוכל כשרות רבנות, אבל יש הרבה קבוצות שלא מסתפקות ברבנות וגם לא בבד"צ מסוים, יש להם דרישות יותר. אז ראיתי סעיף שהוספתם לגבי ועדת הרבנים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן, 2ב. אני אומר, בסעיף לפני כן, בעמוד הקודם, (ד1), כתבתם שוועדת הרבנים רשאית להקל או להחמיר - - -
תומר רוזנר
¶
אני רק אגיד שלפחות ממה שהבנו, נכון לעכשיו, סליחה שאני קוטע אותך, למרות שאנחנו הצענו מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה כרגע עמדת הממשלה היא לא לקבל את ה - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני מדבר על סעיף 2ב, על גוף נותן הכשר, שיש כאן מהו, הוא צריך לתת תעודת הכשר, להעניק שירותים, לא יסרב וכו'. אני חושב שכאן צריך להוסיף סעיף, אולי סעיף (ג), 2ב(ג), שגוף נותן הכשר יוכל להחמיר על תקן כשרות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני לא מושך זמן, סליחה, אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש שתגן על כבודנו להביע דעה בדיון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זה כן יכול להיות. חבר הכנסת קרעי, תתמקד בהערה שלך. שמענו את העצה שלך, תגיש את זה כהסתייגות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני אשים את ההערה הזאת בצד. אני חושב שזו הערה שאתם צריכים לשקול אותה כוועדה, אבל בסדר, אני אגיש אותה כהסתייגות אם אתם לא תתייחסו אליה. הנושא השני, אני רוצה לחזור למה שדיברנו קודם, לגבי אותה ועדת שלושה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גוף נותן הכשר יכול לתת הכשר לפי התקן הזה. השאלה שלי היא האם אין מישהו שנמצא מעל אותן כל ועדות, 100 ועדות שלושה שיקומו, שכל אחד תיתן תקן מסוים, מחמיר, מקל וזה, אם נגיד יחליט פתאום גלעד קריב שחזיר שהוא מפריס פרסה, זה מספיק סימן אחד בשביל כשרות. החזיר הוא מפריס פרסה, הוא רק לא שוסע שסע. השאלה היא האם יש מישהו שנמצא מעל אותן ועדות שלושה שיכול - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הדוגמה שלך היא לא רלוונטית. היה פה נציגי ממשלה, הייתה פה שאלה לגבי רב צבאי, זה התקבל, אני מאמינה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בתיקוני הנוסח אני רוצה לראות את ההתייחסות הזו לגבי רב צבאי ראשי ואולי דרגים יותר נמוכים, אבל שיהיו בכירים ושההתמקדות שלהם הייתה בכשרות ולא בדברים אחרים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה פשוט הופך את הכול לבדיחה. עוד פעם, בן אדם אחד בלבד שאת יודעת שאפשר לשחד גם רבנים, שבסוף הוא יוכל לקבוע תקן כשרות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, אני רוצה להתייחס לתיקון של הוועדה, אני חושב שיש פה בעייתיות, לא בגלל מה שאתה אולי רצית, תומר, ואני עוד מנסה לחשוב למה המדינה מתנגדת ויש לזה כמה אופציות, אבל סתם ככה, יש פה בעייתיות מסוימת. בואו ניקח את זה עוד פעם לחוקי תכנון ובנייה, למשל. הרבה פעמים אנחנו כראשי רשויות ויושבי ראש ועדות היו אומרים לנו: להוא אישרתם, לזה לא אישרתם. עכשיו, יש הרבה פעמים שזה נראה אותו דבר, אבל זה לא בדיוק אותו.
למשל, אני אתן לך דוגמה מהכשרות, יכול מאוד להיות שיש שתי הוראות שניתנו לגבי אותו גוף כשרות, בגלל גודל החנות או מיקום התנור או השעות הוא צריך יותר. יש פה הרבה שיקול דעת. הרי בסופו של יום העבודה מעבר לתקן ומעבר לתיקון התקנות ושיקוף ההלכה לתקנות יש פה את איך מורידים את זה בפועל להשגחה כי זה בילוש, זו עבודת בילוש.
אם אתה בא ואומר שאותו אחד צריך לבוא ולהסביר, איך קראתם לזה? נסיבות מיוחדות, טעמים המצדיקים והכול, אתה נכנס פה למשהו אין סופי שאני לא חושב שהוא יכול לעמוד במבחן. אני חושב שצריך למצוא איזה שהוא שם יותר כללי שבא ואומר ששיקול הדעת ההשגחתי, הרי פה מדובר על מקצוע שנקרא השגחה, אז שיקול דעת כזה יכול להיות שונה ממקום למקום. לא יכול להיות שמקום אחד, מסעדה אחת תגיד: אני קיבלתי את ההכשר הזה, ומסעדה שנייה, שהיא שונה לגמרי בצורת ההשגחה שלה תגיד אחרת. לכן אני רואה פה בעייתיות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל אתה יודע לאן זה נכנס? לאלף אלפי פריטים, יהיה פה כל היום רק ערעורים על זה. כזה סעיף פותח עוד מקצוע חדש לעורכי דין.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו בהחלט חושבים על הסעיף הזה. כפי שאתה שמת לב, זו הייתה הערה של הוועדה, הממשלה לא מסכימה, סביר להניח שיהיו פה התאמות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו קיבלנו פה עכשיו הודעה מצערת ממזכירות הכנסת שאמו של חבר הכנסת יריב לוין נפטרה, הלכה לעולמה. אנחנו משתתפים בצערו. ההודעות האלה עושות תמיד שריטה בלב.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
דקה, חברים, בואו, סיימנו את הסבב הזה. עכשיו, אני פתחתי פה בבוקר דיון על הנושא של - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני לא אכלתי - - - ארוחת צהריים בשלמותה, הייתי עכשיו בוועדת חוקה, הדברים שם חשובים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אוקיי. חבר הכנסת מקלב, במקרה שלך אכלת או לא אכלת לא רואים עליך, אתה במצב טוב.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
היום בבוקר פתחתי את הדיון בנושא של הגב' לילי בן שלום שהייתה פה בוועדה בשבוע שעבר ועל מכתב ההתראה שהיא קיבלה מטעם המועצה הדתית בתל אביב, מטעם עורך הדין שהם שכרו את שירותיו. הגברת נמצאת איתנו בזום. היא רוצה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני מבקש שגם יושב ראש המועצה הדתית יהיה בזום. ואם לא, אם את נכנסת לבורות האלה כל הזמן אז - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, אם את אמרת שאנחנו לא בית משפט, זה מה שאת ענית לי כשאני דיברתי, אז אי אפשר ליפול לבורות האלה. אני לא יודע מי היועץ שלך שמפיל אותך כל הזמן לבורות האלה ואחר כך את אומרת: אתם מושכים זמן, אתם מושכים זמן.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הבנתי. יש הבדל מהותי בין אזרחית מהיישוב ובין נושא תפקיד. בגלל זה אני מבקשת להעלות את גב' לילי בן שלום לכמה דקות ואתם לא מתערבים ולא מפריעים לה ולא צועקים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, נושא תפקיד זה גם שיש לו משפחה ואם הוא בא הביתה ואשתו אומרת לו: אתה מתעלל בחסרי ישע, אז זה הורג אותו. גם הוא בן אדם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אדוני, אני מבקשת מכל הנוכחים באולם לא להפריע לה, יש לה שלוש דקות. לילי, בבקשה, יש לך שלוש דקות להבהיר את עמדתך, זה מה שנקרא לפנים משורת הדין ואנחנו נסיים את האירוע הזה ונחזור להקראה. אנחנו גם לא נדון על הנושא הזה כלל. אני לא פותחת את זה לדיון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
היא ביקשה לעלות בהמשך הדברים, זכותה, אני מאפשרת לה את זה, גם הזהרתי, ביקשתי ממנה מה שנקרא לשקול היטב את דבריה, האם היא באמת רוצה את זה, היא אמרה שכן, עקב התקפות שהיו פה, גם אני פתחתי על זה בדברי הפתיחה שלי. שלוש דקות, לילי, בבקשה. ואף אחד לא פותח פה עכשיו פה מתוך כבוד לגברת.
לילי בן שלום
¶
שלום לכולם. כנראה שהדברים שאמרתי עשו המון המון רעש, אבל לא התכוונתי לעשות רעש, התכוונתי להגיד את האמת והאמת היא כזאת, אומרים שאני שקרנית, שהמשגיחים שתיארתי אותם פרזיטים שבאים פעם בחודש ב-10 בחודש לקבל כסף. אני נקטעתי, אם אתם זוכרים, והייתה לי מסעדה גם בירושלים וגם בתל אביב, אז אני לא רוצה עכשיו לדבר אם זה ירושלים או אם זה תל אביב, 80% מהמקרים - - -
לילי בן שלום
¶
לא צריך לעזור לי, תודה, אני ילדה גדולה. 80% מהמקרים, האם אתם יודעים אם המשגיח נמצא אצלי במסעדה? אתם יודעים כמה שעות, אם נידרש לבית משפט, המשגיח היה צריך להיות אצלי? אני לא יודעת, אולי אתם יודעים, יש לכם מעקב. על סמך מה אתם קוראים לי שקרנית? זה א'.
לילי בן שלום
¶
ב', אני אתן לכם שתי דוגמאות למה אני מתכוונת משגיח פרזיט, סבבה? אחת, כשאני במסעדה שלי הייתי מלווה – דרך אגב, אני לא שונאת חרדים, אני מארגנת כל ל"ג בעומר לחב"ד פה בנווה צדק אירועי התרמה, אבא שלי גבאי בית כנסת, אני כשרה בבית ואני כשרה גם במסעדה שלי פה בשוק הכרמל, כשלא שמתי תעודה כי אני לא מוכנה להעסיק יותר אף אחד שלא משגיח יותר טוב ממני ורק בא להפריע לי ולקחת את הכסף, המעט, אם זה בתקופת קורונה, אם בתקופת פיגועים וכאלה.
אני אתן לכם שתי דוגמאות. אחת, היה הנושא של ניפוי קמח. עכשיו, אם כבר המשגיח מגיע ואם הוא כבר העובד שלי ואני משלמת לו כסף, שאין דבר כזה, זה לא יחסי עובד-מעביד, תשכחו מזה, זה יחס הזוי, זה כאילו אני המעבידה שלו, אבל זה ממש לא. עכשיו, הוא רוצה שאני אנפה קמח, אין בעיה, אמרו לו מהרבנות שהוא צריך לנפות קמח, אתם יודעים מה הוא אמר לי? לכי תקני נפה חשמלית שתנפה קמח 60 קילו, נפה חשמלית, הקטנה לא עובדת, 3,000 שקל. הם קובעים לי איך לסדר לו נוחות בשביל שהוא ייצא מזה. אני בחיים שלי לא זוכרת משגיח שנכח אצלי בעסק יותר משעה גם אם הוא בא לבקר ארבע פעמים בחודש.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה מה שאת אמרת. את אמרת פה שהוא הגיע ב-10 בחודש לקחת את הצ'ק ולא ראית אותו בכלל, אז הוא היה רק ב-10 בחודש או שהוא הגיע כל יום שעה ואת לא יודעת אם הוא צריך שעה או שעתיים. אז תגידי.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חבר הכנסת מקלב, אתה לא עושה לה חקירות, היא מדברת מדם ליבה. אתה יכול להסכים, אתה יכול לא להסכים - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אנחנו מדברים מדם ליבנו. היא מאשימה את המועצה הדתית, אנחנו לא קראנו לה שקרנית.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו פה לא מנהלים חקירות. היה לה חשוב לבוא ולדבר, להביע את העמדה שלה, וכפי שאמר חבר הכנסת קרעי, אני מצטטת, לא כולם צדיקים. לילי, תודה רבה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
את נותנת למישהי לעלות כאן, להשמיץ משגיחים, לקרוא להם פרזיטים ואת סוגרת את הדיון.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
בסבב הבא נתייחס לזה. אני אתייחס. אני מכיר דנ"א של כאלה שהסירו להם השגחה ואיך הם מגיבים אחרי זה.
רעות בינג
¶
סימן ג': תעודת הכשר
2ג. מתן תעודת הכשר
גוף נותן הכשר ייתן תעודת הכשר לעסק אשר עמו הוא התקשר בחוזה לשם כך, אם מצא שמתקיימים בעסק התנאים הנדרשים לתקן כשרות שבחר העסק ואשר צוין ברישיון של הגוף נותן ההכשר.
2ד. תעודת הכשר
(1) תוקפה של תעודת הכשר יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה לפי לוח השנה העברי או עד למועד שבו הסתיימה בפועל תקופת הרישיון של הגוף נותן ההכשר, לפי המוקדם, ואולם גוף נותן הכשר רשאי לקבוע כי התעודה לא תהיה תקפה לימי הפסח וכן רשאי הוא לתת תעודת הכשר שתוקפה לימי הפסח בלבד.
(2) גוף נותן הכשר יציין בתעודת הכשר פרטים אלה:
(1) תקן הכשרות שלפיו נתן את תעודת ההכשר, וכן –
(1) לעניין תקן כשרות מועצת הרבנות – את דירוג תקן הכשרות;
(2) לעניין תקן כשרות ועדת רבנים – את הרכב ועדת הרבנים;
(2) תוקף התעודה;
(3) פרטי העסק – שמו, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
(4) חתימת המומחה ההלכתי;
(5) פרטי הגוף נותן ההכשר ובכלל זה פרטי ההתקשרות עמו.
(3) על תעודת הכשר יופיעו סמלי הכשרות הנוגעים אליה.
(4) גוף נותן הכשר יציין בתעודת ההכשר לעסק שמייצר מצרך את סמלי הכשרות שיופיעו על אריזה של המצרך.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה, התייחסות קצרה, שתי דקות כל חבר כנסת, אחר כך זום. בבקשה, חבר הכנסת מרגי.
תומר רוזנר
¶
הסעיף הזה מתאר, לפחות כפי שאנחנו מבינים אותו נכון לכרגע, ואפילו זה כתוב בצורה מפורשת, שאם העוסק שבו מדובר עומד בתנאי התקן תינתן לו תעודת הכשר. בסעיף השני מפורטים הדברים שייכתבו באותה תעודה כאשר אנחנו הצענו, ההצעה היחידה שלנו לגבי הסעיף הזה היא להסמיך את השר כדי להבטיח אחידות ובהירות של הדברים, שהוא יוכל לקבוע את הצורה של התעודה ואיך היא נראית ואיפה כותבים מה בצורה טכנית. הוא יוכל לעשות את זה בתקנות שהוא יקבע כדי שלציבור הלקוחות יהיה קל להבחין בדברים האלה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
שתי דקות בזמן שלי. מי שלא יודע, לפני שבאתי לכנסת מ-93' עד 2003 הייתי ראש מועצה דתית, מספק שירותי כשרות להרבה עשרות של עסקים, לעתים הייתי בא ומוצא בעל עסק שמרים את המשגיח, מביא לי אותו ככה, כמו עוף, לתוך הלשכה: קח אותו או שאני הורג אותו. אז את זה לא יביאו במסך לדבר פה. על זה ששוחט שלי כמעט נשחט על ידי הקצב בבית המטבחיים, זה לא יופיע פה בדיוני הוועדה. על זה שמלינים שכר למשגיחים שלושה-ארבעה חודשים, לא מלינים, אבל בדרך כלל מתי תלונות – תומר, אתה אדם הגון, אני מחזיק ממך, אתה יודע מתי תלונות של בעלי עסקים מגיעים? אלה שיש להם תעודת כשרות לא יבואו להתלונן, מתי? אחרי שתפסו אותם פותחים בשבת, הכניסו קציצות בשר מדהרייה כשנגמרו להם הקבבים, הוא שלח את השליח שלו מהר לדהריה להביא קבבים וקציצות, תפסו אותו, אז פתאום המשגיח לא יפה, הרבנות מכוערת, לקחו לו, באו לקחת ב-10 בחודש.
זה דנ"א ידוע מראש. בחצי דקה שנותרה לי, פעם היה לי בית מדרש בבאר שבע, בשכונה ד'. יצאנו מבית הכנסת ושמענו צעקות של בעל ואישה, צעקות, אמרו לי: י עקב, מישהו פה עומד להרוג את אשתו. היה לידי שוטר שהתפלל איתנו, שומע, אומר: אל תדאגו, לפי הצעקות היא מרביצה לו ובוכה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, אני אחלק את ההתייחסות שלי לשתיים, דקה אחת לאירוע, ששוב את יוצרת במו ידייך ואחר כך את באה בטענות אלינו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני אומר דבר אחד, אני הסברתי לך את זה גם קודם, כל אדם שבסוף נותן או קנס או משהו כזה ולא משנה מי מממן אותו או מה מממן אותו, בדרך כלל זה שחטף את הקנס או זה שחטף ממנו את ההערה בא ואומר: הוא מושחת, הוא עשה סתם וכו'. היא אמרה בעצמה, נמצא פה האדם שאחראי על המשגיחים, האם המשגיח היה חייב לנפות לבד בידיים את ה-60 קילו קמח, בגלל שיש הוראה?
רפאל יוחאי
¶
לפי הנהלים הקיימים, הואיל ושיטת ההשגחה במרבית בתי העסק היא בשיטת היוצא ונכנס והואיל ובמקביל לניפוי הקמח למשגיח יש הרבה מטלות נוספות החל מכמות מסוימת של קמח, שאני לא זוכר מה הכמות, בוודאי שהוא צריך להיעזר בכלי, וכתוב במפורש שהוא צריך להשתמש בכלי חשמלי וזה חלק מהנוהל.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
טוב, לגבי עכשיו, אני יכול להציע לך שוב, אנחנו בארבע עיניים, אל תיכנסי לבורות שאחר כך – אם את מביאה את הסיפור, בואי תעשי את זה עד הסוף. הנה, אני רוצה שתביאו לי את המשגיח, את האחראי על המקום, מאה אחוז, אם היא יצאה צודקת אני אסע בראש משלחת לבוא להתנצל, לא להתנצל, לחזק את ידיה. אנחנו לא פחות נחמדים מכם, למרות שאנחנו נראים אחרת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לגבי הסעיף, אדוני היועץ המשפטי, אני כן רוצה שתשמע את זה. דווקא מה שאתה אמרת, לגבי ההערה שלכם של להסמיך את השר לקבוע את התצורה ואת זה, אני בעניין הזה לא כל כך מסכים, אני אסביר, אני אחדד את זה בהערה שקיבלתם מאיתנו בפעם הקודמת וקיבלתם אותה. אם יישאר המצב, שוב, שיש רבנות ויש תקנות שבאו על ידי איזה שהיא מועצת השורא, אה, לא, השורא, מועצת רבנים, סליחה, התבלבלתי. יש לי הרבה שעות מנסור עבאס, התבלבלתי. אני לא רוצה שזה ייראה אותו דבר, אני כן חושב שחייב להיות שוני, זאת אומרת להשאיר לשיקול דעתם. יש פה שני דברים, תקן כשרות של מועצת רבנות ותקן כשרות של זה. גופים שהולכים לפי תקן כשרות של רבנות, שיהיה את ההבדל, שיידעו שזה רבנות, ואם זה משהו אחר שיהיה משהו אחר.
תומר רוזנר
¶
כשאתה אומר 'יוכל' אז רצוי להסמיך אותו לקבוע את צורתה ותוכנה של תעודה, כאילו תעודה שתהיה בה אחידות וזה, אני לא רוצה אחידות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מוני, אנחנו נראה את זה בשינוי הנוסח, תכתבו לכם, זאת אומרת תהיה תעודה שעל סמך תקן הרבנות ותהיה תעודה על סמך תקן של שלושת הרבנים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גברתי יושבת הראש, הערה אולי טכנית. ב-2ד סעיף (א), 'וכן רשאי הוא לתת תעודת הכשר שתוקפה לימי הפסח בלבד'. מה העניין בזה? אם אני רוצה לתת תוקף של תעודה לחודשי הקיץ, אני יכול לתת תעודה לאיזה תקופה שאני רוצה, לאו דווקא לפסח.
שמעון מוני מעתוק
¶
זה פחות או יותר מה שקיים היום, אל מול זה שיש תעודות שניתנות עד פסח ופסח זה כשרות אחרת.
תומר רוזנר
¶
לא, אבל, אדוני המנכ"ל, צודק חבר הכנסת קרעי בכך שהוא אומר שלעתים ניתנים, נגיד יש אירוע פסטיבל ורוצים שהוא יהיה כשר, אז זה רק לימי הפסטיבל, זה משהו מוגבל בזמן. זה בהחלט יכול להיות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אפשר להוסיף ואפשר פשוט לא לכתוב, כי תוקפה של תעודת הכשר לתקופה שלא תעלה על שנה. אין פה הגבלה של מינימום.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז תעשו תיקון, גורמי המקצוע, שגם כן יכול להיות מצב לתקופה קצובה, למשהו מסוים.
תומר רוזנר
¶
לא, אבל אני חושב שבעקבות ההערה שנאמרה כאן, וזה בהחלט יכול להיות שכן צריך להתייחס לזה, שהתעודה היא אולי תקפה לשנה, אבל היא לא תקפה נגיד לפסח.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל חבר הכנסת קרעי אומר משהו אחר, שתהיה אפשרות למשהו קצוב בזמן, שזה לא רק פסח, לתקופה מסוימת.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
כן, אבל אפשר למשל יהיה לעשות על איזה שהיא תקופה קצובה, שזה לא רק פסח, משהו אחר. גורמי המקצוע, רשמתם? הערה חכמה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה. אני רק אגיד במאמר מוסגר למה שאמרה הגב' בן שלום שבהחלט הדרישה מהכשרות היא לא להיות יום שלם במסעדה. כל מה שדרוש מהמשגיח זה שעה ביום, יכול להיות דבר כזה, בהחלט יכול להיות, לכן אם הוא היה שעה ביום הוא עשה את התפקיד שלו.
עכשיו אני רוצה באופן כללי, אנחנו לא שמים לב שאנחנו מדברים היום על רפורמה, על תחרות. זה מה שאתם רוצים לעשות בתחרות הזאת. עכשיו אנחנו באים, בגוף התחרות, אני שואל אותך, היועץ המשפטי, איך אנחנו יכולים לשלול קודם כל מבעל עסק לדרוש שהוא רוצה בלעדיות? יש רשת חנויות, היא רוצה לקחת גוף כשרות והיא אומרת: אני רוצה שתיתן רק לי ולא תיתן למקום אחר. אם אתם הולכים מסחרי, זה מה שהיום א'-ב'. חנויות זארה וחנויות אחרות אומרות: אם יש לך עוד חנות כזאת בתוך הקניון אני לא מוכנה להיות איתה בקניון, רק אם אני בבלעדיות.
בא בעל רשת חנויות שאומר שהוא רוצה רק אצלו ואל תיתנו למישהו אחר. בעל משחטה אומר, אני לוקח אתכם, אני נענה לדרישות שלכם, אני רוצה לעבוד איתכם, אל תיתנו למישהו אחר, זה חלק ממה שאני מתהדר, זה חלק מסחרי, אני מתהדר בכשרות שיש לי. זה חלק מעוד דברים, הוא עושה את זה עם זכיינים אחרים. לכן אני לא מבין, מבחינה מסחרית אתם בעצם עוקרים את הנושא של גוף פרטי. אתם אומרים שהגופים הפרטיים, כל גופי הכשרות האלה, זה לא נקרא פרטיים, אתה גם מחייב אותו לתת לזה.
אני עכשיו עובר לצד השני, לא רק לבעל העסק, גם לנותן הכשרות. איך אתה יכול לבוא לנותן כשרות כשהוא אומר: לעסק הזה אני מרגיש שאני יכול לתת, אותו בית קפה אני נותן, אבל בית קפה בשפת הים אני לא נותן, אני לא רוצה לתת בקניון שמחלל שבת, אני לא מוכן לתת גם לחנות. איך אתה מונע ממני?
זה נקרא שאתה מונע ממישהו? להגיד סביר ולא סביר, מי יקבע מה זה הסביר ומי זה לא סביר. אתה פותח את זה להרחבה. הבסיס של הכשרות, קודם כל יש לך גורם הרתעה, שהוא לא חייב לתת לו כשרות אחרת הוא יהיה חייב לתת לו, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? כל הכשרות היא שאני לא - - - עכשיו זה גופים פרטיים. אם זה רבנות, זה גוף ממלכתי, אתה אומר: איך אתה נותן לו? למה אתה לא נותן לו? אבל כשיש לך תחרות - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
כמו שאמרנו קודם לגבי הסעיף הזה של הסבירות או לא סבירות ומתי אפשר לתת או לא ניתן לתת, אנחנו חלוקים כרגע על הוועדה ואנחנו מנסים להגיע לפתרון.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל זה הוועדה, זה הייעוץ המשפטי של הוועדה, ואני גם פונה לייעוץ המשפטי של הוועדה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אנחנו מדברים על אותו סעיף, הרי לא דיברתי שם. ודבר שני, גם בסעיף הזה, למה זה השר יקבע? בדבר כזה שאתה מדבר עכשיו על מתן שירותים, על סירוב בלתי סביר, צריכה להיות מועצה ציבורית כמו מועצת הרבנות. אנחנו נותנים את זה עכשיו לשר.
בסופו של דבר, אין ספק שגם בתנאים דומים בכל הדברים האלה אתה מכניס כאן לסד שאי אפשר, צריכה להיות תחרות אז תחרות, ואם אתה נותן תחרות אז בהחלט צריך להבין שגוף הכשרות, מסיבות כאלה ואחרות, לזה הוא אומר שהוא נותן לזה יותר, יכול להיות שבכלל בעל חנות פלאפל אומר: אני רוצה בקניון את הבלעדיות שלך. אם הוא מוכן וזה מוכן, למה אתה מונע את זה ממנו?
תומר רוזנר
¶
אני אענה לך, אני אומר לפחות את עמדתנו, הוועדה לא חייבת לקבל את זה. השוק הפרטי, כבודו במקומו מונח, אנחנו מדברים על שוק שאיננו שוק פרטי מובהק, יש פה אסדרה של המדינה, יש פה התערבות של המדינה, יש פה אכיפה של המדינה, גם כלפי מי שמקבל את השירות וגם כלפי מי שנותן את השירות. יש דוגמאות כאלה רבות, גם בשוק הבנקאות, שוק הסלולר ושווקים רבים אחרים יש איסור להפלות. למשל בשוק הסלולר, לדוגמה, שאני לא חושב שזה מה שמתאים פה, אבל בשוק הסלולר לדוגמה, בשוק התקשורת בכלל, מי שנותן שירותי תקשורת חייב לתת שירות אוניברסלי, מה שנקרא לכל דורש.
תומר רוזנר
¶
לא, זה שזה לא מתקיים בפועל, אגב זה נתון עכשיו בדיון משפטי, למה זה לא קורה ולמה אנשים לא מקבלים את השירות במקומות מסוימים, אבל זה לא קשור לדיון הזה. מכל מקום, בהקשר הספציפי שאנחנו מדברים כאן אנחנו לא חושבים שנכון להטיל חובות אוניברסליות כי למשל אנחנו חושבים שגוף נותן הכשר בהחלט יכול לבחור לו אזור שבו הוא עובד ולא לתת שירות באזור אחר, הוא יכול להיות אזורי, הוא יכול להיות מקומי, הוא יכול להיות ארצי, מה שהוא יבחר לעצמו. באמת לא מתערבים בנושא הזה בהנחה שתהיה כאן תחרות.
תומר רוזנר
¶
שנייה. אנחנו אומרים שאם הסכמת לתת את השירות שלך לגוף שיש לו מאפיינים וגוף אחר שיש לו מאפיינים דומים רוצה את אותו שירות אתה צריך לתת לו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רק רוצה להגיד לך, גברתי יושבת הראש, תדעי לך שיכול להיות שאת רוצה לעשות כשרות אחרת, אבל אם את רוצה להיצמד להלכה היהודית אז תדעי לך שהנאמנות של המושגח היא חלק אינטגרלי שמושגח חייב - - -
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני רק חייב לומר שאני רואה פה תוספת שנוסחה קודם, שבה דנו עכשיו חברי הכנסת למרות שעברנו הלאה, אני חושב שאנחנו משנים פה את כללי המשחק במובן שיש פה שוק שבו האדם בוחר מיהו גוף הכשרות שישגיח עליו, שהוא צריך לקחת בחשבון מי האנשים שאוכלים אצלו. הדבר הזה, חברי חבר הכנסת מקלב, משנה בעיניי את כל כללי המשחק. כל עוד אנחנו שומרים שהרבנים שייתנו כאן את תעודות הכשרות יהיו רבנים אז הדבר הזה מה שנקרא פותח את השוק.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא מדובר ברבנים, מדובר כאן בגוף כשרות שהוא לא רבנים, זה אחד שהוא ממונה כשרות, נאמן כשרות. הגוף הזה צריך איזה משהו של כשרות, הוא לא צריך רבנים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
סליחה, אני לא רוצה שאתם תיכנסו לוויכוחים ביניכם. סליחה, אל תפתחו פה דיון פילוסופי, זה דיון שמתנהל אלפיים שנה. הנה, חבר הכנסת קרעי התייחס לדבר ספציפי בסעיף החוק, זה יתוקן לפי ההערות שלו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
או היה חבר הכנסת אשר שגם כן העיר הערה מאוד במקום. אז אל תעשו לי פה דיון פילוסופי של אלפיים שנה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל זה העיקר, הפילוסופי זה העיקר פה. כל זה טכני, איך פקידים יכולים לעשות עבודה. אם היו מביאים את חוק ההסדרים אפוי כמו שצריך לא היינו פה יושבים שעות.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
העובדה שגוף נותן הכשר יכול לסרב היא בעיניי חלק מכללי המשחק החדשים שבאים ואומרים: לא מתאים לך לתת לו תעודת כשרות כי המסעדה הזו פתוחה בשבת זה בסדר גמור, ואם מישהו אחר כן החליט לתת לו עכשיו יחליט האזרח אם הוא אוכל או לא אוכל. כל עוד נותן הכשרות הוא גוף - - - הדבר הזה יכול לקרות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה, חבר הכנסת מעוז, שתי דקות התייחסות לסעיף שאנחנו הקראנו, בבקשה. לסעיף שאנחנו הקראנו, אל תתפזרו.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אבל, גברתי, מכיוון שחברי חבר הכנסת טור פז התייחס לסעיף הקודם ולא הערת לו שום הערה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
סעיף ספציפי זה שהקראנו ואני רוצה להתייחס קודם במילה לגברת שהופיעה פה בזום, המסעדנית הזאת. אני חושב שמה שעשית, גברתי יושבת הראש, הוא מעשה בלתי ייעשה ואני מתפלא על הייעוץ המשפטי שלא העיר לך על זה לפני כן, להביא אותה עוד פעם בלי יכולת של המועצה הדתית שנמצאת איתה כרגע בהליך של חליפת מכתבים, אני חושב שזה לא הוגן ולא ראוי ואני חושב שהייעוץ המשפטי של הוועדה היה צריך להעיר לך על זה.
לגופו של הסעיף הזה, אני רוצה להגיד, כתוב פה ככה ב-2ד(ב)(1), 'תקן הכשרות שלפיו נתן את תעודת ההכשר' - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, אם זה היה דבר שהיה מעניין אותך ואת היית חברת כנסת את היית עושה אותו דבר, היית שואלת כי זה מעניין אותך.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
נו, אני רוצה להתחיל להתייחס ואז התפתח דו שיח בינך לבין חבר הכנסת אשר. חבר הכנסת אשר, אני קורא אותך לסדר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
2ד(ב), 'גוף נותן הכשר ייתן תעודת הכשר בתנאים האלה', בתקן כשרות שמתייחס למועצת הרבנות הראשית כתוב רק את דירוג תקן הכשרות ובתקן כשרות ועדת הרבנים את הרכב ועדת הרבנים. אני שואל ב-(ב)(1)(ב), אם רק השמות שלהם או גם את התארים שלהם, כלומר מוסמך לרב עיר, מוסמך לרב מקומי, שירת בעבר בעיר זאת וזאת, שירת בעבר במקום זה וזה. אני מזכיר למה אני שואל את זה, כי בפעם הקודמת אנחנו דיברנו על מועצה מקומית קטנה ואתם אמרתם שתמצאו איזה שהוא פתרון כדי להוציא אותה מזה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
שתחשבו, אוקיי, אני מקבל את ההערה. ומאוד חשוב שאדם יידע על סמך איזה רבנים הוא מסתמך בתקן הכשרות, האם הם ניהלו עיר כמו פתח תקווה או שוהם או שהם ניהלו מקומות יותר קטנים.
תומר רוזנר
¶
זה עניין טכני. גם לגבי תקן המועצה אנחנו לא מפרטים את תקן המועצה בתעודה. האזרח שזה מעניין אותו יכול לפנות לאותו מקום שבו זה מתפרסם, גם זה עדיין לא הוחלט, אבל איפה שזה לא יתפרסם אז יכול אדם לראות את הפרטים הנוספים שקשורים לאותו תקן, כמובן אם הוא רוצה לראות את תוכן התקן, מי כתב אותו ומה הכישורים שלו, זה יהיה מפורט שם. אגב, זה בהמשך להערה שכבר אמרנו, שיש צורך לקבוע הוראות לגבי איך נראה באמת התקן הזה ומה הפרטים שייכללו בו כי לגבי זה אין התייחסות.
תומר רוזנר
¶
לא, להיפך, זה מה שאני אומר, ולכן אמרתי שיש חשיבות רבה לשאלה איך נראה התקן במקום שבו הוא יתפרסם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
סליחה, מחשוב. האם מישהו בזום רוצה להתייחס ספציפית לסעיף הזה? אתה רוצה להתייחס לסעיף הזה, אדוני?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז אני אחזור על עצמי. בבקשה, מי שבזום רוצה להתייחס לסעיף הזה ספציפית, בבקשה עכשיו. הנה, אתה רואה.
אריאל פינקלשטיין
¶
אני רוצה להתייחס לדיון שהיה פה עכשיו, זה הסעיף הקודם שמתחבר לסעיף הזה. בעצם הסיפור של האם הגוף, כל הסיפור של מתי הוא יכול לא לתת תעודת כשרות. הדברים שחבר הכנסת מקלב אמר, שאני מאוד מזדהה איתם, אני חושב שיש פה טעות של המחוקק שהוא נכנס יותר מדי לגופים הפרטיים. כל הניסיון לתת לגופים הפרטיים סממנים ציבוריים, בעיניי זו טעות. צריכים להשאיר אותם כגופים שהם יותר פרטיים ולא להחיל עליהם יותר מדי כללים. יש את הדיונים שהיו בבג"צ גם על כשרות למקום עם רקדנית בטן וכל מיני דברים כאלה שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם. כל הסיפור פה הוא שאנחנו עושים הפרטה ומעבירים לגופים הפרטיים את היכולת ל - - -
אריאל פינקלשטיין
¶
אני לא סיימתי את הדברים. אני חושב שדווקא בגלל זה אנחנו צריכים להגביל את האפשרות של יותר רבנים, כיום ההגדרה של רב מקומי היא מאוד מצומצמת בחוק. אמר חבר הכנסת מעוז קודם, ובצדק, שאם אתה באת לגוף, הוא לא נותן לך כשרות תפנה לגוף אחר, למה אתה צריך לכפות על כולם את אותם כללים? מה שאנחנו צריכים לעשות זה יותר להרחיב את ההגדרה של רב מקומי, למשל לרב יישוב, שיהיה יותר גיוון בוועדות הרבנים ואז המטרה היא שלא תכפה על רבנים ועל גופים לתת כשרות למי שהם לא רוצים. מלחמה בין בג"צ לבד"צ זה לא טוב. לכן צריך יותר גיוון ברבנים ובכלל זה נגיע שלא נפגע - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה. זה נדיר שהמכון לדמוקרטיה מסכים עם חבר הכנסת מקלב, אבל ניקח את זה בחשבון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני ראיתי לפי התגובות של נציגי הממשלה שזה בהחלט כיוון. תודה רבה. הלשכה המשפטית, עכשיו בלי הפרעות, בבקשה, אנחנו מקריאים את סעיף 2ה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
התאחדות התעשיינים, אתם רוצים להתייחס לסעיף הספציפי הזה שעכשיו הקראנו? בבקשה.
ליאור כוכבי
¶
קודם כל נעים מאוד, שמי ליאור כוכבי מאיגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. תודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה להתייחס לסעיף שעלה, סעיף 2ד, שמתעסק בתוקף תעודת הכשרות. מפעלי המזון המקומי, על שלל המוצרים שלה וקווי האספקה וההפצה, הם מחויבים בוודאות עסקית לאורך טווח. הרפורמה החדשה בעצם מבקשת לייצר קשר רציף בין גוף נותן הכשרות לבין המפעל התעשייתי. חשוב לנו להדגיש את החשיבות הרבה של תוקף תעודות הכשרות ולבחון את האפשרות לאמץ את הכללים שנהוגים ברישוי עסק. מפעל שלא יהיו איתו בעיות וכל העבודה מתקיימת על פי הנהלים והכללים המוסכמים והקשר בינו לבין המשגיח הוא טוב וראוי ומכבד, אנחנו לא - - -
ליאור כוכבי
¶
אני רק אסיים וגם אני אגע בעניין הזה. כמובן שהמפעל יחויב בתשלום אגרה שנתית שהיא לא תהיה בחידוש רישיון לכשרות ובמידה שחלו בעיות בנושא עם החברה או המפעל או המשגיח יוכל הגוף נותן הכשרות להחליט על מתן אישור לתקופה קצרה יותר עד לתיקון הליקויים ומעבר המפעל לסטטוס שהוא עומד בסטנדרטים ראויים. אני חייב להגיד שהאדמיניסטרציה והבירוקרטיה של ניפוק וייצור כל שנה או שנתיים היא בירוקרטיה שמכבידה על תעשיית המזון. אני יכול להפנות פה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לעניין הייעוץ המשפטי, גברתי יושבת הראש, בכשרות של ועדת הרבנים, מה הם כותבים בתקן? איזה תקן הם כותבים? הם כותבים רק את השמות, מה יהיה כתוב בתעודה?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רק רוצה להסביר את השאלה של חבר הכנסת מקלב, הוא שואל האם ועדת הרבנים יכולה לקבוע יותר מאשר תקן אחד.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, הוא לא שאל את זה, הוא שאל בדיוק מה שאתה שאלת קודם ומוני אמר לך על זה האם לפרסם קורות חיים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל יש לנו זמן. אני שואל אותך, תעני לי את. האם אותה ועדת רבנים, כשיהיה כתוב כשרות, יש להם שתי דרגות של כשרות, יש דרגה אחת? מה יהיה כתוב? השמות, הבנו, מה הם כותבים, מה הנוסח?
תומר רוזנר
¶
יש פה שתי שאלות נפרדות. לשאלה לתוכנו של תקן יש תשובה בסעיף 2א(ב), כתוב שם מה הוא כולל. לגבי השאלה השנייה ששאלתם אין תשובה בהצעת החוק והיא האם ועדת רבנים יכולה לקבוע יותר מתקן אחד, לזה אין תשובה. לכאורה, בהיעדר הוראה אחרת, היא יכולה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז המשמעות היא שוועדת הרבנים עושה תקן מאוד מאוד נמוך ותכתוב 'מהדרין'. תגיד לי, לאן הגענו? הרבנות, יש לה דרישות במהדרין כך וכך, יבואו ועדת הרבנים ויורידו את הדרישות בתקן הזה ויכתבו מהדרין, ואתה מטעה את הציבור.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זו התשובה של היועץ המשפטי. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא נכון אבל זו התשובה שלו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
צריך להגביל את ועדת הרבנים הזאת רק לכשרות אחת. אם זה כשר בהשגחתם זה כשר בהשגחת אותו תקן.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תדברו על זה, יכול להיות שאנחנו נעשה שינוי. יש פה הרבה מאוד הערות חכמות, יכול להיות שיהיה שינויים גם בנושא הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בגוף כשרות יש תקן כשרות, עכשיו אותו גוף כשרות כותב: ואני כן מחמיר שמיטה לחומרה. נניח אני רוצה להוסיף, אם הוא יכול להוסיף את זה, 'אני עושה שמיטה לחומרה', שאנשים יידעו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה מה ששאלתי קודם, יוליה, ואמרת לי לכתוב הסתייגות ואמרתי לך שזה עניין שצריך להיות נידון בוועדה.
הראל גולדברג
¶
אנחנו נבחן אפשרות להוסיף בתעודה, שיהיה בתעודה מקום להוסיף מאפייני כשרות מיוחדים, כמו שחבר הכנסת מקלב אמר.
הראל גולדברג
¶
מה שאמרתי מקודם, שאנחנו נבחן להוסיף בתוך התעודה מקום מיוחד למאפייני כשרות מיוחדים, שמיטה לחומרה, היתר מכירה וכו', כדי שתהיה שקיפות לציבור, לצרכני הציבור.
הראל גולדברג
¶
הערה שנייה, גברתי היושבת בראש, לגבי השאלה של חבר הכנסת קרעי, אנחנו באמת נמצאים עכשיו בדיון עם הייעוץ המשפטי לוועדה האם תקני המועצה, בעיקר בקשר לתקן מהדרין, האם זה תקן מהדרין מינימום, או שזה תקן מהדרין מחייב. במילים אחרות, האם בד"צ שרוצה לחסות תחת תקני המועצה, אבל הוא רוצה להחמיר מעל המהדרין כדי לתת מענה לציבור הלקוחות שלו, שיש לו את ההעדפות שלו, האם זה אפשרי או שאנחנו מחייבים אותו - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אני חושבת שזה אפשרי. החוק קובע מינימום בדרך כלל, אם אני הולכת לדיני העבודה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיכנס לשיקול, אנחנו קובעים סטנדרט, מי שרוצה להחמיר – אם אני עושה פרפרזה לדיני עבודה, החוק קובע שכר מינימום, פחות אסור יותר מותר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, אבל כאן יכולים לתבוע את אותו גוף אם הוא לא ייתן לי הכשר אם אני עומד בתקן של המהדרין. את חייבת לאשר לו שהוא רשאי להחמיר על תקן הכשרות של הרבנות.
רעות בינג
¶
2ה', עמוד 10.
2ה. ביטול או התליה של תעודת הכשר או קביעת תנאים בה
(1) גוף נותן הכשר יבטל או יתלה תעודת הכשר שנתן, או יתנה תנאים הנדרשים לתיקון הפגמים, אם המומחה ההלכתי מטעמו מצא כי העסק הפר הוראה מהוראות תקן הכשרות שלפיו ניתנה התעודה, או הוראות לפי סעיף 17(א1)(1), וזאת בהתחשב בדיני כשרות בלבד.
(2) גוף נותן הכשר רשאי לשלול או להתלות תעודת הכשר, שלא מטעמים הנוגעים לדיני כשרות, בהתאם להוראות העסקיות שבחוזה ההתקשרות שבין הצדדים.
(3) גוף נותן הכשר יודיע לעסק על כוונתו לבטל או להתלות תעודת הכשר או להתנות בה תנאים לתיקון פגמים, ואת העילה לכך.
(4) עסק שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי לטעון את טענותיו בפני הגוף נותן ההכשר, לעניין הכוונה לבטל או להתלות את תעודת ההכשר שלו או להתנות בה תנאים לתיקון פגמים, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על כך.
(5) החליט גוף נותן הכשר, לאחר ששמע את טענות העסק, כאמור בסעיף קטן (ד), לבטל או להתלות את תעודת ההכשר של העסק או להתנות בה תנאים הנדרשים לתיקון הפגמים, יודיע על כך לממונה בתוך 7 ימים ויציין בהודעתו את העילה שבשלה החליט כאמור.
(6) הממונה יפרסם הודעה על ביטול או התליה של תעודת הכשר או על תנאים שהותנו בה כאמור בסעיף זה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית.
(7) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), אם מצא גוף נותן הכשר כי עסק הפר הוראה מהותית מהוראות תקן הכשרות שלפיו נתן את תעודת ההכשר או מהוראות לפי סעיף 17(א1)(1) באופן המעלה חשש ממשי לגבי כשרות מוצריו, רשאי הוא להתלות באופן מיידי את תעודת ההכשר שנתן לעסק מטעמים שיפרט בהודעה שימסור כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לעסק כאמור לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ד) לפני הגוף נותן ההכשר בהקדם האפשרי לאחר ההתליה ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.
(2) הגוף נותן ההכשר ייתן את החלטתו במועד סמוך ככל הניתן לאחר ששמע את טענות העסק.
(3) החליט גוף נותן הכשר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לממונה באופן מיידי ויציין בהודעתו את עילת ההתליה.
(היו"ר משה טור פז)
היו"ר משה טור פז
¶
תודה רבה. אני רואה שיש פה הערה של הייעוץ המשפטי לגוף ערר ופיקוח, אתה יכול להגיד על זה משהו, תומר?
תומר רוזנר
¶
האמירה של מנכ"ל הרבנות הראשית בפועל לגבי אפשרות החמרה של גוף נותן הכשר לא עולה ואפילו סותרת את מה שנאמר הן בסעיף 2ג להצעת החוק והן בדברי ההסבר כאשר שם נאמרו דברים אחרים לחלוטין, שגוף שעומד בתקן יקבל תעודת הכשר. כך שקודם כל, אני לא אומר שזה לא דבר שהוא בלתי אפשרי לעשות אותו, אפשר לעשות את מה שנאמר כאן, שגוף נותן הכשר יוכל להחמיר, אבל בהקשר הזה מדובר בשינוי משמעותי, אני מדבר בלשון המעטה, מהמסגרת שכתובה בהצעת החוק ושתדרוש התייחסות שונה מאוד לדברים. אם גוף נותן ההכשר, שוב פעם, שעובד ברישיון מטעם המדינה מתחיל להפעיל שיקול דעת - - -
תומר רוזנר
¶
זה לא מבחינתי, זה מה שאתה יוצר, זה בדיוק מה שאתה יוצר, שכל גוף נותן הכשר יכול לקבוע לעצמו תקן.
היו"ר משה טור פז
¶
אז עכשיו מה שבעצם אומרים לך שבסופו של דבר מי שירצה להחמיר, אתה אומר לא תבוא עליו הברכה כי יש על זה עכשיו מגבלה משפטית כי אז הוא לא יוכל לקבוע שמשהו עומד באותו תקן.
תומר רוזנר
¶
בהחלט, זה בהחלט מודל אפשרי, אבל זה מודל שדורש חשיבה מחדש על כל הצעת החוק מכיוון שהצעת החוק לא בנויה בדרך הזו, עד כה לפחות. אפשר לייצר מודל שיתייחס לדבר הזה, אבל זה דורש חשיבה.
תומר רוזנר
¶
קודם כל אני חייב להתייחס לסעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) לדעתנו יוצר בעייתיות, וגם יושבת ראש הוועדה אמרה בדיון הראשון, שמבחינתה זה עניין קריטי של הדבר הזה, אפשרות לשקול שיקולים שהם מעבר לדיני כשרות בכל הנוגע לסירוב למתן תעודת הכשר, כמו הדברים שקשורים לצביון העסק, לאופייה של השירה שנשמעת בו.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, בדיעבד. אם אני יודע שהגוף הזה פושט רגל סדרתי, יש לו חובות עבר, אני יודע שאני מפקיד לו עובד שמחר הוא לא ישלם לי עליו, אני אשלם לעובד הזה, אני הגוף נותן הכשרות משלם עליו.
היו"ר משה טור פז
¶
יכול להיות, תומר, שיש דברים שכן ויש דברים שלא. צריך אולי להגדיר את זה יותר טוב, כך נראה לי.
תומר רוזנר
¶
אני חושב שיש חשש כבד שישתמשו בסעיף המוצע כאן מטעמים שאינם ענייניים שלא קשורים באמת לעניינים הכלכליים עסקיים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, תומר, בכנות צריך להיאמר מהפרקטיקה. גם הסוגיה הזו של לאפשר לגוף שבחר מלכתחילה את הרמה הגבוהה ביותר של הכשרות להוסיף על זה, זה לא בא כדי לעקוף משהו, הפוך הוא, הוא מצמצם לעצמו את התחרות שתכלית החוק הזו רוצה לדבר עליו.
היו"ר משה טור פז
¶
יעקב, אני אתן עוד שנייה גם סבב. מה אתה חושב על זה, תומר? זה נראה שצריך לפרק את הסעיף הזה לדברים שנראים לכם מבחינת החוק שהם אפשריים ולדברים שלא, ואולי פשוט לפרט יותר?
תומר רוזנר
¶
אנחנו בשיח עם הממשלה על העניין הזה, אנחנו חושבים שיש לזה פתרונות שאפשר לפתור אותם, אנחנו עוד לא הגענו להבנה בעניין, החשיבה עדיין נעשית, אני מקווה שנגיע להבנות. אם לא, אנחנו נציע הצעה מטעמנו והממשלה תציע הצעה אחרת אולי, זה בעניין הזה.
לגבי השאלה שלך, אדוני, לגבי ועדת ערר וכו'. אנחנו חושבים שבוודאי אם אנחנו מדברים על מודל שהוא מאפשר החמרה, בוודאי ובוודאי שתידרש אפשרות פיקוח של הממונה שאותו גוף נותן הכשר באמת עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה.
תומר רוזנר
¶
נכון, למשל, או כל סיבה אחרת. אנחנו חושבים שיש בהחלט מקום לאפשר אפשרות של השגה, אפשרות של ערר, אפשר להגדיר את זה בדרכים שונות, אפשרות של בירור תלונות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני רוצה לעזור לך, אם אפשר, בצניעות, כי אתה הלכת למקום אחר כבר לערר בדיעבד, אני מדבר על למנוע את הבדיעבד. לו יצויר, אני חוזר לסוגיית תקן הכשרות, אני הייתי מאפשר שם לגוף נותן כשרות אפשרות לפנות לממונה לדרוש מעבר לתקן הזה, לא הפחתה, אלא הרמה, כי יש תקן בסיסי ויש תקן מהדרין. אם אני רוצה מהדרין פלוס, מה שנקרא, או מהדרין פלוס פלוס אני מסכים לבקש את אישור הממונה, כדי למנוע איזה תרגיל, ואז הממונה זה תחת פיקוח.
הראל גולדברג
¶
אנחנו חושבים, קודם כל אני חייב להגיד שיש לי ניסיון רב, לפני התפקיד הנוכחי כיהנתי כשבע שנים כיועץ משפטי של הרבנות אז אני מלווה ועדות ערר, יושב עם מועצות הרבנות שקיימות היום לאורך שנים, זה תהליך מאוד מורכב - - -
הראל גולדברג
¶
תומר, אני מאוד מכבד אותך, אבל הערר הוא לא בפני 15, יש ועדה שהוסמכה לדון בערר הזה ואני כן יכול להגיד שאנחנו מתנגדים למנגנון הזה של ערר מסיבה פשוטה, כי אנחנו חושבים שברגע שמפריטים את השירות, ברגע ששחקנים פרטיים נכנסים לתוך השירות אז השירות לובש מאפיינים אזרחיים, פרטיים ולא מנהליים ולכן אין שום צורך לערב עכשיו מנגנון של ועדת ערר של הממונה, שגם ישאב ממנו הרבה זמן. זה גם עניין של המהות וגם עניין של המשאבים שזה יגזול. אבל המשאבים זה עניין מאוד מאוד צדדי, מה שבעיקר הסיבה, מדובר כאן שברגע שיש הפרטה זה גופים אזרחיים, פרטיים, לא מסתדרים ביניהם? שיילכו לבית המשפט.
היו"ר משה טור פז
¶
אני חייב להודות, שוב, אני אומר כאן את דעתי האישית, ואני מיד אתן לחברי הכנסת להתייחס, אבל אני אומר לך, גם כשאנחנו מפריטים, גם כשאנחנו מציעים לשוק האזרחי, גם כשאנחנו מייצרים תחרות אנחנו חייבים להשאיר לממשלה יכולת רגולציה מובנית. בעיניי ועדת ערר תחת ממונה זה דבר סביר בתוך האיזונים והבלמים של הפרטה ואחריות.
ברשותך, אני עוצר כאן, אני רוצה שחברי הכנסת יתייחסו. תומר, סליחה, אתה סיימת או שרצית עוד משהו?
תומר רוזנר
¶
אני אומר, בוודאי כאשר מדובר על המודל החדש, שאני מודה ששמענו עליו לראשונה לפני יומיים, ועכשיו אנחנו שומעים אותו באופן רשמי בוועדה, של אפשרות החמרה, העניין הזה מתחזק שבעתיים לצורך בדבר הזה. אגב, חבר הכנסת טור פז, הדבר הזה, כפי שאדוני אמר, קיים במגוון רחב של מנגנוני הפרטה שכבר הוצעו בחקיקה הישראלית ובוודאי ובוודאי ובוודאי כאשר מבקשים עכשיו, קיבלנו היום הודעה שמבקשים גם לכלול בהצעה פרק של עיצומים כספיים. אז אי אפשר להחזיק בחבל משני הקצוות, או שיש פיקוח או שאין פיקוח.
הראל גולדברג
¶
חבר הכנסת טור פז, אם תרשה לי רק השלמה כדי לאפשר לחברי הכנסת גם להתייחס להשלמה. לאור ההערה של היועץ המשפטי לוועדה, שאנחנו גם מאוד מכבדים וגם ההערה לגופה הייתה הערה של ממש, אנחנו חשבנו להציע פשרה ביחס לתקנים, שביחס לתקן הבסיסי, התקן כשר, שם יהיה תקן מחייב שעליו אי אפשר להחמיר. ביחס לתקן המהדרין, ששם יש הרבה ניואנסים - - -
יעל לינדנברג
¶
אני רק אדגיש שגם אנחנו כשכתבנו את החוק להבנתנו היה מדובר בתקנים מינימליים שעליהם היה ניתן להרחיב. יכול להיות שזה לא חודד מספיק בנוסח החוק ולכן ההערות של חברי הכנסת - - - וביחד עם הייעוץ המשפטי אנחנו ננסה להגיע לפתרון.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הנושא הזה, קודם כל אני רוצה להגיד שהחמרה זה לא החמרה. אנחנו רואים את זה כתקן מינימום. אתם נכנסים כאן לאורח חיים של אנשים, מישהו חושב פה שמישהו יכריח בהחלטת מדינה שלא יהיה אפשר להחמיר?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ואני שואל, אתם חיים כאן ברוסיה? מה המחשבות האלה? עם כל הכבוד להפרטה ואתם רוצים שיהיה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל כשאתה מכריח לא תהיה לי אפשרות אחרת. זה אחת. אני עכשיו רוצה להגיד לכם יותר מזה, אני אביא לכם את הדוגמה, מעבר לזה, אני לא רואה את האפשרות, ואתם רק תחמירו על אנשים שלא רוצים את החומרה. אני רואה את מועצת הרבנות לנגד עיניי – תומר, היועץ המשפטי תומר רוזנר, בבקשה, אני דיברתי איתך לפני כמה ימים, על החמרה שזה המינימום, שזה לא יכול להיות שזה רף המקסימום, זה יכול להיות רק, בכל דבר, ודאי בנושא של החמרה, זה תלוי כל כך באופן ההסתכלות, אין ספק בעניין הזה, והפוך, אתה לא רוצה אותו? אל תיקח אותו, יש לך אחרים. זה שוק חופשי, אז כל אחד ייכנס למקום הזה.
מעבר לזה, מה בכלל הטענה שלנו? שהכשרות הנוספת היא לא על חשבון התוספת, אני מחמיר יותר, לכן אני בא ואני משלם יותר. אני לא בא מהרבנות, בוא תעשה אתה בהכשר הרבנות הרגיל חומרות שאני נוהג בהם, אני אומר אני רוצה, תשלם על זה. מועצת הרבנות צריכה מחר להחליט על תקן כשרות, אני רואה לנגד עיניי את הרבנים שיושבים שם, שהם למשל יכולים נפה רק של 60 מש, פחות מזה הם לא אוכלים את זה. נניח שהם רוצים לעצמם, יש ציבור שמספיק לו 50, מה הוא יגיד היום? אם אני רוצה לאכול, כולם עכשיו יחייבו את כל המסעדות ואת כל המאפיות לשים – בגלל שאם אתה רוצה לאכול, שזה מינימום, אם אתה רוצה את זה מינימום הוא יכריח את כל הציבור הרבה יותר יקר, לתת תקנים הרבה יותר מחמירים. איך אתה יכול להכניס את כל הציבור הישראלי והיהודי בתקן אחד וזה ברור שחייב להיות - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה ברור, אבל חוץ מהדבר הזה אנחנו מדברים על זה שחייב להיות מינימום. מה שחסר לי בסעיף הזה, העסק הוא עסקי. יש נושא הלכתי, שזה תקן שהרבנות קובעת, אתה יודע, הגוף הפרטי צריך לתת הסכם עסקי. אני כותב כאן בהתאם להוראות העסקיות. יש לך חוזה שאדם בא מרצון, הוא יודע על מה הוא חותם, מה שהגוף הזה מחתים אותו, הגוף חושב שהוא הפר אותו, הוא חושב שלא הפר, שיילכו לבית משפט כמו בכל הסכם שיש בין אנשים.
למה החלק העסקי גם שבתוך ההסכם הזה שבין הגוף לבין מקבל הכשרות, המושגח, אני מתערב לו ואני אומר: תשמע, אתה יכול להסכים לבטל את ההסכם רק אם בחלק העסקי שלו – אבל יש עוד חלקים שהוא רוצה לעשות את זה, שהוא עשה איתו הסכמים איתו, שהמנעול והמפתח, לא רק התשלום שלך, כל מיני דברים כאלה, והוא מפר את זה, הוא רוצה להפר את ההסכם.
והדבר האחרון, כל מה שאנחנו מדברים כאן, שהגוף הנותן מוריד את התעודה ממישהו אחר. אני שואל מתי מורידים מהגוף הנותן את ההכשר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
שלילת הרישיון, נכון, מה שלילת הרישיון יכולה להגיד? שאני יכול – אני שואל האם מועצת הרבנות או הממונה שיש מטעם השר יכול להגיד לאותו גוף כשרות: לעסק הזה אתה לא יכול לתת? אנחנו משאירים אותו עכשיו או לכול או לשום דבר. נניח שהממונה רוצה להוריד הכשר לגוף כשרות בגלל בעיה שהייתה בחנות אחת, אין לך אפשרות שאתה אומר: תשמע, אני הייתי בעסק, העסק הזה לא מושגח, מי שנמצא שם לא מתאים, הוא לא יכול להגיד לו להוריד מהחנות הזאת.
הראל גולדברג
¶
לא רק זה, הוא גם יכול לומר, ואת זה צריך להסדיר ביתר הרחבה בתקנות, הוא יכול גם לומר שבגלל שבבית עסק מסוים נמצאו הפרות וכו', במשך תקופה מסוימת הוא גם לא יוכל לקבל תעודה מגוף אחר.
יפתח עשהאל
¶
הסעיף שאתה מדבר עליו זה סעיף 10א בעמוד 27, מפרט את הפעולות של הממונה כלפי בית עסק שהפר וכותב מה הסמכויות שלו?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני מדבר אל תומר, אני לא כל כך הבנתי את דבריך ואני נוגע גם לדיון שהיה פה מקודם. שני דברים יש לי, אחת, יש פה משהו מעוות בכל החוק הזה, כי תקן הכשרות, לרבנות אנחנו אומרים שיש לה שני סוגי כשרות. אתה אמרת בדבריך, בתשובה לשאלה שאנחנו שאלנו, מה לגבי תקן של ועדת הרבנים, אמרת שוועדת הרבנים, לא כתוב שהיא מוגבלת לעשות רק כשרות אחת, כלומר ועדת הרבנים כן יכולה לתת חומרות, כן יכולה לתת, מצדי חמש דרגות של כשרות. אם החוק הזה הולך גם על ועדת הרבנים, אז יש לך פה מסלול של לתת חומרות.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
זה עיוות מכיוון שאתה מגביל את הרבנות ואתה אומר לה רק שני תקנים, מצד שני ועדת הרבנים, היא מוסמכת לתת חמישה תקנים. עיוות נוסף שקיים פה זה שנגיד ועדת הרבנים החליטה לתת שני סוגי תקנים, כשרות בסיסית, או הרבנות, הרבנות צריכה לתת כשרות בסיס, כשרות, כן כשר, היא לא כותבת כשרות בסיסית, היא כותבת כשר ויש לה כשרות מהדרין, וועדת הרבנים החליטה לעשות מעשה מועצת הרבנות הראשית והיא נותנת 'כשר-ועדת הרבנים', 'כשר מהדרין-ועדת הרבנים', אבל הכשר מהדרין שלה הוא פחות מהכשר הרגיל של הרבנות. ואז הגעת להונאה בכשרות.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
שנייה אחת, חבר'ה, תנו לי להשלים את השאלה. זו שאלה אחת שהיא מורכבת משני שלבים.
תומר רוזנר
¶
יש פה שתי שאלות נפרדות ואני משקף את המצב כפי שהוא כרגע בהצעת החוק ואפשר לשנות אותו אם הוועדה תחליט לשנות אותו.
תומר רוזנר
¶
כרגע המצב הוא, לפי ההצעה, שאין הגבלה על ועדת הרבנים, היא יכולה לקבוע מספר תקנים. זה אחת.
תומר רוזנר
¶
נכון, כרגע זאת ההצעה. כתוב שהיא תקבע שני תקנים. משעה שכתוב שהיא תקבע שני תקנים אז היא לא יכולה לקבוע עשרה.
הראל גולדברג
¶
לא, ההצעה שלנו, בעקבות ההערות שהתקבלו בדיון הקודם, נציגי הממשלה מציעים שיהיו שני תקנים של מועצת הרבנות הראשית, ורשאית היא לקבוע תקן נוסף. אם זה לא נאמר מקודם, אנחנו מתנצלים, זו ההצעה שלנו בעקבות שמיעת ההערות בדיון הקודם פה. כלומר לומר למועצה שניים זה חובה, אפשר גם תוספת.
היו"ר משה טור פז
¶
זה עונה גם לשאלה של חבר הכנסת מקבל. שוב, אנחנו עוסקים פה, כמו שהוא אמר יפה, בפרקטיקה. בסוף יש לנו שני תקנים בסיסיים ונקרא לו מהודר, אבל יש אנשים שגם המהודר לא יספק אותם.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל אנחנו לא רוצים שהרבנות תקבע תקן מהודר, לא, שגוף שנותן הכשר יוכל להוסיף מאפיינים אחרים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, אבל כאן מדברים על ועדות הרבנים, אמרנו שאתם תגבילו אותם לתקן כשרות אחד. אחרת יש פה הונאה בכשרות.
היו"ר משה טור פז
¶
לא, מי שמדבר על בסיסי ומהודר יצטרך לעמוד במה שהרבנות עושה, מי שעושה מעבר לזה זה מעבר, בהגדרה זה מעבר.
תומר רוזנר
¶
אני רוצה להתייחס. לגבי השאלה הראשונה, קיבלנו, ואני מצר על כך שאנחנו מקבלים את הדברים האלה במהלך הדיון, מר גולדברג, שיש הצעות לשינויים. השאלה השנייה שהעלה חבר הכנסת מעוז, לגבי החשש להטעיה, אני חושב שיש טעם רב בדבריו. יש לקבוע איזה שהיא הוראה שתבטיח שלא יעשו שימוש בכינויים או בדברים שנקבעו לגבי תקן הרבנות וכך עלולים להטעות את הציבור באמת. אם ועדת הרבנים תכנה את התקן שלה באותו כינוי שבו מכנה אותו מועצת הרבנות, לצורך העניין תקן כשר למהדרין, עלולה להיווצר באמת סוג של הטעיה ובאמת צריך לחשוב איך מונעים אותה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
השאלה השנייה, תומר. פה בסעיף הזה בעצם כתוב פה, 2ה(ד), עסק שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי לטעון את טענותיו בפני הגוף נותן ההכשר לעניין הכוונה לבטל או להתלות את תעודת ההכשר שלו או להתנות בה תנאים לתיקון פגמים בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה על כך. כלומר אין סמכות לשלול מיידי, הסמכות לשלול מיידי מופיעה בסעיף קטן (ז), ששם כתוב 'על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), אם מצא גוף נותן הכשר כי עסק הפר הוראה מהותית מהוראות תקן הכשרות שלפיו נתן את תעודת ההכשר או מהוראות סעיף 17(א1)(1)', לא יודע בדיוק מה זה, 'באופן המעלה חשש ממשי לגבי כשרות מוצריו'. תסביר לי איך אתה מגדיר את הדבר הזה, בשונה מסעיף קטן (ד). הרי כל המהות של גוף נותן הכשר, שהוא יכול לשלול או לבטל את תעודת ההכשר היא רק אם באמת נפגע פה משהו באופן המעלה חשש ממשי לגבי כשרות מוצריו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לפעמים אתה רואה מסעדה שמחפפת פה, מחפפת שם, אתה מזהיר אותה פעם אחת ועוד פעם, לא שהם עושים משהו מהותי, הכניסו בשר טרף.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אתה עדיין לא מחליט לשלול לו. אתה לא נותן לו התראה, אתה מזהיר אותו ואתה אומר לו: תשמע - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, הוא אומר החלטת כבר ואז תיתן לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניך בתוך 30 יום. בעסק דינמי של בית עסק שעובד והוא משרת הסעדה, הוא משרת שירותי אוכל והמשגיח או הגוף נותן ההכשר באמצעות המשגיח מזהיר אותו: תשמע, פה גיליתי תקלה, תתקן אותה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אתה רואה שזה לא מפסיק אז אתה אומר: תשמע, אני לא רוצה להתעסק איתך יותר, אני מתכוון לשלול לך את התעודה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יפה, אז אם הוא מתכוון לשלול לו את התעודה בגלל שעולה לו חשש הוא כן יכול לשלול לו מיידי, אבל כשהוא אומר: אני מתכוון לשלול ממך ואני נותן לך 30 יום, אם יש חשש שהוא לא מוכר כשר או לא נותן אוכל כשר, שלול לו מיד, תן לו את האפשרות הזאת. כשאתה מגדיר לי באופן המעלה חשש ממשי לגבי כשרות מוצריו לך אחרי זה תגדיר את הדבר הזה, מה זה חשש ממשי. אם גוף נותן ההכשר או הממונה הלכתי שבגוף נותן ההכשר החליט שהעסק הזה קרוב לוודאי מוכר אוכל לא כשר, אז הוא רשאי לשלול לו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבי, זה לשיקול דעת גוף נותן ההכשר. בערבית אומרים הביל תירבח, אל תחפש עכשיו לדייק את זה. יש לו סמכות לעשות עזוב אותנו.
(היו"ר יוליה מלינובסקי).
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן. גברתי יושבת הראש, אני כבר דיברתי יותר מדי לגופו של עניין, אני רוצה לומר לך - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, יעקב, אני רוצה לומר שזה כבר מתפשט החוצה. יש עוד סתימת פיות שמתרחשת עכשיו, גנץ הדיח את אמיר אבגי מגלי צה"ל דרך השליחה שלו שהוא מינה שם לפני מספר שבועות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אז אני מעדכן. סתימת הפיות גם פה וגם שם, ואני בטוח שהגופים, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכל גופי חופש הביטוי למיניהם, ישתקו בעניין הזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הנה, אתה רואה, אישה משפיעה. בבקשה, מישהו בזום רוצה להתייחס לסעיף שהקראנו עכשיו? רק שם, לפרוטוקול.
תומר בן צבי
¶
שלום וברכה. תומר בן צבי, ארגון כושרות. ברשותך, אני ביקשתי כבר כמה פעמים לכמה סעיפים להתייחס ולא אפשרו לי אז אני מתייחס כרגע לכמה נושאים, בעיקר בצד המעשי שלהם. נתחיל בזה שתעודת הכשרות זו תעודת שיווק, מה שכתוב עליה מאוד משמעותי בעיני הצרכן וגם בעיני נותן הכשרות. לצורך העניין, ועדת רבנים שמחליטה להקל בנושא מסוים לא בהכרח שהיא תפרסם את זה על גבי התעודה כי לא בהכרח שבעקבות זה יגיעו אנשים לרכוש באותו ועד רבנים.
מה שרואים היום בגופים אלטרנטיביים שהם בעצם כותבים רק מה שכן ולא כותבים מה שלא, כי זה מאוד מאוד משתלם לכתוב מה שכן אנחנו מקפידים עליו ולא כותבים על מה שאנחנו מקלים בו. נושא כזה בעצם מאפשר פתח מאוד גדול להונאה את צרכני מזון פשוטים, עמך בית ישראל, שלא יודעים להתחיל לזהות כל דבר וכל נקודה מאיפה היא וזה בעצם מאפשר פתח גדול להונאה צרכנית כלפי אנשים שאוכלים כשר.
נושא נוסף זה נושא של הונאה בכשרות סביב הסרת כשרות. בעצם ברגע שמתחיל תהליך של גילוי, כפי שמופיע בחוק, שהוא מוזמן לשימוע או כל הנושא הזה, בחוק הקיים באותו רגע בעל העסק יכול להגיד תודה רבה לתאגיד הכשרות ולעבור לתאגיד כשרות מתחרה כשבעצם לא יתבצע הליך שימוע מסודר. אין שום דבר שיכול לעצור את המעבר הזה וזה מעבר שמתבצע בעצם בגוף שביצע בו הונאה בכשרות או איזה שהוא מעבר על התקן והוא יעבור בצורה לא עניינית לגוף אחר.
נושא שלישי זה נושא של חוזה, כמו שכתוב בסעיף (ב), והעיר עליו היועץ המשפטי תומר, כתוב שלצורך העניין גוף תאגיד יכול לסגור עם תאגיד, עם אותה פיצרייה ברחוב, שהוא נותן רק לפיצה הזאת את הבד"צ המסוים הזה וזה יופיע אצלו בחוזה ולכאורה אתם מחייבים גוף עסקי לתת כשרות בכל הפיצריות באותו רחוב וזה לא משתלם לו מבחינה עסקית אז הוא לא יבצע את זה. זה משהו שהוא לא אכיף, אי אפשר לבצע אכיפה שלו.
נושא אחרון בנושא הערר, אני מדבר גם בנושא ציבורי, בעצם אין שום אפשרות לציבור לפנות ולהגיש עררים ולדבר ולהגיד. מי שמצא לעצמו ועד רבנים, לצורך העניין, שמעל או שעשה דברים לא נכונים אין לו דרך לפנות ולהגיד שהייתה פה איזה שהיא הונאה בכשרות.
עמיחי פילבר
¶
הנושא הזה של מהדרין, יש לו השלכות גם בנושא של מכרזים. הרבה פעמים גופים מוציאים מכרזים ואחת הדרישות היא דרישת מהדרין. לכן מהדרין, כמו שאמרו קודם כמה חברי כנסת, צריך שיהיה מהדרין של רבנות, שיהיה ברור מהו, וזה התקן, שכשמוציאים מכרז וקובעים דרישה של מהדרין אז הדרישה תהיה שווה.
מה שכן אפשר לעשות זה לעשות דרגה שלישית, שכל גוף כשרות בעצם יוכל לעבוד לפי תקן רבנות רגיל, תקן רבנות מהדרין ותקן שלישי שהוא תקן של גוף הכשרות, שהוא יכול להיות תקן מחמיר והוא יכול להיות תקן מקל בשיטה של שלושה רבנים, ואז זה בעצם מייתר בכלל את הצורך הזה של שלושה רבנים. זאת אומרת ברגע שגוף כשרות נותן תקן שהוא אומר שהוא תקן שלי והוא יאושר בצורה כזו או אחרת על ידי גורם רבני כמובן, אבל זה יכול להיות במקום שלושה רבנים, כל פעם רבנים אחרים, ועדה קבועה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הגוף הזה במה הוא יהיה חייב? במינימום במה הוא יהיה חייב, בתקן הכשר של מועצת הרבנות? אתה רוצה לפתור בעיה, אני הבנתי את הראש שלך, אותו גוף למה הוא יהיה מחויב? אתה אומר ככה, הוא יחיל את התקן הראשון, הרגיל, תקן המהדרין והוא יכול להוסיף גם תקן שלו. כל זה הוא מוסיף, אבל אם הוא רוצה להוריד?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
דקה, אני פשוט אומרת שאחרי פילבר נציג צה"ל ואז תומר יתייחס לכל ההערות.
עמיחי פילבר
¶
רק עוד משפט אחד בעניין הזה. החוק היום אומר: אתה גוף כשרות, תחליט אם אתה נותן רבנות, תחליט אם אתה נותן משהו שונה מהרבנות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אמרתי קודם כל פילבר, הוא מסיים את הדברים שלו, ואחר כך הנציג של צה"ל.
עמיחי פילבר
¶
אני אומר, היום בעצם גוף כשרות יכול להיות או גוף כשרות עם תקן רבנות או גוף כשרות עם תקן של שלושה רבנים. צריך להבין, דרישות הכשרות של הציבור בחדרה זה לא כמו דרישות הכשרות של הציבור בבאר שבע וגוף כשרות בעצם נותן כשרות בכל הארץ. לכן צריך גם את התקנים של הרבנות, אבל נוכל גם להקל וגם שזה יהיה קודם כל כשרות אחרת אתה מפזר את זה לעשרות גופי כשרות. לכן כל גוף שהוא גוף כשרות יוכל לתת או תקן רבנות אחד, או תקן רבנות מהדרין, או תקן שלו, מקל או מחמיר.
סטיבן רוזן
¶
סגן אלוף סטיבן רוזן, אני מטעם צבא ההגנה לישראל, אני ברבנות הצבאית, אני ראש ענף תוהם ב'.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הוא לא מדבר איתך על תקן הכשרות, הוא לא נותן לך כשרות או לא, הוא מדבר איתך על הנושא של התעודה, הוא מוסמך מטעם צה"ל. מי שדיבר מטעם המשגיחים, מה, הוא משגיח כשרות?
סטיבן רוזן
¶
ההערה שלי, אדוני, היא לא מקצועית, היא ללשון נוסח החוק. אני אשמח אם תקשיב להערה שיש לי, להערכתי אתה גם תקבל אותה. לגבי תעודות הכשרות, כיוון שמערך הכשרות הצבאי הוא עצמאי, וזה מופיע בדברי ההסבר להצעה וכולם מסכימים לזה ואף אחד לא רוצה לשנות את זה, רק לעניין סמלי הכשרות שצריכים להופיע בתעודות הכשרות הצבאיות, כיוון שלפי ההגדרה של סמלי כשרות וההגדרות שקשורות לזה, הן לא חלות על הצבא - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מקבלת עכשיו תוך כדי, היועץ המשפטי לוועדה אומר שהפרק הזה בכלל לא חל עליכם.
סטיבן רוזן
¶
זה נכון, אבל כיוון שאנחנו כבר מדברים על תעודות כשרות אנחנו נשמח אם בתוך ההגדרה של סמלי כשרות, שאלו דברים שמופיעים על תעודות, ויש סעיפים אחרים בחוק שכן חלים עלינו וכן אנחנו חייבים לפעול על פיהם, אנחנו נשמח שההגדרה של סמלי כשרות תחריג את הצבא ויאפשרו לצבא לקבוע את התעודה שלו.
תומר רוזנר
¶
לפי הצעת הממשלה כל הפרקים שחלים על גופים נותני הכשר, שזה אחד מהם, לא חלים בעניינו של צבא ההגנה לישראל ולכן אין צורך בהוראות שחוזרות על עצמן עשרים אלף פעם שזה לא חל על צה"ל.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אבל החוק הזה לא חל עליכם בכלל. אם אני מבינה נכון, החוק הזה מחריג לחלוטין את צה"ל וכוחות הביטחון.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הבנתי שאולי יש פה אי הבנה, כפי שעכשיו אומר היועמ"ש לוועדה, שהחוק מחריג אתכם בכלל מהפרקים האלה, אין טעם אז להכניס את זה.
תומר רוזנר
¶
יחד עם זאת כיוון שמדובר באחת מזרועות הממשלה היינו מצפים שהשיח הזה יתקיים בתוך הממשלה לפני שמגיעים לכנסת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הוא לא ענה. אמרת לו, הוא אמר שהוא לא ביקש את זה, אבל הוא חייב לענות. אני רק המזכיר שלך, אני רק עוזר לך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו מככבים גם בטוויטר ובתקשורת, תדעו לכם. כולם מנסים להבין מה אמרתי לך בפולנית.
תומר רוזנר
¶
אנחנו שאלנו שאלה שלא קיבלנו עליה תשובה מספקת לגבי הנושא של הבחנה בין מצבים של שלילת תעודת כשרות לאחר שימוע ויש מצבים של ללא שימוע. אנחנו צריכים לזכור שבמקרים רבים שלילת תעודת כשרות גורמת לסגירתו של עסק שהוא לא יכול להמשיך לתפקד והמצבים שבהם אפשר לשלול תעודת כשרות בלא שימוע, אגב כשבחוק הקיים אין אפשרות כזאת, אלא בכל מקרה צריך לקיים שימוע לגוף הזה לפני ששוללים ממנו תעודת כשרות, המצבים האלה צריכים להיות מצבים מאוד נדירים ויוצאי דופן. נאמר כאן שמתנגדים להוראות שנקבעו לעניין זה שהן הוראות שמקובלות בכל המקרים שבהם מדובר על שלילת אפשרות שימוע של מי שנהנה מן השירות, כאן אנחנו מדברים על מצב שבו השלילה הזאת עלולה לחסל עסק בעצם כי עסק שביקש תעודת כשרות יש להניח שגם קהל לקוחותיו מסתמך על אותה תעודת כשרות ואם שוללים לו את התעודה יש בזה מסר מאוד ברור גם ללקוחות. נשמח לדעת מה פשר הדברים.
תומר רוזנר
¶
לא היו שם שאלות, היו שם עמדות. גם מר פילבר הביע כל מיני עמדות לגבי מה נכון וראוי שיקרה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא הייתה שאלה, הייתה אמירה פתוחה. מה שתומר עכשיו אמר, אנחנו נשמח לשמוע תשובות.
הראל גולדברג
¶
כתוב במפורש, הפרה של הוראה מהותית מהוראות תקן הכשרות ולכן אני לא חושב שמעבר לסייג הזה שהוא סייג חשוב צריך להוסיף עוד סייג המעלה חשש ממשי לגבי כשרות מוצריו. עצם זה שהוא הפר הוראה מהותית זה הצדקה כשלעצמה בנסיבות מסוימות ל - - -
הראל גולדברג
¶
זה גם כתוב, מטעמים שהוא יפרט בהודעה. גם אנחנו מחייבים אותו לפרט טעמים, שזה חשוב, גם אנחנו אומרים לו שזה בהוראה מהותית ולא בהוראה שאינה מהותית, בסופו של דבר יותר מדי שמירה על זכותו של בעל עסק זו פגיעה בציבור שצורך את המוצר הזה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
בדרך כלל גם בהפרות מהותיות הרי אין עניין רק להסיר השגחה בסיטונאות, זה בא לדיון, הרי בעל העסק חפץ בזה. אם הוא לא חפץ אז הוא מסכים עם הסרת הכשרות, אם הוא לא חפץ בזה הוא עולה למשרדים ומתווכח, אומר טעיתי, זה, מבטיח לכם.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
רגע. בפועל היום, אני מדבר איתכם מהפרקטיקה, ומשם נוצר הוויכוח המשפטי האם התעודה היא רכוש של הרבנות והיא תלויה בוו, היא תלויה על קיר, אם מותר לי כמשגיח להיכנס, אומר לך בעל העסק: אל תיקח את התעודה ואחר כך הוא תובע על הסגת גבול. היו דיונים גם כאלה. בגדול, בפרקטיקה, גם בהפרה מהותית של כשרות יש דין ודברים עם הרבנות. אם זה משהו מהותי מאוד, פגיעה באמון, הרי בסוף בסוף זה אמון, בסוף בסוף כשרות, תתפלאו לשמוע, אם זה לא השגחה של 24/7 זה רק על בסיס אמון. בסוף אם לא נשבר האמון בצורה קריטית התעודה חוזרת.
תומר רוזנר
¶
אני מאוד מסכים עם הדברים. האפשרות לשלול תעודה באופן מיידי בלי שהיה פה דין ודברים, כמו שאתה אומר, צריכה להיות באמת במקרים קיצוניים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בכל מקרה יש פה שיקול דעת של הגוף נותן ההכשר, מה אכפת לי מה תכתוב כאן, מהותי, לא מהותי.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
בוודאי שאפשר לתת לו, אבל – תראי, כרגע יש פיגוע כשרותי, אם אני לא עושה שום דבר במיידי אי אפשר להגיד - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את מוכנה לשמוע אמירה חכמה? יש כאלה ששואלים מה ההבדל בין טייס לרופא, למה ברופא, לפני שאנחנו הולכים לעשות ניתוח, ודאי ניתוח מסובך, אנחנו שואלים מי המנתח, מה הניסיון שיש לו, מאיפה הוא בא, אנחנו לא הולכים ככה סתם לניתוח, לא לילד שלנו, לא להורים שלנו וגם לא לעצמו, וכשאת עולה למטוס את לא שואלת כמה שנים הטייס נמצא, את נוסעת בקונקשן, זה אנשים צעירים, את עולה למטוס ואת לא שואלת. יש תשובה אחת והיא הנכונה, ההבדל בין רופא לבין טייס, בטייס גם הוא נמצא איתך ואז את יודעת שיש לו אינטרס והאינטרס הוא זהה, גם שלך וגם של הטייס, אבל רופא, הסכין אצלו, את מורדמת, את לא יודעת מה, את רוצה לדעת מי הבן אדם.
אני אומר את זה לתומר ואני אומר גם עכשיו, אני לא נגד כל הרפורמה, אבל בתפיסה של הרפורמה, של חופשיות, נותן הכשרות גם רוצה לתת כשרות, הוא לא רוצה להוריד כשרות, אם הוא מוריד כשרות – הוא הרי מרוויח על זה, יש לו עניין, כולו מסחרי כאן, כמעט העניין האידיאולוגי לא קיים פה, זה עניין כלכלי היום, למה שהוא יוריד מישהו? איזה אינטרס יכול להיות לו להוריד? אם מישהו לא משלם לו אז הוא יכול להוריד לו - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, אבל יש לו גם אחריות מקצועית, אני לא מסכימה איתך, בגלל זה אני רוצה להסדיר את המקצוע של משגיח הכשרות ובגלל זה אני רוצה שיהיו עיצומים כספיים, שאם מישהו מתרשל בעבודתו כמשגיח, כרופא, כטייס, בן אדם צריך לדעת שיחד עם האינטרס הכלכלי באה האחריות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה הרגולציה של הממשלה על הגוף נותן הכשרות ועל המשגיחים שלו. אנחנו מדברים עכשיו על הסמכות של גוף הכשרות מול המושגח שלו, אין שום יתרון לבעל העסק יותר מהיתרון של נותן הכשרות, זה רוצה את הכשרות בגלל שהוא רוצה למכור דברים כשרים, והוא נותן את הכשרות בגלל שהוא מקבל על זה כסף, הוא לא פתח גוף כשרות בשביל לתת מצוות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בסופו של דבר כשאתה עושה קניות יש שני סופרים שהם פחות או יותר אותם מחירים, אבל אתה הולך לאן שיותר נוח לך, זה גם סוג של תחרות, אתה מבין?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, אבל אני אומרת לך, תתייחס לזה כאילו אתה קונה מוצרים. אנחנו עוד מעט נקריא את סימן ד', הוא מאוד קצר, אז נקרא את כל הסימן, אבל לפני זה ככה, אני התייעצתי עכשיו עם היועצת המשפטית של הכנסת, גב' שגית אפיק, על הנושא שהיה פה, כן מוזמנים, לא מוזמנים, כמה ואיך. אני קיבלתי אתמול תשובות על השאלות שלי גם מגורמים מוסמכים בכנסת ופעלתי לפי זה. הבנתי שהיו פה חברי כנסת שפנו במכתבים, ובצדק, כל אחד לפי השקפת עולמו ולפי הדרישות שלו. התייעצתי עם שגית והתשובה היא כזאת, אנחנו נאפשר כניסה של נציגי ציבור לוועדה בכמות זהה למספר נציגי הממשלה. אם בישיבה נמצאים עשרה נציגי ממשלה יהיו עשרה נציגי ציבור רשאים להיכנס לאולם פיזית. הנושא הזה יהיה בידיים של מנהלת הוועדה, לפי הרישום, והיא גם תצטרך לשמור על האיזון, זאת אומרת שלא כל ה - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
כן. אני אפילו לא אתערב בזה, אין לי שום עניין להתערב בזה, לאה תעשה את זה. מתוך כל אלה שירצו עשרה ש – אני נוקבת במספר, זה פחות או יותר כמות נציגי הממשלה שיש לנו בכל דיון, היא תשמור על האיזון.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
צריך כאן לראות שאנשים שבאים אלה אנשים ש – אנחנו הרי רוצים להשכיל בעניין הזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני יכולה לסיים משפט? תודה. מנהלת הוועדה תשמור על האיזון המתאים, גם מבחינת המספר, כי היא רואה את הרישום, אני אפילו לא רואה מי נרשם לוועדה ומי לא, והיא גם כן תשמור שהייצוג בוועדה יהיה שוויוני מבחינת הכיוונים, זרמים. לאה, את לא מומחית בזה, אבל תצטרכי לפתח בזה מומחיות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לאה, בבקשה, שלא יהיה מצב שכל נציגי הציבור שיבואו לוועדה פיזית ייצגו רק כיוון מסוים, רק בעד או רק נגד, רק ליברלים, או רק רפורמים או רק אורתודוקסים, או רק ישיבות - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא יצא שום דבר. אני רק אומרת שלכולם יהיה מותר להיכנס לוועדה, אבל מנהלת הוועדה היא זו שתעשה מסננת, כי אם יהיו לי 30, 50, 60 אנשים שרשומים לא נוכל להכניס.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זו ההודעה אחרי התייעצות שלי עם היועצת המשפטית של הכנסת כי הרגשתי שמשהו לא פייר, הייתה ביקורת, היא ביקורת בונה, צריך גם בזה להודות, זה בסדר גמור.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
הלכתי ובדקתי את עצמי, זו התשובה. עכשיו אני מבקשת מהייעוץ המשפטי, בבקשה, להקריא את סימן ד', שירותי השגחה.
רעות בינג
¶
סימן ד': שירותי השגחה
2ו. שירותי השגחה
(1) גוף נותן הכשר ייתן שירותי השגחה לעסק אשר עמו הוא התקשר בחוזה לשם כך, בהתאם לתכנית ההשגחה.
(2) שירותי השגחה שייתן גוף נותן הכשר לעסק יעמדו בכל אלה:
(1) תקן כשרות שמצוין ברישיון הגוף נותן ההכשר;
(2) תעודת ההכשר שבידי העסק;
(3) כללי התנהלות שנקבעו, לפי סוג העסק, בהתאם לסעיף 17(א1)(1);
(4) תכנית ההשגחה כפי שאושרה ברישיונו.
(3) בוטל, עודכן או שונה תקן כשרות, בהתאם לסעיף 2א(ו) ושונתה עקב כך תכנית ההשגחה לפי אותו תקן כשרות כאמור בסעיף 2י(ב)(4), יעדכן הגוף נותן ההכשר את העסק 30 יום לפני יום תחילת הביטול, העדכון או השינוי.
רעות בינג
¶
אני אקרא את כל הסימן.
2ז. תנאי הכשירות של משגיח
גוף נותן הכשר לא יעסיק משגיח אלא אם כן הוא עומד בתנאים אלה:
(1) תנאים שבפסקאות (3) ו-(8) לסעיף 2יא(א);
(2) הוא עבר מבחן עיוני של מועצת הרבנות הראשית, הבוחן ידע בתחום דיני הכשרות, בלבד וקיבל תעודה בהתאם.
2ח. תשלום לגוף נותן הכשר
בעבור שירותי השגחה יינתן תשלום לגוף נותן הכשר בלבד ולא לאחר, ובכלל זה לא יינתן כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, למשגיח מטעמו, לבד משכר שישלם לו הגוף נותן ההכשר.
תומר רוזנר
¶
יש פה שלוש סעיפים שמנסים להסדיר שלושה עניינים. נתחיל מהסוף, יש את פה את נושא ניתוק הקשר משגיח-מושגח כביכול שבו נאמר - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בן אדם מדבר ומנסה להתרכז במה שהוא מסביר ואחר כך אתם שואלים שאלות שחוזרות על עצמן.
תומר רוזנר
¶
הנושא השני שמוסדר כאן זה תוכנם של שירותי ההשגחה. גם כאן יש מספר לא קטן של בעיות בנוסח שמוצע לפניכם, אנחנו המלצנו להגדיר מהי תכנית ההשגחה שבה מדובר, וגם פה נאמר בלשון הדרש, תכנית ההשגחה שאושרה, לא ברור איך אושרה, מה אושרה, איפה בדיוק, מה מאפייניה של אותה תכנית השגחה. זה לא כל כך ברור.
נושא שאנחנו חוזרים ומעירים, התנאים שנקבעו בתעודת ההכשר, לא ברור איזה תנאים יש בתעודת ההכשר שאין בתקן. נושא שלישי שצריך להתייחס אליו זה הנושא של היחס בין אותה תכנית השגחה לבין התקן וכל יתר הנורמות שחלות.
נושא נוסף, כפי שהעיר גם חבר הכנסת מרגי במהלך ההקראה, יש פה שאלה שיש לה שתי או שני פנים, הנושא של הודעה מוקדמת על שינוי, ביטול וכו'. מצד אחד צריך להסתכל גם על אינטרס ההסתמכות של אותם עוסקים, בעלי עסקים, שלפעמים הזמן של 30 יום, אם פתאום עכשיו יש הוראה חדשה שלמשל אין להסתמך על היתר מכירה והם צריכים עכשיו להתארגן לספקים חדשים וכו', לא בטוח ש-30 יום זה זמן - - -
תומר רוזנר
¶
לא, אני מדבר על שינוי התקן. מה שכתוב כאן, שיודיעו להם 30 יום מראש. כפי שאמרת, לפעמים 30 יום זה יותר מדי ולפעמים 30 יום זה פחות מדי, אם זה דורש איזה שהוא שינוי במבנה ממש הפיזי של העסק למשל אז יכול להיות שצריך יותר זמן, אם זה משהו שהוא אירוע, וגם יכול להיות מקרים שזה באמת משהו דחוף שקרה שצריך לעשות את השינוי הרבה יותר מהר מ-30 יום, ואפשר לעשות אותו בהרבה פחות. אז יש פה שאלה גם בעניין הזה. פה יש תאריך קשיח של 30 יום, שכפי שאמר חבר הכנסת מרגי, הוא לא תמיד מתאים, לשני הכיוונים, גם לכיוון ההחמרה וגם לכיוון השני.
תומר רוזנר
¶
לגבי המשגיחים. יש פה הוראה מאוד רזה שמתייחסת לתנאי כשירות של המשגיחים שמתייחסת לשלושה היבטים, זה עמידה מבחנים, היעדר עבר פלילי שייבדק על ידי, כנראה, גם את זה צריך להבהיר בנוסח, על ידי הממונה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מיותר כאן, למה זה עוד פעם כאן כשזה מופיע כבר ב-2יא(א). למה צריך גם כאן להכניס את זה?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, כאן זה מיותר לגמרי, 2יא(א) מגדיר שהוא לא יכול להיות עם עבר פלילי, הוא לא יכול להיות עם - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
תומר, שאלה מקדימה, יש בכלל בחוק הזה הגדרה מה יכיל החוזה בין נותן הכשרות לבין בעל העסק?
תומר רוזנר
¶
החוק לא מתייחס להוראות החוזיות שייכללו ביחסים שבין המושגח, נקרא לו לצורך העניין, לבין הגוף נותן ההכשר, למעט במספר עניינים מאוד מצומצם וכמובן שצריך לעמוד בהוראות החוק כפי שהן נקבעו כאן. זאת אומרת ההוראות של החוק כמובן גוברות על החוזה, החוזה לא יכול לקבוע דברים שונים מהחוק.
תומר רוזנר
¶
החוק מגדיר ולמעשה כמעט לא מתייחס לנושא של החוזה, אלא הוא מתייחס רק להיבט אחד והוא ההיבט של אפשרות של המשגיח מטעם הגוף נותן ההכשר להיכנס לעסק. אנחנו גם על כך הבענו תמיהה, כשנגיע לשם נביע אותה שוב, אבל מכל מקום ההקשר שבו מדובר כאן, הוא קובע את תוכן שירותי ההשגחה, מן הסתם החוזה שיש בין הצדדים לא יכול להפחית ממה שיש כאן לגבי תוכן שירותי ההשגחה. החוזה לא יכול לקבוע דברים שונים ממה שיש כאן לגבי תוכנם של שירותי ההשגחה. מפורט כאן מה יכללו שירותי ההשגחה, שזה תכנית ההשגחה, תקן וכו' וכו', מה שמופיע ברשימה שמופיעה בסעיף עצמו.
ההיבטים השונים של ההתקשרות המסחרית במובן הזה של כמה משלמים, מתי משלמים, למשל, זה דבר שלא מוסדר במסגרת החוק וזה יוסדר ביחסים החוזיים, כמקובל.
תומר רוזנר
¶
יש שתי התייחסויות, למיטב הבנתנו, יש התייחסות בהוראות שיקבע השר בתקנות, כהוראות שמחייבות את כולם, לגבי נוכחות המשגיח וכו', ובתקן.
תומר רוזנר
¶
שירותי ההשגחה כוללים גם את מה שנקרא בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית, שאני מניח שהם אמורים להיות מפורטים בתכנית ההשגחה, אבל זאת הנחה שכאילו לא באה לידי ביטוי.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
תקשיבו, בעלי עסקים הם לא טיפשים, למרות שיש כאלה שמנסים לצייר אותם כאילו הם כאלה לקוח שבוי ומוכה ופצוע וחבול, הלוואי שהבירוקרטיה של רישוי עסקים הייתה מגיעה ל-10% של מתן הכשרות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני חושב שאם מישהו רוצה לייצר פה משהו שייצר אותו ברור. אני מחר הולך לבעל עסק, אני גוף נותן כשרות, אני הולך להתחייב עכשיו לעובד, אני הולך לייצר לי פלטפורמה שמתאימה לעסק הזה, זה עולה לי עלויות, אני צריך להפעיל חוזה כדי שדיני החוזים יחולו, אני צריך לדעת מה כתוב בחוזה הזה. אני רוצה בעסק הזה, דוגמה, שעבור ברירת 30 קילו אורז כך וכך שעות עבודה, עבור ניקוי – לא יודע, מי שיעשה את זה, דברים ברורים. איפה זה מופיע? איפה זה הולך להיות כתוב?
תומר רוזנר
¶
אני רק אומר שחבר הכנסת מרגי מפנה את תשומת הלב גם לעניין שההוראות שיקבע השר מוגבלות לענייני בקרת הכשרות, קרי לנושא בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית. אומר חבר הכנסת מרגי, ואני חושב שבצדק, שיש פעולות מעבר לכך שכנראה מוטלות על המשגיח, זה לא מתמצה בבקרת הכשרות. תבדקו את העניין הזה, אם צריך לדייק פה את הנוסח.
תומר רוזנר
¶
אני יודע מה כתוב בהגדרה, אני אומר במה שהשר קובע בתקנות, שואל חבר הכנסת מרגי – אם הוא יכול להתייחס לדברים האלה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אתם יודעים למה אנחנו אוכלים מצות בפסח? בגלל החיפזון. מי שאוהב מצות שיחוקק את החוק הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה קצת מתקשר גם עם הדברים שאמר חבר הכנסת מרגי. יש פה סתירה בין המושג של תקן ובין העבודה או ההוראות אד-הוק.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
את רוצה לחייך? ישיבת ממשלה, ימי ראשון, בסוף הישיבה מאשרים נסיעות לחו"ל. ראש הממשלה נתניהו, זה היה בממשלה ה-32, שואל: מה זה פה? יש פה ריבוי נסיעות לחו"ל, בדיוק משמים נסיעה ראשונה שלי. אני אומר לו: אל תיבהל, בסך הכול עושים לי סיור בבתי עלמין בחו"ל, הוא אומר לי: יש לך מזל, אותך רוצים לקחת לסיור, אותי רוצים להכניס לשם. וזה מופיע בפרוטוקול, לא הוספתי מילה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יש סתירה בין הנושא הזה של התקן לבין ההוראות אד-הוק או הפעולה היומיומית. אני אתן דוגמה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אגב, סליחה, כשאני אמרתי לכם שאם לא תפסיקו את הבלגן לא תהיה תפילה, זה היה בצחוק, חברים. כי על זה כבר גם כן היה בלגן.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היועץ המשפטי והצוות היקר, יש פה הבדל מהותי, כי כל דבר צריך ללמוד אותו, כשאתה לומד פעולות אתה צריך להבין, כתוב פה למשל שאם אתה משנה את התקן אתה צריך להודיע 30 יום קודם. אז אני מסכים שיש דבר שאתה משנה אותו ברמה העקרונית כן, אבל יש פה חוסר בהירות מה זה התקן. למשל, אני אתן דוגמה, אחת מבעיות הכשרות יכולה להיות, ואני אביא את זה דווקא מסוכה, ממקום פרטי, שמים סכך, התברר שמהסכך נפלו כל מיני חרקים למרק ואף אחד לא ידע, מה קורה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה יכול להיות כבר כמו הרב קריב, אתה מתחיל טוב. מה קורה במסעדה, נגיד, כשמתברר שיש טרמיטים על תקרת העץ שלה. אלה דברים שהם איסורי תורה, אנחנו לא יכולים לאכול דבר שיש בו בעל חי, מה לעשות? אלא אם כן הוא כשר. בא המשגיח, לא בגלל שהוא קיצוני ושונא את מנהל החנות שלו, אלא בגלל שהוא אוהב את הקב"ה ואת המצוות שלו, הוא בא ואומר: רגע, צריך עכשיו להזיז את זה, לנקות, להחליף את התקרה או לנקות את התקרה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
ואתה תגיד לו: תודיע 30 יום קודם ששינית את התקן, שתקרת עץ לא טובה. יש פה בעיה ביומיום.
תומר רוזנר
¶
לא, אתה מתייחס לסעיף הקודם שגם שם עלתה השאלה הזאת על ידי חבר הכנסת מרגי. התקן הוא משהו כללי, הוא לא מתייחס למשהו ספציפי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה בדיוק העניין, אין לי רזולוציה. היום זה שונה כי אתה בא ואומר לו שהוא חייב לעשות את זה כי אם לא אני אשלול לך את התעודה. הוא ייקח עורך דין טוב, אותו בעל עסק, ויגיד רגע, אם אסור לי לעשות כך וכך, או למשל מתברר שיש היום מגפה בכרוב, יש תולעים בגודל של מטר, אז הוא אומר לו: בשבוע הקרוב לא משתמשים בכרוב.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
קריטית, כי יצטרכו להעסיק עורך דין רק להגן על המשגיח היום. קחו את זה בתמחור, בהורדת יוקר המחיה, מה שנקרא, שאתם מוכרים לנו וזורים חול בעיני כולם, קחו בחשבון שיצטרכו מחלקה משפטית שלמה להחזיק כל גוף כשרות ואם ישמעו אותי גם בעלי חנויות אז גם בעלי החנויות.
תומר רוזנר
¶
התשובה לשאלה שלך מצויה בסעיף שאומר שאם יש מצב כזה יש אפשרות להגיד לעסק שיש פה ליקוי ושהוא צריך לתקן פגמים. זה פגמים. אם אני מבין נכון - - -
תומר רוזנר
¶
שנייה, אני אסביר לך. תן לי רק להבין את הדוגמה שלך ואחר כך – הדוגמה שאתה נתת לגבי הטרמיטים בתקרה. אם אני מבין נכון, הכלל ההלכתי הוא שלא יהיו בעלי חיים, אני מנסח אותו בלשון חוק מודרני, לא יהיו בעלי חיים בסביבת המזון.
תומר רוזנר
¶
זה הכלל, זה כנראה גם מה שייכתב בתקן, תעשה כל מה שאתה יכול בשביל שלא יהיו בעלי חיים בחיים בצלחת.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, גם מתים. זה מה שיקרה אם השר יקבע את תכנית ההכשרה בתקנות. אני מזכיר שמר יוסי ביילין היה פעם שר הדתות.
תומר רוזנר
¶
מכל מקום במצב הזה אם בא משגיח ורואה שהמצב הזה לא מתקיים יש פה פגם ולכן הוא יכול לתת הוראות לתיקון הפגם. זו תשובה לשאלה שלך.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אם יש כרגע איזה מגפה בכרוב, שלכרובים קרתה קורונה וגידלו תולעים מטורפים, אי אפשר לעצור. בא המשגיח ואומר לבעל המסעדה: בשבוע הקרוב אתה לא יכול לגעת בכרוב, אין כרוב.
תומר רוזנר
¶
בדיוק. זה לא משנה אם יש מגפה או אין מגפה, אם עכשיו הוא מגלה שיש ספק שכל מה שמגיע ממנו מגיע עם תולעים, באופן קבוע, הוא יכול להגיד לו לא לעבוד עם הספק הזה. נניח.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל כשאתה כותב תקן, ספקים כאלה ואחרים הם בסדר, בסוף הספק ההוא יש לו בעיה ובגלל זה אתה מונע ממנו - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
רגע, אולי אנשי המקצוע. יש פה נציגים של הרבנות, שיענו. נציגי הרבנות כתבו את החוק, לא תומר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
המנכ"ל, תענה על השאלות של חברי הכנסת. זה מה שכתוב בנוסח ואתם כתבתם אותו, תענו.
יעל לינדנברג
¶
אפשר להפריד בין כמה דברים. יש את התקן, שכפי שאמרנו, זה על פי דיני כשרות, ואז זה מועצת הרבנות ושלושת הרבנים. זה התקן. בנוסף לזה השר הוסמך, כמובן חייבים לעמוד בתקן, אבל לתת הוראות נוספות. זה התקן.
יעל לינדנברג
¶
אני רק אגיד שמה שאני אומרת לא נוגע לדיני כשרות, נוגע לנוסח שהחוק מנוסח ולכן אני ארשה לעצמי לענות ולהבהיר כי נראה לי שהיה פה איזה שהוא בלבול. יש את תקן הכשרות, יש את ההוראות שקבע השר ומה שעכשיו דיברנו עליו זה תכנית ההשגחה, תכנית ההשגחה כפי שאושרה ברישיונו. כלומר גוף נותן הכשר מגיע ומבקש - - -
יעל לינדנברג
¶
הם ירחיבו על דבריי כמובן, רק רציתי להבהיר כי ראיתי שיש בלבול מבחינת הסעיפים השונים. תכנית ההשגחה היא בעצם תכנית השגחה שגוף נותן הכשר קובע, הוא בעצם אומר איך הוא הולך ליישם את כל ההוראות האלה, האם משגיח יבוא בבוקר, כל מיני הנחיות. עכשיו, הוא מגיש את זה בבקשה לרישיון והממונה בבואו לבחון את הרישיון שלו צריך לאשר את הדבר הזה, לכן זה נדבך נוסף. כמובן שתכנית ההשגחה צריכה לשקף את התקן ואת ההוראות, זה משהו שמאפשר לו לפרוט את זה לפעולות יותר נקודתיות.
שמעון מוני מעתוק
¶
הוא עומד בכללים הקבועים בחוק ובתקן הכשרות והוא מביא תכנית השגחה מפורטת בהתאם לזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יש פה תוספת של היועץ המשפטי לוועדה. תומר רוצה להשלים משהו לגבי המשגיחים.
תומר רוזנר
¶
לגבי המשגיחים, אני חושב שאמרתי את זה באופן כללי, אני רוצה להדגיש את זה בפני הוועדה. יש פה הוראה מאוד רזה לגבי המשגיחים, כפי שאמרה יושבת ראש הוועדה, הוועדה או יושבת ראש הוועדה חושבת - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, זה על דעת כל חברי הוועדה, וגם לא רק חברי הוועדה, אפילו גבי לסקי שאלה אותי על זה.
תומר רוזנר
¶
יש לעבות בצורה משמעותית את כל ההוראות שנוגעות למשגיחים, בין היתר לגבי האפשרות הישירה של הממונה לפקח על עבודתם במובן הזה שהוא יוכל לשלול מהם את התעודה, להתלות אותה במקרים המתאימים, יש צורך לקבוע את תכנית ההכשרה, הם צריכים לעבור תכנית הכשרה ועוד הוראות לא מעטות שצריכות להיכנס פה, הוראה מפורשת של מניעת ניגוד עניינים, כדי שלא יהיה מצב שבו - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
למה אתה צריך להגיד את זה ולמה כשמביאים כזאת תכנית, כזה חוק, הרבנות צריכה להביא את הסעיפים האלה? זה הרי דבר בסיסי בתכנית.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני גם כן רוצה להדגיש שאני ביקשתי פה, חבר הכנסת מקלב, לתת מענה למשגיחים שאין להם כרגע תעודה והם לא - - -
תומר רוזנר
¶
לא, זה יש בסוף הקובץ הוראות מעבר שאחת מהן אמורה להתייחס לנושא של משגיחים קיימים, זה פחות פה, פה זה ההוראות הכלליות שנוגעות למשגיחים, אבל גם את הנושא הזה צריך לפתור.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקשת התייחסות אחר כך, גורמי המקצוע, על אנשים שעובדים הרבה מאוד שנים בתחום ואין להם תעודה ואני לא רוצה בשום פנים ואופן לזרוק אותם מה שנקרא הביתה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, אני לא רוצה לשלוח מישהו שהוא כבר 30 שנה בתחום והוא בן 50 ויש לו גדוד של ילדים, מה, הוא יילך עכשיו ללמוד? הוא יודע יותר טוב מכל אלה שמלמדים אותו.
שמעון מוני מעתוק
¶
לגבי דור המדבר הקיים, גם מי שלא עבר את המבחן, אנחנו נמצא לזה פתרון בנוסח, אנחנו מבינים את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תכנית ההשגחה, אנחנו באמת לא יכולים להתייחס אליה כי אנחנו לא יודעים מהי תכנית ההשגחה שאתם דורשים. אני לא מבין, אלה דברים מהותיים שלא הגעתם לזה עד עכשיו, תכנית ההשגחה. למשל כל הנושא של שעות השגחה, מי שיודע בכשרות יודע ששעות ההשגחה שאתה דורש - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
כן, ממועצת הרבנות הראשית, לוקח את הוראות השר לעניין תכנית ההשגחה ובונה תכנית מסודרת שבאה לאישור הממונה כחלק ממתן הרישיון. זה התהליך.
שמעון מוני מעתוק
¶
לא, זה נמצא, אתה סתם קובע את זה, מה זה לא נמצא? זה נמצא. זה לא נכון להגיד שזה לא נמצא.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל אותי נורא מדאיג שיבוא שר כזה כמו מתן כהנא וייתן כל מיני דברים שרק יכבידו על - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זאת אומרת אם אני כשרת הדתות הייתי מביאה לך אז היית שלם עם זה, מתן כהנא מפריע לך, הא?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתם פה בפינג פונג, כיף לכם, נחמד לכם, אז אולי אתם תצאו עם יעקב אשר, דברו בחוץ, תחזרו לענייני. או שמישהו מדבר וכולם שותקים - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
את יודעת מתי הם יפסיקו להפריע? הם יקבלו אס.אמ.אס בבית שכל ההכנות לשבת מוכנות והם יפסיקו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אצלי זה כבר מוכן. אני יצאתי מהבית וכבר היה מוכן הכול, יעקב, גם הצ'ולנט. אני לא חשוד בזה, אני רק רוצה להתייחס לסעיף.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הייעוץ המשפטי הוסיף עוד פסקה שכל טובת הנאה אחרת בכסף או בשווה כסף. אנחנו יודעים שבימים האחרונים, גם בתקשורת וגם הגופים שהתייחסו, יש הרבה הערות על כך שהמשגיח ישן בחדר, כמו בבתי מלון, או אף אחד לא דורש מ – אני מניח, אני רוצה לקוות - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בשבתות כמובן. אני רוצה לקוות שבתקן שמועצת הרבנות תקבע היא גם תגיד שאחד רוצה כשרות גם רגילה בבית מלון צריך שמישהו ישגיח בזמן הזה, מישהו צריך להיות, הוא לא נוסע בשבת והוא לא חוזר הביתה, כמו עובד רגיל או משהו מעין זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
כל מה שייקבע בעניין הזה, יש נושאים אחרים, זה נכנס למסלול אחר. כשעכשיו עובד כנסת, שהוא עובד במטבח, יש נוהל בעבודה שהוא אוכל, בכל מקום יש תנאים שלו, יש תנאים של העסקה שבין גוף הכשרות לבין המושגח, צריך להסדיר את זה קצת. אתה לא יכול להשאיר את זה ככה. יש מקומות, משגיח שיהיה צמוד לבית עסק, משגיח שיהיה מחר בכנסת, במזנון הכנסת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
נכון, אתה צודק, אבל אני לא צריכה להכניס את זה לחוק, זו סמכות של השר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל צריך – חוץ מדברים שיקבע השר או שיקבע גוף הכשרות, כי זה חלק מתהליך נתינת ההכשר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
רגע, דקה. כשאנחנו כח"כים, אתם כח"כים נשארים לישון בירושלים אלה שלא ירושלמים, בבית מלון, לנו גם אסור לקבל טובת הנאה, אבל אנחנו נשארים פה בבית מלון כי זה חלק - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא מבין וחושב שזה כיף מאוד גדול לבוא לבית מלון בשלוש לפנות בוקר כשאתה כבר לא שומע ולא רואה, אבל לכאורה אפשר לחשוב את זה כטובת הנאה. גם פה, יש דברים לא הגיוניים, יש דברים הגיוניים. אני חושבת שהכול ייכתב בחוזה וזה דברים שהם ברורים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תגידי לחבר הכנסת בליאק שמחר, כשהוא עולה לדבר בתכנית רדיו, שלא יגיד שהמשגיחים - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
אני חושב שזה מאוד פשוט, אחת, ההתחשבנות בין בית העסק לבין הגוף נותן ההכשר לצורך העניין היא ישירה ולא דרך המשגיח, המשגיח לא מקבל כלום, זה בפשטות מה שכתוב פה. עכשיו אם המשגיח צריך לישון, כחלק מהעלויות שהם מחשבים ביניהם וחותמים בהסכם, כמה הוא ישלם וכמה זה עולה, בסדר גמור, אבל אם בסופו של יום כחלק מהאירוע הזה הוא מגיע לשבת עם כל המשפחה אז יש לזה עלויות מן הסתם. אם זה לא מגולם כחלק מהתשלום בין הגופים אז יש בעיה לדעתי. אני חושב שזה הסיפור. זה הסיפור, אבל אני לא חושב שצריך להיכנס לפרטים של הדבר הזה לחוק.
סימן א'
¶
רישוי
2ט. חובת רישוי לגוף נותן הכשר
לא ייתן אדם, בעצמו או באמצעות אחר, תעודת הכשר או מסמך הנחזה להיות תעודת הכשר, לרבות כל הצגה בכתב של עסק או מוצר ככשר, ולא יעשה שימוש בסמלי כשרות או בסמלים הנחזים להיות סמלי כשרות, אלא אם כן בידיו רישיון מהממונה כגוף נותן הכשר, לגבי תקן כשרות, אחד או יותר, שצוין ברישיון של הגוף נותן ההכשר ובכפוף לתנאי הרישיון
רעות בינג
¶
2י. בקשה למתן רישיון או לחידושו
(1) המבקש לקבל רישיון למתן תעודת הכשר או המבקש לחדש רישיון כאמור (בפרק זה – מבקש רישיון), יגיש לממונה בקשה לכך על גבי טופס ובאופן שיורה הממונה.
(2) בבקשה לרישיון ימסור מבקש הרישיון את הפרטים האלה:
(1) תקן כשרות אחד או יותר אשר לפיו הוא מבקש לתת שירותי השגחה לעסק; פעל מבקש הרישיון לפי תקן כשרות ועדת רבנים, יציין את פרטי ועדת הרבנים שהסדירה את תקן הכשרות; לא תוגש בקשה כאמור לפי תקן כשרות שלא נבחן מעל לחמש שנים, בהתאם לסעיף 2א(ה);
(2) סוגי העסק שלגביהם בדעת מבקש הרישיון לתת שירותי השגחה;
(3) פרטי מבקש הרישיון, פרטי בעלי השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו וכל מי שישמש כמשגיח מטעמו;
(4) תכנית ההשגחה שלפיה יפעל, לפי סוגי עסק ולפי תקן הכשרות;
(5) סמלי הכשרות שבהם מבוקש לעשות שימוש לסימון ההשגחה שהוא יבצע לסוגיה.
(3) בקשה לחידוש רישיון תוגש לממונה 60 יום לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
(4) החלטת הממונה בבקשה לרישיון או בבקשה לחידוש רישיון תינתן בתוך 45 ימים מקבלת הבקשה.
(5) מבקש רישיון שהגיש בקשה לחידוש רישיון במועד האמור בסעיף קטן (ג), והממונה לא נתן החלטה בבקשה לחידוש רישיון בתוך 60 ימים ממועד שהוגשה, יהיה הרישיון בתוקף עד למועד שבו ייתן הממונה את החלטתו בבקשה, ותעודות הכשר שנתן הגוף מבקש הרישיון לא יפקעו בשל כך שלא ניתנה החלטת הממונה בבקשה.
תומר רוזנר
¶
מה יש להסביר? אני חושב שהסעיף הוא די ברור, זה סעיף שבעיקרו הוא פרוצדורלי, הוא מתייחס לאיך מגישים בקשה, מה היא צריכה לכלול. לנו יש הערה אחת, תיכף נבדוק אם כתבנו הערות נוספות, אבל ההערה היחידה שאנחנו חשבנו שהיא מטילה על מבקש הרישיון קושי מסוים, זה החובה לפרט את פרטי כל המשגיחים שהוא מתכוון להציג. בדרך כלל אתה מגיש בקשה לרישיון - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
משרדי הממשלה, ההערה של היועץ המשפטי וההערה של חבר הכנסת מקלב, זה מאוד נכון. אני עוד לא יודעת מי יעבוד אצלי ויכול להיות שתהיה תחלופה, היום זה פלוני, מחר זה אלמוני. הדרישה הזאת לא רלוונטית, תורידו את זה, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל נתתי פתרון לזה, 30 יום לאחר שהוא הפעיל אותם, בתום חודש מזמן שהוא הפעיל את המשגיחים שיעביר את הרשימה.
תומר רוזנר
¶
יש עוד הערות. לגבי סעיף 2ט, שאלנו את השאלה וזאת שאלה מדיניות, מה עם גופי הכשר שרוצים לתת תעודות הכשר ורוצים להמשיך לעבוד שלא במסגרת הכפיפות לפיקוח של הממונה בהקשר הזה. שאלה שנייה ששאלנו - - -
תומר רוזנר
¶
לפי ההצעה כרגע הם לכאורה לא יכולים לנפק תעודות הכשר כי כתוב פה שגוף שרוצה לתת תעודת הכשר חייב להיות כפוף לרישיון הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תסביר את הסעיף הזה, תומר, אנחנו לא מבינים, מה זה חמש שנים? שלא נבחן מעל לחמש שנים? וכאן הערה שלך, לא הבנו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
רגע, פרה פרה. הייתה פה הערה ראשונה של היועץ המשפטי לוועדה תומר בנושא מה יקרה עם גוף שלא עבר הסמכה. נכנסה נציגה של משרד המשפטים, תעשי לנו הבהרה על הנושא הזה.
תומר רוזנר
¶
השאלה הייתה לגבי גופים שיבקשו להמשיך לקיים את אמונתם ללא צורך ברישוי מטעם הממונה במובן הזה שגופי הכשר שלא ירצו לחסות תחת חסות החוק, אלא להמשיך, בין אם בדרך של מימוש ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, הלכת גיני, בנושא - - -
רוני נויבואר
¶
הלכת גיני תחול. עמדת משרד המשפטים הייתה, גם בהליכי החקיקה והיא הייתה מקובלת על יתר הממשלה, זה שבג"צ גיני ימשיך לחול לכל דבר ועניין.
רוני נויבואר
¶
בג"צ גיני זה בג"צ שמאפשר – הרי חוק איסור הונאה בכשרות עוסק במונח כשר והיה דיון בבית המשפט העליון בשאלה איזה מצגים הם מצגים אסורים בהקשר של אוכל כשר ובית המשפט קבע שבית עסק יכול להעיד על עצמו וגם בתנאים מסוימים גם אחר יכול להעיד על אותו בית עסק, הוא יכול להעיד ובלבד שהוא לא משתמש במונחים כשר, השגחה וכו' שמרמזים על - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
רגע, אבל אנחנו דיברנו על משהו אחר לחלוטין, אם אני קצת חוזרת אחורה. דיברנו על כך שאנחנו עושים סדר בכל התחום הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
גם בלי בג"צ גיני הזה יש עוד מספיק בעיות חוקתיות למנוע מאנשים לבוא ולגלות את דעתם איפה מותר לאכול ואיפה אסור לאכול, עם כל הכבוד.
רוני נויבואר
¶
גברתי, אולי צריך לדייק. יש כאן שני דברים שונים. בד"צים נותנים היום השגחה על בסיס השגחה הקיימת הבסיסית של הרבנות, וזו שאלה אחרת, האם אתה יכול לרכוב על הכשרות של הרבנות על מנת להציג, לצורך העניין, משהו אחר.
רוני נויבואר
¶
יש שאלה אחרת, כמו שבפסק דין גיני נאמר, זו שאלה אם בית עסק יכול לתלות שלט ולהסביר איזה פרקטיקות כשרות הוא מבצע, הוא שוטף את החסה או לא שוטף את החסה, הוא - - -
רוני נויבואר
¶
מה שגברתי אומרת זה שבעצם שנגיד לאותו בית עסק: מהיום אתה לא יכול להציג את הקריטריונים שאתה נוהג לפיהם כשאתה מטפל באוכל. יכול להיות שבית עסק יבוא ויגיד שהוא מגיש חלבי אז גברתי אומרת: לא, אסור לך להגיד שאתה מגיש חלבי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, גברתי אומרת רק דבר אחד, שאם היום אני רוצה להביא עובדת זרה אני לא יכולה לעשות את זה בכוחות עצמי ואני מחויבת לפנות לגורם מוסמך מטעם המדינה שמטפל בעובדים זרים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני אחדד את זה, אני מסכים בתפיסת העולם, אבל החוק הזה מה הוא אומר? החוק הזה לא משנה מהמצב הקיים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
דקה, אל תפריעו לי, אני רוצה להבין פה משהו. זאת אומרת מחר אם אתה רוצה להזמין משהו – מוני, אתה רוצה להסביר משהו ממה שנאמר עכשיו?
שמעון מוני מעתוק
¶
אני רק רוצה לומר שתפקיד המדינה לוודא שאדם הולך לאכול בבית עסק והוא רוצה לאכול כשר, לוודא שמי שעוסק בזה עוסק בזה בצורה תקינה ומוסדרת.
שמעון מוני מעתוק
¶
אני אומר את זה ככה, אני לא יודע מה הוא אומר, מה הציבור מבין. הציבור רואה תעודה היום של בד"צ או של כל גורם אחר שהוא לא גורם רשמי שנותן כשרות הוא מבין שזו תעודת הכשר לפחות כמו של הרבנות הראשית.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
משרדי הממשלה, תהיו איתי. מטרת החוק, אני מכירה את הפסיקה הזאת, הטענה היא חופש העיסוק, אבל נתתי קודם טענות אחרות. אני באתי לארץ כעורכת דין, לכאורה חופש העיסוק שלי זה להתעסק במקצוע שלי, אבל באה המדינה ואומרת: גברתי, את לא יכולה כי יש עלייך הגבלות, ההגבלה שאת צריכה לעבור מבחני הסמכה, לעבור מבחן התמחות ומבחן לשכת עורכי הדין ורק אז תקבלי את הרישיון. אז מה, המדינה פוגעת פה בחופש העיסוק שלי או עושה מנגנון הגנה מושכל? אותו דבר עם רופאים ועם כל השאר.
רוני נויבואר
¶
אני הבחנתי בין שני מצבים, יש מצבים של הבד"צים הקיימים. המצבים של הבד"צים הקיימים הם בתפיסת העולם, וכאן אנחנו נציע איזה שהיא הצעה ביחס אליהם. הם נמצאים היום על זה שמוצג על המוצר 'כשר' והם מוסיפים משהו נוסף על זה. זה משהו שאנחנו נציע הצעה לגביו.
תומר רוזנר
¶
מה זאת אומרת תציעו הצעה לגביו? זה לב החוק. מה אתם בהצעת החוק הממשלתית שאושרה בממשלה, מה ההצעה?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זה לא מקובל וזה לא יעבוד ככה. הנוסחה היא מאוד פשוטה, לא יכול להיות מצב שאתם יושבים ומגמגמים על כל דבר: נציג, נעשה. מתי? בשנה הבאה? בעוד שנתיים? עכשיו המצב מאוד פשוט, אנחנו רוצים להגיע למצב שלא יהיה לנו פה בד"צים למיניהם פיראטיים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
דקה, חבר הכנסת מרגי. אני רוצה אסדרה ברורה. אם עד עכשיו הייתה פסיקה של בג"צ בגלל שהייתה לאקונה בחוק שלא מחוקק, בגלל זה בג"צ נכנס לנושא, אני לא מוכנה להשאיר את ההלכה הזאת, אני לא מוכנה להשאיר את הפסיקה הזאת. הפסיקה הזאת רלוונטית לתקופה קודמת, מחוקקים עכשיו חוק ומסדירים את הנושא. הנושא יהיה מוסדר בצורה כזאת שלא יהיו גופים שהם לא רשומים כי עם הרישום באה אחריות. עכשיו אני יכולה לשים חותמת כלשהי ומי יבדוק אותי ומי יקנוס אותי? ומול מי אני אחראית? תודה רבה, זה ברור?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
בסדר, הבנתי אותך. סליחה, אני חושב שאת מתבלבלת ואנחנו מתבלבלים. לפעמים אנחנו מייצרים איזה מסלול, נכנסים אליו ומתבלבלים, אני אסביר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אחרי שנסיים את ההתייחסות לסעיפי החוק האלה, 2ט ו-2י נצא להפסקה כי כולם צריכים קצת לנוח.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
רבותיי, עם כל הכבוד מתן שירותי כשרות זה עדיין לא לעסוק בגז ועדיין לא לעסוק בחשמל, אני מכוון את זה ליוליה, ואנחנו לא במדינות, לא רוצה לומר טוטליטריות. אם גוף לא רוצה להסתמך, לא על המדינה, והוא לא מסתמך על המדינה, הוא חייב להיות כפוף לחוק שהוא לא עובר על חוק הונאה בכשרות, שהוא לא מציג מצג שווא. אם הוא לא יכתוב 'כשר', אם לא משתנה החוק בהונאה בכשרות שאומר שאסור לאדם להציג את העסק שלו ככשר והוא לא כזה זו הונאה בכשרות. עכשיו, אם גוף רוצה לתת שירותי כשרות ולא תחת ההגדרה של המושג כשר אין מציאות כזו.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני אומר, עם כל הכבוד ועם כל הרצון, מה שרוצה להביא יוליה זה בא משרירי הבטן, סליחה, חבל שהיא לא פה ולא שומעת את זה, זה לא הרציונל. יכול להיות שיש מי שרצה לעשות את התכלית הזו, אבל זה לא מה שצריך להיות. אני חושב שצריך להשאיר את זה. היום מי שרוצה להציג את המוצר שלו ואת העסק שלו ככשר כפוף למושג כשר שמופיע לחוק שיהיה כפוף להגדרות האלה, מי שלא, כמו שאנחנו לא נותנים רישיון יבוא למי שקונה באי.ביי, אולי מוכרים לנו לוקשים, אתה יכול לתבוע את הסיני ההוא, את עלי אקספרס? יש כללים ויש דברים.
לכן לא צריך להשתגע. אני שמעתי את הטונים פה, אני לא מסכים גם עם הטונים כלפי פקידי ממשלה, בעלי תפקידים, אני חושב שזה לא נכון, אבל אני רוצה, תומר, לשאלה אחרת. אנחנו אמרנו בסעיפים, ב-2ט(ב) או הלאה בהמשך, גוף כשרות, הכרענו בסוגיה הזאת שהוא יכול לתת, יהיה בזיכיון שלו לתת לפי שני תקני כשרות שונים?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני אסביר לך, מאחר שאני שואל, אני אנסה להסביר לך. אני אומר, אם אני גוף כשרות, אני מקבל עכשיו זיכיון גוף כשרות, אני יכול ברישיון שלי לבקש מהממונה לעשות גם בתקן בסיסי וגם בתקן מהודר. יהיה כתוב בתעודה, יעקב מרגי את בניו לפי תקן Y, יעקב מרגי את בניו - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אתה יכול לעשות גם יעקב מרגי ובניו לפי תקן ועדת הרבנים X וגם לפי תקן ועדת הרבנים Y.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
העיקר שתכתוב. זה מקור הבלבול, העיקר שתכתוב. אני חשבתי באחד הדיונים שזו הייתה טעון דיון.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, אני רוצה להתייחס לסוגיה, תומר, ב-(ד) ו-(ה) של 2י. אני חושב שבכשרות זה לא, עם כל הכבוד, ועדת ערר לרישום, לאפליית הבנות הספרדיות בסמינרים, שצריך לתת 45 יום ו-60 יום, בכשרות זה עסק, זה עסקים. קח בחשבון פרוצדורות שהם עברו עד שהם הגיעו לפתוח עסק, יצא להם, לא רוצה לומר לך, לא נעים לומר לך מה יצא להם ומאיפה. אז אני אומר לך, אנחנו פה במדינת ישראל מתעללים באדם שרוצה לפתוח עסק ולעתים זה פלאפל קטן, הם מתמודדים עם צרות צרורות ברגולציה. אתה בא ואומר שהחלטת הממונה בבקשה לרישיון ובבקשה לחידוש רישיון תינתן תוך 45 ימים מקבלת הבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
עכשיו, הוא צריך לענות לו, ב-(ה), מבקש הבקשה שהגיש בקשה לחידוש רישיון במועד האמור בסעיף קטן, הממונה לא נתן החלטה בבקשה לחידוש רישיון בתוך 60 ימים ממועד הבקשה יהיה הרישיון בתוקף עד למועד שבו - - -
היו"ר משה טור פז
¶
יעקב, זה מה שנקרא עקרון ברירת המחדל, לא טיפלת, הכשרות ממשיכה. זו הבעיה שלך כממונה. זה מטיל על המדינה אחריות - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
הכוונה היא לעזור לו להמשיך, בחידוש רישיון. אם לא הגיבו זה לא שהרישיון לא בתוקף, הוא ממשיך כרגיל.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
הוא לא החליט, הוא פשוט עדיין עובד ברגולציה, הוא עדיין לא החליט, מה הבן אדם יעשה? יפנה לרשות הרגולציה?
היו"ר משה טור פז
¶
אבי, התשובה למה שאמרת, שזה לא כתוב בחוק, אבל כמו כל רגולטור שלא עומד בלוחות זמנים אפשר לתבוע אותו, לפנות לבית המשפט לסעד, זה הליך רגיל.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל אתה מבין שמה שיש פה זה הוצאת מהמדינה את הסמכות להעניק תעודות הכשר, העברת אותה לגוף פרטי, אתה עדיין שומר את הרגולציה, כמו שהסביר לנו תומר בחוכמה, אבל אתה פה לא נותן שום שיניים למדינה לאכוף על הממונה את ההנהלות שלו בעסק כזה או עסק אחר.
היו"ר משה טור פז
¶
אבל הממונה הוא חלק מהמדינה, הממונה הוא עובד מדינה במשרד הדתות, למה אתה משנה את זה?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה לשאול שאלות אחרות. יש פה בעיה, דיברתי קודם, שאלתי לגבי תכנית ההשגחה ואמרתם שפה מופיעה ההגדרה של תכנית ההשגחה, אני לא רואה פה שום הגדרה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יפה. זה אחת. דבר שני, אתם העברתם עכשיו את תכנית ההשגחה מהסמכות הרבנית שהייתה לרבנות הראשית להגדיר את תכנית ההשגחה לאותו ממונה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אבל תן לי שנייה. עד היום המועצה הדתית, הרבנות המקומית, זה מושג הלכתי איך אתה מתרגם את שעות ההשגחה אל ההלכה. אתה עכשיו העברת את זה, הלבשת על החוק ועשית פה מעבר מהתחום ההלכתי אל תחום מנהלי. תקרא לו איך שאתה רוצה, אתה קורא לזה תכנית ההשגחה ואתה אומר שתכנית ההשגחה הזאת, שהיא בעצם מושג הלכתי, אתה מוציא את זה מידי הרבנות הראשית, מוציא את זה מידי הסמכות ההלכתית ואתה אומר שהשר יקבע תקנות או אני לא יודע מה, זה אני בכלל לא יודע ואני מצטרף פה לשאלות של הייעוץ המשפטי של הוועדה מה כוללת תכנית ההשגחה, האם הממונה יכול לשנות את תכנית ההשגחה. אתה נותן בידיים של ממונה, שהוא לא בהכרח סמכות הלכתית, לקבוע תכנית השגחה שהיא בעצם הלב ההלכתי של ההשגחה. זה, אני חושב, כשל רציני ביותר.
הנושא השלישי שאני רציתי לדבר עליו זה מה שהעיר עליו חבר הכנסת מרגי, גוף נותן הכשר שהוא יכול לבקש רישיון. תאר לך, קם גוף, מרגי – מותר לי להשתמש בדוגמה?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מרגי ובניו בע"מ, יגישו בקשה שהם עובדים לפי עשרה תקני כשרות והם יקבלו רישיון להיות גוף נותן הכשר ועכשיו הם יפנו לבעל העסק ויציעו בפניו את מרכולתם ויגידו: תשמע, אנחנו יכולים לתת הכשר לפי תקן של ועדת רבנים X, אנחנו יכולים לתת הכשר גם לפי תקן רבנות הבסיסי, אנחנו יכולים לתת תקן רבנות מהדרין ויכולים לתת הכשר לפי תקן רבנות חומרות נוספות ויכולים לתת - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני אסביר לך איפה הבעיה, הבעיה היא שיש פה הטעיה דרמטית של נותני תעודת ההכשר. כי אותו גוף נותן הכשר - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
גם של הצרכנים, גם של כולם, מכיוון שנותן ההכשר, הרי המשגיחים שלו, הוא עוסק גם שם בסדרה של עשרה סוגי משגיחים, שהם יכולים לתת לפי התקן של ועדת רבנים X וגם לפי תקן ועדת רבנים שהפערים בין תקנים הם פערים מהותיים ביותר.
היו"ר משה טור פז
¶
לא, הוא אומר שהוא רואה בעיה בזה שלנותן כשרות יהיו מספר תקני כשרות. זה מה שהוא אומר. כן, מוני.
שמעון מוני מעתוק
¶
זה עניין של מדיניות, אני לא רואה בעיה, בסוף מומחה לכשרות יש לו מומחה הלכתי והוא הולך לפי תקן כשרות של הרבנות או שלושת הרבנות, בהתאם לזה הוא יכול לפעול והכול שקוף והכול ברור, בניגוד למצב היום שכל אחד היום, טוב או לא טוב זה עניין של השקפה, אין לו שום תקן והוא עושה מה שהוא רוצה וזה לא שקוף.
שמעון מוני מעתוק
¶
אני רק רוצה לחזור לשאלה הראשונה שלך שבעיניי ההערה של היא חשובה, לא בדיוק המונחים שאתה ציינת אותם אבל הערת הערה, ששעות השגחה הם חלק מהותי מדרישות הכשרות והן לא משהו נפרד, שכרגע בנוסח הנוכחי מי שקובע אותן זה השר, דרך אגב, זה לא תכנית ההשגחה, זה מה שאני מתקן ממה שאמרת, אבל לא משנה, והערת שמה שנכון שמי שיקבע אותם זה אותו גורם הלכתי, במקרה הזה זה או מועצת הרבנות הראשית או שלושת הרבנים. מה שאני אומר פה, זו הערה חשובה, אנחנו נבחן את זה ונחזור עם זה כי אני בהחלט מבין שאכן שעות ההשגחה ותקן הכשרות שהרבנות תקבע בהחלט הולכים ביחד. אנחנו נבחן את זה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
רק רגע, אני רוצה להעיר על הדברים שאמר מוני לגבי כמה תקני כשרות. הרי פה בהמשך יש לנו שרב עיר יכול לכהן גם כמומחה הלכתי של גוף נותן הכשר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בתנאים, שהוא לא ירוויח יותר מהמשכורת שלו וזה וזה, קח את כל התנאים, אתה מבין מה שאתה עושה רק בעניין הזה?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, זו הערת אגב, אתה לוקח את הרב שעכשיו כל העסק שלו זה הכשרות ואתה הופך אותו להיות כפוף לגוף עסקי. אבל תעזוב את זה, נניח שזה קיים, מומחה הלכתי של גוף נותן הכשר, אם גוף נותן הכשר מבקש רישיון על שלושה תקני כשרות, שניים מהם הם תקני כשרות של ועדות רבנים למיניהן ותקן אחד של הרבנות, והמומחה ההלכתי שלהם עכשיו צריך, אם הוא רב עיר, להגיד שמותר לו לעסוק לפי זה, אז הוא צריך לתת הכשר לתקן כשרות של ועדות הרבנים. פה הבעיה. אתה מבין אותי, תומר?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אז בהנחה שזה ימשיך להופיע בחוק, ועכשיו הגוף נותן ההכשר בא אליך ומבקש רישיון והוא מציג: אני רוצה רישיון לפי כל חוקי הכשרות הקיימים, כל התקנים הקיימים בשוק.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
רק רגע. מומחה הלכתי או רב עיר, ברור לך שהמומחה ההלכתי הזה לא ייתן כשרות לפי תקן הכשרות של ועדות הרבנים למיניהן.
תומר רוזנר
¶
אז הוא לא יסכים להיות מומחה הלכתי של אותו גוף נותן הכשר שרוצה לעבוד לפי התקן הזה. אף אחד לא יכריח אותו.
תומר רוזנר
¶
אבל אם הגוף נותן ההכשר מצהיר שהוא נותן לפי ועדת הרבנים, זאת אומרת שהוא מעסיק רק מומחה הלכתי אחד, לא נאמר פה שחייב להיות אחד, יכול להיות כמה, אם הוא מעסיק מומחה הלכתי אחד אותו מומחה הלכתי צריך להיות - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אתה אומר ככה, אם הוא מעסיק תקן של ועדות רבנים הוא צריך לקחת מומחה הלכתי של ועדות הרבנים.
תומר רוזנר
¶
הוא צריך לקחת מומחה הלכתי שיסכים ליישם את התקן הזה, בוודאי, אחרת הוא לא יכול לתת את השירות שלו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז יכול להיות שאותו מומחה הלכתי גם יעשה את התקן של מועצת הרבנות הראשית, גם מהדרין וגם לא מהדרין, אותו אחד, המומחה ההלכתי, הוא יהיה גם זה שייתן לוועדת שלושה רבנים והוא גם ייתן ל - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
לא, יכול להיות שזה כמה מומחים שונים, יכול להיות כמה מומחים הלכתיים באותו גוף, אין שום בעיה עם זה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אין בעיה, הוא מסכים והוא לקח מומחה הלכתי, לא מומחה הלכתי של הרב, אלא מומחה הלכתי של ועדת הרבנים, הוא מציג את עצמו כ - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל אני אומר, הוא לוקח מומחה הלכתי לצורך העניין שהוא חושב שההלכה הבסיסית היא לפי ועדת רבנים הכי נמוכה, שקבעה את התקן הכי נמוך, הוא המומחה ההלכתי של אותו גוף נותן הכשר, אבל הוא ביקש לעשות תקנים של - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, הוא מאמין בזה, הוא מאמין, הוא רוצה לחסוך לגוף נותן ההכשר, הכול עסקי, אין בעיה, הוא נותן הכשר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
כן, ואתה נחזה, הגוף נותן ההכשר, מכיוון שיש לו הכשר, הוא קיבל רישיון מהממונה לתת הכשר לפי תקן רבנות מהדרין, אבל הוא מחזיק את המומחה ההלכתי - - -
תומר רוזנר
¶
בדיוק בשביל זה יש ממונה שיש לו סמכויות, אמנם לא מספיקות כמו שיש כרגע, אבל יש לו סמכויות שבשביל זה הוא מפקח עליהם. אם הוא רואה שהמומחה ההלכתי הזה לא מיישם את התקן כמו שצריך, התקן של הרבנות, לצורך העניין, כמו שאתה נתת את הדוגמה, אז יש לו אפשרות לפנות למומחה. בשביל זה יש פיקוח.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בִּילְד אִין בתוך החוק, כפי שזה מנוסח כרגע, זה הטעיה של הציבור, הטעיה בגדול.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ממש בקצרה. אני אומר בהמשך למה שאמר חבר הכנסת מעוז, אני רואה בעיני רוחי איך ייראה אחרי שיתקבל, אם יתקבל, בתקווה שלא יתקבל, החוק הזה. תהיה תחרות בין לצורך העניין 20 גופי כשרות שכל אחד יחזיק - - - כמו שפעם הרפד היה בא לתת לנו לבחור את הריפוד של הספה ושל הכיסא, הוא יבוא אליך ויגיד לך: תשמע, יש לי כמה אפשרויות להציע לך, אותו בעל עסק, אותו בעל חברה, יש לי אפשרות לתת לך הכשר לפי הכשרות של הרבנות, יש רגילה ויש מהדרין, המחיר, הרגילה זה ככה וככה, העסק שלך הוא ככה וככה, אני מציע לך כך וכך שעות השגחה ואני ארצה ממך ככה ואני ארצה ממך ככה, נפה, לא נפה, אם אתה רוצה מהדרין אז אני רוצה ממך כך וכך.
עכשיו, יש לא רק ועדת רבנים אחת, יכול להיווצר גם שלוש ועדות של רבנים. עכשיו, רוב הציבור לא יודע, גם אני לא ידעתי בהתחלה, אני מודה על האמת, אני חשבתי שוועדת הרבנים של רב עיר היא נותנת הכשרות. לא, היא לא נותנת כשרות, היא רק קובעת תקנים. עכשיו כל גוף כשרות אומר, אני יכול לתת לך כשרות לפי ועדת רבנים א', לפי ועדת רבנים – וכל גופי הכשרות ייתנו לך - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
אני לא אומר שגם היום זה ככה, אני אומר שגם היום כל רב מקומי יכול לתת כשרות לפי כמה רמות, לפחות שתיים. קחו את ירושלים, יש כשרות רגילה, כשרות מהדרין, אותו רב שיכול להיות שהוא עצמו אוכל רק מהדרין, הוא סומך רק על זה, אבל הוא נותן כשרות ללא סטנדרטים שקופים ב-130 מועצות דתיות בישראל ויותר מזה. זה מה שקיים היום, אנחנו מסדירים את זה בכללים שייקבעו ויהיו שקופים. זה עולם אחר.
שמעון מוני מעתוק
¶
הם לא תחת הרבנות, הם תחת עצמם. בוא תראה. הם לא תחת הרבנות, הרבנות לא קובעת כללים היום.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, במשגיח-מושגח אני איתך, אבל המצב שרק מעניין אותו הכשרות ולא מעניין אותו העסק - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
הוא רב, מוסמך רבנות בעל אחריות אישית ללא קשר לכסף. גם היום רבנים נותנים כשרות בלי שאף אחד מפקח והם עושים את זה, חלקם יפה מאוד וחלקם אחרת, אני לא נותן ציונים לאף אחד, זה לא ישתנה גם לאחר מכן, רב זה רב, במיוחד שזה שלושה רבנים עם הכשרה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
גברתי, את לא עוקבת אחרי הדיון, הוא העיר לי בתוך דבריי ועכשיו את אומרת סליחה, תני לי לסיים. 30 שניות, אני מסיים ב-30 שניות, אבל פעם שלישית ופעם רביעית את עושה את זה בגלל שאת לא מקשיבה לתוכן העניין. סליחה שאני אומר לך את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא היית מפסיקה אותי עכשיו, לא היית אומרת סליחה, אם היית רואה שבסך הכול הוא הקשיב למה שאמרתי, אני באמצע דיבור.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בסופו של דבר, אותו רב עיר הוא גם האחראי, הוא גם המומחה ההלכתי של אותו גוף נותן הכשר. כאן המומחה ההלכתי יהיה מישהו אחר, לא קשור. שלושה רבנים החליטו על תקן, הם הולכים הביתה - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
מומחה הלכתי זה מומחה – למיטב זיכרוני זה כתוב. מומחה הלכתי זה לא סתם בן אדם, זה לא איזה אחד שמגיע מהשוק או - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
צריך להגדיר אותו. אבל גם אם אתה כותב, מה זה מוסמך? זה לא אחד שמכהן. אתה יודע כמה מוסמכים יש? 20,000 מוסמכים לרבנות, אם לא 30,000.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לתשומת ליבם של אנשי המקצוע, תתייחסו בהמשך, אני רוצה להעלות בזום את רז הילמן, סמנכ"ל איגוד תעשייה ומסחר, הוא ביקש להתייחס לסעיף 2ט.
רז הילמן
¶
ההתייחסות היא לסעיף 2ט. הסעיף הזה הוא סעיף שמתייחס לחובת רישוי לגוף נותן הכשר, אבל הוא כתוב בצורה כל כך רחבה שאני רק רוצה לוודא שלא בטעות הוא מטיל איזה שהיא חובה על מוצר מזון מיובא שמגיע בלי אישור כשרות של רבנות ראשית, אם זה בגלל שאין לו אפיית ישראל, או בגלל שזה מיבוא מקביל, ויש עליו את הלוגו של המפעל בחו"ל שמשווק בכל העולם את אותו מוצר עם אותו לוגו בחו"ל שלא באיזה שהוא אופן העובדה שהמוצר מגיע בלי שכתוב עליו בעברית בשום צורה שהוא כשר או משהו כזה, אלא רק את אותו לוגו מחו"ל יש עליו, שלא באיזה שהיא בצורה, הנוסח המאוד מאוד רחב של סעיף 2ט יחיל על מי שמשווק את אותו מוצר הפרה.
יפתח עשהאל
¶
כמו שאמרנו, הפרקים האלה הם רק לתעודת כשרות שנותן גוף נותן הכשר, לכן בשלב הזה לא הסדרנו את העניין של יבוא, בהתאם להערה שלך מישיבה קודמת, גברתי, הסעיף הזה לא מתייחס למוצרים מיובאים.
תומר רוזנר
¶
סליחה, זה ממש לא מה שכתוב פה. לא כתוב, לא ייתן אדם ולא יציג מוצר ככשר אלא אם כן הוא גוף נותן הכשר אני לא מבין איפה אתם רואים שזה לא זה. אם עכשיו יש על המוצר OU יכולים לטעון את הטענה שזה נחזה ככשר אם הוא לא קיבל אישור של גוף נותן הכשר.
תומר רוזנר
¶
מה מה מה? אני לא הבנתי, אני עכשיו לא מגדיר את עצמי כגוף נותן הכשר ואני מסמן את המוצרים שלי בכשר, זה מותר? לא. נכון? טוען האיש טענה, מפעל סימן את מוצריו בסימן הידוע כסימן כשרות, הסימן K או הסימן O משהו, אלה סימנים שידועים בעולם הכשרות כסימנים שמעידים על כשרות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בגלל זה ביקשתי ודרשתי רפורמת יבוא כולל הסיפור של חו"ל. משרדי הממשלה, יש פה שאלות כבדות משקל שגם נוגעות להרבה אזרחים וגם להרבה מאוד כסף.
תומר רוזנר
¶
אני מציע, גברתי, מכיוון שהנושא של היבוא עדיין נמצא על השולחן כנושא שצריך לטפל בו שהשאלה הזאת תהיה אחת השאלות שיטפלו בה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, אני חושב שחוק היבוא זה דיון אחר, פה זה סוגיות של כשרות, אנחנו כבר דנים, צריך להכריע.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, ברור, אנחנו צריכים להכריע, אבל כפי שאני הגדרתי בדיון הקודם, הממשלה מגבשת מתווה לנושא של היבוא אז זה יכלול את כל ההיבטים, ברור. אתה צודק.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא בטוח ששם יודעים שהם אמורים לכלול – אני צפיתי בדיונים של היבוא, נגעו לדוגמה בבשר הטרי - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
משרד האוצר, בבקשה, כשאתם תביאו לנו פרק בנושא היבוא הוא חייב להתייחס לשאלה שעלתה עכשיו, אבל גם לרפורמת היבוא שכרגע מתנהלת בוועדת הכלכלה, כי זה חלק אינטגרלי, כי אי אפשר פה לעשות משהו שזה יהיה בניגוד לרפורמה שמתנהלת בוועדה מקבילה. זה צריך להיות מתואם, אני מצפה שאתם תעשו את ההתאמות.
טוב, חברים, אנחנו סיימנו את שני הסעיפים האלה, אנחנו יוצאים להפסקה עד 18:45.
(הישיבה נפסקה בשעה 18:14 ונתחדשה בשעה 18:55.)
רעות בינג
¶
2יא. תנאים למתן רישיון או לחידושו
(1) מצא הממונה כי מתקיימים במבקש רישיון, להנחת דעתו, כל אלה, רשאי הוא לתת לו רישיון כגוף נותן הכשר:
(1) הוא התאגד בישראל ועיסוקו הוא מתן שירותי השגחה בלבד;
(2) הוא בעל איתנות כלכלית שתאפשר לו למלא את תפקידיו כגוף נותן הכשר לאורך זמן וברמה מקצועית נאותה, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון קיומו של ביטוח אחריות מקצועית ותנאיו;
(3) מבקש הרישיון, בעל השליט בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו ומי שמשמש כמשגיח מטעמו או גוף שבשליטת מי מאלה, לא הורשעו ולא הוגשו נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון, או להיות בעל שליטה, מנהל, עובד בכיר, מומחה הלכתי או משגיח, לפי העניין;
(4) מי שמשמש כמשגיח מטעמו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 2ז;
(5) מנהלו של מבקש הרישיון או בעל תפקיד בכיר בו, אשר לפי הצהרת מבקש הרישיון ישמש כבעל סמכות הלכתית במבקש הרישיון (בחוק זה – מומחה הלכתי), הוא בעל מומחיות בדיני כשרות, להנחת דעתו של הממונה; רב עיר יהיה רשאי, אם אישר לו זאת השר, לכהן בתפקיד מומחה הלכתי בגוף נותן הכשר ויחולו עליו הוראות שיורה השר בהתייעצות עם שר האוצר, ובין השאר, בעניין היקף משרתו כרב עיר, תקרת ההשתכרות המותרת והסדר למניעת ניגוד עניינים;
(6) מבקש הרישיון יתחייב כי בכל החוזים שיכרות עם עסקים אשר יבקשו ממנו לרכוש שירותי השגחה יכלול הוראות שבהן יתיר בעל העסק למבקש הרישיון לבצע פעולות הנדרשות לצורך מתן שירותי ההשגחה, ובכלל זה כניסה לעסק ולמקומות הקשורים לפעילותו, ודרישה מהעסק להמציא מסמכים;
(7) לעניין מבקש רישיון המבקש לפעול לפי תקן כשרות מועצה – מועצת הרבנות הראשית לא התנגדה למתן רישיון כאמור בסעיף קטן (ב);
(8) מבקש הרישיון, בעל השליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו ומי שישמש כמשגיח מטעמו הצהיר כי אינו נמצא במצב של ניגוד עניינים וכן כי הוא מתחייב להימנע מלהימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, והכול בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו;
לעניין זה –
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא חורג;
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"קרוב" – כל אחד מאלה
¶
(1) בן משפחה של בעל התפקיד;
(2) אדם אשר לבעל התפקיד יש עניין במצבו הכלכלי;
(3) תאגיד אשר בעל התפקיד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף אשר בעל התפקיד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(2) (1) מועצת הרבנות הראשית רשאית להתנגד למתן רישיון למבקש רישיון המבקש לפעול לפי תקן כשרות מועצה מטעמים שנוגעים לדיני כשרות בלבד, בהודעה בכתב שתמסור לממונה בתוך 30 ימים מפניית הממונה אליה.
(2) לא מסרה מועצת הרבנות הראשית בתוך 30 ימים מפניית הממונה הודעה בדבר עמדתה, יראוה כמי שהסכימה למתן הרישיון.
(3) הממונה יודיע לגוף נותן הכשר אשר ברישיונו צוין תקן כשרות אשר בוטל, תוקן או שונה כאמור בסעיף 2א(ו), 45 ימים לפני המועד שבו יבוטל, יעודכן או ישונה תקן הכשרות כאמור, כי עליהם להציג לו תכנית השגחה מעודכנת בהתאם לסעיף 2י(ב)(4), ואם התקן בוטל ואין לגוף נותן ההכשר תקן אחר שצוין ברישיון שלו – גם תקן אחר אשר לפיו יפעל והכול עד למועד שיורה בהודעתו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
יש ועדות שנוהגים לקרוא פרק פרק, אז אני הולכת סעיף סעיף, יש סעיף קצר, יש סעיף ארוך.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני מהוותיקים, פחות ותיק מחבר הכנסת מרגי, אבל אני לא זוכר הקראות כאלה ארוכות.
תומר רוזנר
¶
אני אעשה את זה לפי הסדר. בסעיף (1) לגבי התאגד בישראל עלתה שאלה איזה צורות התאגדות אנחנו מכירים בהקשר הזה. כיום בישראל מוכרות צורות רבות של התאגדויות, בעיקר מוכרות צורות של עמותה, של חברה, שותפות ואגודה שיתופית, אלה צורות ההתאגדות העיקריות שמוכרות בישראל.
אנחנו סברנו שראוי להגביל במקרה הספציפי הזה, מכיוון שאנחנו מדברים על שוק תחרותי, לחברות בלבד שגם השקיפות שבהן, מבחינת האופן שבו הן מתנהלות, גם היכולת לפקח עליהן וגם הממשל התאגידי שלהן וכל המערכת היא מערכת הרבה יותר קפדנית ומסודרת, ואנחנו ממליצים - - -
תומר רוזנר
¶
לא, שהגוף נותן הכשר יכול להיות רק חברה. כמובן שזה יכול להיות גם חברה לתועלת הציבור, כלומר חברה שללא מטרות רווח, אבל עדיין זו צריכה להיות חברה שכל דיני החברות וכל הוראות חוק החברות והפיקוח שיש במסגרתו יחולו עליהם. זאת המלצה שלנו, אתם כמובן יכולים להחליט.
שמעון מוני מעתוק
¶
אנחנו לא רואים לנכון להבחין בין עמותה לחברה לתועלת הציבור, מבחינתנו זו אותה מהות, הפרוצדורות שונות, זה נכון, אין מניעה משפטית, אנחנו חושבים שנכון לאפשר לכל סוגי ההתאגדויות הרלוונטיות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חבר הכנסת מרגי, אני רוצה להגיד לך משהו, בינינו, אני חשבתי בדיוק כמוך ואני חשבתי שזו צריכה להיות או חברה או חברה לתועלת הציבור, בלי עמותות, אבל בא משרד המשפטים ואמר שבגלל שיקולים משפטיים אי אפשר להגביל.
רוני נויבואר
¶
לא, כשאתה בא ואתה אומר חברה לתועלת הציבור אז המשמעות היא שאתה צריך להסביר למה עמותה לא, והאמת שאני לא הבנתי מהערת היועץ המשפטי למה עמותה לא יכולה לעשות את זה.
רוני נויבואר
¶
רמת הפיקוח על עמותה היא לא נמצאת במקום כל כך גבוה, זה נכון שצריך לתקן את חוק העמותות, אבל גם חברה לתועלת הציבור - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חברים, זו שאלה שאני בעצמי העליתי אותה ואני סבורה וחשבתי לנכון שזו צריכה להיות או חברה או חברה לתועלת הציבור, כי יש על זה גם מנגנון פיקוח, רואי חשבון, כל מה שצריך, אבל בא משרד המשפטים ואומר ש - - -
רוני נויבואר
¶
הוא אומר שכדי להבחין בין חלק לבין – אם באים ואומרים שרוצים רק גוף למטרת רווח אפשר להסביר שרוצים רק גוף למטרת רווח, אבל מרגע שאומרים שאנחנו רוצים גם גופים שהם לא למטרת רווח ואנחנו מבקשים לייחד את המבנה התאגידי אך ורק וחברה לתועלת הציבור צריך לתת נימוק.
תומר רוזנר
¶
קודם כל הנימוקים שהוצגו הם נימוקי אפשרויות הפיקוח על הגופים האלה, וגברתי מודה שהפיקוח על העמותות הוא הרבה פחות נאות - - -
תומר רוזנר
¶
בוודאי שכן, בוודאי שהפיקוח בחברות לתועלת הציבור הוא פיקוח הרבה יותר טוב מאשר על עמותות, יש שם פיקוח גם של רשם ההקדשות, גם של רשם החברות וחלות עליהם כל החובות שחלות על חברה שלא חלות על עמותה. הייתי שמח להפנות את גברתי לשורה ארוכה של חיקוקים, בין היתר בתחומים הפיננסיים שבהם מדובר על חברה שהתאגדה בישראל, וחברה שהתאגדה בישראל לא חייבת להיות למטרות רווח.
רוני נויבואר
¶
אוקיי, אני שואלת את השאלה, אני חושבת שאדוני, וזה בסדר גמור, שהיועץ המשפטי סבור שזו הדעה, אנחנו חושבים כמשרד המשפטים שזה לא נכון לבוא ולומר שעמותות הן בחוץ כי המשמעות היא - - -
רוני נויבואר
¶
זה צריך לבוא עם איזה שהוא נימוק מסוים. עכשיו, בתחום הפיננסי, לצורך העניין בדרך כלל מדובר בחברות למטרת רווח, אלא אם כן היועץ המשפטי יכול להפנות אותי - - -
רוני נויבואר
¶
לצורך העניין הגוף היחיד שהוא בעצם לדעתי, ממה שאני מכירה בתחום הזה שהוא אלכ"ר זה עוגן, חברה להלוואות ללא ריבית שהיא לא בנק אבל.
תומר רוזנר
¶
יש הבדל בין להגיד, ובהחלט זאת גישה לגיטימית להגיד שזה לא נכון, אין טעם וכו', אבל בין להגיד אי אפשר?
רוני נויבואר
¶
אז אולי אני אחדד ואני לא אומרת – אני אסביר אולי ליועץ המשפטי למה אני חושבת, אני לא חושבת שאי אפשר - - -
רוני נויבואר
¶
אני חושבת שצריך להבהיר מה הטעם של להבחין בין אלכ"ר כזה לאלכ"ר כזה. אפשר לבוא ולומר שלא רוצים אלכ"ר בכלל, בגלל שאנחנו חושבים שחברה זה המודל, חברה שאיננה לתועלת הציבור היא חברה רגילה שהיא חברה לצורך העניין למטרות רווח, אז המשמעות היא שדווקא - - - ואפשר לומר שאנחנו רוצים דווקא גופים שהם ארגונים ללא מטרות רווח, אבל לבוא ולומר שרוצים שעמותה לא תעשה את זה ומצד שני חברה לתועלת הציבור כן תעשה את זה, כל מה שאני מבקשת זה רק לדעת את הנימוק כי אז צריך בסוף לנמק למה לאלה אנחנו מתייחסים ככה ולאלה אנחנו מתייחסים ככה.
אני כן רוצה לחדד שגופים שהם מלכ"רים, כשהם רוצים לעבור מסוג פעילות כזה לסוג פעילות כזה אז יש לזה עלויות. זה אומר שאם יש לך גוף היום שהוא כבר עמותה והוא יכול להיכנס לתחום הפעילות הזה, שהוא לצורך העניין כבר התאגד כעמותה, אז עכשיו אתה בא ואומר לו: תשנה את מבנה ההתאגדות שלך כי אני חושב שזה דבר שכדאי לעשות אותו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בואו נסיים את הוויכוח המשפטי הזה, זה ויכוח משפטי מאוד עמוק, אגב אני גם חושבת שתחום העמותות זה משהו שיותר מדי התפתח ומנצלים את זה לרעה, אבל כנראה שדרך החוק הזה אנחנו לא נתקן עולם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מצד שני יש עמותות שעושות עבודת קודש. רק היום בבוקר דיברתי עם המנכ"לית של אחת העמותות שהם מחזיקים בתי חולים גריאטריים על בסיס עמותה שמוכרת במשרדי ממשלה, וזה גם על בסיס עמותה. כנראה שבמבנה הציבורי שלנו, תומר, אנחנו עכשיו לא נתקן את העולם, אז אנחנו נישאר איפה שאנחנו - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
ההחלטה, אנחנו נישאר איפה שהיינו כי ברגע שיהיה תיקון בחוק העמותות, רפורמה כוללת שתעשה סדר בכל התחום הזה, אז נתקדם לשם.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
את אמרת בפולנית, אני אומר משהו בטוניסאית, זה לא שפת האם שלי, 'בא בען דובו', את יודעת מה זה? לא יקרה אף פעם.
תומר רוזנר
¶
אני חושב שזה בסדר, אני רק מפנה את תשומת הלב כי בוועדות אחרות ובהקשרים אחרים עלה הנושא הזה, שכאן מדובר הן על הרשעה בפלילים והן על כך שהוגש כתב אישום, בוועדות אחרות ובהקשרים אחרים עלתה סוגיה של האם לפסול רק בשל כך שהוגש כתב אישום. אני חושב שבהקשר הזה זה בסדר, אבל אני מפנה את תשומת הלב כי בוועדות אחרות זה עלה לא פעם אחת.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני יכול לשאול שאלה בנושא הזה ספציפית? האם זה מקובל שאדם ש – אני לא אוהב 'נאשמים בפלילים', מורשעים בפלילים, לנאשמים עדיין עומדת להם חזקת החפות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
רגע, עזבו נאשם, חוץ מנאשם, אני רוצה לשאול שאלה, למה דווקא בסוג העיסוק הזה אנחנו הולכים להגביה, האם זה מקובל שאם אני בא לרשם החברות והולך לפתוח עכשיו חברה ליבוא רכב, אני הולך לבקש רישיון לייבא רכבים, מישהו יבדוק אותי שהיה לי הרשעה פלילית?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
תקשיבו, פה זה מושג, איך כתוב שם? לא הורשע ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות ב – מה זה חומרתה? מה זה נסיבותיה?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
קודם כל אני לא מסכימה עם הניסוח ש'הוגש כתב אישום'. יכול להיות שיוגש כתב אישום ואחר כך משפט מתנהל עשר שנים ובסוף בן אדם יהיה זכאי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
זה לא אני, זה הם הכניסו בחוק, אתה אישרת את זה בקריאה ראשונה. זה תקדים לראש ממשלה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה, חבר הכנסת מעוז, אנחנו מאוד מעריכים את ההתערבות שלך, אני יכולה להמשיך? אני מבקשת פה לתקן את הנוסח כי זה, אגב, פגיעה בחופש העיסוק, אם הוגש כתב אישום זה לא אומר שבן אדם יהיה בסוף אשם והוא יורשע וגם לא ברור באיזה עבירות. אם הוגש כתב אישום בעבירות בנייה?
יפתח עשהאל
¶
לא, גברתי, זה דווקא כתוב בצורה מפורשת, כתוב שמדובר על עבירה שמפאת נסיבותיה, כמו שהוקרא, מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון או בעל שליטה.
יפתח עשהאל
¶
מדברים בדיוק, שנייה רגע לגבי הנסיבות, קודם כל לגבי העבירות, מהנוסח ברור שמדובר על עבירות שהן רלוונטיות לתפקידים האלה.
יפתח עשהאל
¶
זה עבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון או בעל שליטה, מנהל, עובד בכיר, מומחה הלכתי או משגיח, לפי העניין.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הבנתי. אני מקבלת פה ייעוץ משפטי שזה נוסח מקובל וזה עדיף מאשר להגביל לעבירות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
מותר לי לדעת איזה עבירה שנסיבותיה אינן מאפשרות לו להיות בעל תאגיד? אפשר לקבל דוגמה של עבירה אחת או שתיים?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
רגע, אומר תומר שזה מקובל. האם יש הגדרה באיזה מקום כלשהו שעבירה שנסיבותיה, שמי שביצעה אינו ראוי להיות – זה כתוב באיזה מקום או שזה נתון תמיד לחסדי הממונה?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני, הנהוג והמקובל, למדתי על בשרי ב-60 שנות חיי שמה שנהוג לאחרים לא היה נהוג כלפיי ולא כלפי אחרים וגם למחלקות המשפטיות, הבאתי בזמנו לשרית דנה שני תיקים זהים, אחד לאחד, אמרתי לזה זה גלאט כושר, זה - - - תסבירי לי למה. היא לא יכלה להגיד לי בגלל צבע של משהו אחר.
תומר רוזנר
¶
אני רק אתן לכם מה שנהוג בדרך כלל בהקשרים האלה, כי כאן זה עוד לא קרה, אבל אני מניח שייעשה מה שנהוג לעשות במצבים כאלה. מדובר כאן בשיקול דעת שמסור לממונה, בדרך כלל מה שקורה בפועל, הממונה פונה למאגר המרשם הפלילי ומקבל רשימה של העבירות שבהן מדובר, אם יש לאדם הרשעות קודמות ואישום במקרה הזה גם, הוא מקבל את כל הרשימה שיש שם, עכשיו הוא צריך להפעיל שיקול דעת קודם כל האם העבירות האלה רלוונטיות לעיסוק שבו מדובר, במקרה הזה זה יכול להשתנות, אם זה משגיח, אם זה מנהל.
תומר רוזנר
¶
בעל שליטה, למשל. זה יכול להשתנות, יכול להיות שעבירה אחת היא רלוונטית למי שהוא משגיח, עבירת שוחד, ויכול להיות שעבירה אחרת, שהיא עשויה להיות רלוונטית למשגיח היא לא רלוונטית לבעל שליטה. אז צריך להפעיל פה שיקול דעת.
תומר רוזנר
¶
לפרוטוקול, האם נסיבותיה שאינן מאפשרות לו להיות בעל תאגיד זה עבירות בעלות אופי כלכלי או אמון או סוגיות של אמון?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
'מבקש הרישיון, בעל שליטה בו, מנהלו, מומחה הלכתי מטעמו ומי שמשמש כמשגיח', אתה לא יכול לומר את אותה הגדרה על כולם.
רעות בינג
¶
המבחן הזה בעצם חל על כל אחד והממונה מפעיל שיקול דעת בהתאם לתפקיד עצמו, לעבירות, לנסיבות של העבירות. זה בעצם שיקול דעת, בהרבה מקרים, אני לא יודעת אם גם כאן זה יהיה, אבל יש נהלים שמבנים את שיקול הדעת של הממונה ככה שהם לא מאפשרים לו - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
ואני אומר לך, זה ענף עם הרבה יצרים, גם פוליטיים וגם כלכליים. מה לעשות שלא הצלחנו ב-70 שנה, ככל שעבר הזמן, נכנסה לזה הזהות הפוליטית, מאז שש"ס קמה היא הביאה סדר לעולם, למה? כל התקדימים. חוק מימון מפלגות היה ארבעה עמודים, את יודעת? כשקמנו זה הפך להיות ספר עב כרס, יותר עבה מהספר של דיני החוזים של גבריאלה שלו. תקשיבי, אני אומר לך למה, גם בתחום הכשרות, מרגע שנוצרו מתחים וזה - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, משפט. אני בא ואומר, זה ענף עם הרבה כסף ויש לו גם זיהוי ומתח פוליטיים, צריך לומר את זה, ולכן אני לא הייתי רוצה לתת שיקול דעת גורף לממונה. משם באה השאלה שלי. אני, עבריינים, לא יכול להריח אותם, לא שלא יכול לחיות לידם, אבל מה לעשות? גזירת גורל.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני אבקש מנציגי הממשלה והיועצים המשפטיים לחשוב איך אפשר לחדד את הסעיף הזה, אבל ברשותכם אני רוצה להתייחס לסעיף (5).
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אבל אני פה לא גמרתי בסעיף הזה, אתם הוספתם הערה, הייעוץ המשפטי, 'או גוף שבשליטת מי מאלה'. נגיד שלמשגיח יש איזה שהיא חברת בנייה, הוא בעל שליטה בחברת בנייה, ובחברת הבנייה הוגש כתב אישום בתחום דיני התכנון והבנייה, זה נקרא נוגע לעניין?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אגב, זה נוסחים סטנדרטיים שאני מכירה מכל החוקים, זה לא קשור למשגיח או לכשרות בכלל, זה משהו שבדיני חברות.
תומר רוזנר
¶
להקשר הזה אני אבהיר שההצעה שאנחנו מציעים להוסיף 'או בשליטת מי מהם', הכוונה היא למנוע את התרגילים שהם ידועים בתחומים אחרים, שנעשים בתחומים אחרים, שברגע שחברה מסוימת מורשעת, אפילו בהונאה בכשרות, רץ בעל השליטה ומקים חברה אחות שהיא הכול בסדר אצלה, היא לא הורשעה בשום דבר, בעל השליטה לא הורשע בשום דבר ואז בעצם היא עוקפת את כל האיסורים האלה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו מכירים את החברות האלה, אתם מכירים חברה X ואחר כך אתם רואים X-1000. מכירים את התרגילים האלה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מצוין. לגבי פסקה (4) אנחנו חוזרים ומעירים שבעת הגשת הרישיון המשגיחים בדרך כלל לא יהיו ידועים ולכן לא בטוח שלדרוש את התנאי הזה בשלב הזה זה נכון, כי זה כאילו למתן רישיון שיכול להיות שהוא בלתי ישים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
נכון, זו בדיוק הסיטואציה של הביצה והתרנגולת, מה קודם למה. אני צריכה לבקש רישיון ולהגיש רשימת משגיחים, אבל עוד לא קיבלתי רישיון אז אני עוד לא יודעת מי עובד אצלי. הערה נכונה.
הראל גולדברג
¶
גברתי, גם היום כשהרבנות למשל עוסקת בהכרה בגופים בחו"ל לענייני יבוא, שזה תחום נפרד, אנחנו מבקשים מהגוף שיפרט לנו על המבנה שלו, כולל בעלי התפקידים, מפעלים, מה הוא עושה בחוץ לארץ, יש שלד יסודי, בסיסי, ראשוני ולאחר מכן - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אבל אני מצטערת, אתה לא יכול להשוות מה שקורה בחו"ל, שזו קבוצת אנשים מאוד מצומצמת שמתעסקים בזה והם ידועים.
יפתח עשהאל
¶
אבל מה שכן, גברתי, לפעמים בעניין הזה, זה קשור גם לכאן, זה קשור לנושא הבא וחלק מההערות של הייעוץ המשפטי, בחלק מהדרישות של משגיח נדרש לבדוק עבר פלילי שלו, כמו שכתוב למשל בעניין הזה, כדי לבדוק את זה הממונה צריך לגשת למרשם הפלילי - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
רגע, דקה, היום מאבטח שמתקבל לעבודה בחברת שמירה, חברת השמירה כבר עובדת, יש לה רישיון תחת כל ההגבלות ופיקוחים שזה גם נשק, מי עושה את הבדיקה על העבר הפלילי של השומר, של מאבטח?
תומר רוזנר
¶
הפתרון הוא מאוד פשוט, הפתרון הוא, כפי שאמרנו הוא לעבות את פרק המשגיח. זה אחד הדברים שצריך לעבות, שמשגיח שרוצה להיות מועסק עכשיו אצל גוף מסוים יוגשו הפרטים שלו לממונה והממונה יבדוק אותו.
הראל גולדברג
¶
זה יכול להיות ככה וזה יכול להיות ככה, אני מסכים שאם מדובר בגוף שהוא חדש לחלוטין, עד היום לא עסק בכלל בכשרות, אני מסכים שבמקרה כזה הוא לא צריך להגיש רשימה של משגיחים שאין לו.
הראל גולדברג
¶
לא חולק, אבל יכול להיות שמדובר בגוף שכבר פועל היום, בד"צ, גוף אחר, שכבר פועל, יש לו כבר כוח אדם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תקשיבו, חברים, אנחנו סתם מתווכחים, אני פותחת חברת שמירה, קודם כל מה אני עושה? אני הולכת, מקבלת רישיונות, שמה ערבויות, מקבלת אישורים, בודקים אותי, רק אחר כך אני מגייסת עובדים, זה לא עובד הפוך. תזכרו, לא תמיד הייתם פקידים בממשלה, קודם מקימים חברה, מגייסים עובדים, ברגע שגייסתי עובד אני רוצה שהוא יעבוד אצלי כמאבטח, מה אני עושה? ממלאת פרטים. אגב, לא המדינה עושה, המאבטח המסכן הזה הולך למשטרה, משלם אגרה ומקבל תעודת יושר, המדינה לא עושה בזה כלום. ככה זה עובד.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
נכון. אחר כך כשאני רוצה להעסיק מישהו אני מעביר לממונה פרטי והוא בודק אותי. תעשו את הסדר נורמלי. תודה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זו פסקה מאוד חשובה. הסעיף הזה מדבר בשפה, הוא מגדיר תחום עיסוק נוסף לרב העיר, שכאילו רב העיר יוכל להיות מועסק בתאגיד פרטי בחלקיות משרה שהשרים יקבעו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בלי שום קשר להערה של הייעוץ המשפטי לוועדה, עם כל הכבוד, הפסקה הזאת נמחקת, לא יקרה. אנחנו לא הולכים לעשות הכנסות צדדיות וניגוד אינטרסים ועניינים לרבני העיר. אנחנו חושבים עכשיו ביחד על הפתרון של המועצות הדתיות, שאין שום סיבה לזרוק אותם או לשים עליהם איקס, יש שם גם אנשים טובים שעושים את העבודה שלהם נאמנה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
גם רבני ערים, לדעתי, צריכים להישאר בתמונה. לכן הפסקה הזאת, אני לא יודעת מאיפה היא באה, בעיניי אין לה מקום במציאות כי זה גם כן – זה אפילו לא הוגן. מצד אחד לדאוג לעובדים, למשגיחים, לפקחים, ומצד שני לייצר פה הכנסה צדדית וניגוד אינטרסים ועניינים לרבני העיר. אני כבר מודיעה לממשלה שסעיף (5) - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
אנחנו שוחחנו על זה, הבנו ואנחנו גיבשנו מתווה ואנחנו נציג אותו. לעניין כמובן רבני עיר, לא לכל סעיף (5).
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך למה אני חושב שאת צריכה לתת מחשבה שנייה ואני חושב שאנחנו צריכים דווקא כן להשאיר את הסעיף הזה. אני לא הייתי איתם בהכנת החוק, אבל אני מבין לבד למה הם כתבו את הסעיף הזה. מי שבאמת דואג לכשרות חושב, הנה, אנחנו עכשיו מבטלים והולכים לגופי כשרות, הולכים לעולם אחר של כשרות, מי יהיה הגוף המייעץ, המומחה ההלכתי? מי זה? מאיפה ימציאו אותו?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא הבנת אותי, מקלב, אני אומרת שלא יהיה מצד אחד את הקומבינה הזו עם הכנסה נוספת - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
הסעיף הזה מלכתחילה נכתב לבקשת השר כדי שרבנים מקומיים יוכלו להמשיך לתת כשרות. לאור הערות הוועדה שכרגע הקריאו אנחנו גיבשנו מתווה אחר שעל פיו רבנים מקומיים יוכלו להמשיך לתת כשרות באמצעות המועצה הדתית בהתקיים תנאים מסוימים. אנחנו נציג את זה לוועדה בצורה מסודרת.
ערן שלום
¶
גברתי, רציתי לדעת האם הכוונה שכל עובד כמשגיח יצטרך למעשה להציג תעודת יושר כדי לעבוד בתחום?
תומר רוזנר
¶
הדין הזה השתנה, יש חוק חדש של מרשם פלילי, אין אפשרות לקבל ר"פ, להציג ר"פ. מה שיקרה לפי הדין החדש - - -
תומר רוזנר
¶
הבקשה תוגש לממונה עם הפרטים של אותו משגיח, זה דבר שיצטרך להיכתב בחוק, שהבקשה תוגש לממונה והממונה יבדוק את הנושא מול המרשם הפלילי.
ערן שלום
¶
אם אפשר להתייחס לדוגמה שכבוד יושבת הראש הביאה, למשל להתקבל לחברת שמירה לא צריך להציג, למיטב ידיעתי כלום ושום דבר. אם תרצה להחזיק נשק כעובד של חברת השמירה אז תצטרך לעבור את ה - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
סליחה, חבר הכנסת אשר, די. אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים, האם זו דרישה לגיטימית, מה ההגדרה של מקצוע משגיח כשרות שדורש שם רישום פלילי?
רוני נויבואר
¶
גברתי, לדעתי זו החלטה שהיא בשיקול דעת, אפשר להחליט שכן ואפשר להחליט שלא, וכיוון שהרבנות סבורה, כפי שאמר מנכ"ל הרבנות, שמשגיח צריך להיות איש האמון של אותו תאגיד נותן הכשר במקום והוא צריך לדעת שלא עלול להיות איזה קונפליקט - - -
רוני נויבואר
¶
זה לא משהו משפטי במובן הזה שהוא חייב להיות כן או לא. בחברות שמירה באמת הנחת המוצא הייתה שיש כלי נשק ולכן את רוצה ממילא לדעת מהו אותו עבר פלילי ש - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
את מבינה, סייעת במעון צריכה דופק ותעודת זהות, מטפלת בדבר הכי יקר לי, הכי חסר ישע, לא מבקשים ר"פ. משגיח בפלאפל לברור את החומוס שעה וחצי - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
כל הענפים במשק הפקרות מוחלטת, אני הייתי צריך בוועדת החינוך לכפות בירור הטרדות מיניות על מורים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני מבקשת ממשרד המשפטים והרבנות ומשרד הדתות, הדרישה הזאת של רישום פלילי ממשגיחים, אני מבקשת לבדוק את הנושא הזה. לא שאני משפטנית גדולה, סך הכול עורכת דין, יש מקצועות שאנחנו מבקשים רישום פלילי, אגב לאחרונה היו שוטרים ששירתו במשטרה והיו עם אלימות במשפחה, כולל יריות מהנשק. אז בואו, רישום פלילי לא אומר לי שום דבר על בן אדם, יש כאלה שבלי רישום פלילי ואנחנו רואים מה הם עושים, רק לאחרונה היו מקרים. אני מבקשת לבדוק את הנושא הזה, האם המקצוע משגיח כשרות – אני מבינה בעל תאגיד, אני מבינה נושאי משרה, זה טבעי וזה בכל תחום, אבל משגיח כשרות?
שמעון מוני מעתוק
¶
כמו שאמר הראל, המטרה הייתה, לאור חשיבות הנושא כפי שעלה בכל דיון, זה הגיע מהמקום הזה בלבד. הוועדה מבקשת, נבחן את זה כחלק מהעניין בשיחה פנימית שלנו.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל אני בעד, אני חושב שמשגיח צריך לעבור את כל זה, לעבור גם חמש שנים לימודים אקדמאים, אנחנו חייבים פעם אחת ולתמיד שהכשרות תהיה כשרות.
תומר רוזנר
¶
כיוון שהמשרד לשירותי דת אמר שהנושא הזה ייבחן מחדש, אני חושב שהאמת ניתנת להיאמר שיש פה אחיזה במקל משני קצותיו, מצד אחד מתייחסים אל זה כאל משהו פרטי לחלוטין, מצד שני משווים לעבודת המשגיח אופי ציבורי כשאנחנו חושבים שזה המתווה הנכון. המשגיח ממלא תפקיד סמי ציבורי, הוא משמש עבור הציבור זה שבודק בפועל שמה שמצהירים בפני הציבור היא הצהרת אמת.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני אומר לך, עשינו טעות כשבאנו, היינו צריכים לתת להם להעביר את החוק איך שהוא, שיתפוצצו איתו. שיתביישו איתו, לא יתפוצצו.
תומר רוזנר
¶
גם הדרישה שמופיעה בהמשך, שבעצם כופה על בעלי העסקים את הכניסה של אותו משגיח, כופה בצדק, כי הכניסה לבית העסק היא אינהרנטית לעבודתו של המשגיח וצריך להבטיח שתהיה לו אפשרות להיכנס, אז מצד אחד מתייחסים לזה כאילו פרטי, אבל מצד שני עסק שרוצה כשרות לא יכול לא לאפשר כניסה, ובצדק אגב. אז יש לעבודת המשגיח סממנים ציבוריים שמצדיקים, לטעמנו, כן לדרוש בדיקה של עבר פלילי, אולי לא כתבי אישום, אולי רק הרשעות, זה דבר שצריך לבדוק, אבל בהחלט יש מקום, אבל זה הולך יחד עם תפיסה של אותו משגיח כחלק מבדיקה ציבורית או סמי ציבורית של נושא הכשרות. כאן יש באמת שעטנז שכאילו מנסה מצד אחד לאחוז בדעה שמדובר בעניין פרטי לחלוטין, ומצד שני - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני אגיד לך, אדוני היועץ המשפטי, זה גם כן יחסי עבודה בין חברה מעסיקה ובין עובד. אני חושבת שפה למדינה אין שום עניין לדרוש דבר כזה, אולי חוץ מתצהיר, שאם הוא ייתן תצהיר - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז יכול להיות הונאה בכשרות, זה הדבר היחיד שקשור לתחום עיסוקו. עכשיו, המעסיק שמגייס בן אדם, בחברות פרטיות עושים פוליגרף, מכונת אמת, עושים זה, זה כבר בין החברה הפרטית והמשגיח, עזבו את המילה משגיח, עובד, מעסיק ועובד, יחסי עבודה. למה אנחנו נכנסים לשם? חברה רוצה לבדוק את העובדים שלה בצורה של מכונת אמת, שתבדוק, חברה רוצה לבדוק רישום פלילי, שתבדוק, זה לא ענייני, בסוף זו האחריות של החברה, החברה נושאת באחריות, תומר, על המעשה של העובדים שלה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חברה נושאת באחריות. בסוף אם תהיה הונאה בכשרות על ידי משגיח לא יתבעו את המשגיח, יתבעו את החברה כי זה הישות המשפטית.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
היא האחראית, כולל הכול. כמו בכל תחום של דיני עבודה. טוב, עם זה סיימנו. אז לגבי ההסתדרות, מה שהוא העלה, הערה מאוד נכונה, תעשו תיקון.
תומר רוזנר
¶
רגע, אנחנו עוד ב-(א). פסקה (6) כפי שאמרתי בעצם יוצרת, בלי לומר זאת במפורש, סמכות כניסה של המשגיחים לבתי העסק. הסמכות הזו אכן נדרשת כדי לאפשר להם לממש את תפקידם כי לא ניתן לפקח על כשרות בלי שהמשגיח נכנס לבית העסק ולכן יש מקום לקבוע אותה במפורש ולא בצורה עקומה ועקיפה שאומרת שבחוזה שבין בית העסק לבין הזה יהיה כתוב שהוא מרשה לו להיכנס. זה נראה לנו מעט – צריך להגיד במפורש, בריש גלי, למשגיח יש סמכות כניסה לבתי העסק שהוא מפקח עליהם. אגב, לא רק לבתי העסק.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כי אתה יודע, יש בחוק כשרויות שלמשגיח יש מפתח. זה עד כדי כך כוח ההרתעה, יש לו מפתח, הוא יכול להיכנס בכל רגע שהוא רוצה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, בחוזה זה כאילו אני סומך עליך אני נותן לך. לא, מה שאומר היועץ המשפטי, אם אני מבין נכון, זה חלק אינטגרלי מהתפקיד שלו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
החוק אומר הרבה יותר, החוק אומר שלא יוכר הסכם בין גוף נותן כשרות לבין בעל עסק אם לא כתוב הסעיף הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה תנאי סף להסכם, אנחנו רוצים לעגן את זה חזק ואנחנו אומרים שלא יהיה הסכם בין נותן שירותי כשרות לבין בעל עסק בלי הסעיף הזה, שזה הא'-ב' של הכשרות.
יפתח עשהאל
¶
אני רק מבקש להעיר לגבי העניין הזה, אנחנו מכירים את הערת הוועדה וגם דיברנו עליה, אנחנו צריכים לבדוק את זה, אבל אני רוצה רק להבהיר שהתפיסה שלנו, חבר הכנסת מקלב, שהדברים האלה צריכים להיות מסודרים בהסכמי ההתקשרות בין הצדדים. עם כל הכבוד, הרעיון של ההסדר הזה הוא הסדר שנותן את הסמכות לגופים פרטיים, אנחנו רוצים להשאיר את זה בעולם הפרטי ובעולם של התקשרות בין העסקים לבין הגופים נותני ההכשר שגם הם עסקים. לכן הדברים האלה צריכים להיות מוסדרים בהסכמים.
הדבר הזה הוא גם עמדה של המדינה, משרד המשפטים, באופן גורף. אתם רוצים לתת סמכויות של פיקוח לאנשים שהם אנשים פרטיים, גם אם הם מבצעים פעולות, לא משנה איזה פעולות הם מבצעים, ולכן אנחנו חושבים שזה לא נכון וצריכים להשאיר את זה ברמה העסקית ביניהם ולא בהגדרה בחוק. זה לא נכון בעינינו לתת סמכות חוקית לגורמים האלה, שהם גורמים פרטיים לגמרי.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז יכול להיות שכדאי לכתוב מה שנקרא תנאי סף ולהגדיר מה תנאי הסף לכל חוזה, שבלי זה החוזה בעצם לא רלוונטי.
יפתח עשהאל
¶
ככה זה כתוב, זה כתוב שמבקש הרישיון מתחייב כלפי הממונה שבהסכמים שלו עם כל העסקים שלהם הוא נותן שירותי השגחה הוא יהיה מחויב להכניס הוראות שמתייחסות ליכולת להכניס את המשגיחים שלהם לבתי העסק.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, זה מה שאני אומר. אגב, אני רוצה לומר גם עוד דבר, אני לא יודע אם יש חוקים בעניין הזה או לא, אבל אם מחר משגיח, כחלק מכוח ההרתעה שיש לו, אם הוא מבקש לראות את הצילומים של אותה מסעדה כי יש לו חשש שעשו משהו מסוים כשהוא לא היה, בשעות שהוא לא צריך להיות, זה דבר שגם צריך להיות מעוגן, זה חלק מהאכיפה.
יפתח עשהאל
¶
כמו שדיברנו ארוכות בתחילת הדיון הזה, כל הדברים שחבר הכנסת אשר מדבר עליהם מוסדרים ויוסדרו בתכנית ההשגחה שדיברנו עליה ארוכות.
תומר רוזנר
¶
בפסקה (7) נאמר שניתנת סמכות למועצת הרבנות הראשית להתנגד לגוף נותן הכשר שהיא חושבת שהוא לא מתאים לעניין. אנחנו סבורים שבאותה מידה לאפשר לוועדת הרבנים, כיוון שהקונסטלציה שמוצעת היא שברגע שמתפרסם תקן של ועדת רבנים באתר של הממונה לכאורה כל גוף יכול עכשיו לאמץ אותו ולהחיל אותו. אנחנו חושבים שאין שום סיבה להבדיל בעניין הזה בין ועדת הרבנים לבין מועצת הרבנות הראשית, צריך לעשות סימטריה בעניין הזה, שוועדת הרבנים, צריך לקבל גם את הסכמתה בעצם שגוף נותן הכשר יעבוד עם התקן שלה. זה לא מתקבל על הדעת שגוף נותן הכשר יאמץ תקן שוועדת הרבנים לא מסכימה שהוא יעשה את זה, זאת אומרת שהיא לא סומכת עליו.
תומר רוזנר
¶
כאן מוצע שלמועצת הרבנות הראשית תהיה אפשרות להגיד שהיא מטילה וטו על גוף נותן הכשר מסוים מטעמים שלה, מטעמים שקשורים ל - - -
רוני נויבואר
¶
אני רוצה לחדד כאן, גברתי. ועדת הרבנים היא ועדה שהמומחיות שלה בדיני כשרות, והכוונה היא שכשהיא קובעת את התקן זה שהיא תבטא את המומחיות הזאת, עם זאת בעצם מה שהיועץ המשפטי להבנתי, העיר פה, שזו הערה לדעתי נכונה מבחינת הסימטריה, אבל השאלה אם נכון היה לתת, ולדעתנו לא נכון לתת, לוועדת הרבנים סמכויות מנהליות. בסוף פה הרבנות כפופה לכל הכללים המנהליים שהרבנות כפופה אליהם, היא לא יכולה לסרב אלא מטעמים סבירים, היא חייבת בכללי צדק טבעי וזה אומר לצורך העניין נימוק, היא חייבת לפעול לפי כללים מנהליים. ועדת הרבנים, אני יודעת שהיועץ המשפטי סבור שצריך אולי היה לקבוע לגביה כללים מנהליים, אבל בסוף בפועל עמדת הממשלה היא שהיא גוף פרטי. הרעיון הוא שאם לצורך העניין ועדת הרבנים היא גוף בעל מוניטין, אז המשמעות היא שאנשים יבחרו ללכת לרמת התקן שהיא קובעת, אבל מכאן אנחנו נותנים לה כבר כוח ברמת הפיקוח.
תומר רוזנר
¶
לא, אבל מה את עושה במצב כזה, הבעיה היא, מגיע גוף שוועדת הרבנים אומרת: השם שלי, אני לא מוכנה שהוא יהיה על הגוף הזה, הגוף הזה הוא גוף בעייתי מאוד, הוא לא - - -
תומר רוזנר
¶
אני אעבור הלאה, הערה לסעיף מספר (8). ההערה הזאת, נדמה לי שנאמר לנו שהיא מקובלת, יש לקבוע סעיף מהותי של ניגוד עניינים ולא סעיף הצהרתי שמבהיר שחל על גוף נותן הכשר וכמובן גם על המשגיח חובת הימנעות מניגוד עניינים באופן כללי ולא כהצהרה שהוא מצהיר כתנאי לרישיון, כי החובה הזאת חלה עליו לא רק במועד מתן הרישיון. למיטב הבנתי ההערה הזאת - - -
תומר רוזנר
¶
הסעיף של ניגוד העניינים. אנחנו סברנו שיש מקום, גם בעקבות ההערות של יושבת ראש הוועדה, להבהיר שחייב להיות מצב שאין תלות כלכלית מהותית בין גוף נותן הכשר לבין המפוקח.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
נכון. אתם יודעים על מה מדובר? שלא יהיה מצב כמו היום באסם ובתנובה, ככה לפחות סיפרו לי, חסינות אפרופו, שלא יגידו שאני משמיצה פה - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לפחות ככה אמרו לי, שהם מחזיקים רב פרטי שלהם שהם משלמים לו, רב תנובה והם משלמים לו משכורת.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
יוליה, אני מסכים איתך שצריך לעשות ניגוד עניינים, בניגוד העניינים אני מסכים איתך, שלא יהיה מצב שהמשפחה של דודי עזרא, שהוא היה הבעלים של נטו – סליחה, בלי שמות. מונופול גדול או בעל גוף גדול בתחום הבשר - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
שיחזיקו רב וכשרוצים לשלם לו משכורת אדרבא ואדרבא, זה לא קשור אליי, אבל אני רוצה גוף חיצוני - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בדיוק. תעשו פה הבהרה מאוד ברורה. פה זה מאוד חשוב, שלא יהיה מצב שחברות עסקיות יקימו לעצמן בשליחת יד, או בחליפין, או ככה, חברות ותאגידים שיתעסקו בכשרות שלהם. צריך לנתק את הקשר הזה לחלוטין, לא יהיה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מי שרוצה להעסיק רב, עניינו, שיהיה לו לבריאות, אבל אני צריכה שיהיה לי בקצה גוף אחראי, שאם משהו לא בסדר, יש לי תאגיד רשמי על כל המשתמע מכך, עם כל האחריות שבנושא.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רק צריך להיזהר מדבר אחד, אורי מעיר את זה, ובצדק, שברור שאם לאותו אדם יש אינטרס כלכלי וזה, אבל שלא יהיה כזה התעלקות שלמישהו יש, איך הוא אמר, אחיין שיש לו דוכן פלאפל - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל החוק כרגע כן - - - הוא לא יכול, הוא נמצא בגוף הכשרות, הוא כבר אחד מגוף הכשרות, ההוא כבר לא יוכל לקבל הכשר מהגוף הזה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אלה הגדרות סטנדרטיות של קרבת משפחה ואם אתם רוצים לשמוע ממני צריך לשים סוף לכל הנפוטיזם בכל הגופים האלה, ברבנות, במועצת גדולי התורה, בכל המועצות הדתיות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אתה רוצה לשמוע ממני? כן, צריך לשים סוף לכל הדבר הזה. כשאני פותחת דוח מבקר המדינה ואני רואה מה קורה במועצת הרבנות הגדולה, זה אח, זה אחיין, זה בן דוד, זה אחיין, זה חתן, זה זה. אין, כולם שם משפחה. זה כבר לא בריא אפילו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אתם רואים את הכול מהעיניים שלכם, אבל תחשבו שיש עוד אזרחים במדינת ישראל - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל צריך להבין שההיסטוריה של הכשרות במדינת ישראל, לפני מדינת ישראל עוד, היא קהילתית. יש הכשר של ב', אבל הוא נותן הכשר של החסידות שלוקחים שם והם רוצים ויש להם חברות ועושים מהם יין ועושים דברים אחרים, יש שם קהילה גדולה מאוד. גם העדה החרדית התחילה כהכשר קהילתי - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
רק רגע. מטבע הדברים יש סוג ניגוד אינטרסים שהוא לא ניגוד אינטרסים. זה לא בעל מפעל ענק שבעצם הוא מפעיל לו גוף כשרות ו - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא, תאמיני לי, הוא לא קרוב משפחה של אף אחד, אם הוא היה אולי היה הולך להיות שם, אבל אין לו שום קרבת משפחה לבעלי המניות ולא למנהלים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז אנחנו נכתוב שמי שקשור למשפחת מקלב הוא לא בתוך החוק. יש הגדרות מאוד סטנדרטיות, קרבת משפחה מדרגה ראשונה, ניגוד עניינים, לא נחדש פה שום דבר.
תומר רוזנר
¶
עוד שלוש הערות. אני חוזר לפסקה (5). מעבר למה שגברתי אמרה לגבי הנושא של הרב המקומי. ההגדרה של המומחה ההלכתי היא כרגע הגדרה שאומרת שזה מי שיש לו בקיאות בדיני כשרות להנחת דעתו של הממונה. נאמר בדיון קודם שזה צריך להיות תנאי כשירות אחרים, אני מציע שהממשלה תשקול שוב. אנחנו חושבים שההגדרה צריכה להיות הרבה יותר ברורה, מה הם התנאים, ואני הבנתי מדברים שנאמרו על ידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת שיש למעשה דרישות אחרות.
בכל מקרה אני חושב שהנושא הזה צריך להיבדק שוב. ההערה השנייה מתוך הארבע, אני לא אחזור עליה שוב, אני רק אומר שוב את הסימטריה בין אפשרות הווטו של הרבנות לעומת ועדת הרבנים. אני לא אחזור על זה.
הראל גולדברג
¶
חבר הכנסת מקלב, המטרה הייתה לא להגביל גופים, כולל קיימים, שהם לא מחזיקים בהכרח את התעודות האלה, אבל יש להם צבירת ניסיון להיכנס לתוך המשרה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז אתה יכול לכתוב זה או זה, או ניסיון 20 שנה. אתה יכול לכתוב. תעשה משהו, אבל אתה מסתכל בעין אחת מהזווית שלי, אבל מצד שני, אני גם מסתכל מזווית אחרת, שיכול להיות מומחה הלכתי שהוא עם כושר לרבנות, זה עדיין לא - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
דקה, חבר הכנסת מקלב. למשל אני ראיתי, לא ראיתי, סיפרו לי, למען האמת, שהיה אתמול תחקיר בערוץ 13 על רב הכותל שמתברר שאין לו בכלל תעודה של רב. אנחנו צריכים עדיין איזה שהיא אסמכתא שבן אדם למד, סיים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני, לימד אותי אבא שלי עליו השלום, כשהייתי בן שנתיים וחצי, הוא אומר לי: אתה כשאתה מדבר משהו צריך לפקוח עיניים ואוזניים. אז תקשיבי, זה קשור - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני דורש הרבה יותר מזה, זה לא מספק רב. כתוב עכשיו, כמו שאמר תומר, כתוב ידע הלכתי, אמר מנכ"ל המשרד לשירותי דת שהם יבקשו גם שיש לו כושר לרב. אמרנו שגם כושר לרב זה עדיין לא מספיק. מומחה הלכתי לגוף כשרות ענק שנותן - - -
הראל גולדברג
¶
חבר הכנסת מקלב, ההצעה שלנו היא אולי להוסיף, כמו שאמר מוני מקודם, שהוא רב בעל מומחיות בדיני הכשרות וניסיון בתחום זה. כלומר להוסיף גם ניסיון וגם את ה - - -
תומר רוזנר
¶
שוב, אני מציע שתשקלו את הדברים, הדברים צריכים להיות מוגדרים בצורה מאוד מאוד ברורה ומדויקת.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אם אתה מדבר על ניסיון, כמה שנים? תחשבו על ניסיון. בדרך כלל יש שנות ותק, ניסיון.
תומר רוזנר
¶
ההערה הבאה שלי היא הערה מינורית, אני רק מפנה את תשומת הלב שלוחות הזמנים שמופיעים בסעיף זה לא כל כך מתיישבים עם לוחות הזמנים של מסגרת הבקשה למתן רישיון כי אם ניתנת לרבנות הראשית תקופה - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
שמענו אותך. נציגי הממשלה, תשימו לב מה שעכשיו אמר היועץ המשפטי וגם מה שאמר חבר הכנסת מרגי, יש אי סימטריה בין הזמנים. צריכה להיות התאמה בין - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לממונה אתם נותנים 45 יום, למבקש רישיון חדש, מתוכם 30 יום המתנה של הרבנות, מה נשאר לו בשביל לבדוק את מבקש ההכשר?
תומר רוזנר
¶
ההערה האחרונה שלנו היא לגבי סעיף קטן (ג), זו הערת מיקום, נוסח, היא לא כל כך קשורה לתנאים למתן רישיון, היא צריכה להגיע לסעיף המתאים שקשור לתכנית ההשגחה או להתאמה לתקן, או דברים כאלה. היא ממש לא קשורה לנושא של תנאים למתן רישיון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הם צריכים לחזור עם תשובה, כי אני חושבת שזה לא הגיוני לדרוש מהמשגיח את הדרישות האלה. חברים, קצת לשים גבולות, בסוף זה לא עובדי שב"כ ולא מוסד.
הייתה פה שאלה, באו אליי ממינהל הכנסת ושואלים מתי אנחנו נסיים, כי אם אנחנו מתעכבים פה צריך להביא עובדי כנסת מהבית. מבחינתי כך או כך אני חייבת היום לסיים את ההקראה של הנוסח.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא אני אומר את זה, את אומרת את זה. אנחנו לא יכולים לדעת, כמה עמודים עוד נשאר? איזה נושאים נשארו?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
רק שנייה, יעקב. אני רוצה להגיד הצעה הוגנת, אני חושב שלא צריך להביא עובדים מהבית.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יוליה, תשמעי את העצה שלי, את קבעת את הישיבה הבאה ביום שלישי ב-12 בצהריים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אין ישיבה שלא נדון. זה שאת רוצה לגמור נוסח, אתם עצמכם לא מוכנים. בואו, רבותיי, זו בושה, לא היה תקדים כזה, לא היה קצב רצחני כזה של חקיקה. רבותיי, זה פול טריילר, זה לא סיטרואן. מה זה? אין לכם מה לומר. אני אומר לכם מרב ישראלי הייתה מקבלת התקף לב אם הייתי עושה לה את זה.
שמעון מוני מעתוק
¶
רק אני רוצה להתייחס להערה הרב מרגי על ה-30 ימים שניתנו לרבנות. העירה לי פה רוני שיש 45 יום שהממונה צריך לתת תשובה למגיש הבקשה. ה-30 יום הם בעצם בתוך ה-45 יום שגם לא צריך לחזור.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני חושב שאסור להביא את העובדים של הכנסת מהבית ואני בכל מקרה, אני לא יודע מתי מתכוונים להביא את העובדים, אני מוכן לבוא לפה ביום ראשון, אפשר לקבוע פה ביום ראשון מ-12 עד ארבע ונגמור את ההקראה כמו שצריך.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל יש לי כבר דיון של מטרו ביום ראשון, אתם לא מפנימים שחוץ מכשרות יש גם דברים אחרים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז אנחנו ממשיכים, אין ברירה. צריך להבין, מבחינת הייעוץ המשפטי, תומר מפוצל בינינו ובין ועדת הפנים של הכנסת - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בגלל זה אנחנו צריכים להתאים את ישיבות הוועדה שלנו עם הלשכות המשפטיות, זה גם תומר וגם לשכה משפטית של ועדת הכלכלה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך את האמת, אנחנו יש לנו כוח, אין לנו בעיה, אנחנו כבר רגילים ועובדים, אני רק חושב שאיכות הדיון בכל שעה נוספת הולכת ומצטמצמת.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
זה לא דיון רציני. אם חייבים להקריא את זה היום, נסיים את החבילה הזו היום, זה לא דיון רציני.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני לא אשם והציבור לא אשם. הציבור לא אשם, צריך להביא לו חוק תקין, חוק ראוי וחוק הגון.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כשאת יודעת, אגב, שחלק גדול מהתיקונים, את יודעת שאמורים להיות הרבה מאוד תיקונים, אחר כך הם יצטרכו להיות מוקראים עוד פעם. מה קרה? אז הם יבואו בשבוע הבא עם חלק מהתיקונים ותחסכי לך זמן. כי אנחנו לא יכולים, תקשיבי, לעשות את העבודה שלנו פלסתר, אנחנו עושים את זה בדברים שבאמת מעניינים אותנו. ההקראה מבחינתנו זה לא - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
סוף מעשה במחשבה תחילה, שהממשלה לקחה לה יותר זמן על התקציב מאשר הכנסת זה אומר דרשני, זה החטא הקדמון, היה צריך לתת את כל הזמן הראוי לכנסת ולממשלה הכי פחות זמן.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רק אני רוצה מילה לפני ההתייעצות. מבחינתנו ההקראה זה לא איזה שהוא הליך סתם, אנחנו היום מעלים את כל הדברים - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
גם אתה צודק, גם אתה צודק וגם אני צודקת, כולנו צודקים. אנחנו יוצאים להפסקה של עשר דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 20:07 ונתחדשה בשעה 20:24.)
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חברים, אנחנו חזרנו. אני רוצה רק לענות לחבר הכנסת מרגי. אני אמרתי למי שאמרתי, השר מתן כהנא הוא טייס כנראה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מתן כהנא הוא טייס ראשי, אני טייסת משנה שלו ואם חס וחלילה לטייס הראשי יקרה - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אם חס וחלילה, שלא נדע, אם לטייס הראשי שלי יקרה משהו אני אוכל להביא את המטוס בבטחה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה להודיע לך, בשם הנוסעים, אנחנו על המטוס, אנחנו על הבורד, אם זה כל הלילה, אם זה מחר עד הבוקר.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז אתה יכול להיות בטוח שאני אביא אותך בבטחה הביתה, הכול בסדר. הדבר הזה יקרה. אז אנחנו ממשיכים, חברים.
רעות בינג
¶
2יב. תנאים ברישיון
(1) ממונה יקבע ברישיון תנאים שיש לקיימם בתקופת תוקפו של הרישיון.
(2) תנאים ברישיון יכללו, לכל הפחות, התייחסות לנושאים המפורטים בסעיף 2י(ב).
2יג. אישור סמלי כשרות
באישור סמלי הכשרות שבהם ישתמש גוף נותן הכשר יבטיח הממונה כי אין בסמלי כשרות אלה או באופן השימוש בהם כדי להטעות.
תומר רוזנר
¶
לגבי הסעיף הראשון, אנחנו סברנו שלא כל כך ברור מה זה לקבוע תנאים ברישיון, על מה מדובר, על איזה תנאים אנחנו מדברים, ראוי לפרט לפחות באופן כללי את סוג התנאים שאנחנו מדברים בהם.
לגבי סמלי הכשרות, אנחנו חושבים שהסמכות שניתנה לממונה בהקשר הזה היא צרה מדי כי הסמכות שניתנה לו לעניין אפשרות הטעיה בסמלים, אנחנו חושבים שיש מגוון רחב הרבה יותר של שיקולים שצריך לשקול כשבאים לאשר סמלי כשרות, בין היתר בעקבות הערות שגם הושמעו כאן. הסמלים צריכים להיות כאלה שהם תחליפיים במובן הזה שלא יקשו על בעלי עסקים להחליף אותם כשצריך. ראוי לשקול כאן סמכות רחבה יותר שתבטיח שהממונה יוכל לשקול היטב את כל השיקולים הרלוונטיים גם לעניין הסמלים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הרבנות או משרד הדתות, התייחסות להערה של היועץ המשפטי. בסעיף יב תומר אומר שצריך לפרט יותר את התנאים, שזה יהיה יותר ברור, ובסעיף יג להסדיר מה זה סמלי כשרות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו דיברנו על זה שיהיה הבדל בסימן כדי לא להטעות את הציבור. דיברנו על זה קודם כבר. זה נרשם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
בין גוף שעובד לפי הרבנות ובין ועדת הרבנים. שיהיה הבדל בסמל, שהציבור יידע שזה שייך לוועדת הרבנים וזה שייך לגוף שעובד לפי הכללים של הרבנות הראשית. דיברנו על זה, ההערה הזאת נרשמה ומשרדי הממשלה הסכימו להערה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז כמה דברים צריכים כדי לא להטעות. אדוני היועץ המשפטי, כדי לא להטעות את הציבור בשני מובנים, האחד, זה להבדיל בין כשרות המהדרין לכשרות הרגילה, וגם בין, מה שאמרו כאן, בין ועדת הרבנים לבין גוף כשרות, אבל אנחנו כל הזמן מדברים על התעודה, יש גם סמלים, חותמות, מוצרים.
תומר רוזנר
¶
כן, כן. מה שנאמר כאן, חבר הכנסת מקלב, זה בדיוק עונה על מה שאתה אומר, זו סמכות שאומרת שהממונה בעצם צריך להבטיח שלא תהיה הטעיה של הציבור. מה שמטריד אותך זה שבאמת האנשים יתבלבלו בין הסמלים האלה לאחרים ויש פה את הסמכות של הממונה, כך אני מבין את זה לפחות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא, אני חושב שהחוק צריך להגיד את זה, לא רק הממונה, אני הייתי רוצה שהחוק ידרוש את זה, שלא תהיה הטעיה. אנחנו בתעודה, נניח שאפשר ליצור, בחותמת שעל המוצרים, חלק זה מפעלים שנותנים להם הכשר ואז החותמת יכולה להיות מטעה, היא כבר לא משהו גדול, זה כבר לא תעודה, שם צריך להיות ההבדל ביניהם מספיק בולט שזה הרבנות וזה ועדת הרבנים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני מסכימה איתך לחלוטין. משרדי הממשלה, אנחנו צריכים להגיע למצב שאזרח מהיישוב מסתכל על החותמת והוא מבין שזה התאגיד שעובד לפי כללי הרבנות וזה ועדת הרבנים, גם בתעודה וגם בסמל, וגם שיהיה את השם של הגוף, של התאגיד, שנותן את זה. שיהיה לכל העניין הזה אבא ואמא.
הראל גולדברג
¶
כבר עכשיו כתוב שכל השימוש בסמכות נועד כדי למנוע את הטעיית הציבור, אבל אנחנו כן נבחן אפשרות של הרחבה.
יפתח עשהאל
¶
בגלל זה יש שני סוגים של סמלים. מה שאת מתארת עכשיו זה ההבדל בין כשרות שהוא כשר לבין מהדרין לתקנים, כתוב בחוק שיש סמלים לתקנים, אלה סמלים שונים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הראל, מציע ידידך, אני חושב שהוא צודק, לעשות 'לא בהכשר הרבנות'. אם אתה רוצה לעשות את ההבדל, הכשר הרבנות, כמו שהיה כתוב 'בהכשר הרבנות', אז בסמל - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
'באישור הרבנות', שיהיה כתוב לא באישור, באלה של ועדת הרבנות לא באישור הרבנות.
רעות בינג
¶
2יד. סירוב לתת רישיון
הממונה רשאי לסרב לתת רישיון מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, אף אם מתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 2יא, אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) מתנהל נגד מבקש הרישיון, מנהלו, בעל השליטה בו, מומחה הלכתי מטעמו או מי שמשמש כמשגיח מטעמו, הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות בעל רישיון למתן תעודת הכשר, או להיות בעל שליטה, מנהל, מומחה הלכתי או משגיח, לפי העניין, וטרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה;
(2) ניתן לגבי מבקש הרישיון או בעל שליטה בו צו לפתיחת הליכים לפי צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, או שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) בעל שליטה במבקש הרישיון או מנהלו הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס;
(2) ניתן צו לפירוק מבקש הרישיון או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב.
תומר רוזנר
¶
לא, קודם כל אני אנסה להסביר. פה מדובר על אפילו הליך מחמיר עוד יותר שמדבר על כך שניתן לממונה שיקול דעת לא לאשר גוף נותן הכשר אם מתנהל הליך פלילי, כלומר חקירה פלילית.
תומר רוזנר
¶
כתוב כאן הליך פלילי. אני לא מכיר את המינוח הזה מחקיקה אחרת, אני יודע על פתיחה בחקירה פלילית, אני לא יודע אם הוראה ובדיקה של יועץ משפטי לממשלה זה מתנהל הליך פלילי. אני לא יודע, אם רוצים שבכלל תהיה אפשרות ל - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
איך יכול להיות שהוא רשאי לא לתת בשל הליך פלילי בטרם הוגש נגדו כתב אישום, איך זה יכול להיות?
יפתח עשהאל
¶
הנוסח הזה נלקח מחקיקה קיימת, אני לא זוכר עכשיו להגיד מאיזה חוק זה נלקח. בהמשך להערה הקודמת שהערתם לגבי - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
חשוב מאוד. אתה לא מבין? הם באו ואמרו הולכים לעשות חוק על הדברים של הדוסים, הרמאים, הגנבים, אז הם הביאו פה, הם אספו מכל מקום אפשרי משהו פלילי כזה או אחר והדביקו פה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני הייתי אומר אולי הצעת פשרה, בתחום הזה, אם יש בתחום הזה של הכשרות ספציפית אז יכול להיות שטיפה צריך להחמיר, שיכול בינתיים לא לתת לו. כשזה מתפתח ו - - -
יפתח עשהאל
¶
כמו שהסברנו בסעיף הקודם לגבי המשגיח, הנוסח הזה מתייחס אך ורק לגבי עבירות שהן רלוונטיות לתחום - - - לגבי המינוח הליך פלילי, זו הערה אחרת - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
יש הבדל בין הליך פלילי, יש אחר כך כתב אישום ואחר כך יש הרשעה. אוקיי, כתב אישום זה אולי עוד איכשהו אפשר לחשוב על זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני גם חוזר בי ממה שאמרתי, עלול להיות שמתחרה ששומע שזה גוף כשרות, אז הוא ישלח משהו ואז הוא יעצור אותו.
יפתח עשהאל
¶
אנחנו סבורים שבאופן מהותי חשוב מאוד לבדוק, לתת לממונה סמכות לא לתת רישיון, לסרב לתת רישיון לגוף או למבקש רישיון שמורשע בעבירה שהיא רלוונטית.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הורשע זה סיפור אחר. טוב, הבנו. אני מקווה מאוד שאתם רושמים את כל הדברים האלה, יש פה זיכרון קולקטיבי מצוין.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני לא יודע מי זה הממונה הזה, כן? הרי אנחנו נמצאים בתעלומה בכלל מה זה הממונה, מי זה הממונה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
מה, השארנו להם 500 מינויים בדתות, בפנים ובמשרדים אחרים, עוד ממונה אחד, מה אתה כל כך תוהה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני לא יודע מה זה. אני רק מבין דבר אחד, שאם הממונה הזה יש לו גם דעות בכשרות ויש לו גם העדפות בכשרות ויש לו גם זה, אז צריך רק לקחת את כל הסמכויות שאתם נותנים לו, הוא קיבל סמכויות יותר מהייעוץ המשפטי לממשלה, יותר מ - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
טוב, חבר הכנסת אשר, הבנו. אני חושבת שפה הדעה של כל חברי הכנסת היא מאוד ברורה. יעקב מרגי, אני רק מבקשת ממך, הדעה של כל חברי הכנסת היא מאוד ברורה, תעשו שיעורי בית, זה צריך לצאת מפה, זה לא הוגן.
תומר רוזנר
¶
לגבי העילות האחרות שמצוינות כאן, פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון לא רלוונטי לעניינו של מבקש מכיוון שמדובר בתאגיד, תאגיד לא עובד לפי חוק חדלות פירעון, למיטב הבנתי, אלא לפי פקודת החברות.
רוני נויבואר
¶
אדוני היועץ המשפטי, חוק חדלות הפירעון לדעתי ביטל את סעיפי פקודת החברות הנוגעים בחדלות פירעון והשאיר שם רק את הסעיפים הנוגעים לשעבודים.
תומר רוזנר
¶
אם זה ככה אז זה בסדר גמור. אני רק מבקש שתבדקו את זה שוב, כי אני לא מספיק מכיר את נושא הליכי חדלות פירעון ואם זה כך אז זה נותן מענה לעניין.
בנוסף לכך יש פה את הנושא של מונה אפוטרופוס או פסול דין, גם כאן אני מציע לבדוק את זה לאור ההוראות החדשות של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תיקון מספר 30 ומשהו, אני לא זוכר את מספרו המדויק, אני חושב שהיום כבר לא נוהגים להשתמש בעילה הזאת כעילת פסלות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אבל, יעקב, תחשוב בהיגיון, מישהו שיש לו אפוטרופוס, הוא יכול להיות בעל תאגיד? לא.
רוני נויבואר
¶
גברתי, אולי אני אסביר לאדוני, יש לנו בעצם תפיסת עולם רוחבית מתי אתה יכול להיות בעל תפקיד או לא. זה בדרך כלל סטנדרט.
תומר רוזנר
¶
אני אומר, הנושא הזה, כיוון שלא היה סיפק בידינו לבדוק את זה אז אנחנו חושבים שכדאי לבדוק את זה שוב, כי למיטב זיכרוני יש איזה שהוא שינוי בנושא הזה. הנושא של צו פירוק, אם גברתי אומרת שזה חלק מחוק חדלות פירעון, צווי פירוק, אז אינני מבין את הצורך לחזור. אם פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, אז בוודאי שגם מתן צו פירוק זה – תחושתי הייתה שיש איזה שהיא אי הלימה בין הדברים. שוב אני אומר, אנחנו לא בדקנו את זה מפאת קוצר הזמן, אני הייתי מבקש שהנושא הזה ייבדק שוב.
מכל מקום, אם מדברים כבר על הליכים שהם הליכים שקרובים לחדלות פירעון אז אנחנו צריכים לדבר גם על נושא של הקפאת הליכים כלפי התאגיד הזה, לאו דווקא הליכי פירוק ובדרך כלל מקובל כשמדובר בדברים האלה, מתייחסים לשלב הבקשה וגם לשלבים של מינוי כונס נכסים זמני ומפרק זמני, לאו דווקא לצו פירוק קבוע. הדברים האלה צריכים להיבדק, לדעתי יש פה משהו – על פני הדברים, אני אומר, לא בדקנו את זה לעומק מפאת קוצר הזמן, אני חושב שיש פה דברים שלא מסתדרים אחד עם השני.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
טוב, זה הערות משפטיות שכדאי שמשרד המשפטים יבדוק את ההערות האלה לעומק כדי לא ליצור מצב אבסורדי בתוך החוק.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לפי רשימה שערכתי היום זו הבדיקה ה-31 שצריך לעשות מהדיון של היום. רשמתי לי כמה בדיקות צריך לעשות המשרד, הרבנות והמחלקות המשפטיות, זו הבדיקה ה-31.
יפתח עשהאל
¶
רציתי רק להגיד שאת עניין הקפאת ההליכים בעקבות הערות הוועדה אנחנו בדקנו והתשובה שקיבלנו שבעקבות התיקון האחרון של חוק חדלות פירעון אין צורך להתייחס יותר לנושא הזה. אנחנו כמובן נבדוק את זה שוב בהמשך להערה הקודמת.
רעות בינג
¶
2טו. עיכוב החלטת הממונה
נוכח הממונה כי מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 2יד, רשאי הוא לעכב את החלטתו בעניין מתן רישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום הליכים כאמור באותו סעיף.
2טז. תקופת תוקפו של רישיון
(1) תוקפו של רישיון שניתן לגוף נותן הכשר לראשונה יהיה לשלוש שנים ורשאי הממונה לחדש את תוקפו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
(2) רישיון שניתן לבקש רישיון לאחר שחלפה שנה או יותר מתום תקופת תוקפו של רישיון קודם שניתן לו, או שניתן לאחר שרישיון קודם שלו הותלה או בוטל לפי הוראות חוק זה, יראו אותו לעניין חוק זה כרישיון שניתן למבקש הרישיון לראשונה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני רוצה הגבלת זמן לבירור של הממונה, זה לא יכול להיות בלתי מוגבל. בן אדם פנה, הממונה מסרב או מקבל החלטה, כמה זמן יש לו? תוך חודש, שלושה חודשים? 45 יום עם אופציה לעוד?
תומר רוזנר
¶
לא, כאן מדובר על מצב שבו לפי ההצעה כרגע יש הליכים פליליים או שיש צו פירוק. אגב, אפרופו זה גם לא מתיישב לנושא הזה, כאילו אם יש צו פירוק יש צו פירוק, אין כבר הליך נוסף, אז עד מתי הוא יעכב את ההחלטה? מונה לו אפוטרופוס, עד מתי הוא יעכב את ההחלטה? זו לא החלטה זמנית שעשויה להשתנות, זה לא הליך פלילי.
תומר רוזנר
¶
קודם כל המבקש, לא ממנים לו אפוטרופוס כי הוא תאגיד. יש פה צרימות, נראה שצריך לעבור על זה שוב.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
זה לא לשלול, זה לא לתת. אבל היום אתה לא יכול להתקבל כעובד מדינה אם יש נגדך תהליך תלוי ועומד. אתה לא יכול לתקן דרך החוק הזה את כל העולם. אם עכשיו אתה בן אדם שיש נגדו כתב אישום, הוא רוצה להתמודד למכרז של המדינה, הוא לא יכול אם יש נגדו הליך תלוי ועומד, נכון?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל, אבי, זה בכל המדינה, בכל דיני העבודה, דיני המדינה. אתה לא יכול לצפות שדרך החוק הזה אני אתקן את כל העוולות של כל העולם.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
הוא כבר לא חייב, הדופי לא מתקיים. סליחה, תומר, שאלה. אני יודע שהמבקש הוא תאגיד, אבל כולנו יודעים שהתאגיד הוא גולם, עומדים מאחוריו בני אדם ובוא נאמר, וזה קיים בעסקים לצערנו הרב, אדם פושט רגל פה, מקים חברה עם שם אחר, עם שנת לידה אחרת.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו דיברנו על זה שאנחנו רוצים למנוע למשל ש-Y עשה חברה, פשט רגל או שזה ואז הוא פותח Y-2000.
רעות בינג
¶
2יז. הודעה על שינוי פרטים
בעל רישיון יודיע לממונה בכתב על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון בתוך 15 ימים מיום השינוי.
2יח. הצגת רישיון
בעת ביקורו של נציג מטעם גוף נותן הכשר, לרבות משגיח מטעמו, בעסק אשר לו הוא נותן שירותי השגחה, יציג את הרישיון שניתן לגוף נותן הכשר לבעל העסק או לאדם בעל תפקיד בעסק.
תומר רוזנר
¶
ההערה היחידה שלנו היא לסעיף יח, הוא צריך להיות מדויק טיפה יותר, כי רק לתאגיד נותן הכשר יש רישיון. בעקבות הערות שלנו שהתקבלו כבר למשגיח יש תעודה, הוא צריך להציג את התעודה שלו ולא את הרישיון.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אתה סומך על היכולות של בעלי התפקידים ברבנות הראשית? חוץ מיוחאי, אני מלא הערכה אליו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני מצטערת, תומר, אבל לדעתי זה נשמע לי קצת שאתה מסבך. אני עסק, אני עשיתי חוזה התקשרות עם חברה, בא אליי משגיח, אני יודעת שזה מוני או שזה שלומי או שזה יוסי, מה אני צריכה שתהיה עליו תעודה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אולי זה מתחזה? הפוך, אני רוצה שתעודה גם תהיה במקום בולט כי זה נותן הרבה יותר תוקף למשגיח במקום.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז זה תג עובד, מה שכל חברה תעשה לעובדים שלהם. חברים, באמת, העובדים שלנו בכנסת, גם לנו, יש את הכרטיס הזה, תג עובד. אני לא חושבת שממונה צריך להנפיק כאלה תעודות.
תומר רוזנר
¶
הוא בא למסעדה, בדרך כלל במסעדה יש הרבה תחלופה, אם זה מלצרים, הוא בא בשש בבוקר, לא תמיד נמצאים אותם אנשים, לא כל כך מכירים אותו, הוא בא: אני המשגיח, הנה התעודה.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
תומר, תקשיב לי, כל אחד שנכנס למסעדה ואומר שהוא המשגיח הוא מושך עליו חמת זעם. אני לא יודע אם יהיו הרבה קופצים להתחזות כמשגיח.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תומר, אני חושבת שזו דרישה מוגזמת, בסופו של דבר כשבא אליך חשמלאי או כל עובד אחר, במסעדה או במפעל אתה - - -
תומר רוזנר
¶
לא, אבל במקרה הזה, המשגיח שמגיע לבית העסק, הוא מגיע לאו דווקא בשעות קבועות, צריכים לאפשר לו לבצע את העבודה שלו גם אם לא - - -
תומר רוזנר
¶
חשמלאי שאת מזמינה הביתה, את יודעת שהזמנת ואת רוצה לתת לו לבוא. לפעמים יש עובד חדש במסעדה, שהוא פותח את המסעדה בבוקר והמשגיח מגיע, הוא אומר: מי אתה? מה זה אתה המשגיח? כאילו אני לא מכיר אותך. הוא צריך לתת לו להיכנס.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז אנחנו יכולים ליצור שכל תאגיד יעשה לעובדים שלו תג. כמו שאיפה שבעלי עובד, יש לו תג עובד, לעובדים שלנו, היועצים הפרלמנטריים שלו, יש להם תגים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל אני לא חושבת שזה בכלל ממונה, ברגע שזה אושר למה שממונה עוד ינפיק תעודות מירושלים, תומר?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני חושב שהנוסח היה צריך להיות אחרת, שבעל העסק צריך לאפשר למשגיח להיכנס בכל שעה ובתנאי שיציג תעודה מזהה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
וזה כן חשוב, אני אגיד לך למה, כי תאגיד כלכלי יכול לתת לו עוד עיסוקים, הוא יכול לקחת איזה עובד אחר ולהנפיק לו איזה אישור, פה זה אישור שהאחריות של ממונה.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
- - - מיותר התוספת של תעודה מזהה. אני נכנס לעסק ואומר: קוראים לי חיים זוכמיר, אם הוא לא מכיר אותו שיציג תעודה מזהה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז יכול להיות שזה יהיה תעודה מטעם התאגיד. חברים, סליחה, בואו לא נתפזר. יכול להיות שפה פשוט צריכה להיות תעודה מטעם התאגיד שהוא מועסק בו, כמו תג עובד.
תומר רוזנר
¶
אחת משתיים, אם הממונה מאשר את המשגיחים האלה, אם התאגיד בוחר את המשגיחים שהוא רוצה, את צודקת, אז הוא גם שייתן להם תעודות, אם הממונה מאשר אותם אז בתי העסק צריכים לדעת שאלה המשגיחים. למה אנחנו רוצים שהממונה יאשר אותם?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני רוצה להשאיר את הנושא הזה לשיקול – כי באמת אני חושבת שזה משהו טכני, יכול להיות שתומר צודק, אני לא הייתי מתעקשת על זה. מה אתה אומר, מנכ"ל הרבנות?
הראל גולדברג
¶
אני חושב שכשמגיע משגיח לבית עסק הוא צריך להציג את הרישיון שלו בפני אחרים. בעל תפקיד ניהולי שנמצא שם זה יכול להיות בעל עסק, זה יכול להיות אחראי משמרת, אבל אין שום הצדקה שהוא יסתובב עכשיו עם הרישיון בין כל אחד ואחד מהמלצרים בעסק ויגיד לו: אדוני, אני מוסמך, יש לי רישיון.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
טוב, אני הולכת להסכים עם תומר כי יש בזה היגיון, אנחנו שמנו תנאים מאוד קשוחים על המשגיח, לא יקרה שום דבר אם הממונה ינפיק איזה שהיא תעודה.
תומר רוזנר
¶
אני פשוט לא מאמין למה שאני שומע, לכל מאבטח, לכל מי שעושה פעולות, פעולות פיקוח, פעולות השגחה ופעולות כאלה, יש תעודה.
הראל גולדברג
¶
הרבנות מספקת למשגיח תעודה של משגיח, שזה הסמכה, אף אחד לא אמר שמקבלים על בסיס התעודה הזו את המשגיח לעבודה. ברגע שהמשגיח מתקבל לעבודה אצל הגוף הפרטי אין שום סיבה שהממונה עכשיו ינפיק לכל אחד מהם תגים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תומר מתכוון למשהו אחר לחלוטין, הוא מתכוון שבן אדם עבר את המבחנים, יש לו רישיון, הוא מקבל תעודה שהוא משגיח. כי נכון, היום אני עובדת אצלך, מחר אני עובדת אצל אורי.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
עכשיו אני עובד בתאגיד X – לא, הפוך, דווקא בגלל מה שאת אומרת התעודה חייבת להיות עם זיקה לאותו תאגיד שהוא עובד בו.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, זה באמת, בן אדם יכול לעבוד פה ואחר כך לעבוד שם, לעשות תיאום מס, זה בסדר.
תומר רוזנר
¶
זו שאלה שגם נשאלתי בהפסקה, אני גם אגיד את זה לפרוטוקול, משגיח, זו לא חייבת להיות עבודתו היחידה, הוא יכול לעבוד בעבודות אחרות, הוא יכול להיות מורה, הוא יכול להיות בכל עבודה אחרת שאין בה ניגוד עניינים כמובן.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
לא, זה ברור, אבל שיקול דעת, אם אני יודע שהוא עובד במשרד שמונה שעות ולפעמים הוא גם נדרש לשעות נוספות ואחר כך הוא יהיה משגיח, אז לא עשינו כלום באסדרה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל הוא לא בשירות המדינה. בוא נחזור לתעודות. בן אדם למד, קיבל תעודה, יש לו תעודה שהוא משגיח. זה סיפור אחד, נכון, נציגי הממשלה?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תעודה. אחר כך הוא עובד באיזה שהוא עסק, העסק יספק לו תג, משהו, שהוא עובד אצל מוני.
תומר רוזנר
¶
הממונה לא יספק לו תג, הוא צריך לבוא עם התעודה שלו שהוא יגיד שהוא משגיח. אם התאגיד רוצה שייתן לו תג הוא ייתן לו תג.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, כשהתאגיד מגיש בקשה לרישיון, אז שני תאגידים יכולים לרשום את אותו משגיח בתוך פיירול שלהם.
הראל גולדברג
¶
אני מבקש רק לתקן, את התעודה הוא מראה רק לבעל התפקיד הניהולי, אם זה בעל העסק או אחראי משמרת.
תומר רוזנר
¶
שוב פעם, אנחנו מסבירים. בעל תפקיד ניהולי לא נמצא בשעות הבוקר במסעדה שהוא בא לבדוק אותה ולהדליק את ה - - -
תומר רוזנר
¶
הוא לא אחראי במקום. הוא לא צריך לברר מי האחראי, כשהוא בא להיכנס הוא צריך להראות שיש לו תעודה והוא בא להשגיח, זה הכול. הוא לא צריך להסתובב בין כל העובדים.
הראל גולדברג
¶
אבל זה ברור שזה עם הכניסה ולא צריך להראות לכל העובדים. צריך להבהיר את זה אחר כך בנוסח, תומר.
רעות בינג
¶
2יט. ביטול, התליה או פקיעה של רישיון
(1) הממונה רשאי, לאחר שנתן לגוף נותן הכשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע חלקי, מטעה או שגוי;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון לפי סעיף 2יא;
(3) גוף נותן הכשר הפר הוראה מהוראות חוק זה החלה על פעילותו, לרבות הפרה של תנאי שקבע הממונה ברישיון שלו, או תנאי מתנאי תקן הכשרות שלפיו הוא פועל;
(4) הגוף נותן ההכשר פעל בחוסר מקצועיות במתן שירותי השגחה או הפעיל את סמכויותיו באופן לא נאות ובדרך העלולה לפגוע באמינות שירותי ההשגחה;
(5) גוף נותן הכשר החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמנים בעניינו.
(2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אם נודע לממונה מידע שיש בו כדי להשפיע על מתן רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף נותן הכשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג את הרישיון או להתנותו בתנאים, לרבות בדרישה לבחינת עמידתו בתנאים לקבלת רישיון כאמור בסעיף 2יא; הממונה ייתן החלטה לפי סעיף קטן זה בתוך 30 ימים מיום שנודע לממונה מידע כאמור.
(3) הממונה ישלח הודעה בדבר החלטה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לכל עסק אשר הוא או מצרך שהוא מייצר קיבלו תעודת הכשר מהגוף נותן ההכשר שלגביו נשלחה הודעה כאמור ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית.
(4) אם ביטל הממונה רישיון או התלה אותו, או אם הסתיימה תקופת תוקפו של רישיון מכל סיבה אחרת, ייתן הממונה הוראות לעניין בקשות לתעודת הכשר שגוף נותן הכשר החל לטפל בהן לפני תום תוקפו של הרישיון ואשר הגוף נותן ההכשר טרם סיים את הטיפול בהן, ולגבי תעודות הכשר שנתן כדין טרם סיום תוקפו של הרישיון, ורשאי הממונה להורות כי ההשגחה על עסקים אלה תבוצע בידי גוף נותן הכשר אחר שנתן את הסכמתו לכך, ובהתאם לתנאים שהורה הממונה.
רעות בינג
¶
ואני ממשיכה עד סוף הסימן.
2כ. הגבלה על העברת רישיון ועל העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון
(1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה.
(2) הועברה השליטה בגוף נותן הכשר יפקע רישיונו אלא אם כן אישר הממונה מראש ובכתב כי אין בהעברה כדי לפגוע בתוקף הרישיון, ורשאי הממונה להורות כי גוף נותן הכשר שהועברה השליטה בו טעון רישיון חדש.
(3) הממונה ייתן אישור לפי סעיף קטן (ב) אם שוכנע שמתקיימים בבעל השליטה הנעבר כל התנאים הנדרשים מבעל שליטה לצורך מתן רישיון.
תומר רוזנר
¶
בעצם בסעיף הזה מתמצות לפחות לעת עתה הסמכויות שיש לממונה כלפי הגוף נותן ההכשר. אנחנו נעיר לגבי האפשרות להתלות רישיון שלא נקבעה פה שום הגבלת זמן של התליה, אנחנו לא כל כך מבינים את העניין הזה. אם רוצים לדבר על התליית רישיון צריך לדבר לאיזה תקופה אפשר להתלות ולא לבטל.
עיקרון נוסף שחסר לנו כאן זה שלא ישתמשו בסמכויות האלה, לא של ביטול ולא של התליה, אם אפשר לתקן את המעוות. זאת אומרת אם הממונה סבור שיש איזה שהיא בעיה עם בעל הרישיון, לדעתנו, וזה מקובל במספר דברי חקיקה שאנחנו מכירים ויש אפשרות שהוא יתקן את ה - - -
תומר רוזנר
¶
זמן סביר לתיקון לפני שנוקטים נגדו הליך של ביטול או התליה של רישיון. גם כאן אני מעיר, שוב, יש חוסר - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה קורה אם אחד נמצא בזה של הרבנות ועכשיו מצאו מה שמצאו והחליטו להתלות או לבטל את רישיונו, האם הוא יכול לעבור ולקבל הכשר של ועדת הרבנים?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אז קודם כל זה לא נכון שאין מניעה, זה לא נכון לעשות את זה, בגלל שזה בדיוק - - -
תומר רוזנר
¶
אני חושב שחבר הכנסת אשר מעלה כאן שאלה שבאמת צריך לחשוב עליה, אם ייתכן שבמקום לאפשר לממונה לשקול שיקולים במתן רישיון חדש אם נשלל רישיון קודם - - -
יפתח עשהאל
¶
יש הוראות בחוק שמתייחסות לנקודה הזאת. ההערה ראשונה היא החובה של הממונה לפרסם שמות של גופים נותני הכשר שהרישיון שלהם נשלל או נתלה ואז ההנחה היא שהשקיפות בסיפור הזה תאפשר - - -
יפתח עשהאל
¶
אני אשמח רק להשלים. דבר ראשון, אנחנו מעריכים שהשקיפות הזאת תסייע בנושא הזה ותגרום לגופים נותני הכשר להתייחס ברצינות לשלילה הזאת ולחשוב - - -
יפתח עשהאל
¶
האם הם רוצים להתקשר איתם ולממונה, אם הוא רוצה לתת להם רישיון. ואני רוצה להפנות לתקנות, סעיף (14) בעמוד 28, סעיף (א1)(2), ניתנת לשר סמכות לקבוע הוראות לגבי הגבלות על מתן תעודת הכשר חדשה לעסק שתעודת ההכשר שלו נשללה בשל פגם מהותי בפעילותו.
תומר רוזנר
¶
הוא לא שאל על תעודת הכשר, זו תעודת הכשר לעסק. אתה צודק לגבי תעודת הכשר, אבל לא לגבי גוף נותן הכשר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
גם בתעודת הכשר לעסק, אני חושב שמאחר שיצרתם פה שתי רבנויות לא יכול להיות שרבנות אחת, הכאילו רבנות, שזו ועדת הרבנים, תהיה המצנח או הכרית שעליו - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, גוף כשרות של הרבנות, גוף כשרות של ועד הרבנים, יש לנו שני סוגי גופים, נכון?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אין הרתעה, אדרבא, יש מוטיבציה לגוף השני אם הוא לא יקבל רשימה בפרסום, הוא אומר שהוא הולך לשווק את עצמו ו - - -
תומר רוזנר
¶
טענתו של חבר הכנסת אשר, שאני חושב שיש בה ממש רב וזה מקובל בחקיקות אחרות, אני תיכף אתייחס, זה מה קורה במצב שבו, נלך למקרה הקיצון, בוטל רישיון של גוף נותן הכשר שבמקרה הזה הוא עובד עם תקן מסוים והוא מגיש בקשה חדשה לרישיון לפי תקן אחר.
תומר רוזנר
¶
למיטב הבנתנו יש בדברי חקיקה לא מעטים הוראה שקובעת בדרך כלל שמי שנשלל רישיונו לא יכול להגיש תקופה מסוימת, הוא או בעל שליטה בו או מי שנשלט על ידי מי מהם, לא יכול לקחת חלק - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני אומר יותר מזה, אני אומר אם נגיד מחר הממונה או הזה יחליט שאחרי ששללו לו את הרישיון שמחזירים לו, אוקיי? שוב, אם זה באותו גוף אין לי בעיה, המשחק של לקפוץ מ-אצלם אכלתי אותו, עכשיו בוא נקפוץ אליהם ונעשה להם ככה.
יעל לינדנברג
¶
זו סוגיה שכן צריך לחשוב עליה, בסוף אנחנו כן מדברים פה על תחרות. אני רק רוצה לחדד את זה לוועדה. זה גם נותן בעצם לאותו גוף נותן הכשר כוח מאוד גדול שאומר לו בסוף ש - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הוא יכול היה לבחור מלכתחילה את ועדת הרבנים, הוא בחר רבנות, עכשיו הוא לא עומד בדברים, הוא שקרן ורמאי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, הוא שקרן, התלו לו את הרישיון לחודש, אני לא יכול לתת לו כרית אוויר נוספת.
רוני נויבואר
¶
אני רוצה לחדד את ההערה, דעו לכם, לא תמיד שוללים רישיון בגלל פגמים באמינות. יכול להיות שהוא פיקח לא נכון ולא טוב, לא בהכרח תמיד יש פגם באמינות של גוף נותן הכשר. נראה שאם רוצים להגביל את הגישה שלו, שוב, היה צריך לבוא ולומר שבאמת נתגלו פגמים באמינות, כי לפעמים גם גוף שלא משלם אגרה, יכול להישלל לו הרישיון. יש כל מיני סיבות לשלילת רישיון.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
למנוע ממנו למשך עד שנה. גוף כשרות שהוא בעצם רימה ושיקר ומורידים לו את האפשרות לתת, הוא לא יכול לעבור לשום דבר, זאת אומרת לממונה יש זכות גם למנוע ממנו לעבור לרבנים, הוא יכול עכשיו למנוע ממנו למשך - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
העיקרון שלי על משהו אחר. העיקרון שאני חושב שצריך ללכת בו זה שבעל עסק יכול לבחור לעצמו לאן הוא רוצה ללכת, אבל אם הוא נתקע באיזה בעיה, ולא משנה כרגע מה הבעיה, מבטלים לו את זה, לא יכול להיות שתהיה לו מקפצת זהב למקום אחר.
הראל גולדברג
¶
כן, לא רק מסיבות של אמינות, דרך אגב, זה גם יכול להיות מסיבות של רשלנות חמורה. גם זו סיבה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, ואז הוא יגיד שהרבנות האלה זה חור שחור, אני הולך לחור הוורוד, הלבן, למה לא? זה נקרא ועדת הרבנים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
הערה מוסכמת, הערה מאוד חשובה, אנחנו לא רוצים פה שהגופים, מישהו שרימה וגנב, שהוא יקפוץ מזה ויהיה כאילו צדיק שם.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא, אפשר לכתוב שנה, שנתיים. צריך לתת לו את הסמכות שצריך, שהממונה יכול למנוע ממנו מלקבל עכשיו שוב פעם - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
בואו נאמר כך, משהו דומה פחות או יותר לתאגיד הכשרות. הגולם הזה שאנחנו בונים, מה אתה מלביש עליו? הלבשת עליו כתב אישום, הלבשת עליו הליך פלילי, בסוגיה הזו מה אתה מלביש עליו?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
חברים, יעקב, אתה מאוד קולני, בואו נשמע את הממשלה. השאלה של חבר הכנסת מקלב מאוד חשובה, מה זה שיקול דעת בלתי מוגבל? לכמה זמן אפשר להתלות רישיון?
יפתח עשהאל
¶
יש מקומות אחרים שלא מצוין בהם כלום, יש פה שיקול דעת רחב. יש כאן מגוון מאוד מאוד גדול של - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
תאמינו לי, ככה זה כשלוקחים חוקים מהמדפים שמעלים אבק ושמים אותם לחקיקה מיידית, ככה. מה? לא היה דבר כזה.
יפתח עשהאל
¶
הגבלת שיקול הדעת פה, מדובר על עובד מדינה, עובד מדינה בכיר, הוא רגולטור של כל המערך הזה, אנחנו חושבים שנכון לתת לו את הסמכות הזאת להחליט ביחס לעבירות, יש פה מגוון מאוד מאוד גדול של עבירות. תקופה של שנה לא מתאימה לסוגי עבירות חמורות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אבל אתה צריך לשים גבולות, אתה עדיין צריך לשים גבולות. זה לא יכול להיות בלתי נגמר.
תומר רוזנר
¶
כן. לגבי פסקה (5) אני חוזר ואומר, יש פה אי הלימה בעילות שמדובר בהן כאן, מצד אחד מדובר על כינוס נכסים קבוע, מצד שני מדובר על פירוק זמני. כל הסעיפים האלה לא קוהרנטיים במיוחד, אני חושב שכדאי לעשות בדיקה חוזרת על הדבר הזה.
תומר רוזנר
¶
העילות שם, כל הנושא של פירוק וכינוס נכסים לא קוהרנטיים, מצד אחד מדובר על פירוק זמני, מצד שני מדובר על כינוס נכסים שהוא לא זמני. לא יודע, זה נראה קצת לא עקבי. זה בנושא הזה.
יפתח עשהאל
¶
זה מתקשר להערה הקודמת שהערתם. כמו שאמרתי, בדקנו את זה, בדקנו את זה שוב בעקבות ההערות שלכם ונבדוק את זה בשלישית.
תומר רוזנר
¶
בסדר גמור. לגבי סעיף 2כ, בדרך כלל אנחנו ממליצים, זה לא חובה, לגבי רישיון שאינו ניתן להעברה, מכיוון שברישיון הזה בוודאי יש הרבה שווי ומוניטין אנחנו מציעים שגם לא יהיה ניתן לעיקול או לשעבוד.
הנושא האחרון שיש לנו כאן, לגבי העברת שליטה. אני חושב שצריך לתחום בזמן את תשובת הממונה, אנחנו מדברים פה על תאגידים עסקיים שהממונה צריך לתת להם תשובה בתוך זמן - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
נכון, זו הערה מאוד נכונה. עובד המדינה גם ככה כפוף להוראות, 45 ימים. יש טעם לציין את זה או לא? יש מינהל תקין, שיחול גם על הממונה, תומר.
רוני נויבואר
¶
גברתי, יש שם הסדר שלם שמאפשר לעשות הערכה. מבחינת סדרי מינהל יש הסדר שקובע, לדעתי, 45 ימים או 30 ימים לבקשה למענה במקום שהמדינה יכולה להפעיל סמכות. כאן זה באמת המקום הזה. העניין הוא שיש שם הסדר שגם מאפשר להאריך את זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
יש לי הצעה, אנחנו פשוט צריכים לציין, ותגידו לי איפה לעשות את זה, אתם כעובדי מדינה, שהחוק הזה שציינה רוני ממשרד המשפטים, שכל מה שחל על עובדי מדינה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני מכיר את זה מניסיוני בעבר כשהייתי מנכ"ל משרד השיכון, אז הייתה יחידת סמך, רשם הקבלנים, רשמת הקבלנים זו הייתה בזמנו.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מלי. לא זוכר, הוא מביא לי את הזיכרון. זה היה לפני 20 שנה. בקיצור, כשבעל שליטה רוצה להעביר בחברה את הרישיון אז יש תנאים שהוא צריך לעמוד בהם, כלומר אם הרישיון ניתן בגלל תנאים מסוימים, למשל תאר לך מצב שהרישיון ניתן בגלל תנאים מסוימים ואחרי זה הממשלה עשתה עוד רגולציה והחריפה ועכשיו הוא צריך לעמוד ברישיונות אחרים ועכשיו הוא רוצה להעביר את התאגיד שלו לבעל שליטה חדש.
היו"ר משה טור פז
¶
אבל, אבי, אני חושב שהחוק פה נותן מענה מאוד יפה. סעיף (ב) זה בדיוק מתייחס לנקודה הזו.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אז אני אומר לך, להשאיר שיקול דעת לממונה, אני מספר לך מהניסיון שלי, השארת שיקול דעת לממונה ושיקול דעת לממונה בתקופה ההיא זה היה שיקול דעת שאתה לא מתאר לעצמך וכל היושבים כאן לא מתארים לעצמכם איזה קשיים עברו בעלי החברות שהיו צריכים להעביר את השליטה מאחד לשני.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להגיד שאוי לנו אם הממונה הוא זה שצריך לאשר מבלי שאנחנו קובעים לו קריטריונים ברורים. הוא צריך לעמוד בקריטריונים ברורים, מאוד ברורים.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני גם לא צופה במקביל לזה, לא ניצול, לא תרגיל של התאגיד, בשלב הראשון שמו איזה פרסונה שיש לו את כל הפריזורה מה שנקרא המתאימה ואחרי חצי שנה או שנה מעביר את זה ל - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תומר, כאחד שמומחה ברישוי עסקים ובכלל בכל הנושא של ועדת הפנים, זכור לי כשהייתי חבר מועצת עיריית ירושלים הרבה שנים, להעביר עסק, חנות פיצה, מאחד לשני, אתה צריך רישיון עסק מחדש.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה היה דברים נוראיים. בין אח לאח, בתוך המשפחה, זה היה צריך להיות רישיון עסק מחדש. העברת בעלים, אין דבר כזה.
תומר רוזנר
¶
למיטב הבנתי שיקול הדעת של הממונה מצומצם בהקשר הזה לכך שהוא צריך לבדוק שבבעל השליטה החדש מתקיימים התנאים של בעל שליטה, קרי שהוא לא הורשע, שאין לו ניגוד עניינים, כל התנאים שצריך להתקיים בבעל שליטה ממילא וגם מלכתחילה. הוא לא יכול עכשיו לשקול שיקולים אחרים, אלא התנאים שצריכים להתקיים בבעל שליטה כשבאים לתת רישיון לאותו תאגיד. כך למיטב הבנתי זה שיקול דעת די מצומצם.
רעות בינג
¶
סימן ב': מרשם
2כא. מרשם גופים נותני הכשר
(1) הממונה ינהל מרשם של גופים נותני הכשר שניתן להם רישיון וכן של גופים נותני הכשר שרישיונם בוטל או הותלה (בסעיף זה – מרשם); המרשם יכלול לגבי כל גוף נותן הכשר את הפרטים האלה:
(1) שמותיהם של המנהל, בעלי התפקידים הבכירים, בעל המומחיות ההלכתית וכל מי שמשמש כמשגיח מטעמו;
(2) מועד פקיעת תוקף הרישיון;
(3) תקן כשרות אשר לפיו פועל בעל הרישיון;
(4) דרכי התקשרות עם הגוף נותן ההכשר;
(5) לעניין גופים שרישיונם הותלה או בוטל – עילת ההתליה או הביטול והמועד שבו התקבלה החלטת הממונה בעניין;
(6) רשימת העסקים אשר להם נותן הגוף תעודת הכשר וסוגם; בפרט זה ייכללו – שם בית העסק וכתובתו והמועד הראשון והאחרון שבו ניתנה לו תעודת הכשר, ולגבי תעודת הכשר למצרך – גם את שם המצרך.
(2) המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של הרבנות הראשית ובכל דרך נוספת שהממונה יראה לנכון.
(היו"ר יוליה מלינובסקי)
תומר רוזנר
¶
יש לי כאן שתי הערות. אנחנו חושבים שיש לפרסם את כל הרישיון שניתן, בשם השקיפות, בשם הצרכנים, הצרכנים, בתי העסק וכל הגופים הרלוונטיים צריכים לדעת מה הם תנאי הרישיון ולא רק מתי פוקע הרישיון. זה לא סודי. כל הרישיונות צריכים להיות מפורסמים כמקובל בגופים מהסוג הזה. זה אחת.
הערה שנייה, לעומת זאת מוצע כאן שבמרשם ייכללו כל שמות המצרכים שלגביהם יש הכשר. זאת דרישה שנראית לנו, מי שכתב אותה לא היה ער לכך שמדובר בעשרות אלפי אם לא מאות אלפי מצרכים שמקבלים תעודות הכשר, במבה 25 גרם, במבה 80 גרם, במבה 200 גרם וכו' וכו'. זו דרישה שנראית לנו מוגזמת לחלוטין. אני מציע שהממשלה תשקול שוב להסתפק בפרסום שמות העוסקים בלבד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מצד אחד, אבל מצד שני היא נותנת שקיפות מלאה, וצריך להבין, גם מפעלים שיקבלו חלק מוצרים של מהדרין, חלק לא, את נותנת לאזרח את האפשרות לברר את זה. אם פעם זה היה קושי, היום כל חנות סופר או רשת חנויות, יש להם אלפי מוצרים והם מפרסמים ואנשים קונים באינטרנט. בעל המפעל מביא את זה, זה שעכשיו נותן את ההכשר, יש לו את זה והוא מביא את זה לרבנות. זה לא שהרבנות עכשיו צריכה לייצר את כל הרשימה הזאת, היום כל מפעל בישראל מחזיק את הרשימה של המוצרים שלו עם ההכשרים, זה הרבה יותר קל.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, רגע, ההערה הראשונה שלך, אני חושבת שתומר פה צודק, אין שום סיבה למנוע שלא יפרסמו את כל הרישיונות של אותם תאגידים. אני חושבת שזה נכון, שזה שקוף, שזה בסדר, מי שירצה שיסתכל, מה הבעיה?
יעל לינדנברג
¶
רק אני אגיד שלעניין ההערה הראשונה, אני אחדד, היום הוא מחויב לפרסם את שם התאגיד, את השם - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אז זה מקובל, שתי ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה התקבלו, זה יתוקן בנוסח. חברים, אתם מסכימים עם זה אני מבינה, נכון? מקלב?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
כן, זה בסדר. אני רק אומר לגבי המוצרים, אומר כאן יהודה שהיום כבר החוק של שקיפות המוצרים מחייב כל מפעל, כל סופר, לפרסם את כל המוצרים שלו והמחירים שלו. זה היום כבר הדבר הסטנדרטי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
למשל אדם רוצה לדעת אם יש לזה הכשר מהדרין, אם בכלל המוצר כשר או לא כשר, הוא נכנס לאינטרנט והוא רואה את זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מצוין, אנחנו בעד. לבן אדם יש זכות, אם הוא חושש או זה, שיילך, שיבדוק, שיסתכל. זכותו המלאה של האזרח.
תומר רוזנר
¶
עכשיו אנחנו נדבר על דברים שלא מופיעים. אנחנו חושבים שלפחות בהקשר הספציפי שאנחנו מדברים פה, כדי לאפשר לממונה ולמערך הפיקוח שהוא מפעיל למלא את תפקידיהם כנדרש יש לכלול בחקיקה הוראות נוספות לא מעטות שעניינן חובות דיווח, חובת מענה לדרישות דיווח, חובת שמירת מסמכים.
תומר רוזנר
¶
אני אתחיל מכך שיש פה חובת שמירת מסמכים, למשל, דבר שלא קיים, חובת מתן מידע ומסמכים לממונה.
רוני נויבואר
¶
רגע, לממונה, אבל זה סמכויות מפקח, לא? לדרוש מכל אדם ידיעה או מסמך? כשזה דוחות זה בדרך כלל לא ידיעה ומסמך?
תומר רוזנר
¶
לא, לפעמים הממונה ירצה, אני חושב, אם הוא לא רוצה אני אתפלא על כך, אבל אני מניח שהוא ירצה שיהיו דיווחים עתיים של הגופים, מה הם עושים.
רוני נויבואר
¶
אבל הדיווחים העתיים האלה, בדרך כלל, לדעתי, תקן אותי בבקשה, ממה שאני יודעת הסמכויות הכלליות של הפיקוח שמופיעות כאן הן מספיק חזקות כדי לקבל גם דיווחים תקופתיים.
רעות בינג
¶
אם רוצים דיווחים עתיים אז צריך לכתוב את זה, הפיקוח הוא יותר על בסיס נקודתי, שהממונה או המפקח פונה לגוף.
רוני נויבואר
¶
המובן הוא שאם היא לצורך העניין לא שמרה מסמך רלוונטי שהיה יכול להעיד על משהו שהיא עשתה אז המשמעות היא שהיא תצטרך להוכיח אותו בדרך אחרת, או שתהיה לה בעיה בהוכחה.
רוני נויבואר
¶
בדרך כלל אין חובות, ממה שאני מכירה, אפשר לתקן אם צריך, חובות של שמירת מסמכים. להבנתי, כשאני אומרת לדרוש ידיעות ומסמכים זה גם - - -
תומר רוזנר
¶
עמדת משרד המשפטים שאני מכיר היא עמדה אחרת לגמרי. עמדת משרד המשפטים שאני מכיר היא שאם רוצים שגופים מפוקחים ישמרו מסמכים ויציגו אותם לפי דרישה וכו' נדרשת הוראה. אני סברתי כמוך עד לא מזמן, אבל משרד המשפטים הציג בפנינו עמדה אחרת.
תומר רוזנר
¶
אנחנו לא רוצים סעיף כזה, אנחנו חושבים שכרגע הסמכויות של הממונה ומערך הפיקוח על הכשרות שמוצע כאן הן סמכויות מצומצמות מאוד ויקשו מאוד על קיום הפיקוח הזה. אנחנו מפנים את תשומת הלב לעניין הזה. אם מי שמייצג כאן את הממונה ומי שיפעיל את החוק הזה חושב שמה שיש פה זה מספיק לו אדרבא ואדרבא, אבל לדעתנו ומניסיוננו במשטרי פיקוח דומים, אחרים, ובטח ובטח במשטרי פיקוח על הפרטה קיצונית כמו שמוצע כאן אז - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אנחנו חייבים לייצר מנגנון איך הממונה במקרה ש- יכול לבדוק דברים ושסליחה, לא יהיה מצב של אופס, סליחה, לא חשבנו והחוק לא מחייב אז אף אחד לא דיבר על זה.
תומר רוזנר
¶
מכל מקום אנחנו ממליצים, אם גופי הממשלה סבורים שהסמכויות שניתנות כאן הן סמכויות מספקות, אדרבא ואדרבא. אנחנו מניסיוננו מפנים את תשומת הלב.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אגב, היום שמירת מסמכים זה מאוד פשוט, היום חברות לא שומרות מסמכים בקלסרים, היום הכול בסריקה במחשב. זה מאוד מאוד קל, זה נותן הרבה נפח של זיכרון, אז מה הבעיה?
יפתח עשהאל
¶
אמר פה גם היועץ המשפטי של הוועדה שאין פה סמכויות פיקוח של הממונה, אנחנו חושבים שיש פה הרבה סמכויות פיקוח לממונה - - -
יפתח עשהאל
¶
דבר שני, זה מתקשר לנושא שדיברנו עליו, שלתפיסתנו העולם הזה הוא עולם פרטי, הגופים נותני ההכשר הם גופים פרטיים, יש עליהם פיקוח ופיקוח נרחב ו - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני דבק בעמדתו של תומר, כי אני חושב שלא ייתכן שעושים מהלך כזה רציני, כי לכאורה לפי דעת המשרד והמשרדים, עד כדי כך שלא מצאו לנכון, על חוק שאמור להיכנס ב-2023 במקרה הכי טוב, לפצל אותו מחוק ההסדרים ולחוקק אותו בחודש הבא, אבל מה לעשות, להחליף אנרכיה באנרכיה?
יפתח עשהאל
¶
לממונה יש מפקחים, גברתי, שזה בדיוק התפקיד שלהם, התפקיד שלהם הוא לפקח גם על הגופים נותני הכשר וגם על העסקים שלהם הם נותנים את תעודות ההכשר ובמסגרת הפיקוח הזה - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תחשבו על זה, כי זו חברה בפיקוח, על חברה בפיקוח יש חובות אחרות, תבדקו מה קורה בחברות אחרות שהן בפיקוח. אם אתם לא אומרים שיש חובה של שמירת מסמכים החברה לא תשמור אותם, אז תחשבו על זה.
יפתח עשהאל
¶
- - - כי אחרת היא תיתפס והיא תיתבע בבית המשפט והיא תצטרך אחרי זה לבוא ולהוכיח את הדברים, לכן האינטרס הוא שלה.
תומר רוזנר
¶
אני לא יודע, שיקול הדעת הוא שלכם, אנחנו רק אמרנו את מה שאמרנו בעקבות הערתו של השר בדיון הפתיחה שאנחנו רוצים לצייד את הממונה באמצעי פיקוח חזקים ביותר, אבל אם זו דעתכם שמה שיש כאן מספק, לדעתנו לא, אבל זכותכם להחליט.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
היא הזרוע המבצעת, אנחנו המחוקקים. אבל מאחר שטושטשו הגבולות בין שלוש הרשויות, אני מבין אותך מה קרה לך.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
רק הערה לתומר. בסופו של דבר אנחנו צריכים לבקש מגוף הכשרות שהוא צריך להעביר את המידע באופן מיידי לממונה, במידה שהוא יוריד כשרות, במידה ש - - -
יעל לינדנברג
¶
השאלה רק אם הסעיף הזה מספיק כדי להכיל גם דיווחים עתיים או שצריך להוסיף סעיף ספציפי שיגיד עכשיו: פעם בחודש תשלח. בעיקרון זה נכנס כבר בסמכויות הקיימות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
דרך אגב, באפליקציה הזו, בחוק על השקיפות במוצרים, כל שעתיים כל הרשתות שיש בארץ חייבות לעדכן את המחיר של הפפסי קולה.
יעל לינדנברג
¶
לא, אבל זה חוק המזון, אדוני. חוק המזון מחייב את כל רשתות השיווק לנפק בעצם את כל המידע החוצה מתוך הבנה שתהיה תחרות מהדבר הזה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
יש לנו אנשים בזום שרוצים להתייחס לפרק הזה? ניר מהתאחדות בתי המלון מבקש לדבר.
ניר קפלן
¶
כבר בדיון הקודם אמרנו שאנחנו בעד לפתוח את השוק לתחרות ולצערי יש כאן בטיוטה שנדונה שני סעיפים שמונעים את התחרות לדעתנו בצורה ברוטלית, שני תנאי סף שלדעתנו אין להם מקום והם לא רלוונטיים. אני מדבר על סעיף 2יא(א)(2), מצא הממונה כי מתקיימים במבקש הרישיון התנאים כי הוא בעל איתנות כלכלית שתאפשר לו, זה אחת, והעניין השני זה (5), הממונה מצא כי יש להם מישהו שהוא בעל מומחיות בדיני הכשרות.
אני הולך קודם כל לעניין של האיתנות הכלכלית, את אמזון ג'ף בזוס הקים מהמרתף של הוריו, ללא איתנות כלכלית מוכחת, מה גם שהחוק פה לא מציין מהי האיתנות הכלכלית, אם זה 100,000 בחשבון הבנק או מיליון שקל בחשבון הבנק. אמרנו ג'ף בזוס וביל גייטס את מייקרוסופט ואילון מאסק את טסלה ואת פיי פאל, אף אחד מהם לא התחיל עם איתנות כלכלית והשוק היום יודע להתחבר בצורת פרילנס ובהסכמים ובצורה מאוד זולה ופשוטה. הסעיף הזה בעצם יכול למנוע מהרבה גופים פוטנציאליים להיכנס לתחום.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
זה לא שוק, זה מדינה. אתם רוצים להתנהל כמו שוק. תגיד לי, הוא צריך להיערך להעסיק עובדים וגורמים עסקיים הולכים להישען עליו ובסוף תמצא איזה בלון נפוח שיתפוצץ לך ותקע את כל העסק? על מה אתה מדבר בכלל?
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני רוצה שהוא ישלם משכורות לעובדים כמו שצריך, שיעמוד בתנאים, שאם קורה משהו - - -
ניר קפלן
¶
ככה רק צהר והבד"צים יהיו. מחר המועצה הדתית באילת רוצה לפתוח את זה לתחרות או איגוד הרבנים שכבר היום הוא מספק שירותי השגחה בחלק מהמלונות, יכול להיות שלא תהיה להם את האיתנות. זה סעיף שהוא לא ברור, זה כמו דמי הקישוריות. זה משהו כזה שהוא לא ברור שבא לשמור על החזקים ולמנוע מהחלשים.
והערה אחרונה, גברתי, זה על סעיף קטן (5) שהמפקח יאשר רק גוף שיש לו מנהל שהוא בעל מומחיות בדיני הכשרות להנחת דעתו של הממונה.
ניר קפלן
¶
סעיף (5), שהוא בעל מומחיות בדיני הכשרות להנחת דעתו של הממונה. למה זה מיותר? ראשית, כי כבר היום בוועדת השלוש יש דרישות סף - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
יש הבדל בין תאגיד לוועדת השלוש. היית רוצה שמנהל בית מלון יבוא מניסיון של מכונאות רכב?
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אתה מבלבל בין ועדת הרבנים ל – אמרתי לכם, אל תגידו ועדת השלושה, אמרתי לכם שזה יוצר רק בעיות. תראו מה קרה לעודד פלוס היום בוועדה. מסכן, הרגתם אותו. הוא אמר, אני היחיד שנכנסתי לדתות - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
טוב, ניר. תקשיב, שמענו אותך. קודם כל לגבי האיתנות הכלכלית, זה היה גם אחת הדרישות שלי, כי אני לא רוצה פה חאפרים, אני מאמינה שגם חברי הכנסת האחרים וגם משרדי הממשלה, אנחנו רוצים - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
אני מודה לך שאתה עוזר לי, אני אסתדר. תודה. אנחנו רוצים גופים כלכליים חזקים שיוכלו להחזיק מעמד, שגם יוכלו לשלם משכורות כמו שצריך, שלא יחפשו פה לעשות הונאות ולרמות עובדים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
מצד אחד שיהיו מספיק תחרותיים ושגם תהיה להם יכולת לעמוד באחריות, כי היום אף אחד לא אחראי על שום דבר. לגבי סמכות, כן חשוב שמי שיתעסק באינסטלציה יתעסק באינסטלציה ומי שמתעסק בכשרות יתעסק בכשרות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה לך, ניר. הייעוץ המשפטי, אני מבקשת להקריא את סימן א' כולו כי הוא מאוד קצר.
סימן א'
¶
מערך לאסדרת הכשרות
2כב. מערך לאסדרת הכשרות
הרבנות הראשית תפעיל באמצעות עובדיה מערך לאסדרת הכשרות בהתאם להוראות חוק זה, אשר יפקח על גוף נותן הכשר ועל שירותי ההשגחה של גוף נותן הכשר על עסקים
2כג. ממונה על המערך לאסדרת הכשרות
השר ימנה עובד הרבנות הראשית שיהיה אחראי על המערך לאסדרת הכשרות, שתפקידיו יהיו אלה:
(1) לתת רישיון לגוף נותן הכשר ולהתלות או לבטל רישיון שניתן כאמור, הכול לפי סימן א' לפרק ד';
(2) לקיים אסדרה על גופים נותני הכשר ובכלל זה באמצעות ביקורת בעסק שלו נותן גוף נותן הכשר שירותי השגחה;
(3) לנהל מרשם של גופים נותני הכשר שבו ייכללו פרטי מידע לפי סימן ב' לפרק ד';
(4) לבטל או להתלות תעודת הכשר שניתנה לעסק בהתאם לסעיף 10א;
(5) לקיים פיקוח ואכיפה של הוראות פרק ו'.
2כד. תנאי כשירות של הממונה
הממונה יהיה מי שעומד לכל הפחות בתנאים אלה:
(1) הוא בעל רמה מקצועית וניסיון ניהולי הולמים לביצוע תפקידיו;
(2) הוא בעל ידע וניסיון מוכח בתחום הכשרות;
(3) התנאים המפורטים בפסקאות (3) ו-(8) בסעיף 2יא(א).
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, לפי חוק הפרשנות איפה שזה בלשון זכר זה גם נקבה, זה אפילו לא צריך להתייחס.
תומר רוזנר
¶
אסדרת הממונה, מפנה לסעיף. אנחנו רק נעיר את ההערות הבאות. אנחנו חושבים שצריך לקבוע את תקופת הכהונה של הממונה, כדי להבטיח, בין היתר, את עצמאותו.
תומר רוזנר
¶
ככלל תקופה של שנה. יש חריגים בעניין הזה, אבל ככלל תקופה של שנה. מכל מקום אנחנו סבורים ש - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אוקיי, אנחנו נעקוב אחרי הממונה הראשון כי בתום הקדנציה שלו אנחנו יודעים מה הוא הולך לעשות.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, משרדי הממשלה, אל תיראו מופתעים, אנחנו ישבנו ודיברנו על הכהונה של הממונה.
תומר רוזנר
¶
אוקיי. בנוסף לכך אנחנו סבורים שתנאי הכשירות שנקבעו כאן, כפי שגם העירו חברי הכנסת ואנחנו חושבים שההערה הזאת נכונה, הם תנאים מאוד מאוד כלליים שראוי - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
תנאי הכשירות המפורטים, כמו שנהוג, יופיעו בתיאור התפקיד כפי שיאושר על ידי הנציבות בהמשך.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, חבר הכנסת מקלב, ליד הממונה תהיה סמכות הלכתית. הממונה הוא לא סמכות הלכתית, הממונה הוא הסמכות המנהלית.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הוא לא סמכות בסוף, אבל הפעולות שלו נגזרות הרבה מאוד ולכן אני מציע שכשכתוב פה שהשר ימנה עובד רבנות ראשית – רגע, הממונה הוא אחד מעובדי הרבנות הראשית?
שמעון מוני מעתוק
¶
לצורך העניין גם מנכ"ל הרבנות הראשית ממונה היום בהליך של ועדת איתור שיש בה נציגים של השר, של הרב הראשי, הכול ביחד.
שמעון מוני מעתוק
¶
זה לא משרת אמון, זה ועדת - - - אני כמנכ"ל המשרד לשירותי דת כמו כל מנכ"ל משרד ממשלתי ממונה בוועדת מינויים לגמרי, פטור ממכרז ועומד בתנאי הסף, לצורך העניין. מנכ"ל הרבנות הראשית, נכון להיום, ממונה בוועדת איתור שיש בה נציגים, הוא לא משרת אמון, וגם זה לא קבוע בשום חקיקה, זה הנחיות של הנציבות וועדת שירות. אני מניח שבאותו אופן, עם הרכב כזה או הרכב אחר, תקבע הנציבות כללים לעניין ועדת האיתור וההרכב שלה וקציבת הכהונה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
ממש לא, זו לא הדרך. נציבות שירות המדינה לפי הכללים של שירות המדינה יקבעו את ההליך הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
גברתי, פה בדבר הזה צריך להיות לא רק שיהיה בוועדת האיתור נציג מועצת הרבנות הראשית או נציגים, צריך להיות - - -
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר כזה דבר, אני לא מבין למה המינוי הזה הוגדר לחמש שנים. זה מינוי בכיר בשירותי המדינה, היום במינויים בכירים בשירות המדינה מקובל שש פלוס שתיים.
שמעון מוני מעתוק
¶
זה ארבע פלוס שתיים פלוס שתיים, זה עד שמונה שנים. בכירים רגילים, מובילים, סגל בכיר מוביל זה בדרך כלל ארבע שנים פלוס שתיים פלוס שתיים עד שמונה שנים ואז מה שנקרא יש רוטציות ותזוזות. בכירים בעלי סמכויות משמעותיות יותר, ממונה על התקציבים, ממונה על השכר, מנהל מינהל התכנון, מתמנים בדרך כלל לתקופה מוגבלת יותר, קרי ארבע, חמש שנים ללא אפשרות הארכה. יש כל מיני בכירים אחרים שיש אופציה - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
חמש השנים זה פחות או יותר הממוצע של הבכירים בעלי סמכויות משמעותיות, שיש להם כהונה אחת מוגבלת ואי אפשר להאריך אותה, כך שהם פחות תלויים בגורם הממנה.
שמעון מוני מעתוק
¶
אנחנו בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים מבינים שזה מסוג הדברים שקובעת ועדת השירות בנציבות שירות המדינה בהליך מסודר, אני מניח שזה פחות או יותר יילך לכיוון של ועדת איתור, אני לא רוצה להגיד, אני לא הגורם בעל הסמכות. ועדת איתור, פחות או יותר באותו אופן, בשיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים ברבנות והמשרד לשירותי דת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
שיקראו לזה ועדת איתור, שיקראו לזה ועדת - - - הרבנות הראשית באמצעות רבניה צריכה להיות חלק מהעניין הזה עד כדי אפילו שצריך הסכמה שלהם. מדובר פה במקצוע ובתפקיד שכל כולו, אמנם הוא מנהלי, אבל הוא מנהלי הלכתי.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
מסכים, אני לא הולך עד הסכמה, אבל לפחות נציג הרבנות הראשית. שיירשם בפרוטוקול, אני תוהה על הרבנות הראשית שמשתפת פעולה, מדברת בשני קולות, משתפת פעולה בחיסול הרבנות הראשית. נציגי הרבנות הראשית כאן בדיונים שותקים ונותנים יד לחיסול הרבנות הראשית.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני ראיתי. אם אתה מכחיש תאמר מה דעתך. מה דעת הרבנות על ועדת האיתור, תאמר. אתם יושבים פה כמו אילמים שניכם.
הראל גולדברג
¶
אז אני אשיב לך. דבר ראשון, אכן יש כאן דואליות ביחס לעובדי הרבנות הראשית, מצד אחד הם עובדי יחידת סמך ממשלתית כחלק ממיניסטריון, כפופים למשרד לשירותי דת ולשר, מצד שני אנחנו הזרוע הביצועית של מועצת הרבנות הראשית, אכן אנחנו נמצאים במצב דואלי, בכפיפות - - -
הראל גולדברג
¶
דבר שני, הסמכות לאופן מינוי של עובד מדינה זה סמכות מיניסטריאלית ולכן לא נכון שאני אביע עמדה ביחס לעניין הזה. גם מנכ"ל המשרד לשירותי דת שיושב ומביע את העמדה הזאת, זו עמדת השר, וככה שירות המדינה עובד.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה רבה. הממונה, צריך להיות תנאים יותר מפורטים. אנחנו ראינו את זה, למשל עם יעקב אשר, בחוק המטרו, ממש ניסיון, השכלה, תחומים וכן הלאה. זה חסר תוכן פה, זה רופף מדי וזה לא מקובל. זה באמת הולך להיות בן אדם שינהל מערך מאוד מאוד גדול.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
השר זה משפט כללי מדי, אני רוצה את התהליך. אני רוצה שייאמר בצורה ברורה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
יש לי שאלה, מי ממנה אותו, זו שאלה אחת של יעקב אשר, אני שואל למי הוא כפוף.
הראל גולדברג
¶
לא, סליחה, מלכתחילה כשעובד מדינה מתמנה בוועדת איתור הרציונל של ועדת איתור זה להקנות לו עצמאות ביחס לממונים עליו, לא משנה אם זה שר ולא משנה אם זה רב ראשי. לא סתם מנכ"ל הרבנות הראשית, הוחלט בהחלטת ממשלה, מכיוון שמדובר בגוף רגולטורי עם סמכויות אכיפה ופליליות של עובד המדינה שיושב לידך, בגלל שזה גוף רגולטורי, נקבע בהחלטת הממשלה שזה עובד מדינה שנבחר בוועדת איתור עם עצמאות שהוא לא כפוף בקבלת החלטותיו ויש לו שיקול דעת.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
תודה. מנכ"ל משרד הדתות, זה בתחום האחריות שלך, כי אתה האחראי. צריכים להיות תנאי סף, כתובים בחוק. אם אתם לא יודעים איך לעשות את זה לכו לחוק המטרו שאנחנו עכשיו סיימנו, יש שם תנאי סף שאנחנו עשינו על הממונה שם, השכלה, ניסיון, תנאים. זה לא יכול להיות ככה, זה פשוט לא מכבד את התפקיד, לדעתי, תנאי הסף האלה.
חברים, אני רק רוצה להודיע שבהתחשב בעובדי הכנסת ובחברי הכנסת ובעובדי המדינה הפרק הבא הוא מאוד מאוד ארוך, אנחנו לא ניכנס אליו, אנחנו נסיים עכשיו דיון על הסעיף הזה ואנחנו נתפזר. פשוט שתדעו שסמכויות פיקוח זה כבר בפעם הבאה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
א', תודה רבה לך. דבר שני, אני רוצה להגיד משהו, הסעיף הזה הוא לב העניין, לדעתי, ומה שמתגלה פה בסופו של דבר ואחרי הדיון המאוד מאוד נוקב והמאוד מאוד יורד לשורשי העניין, מתברר שתכלית החוק, הממונה בעצם עומד עכשיו, על פי החוק החדש, בראש פירמידת הכשרות במדינת ישראל. הכשרות במדינת ישראל זה משהו הלכתי, מה שמתברר עכשיו שאם השר הוא הממנה, ולא משנה לי כרגע באיזה צורת מינוי, אם אין שם רוב לרבנות הראשית בגוף הממנה, בוועדת האיתור הזאת, ואם בסופו של דבר הממונה לא כפוף לרבנים הראשיים זאת אומרת שכל תכלית החוק היא להוציא את המונופול של הרבנות הראשית מהעניין הזה של הכשרות.
שמעון מוני מעתוק
¶
לא, זה אומר שזה המצב הקיים היום, כרגע לפחות. זאת אומרת שלא תיקנו במסגרת החוק, אבל המצב הקיים היום, כמו שאמר מקודם הראל, שאין כפיפות למנכ"ל הרבנות הראשית, לרבנים הראשיים ומי שבוחר אותו זו ועדת איתור שהם שותפים לה לחלוטין.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אתה פה לוקח מהסמכות של הרבנות הראשית, אתה לוקח את הסמכות של הרבנות הראשית בענייני כשרות, מעביר אותה לפקיד ממונה שהוא ממונה על ידי השר - - -
שמעון מוני מעתוק
¶
גם היום, רפי יוחאי יושב לידך, הוא לא כפוף לרבנים הראשיים, הוא כפוף למנכ"ל הרבנות הראשית - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אבל מי שבוחן את הכשרות ומי שעושה את הכול, אתה מוציא את היכולת בכשרות מהרבנות הראשית, נותן את זה לממונה על הכשרות והוא האחראי על הכשרות במדינת ישראל.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
ומה שיעקב מרגי חברנו רתח זה בדיוק על הנקודה הזאת. כאן מתגלה התכלית האמיתית של החוק הזה, בדיוק מה שאמרתם.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, זה לא קשור לוועדה הבאה, שירות המדינה קובע את ועדת האיתור, זה הליך שמתקיים בממשלה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
טוב, חברים, קחו בחשבון את ההערות בסימן הזה, צריכים להיות תנאים מפורטים לממונה, ניסיון, השכלה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
עכשיו, אני רוצה בבקשה ברשותכם לסכם, חבל להיכנס לפרק מאוד ארוך של פיקוח, כי זה פרק מאוד מאוד ארוך. מתוך ההערכה ההדדית בינינו לא נעשה את זה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
גם לעובדים של הכנסת. אני רוצה לסכם את הדיון הזה ותהיו איתי רגע. אני חייבת לומר שיש המון הערות של חברי הכנסת, הערות ממש במקום ובלי לזלזל ובלי - - -
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
יש הרבה מאוד הערות נכונות, יש הרבה מאוד גם הערות שהן לא במקום, אבל אנחנו עדיין שמרנו על דיון תרבותי, היינו בגבולות הגזרה.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא הרשינו לעצמנו לרדת לפסים אישיים וזה מצוין ואני מאוד מכבדת את זה. משרדי הממשלה, אתם חייבים להיות יותר מסודרים, יותר מוכנים לדיונים. הרפורמה הזאת חשובה, היא חשובה לכלכלת ישראל, לאזרחי ישראל, לציבור הישראלי, ליהדות הישראלית שלנו, אתם חייבים לתת הרבה יותר תשובות, תשובות יותר מעמיקות ואמינות ומדויקות. המצב הזה לא יכול להימשך ואני לא אסבול את הדבר הזה, לא אני ולא חברי הכנסת.
אז אנא מכם, תעשו עבודה כמו שצריך, תעשו את תיקוני הנוסח, קחו בחשבון, ואצל יעקב מרגי רשום הכול. רשומות לך כל ההערות שהם אמרו שזה יתקבל? יופי, אז הכול רשום ואנא תעמדו בסיכומים.
היו"ר יוליה מלינובסקי
¶
לא, אני גם סומכת על מרגי, אצלו הכול כתוב. אז אנא מכם, תעמדו בכל הסיכומים וגם שני נושאים שאני העליתי, אני מאמינה שרשמתם את זה, אם לא רשמתם, אני אין לי כבר קול, הנושא של חופש העיסוק, שלא יהיו גופים שיתעסקו בכשרות בלי שהם מוסדרים ומוסמכים לכך, והנושא של היבוא. מה שהיה בפסיקה קודם לא רלוונטי לעכשיו כי הפסיקה הייתה בחוסר אסדרה, לא היה חוק, עכשיו יהיה חוק והכול צריך להסתדר שם בפנים.
תודה רבה, הדיון סגור.
הישיבה ננעלה בשעה 22:10.