פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
14/09/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 59
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ח' בתשרי התשפ"ב (14 בספטמבר 2021), שעה 16:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות)(תיקון), התשפ"ב-2021
הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
זאב בנימין בגין
סימון דוידסון
גבי לסקי

ולדימיר בליאק
אורי מקלב

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל וינר שילה - יועצת משפטית, משרד הבריאות

יואל פלדשו - מנהל רשות התעופה האזרחית

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

גור בליי
נועה ברודסקי לוי

אסף פרידמן

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון), התשפ"ב-2021

אנחנו פותחים את הישיבה. תודה לחברי הכנסת ששינו את לוחות הזמנים שלהם ונמצאים כאן איתנו בדיון. אנחנו ננסה, גם על סמך העובדה שהרבה מהדברים נידונו בבוקר, לזרז את הישיבה. נמצאים איתנו חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת בגין וחבר הכנסת בליאק. שוב תודה שבאתם.

יש לנו שני מערכי תקנות לדון בהם, האחד, ואיתו נתחיל, הוא היותר קטן, אלה תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל). אני כבר אמרתי בפתח הדברים שהשינוי המרכזי שהוכנס לכאן הוא בעצם הטמעת ההגדרות החדשות של מחוסן ושל מחלים בכל מה שנוגע למתן פטור מבדיקות לאנשי צוות אוויר.

אני כבר גיליתי את דעתי בישיבה הקודמת שלא נוח לנו שכל המודל החדש הזה של מיהו מחלים ומיהו מחוסן יעוגן לראשונה בתקנות כאן בוועדה בלי דיון משמעותי ובלי הצגה מקצועית, אפידמיולוגית, של ההצדקה הזאת. אני מזכיר שהיום בבוקר מנכ"ל המשרד אמר שהיום יתקיים דיון שרלוונטי להגדרות האלה עם צוות המומחים, צוות הטיפול במגפה, אז אנחנו מוצאים קצת קושי - - -

רק לגבי מחלימים.

בסדר גמור, אבל זה חלק מההגדרה. אז כשמתקיים עוד דיון ברמה של הצוותים המקצועיים ואנחנו לא קיימנו דיון כללי כאן בוועדה אז אנחנו חושבים שזה לא מתאים. בסופו של דבר אז גם התקנות האלה עומדות לכמה ימים. היועץ המשפטי, כמה זמן התקנות הלאה?

התקנות בתוקף למעשה עד ה-20 כרגע, בלי התיקון.

אבל הבקשה היא לכמה ימים?

הבקשה היא עד יום - - -

עד ה-18 באוקטובר.

כן.

אז אני אומר מראש, אילנה, תיכף נצלול לעניין, אני מציע שנאריך את התקנות כפי שהן היו עד אחרי סוכות, תגיעו לכאן, נהלו איתנו דיון רציני על מתווה ההגדרות החדש של מיהו מחלים ומיהו מחוסן ואנחנו נצעד איתכם יד ביד, אבל לא בדרך הזו. תודיעי לנו את עמדת המשרד, שהיועצת המשפטית תודיע את עמדת המשרד.

אני אומר עוד פעם, המלצתי לחבריי בוועדה תהיה לאשר את הארכת התקנות, אבל בלי השינוי הזה. אני אומר עוד פעם, הרי אנחנו ניפגש אחרי חול המועד סוכות, יש שמועה עיקשת שניפגש גם בתוך סוכות, אז הכול בסדר.

אז חזרתי על הערתי האחרונה לגבי הטמעת השינוי, אתה רוצה לפתוח או שנעבור ישר ליועצת המשפטית? אנחנו בתקנות הבדיקה, רצים עליהן מהר, אתה רוצה להתייחס לעניין?

שהיא תתחיל.

בסדר, אז היועצת המשפטית או אילנה, אנחנו ממך כמובן נשמע את ההצדקה האפידמיולוגית, אבל אני מציע שהיועצת המשפטית, עורכת הדין וינר שילה, אנחנו מאזינים לך, נשמח להתייחסותך לתיקונים ולשינויים, נאחל לך בריאות טובה וגב' אילנה גנס לאחר מכן תיתן את ההצדקה האפידמיולוגית. בבקשה.

שלום, תודה רבה. התקנות באות להסדיר שני עניינים מרכזיים. העניין הראשון זה תיקון שהוא לחלוטין טכני. עד עכשיו יש פטור לכלל צוותי האוויר אם הם עומדים בשלושה תנאים מצטברים, כשבשניים מהם לא נגענו בכלל, הראשון זה שהם עושים בדיקת PCR פעם בשבוע, השני זה שהמפעיל מפקח על הדבר הזה והתנאי השלישי והאחרון, שאותו החזרנו, זה היה הפניה לצו בידוד שבזמנו פירט את רשימת המדינות שהיה תנאי שבמקרה שאותו איש צוות אוויר היה באותה מדינה, התנאי היה שהוא לא ייצא משדה התעופה.

מכיוון שהצו שונה היה יותר נכון להפנות לתקנות הגבלת יציאה מהארץ שמפרטות את המדינות המסוכנות יותר ועשינו איזה שהוא שינוי טכני שבמקום להפנות לצו שכבר לא רלוונטי הפנינו לתקנות. זה באמת שינוי שכל כולו טכני.

העניין השני שנוסף זה פסקה (ג1) שנותנת פטור נוסף לאנשי צוות אוויר בתנאי שהם שהו במדינה לא יותר מ-12 שעות ולא יצאו משדה התעופה, והתנאי הנוסף זה הגדרות ההחלמה החדשות, זה בקשה שהתקבלה על ידי רשות שדות התעופה ואנחנו קיבלנו אותה בשני התנאים המצטברים האלה. כמובן אנחנו מבקשים גם להאריך את התקנות ב-28 יום וזה השינויים אותם אנחנו מבקשים.

את שמעת את דבריי בפתח הדברים לגבי סעיף (ג1).

נכון, אז שוב אני אומרת, מבחינתנו זו הייתה הבקשה של רשות שדות התעופה ואנחנו יכולנו להיעתר לה. מכיוון שמדובר כאן באיזה שהוא פטור גורף מחובת הבדיקה עם ההגעה לארץ אנחנו הסכמנו רק במצבים האלה של הגדרות ההחלמה החדשות. אם אנחנו נצטרך להוריד את התנאים האלה של ההחלמה אנחנו לא נוכל לאשר את הפטור הזה שנדרש לרשות שדות התעופה.

בכל מקרה בסדר גמור, אבל אני שב ואומר, כפי שהסתדרו עד עכשיו יסתדרו עם העניין הזה לעוד פרק זמן לא ארוך. אנחנו מבינים את הצורך בפטור הזה, אבל אנחנו לא יכולים לאשר את המעבר להוראות החדשות בלי דיון ממצה בוועדה. עמדת המשרד היא שאתם מוכנים להוריד את סעיף (ג1) לעת הזו?

כן, זה אמור להתווסף בהמשך ברגע שכל הקונספט יוצג ויאושר. מבחינתנו האפידמיולוגית אנחנו מוכנים ולכן נענינו גם בחיוב לרשות התעופה האזרחית לעניין הזה, אבל אנחנו מקבלים את ה - - -

כן צריך לומר, אולי נמצאים מרשות התעופה האזרחית, כי הם כן הפנו את תשומת ליבנו לזה שנוסח די דומה לזה מופיע היום בצו בידוד בית שלא מגיע לוועדה הזאת, בתקנה 2(י)(1). שוב, אנחנו הערנו את תשומת לב הוועדה לסיפור הזה בגלל שאנחנו באמת עוסקים הרבה בתו הירוק בוועדה והדברים האלה לא הובאו לוועדה, אבל כן צריך, למען שלמות התמונה, לציין שהדברים האלה כן נמצאים בצו בידוד בית.

הקונספט כבר הוצג ואושר על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, זאת אומרת זה משהו שהוא כבר הובא לכנסת וקיבל אישור בוועדה אחרת ובגלל שכל אחד רואה את הפרצלציה של החלק שלו - - -

לא, אבל ישב היום מנכ"ל המשרד ואמר שיש פה סוגיה שעד היום מתדיינים עליה, שהיום מתקיימת עליה היוועצות.

כן, זו הנקודה, זאת אומרת גם אם זה מופיע שם מבחינת הוועדה, דווקא בהיבטים אחרים זה לא הוצג.

רוב המצבים כבר היום מוגדרים ומאושרים, לגבי מחוסנים וכו'. לגבי מחלימים יש לנו סקטור של מחלימים שאנחנו עדיין לא קיבלנו עליהם החלטה וזה מה שיידון היום בצוות.

אז איך זה נכנס לצו בידוד בית אם כך, אם זה עוד לא סגור מבחינתכם הדבר הזה?

לא, קודם כל יש הגדרות שכן נכנסו היום לצו בידוד בית. מי שמוגדר כמחלים לפי בדיקת PCR, ולא לפי סרולוגיה, שאנחנו יכולים לקבוע בוודאות את מועד ההחלמה שלו, אנחנו כן הכנסנו את זה לצו. מה שאתה לא רואה בצו זה כל מי שקיבל הכרה של סטטוס החלמה לפי סרולוגיה שבעצם לא מאפשר לנו לדעת מתי בדיוק בן אדם חלה והחלים ולכן לגבי האוכלוסייה הזאת אנחנו צריכים היום בצוות טיפול במגפות, צוות המומחים, לקבל החלטה מה דינם של האנשים האלה ואיך אנחנו מתייחסים לזה, האם יש לנו היום מספיק נתונים סרולוגיים שיכולים לאפשר לנו לקבוע איזה שהוא נתון לגבי מועד ההחלמה שלהם בהתאם לנתונים של רמות סרולוגיות.

כל זה בעצם יידון ויוחלט היום בדיון צט"מ. מרבית המצבים כבר היום קיימים ומוגדרים בצו, חוץ מאותם מצבים בודדים, שגם הגדרנו אותם, שהם טרם סוכמו וברגע שהם יסוכמו זה יעודכן כבר בצו בידוד בית.

בסדר גמור. התייחסות שלך, בעיקר לפרוטוקול, מבחינת ההצדקה האפידמיולוגית לדרישת הבדיקות.

אז קודם כל, שוב, חובת בדיקות, אני מחלקת את זה פעם אחת לכל מי שנכנס למדינת ישראל ומחויב לבצע בדיקה בכניסה על פי חוק, בהתאם לתקנות האלה. זה משהו שאנחנו בהחלט רואים את האפקט שלו מבחינת הורדת תחלואה נכנסת בצורה משמעותית, אנחנו מצליחים לזהות נתח מאוד משמעותי של תחלואה מיובאת מחו"ל כבר במסגרת אותה דגימה, שהיא דגימת חובה, ואכן יש לנו מידע חסר כי אין חובת בדיקה נוספת בשלב יותר מאוחר לחוזרי חו"ל, שאני מקווה שמתי שהוא נצליח לתקן גם את הדבר הזה. זה גם נידון כאן בהרחבה במסגרת דיוני מעקב בוועדה.

הנתונים שאנחנו מצליחים לקבל מחובת הבדיקה נותנים לנו יכולת לעשות מעקב אחרי תחלואה נכנסת, מעקב אחרי וריאנטים שונים שמגיעים ממדינות שונות בעולם ולכן אפידמיולוגית אלה נתונים שהם מאוד מאוד קריטיים להמשך הניהול וההתמודדות עם המגפה.

רק להשלמת התמונה, לתזכר את חברי הוועדה על מה אנחנו עוסקים פה, התקנות האלה עוסקות מצד אחד בבדיקות על כל הנכנסים לארץ, חובת הבדיקות אחרי שהם נכנסו לארץ, ובחיוב מי שמגיע ממעבר יבשתי או ימי בחובת בדיקה עוד לפני כניסתו לארץ. ההסדרה של חובת בדיקה לפני הכניסה לארץ אם הוא מגיע בטיסה מוסדר בתקנות נפרדות של תעופה בוועדת כלכלה, אבל פה מוסדר הנושא של לפני הכניסה, מגבול יבשתי או ימי, ואחרי הכניסה לכולם, אווירי, יבשתי וימי.

נכון.

בסדר גמור. אני מבין שיועמ"שית רשות שדות התעופה –

כן, היא ביקשה להתייחס, אם אפשר להעלות אותה, בבקשה.

בבקשה, היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית, עורכת הדין רננה שחר, בבקשה.

אחר צהריים טובים ותודה רבה, אדוני, תודה רבה לכל הוועדה. כמובן וברור לנו שזו סמכותכם לא לאשר את תקנת משנה (ג1) שאנחנו ביקשנו. אני רק אתקן גם עוד דבר, זה לא אנשי צוות אוויר, שזה רק הטייסים, אנשי צוות זה גם הדיילים. האנשים האלה אלה האנשים שזו עבודתם, להיכנס ולצאת מישראל.

מעבר לזה שזאת עבודתם חברות התעופה הישראליות, בעול הכלכלי עכשיו אני מדברת, גם מדובר בהכבדה כלכלית של הבדיקה של כל שבוע לכל אנשי הצוות, זה הרבה מאוד כסף. בסוף מה שביקשנו שאותם קריטריונים שקיימים היום בצו בידוד בית, בדיוק הסעיף שהוא אמר, 2(י)(1)(ב) לצו בידוד בית, כשבן אדם חוזר מחוץ לישראל ולא חייב בבידוד יותר מ-24 שעות, אותם קריטריונים יוחלו על ידכם לגבי פטור מבדיקה.

מדובר בטיסות קוויקי, טיסות שבהן הצוות בכלל לא שוהה במדינה הזרה, טיסות שבהן הצוות עד 12 בשדה התעופה, מנהל רת"א גם נמצא פה בזום ואם צריך הוא יסביר, הם לא יורדים ברוב הטיסות בכלל מהמטוס, הם לא מתערבבים במדינה הזרה, וזה עול כלכלי וזה עול על החיים של אנשים שככה מתפרנסים.

אז כמובן הוועדה יכולה להחליט שהיא לא רוצה את זה, אבל אנחנו לא התייחסנו לזה כקריטריונים חדשים, כי אלה קריטריונים שקיימים.

אבל כן צריך לציין, רננה, בכל זאת שאנחנו פה דנים בסך הכול בפטור מבדיקה, זאת אומרת העול, אם מישהו לא מקבל את הפטור עושים לו בדיקה, כאשר מדובר בצו בידוד בית זו סיטואציה אחרת, זה פטור מבידוד, זה משהו הרבה יותר תובעני מבחינת מה שדורשים מאנשים. זאת אומרת זה לא אותו דבר, זה לא אחד לאחד, זו לא אותה סיטואציה, במובן הזה יש הבדלים. על פני הדברים נראה שהצורך לחייב מישהו שהגיע מחו"ל, שגם ככה יש הרבה מאוד הגבלות על אנשים שחוזרים מחו"ל, לחייב אותו בסך הכול בבדיקת קורונה זה לא עול משמעותי מאוד.

זה נכון, אבל אנחנו מדברים באנשי צוות שזה מה שהם עושים, הם חוזרים כל שבוע שלוש פעמים מחו"ל, זה מה שהם עושים, ככה נראים החיים שלהם, וגם בסוף זה מצטבר לעשרות אלפי שקלים בחודש לכל חברת תעופה, למרות שזה נראה כאילו משהו קל. אגב, אתם כבר אישרתם את המנגנון של (ג) שקיים כבר היום, שהם עושים בדיקה אחת לשבוע, הם בעצם לא עושים בדיקה כל נחיתה.

במשרד הבריאות כן שוכנעו שאפידמיולוגית אפשר לאשר את ההקלה הזו, לכן אם הוועדה עושה overwriting אז הוועדה עושה overwriting, זו סמכותכם וזכותכם, אני לא יכולה להגיד, אני כן רציתי להסביר למה אנחנו מבקשים את זה, אלה החיים היומיומיים של עשרות אנשים שזאת פרנסתם, ועוד דבר, ושארגון התעופה האזרחית הבינלאומית לא ממליץ על הבדיקות האלה לאנשי צוות, הוא כן ממליץ לכל המדינות לא להתייחס לאנשי צוות כמו אל נוסעים מתוך הבנה שהם חלק מהמערכת שמשנעת אותנו, את הנוסעים, ממדינה למדינה.

אני עוד רוצה להוסיף שבחלק ממדינות היעד שחברות התעופה טסות אליהן צוותי האוויר נדרשים לעבור בדיקות גם במסגרת חובה באותן מדינות. יש לא מעט מדינות בעולם שמעבר לבדיקות שאנחנו בישראל מחייבים את צוותי האוויר, סינגפור והרבה מדינות, כמובן הרבה מדינות שהן ירוקות מאוד, הן מחמירות והן מקפידות לדגום גם צוותי אוויר. אז הצוותים שלנו נבדקים בהרבה מאוד יעדים נוספים מעבר לחובת הבדיקה שחלה עליהם בישראל אחת לשבוע כפי שהיה בתקנות הקודמות.

אבל אתם, או רש"א, רשות שדות התעופה, רת"א, אתם אומרים לנו שמדובר רק בטייסים שלא יצאו משדה התעופה?

נכון, ולכן אנחנו אישרנו.

שהטיסה חוזרת באותו יום או למחרת?

כן. זה התנאי שכתוב בתקנת משנה (ג1) עצמה, אחד התנאים זה התקיים בו אחד מאלה, שזה הרשימה, שאגב אני חייבת להגיד שנוסחית אנחנו רצינו להפנות לפסקאות בצו בידוד בית, אבל מחלקת הנוסח אצלנו העדיפה לכתוב את הכול מחדש ואתם תראו שם שיש עוד תנאי, שהוא לא שהה במדינה אחרת יותר מ-12 שעות ושהה רק בשדה התעופה ואכן מדובר בטיסות קוויקי, הלוך חזור, שמבוצעות בלי לינה, בלי שהייה, בלי שהם יוצאים ועל פי רוב בלי שהם יורדים מהמטוס.

טוב. חבריי, אני רוצה לומר, אני חושב, אילנה, אני אומר את זה גם לך וגם ליועמ"שית של משרד הבריאות. אני תמיד מבין את העומס ואת הפיצול בין הוועדות, אנחנו נקרעים פה בין הרצון להקפיד על איכות הדיונים בוועדות לבין הרצון באמת לא להעמיס, הרי בדיוק בדיון הקודם אנחנו טענו כנגדכם שהתחושה שלנו היא שמה שאתם עושים באטרקציות הפתוחות זה סתם, זה העמסה בירוקרטית שאין לה הצדקה אפידמיולוגית, אנחנו לא רוצים לעשות את אותו דבר. אני אציע לחבריי בוועדה, עוד שנייה נצביע, אני מציע לכם - - -

אנחנו כבר עוסקים בחוק הרגולציה.

מצוין, תיתנו לי את המסקנות, אנחנו צריכים את זה כבר מיד אחרי סוכות. אני אומר כך, אם היינו בסיטואציה כפי שהבנו אותה בשתיים וחצי, שמביאים פה הגדרה שלא נידונה על ידי הכנסת, אז הייתי עומד על ההמלצה שלי לא לאשר את התקנה הזו. מרגע שהייעוץ המשפטי מגלה את אוזנינו שבעצם זו הגדרה שנידונה בוועדת העבודה והרווחה אז אני אציע לאשר את התקנות כמו שהן ולא להעמיס סתם עומס בירוקרטי על אנשי צוותי אוויר שחוזרים לארץ. אני אומר לפרוטוקול, דעתנו מאוד לא נוחה, בסופו של דבר הוועדה כאן זו ועדה - - -

למה לפרוטוקול? תגיד את זה לאנשי הממשלה.

לא, לפרוטוקול, אבל אני מסתכל על אילנה כשאני אומר את זה לפרוטוקול ואני מסתכל על היועצת המשפטית של משרד הבריאות דרך הזום, הדעה לא נוחה, לא עושים דבר כזה, לפני שמוציאים תקנות לוועדה של הכנסת מסתכלים, אז אם אישרתם את זה בוועדת הבריאות אז בדברי ההסבר כותבים שאישרתם את זה, מעדכנים את יו"ר הוועדה שיכול לדבר עם יו"ר הוועדה אחרת, לשאול מה היה הדיון, מראש לבקש מכם נתונים. אני מבין את העומס, בייחוד על הלשכה המשפטית של משרד הבריאות שכבר שנה וחצי כותבים תקנות, עדיין, גם אצלנו יש עומס, אם זה היה משהו יותר רחב אני הייתי עוצר את זה. זה הודעה לבאות, בסדר?

ואני גם אומר פה, כן לפרוטוקול, שאישור ההגדרה הזו מבחינתנו הוא לא תקדים שתבואו אלינו בעוד שבוע ותאמרו בעניין התו הירוק: אבל אישרתם את זה. מבחינתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט לא התקיים דיון בהגדרות החדשות למחוסנים ומחלימים, הצגנו היום שאלות למנכ"ל המשרד על העניין הזה, אתם עדיין לא מגובשים בסוגיית המחלימים והדבר לא מהווה תקדים. אחרי סוכות אנחנו מצפים להצגה נרחבת, מתועדת, ממוסמכת, של המדיניות החדשה.

בואו נקרא את התקנות ונעבור לעניינים העיקריים.

טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון), התשפ"ב–2021


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה:


1.תיקון תקנה 2
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 2 ברישה המילים "ומתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (מס' 2), התשפ"א-2021 – יימחקו.



טל, לא צריך פה שום הפניה אחרת במקום זה? אני יודע שהתקנות האלה פקעו. הרי זה נכנס, בלי לגרוע מתקנה 30(א)(3) לתקנות של שדות התעופה ומהתקנות האלה, את פשוט מוחקת את זה?

כן, בדקנו את זה, אין לזה איזה שהיא השלכה. שימו לב שזו הייתה הפניה לתקנות הכניסה והיציאה מהארץ. הסיבה שהסעיף הזה נכתב, זו הייתה באמת בקשה של משרד המשפטים כי באותה תקופה הייתה גם ועדת חריגים גם לכניסה לארץ והיו כל מיני אישורים שהיה צריך לקבל ממנה במקרים מסוימים, אז כדי לוודא שאנחנו לא ממעיטים מהחובה לקבל את האישורים האלה הוסיפו את התקנות האלה שמחקתם, אבל כרגע יש רק תקנות יציאה.

אבל זה כבר מזמן המצב, זה פשוט איזה שריד היסטורי.

נכון, זה שריד היסטורי שלא נמחק עד עכשיו.

כן, זה פשוט חודשים כבר קיים. בסדר, אוקיי, רק רציתי לוודא.

עכשיו זה נמחק מהסיבה הזאת.

כן, כי זה כבר חודשים.

2.תיקון תקנה 3
בתקנה 3 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (ג)(3) במקום "בסעיף 2(י) לצו בידוד בית" יבוא "בתוספת לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א-2021";



זו פשוט ההפניה יותר לחומרא לאיש צוות שחוזר מאחת מארבע המדינות שדיברנו עליהן קודם לכן, ארבע המדינות האדומות. אז לגביהן אסור להם לצאת משדה התעופה בשביל לקבל את התנאים.



(2) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), על איש צוות הנכנס לישראל במסגרת מילוי תפקידו, בכלי טיס – המופעל בהפעלה מסחרית, לא תחול תקנת משנה (א) אם מתקיימים בו התנאים הבאים:



אלה המצבים שהוא מקבל את אותו פטור מבדיקה שדיברנו עליו.


(1) הוא נכנס לישראל לאחר ששהה במדינה אחרת עד 12 שעות ולא יצא משטח שדה התעופה אותה מדינה;

(2) מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא קיבל אישור החלמה ממשרד הבריאות על בסיס ממצא מעבדתי חיובי ל-SARS-COV-2 שתועד במערכת משרד הבריאות או קופות החולים ולא חלפו שישה חודשים מיום קבלת אישור ההחלמה;
(2) הוא קיבל אישור החלמה ממשרד הבריאות, ולאחר מכן קיבל מנה של החיסון לפי אחת מפסקאות המשנה האלה:
(1) חלפו 14 ימים לפחות מתום היום שבו קיבל את המנה האמורה של החיסון;
(2) במועד יציאתו מישראל חלפו שבעה ימים מתום היום שבו קיבל את המנה האמורה של החיסון;
(3) הוא קיבל תעודת מחוסן ממשרד הבריאות ולא חלפו שישה חודשים מיום קבלת המנה השנייה של החיסון;
(4) הוא קיבל תעודת מחוסן ממשרד הבריאות, וכן קיבל את המנה השלישית של החיסון בהתאם לאחת הפסקאות המפורטות להלן:
(1) חלפו לפחות 14 ימים מתום היום שבו קיבל את המנה השלישית של החיסון;
(2) במועד יציאתו מישראל חלפו שבעה ימים מתום היום שבו קיבל את המנה השלישית של החיסון."


3.תיקון תקנה 9
בתקנה 9 לתקנות העיקריות במקום "י"ד בתשרי התשפ"ב (20 בספטמבר 2021)" יבוא "י"ב בחשוון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021)".



זה מוארך בעצם ב-28 ימים. אני מניח שבגלל החגים זה הגיע אלינו בעצם כשבוע לפני מועד התחילה.

4. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ו בתשרי התשפ"ב (21 באוקטובר 2021).

שתי שאלות, ברשותכם, ליועצת המשפטית של רשות שדות התעופה, אחת למשרד הבריאות והשנייה לרשות שדות התעופה. מכיוון שמדובר פה על טיסות ליממה אחת, לא מבין את ההצדקה לחלפו שבעה ימים ממועד יציאתו מישראל. אם אתם טוענים שבשביל שמנה אחת של חיסון תיכנס לאפקטיביות צריך 14 ימים אז מה פשר הפטור של שבעה ימים? זה לא שהוא נוסע לשבועיים ואתם אומרים טוב, הנסיעה היא ארוכה, כשהוא יחזור כבר יחלפו 14 ימים. אם שבעה ימים זה מספיק אז תעשו שבעה ימים, אם 14 אז 14.

זה לדעתי נלקח כנוסח כפי שהוא מוגדר בצו בידוד בית.

בעצם מה שקרה, זה צו משפטי בכלל להסיר, המטרה הייתה להפנות לצו בידוד בית והייתה בקשה של משרד המשפטים לכתוב את זה באופן מפורש.

מה זה להפנות לצו? חברים, תקנות צריכות להיות הגיוניות .תסבירו לי, אם שבעה מספיק אז זה מספיק גם ב-(א). לסיטואציה הזאת, אתם מתקינים תקנות שרלוונטיות לסיטואציה הזאת. זה לא עניין נורא גדול, אבל צריך קוהרנטיות. תחליטו, שבעה מספיק להפעיל את החיסון? אז תעשו רק סעיף של שבע.

לא, הכוונה היא שאם בן אדם יצא שבעה ימים לאחר המנה השלישית בעצם זה השלב שהוא מוגן ולכן אם הוא יצא לאחר מכן הוא מוגדר כבר כמחוסן או מחלים.

אז למה 'חלפו 14'? אם אחרי שבע הוא מוגן, לא בדקתי את צו בידוד בית, אבל אני לא מבין מה לקחתם מצו בידוד בית. אם אחרי שבעה ימים הוא מוגן בשביל יציאה של פחות מ-24 שעות אז הוא - - -

אבל אם הוא יצא לפני שחלפו שבעה ימים ממועד קבלת החיסון - - -

נו, אז למה 14? יש פה שתי חלופות, או 14 ימים או שבעה ימים. אם הוא בתוך השבעה ימים יצא? תחליטו, תוך שבעה ימים הוא מוגן או תוך 14 ימים או מוגן?

לא, הוא מוגן תוך שבעה ימים. אם הוא יוצא אחרי שחלפו שבעה ימים ממועד קבלת החיסון בעצם הוא עומד בהגדרות החדשות.

בסדר, אז למה צריך פה את סעיף (א), אם חלפו 14 ימים? תסתכלו בתקנות. אולי אני לא מבין משהו בקריאה, זה בסדר.

אם אפשר להקריא את זה מחדש.

כן, כתוב הוא קיבל אישור – החלמה או חיסון, נכון?

כן.

הוא קיבל אישור החלמה ממשרד הבריאות ולאחר מכן קיבל מנה של החיסון לפי אחת מפסקאות המשנה האלה: (א) חלפו 14 ימים לפחות מתום היום שקיבל את המנה האמורה של החיסון; (ב) במועד יציאתו מישראל חלפו שבעה ימים מתום היום שבו קיבל את המנה האמורה של החיסון.

אז 14 יום מתייחס למי שקיבל מנה שנייה ושבעה ימים זה כבר מנת הבוסטר השלישית.

אבל זה לא כתוב ככה.

לא, זה על אותה מנה ממש. זה ברור לגמרי שהם פשוט העתיקו, אין שום היגיון בזה, כשמדובר במישהו שעומד בתנאי שהוא נסע לנסיעה קצרצרה זה בעצם אומר ש-14 ימים זה לא רלוונטי.

זה פחות רלוונטי לצוותי אוויר.

זה לא רלוונטי, זה שבעה ימים.

ואפשר להבין מה זה רלוונטי בצו בידוד בית? מאיפה הגיע ה-14 והשבע בצו בידוד בית?

ה-14 והשבע בגלל שחלק מהגדרות מחוסן נוגעות למי שטרם חלפו שישה חודשים ממועד קבלת מנה שנייה, אז הספירה היא 14 יום ממועד קבלת המנה השנייה. לגבי מנה שלישית כעבור שבעה ימים בעצם אתה עומד שוב בהגדרה של מחוסן. זה כנראה לא מנוסח טוב.

חבר'ה, אם היועצת המשפטית של המשרד יכולה לומר, זה בדיוק הנוסח.

זה בעצם נועד לאפשר לצווים אחרים. נכון, לצוותי אוויר ברוב המקרים זה לא יהיה רלוונטי, במקרה של צוותי אוויר זה יהיה על דרך השלילה. ניקח דוגמה של אדם סתם שטס, זה המקרה של צו בידוד בית, אם התחסנתי ביום ראשון וטסתי ביום שלישי שאחרי כן הכול טוב ויפה, יעברו יותר משבעה ימים, אני יצאתי כבר מחוסנת. אבל מה קורה אם התחסנתי ביום ראשון וטסתי ביום שלישי הצמוד אליו, לא שבוע וחצי אחריו.

למה שהוא יטוס?

טס, לא יודעת, טס, החליט שהוא טס, אז במקרה הזה אנחנו אומרים שאנחנו נכיר לך בחיסון רק 14 יום מיום החיסון ואז תהיה השאלה, כי בעצם יש את השבעה ימים בחו"ל שבהם החיסון תקף. אילנה, אני מדייקת פה?

נכון. בעצם החסינות נכנסת לתוקף כעבור שבעה ימים. אם יצאתי יממה אחרי שקיבלתי את החיסון בעצם שבעה ימים ראשונים אני עדיין לא מוגנת ורק כעבור שבעה ימים המוגנות שלי נכנסת לתוקף ולכן ההבדל בין שבעה ימים ל-14, כי זה כולל בתוך זה את שבעה הימים המתנה ממועד קבלת החיסון ועד למועד שבו רמת הנוגדנים שלי מגינה עליי בפועל וההגדרה של מחוסן אחרי מנה שלישית זה שבוע אחרי קבלת החיסון.

תהרגו אותי – אל תהרגו אותי, אבל לא מצליח לרדת לסוף דעתכם, אני לא מבין. אם אדם אחרי שבעה ימים מחוסן מבחינתכם אז זו צריכה להיות ההוראה, אני לא מבין את ההבחנה בין ה-14 לבין שבע. הרי הסעיף עוסק במי יכול לצאת מבידוד?

מי פטור מבדיקה.

לא, אני מדבר פה, בצו בידוד בית.

נכון, זה מתייחס לפטור מבידוד.

טוב, אני מבקש לבדוק את הסוגיה הזאת לקראת הארכת התקנות. עוד פעם, זה לא אירוע גדול, אבל אני חושב שיש פה פשוט בעיה בניסוח התקנות. יש פה פשוט משהו לא קוהרנטי בניסוח, אבל בסדר, אז יילכו פה על האופציה הפחות מחמירה, שבעה ימים מהחיסון, זו המשמעות, אבל בצו בידוד בית יש פה משהו לא קוהרנטי. אני כבר אומר לכם מראש, ככל שתביאו את ההגדרות האלה לתו ירוק וכו' תצטרכו להביא משהו הרבה יותר ברור וקוהרנטי, אנחנו לא יורדים לסוף דעתכם בהבחנה בין ה-14 לשבע.

טוב, חבריי, ההמלצה שלי היא שאנחנו נאשר את התקנות האלה עם מה שאמרנו לנציגי הממשלה, כדי לא לייצר סתם עומס בירוקרטי במקום שלא צריך ולחייב השקעת משאבים ובדיקות.

סליחה, הייתה לי שאלה לנציגת רשות שדות התעופה, הסיפור הזה של ה-12 שעות בשדה התעופה, יש הגבלה על השהות שלהם? אולי אני לא בקי בנוהלי אנשי צוות אוויר כשהם נוחתים בקוויקי, הם יכולים להסתובב באופן חופשי בשדה התעופה ב-12 השעות האלה?

האמת שאני לא יודעת, אדוני. הנוהג הוא שבכלל לא יורדים מהמטוס. עכשיו מה זה להסתובב באופן חופשי בשדה התעופה? הם לא נכנסים, הם לא מבצעים תהליכי ביקורת גבולות ולא נכנסים למדינה.

הם לא נכנסים למדינה?

לא, אבל האם יש לארג'ים לאנשי צוות אוויר שצריכים לנוח כשהם עוד בתוך הטרמינל בצד האווירי? אני לא בטוחה, מנהל רת"א נמצא פה בזום והוא גם יכול לענות.

אני אומר איפה זה מטריד אותי, זה רק מטריד אותי בהגדרה של מדינות שהן אסורות בכניסת ישראלים, כי אז זה ממש לא חשוב אם הוא מסתובב בקניון במרכז העיר או מסתובב חופשי בשדה התעופה. אני מדבר על ארבע המדינות האסורות ביציאה, רמת התחלואה בדיוטי פרי היא אותה – טוב, אנשי צוות אוויר לא הולכים לדיוטי פרי, אבל במסעדות, אז אני שואל מה קורה באותן מדינות.

אז אפשר, אם הוועדה יכולה לתת, נמצא פה יואל.

אז רק תשובה על זה וניגש להצבעה. כן.

הניהול של אנשי צוות אוויר נעשה בצורה כזאת שהוא ממזער את הזמן שלהם מהרגע שהם נכנסים לאווירון עד שהם יוצאים, משתי סיבות, אחת, זה עולה המון כסף, כל שעה כזאת דופקת כסף, דבר שני, יש להם עניין של שעות מנוחה ושינה. זאת אומרת ברוב טיסות הקוויקי אתה בא, אתה יושב בקוקפיט שעה-שעתיים, מחליפים את האנשים ועולים. אם יש תקלה אז הוא יושב בקוקפיט יותר, הם לא יוצאים החוצה, הם לא מסתובבים בחוץ. זה ההליך, ככה זה מתנהל.

הבנתי. אנשי צוות האוויר לא עוברים בדיקה, אבל מי שנכנס למטוס בטיסה חזרה מהמדינה האדומה הרי צריך להציג בדיקה שלילית לפני העלייה. בסדר, קיבלתי את התשובה.

חבריי, אני מעמיד את התקנות אחרי קריאתן להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד – 4
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.

אושר פה אחד. תודה.



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות)(תיקון), התשפ"ב-2021

אנחנו, מכובדיי, עוברים לדיון היותר חשוב ומרכזי והוא בתקנות התו הירוק. אנחנו עוסקים בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון), התשפ"ב-2021. אני חושב שכולנו מודעים לשינוי המרכזי שהוכנס בתקנות הללו, גם בעקבות הפעולה הנמרצת של חברים בוועדה, גם בעקבות השיחות שלנו עם הנהגת משרד הבריאות. אנחנו מיד נבקש ממשרד הבריאות להציג את השינויים שלפניכם.

אני אומר, ראשית, לחברי הוועדה, כפתיחה, את הדברים הבאים. אני חושב שחברי הוועדה, מבלי שהוצאנו לדיון הודעת סיכום, בגדול הייתה תמימות דעים בין כל חברי הוועדה שאנחנו היינו מצפים מהממשלה להציג לנו משהו מעט יותר נרחב לקראת חג הסוכות. אני חושב שגם נתנו שם מפורש לדברים, אנחנו חושבים כחברי ועדה שראוי היה שמכניסתו של חג הסוכות וסגירתם של בתי הספר היו מאפשרים למפעילי האטרקציות באוויר הפתוח ולבעלי מסעדות שיש להם אזור הושבה בחוץ לעבור לעבודה על פי התו הסגול, או הייתי אומר לכל הפחות, גם אם לא מעבירים אותם לתו סגול, לפטור ילדים שבאים מאותם אזורים עד גיל 12 מחובת הבדיקות לתקופה הזו.

בסופו של דבר נכון שזכות התפילה בכותל המערבי לאין שיעור יותר חשובה במדרג החוקתי מפעילות אטרקציה כזו או אחרת, אבל אנחנו רואים שבסופו של דבר אתם פוטרים התכנסויות גדולות מבדיקות כשמדובר בתקופה מסוימת או לצורך מסוים. היה אפשר, חד משמעית, בטח אחרי שאנחנו מבינים שהצורך האפידמיולוגי כאן הוא בעיקר החשש מלאן זה יוביל במפולת אבני דומינו. צר לי שהחבל לא שוחרר קצת יותר.

אני מבין את החששות, ההרעלה, התחלואה, אני מברך אתכם שאחרי זמן רב, לטעמנו זמן רב מדי, ניתן הפטור לבריכות, הדברים היו יכולים להיעשות לפני. אם זה ניתן עכשיו כשה-R עולה והתחלואה דרמטית, אז ודאי שזה היה יכול להינתן גם כשה-R התחיל לרדת. זה קרה לפני שבוע וחצי, אז למה לפני שבוע וחצי לא הלכנו על הבריכות, כשה-R התחיל לרדת? יכולנו להיות כאן יותר נדיבים.

האמירה שלי לחברי הוועדה היא שמכל הבדיקות שאני עשיתי למול הדרג הממשלתי, ישנה עמדה מאוד ברורה, שכרגע זוכה לגיבוי ממשלתי, של ראשי מערכת הבריאות, משרד הבריאות, שברגע הזה נכון להמתין פרק זמן נוסף, לא ארוך, כדי לעמוד על המגמות. אנחנו ניהלנו הרבה שיחות, גם פה בחדר הוועדה, אבל גם מחוץ לוועדה. אני לא חושב שיש מקום, ואני אומר את זה לנציגי משרד הבריאות, שהתקנות האלה יחולו עד סוף חג הסוכות. אנחנו מאוד מקווים שניתן יהיה להציל משהו מחג הסוכות. אני הצעתי שהתקנות יידונו מחדש ביום ראשון, התשובה שקיבלתי מהממשלה היא שגם מבחינת לוחות זמנים, אבל בעיקר בגלל העמידה על נתוני התחלואה הם מבקשים שזה לא יהיה ביום ראשון.

בדין ודברים שלי עם הנהגת משרד הבריאות, כשאני אמרתי שאם כך זה יהיה עד יומו הראשון של חול המועד, לא נשמעה התנגדות חריפה, אבל אני חושב שמשרד הבריאות והממשלה יבדקו בכל זאת ביום ראשון, ואני מתכוון לדבר גם עם מנכ"ל המשרד ועם השר, אבל גם עם גורמים במשרד ראש הממשלה, האם ניתן ביום ראשון לבדוק אם כן ניתן לתת את ההחרגה הזאת.

אני הצעתי פתרון ביניים, אני חושב, לא העברה גורפת לתו סגול, אלא פטור ספציפי מבדיקות האנטיגן לילדים בגיל שלוש עד 12. זה פתרון ביניים, כי בכל זאת הוא מחייב מבוגרים שמגיעים, גם מבוגרים נכנסים לאטרקציות, גם מבוגרים רוצים לשבת במסעדות בחוץ, אז הנה אני מציע לכם פתרון ביניים ואני מבקש את ההתייחסות של המשרד ביום ראשון אליו כדי שמסעדות ואטרקציות יוכלו להיות ערוכות. לא העברה גורפת לתו סגול, אלא פטור לילדים שלא יכולים להתחסן.

כמו שהיה לפני התו הירוק.

רק לסוכות?

אני מציע כרגע לסוכות מכיוון שמקובל עליי שהטופ פריוריטי של כולנו זה חידוש שגרת לימודים רצינית ואחת ההצדקות למעבר מהיר לפטור הזה זה לומר, חברים, בסוכות בתי הספר סגורים אז פשיטא שאפשר להכיל את הסיכון הזה. במהלך חג הסוכות יעמוד משרד הבריאות על הבדיקות. כשם שהבריכות הוחרגו ומצד שני אין הגבלות על אירועים המוניים, אני חושב שמערכת הבריאות יכולה לחיות עם הסיכון הזה של אטרקציות בחוץ ושל מסעדות פתוחות. אבל אנחנו, בין השאר, קשובים מאוד גם לאמירה שלהם, כרגע אני מסתכל על חג הסוכות, מכיוון שחג הסוכות הוא כמעט הרגע האחרון של פרנסה משמעותית למפעילי האטרקציות וגם לבעלי מסעדות. אז תביאו תשובה לסוכות ובסדר, מיד אחרי סוכות תבחנו את העניין.

זה בעיקר לאזרחים ולמשפחות שרוצות לצאת ולהיכנס לאטרקציות.

כן, אני הצגתי את המצב האבסורדי שבו משפחה נוסעת לנופש במלון, מוציאה בדיקת PCR שמכוחה היא שלושה-ארבעה ימים שוהה במלון. רוצה המשפחה לצאת למסעדה בערב, בעיר, במקום לאכול מחוץ לחדר האוכל בשטח הפתוח היא צריכה בדיקת אנטיגן.

הוא לא יכול להיכנס לפארק תמנע.

כן, נכון, הוא נוסע לאילת למלון, אבל בלי בדיקת אנטיגן הוא לא יכול להיכנס לאטרקציה - - -

לתמנע דווקא כן.

בסדר, אז הוא לא יכול להיכנס ללונה פארק פתוח באילת, אבל במלון הוא יכול לשהות. אני חוזר ואומר, אני מכבד את הדיאלוג שלנו עם משרד הבריאות, הגענו פה להסכמה בנושא הבריכות, אני חושב שגם הגענו פה להסכמה שאנחנו לא מוכנים לוותר על חג הסוכות ולכן ההמלצה שלי לחברי הוועדה תהיה לקצר את זמן התקנות ליום ראשון של חול המועד. אבל אני חושב שההצעה שלי אליכם, לא להעברה גורפת לתו סגול, אלא בואו - - -

22 בספטמבר?

מיד אחרי יום טוב ראשון, זה יוצא יום רביעי. זה יכול להציל שבוע מהחג. אני אומר עוד פעם, חבר הכנסת בגין, אני רואה שאתה מסתייג מזה ומיד אני אשמח שתתייחס לזה - - -

לא, אני פשוט משתדל להבין, אבל אני מתקשה. זה לא חידוש, אבל גם בעניין זה.

חס וחלילה.

אני לא מבין למה לא ליום ראשון.

כן, זה מה שאני תוהה. או אני אשאל אחרת, מה יקרה בין יום ראשון ליום ראשון של החג?

אז אני אומר כך, מבחינתי היום היינו צריכים לאשר תקנות שכוללות התייחסות לחג הסוכות, אבל כשמגיע מנכ"ל משרד הבריאות והפרויקטור וזה מקבל גיבוי בקבינט ובמשאל של הממשלה והם באים ואומרים, בהינתן יום הכיפורים ברביעי וחמישי ולאחר מכן יש רק את שישי חצי יום ואחרי זה יש לנו שבת.

הם בכוונה עושים את זה, אבל מכיוון שיש לי קשר כלשהו לממשלה, לא באמת התקיים דיון בקבינט בנושא הזה, בסדר? פשוט הייתה החלטה של משרד הבריאות להוריד את הבריכות וזה מה שהביאו.

כן, אבל, חבר הכנסת גינזבורג - - -

והם יודעים את עמדתנו מקדמת דנא, הם יודעים את עמדתנו. אנחנו כל פעם הולכים איתם ואנחנו כל פעם מקשיבים להם, אנחנו מבינים אותם, אבל הם לא מבינים אותנו.

אני חושב שגם בהובלתך בדיונים שהתקיימו התקדמנו עם הגנים ואחרי זה עם קבוצה אחת של ילדים עם נכויות ואז הרחבנו את זה והיום הבריכות. גם אני לא מרוצה מהקצב, אבל כשהממשלה מבקשת תקנות עד סוף סוכות ואנחנו מקצרים, אבל אומרים גורמי המקצוע במשרד הבריאות ובממשלה: אל תיתנו לנו את זה עד יום ראשון, אנחנו לא נספיק לטפל בדברים, בסופו של דבר צריך להתקין את התקנות ולהביא, הנטייה שלי היא למצוא כן תמיד את נקודת האמצע.

אבל מה יקרה, כבוד היושב ראש, מה עומד לקרות בממשלה, במשרדי הממשלה לעניין זה, בין יום ראשון בשבוע לבין יום רביעי בשבוע? יש ערב חג וחג, הלכו יומיים.

אחת הבעיות שאנחנו מתקשים היום באמת לקבל החלטות יציבות זה בגלל חוסר יציבות של נתונים, אנחנו נכנסים מחג לשבת ומשבת לחג ולכן העקומה האפידמיולוגית, כפי שאתם רואים אותה, כולל ה-R, קופצים בקפיצות מאוד מאוד גדולות ולכן קשה לנו כרגע באמת להגיד מה מצב התחלואה בצורה מהימנה ומדויקת.

באמת כולנו בעד, אבל יש אי בהירות. מבחינתכם, אני בהחלט מבין את הקושי ומזדהה, אני בדרך כלל, אולי גם עקב גילי אני בין המחמירים בעניין המגפה הזאת, אבל מה שמבחינתכם הוא קושי מבחינת הבעלים של המקומות האלה זה כמעט להיות או לא להיות. ביום ראשון הוא לא יודע מראש, ההורים לא תכננו מראש, באידיש אומרים על זה גוט שפייט, זה כבר כמעט מאוחר מדי והרבה אני לא רואה שקורה. את אומרת ששישי שבת קשה לכם לעקוב, אז גם בערב חג והחג קשה, אז מה נדע ביום רביעי - - -

נכון, כל התקופה הזאת - - -

גם ביום כיפור יהיה לכם קשה.

מה נדע ביום רביעי שאנחנו לא נדע ביום ראשון?

יום כיפור זה דווקא יום שאנחנו נראה אפס תחלואה.

אז למעשה בין היום לבין יום רביעי הבא יש בעצם יום כיפור יומיים, שישי-שבת יומיים, סוכות יומיים, הנה עברנו שבוע, אדוני, עם יום עבודה אחד.

טוב, גם מבחינת צבירת נתוני תחלואה, אבל אני רוצה להתקדם ואני אבקש רגע את עזרת היועץ המשפטי.

אנחנו מסתכלים עכשיו על שלושת הימים האלה, שזה יחסית ימי שגרה, ואנחנו עוד פעם על 10,500 מאומתים ביום.

אבל, אילנה, תקשיבי - - -

החלטתם אתם לפתוח את שנת הלימודים.

מספר המאומתים, זה בסדר, זו נקודת ההתחלה של הדיון שאומרת לנו שאנחנו במצב קשה, אבל זו לא נקודת הסיום של הדיון כי אחרת אתם צריכים להראות לנו שהצעדים שלכם מתכתבים עם ה-10,500 חולים. אם סוגרים ביום שני את הכיתות לכמעט שני מיליון תלמידים, כי התלמידים הלא יהודים ממשיכים בלימודיהם, אז אי אפשר לבוא ולומר שהמצב בחול המועד דומה למצב ביום לימודים רגיל. כולנו דואגים ביחד איתכם לתנודות ב-R ולעלייה, אנחנו גם סומכים עליכם, אתם אנשי המקצוע, התפקיד שלנו הוא לוודא את ההלימה בין הנתונים לבין הצעדים.

עוד משפט אחד, אדוני היושב ראש. אני רוצה להזכיר מה היינו פה לפני חודש, הטענה הייתה שאנחנו לקראת סגר ולכן צריך את ההגבלות האלה, הטענה הייתה שכדי להימנע מסגר וכדי לאפשר פתיחת שנת לימודים ראויה חייבים בשבועיים האחרונים של החופש הגדול לקיים תו ירוק ותו סגול באופן גורף. זו הייתה הטענה, כי רוצים לפתוח שנת לימודים. הנתונים הללו, אגב, היו בפנינו, ידעו שנהיה ב-11,000, אמרו את המספרים האלה, הם הציגו לנו אותם, יש לי פה את הטבלה, זה לא סוד.

אמרנו יאללה, למרות שזה שבועיים אחרונים של החופש, אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים, אתם רוצים לאפשר את פתיחת שנת הלימודים, אנחנו רוצים להימנע מסגר, אנחנו הולכים על זה. פתחו את שנת הלימודים, היה ראש השנה באמצע, תיכף יום כיפור, ואנחנו נמצאים עכשיו על אותן מגבלות בטיעונים קצת אחרים רק כדי להתאים את הטיעונים למצב. אני חושב שזה לא בסדר.

תיכף אני אשאל שאלה את היועץ המשפטי, אבל לדבריך, חבר הכנסת גינזבורג, דבר אחד צריך לומר, גם עכשיו אנחנו נמצאים במצב שצריך לנקוט בו בצעדים כדי לאפשר את חידוש שנת הלימודים. פה אני חייב קצת להסתייג מהדברים. המהלכים של ההגבלות הם לא חד פעמיים כדי לאפשר פתיחת שנת לימודים ב-1 בספטמבר, הרי אם בסופו של דבר - - -

זה היה כדי להימנע מסגר. אנחנו באותו מצב כמו באמצע אוגוסט? זה מה שאני רוצה לדעת.

אני חושב שכולנו מסתכלים ימינה ושמאלה ולצערנו אנחנו יודעים שלמעט עלייה - - -

אנחנו חודש בחיסונים.

רגע, למעט עלייה בכמות המחוסנים בחיסון שלישי, שכרגע אם אני מבין הפער בין כמות האנשים שהתחסנה בשני חיסונים לבין חיסון שלישי הוא מאוד גדול, נכון שיש אנשים שעוד לא הגיעו למועד של הבוסטר, אבל הפער בין שישה מיליון מחוסנים בשתי מנות לשניים וחצי מיליון מחוסנים בשלוש מנות הוא די - - -

2.9.

יש פה פער די דרמטי. אז כן, אנחנו מתקדמים בחיסונים, אבל בואו נודה על האמת, אנחנו עדיין נמצאים במצב שבו ניצב איום על שגרת הלימודים, ניצב איום. נכון לא אומרים לנו סגר בחגים, אבל ניצב איום על היכולת להחזיק את השגרה. אני רק אומר את זה כדי שלא ישתמע שבהכרח תמיד מגמת ההגבלות צריכה להיות כלפי מטה.

נכון, אבל אנחנו מדברים כאן על ילדים, צריך לזכור גם את זה. התו הירוק נשאר, מדברים רק על ילדים שלא מחוסנים.

אז אני רוצה לומר עוד פעם, זאת נקודה שאני חושב שלא חודדה מספיק בדיון עם משרד הבריאות. אני חושב שמה שמתגבש פה, עוד פעם, מתגבש פה מתוך הדיאלוג בוועדה, שאנחנו לא מדברים כרגע על העברה גורפת של המסעדות והאטרקציות בחוץ לתו סגול.

בשום פנים ואופן.

שנייה, אבל אני רוצה רגע לומר, זה היה הדגם. צריך רגע להבין, בבריכות אנחנו לא נותנים פטור לילדים, בבריכות אנחנו מעבירים את הבריכות לתו סגול.

אדוני, אנחנו גם הצענו, אני הצעתי שיהיה תו ירוק בבריכות, להמשיך עם תו ירוק והחרגה לילדים, כמו שהיה לפני.

בסדר גמור. אנחנו כרגע בבריכות הלכנו על תו סגול, לא ניסוג מזה. אני אומר עוד פעם, מתחדדת פה נקודה שצריך לדבר עליה, יש לגביה שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא לעצור לכמה רגעים ושאת, אילנה, תקיימי דיון עם המנכ"ל, עם הפרויקטור, עם אנשי השר, האם הכיוון הזה כפתרון ביניים לימי סוכות, האם הוא מאפשר איזה שהיא בחינה נוספת לקראת חג הסוכות. זו אפשרות אחת, שנעשה הפסקה, תתייעצי, הרי אי אפשר לשנות את התקנות עכשיו בהקשר הזה, צריך את הסכמת הממשלה, אבל לפחות נדע שזה כיוון שהמשרד, נראה לו.

אפשרות שנייה, אני מקשיב פה לחבריי, זה גם יחייב הפסקה של שתי דקות כדי שאני אשוחח עם אנשי לשכת השר, יש פה אמירה של חברי הוועדה, שאולי צריך להאריך את התקנות לערב סוכות. תראו, אם נאריך את התקנות ליום ראשון אין שום דרך שהממשלה תביא סט חדש של תקנות בגלל שיש את יום כיפור ויום שישי וכו'. אם נצמצם את ה - - -

אדוני, זה גם לא נכון. כבר ראינו מצבים שבהם, ראית איך היום העבירו – יש לי פה בדיוק מתי שעת ההצבעה של התקנות האלה.

אבל התקנות האלה, זה לא רק השאלה מה הממשלה מחליטה, אנחנו מבקשים שכשמתקינים תקנות תהיה עבודה רצינית של הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות, יש פה איזה שהיא שרשרת, איזה שהוא תרשים זרימה שמתחיל הרבה לפני. הדיון בינינו הוא בין ראשון לשני, מה שרציתי לומר, יום שני זה ערב חג, יכול להיות שצריך, בעקבות ההערות של חבר הכנסת בגין ושלך, חבר הכנסת גינזבורג, להקדים את זה ליום שני כך שכן תוכלו לבדוק את הדברים ביום ראשון.

מה שאני רוצה לשאול את היועץ המשפטי, כיוון שיום שני זה ערב חג, מה בסופו של דבר הדינמיקה לאור כל ההסדרים פה של לשים את התקנות לפני, של שימוש בסעיף הדחיפות, יכול להיות שהממשלה לא תקבל את עמדת הוועדה, מה לוחות הזמנים אם אנחנו קוצבים את חיי התקנות ליום שני במקום ליום רביעי?

אז בשביל שלא יצטרכו להשתמש בחריג הדחיפות, אם התקנות הן בתוקף עד ערב חג, שזה יום שני, מבחינה משפטית זה אומר עד שני בחצות, זה אומר שהם צריכים להביא לנו את זה עד ראשון, אבל זה לא חצות כי כבר חג נכנס ואז יש דחייה.

עד ראשון אחרי הצהריים.

זה עד ראשון בשעות אחר הצהריים-ערב, זאת אומרת 24 שעות לפני כניסת החג, זאת אומרת ראשון בשש. אבל השאלה מתי נדון בהן.

יכול להיות שהוועדה תצטרך להתכנס ביום שני בבוקר מוקדם, החג נכנס מאוחר, ואתה אומר שבכל מקרה לממשלה עומדת הזכות, שאנחנו מאוד לא אוהבים אותה, להשתמש בסעיף הדחיפות ואז להחיל את התקנות בלי אישור של הוועדה?

או לקצר את פרק הזמן. חריג הדחיפות זה לא רק אחד או אפס, הם פשוט יכולים לרדת מה-24 שעות לפרק זמן יותר קצר.

אני חושבת שנכון שננהל שיח עם השר, עם לשכת השר.

בסדר. ברשותכם, אני שומע את הדברים, אני מציע, כדי שלא נעכב את הדיון, איתן מכובדי, אם אתה יכול לקחת לרגע את ראשות הישיבה כדי שנתחיל להתקדם בהצגה של משרד הבריאות את התקנות, כפי שהן, אנחנו מברכים על עניין הבריכות, בכל מקרה לא נכניס היום את האטרקציות ואת המסעדות כי זה שינוי תקנות וצריך את החלטת הממשלה, אבל אני רוצה להתקדם, אני אגש ואנהל שיחה עם לשכת השר. אילנה, אני מציע שגם את תבדקי האם הכיוון שאנחנו מציעים, של הפטור מתו ירוק למשך חג הסוכות ולא העברה לתו סגול, יכולה לקדם אותנו.

לילדים.

כן, פטור מתו ירוק לילדים בלבד, שזה רלוונטי לנושא האטרקציות.


(היו"ר איתן גינזבורג)

טוב, אילנה, בבקשה, בואי נפרט את השינויים בתקנות שאתם מבקשים לשנות ואז נמשיך עם המוזמנים שמבקשים להתייחס.

הלשכה המשפטית תציג.

טל נמצאת?

כן. אז בעצם התקנות האלה כוללות כמה עניינים - - - נתחיל דווקא מהחג שמתקרב. לקראת יום כיפור מוצע כאן בתקנות להאריך את תוקף בדיקות האנטיגן לתו ירוק שנעשות בערב החג, כלומר שנעשות ב-15 בספטמבר, שהן יהיו תקפות עד ה-16 בספטמבר בחצות, בעיקר כדי לאפשר נוכחות בתפילות לאורך כל החג, בעיקר לילדים שבעצם צריכים לבצע בדיקת אנטיגן.

דבר נוסף שעלה פה זה ביטול חובת התו הירוק לבריכות בשטח פתוח, למעט חריג אחד שזה בריכות שנמצאות בבתי מלון, שם תהיה חובת תו ירוק גם בשטח פתוח, אבל זה באמת נעשה כדי לא ליצור איזה שהיא הפרדה מאולצת בתוך בתי המלון שהכניסה אליהם ממילא מחייבת תו ירוק. כך זה גם לא מסכן את הנוכחים במלון שנכנסו על דעת זה שכולם נמצאים בתו ירוק ולא ייכנסו פתאום אנשים בלי תו ירוק ויהיה ערבוב של שמחה בשמחה מה שנקרא.

דבר נוסף זה לגבי הבקשה של הוועדה שבבתי כנסת שיש בהם פחות מ-50 מתפללים יחויבו להציב שלט על כך שהם לא עומדים בתו ירוק, אי העמדת שלט גם תגרור קנס. דבר נוסף, שבשבתות וחגים, בתי כנסת שכן פועלים בתו ירוק לא יחויבו לסרוק את הברקוד של התו הירוק, אלא יהיה אפשר להציג את התו הירוק, באמת מטעמים דתיים.

איך מעבירים את המידע הזה לבתי הכנסת ביחס לתקנות שנכנסות היום לתוקף?

זו העבודה שתהיה לדוברות, לפרסם את זה.

והדוברות תעשה את זה?

כן.

כל עדכון תקנות אנחנו מפרסמים, בוודאי.

כן?

בוודאי. כל עדכון של תקנות יוצאת הודעה מסודרת של הדוברות בכל אמצעי המדיה והתקשורת.

בסדר, אבל פה יש התייחסות למוסדות מסוימים. בתי הכנסת שלא יציבו שלט עוברים על החוק, השאלה היא האם אתם, מלבד העבודה הטובה שאתם עושים, למשל האם אתם לא מעדכנים את המועצות הדתיות או את משרד הדתות שיעדכן את המועצות הדתיות שיעדכנו את בתי הכנסת לפני יום כיפור.

קודם כל במסגרת 'מגן ישראל' יש ראש דסק חרדי שנמצא בקשר שוטף מול כל הרשויות ומול האוכלוסייה החרדית.

יש גם דתיים שהם אינם חרדים.

נכון, נכון, זה מופץ בדרכים שונות, אבל אנחנו נעביר את החידוד הזה ונראה איך אפשר לוודא שזה מגיע לכל אוכלוסיות היעד בצורה מסודרת.

טל, יש לך עוד משהו להוסיף?

והדבר האחרון, להאריך את התקנות עד ה-29 בספטמבר.

כן, בכפוף כאמור לדברים שאמר יושב ראש הישיבה. אילנה, את רוצה להתייחס לעוד משהו?

לא. בגדול אין פה שינויים דרמטיים, יש פה בעיקר התאמות לחג, השינוי המהותי הוא כמובן בריכות השחייה שעובר לתו סגול. מבחינת ההצעה שלכם לפטור ילדים ספציפית, חשוב לי להתייחס לזה ולהסביר שבעצם כרגע קרוב ל-60% מהתחלואה זה ילדים עד גיל 16. רוב התחלואה במדינת ישראל כיום היא בקרב ילדים ולכן זו האוכלוסייה שהכי נדבקת בעצמה ומדביקה אחרים וככה מסכנת גם את האוכלוסייה המבוגרת שנמצאת בפנים. הרעיון של לפטור ילדים מחובת ביצוע בדיקה וכניסה למקומות של תו ירוק לא רק מסכנת את הילדים עצמם - - -

לא לכל המקומות.

נכון, אבל כשאנחנו מדברים על מקומות כמו מסעדות, אז הרבה פעמים מבוגר שמחוסן ונכנס למקום הזה, זה נכון שאנחנו אף פעם לא מדברים על 100% ביטחון כשאתה נכנס למקומות - - -

לא דיברנו על כניסה לתוך מסעדה, דיברנו בחוץ.

נכון, גם בחוץ, אנחנו עדיין מבינים שמדובר על מקום שברגע שהוא מופעל בתו ירוק, מי שנכנס למקום שהוא יודע שהוא פועל בתו ירוק יש לו לפחות איזה שהיא תחושה שהוא יחסית יותר מוגן בהשוואה למקום שאיננו מופעל בתו ירוק. ודרך אגב, יש היום הרבה מאוד עסקים שמצופה מהם, אנשים שמגיעים היום לבית מלון רוצים להרגיש יותר מוגנים, רוצים לוודא שהמקום אכן עומד בדרישות, אכן בודק, ואנחנו מכירים הרבה מאוד פניות שמגיעות גם אלינו של ציבור שמתלונן על זה שהוא הגיע עכשיו למלון ולא בדקו לו.

לא, אבל למה להשוות בין מלון שהוא סגור לבין שהייה באוויר פתוח? עדיין מהדהדת באוזניי התשובה שהייתה בזמנו לגבי עניין ההדבקה בתוך הבריכות בתקופת החופש הגדול.

בהנחה שאנחנו רוצים שמיד בתום חג סוכות נחזיר את הילדים לספסל הלימודים זה גם שיקול שבסופו של דבר צריך לקחת אותו בחשבון.

יש לי דה-ז'ה-וו שלושה שבועות אחורה.

גם לי.

ואנחנו חוזרים על זה עוד פעם. היום הציג פה בחור, שהוא הבעלים של שביל האשכוליות, אני במקרה הייתי שם מספר פעמים עם הבנות שלי, זה מקום ענק, פתוח, ולזה צריך תו ירוק לגילאי שלוש עד 12 אז המקום לא עובד, פשוט לא עובד, כי המשפחות לא יכולות לעשות את הבדיקות האלה.

ברור, אבל בתקנות אתה לא יכול לרדת לרזולוציה של מקום ספציפי, ברור שהשונות בין המקומות השונים והפוטנציאל - - -

אבל אטרקציות במקום פתוח זה אטרקציות במקום פתוח, זה מאוד פשוט.

כן, אבל אם אתה לוקח אטרקציה במקום פתוח כמו סופרלנד בראשון לציון, שמגיעים לשם מאות ילדים ומצטופפים שם בתורים בהמתנה לעלות למתקנים.

אפשר לחשוב שבקניון מה זה אין צפיפות.

בקניון לפחות זה מקום ש - - -

לפחות זה מקום סגור, עם מערכת זה, לא כמו בחוץ, זה מקום סגור, עם מערכת אוורור, סירקולציה וזה.

בסוף הממשלה החליטה להחריג את כל ענף המסחר.

ויושבים שם ואוכלים שם וקופצים שם.

החליטו להחריג את כל ענף המסחר משיקולים כאלה ואחרים.

אני מבין את הממשלה, אבל אנחנו יושבים פה ואני מסתכל על חבריי ואנחנו מתביישים. האמת אני אומר לך, אני מתבייש לבוא ולהגיד שהאטרקציות במקומות פתוחים צריכים תו ירוק לילדים בגילאי שלוש עד 12 כשאני יודע - - -

את יודעת מה הכי יפה? אנחנו נורא נלחמים פה על כל תקנה וכל חוק וכל אות, בסוף החיים יותר חזקים מכולנו וכל מה שכתוב למשל בתוך הקניונים, על ג'ימבורי ועל מסעדות, לא מתקיים.

תו ירוק בג'ימבורי.

הילדים שלי הם בגילאים האלה ואלה המקומות שבהם הם מבלים, ג'ימבורים, כי הם עדיין קטנים, לא, מבקשים בשביל ילד אחד תו ירוק, מילד אחד תו ירוק. אז אנחנו נתווכח פה ואני בסוף אגיד: כל מה שאילנה אומרת אמן ומשרד הבריאות צודקים, ובסוף באמת של החיים הקניון, שהוא בתו סגול, ימשיך לתפקד בתו סגול על כל מתקניו, לא משנה אם זה את החרגת משהו או לא החרגת משהו.

אז חלק מהדירקטיבות של הממשלה זה להדק גם פיקוח על - - -

אי אפשר לפקח. בסוף החוכמה של ממשלה זה גם להטיל מגבלות וחוקים שהציבור יכול לעמוד בהם ולא לאבד את אמון הציבור. זהו, היושב ראש הגיע.

(היו"ר גלעד קריב)

טוב, אנחנו נעצור להודעה אישית לפרוטוקול של חבר הכנסת דוידסון.

לפני שמצביעים על התקנות חשוב לי לעשות גילוי נאות. אני בא מעולם השחייה, הייתי יושב ראש איגוד השחייה הרבה שנים, אני כמו ראש ממשלה וממשלת ישראל הייתי של עולם השחייה הרבה מאוד שנים, זה העולם שלי, בייעוץ ובהקמת קנטרי קלאב ומתקנים. אני לא בעלים של בריכה פתוחה, אין לי בריכה כזאת, אבל חשוב לי להגיד שעל סעיף 4 אני לא מצביע. למרות כל מה שאמרתי הנושא הזה של האטרקציות הפתוחות והמסעדות בחוץ, זה משהו שבאמת כואב לי הלב על זה ואנחנו לא יכולים להגיד שזה עובר לידנו כי זה לא עובר לידנו.

בסדר גמור. אנחנו נמשיך בתהליך של המעבר על התקנות. אני דיברתי עם אנשיו של שר הבריאות, הם יעשו את הבדיקה לגבי לוחות הזמנים בין יום שני ליום רביעי. חשוב לי לומר לחבריי, אנחנו לא רק בהיותנו חברי קואליציה, מי שנמצא כאן, אני חושב שגם בהבנת הסיטואציה אנחנו הולכים פה על חבל דק, אנחנו כל הזמן מייצרים פה נקודות ואיזונים, אני חוזר ואומר את זה, גם בהבנה לעובדה שאנחנו חיים במציאות של חוסר ודאות.

כרגע העמדה של מנכ"ל משרד הבריאות היא שהוא זקוק לפרק זמן מינימלי של שבוע ימים כדי לומר אמירה מהותית יותר על מגמות תחלואה, על דברים, ולכן, עוד פעם, הם הרי אישרו תקנות בממשלה עד אסרו חג, עד יום אחרי שמחת תורה, ואנחנו אמרנו להם שזה גם ארוך מדי וגם מייתר את כל הדיון על חג הסוכות. הם הציעו את יומו הראשון של חול המועד, בדיון עלה היום הראשון של חול המועד, אנחנו כרגע מבקשים את הבחינה אם אפשר להקדים את זה לערב החג. זה לא יהיה ליום ראשון כי יש תהליכי עבודה במשרד הבריאות גם, עוד פעם, כל תקנה זה צוותים משפטיים שמנסחים ומעבירים ומשאל שרים, אז אנחנו צריכים להיות רגישים גם לעניין הזה, אבל ערב חג זה דבר שיכול כן להתאים, אנחנו תיכף נראה את ההתייחסות של משרד הבריאות, הם יחזרו אלינו.

יש שתי נקודות. כשאנחנו רצינו להפנות את תשומת הלב, לקבל את ההתייחסות של משרד הבריאות לגביהן, אני אולי אעלה אותן כבר עכשיו, כי הקריאה פה היא לא מאוד ארוכה. נקודה אחת, תיכף נגיע לזה, אבל זה הוזכר קודם על ידי טל, לפי התקנות המהירות יהיו בתוקף גם לערב יום כיפור וגם ליום כיפור עצמו. ברור שזה בא לענות על צורך מעשי, הקושי לעשות בדיקות במהלך יום כיפור, אבל אני גם מתחבר לדברים שאת אמרת קודם, אילנה, השאלה אם זה לא באמת ברמה של להביא אנשים לכדי שאנשים ירגישו בטוחים שהם במקום בתו ירוק, בעיקר בתי תפילה מן הסתם במהלך יום כיפור, ובעצם זה שמישהו יוצא שלילי בבדיקה מהירה שנערכת מחר בבוקר, באיזה מידה זה יכול לתת ביטחון למישהו שמגיע לתפילת נעילה במוצאי יום כיפור?

או שאדם ייקח בחשבון, אין מתפלל שייכנס לבית כנסת ביום כיפור עצמו שיחשוב שכל הבאים ערכו בדיקת אנטיגן ביום הכיפורים כשהכול סגור, אז בתוך מערכת ניהול הסיכונים, כפי שאמרנו, כשאנשים הולכים לכותל, חבר'ה, יום הכיפורים בכל זאת - - -

לא, אני רק אומר שיש פה איזה שהוא - - -

יכול להיות שההגדרה מבחינת התקנות היותר מדויקת לא הייתה לומר שתוקף בדיקת האנטיגן היא ל-36 שעות, אלא שביום הכיפורים עצמו, להבדיל מערב יום הכיפורים, אין חובת בדיקה מהירה בכניסה לבית הכנסת.

כי דה פקטו זה מה שקורה, ואולי זה הגיוני, אבל אולי כדאי גם להבהיר את זה לציבור כי באמת מגיע בן אדם מבוגר וחושב שהוא לצורך העניין מוגן מבחינת התו הירוק.

הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לשנות את הלשון, נכון?

אני לא יודע, אתה מגיע לנעילה, מישהו שעשה בדיקה בבוקר של מחר בבוקר.

אני חושב שאין ספק, אין פה ניסיון לטעון שבדיקת האנטיגן פתאום מתאימה ל-36 שעות.

זה מבחינה טכנית ולכן זה גם כתוב כהוראת שעה.

כן, הניסוח פה, ואני חייב לציין שהייעוץ המשפטי העלה את הנקודה הזאת לפני ניסוח התקנות החדשות, חבל שלא – כי מותר לומר שביום הכיפורים, כששום דבר לא פתוח ושום תחנת בדיקה לא פתוחה, אז ביום הכיפורים יש חריג, בסדר.

ובאופן אמיתי זה לא בן אדם שבאמת יש ניבוי לגבי זה שהוא לא מדבק.

הוא בעיקר רלוונטי לערב כיפור, אם אתה עושה בדיקה בבוקר אז 24 שעות, זה כן נותן לך רמת הגנה טובה אם אתה הולך בבוקר למחרת.

היתרון היחיד בשיטה הזאת היא שגם אדם שאומר שהוא לא מתכוון, יש ציבור גדול מסורתי שהולך לשמוע שופר, אז הניסוח פה בא ואומר שגם אדם שלא מתכנן ללכת בערב יום הכיפורים, אלא ביום הכיפורים עצמו ל'יזכור', יש הרי ציבור גדול שמגיע רק בבוקר, והוא יודע שבערב יום הכיפורים הוא צריך לעשות בדיקת אנטיגן. אז יש פה לכאן ולכאן, אבל זה גם כרגע לצערי, נאמר לפרוטוקול שהבדיקה לא פתאום הצמיחה - - -

על כל מה שאנחנו דנים פה, או לפחות לגבי ההחלטות, צריך להודיע לציבור, זה דורש זמן, לא כל אחד רואה כל הזמן את החדשות ושומע כל הזמן את הרדיו והבת דודה צריכה לטלפן, זה לוקח זמן. אנחנו עכשיו כמעט בערב חג והפנאי לשמוע חדשות ולהקשיב לניואנסים בחדשות, כל זה נעשה מאוד מאוד מסובך.

נכון.

וזו חובתנו, זאת אומרת החובה היא להודיע לציבור. הציבור אחר כך, הוא לא נענש על ידי הפקח, הוא נענש על ידי הידבקות.

נכון, אבל צריך לומר עוד פעם, לא היה יסוד לאף אחד לחשוב שהכניסה ביום הכיפורים לא תחייב איזה שהוא סוג של בדיקה, זאת אומרת אנשים יודעים שצריך בדיקה.

נכון, דיברנו על זה ביום ראשון.

נכון, בעקבות הערתו של חבר הכנסת בגין, אין ספק שמיד בתום הדיון כאן, בעצם כבר יכולתם לעשות את זה כי ברגע שזה מאושר בממשלה אתם לא ממתינים עם מסיבות עיתונאים לאישור הוועדה, אתם מודיעים לציבור הרבה לפני, אבל צריך שבאתרים של המשרד לשירותי דת ושל משרד הבריאות, ככותרת, יובהר העניין של יום הכיפורים, בראש ובראשונה באמירה שבבתי כנסת מעל 50 איש צריך לעשות מחר בדיקה, ועד מתי פתוחות התחנות. אני לא בדקתי, אני מקווה שמד"א כבר הצליחו לעדכן את האתר שלהם כך שאתה מקבל מהם תשובות רלוונטיות.

ונקודה שנייה, שהיא גם קשורה לנושא התפילה, המתווה של הסליחות בכותל, שאושר, הוא בעצם פוקע מחר בלילה, הוא עד ה-15 בספטמבר ואין הארכה שלו, אז אולי שאלה לטל, מה ההסדר שיחול בכותל החל מיום הכיפורים עצמו?

פטור מלא.

זה מה שיחול. מבחינה משפטית מה שיחול זה פטור מלא.

כמו כנסיית הקבר ומסגד אל אקצה.

אבל השאלה, יש מגבלת התקהלות של 100 איש, איך הם הולכים ליישם את הדבר הזה, באיזה צורה, מה הכוונה שלהם?

בתקנות הקודמות, פג תוקפן אז חוזרים למתכונת הרגילה.

זאת אומרת העמדה היא שברחבת הכותל ביום הכיפורים אין כל מגבלה, גם אין פיצול לקפסולות, זה המצב כרגע בכותל המערבי?

מה עם ה-8,000?

זה פוקע מחר בלילה.

כרגע העמדה של משרד הבריאות היא לא לחדש את ההוראה הזו.

זה קרה או שזה היה מכוון?

לא, לדעתי זה היה מכוון, אם אני מבין נכון.

אוקיי, כי זה מקומות קדושים?

כן. כמו שכרגע, אם אני זוכר נכון, אין כל מגבלה על כנסיית הקבר ומסגד אל אקצה.

נכון.

השאלה, גם כאן, אנחנו כל הזמן אומרים את זה, האם הציבור מבין שברחבת הכותל לא נאכף שום דבר שקשור בתו הירוק, כדי שאנשים שהם בקבוצות סיכון לא יגיעו גם אם מנהגם היה כל שנה לסיים את הצום ברחבת הכותל?

אני מעריכה שברגע שהתקנות מתבטלות - - -

אז שיהיה בתוך ההודעה שעכשיו דיברנו עליה, שיכללו את כל ההסדרים.

אני חושבת שהציבור - - -

אין שם גם תו סגול.

זה כמו שטח פתוח.

בסדר, אבל פה צריך לומר משהו. אם כנסיית הקבר ומסגד אל אקצה מוחרגים, אז בסדר, לא יכול להיות שהכותל לא - - -

לא, ברור, אבל מדוע החילו את זה אז?

ההחרגה היחידה לכל שלושת המקומות האלה.

אז מדוע ההחלה הספציפית הזאת לכותל עשרה ימים?

כי לא רצו ביום הכיפורים, א', להעמיד שם את הסדרנים בתוך הקפסולות, אנחנו יודעים שיום הכיפורים הוא אירוע - - -

פרקטית הוא לא ניתן לתפעול.

אבל התקנות לכאורה עדיין פועלות לפי המתכונת הזאת.

מחר עדיין כן, עד ערב כיפור.

גם פה התפר, עוד פעם, הוא לא מדויק מבחינה משפטית ואז זה לא מדויק לציבור. אני חייב לומר, אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר בתקווה שאמצעי התקשורת יעבירו את המסר, עוד פעם - - -

צריך להסביר את זה טוב, כי שוב אני אומר, אפשר לקבוע ככה, אפשר לקבוע אחרת, זו בסוף החלטת מדיניות, אבל זה חל בערב יום כיפור וזה לא חל ביום כיפור עצמו. אז אולי לא להחיל בכלל, אבל מוזר מאוד ה - - -

חברים, אנחנו לא יכולים לשנות את זה.

צורת ההחלה הזאת היא מאוד מוזרה, זה גם מבלבל.

אני מבקש להעביר את המסר, אני יודע שצופים בנו באמצעי התקשורת, להבין שכרגע מתווה הסליחות שנהג בימים האחרונים לא רלוונטי לרובו של יום הכיפורים ברחבת הכותל וציבור שהוא ציבור שנמצא בקבוצות סיכון, או ציבור שלא רוצה להסתכן, צריך לדעת שכרגע לא בודקים ענייני תו ירוק, אין הגבלה לקפסולות, אין הגבלה על מספר משתתפים ואני מבין, רק תקן אותי, היועץ המשפטי, שמכיוון שמדובר בשטח פתוח לחלוטין, האם מוטלת שם חובת עטיית מסכות?

כן, ודאי. בהתקהלות מעל 100 איש.

בסדר גמור. אני אומר עוד פעם, אז יידע הציבור, ואני מקווה שאמצעי התקשורת יעבירו את המסר, על ההבדל בין תקופת הסליחות לבין יום הכיפורים, ואנשים בקבוצת סיכון, ראוי שיתפללו בבתי כנסת שעומדים בתו הירוק ועדיף במנייני חצרות ולא במבנים סגורים.

אגב, בכל מקרה חלה מגבלת התקהלות, גם במקומות קדושים.

איזה מגבלת התקהלות? איזה מגבלת התקהלות כרגע על פי התקנות? הרי הגבלת ההתקהלות היחידה הוכנסה לימי הסליחות, אותם 8,000 איש.

לא, יש הגבלת התקהלות כללית, זו בדיוק הייתה השאלה שלי, איך אתם מתכננים ליישם כזה דבר?

אבל מוחרג. אני רוצה להבין, האם כנסיית הקבר, הר הבית והכותל לא מוחרגים מהגבלת ההתקהלות הכללית? הרי זה היה כל הרעיון של ההחרגה שלהם.

הם מוחרגים מהתו הסגול.

טל, בבקשה. בגלל שאת לא פה אנחנו לפעמים שוכחים לפנות ליועצת המשפטית של המשרד. בבקשה, עורכת הדין וינר שילה.

כמו שגור אמר, באמת חלה מגבלת ההתקהלות הכללית שלעניין הכותל זה 100 אנשים בשטח פתוח, כלומר אם יש התקהלות של 100 מתפללים שעושים מניין ביחד הדבר הזה אסור.

מה זה מניין ביחד?

אז באמת חלות הנחיות אכיפה. נכון, אין כרגע את המתווה שהיה בימי הסליחות - - -

לא, אני לא מצליח רגע להבין, מה משמעות ההחרגה של כנסיית הקבר, מסגד אל אקצה ורחבת הכותל מהתקנות?

מהתו הסגול, ממגבלת התפוסה.

זאת אומרת שכרגע בהיעדר הוראה של 8,000 איש בכותל את בעצם מודיעה לנו שבמסגד אל אקצה יכולים להיות 100 איש, לא יותר? ובכנסיית הקבר?

לא, כהתקהלות.

תסבירו לי איך אתם מגדירים התקהלות ברחבת הכותל.

התקהלות זה דוגמה עכשיו פותחים מניין ומצטופפים כולם ביחד.

תסבירו לי, מה זה מניין? אני רוצה להבין.

מגיעה עכשיו קבוצת מטיילים לבקר את הכותל, לראות את הכותל בסליחות, אם הקבוצה הזאת מעל 100 איש הם לא יכולים להיות ביחד.

מה זה קבוצה? מתקבצים עכשיו, זורמים אנשים לתפילת נעילה, אתם מכירים את הדינמיקה, איזה קבוצה? אני רוצה להבין.

מגיעים אחד אחד, אבל הם יותר מ-100?

אז השוטר יוכל לפזר גם התקהלויות.

מה זה התקהלויות ברחבת הכותל בתפילת נעילה? אני לא מבין.

השאלה איך אתם מיישמים. זו בדיוק הייתה השאלה לגבי הפקיעה של המתווה. המתווה של ה-8,000, הקפסולות, לפחות נתן איזה שהיא הכוונה. אתם עכשיו מחליפים את זה, לכאורה, למעשה גם קודם, גם במסגד אל אקצה וגם בכנסיית הקבר הייתה את מגבלת ההתקהלות הזו, עכשיו גם בכותל, אנחנו מדברים על מקומות שמגיעים אליהם אלפי אנשים, אלפי אנשים במקומות קדושים ורגישים, איך אתם מיישמים בהם את המגבלה הזו? לא ברור כל כך. לא ברור בכלל.

אני לא מבין מה המשמעות של הגבלת התקהלות בתוך שטח גדול. תסבירו לי מה הגבלת ההתקהלות בהר הבית, במסגד אל אקצה. ביום שישי הקרוב יתקיימו תפילות יום השישי במסגד אל אקצה, מה המשמעות של הגבלת התקהלות של 100 אנשים? אם החרגתם את שלושת המקומות הקדושים לדתות מחובת התו הסגול, למה לא פטרתם אותם מהגבלת התקהלות או עשיתם בעצמכם את החישוב שעשיתם לגבי רחבת הכותל? אמרתם 8,000 איש אפשר לספוג בימי הסליחות, אז תחשבו את השטח של אזורי התפילה בהר הבית ואת שטח כנסיית הקבר ותאמרו כמה אנשים.

כי במסגד אל אקצה אי אפשר לאכוף.

עזבו רגע את שאלת האכיפה.

בשביל התפוזים כן.

בסדר, אני מכיר עוד מקומות בתוך ישראל דוברת העברית שאי אפשר לאכוף, מפסטיבל פנג'ויה ועד מקומות אחרים.

נכון, נכון.

בסדר, אז אני אותיר את הטענות על אכיפה בררנית בהר הבית לנציגי כמה סיעות כאן. אכיפה בררנית היא אקרוס דה בורד, היא לא על פי הפילוח של הר הבית או הכותל המערבי, אבל אני לא מצליח להבין, אתם מביאים תקנות, אתם מצפים שהקהל – אני לא מבין את האמירה הזו, היא לא ברת אכיפה ביום הכיפורים, היא לא ברורה לציבור. היא כאילו סתם. הנה, חבר הכנסת מקלב שמע בערוץ 99 שאני מדבר על הכותל והוא בא להיות תנא דמסייע.

אתה רוצה למנוע תפילות נעילה בכותל המערבי?

להיפך.

לא, חשבתי שאתה רוצה - - -

לא, אתה, אין דברים כאלה. הוא בא להגן על הכותל, שיאפשרו תפילה בכותל ואתה אומר שהוא רוצה למנוע? דבר כזה עוד לא ראיתי.

לא, חבר הכנסת מקלב אמר את זה בשביל 'יתד נאמן', אני רואה בעיניים שלו שהוא מודה לי.

אני מקווה שבחדר שלך כשאתה רואה את ערוץ הכנסת אתה לא רק קורא שפתיים, תפעיל את הווליום.

לא, השאלה בכלל אם תפילת רפורמים נשמעת.

לא, איתן, יש סיכום ביני לבין חבר הכנסת מקלב שמהדלת עד שהוא מתיישב הוא משמיע דברים ל'יתד נאמן' ומרגע שהוא מתיישב הוא מתחיל לעבוד איתנו כדי לקדם פתרונות בעבור הציבור המאמין.

כשאני יוצא מפה זה גם יכול להיות.

זה בסדר, גם ביציאה אתה יכול - - -

אני מציע שכשצופים בערוץ הכנסת כדאי להגביר את הווליום.

לא, הכול בסדר. אני רק בא ואומר שאני גם לא יודע כרגע איך לפתור את הסוגיה.

גם בהר הבית - - -

נכון, אני הזכרתי את הר הבית. באמת, מבקשים מוועדת חוקה, חוק ומשפט לאשר תקנות שברור לא רק שלא ניתן לאכוף אותן, שלא לכך התכוון המשורר, כי אתם לא התכוונתם להגביל תפילות בכותל המערבי ביום הכיפורים ל-100 איש אחרי שאישרתם 8,000 בסליחות. כנראה לא ביקרתם לאחרונה בכותל המערבי, מה זה 100 אנשים שהגיעו כדי להתפלל? הדינמיקה של תפילות זה שאנשים מתקבצים שם באופן ספונטני למניין, חלק מתפללים לבדם, חלק במניינים גדולים, מי בדיוק סופר? אין קפסולות.

התחושה היא קשה לגבי העניין הזה, הייתם צריכים להתכונן יותר טוב לעניין הזה. אני באמת לא יודע איך ל – זה לא הנקודה המרכזית בדיון, כי אנחנו מבינים למה התכוונתם, אבל קשה לי להצביע בעד תקנות כשאני יודע מראש שלא לזה התכוון המשורר ולא את זה מה שתאכפו. אני לא מבין מה הציפייה שלכם, שאיך יספרו את המניינים? או שהכותל ביום הכיפורים פטור מתו ירוק ומתו סגול וממגבלת התקהלות ואתם אומרים לאנשים: דעו, מישהו בסיכון שלא יגיע לכותל ויתפלל במניין חצרים בשכונתו. זה פשוט לא רציני ולא קוהרנטי מה שקיים כאן. יגיע ציבור מסיבי ובמספרים גדולים ביום הכיפורים לכותל.

זה פחות מהציבור שמגיע למחנה יהודה.

לא, חד משמעית, צריך להגן על הזכות של הציבור להתפלל. אם רציתם באמת לעשות איזה שהיא הגבלה, אז היה צריך לסכם עם הממונה על המקומות הקדושים מראש. אולי, דרך אגב, זה מה שקיים, אילנה? יכול להיות שצריך לבדוק פה עם רל"ש שר הדתות או עם המשרד, יכול להיות שהם מתכוונים להשאיר את מבנה הקפסולות ששימשו בתקופת הסליחות בכל הרחבה כדי לאפשר באמת איזה שהוא ניתוב של הקהילה.

טוב, פשיטא שאין ציפייה שביום הכיפורים, כל מי שיכול להיכנס לכותל זה 100 אנשים. בסדר, זה גם מה שהיועצת המשפטית מסבירה לנו, אני רק לא מבין.

אני חושב שיש מניינים יותר גדולים מ-100 איש.

לא, בוודאי, בוודאי. אני רק רוצה לומר משהו, ההוראה הזו לא תקפה רק ליום הכיפורים. אם אתם פטרתם את מסגד אל אקצה וכנסיית הקבר מהתו הסגול אין דרך להשאיר שם בהמשך גם, אחרי החגים, הגבלת התקהלות של 100 אנשים. אין לזה שום משמעות, בסוכות יהיו תפילות גדולות מאוד כל בוקר. אם אתם רוצים מתווה אחר, הנה עוד סיבה להגביל את התקנות ולא למשוך אותן אל מעבר לסוכות, יש קהל של אלפים שמגיע לכותל לברכת כוהנים, לתפילות החג, להלל. אז אם אתם רוצים לסגור מתווה עם משרד הדתות אז תסגרו מתווה עם משרד הדתות, אי אפשר להמשיך עם ההגבלה של 100 איש בהתקהלות בשלושת האתרים האלה.

אני חושבת שמראש ההחרגה של המקומות האלה אומרת את זה.

זה ברור, אבל אתם משאירים את הגבלת ההתקהלות של 100 אנשים. יש פה בעיה משפטית קטנה, תפתרו אותה, תמצאו את הדרך ותבואו בדין ודברים עם משרד הדתות לקראת חג הסוכות כי הציבור שמגיע בחג הסוכות הוא ציבור גדול מאוד. אני לא יודע כרגע אם מתוכננות למשל הקפות שניות ברחבת הכותל, מנהג שהתחיל בשנים האחרונות במוצאי שמחת תורה.

לדוגמה הקפות שניות, זה לחלוטין אירוע מאורגן שלא יכול להיות מעל 100 איש.

אז מה המשמעות של ההחרגה של שלושת האתרים הקדושים?

במקרה הזה, שוב, אנחנו בסופו של דבר לא נמצאים בשטח, אפשר להתייעץ עם משרד הדתות, עם המשטרה, שהם אלה שאוכפים את התקנות, לשוטר יש סמכות לפזר התקהלויות כאלה.

עורכת הדין וינר שילה, ברור לי מה הסמכות של השוטרים, מהוועדה הזו אי אפשר לצפות לאשר תקנות בלתי אכיפות. זה לא לכבודה של הוועדה.

התקנות האלה נכתבו בהתייעצות למשל עם רב הכותל, או עם משרד הדתות?

מתווה הסליחות בוודאי שכן, הוא גובש ביחד עם שר הדתות ועם הממונה.

לא, אני מדבר על התקנות עכשיו. או שמישהו כתב את זה בלשכה המשפטית?

לא, כרגע פשוט הסתיימו תקנות מתווה הסליחות.

אגב, מה שקרה, זה קלאסי, אדוני היושב ראש, התקנות האלה לא נדונו בקבינט הקורונה, הם הועברו היום בשעת צהריים לשרים והם הצביעו עליהם בווטסאפ. לא התקיים עליהם דיון, אף אחד לא קרא את זה.

הכול פה הוא בגדר דיאלוג פרודוקטיבי, אילנה, צריך להסדיר את העניין של רחבת הכותל לקראת חג הסוכות ושמחת תורה. תביאו הסדר, מה שתגבשו עם הקרן למורשת הכותל, עם רב הכותל, הממונה על המקומות הקדושים, בסדר? עשיתם את זה בסליחות בהצלחה. אבל רק כדי להסביר, עורכת הדין וינר שילה, לא יעשו אירוע של הקרן למורשת הכותל המערבי של הקפות שניות, אבל עדיין יגיעו לשם 10,000 איש וירקדו במעגלים, אז איך אתה מגדיר שמעגל זה התקהלות אסורה ושעומדים 150 איש ליד הקיר ומישהו מוביל תפילת ערבית של מוצאי שמחת תורה זה כן התקהלות?

אבל לפני הכותל המערבי וסוכות יהיה גם בהר הבית ביום שישי הקרוב.

נכון, דרך אגב גם שם כרגע מוטלת הגבלת התקהלות.

כדאי לדבר על כל הדברים, לדבר על המשחק של בית"ר ירושלים.

אני הצעתי מקודם שאת ענייני הר הבית, חבר הכנסת מקלב, תשאיר לכמה סיעות אחרות שהן קצת יותר פרואקטיביות בעניין.

הם בכלל טוענים שאין לנו ריבונות בכלל בהר הבית.

חברים, בואו נמשיך.

זו התשובה הייתה, שאין לנו ריבונות בכלל להחליט. גם בכותל יש את הריבונות של הקדוש ברוך הוא.

חבריי, בואו נמשיך. איפה אנחנו ניצבים?

לא התחלנו לקרוא, נתחיל לקרוא.

אני רק אעדכן לפני זה לגבי הדיאלוג עם משרד הבריאות. הבקשה החד משמעית, חבריי, של מנכ"ל משרד הבריאות על דעת השר היא לתת להם לכל הפחות עד יומו הראשון חול המועד. התחושה של המנכ"ל ושל ראש שירותי בריאות הציבור היא שסד הזמנים עד יום ראשון לא יאפשר להם את זה. עוד פעם, גם אם יש לי סימני שאלה אני נוטה תמיד למצוא את נקודת הפשרה, גם זו פשרה. אני סומך על המנכ"ל ועל הצהרתו של המנכ"ל שיהיה כאן ניסיון ללכת לקראת בעלי העסקים הקטנים למשך חג הסוכות, לפחות למשך חג הסוכות, ושנלמד על זה ביומו הראשון של חול המועד בבוקר ויגיעו לכאן תקנות מעודכנות לעניין הזה.

הבה נקרא את התקנות וניגש להצבעה. נושא הכותל, אני חייב לומר קודם כל לגבי יום כיפור, אני במבוכה, אני לא יודע כרגע מה לעשות, זו כבר סוגיה של מדיניות אכיפה ש - - -

הם יצטרכו אולי להביא תיקון. מה שקרה הרי, רק להבין משפטית, זה לא שהם הביאו הסדר חדש שהוא לא מספק, פשוט ההסדר הקיים פוקע, אמרנו להם את זה גם מראש, ולא אומץ הסדר חלופי שייתן מענה לצורך של אלפי אנשים לממש את חופש הדת שלהם.

אבל אין לנו כרגע דרך לטפל בזה בוועדה.

אבל משרד הבריאות יכול להביא - - -

משרד הבריאות יכול להביא עכשיו? זה צריך לעבור דרך קבינט הקורונה והממשלה. הדבר היחיד שאפשר לעשות כאן, אני אומר, זה מביך, אבל שהדברים יבואו לידי ביטוי דרך מדיניות האכיפה. יש פה כרגע תקנה שלא ברור איך אוכפים אותה, לגבי ה-100 איש. זה שכרגע אומרים שביום כיפור אין תו ירוק, לא תו ירוק ולא תו סגול בכותל, זו המשמעות של התקנות, זה נכון גם לכנסיית הקבר ולמסגד אל אקצה. זה פשוט מתנגש עם האמירה הכללית של ההגבלות של ה-100 - - -

הגבלת התקהלות.

בסדר, כרגע מכיוון שהממשלה לא תעשה משאל טלפוני לעניין הזה אז יש פה סוגיה של מדיניות אכיפה ופרשנות התקנות לעניין הזה. אפשר לבוא ולומר שמכיוון שיש פה הסדר ספציפי – אני מובך מהדבר הזה, זה נראה לי מאוד לא בריא.

כי החוק צריך להיות ברור.

נכון. אני רק רוצה להזכיר שאנחנו חיינו פה - - -

פה זה זכויות של אנשים לממש את חופש הדת שלהם.

אבל אני רוצה רגע להזכיר שאנחנו חיינו פה במשך שבועות עם אי הלימה בין המצב עצמו בנושא המלוניות ואמצעי האכיפה האלקטרוני לבין מה שכתוב בחקיקה ראשית, לא בתקנות, ותיקנו את זה בתיקון החוק. אז נכון, אז זה מצב שלא היינו צריכים להגיע אליו כי היה צריך לחשוב עליו בממשלה, אבל בסדר, אנחנו נחיה עם זה ל-48 השעות הקרובות, יטפלו בזה באמצעות מדיניות אכיפה, מותר לממשלה להחליט איפה היא משקיעה מאמצי אכיפה, אני מניח שמאמצי האכיפה ביום הכיפורים לא יהיו בכותל המערבי. זו מדיניות אכיפה, אנחנו מכירים.

לא נחיה עם הבלבול הזה לאורך זמן ולכן בתקנות הבאות אנחנו מבקשים גם תיקון של התקנות והבהרת העמדה הממשלתית לגבי שלושת המקומות הקדושים, ויותר מזה, אנחנו ממש ממליצים שאותה עבודה שעשיתם לקראת עונת הסליחות תיעשה לקראת חול המועד סוכות ושמחת תורה.

כבוד היו"ר, בגלל שמדובר בזכות יסוד באמת, הזכות לדת, בדיוק כמו שהתעקשנו עם הנושא של ההפגנות אני חוששת שבגלל אי הבהירות אנשים פשוט לא ייצאו לממש את הזכויות שלהם.

אני חושש מהמצב ההפוך.

מצד אחד, או שיבואו לממש ו – בדיוק, אין דרך שאנחנו יכולים לבקש מהממשלה עכשיו - - -

לא, אני רוצה לומר, העמדה הממשלתית כרגע, ואני חושב שהיא עמדה נכונה לעניין יום כיפור ואולי בכלל לגבי שלושת המקומות הקדושים, היא לא להטיל מגבלות, החרגנו את המגבלות, עלינו פה פשוט על שתי בעיות, בסדר? כי את העמדה הזאת כבר אימצנו, ששלושת המקומות הללו –

מוחרגים.

במערכת ניהול הסיכונים חוף ים יכול להיות עמוס כמו הכותל ואנחנו לא סוגרים את חוף הים ולא דורשים בו תו ירוק, והכותל פתוח בדיוק כמו חוף הים מבחינה פיזית. יש פה שתי בעיות משפטיות, א', התקנות שמגבילות כן ל-8,000 איש ולחלוקה ל-15 קפסולות פוקעות מחר בחצות, אז ערבית ביום הכיפורים ולמחרת אין 8,000 וזה.

ואז זה עניין של המגבלה.

אבל אז יש את המגבלה של ה-100 איש, שאין דרך לפרש אותה בכותל.

יש מגבלה בחוף הים?

על פניו לא. הרב מקלב, על פי הפרשנות ששמענו אם מתארגנת קבוצה של 15 משפחות חברים ללכת ביחד לים והם יותר מ-100 אנשים אז אסור, אם הם מגיעים בבודדת לאותה סיטואציה אז כן.

אז הבעיה היא ההקפות השניות המאורגנות.

ומה עם ברכת כוהנים, לא תתקיים? והמניינים לא יתקיימו? והישיבות לא תבאנה את בחוריהן להתפלל?

אני יכול להגיד פה משהו שהוא מחוץ לדיון הקונקרטי? הצעה לאדוני היושב ראש.

כן.

כשחוקקנו את חוק סמכויות הקורונה זה היה בצוק העתים, זה היה בשיא המגפה, רצינו להחליף את תקנות שעת חירום בחוק, היינו בעידן של חוסר ודאות כלפי המגפה הזאת. אנחנו היום מצויים שנה אחרי החוק, אני חושב שהיום צריך לעשות חשיבה מחודשת על היכולת של ועדה לתקן תקנות בנושא הקורונה. הנה למשל דוגמה קלאסית למצב שבו אם הייתה לוועדה סמכות בתוקף החוק לתקן תקנה כי אין בה היגיון, כי משרד הבריאות לא שם לב, היינו מתקנים והכול היה בא על מקומו בשלום.

יש עוד פתרון אחר, שיותר נאמר הולם את ההגדרה של תחיקה למול חקיקה ראשית וזה דבר שאנחנו כבר אמרנו, שאי אפשר שהתקנות תגענה 24 שעות לפני.

גם זה חלק מזה.

כי אם התקנות היו מגיעות לא היום אחרי הצהריים אלא מגיעות ביום ראשון או שני, אתם הייתם מתקנים אותם.

אפרופו הערתי הקודמת, הם יכלו להביא את זה גם שלשום ואתמול, אבל אני אומר לך, אדוני היושב ראש, צריך לחשוב, אולי אפילו כקואליציה, על הצעת חוק לתיקון חוק סמכויות מיוחדות.

אנחנו לא צריכים, אנחנו בעוד חודש וחצי מחוקקים חוק חדש.

עובדים על זה וזה צריך להגיע והסדר מתהפך.

אבל צריך לעשות תיקונים במה שאנחנו אז חשנו כשהיינו פה, לא היו חיסונים, לא דובר על חיסונים, לעומת המצב היום.

לא, אין ספק בעניין ואנחנו נקדיש מספיק דיונים בין דיוני חוק ההסדרים לחקיקת חוק הקורונה החדש.

אתה עוד פעם תהיה שיאן ההופעות בוועדה.

לא, שוכחים שהיה לי פור, כי הקימו את הוועדה, קודם הייתי חבר ועדת הכספים שהוקמה ראשונה, אחרי זה הקימו את ועדת חוקה, וחוץ מזה אנחנו באמת עובדים קשה.

טוב, בואו נתקדם, סוגיית הכותל, אמרנו מה צריך לעשות בה, התקנות הבאות חייבות לכלול התייחסות לעניין.

הכותל והר הבית, ביחד.

כל שלושת המקומות, הכותל, הר הבית וכנסיית הקבר.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות)(תיקון), התשפ"ב–2021



בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 12, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) , ובאישור ועדת החוקה, חוק והמשפט של הכנסת מתקינה הממשלה תקנות אלה:


1.תיקון תקנה 2
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2(א) –
(1) במקום פסקה (4) יבוא:



פה זה בעצם הפתיחה של הבריכות הפתוחות, שהן לא במבנה. יש לפניכם את הנוסח המשולב. זה בעצם על מי כן ימשיך לחול תו ירוק בפסקה הזאת, ימשיך לחול על:


"(4) מכון כושר, סטודיו, בריכת שחייה המצויה במבנה, למעט בריכה טיפולית לצורך טיפול במים, או מועדון שדה (קאנטרי קלאב), למעט בריכת שחייה הנמצאת בו ושאינה מצויה במבנה;



זאת אומרת הקאנטרי עדיין כפוף לתו ירוק למעט הבריכה הפתוחה שיכולה להיות בתוך הקאנטרי, שהיא כמו בריכה פתוחה שהיא לא בקאנטרי, היא פטורה מתו ירוק.


"בריכה טיפולית" ו"טיפול במים" – כהגדרתה וכמשמעותו, בהתאמה, בפרט 21.1.1.1 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;";

אני מבקש לחזור פה על האמירה, ואילנה, לקבל ממך אישור שזאת הכוונה, בריכה שמצויה במבנה זה במבנה של קבע, לא מדובר בבריכות שהן בחוץ אבל הן עם איזה שהוא קירוי חלקי או מלא כשהוא פתוח.

ברור.

חשוב שזה ייאמר כאן, כדי שלא תהיה פה טעות פרשנית. גם הבנתי מחברנו שישנה חובה בכלל על איזה שהוא אחוז קירוי בכל בריכה ממילא. ברור שהבריכות המקורות שהן בחוץ נכללות בהחרגה.

(2) בפסקה (6) בסופה יבוא "ובכלל זה בריכת שחייה הנמצאת בו ושאינה מצויה במבנה".



זה מה שהתייחסו כאן ממשרד הבריאות, שבית מלון, יש עליו תו ירוק וזה גם על הבריכה הפתוחה שבבית המלון, התייחסנו קודם כאן, בשביל שתהיה קוהרנטיות בהגעה לבית מלון.

ברור.

2.תיקון תקנה 4א
בתקנה 4א לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן "(א)" ובסופה יבוא:
"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין החלת הוראות תקנה 4 על מקום כאמור באותה תקנת משנה, בשבת ובחג, יקראו את תקנה 4(ב) בשינויים אלה:
(1) בפסקה (1) המילים "ואם הציג מסמך כאמור בתקנה 3(ג)(1) – לאחר סריקת המסמך כמפורט בתקנה 3(ד)" – לא ייקראו;
(2) בפסקה (2) המילים "ולאחר סריקת המסמך בהתאם להוראות תקנה 3(ד), בשינויים המחויבים" – לא ייקראו.



זה פשוט שבבתי תפילה בשבת ובחג לא צריך כמובן לסרוק ולהראות דברים דיגיטליים.


(3) מפעיל מקום הפתוח לציבור שמתקיימות בו תפילות, הפועל בתפוסה של עד 50 אנשים בדרך של פתיחתו לציבור בלא חובת הצגת אישור "תו ירוק", יציב שלט בכניסה אליו, במקום בולט לעין, המיידע את השוהים במקום כי מספר השוהים המרבי הוא 50 אנשים, ובדבר היעדר החובה להצגת אישור "תו ירוק" או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה בכניסה למקום."



שוב, זו החובה על מקום שפועל שלא בפורמט של תו ירוק עד 50 מתפללים, שיודיע את זה למתפללים שיהיו מודעים לזה שהם לא חייבים בתו ירוק ושייקחו את זה בחשבון, וזה עד 50 אנשים.

3.תיקון תקנה 7
בתקנה 7(א) לתקנות העיקריות –
(1) בפסקה (2), במקום "לפי תקנה 4א" יבוא "לפי תקנה 4א(א)";
(2) אחרי פסקה (2א) יבוא:
"(2א1) מפעיל מקום ציבורי או עסקי שמתקיימות בו תפילות הפועל בדרך של פתיחתו לציבור בלא חובת הצגת אישור "תו ירוק" כאמור בתקנה 4א(ג), בעצמו או באמצעות אחר, שלא הציג שלט כאמור בתקנה האמורה;".



זו בעצם קביעה של עבירה שנושאת קנס של, לדעתי, 1,000 שקל?

כן.

על הפעלה של מקום בלא הצבת שלט. זה בעצם הקנס הסטנדרטי בנושא הזה.

4.תיקון תקנה 14
בתקנה 15 לתקנות העיקריות, במקום "ט' בתשרי התשפ"ב (15 בספטמבר 2021)" יבוא "כ"ג בתשרי התשפ"ב (29 בספטמבר 2021)".

אנחנו משנים את זה.

אז אני מבין שהוועדה רוצה לא 29 בספטמבר אלא 22 בספטמבר.

יומו הראשון של חול המועד, 22, והתאריך העברי הוא ט"ז בתשרי. היינו שמחים שזה יהיה בערב החג, אבל מכבדים את בקשת משרד הבריאות. דרך אגב, אנחנו מקווים שבאמת הארכת המועד תאפשר לכם לקבל את ההחלטה המקלה לחג הסוכות, אחרי זה נראה.

רק שעבודת ההכנה לא תיעשה בשבתות ובחג.

יש פה חריג קטן של פיקוח נפש, לא? אבל בסדר.

5.תיקון תקנה 22
אחרי תקנה 21 לתקנות העיקריות יבוא:



זה בעצם ההסדר שקודם אילנה התייחסה אליו שהבדיקות המהירות במהלך יום הכיפורים, שיבוצעו מחר, יהיו בתוקף לא רק לערב יום כיפור, אלא גם למהלך כל יום הכיפורים עצמו. 22 זו הוראת שעה.


"הוראת שעה תוקף תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית ביום כיפור
על אף האמור בתקנות אלה, ביום י' בתשרי התשפ"ב (16 בספטמבר 2021) יראו כאילו -



(1) בתקנה 1, בהגדרה "אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית" במקום "שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה" בא "שבוצעה במהלך יום ט' בתשרי התשפ"ב (15 בספטמבר 2021) או במהלך יום י' בתשרי התשפ"ב (16 בספטמבר 2021)";

בסדר. דרך אגב, פה צריך לומר, זה לא שיש פה באמירה של התקנות שהתוקף של הבדיקה מוארך, יש פה קביעה נורמטיבית שלעניין בדיקה ביום כיפור אתה עושה עוד בדיקה ב-ט' או ב-י'. אף אחד לא יעשה כמובן בדיקה ב-י', אבל – כן.

לא הבנתי את מה שאמרת עכשיו.

מה שקורה, כרגע בדיקת האנטיגן תקפה רק ליממה עצמה, אבל ביום הכיפורים אין בדיקות אנטיגן אז אדם שרוצה להיכנס לבית הכנסת עושה את הבדיקה ביום שלישי –

וזה תופס עד מוצאי - - -

נכון, בסדר גמור.

(2) בתקנה 6(2), במקום "שביצע במהלך 24 השעות שקדמו לכניסתו למקום" בא "שביצע במהלך יום ט' בתשרי התשפ"ב (15 בספטמבר 2021) או במהלך יום י' בתשרי התשפ"ב (16 בספטמבר 2021)";

אותו דבר.

ההתאמה השלישית זה שהעבירות גם יתאמו לדבר הזה, שבן אדם לא יימצא כמי שעובר עבירה אם הוא בסך הכול עומד בקריטריונים האלה של הבדיקה המהירה.



(3) בתקנה 7(א)(5)(ב), במקום "שביצע במהלך 24 השעות שקדמו לכניסתו למקום" בא "שביצע במהלך יום ט' בתשרי התשפ"ב (15 בספטמבר 2021) או במהלך יום י' בתשרי התשפ"ב (16 בספטמבר 2021)".




6.תיקון התוספת
בתוספת לתקנות העיקריות, אחרי פרט (4א) יבוא:




יבוא (4א1), אמרנו, על אי הצבת שלט בבית תפילה שפועל שלא על פי תו ירוק הקנס שנקבע לה היא 1,000 שקלים.

7.תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום י' בתשרי התשפ"ב (16 בספטמבר 2021).

אנחנו ניגשים להצבעה עם התיקון של התאריך וכל ההערות שנאמרו. מי בעד?

למי אין זכות הצבעה?

שלושה, פה אחד.

למי אין זכות הצבעה?

רק לך, כי לצערי אתה - - -

בחרת.

אנחנו מחכים לבשורה החגיגית - - -

מה זה נחשב, שאני מתנגד, נמנע?

לא, אתה - - -

אני לא נמצא?

אנחנו מחכים לרגע החגיגי שבו חבר הכנסת ישוב למעמדו כחבר רשמי בוועדת החוקה, והדברים הם נטולי כל ציניות.

הצבעה
בעד – 3
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.

אני מבקש לסכם, אילנה, ברשותך. ראשית, אני מברך על החרגת הבריכות, אני חושב שהדבר הזה הגיע גם בזכות קשב שלכם, אבל בעיקר בזכות מאמצים של חברים וחברות בוועדה הזו ובזה הוועדה מילאה, בעיניי, את התפקיד המצופה ממנה. צר לי שזה לא נעשה קודם לכן, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא.

אנחנו כוועדה מסמנים בצורה ברורה את הציפייה שלנו, אנחנו קצת, לדעתי, התמכרנו להגדרות של מסעדות באוויר בפתוח, ואטרקציות, הראייה שלנו כוועדה אומרת שבשעה שישנן התכנסויות ציבוריות רחבות, בלי הגבלת התקהלות, עם תו ירוק אבל בלי הגבלת התקהלות, בשעה שהמוני בית ישראל מתקבצים בחופי הים ובפארקים ובעוד מקומות ראוי שבתו הירוק תהיה הבחנה בין מקומות פתוחים לבין מבנים סגורים. הדבר מקבל משנה תוקף מהעובדה שבניגוד לדעת משרד הבריאות, אנחנו יודעים את זה, כרגע כל הקניונים במדינת ישראל פתוחים ואנחנו כוועדה לא רק שוקלים את עמדת משרד הבריאות אלא מסתכלים על מדיניות הממשלה, ובמקום שבו כל הקניונים פתוחים ואין הגבלת התקהלות באירועים גדולים, אנחנו מצפים שההבחנה בין מקומות פתוחים לבין מקומות סגורים תמצא את דרכה פנימה.

אם לשיטת משרד הבריאות הדבר מטיל סיכון, אז אל תבחנו רק את הסוגיה הזאת, אז שהממשלה תסתכל אקרוס דה בורד, על הקניונים, על הגבלת התקהלות, כי אי אפשר לקחת סקטורים מסוימים ולהעמיס עליהם נטל מיוחד, גדול מהנטלים על סקטורים אחרים. עקרון השוויון הוא עיקרון שצריך לאפיין גם התמודדות עם מגפה. אז אני אומר את זה לך, כנציגת הממשלה, למרות שבעצם נציגי משרד המשפטים, שאני מבין דרשו את פתיחת הקניונים, צריכים לתת את דעתם.

אנחנו כוועדה מסתכלים על כל החזית. כרגע, המציאות שבה כל הקניונים פועלים כסדרם, אין הגבלת התקהלות, אבל סקטור מאוד מסוים של מקומות נושא על גבו את עניין התו הירוק, אני אוסיף על זה את פתיחת שנת הלימודים המבורכת, מחייב מחשבה. אנחנו מצפים לראות אותה בהקשר של חג הסוכות אד הוק ואנחנו מצפים לראות אותה כמדיניות כללית.

אני רק אוסיף עוד הערה אחת. עוד פעם, אני אחזור על זה כל הזמן, יש לנו המון המון הערכה גם למסירות, אבל גם לעמדה המקצועית, תפקידנו כוועדה זה גם לדרוש נתונים ולכן היום ביקשנו בדיון הכללי נתונים ולא רק ניתוחים, זה תפקידנו, בטח כשאתם מבקשים מאיתנו להטיל הגבלות, והדבר השני הוא שתפקידנו הוא לא רק לוודא את הנתונים, אלא גם להציע אלטרנטיבות ולמתוח את המקומות שבהם אנחנו לא מוכנים לקבל את המדיניות. זה לא פוגם כהוא זה בהערכה ובהכרת הטוב והתודה שלנו לכם וכמובן לכל צוותי מערכת הבריאות.

חבר הכנסת בגין, בבקשה, ואז חבר הכנסת גינזבורג.

נציגת משרד הבריאות היא בדיונים האלה נציגת הממשלה, אבל אנחנו חוזרים ומתייחסים לעובדה שהמלצות מסוימות של משרד הבריאות לא מתקבלות על ידי קבינט הקורונה, המשמעות מבחינתי, כדי שנוכל לשקול ולשמוע, שבדיונים ישתתף נציג קבינט הקורונה. זה יכול להיות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חבריי השרים, או שיהיה שר, מישהו שהוא אומר: אני רואה את התמונה הכוללת - - -

או מזכיר הממשלה, כי זו החלטת ממשלה.

אז אני אומר, צריך לבחור את האישיות או את בעל התפקיד שיכול להוסיף לנו פרספקטיבה שמשרד הבריאות, אחת, לא יכול, שתיים, לא מעוניין, ואין טעם להביך שוב ושוב את אילנה או את משרד הבריאות.

הכול בסדר.

את לא מובכת, בסדר.

לא, אבל אנחנו לא מקבלים תשובה למה לא מקבלים את - - -

גם היועצת המשפטית, הם מוגבלים ביכולתם לספק לוועדה תמונה יותר רחבה.

נכון. אני מקבל בהחלט את ההמלצה הזו ואנחנו נפנה למשרד ראש הממשלה ולעניינים הללו, כשיש פער בין עמדת הדרג המקצועי, שיבואו וידברו. דרך אגב, עמדנו על זה ביום ראשון שבעניין הטלת הגבלת התקהלות מסיבית באירועים מסיביים גם לא אומצה דעתו של משרד הבט"פ. גם משרד הבט"פ, שאחראי על האכיפה, ביקש שיוטלו מגבלות על אירועים המוניים.

אז שמישהו יסביר.

בסדר גמור.

אני מצטרף לדברים שאמרת, חבר הכנסת בגין, וגם לדבריך, אדוני, ולצד הציפייה שציינת עכשיו הייתי אולי מבקש לקרוא למשרד הבריאות, בעיקר, כי הם אלה שקובעים את קצב התקנת התקנות והבאתן להצבעה במשאל ווטסאפים, שיפסיקו להביא את התקנות בשעות האחרונות. זה לא ביום האחרון, בשעות האחרונות לתוקפן. יש להם ימים מספיק לפני גם אם רוצים לקבל את הנתונים המדויקים ולראות מה המצב, אבל כמו שהם צריכים את הזמן לעבוד ולעבד את הנתונים ולכתוב את התקנות, אנחנו צריכים את הזמן לדון בהן ולהחליט אם מאשרים או לא מאשרים או מתקנים. לכן ראוי שגם הם יביאו לנו אותן יום יומיים שלושה לפני.

לפני, מה שקורה כרגע. זו כרגע בקשה, אנחנו נעבוד קשה שזו תהיה גם ההוראה בחוק הקורונה.

לפני שינוי החוק.

חבר הכנסת מקלב.

אני גם בסך הכול רוצה להצטרף לדברים, אבל אני חושב שככל שאנחנו רואים שאנחנו נלווה את הקורונה הרבה זמן, זה לא הולך להיות משהו קצר, נקווה שתמיד המאומתים יהיו פחות, אבל תקנות והגבלות ודברים כאלה, זה כנראה ילווה אותנו לאורך זמן, ולכן אנחנו היום יכולים להיכנס יותר לפרטים. הדוגמה שהייתה היום בוועדה, שמשעול הפרדסים, זה אתר על יד - - -

כן, שביל התפוזים.

בכל אופן מדובר על אתר של עשרות דונם, כל כולו פתוח, סדר הגודל שהוא יכול להכיל שם אנשים זה עוד יעמוד בצורה בולטת בתקנות, ואף פעם לא דובר על צפיפות, כל הפרויקט הזה, כל המקום הזה הוא משהו שאתה הולך לבד בטבע בצורה מסודרת ועושים דין אחד לכולם. הגיע הזמן שגם הממשלה, משרד הבריאות, הרי יש גם ארגונים, בכל מקום יש ארגונים שמייצגים, יכולים לתת עבודה יותר מפורטת. בסופו של דבר אנחנו יודעים כל כך הרבה שעות, כל כך הרבה זמן, תתחילו לפרט את זה לפרוטות. רוצים לעשות כללים, להכיל בתוך סל אחד.

אנחנו יודעים, כמו שאנחנו יודעים שאינו דומה הכותל המערבי לבית כנסת אחר, גם בגלל המבנה הפיזי שלי ובכל אופן המשמעות שיש לו, במסגרת חיי היומיום שאנחנו רוצים לעשות אנחנו יודעים שצריך להתאים את עצמנו למקומות האלה. יכול להיות שמי שמאוד לא מרגיש בטוח במקומות כאלה אז שלא יגיע, כמו שאף אחד לא יגיד לי שאירוע כמו של אתמול, גם למי שיש תו ירוק, של עשרות אלפים באצטדיון שנמצאים צפופים וצועקים ונמצאים שם שעות זה אירוע שהוא אירוע מובטח שהבטחנו למי שמגיע לשם - - -

ובסוף בית"ר מנצחת שם.

הפועל מפסידה. זה יותר חשוב. מה יותר חשוב, שבית"ר מנצחת או שהפועל מפסידה?

לא, למה שתהיה נגד הפועל?

אני אף פעם לא יודע בכל קבוצה, מה יותר, שהיא ניצחה או שהשני הפסיד? אני לא יודע בלוגיקה של כל קבוצה מה יותר חשוב. אני רק יודע מה שאותנו לימדו, עמד אותו רב ואמר שהוא לא מבין, הוא רואה 22 אנשים שרצים אחרי כדור ובסוף מה עושים לו? בועטים בו. אתם מבינים את ההיגיון של הדבר הזה?

אם לא היינו בערב יום כיפור הייתי משיב לך בחידוד, אבל בסדר, נוותר. ערב יום כיפור.

בסופו של דבר, צריך מיפויים וחתכים יותר מוגדרים שבאמת יאפשרו לקבוצות גדולות ולאנשים, שם כן להקל ולתת הוראות יותר מפורטות. איך שאני רואה את הוועדה ואת יושב ראש הוועדה, היא תשב עוד יום אחד ותשב עוד כמה שעות ונוכל להתאים את התקנות למציאות. אפשר לעשות את זה ביחד עם שמירה, אפילו יכול להיות ששמירה מקסימלית.

נכון.

ובהזדמנות הזאת, דיברנו על העניין של לפני הצהריים, אנחנו עושים תקנות, הפרקטיקה היא אחרת, כמו שאתה הזכרת אתמול, אלפי אנשים מחכים לתשובות, במשך חודש לתשובות מרשות האוכלוסין וההגירה על בקשות שיש להם, אני עכשיו טיפלתי, ממש לפני שעה טיפלתי ב - - -

במישהו שנכנס?

מישהו שנכנס. ניצולת שואה בת 86 מבלגיה ששתי נכדותיה נהרגו בתאונת דרכים לפני שלושה שבועות, משאית במעבר חצייה, דרס את שתי הנכדות שלה.

קראנו כולנו על הטרגדיה, חסידות חב"ד.

הסבתא, ניצולת שואה, גב' קורנפלד, מבקשת להגיע לארץ, כבר כמה שבועות.

היא אזרחית בלגית שמבקשת להיות עם המשפחה פה?

כאן ויש לה אח ויש לה גם קרוב משפחה, היחיד פה בארץ, שהוא גם ביקש את הבקשה עבורה, שלושה שבועות לא קיבל תשובה, הנכד שלה כאן בארץ שואל מה קורה עם העניין הזה. ביום שישי הבת שלה מגיעה, ההזדמנות היחידה שלה להגיע.

בעצם הסיטואציה, אני מבין, שהבת היא אזרחית ישראלית שיכולה להיכנס לפה בקלות והסבתא היא - - -

זו דוגמה אחת. עכשיו, אני מסיים, אנחנו דיברנו על הבדיקות הסרולוגיות. אילנה, ההוראה שקופת חולים לא מבצעת או שלאורך זמן, מה זה לאורך זמן? יש עכשיו מצב שחלק גדול מהמשפחה היו חולים, הם מחלימים, אחד מבני המשפחה שהוא כל הזמן שלילי, יש סיכוי גדול מאוד שבעצם יש לו נוגדנים ולא מאפשרים לעשות לו בדיקה. ההורים יכלו לצאת לעבודה ובגלל שהילד הזה נשאר עוד שבוע, עוד שבועיים, הם נשארים בבית מכיוון שהוא שלילי, אבל בעצם יכול להיות שהוא סרולוגי והוא פטור מהבידוד הזה.

גם את זה צריך לעשות. מכניסים עכשיו הרבה ילדים לבידודים בגלל בתי הספר ויש גם הדבקות ואנחנו רואים גם את ההדבקות, ממילא יוצא שהאחרים שהם לא כאלה, צריך לתת להם את האפשרות לצאת ממעגל הבידודים.

היה צריך לקבוע, אילנה, אני אומר עוד פעם, זו לא סמכות הוועדה, אבל היה היגיון לומר שברגע שבן משפחה אחד חולה אז יש זכאות לכל בני המשפחה הגרעינית שגרים איתו באותו בית לבצע בדיקה סרולוגית, כי סביר להניח שמה שיתגלה יקל על המערכת בסוף, אז אנחנו נדע שאדם חולה, יבדקו לו נוגדנים, ייתנו לו תו. צריך לחשוב קצת איך מקלים.

תראו, אני מעלה כל הזמן את הסוגיה שיש פה דברים שנופלים בין ועדות. הנושא של הכניסה לישראל בכלל לא נמצא תחת פיקוח פרלמנטרי, מרחף לו פה. אנחנו אחרי חג הסוכות נידרש לעניין הזה, אני העליתי את העניין בישיבת ראשי ועדות הכנסת בנוכחות מיקי לוי, אני גם אדבר עם יו"ר ועדת הבריאות ויו"ר ועדת העבודה והרווחה, שכרגע סמכויות הבריאות עדיין אצלה בחלק גדול, כי עוד לא הייתה העברה רשמית בכנסת, שיקיימו דיון דחוף בעניין הבדיקות הסרולוגיות. אילנה, אני מניח שגם תעבירי את השאלה ואנחנו מצפים לתשובה כי היא עלתה על ידי חבר כנסת שהעלה אותה בוועדה.

בעניין הנכנסים לישראל, אנחנו נידרש לעניין, אני אהיה פה בקשר עם יו"ר ועדת הפנים, שאחראי על חוק הכניסה לישראל, שזו ההסדרה, אבל אנחנו נצטרך להסדיר את העניין הזה, או שעל דעתו נקיים פה את הדיון, כי אנחנו עוסקים ביציאה מישראל, או שהוא יקיים דיון דחוף ונעביר לו את כל המידע.

בגילוי נאות, אני אתמול או שלשום דיברתי עם מר תומר מוסקוביץ, ראש רשות האוכלוסין וההגירה, הוא לא כל כך הסכים איתי שזה שבועות. אני אמרתי לו שיבדוק את זה שוב, הם לא יודעים אפילו, הם לא יודעים גם כמה, במקביל יש גם כאלה שהגישו בקונסוליות.

בדיון שהיה פה בוועדת החריגים אנחנו ניצלנו את השהות של אנשי לשכת רשות האוכלוסין כדי להתחיל את הדיון גם בנכנסים לישראל. אין ספק שיש פה מורכבות בגלל הקונסוליות, משרד החוץ, משרד הפנים. אני גם חייב לומר, לאור מה שאתה כרגע ציינת, לגבי אותה סבתא שכולה מבלגיה, שאין ספק שיש גם איזה שהוא אתגר עם המסלול ההומניטרי של הנכנסים לישראל. אנחנו, דרך אגב, ראינו את זה בהקשר ההומניטרי של היוצאים מישראל, שהיינו צריכים לעבוד קשה כדי להרחיב את המניפה ההומניטרית. נטפל בעניין הזה.

היא עומדת בקריטריונים, לא צריך הומניטרי - - -

היא פשוט לא מקבלת תשובה.

הם צריכים במידה שאין לאדם חיסון, מסיבות שלו, אז הוועדה ההומניטרית היא זו שמאשרת את זה, אבל לה יש קרוב משפחה מדרגה - - -

יש גם שאלות לגבי ילדים של ישראלים שמתגוררים בחו"ל.

בני זוג זרים של ישראלים.

זה מאוד קשה.

טוב, נידרש לעניין הזה. חבריי וחברותיי, אנחנו נועלים את הדיון באיחולי חתימה טובה לכולם ושנה טובה לכולם ושניכתב וניחתם בספרי בריאות.

מה התוקף של התקנות?

עד יומו הראשון של החול המועד כדי שנקבל תשובות לגבי חג הסוכות.

וכולל בריכות?

כרגע הבריכות הוחרגו.

לא, הסגורות.

בתו סגול.

בוודאי, הוחרגו מתו ירוק. הבריכות הסגורות הן כמו כל מבנה סגור.

לא, אבל דיברת, אמרת קניונים.

נכון, אבל זה דיון אחר, זה נכון גם למוזיאונים וספריות. בואו, אנחנו לא כרגע פורמים את התו הירוק כולו, כרגע עמדנו בדיונים על ההבחנה בין מקומות פתוחים לסגורים.

חברים וחברות, שנה טובה לכולם, כתיבה וחתימה טובה.


הישיבה ננעלה בשעה 18:00.