פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
04/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 10:00

חינוך פעוטות עם מוגבלות: א. שילוב פעוטות עם מוגבלות במעונות היום ב. מעונות יום שיקומיים

חברי הוועדה: מיכל שיר סגמן – היו"ר
מופיד מרעי
עלי סלאלחה

שירלי פינטו קדוש
יוראי להב הרצנו

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות

נחום עידו - מנהל שירות ילדים ומתבגרים, אגף בכיר קהילה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ורדה מלכה - מנהלת תחום חינוך טיפול, משרד הכלכלה

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

מריה רבינוביץ - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי




משתתפים באמצעים מקוונים
רויטל לן כהן - עו"ד, מנהלת תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

קלרה חן - מנהלת אגף רווחה אזורי מוגבלויות ע. נתניה

ולרי זילכה - רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים

רועי פלפל - יו"ר פורום מעונות יום שיקומיים

מיכאל זץ - מנהל האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל

תמי סלע

תמי ברנע

מירב מקלר - חבר תרגומים

חינוך פעוטות עם מוגבלות: א. שילוב פעוטות עם מוגבלות במעונות היום ב. מעונות יום שיקומיים

אני רוצה בבקשה, לאחר עיכוב קל, לפתוח את דיון הוועדה, היום, יום שני, 4.10.2021, כ"ח בתשרי התשפ"ב. הנושא שלנו היום חינוך פעוטות עם מוגבלויות, שילוב פעוטות עם מוגבלויות במעונות היום ומעונות יום שיקומיים. אנחנו נתחיל עם נחום עידו, ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולאחר מכן אנחנו נעבור לסקירה של הממ"מ.

האמת היא שאת כל הנתונים אני נתתי למריה, אמנם לפני שנה, אבל הנתונים הם כאלה, אנחנו נציג באופן כללי. משרד העבודה, הרווחה והביטחון החברתי יחד עם משרד הבריאות אחראי מבחינת החוק על מעונות יום שיקומיים.

אנחנו מפעילים את מעונות היום השיקומיים בכל רחבי הארץ, מממנים אותם וגם מפקחים עליהם. כל הפעולה הזאת מתבצעת כבר מעל 20 שנה, מאז שהחוק הזה חוקק, זה אחד הדברים הבאמת היחידים בשירותי הרווחה שהוא ממש בחוק שמחייב את המדינה להקים מעונות יום שיקומיים, לתת את הטיפולים הללו, מתוך מגמה שהמעונות יום השיקומיים יתנו את הדחיפה הזאת לפעוטות, אחרי לידתם ואחרי האבחון שלהם, במטרה לשלב אותם אחר כך בחברה, באמצעות טיפולי בריאות, טיפולים אחרים, טיפולים בריאותיים מקדמים. כך שהמעון הוא בעצם מקום שבו הילדים האלה מקבלים המון המון טיפולים, יש הרבה כוח אדם במעונות יום שיקומיים.

אנחנו מדברים מבחינת משרד הרווחה בלבד עלות של 6,500 שקל על לפעוט לחודש, וזה בלי הסעות ובנוסף לזה, גם יש את הנושא הרפואי שזה מקופות החולים הם מקבלים, כל פעוט מקבל 4 שעות בשבוע לטיפולי בריאות ופעוט עם אוטיזם מקבל טיפולים בנוסף לזה, עוד 10 שעות של טיפול בריאותי מקדם ממשרד הבריאות, ובנוסף לזה גם הסעות. זאת אומרת שכל העלות הזאת, אני חושב שמריה יכולה להציג את העלות היא עלות מאוד מאוד גבוה. שירותי תזונה וכו'.

אתה רוצה שמריה תתחיל עם המצגת ותיתן את הנתונים ואז שתשלים אותם מאוחר יותר?

אפשר בהחלט שמריה תיתן את הנתונים ואני אמשיך אחר כך. אני אשלים אותה במה שהיא לא תאמר.

בבקשה מריה.

בוקר טוב, תודה לך גברתי יושבת הראש, שמי מריה רבינוביץ, אני ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, אנחנו כתבנו כמה מסמכים בנושא של מעונות יום שיקומיים, האחרון השנה, שמתייחס לילדים בחברה הערבית ואחד המסמכים שכתבנו על העלויות, כתבנו לפני שנה.

כאן במצגת אני לא אתייחס לנושא של עלויות אבל אני אתן סקירה של מענים עיקריים שניתנים לפעוטות עד גיל שלוש במעונות יום שיקומיים, וגם אני אציג כמה מהחלופות למעונות האלה.

אני רוצה להתחיל ברשותכם מנושא קצת אחר שהוא קשור, נושא שבאופן כללי אין לנו מאגר זמין של הנתונים על ילדים עם מוגבלות. במדינת ישראל אנחנו לא יכולים לדעת באופן מדויק מהו השיעור של ילדים עם מוגבלות.

מה שאנחנו יודעים זה בעצם נתונים של החינוך המיוחד, כמה ילדים בעצם נמצאים במסגרת של החינוך המיוחד וכמה ילדים מקבלים קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, ולכן, כל הנתונים שאנחנו בעצם מדברים עליהם, כמה ילדים יש במעונות וכמה ילדים אנחנו מכירים שמקבלים קצבה, אנחנו לא יודעים להגיד מה השיעור שלהם, והאם כל הילדים עם מוגבלות מקבלים את כל הזכויות.

יש לנו במדינת ישראל כחצי מיליון ילדים עד גיל 3, אנחנו יודעים כ- 7,000 ילדים מקבלים קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, כ- 3,300 פעוטות, נכון לסוף שנת הלימודים תשפ"א, הם קיבלו זכאות ושהו במעונות יום שיקומיים, עוד כ- 700 פעוטות קיבלו סיוע חלופי, שזה סייעת שילוב או סייעת בית.

ה-700 האלה זה אומר שהם יכולים גם במעונות יום וגם מקבלים סיוע של הבית, או שזה נתון שהוא נפרד?

זה נתון שהוא נפרד. חלקם יכולים להיות במעון יום שיקומי, אבל זה חלק קטן יחסית מתוך 700 האלה, וזה גם חשוב להגיד, ששנה שעברה ולפני כן וגם השנה, הם לא שונים מהאופייניות בתקופת המגיפה ונתונים ירדו, תיכף אני אתייחס לזה.

מה שכן עוד אפשר לראות, שיש פה קפיצה מגיל 3 עד גיל 6, הגנים של החינוך המיוחד של משרד החינוך, אנחנו רואים שיש שם כבר כמות ילדים הרבה יותר גדולה, יש שם 23,000 ילדים.

אז כפי שאמרתי, אני בסקירה שלי מתייחסת למעונות יום שיקומיים, לסיוע של הסייעת שילוב וסייעת שילוב בבית.

מעונות יום שיקומיים בעצם הם הוקמו והם פועלים על פי חוק "מעונות יום שיקומיים", ומכוח החוק הזה הותקנו התקנות מעונות יום שיקומיים. בעצם החוק והתקנות הם קובעים קריטריונים למעון יום שיקומי, כל מה שנוגע לרישוי, פיקוח על המעונות וסל השירותים. יש כמה סוגים של מעונות יום שיקומיים. יש מעונות לילדים עם אוטיזם, מעונות בתחום הנכות ושיקום, מעונות לילדים עם לקויות שמיעה ומעונות עם ילדים עם ליקויי ראיה, שאתם יכולים לראות שחלק גדול של המעונות הם בעצם שייכים לתחום האוטיזם ולתחום השיקום.

בתוך המעונות הילדים מקבלים סל שירותים. השירותים שמקבלים הילדים בתוך המעון יום השיקומי, טיפולים פרא רפואיים, טיפולים התפתחותיים וחינוך, שירותי תזונה ושירותי אחיות. אני רק אפרט את הנושא של טיפולים פרא רפואיים.

אז לגבי טיפולים פרא רפואיים, כל פעוט במעון יום שיקומי זכאי ל-4 שעות שבועיות טיפולים מתחום פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. בנוסף, לילדים עם אוטיזם יש להם עוד 10.5 שעות נוספות טיפולי בריאותי מקדם וזה בעצם רק לילדים עם אוטיזם רק בגנים לילדים עם אוטיזם.

מבחינת הנתונים, בסוף שנת הלימודים הקודמת פעלו 139 מעונות יום שיקומיים, אתם יכולים לראות פה בגרף שיש עליה במספר המעונות מדי שנה, מספר שלהם גודל, ככה גם מספר הילדים במעונות. בסוף שנת הלימודים הקודמת היו במעונות כ-3,300 פעוטות, נכון פתיחת שנת הלימודים, בטח נחום יכול להציג את הנתון.

מבחינת החלוקה, לייצוג של הילדים מקבוצות אוכלוסייה שונות, אנחנו יודעים שכ-18% מהילדים במעונות יום שיקומיים הם ילדים מהחברה הערבית וכל השאר הם יהודים ואחרים. אנחנו שוב פעם, בגלל שאין לי נתון על השיעור של הפעוטות עם מוגבלות באוכלוסייה, אני לא יכולה להגיד האם זה תת ייצוג.

למשרד הרווחה יש את הנתון הזה?

לא.

למי יש את הנתון?

אין את הנתון הזה וגם בלמ"ס עובדים על זה. בכללי אנחנו יכולים לעשות הערכות. האומדן האחרון שהמדינה עשתה, המוסד לביטוח לאומי עשה עם מכון ג'וינט הם עשו ב- 1995-97, זה היה האומדן, ועל בסיס זה ככה עושים איזשהו הערכה כמה ילדים יש, אבל עדיין מתבססים על האומדן הישן.

האומדן משנות ה-90.

עובדים על זה עכשיו.

אז כפי שאמרתי, למעון יום שיקומי יש כמה חלופות. אחת החלופות זה סיוע של סייעות שילוב במעון ובמשפחתון, הזכאות לסייעת שילוב ניתנת בכמה מקרים, קודם כל ילדים שהם זכאים למעון יום שיקומי אבל הם לא קיבלו מעון מאיזה שהיא סיבה שלא היה מקום, אז הם זכאים עד 180 שעות בחודש של סיוע של סייעת.

ילדים שהם זכאים למעון יום שיקומי אבל שההורים שלהם החליטו שהם לא יכלו למעון שיקומי אלא הם מעדיפים שהילד, מכל מיני סיבות, יישאר במעון רגיל, במעון כללי, הם זכאים להרבה פחות, הם זכאים לעד 150 שעות בחודש של ליווי של סייעת, שאנחנו מדברים עד בערך 5 שעות בשבוע. עכשיו, ספיציפית ההסדר הזה הוא מעוגן בתע"ס ושם עדיין כתוב שזה 4 שעות בשבוע. אני מבינה שאתם הגדלתם את המכסה של השעות.

נכון, אנחנו במקרים מסוימים מגדילים את זה ליותר מזה, ברוב המקרים. אם זה עיכוב התפתחותי, אנחנו מגדילים.

זאת אומרת, זה עדיין נשאר 4 שעות, אבל יש מקרים מסוימים שאתם מגדילים את זה.

כן.

אז באמת גם מעניין לדעת איפה מעוגן כל העניין הזה. מתי מגדילים, באיזה מקרים. יש צורך בעיגון. וגם הסיוע הזה מקבלים גם פעוטות שהם לא זכאים למעון יום שיקומי אבל הם זכאים ע"פ תע"ס, ע"פ קריטריונים של תע"ס לסייעת שילוב במעון.

מבחינת הנתונים על הסייעות שילוב במעונות יום, במשפחתונים כלליים, אנחנו יכולים לראות שיש ירידה משנת 2018 עד לשנת 2021, הירידה הזאת נובעת ככל הנראה מקורונה.

זה לא רק קורונה, קורונה התחילה בשנת 2020. אנחנו רואים ירידה מ-2019 ל- 2020.

כי קורונה נכנסה לחיינו במרץ 2020. באמת אנחנו שאלנו מה הסיבות לכך, אנחנו לא יודעים, אבל אפשר לשאול את נציגי המשרד מה גרם לכך.

מענה נוסף זה סיוע של סייעות בית. הסיוע של סייעת בית ניתן בעצם רק לילדים שהם זכאים למעון יום שיקומי אבל לא יכולים מסיבה רפואית כלשהי להשתלב במעון יום הזה והם מקבלים זכאות ל-180 שעות ליווי בחודש. בעצם הם הילדים היחידים שזכאים. הזכאות נקבעת ע"י משרד הבריאות. הזכאות הזאת גם לא מעוגנת בתקנות, זה הסדר חריג שהותרה בהסכמה.

בעקבות בג"צ.

בסוף שנת הלימודים הקודמת היו 137 סייעות בית.

אני אעבור מאוד מאוד בקצרה על הקשיים העיקריים שאנחנו נחשפנו אליהם גם כשהכנו מסמך לפני שנה, וגם עכשיו את המידע של הארגונים מהשטח, זה קשיים שהועלו על ידי עוד משרדים וגם של ארגונים בשטח, כפי שאמרתי, ואם תרצי לפתוח את זה אחר כך לדיון.

מבחינת מעונות יום שיקומיים, קיים מחסור במעונות יום שיקומיים לילדים עם אוטיזם. המחסור הזה קיים בעיקר בחינוך העברי ובאזור מרכז הארץ. יש קושי עם תת תקצוב של מטפלים פרא רפואיים ובעצם התמחור הנמוך של המשרות של מטפלים פרא רפואיים הוא גורם לכך שהמטפלים האלה לא מעוניינים להגיע למעונות, וככה נוצר מחסור במעונות, הפעוטות במעונות שזכאים לטיפולים האלה לא מקבלים אותם והם גם לא יכולים ללכת, כי כבר הזכאות שלהם ניתנת לטיפול במעונות השיקומיים.

גם היקף השעות וסוגי הטיפולים הפרא רפואיים שקבועים בסל הם לא תמיד תואמים את הצרכים של הילדים, וגם נדרשת הרחבה של פעולות שירותי ייעוץ תזונאי במעונות יום שיקומיים וזה ע"פ משרד הבריאות. היום טיפול תזונאי הוא מוגדר במכסה לפי חצי שעה לפעוט בשבוע ויש צורך, לדעת גורמי מקצוע להרחיב את זה.

זה לא נכון שזה לא מתוקצב כלל.

סליחה, היא תסיים ואחר כך תגובות.

זה הטענות שעלו מהשטח. מה שבעצם העלו ארגונים בניירות עמדה שנשלחו עכשיו לוועדה, שיש איזה שהוא דיווח שזה לא מתוקצב וזה בדיוק לבירור, לדיון בוועדה. אז אם זה מתוקצב, זה מצוין.

מבחינת סייעות שילוב, כפי שכבר אמרתי יש סל שעות מצומצם לפעוטות שאינם זכאים למעון יום שיקומי, 4 שעות בשבוע, וגם לא ברור האם היום, כשיש כבר את חוק הפיקוח, האם ילדים שבעצם זכאים לסייעות שילוב הם יכולים ללכת עם הזכאות הזאת גם למעון פרטי, שבעצם מוכר ע"י משרד הרווחה היום ומפוקח על ידיו.

נקודה נוספת ואחרונה, זה שבעצם תשלום עבור סייעות שילוב עובר ממשרד הרווחה לרשות המקומית ולפעמים יש רשויות שהם לא יממנו את החלק שלהם ואז ילד לא יקבל זכאות.

וגם תקציב לסייעות שילוב הוא מוגבל ויכול להיות שילד שיגיע במהלך השנה, כשהתקציב נגמר הוא לא יקבל.

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב.

תודה רבה. ראשית גברתי יושבת הראש תודה על קיום הדיון החשוב הזה, אנחנו נמצאים בדיונים של תקציב ושל חוק ההסדרים וזה לא מובן מאליו, זה נושא סופר חשוב כי הגילאים האלה של לידה עד 3 זה זמן קריטי שבו ההתפתחות של הילדים במידה רבה תכריע את היכולת שלו להתקדם בחיים, ואת הצורך שלו להסתמך שירותי הרווחה, במידה כזאת או אחרת, בעתיד. אני אשמח להתייחס לשתי נקודות עיקריות.

אני יכולה לומר לך, שאם תרד עכשיו, מחוץ לכותלי הכנסת יש את מחאת בעלי האוטיזם שכרגע יש בעיה של שילוב בעבודה, זאת כבר בעיה אחרת, אבל אם כבר מדברים, אז עכשיו בדיוק יש מחאה פה למטה. חברי הכנסת, אגב, כולם לרדת למטה לתמוך בהם.

בהחלט כן. הנושא של מרכזי התעסוקה לאוטיסטים עם תפקוד נמוך דורש טיפול עמוק, כל העולם הזה דורש טיפול עמוק. אנחנו חווים אחרי שנים רבות של הזנחה ושל הרעבה של המערכות הללו. לגבי העניין הזה אבל, כי יש פה נושא. אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות. הראשונה, זה שילוב פעוטות עם צרכים רפואיים שלא זכאים למעונות יום שיקומיים, במעונות הכלליים.

כיום כמו שהוצג כאן יש יכולת לקבל מלווה למשך 4 שעות בלבד. מה שאומר שרבים מאותם ילדים שזקוקים לטיפול פולשני, או ליווי צמוד יותר, לא מקבלים את השירותים הללו, ולכן מוצאים את עצמם יושבים בבית ומשביתים את היכולת של ההורים לצאת לעבודה.

ועל כן אני רוצה לשאול את גורמי המקצוע מדוע לא משווים את היכולת של אותם ילדים להשתלב במעונות היום הכלליים באמצעות הרחבה של אותה סייעת ומלווה צמודה שלא יכולה לבצע את כל הפעולות שדרושות להימצאותו של אותו ילד בתוך הגנים הכלליים. הדברים האלה לא נאמרים בריק.

הייתה וועדה בין משרדית של משרד הרווחה ומשרד הבריאות, שקבעה בדיוק מה צריך לעשות לצורך העניין הזה, שאפילו נקבה במחיר של מה שזה עולה, זה לא עולה הרבה. יש בערך 200 ילדים כאלה כל שנה, גרוסו מודו. ולכן, זה לא מדובר במחיר גדול, והצורך ידוע וברור וגם מוסכם לגביו. למה זה בעייתי גברתי יושבת הראש? כי מאחר שמדובר בילדים שלא נמצאים מצד אחד אצל הרווחה ומצד שני לא נמצאים אצל מערכת הבריאות, אז הם ילדים שנופלים בצורה הכי ברורה, בין הכיסאות.

ואני קורא לגורמי המקצוע במשרד הרווחה, לקחת אחריות על אותם ילדים, כי אחרת הם פשוט ימשיכו ליפול בין הכיסאות עוד שנתיים. האחריות עוברת למשרד החינוך והסטנדרט שייקבע, ראוי שיהיה הסטנדרט שמשרד הרווחה מורגל אליו וקובע אותו, ולכן אני באמת מפציר וקורא לכם לעשות מה שדרוש עכשיו על מנת לאפשר לאותם ילדים להשתלב, כבר עכשיו, במסגרות האלה במעונות היום הכלליים.

הנושא השני שעלה כאן ואני אסכם את זה בקצרה, זה נושא של הטיפולים הפרא רפואיים בלידה עד 3. מדובר במשבר גדול, כמו שאמרתי

אגב, פרא רפואיים זה לא לידה עד 3. פרא רפואיים מתוקצבים בלי קשר.

אני רוצה למקד את הדיון בלידה עד 3 כי זה המנדט שח הוועדה ושל הדיון. כמו שאמרתי בתחילת דבריי זה ליבת העניין, מה שאותם ילדים לא יקבלו עכשיו, יעלה למערכת ולילדים, שזה הכי חשוב, ובמיוחד בראייה מערכתית יעלה למערכת הרבה יותר בשלבים יותר מאוחרים של החיים שלהם.

וזה נכון שיש תת תקצוב ובעיות בתקנים. אפשר לדבר על הצורך ברפורמה ארוכת טווח שתביא להגדלה של התקנים, להעלאה של השכר אבל, אני מבקש פלסטר עכשיו. צריך לעשות רפורמה ארוכת טווח שתביא לגידול בשכר, לגידול בתקנים ולרצון של יותר מטפלים פרא רפואיים להיכנס לשירות הציבורי. עד שזה קורה צריך למצוא פתרון עכשיו.

מה שאני קובל עליו וזה מאוד מאוד חורה לי זה העובדה שאותם הורים לילדים שלא מקבלים את הטיפולים הפרא רפואיים בגנים הללו, נאלצים ללכת לשוק הפרטי, במידה ויש להם אמצעים, לשלם מכיסם אלפי שקלים כל שנה, לתת לילדים שלהם את הטיפולים הרפואיים ולא לקבל החזרים על זה ממשרד הבריאות, מקופות החולים. זה לקונה, וזה בניגוד לחוק.

החוק מגדיר שאותם ילדים צריכים לקבל שירותי רופאה, טיפולים רפואיים, פרא רפואיים בתוך המסגרות, אז המדינה לא מדינה לא מאפשרת את זה בהרבה מאוד מהמקרים ואז גם לא נותנת לאותם הורים החזרים, עכשיו זה עוד הורים שיש להם אמצעים. אני חושב על מה קורה על מה קורה להורים של ילדים, שאין להם אמצעים להוציא אלפי שקלים כל שנה מכיסם עבור מימון הטיפולים הללו, ולכן אני אומר, זה לא יכול להמשך כך, זה צריך לקבל פתרון בתקציב הזה, במסגרת חוק ההסדרים הזה, ואני חושב שכל חברי הכנסת נמצאים בדעה הזאת, אני מניח שתשמעו את זה ממש בקרוב גם מיתר החברים.

תודה רבה. אנחנו רק ניתן לחברי הכנסת לסיים לשאול שאלות ואז נרכז את זה ביחד לתשובה. אני יודעת שאתם רוצים כבר לענות. חברת הכנסת שירלי פינטו בבקשה.

תודה יושבת ראש הוועדה, חברה יקרה, וועדה חשובה ודיון מאוד חשוב. אני אימא לילד חירש, לפני הכל אני אימא, שמתחנך בגן מיכ"ה בתל אביב, מעון יום שיקומי, מכירה מקרוב את יום-יום וחווה את כל הנושא של המעון יום שיקומי. גם אני בעצמי כילדה חירשת הייתי במעון יום שיקומי, אני כן רוצה לגעת, לפני הכל, בנושא של איכות העובדים הפרא רפואיים. אם זה פיזיותרפיה, אם זה תזונאית, אם זה קלינאית תקשורת.

כל אותם אנשי מקצוע עושים עבודה באמת קשה, עבודת קודש, באים לעבודה, אני בעצמי בקשר יום יומי עם הצוות של הגן של הילד שלי, צוות מדהים שמשקיע, מסור ותמורה שהם מקבלים – הם מקבלים 98 שקלים לשעה בברוטו, ואת מורידה מזה את כל היתרות של זה, הנטו יוצא עוד פחות מזה.

איך אנחנו מצפים לקבל טיפול איכותי לילדים שלנו, אם אנשי המקצוע לא מקבלים את התגמול הראוי, הבסיס של החינוך של הילדים שלנו לא מספיק איכותי, אנשי המקצוע מתחלפים בתחלופה גבוהה והתזונאית מגיעה למקום העבודה, רואה שהמשכורת לא מתגמלת, עוזבת והולכת לעבוד בשוק הפרטי, והילדים שלנו נפגעים. מה עם הילדים האלה? אז אני מבקשת מאוד בוועדה הזאת להתמקד להעלות לשכר ראוי לאותם מטפלים פרא רפואיים במעונות יום השיקומיים. זה לדעתי הדבר הכי בהול והכי דחוף, וימנע את התחלופה הגבוהה.

ולא רק זה, ילדים עם מוגבלויות נקשרים לאנשים ולצוותים שמטפלים בהם כמו כל ילד אחר. הבן שלי נקשר לקלינאית תקשורת שלו, אחרי שבועיים אם היא תעזוב יישבר לו הלב, יכולה להיות לו רגרסיה. עד שהם יסמכו על איש צוות הבא שיבוא ויטפל בהם עוד ייקח תקופה עד שהם יתחילו את הטיפול. חייבים לטפל בנושא הזה.

נושא שני שאני רוצה להעלות על שולחן הוועדה זה ילדים במעונות יום שיקומיים לילדים עם אוטיזם, עלה פה במצגת ואני רוצה לציין פה את הנקודה הזאת, לא ברור לי מדוע הרשויות המקומיות מתעדפות לתת לילדים עם אוטיזם, לשים אותם במעונות יום שיקומיים רב נכותיים ולא ייעודיים לטיפול שלהם. למה לא לתת להם את אנשי הצוות שלהם שיודעים לטפל במוגבלות שלהם, על מנת לסייע להם.

זה שיקולים כלכליים, אני לא כל כך מבינה למה הם בוחרים את האופציה הזאת שמעונות יום שיקומיים, המענה הספציפי שילדים עם אוטיזם שמחכים בבית להיכנס למסגרת, פשוט לא נפתח. זה לא מקובל עלי לראות דבר כזה. אני מקבלת קולות מהשטח וזה דבר שהוא מרתיח אותי.

לשני הנושאים האלה אני אשמח לקבל התייחסות אליהם, כי בסופו של דבר מי שמשלם על זה, זה גם הילדים וגם מדינת ישראל, אנחנו נשלם על זה בעתיד. אנחנו פוגעים בפוטנציאל של הילדים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. ח"כ מופיד מרעי.

קודם כל תבורכו על הדיון, גם כראש רשות שעסק בדברים האלה מקרוב, דאג לפעוטות ולפעוטים בפעוטונים שהיו גם בישוב וגם מסביב. הדבר המרכזי שהטריד אותנו כל הזמן זה הליווי והטיפול. הרי אנחנו מדברים על הזמן על גיל מאפס עד שלוש. לבנים נורמליים זו משימה קשה, משימה של מטפלת במעון, משימה של המשפחה.

מה קורה עם הילדים האלה? הליווי שניתן ע"י קרוב משפחה לילדים האלה, ואני מסכים פה עם ח"כ יוראי בנושא הזה, ה-4 שעות האלה זה כלום. בסופו של דבר אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים מענה מלא של הליווי לאותו ילד, הרשות צריכה להתגייס לזה, ואנחנו פה בכנסת צריכים למצוא את המעטפת התקציבית, אנחנו מדברים על חוק התקציב, כדי שהנושא הזה יקבל את הטיפול הכי טוב.

כי בסופו של דבר, באמת, אנחנו מתעסקים בילדים בשלב הכי קריטי שלהם. ואם לא יקבלו את כל מה שאנחנו נותנים להם, אנחנו חוטאים למטרה.

תודה רבה. חבר הכנסת סלאלחה.

בוקר טוב לכולם, אני מצטער שהגעתי באיחור. אני רוצה להתחיל מכך, אנחנו גרים בצפון, בפריפריה, מועצות מקומיות קורסות, אין להם כלום לא לבתי ספר וגם כמובן לא לפעוטות ולילדים עם מוגבלויות.

בדרך כלל הילדים האלה נופלים בין הכיסאות, אני מסכים איתך, למה אנחנו צריכים להסיע אותם, לקחת אותם למעונות מחוץ לכפר? ובדרך כלל הם שייכים למשפחות עניות שאין להם, מועצות מקומיות קורסות, משפחות עניות, סוציו-אקונומי כל הצפון בדרך כלל, גם הפריפריה הם בסוציו אקונומי 2 מקסימום 3 ואז הם נופלים ממש.

גם ההורים סובלים, גם הילדים סובלים, מי לא סובל? האלה שנותנים את התקציבים. אני חושב שיש לספק לילדים האלה כמו שלשאר הילדים, לא רק לילדים האלה כמו לשאר, או במיוחד לעשות העדפה מתקנת לפריפריה כולה, או במיוחד אני רוצה להזכיר פה לישובים הדרוזים, לישובים הערבים שאין להם. האחרים יכולים גם לקבל ממקורות אחרים, אבל לנו אין. אני הייתי מנהל בית ספר ואני יודע שגם לבתי הספר אין, אנחנו עשינו את כל מה שעשינו בכוחות עצמנו, אבל אי אפשר כל הזמן. אנחנו משלמים מיסים שווה לכולם, ואף אחד פוטר אותנו מזה, אבל הילדים שלנו, הפעוטות שלנו, הילדים עם המוגבלויות, הם לא מקבלים אותו הדבר מה שמקבלים במקומות אחרים, יחד עם זאת אני מבין שגם במרכז ובכל המקומות, סובלים.

במרכז סטטיסטית סובלים מסתבר יותר, אבל יכול להיות שזה בגלל שיש יותר מודעות ושולחים יותר לאבחונים, אז יכול להיות שבגלל זה.

את הזכרת לי עוד נקודה, שהרבה פעמים הפעוטות האלה נופלים בין הכיסאות היות וההורים שלהם עניים, שאין להם, לא מודעים. הם נשארים בבית, סובלים פי 100 מילד שלוקחים אותו, מטפלים בו, אמנם 4 שעות, אבל הילד ההוא לא מקבל כלום. ובסוף הוא יוצא מסכן, ואנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יהיו מסכנים.

יש ילדים שלא מטופלים? זה מפתיע. יש כזה דבר?

כרגע אין את הנתון של כמה ילדים.

יש, יש, יש. תמיד יהיו כאלה. ללא ספק יש.

בבקשה אני פשוט הדיון הוא לא דיון ארוך ואני רוצה שנקצר. תודה רבה. נחום עידו ממשרד הרווחה, בבקשה.

אנחנו עוסקים רבות בשנים האחרונות בכלל באופן כללי בגלל הגידול בכמות הילדים שמאובחנים בהקמה של מעונות יום שיקומיים חדשים כדי לתת את המענה לכולם ולתת לכל המגזרים ובכל מקום שצריך, אנחנו רואים איפה המחסור קיים, אנחנו עוקבים אחרי זה, הצורה שאנחנו עושים – אנחנו מפרסמים מכרזים במקומות שחסר לנו והעמותות מצליחות למצוא מבנים, זה דבר אחד.

דבר שני, התחלתנו רק עכשיו לבנות בעצמנו, סוף סוף המדינה הכירה שהמדינה צריכה ולא רק הרשויות המקומיות להקים את מעונות היום השיקומיים, אז ב- 2018 קיבלנו תקציב ראשון לבינוי של מעונות יום שיקומיים, אז יש לנו 6 רשויות שבונות מעון יום שיקומי חדש. בשנה שעברה קיבלנו עוד 30 מיליון, אז עוד 6 רשויות. השנה קיבלנו ואנחנו מפרסמים בימים הקרובים קול קורא ואז אנחנו נקים עוד 6 מעונות.

וכמה ביקשתם לתקציב הנוכחי?

בהצעת התקציב לשנה הבאה יש לנו עוד 30 מיליון, אני חייב להגיד שזה לא מספיק, אבל לוקח המון זמן מהרגע שבו אתה מקבל את האישור של משרד הרווחה ועד שאתה בונה. המעונות שאנחנו נתנו להם אישור בסוף 2018 רק אחד הצליח להיבנות.

למה?

כי לוקח הרבה זמן עד שמתכננים ועד שמקבלים היתר בניה, ועד שכל הדברים האלה.

למכרז אין הגבלה של זמן?

זה לוקח זמן בכל מקרה. אני מקווה אנחנו עכשיו בונים את ה-6 הראשונים של 2018. אני מקווה שבמהלך השנה הזאת לפחות, קודם כל אחד כבר פתחנו, עוד 2 ייפתחו במהלך השנה הזאת והשאר ייפתחו בשנה הבאה.

אנחנו עכשיו למדנו לעבוד עם זה, אז אני מקווה מאוד שבפעמים הבאות זה יהיה הרבה יותר מהיר ואנחנו נעמיד את הרשויות בפני זה שהם חייבות להפעיל את זה. עד עכשיו הייתה אחריות על רשויות המקומיות והן לא עשו את זה, יש חלק מהרשויות שהן כן בנו, וחלק מהרשויות שלא בנו, אבל אנחנו מצליחים איכשהו והיום יש מודעות יותר גדולה לרשויות, ובשנה האחרונה רשויות מקומיות שהיה עליהן לחץ, פתחו מעונות. פשוט לקחו מבנה של גן, אמרו בואו נסב אותו למעון יום שיקומי.

אז נכון, זה לא האידיאלי ביותר.

אבל זה נתון כבר לשיקול דעתו ולכסף, לתקציב לאותה מועצה מקומית. ואם מדובר במועצה מקומית או בעירייה שאין לה?

בגלל זה, דרך אגב, בקול קורא שלנו, אנחנו בהחלט מתעדפים את הרשויות שאין להם. קודם כל תיעדפנו רשויות שבכלל לא היו בהן מעונות יום שיקומיים, זאת אומרת שיש רשויות גדולות, ענקיות, שלא היה בהן מעון יום שיקומי, וכל הילדים היו מוסעים על חשבון המדינה מהרשות לרשות אחרת, כל הילדים.

אני לוקח דוגמה את רמלה ואת עפולה ואת חדרה, שרשויות גדולות עם עשרות פעוטות, עשרות פעוטות, שכנ"ל גם רמת גן וגבעתיים, דרך אגב גם אור יהודה שזכתה, כל הרשויות האלה אז אנחנו בונים עכשיו במקומות האלה. להגיד לך שזה יספיק? זה לא יספיק. אנחנו נצטרך לבנות עוד הרבה.

כמה חוסרים יש?

בשיקולים שלכם יש העדפה לפריפריה?

בהחלט יש העדפה לפריפריה. בפריפריה, סליחה שאני אומר, אין לנו בעיה כרגע. אין לנו מחסור. יש לנו מספיק מעונות, מחר הדיון על הנושא של המגזר הערבי, אבל יש לנו מספיק מעונות, לא חסר לי. הילדים אמנם מוסעים למרחקים, אבל אין כרגע מספיק ילדים כדי שאני אוכל להקים מעון. אפילו בעוספיא אין לי מספיק פעוטות בעוספיא.

הם נמצאים מתחת לבתים שכורים, זה לא מקום שמתאים באמת.

אתה צודק 100% אנחנו צריכים גם לתת את זה, אבל במסגרת התקציב שיש לנו לבינוי, כרגע ההעדפה היא קודם כל לבנות במקום שאין בו ושאין לי פתרונות לילדים. היו לי פעוטות בשנה שעברה שנשארו בבית בגלל שלא היה לי מקום.

מה בעצם החוסר? מה הפער בין מספר הילדים לבין מספר המעונות הקיימים?

אנחנו חושבים שבחמש השנים הקרובות אנחנו נצטרך להקים לפחות 30 מעונות יום שיקומיים ברחבי הארץ.

אז כדאי להגביר קצת את קצב הבניה. כי מה שאתה נותן לי כאן, הנתונים, זה שמי שנולד היום, עדיין לא יהיה לו.

לא, הילדים מתחלפים אז יכול מאוד להיות שכן יהיה לו. בדרך כלל בספטמבר כל הפעוטות שהגיעו אלינו בספטמבר, יש להם מקום. בדרך כלל וברוב המקומות זה קיים. הפעוטות מקבלים, בדרך כלל לקראת אמצע השנה אנחנו מתחילים לראות את הבעיה, כי הילדים מגיעים כל הזמן, הפעוטות, ברגע שהם מאובחנים, הם מגיעים אלינו. אנחנו מחכים לאבחון, ברגע שיש אבחון אנחנו מגיעים אלינו אבל יש לי חריגים, לצערי דרך אגב, ספטמבר 2021 הוא חריג גדול.

כמה ?

יש לי כרגע פעוטות באזור המרכז שאין לי בשבילם מקום כבר עכשיו, כבר עכשיו.

מספרית כמה? על מה אנחנו מדברים?

הדר יושבת בכל הוועדות של אזור המרכז אני חושב שיש לנו בינתיים זה לא הרבה, אבל באזור נתניה וצפון המחוז אין לנו בכלל מקום, באזור תל אביב עוד יש לנו קצת, אנחנו עוד שולחים למודיעין.

אנחנו פתחנו, שימו לב, פתחנו ממש עכשיו שני מעונות חדשים ל-30 פעוטות בראש העין ל-40 פעוטות והם כבר מתמלאים לי. זאת אומרת, אנחנו במצב, ולא ברור לי למה, ועם זאת אנחנו עומדים לפתוח בתקופה הקרובה בהוד השרון, ברמת השרון וכנראה בקריית אונו, הרשויות נתנו לנו ממש עכשיו מבנים.

אני אשמח לשאול, כשאתם בונים את המעונות יום השיקומיים החדשים, לפי איזה סוג המוגבלויות אתם מחלקים את זה?

לפי סוגי המוגבלויות. אנחנו עושים את זה לפי הצרכים שישנם. במקום שבו יש לי הרבה צרכים לפעוטות עם אוטיזם, אני פותח מעון לאוטיסטים. במקום שיש לי יותר רב נכותי, אז יש יותר רב נכותי. אנחנו רואים באמת, אם תסתכלו עם הנתונים המפורטים שבמסמך של הממ"מ, תראו שבאזור המרכז אחוז האוטיסטים הוא עצום, הוא הרבה יותר גדול מאשר בכל האזורים האחרים ברחבי הארץ. האחוז של פעוטות האוטיסטים הוא מאוד מאוד גדול.

אבל אני לא שמעתי אף שם של כפר או עיר בפריפריה. שמעתי במרכז.

כי אין לי בעיה בפריפריה, אני שוב אומר את זה.

אני יכול להביא לך עכשיו בפקיעין, בסאג'ור.

בפקיעין ובסאג'ור אולי אין לי, אבל יש לי בתרשיחא שהוא לא רחוק.

בית ג'אן.

בבית ג'אן הם הולכים לכרמיאל. יש לי בנצרת, יש באיכסאל, בעראבה.

אני רוצה שהוא יסיים כי אנחנו רוצים גם לשמוע את משרד הבריאות.

יש לי בנושא זה רק הערה.

יש לי רשימה ארוכה, בכל רשות ורשות. אם אני רואה שיש רשות לפחות עשרה פעוטות, אני מיד מריץ איזשהו מכרז כדי לפתוח ברשות הזאת.

כמה זמן מרגע יציאת המכרז עד לאקשן?

זה לוקח בין 3-6 חודשים. אם, וזה נכון, שזה לא צריך לבנות, העמותות מצליחות למצוא מבנים ולהסב אותם.

זה הנקודה שרציתי להתייחס אליה ברשותכם.

חבר הכנסת מופיד מרעי בבקשה קצר מאוד.

לגבי לרשויות המקומיות יש בעיה בלהקים מבנים. יש לי בחורפיש 3 מעונות יום רגילים שאני 5 שנים לא מצליח להשלים אותם. כן ללכת על השכרה בשכירות ולא לחסוך, כי אחרת הילדים פשוט נפגעים.

הולכים על זה.

לא התייחסת לעניין של הדו"ח של ליזו רובין.

הנושא הזה של הדו"ח של הדו"ח זה תחום, אני רוצה להבהיר, מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה, ומשרד רווחה כמשרד רווחה קבע מי אוכלוסיית היעד של מינהל מוגבלויות.

אוכלוסיית היעד של מינהל מוגבלויות היא, אנשים עם מוגבלויות שהם הוגדרו בכל מני הגדרות במקרה של פעוטות, זה פעוטות עם עיכוב התפתחותי ועם מוגבלויות כמו מוגבלות של חירשות ועיוורון וכול הדברים האלה.

הפעוטות שאתה מדבר עליהם הם לא אוכלוסיית יעד כי אין להם עיכוב התפתחותי. יש להם מחלות, יש להם צרכים רפואיים כאלה ואחרים, אבל מאחר שאין להם עיכוב התפתחותי אנחנו לא רואים, כרגע המשרד לא רואה בהם אוכלוסיית יעד של מינהל מוגבלויות.

המשרד כל הזמן דן בזה, כבר הרבה שנים בעניין הזה ויש בעיה, עכשיו אתה צריך להבין שהאחריות שלנו, אם אנחנו לוקחים אחריות על הפעוטות האלה, אנחנו צריכים להיות גם אחראים על הבריאות שלהם, כי זאת הבעיה העיקרית, והמשרד כמשרד רווחה לא יכול לקבל על עצמו אחריות על בריאות של פעוטות לבדו. העובדה היא שחוק מעונות יום שיקומיים הוא חוק שהוא בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, ואז ברגע שזה שיתוף פעולה שלנו אז יש לי את כל הגיבוי הרפואי של משרד הבריאות, מכל הבחינות. אז יש את ד"ר הדר ירדני שעומדת בראש המערכת הרפואית שלנו ויש לה מערכת רפואית מצוינת שנותנת את כל ההנחיות, אבל אם אין לי את השיתוף של משרד הבריאות, אני לא מוכן לקבל. המשרד כמשרד לא מוכן לקבל את האחריות על זה.

גברתי יושבת הראש, בגלל שיש את הסכסוך הזה בין משרדים.

זה לא סכסוך, זה אחריות.

הקשתי לדברים שלך ברוב קשב, תקשיב גם לתשובה שלי ואני אשמח להתייחסות שלך. בגלל שיש סכסוך משפטי היכן נופלים אותם ילדים, משרד הבריאות מסרב לקבל אחריות כי הוא טוען שזה משרד הרווחה. משרד הרווחה אומר- זה משרד הבריאות, לכן הוקמה ועדה בין משרדית בראשות ד"ר ליזו רובין שקבעה מה צריך לעשות. לפי סעיף 5 אגב בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות הם כן נופלים תחת המשרד הרווחה כי יש להם פגיעה מהותית בתפקוד שלהם ולכן, אפשר לקחת את זה לכאן, ואפשר לקחת את זה לכאן.

אני מצפה ממשרד הרווחה בתור משרד שאמור לדאוג לאותם ילדים, הרי גם באפס עד 3 אתם דואגים לצרכים הבריאותיים של אותם ילדים שמוגדרים, שאתם לקחתם עליהם אחריות באותה מידה בדיוק.

אני שיתוף פעולה איתם, עם משרד הבריאות.

אז אני מבקש, נא לקיים שיתוף פעולה עם משרד הבריאות גם בנושא הזה ברוח ההמלצות של ליזו רובין, אנחנו לא נרפה מזה.

אני שמח שאתם לא תרפו מזה, כי גם אני לא מרפה מזה, כי הילדים האלה מגיעים אלינו, אבל בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להיות החלטת מדיניות של המשרד. אנחנו העלינו את זה לכל השרים ולכל המנכ"לים שלנו, כולל לשר הזה ולמנכ"לית הזאת. אם יוחלט המשרד יטפל בזה, אני מודיע לך שאנחנו נטפל בזה.

אז אתה אומר, זה לא אני, זה החלטה מיניסטריאלית.

זה החלטה מיניסטריאלית לחלוטין.

אז ניקח את זה למיניסטר.

וברגע שתהיה החלטה, אני רוצה להגיד לך שבמהלך השנים האחרונות היתה מן מגמה של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, יחד עם המשרדים האחרים, הקמנו שולחן עגול לצורך פתרון של כל הדברים האלה. לצערי, בגלל הקורונה זה נעצר, אבל היתה לנו כוונה לפתור את הנושא הזה בשולחן עגול של כולנו, אולי נצליח לעשות את זה. אנחנו נשמח כי אני מאוד שמח על כל פעוט שאני נותן לו שירות.

תודה רבה. אנחנו צריכים להתקדם.

אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת פינטו שאמרה לגבי ילדים עם אוטיזם. ילדים עם אוטיזם נשלחים רק לכיתה שכל הפעוטות בהם אוטיסטים, מרביתם רק לכיתה כזאת או למעון שהוא כולו לאוטיסטים.

למה רק מרביתם?

זה כולם חוץ מאשר פה ושם פעוט שההורה רוצה ככה או ההורה רוצה אחרת, אבל כולם. אני מבין מאיפה זה בא הבעיה של חברת הכנסת פינטו, מאחר שאנחנו בעבר היו לנו מעונות שכולם היו אוטיסטים ומעונות שכולם היו רב נכותי.

היום בגלל הגידול במספר האוטיסטים, קורה מצב שבו אנחנו באים ואומרים למפעיל, תשמע תפתח עוד כיתה לאוטיסטים וכאשר באים אלי הרשויות כמו, הזכרתי את הרשויות רמת השרון, נשר וכאלה שפתחו שהביאו לנו מבנה. אמרו אנחנו רוצים פתרון לפעוטות ברשות שלי, ולכן אני רוצה שחצי מזה יהיה לאוטיסטים וחצי לרב נכותי. אני עושה את זה כי זה טוב, כי זה בעצם נותן את השירות הראשוני.

תודה רבה.

אני אשמח רק להעלות שני דברים, לגבי המעונות יום שיקומיים. מה שאני מבינה מהשטח ומהתלונות של ההורים, זה לא מה שאתה משקף כאן בוועדה. שמים אותם במעונות רב נכותיים ולא במעונות לילדים עם אוטיזם.

חברת הכנסת פינטו, אנחנו נחזור לזה, אני גם רוצים לשמוע את הארגונים עצמם. בואו נעבור למשרד הבריאות, ד"ר הדר ירדני בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה לציין שלמרות מה שנאמר פה לפני כמה דקות, משרד הבריאות ומשרד הרווחה עובדים בשיתוף פעולה מלא בכל הנושא של מעונות יום שיקומיים. יש לנו פעם בחודש ישיבה כתובה ביומן, שאנחנו מתכנסים לה, עם כל האנשים שנותנים שירות במעון יום שיקומי, מקיימים דיון רציני מאוד ומקדמים הרבה מאוד נושאים. אתם מוזמנים יש לנו ישיבה ביום רביעי הקרוב, מי שרוצה יכול לבוא ולהשתתף.

וראיה, בשנים האחרונות אנחנו שיפרנו מאוד את השירות במעונות יום שיקומיים. ב- 2015 הוספנו דיאטניות במעון יום שיקומי, ותיכף אני אתייחס לתקצוב, זה לא היה כתוב בתקנות, זה היה תוספת שאנחנו ראינו מהשטח.

בשנת 2018 הוספנו תקינה של אחות לכל מעון יום שיקומי, להוציא מעונות שבאמת אין להם ילדים שנדרשים לשירות רפואי ואנחנו ממשיכים ומתקדמים ואני בטוחה שאנחנו עם הזמן נגדיל יותר ונשפר את השירות. בהחלט זה נושא שנמצא על סדר היום קבוע במשרד הבריאות ובמחלקה שלי.

אנחנו בנושא הקורונה, מלבד הסגר הראשון, שהיה סגר על כל המדינה, המעונות פעלו ופועלים כל הזמן למתן שירות לפעוטות, וברגע שהפעוטות לא יכלו להגיע, אז היה שירות מרחוק והיו צוותים שהגיעו לבתים וניתן ציוד לאנשים שלא היה להם ציוד בבית, ויש לנו דיווח יום יומי אנחנו יכולים להגיד כל יום כמה מאומתים, כמה מבודדים, כמה כיתות נסגרו, כמה מעונות נסגרו, ויש לי פה אפילו דיווח שאני יכולה לתת לכם מה- 21.8 שנפתחו המעונות של החברה החרדית עד היום, כמה כיתות יש, כמה כיתות סגרנו וכו'. כך שאנחנו בהחלט עושים עבודה יומיומית בנושא.

בנושא הדיאטניות, אז כמו שאמרתי בשנת 2015 הכנסנו תקינה של דיאטניות למעונות יום שיקומיים, ניתן אז תקציב מסוים שעמד על 3 מיליון שהוגדר בתקנות לצורך הנושא. הבעיה המרכזית שהיתה בתחום הזה, שלא הוגדר בתקנות העובדה שבעצם, כמו שהראה נחום, כמו שהראתה מריה, המעונות בעצם גדלים. יש לנו היום יותר מעונות, ויש לנו היום בעצם יותר פעוטות, והתקציב של 3 מיליון לא הספיק ולכן נוצר גרעון. ונכון אני מסכימה שבמהלך השנה האחרונה, היו מספר מעונות חדשים שהתרחבו ולא היה מענה של דיאטנית אבל, עדיין יש את השירות של דיאטניות במעונות.

אני חייבת לציין שאתמול סופסוף קיבלנו, אחרי מאמצים רבים, לתקציב נוסף שעומד היום על 4 מיליון, אנחנו הגשנו בקשה ל-6 מיליון, כי אנחנו רוצים להגדיל את השורות. היום יש חצי שעה לפעוט לחודש, אנחנו חושבים שהשירות הזה הוא מצומצם מדי, התחלנו בו ככה בהתחלה בשביל לבדוק את השירות, אנחנו ביקשנו להגדיל את השירות, ואנחנו ביקשנו תקציב של 6 מיליון שאני מקווה שיאושר, אבל נכון להיום, הפעוטות שנמצאים עם המעונות החדשים, התקציב מספק למתן שירות לכל פעוט של חצי שעה בחודש, כפי שכתוב בתקנות. אז זה בנושא הדיאטניות.

בנושא המטפלים, בתקנות שנכתבו ב- 2008 צוינה העלות שצריכה לשלם הקופה למעונות עבור טיפולים של מקצועות הבריאות ואני מבקשת שנקרא לזה מקצועות הבריאות ולא פרא רפואיים, הם עבדו קשה לקבל את התואר הזה.

ונכון, העלות הזאת שהיום עומדת בערך על 1600 לפעוט במעון רב נכותי מה שאנחנו קוראים, לא פעוט על הרצף האוטיסטי עומד בערך על 1600 שקל שמשלמת הקופה. כל הבדיקות שעשינו במסגרת המשרד של האפשרות להעלאת התעריף הזה בצורה חד צדדית, או ללא אישור הקופות, לא קיבלנו על זה אישור. מדובר על תוספת שאנחנו מעריכים אותו כ-50 מיליון שקל, בשביל שהפעוטות במעונות יקבלו שהמטפלים במעונות יקבלו תעריף שמקבל מטפל שעובד למשל ביחידה התפתחותית שעומד היום על 165 שקלים, טופס 17 שמעבירה הקופה.

עשינו חשבון שהדלתא הזאת היא 50 מיליון שקל, בשיחות האחרונות שקיימנו עם משרד האוצר לא היה תיעדוף לנושא ולא קיבלנו אישור לתקציב הזה. אני הראשונה שאשמח באם אכן יינתן התקציב ונוכל להעלות את השכר. זה בנושא של המטפלים.

עכשיו אני חייבת לציין מעבר לזה, שישנו מחסור ארצי במטפלים של מקצועו הבריאות, לא רק במשרד הבריאות, גם במשרד החינוך, גם במשרד הרווחה היתה עבודה רצינית מאוד שעשינו עם משרד רוה"מ בנושא, למצוא באמת פתרונות ומענים, ובאמת הם אמורים לפרסם את המסקנות שלהם בקרוב. ובאמת המסקנות מראות שיש מחסור בתקנים שמצריך אולי פתיחת מוסדות נוספים שבאמת יש בעיה של שכר.

זה לא מחסור באנשים, זה אנשים שרוצים להתפרנס כשהם באים לעבודה.

ואני אמרת שוב, זה ברמת חשיבות כזאת שזה באמת נמצא בתכניות של משרד ראש הממשלה, שבאמת עובדים על מציאת פתרונות, כך שהמחסור הוא מחסור כלל ארצי.

מה הפתרון שאתה שואל, אני אומרת אוקיי, 50 מיליון זה לא, בוא נתחיל ממשהו. אבל שוב, צריך לקבל תשובה מהאוצר מה עושים.

אנחנו תיכף נעלה נציג של האוצר.

אני רוצה להגיד משהו בנושא פעולות נוספות שעושה המשרד ואולי לחברת הכנסת פינטו, אולי זה יעניין אותה. יש לנו מעונות לילדים לקויי שמיעה אבל יש לנו יותר ויותר ילדים עם לקויי שמיעה, עם לקות שמיעה שהולכים היום למעונות, מה שאנחנו קוראים, רב נכותיים, כי מעבר ללקות שמיעה יש להם בעיות התפתחותיות קשות מאוד.

את אומרת שרוב הילדים.

לא, לא, לא. לא אמרתי שרוב. אמרתי שיותר ילדים עם לקויות שמיעה היא לא לקות נפרדת, יש לנו הרבה מאוד פעוטות שהבעיה שלהם זה לקות שמיעה אבל בשאר כל הפרמטרים הם ילדים טיפוסיים לחלוטין, יש לנו יותר ויותר ילדים עם לקות שמיעה שיש להם בעיות נרחבות נוספות, בעיות רפואיות נרחבות. יכול להיות ילד עם CP, יכול להיות ילד עם עיכוב התפתחותי מאוד קשה, ולכן אנחנו רואים יותר ויותר פעוטות לקות שמיעה שמתקבלים למעון רב נכותי.

כמה משאר הדברים זה פועל יוצא מזה שהם לא מקבלים את הטיפול שמתאים להם.

לא, זה לא בגלל שאין להם מקום במעון הייעודי, אלא שטובתו של הילד היא השמתו במעון שיודע גם לטפל במורכבות הנוספת שלו.

מה שרציתי לציין, שלמרות שאנחנו משרד שעושה רק רגולציה, זה בעצם תפקידנו, אנחנו בחודש הבא יוצאים בקורס שאנחנו ארגנו לקלינאיות תקשורת שעובדות במעונות הרב נכותיים שמושמים להם ילדים עם שתלים וילדים עם לקות שמיעה ואולי הקלינאיות לא התמקצעו בטיפול בילדים עם לקות שמיעה, ומכיוון שעלה הצורך אנחנו עושים קורס, שהוא קורס שייעשה לכל הקלינאיות במעונות יום שיקומיים שיירשמו, אז בהחלט אנחנו במשרד רואים חשיבות גדולה מאוד בשיפור השירות שנעשה במעונות יום שיקומיים, אני חושבת שזה לא מובן מאליו.

תודה רבה. אנחנו כבר נלך לנציבות לשוויון זכויות, אני כן רוצה לדבר עם פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלויות, עורכת הדין ולרי זילכה.

שלום, בוקר טוב ותודה רבה מאוד על הדיון החשוב הזה. אני מרכזת פורום של 60 ארגונים ועוד הורים רבים שזה העיסוק שלנו קרוב ל-20 שנה ולכן, אני הייתי רוצה ככה כמה דקות, אני חושבת שאני יכולה גם להבהיר כמה שאלות שעלו פה.

קודם כל לגבי השילוב במעונות היום הכלליים, אז באמת נחום דיבר על זה שבעצם על פי התע"ס יש עד 4 שעות סייעת במעון יום כללי, שהם נותנים יותר במידת הצורך, הייתי רוצה שהדבר הזה יעוגן בצורה שהוא יפורסם שבמידה וילד צריך יותר מאותם 4 שעות להשגחה ותיווך – יוכל לקבל אותם.

דבר שני, דיברנו על העניין של פעוט שזכאי למעון יום שיקומי אבל אין מקום עבורו במעון יום שיקומי, אז הוא יכול לקבל 180 שעות סייעת במעון כללי, אבל זה רק אם אין עבורו מקום. אבל אם ההורה של הילד, והרבה פעמים זה גם הגיוני וזה גם מותאם לבחירה של ההורים, בוחר שהילד הזה, שרעיונית זכאי למעון יום שיקומי, עדיף להורה לשים אותו במעון יום כללי, אזי הוא לא יהיה זכאי ל- 180 שעות סייעת חודשיות, אלא יהיה זכאי לפחות.

אין בזה היגיון, כי קודם כל לפי תפיסה של שילוב וחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנה בינלאומית ותפיסת השילוב, אנחנו בעצם רוצים לאפשר להורים ולפעוט לבחור את המקום שבו הוא רוצה לקבל את השירותים ושנית, מבחינה תקציבית, אם זה ילד שזכאי למעון יום שיקומי אז לא נגרע משום תקציב אחר, אלא זה תקציב של החוק ואין סיבה לא לאפשר את זה. אז זה לגבי הנקודה הזאת.

אתם שאלתם קודם לגבי הערכה מספרית והעובדה שכמות הפעוטות שמקבלים שילוב הלכה וקטנה והלכה וקטנה בשנת הקורונה, אני רוצה להגיד שבבירור יש פה תת מימוש של הזכאות, אנחנו כבר הרבה שנים עובדים על הנושא הזה. בזמנו עוד עם פרופ' אורנוי, ככה לפני כעשור ואחד המדדים שהוא נתן לנו, הוא אמר צריך לבדוק את המדד ההתפתחותי ועל פי זה לגזור את כמות הילדים, וההערכה שלו בזמנו הייתה שכמות הילדים שצריכים שילוב, אני לא מדברת תמיכת שילוב, אני לא מדברת עדיין בכלל על מעונות יום שיקומיים, זה קרוב ל-2000 פעוטות.

אז אם אנחנו מדברים על מימוש של 500, 600, 700 או 800 במהלך השנים האחרונות, ברור שיש פה תת מימוש, והדבר הזה צריך לאפשר לו יותר לקרות.

הדבר השלישי שאני רוצה להגיד על הנקודה הזו, זה שב- 2018 עבר חוק הפיקוח על מעונות היום הכלליים. חוק הפיקוח הזה מסדיר הסדרה של אישור ראשוני למעונות היום הכלליים, זאת אומרת כל מעון משבעה פעוטות ומעלה, חייב לדווח ולקבל רישוי ראשוני ואחר כך אישור קבוע.

לאור זאת, עד היום ההנחיה הייתה שפעוטות יכולים לקבל סייעת שילוב רק במעונות על סמל, מה שאנחנו בציבור נוהגים לקרוא מעונות תמ"ת, ויצו, נעמ"ת, אמונה למיניהם. אני אבקש מנחום עידו להתייחס לזה, אני מבינה שיצאה לבקשתנו הנחיה עקרונית שמעתה ואילך אפשר יהיה לקבל סייעות גם במעונות היום הפרטיים שהם תחת חוק הפיקוח.

עכשיו, הדבר הזה יאפשר כחלק מהעניין הזה של אין מספיק מקום לקלוט את הפעוטות, וכשאין מקום במעונות היום השיקומיים הם הולכים למעונות היום הכלליים, גם במעונות תמ"ת וסמל אין מספיק מקום, בטח אם ילד מאובחן באמצע השנה. ולכן, אם הוא יכול להיות במעון שושנה ליד הבית והוא בקהילה שלו ובסביבה שלו ושם לקבל את הסייעת שילוב, זה דבר נהדר ונכון וצריך שייעשה, ואני אבקש מנחום להתייחס גם לעניין הזה.

דבר נוסף, תראו הנושא הזה, אנחנו כולנו יודעים, וזה לא דובר פה, וזה הנושא של האגף למעונות יום לפי החלטת ממשלה אמור לעבור באזור דצמבר למשרד החינוך לא דובר ובעיני בצדק לא דובר, על סוגיית השילוב, מי יטפל בשילוב של הפעוטות כשהנושא הזה עובר למשרד החינוך. עמדתנו היא שנכון שבטווח הארוך כמו שמשרד החינוך נותן את מענה השילוב לטובת הילדים החל מגיל 3, עמדתנו היא שגם בהמשך הדרך, עוד 3 שנים, עוד 5 שנים, כשמשרד החינוך ייקח על עצמו כשהוא כבר יהיה מבוסס עם הנושא של האגף למעונות יום, כי יש שם, אתם קיימתם על זה דיון, יש כל כך הרבה מורכבויות, שהדבר הזה לא בשל כרגע, ואני מבקשת שמינהל המוגבלות ימשיך לנהל את הדבר הזה ובהמשך הדרך עוד 3 שנים, עוד 5 שנים, יעבירו את זה למשרד החינוך ואז זה באמת מביא אותי לנקודה הבאה, לאותה נקודה שאני מודה לחבר הכנסת יוראי להב שהעלה את זה, על הנושא הזה של הפעוטות עם הצרכים הרפואיים.

עד עכשיו דיברנו רק על הפעוטות עם העיכוב ההתפתחותי, הפעוטות עם הצרכים הרפואיים הם כאילו לא מוכרים, עכשיו זה עולה ודובר ואני לא רוצה להעמיס עוד פעם, אבל הדבר הזה יש המלצות של ועדה בין משרדית, הממשלה גיבשה את עמדתה שזה לא רק משהו שההורים אומרים, אלא שבאמת יש צורך אמיתי ומבקשים כבר עכשיו ומיד גם לתקצב, זה מעט מאוד כסף באופן יחסי, זה מעט מאוד ילדים בתקציב הקרוב וגם שמינהל המוגבלות ייקח את זה על עצמו.

אני יודעת שיש מחלוקת בדבר הזה אבל בעצם זה סוג שירות שמינהל מוגבלות נותן ויודע לתת ושבעצם משרד הבריאות יכול לייעץ לו כמו שהוא מייעץ לו במקומות אחרים, ושוב לתקופת זמן של 3 שנים, 5 שנים, עד שהדבר הזה, כל התיק הזה יעבור למשרד החינוך.

ולרי, אנחנו חייבים להמשיך.

אוקיי, אז עוד 3 נקודות קצרות. לפיכך אנחנו בעצם שואפים שיקודם חוק שילוב, שבסוף כל הדבר הזה יוסדר, וככה אני שמה את זה על השולחן.

לגבי מעונות יום שיקומיים, אני רוצה להגיד שלושה דברים שאתם שאלתם לגביהם: קודם כל לגבי החסר של מטפלים במקצועות הבריאות, דיברתם עליהם. שאלת כבוד יושבת הראש, למה לא פותחים עוד מעונות יום שיקומיים, או כמה זמן לוקח מאז שיש מכרז ועד שפותחים, בסופו של דבר זה אחד השיקולים. אם אין שכר מספיק גבוה למקצועות הבריאות ולא מצליחים להעסיק אותם, אז לא עונים למכרזים ולא פותחים מעונות. אז יש פה משהו תשתיתי שזה לא רק הטיפול, אלא בעצם כלל השירות הזה לא ניתן לפעוטות.

ועוד נקודה אחרונה, הרחבת הסל של מעונות יום שיקומיים. רבותיי, פעוטות במעון יום שיקומי רב נכותי, זכאים לברוטו של 4 טיפולים, פעוטות עם אוטיזם זכאים לברוטו של 14 טיפולים. עינם של אלה לא צרה באלה, וכל אחד צריך לקבל מה שהוא צריך לקבל, ואנחנו פועלים שתהיה הרחבה חוקית, אנחנו מבקשים מהמשרדים להיות שותפים לדבר הזה כדי שגם פעוטות רב נכותיים, ככה קוראים להם, יוכלו לקבל את מלוא הטיפולים שהם זכאים להם, כי הם לא יכולים לקבל אותם במקום אחר. קופות חולים על פי חוק לא נותנים להם את זה אחר כך.

רק להגיד שאת מקצועות הבריאות על פי חוק, סעיף 12 לחוק מעונות יום שיקומיים, דורש את שר הבריאות, את שר האוצר והסכמת קופות החולים, אז ד"ר ירדני אומרת שהם יתכנסו, אני מאמינה לה, זה צריך לעבור לדרגים הגבוהים יותר בבקשה. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שתגיבו, אני רוצה לתת מפאת קוצר הזמן לעוד ארגונים, נרכז ואז תענו על הכל ביחד.

כבוד יושבת הראש אני רק אשמח להתנצל, לצערי אני נאלצת לצאת לוועדה נוספת. אנחנו רוצים פה הרבה וועדות, יום עמוס. אני מאחלת בהצלחה, תמשיכו בדיון החשוב, אני עוד אבוא.

תודה רבה חברת הכנסת פינטו. רועי פלפל, פורום מעונות יום שיקומיים. לאחר מכן אלו"ט, עו"ד מיכאל זץ ואחר כך נשמע חזרה את המשרדים וניתן למשרדים נוספים גם לדבר.

סליחה שאני מגבילה אותך מראש, אנחנו קצרים בזמן, מאוד מאוד לקצר.

שלום, שמי רועי ואני יו"ר של וועד מעונות יום שיקומיים, שזה ארגון הגג שמייצג את המעונות יום השיקומיים במדינת ישראל, אציין גם שכל החברים בארגון הזה פועלים בהתנדבות.

אני רוצה להתייחס לשלוש סוגיות.

סליחה רועי, האם אתה מייצג את ההורים?

לא, אינני מייצג את ההורים. ולרי, שדיברה לפני, מייצגת את ההורים. אנחנו מייצגים את הארגונים.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות ואעשה זאת בקצרה רבה. אחד, זה נושא תקצוב של טיפולים פרא רפואיים; שניים, נושא של שירותי דיאטניות ושלוש, הצגת מבנה טרום זכיה במכרז.

הנושא של תקצוב של הפרא רפואי כבר הוזכר כאן רבות, ואני רוצה רק להדגיש את העניין הזה ולומר, שאכן ציינה באמת ח"כ פינטו תעריף שך 94 שקלים בממוצע, ומדובר על עלות שאנחנו מקבלים מהמדינה, ומתוך העלות הזאת אנחנו צריכים לתקצב את השכר ברוטו של העובד, את העלויות, את ההדרכה ואת כל מה שכרוך בכך.

יש כאן למעשה מצב באמת לא נורמלי, שקופות החולים, אותן קופות חולים שמעבירות לנו את התשלומים האלה, בהתאם להוראות שהן מקבלות הבריאות ומשרד האוצר, אותן קופות משלמות למטפלים פרא רפואיים שעובדים אצלם סכומים שעולים בעשרות מונים על הסכומים האלה, וכדי להדגיש את זה אפשר לומר שלאחרונה במכון להתפתחות הילד, מכונים להתפתחות הילד הגיעו להסכם עם המדינה שהם מקבלים תעריף של 165 שקלים, זאת אומרת תעריף שהוא כמעט כפול מהתעריף שאנחנו מקבלים מהמדינה כדי לטפל בילדים, זה מצב באמת אבסורדי לחלוטין, כי אנחנו צריכים לתת לילדים כמות גדולה מאוד של טיפולים, 4 שעות בשבוע, אנחנו צריכים להשיג כוח אדם מצוין, כוח אדם מיומן, אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי לעשות את זה, אבל זה מאוד מאוד קשה, התחרות בשוק היא אדירה ואתם עובדים הולכים לעבוד בקופות החולים שמשלמות להם שכר שיכול להיות אפילו כפול מהשכר שאנחנו משלמים.

כמו שד"ר הדר ירדני ציינה מקודם, אנחנו בהחלט פועלים גם מול המשרד הבריאות וגם מול משרד הרווחה, וגם מול השר, כדי לראות איך אפשר להעלות את התעריפים האלה, באמת נדרשת כאן תוספת תקציבית רק כדי להשוות ל-165 שקלים האלה שהם כ-50 מיליון שקלים.

עכשיו, נושא נוסף זה שירותי הדיאטניות. כמו שד"ר ירדני ציינה מקודם, הנושא הזה מתוקצב בחסר, אני לא יודע אם תוספת של מיליון שקל, משלושה לארבעה מיליון שקלים תסדר את העניין הזה, כרגע השירות הזה ניתן על ידי משרד הבריאות באופן ישיר לפעוטות, ואנחנו עדים לתופעה שהמשרד למעשה לא מקיים את החובה שלו בהתאם לתקנות, ולא נותן לכל המעונות את כל שירותי התזונאיות הנדרשים.

נושא שלישי שרציתי להעלות זה הנושא של הצגת מבנה טרום זכיה במכרז. אנחנו כעמותות נדרשים ע"י המדינה להציג מקום, שזה כשלעצמו אם תחשבו על זה, עניין סופר מורכב, ואפילו קצת מגוחך. מדוע אנחנו צריכים לגשת לתורמים ולגשת לכל מיני אנשים שיהיו ספונסרים, כדי שיציגו את המבנים האלה.

דבר ראשון זה כשלעצמו נושא מורכב ביותר, הרבה פעמים הוא בלתי אפשרי, כי כיצד אתה יכול להציג מבנה שבו אתה אמור לקיים את הפעילות שלך כשעוד לא זכית במכרז עצמו. אז אלה נושאים מאוד מאוד חשובים שאני מבקש מהוועדה לקחת אותם בחשבון. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לעורך דין מיכאל זץ מאלו"ט. ולאחר מכן, עורכת הדין רויטל לן כהן מנציבות שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

בוקר טוב גברתי יושבת הראש, בוקר טוב חברי הכנסת ואורחים נכבדים קודם כל תודה רבה על הדיון הסופר חשוב הזה, זה נושא שאנחנו באלו"ט מכירים ופועלים לשינוי המצב מזה שנים רבות. למעשה יש היום חוסר הלימה .בין הגידול במספר הפעוטות עם אוטיזם לבין גידול במספר מעונות היום הייעודיים לאוטיזם. כל שנה אנחנו רואים עליה של כ-13% במספר הפעוטות עם אוטיזם, המוכרים באגף למוגבלויות, ולצד זה, יותר ויותר פעוטות נשארים ללא מסגרת ייעודית בחלון הזדמנויות נוירולוגי מאוד מאוד מצומצם בגילאים רכים בין גיל שנתיים לגיל ארבע-חמש, שזה גיל שכל המחקרים אומרים שזה גיל הכי הכי משפיע שאפשר להשפיע ולקדם את הילדים האלה לעבר חיים הרבה יותר עצמאיים, ולצערי אנחנו רואים יותר ויותר שהילדים האלה נשארים ללא מסגרת של מעון יום.

כבר בשלב הזה של השנה, אנחנו מדברים ספטמבר כבר, שאין יותר מקומות במעונות יום שיקומיים ופעוטות נאלצים לנסוע מרמלה לאודים. פעוטות בני שנתיים לנסוע שעה, חצי שעה בשעות פקקים זה משהו שהוא לא סביר בעינינו, וכבר עכשיו אין מקום, וילד שיקבל אבחון במהלך השנה יישאר ללא מסגרת לימודית. אנחנו מדברים על 180 שעות סייעת, זה היה אמור להיות החריג, אך כרגיל במחוזותינו, החריג הפך לכלל וזה גם לא 180 שעות, כי ברגע שההורים באים לרשויות המקומיות ודורשים את ה-180 שעות, הרשויות המקומיות אומרות להם בסכום שנותנים מהרווחה אי אפשר 180 שעות, ניקח את השכר של 180 שעות, אבל תקבלו 60 שעות וב-60 שעות אי אפשר לקדם ילדים, אי אפשר לעשות שום דבר, וזה הופך במקום לשירות של שילוב זה הופך לבייביסיטינג והרבה הורים בעצם נאלצים לוותר על השירות.

נקודה נוספת מאוד חשובה היא הניסיון לטשטש את המוגבלות האוטיסטית ולשלב יותר ויותר פעוטות עם אוטיזם במעונות רב נכותיים, הרי פעוטות עם מוגבלות שמיעה אנחנו לא נשים אותם בר נכותי, אז למה פעוטות עם אוטיזם, שיש להם קושי בתקשורת, נשים אותם במעון רב נכותי שאין שם את הטבעת של 14 שעות, שלא מקבלים שם את המענה המותאם והמיטבי, ואני מזכיר שעד לפני שנתיים פעוט יכול יהיה להישאר במעון למשך שנתיים, אבל בניסיון לפתוח את השירות ולעשות יותר מקום ליותר פעוטות, אז הגבילו את השירות במעון יום שיקומי לשנה אחת, אבל הפלא ופלא, הבעיה לא נפתרה, ועדיין יש מחסור מאוד חמור במעונות יום שיקומיים.

בשנה שעברה נשארו למעלה מ- 180 פעוטות ללא מקום במעון יום שיקומי, ופעוטות שלמעשה הרבה מהם נשארים בבית, שההורים נאלצים להפסיק לעבוד, לקחת טיפולים בשביל לקדם את הילדים כי הם מבינים את החלון הזדמנויות הנוירולוגי והשנה אנו צופים שעם כל המקומות שיש במעונות השיקומיים, בכיתות הייעודיות במעונות הייעודיים, יש מקום רק ל-1400 פעוטות ואנחנו צופים שהשנה זה יעלה ללמעלה מ-1600 פעוטות, והמשמעות היא שלמעלה מ-200 פעוטות לא יהיה מקום במעון יום שיקומי, וזה כשלעצמו מחדל חמור שאנחנו משאירים את הילדים ואת ההורים ופשוט המדינה מפקירה אותם וצריך לתת על זה את הדעת.

נחום אמר שהם משתדלים לשים פעוטות עם אוטיזם בכיתות ייעודיות, יש רק 14 מעונות עם כיתות ייעודיות בכל הארץ, אז זה לא מסתדר, והסיבה שבפריפריה אין צורך במעונות יום שיקומיים יותר, זה הביצה והתרנגולת. כי ברגע שההורים מקבלים אבחון עם אוטיזם, הם עוברים למרכז, כי הם יודעים שבפריפריה סל המענים שהם יקבלו יהיה מצומצם, אז הם עוברים למרכז, ואז במרכז יש מחסור.

אז גם על זה צריך לתת את הדעת ואני מבקש לא לטשטש את המוגבלות האוטיסטית, ופעוטות עם מוגבלות אוטיסטית צריכים לקבל את המענה המותאם והמיטבי להם. תודה רבה.

תודה רבה. מענה מד"ר הדר ירדני, משרד הבריאות.

כמו שציינו, מעונות יום שיקומיים פועלים על פי חוק. החוק מגדיר את הזכאות במעונות יום שיקומיים מגיל חצי שנה עד שלוש. בגיל שלוש הפעוטות אמורים, כולם, לעבור לחינוך, זה החוק במדינת ישראל. ולכן, גם פעוטות על הרצף האוטיסטי עוברים למערכת החינוך, כמו כל שאר הפעוטות. זה בנושא השנים הנוספות שדובר.

תיכף אנחנו נבקש את ההתייחסות של משרד החינוך לנושא ונראה מבחינת ההערכות האם יש יכולת למשרד החינוך כלל ילדי ישראל והאם יש מקום אולי כן לדחייה של פעוטות בעלי מוגבלויות.

בנוסף, השמת פעוטות על רצף האוטיזם במעונות רב נכותיים זה פעם שניה שזה נאמר פה היום, מכיוון שאני יושבת בוועדות ההשמה במרכז, ששם נעשות מרבית ההשמות של ילדים על רצף האוטיזם, הנושא הזה לא מוכר לי, אנחנו לא מבצעים השמות של ילדים על רצף האוטיזם במעונות רב נכותיים.

ואני רגע אסייג את עצמי, נכון שלעיתים, כשילד מגיע לוועדת השמה לראשונה בחודש אפריל או מאי, כשהמעונות מלאים, ויש לי מעון מסוים שיש בו כיתה של ילדים על רצף האוטיזם, וכיתה לילדים רב נכותיים, ובכיתה של הרב נכותיים יש במקרה מקום, אנחנו מדברים עם המעון ועושים השמה של הילד בכיתה הרב נכותית, בתנאי שאנחנו מקבלים אישור לכך שהוא יקבל את כל התוספת של מקצעות הבריאות מהמטפלים שנמצאים בכיתה על הרצף. זה בשביל שהילד הזה לא יישאר בבית, אבל זה במקרים נדירים ביותר, כמו שאמרתי, לקראת אמצע-סוף השנה, כשאין לנו כבר מקומות.

אני שוב מדגישה, ילדים על רצף האוטיזם מושמים במעונות מותאמים לילדים על רצף האוטיזם, השנה לדעתי נפתחו 12 מעונות לילדים על הרצף, שחלקם זה כיתות לילדים על הרצף, חלקם זה מעונות ייעודיים. בהחלט שיעור של הגדלת שירות גדול מאוד.

אני פשוט הייתי חייבת להגיד את זה כי יש פה עניין של החוק ועניין של ההשמה שהייתי חייבת להתייחס לזה.

תודה. משרד הרווחה יש איזה שהיא תגובה לפני שאני ממשיכה?

תגובה רק לנושא שעלה פה, הנושא שנדמה לי ולרי דיברה עליו, הנושא של שילוב במעונות רגילים. בהזדמנות הזו, שכל התחום עובר למשרד החינוך, אנחנו סבורים שהחלוקה הזאת בין משרד הרווחה, בכלל הכניסה של משרד הרווחה לתוך העניין של שילוב במעונות רגילים היא לא נכונה, זאת אומרת אנחנו חושבים שמן הראוי הוא שהמעון, היום הרגיל, יהיה אחראי על הטיפול בילדים כמו שקורה היום בגן ילדים או בבית ספר, אם הילד צריך סייעת, הם ייתנו לו סייעת, לא צריך שההורים שגם ככה מטורטרים, צריכים להיות מטורטרים גם במשרד הרווחה ובלשכת הרווחה, לפתוח תיק ברווחה וכו' כדי לקבל 4 שעות ביום לילד, או שעתיים אות כל הדברים האלה, כפי שזה נעשה בחוק החינוך המיוחד, הם מקבלים את האחריות לילדים מגיל 3 ונותנים להם את כל השירותים, אנחנו חושבים שבהזדמנות הזאת זה צריך להיות גם במעונות הרגילים, לתת להם את השירות הזה ואז השילוב הוא יהיה באחריות אותו גוף שאחראי על המעון, זאת אומרת, אני נותן סייעת שהיא מן משהו חיצוני כזה שנכנס לתוך המעון, שאין לה אפילו מנהל.

ולעומת זאת, ברגע שזה יהיה בתוך המסגרת של ויצ"ו, נעמ"ת, או מי שזה לא יהיה זה אכן ראוי שזה ככה יהיה, אני חושב שזה הדבר הנכון.

אני חושבת שמה שההורים אומרים לא שזה נכון או לא נכון, אלא בשעת מעבר כמו כל מעבר, לוקח זמן עד שהמערכות מסתדרות. מה שהם אומרים שפה יש ילדים שיש להם צורך שהוא שונה מצורך של ילד ללא מוגבלות ולכן הם מבקשים איזה שהיא דחייה, וזה שווה כן לבחון את זה.

אנחנו נמשיך את שלנו עד שזה יעבור, אבל אני חושב שזה נרבה יותר נכון לעשות את זה בצורה הזאת כמו שאני אומר, כי גם ככה זה מאוד בעיה, זה תפעול של מערכת שהיא מאוד בעייתית במשרד הרווחה, עד שאתה מאשר את זה ועד שאתה עושה, והרבה מאוד פעמים, דרך אגב, מי שמפנה את הפעוטות האלה אלינו, זה אותה גננת שרואה במעון, אותה מטפלת שרואה במעון שיש לו איזה שהוא עיכוב התפתחותי, ואז היא אומרת להורים, תשמעו תפנו, אבל אם היה לה יותר קל לפנות לגופים שבעצם היא מכירה אותם, זה היה יותר נכון.

אם בכלל דרך אגב, היו מוסיפים, במאמר מוסגר אני אומר, היו מוסיפים סייעת אחת לכל כיתה במעון, אז היה אפשר לפתור גם את הבעיות האלה של כולם, אז אולי אפילו לא צריך את הסייעת הפרטנית לילד מסוים עם אלרגיה או עם דברים כאלה.

לגבי הנושא של שילוב פעוטות במעונות פרטיים, ברגע שיש עכשיו רישיונות למעון יום, אנחנו נוכל לתת סייעת כי אנחנו עד היום סירבנו לתת סייעת למעון, לגן או לאיזה שהוא פעוטון שקיים בבית של מישהי אם אין לה שום הסדרה עם אף גוף. אבל ברגע שיש לה הסדרה עם גוף שהוא מפקח עליה, והיא מקבלת רישיון לפעוטון שלה, אז אין לנו שום בעיה, ואנחנו הוצאנו כבר, אני הוצאתי הנחיה לתת למקום עם רישיון, לאפשר לקבל סייעת כאשר משולב שם פעוט עם עיכוב התפתחותי.

אני רוצה רגע להוסיף עוד שירות אחד שבעצם ניתן ע"י משרד הרווחה ומשרד הבריאות ולא הזכרנו אותו, זה התכנית מסיכון לסיכוי. יש לנו תכנית שמופעלות שנמצאים בפיקוח, שילדים עם ילדים מוגבלות יוצרים כיתה במעון שאנחנו קוראים לו מעון יום טיפוסי. נגיד, מעון של נעמ"ת, משרד הרווחה מתקצב שם עובדת סוציאלית וסייעת. משרד הבריאות אחראי על שירות של מקצועות הבריאות, הקופה נותנת ט. 17, משרד הבריאות מממן הדרכה וילדים נוספים עם מוגבלות שלא מושמים במעונות יום שיקומיים ולא צריכים מעון יום שיקומי, אבל עדיין קשה להם להשתלב במעון רגיל ללא תמיכה, מקבלים תמיכה במסגרת התכנית הנפלאה הזאת, לדעתי, שנקראת מסיכון לסיכוי. ואנחנו בהחלט בחודשים האחרונים עובדים ביתר מרץ בשביל לנסות ולהרחיב אותה לכלל הארץ, ליותר מעונות שיקבלו על עצמם לקחת ולפתוח כיתה כזאת ולתת לילדים את השירות במסגרת הגן הרגיל. זה נכון גם כתפיסתנו של שילוב ילדים עם מוגבלות במסגרת בני גילם.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לעורכת דין רויטל לן כהן, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ולאחר מכן משרד החינוך.

בוקר טוב, עו"ד רויטל לן כהן, קודם כל אני באמת רוצה להודות לך מאוד שהרמת את הכפפה וקבעת את הדיון לבקשתנו וחשוב לי באמת להדגיש, זה נאמר ואני רוצה להדגיש שוב, מקומם של ילדים עם מוגבלות בכלל זה פעוטות עם מוגבלות, אמור להיות בקהילה. שירותים של טיפול, ליווי, סיוע, הם שירות שאמור להינתן בכל מקום.

הקביעה שמקומו של פעוט עם מוגבלות או של ילד עם מוגבלות היא בהכרח במעון יום שיקומי, או במערכת של חינוך מיוחד נפרדת, היא קביעה שמנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא מנוגדת לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא מנוגדת לדברים שקורים בעולם המערבי וגם לדברים שממשלת ישראל מעוניינת לקדם.

ברמה האישית, במאמר מוסגר אני אומר, שאני בעצמי אם לבחור צעיר כבר בן 18 שכשהוא אובחן באזור גיל שנתיים, ניסו מיד להבהיל אותי לתוך המערכת הנפרדת, הבן שלי מעולם לא ראה חינוך מיוחד מבפנים. לא במעון יום שיקומי ולא במערכת החינוך והא בכל זאת צלח את כל הדרך, והוא עומד לפני גיוס ואנחנו מדברים על נער שהתפתח להפליא.

זאת אומרת שהיכולת להתפתח איננה תלויה במקום שבו הילד נמצא, אלא בשירות שהוא מקבל והנושא הזה של השירות הוא באמת הדבר שעליו אנחנו צריכים לתת את הדגש, ולכן אחד הדברים המשמעותיים שאני רוצה להגיד פה זה שהפער הזה שכבר דובר עליו, שהעלתה אותו גם ולרי של ילד שפעוט שמבקשים לשלב אותו, זכאי רק ל-4 שעות לא מאפשר לו לא את מלוא השעות בגן הילדים, שבד"כ זה 6, 7 ובטח לא יאפשר צהרון.

זאת אומרת שזה גם לא מאפשר לו להשתלב ומשאיר אותו בצורה לא שוויונית מול שאר הילדים בקהילה וגם, אני יכולה להגיד את זה כאם שלא הצליחה לעבוד במשך המון שנים, לא מאפשר להורים שלו להמשיך ולהשתכר ומייצר איזה שהוא מעגל אחר שאיננו בריא לא לחברה ולא למשפחה.

לגבי, מאוד חשוב לי לומר, לגבי המחסור כביכול רק באזור המרכז. באזור המרכז המצב הסוציואקונומי מאפשר להורים שמבקשים לאבחן את הילדים שלהם בגיל צעיר כי הם רואים דברים, בצורה פרטית, אנחנו יודעים שהתורים לאבחונים היום הם מאוד ארוכים, בפריפריה ההמתנה לאבחון יכולה להיות גם של חצי שנה ושנה, זאת אומרת שחלק מהילדים פשוט לא מגיעים עד גיל שלוש למצב שיש להם זכאות ולכן, אחד הדברים שהמדינה צריכה לעשות הוא למצוא את הדרך לאפשר גם לפריפריה לקבל שירותים מהירים יותר של אבחון, אני מניחה שבשלב הזה נראה שיש יותר ילדים גם בפריפריה שמבקשים את השירותים.

דבר אחד שחשוב לי להעלות ולברר פה, אני הבנתי ויכול להיות שזאת הבנה שגויה או מידע שגוי שהגיע אלי, שמשרד החינוך מתכוון לקבל אליו במעבר ממשרד הרווחה למשרד החינוך, בעצם רק את החלק של פעוטות שמשולבים במעונות רגילים, ואת מעונות היום השיקומיים משרד החינוך לא עומד לקבל, אני לא יודעת אם בכלל או לתקופת זמן. אני רוצה לברר את העניין הזה ומראש להביע את דעתנו בכך שזה לא נכון לעשות את זה, זה יוצר הפרדה מכנית ולא נכונה, זה לא יאפשר מעברים גמישים יותר בין שילוב לחינוך המסגרות נפרדות ועוד דבר שזה יעשה, זה יחריף את הבעיה שאנחנו מדברים עליה כבר היום, שזה במעבר בין גיל 3 ל-4 של ילדים של ילדים בין המעון למשרד החינוך. חשוב שיהיה רצף, והרצף הזה צריך להיות גם מלידה עד סיום מערכת החינוך, אבל גם בין סוגי המסגרות.

אני כן רוצה לדבר על הנושא של סייעות. היום מאוד קשה למצוא סייעות גם במערכת החינוך. אנחנו נמצאים חודש מפתיחת שנת הלימודים ויש מאות ילדים שיש להם זכאות לסייעת ועדיין לא התחילו את שנת הלימודים כי אין להם סייעת, או שהם הולכים למסגרות החינוך ללא סייעת.

המצב הזה יהיה קיים גם במעונות היום השיקומיים ואם אנחנו לא נדון בפרופסיה שנקראת סייעת כפרופסיה, נתקן את ההסכם הקיבוצי ואת תנאי ההשתכרות שלהם, אנחנו נמצא את הבעיה הזאת מתרחבת. אם היא היום היא מ 3-21 או עד 18, אנחנו נמצא אותה מתרחבת גם מלידה עד גיל 3.

חשוב לי גם לומר שגם היום ישנם מעונות וגנים שהם ייעודיים לילדים עם מוגבלויות שאין בהם טיפולים, משום שגם יש מחסור במטפלים ממקצועות הבריאות וגם כפי שציינו פה, גם כשיש מדובר בתנאי שכר לפעמים שלא מביאים את אנשי הטיפול, זאת אומרת שגם היום יש מעונות יום שיקומיים, אפילו לילדים עם אוטיזם, שאין בהם קלינאית תקשורת, או שאין מספיק שעות של קלינאית תקשורת או של מרפאות בעיסוק או של טיפולים רגשיים, ולכן הפתיחה של עוד מעונות שאין להם טיפולים, לא מאפשרת לילדים את מה שהם זקוקים והם פשוט נמצאים במסגרת נפרדת ללא הטיפולים.

והדבר האחרון שאני רוצה להעלות הוא דבר שהעלה דו"ח מבקר המדינה בדו"ח 67 ב', צריך לתת פתרון לעובדה שהיום השירותים ניתנים בצורה מבוזרת, כדאי לעגן את משאבי הטיפול ולהסתכל בצורה הוליסטית. כיום חלק ניתנים ע"י משרד הרווחה, וחלק ע"י משרד הבריאות וחלק ע"י משרד החינוך, ואז נוצר מצב שקופות החולים למשל אומרות להורים, אם לא תגיע באמצע השבוע ביום שלישי בשעה 10.00 בבוקר לטיפול, אני מוותר בעצם בזה על הזכות שלך לטיפול, וההורה אומר, בצדק, הילד שלי נמצא בחינוך, גם יש חוק חינוך חובה וגם אני פוגע בו בעובדה שאין הסתכלות הוליסטית על הטיפול, וקופות החולים לא יכולים לתת את זה בתוך שעות הלימודים בתוך מסגרות הלימודים מייצרת מצב שבו בשורה התחתונה יש ילדים שלא מצליחים לקבל את השירותים שמגיעים להם. תודה רבה.

משרד הבריאות, יש מקום לדבר כזה? לחשוב על איזה שהיא הרחבה?

את זה צריך לשאול את משרד החינוך, אם משרד החינוך מוכן שמטפלים של הקופות יגיעו לגנים ולבתי הספר ויתנו של שירות. זה צריך לשאול את משרד הבריאות.

המטפלים מהקופה, מה שהעלתה רויטל, שמטפל מהקופה יגיע לכיתה וייתן את הטיפול.

תודה רבה. משרד החינוך, באופן כללי מה הדעה, האם אתם ערוכים לקלוט לפני השאלה הזו, האם אתם ערוכים לקלוט בכלל גם ילדים בעלי מוגבלויות, איך זה הולך להראות, האם יש מקום לדחייה כפי שההורים, כפי שבארגונים בעצם מבקשים, של הקליטה אל משרד החינוך, להשאיר לשנה, שנתיים הקרובות עד שכל הנושא המעבר יתייצב ורק אז לצרף אותם? איך זה נראה כרגע מבפנים?

תודה גברתי יושבת הראש, רחלי אברמזון ואני מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, אז נעים מאוד. אני חושבת שהדיון הוא דיון מאוד משמעותי, מאוד חשוב. אני לא יודעת לדבר על החלטות מדיניות אם העיקרון והדיון כפי שאני מבינה שכבר התקיים או החלטה של העברת המעונות הכלליים בשלב הזה, ועדיין אני הקשבתי גם לדבריה של רויטל לן, מנציבות שוויון ויכול להיות שאולי בשלב המאוחר יותר יהיה גם דיון לגבי, אבל זה חוק אחר. מעונות יום שיקומיים יושבים תחת נוהל וחוק שהוא שונה מהמדיניות הכללית.

אני כן רוצה לומר שככל שאנחנו מדברים על העברה ועל הנגשת שירות לתלמידים עם מוגבלות, אז המשרד יערך להנגיש את השירות הזה בדיוק כפי שהוא נערך להנגיש את השירות גם לתלמידים מגילאי 3 והלאה.

אנחנו כמובן עוד נשב לדיונים ולמפגשים משותפים של הוועדות. כן חשוב לי לומר שמתכנסת גם היום, אנחנו אגב שלושתנו גם נחום, גם ד"ר הדר ירדני וגם אנוכי, נמצאים במהלך מאוד גדול שמוביל משרד רוה"מ לגבי הנושא של האדם במרכז שמדבר בעצם על הרצף של הטיפולים והשירותים שמונגשים לילדים בכלל, אז לוקח אותנו מלידה ועד החלק הבוגר וגם אחרי כשהם עוזבים את מערכת החינוך, מה קורה שם, כך שהרציפות של הטיפול והשירות הם דבר שאני חושבת שהוא נמצא לנגד ענינו, לנגד כל המשרדים ולכן אני דבר אחד יכולה להבטיח שהתהליך הזה והמהלך הזה, אם נניח יוחלט באופן סופי שהמעבר הוא בינואר, זה לא שגר, שלח ושכח, אלא אנחנו כמובן יושבים יחד לדיונים כדי לראות איך זה יקרה, איך יהיה המעבר, אם הוא יהיה הדרגתי או לא. אנחנו עוד נמצאים בתהליך הזה.

אנחנו נקיים את המפגשים הנחוצים ואנחנו נוביל אותם בצורה מאוד אחראית וכמובן עם אמירה שכן, אני רק רוצה כן להדגיש דבר אחד, לגבי הנושא של הטפולים הפולשניים למשל. הטיפולים הפולשניים במשרד החינוך לתלמידים שנמצאים במסגרות חינוך מיוחדים, נמצאים באמת לא באחריות משרד הבריאות, אבל כן עם ייעוץ שהם נותנים לנו ואנחנו מנהלים את זה באמצעות מכרז שהיום זה ביקור רופא שנותן לנו את השירות, אבל באמת המשרד, משרד הבריאות, עומד כמייעץ למשרד החינוך, כדי להנגיש את השירות הזה באופן יותר מקצועי עם הבקרות הנדרשות וכו'.

אז כן, אנחנו ערוכים ברמה העקרונית, אבל כדי לפרוט את זה יותר.

אבל יש מקום לנציגים של קופות החולים?

אז תראו, זאת סוגיה שאנחנו מנהלים לארוך זמן, אני מניחה שהיא תעלה, ללא קשר רק למעונות. אני חושבת שבשיח הזה שלנו גם אל מול משרד הבריאות והמכונים להתפתחות הילד הנושא הזה עולה, ואנחנו נצטרך לתת את הדעת כי גם אנחנו מבינים, וגם במשרד הבריאות מבינים שהנושא של החסר במטפלים ממקצועות הבריאות הוא חסר מערכתי, הוא מטופל היום ע"י משרד רוה"מ גם, אנחנו גם יושבים בוועדה הזאת שמתכנסת, אנחנו נאמץ ביחד את המלצות ונראה איך פותרים את זה.

יש דד ליין למתן ההמלצות?

אני מניחה שזה ממש בחודש-חודשיים הקרובים אנחנו כבר אמורים להתכנס כדי להביא את ההמלצות היישומיות לקראת המהלך.

אני אשמח לקבל גם את ההמלצות. תודה רבה.

בשמחה.

מרכז שלטון המקומי, קלרה חן, ואנחנו נתחיל לסכם.

אני מודה לכם על הדיון החשוב הזה, אני רוצה להעלות מספר נקודות גם כמי שמייצגת את הרשויות המקומית, נתניה גם מפעילה מעון יום שיקומי, אז אני אבקש להתייחס גם להיבטים האלה.

הנקודה הראשונה היא הנושא של בניית מעונות יום שיקומיים. בניית מעונות יום באופן כללי מתוקצבת ע"י המדינה, כשאנחנו מדברים על פעוטות עם מוגבלות, ברור לנו שהצרכים שלהם הם הרבה יותר גדולים מכל פעוט אחר ולכן, חשוב מאוד שאותה מגמה שמשרד הרווחה התחיל בה, היא עדיין מצומצמת, היא עדיין לא מספיקה, אבל היא התחלה יפה, צריכה להמשיך ובעצם מעונות יום שיקומיים בכל הארץ אמורים להיות מקודמים ולהיות מתוקצבים ע"י המדינה בצורה כזו גם תהיה אפשרות לגייס מפעילים טובים, אפשר יהיה להציב מעונות יום שיקומיים ולתת מענה לפעוטות שממתינים לזה.

לגבי הנושא של השמה של פעוטות יום במעונות יום שיקומיים זה עלה ע"י מספר דוברים, בספטמבר בדרך כלל במרכז הארץ אנחנו מצליחים למצוא מקום לכלל הפעוטות שממתינים. הבעיה היא שאין מי גם מספטמבר ועד יולי אחר כך, יש הרבה פעוטות שמאובחנים והשנה הזו קריטית להתפתחות שלהם ואין לנו מקומות במעונות היום השיקומיים.

הסיבה שאין מקומות זה גם בגלל שיש ריבוי של פעוטות, כמו שאמרתי אנחנו חייבים לקדם בנייה של עוד מעונות יום שיקומיים באחריות המדינה, הבעיה השנייה היא שיטת התקצוב. במשרד החינוך מגדיר כיתות שצריכות להיות לבית ספר ומתקצב על פיו מודל כיתה, אנחנו מתוקצבים על פי ילד, זאת אומרת שמעונות יום שיקומיים ומי שמפעיל מעונות יום שיקומיים, מבקש בעצם להפעיל מעון יום שיקומי מלא בתחילת השנה, כי אחרת הוא לא יוכל להפעיל אותו.

אני אפשר לגייס צוות באמצע השנה, אי אפשר לגייס צוות שכבר גייסת ולבקש ממנו לתת עוד שעות כי התקבל עוד ילד, זאת אומרת מודל התפעול היום, שהוא מודל תפעולי פר ילד, בעצם מחבל ביכולת לשמור מקומות לפעוטות עם מוגבלות שממתינים למעון יום שיקומי במהלך השנה. אז לכן אני חושבת שצריך לדבר גם על מודל התפעול.

והדבר הנוסף לגבי הנושא של שילוב פעוטות במעונות יום רגילים. אנחנו רואים קושי לא רק במספר השעות שמאושר לפעוט, אלא בזה שמעונות היום הרגילים בעצם מסרבים לקבל את הפעוט עם המוגבלות, הם מתחילים להתווכח עם ההורה על הנושא של השעות.

משרד הרווחה כמשרד שהוא ניטרלי בעניין, בודק את הצרכים של הילדים ולדוגמא מגדיר 4 שעות ביום. מגיעה מנהלת המעון ואומרת, אני ילד כזה לא מקבלת אם אין לו מלווה צמודה, אז הדבר הזה גם צריך איזה שהיא הסדרה, יכול להיות שצריכה להיות מוגדרת מכסה של 5% מהילדים שהם ילדים עם מוגבלות שצריכים להיות משולבים במעונות רגילים, יכול להיות להגדיר קדימות לילדים עם צרכים מיוחדים שרוצים להיות מוגדרים במעונות יום רגילים.

על כל פנים, צריך להגדיר שבאותם מעונות יום רגילים לא יכולים להיות סוברניים, להחליט, להתנות קליטה של ילד עם מוגבלות בזה שהוא יקבל את מספר השעות שלדעתם צריך, כשגורם אובייקטיבי הגדיר שעות אחרות.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות, אני קצת חוברת לחברתי ממשרד המשפטים, על נושא של סל השירותים. לדעתי עלינו להגדיר סל שירותים שהוא שווה ערך. אם העלות של פעוט במעון יום שיקומי היא כ- 6000 שקל, להגדיר את זה כסל שהמשפחה יכולה איתו לקנות שירות מתאים לילד שלה. אם זה בשילוב במעון רגיל, אם זה בשילוב במשפחתון ולא להתנות ולהגיד רק במסגרת מסויימת המדינה מתקצבת. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו עוד נעשה על הדיון הזה follow up. יש לכם משהו להגיב? איזה שהוא משהו להזכיר? חבר הכנסת סלאלחה יש לך משהו להוסיף לפני שאני סוגרת. אנחנו עוד נעמוד במעקב אחרי הדיון הזה לראות איך התקדמו הדברים, במיוחד עכשיו בנושא התקצוב, אם יש איזה שהוא משהו שהוועדה יכולה לסייע כדי לראות אם התקציבים באמת עובדים מה שזה צריך, אז אנחנו לרשותכם.

אני רוצה לסכם את הדיון. תודה רבה לכל המשתתפים, הוועדה מבקשת להנגיש את האבחון, לקצר את התורים ולאפשר אבחון בזמן קצר בכל הארץ, במרכז הארץ, במקומות מבוססים אנחנו רואים שהורים שיכולים להרשות לעצמם אבחון פרטי, אכן עושים זאת.

באשכולות סוציואקונומיים נמוכים התורים ארוכים מדי והילדים לא מאובחנים ולכן גם לא מקבלים את המענה הראוי.

מימוש הזכאות למעון יום שיקומי בפריפריה ובעיקר בישובים ערביים חמור. המועצות קורסות כלכלית ולא משתתפים במימון סייעות. הוועדה קוראת לתקן את המצב במהרה. מחר אנחנו עורכים דיון מיוחד על הגיל הרך בישובים הערביים. יש להעלות את תמחור שעות העבודה של המטפלים במקצועות הרפואיים וכך להעלות את שכרם, על מנת לטפל במחסור במטפלים, למנוע תחלופה גבוהה שפוגעת בילדים ולשמור על איכות המטפלים. אנחנו שמענו כאן את ח"כ פינטו, זה קריטי.

להשוות את שעות השילוב הניתנות לילד במעון בין אם הוא במעון בגלל שלא נמצא מקום במעון שיקומי ובין אם מבחירת הוריו ל-180 שעות סיוע בחודש.

הסדרת נושא סייעות השילוב גם במעונות היום הפרטיים שמקבלים אישור ראשוני של משרד הרווחה לפי חוק הפיקוח ועיגון הנושא בתקנות.

להגדיל את סיוע השילוב ל- 5 שעות יומיות ולעגן את הנושא בתקנות.

הוועדה קוראת לכלול את אוכלוסיית הפעוטות עם הצרכים הרפואיים המורכבים כחלק מאוכלוסייה המקבלת שירותים ממינהל המוגבלויות במשרד הרווחה ולהשוות בין זכויות פעוטות אלה לזכויות פעוטות עם עיכוב התפתחותי.

להשוות את סל הטיפולים בין הפעוטות רב נכותיים המקבלים 4 טיפולים בשבוע לסל הטיפולים של הפעוטות עם האוטיזם שמקבלים 14 טיפולים בשבוע.

לשקול להשאיר את תחום הפעוטות עם המוגבלויות במשרד הרווחה ולא להעבירו למשרד החינוך עם העברת כל התחום לאחריותו, עד להתבססות התחום במשרד החינוך.

יש לדון במקצוע הסייעת כפרופסיה, כמקצוע, לשפר את מעמדה ושכרה על מנת לפתור את בעיית המחסור, או כפי שדיברנו, גם אולי שווה לשקול גם פתרונות נוספים מחוץ לקופסא.

יש לעגן את השירותים ע"י גורם אחד, כדי לממש את מלוא הזכויות ע"י ההורים והילדים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:47.