פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
26/10/2021


מושב שני
פרוטוקול מס' 81
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 9:00

המאבק בקטל בדרכים - בלימת העלייה בתאונות וגיבוש תכנית לאומית לבטיחות בדרכים

מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מאזן גנאים
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן
רם שפע

אמיר אוחנה
יעקב אשר
בצלאל סמוטריץ'
נעמה לזימי
אופיר סופר
אוסאמה סעדי

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי
מיכל פרנק - המנהלת הכללית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד טמיר - היועץ המשפטי בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי דרוט - מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עוזי יצחקי - יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שניר זיידל - מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אלון אריה - ניצב, ראש אגף התנועה, המשרד לבטחון הפנים

נועם בגינסקי - נצ"מ, ראש מת"ן, המשרד לבטחון הפנים

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

דן בן יהודה - מומחה לתחום הגורם האנושי למניעת תאונות ד, פורום חברות ההדרכה לבטיחות בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יעקב אדלר - ד"ר חבר הנהלה אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יאיר נתיב - מייסד, עמותת 'נתיב בטוח'

גבי הרוש - יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

עומר שחר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אסף פרידמן - פעיל ויזם חברתי בתחום הבטיחות בדרכים

עזרא שוורץ - משפחה שכולה, מתנדב ב'אור ירוק'

איתי עצמון

עידית חנוכה

סמדר לביא, חבר תרגומים
המאבק בקטל בדרכים - בלימת העליה בתאונות וגיבוש תכנית לאומית לבטיחות בדרכים

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת כלכלה בסוגיה אולי הכי כואבת במדינה של הקטל בדרכים, יותר משנפלו חיילים במלחמות ישראל יש לנו הרוגים בתאונות דרכים. אנחנו לא מספיק מציינים את הפצועים בתאונות דרכים, את אותם עשרות אלפים, אולי מאות אלפים, באופן מצטבר, שחייהם השתנו לבלי הכר לאחר תאונת דרכים וסוחבים פציעות ונכויות קשות.

ממשלת ישראל לא עומדת ביעדים של עצמה בסוגיית הבטיחות בדרכים והפחתת תאונות הדרכים. אנחנו לא משיתים על ממשלה חדשה את כל חטאי העבר של ממשלות קודמות בסוגיות כאלה, אנחנו כן מצפים לראות בתוך התקציב של ממשלה חדשה, שהוא דו שנתי, בשורות למאבק בקטל בדרכים. לצערי מעיון בתקציב המדינה והסתכלות מעמיקה על המענים והפתרונות אנחנו רואים שאנחנו לא שם.

הזמנו למפגש הזה את שרת התחבורה והיא תציג לנו גם את תכנית העבודה שלה. אנחנו נגיד כמה דברים כלליים עד שהיא תגיע, אנחנו נתחיל את הדיון, לא נחכה.

ב-2019 היו 355 הרוגים בישראל, ב-2020, בשנת קורונה, שבה חודשים רבים כבישים היו שוממים, עדיין הגענו ל-305 הרוגים. ב-2021 מינואר עד אוגוסט אנחנו ב-240 הרוגים ואתמול שמענו נתון, והמשטרה והתחבורה ייתנו לנו את המספרים, שכבר עברנו את ה-300 הרוגים כשיש לנו עוד חודשיים. האם אנחנו נהיה, לא עלינו, מעל 2019? האם למרות הקורונה וירידת התנועה בכבישים וכל הסגרים לא הצלחנו להגן על אנשים?

בוקר טוב.

ברוכה הבאה, השרה.

ברוך הנמצא, יושב ראש הוועדה היקר.

הנתונים הם קשים, המספרים לא קטנים, קשה מאוד לעשות דיונים ולהסתכל על העבר. ישבו פה ממשלות ב-2013 וב-2010 וכתבו תכנית, כתבו שעד 2030 כמות ההרוגים בתאונות דרכים תרד ב-50%. ההרוגים לא יורדים. זה הנתון האמיתי. האם עשינו כל מה שניתן?

אמרתי, שרת התחבורה, שאנחנו לא משיתים על הממשלה החדשה את האחריות להזנחה ולחטאי העבר של סוגיית התאונות בדרכים, אבל אנחנו כן מצפים לראות בתכנית הדו שנתית שלכם מענה הולם לסוגיה הזאת, מול היעדים הממשלתיים, מול אותו יעד ממשלתי להקטין את ההרוגים ב-50%. היעד היה 2030, נשארו שמונה שנות עבודה, הדבר הזה לא יקרה ללא השקעות מסיביות בכל הסוגיות של תאונות בדרכים, של בטיחות בדרכים, של מוקדי סיכון.

הסתכלנו על תקציב המשרד, נושאים שלמים וקשיים כלכליים, אנחנו נרצה את ההתייחסות שלך לדבר הזה. היה יעד לשים, יש פה אנשי משטרה, 450 ניידות בכבישים. מנתונים של 2020 אני שומע שיש 225 ניידות, כמה ניידות פעילות היום בכבישים? נרצה את הנתון הזה.

שוטרים ושוטרות שמדריכים בבתי ספר בבטיחות בדרכים, שמגדלים דור חדש, אולי להיות יותר זהיר. היו 40, אני שומע שיש 16, 16 שוטרים ושוטרות בלבד עושים את העבודה שפעם עשו 40. איך נקטין את תאונות הדרכים אם זה המצב?

תכניות דגל של משרד התחבורה ובטיחות בדרכים בסכנה גדולה, שומרי הדרך בתת תקצוב, הרלב"ד, שהוא הגוף המרכזי שאמור להוביל את הבטיחות בדרכים הולך ודועך כלכלית, ממאות מיליונים לעשרות מיליונים. 44 מיליון שקל לרשויות מקומיות, לפרויקטים של בטיחות בדרכים, הפכו לשמונה מיליון שקל. הרלב"ד, אפילו אין לו מנהל קבוע והדירקטוריון שלו לא מלא, אז הוא לא סוברני בכלל לקבל החלטות. ממשלת ישראל הסמיכה אותו להוביל את המאבק בתאונות בדרכים ולעמוד ביעדי הממשלה והוא זה שכתב לא מזמן, ב-2021 סיימו עבודה של צוות מנכ"לים בהובלת הרלב"ד ומשרד התחבורה, תכנית להפחתת תאונות הדרכים.

האם ארגון של מאות מיליונים שיורד לעשרות מיליונים, בלי מנכ"ל קבוע ובלי בעלי תפקידים בהנהלה שלו יכול להיות הזרוע שתציל אותנו מתאונות בדרכים? האם בלי הגב הזה אנחנו יכולים לצפות לתוצאות?

המאמץ של תאונות בדרכים הוא לא מאמץ של משרד התחבורה, הוא מאמץ רב זרועי. השרה, בצדק, תציג פה את הדרישה להחמרה עם עברייני תנועה בעבירות חמורות. זה מאבק של משרד המשפטים, זה מאבק של המשטרה, של המשרד לבטחון פנים. יש פה שר לבטחון פנים לשעבר. האמת היא שמעיון בחומר וההכנה למפגש הזה אני די מודאג.

אנחנו יכולים להעלות על דל שפתינו כמה חשוב להילחם בתאונות בדרכים, בועז טופורובסקי במשך שנתיים כל שבוע מקריא במליאה את שמות ההרוגים בתאונות בדרכים. בועז, זאת מחווה אנושית אדירה, האם בשנתיים האלה אני ואתה וחברי הכנסת הבאנו יותר כסף לבטיחות בדרכים? אני אומר לך שאם היינו אחראים על זה היינו צריכים להתפטר מתפקידנו. לא רק שלא הבאנו כסף, השארנו את הגופים האלה בלי כסף, השארנו רשויות בלי כספים לטפל.

נכון, בחירות, ארבע מערכות בחירות, אבל יש ממשלה עכשיו, יש תקציב דו שנתי, זאת ההזדמנות למהלך גדול. תיארתי את אזורי הפער והחסורים ואני מקווה שבסוף הדיון הזה נתבשר בשורות על תכנית חדשה, מתוקצבת, מסיבית, של הממשלה למאבק בתאונות הדרכים והפחתת ההרוגים והפצועים שהיא תכנית בין ממשלתית, בין משרדית.

השרה מכבדת אותנו בנוכחותה, אנחנו מבקשים ממך לפתוח.

תודה רבה, אדוני יושב הראש, תודה רבה על קיום הישיבה המיוחדת הזאת בנושא הכל כך חשוב הזה. אני חייבת להגיד לכם, אני מקבלת מדי בוקר את הדיווח מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים של מספר הנפגעות, הנפגעים ולצערי ההרוגים בתאונות דרכים. בכל בוקר יש מין רגע כזה של כאב שמפקס אותך בעצם לדבר הכל כך דרמטי הזה שבעיניי, אדוני יושב ראש הוועדה, זאת לא האחריות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אלא זאת אחריות של זרועות רבות, אבל בוודאי שלי כשרת התחבורה ושל משרד התחבורה לייצר מציאות שבה יש פחות נפגעות ונפגעים. המציאות שאנחנו צריכות לייצר היא לייצר באמת בסיס אחר.

זאת אומרת הדרכים שלנו צריכות להיות אחרות, תרבות הנהיגה שלנו והיכולת שלנו להיות זה מול זה וזו מול זו, בדרך, הייתי רוצה גם בחיים בכלל, אבל בדרך בוודאי היא צריכה להיות שונה. כל ההתייחסות מבאמת הפירמידה של בעלי ובעלות זכות הדרך ועד לאכיפה ולחינוך וכל הדברים האלה, זה באמת, כמו שאמרת בצדק, זאת משימה רבת משתתפות ומשתתפים ואנשים שיש להם אחריות.

אנחנו נפרוש לכם כאן את האופן שבו אנחנו רואות את החלק של משרד התחבורה באחריות הזאת והוא חלק מאוד משמעותי ואת האופן שבו אנחנו נערכות ונערכים לשנות והדבר שאנחנו נביא כאן, אדוני יושב ראש הוועדה, ברשותך, הוא באמת שינוי בהתייחסות למה יביא ליותר פתיחות אמיתית וביטחון אישי גם, צריך להגיד, בדרכים לכל אחת ואחד ממשתמשי הדרך.

אנחנו נתייחס גם ספציפית, אני רוצה להגיד לאדוני, להמלצות ועדת הכלכלה שלאורך השנים עסקה בזה הרבה מאוד ודיברה על הדברים והציפה את הבעיות ויש דוח של מרכז ההערכה והמידע של הכנסת, שלשמחתי מרכז את ההמלצות של הוועדה ואנחנו נציג את הדברים גם בהתייחסות להמלצות האלה.

אז, ברשותך, אם זה מקובל עליך, אני אשמח להציע את המודל הבא, אני רוצה קודם כל לשמוע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, באמת שייתנו את תמונת המצב העדכנית העגומה, אבל שאנחנו כולנו נראה אותה ונתחיל מנקודת המוצא הזאת, אחר כך אני דווקא אשמח לשמוע את חברות וחברי הכנסת, כי יש פה אנשים באמת, אתה ציינת את חבר הכנסת טופורובסקי כמובן, גם חבר הכנסת גינזבורג עוסק בזה ואני מאוד אשמח לשמוע את האנשים שבאמת עוסקות ועוסקים בזה כל כך הרבה ואז משרד התחבורה יענה כבר. אם זה מקובל על אדוני.

כן, העניין הוא שחברי הכנסת יוכלו להתייחס לתכנית עבודה ולתקציבים ומספרים. אם אין להם את זה כהצגה מקדימה, אני לא יודע על מה יהיו ההערות והשאלות שלהם. מה שחשוב לנו זה לראות את התכנית התקציבית, לראות את היעדים, לראות איך אתם ניגשים למשימה, איפה הפערים, מה אתם הולכים לעשות עם הפערים ואז ניתן לחברי הכנסת להתייחס.

בסדר גמור. אז בוא נתחיל עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בוקר טוב. שניר זיידל, אני מנכ"ל הרלב"ד בפועל מזה שמונה חודשים, עובד ברלב"ד כבר 13 שנה בתפקידי שטח ועד לתפקיד משנה למנכ"לית.

רק כמו שאדוני ציין, בצדק, אכן יש חסר בדירקטוריון, יש מינויים זמניים וכל זה תוצאה של המשבר הפוליטי המאוד ארוך ועמוק שמדינת ישראל הייתה נתונה בו, צריך גם לחכות שתקום הוועדה שעניינה רשויות סטטוטוריות, אבל אנחנו לגמרי כמובן על זה.

בבקשה, שניר.

תודה, אדוני יושב ראש הוועדה, על הקיום של הדיון החשוב הזה בשבוע הבטיחות בדרכים. לפני שאנחנו נצלול לנתונים ולגרפים ולמגמות, שזה מאוד מעניין את כולם ואנחנו עסוקים בזה, זה נותן לנו את כיווני הפעולה ומסמן לנו את אותם מוקדים שבהם אנחנו צריכים לטפל אני רוצה רק לשתף ממש בקצרה. אתמול השתתפנו, השרה, חבר הכנסת טופורובסקי, יושב ראש הרשות, עובדי הרשות, אנשים נוספים, אזרחים ומשפחות שכולות, אנשי משטרה, בטקס זיכרון לקורבנות תאונות הדרכים.

הטקס הזה, גם אם אנחנו כל השנה נפגשים עם המשפחות או מגיעים לתאונות דרכים ורואים את הדברים, זה טקס שכל שנה הוא מטלטל, הוא מטלטל אותי באופן אישי, אני רואה את האנשים שלנו, הוא יוצק שמות ופנים למספרים שאנחנו עוסקים בהם כל השנה ושחלק מהם אני אציג עכשיו, עולים על הבמה משפחות, הורים של ילדים קטנים, נשים שאיבדו את בעליהן, רוכב שליח, רוכב אופנוע שרק רצה להתפרנס קצת יותר וכו' וכו'.

זו תזכורת לנו למה עומד מאחורי המספרים האלה, כמה צער וכאב יש, זו תזכורת לנו לעבודה החשובה שנעשית על ידי משרד התחבורה, על ידי המשטרה, על ידי עמותות ועל ידי גורמים נוספים וחייבת להימשך ולהיעשות בצורה הרבה יותר משמעותית, באמת לגרום לזה שלא יעלו יותר משפחות כאלה ולא יצטרפו למשפחת השכול.

אני הולך להציג כרגע את תמונת המצב באופן כללי ואחר כך אנחנו נרד דרילדאון לאותם מקומות שבהם יש בולטות גבוהה יחסית של תאונות דרכים ושל היפגעות ובהם נדרש לטפל על מנת לצמצם את ההיפגעות. אני אפתח בנתוני היום, לצערנו אנחנו עומדים היום, נכון לשנת 2021, על 301 הרוגים וכ-1,700 פצועים קשה, שפצועים קשה אנחנו תמיד - - -

שניר, אני רוצה להספיק עשרות דוברים פה, אז תהיה ממוקד ותעשה את הכול בשמונה דקות, בבקשה.

אנחנו נעשה את זה. בשקף הזה מדברים על מדדי תחבורה, בטיחות. שימו לב, יש שני מדדים, הגרפים הכחולים למעלה, הם מסמנים את מדדי התחבורה של גידול משמעותי גם במחזיקי הרישיון וגם במספר כלי הרכב ביחס ל-OECD. אנחנו נמצאים בפער מאוד מאוד גדול, הגידול במדינה הוא בפער, אם אצלנו זה 173% ובמדינות ה-OECD הממוצע זה 130%, כמו שאתם רואים המדדים האלה מאוד גבוהים.

לעומת זאת תסתכלו על הגרף האדום, הגרף של ההרוגים, אנחנו רואים ירידה, אבל הירידה המשמעותית היא עד שנת 2012, משהו כזה, ואחר כך, אנחנו תיכף נראה את הגרף הבא, אנחנו רואים מגמה של יציבות. היציבות הזו היא מצב קשה, היא מצב של ממוצע של 340 הרוגים בשנה מ-2013 ועד היום, אני מחריג את 2020. זה הגרף העליון. הגרף התחתון זה מדד שנקרא הרוגים למיליארד קילומטר נסועה וגם הוא נמצא בערך באותו מצב.

זו השוואה בינלאומית של מדינת ישראל, אנחנו שמנו פה שלושה מדדים. בהרוגים ל-100,000 איש ישראל נמצאת במקום קצת יותר טוב, הסיבה היא שהאוכלוסייה במדינת ישראל היא צעירה, הסיכוי לילדים צעירים להיפגע הוא נמוך יותר ולכן אנחנו תמיד נהיה במקום יותר טוב. מבחינת הרוגים ל-10,000 קילומטר ולמיליארד קילומטר נסועה, תראו איפה אנחנו נמצאים. ברוב המדדים המשמעותיים מדינת ישראל נמצאת מהממוצע ומטה.

איך אתה מסביר את הפער בין הרוגים ל-100,000 איש, אנחנו נמצאים במקום ה-12, לעומת השניים האחרים שאנחנו יחסית נמוך.

הסברתי, ב-100,000 איש, אוכלוסיית מדינת ישראל היא צעירה, הסיכון לילדים הוא יותר קטן.

הבנתי, לא שמעתי.

רק ראוי שתגיד שזה לא עומד ביעד של משרד התחבורה מ-2013 שכבר תוקן מהיעד שהיה לפני כן. היינו אמורים להיות בין חמש המדינות המובילות.

נכון, לפי התכניות היינו אמורים להיות, לפי היעדים שהוצבו.

טופורובסקי, אני מציע לך את ה'היינו אמורים', לוותר עליו. היינו או חמורים או לא יודע מה, אמורים לא יציל אותנו.

היעד שהוצב לפני מספר ש נים ברלב"ד היה להגיע לחמישה הרוגים למיליארד קילומטר נסועה כדי להיות בין המדינות המובילות.

מבחינת התפלגות הנפגעים, אנחנו שמנו את 2019, כי את 2020 אנחנו מחריגים בגלל הסיפור של הקורונה. מה שאתם רואים בעוגה את התפלגות הנפגעים כמשתמשי דרך. זאת אומרת אם אני לוקח למשל את האופנועים, אז 21% מהנפגעים, הרוגים ופצועים קשה, היו או רוכבי או נוסעי אופנוע, ואותו דבר לגבי השאר. מה שחשוב לראות זה את הנתח שיש למשתמשי הדרך הפגיעים, שזה הולכי הרגל, האופנוע וכלי הרכב הזהירים שמהווים, פה 58%, אבל בכל השנים בסביבות שני שליש. לכן כשאנחנו מכוונים את התכנית שלנו, כשהשרה אחר כך תדבר על התכנית שלנו אנחנו מדברים על משתמשי הדרך הפגיעים שאותם שמים במרכז.

מבחינת ההיפגעות של אוטובוסים. פה המספר הוא הרוגים ופצועים קשה במעורבות אוטובוס. זה לא אומר מי אשם, האם נהג האוטובוס אשם או מי שהיה מולו וזה גם לא מדבר על נושאי האוטובוס, דווקא בנוסעי האוטובוס המספרים הם מאוד מאוד קטנים, אנחנו מדברים בממוצע כרגע במספרים גולמיים על ארבעה הרוגים בממוצע בשנה של נוסעי האוטובוס ו-60 פצועים קשה.

זה גרף שמראה איפה נמצא הפוטנציאל העיקרי לשיפור בבטיחות. אם תסתכלו למעלה בגרף העליון בהולכי רגל, למעלה בסגול נמצאת נורבגיה, שהיא המדינה המובילה בכל המדדים במדינות ה-OECD, מולה נמצא מתחת החציון ומדינת ישראל. שימו לב לפער, זאת אומרת הפער הוא מאוד מאוד גדול, אבל דווקא שם יש לנו את היכולת להשפיע, להגיע לחציון ואפילו לשפר יותר מזה.

אם תלכו לצד ימין, אנחנו עושים קצת דרילדאון פנימה לסיפור של הולכי הרגל. אנחנו רואים שישראל, מבחינת הולכי הרגל בני 65 ומעלה, אם השנה היו לנו 78 הרוגים הולכי רגל, מתוכם 33 מעל גיל 65 אזרחים ותיקים. לגבי ילדים, שימו לב לנתון, פי 2.7 מהחציון, פה אני אסייג, רובם מהחברה הערבית. זאת אומרת כשאנחנו נדבר על תכנית לחברה הערבית אנחנו נתקוף את הנושא הזה כדי להוריד שם את המספרים של הילדים. כשמסתכלים על החברה היהודית המספרים בסך הכול מהבחינה הזו קרובים מאוד ל-OECD.

זה שקף שמראה ומסביר את חומרת ההתפלגות מבחינת רכב כבד. אתם מכירים את זה, ככל שמשקל הרכב עולה כך הסיכון שלו להיות מעורב בתאונה קטלנית או קשה, גם מבחינת המסה של הרכב, גם מבחינת יכולת העצירה, שטחים מתים וכו', רכב כבד, כמו שאנחנו רואים, נמצא במעורבות גבוהה מאוד בתאונות דרכים.

דו גלגלי. אנחנו רואים את זה לאורך שנים, בארבע-חמש השנים האחרונות. השנה עד היום נהרגו 76 רוכבי אופנוע, שזה מספר שהוא לא מתקבל על הדעת. אנחנו רואים את העלייה הזו לאורך השנים. תסתכלו יחסית לרכב פרטי, הסיכוי להיהרג הוא פי 15, פי 16, פי 17. יש עלייה כוללת בנסועה של האופנועים. הרבה אנשים עוברים, גם כתוצאה מהקורונה, גם בגלל הפקקים, לאופנועים, חלקם הגדול משפרים לאופנועים בנפח מאוד גדול, של 400 סמ"ק, וזה משפיע, אנחנו פוגשים אותם בכבישים הבין עירוניים והם מתרסקים לנו על המעקות. נדבר על זה אחר כך. גם בקרב האוכלוסייה הערבית אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי, מעבר מאופנועים קלים לאופנועים כבדים.

אמרת שרואים את העלייה לאורך השנים.

פה לא רואים את זה, אבל אנחנו רואים בחמש-שש שנים האחרונות ממש עלייה הדרגתית, גם בשימוש וגם בהיפגעות.

תלך אולי אז למה עושים, לא רק למה המצב.

ואתה גם אומר שאתם תוקפים את הנושא באוכלוסייה הערבית, 'אנחנו נתקוף' את הפגיעה באוכלוסיות היותר פגיעות. עם מה אתה תוקף? יש לך טילים? יש לך תחמושת? יש לך איך לתקוף עם רבע מהתחמושת? בוא תספר לנו איך אתה תוקף, לא לתת לנו סיסמאות. אני מבקש לרדת לרמה המעשית ביותר של הדברים.

אני אדבר על הרמה המעשית. קודם כל בתקציבים. ברלב"ד, מבחינת הדו גלגלי, אנחנו קיבלנו לפני - - -

אתה יכול להגיד בחמש השנים האחרונות מה היה סך התקציב של הרלב"ד? בעשר השנים האחרונות? מה הוא היום? אנחנו רוצים מספרים.

התקציב של הרלב"ד עומד היום על אזור של 72-71 מיליון שקלים, מתוכם תקציב פנוי לפעילות בסביבות ה-35 מיליון.

ומה הוא היה עד לפני שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע? מה המספרים?

התחלנו ב-2008 עם 330 מיליון שקלים וב-2014 כבר ירדנו ל-146.

זאת אומרת שתאונות הדרכים פוחתות, הכול טוב, אין הרוגים ואפשר לקצץ אותך לרבע מהתקציב והעולם רגוע. אתה מסביר לנו שאתה תוקף ו –

אז אני אסביר. הרלב"ד עושה עם מה שיש לה, קודם כל, לצערי, וזה לא הרבה. אם ניקח למשל את הדו גלגלי אז אנחנו עושים שיתופי פעולה עם המשטרה בערים הגדולות במבצעים של מניעה מצבית, של הסברה ואכיפה יחד עם המשטרה, אנחנו עושים הרבה פעילות בדיגיטל וקמפיינים של הסברה כדי להגיע לאותם נהגים, מבצעים מחקרים. מתוך אותם מחקרים גם הגענו למסקנה שהבעיה הכי גדולה של רוכבי הדו גלגלי - - -

אתה אחראי על בטיחות בדרכים בישראל? אתה הגוף הממשלתי שצריך לייצר בטיחות בדרכים?

כן, אני הגוף שמתכלל.

ומי החליט שאתה עכשיו יכול לפעול עם רבע מהתקציב? באיזה החלטת ממשלה התקבלה החלטה כזאת? איך זה קרה שהגוף הריבון על בטיחות בדרכים הפך להיות חסר כלים לעשות את תפקידו?

אני חושב שזה לא לי.

זה לא לך, השאלה הזאת. תודה לך. ניצב אלון אריה, עד מתי אתה יכול להיות איתנו? הבנתי שאתה קצת ממהר.

לא, זה בסדר.

אז מנכ"לית משרד התחבורה ואחר כך אתה. בבקשה, המנכ"לית.

השרה תתחיל.

קדימה, חשבתי שסיימת את הדברים, אבל בבקשה.

לא. אני רוצה להגיד, כמו שאמרתי, הדבר הכי משמעותי שמשרד התחבורה בראשותי יעשה זה באמת ישנה את תפיסת העולם כי משרד התחבורה לאורך שנים רבים התייחס לכלי הרכב הפרטי כנקודת המוצא וסללו כבישים שגם ברמת התפעול אנחנו רואות ורואים היטב איך כל כביש חדש שנסלל, עובר זמן קצר עד שהוא נסתם במכוניות גם ברמת היכולת שלנו לנוע, בוודאי ובוודאי מבחינת הבטיחות.

משרד התחבורה מעכשיו הופך את הפירמידה ורואה את הולכת והולך הרגל בראש הפירמידה. בואו נזכור שכולנו, גם אם אנחנו נוסעות ונוסעים באוטו, גם אם אפילו יש לנו מי שמסיע אותנו באוטו, בסופו של דבר אנחנו קודם כל, לפני הכול ואחרי הכול, הולכות והולכי רגל. ראיתם שוב בנתונים ואנחנו יודעים ויודעים את זה היטב, הם הפגיעות והפגיעים ביותר. לכן קודם כל אני רוצה להסתכל על הולכות והולכי הרגל.

אני גם בכלל רוצה לגרום לכולנו ללכת יותר, זה יותר בריא, זה יותר טוב, ואני רוצה לאפשר לנו להגיע ממקום למקום וללכת מנקודה אחת לתחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית ועוד פעם תחבורה ציבורית, משום שאתם רואים בנתונים גם, באוטובוס בסופו של דבר הכי בטוח, בוודאי ברכבת, בוודאי במה שיהיה לנו בהמשך, רכבות קלות. אלה המקומות שבסופו של דבר הכי בטוח להיות בהם.

אני רוצה שכמה שיותר מהאזרחיות ואזרחי ישראל ישתמשו בתחבורה ציבורית וזה באחריותנו ואנחנו עושות, אדוני, תוספת של שבעה מיליארד וחצי ₪ בחמש השנים הקרובות בשירות בלבד, בסובסידיות, שהולכות ישר לאזרחיות ולאזרחים כדי שתהיה להם יותר תחבורה ציבורית להשתמש בה. יותר כלי רכב ציבוריים, יותר זמינים, יותר תדירים, יותר אמינים, שמגיעים ליותר מקומות, נוסעים בצורה יותר אפקטיבית, בקווים יותר טובים. אני רוצה להביא כמה שיותר מאיתנו לכלים של הסעת המונים בשביל לשמור עלינו.

בין לבין אנחנו רוצות להשתמש בכלים הקלים שגם הם, שוב, גבוה ברשימה שלנו של משתמשות ומשתמשי הדרך, משום שהם פגיעים, הם מאוד מאוד פגיעים. אני מדברת קודם כל על רוכבות ורוכבי אופניים, אחר כך גם הכלים הקלים החשמליים, שהם גם פגיעים והם גם פוגעים, לצערי.

לכן אנחנו נעשה שני דברים. האחד, שני מיליארד ₪ מוקצים לתכנית אסטרטגית לאומית לרכיבה על אופניים ולשבילי אופניים. ברשותך, אדוני, אני רוצה להפריד את הולכות והולכי הרגל בצורה הרבה יותר בטוחה, גם מהכלים הכבדים וגם מהכלים המכונים קלים, שהם אכן יותר קלים מכלי רכב, ממכוניות, אבל הם יחסית להולכי רגל הם לא כל כך קלים.

קלים וקטלניים.

בדיוק. אז גם יש לנו עבודה שאנחנו עושות בשביל לעשות תכנית על הסדרה של כל הכלים החשמליים האלה, כדי שנוכל להסדיר את הפעולה שלהם וגם לאכוף את מה שצריך יהיה לאכוף עליהם, וגם בשביל להפריד אותם מהולכות והולכי הרגל וגם את האופניים. אנחנו חייבות, וכאן תהיה השקעה אדירה בתשתיות, בשביל לייצר את ההפרדות האלה.

אם אדוני מבין למה אני מכוונת, אז כמו שאמרתי, קודם כל מדובר בתפיסה שהיא תפיסה גורפת של שינוי ההתנהלות התחבורתית שלנו כחברה וכמדינה. זה לשים את הולכות והולכי הרגל בראש ואחר כך את הכלים הלא ממונעים ואחר כך את הכלים הממונעים הקלים, ולשמור על כל אלה שלא יפגעו זה בזה ובוודאי שלא ייפגעו על ידי הכלים הגדולים, כשהדבר הכי גדול מעל הדברים האלה זה תחבורה ציבורית רבה, נגישה, אמינה ויעילה הרבה יותר ממה שאנחנו מכירות ומכירים היום.

ברשותך, אני אעביר למנכ"לית ואחר כך אני אחזור להראות איך באמת הדברים גם מתכתבים, לשמחתי, בצורה כל כך אפקטיבית עם מסקנות הוועדה, ממש אחד לאחד.

תודה רבה. שלום, חברי הכנסת והיושב ראש. דיברנו על מעבר לתחבורה ציבורית, שאתם יודעים שזו אבן היסוד של התקציב הרב שנתי של משרד התחבורה בממשלה הנוכחית, וכמו שהשרה אמרה, באמת על תעדוף גם פיזי וגם תכנוני, זאת אומרת להכניס פרוטוקולים של הליכתיות, כבר הורנו על זה לכל תכניות הפיתוח העתידיות, להכניס שבילי אופניים כדיפולט בעצם בכבישים בין עירוניים.

ברשות המנכ"לית, אני רוצה להגיד מה זה פרוטוקול. זה אומר שההנחיה שלנו לחברות מעכשיו היא שכל תשתית שנסללת חייבת לבוא בִּילְד אִין עם מקום להולכות והולכי רגל, שבילי אופניים, ואם יורשה לי, בסוגריים, גם צל, עצים וכו' וכו'.

בהקשר הזה תשתית חדשה שנבנית היא יחסית בטוחה והדגש שלנו על תחבורה ציבורית, אבל בין היתר ההנחיות של המדיניות של השרה הן שהכבישים העתידיים שכן ייסללו, העדיפות העליונה היא כבישים של מוקדי סיכון, זה מה שמקבל תעדוף. אם יש לזה בכלל הקצבות, אז זה בתעדוף ראשון, וכבישים שכמובן צריכים תקצוב וכבישים שבהם יש צורך בהרחבה או תוספות של נתיבים לתחבורה ציבורית. אז שוב זה מתכתב עם אותו דבר, ואז הדגש הוא השקעה בגורם האנושי.

השקף שאתם רואים עכשיו הוא בסך הכול סך ההשקעות, אנחנו חילקנו את זה לפי תשתית וגורמים אחרים. בתשתית פה אני כן רוצה להגיד שכללנו פה את העניין של תקציב התחזוקה של נתיבי ישראל, שזה מה שמאפשר בעצם לשמור על איכות ובטיחות הכבישים שכבר קיימים, הכבישים הוותיקים יותר, שיש לא מעט אלפי קילומטרים וזה תמיד קשוח. זה כמו כל דבר, אוהבים להשקיע בבנייה וקשה אחר כך למצוא את התקציבים לתחזוקה.

זה היה מאבק חשוב לנו ובמסגרתו גם אפשר להכניס כמובן הרבה מאוד צמתים ומוקדי סיכון ודברים אחרים מעבר לתקציב של בערך מיליארד שקל בהפרדות מפלסיות, מפגשי רכבת-כביש, שזה פרויקטים שעל פני השנים לאט לאט מפחיתים את נקודות החיכוך וכמובן כל מה שחדש נסלל זה כבר בתוך הדרך.

רק צריך להגיד שזאת ההמלצה הראשונה של הוועדה בקשר לתשתיות, היא הייתה הבטחת טיפול, תחזוקת כבישים ותשתיות הבטיחות בדרכים גם העירוניות וגם הבין עירוניות, אז הבין עירוניות בוודאי, העירוניות זה עוד עבודה שלנו מול הרשויות המקומיות שעל זה אפשר לדבר בהרחבה, אבל בוודאי ובוודאי כרגע זה מיליארד וחצי ₪ כמעט רק בתקציב 2022 לתחזוקה. הדבר השני היה טיפול בכבישים שהוגדרו כמוקדי סיכון.

אז קודם כל אני יכולה להגיד שיש 230 מיליון ₪ שמוגדרים לזה, אבל כבישים ספציפיים שכבר יטופלו זה 66, זה 55, ואנחנו כבר נתחיל לעבוד על 65, שייקח הרבה זמן, זה פרויקט מאוד מאוד גדול, אבל על החלק הצפוני המסוכן של 65. ושמחתי להתבשר ששר האוצר וחבר הכנסת יצחק הלוי הסכימו על תקציב שיטפל בכביש 90, שהוא אחד החשובים כמובן. אז ככה רק לסבר את האוזן.

ונוסיף לזה, ביום ראשון העבירה הממשלה את ההחלטה המאוד מאוד חשובה של השקעה בחברה הערבית, שם יש תקציבים מאוד מאוד מסיביים של השקעה בתחבורה, בתחבורה ציבורית, בתשתיות ובהנגשה של היישובים הערביים לתחבורה ציבורית, ובתוך זה גם הרבה מאוד השקעה בבטיחות.

זאת אומרת זה לא כולל את ההשקעה הזאת?

לא.

אז כמה עוד מתווסף?

לא, זה לא כולל את ההשקעות פה.

זה בנוסף.

אז כמה מתווסף לזה עוד?

בערך שלושה מיליארד שקלים על פני חומש. אי אפשר לבצע את הכול ביחד, יש מגבלות ביצוע משמעותיות.

מפרצי חירום, השרה, את לא הזכרת. מפרצי חירום להתרעננות, קודם כל לרכבים כבדים וגם בכלל.

בדיוק. אני רוצה להגיד לכם, בשנה הקרובה יושקעו, כמה במפרצים?

140 מיליון שקל.

140 מיליון ₪ במפרצים. אני רוצה להגיד לכם, אחד הדברים החשובים ביותר בעיניי בדרכים בין עירוניות זה מפרצים שאפשר יהיה לעצור בהם בצד. בצדק יש איסור לעצור בשוליים, מצד שני יש כבישים שלמים במדינת ישראל שאתה נוסע קילומטרים על גבי קילומטרים על גבי קילומטרים ואין איפה לעצור בצד. אם מישהו מרגיש לא טוב, אם מישהי עייפה, צריך לדבר בטלפון רגע, צריך משהו לעשות, אין איפה לעצור בצד.

אנחנו מדברים גם על כביש 6?

כן, חד משמעית.

קריטי מאוד. ילד בוכה מאחור אתה צריך לעצור.

בדיוק, יש כל כך הרבה סיבות שמפריעות בנהיגה ואין איפה לעצור. זה דבר שבעיניי הוא מדהים שלא קרה מעולם.

שלא לדבר על נהגי רכב כבד שצריך לעשות להם אזורי מנוחה ראויים.

אפשר הערה?

לא, אי אפשר הערות.

לנושא הזה.

אי אפשר, ידידי, אם אתה לנושא הזה ו-40 לנושא האחר יהיה לי שוק. אבל אם אני אצליח אני אתן לך להתבטא.

אני זו הכוכבית על העניין של המפרצים, והזכירה המנכ"לית, בצדק, את נהגות ונהגי הרכב הכבד, אני רוצה לדבר על נהגי אוטובוסים. אנחנו משקיעות מיליונים רבים, תגידי את כמה, במסופים. אנחנו נבנה 70 מסופים חדשים לתחבורה ציבורית וגם בקיימים נשקיע הרבה מאוד בחדרי מנוחה לנהגות ונהגי אוטובוס, שאחת הבעיות הכי אקוטיות שלהם היום זה שאין להם איפה אפילו לעצור לשירותים, שלא לומר רגע שנייה לנוח ולאכול משהו ברמה מכבדת אנושית. זה דבר שגם כן יושקע בו הרבה מאוד מאמץ וכסף.

אני רוצה בכל זאת למקד אותך , אתם מציגים תשתיות ותשתיות זה דבר טוב.

דווקא השקפים הבאים מעניינים.

אנחנו ביקשנו שכל ההצעה של משרד התחבורה תהיה 20 דקות בדיון כדי שיהיה לנו זמן לשמוע את האחרים. אנחנו מתקרבים לזמן הזה, אז תאיצו וגם תתייחסו לפעולות. עד שנשים מפרצון כזה ייקח שנה-שנתיים ועד שנשים תחנות כאלה, מסופים, לוקח זמן לשים תשתיות.

לוקח זמן, אני חותמת על שנתיים.

שנתיים זה מהר בתשתיות, אבל יש לנו שנתיים של מאבק בתאונות, פעולות, חינוך, אכיפה, הפרויקטים הקיימים.

אז בבקשה. אחד הדברים המרכזיים, אחרי באמת הרבה שנים של שדרוג התשתיות הפיזיות, ונמשיך בכך, זה צמצום שיקול הדעת של הגורם האנושי, שהוא כנראה היום עדיין אחד הגורמים המרכזיים לתאונות הדרכים. במסגרת הזו, שוב, בשלושה-ארבעה חודשים שאנחנו בתפקיד כבר יש דברים שאנחנו יכולים לדבר עליהם באופן ספציפי.

אימוץ הרגולציה האירופאית לעניין אמצעי התקנת מערכות בטיחות ברכבים, כחובה לרכבים שמיובאים. כיום יש שתי מערכות חובה, מערכת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק, אנחנו מוסיפים שש מערכות חירום שייכנסו במהלך השנתיים הקרובות כדיפולט לרכבים החדשים. ויש גם תקציבים לסבסוד או לתמרוץ של רכבים קיימים לאמץ מערכות בטיחות, להכניס לתוכם.

אנחנו מדברים על קידום הרכב האוטונומי, שבעצם כל המערכות ביחד הן חלקים מתוך בסופו של דבר עולם אחר וגם זה יגיע לפתחכם ממש עכשיו, וזה העניין שכבר ניסויים ברכב אוטונומי.

זה כבר אושר בקריאה ראשונה.

נכון, וזה מרגש. אנחנו מדברים על עידוד התקנה והטכוגרף הדיגיטלי. זה לא עניין של מה בכך, הטכוגרף הדיגיטלי, זה נשמע מאוד לא נוצץ, אבל בעצם זה סוג של הקופסה השחורה של הרכב הכבד והאוטובוסים. יש היום אנלוגי מאוד מיושן, מין כרטיס ישן שקשה לעקוב, קל כנראה גם – בוא נגיד הוא לא כל כך אמין ומדויק ובעצם יש פה מעבר לתשתית דיגיטלית שמוסיפה מאוד ליכולת שלנו לאכוף בשני אלמנטים, שעות עבודה ומנוחה של הנהגים האלה, לטובתם מול הבטיחות של משתמשי הכביש ומהירות.

גם זה יגיע לפתחכם. הרוב כבר הותקן, אבל יגיעו לפתחכם האלמנטים של האכיפה. אנחנו צריכים לעשות את זה בחקיקה ראשית ואחר כך עם תקנות שיונחו פה על השולחן. יש לזה תקציב מיועד כבר השנה של 25 מיליון שקל למכרז ולביצוע של הוצאת והחלפת המכשירים.

נעבור שקף, כי רציתם להיות ספציפיים. אנחנו מדברים על חקיקה, על פעולות שאנחנו עושים בחקיקה. דיברנו על זה, לדעתי, בשבוע שעבר כשהצגנו בוועדת הכספים, בעקבות המקרים האלה אנחנו מניחים מחדש את תיקון 112 בשינויים קלים ועוד קצת החמרה שעוסקת בהחמרת הענישה על נהגים רצידיביסטים, נהגים מועדים, בעבירות חמורות, בעצם החמרת הסולם של השלילה והתוצאות וייעול ההליכים בבית המשפט לתעבורה. גם זה יגיע לפתחכם.

חוץ מ-112, דיברנו על הטכוגרף, אנחנו בוחנים יחד עם משרד הבט"פ ומשרד המשפטים שינוי שיטת הניקוד באופן ששם דגש יותר על עבירות מסכנות חיים. אנחנו בוחנים את תיקון תקנה 120 לעניין החמרת מדיניות לגבי הרכבה של נוסע נוסף ברכב דו גלגלי בגילאים צעירים. זה משהו שהוא על השולחן כרגע. חבר הכנסת טופורובסקי, בוודאי זה קרוב במיוחד לליבך.

ואנחנו כמובן עוסקים עכשיו ממש בהסדרת הרגולציה לכל נושא התחבורה הקלה, למצוא את האיזון הנכון שבין לעודד את זה כתופעה חיובית לסביבה, לזיהום האוויר, לגודש, אבל לוודא שזה לא המערב הפרוע ויש באמת הפרדה ובטיחות, השרה דיברה על זה.

ופה יכול לדבר שניר, אבל אם לא ניכנס לכל הדברים, אז באמת הגורם האנושי בהיבטים של הסברה והכשרה. אני חושבת שכן חשוב לציין שהרלב"ד, גם בהגדרת המטרות שלה, ושניר יידע להגיד את זה, הוא לא חזות הכול, הוא עוסק בעיקר בהסברה, בתיקוף, במחקר, בעובדות, בייעוץ ובחינוך. זה מאוד משמעותי, זה משמעותי במיוחד כשאנחנו מדברים על הגורם האנושי, אבל הוא לא סולל כבישים והוא לא עושה אכיפה והוא יכול להאיץ בכולנו.

אבל הוא עשה מרכיבי בטיחות בדרכים בעיריות, בעשרות מיליונים כל שנה. מה זאת אומרת? את זה לא ציינת.

אני אשמח לראות, זה לא קיים כבר הרבה שנים.

זה קיים, שמתם שם שמונה מיליון ₪ במקום 44 מיליון.

אני רוצה לציין, שניר שכח לציין ש - - -

אבל אם כבר הצגת את הרלב"ד, בואי תסבירי לי איך את כמנכ"לית חיה בשלום עם זה שהארגון הזה, יש לי פה נתונים, אני אגיד לך אותם, גם בשביל הפרוטוקול, התחיל ב-382 מיליון שקל ב-2008, 268 מיליון ב-2009, 240 ב-2011, 210 ב-2013, 180 ב-2014, 120 ב-2016 ו-80 ב-2019, והיום, כמה אמרת שיש לך?

71 מיליון.

ברשותך, אני קצת אסייע בעניין הזה.

עוזי יצחקי, יושב ראש הרלב"ד.

כן, אני גם יכול לדבר בכובע של מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר. תקציבים שהיו לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והועברו לרשות והם היו רק צינור להעברה הועברו ישירות מ-2012 ו-2013 ישירות למשטרה, הועברו ישירות למשרד הבריאות והועברו ישירות גם לרשויות מקומיות וגם לגורמי התשתית של משרד התחבורה. כך שלהראות את הירידה ואת הקיצוץ לכאורה בתקציבי הרלב"ד זה לא כל כך מדויק, כי התקציבים האלה כן ניתנו, אבל ניתנו ישירות.

אבל 44 מיליון לפתרונות של בטיחות ברשויות, למי זה עבר עכשיו? עכשיו יש לכם שמונה מיליון בתקציב.

יש פרויקטים שמשרד התחבורה מעביר באופן ישיר.

לא, אני לא מכיר, אני ראש עיר עשר שנים, לא ראיתי בטיחות בדרכים. לא ראיתי העברה של משרד התחבורה אליי בבטיחות בדרכים.

הייתה השקעה לטובת תחבורה ציבורית, שבילי אופניים.

ראיתי שבילי אופניים, ראיתי. תחבורה ציבורית לא מציל אותי בירוחם בינתיים, אין רכבת וחסרים אוטובוסים, אבל היה לי כסף לעשות מעבר חציה ושלט, עכשיו אין לי.

היה לך וגם לרשויות יש תקציב, אם זה בטיחות בסביבת - - -

אז אתה כיושב ראש הרשות לבטיחות בדרכים שבע רצון מהתקציב שלך?

לא, אני לא שבע רצון, אבל כפי שגם ציינה שרת התחבורה, יש פה פעילות משותפת, גם מסייעים לנו כמובן במשרד התחבורה, בממשלה עכשיו יש בהחלט ערנות.

אבל אני עוד לא קיבלתי תשובה, מי מחליף אתכם? אם עשיתם 44 מיליון שקל לפעולות בטיחות ברשויות בדרכים, מי עכשיו עושה את זה? מי מקבל כסף? עכשיו חסרים 32, כמה חסר? 20 ומשהו, איפה הכסף הזה נמצא? הבטיחות עכשיו, הכול בסדר?

לא, אני לא אומר שהכול בסדר, תמיד אפשר לתקצב יותר, כמו בכל תחום, אבל - - -

לא ביקשתי יותר, ביקשתי לשמור על הקיים, ביקשתי את המינימום, לא ביקשתי שקל יותר.

אני רוצה להדגיש, במינהל התשתיות במשרד התחבורה, ואפשר להציג את הנתונים, מבוצעת עבודה לטובת בטיחות בדרכים, אם זה כיכרות, אם זה הסדרת שבילי אופניים, אם זה בטיחות במוסדות החינוך.

חבר'ה, על מה אתם מדברים? אני עוד לא ראיתי יישובים ערביים שמוצפים בשבילי אופניים. אתם מדברים על הרוגים ופצועים, הכי הרבה ביישובים ערביים, ועכשיו אנחנו רוצים לשים שם מעבר חציה ושלט עצור ואיזה מעקה בטיחות ו-200 ראשי רשויות, שאין להם שקל פנוי, כי הן נשענות על מענקי איזון, היה להם כסף לשים מעבר חציה ועכשיו אין את הכסף הזה, אז מה אתם מדברים איתי על שבילי אופניים? אנחנו מדברים איתך על שלט 'עצור', על שלט שאומר שהמהירות מוחרגת, שהוא יכול לעשות את הפעולות האלה, איפה הכסף הזה?

ואתה יושב ראש הרלב"ד ועכשיו אנחנו מציגים פה דעיכה של התקציב שלכם ואתה מסביר לי שהכול בסדר. אז אולי הכול בסדר. וגם אתם הרשות שאחראית במדינת ישראל על בטיחות בדרכים, אז מדינת ישראל אמרה שזה 400 מיליון, עכשיו זה 70, ועולם כמנהגו נוהג?

אבקש להתייחס.

אדוני, תן לנו פה למצות את הדיון.

ברשותך, אדוני, קודם כל אני הראשונה שמסכימה איתך שהביטול של מענקי האיזון היה דבר, אני אגיד בעדינות, בעייתי ומקומם ומזיק והרסני, וכל מיני מילים נוספות. אני באמת הראשונה שמחזקת אותך בדבר הזה, ההפקרה של רשויות יותר מוחלשות לגורלן ולהפקיר אותן למנגנוני מצ'ינג כשבאמת אין להם בכלל איך לעמוד בהם. זה לא רק בהקשר לבטיחות בדרכים, זה נכון בהרבה מאוד הקשרים של החיים, זה היה דבר באמת חסר אחריות.

ספציפית אני רוצה לדבר איתך על ההשקעה של משרד התחבורה כרגע ברשויות הערביות, וזה עוד לפני ההשקעה המיועדת של שלושה מיליארד ₪. יש תכנית שהיא הופקדה בידי חברת נתיבי איילון שעובדת על מיפוי כל 133 הרשויות הערביות. הדברים נעשים כמובן בשיתוף פעולה בכל המשרד יחד עם הרלב"ד גם כן, אבל המיפוי הזה כבר גמור ב-60 מתוכן ונבחרים, יחד עם הרשויות ויחד עם כל הגורמים בתוך הרשויות, הפרויקטים שיושקע בהם המון כסף והם ישדרגו באופן ניכר את מצב התחבורה וגם את מצב המדרכות. אתה צריך ללכת לראות, אדוני, במקומות שזה כבר עובד, זה באמת שדרוג מדהים של המצב ברשויות הערביות.

אני אגיד לך ממה אני מוטרד. אני קודם כל מפרגן בענק שאת מכוונת לתחבורה ציבורית ולתכניות רב שנתיות ומיקוד בהולכי רגל ומיקוד באלה שהכי נפגעים, זה מאה אחוז, והגדלה כוללת של תקציב התחבורה, זה אנחנו מפרגנים, מורידים את הכובע, אבל אנחנו מדברים על לדעת ככנסת עם מי לדבר במדינה הזאת. יכול להיות שאנחנו לא נדבר יותר עם הרלב"ד, כי אם אתם אומרים לנו שהיא הלכה ודעכה ואין לה כלים ואין לה הנהלה והתקציב שלה דועך אז לא צריך רלב"ד, צריך אגף לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה עם 300 מיליון שקל, עם פעולות.

אבל אני צריך לדעת ככנסת, כריבון, שיש פעולות. אני לא יכול לראות גוף דועך ונעלם ושייתנו לי תשובה על שביל אופניים. אני צריך לדעת שמי שעסק בבטיחות בדרכים ימשיך לעסוק בבטיחות בדרכים עם כלים וכסף. זו השאלה שלי. וזה לא במקום כל התמונה היפה, ההשקעה המוגברת בערבים, יש פערים, תחבורה ציבורית, נפלא, מפרצונים, נפלא, שבילי אופניים, סללתי בירוחם, עשינו, אבל מי נלחם את המלחמה של התאונות בדרכים? מי המנהיג? התשובה היא הרלב"ד, לפי החוק.

התשובה הזאת היא ריקה מתוכן, כי אין שם כלום. אז תגידו לי שאנחנו כממשלה החלטנו שיש אגף חדש במשרד התחבורה שהוא המנהיג של בטיחות בדרכים ויש שם 300 מיליון שקל? צאו לדרך. אבל אנחנו לא יכולים לחיות עם העמימות הזאת. אני מקבל פניות, שומרי הסף, שומרי הדרך, פרויקט דגל של משרד התחבורה, אלפי מתנדבים, מצלמות, מביאים אכיפה, מביאים כסף, הרי התמונות שלהם מביאות כסף, פרויקט שעכשיו הוא בסכנה, הוא לא מתוקצב כראוי. מי נותן לנו, לכנסת, תשובות על הפעולות האלה? לא על תשתיות, לא על שינוי הפירמידה, על 100 מיליון, על 200 מיליון של בטיחות בדרכים, זה מה שנידון פה היום.

אז היושב ראש, אם אני יכולה רק, אני לא מתווכחת איתך לגבי השחיקה בתקציב הרלב"ד לאורך השנים. אני כן מדגישה, עוזי היה פה לאורך השנים, הוא אמר קודם כל באמת שהרבה מהתקציבים האלה עברו בעצם באופן ישיר לארגונים אחרים. יכול להיות שיש ממש בשאלה שלך, שהיא צריכה להיבחן, אני כן יכולה להגיד שיש סל בטיחות עירוני, זה הוצג באחד השקפים, אצלנו, של 200 מיליון שקל.

איך הוא ניתן?

קודם כל הוא מחולק אצלנו, עד היום זה היה בשותפים לדרך.

איך ניתן סל הבטיחות הזה? בתקצוב דיפרנציאלי? בקולות קוראים?

כן, כן.

בכן וכן וכן?

כן.

והוא 200 מיליון חדשים או שהם היו שם כל השנים?

200 מיליון, היו.

היו, אז זה לא בשורה. אנחנו מדברים על פגיעה בפעולות קיימות.

שנייה, היושב ראש, אני רק מוסיפה, אני לא סותרת, אני רק נותנת אינפורמציה. אני חושבת ששניר לא ספר עוד 15 מיליון בשנה לחומש הקרוב.

לא הספקנו לדבר על זה.

נכון, שכן הם תוספתיים, ממוקדים לרלב"ד לאוכלוסייה הערבית.

אנחנו ועדה של מספרים וכסף וסעיפי תקציב.

הנה, 15 מיליון.

לא הצהרות, לא כיוונים.

זה לא הצהרה, זה עבר בממשלה.

הרלב"ד, לפי הנתונים שלי אחוזי הביצוע הכספיים שלו הם בין 60% ל-70%, זה המספרים. הוא גוף שלכם, אתם צריכים להחליט האם הגוף הזה ישגשג, יפלסו לו את הדרך לפעול או שתגידו החלטת ממשלה, לא צריך רלב"ד, אלא אגף לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה, וואלק נלך איתכם כי נדע עם מי לדבר. אני לא יכול לבוא אליו בטענות כי אין לו כלים, על מה אני אאשים אותו? הוא אמון על בטיחות בדרכים בישראל ואין לו כלים. אני לא יכול לבוא אליו במילה אחת לא במקום. וצריכה להיות מדיניות, ומדינת ישראל אמרה שהיא תוריד את ההרוגים ב-50%, ככה היא תוריד את ההרוגים? מ-400 מיליון ל-70 מיליון בבטיחות בדרכים? ככה היא תוריד את ההרוגים ב-50%? זה מה שמפריע לנו פה.

אנחנו בעד כל ההשקעות, תשעה המיליארד שהבאתם, הקדוש ברוך הוא יברך אתכם, תבצעו את זה. הפירות של תשעה המיליארד זה בעוד שנתיים-שלוש. נתמיד כולנו ונראה את הפירות, נראה אלפי קילומטרים סלולים של שבילי אופניים, של הפרדה בין הולך רגל לשביל אופניים. חלום. מה יהיה בשנתיים-שלוש הללו במלחמה בתאונות בדרכים? מה יהיה כשיש רק 17 שוטרים ולא 40 שוטרים בבתי ספר? למה זה צריך לקרות כשיש עדיין הרוגים, 300 הרוגים באוקטובר? אנחנו באוקטובר עדיין ויש לנו נובמבר ודצמבר, אז מה, זו תהיה שנת שיא בהרוגים בישראל? זה המצב שהולך לקרות לא עלינו?

להיפך. אני קודם כל רוצה לציין, אדוני, שאני חושבת שהדבר אולי הכי משמעותי, שכל תקציב משרד התחבורה, ובוודאי ובוודאי כל התקציב התוספתי של משרד התחבורה בסיבוב הזה הוא כולו מסתכל דרך הזווית של בטיחות בדרכים. אנחנו, בשונה אולי ממה שנעשה בעבר, ופה היו"ר עוזי יצחקי המנכ"ל לשעבר יכול – אנחנו לא עושות את ההפרדה הזאת בין – זה בדיוק מה שהפסקנו לעשות, הפרדה מלאכותית ומוטעית שהייתה בין כסף לכבישים, כסף לתחבורה ציבורית, כסף לאני לא יודעת מה ובנפרד כסף לבטיחות.

גם עם זה אני מסכים איתך, במאה אחוז, כאילו אין לנו ויכוח, תפיסת העולם שלך היא תפיסת העולם שלי, מה חסר לנו בדיון בינינו? חסר לנו הפעולות, ההדרכה, הפתרונות הקטנים, מהירות התגובה למעבר חציה שצריך לשים בעיר. לא צריך תב"ר, הוא לא מחכה לקול קורא. פעם היה לי 100,000 שקל, 150,000 שקל ממשרד התחבורה, בא התושב ואומר: תשמע, מסוכן פה, אני הולך למכולת , אין מעבר חציה, מחר אני שם מעבר חציה. ואני עיר ענייה. למה אני שם מחר? כי הבאתם לי 150,000 שקל. הגרושים. אני לא מדבר על המיליארדים.

מה שאני הייתי רוצה ממך, השרה, ואני אומר את זה בסערה כי בסוף כל אחד שהרוג זה כולנו, ואני אומר לכם שהשנה תהיה שנה עצובה, אם היום עברנו את ה-300 ונשארו חודשיים זו תהיה שנת שיא בהרוגים בעשור האחרון, לא עלינו, ככה אנחנו מתחילים, חטאי העבר הם לא שלך ושלי, אבל לראשונה אנחנו מביאים תקציב למדינה לשנתיים, לשנה וחצי, האם לא נזרע בו את הפעולות האלה? את ההסברה, את ההדרכה, את מהירות התגובה, את הכלים לרשויות חלשות להגיב מיד? וללכת אחרי הדיון הזה לשמוע את שומרי הדרך, לשמוע את הקטנות האלה שנפגעים, וכשרה להגיד אוקיי, בוא ניתן פתרונות, חלקיים, לא שלמים, לא מושלמים, הרלב"ד לא יהיה השנה 400 מיליון, והשמונה מיליון שנתנו לרשויות לפעולות בבטיחות בדרכים, שימו 20, שימו 30. זה הרי כסף קטן מול המעשה הגדול שלך של עשרות מיליארדים. אבל אנחנו במלחמה על הרוגים ואם אין את הפעולות הקטנות, הפינצטִיות האלה שמשלימות את התשתיות – את צודקת, העתיד הוא בתשתיות, העתיד הוא בהפרדה, העתיד הוא שהכביש בטוח והולך הרגל בטוח, אבל השנים הקרובות האלה - - -

ובתחבורה ציבורית.

כן, אני איתך מאה אחוז, אבל כמה זמן ייקח לנו לעשות רכבות ותחנות? חמש ועשר שנים. זה הזמן, אבל בינתיים הרוגים יש כל יום.

אני מבקש גם לתת למשטרה להתבטא, אז בבקשה ניצב אלון אריה. יש לנו דיון רצוף עם משרד התחבורה, יש לנו את הדיון הזה ואחרי זה את הכלים הטכנולוגיים למניעת שכחה של ילדים באוטו, מבחינתי גם נוכל טיפה להאריך את הדיון הזה ואת השני לקצר, אז אתם איתי, מה שנקרא.

לגמרי.

בבקשה, אלון.

בוקר טוב לכולם. שמי אלון, אני ראש אגף התנועה כשנה וחצי, נמצאים איתי כאן כל אנשי המקצוע שאחראים על הפעלה מבצעית, על התורה, הפרסום, ההיבטים המשפטיים והניתוח של הנתונים, שהוא לא פחות חשוב.

אני לא רוצה להתעסק בנתונים בכלל, אני רוצה כן לדייק נתון אחד שחזרת עליו. זה נכון שהורידו מ-40 ל-20 שוטרי זה"ב מה שנקרא.

16 בפועל. הנתון שיש לי להיום זה 16 שוטרים במקום 40 בבתי ספר.

בפועל יש 167 שוטרים שמתעסקים בהדרכה. המפכ"ל החליט לקצץ אבל מצד שני נתן הנחיה להכשיר מש"קים, שוטרים קהילתיים, להכשרה. יש 908 בתי ספר בתכנית, נותרו 160 כרגע בתי ספר שלא הוכשרו לפעילות, לכן המספרים הם גדולים עם אנשי מקצוע שהם אפילו טיפה יותר מיומנים משוטרות ושוטרי משמרות הזה"ב.

יש לנו בסך הכול באגף כלי רכב בפעילות, בכלל בסד"כ שלנו 324 כלי רכב, שזה גם ניידות וגם אופנועים ואנחנו מצליחים להפעיל ביממה באמצע השבוע - - -

האם זה נכון שהיעד של השר ארדן היה מעל 400 ניידות שיפעלו בשטח?

זה היה ועדת שיינין בזמנו.

ועדת שיינין. ועדת שיינין אמרה 400 ואתם אמרתם שיהיו 400 ניידות בשטח.

450.

אז למה אין 450 ניידות בשטח?

אני לא יודע לומר.

אתה לא יודע לומר. אז תגיד לי רק מה שאתה יודע לומר.

במשמרת, אז מה זה אומר? אלפים בסך הכול אם זה 450 במשמרת?

תעשה את המכפלה של השוטרים.

זה אומר 500.

אז מה קרה? למה אין את זה?

אני רק אומר, אנחנו מצליחים להפעיל מתוך ה-320 ניידות מעל 280 באמצע השבוע ו-240 בסוף שבוע, כלומר אנחנו ממצים את הכוח, זה בזכות גם העובדה שאנחנו משקיעים המון המון במתנדבים שלנו. יש באגף מעל 2,500 מתנדבים כש-1,400 מהם הם שוטרים לכל דבר ועניין שרושמים דוחות, אז זה עוזר לנו במכפלות שלא היו לנו לולא היו לנו מתנדבים.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין, לא שזה שינה כרגע את כמות ההרוגים, אבל עם כלל הגופים בתוך המשטרה, מחוץ למשטרה, משרד התחבורה, רלב"ד, 'אור ירוק', משאיות וגם בתוך הבית מול המשרד שלנו והמחוזות.

התפקיד שלנו לעשות את האכיפה הכי טוב שאנחנו יכולים דרך ניתוח הנתונים, דרך הבנת הנתונים, להיות היכן שאנחנו משפיעים. אנחנו הסרנו דרכי פעולה ישנות שמדברות רק על צירים אדומים או רק על כבישים אדומים, אנחנו פועלים בכל המרחב כאשר יש דברים שאנחנו מצליחים להשפיע בהם. אנחנו מנתחים הצלחות, אני מדווח על כל תאונה קטלנית יום ולילה, נמצא בחלק גדול של התאונות פיזית, מכיר אותן. אנחנו אפילו מתחקרים את ההצלחה במניעה.

אם אתה שואל אותי מחר בבוקר מה יכול לעזור לנו כדי לקדם את זה, כי המספר הזה 300 הוא בלתי נתפס, זה נושא של ההסברה האגרסיבית לציבור שהיא חייבת לעבור לפסים הרבה יותר אגרסיביים, כי הציבור חייב להיות איתנו. אני רוצה להגיד משהו לגבי תרבות הנהיגה שהיא שונה בישראל - - -

ניצב אלון, אתה אומר עזרה בהסברה?

כן, בוודאי.

עזרה בהסברה זה פעולות?

פעולות הסברה.

אתם עושים את הפעולות הללו?

אנחנו עושים את זה יחד עם הרלב"ד. בעיניי זה לא מספיק, צריך לעשות את זה יותר. אבל אני רוצה להגיד משהו במילה, כי זה חשוב.

כמה התקציב להסברה?

אין לי תקציב להסברה, אני לא מתעסק עם זה.

אתם לא עושים את ההסברה עצמה?

אני עושה במה שקשור בדוברות שלי מול הרשתות, כי זה תחום שמעניין את הציבור ולכן נותנים לי זמן שידור, אין לי תקציב להסברה, זה לא עובד ככה.

אבל אתה אומר שזה חסר, הנושא הזה?

זה חסר לנו. אני רוצה להגיד משהו לגבי תרבות הנהיגה, וזה חשוב, וזה בכלל לא משנה אם זה ציבור ערבי או יהודי. במדינת ישראל הנהג הישראלי, כל עוד הוא יודע שהסיכוי שלו להיתפס לא גבוה הוא יעשה עבירת תנועה. זה משהו לא נורמלי, אגב, אני חושב שפה בחדר זה גם תופס. זה נכון שבציבור הערבי עושים את זה יותר, אבל זה קורה, ולכן צריך לחבר את הנהג דרך הסברה לנושא הזה.

הדבר הנוסף זה למחר בבוקר. עוד פעם, כמובן שהתשתיות זה דבר קריטי וחשוב ולאורך זמן, אנחנו גם שותפים לזה, אני מחייב את האנשים שלי לעלות על בעיות של תשתית, אנחנו עובדים יחד עם נת"י ממשרד התחבורה על תיקון תשתיות קטנות, שמחר בבוקר, כמו שאמרת, להוסיף פסים של - - -

פסי האטה. אבל זה רק בבין עירוני.

אנחנו נכנסים לכל מקום שאפשר. עוד דבר, למשל אני כאגף אחראי על אכיפה בשטח הבין עירוני, בזמן שאני נמצא אנחנו נכנסנו הרבה יותר - - -

אני רוצה למקד אותך בשאלה, ניצב אלון אריה. אנחנו פה ביום של מלחמה בקטל בדרכים, זה היום שאנחנו דנים בו, אם זה תלוי בך, כמי שמוביל את הנושא, מה הם התחומים שצריך להגביר את ההשקעה בהם כדי להקטין תאונות. אמרת הסברה.

הסברה זה אחת, דבר שני זה הנושא של דו גלגלי. זה קריטי. זה מחר בבוקר יכול לקרות. אני כינסתי מעל 20 אנשי מקצוע בתחום הדו גלגלי, לא קשורים למשטרה, ושאלתי איפה אני טועה, תסבירו לי איפה אני טועה, למה אני לא מצליח להוריד את הכמות? ודיברו על הכול חוץ מאכיפה. דיברו על נושא של המיגון, אחד מהם הפליא לומר שרוכב שממוגן הסיכוי שלו לא להיהרג הוא ב-85% יותר ממצבו כיום, נושא של הכשרה של הדו גלגלי, הפיקוח של הדו גלגלי. אלה דברים שמחר בבוקר יכולים להוציא לציבור, להגביל אותם.

בואו נעשה אותם. בשביל זה יש לכם פה ועדה, תביאו תיקוני חוקים, גם לוועדת ביטחון פנים, גם בוועדת הכלכלה.

יש לנו תכנית הכשרה עכשיו לנהיגה מתקדמת לדו גלגלי.

הכשרה, אבל כל האכיפה? החמרה, המיגון וכו'?

אנחנו נביא לוועדה, דיברתי עם אדוני על תיקון 112.

כן, זה חובה לעשות.

בוודאי, וגם דברים אחרים, אבל - - -

אבל, השרה, מה שאני מודאג בתחומים האלה, שחלק מחוקים ותקנות באים לכאן, חלק לוועדה לבטחון פנים, יש פה שר לבטחון פנים, יש פה שר תחבורה לשעבר, אנחנו חייבים סינרגיה ממשלתית. אם הוא טוען שזה עניינים של מיגון והכשרה אפשר לעשות את הדברים האלה, זה לא ביג דיל, זה לא משימות קשות, אבל צריך להיות סינרגיה בין הוועדה לבטחון פנים, מצדי נעשה ועדה משותפת - - -

פקודת התעבורה נידונה בוועדת הכלכלה לגמרי.

אז יאללה. כולל הענישה.

וזה תמיד בתיאום עם הבט"פ.

אז בואו תביאו את כל מה שצריך. אם אתם צריכים חקיקה ותיקוני חקיקה, זה בנפשנו, הדבר הזה דחוף לנו.

רק באותו נושא, ברשותך, היום עודכנו מהממונה על שוק ההון, ולא צריך בשביל זה חקיקה, זו החלטה שלו, מי שייתפס, מי שיעשה תאונה כשהוא נוהג בשכרות, שכרות רבה, לא על הסף, לא יהיה לו כיסוי ביטוחי. הביטוח לא יכסה אותו על התאונה.

מעניין.

זה משהו שהולך מאוד להרתיע.

צריך לחוקק את זה.

לא, זו החלטה של הממונה על רשות שוק ההון.

זה לא יכול לעבור.

זה קורה.

אלון, אם תוכל לסיים.

אני נפגש עם מיכל בנושא הסדרות למיניהן, חקיקה. אנחנו עובדים טוב ביחד, צריך לקדם את זה טיפה יותר מהר, שנעבוד יותר מהר, אבל אין ספק ש - - -

מה שתלוי בנו, כל נושא של הצלת חיים, תוך שלושה שבועות יש לכם דיון פה, מרגע שהבאתם חומרים.

אנחנו כולנו עושים מה שאפשר, אני חייבת להגיד שהיתרון הוא שכולם עובדים ואז אנחנו בצוואר בקבוק עם משרד המשפטים, לא כי הם לא – כי כולם מגיעים בסוף לאותו מקום. נקדם במהירות האפשרית.

אלון הוא ממלכתי ומערכתי, הוא צריך עוד ניידות, הוא צריך עוד כלים, הוא צריך רחפנים.

הנה, עכשיו יספר לנו השר לבטחון פנים מה קרה עם הניידות. עכשיו הוא כבר לא שר, אז הוא יכול לדבר חופשי. אבל רגע, רק שנייה, חברים, לפעמים צריך להכיר את המציאות מדם ליבנו, מהאזרח הפשוט. אני רוצה לבקש מעזרא שוורץ בזום ששכל את אשתו רעות בכביש 90 לפני כשנה וחצי. נבקש ממך ככה לספר בקצרה את הדברים, עזרא.

שלום. לפני כשנה וחצי אשתי נהרגה בתאונת דרכים בדרכה לעבודה. כמה נקודות, קודם כל לספר על האובדן הגדול, שזה לא רק האובדן האישי שלי, אשתי עבדה לדוגמה עם תלמידות מבתים בעייתיים. אני אבא לשלושה ילדים קטנים, אז הם היו בני ארבע וחצי, שלוש ושנה, בנוסף כמובן לאלמנות וליתומים שנוצרו פה נוצר מסביב כל כך הרבה שכול, התלמידות שלה שנשרו ממסגרות, שהיו מבתים מפורקים למיניהם שהגיעו למסגרת שלה. הן נפגשו עוד פעם עם שכול. עד שהן נקשרו למורה שלהן והן נקשרו לדמות כלשהי שהייתה להן כאמא, עוד פעם הן נפגעו והבית שלהן עוד פעם התפרק. הרבה מהן עד היום לא מצליחות להשתקם מהאירוע הזה.

לאשתי יש שמונה אחים, הורים, אחיינים, דודים. אנחנו משפחות גדולות, גם המשפחה שלי וגם המשפחה של אשתי וככה השכול שמלווה את כולם מסביב הוא נוראי ואין מה לתאר את ההשלכות העצומות שיש לאירוע כזה על החיים של כולם מסביב. גם על החברה, על הסביבה, על היישוב שלנו, אנחנו גרים במעלה אפרים. זה משפיע מאוד מאוד מאוד בכל המובנים. זו נקודה אחת על השכול הגדול שמסביב.

נקודה שנייה, נפגשתי עם הרבה, יצא לי לדבר בכל מיני שיחות, יצרתי קשר עם עמותת 'אור ירוק' והם עזרו לי והכווינו אותי.

אנחנו נשמע את עמותת 'אור ירוק' ואת מפעלו המדהים של אבי נאור, גם המנכ"ל שלו נוכח פה, ניתן להם להגיד כמה דברים בהמשך.

בפגישה עם הרבה אנשים מסביב יצא לי לגלות כמה נקודות. אז באמת המודעות לנסיעה בטוחה של אנשים פרטיים היא מאוד מאוד גדולה, אנשים מודעים לחשיבות, דבר ראשון שאנשים אומרים זה 'תיסע בזהירות' וכמובן כשקורית תאונה אז ישר בודקים מי אשם ואיפה האשמה, אבל דבר שגיליתי שאנשים לא יודעים זה מה קורה עם התשתיות הלקויות. כלומר אני נוסע בכביש, אני רואה מפגע, אני רואה משהו, אנשים לא יודעים למי לפנות, הם בכלל לא חושבים על זה שצריך לפנות.

אני לא מדבר רק על מפגע חד פעמי כמו איזה חמור שמת על הכביש, אני מדבר לדוגמה מקום שעשיתי החלקה קטנה עם האוטו, בכבישי הבקעה זה קורה לי הרבה, אני נוסע בסיבוב בגשם, קורה שהאוטו קצת מחליק. אני בכלל לא חושב על הצורך לפנות למישהו, רוב האנשים שדיברתי איתם בכלל לא חושבים על כך שיש צורך לפנות, גם אם רוצים הם גם לא יודעים למי לפנות, וגם אם יודעים למי הם לא רואים בכלל צורך לפנות על דברים כאלה. רק כשיש תאונות קטלניות וכאלה אז כמובן המשטרה מתכללת את זה וכולם מתכללים את זה במוקדי הסיכון. אבל יש הרבה מוקדי סיכון שהם מוקדי סיכון פוטנציאליים, שהפוטנציאל לא מתממש באופן מיידי בתאונות קטלניות, לפעמים זה כמעט תאונות.

בעצם אתה אומר שאזרח רואה פוטנציאל למפגע בטיחות בדרכים, אבל אין שיטה פשוטה להעביר את המידע הזה.

אין מודעות לכך שצריך להעביר את המידע הזה וגם כשיש מודעות לא יודעים למי לפנות, רוב האנשים שדיברתי איתם בכלל לא חושבים על כך שצריך, 'וואי נכון, באמת למה לא לפנות על זה?'. כמו שאתה הצגת קודם את הצורך כשאזרח פנה אליך עם מעבר חציה כשצריך, אני בטוח שיש עוד המון המון אזרחים שגם רואים כל מיני דברים כאלה, רק פשוט לא חושבים על פשוט לדבר עם מישהו ולעדכן שצריך פה מעבר.

כן, ובעידן המודרני יכולים לשלוח תמונה או סרטון למוקד כזה.

כן, אבל, א', לא יודעים בכלל שצריך לפנות, ב', גם מי שיודע שצריך לפנות לא יודע לאן לפנות.

אני חושב שהמנכ"לית רוצה להתייחס להערה הזאת, בבקשה.

קודם כל אני באמת רוצה להשתתף בצערך הטרי. אני אגיד לפרוטוקול כי פתאום חשבתי שאולי לא נכון שלא אמרתי. אני יתומה מאם כתוצאה מתאונת דרכים, אמא שלי נהרגה כתוצאה מפגיעה ממשאית בכביש 75, יגור-טבעון, לפני שהייתה הפרדה מפלסית, כשהייתי ילדה בת 14. ציינו 31 שנה עכשיו, נעמי פרנק ז"ל, אז מטבע הדברים – שלא תחשבו שזה לא נמצא במוחי ובמחשבותיי ובליבי בעודנו עוסקים בכך. אני מאחלת לך שתיקחו את החוזקה כדי להמשיך בחיים ולנצור את הזיכרון.

אני כן רוצה לציין שזו נקודה מאוד טובה ואולי כדאי שנביא אותה למודעות, אבל לפחות אני והנהג שלי כשאנחנו עולים על זה, אז קודם כל אפשר להתקשר למוקד 100 והם יודעים כבר למי להפנות את תשומת הלב, ונת"י, נציגים של נתיבי ישראל גם פה, גם הם יכולים אולי להסביר איך אפשר להפנות - - -

אני חושב, מיכל, קודם כל תודה שפתחת את הלב, בסוף אדם הוא תבנית נוף מולדתו ומשפחתו וסך החוויות שלנו, זו מוטיבציה נוספת לעבודה שלך ולמסירות שלך בתפקיד הזה. אבל יכול להיות שנולד פה פרויקט והפרויקט הוא דיווח על מפגעי בטיחות בדרכים ושזה פרויקט משותף למשטרה ולכם עם איזה מספר לדיווח, עם טכנולוגיה, שילחו לנו סרטונים, תמונות, כתובות, עם איזה הוקרה של מי שדיווח והדיווח שלו הפך למשהו מתוקן.

רעיון מצוין.

סיפור יחסית פשוט שמהווה אזרחות טובה והיום לכל אדם יש טלפון, הוא יכול לעשות סרטון או תמונה ולדווח על מפגע, הנה פס הפרדה שלא קיים, הנה גדר של תהום בעייתית וכן הלאה. אני יודע, עזרא, שאתה פעיל בתחום הזה מאז האובדן שלך. ובאמת כמו שאמרת, מיכל, הוא לקח את זה למקום של לעשות טוב ולהרעיף טוב והנה עכשיו אני חושב שקיבלת פגישה עם מנכ"לית משרד התחבורה. כשתתקדמו אולי תקבל גם עם השרה, אבל בינתיים תתחיל עם המנכ"לית ואולי יצרנו פה איזה מיזם של דיווח בזמן אמת על מפגעי בטיחות בדרכים, גם תשתיתיים, גם זמניים. סליחה, עזרא, אבל אנחנו ממשיכים.

אפשר להתייחס?

עוד לא. חבר הכנסת אמיר אוחנה, גם כשר לבט"פ לשעבר, בבקשה.

לא רק כשר לבט"פ לשעבר, אלא כמי שהיה לא מעט שנים קצין חקירות תאונות דרכים.

גם את זה הספקת לעשות?

גם את זה הספקתי לעשות.

זה סקופ, קצין חקירות תאונות בדרכים?

אמת ויציב. אני חושב שאגף התנועה ראה את זה גם בביקור שלי, נכון? אז התחום הזה באמת קרוב לליבי, באמת קרוב לליבי, כל חיים כשאנחנו מדברים פה על מספרים ונתונים, זה ברור לכולם שזה עולם שלם וסיפור שלם שמאחוריהם. וגם אם נצליח, הלוואי, להוריד בחצי את תאונות הדרכים, שזה יהיה הישג פנומנלי, עדיין נישאר עם הרבה מאוד הרוגים בתאונות דרכים. כמו שאמרת, היושב ראש, יותר מאשר איבדנו במערכות ישראל מקום המדינה ועד היום.

למה קשה לנו לשים ניידות נוספות? הרי יש הרבה הכנסות מהפעילות הזאת.

אז קודם כל אתה יכול להזמין את השר לבטחון הפנים לשאול אותו שאלות, אני כרגע פה באתי לומר את דבריי, אנא, בלי הפרעות.

אבל אחרי שאמרנו את הדברים האלה אנחנו צריכים להסתכל על המגמות ובכל זאת להסתכל על המספרים ואי אפשר להתעלם מזה שב-20 השנים האחרונות, למרות שחל גידול של 201% במספר כלי הרכב, לא רק שלא חל גידול דומה בהרוגים בתאונות דרכים, אלא שחל פיחות של 41%, כמעט חצי.

אחרי שאמרנו את זה, אני חוזר ואומר, כל הרוג הוא עולם ומלואו, אבל המגמות הן מגמות חיוביות, אתה רואה את זה גם בהשוואות הבין לאומיות כשההשוואות שראינו זה ל-OECD, זה לעולם המתפתח והמתקדם, בהשוואה עולמית אני בטוח שמצבנו אפילו טוב יותר אם אנחנו בודקנו כ-200 מדינות שיש בעולם.

אני חושב שפריצת הדרך תבוא משני מקומות, האחד, ואני לגמרי מחזק את מה שאמר ראש אגף התנועה, זה הנושא של תרבות, חינוך. אני מרשה לעצמי לומר כקצין חקירות תאונות דרכים, ויתקנו אותי המומחים אם אני טועה, שבין שלושת הגורמים לתאונות דרכים, שאחת זה כשל מכני, שתיים זה תשתיות ושלוש זה הגורם האנושי. בפער אדיר הגורם האנושי הוא שמביא את התאונות ואת ההרוגים, הכשלים המכניים הם בשוליים, הכשלים התשתיתיים גם הם, ושם צריך למקד את עיקר העשייה.

במחקר הקרימינולוגיה ידוע, אדוני, שיותר מאשר חומרת העונש, ושמעתי פה הצעות להחמיר את העונש, יותר מאשר חומרת העונש מה שמרתיע עבריינים פוטנציאליים זה הוודאות שהם ייתפסו. את זה אפשר להשיג על ידי עוד ניידות, תמיד כדאי עוד ניידות ועוד אכיפה, אבל אם אתה רוצה פריצת דרך אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד באכיפה אלקטרונית, מה שנקרא 3א', אכיפה אלקטרונית אוטומטית, רישות טוב יותר, מלא יותר. יש פרויקטים ויש תכניות שהתחלנו לקדם, קידמנו את זה במהלך השנה שהייתי שר הבט"פ כדי שנהג שחושב לעבור עבירה יידע שסיכוייו להיתפס גבוהים מאוד. את זה אני הייתי מקדם, ואני חוזר ואומר, הנושא של התרבות, הנושא של החינוך, מגיל צעיר.

אבל אין לו תקציב. אי אפשר להגיד על משהו שהוא חשוב ואין לו תקציב.

תראה, אני יכול לומר לך - - -

פעם, כשהיו באים אליי במועצה, כשהייתה ישיבת מועצה - - -

אני רוצה לענות לך.

רגע, אבל סיפור קצת. הייתה ישיבת מועצה אז מישהו אמר שהנושא חשוב מאוד, חשוב, חשוב, אז שאלתי מי אחראי, אמרו שאין אחראי, שאלתי אם יש סעיף תקציבי, אמרו אין. נושא שאין לו סעיף תקציבי ואין לו אחראי הוא לא חשוב.

אז, מיכאל, אני יכול להגיד לך שתקציבי הבט"פ בעשור האחרון עלו ב-102%, ב-2009 תשעה וחצי מיליארד בערך, ב-2019 יותר מ-19 מיליארד.

ואתה יודע כמה מזה ל - - -

אני לא יודע את הפילוחים. כמו שאתם יודעים היטב - - -

לא, אבל בתור שר בט"פ לשעבר, כמה מהכסף הזה הולך לאכיפה, לתנועה?

אני לא יודע את הפילוחים, לא יודע להגיד לכם את הפילוחים, בוודאי אפשר לקבל את הפילוחים.

האמת אתה לא אחראי עכשיו על המשרד לבט"פ, אנחנו רק רצינו את הידע שלך, אבל בוא תגיד משפט אחרון, שניתן לח"כים אחרים, בבקשה.

לא חשוב, חבר'ה, אתם יודעים היטב שלמשרד הבט"פ, וכולנו חיים פה ויודעים את זה, יש אתגרים גם בתחומים רבים נוספים. אפשר לבקש את הפילוח של כל תחום ותחום ואפשר לקבל את זה, אבל אני רק אומר את זה, כדי להדגים, ואני מניח שאולי גם שר התחבורה לשעבר יוכל להדגים זאת במשרד התחבורה, שהניסיון לייצר איזה נרטיב כזה שייבשו את המשרדים ולא העבירו תקציבים רחוק מהמציאות, ועדיין תמיד אפשר עוד. תמיד אפשר עוד.

ובהסברה שדיברת, בחינוך, להגדיל את ההשקעות האלה. בינתיים הן קטנות, זה כל מה שניסיתי להגיד. יכול להיות שגדלנו במיליארדים, אבל זה קטן. זה העובדות.

אז אפשר לבקש את הפילוחים האלה.

לא, זה לא אצלך, זה צריך להיות במקום אחר.

בסדר, אפשר לבקש, צריך לראות אותם, להבין לאן זה הולך. כשאומרים לך שהתקציב של הרלב"ד פחת, אבל כספים הועברו במישרין לאגף - - -

הלוואי, בוא נראה.

אבל זה מה שאומרים לך, זה מה שעוזי אמר.

לא, זה פעולות מסוימות, אבל ההסברה והחינוך, אני לא יודע אם ההוצאה גדלה על הסברה וחינוך. הלוואי.

אני גם לא יודע, אולי מי שאחראים על זה יוכלו להגיד.

עדיין בשני תחומים עיקריים, אפילו בשלושה, בתוך הרלב"ד הסכומים פחתו, פשוט קוצצו. גם בתחום ההסברה הארצית, בדיגיטל, היום אנחנו משקיעים תשעה מיליון שקלים בהסברה הארצית בשנה, פחות משקל לאזרח.

אתה מבין מה כואב לי? זה כסף קטן, אתה אומר עכשיו מהניסיון שלך כמה חשוב הסברה וחינוך ותרבות נהיגה וגורם אנושי, ואנחנו כממשלה לא מצליחים להגדיל את זה, אפילו לשמור על זה.

אופיר סופר, רציתי לתת לך, אבל יושב ראש המפלגה שלך ביקש לדבר.

לא, לא, מה פתאום? הוא היה פה קודם.

זה בסדר, הדיון של עשר וחצי נדחה ל-11.

לא, אבל אופיר היה קודם.

אז חבר הכנסת סמוטריץ' ואז אתה. אם תוכלו, הח"כים שמדברים, לקצר כי יש לנו עוד המון אנשים בשטח שאתם רוצים לשמוע אותם ואנחנו רוצים לסכם את זה. אנחנו חורגים בזמן, הדיון הזה היה צריך להיגמר עוד שש דקות, נוסיף לו עוד רבע שעה, 20 דקות ויש לנו עוד דיון על שכחת ילדים ברכב ויישום החוק. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'.

טוב, אני אעשה את זה קצר. קודם כל תודה, אדוני יושב הראש, השרה, המנכ"לית וכולם על הדיון החשוב.

יש ביטוי בחז"ל, ואני מראש מקדים ואומר שאני אומר אותו כאלגוריה, חס וחלילה בלי להיצמד למילותיו, אבל הביטוי הזה אומר הרוצה לשקר ירחיק עדותו. ושוב, חס וחלילה, אני רק אנסה להסביר רגע את הלוגיקה של המאמר הזה. לדבר עכשיו על שינויים בהרגלי התנהגות תחבורתית של אזרחי ישראל דרך מיזמי תשתית ענקיים, טובים, מבורכים, עמדתי ידועה בהקשר הזה של מעבר לתחבורה ציבורית ופרויקטים שהוצגו כאן, לכולם ברור שזה תהליך שייקח הרבה זמן. אגב, די דומה לזה גם ההתפתחות הטכנולוגית, הרי בסוף הפתרונות האמיתיים יהיו טכנולוגיים, רכבים אוטונומיים וכו', שיצמצמו במידה רבה מאוד טעויות אנוש, אבל אלה תהליכים שייקחו הרבה מאוד זמן ואין לנו את הזמן לחכות לזה עם המספרים הגדולים של הרוגים שאנחנו פוגשים כל שנה.

אתה דיברת קודם, יושב הראש, ובעיניי זה הדבר המרכזי, כשאני מסתכל פה בשקף ורואה ניהול מערך הסברה בינלאומי תשעה מיליון ₪, ביצוע הסברה שמונה וחצי מיליון ₪, אני תיכף הולך לוועדת הכספים לדיוני התקציב ושם היום פרסמו, במסגרת דפי ההחלפות, את התקציבים הפוליטיים שחברי הכנסת בקואליציה קיבלו. הח"כים בקואליציה, כל אחד רשום על שמו, זה מקביל די לפיצוחים האלה.

עכשיו, זאת באמת בושה וחרפה. במונחים של מדינה כל מי שקצת מבין בזה יודע שתשעה מיליון שקל זה להתחיל לבצע את המחקר. בסוף החליטה המדינה לפני כך וכך שנים שהיא מקימה גוף שיתכלל את כל סוגיית הבטיחות בדרכים, היא הקימה את הרלב"ד. אחר כך היו מתחים ומאבקי סמכויות וזה יצר מצב ששרים ייבשו את הרלב"ד במודע, כיוון שכל אחד רוצה את הסמכות אצלו, אף שר לא רוצה שתהיה רשות שנמצאת ליד המשרד, ובהגדרות המשפטיות שלה היא מייעצת לשר, אבל בסוף היא רשות.

אני באמת רוצה לקצר, אבל אין כמעט חקירות אמיתיות מקצועיות של תאונות דרכים. הרי באופטימום כל תאונת דרכים עם נפגעים הייתה צריכה להיות מתוחקרת ברמת מהנדס שיורד לשטח ומוציא דוח ובדיוק בודק את המאפיינים. אין, אין, אני אומר לכם שזה קורה בצורה מאוד שטחית, מאוד רנדומלית, אין לנו היום מסד נתונים מסודר שיודע לנתח את המניעים האמיתיים, את הסיבות האמיתיות, לכל תאונה ואז לתת סטטיסטיות. יש פה כמה סטטיסטיות, אני קורא לזה סטטיסטיות טיפשות, משאיות, אופנועים, הולכי רגל, ילדים, אלה דברים שאנחנו בסך הכול יודעים לסווג.

אנחנו לא באמת יודעים לחקור וללמוד את עולם תאונות הדרכים. אנחנו לא מתעסקים בהסברה, אנחנו לא מתעסקים ב – ופה, גברתי השרה, הערתי על זה גם בדיון בוועדת כספים כשהצגת את תקציב משרדך, בעיניי לדבר על תקציב של 230 מיליון למוקדי סיכון, דיברתם עכשיו על 40 מוקדי סיכון, זה כלום. אלה יחסית פרויקטים מאוד מהירים, מוקדי סיכון אלה פרויקטים שתוך שנה-שנתיים מטופלים, עכשיו מה הפרמטר של מוקדי סיכון?

אלא אם כן אלה פרויקטים גדולים, שציינתי חלק מהם שכבר נמצאים בתכנית.

אז אני אומר, יש דברים מאוד גדולים שייקחו המון זמן ויש דברים מידיים. מוקד סיכון זה צומת או פנייה שמאלה שהיא מצוינת, שאין בה רמזור, שאין בה שדה ראייה, שהגיאומטריה שלה מסוכנת. אגב, התאונה ששמענו עליה קודם פה בכביש 90, זה פשוט סיפור של סיבוב על כביש 90, אנחנו טיפלנו בו אחר כך עם נתיבי ישראל שיצאו לשטח ועשו תיקון, אבל לצערנו הרב, את התיקון, אני אומר לבושתי, זו תאונה שהייתה בתקופתי הקצרה, ופשוט ירדתי לשטח לראות, הלכתי לנחם אבלים ואחר כך הלכתי לשטח לראות ולקחתי איתי את האנשים של נת"י, זה פשוט סיבוב של גיאומטריה לא נכונה, בלי שום קיר בטיחות, בלי שום כלום, ולצערנו הרב עשינו את התיקון הזה אחרי התאונה.

בסוף אלה דברים שאפשר וצריך לעשות מיידית, המיפויים קיימים, אנחנו יודעים לומר מה מוקדי הסיכון. באמת באמת, אדוני יושב הראש, את כל מוקדי הסיכון האלה אנחנו צריכים להחליט שעושים אותם ב-2022-2021. במונחים של תקציב מדינה ואל מול התקציב האדיר והעצום והמבורך שיש היום לתשתיות במשרד התחבורה, חסר תקדים, אני חושב מאז קום המדינה, משהו בפרופורציות בעיניי לא נכון. במונחים של תקציב זה כסף קטן.

הרלב"ד הובילה, עוד לפני תקופתי וזה המשיך קצת בתקופתי, זה הוזכר כאן ברבע משפט, החלטת ממשלה שרוצה לצמצם ב-50% את תאונות הדרכים עד 2030. היא טובה כבסיס, גברתי השרה, קחי אותה, תעמיקי בה, תשני אותה, זה בסדר, אבל צריך להביא אותה לממשלה, צריך לתקצב אותה. היא שמה את האצבע, שוב, במגבלות של מה שאמרתי - - -

אני לא רוצה להעציב אותה, אבל היא אות ריקה מתוכן.

לא.

דוחות ריקים מתוכן. ב-2013 כתבו שיורידו ב-50% ועברו שמונה שנים וזה אות ריקה מתוכן.

אז לא, אז אני אומר לך שהרלב"ד - - -

אז הלוואי שתיקחו מנהיגות.

לא, היא לא אות, כי היא לא קיימת, זה מה שאני רוצה לומר. הוכנה תכנית, הוכנה פלטפורמה של החלטת ממשלה, אבל היא לא התקבלה ולא תוקצבה. עכשיו, שוב, במגבלת העובדה שאנחנו לא עד הסוף יודעים לשים את האצבע ברזולוציות מאוד מדויקות, בגלל שחסר לנו המון מחקר והמון ידע בארץ, אבל יש תכנית טובה שכוללת האטת תנועה באזורים של בתי ספר, דברים מאוד ממוקדים שמתכתבים בסך הכול, שוב, עם מה שאנחנו כן יודעים לנתח מתוך תאונות הדרכים.

אתה יודע מה אני אוהב אותך בדברים שלך? אני קוטע אותך, סמוטריץ', כי אתה מדבר עניינית ואתה היית שר חרוץ לזמן קצר מדי ואת הקצת שאמרת פה, אתה צריך לשבת עם אנשי משרד התחבורה.

אני אשמח מאוד. משפט אחד.

ולשמור על הרציפות בישראל, צריך רציפות של ידע ומנהיגות, שאם היו לך רעיונות טובים אז תשבו ותדברו.

גברתי השרה, אני רוצה להציע במשפט אחד הצעה, ואת יכולה לעשות את זה עוד בתקציב הזה. תכריזי על הקצאה של מיליארד שקלים בשנת התקציב הקרובה, ב-2022, 2021 נגמרה, למאבק בתאונות הדרכים. זה באמת לא הרבה כסף, אני אומר גם לאנשי משרד האוצר, אני לא יודע אם הם נמצאים פה, בסוף המחירים הכלכליים שאנחנו כמדינה משלמים על תאונות דרכים הם פי כמה וכמה מהדבר הזה, וכל האזרחים והאזרחיות משלמים, הרי בסוף הסטטיסטיקה משתקפת אחר כך לעלות פרמיות הביטוח של כולנו. מיליארד שקלים שיילכו בחלקם, אני מדבר עכשיו על פרויקטים מידיים, לא על רק"לים וזה, חלקם יילכו להסברה ולא תשעה מיליון אלא 90 מיליון, זה מה שעולה מערכת הסברה טובה, וחלקם יילכו ל - - -

אני אומר לך שהסרטון שאני רואה, סתם, אני לא רואה הרבה טלוויזיה, של הדמויות שיושבות לו באוטו זה עושה עבודה נפשית, אבל זה צריך לחדור לנשמה, זה צריך להיות במסה קריטית וזה צריך להגיע מכל כיוון. זה טיפה בים.

יש דוגמה אחת בארץ שתמיד כשרוצים לדבר על קמפיין טוב הולכים אליה וזה הסיפור של הפרחים המוגנים. אף אחד מאיתנו עד היום לא מעז לגעת בעלה של פרח מוגן. את לא אוהבת את זה, השרה.

לא, אתה צודק שכשרוצים לתת לחינוך ציבור מוצלח נותנים את הדוגמה הזאת, אממה, זה היה בתקופה שהיה ערוץ טלוויזיה אחד, לא היה אינטרנט, לא היו טלפונים חכמים, לא היו רשתות חברתיות.

אז יש היום הרבה יותר יכולת.

הפוך, גוטה, הפוך. היה מסר אחד, לא היה מי שיסתור אותו, לא היה מי שיתווכח איתו, לא מה מי שיעשה בו אביוז, לא היה מי שישתמש בו למניפולציות כאלה ואחרות. אי אפשר להמשיך לתת את הדוגמה הזאת היום.

בסדר, אז נשפר. אני מציע לשים מיליארד שקלים. אם השרה תכריז על מיליארד שקלים למאבק בתאונות דרכים אני חושב שאנחנו נהיה במקום אחר בכלל. יש מה לעשות איתם מיידית למקומות הכי קריטיים שבהם יש תאונות.

בטח שיש מה לעשות איתם, יש מה לעשות דברים יותר. רק דבר אחד בכל זאת, אדוני, באמת השר סמוטריץ' ואני, צריך להגיד, השר לשעבר סמוטריץ' ואני באמת רואים הרבה דברים עין ובעין עם כל הפערים האידיאולוגיים הגדולים והעצומים שיש בינינו, באמת תהום פעורה, אבל בכל מה שנוגע לתחבורה באמת יש בינינו הסכמות רחבות ביותר. ואני אומרת לך שלהגיד 230 מיליון שקל למוקדי סיכון היום זה הסתכלות מאוד מסוימת על מוקדי סיכון, אבל משום שבאמת תקציב התחבורה מסתכל היום בזווית של בטיחות, גם בדירוג הכבישים שמטופלים ברגיל, גם בהשקעה בתחבורה ציבורית וגם במחשבה שלנו על הסדרת הכלים הקלים, זאת אומרת באמת התפיסה השתנתה.

האם אפשר לקחת מיליארד שקל ולהוסיף אותם ולעשות עוד דברים גם לטובת בטיחות בדרכים? חד משמעית, אבל אני מתעקשת על זה שיש כסף מושקע ושיושקע בהתכווננות עמוקה מאוד לעבר תחבורה ודרך יותר בטוחה לכל רוחב הסקלה.

נכון, אבל זה ארוך טווח.

אבל הכסף הקטן משנה הרבה. דווקא טעית, סמוטריץ', שהצעת לה למצוא מיליארד שקל. אין מיליארד.

יש.

אבל למצוא 100 מיליון להסברה וחינוך ובטיחות בדרכים אפשר וה-100 מיליון האלה יעשו עבודה, הם יזיזו את המערכת. זה מה שצריך למצוא עכשיו, לא מיליארד, כי אין מיליארד, אבל 100 מיליון בהסברה ובבטיחות בדרכים, פעולות פינצטה, יעשו עבודה, וזה מה שאנחנו מחפשים, את ה-100 מיליון האלה.

עכשיו יש לי בקשה אישית מחברי הכנסת, יש פה 13 חברי כנסת ויש לי 20 דקות לסיים, כולל סיכום, כולל הייתי רוצה לשמוע עוד אנשים מהשטח, מי שמוכן לוותר על זכות הדיבור שלו בבקשה, וזה יהיה רק לפי הרשימה ולפי סדר הגעה, אוסאמה סעדי. אז בועז, אתה מוותר? אני אהיה הדובר שלך. לא, אבל אתה צריך להגיד משפט.

דווקא התחלת מבועז לוותר? הוא הראשון שצריך לדבר.

לא, הוא עושה עבודה יומיומית, הוא לא צריך משפט פה.

תן דקה לכל אחד ונגיד בקצרה, כי זו לא פעם ראשונה שאנחנו בוועדת הכלכלה.

בוא נעשה באמת דקה לכל אחד.

יאללה, בועז.

אני משפט, כי רוצה ללכת דווקא הפוך כי היום אתה החלפת אותי, בדרך כלל אני בא, צועק על כולם.

אני לא צעקתי, אני דיברתי מדם ליבי לרגע.

אני עכשיו התחלתי באמצע הדיון לפתח רגשות כלפיך.

אתה מדאיג אותי עם הדבר הזה.

אל תדאג, זה רק בכאילו. בכל מקרה אני רוצה להגיד כמה דברים טובים, כי יש כאן כמה בשורות, גם לנושא מוקדי הסיכון, להגדלת הענישה, לפגיעה בכיס של האנשים, לסיפור על הטבות מס, תיקונים לרכב כבד, ללימודי הנהיגה, לטכנולוגיה, אבל אני אגיד, ומגיעה מילה טובה, כולם באים בטעות, אבל גם מילה טובה, וכל האנשים שנמצאים כאן בחדר, זה לא חוכמה לבוא אליהם בטענות, אלה אנשים שהם מחויבים, רוצים, אכפתיים, ותאונות הדרכים זה בלב שלהם, כולל השרים לשעבר שדיברו, גם סמוטריץ' וגם אוחנה, אני יודע, אני הייתי באופוזיציה, דלתם תמיד הייתה פתוחה והם תמיד רצו ותמיד היה אכפת להם.

עם זאת חשוב שתמיד נזכור שזה לא מספיק. נאמר כאן, אתה אמרת משהו מאוד מאוד מרכזי, ברגע שאין מישהו שהוא בעל הבית, שאין איגום משאבים, זה היה פעם אמור להיות הרלב"ד, היום אין מישהו שאליו באים בטענות, שעליו או עליה האחריות, אז גם ככה הכול נראה. גם כשהיו לי דיונים עם האוצר גם באוצר אמרו שאם הם היו מרגישים שיש בעל בית הם היו נותנים הרבה מאוד כספים כי היו יודעים שהניצול שלהם היה הרבה יותר טוב.

רק דבר אחרון, כי דיברו כאן על הכספים הקואליציוניים. אני קיבלתי כספים קואליציוניים, הבנתי שזה כבר פורסם, כל הכספים הקואליציוניים הולכים לבטיחות בדרכים, חלק מרכזי מהם הולך לרלב"ד לשיפור בטיחות של ילדים בסביבת בתי ספר, אבל אני מסכים עם מה שאמר השר לשעבר סמוטריץ', זה לא מספיק, זה טיפה בים. יש כאן הרבה כספים שהשרה הנוכחית והמנכ"לית מעבירים, ותכנית שסוף כל סוף אנחנו רואים, אחרי הרבה זמן שלא ראינו, אבל אנחנו כאן כולנו מחויבים בשביל לעשות את זה גדול יותר, טוב יותר, מוצלח יותר, כי זה החיים של הילדים של כולנו.

תודה לך, אני מאוד מעריך. אופיר סופר, בבקשה.

טוב, אדוני היושב ראש, קודם כל דיון חשוב מאוד. אני רוצה לומר שהדבר המרכזי שאני יוצא פה מהדיון ושנראה לי שזאת הנקודה שצריך לשים עליה את האצבע, זה איך בעוד שבוע לא יהיה יום מיוחד, כנראה יהיה יום מיוחד אחר, חשוב אחר, שיעסוק בסוגיה אחרת, אבל הנושא הזה יירד לטמיון ויישחק.

דבר שכן עושה אותי אופטימי בעניין הזה זה חבר הכנסת בועז טופורובסקי שמוביל ושהוא מתכוון להמשיך להוביל.

יש מנהיג בכנסת לבטיחות בדרכים. יש אחד, יש עוד, אבל כן.

אני רוצה להיות פרקטי ואני רוצה לתת ליתר חבריי גם לדבר. לכן כשמסתכלים כאן על הדיון, במיוחד על הממשק בין הרלב"ד למשרד התחבורה ואחר כך גם למשרדים האחרים אנחנו מבינים שיש כאן בעיה באמת, ודיברת עליה בהרחבה, של מי שנושא את הדגל ומי שמנהיג. כל עוד הרלב"ד כנראה תמשיך לעבוד באיזה שהיא כפיפות מסוימת למשרד התחבורה, אני מבין שזו תהיה נקודת החולשה שלה, אבל גם נקודת החוזקה שלה, לכן אני מציע משהו מאוד פרקטי, שאני חושב שאתה גם הולך לעשות אותו, רק אני רוצה לתת עליו ככה את הדגש.

אני חושב שהקמת ועדה מיוחדת, ועדת משנה מיוחדת, או הוועדה שלך, אני מבין שהכוונה היא להקים ועדה מיוחדת בעניין, שתשים את הנושא שעל סדר היום. כי כן, זה נוגע למשרד התחבורה, אבל זה נוגע המון למשרד החינוך, זה נוגע גם כן למשרד לבטחון פנים. בעיניי העבודה במשרד החינוך היא דרמטית במה שצריך לעשות שם. אנחנו צריכים ללמד את האנשים שלנו לחיות, אנחנו מלמדים אותם הרבה פעמים אינפורמציה לא רלוונטית ואת הגרסה דינקותא של איך לנהוג ועוד כמה דברים אחרים, אני יכול לתת דוגמאות בהמשך, אנחנו לא מלמדים. לכן הנקודה הזאת מאוד חשובה.

דבר אחרון. יושב פה בחור חמוד בשם פרידמן, שהוא מוביל את הקו הזה, ואני הייתי שמח אם תיתן לו אחר כך לדבר.

אסף. איך הצלחת למצוא אותו? אני אמרתי לו להירשם והוא לא נרשם.

אני סיימתי, היו לי שלוש נקודות.

אני אוהב אותך, אסף, אתה יכול להגיד משפט בלבד, אדוני. על התרגיל הזה, אופיר, אתה תשלם ביוקר.

תודה רבה. בקצרה אני אציג את עצמי, אסף פרידמן. בשלוש השנים האחרונות אני פעיל בתחום הבטיחות בדרכים, חבר בפורום פעולה, השתתפתי בוועדות, כנסים, ישיבות וכו', יזמתי את כנס הבטיחות בדרכים בשנה שעברה בזמן הקורונה, נרשמו אליו למעלה מ-4,000 תלמידים. יושב ראש הוועדה שאל באופן פרקטי איך, אחרי שנתיים יש לנו תכניות, אבל בפועל בשבוע הבא ובעוד שבועיים איך אפשר למנוע תאונות דרכים.

מה שאני עושה כיום, לפחות בשנה האחרונה, הקמתי תכנית מנהיגות לבני נוער א-פוליטית בתחום הבטיחות בדרכים. בעצם הרעיון זה לקחת נוער איכותי שבוחר לפעול לבטיחות בדרכים, שבוחר להיות פרואקטיבי, בוחר לקחת חלק ולהכשיר אותו, אם זה דרך מפגש. ייאמר גם לזכות הרלב"ד ומשרד החינוך ופורום פעולה ומטה בטיחות חיפה שאנשים מתוך אותם ארגונים לקחו חלק וליוו אותנו בתכנית ויש בסיס - - -

אנחנו מצדיעים לך, אסף. אני מקצר אותך למרות שהוא עשה לי תרגיל.

אסף פותח מכרז מי יחליף אותו אחר כך.

אתם מכירים כבר?

אנחנו הכרנו אמש, לשמחתי אסף ניגש אליי - - -

אז אתם תעזרו לו להצליח במשימתו?

כן, ואנחנו נעזור לו להמשיך את המפעל הזה.

יפה. תודה לך, אסף.

תודה רבה.

מאזן גנאים, בבקשה.

אדוני היושב ראש, ללא ספק זה דיון מאוד חשוב, אני מסכים עם כל מה שנאמר, אבל אני מחזיק בידיים שלי את הנתונים. ב-2020 נהרגו בתאונות מהחברה הערבית, 150, מתוכם 13 ילדים. זאת אומרת 36.7% מהחברה הערבית שמשלמים את המחיר, זאת אומרת היעדר תשתיות, במקומות מסוימים, כבוד השרה, את יושבת פה, אם מדברים על בעיה כלל ארצית, אז החברה הערבית מבחינת בטיחות בחלק מסוים ביישובים מסוימים כמעט שאין, לצערי. ואם אני מדבר על 543 פצועים קשים ועל 4,560 פצועים בינוני זה אומר הכול.

למשטרה אני רוצה להגיד, ללא ספק המשטרה עושה עבודה טובה, אבל אני רוצה להגיד לכבוד הקצין שדיבר, ב-1998 הייתי בצרפת, הלכתי לראות את משחקי גביע העולם, ולקחתי אוטו וכשהייתי עוצר הייתי עוצר בצד שמאל ושואל את השוטר: אדוני, איך אני מגיע למגרש? איך אני מגיע למסעדה? איך אני מגיע למקום? הוא היה נוסע לפניי 30 קילומטר על מנת להדריך אותי. אצלנו המשטרה, לפעמים הם מתחבאים באיזה שהוא צומת על מנת לרשום דוח.

אז אני מצפה ממשטרת ישראל, נושא החינוך הוא מאוד חשוב, אבל זה מתחיל ממשטרת ישראל. לכן אני מבקש מכם, נושא החינוך במדינה בכלל ובחברה הערבית בכלל, הוא מאוד חשוב. לכבוד השרה אני אומר להשקיע יותר כי גדולים ממני אמרו הזנחה, אז הגיע הזמן באמת לעשות תיקון לאפליה הזאת, גם בתחבורה וגם בתשתיות.

תודה רבה. מיכל שיר, את רוצה להגיד משפט? מוותרת. תודה לך, זו גדלות בדיון הזה. יבגני סובה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. קודם כל בכנסת הקודמת קיימנו מספר דיונים בוועדת הכלכלה ואני מציין את העבודה של בועז טופורובסקי. אני לא אשכח לעולם את מצג הקסדות שהבאת לפה, תקשיב, אתה עושה עבודה מצוינת.

אני ממשיך להגיד ואני אמרתי את זה כמה פעמים, בלי נוכחות מסיבית של שוטרים על הכבישים לא יהיה שום שינוי. אפשר לדבר במספרים, בסטטיסטיקה, אפשר להסתתר ולהגיד שפה פיחות, שם פיחות, בסופו של דבר זה ברמה אמוציונלית ולא רציונלית. כשאזרחים שומעים על הנתונים של מקרו כלכלה בסוף כל אחד שואל את עצמו איך הוא סוגר את החודש.

אז אותו דבר, תעשו סקר היום ותשאלו כמה אזרחי ישראל בטוחים שהם יוצאים בבוקר לכבישים אתם תגלו שהרוב הגדול לא מרגישים בטוח כי תמיד אנחנו רואים כל מיני – אני לא רוצה להגיד עבריינים, אבל אנשים שעושים עבירות תנועה, יש כאלה שממהרים, יש כאלה שמזלזלים, יש כאלה שנדחפים לכל מיני נתונים. בסופו של דבר תחושת הציבור היא בפנים.

אתה יכול לשפר ב-100 מיליון שקל את מערך ההסברה, אבל אם אין לך תוספת ניידות על הכבישים מה תסביר? תשקיע 100 מיליון שקל בשביל להסביר מה? שילדים ילמדו יותר? אתה צריך להסביר משהו. אז אם אתה מוסיף ניידות ואת מספר הניידות, אני לא בא בטענה למשטרה, אבל את המספר 300 אנחנו שומעים כבר כמה שנים, אני לא יודע אם זה משתנה או לא משתנה, אותו מספר ניידות אנחנו שומעים כבר כמה שנים. אז קח את ה-100 מיליון, תוסיף עוד 200 ניידות שיעסקו אך ורק בנוכחות פיזית על הכביש.

חבר'ה, זה כנראה אצלנו בראש, אם אנחנו יודעים שבעוד שני קילומטר יש שוטר שלא מסתתר, כמו שאמר חבר הכנסת גנאים, אלא שעומד ומפקח על התנועה ולצורך העניין גם מצלם אם צריך, וכולנו חוטפים דוחות על מהירות של 120 במקום שמותר לנסוע 90, ואחר כך פעם שנייה אנחנו חושבים פעמיים לפני שאנחנו נוסעים על 120.

אז אם לא תהיה נוכחות מסיבית של שוטרים על הכבישים שום דבר לא ישתנה. אחר כך אפשר לדבר על שינוי שיתחיל מהטסט, שאנחנו מלמדים אצלנו לעבור טסט ולא ללמוד ולא לנהוג ונגיע גם לכבוד הדדי בכבישים. מה לעשות, אנחנו כנראה שכחנו לכבד אחד את השני על הכבישים.

הבאת דוגמה של צרפת, אני אביא לך דוגמה של אוסטריה. אני הייתי פעמיים באוסטריה, פעמיים הייתי עם רכב שכור. כשחזרתי מאוסטריה חודש חשבתי שאני עדיין באוסטריה ככה המשכתי לנהוג. אז אולי תעשו משלחות של תלמידים בשלושה חודשים אחרי שהם נבחנים בטסט, נשלח אותם לאוסטריה, שהם יידעו מה זה לנהוג על הכבישים. חבר'ה, זה הכול מתחיל בראש שלנו ואחר כך מסתיים בנתונים המקרו.

תודה. אוסאמה סעדי, בבקשה.

סבאח אל ח'יר, אדוני היושב ראש, סבאח אל ח'יר לשרה ולחברי הכנסת. מדובר במלחמה, אדוני היושב ראש, גברתי השרה, עברנו את ה-300, בועז?

כן, אתמול פורסם שעברנו את ה-300 הרוגים.

עברנו את ה-300 כפי שלצערנו עברנו את מחסום ה-100 בפשיעה ובאלימות. לצערנו אנחנו תמיד רוצים כחברה ערבית להצטיין יותר באחוזים מהשיעור שלנו באוכלוסייה, גברתי השרה, השיעור שלנו הוא 20%, אבל בתאונות דרכים אנחנו כמעט מגיעים ל-30%.

32.7%.

זה חוץ מאלפי פצועים. כמובן יש את הגורם האנושי וצריך הדרכה וצריך הסברה ולכן צריך באמת תקציב להסברה ולבטיחות במיוחד בקרב הצעירים ובקרב בני נוער, אבל גם צריך תשתיות. יש כל מיני כבישים אדומים שאנחנו כל הזמן מדגישים ומציינים את זה, כביש 85, שהייתה תאונה קטלנית, ועוד כבישים. לכן חשוב מאוד באמת לשים דגש על העניין הזה של הכבישים האדומים, לצמצם כמה שאפשר. בסופו של יום יישארו תאונות דרכים, אבל לא המספרים האלה, עשרות אלפי הרוגים מאז קום המדינה עד היום, אפילו במלחמות לא נפלו במספרים כאלה. לכן אנחנו כולנו חייבים להתגייס על מנת לצמצם את התופעה הזאת.

תודה רבה לך, אדוני. אנחנו נסכם את המפגש הזה, אנחנו באיחור. השרה, כמה מילים ואחרי זה היא נשארת איתנו לדיון על אמצעים טכנולוגיים למניעת שכחת ילדים ברכב, חוק שנכנס לתוקף במרץ הקרוב, אבל רק לחלק הזה כמה מילות סיכום שלך ואני אסכם את הדיון.

לגמרי. אז קודם כל אני שוב רוצה לחזור ולהודות על הדיון הזה ולכל המשתתפות והמשתתפים ובאמת יש פה אנשים שזה כל כך חשוב להם וכל כך אכפת להם וכל כך פועלות ופועלים בעניין הזה, זה נפלא לדעת שיש לנו פה בוועדה שותפות כל כך משמעותית, אדוני היושב ראש.

אני חייבת להגיד שיש לנו עוד המון דברים להציג שהיינו צריכים להתקדם לאנשים אחרים, אבל יש עוד הרבה מאוד דברים. ברשותך, רק במילה, למשל הטכוגרף הדיגיטלי שיעזור לנו לעקוב אחרי נהיגה ונהגים וכלי רכב כבדים ואוטובוסים. אנחנו תקצבנו אותו בכל הכוח ודוחפות אותו, נצטרך גם את עזרת הוועדה בהעברת תקנות לעניינו כשהוא יגיע, אבל זה דבר שמאוד יעזור לנו לשפר את הבטיחות של הכלים האלה.

בנוסף לזה משרד התחבורה עובד על תכנית לאומית לשינוע מטענים, שיהיו הרבה פחות כלי רכב כבדים בשעות היום כשכל הציבור נוסע. יש באמת המון דברים, אני רק אתן עוד דבר אחד באמת וזה סמנכ"ל הרכב שלנו, אבנר פלור, סיכם אתמול עם משרד האוצר על הנחה במס קנייה לעוד מערכות בטיחות, אחת שהיא חיישן לזיהוי אלכוהול בנשימה והשני מערכת בקרת מהירות, שהרכב יתאים את עצמו לתוואי הדרך ואנחנו מדברים על זה שאנחנו נעשה סטנדרט בטיחות שיהיה סטנדרט מחייב ליבוא כלי רכב לארץ. הגיע הזמן שהדבר הזה לא יהיה בהנחות, אלא שיהיה באמת בסטנדרט.

כך שיש הרבה מאוד מה לעשות, אנחנו מאוד מאוד מכווננות לזה. זה שמיכל, המנכ"לית, שיתפה ברקע האישי שלה ואתם יכולות ויכולים להבין עד כמה הדבר הזה נוכח בעבודה היומיומית שלנו. לא שהיה צריך את זה, אבל זה ככה עושה את זה יותר אישי ויותר נוכח כל יום וכל שעה. אני אשמח להמשיך לבוא לכאן ולקיים מעקבים ושיפור בעבודה שלנו לאורך כל הדרך.

תודה רבה, השרה, תודה לכל הנוכחים. כמה דברי סיכום וכמה בקשות ודרישות של הוועדה. השרה הציגה פה גל השקעות אדיר של הממשלה ומשרד התחבורה בתשתיות תחבורה עם מיקוד חדש ונכון שמסתכל על הנפגעים הישירים ועל הלקוחות הראשונים שהם הולכי הרגל, אנשים שרוכבים באופניים ועבורם בגל ההשקעות הזה נראה פירות שנתיים-שלוש קדימה של תשתיות חדשות, של הפרדת נתיבים, הפרדת מפלסים. הדבר הזה הוא נכון ומבורך. לצדו גל השקעות בתחבורה הציבורית על כל היבטיה, שגם את הפירות אנחנו נראה רק בעוד שנתיים-שלוש, כמובן ביישום מהיר, אבל סך ההשקעות בתחומים האלה הולך וגדל.

הדאגה של הוועדה היא מהעובדות והנתונים בתחום ההרוגים בתאונות דרכים ונפגעי תאונות ופצועים. עברנו את 300 ההרוגים באוקטובר, אני מקווה שלא יהיה אף הרוג בנובמבר-דצמבר, הניסיון המר שלנו זה שיהיו עוד עשרות הרוגים ואולי נפגוש את שנת 21' כשנת שיא בעשור האחרון בהרוגים בתאונות דרכים. אני מקווה שלא, אני מתפלל שלא, אולי כל אחד מה שהוא יכול לעשות בחודשיים האלה להציל חיים מבורך.

הנתון הזה אומר שהממשלה רחוקה מהיעד של עצמה. היעד שהיא הודיעה לציבור, שרים שונים מ-2013 אמרו שעד 2030 הם יורידו את תאונות הדרכים ב-50%, אנחנו לא קרובים לזה. יורידו את ההרוגים ב-50%, אנחנו לא מגיעים לזה, לא מתקרבים.

מה שעוד מדאיג אותנו זה הדעיכה בכוח של הגופים שאמורים להשלים את פעולות התשתית, פעולות ההסברה, העבודה עם רשויות, הפתרונות המקומיים, החינוך בבתי הספר. בפעולות הללו יש דעיכה תקציבית ויש אי בהירות מי אחראי, האם הרשות לבטיחות בדרכים מדוללת המשאבים היא האחראית? האם משרד התחבורה הוא האחראי? האם המשרד לבטחון פנים הוא האחראי? אין מנהיג לתחום הזה.

לתחום הזה דרוש מנהיג בישראל והמנהיגות היא רק שלך, השרה, ויש פה הזדמנות, כפי שעשית רה-סטארט למערכת התחבורה במוכוונות שלה לתחבורה ציבורית ולהולך רגל בעדיפות, תעשי רה-סטארט באפקטיביות של הזרוע שיש לך שנקראת הרלב"ד. או שתגידי שאת מקימה אגף במשרד התחבורה והוא יעשה בטיחות בדרכים, חינוך והסברה, או שתיקחי את האנשים הטובים האלה ואת הרצון הטוב שלהם, תגבי אותם בתקציבים, שימי להם חברי הנהלה, תיבנו דרכי עבודה בלי אגו של מעמדות וטריטוריה ושליטה. מדינת ישראל, אם אתה בודק לפי ההיסטוריה, כל פעם שיש בעיה מקימים רשות, יש סמים? נעשה רשות, יש אי שוויון לערבים נעשה רשות, יש אי שוויון לחרדים נעשה רשות, יש אי הסדרה של התיישבות בדואית נעשה רשות. וואלק הרשויות האלה, יש 300 רשויות, וואלק זה לא פתר בעיות.

אבל אם כבר יש רשות אז שתהיה אחת טובה ושתעבוד נכון איתכם ועם אמון וכשאתם משקיעים בה היא תביא תוצאות. או שלא תהיה רשות, אבל שתהיה אחריות. אנחנו מוכנים לוותר על רשות, אבל שתהיה אחריות, שיהיה ברור מי אחראי לזה שאין חינוך והסברה מוגבר היום, שהקמפיינים שלכם טובים, אבל הם לא מציפים אותנו. זו השאלה שעומדת על הפרק.

לכן אני מאתגר אותך, השרה, ומבקש ממך בקשה מכל ועדת הכלכלה, תמצאי 100 מיליון. אני אגיד לך למה, 50 מיליון להסברה וחינוך, תעשי גל חינוכי, תציפי אותנו בבתי הספר, בגנים, במתנות לילדים, לנוער, בטלוויזיה, במדיה, במדיה החברתית, בטוויטר, בסרטונים מגניבים שאת יודעת לעשות, תציפו אותנו בבטיחות בדרכים. שימו על זה 50 מיליון שקל. תתגברו את הרשות בכסף הנקודתי לפתרונות מקומיים ברשויות העניות לבטיחות בדרכים. זה היה 44 מיליון, היום זה שמונה מיליון, תעשו את זה 30, תעשו 25, תנו בוסט לראש רשות שעובד. לא עבד שנה, לא ביצע את הכסף תורידו לו את התקציב. קיבל כסף השנה, לא ביצע תורידו לו את התקציב. עבדו, עשו, תנו להם בונוס. אתם רוצים אותם, הם רואים בעיניים האנשים האלה.

ועוד 20, מה עם ה-20 הללו? ה-20 הללו זה מוקד מפגעי בטיחות, חדשני, עם תמונה, עם סרטונים, עם עדכון שלך מי דיווח ואומרים לו מילה טובה ואת מרימה אליו טלפון: דיווחת, תיקנו. עם הנער הזה, אסף. אני לא יודע אם הוא נער, בערך. עם שומרי הדרך, אלפי מתנדבים רוצים להתנדב אצלך, מביאים לכם דוחות, המשטרה, תפגשו את שומרי הדרך לפגישת עבודה מיידית, מה צריך כדי שעשרות אלפי ומאות אלפי ישראלים יתנדבו בשומרי הדרך. מה צריך. קחי לך 20 מיליון שקל ליזמות הזאת, לחדשנות הזאת, לתנועת הנוער של אסף, לשומרי הדרך, למוקד מפגעי בטיחות, לכל העולמות הקטנים האלה. זה כסף קטן, תקציב משרד התחבורה הוא, כמה?

38 מיליארד.

38 מיליארד והוא מספר ארבע-חמש בהיררכיה הממשלתית, יש לנו ביטחון, חינוך, בריאות ותחבורה. 38 מיליארד, זה המספר?

השנה.

100 מיליון להסברה, חינוך, בטיחות בדרכים, עבודות פינצטה וחדשנות ושיתוף ציבור ומתנדבים. 100 מיליון, זאת הבקשה שלי. אתם צריכים לעשות שיעורי בית. זה לא בקשה, זה דרישה של ועדת הכלכלה. בועז טופורובסקי ייצג אותנו כי הוא צובר מומחיות ונאמנות ומסירות, תייצג אותנו בעבודה עד תקציב המדינה ואם תדווח לי על 80 מיליון אני אסלח לך, אבל אנחנו מבקשים 100 מיליון.

אני מאתגר אותך, המנכ"לית, ואני מאתגר אותך, השרה, ושמעת אנשים שדיברו ביושר ובאמת שעשית דבר ענק בחשיבה שלך ועכשיו חסרה המחלקה הקטנה. האוגדות שלך ממוקמות מצוין, מחלקת הסברה, חינוך, פתרונות פינצטה ושיתוף ציבור ומתנדבים, היא קצת מקרטעת, זאת המחלקה הזאת.

לפני שאתה סוגר את הדיון, אדוני, ברשותך. א', אני רשמתי לפניי את כל ההצעות המצוינות שלך ואנחנו לוקחות מכאן את כל מה ששמענו לחשיבה ולעבודה.

וברשותך, לפני הסרטונים המגניבים, אם תסכים שנצא מכאן בקריאה משותפת, גם לאזרחיות ואזרחי ישראל בכל זאת, לקחת כל אחד ואחת אחריות גם על עצמו כי בסופו של דבר לממשלה יש אחריות, ובאמת אני הראשונה שמכירה באחריות הזאת ולוקחת אותה, אבל בסוף כל אחת ואחד יוצא מהבית ונכנס או נכנסת לאוטו או עולה על האופניים החשמליים או על הקורקינט, או אפילו הולכת רגל שצריכה להסתכל לפני שהיא חוצה את הכביש או איפה היא הולכת ועומדת. אני מבקשת ממך להצטרף יחד עם הוועדה לקריאה לכל אחד מהאזרחיות והאזרחים שלנו, בואו, קחו גם אתם אחריות על עצמכם, על החיים שלכם, על החיים של הילדות והילדים שלכם, של החברות והחברים שלכם, זה לא פחות חשוב. אנחנו לא יכולות ויכולים לגרום להם בכוח להיזהר.

אנחנו כולנו מצטרפים לקריאה וכל אדם בסוף אחראי על עצמו וכנהג צעיר הייתי יותר פזיז, וכנהג זקן בן 50 אני טיפה יותר זהיר, אבל מה שאני הכי מדמיין זה חס ושלום שאדם פגע במישהו והוא חי עם זה כל חייו, הוא איכשהו עשה טעות, אם זה בתום לב בתום לב, אבל אם זה ברשלנות זה חמור וזה הולך איתו כל החיים. אנחנו קוראים לכולם לעשות את זה.

כבוד היושב ראש, ביקשתי שתתחשב.

דפקת כניסה, נגמר הדיון.

אני יודע, לפני שנגמר הדיון.

אבל לפנים משורת הדין משפט, אדוני.

אני פשוט רץ מוועדה לוועדה, יש לנו היום את הכשרות ואת כל הדברים הללו.

זה יותר חשוב, חיי אדם.

אבל אני רוצה לומר לך, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. אני רוצה לומר, אדוני יושב ראש הוועדה, גברתי השרה, אני אולי כמעט היחיד פה מחברי הכנסת שהיה בזמנו בוועדת הכלכלה וגם כיושב ראש הוועדה לבטיחות בדרכים כמעט שנתיים וחצי וקיימנו 22-20 ישיבות. אני לא בא לדבר על עצמי, אני רק רוצה לומר לךָ ולךְ, גברתי השרה, שאתמול ביקשתי מהיועצים שלי שיוציאו את הגרף, כי אנחנו ראינו את זה אז בזמנו, הייתה פעילות נהדרת של הוועדה, ביחד עם משרד התחבורה, באותו שימוע שיש לך את המסקנות שלו, ולאחר מכן ועדת המשנה פשוט עקבה דבר אחרי דבר, את תראי את הגרף, זה פשוט לא יאומן, אני אוציא את זה בצורה מסודרת יותר, בתקופה הזאת שהיו פה כמעט כל חודש דיונים, יש פה הרבה מאוד אנשים שהשתתפו בדיונים האלה, פעם טיפלנו בטכוגרף של המשאיות, בהסברה, משטרה. אנחנו באים מתחום הניהול, שנינו, אדוני היושב ראש, שנינו ניהלנו ערים - - -

ומאזן גם, מאזן איתנו.

נכון, גם מאזן. אנחנו יודעים דבר אחד, פה יש צוות בין משרדי, יש פה חמישה נושאים שכל אחד הוא קריטי בפני עצמו, הרעיון הוא איך לתכלל אותם ובאיך לתכלל אותם אני רוצה להציע דבר אחד שאני מבין שעלה פה מאוד חזק. הגוף הזה של הרלב"ד, אני פעם אמרתי שזה כמו יושב ראש קואליציה, או המצליף הסיעתי, נקרא לזה ככה, מישהו שצריך לעמוד על המשמר גם בחלק המחקרי של העניין, גם מה צריך לעשות, איפה מוסיפים בהסברה, הוא יוכל לתכלל מול כל המשרדים. אני ממליץ לך, גברתי השרה, לעשות קבינט של צוות של ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים.

זה דרמטי.

זה יוסיף לך כוח, כי את היום במסגרת תפקידך אין לך כאילו סיי על הבט"פ, זאת אומרת זו שאלה של רצון טוב, אבל את בלי בט"פ, בלי שיש אכיפה, בלי שיש נראות, אגב לא צריך דווקא אכיפה, צריך נראוּת של משטרה, אז הרבה פעולות הסברה לא משתלבות ולא נסגרות בעניין הזה.

אני אומר דבר אחד, צריך לחזק את הרלב"ד, לא משנה איך יקראו לזה, אגף הבטיחות או מה, אבל להפוך אותו לגוף מתכלל עם שיניים שיכול להוציא למשרדי ממשלה שאלות, מה קורה עם זה, מה עשיתם כאן, להביא גופים מחקריים ואמצעים אלקטרוניים, שאגב בזמנו דובר שהמדינה הולכת להשקיע בהם ולא משקיעה בהם. זה דבר אחד. וכדי שיהיה לזה תוקף, לעשות ועדת שרים שתעמדי בראשה.

תודה, הלוואי שתקום ועדת שרים כזאת.

צריך ועדת שרים, צריך ועדת משנה וצריך מעקב. ואני מקווה שזה יצליח.

תודה רבה, יעקב אשר. השרה, אני מודה לך למנכ"לית, תודה לך, ראש אגף תנועה במשטרה, אלון אריה, תודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 11:05.