כנסת פתוחה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



9
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/09/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס'55
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ב (12 בספטמבר 2021), שעה 12:00

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
סימון דוידסון
גבי לסקי
אוסאמה סעדי

אורי מקלב

אמנון שמואלי - מנהל אשכול נתבג, רשות האוכלוסין וההגירה

עירית ויסבלום - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

עמי לוין - מנהל מחלקת אירופה, משרד הכלכלה

בשארה בשארת - מנהל מכלולי רפואה במטה הקורונה, משרד הבריאות

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

לאה קיקיון



חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. כותרת הדיון השלנו היא: ישיבת מעקב על פעילות ועדת החריגים בנושא היציאה מישראל, הפועלת מכוח סעיף 7א(ג) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. נמצאים אתנו מטעם רשות האוכלוסין וההגירה מנהל אשכול נתב"ג אמנון שמואלי שעומד גם בראש הוועדה, ונמצא אתנו גם בזום נציג משרד הבריאות פרופ' בשארה, מנהל מכלולי רפואה במטה הקורונה, שגם הוא כמובן מעורב בעבודת ועדת החריגים.

לצערי אין אתנו נציג של משרד הבריאות כאן בדיון. בזום נמצאים אתנו עוד גורמים. אנחנו נבקש מייד ממר אמנון שמואלי להתייחס לעבודת ועדת החריגים בשבועות האחרונים. אני אזכיר שהעלינו סוגיות שונות בדיון האחרון. סוגיה אחת הייתה סוגיית הליווי המשפטי. השנייה הייתה סוגיית הפרשנות שניתנת לחריגים ההומניטריים לגבי היציאה, ואנחנו גם נבקש התייחסות קצרה, למרות שהנושא שייך לתחום אחריותה של ועדה אחרת, אבל אנחנו נבקש התייחסות לסוגיית הכניסה לישראל ופעילותה של ועדת החריגים בתחום הזה. נתחיל עם מר פרופ' בשארה. בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה.

אם נסכם עד לפני יומיים אושרו 11 אלף בקשות, נדחו ולא אושרו – 28 אלף בקשות, זה בערך 28% מאושרים. אם נסתכל על הצד הרפואי, אנשים שביקשו אישורים רפואיים אז אושרו 335 ונדחו 571 מסיבות רפואיות – בערך 37%, כמעט 40% מאושרים. זה כל מיני אנשים שעברו ניתוח בחו"ל ורוצים לחזור להשלמות של הניתוח, כמו השתלות למיניהן – שהתור בארץ לפעמים ארוך אז אנשים מבקשים. הומניטרית הרחבנו את היריעה, ואנשים שרוצים לבקר הורה – אנחנו מאשרים להם, בטוח שאנשים שרוצים ללכת ללוויה – ולא משנה אם זה בן או נכד, קרבה ראשונה וקרבה שנייה אנחנו מאשרים, לפי בקשת ראש הוועדה. אז בצד ההומניטרי קצת הרחבנו. בצד הרפואי, כשיש ספק אם הנושא נכון או לא נכון – אז אנחנו לטובת האיש המבקש, כי לא רוצים לטעות ולא לאשר ויקרה משהו. אם טועים – אז הוא נסע ללא סיבה. אנחנו גם בנושאים הרפואיים מתקשרים הרבה פעמים לרופא המשפחה, לרופא המטפל, אפילו מעבר רק לבקשת המסמכים, כדי לוודא שאנחנו לא מסכנים את האדם בנסיעה, ומצד שני לא מסכנים אותו אם הוא נשאר בארץ ומקבל בארץ את הטיפול.

אנחנו בוועדה נותנים אישורים באותו יום בדרך כלל אלא אם כן מתבקשים מסמכים, ועד שמעבירים אותם – יש הרבה מקרים שכשאנחנו מבקשים מסמכים הם לא שולחים אותם, אז אנחנו מבינים שכנראה הבקשה לא הייתה רלוונטית וככה זה נסגר.

אני מבין שנכון להיום, על-פי הצווים שמאושרים כאן, התקנות שמאושרות כאן בוועדה, אנחנו מדברים בסך הכל על ארבע מדינות?

נכון, והמספרים ירדו. יש ימים שיש לנו רק 100 בקשות, ובעבר היינו עם הרבה מאוד. נכון, ארבע מדינות בלבד כשרוב הבקשות הן לטורקיה, מתוך ארבעת המדינות שהן: בולגריה, מקסיקו וארגנטינה - - -

ברזיל, ברזיל, לא?

ברזיל, סליחה. לא ארגנטינה.

אז בולגריה, מקסיקו, ברזיל וטורקיה, שהן כרגע מוגדרות כרגע כמדינות אדומות ואסורות יציאה. האם נמצא אתנו כבר אמנון שמואלי?

אפשר לשאול? פרופ' בשארת, אמרת שמתוך הבקשות – יש 28% שמאושרים, כלומר 72% מהבקשות נדחות.

נדחות, או מבקשים מסמכים ולא חוזרים.

ורוב הבקשות שנדחות – הן נדחות מאיזו סיבה?

מסיבה שזה לא עומד בקריטריונים, זאת אומרת – אנשים מבקשים נסיעה ולא מפרטים למה, ואם מפרטים זה נראה לא מוצדק לקבל את הסיכון של התחלואה. כלומר, יש אנשים שרוצים השתלת שיער – שזה לא דחוף לאנשים צעירים, וזה לא השלמה של טיפול קודם אלא הם החליטו על השתלת שיער בטורקיה.

אולי הוא עומד לפני חתונה?

עוד שאלה – פונים אלינו הרבה אנשי עסקים שיש להם עסקים בטורקיה, ויש סכנה לעסקים שלהם. אי אפשר להחריג אותם?

אנחנו מבקשים אישור ממשרד הכלכלה. זאת אומרת, יש משרדים ממשלתיים כמו משרד הכלכלה ומשרד הספורט – וכשהם מאשרים יציאה – אנחנו לא מתווכחים אתם.

אז הם צריכים לפנות למשרד הכלכלה ולהביא אישור?

כן.

זאת סוגיה שהעלינו בדיון הקודם. זה אחד מהנושאים של המעקב. אנחנו ביקשנו בצורה - - - אני מזכיר שבדיון הקודם עמדנו על זה שאם מדברים על פתיחת המשק, על חיים בשגרה, אז אי אפשר להתעלם מזה שבאמת יש אנשים שההגעה שלהם לאותן מדינות היא חיונית לצורך העסקים שלהם, זה לא לצורך פתיחת עסק חדש, אלא להחזקת העסק הקיים. אם האנשים האלה מחוסנים ולוקחים על עצמם להיכנס לבידוד, מדווחים לאן הם נוסעים, וזה לא שהם מצרפים לפגישה העסקית גם נופש, אז צריך לראות איך מסייעים בידם. ופה השאלה – האם באתר האינטרנט, למשל, ברור שאפשר לפנות לתמ"ת? האם יש בתמ"ת גורם – במשרד הכלכלה, גורם שמסייע לאותם אנשי עסקים? לא יכול להיות שרק מפעלי ענק או מפעלים ביטחוניים שקרובים לצלחת של מודעות הממשלה יכולים לפנות. צריך שגם בעל מפעל קטן יוכל לנסוע. אז השאלה האם הפרוצדורה הזאת מוסדרת היום בוועדת החריגים? האם הם יודעים לאן לפנות? האם יש לו איזה מידע באתר האינטרנט?

אנחנו עוזרם להם לפנות, בדרך כלל. נחדד את זה שוב, נבדוק את זה שוב. לא היו בקשות רבות – ומי שהתבקש ופנה למשרד הכלכלה לקבל אישור – זה אושר מייד, כמו ממשרד הספורט – אנשים מעבירים מכתב ממשרד הספורט וכשרואים שהמסמך נכון בדרך כלל מאשרים את זה.

אני מציע שאנחנו נבדוק את זה מול משרד הכלכלה. כי מה שברור – ראיתי גם את האתר, זה לא שיש שם פורטל פנייה למשרד הכלכלה. אנחנו נצטרך לפנות פה לסגן השרה, שלדעתי הוא ממפלגתה של חברת הכנסת לסקי, אז צריך לפנות למשרד ולשאול בעניין הזה איך יש פרוצדורה שמאפשרת לאנשי עסקים. צריך לומר שצמצום המדינות באמת מוריד את העומס בצורה דרמטית, אבל ציין חבר הכנסת סעדי בצדק שאנחנו מניחים שללא מעט אנשי עסקים ישראלים ערבים יש עסקים בטורקיה, שהיא יעד מרכזי למסחר.

וגם כל הזמן משתנות המדינות.

פרופ' בשארת, רציתי לשאול בנושא נוסף, מהרבה פניות שהגיעו אלי. יש הרבה אנשים שהם בני זוג אבל הם לא נשואים, פשוט מתגוררים בנפרד. יש שאלה האם נותנים להם בכלל לנסוע – הרי לא נותנים להם להיכנס, שזו גם בעיה, על אף שמדובר בבני זוג. האם יש בקשות שנדחו, של כאלה שרוצים לשהות עם בני הזוג שלהם באחת מהמדינות האדומות?

בני זוג מקבלים אישור לנסוע.
בני זוג זה בצד ההומניטרי. אם יש בקשה והסבר של צורך, שלא נפגשו, לעזור לבן הזוג – אז אנחנו מאשרים. בדרך כלל אנחנו מבקשים שתהיה הוכחה שהם בני זוג, איזה שהם אישורים מסוימים.

זאת סוגיה שעולה, ומגיעה גם אלי. פה אני חייב לומר: בהינתן 18 חודשי קורונה ותפיסת העולם של הממשלה הנוכחית, אז הנושא צריך להיות לא רק לעזור לבן זוג אלא מפגש עם בן זוג צריך להיחשב כחריג הומניטרי אם אכן הזוגיות היא זוגיות מוכחת.

בין אם דרכך ובין אם באמצעות מר שמואלי אני אשמח להתייחסות שלכם לשתי סוגיות שעלו, וזה לסוגיית הייעוץ המשפטי המלווה, בייחוד בשלבי הערעור – איך הנושא הזה הוסדר על-ידי הלשכות המשפטיות של משרד הפנים ושל משרד הבריאות. הסוגיה השנייה היא סוגיית הנגשת המידע באתרים, עד כמה הנושא הזה טופל ועד כמה היום בשלושת השפות – לפחות בעברית, ערבית ואנגלית – המידע ברור ומונגש באתרים של רשות האוכלוסין ושל משרד הבריאות.

קודם כל – זה בשפות הזרות – שתי השפות ערבית ואנגלית, זה מונגש. גם מגישים בקשות בשפות האלה. יש לנו 300 בקשות בשפות זרות. באנגלית – אין לנו בעיה, גם בערבית אין. יש לנו דוברי ערבית. לא נתקלים בבעיה בנושא ההנגשה, אין בכלל בעיה.

בנושא הייעוץ המשפטי, שעמדנו עליו כאן בוועדה, איפה אנחנו עומדים?

עירית ויסבלום היא המלווה שלנו, היא תדבר.

אני מרשות האוכלוסין בלשכה המשפטית. אנחנו לקחנו על עצמנו כל אימת שיש איזו שאלה או התלבטות, או בעיה – לטפל, לייעץ, לתת לווי, ואמנון יודע – הוא כמובן בקשר ישיר בכל פעם שנדרש – הוא יודע שכשיש בעיה ניתן לפנות אלינו. היו מספר פעמים שהיה איזשהו שיח, בזמן האחרון – לא יותר מדי. גם אנחנו שומעים שהבקשות הצטמצמו באופן טבעי כתוצאה מצמצום רשימת המדינות, אבל כאשר עולה צורך הם יכולים לפנות ולהתייעץ אתנו בכל נושא שקשור לוועדה.

ישנה איזושהי בקרה של הלשכות המשפטיות? אתם עוברים? אתם דוגמים את הבקשות?

אנחנו לא דוגמים כי הוועדה היא ועדה מאוד מקצועית שכבר עובדת מספר לא קטן של חודשים, והם עושים את העבודה באופן מאוד מקצועי. מה שכן – יש דיווח בכל פעם כשיש דיון אצל מנכ"ל רשות האוכלוסין עם נציגי כל המשרדים – נציג משרד הבריאות, חוץ ואנחנו – יש דיווח שוטף של יושב-ראש הוועדה על מה שקורה בוועדת החריגים, ודרך זה אנחנו גם שומעים את הנתונים ומדברים אם יש צורך על עניינים מסוימים. זה משהו שעולה בדיונים בכל פעם כשנמסר דיווח.

מר שמואלי, אני רוצה לשאול שאלה: יש הרי היום זרם יחסית צר של בקשות יציאה כי מספר המדינות צומצם לארבע. האם הוועדה שאתה עומד בראשה היא גם ועדת החריגים לעניין הכניסה לישראל, או שמדובר בשני מערכים שונים?

אלה שני מערכים שונים. לגבי היציאה אז יש בקרה על הכניסה, אבל לא על הוועדה. כלומר, יש לנו ביציאה מהארץ – אנחנו מאשרים את ועדת החריגים ובודקים כל אחד שהגיע מהמדינות האלה האם אותו בן אדם - - -

אז לא חידדתי את השאלה – ישנן הרבה מאוד בקשות כניסה לישראל.

אז הכניסה – זה מחולק בין רשות האוכלוסין ובין משרד החוץ. הבקשות מוגשות או לרשות האוכלוסין או למשרד החוץ. אני מטפל בוועדות רק בבקשות החריגות ההומניטרית – ניתוחים, בקשות של בתי חולים, מקרים שלא עומדים בקריטריונים של הכניסה. הקריטריונים של הכניסה ברורים לגבי זרים. לגבי ישראלים אין מחלוקת.

לא הבנתי. הבקשות ההומניטריות עוברות דרכם, או לא?

הוועדות ההומניטריות מגיעות דרך משרד החוץ. משרד החוץ מעלה את הבקשות ודנים – משרד החוץ, משרד הבריאות ואנחנו. אני נציג שלנו בוועדה ההומניטרית. יש את נציג משרד הבריאות ויש את יאיר סיסו ממשרד החוץ.

אז כדי להבין – אנחנו בעצם מדברים על שתי ועדות חריגים שפועלות לעניין הקורונה. אתה עומד בראש ועדת חריגים שעוסקת ביציאת ישראלים למדינות אדומות, שכרגע זה אותן ארבע המדינות וזרם הבקשות התמעט, וקיימת ועדת חריגים שנייה שהיא ועדה משותפת למשרד החוץ, משרד הבריאות ורשות האוכלוסין, שאנחנו לומדים ממך שהבקשות – אני מניח דרך הקונסוליות, מגיעות למשרד החוץ והוא מרכז את הוועדה, והדברים נידונים בוועדת החריגים הזאת.

יש בקשות שהן לא הומניטריות?

גם כאן אנחנו שוב נתקלים בבעיה הזאת שנושא הקורונה מפולח בין ועדות שונות. אני אדבר היום על הנושא של הכניסה לישראל, לא מתוקף התקנות – הוא לא חוק הקורונה, ולכן אני רוצה להבין כרגע קצת יותר גם לטובת שיחה עם יו"ר הוועדה הרלוונטית, בין אם זה יו"ר ועדת הפנים שמפקח על רשות האוכלוסין, בין אם זה ועדת החוץ והביטחון שמפקחת על שירות החוץ, ואני לא יודע, אולי ועדת העבודה והרווחה בהקשרים של חובת הבידוד על מי שנכנס לארץ, אני צריך לברר את זה. אותה ועדה של משרד החוץ, משרד הפנים ומשרד הבריאות שעוסקת בבקשות הכניסה לישראל – האם הבקשות שמגיעות אליה הן רק של אזרחים זרים? מכיוון שאזרחים ישראלים גם אם הם לא תושבים יכולים היום להיכנס ללא הגבלה לישראל?

גם אזרח וגם תושב קבע – לא צריך לפנות לוועדה. יש לו זכות מוקנית להיכנס לארץ.

גם אם הוא אזרח שאינו תושב?

לא. ממש לא. כל אזרח ותושב קבע בהגדרה שלו רשאי להיכנס ללא שום מגבלה.

גם אם הוא לא תושב בפועל.

ברור. זאת הייתה השאלה. ואז, אם אני מבין נכון – הסוגיה היחידה לגבי אותם אזרחים שיכולים להיכנס לכאן גם ללא סיבה הומניטרית, הם אזרחים ישראלים או תושבים – הם מגיעים, והסוגיה היחידה לגביהם זה משך הבידוד, היציאה מבידוד, וכו'.

צריך לקחת בחשבון, אדוני היושב-ראש – משפחה עם שלושה ילדים שגרים בארץ, הם אזרחים ישראלים אבל האבא הוא אזרח חוץ, שגר פה.

רגע. אז זה לגבי אזרחים. דרך אגב, כי אם האבא הוא אזרח מדינה זרה והוא גר כאן אז הוא על גדר של תושב קבע.

לא. יש הרבה כאלה שלא רוצים להיות תושבים. הם רוצים ליהנות מהזכויות של האזרחים אבל לא מהחובות שלהם.

אתה יודע שזה יכול לקרות, גם אם הוא לא גר בארץ – אזרח ישראלי שרוצה לבוא עם שלושה ילדים לאימא שלו והאישה היא תושבת חוץ.

בדיוק. עכשיו אני רוצה לשאול לגבי הקבוצה של האזרחים הזרים. האם, ראשית, יש אבחנה בין אזרח מדינה זרה שאין לו קשר מדרגה ראשונה לישראלים, לבין – כפי שציין חבר הכנסת מקלב – בן זוג של אזרח ישראלי. אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות על משפחות של אזרחים ישראלים שחיות בחו"ל, כשבן הזוג השני איננו אזרח ישראלי ואיננו תושב קבע כי הם לא גרים בישראל, והמשפחה רוצה להגיע יחד כאן לישראל כדי לבקר את הסבתא או לצורך אירוע משפחתי מצער או משמח, ובעצם המשפחה מתבקשת להיפרד לעניין הזה. אז אני מבקש לשאול האם דינו של בן זוג של אזרח ישראלי שהוא אזרח זר דומה לדינו של כל אזרח זר, והוא צריך לעבור את כל המסלול של הוועדה ההומניטרית לנכנסים לישראל.

לא, יש קריטריונים לכניסת זרים. כמו שאתה אומר – אם בן אדם - - - והוא זר, הוא לא צריך ועדות מיוחדות. הוא מגיש את הבקשה ומאושר אוטומטית. לגבי זרים שרוצים להגיע לכאן, כשאתה אומר שיש בן זוג – מה זה בן או בת זוג, הוא רשום כבן זוגה? לא רשום כבן זוגה? מישהו הצהיר על הילדים שלו כאזרחים ישראלים? לא הצהיר כאזרחים ישראלים? לא כל אחד שטוען שהוא בן או בת זוג זה מתקבל – הוא צריך להמציא הוכחות לכך. כל בקשה כזו מופנית או לשגרירות או לרשות האוכלוסין. אם יש פה בן משפחה בארץ הוא יכול להגיש לרשות האוכלוסין לאחת הלשכות, או בטפסים המקוונים, ובחו"ל הוא מגיש או לשגרירות או לטופס המקוון של משרד החוץ.

הקריטריונים נקבעים מעת לעת. כל שבוע או שבועיים הקריטריונים מתוקפים לפי רמת התחלואה, לפי האזורים שמהם הם מגיעים. כמעט הכל הולך אוטומט. מה שלא הולך אוטומט, אם הוא לא עומד בקריטריונים וחושב שזה חריג, אז זה עולה לוועדת חריגים. לדוגמה – בן הזוג, אשתו לא מחוסנת והוא רוצה להביא אותה לארץ. הקריטריון אומר שהם צריכים להיות מחוסנים, אבל אם הם לא מחוסנים והם רוצים להגיע כי הבן שלהם מתחתן פה, אז אנחנו מאשרים אותו כחריג, למרות שהוא לא עומד בקריטריון.

זה אומר שוועדת החריגים צריכה לדון רק במי שלא עומד בקריטריונים. אבל מי שעומד בקריטריונים, אני מניח שהוא גם מחוסן והוא מגיע – כלומר, יש קריטריונים קבועים – נניח לבקר את ההורים. זה נקרא לא חריג? זה נקרא משהו שהוא מותר, בתקנות?

כן. מי שמגיע לפה לבקר את ההורים, וזה מוכח שהם ההורים שלו, והוא מחוסן – אז הוא יכול להגיע.

במאמר מוסגר – היום שינו את המגמה, או את ההנחיה – גם מי שיש לו תעודה שהוא מחוסן שלוש פעמים, גם לא מתחסנים אם זה לא היה חיסון בארץ. זה אומר שכל הזרים לא יכולים להיכנס עכשיו. אבל זה המצב כרגע, ואני מבין שמנכ"ל משרד הבריאות יטפל בזה. אבל זו הנחיה שהייתה מלפני יומיים. אבל האם אתה יודע להגיד לנו כמה בקשות כאלה יש? מגיעים אלינו הרבה תלונות, אף אחד לא מקבל תשובות. כלומר, ההרגשה שלנו – מדובר אולי במאות או אלפי בקשות שלא קיבלו תשובה. האם אתם יודעים מה מספר הבקשות שהגיעו לרשות האוכלוסין או לשגרירויות להיכנס לארץ, וכמה ממתינים בתור, וכמה זמן הם ממתינים בתור כדי לקבל תשובה? הם לא מבקשים להיות בוועדת חריגים, הם מבקשים רק את הקטע שהם עומדים בקריטריונים.

אני אענה רק לגבי רשות האוכלוסין. בוועדה ההומניטרית שלנו ושל משרד החוץ – ועדת החריגים שלא עומדים בקריטריונים, התשובה היא: לא יאוחר מ 24 שעות. קבענו כללים נוקשים. זה עולה באמצעות משרד החוץ, ויש התייחסות מידית לנושאים החריגים.

לגבי משרד החוץ ורשות האוכלוסין – אנחנו מודים שיש עלויות, יש לחץ עצום של בקשות. יש 3,000-1,000 ביום. אז צריך גם את זה לקחת בחשבון בנושא של יכולות ומשאבים שהם יכולים להפנות לזה. אני פטור מלהשיב על ה - - -

מי כן צריך לענות על זה?

משרד החוץ.

אתה שומע, היושב-ראש? הבעיה שם היא לא בחריגים. החריגים – תוך 24 שעות. זה בסדר. הבעיה היא בשוטף, לכל אלה שלא צריכים ועדת חריגים. הם עומדים בקריטריונים, והם לא מקבלים תשובות. אנשים קנו כרטיסים, אנחנו נמצאים עכשיו על ציר של חגים. היה מובן להם שהם יגישו את הבקשה מוקדם – אנחנו מדברים על סדר גודל של שבוע, שבועיים, שלושה שבועות קודם וגם יותר מזה, והם עדיין לא קיבלו תשובה, לא דרך רשות האוכלוסין, ולא דרך השגרירויות. אז השאלה איך אנחנו - - -

היועצת המשפטית, בבקשה.

אז באמת כמו שאמנון שמואלי אמר, ופה אני רוצה לתת את המסד הנורמטיבי – הנושא שהתחלנו אתו הוא יציאה של ישראלים למדינות האדומות, ובזה ועדת החריגים שאמנון ובשארת עומדים בראשה מטפלים יום ביומו. זה לגבי ישראלים, וזה לפי תקנות הקורונה וחוק הקורונה.

הנושא של כניסת זרים – מי שהוא אינו אזרח או תושב קבע, זה מוסדר כרגיל לפי חוק הכניסה לישראל, ואז אנחנו דנים בזרים האלה. באמת יש רשימה מאוד ארוכה באתר שלנו במקום מאוד בולט של מה הקריטריונים של כניסת זרים בתקופת הקורונה ואני מדגישה ששנה וחצי כבר כולם יודעים, אמורים לארץ – שזר לא יכול לעלות על מטוס ולהגיע לישראל לי שהוא ביקש אישור לפני כן, וההגשה של הבקשות לאישורים נעשית או באמצעות הקונסוליות למי שנמצא בחו"ל, או באמצעות בן משפחה שנמצא בארץ ורוצה להזמין את הזר לכאן. אנחנו יכולים להגיד על קצב הבקשות שלנו, ואם יש כאן נציג ממשרד החוץ הוא יכול לענות לגבי הבקשות לקונסוליות, הם גם עושים את המאמץ הכביר לענות שם, אני לא יודעת באיזה קצב הם מצליחים. כמובן שיש מקומות שזה עשרות אלפי בקשות.

אני גם אדגיש לגבי כניסת זרים – וזה בשונה מישראלים, החוק מחייב אותנו לענות לישראלים תוך 24 שעות. לגבי כניסת זרים החוק לא מחייב אותנו אז אנחנו יכולים לעשות את כל המאמצים, אבל אף אחד לא מתחייב על 24 שעות. אני גם חייבת להגיד שמכוח זה שהזרים יודעים שהם צריכים לקבל אישור אז אנחנו תמיד ממליצים קודם לקבל אישור, ורק אחר כך לקנות כרטיסים, ולא לעשות את זה הפוך ואז להגיד – יש לי כרטיס ואני חייב להיכנס באופן דחוף. ופה, שוב – יש קריטריונים מאוד ברורים, ומה שלא קריטריוני, אז אמנון כבר - - -

זה קל להגיד אבל אנשים שצריכים להגיע – וזה לא קו 9 בירושלים או קו 18. מדובר פה על נסיעה מחוץ לארץ. אנשים מתכננים הרבה זמן קודם. זה זמן של חגים ויש זמנים מוגבלים. אבל את יודעת להגיד לנו מספרים, על מה שמגיע?

אנחנו לא יודעים. אם הוועדה תבקש נוכל לנסות לאתר לדיון הבא, אין לנו את המספרים, לא ידענו שזה נושא הדיון.

לגבי רשות האוכלוסין. הבקשות שהגיעו דרך הארץ.

מה שמתברר כאן שיש פה איזשהו מרחב של פיקוח פרלמנטרי שאנחנו צריכים לראות איך מפעילים אותו. חוק הכניסה לישראל שהוא כרגע התשתית הנורמטיבית נמצא באחריות של ועדת הפנים. לי אין שום ספק שהסוגיה הזאת היא סוגיה שדורשת פיקוח פרלמנטרי. אנחנו נמצאים בשנה וחצי שבה משרדי הממשלה שאמונים באמת על בריאות הציבור בהקשר הזה – מתקינים נהלים שיש להם השפעה משמעותית גם על זכויות אזרחים ישראלים. אנחנו לא עוסקים בתיירות נכנסת, אנחנו עוסקים הרבה פעמים בקרובי משפחה של אזרחים ישראלים וכו', שמגיעים פה לביקור, לסייע להורים, מגיעים לאירועים משפחתיים. לי אין ספק שחייב להיות פה פיקוח פרלמנטרי על כל הנושא הזה. לא הגיוני שיותקנו נהלים – שנכון שהם מותקנים מכוח חוק הכניסה לישראל, אבל הם על רקע מצב מיוחד, שנמצא בגדול תחת פיקוח פרלמנטרי.

נכון שאתה יושב-ראש ועדת החוקה ויש עוד ועדה אחת, אבל יש גם דינמיקה בדיון. אתה גם חבר כנסת מעבר לזה, יש לך פניות ציבור. בהזדמנות הזאת שיש לך דיונים שאנשים נמצאים פה – אתה מעלה סוגיה שחלק ממנה זה הכניסה לישראל והיציאה מישראל, אבל יש כאן את האנשים שאמונים. כמו משרד הבריאות – אני לא מדקדק אתם בדיוק על הנושא, אני מדבר אתם באופן כללי על הסמכות, וגם המשטרה היא חלק מזה. ציר הזמן דחוף ולכן אני מעלה את זה.

ברור, למעט שתי נקודות – האחת, שנציגי רשות האוכלוסין לא התכוננו כי לא התבקשו לתת לנו את הנתונים, והמשרד שהוא אולי המשרד הבכיר בעניין הזה, כי רוב הבקשות מגיעות אליו הוא משרד החוץ, ונציגו לא נמצא בדיון. רוב הבקשות מוגשות דרך הקונסוליות. לכן, הצעתי היא לא - - -

אני לגמרי לא בטוח שזה כך. הקונסוליה היא רק תחנה. לאן זה מגיע מהקונסוליה? זה מגיע לכאן, לרשות האוכלוסין. אז מי שמרכז את הכול – זה רשות האוכלוסין. הקונסוליה זה רק צינור להגעה של הבקשות.

יכול להיות.

הקונסוליות נותנות החלטות.

חבר הכנסת מקלב, זה לא מדויק. מה שאוטומטית עומד בקריטריונים – מאושר על ידי הקונסוליה. עדכון מועבר אלינו. רק עדכון מועבר לרשות האוכלוסין. אבל אני אסביר: אנחנו בודקים את כל האישורים שהגיעו כי יש אנשים שגורשו מהארץ - - -דרך משרד החוץ ומשרד החוץ לא מודע למגבלות שקיימות. כבקרה על משרד החוץ שהוא לא מכניס אנשים בטעות. זו הדינמיקה. הם מאשרים - - -

הם לא עונים לא כי הם לא יודעים תשובות. הם לא מגיעים לזה בכלל.

לטובת הדיון אנחנו צריכים לעשות פה דיון מסודר. חבר הכנסת מקלב, מר שמואלי והיועצת המשפטית – חבר הכנסת מקלב צודק בכך שעל שולחנם של הרבה מאוד חברי כנסת מגיעות פניות מהרבה מאוד אזרחים ישראלים שחיים בחו"ל, ישראלים לשעבר שהם כבר לא תושבים אבל הם עדיין אזרחים, אזרחים זרים שיש להם קשר משפחתי לישראלים – חלקנו מקבלים פניות כמעט יום יומיות. במהלך הדיון הזה הגיעו אלי שתי פניות בוואטסאפ שתי פניות סביב הסוגיה הזאת. יש פה איזו סוגיה גדולה שגם צפה ועולה בתקשורת. כרגע, בדרך שחקיקת הקורונה הותוותה על-ידי הכנסת אין פה פיקוח פרלמנטרי על הנושא הזה. הוא קצת נופל בין הכיסאות. מותקנים פה נהלים שיש להם השפעה על אזרחים ישראלים, בסוף, שלא נידונים לעומקם בכנסת.

אבל כיוון שהתחושה היא שהדיון הוא לא מספיק בשל אני רוצה להציע, חבר הכנסת מקלב, שלא נגרור פה רגליים. אני רוצה להציע שעוד היום אנהל שיחה עם הגורמים הרלוונטיים. יש בסופו של דבר ועדה שאחראית על חוק הכניסה לישראל, ויש ועדה שאחראית על שירות החוץ במדינת ישראל, כי אחת הבעיות הגדולות היא בקונסוליות. אנחנו יודעים שיש בעיה, יש פקקים בטיפול של הקונסוליות. רשות האוכלוסין אמונה על טיפול באלפי בקשות שמגיעות אליה. הקונסוליות מוצפות כרגע על ידי פניות. הן פחות מיומנות בהבנת ה - - -

הקריטריונים בעצם נקבעים בנהלים שמי שאחראי עליהם זה משרד הפנים, אבל היישום של חלק מהדברים נעשה על ידי משרד החוץ, בעצם.

פניות שמגיעות דרך קרובי משפחה בארץ – זה כן רשות האוכלוסין.

נכון, וגם כאן אנחנו רוצים לקבל מספרים אבל אין להם כרגע כי לא ביקשנו מהם.
אני אציע אחת משתיים – או שיו"ר ועדת הפנים הנכנס ייקח את העניין הזה אליו, מכוח האחריות שלהם על חוק הכניסה לישראל, ואני אדבר אתו היום. ירצה, מחמת המומחיות של הוועדה הזאת בענייני הקורונה – שנעשה דיון משותף – נעשה דיון משותף. אני אדבר עם חברתי, חברת הכנסת מואטי שעומדת בראש ועדת המשנה לשירות החוץ של ועדת החוץ והביטחון. אין ספק שבזמן המאוד קרוב חייב להתקיים דיון של ועדה שמפקחת על העניינים האלה.

יש פה עוד סוגיה – האם במסגרת תיקון חוק הקורונה נכון להתייחס לנהלים שנקבעים בשל מצב הקורונה בחוק הזה, ולא להותיר את זה רק לפעולה של חוק הכניסה לישראל. זאת שאלה. כי לא נשמע לי הגיוני שוועדת חריגים שעוסקת ביציאתם של אזרחים ישראלים לחו"ל פועלת מכוח חוק ברור שקובע בחקיקה ראשית קריטריונים לעבודתה, ומצד שני – מצב שבו אזרחים זרים שקשורים באזרחים ישראלים – פה יש איזשהו ערפל. אני לא יודע, נדבר. יש יועצים משפטיים - - -

אני חייב, אדוני היושב-ראש, תמיד אנחנו באים בביקורת אבל לפעמים גם צריך להגיד כמה מילים טובות, ואני נתקלתי בימים האחרונים באמת באנשים שפונים לוועדה ומקבלים תשובות – לא תמיד תשובות חיוביות, אבל מקבלים תשובות במהירות הראויה, אז אני חייב לציין את זה. אני גם חייב לומר שבאמת לפעמים אתם מגלים את הרגישות בבקשות, ואני באופן אישי נתקלתי בדברים האלה. אז כשצריך להגיד כמה מילים טובות – צריך להגיד את זה.

רציתי רק לשאול על העניין הזה שאנחנו תמיד נתקלים בו – במיוחד תושבים ממזרח ירושלים שלא תמיד רשומים כנשואים, או שהילדים שלהם לא רשומים בדרכונים כי הם לא רשמו אותם במשרד הפנים. מה המדיניות בסוגיה הזאת?

מזרח ירושלמים שלא גרים בארץ, הילדים שלהם נחשבים - - - גם לא שני בני הזוג, כשמישהו נשוי למישהי זרה, הילדים נחשבים - - - זר, לכל דבר ועניין.

למרות שהם ילדים שלהם?

אם הם לא דאגו לרשום אותם כילדים שלהם. אנחנו מגלים רגישות בנושא הזה. כל בקשה כזו נבחנת בדיוק באותם פרמטרים בהם נבחנים תושבים ישראלים. אנחנו בוחנים, ואתה יודע יפה מאוד שאנחנו נותנים הרבה אישורים למזרח ירושלמים, אלא אם כן יש בעיה אחרת.

אני מבקש לסכם את הסיכום הבא: לגבי פעולתה של ועדת החריגים – דבר אחד שניקח ונבדוק הוא נושא יכולתם של אנשי עסקים שיכולים להוכיח את האינטרס העסקי והפעילות העסקית במדינות האסורות, ונהיה פה בקשר עם משרד הכלכלה ונבין האם קיים מסלול מסודר של אישור ממשרד הכלכלה. אני רוצה להזכיר שהנושא ההומניטרי – החוק או התקנות מנוסחות באופן שהסעיף ההומניטרי הוא סעיף סל, הוא לא רשימה סגורה. אז אני מודה לכם שלקחתם את הצעות הוועדה להרחבת המקרים ההומניטריים אבל גם אחרי הרחבת המקרים האלה צריך לזכור שכל בקשה הומניטרית צריכה להיבחן לגופה מתוך ראייה הומניטרית, ולא לקבוע שם קריטריונים קשוחים, כי כך מנוסח הסעיף וכך מנוסחת התקנה. אני גם אפעל למול ראשי הוועדות האחרים כדי לראות איפה אנחנו מקיימים דיון לגבי מדיניות הכניסה לישראל והפיקוח על הנהלים שמותקנים בהקשר של הכניסה של אזרחים זרים.

עמי לוין, נציג משרד הכלכלה, מנהל מחלקת אירופה נמצא אתנו ואולי הוא יוכל להאיר את עינינו לגבי הנושא של אנשי העסקים. בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש. כרגע אין לי הרבה מה להוסיף. אני מייצג את מנהל סחר חוץ, מטפל במחלקת אירופה. מכוח התפקיד שלי אני מכיר את המציאות של אנשי עסקים שמבקשים לצאת לטורקיה ולבולגריה. הרוב המכריע של הבקשות שמגיעות אלינו, כמו שתואר קודם, הן לטורקיה. הן מטופלות במהירות על ידי המחלקה שלי. אנחנו בוחנים את הבקשה בפרספקטיבה של הדחיפות העסקית, עד כמה הנסיעה היא קריטית לפעילות, להמשכיות העסקית של המבקש. אנחנו עושים את זה בלוחות זמנים קצרים מאוד, מבקשים להבין את נסיבות העניין ואז מעבירים להתייחסות וחתימה של מנכ"ל המשרד, כמו שהוועדה מבקשת. להערכתי זה מנגנון שעובד בצורה יעילה, וכרגע התמודדנו עם סדר גודל של בין 5 ל 6 בקשות בשבוע בחודש וחצי האחרונים. כעת יש האטה מסוימת, ונראה מה יקרה אחרי החגים.

תודה על העדכון, ואנחנו שמחים לשמוע על המסלול. האם המסלול הזה מפורסם היטב לאנשי העסקים? האם אדם שייכנס היום לאתר של משרד הכלכלה ימצא בשלושת השפות – עברית אנגלית וערבית – את מה שאנחנו מוצאים אולי באתרים של משרדים אחרים? הוראות מיוחדות לנושא הקורונה?

פה אין לי תשובה מסודרת לוועדה, לצערי. יש לנו גופים אחרים במשרד שעוסקים בקורונה בשוטף, וזה צריך להיבדק. אני רק יכול להעיד שלפי האינטנסיביות של הפניות נראה לי שאין בעיה של מידע. אנשים מגיעים ובדרך כלל מעודכנים גם על ידי הוועדה שזה מה שהם צריכים לעשות. כמו שאמרתי קודם – מקבלים מענה בדרך כלל תוך מספר בודד של ימי עסקים.

אז אני אבקש רק אם באמת אפשר לוודא את העניין הזה, שתעביר את הפנייה שלנו. אני מסתכל עכשיו על עניינים של האתר שלכם, לא בפורטל הממשלתי, אני תחת האזור שלכם מוצא את זה. אבל עוד פעם – לא ניכנס כרגע לבדיקה מקיפה. צריך בסופו של דבר להיות הסבר מאוד ברור איך אפשר לפנות, וכו', ואני מבקש להעביר את זה לגורמים הרלוונטיים. אנחנו גם נעשה זאת.

חבר הכנסת מקלב, אני אחזור אליך ואעדכן לגבי השיח שלי עם יושב-ראש ועדת הפנים והגורמים האחרים.

צריך לבדוק את התשובות של משרד הבריאות לגבי החיסונים. הרי זה כמעט לא רלוונטי אם עכשיו לא מקבלים את המסמכים של השלושה חיסונים שאנשים עברו בחוץ לארץ. מכיוון שאין ועדה שעוסקת בזה – אנחנו יודעים שוועדת הפנים עכשיו- - -

ברור. זו הסיבה שביום שלישי הקרוב אנחנו מקיימים מעין דיון כללי על מדיניות משרד הבריאות, גם בתו הירוק אבל גם בדברים אחרים. זה לא דיון סביב תקנות, זה דיון כללי. אנחנו נוציא היום גם הודעה לחברי הוועדה. אתה נמצא בקבוצה של חברי כנסת שרוצים להציב שאלות, ומוזמנים.

הייתי יושב-ראש ועדה – זה כבר בעיה פנימית שלנו, של חלוקה. אבל מול המשרדים אתה יכול לפנות. ציר הזמן לא מאפשר עכשיו עד מושב החורף לא יאפשר לוועדות האחרות - - -

חבר הכנסת מקלב, אנחנו לא נשמוט את הנושא הזה. אני פשוט אומר עוד פעם: לא ביקשנו ממשרד הפנים להביא לנו נתונים על הסוגיה הזאת, משרד החוץ נעדר בכלל בדיון. אני חושב שאנחנו גם צריכים לכבד, אם אנחנו רוצים תשובות רציניות – צריכים לכבד התנהלות שלנו מול משרדי ממשלה. לכן אנחנו נדאג, לא נותיר את הנושא הזה ללא פיקוח.

אנחנו יודעים שתקופת החגים זה הזמן שהסיבות ההומניטריות באות לידי מימוש, מטבע הדברים, לכן ציר הזמן מאוד דחוף.

נטפל בזה בהקדם, ואני אומר עוד פעם: גם ביום שלישי זו תהיה הזדמנות נכונה להציף מכלול של הסוגיות, כמו שהעלית לגבי נושא החיסונים.
תודה למשתתפים, אני מקווה שבדיון המעקב הבא שנעשה עוד כמה שבועות נמשיך לראות את שיפור הטיפול והמגמה. תודה על כל המאמצים שנעשים עד כה, ואנחנו נועלים את הדיון. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25.