פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
2
ועדת הכנסת
12/09/2021
07/12/2021
08:51
מושב שני
פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת הכנסת
יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ב (12 בספטמבר 2021), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 12/09/2021
מינוי סגנים ליושב ראש הכנסת , חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021
פרוטוקול
סדר-היום
1. הגדלת מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת.
2. המלצה בדבר מינוי סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת.
3. חלוקה ופיצול הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021.
4. חלוקה ופיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021.
נכחו
¶
חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
עידית סילמן – מ"מ היו"ר
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר
שרן מרים השכל
ווליד טאהא
יבגני סובה
רם שפע
חברי הכנסת
¶
יעקב אשר
ניר ברקת
משה גפני
גלית דיסטל אטרביאן
מאיר יצחק הלוי
אופיר כץ
יריב לוין
נעמה לזימי
מיכאל מלכיאלי
אבי מעוז
אורי מקלב
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
מאיר פרוש
אלכס קושניר
מיכל רוזין
שמחה רוטמן
יעל רון בן משה
מוזמנים
¶
שר במשרד האוצר חמד עמאר
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
יושב-ראש הכנסת מיקי לוי
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
איתי טמקין - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אמיר רשף - סגן הממונה על התקציבים, ביטחון ומימשל, משרד האוצר
דניאל מלצר - רכז התחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר
יעל לינדנברג - רכזת שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר
שרית פילבר - מחלקה כלכלית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אסי מסינג - היועמ"ש במשרד האוצר, משרד האוצר
משתתפים (באמצעים מקוונים)
¶
ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
שני מנדל-לאופר - רכזת תשתיות ואנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר
יפתח עשהאל - רפרנט שיכון אגף תקציבים, משרד האוצר
רישום פרלמנטרי
¶
רונית רבי
הילה מליחי
אושרה עצידה
מאיר פרץ
אורי פנסירר
רמי בן שמעון
סמדר לביא, חבר תרגומים
1. מינוי סגנים ליושב-ראש הכנסת
2. הגדלת מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת
3. חלוקה ופיצול הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021
4. חלוקה ופיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מתכבד לפתוח את דיון ועדת הכנסת. היום יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ב, 12 בספטמבר 2021. שלום לכם. גמר חתימה טובה לכולם. מבחינתנו היום זה באמת יום חשוב לעבודת הממשלה והכנסת. שוב, צר לי שגם הבוקר אנחנו פותחים את הוועדה ללא יכולת של האופוזיציה להצביע איתנו. נתבקשתי על ידי יושבת-ראש הקואליציה להגיד שוב, שככל שיימסרו היום שמות לוועדות השונות אז יושב-ראש הכנסת יפתח את המליאה לפי הצורך.
היו"ר ניר אורבך
¶
זאת הבחירה של האופוזיציה. שבנו וביקשנו וחזרנו וביקשנו אבל לא נענינו. יש עוד חלק מחברי האופוזיציה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אתה יודע לנמק את הסיבות? תנמק אותן בתוך הפרוטוקול. הרי אתה רוצה את הפרוטוקול - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אתה רוצה פרוטוקול כדי לומר שאתה מביע צער מטעם ובשם יושבת-ראש הקואליציה, תסביר גם את הנימוקים למה לא.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר. גם ברור לכולם. ושוב, הערתך נרשמה לפרוטוקול. שבנו וביקשנו, וחזרנו וביקשנו, אבל לא נענינו. וכמו שאמרתי, יש חלק מחברי האופוזיציה שעדיין חושבים שהם יצליחו להפיל את הממשלה הזאת אם הם לא ייקחו חלק בתהליך הדמוקרטי. אבל הממשלה הוקמה, חבר הכנסת פינדרוס, בהמשך לשיחה שלנו ביום חמישי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני לא טוען שהיא לא לגיטימית, אני טוען שאין. הפוך, אני רוצה שתהיה ממשלה גם לא לגיטימית, לפחות שתהיה ממשלה. אני רוצה שתהיה ממשלה, לגיטימית או לא, שתהיה.
היו"ר ניר אורבך
¶
הממשלה הוקמה והכנסת מתפקדת, ואתם כרגע נשארים מאחור. אני מבקש לחזור ולציין את מה שאני חוזר ואומר כבר ימים רבים, האופוזיציה בוחרת במודע לא להשתתף בעבודה הפרלמנטרית החשובה של הוועדות.
אני רוצה להגיד עוד משהו, וזה בהמשך לציוצים של חבריי מיום חמישי, הטענות שנשמעות מערבבות - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
בדיוק, חבר הכנסת רוטמן יסביר לכם אחרי זה, הוא מומחה לזה. ושם הטענות שנשמעו מערבבות בין העניינים המהותיים לעניינים הפוליטיים. הייתי מבקש מכם, אני יודע שהבקשה מן הסתם לא תתקבל, אבל הגיע הזמן להוציא את הטיעונים המגוחכים של ממשלת שמאל מסל הטיעונים שלכם. גם אם תמשיכו להגיד את זה, וגם אם תמשיכו את קמפיין הרשתות שלכם, לא תצליחו לשנות את העובדה שמדובר בממשלת אחדות עם ראש ממשלה ימני. באנו לעשות טוב לעם ישראל ולמדינת ישראל.
היו"ר ניר אורבך
¶
עכשיו אני מבקש דבר אחד, אנחנו מנהלים פה דיון ענייני ומכובד, ואני אתן לך להגיד כל מה שאת רוצה, אז בבקשה לא להפריע כשמישהו אחר מדבר. תבקרו אותנו, תחלקו עלינו, זהו תפקידכם, אבל תמלאו אותו כמו שצריך.
וכעת אני פונה לחבריי מהימין בקצרה. הימין האידאולוגי מתחלק לשניים, החלק האחד שמטפס על עץ מחודד וגבוה ולא רוצה לרדת ממנו.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני אסיים ותכף תבין. וגם לך אני משתדל אף פעם לא להפריע, אני מבקש ממך גם לא מפריע לי.
היו"ר ניר אורבך
¶
אתה יכול לא לכבד את הבקשה. לא במערכת הבחירות ולא עכשיו. הימין הזה מטפס על עץ ומצייץ – אחרי זה חבר הכנסת רוטמן יסביר מה זה – עם אידיאולוגיה חסרת פשרות, שמפספסת את קידום השקפת עולמה בצורה שמוותרת על היכולת לקדם את מה שהיא מאמינה בו. אידיאולוגיה שרואה רק את העקרונות לנגד עיניה, ולא כיצד משיגים אותם.
החלק השני הוא בעל אידיאולוגיה בלתי מתפשרת, אבל גם עם ראייה מורכבת, אשר מבין שכורח המציאות מאפשר לו ליצור שיתופי פעולה ושיח אחר, שיודע שחלק מהותי מהאידיאולוגיה שלו לא יכול להיות מיושם בשנים הקרובות. כמו שאגב לא יושם גם בממשלות יותר ימניות, אבל יודע שהדבר הגדול הזה מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, מאפשר לו להתקדם ולקדם את המדינה ולהשפיע על זהותה ואופיה, ולא להישאר בצידי הדרך ולזרוק עליה אבנים.
השאלה היא תמיד מה אנחנו רוצים להיות. אלה שמקדמים את האידיאולוגיה שלנו בדרכים מורכבות ומגוונות, לפעמים קצת איטיות יותר אבל בהליכה והתקדמות מתמדת, או להיות אלו שיודעים לדקלם אותה, אבל בוחרים לצעוק במקום לעשות.
לאחר שהבעתי את הקשיים שלי חשוב לי לברך את העוסקים בבניית חוק התקציב וחוק ההסדרים. החוק מגיע לדיון בוועדה אחרי שעבר לא מעט דיונים, ויכוחים, ושינויים, בדרך כלל מאחורי הקלעים. רצינו להגיע הפעם לוועדה עם כמה שיותר הסכמות לפני הדיונים בוועדה, עם הוצאת רפורמות בהסכמה מתוך ההסדרים עוד לפני ההגעה לכאן. על חלק מהמחלוקות מן הסתם שמעתם ועל חלק לא. נעשתה עבודה מאומצת על מנת שנגיע לכאן, סיעות הקואליציה, לדיון בפיצול החוק לוועדות השונות, מאוחדים, עניינים, ועם יכולת להתחיל ולעבוד. ישבנו עם ראשי הוועדות השונות, ראשי הסיעות, שרי ממשלה וחברי כנסת. אני מודה לכולם על הנכונות, על היכולת למצוא פשרות ולהצליח, וגם לשמור על העקרונות שלנו כשזה מגיע לזה. שוב, אני מצטער שלא נוהל סיג ושיח עם האופוזיציה. אבל אנחנו לא יכולים להושיב אתכם בכוח לשולחן הדיונים.
אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי על העבודה הקשה, ועל העמידה על כך שחוק ההסדרים צריך להיות הגיוני. מיקי הוא בעל מקצוע, הוא לא חבר כנסת חדש, הוא יודע את העבודה, יש לו עקרונות, והוא שם את אזרחי ישראל לנגד עיניו. אני רוצה להודות גם לעורכת דין שגית אפיק יועמ"שית הכנסת על העבודה המאומצת. גם כשאנחנו חלוקים הכול תמיד נעשה באופן מכבד ומקצועי.
הפיצול היום הוא תחילת העבודה. ישנם דברים שהדיון לגביהם עדיין לא מוצה, ולכן נמשיך בעבודה קשה גם בוועדות כדי ליצור חוק נכון, בריא, ויעיל לכלל החברה הישראלית. אנחנו רק בתחילתה של הדרך.
עכשיו לכמה עניינים טכניים. אנחנו נחלק את הנושאים בצורה הבאה - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
אני רק נותן עוד כמה פרטים טכניים על זה, ואני אתן לכם לדבר. הנושאים יחולקו בצורה הבאה: נתחיל מהנושאים שעליהם אין מחלוקות בתוך הקואליציה ומול הייעוץ המשפטי, כי הגענו להסכמות, ונמשיך לנושאים בהם עוד יש להמשיך לדון. כמו שסוכם בין הקואליציה לאופוזיציה, הדיונים יימשכו עד השעה תשע בערב, והחל מהשעה תשע יהיו הצבעות על כל סעיף וסעיף.
חשוב לי במיוחד היום להשתדל לא להגביל בזמן את הדוברים, לתת לכל אחד להביע את דעתו בכבוד. אני מבקש שהוועדה תתנהל בצורה מכובדת ומכבדת, שנשמע אחד את דברי השני, שנקשיב, שנחלוק, ונבקר בכבוד. מאחר שאני מעריך שזה באמת יהיה יום עם לא מעט חילוקי דעות, אני מבקש לסיים דווקא בבקשתו של רבי אלימלך מליז'נסק: אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה. בוקר טוב. כעת ניתן אפשרות לדוברים שנרשמו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תודה. אני רוצה לעשות הקדמה, ולאחר מכן אם אתה יכול, חבר הכנסת אורבך, אם אתה יכול לפרט באיזה נושאים אין מחלוקת בקואליציה ואתה מביא אותם בהתחלה, ועל איזה נושאים עדיין יש מחלוקות בתוך הקואליציה, כי זה יעזור לנו להיערך להמשך היום. אז אני אשמח אם תוכל בהזדמנות לבטא את זה.
אנחנו בשבוע שחל בו יום הכיפורים ויש את תפילת כל נדרי, תפילה נפלאה שאנחנו מתחילים איתה את יום הכיפורים. ואנחנו אומרים "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים", וזה נפלא. ואני אדבר על עצמי. כל שנה מחדש כשאני מתקרב ליום הכיפורים אני רואה את עצמי שאני כלול בכלל העבריינים. ואני מחפש בעצמי כל הזמן מה הן העבירות שעוד ניתן לתקן עד יום הכיפורים. לא שאני כלול בקהל בלא עבירות ולא עבריין, אלא שאני הוא העבריינים שאליהם מכוונת התפילה הזאת. אני מציע לכל אחד מאיתנו לנהוג ככה. אנחנו באמת בענווה גדולה, יש לנו הרבה הרבה עבירות מאחורינו. אני מדבר בעיקר על עבירות שבין אדם לחברו, ואנחנו עליהם הולכים לבקש סליחה ומחילה, ואנחנו גם בטוחים מצד שני שאנחנו ניסלח על ידי הקדוש ברוך הוא בדין ונצא זכאים בדין. אבל הגישה הנכונה היא שאנחנו העבריינים.
ומתוך הגישה הזאת, שבאמת אנחנו מנסים לבדוק את עצמנו כל הזמן, אנחנו מנסים לבדוק איפה לא היינו בסדר אני מנסה לתת איזושהי פרספקטיבה למהלכים שקורים פה בין הקואליציה לבין האופוזיציה. אז זה נכון, כמו שאמרת, ניר, נכון, קמה ממשלה, אנחנו לא מכחישים את העובדות, אנחנו לא חיים בעולם מדומיין, קמה ממשלה. ותעזוב כרגע את הצורה שבה היא קמה, האם היא קמה מתוך עבריינות במובן הזה של הציבור, במובן הזה של גניבת הקולות. אני לא מתייחס לדבר הזה. יש ממשלה בישראל, ויש ראש ממשלה בישראל, ויש שרים בישראל, ויש קואליציה בישראל.
אחת הבעיות הגדולות היא שהקואליציה חושבת שהיא יכולה לנהל את המדינה בלי אופוזיציה. והיא רוצה לעשות לעצמה חיים קלים, היא יודעת שהיא מצויה באיזשהו מצב של קרעי תרנגולת, כי החיבורים שם בקואליציה לא טבעיים. הקצוות הם יותר מדי קצוות בשביל להגיד שהחיבור הוא טבעי, ולכן היא מעדיפה לסדר לעצמה מצע נוח בתוך הכנסת כדי שהיא תצליח להעביר את כל מה שהיא רוצה להעביר. בנקודה הזאת אנחנו האופוזיציה לא מוכנים לשחק את המשחק.
עכשיו אתה יכול לקרוא מכאן ועד הודעה חדשה, אתה יכול לקרוא לנו: אני קורא לכם, תבואו ותצטרפו למשחק הדמוקרטי. המשחק לא דמוקרטי כי יצרתם כללי משחק לא דמוקרטיים. למה המשל דומה? למה הדבר דומה? הדבר דומה לכך שהגעת לסדרת גמר ב-NBA, ואז שולחים שופטים למגרש כשכולם יוצאי אחת הקבוצות. אומרת הקבוצה השנייה לעצמה: תשמע, זה משחק מכור. מה היא יכולה לעשות כשהמשחק מכור? הדבר היחידי שהיא יכולה לעשות, שלעולמי עד ייזכר שהאליפות שזכתה הקבוצה השנייה היא אליפות מכורה מראש, וזה מה שאנחנו עושים, אז היא לא מופיעה על המגרש. אז היו ארבעה ניצחונות טכניים, ואז הקבוצה ההיא תזכה באליפות, אבל המשחק מכור מראש. ולעולמי עד ייזכר שהאליפות הזאת היא אליפות מכורה מראש. זה מה שאנחנו עושים. הפכתם את המשחק למכור מראש.
אין לנו שום סיכוי כשבוועדת הכספים יושבים שני נציגים מהליכוד – שהוא מבטא את רוב העם, הוא המפלגה עם מספר המנדטים הרב ביותר בכנסת בהפרש אדיר לעומת זאת שבאה אחריה – ונתתם לליכוד שני נציגים בדיוק כמו למשותפת, כביכול מהאופוזיציה, והרסתם את המשחק. זה משחק מכור מראש בוועדת הכספים. אין לנו מה לשבת שם. עכשיו זה כל כך פשוט לעין כל.
אתה יודע שכשספר תורה נפסל או שיש חשש שספר תורה נפסל מביאים את ספר התורה לילד: בוא תגיד מה כתוב פה. אם הוא יודע לקרוא נכון מה כתוב בספר התורה אז זה כשר. אם הילד יודע לקרוא נכון אות אחת שהתעוותה קצת או שהתחברה קצת זה כשר. תביאו את הסיטואציה הזאת לפני ילדים, כל ילד יגיד לך שזה דבר מעוות. כל ילד אפילו בגיל צעיר מאוד יגיד: רבותיי, אין פה צדק. איך הילדים אומרים? זה לא כוחות. אתם יצרתם סיטואציה שזה לא כוחות. מה אתם רוצים? איזה כלי פרלמנטרי נשאר לנו כדי להביע את עמדתנו כשאנחנו חושבים שזוהי עמדה שמבוטאת לפחות ב-95% מהעם.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
עזוב, אני לא נכנס עוד פעם. זה לא משחק, זה לא כוחות. כל ילד בדעה של ילד, לא בדעה של מבוגר, אני לא מדבר על מבוגרים. נכון, אפשר להסביר כל דבר, אפשר לעשות מניפולציה משפטית, מניפולציה פוליטית, אפשר לעשות את זה מהבוקר עד הערב וגם בלילה, אבל מה שכל ילד רואה, תביא את זה לכל ילד, הוא יגיד: המלך הוא עירום. הוא יגיד: רבותיי, זה לא כוחות. אז הוא לא משחק במשחק הזה. כשאתה מראש נכנס למשחק שזה לא כוחות אז אנחנו לא משחקים במגרש הזה. אין לנו כלי אחר. אין לנו כלי אחר לבטא את מה שאנחנו חשים. עכשיו אנחנו חשים שאנחנו מנסים לבטא את רחשי הלב של העם שבחר בנו, העם שבשדות.
לכן אני אומר שהקריאות שלכם הן קריאות, הכול בסדר, הלכו חברי כנסת, הגישו בג"ץ, הבג"ץ אמר לכם: תציעו הצעות. נכון, הבג"ץ אמר לכם: תמשיכו להציע הצעות. תשמע, זה לא עניין של בג"ץ, זה עניין של קצת הבנה. בוא, הלכתם רחוק רחוק רחוק מאוד ומדיי במהלך שפתחתם מול האופוזיציה, אז אל תצפו להתנהגות אחרת של האופוזיציה. ואנחנו באמת משתדלים להיות במשחק הזה, ואנחנו רוצים לחזור כמה שיותר מהר לשלטון, אבל בוא נשחק משחק הוגן. זה לגבי ההשתתפות שלנו. ואני מבין שהיום אנחנו גם לא יכולים להשתתף בהצבעות, אז זה בכלל משחק מצוין. אבל זה יירשם לכם לדיראון עולם, זה יירשם לכם שהאליפות שזכיתם בה, וניהול הקואליציה שזכיתם בה, והממשלה שזכיתם בה היא ללא קרב. ניצחון טכני. זכיתם, מצוין, לא היה שום קרב. לא הבאתם את זה לקרב אמיתי.
ועכשיו אני חוזר לדבר על הנושא שמאוד מטריד אותי, שלשמו אני פה בכנסת, בין היתר לשמו, זה פרק כ': מערך הכשרות. כי, תראה, את המעט שאנחנו יכולים לעשות זה שאנחנו באים לפה ומדברים ואומרים את הדברים, ואנחנו אומרים אותם. כבר כמה פעמים אני אמרתי והתייחסתי לנושא הזה, ייעול מערך הכשרות. הייתי מאוד מעוניין לדעת האם הפרק הזה הוא אחד הפרקים שיש בו עדיין מחלוקות בתוך הקואליציה, או שבקואליציה אין מחלוקות בעניין הזה, וזה ברור לקואליציה שהיא הולכת להעביר את זה.
ואני מזכיר שוב את אמירותיי לשעבר לפני שבוע ובשבוע שעבר ולפני שבועיים, אני רק מקריא את הדברים שכתבה היועצת המשפטית של הכנסת, שהם ברורים, הם אינם משתמעים לשתי פנים, ואני חוזר ומבקש מכם. תראה, הרי אחד הדברים שניסיתם לשכנע אותנו, אמרתם: תבואו לוועדות, תשתתפו בוועדות, תגידו מה שתגידו, אתם גם יכולים לשכנע חברים מהקואליציה. ואמרנו לכם: כן, בסדר. אבל מכיוון שאתם יודעים את כללי המשחק החדשים, כשלנו כבר אין אפילו את האפשרות להצביע, אז אתם לא באים לשמוע את חברי האופוזיציה. אתם נמצאים שניים-שלושה חברי קואליציה, וזהו, ואנחנו מדברים אל הפרוטוקול, אנחנו מדברים אל המיקרופונים, אנחנו מדברים אל דברי ימי הכנסת.
בכל אופן, אני אומר עוד פעם, היועצת המשפטית לכנסת כתבה לנו: התיקון יוצר מהפכה של ממש בהסדרת תחום הכשרות, מסדיר עיסוק, וקובע הסדרים חדשים מורכבים תוך שינוי מעמדם של רבני ערים והרבנות הראשית. אין קשר לתקציב, ולא ברור מדוע זה נכלל בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל.
אני קורא לכם, לפחות בפרק הזה, אני לא מתייחס ליתר הפרקים, יש שם עוד הרבה דברים אבסורדיים, אבל אני לא מתייחס אליהם, בפרק הזה אני קורא לכם, תפצלו את זה, תעבירו את זה להליך חקיקה רגיל. הוא לא קשור לחוק ההסדרים. אני קורא לכם להעביר את זה להליך חקיקה רגיל. כמובן שאם לא תעבירו, אני חוזר על מה שאמרתי פעם קודמת, אנחנו נשקול לפנות לערכאות. תודה רבה וגמר חתימה טובה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אני רוצה לומר לך, ניר יקר, שזאת איננה ממשלה אחדות, וזאת איננה ממשלה ימנית, וזאת גם ספק ממשלה ציונית, וזאת לבטח לא ממשלה דמוקרטית. ועכשיו אני אפרט. לגבי האחדות, מה שאנחנו רואים כאן זה אליטה סרוגה שחברה לאליטת שמאל, הצטרפה לכוח הערבי מוסלמי, ברובו לא פוסט-ציוני, אלא אנטי-ציוני, והחרימה את האחים שלה. החרימה את המרכז הלאומי, אנחנו קוראים לו ביביסטים – זה מצחיק אותי, כאילו שמדובר בכת – אלא שמדובר בקבוצה הפוליטית הכי גדולה בישראל. והקבוצה הזו, שמחזיקה את הלאומיות, ומחזיקה את הסנטימנט היהודי והציוני על כתפיה, ספינת האם הזאת מוחרמת. כשאתם אומרים אחדות זה לא שאתם מתנגדים לנו, אתם מתכחשים לקיומנו. יש פה אלמנט כל כך מכעיס, והזעם שאתה לגלגת עליו, על הצייצנים ברשתות וברחוב, זהו זעם אותנטי של הרוב הציוני בישראל, שכרגע נמצא לא כשיר ולא ראוי לשבת עם מר ניר אורבך, בניגוד למנסור עבאס, בניגוד לטיבי ועודה שתומכים בכם מבחוץ. אנחנו לא ראויים, הם כן.
מה שעשיתם פה הוא מהלך חברתי סוציולוגי כל כך אסוני, כל כך רדיקלי, שאת האדים שלו אנחנו נרגיש עוד עשרות שנים קדימה. אתם לא ריסקתם את נתניהו, אתם לא ריסקתם את הליכוד, אתם ריסקתם את הגוש הלאומי בעבור אתנן לאדם שישב ושיקר יומיים לפני שהוא הפך לראש ממשלה. שיקר ואמר שהוא לעולם לא ישב עם לפיד, וראו זה פלא, הוא מוצא את עצמו מחובק עם אחמד טיבי. אז זאת לא ממשלת אחדות, אל תקראו לה ממשלת אחדות, אל תכחידו אותנו, אל תכחישו את קיומנו. אתם עושים פה מעשה נבלה שההשלכות שלו הן לשנים קדימה. אתם כל הזמן מדברים על חברה משוסעת, על חברה מפולגת, על חברה שכבר לא מצליחה למצוא מכנה משותף. בעודכם מדברים נורא יפה ובצורה נורא מנומסת ומקושטת ומלאת פופוליזם וסיסמאות, היישר מבית היוצר של בני עקיבא, מה שאתם עושים זה לפלג אותנו בצורה הכי מזעזעת שהייתה אי פעם במדינת ישראל. זה לגבי האחדות. עצתי באמת הידידותית, לפחות תפסיקו לומר "אחדות", כי בכל פעם שאתם אומרים "אחדות" אתם מתכחשים לקיומם של 33, אם לא 40, מנדטים, אם לא 50. זה אחד.
לגבי הימנית, ידע הציבור שכל החלטה שהממשלה ה-so called, ימנית הזאת מקבלת תלויה לחלוטין באופן מתמטי ואבסולוטי ברצונם הטוב של אחמד טיבי, איימן עודה, מנסור עבאס, ווליד טאהא. זוהי האמת. והיה ותתבצע כל החלטה שנוגעת לביטחון אזרחי ישראל, אשר לא תישא חן בעיניהם של האנשים שהרגע ציינתי את שמם, הממשלה הזאת נופלת תוך שנייה. ומי יודע את זה ראשון? אדון בנט. הוא יודע את, זה נמצא היטב בתודעה שלו, וכל שיקול ביטחוני שיתבצע מעתה ואילך בממשלה הזאת הוא שיקול ביטחוני שטיבי ועודה ומסור עבאס צריכים לאשר או לא לאשר.
אני חושבת שרוב אזרחי ישראל מסונוורים מעט מהעובדה שחובשי כיפות קיבלו את הנהגת המדינה, והם לא מבינים שזאת הממשלה האנטי-ציונית הראשונה שקמה במדינת ישראל. היא לא לא ימנית, היא פשוט לא ציונית. היא בטח לא ימנית כשגנץ נפגש עם אבו מאזן ומתניע תהליך של היפרדות של שתי מדינות; היא בטח לא ימנית כשגלעד קריב החל את התהליך של הפיכת מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה עם חוק השוויון; היא בטח לא ימנית או יהודית כשאנחנו רואים פעם אחר פעם שהקורבן המיידי של הממשלה הזו זאת האוכלוסייה החרדית, היקרה ללבי, אשר אני אגן עליה כל עוד נפשי בי, שהנשים שם הפכו לקורבן הראשון של ליברמן שרצה לקחת אותם עם המריצות למזבלה. ובכן, הוא הצליח, נשים שיצאו לעבוד בעבודות של המקצועות החופשיים, שהרימו ראש, נאלצות לחזור הביתה בגלל הסנקציות שאתה, מר אורבך, חתמת עליהן. סנקציות שהן באמת גזירת גורל נגד הילדים של המשפחות החרדיות, שהדעת אינה סובלת, פשוט אינה סובלת.
והיא בטח לא ימנית כשאדון בנט מוותר מראש על מדיניות אין ההפתעות, מדיניות שנתניהו במשך עשר שנים עמד עליה, כי אנחנו לא מדינה וסאלית, אנחנו מדינה ריבונית, ואם נרצה להפתיע את איראן בכל תחום שהוא נתניהו עמד על זה שתהיה לנו את היכולת הזאת. בנט ויתר ביום, ביום שהוא הושבע לראשות ממשלה, נתן להם אחר כבוד. אחר כך כשהוא נפגש עם ביידן הוא ויתר גם על הזכות לדבר באופן דיפלומטי ומדיני על דבר הזה. לא מאבק מדיני יותר, ולא מאבק מבצעי יותר. על שני הדברים האלה אתם ויתרתם. הציבור לא יודע את זה, כי אתם באמת התינוק המפונק והמעורסל והמפומפם של התקשורת, שבאמת שנאה את הגוש הלאומי עד כדי כך שהיא הסכימה לקבל כל דבר, כולל את בנט שהיא שנאה רק לפני יומיים. זאת לא ממשלה ציונית וזאת לא הממשלה ימנית.
ובאשר לדמוקרטית, הנאום שלך שוב, כרגיל, בסגנון עדות עידית סילמן, מנומס, רהוט. אני לא מנומסת, אני צעקנית, אני גסה, אני באמת לא מאופקת כמוך, סלח לי על זה, אבל אני לא הפכתי חצי מהעם לקישוט סוכה, וזה מה שאנחנו. אתה יכול לדבר מכאן עד טימבוקטו על הרצון שלך להביא את האופוזיציה ולייצר ביחד ממשלה ומשטר דמוקרטי תקין. הלכה למעשה אנחנו קישוטי סוכה, אנחנו קונפטי. אין שום היגיון. ואנא, הסבר בשפתך הרהוטה כשיזדמן לך, מדוע הליכוד והרשימה המשותפת נמצאים ביחסי כוחות בייצוג בוועדות חשובות כמו ועדת הכספים, אני אשמח לדעת. אני ממש אשמח לדעת.
למה עוד זאת לא ממשלה דמוקרטית? מכיוון שמפלגה שפשוט נכחדה בסקרים, לא עוברת את אחוז החסימה, אפילו לא שישה מנדטים, מחוקקת חוק נגד מי שצובר כל שלושה שבועות מנדט נוסף. כרגע אנחנו כבר על 34 מנדטים. זה לא חוק נגד נתניהו, זה חוק נגד הציבור שרוצה את נתניהו. בואו נשים את הדברים על דיוקם, בואו נקרא לילד בשמו. כשאדם כגון גדעון סער, נטול תמיכה ציבורית, מרשה לעצמו לחוקק חוק נגד 33 או 34 או 35 או 40 או 50 מנדטים זאת לא דמוקרטיה, ואתה חתום על זה, כי אתה לא מפרק את הממשלה הבלתי אפשרית הזאת. מה שהם לא יעשו אתה שם מאחורי בנט.
מעבר לזה, יש לנו פה ראש ממשלה, ואני לא אפסיק לומר את זה, שכפה את עצמו על הציבור. אנחנו רואים בסקרים, המפלגות היחידות ששומרות על כוחן הן מפלגות השמאל. אתה יודע למה, אדון אורבך? כי השמאל מרוצה, כי השמאל יודע בדיוק מה הוא רואה, מנדט אחד של מפלגת שמאל לא ירד. תסביר לי איך זה. אם אתם כל כך ימניים וכל כך מקיימים את ההבטחות הליבתיות שלכם, איך זה שרק השמאל שומר על כוחו?
ואז קורים שני דברים, המפלגות הימניות שחברו לשמאל מאבדות את כוחן, והליכוד מטפס בצעדי ענק. בצעדי ענק. זה משקף יותר מכל את הסנטימנט הציבורי. אתה יכול לקרוא לזה ציוצים, אתה יכול לקרוא לזה השתלחות, אתה יכול לקרוא לזה מה שאתה רוצה, זוהי האמת, והאמת סופה לא רק להיאמר אלא גם לנצח. תודה רבה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
היו שלושה חלקים, החלק הראשון לא היה קשור להסדרים, והשני גם לא, השלישי כן.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
תודה. ברשותך, יושב-ראש הוועדה, הנאום שהכנת לעצמך – אני אומר שאתה הכנת לעצמך, ונשאת אותו כאן בפני חברי הוועדה – מיועד לאלה שנמצאים פה. לדעתי הוא מיועד יותר כלפי חוץ, ואולי כלפי אלה שיבואו ויטענו מה הממשלה הזאת, מה הקואליציה הזאת עשתה כדי לקרב את החלקים בכנסת שיהיו שותפים לדיונים.
אני לא יועץ תקשורת שלך, אבל לכאורה היית צריך להמתין עם ההודעה שלך לפחות עד שחבריך לקואליציה ימלאו את הכיסאות כאן מסביב לשולחן. כשנשאת את דבריך לימינה יש שני נציגים בוועדה הזאת, אתה היית היחיד, וגם עכשיו אתה יחיד. פה ושם נכנסת עידית סילמן, אבל ליש עתיד, שיש להם שני נציגים פה בוועדה, כשאמרת את דבריך אולי היה פה אחד, עכשיו שניים לא נמצאים. מפלגת העבודה לא נמצאת פה ליד השולחן, מרצ לא נמצאת ליד השולחן.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
סליחה, רם שפע נכנס אחרי שניר אורבך נשא נאום לאומה, ואני רוצה שהדברים האלה יכתבו בפרוטוקול. מרצ לא נמצאת פה; ישראל ביתנו גם לא הייתה כשנשאת את הנאום לאומה; כחול לבן לא נמצא פה; תקווה חדשה לא נמצאת פה; רע"מ, כשנשאת את הנאום היא לא הייתה פה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
זה אומר שאל תצפה ואל תבקש מאיתנו שנבוא ונשתף פעולה, אנחנו נמצאים פה, האופוזיציה נמצאת פה. רוב האופוזיציה נמצאת פה, אבל אתם לא נמצאים ליד השולחן. אז כאשר אתה בא להטיף מוסר ואתה מבקש לשדר מסר שאתם בסדר, אתם בעניין, ומבקשים מאיתנו לשתף פעולה, לפעול ולעבוד ולקדם את החוקים, אנחנו נמצאים פה, ואתם לא נותנים לנו את הכלים לפעול.
האשמת גם אותנו, וחלק מאלה שאתה מאשים אפילו לא יודעים על מה אתה מדבר איתם. אתה מדבר איתי על ציוצים או על רשתות. אתה יכול לבדוק את המכשיר שלי, אין לי דרך לעשות ציוצים ולא טוויטר, ואין לי דרך להיות מחובר לרשתות. על מה אתה מדבר? נגד מי דיברת? את מי אתה מאשים? איזה מין - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
מה זאת אומרת הוא יודע? אז איך אתה פונה? ואתה מבקש, ואחר כך עם זה אתה תנופף או שתשלחו את זה לבג"ץ להוכיח שאתם פניתם?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
לגופו של עניין, גם אם אין לנו דרך להצביע אנחנו נמצאים פה כדי לומר את דעתנו. לא נצביע כי אין לנו אפשרות להצביע. אני לא יודע אם ניסו כל דרך לבדוק שתהיה לנו אפשרות להצביע, אבל גם אין לנו כל עניין כאשר אין לנו אפשרות לקבל את מעמדנו בוועדות, כפי שזה כבר הוסבר בהרחבה על ידי קודמיי. ולכן אנחנו נראים כפי שאנחנו נראים, ואת זה כולם צריכים לדעת. אלה שאולי יש להם דרך להשפיע ולקבוע לקואליציה פה, אולי הם צריכים לדעת שמה שקורה פה בכנסת זה פשוט לתפוס את השלטון. איך אמרה חברתי זאת שיושבת לידי כאן?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
גלית. היא אמרה "ראש ממששת המנדטים", זה דבר שנקלט וחדר, והציבור יודע בדיוק שמדובר על אדם עם שישה מנדטים שצנח לו והוא ראש ממשלה, הוא תפס את השלטון, השלטון בידיו בלי שיש לו עורף ציבורי, מבלי שיש לו את הציבור שאיתו הוא יכול לדבר. ויש לו כרגע את המנדט, והוא עושה את מה שהוא עשה. אבל ודאי שבכנסת התמונה היא לא כמו שהוא יכול לצייר אותה. הוא יכול אולי רק לומר, יש לו את החברים מהמשותפת, יש לו את החברים מרע"מ. זאת המציאות, וכולנו יודעים את המציאות. בהמשך נתייחס לכל החוקים שנמצאים פה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, ידידי חבר הכנסת ניר אורבך, וחבריי, אני גם לא דיברתי דברים פוליטיים באופן כללי כשהייתי ביום חמישי, וגם היום, לא זאת הייתה התוכנית. אבל אני כן רוצה להתייחס למה שאתה חוזר ואומר כשאני אומר שאין ממשלה, וצעקת לי גם בוועדה שיש חוק. גם היום חזרת על זה שיש ממשלה. מבחינה חוקית יש ממשלה בישראל, לא חולק על זה. לגיטימית או לא לגיטימית, אני לא בטוח מה לגיטימי, מה לא לגיטימי, לא רלוונטי, לא זה הדיון. אמרתי שאין ממשלה בפועל בישראל. אין ממשלה בפועל, אין ממשלה מתפקדת. וההוכחה – אמרתי לכם, לא צריך ללכת רחוק, עזוב ימין, שמאל – כשאתה קורא לממשלה עם 62 מנדטים אחדות, קשה לקרוא לזה אחדות, כי זה 62 מנדטים. זאת אומרת, אם סופרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה פחות מאחוז, 61, 62. גם 63 זה אותו דבר. ההוכחה שאין ממשלה בישראל זה הנייר הזה. ותשאל את אנשי האוצר, הפעם האחרונה שהעבירו נייר כזה עם 62, 63 סעיפים אחרי שכבוד היושב-ראש הצליח, מפלגת העבודה, להוציא את רפורמת החקלאות, והצליח פלוני להוציא עוד עז ועוד עזה, עצם זה שלפקידים במשרד האוצר – שמחכים עשר שנים מאז 2000, סליחה, שמונה שנים, מאז 2013 – לא הייתה עדנה כזאת שהם יכולים להביא לממשלה נייר כזה. ואין שרים, כי הרי מה, המערכת הדמוקרטית, לא שאני כזה חסיד של הדמוקרטיה, היא שבאים אנשים וכל אחד מייצג חלק מהעם, ובסוף בתוך כל המערכת הזאת מורידים חלק מהדברים.
להגיע עם חוק הסדרים שיש שם מעל חמישה-שישה סעיפים, אני מדבר על 10%, לא אמור להיות יותר מ-10%, והיועצת המשפטית דיברה פה על 4%. בוא נגיד שיש פה חמישה-שישה חוקים, אני מוותר, ומביאים אותם לוועדה, זאת הוכחה שאין ממשלה מתפקדת בישראל, זה מה שאמרתי. אז אמרתי ואני אומר את זה שוב, הצלחתם וכל הכבוד לכם, הדחתם את נתניהו, הוצאתם את החרדים מהקואליציה. ותאמינו לי שאני האחרון פה בשולחן שמצר על כך. לא הרגשתי בנוח לא בממשלה הקודמת ובטח שלא הייתי מרגיש נוח בממשלה הזאת. ולכן ביודעין אני שמח לא להיכנס לקואליציה כזאת. אבל הצלחתם.
אבל תצליחו גם בעוד חלק אחד. חסר לכם עוד חלק אחד. אתה יודע, אתה תלמיד חכם, למדת. האחרונים מסבירים מה ההבדל בין ייאוש להפקר. בהפקר יש שני חלקים, יש הוצאה מרשות של מישהו, ולהיכנס לרשות אחרת. בייאוש זה לא יצא מהרשות כי זה לא. הצלחתם להדיח ממשלה, זה נכון. כרגע הצלחתם להדיח אותה. אין ממשלה מתפקדת, וזאת ההוכחה. זאת ההוכחה.
אני אלך גם לסעיף השני שדיברת עליו. למה אנחנו מחרימים את הוועדות ולא מכניסים חברים לוועדות? וכמעט עמדו לי דמעות לקרוא את המכתב של עידית ושלך על הרצון העז. בוא, אנחנו לא מוכנים להיות חלק מההצגה בכללים שאתם קבעתם. קבעתם שיש כללים. בכללים שקבעתם זה לא בכללים האלה, כי כשיש לך 63 מנדטים – אני בכוונה אתן לכם ספייר אחד – מול 57 מנדטים, החלוקה בוועדות המהותיות, כולם, לא ועדה אחת, עזבו, כל הזמן אתם חוזרים לוועדת הכספים, עזבו את ועדת הכספים, בעבר כשעשו את זה בוועדת הכספים, אותו אלקין עם התחכום שלו נתן תשובה בוועדת הכלכלה. אבל מה לעשות, אין ממשלה, יש מין קואופרטיב של שמונה מפלגות, אז כל מפלגה אומרת: רגע, ועדת הכלכלה שייכת לי, אל תיגע בה; ועדת הפנים שייכת לי, אל תיגע בה; ועדת הכנסת שייכת לי, אל תיגע בה. אבל בסוף התוצאה היא שכשאתה נכנס לכל ועדה שתבחר בכנסת יש למפלגה עם שישה מנדטים את אותו מספר שיש למפלגה עם 30 מנדטים. אז בוועדת הכנסת זה ימינה; בוועדת הכספים זאת הרשימה המשותפת; בוועדת הכלכלה זאת רשימה אחרת. בסוף זאת המציאות שנוצרת.
ובכללי המשחק האלה – אני לא מאמין בבג"ץ ולא חושב שבג"ץ ישנה את זה – שברתם את כללי המשחק, אל תבואו ותתלוננו. אנחנו נהיה כאן, נבוא, נתריע בפני העם היושב בציון, ונעשה את זה משתי סיבות, א'. להראות את מה שאתם עושים; ב'. אני אומר לך היום, כשתיגמר הממשלה – שאיך שלא תקראו לזה, הקואליציה הזאת שהצליחה להדיח ממשלה – ותחזור ממשלה אחרת, ולא משנה כמה זמן זה ייקח, חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, עשר שנים, זה יתהפך, וכל אנשי השמאל שעכשיו חוגגים ונהנים מהמעשה שלכם ייהנו מהצד השני. תאמינו לי, יעשו את זה הכי טוב. אנחנו נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם, שכולם יזכרו. ושיזכרו שהדבר הזה קיבל חותמת של בג"ץ, ולא תהיו רלוונטיים, נשים את כולכם בוועדה למעמד האישה בראשות רע"מ, וזה יהיה בסדר גמור. ככה זה ייראה. זה בנושא הזה.
אנחנו לא חייבים להיות חלק מהמשחק הזה, לא מוכנים להיות חלק מהמשחק הזה, ולא נהיה חלק מהמשחק הזה, לא בגלל חבר אחד בוועדת הכספים. גם אם בוועדת החוקה הגעתם לאיזון, לא הגעתם, קחו את המס' של החברים, אתם צריכים להגיע. אותו דבר בוועדות החדשות. הקמתם שלוש ועדות סטטוטוריות, ואתם נותנים לנו הצעה לשלוש ועדות לניפוח בלונים, זאת האמת. ומול זה הצעתם לנו שלוש ועדות לניפוח בלונים, אנחנו ננפח בלונים בלי אישור ועדת הכנסת. יש לי חדשות בשבילך, אנחנו נמשיך לנפח בלונים בלי אישור ועדת הכנסת, לכן אין לנו צורך בוועדה. אז אולי יפסידו שלושה חברי אופוזיציה עוד 1,000 שקל בשכר ועוד עוזר פרלמנטרי, בראוו. לא נשתתף במשחק המטופש הזה.
ועכשיו אני רוצה להגיע לעצם העניין. אמרתי את זה גם לך, יצאת בדיוק, נתת למישהו אחר לנהל את הוועדה באותו מעמד, אבל אמרתי לך את זה. אם אתה רוצה שיהיה דיון ענייני היום, ודיון ענייני ללא פיליבסטר, וכמו שבדיון הקודם דיברתי על עצם העניין, צריך לקבל החלטה עקרונית על מס', לא על איזה חוקים. אני מבין שיהיו חילוקי דעות בתוך הקואליציה, יהיו חילוקי דעות בין הקואליציה לאופוזיציה, זה בטוח, אתם לא חייבים לקבל את עמדת האופוזיציה, אבל קודם כל את העיקרון. לא יכול להיות שבימי הדיונים שנותרו לוועדות ידונו כאן על 62, 63 סעיפים כפי שיש כאן. וצריך לקבל החלטה עקרונית על מס', ארבעה, שישה, שבעה. רוצים לעשות היסטוריה? במקום ארבעה חוקי הסדר, שמונה, אבל לקבל החלטה עקרונית כמה. יכול להיות דיון ענייני על כל חוק, ולא משנה מה הוא יהיה, כמה זמן יכול להיות דיון. זאת אומרת, יש פה 70% מהחוקים, דבר ראשון, שגם הייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל לא צריך את הייעוץ המשפטי של הכנסת, כמו שאמר ידידי אבי מעוז, כל ילד שיקרא, תביאו ילד בן 12, אני מוכן שתיקחו שלושה ילדים, תיקחו ילדים שמאלניים. אתם יודעים מה, שיהיו ילדים שמאלניים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שיגידו לך על 70% מהחוקים האלה שאין להם שום קשר לא לתקציב ולא להתנהלות הכלכלית, ותחליטו ש-70% מהחוקים הולכים לרדת. אל תקבלו את כל עמדת הייעוץ המשפטי. אתם רוצים להשאיר שני עזים שהיועץ המשפטי מתנגד להם, ואתם רוצים להוציא למישהו את העיניים? תשאירו. אבל דיון ענייני. ואני מדבר כרגע על ענייני, לא פוליטי. דיון ענייני על חוקים שיש להם משמעויות הרות גורל על אזרחי ישראל. תחליטו כמה אפשר בתוך חודש ימים בוועדות, כשהקשב הוא על התקציב, הקשב הוא על הגירעון, הקשב הוא על קורונה, הקשב הוא על דברים נוספים. כמה נראה לכם, חברי הכנסת, כי מהממשלה אני לא דורש את זה, כי את שר הבריאות אני לא רואה מטפל בקורונה, אני רואה אותו מטפל בהרבה דברים; את שר המשטרה אני לא רואה מטפל בבעיות של המשטרה, אני רואה אותו מטפל בהרבה דברים; שרת התחבורה סיימה עם גובה מיזוג האוויר ברכבות? כבר הסתיים העניין או שאנחנו עוד באמצע האירוע הזה?
חבר'ה, תהיו רציניים כמה אפשר לדון, תקבלו החלטה עקרונית, ואז אפשר להיכנס לאיזשהו דיאלוג. אני מסכים, ידינו על התחתונה, אנחנו לא חברים בוועדות, אבל יש איזשהו דיון אינטליגנטי. כל זמן שאנחנו דנים על 60, 70, 60 ומשהו חוקים, זה לא רציני, אי-אפשר לדון עליהם. ואמרתי שוב, יש פה 70% שלא קשורים. גם על ה-30% שקשורים צריך שיהיה קשב גם של חברי הוועדה, גם של האנשים שיש להם אינטרס. ובדבר הזה צריך לקבל החלטה עקרונית מה אנחנו משאירים פה, מה אנחנו לא משאירים משלושת החלקים האלה, כמו שאמרת, חלק שהוא ממש תקציבי, חלק שהוא אולי נוגע, וחלק שהוא בכלל לא קשור. צריך לקבל החלטה עקרונית כמה אנחנו משאירים מתוך העניין הזה, ואז יכול להיות דיון ענייני.
אם לא, נשב פה עד תשע בערב, תסביר גלית דיסטל בצורה מאוד יפה שכל העם רוצה את ביבי, יסביר אבי מעוז, שאני דווקא מסכים איתו עם כל מילה, שחוק הכשרות זה הרס הדת והרס הרבנות, ונדון. כרגע הדיון בוועדת הכנסת צריך להיות ענייני על הנושא הזה, על כמה חוקים בוועדות הכנסת אפשר לדון. ואם הגונים אתם זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות. תודה רבה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
דבר ראשון אני רוצה להזכיר שהיום יום פטירתו של חנן פורת, זכרונו לברכה. אין לי על המנוח, אבל באחד הראיונות הראשונים שלי העלו אותי לעימות מול אחד מהאנשים שנורא נורא כעסו שאנחנו לא מוכנים ללכת לקואליציה עם רע"מ, דווקא מישהו מהליכוד. העלו אותנו לראיונות, ובהתקף הזעם שלו הוא צעק עליי שאני כמו חנן פורת. אז אמרתי, אם כך מקללים אותי בשעת הזעם, הלוואי שאזכה להיות כמו חנן פורת בעמידה על עקרונות, בשילוב בין עקרונות לפוליטיקה. ואני מקווה שיהיו לנו עוד הרבה אנשים כמו חנן פורת. לצערי, הרבה מאוד אנשים שמספרים לעצמם שהם מייצגים את הציונות הדתית, את הציונות הדתית הפוליטית, שכחו מהר מאוד מה תפקידם של עקרונות בפוליטיקה.
אבל אני רוצה להתחיל, וננסה לעשות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, דבר ראשון, דיברת על ממשלת אחדות. דווקא עיתונאי שלפחות בתחילת הדרך, אני מקווה שלאט לאט הוא מתפקח יותר ויותר, אבל הוא לא התנגד בצורה חריפה מדיי לממשלה שהקמתם. חגי סגל אמר שאם אתם תקראו לממשלה הזאת ממשלת אחדות רק תחזקו את התחושה שאתם הולכים בדרכו של אורוול, ציטוט שלו. ממשלת אחדות שהייתה ממשלת אשכול בגין, 111 חברי כנסת שתמכו בה, מייצגים 92.5% מהאוכלוסייה. ממשלת פרס שמיר 97%, ממשלת אחדות. טוב, לא טוב, אפשר לדון, אפשר להתווכח אם זה שיתוק, אם זה לא שיתוק, אם זה מייצר אחדות, אם זה מייצר פילוג, אבל כל זה קודם רק בשביל שנדע על מה אנחנו מדברים כשמדברים על ממשלה אחדות. אריאל שרון הקים שתי ממשלות אחדות, אגב, לא היו תוצאות כל כך טובות מאותה אחדות, אז לא הייתי ממהר כל כך לשמוח באחדות.
היו"ר ניר אורבך
¶
תסתכל שמאלה אל מי שישבה לידך לפני זה לגבי ממשלות אחדות, איזה החלטות הן קיבלו, ומי היה שותף להן.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
וממשלות האחדות של אריאל שרון, שהתאחדו בצורה מאוד טובה כנגד גוש קטיף, כנגד צפון השומרון, 80 ח"כים, 85 חברי כנסת. נתניהו וממשלתו השנייה, 94 חברי כנסת, אחרי שמופז הצטרף. אפשר לדבר אז על ממשלה אחדות, אפשר לדבר אז על קצוות, אפשר לדבר אז על איזשהו משהו שמייצר – אני יודע, קראתם לזה פיוס, שינוי, איחוי, אפשר, לא יודע, בתיאוריה, במקרים כאלו לייצר לטובת איזושהי משימה לאומית גדולה, זה היה במלחמת ששת הימים. לא יודע, אפשר, אפשר לחשוב על זה. להקים ממשלת 61, אתה רוצה מאוד 62, תקרא לה 62, אין בעיה, שמבוססת על גניבת קולות כפשוטו, שחלקים מתוכה קיבלו את הקולות שלהם כי הם הבטיחו ונשבעו שהם לא ילכו לממשלה הזאת. לא אולי, לא בכאילו, לא בספק, יומיים-שלושה לפני הבחירות מסבירים לנו שמה פתאום, בשום פנים ואופן הם לא ילכו לממשלה הזאת.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כן, כמובן. אז אחדות זה לא. זה הרבה מאוד דברים, אבל אחדות זה לא. סתם, אתה יודע, רק בשביל המילים, שלמילים עוד יהיה איזשהו ערך בעולם שבו אנחנו חיים, כדאי, עשרת ימי תשובה לדבר אמת, טיפה. לא להתפרע, שלא תהיה לנו יותר מדי אמת, שלא נחטוף מינון יתר, אבל קצת, טיפה אמת. אז לעניין הגדרתה של הממשלה כממשלת אחדות, קצת קשה, מה שנקרא.
אבל מפה נעבור לזעקת הקוזק הנגזל, מדוע האופוזיציה לא מצרפת את נציגיה. באמת, אתם כל כך רוצים שנשב כמו עציצים בהרבה ועדות, חסרי השפעה, חסרי משמעות, עם רוב מדומיין שהמצאתם לעצמכם, שלא עומד בתנאי החוק, ולא עומד בשום קריטריונים, ושום סטנדרט, ושום הוגנות. ולמה אנחנו לא משתפים עם זה פעולה? באמת, מה נפל עלינו שאנחנו לא חושבים שמאחר שהחוק קובע שצריך שיהיה איזשהו יחס הגיוני כששישה מנדטים זה כמו 30 מנדטים? משהו בעייתי אצלנו. כנראה שהמתמטיקה שלימדו אותנו – אתה יודע שהמתמטיקה הבינארית מבוססת על אמת ושקר, אחד ואפס. יש לנו איזשהו חוש מתמטי של אמת ושקר. ממילא כשאתה מתקדם עם ממתמטיקה בינארית למתמטיקה עשרונית אתה מבין ש-30 זה יותר משישה. אבל אין לך את היסודות כשאתה לא מבין מה זה אחד, מה זה אפס, מה זה אמת, מה זה שקר, כנראה שאתה לא יכול לטפס גם למתמטיקה עשרונית, ואולי מתמטיקות יותר מורכבות למעלה. אני לא יודע את הסדר המתמטי שבו שישה מנדטים יוצא 30, את זה אני עוד לא יודע.
היו"ר ניר אורבך
¶
תקשיב, היו לפחות ארבע מערכות בחירות כשראש הממשלה לשעבר עשה קמפיין על הציונות הדתית והסביר למה המפלגה הגדולה היא זו שקובעת, ושמחה עוד נמצא בקמפיין הזה, זה הכול. אתה יודע, אמת ושקר, אחד ואפס, יש גם משחק ל-61, זה הכול. אתה עוד תקוע שם. בסדר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הרכבת הממשלה, אמרתי, הקמתם ממשלה עם תומכי טרור בניגוד להבטחות שלכם, בסדר, רק אל תקראו לזה ממשלת אחדות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
עברתי ליחס בוועדות, זה דיון אחר. אני יודע שאתם מערבבים, אבל שמעתי אותך בהתחלה מסביר שבציוצים אנחנו מערבבים, אז לפחות חשבתי שפה לא נערבב, לכן חילקתי את דבריי, קודם על הממשלה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
מאוד פשוט. לכן אני אומר, דבר ראשון אין אחדות בממשלה שמוקמת גם בשקר, גם עם 61 מנדטים, גם לא משקפת אפילו לא את חבריה, אפילו לא את מצביעיה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הראיתי מה זה מס' של אחדות – 111 ח"כים, 97 ח"כים, 90, 85, 80, נו, מילא, משקף חלקים גדולים מהעם. להקים ממשלת 61 צרה שקונה אצבעות מהרגע להרגע, לקרוא לה ממשלת אחדות?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
שמחה, גם הזכרת, רם לא שמע את זה, שמחה הזכיר ממשלת אחדות בראשותו של הליכוד - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כי מה שניר אמר, כשיש ראש ממשלה ימני בראש ממשלה שקוראת לעצמה ממשלת אחדות - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
- - אותי זה מפחיד. זה פשוט החידוד. כאשר יש מישהו שקורא לעצמו ראש ממשלה ימני ואז הוא מקים ממשלת אחדות, אני יודע שאותי יזרוק מהבית בסוף.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני ארגיע אותך, התנתקות לא תהיה. בשום פנים התנתקות לא תהיה, אני רוצה להרגיע אותך.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
ב-300% התנתקות כמו שהייתה בתקופת הליכוד לא תהיה בממשלה הזאת, אתה יכול להירגע, שמחה. אני אומר לך, לא תהיה התנתקות בשום פנים ואופן.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני רק מבקש, אם אפשר, שראש הממשלה הימני שלנו יתייצב באולפן טלוויזיה נגיד, ואת ההבטחה הזאת שלך יכתוב על נייר וגם יחתום. כדי שאני אהיה רגוע שעל מה שהוא כותב וחותם באולפן טלוויזיה, לפחות אני יודע שאת זה הוא לא עושה. אז שיכתוב שיש התנתקות, אני אדע שזה לא יקרה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
דיברנו על ממשלת אחדות שאיננה אחדות, דיברנו על ועדות שאינן ועדות, דיברנו על יחסים מתמטיים שאינם יחסים מתמטיים. ובכל זאת אנחנו עוסקים בנושא. אחרי שדיברנו על למה אנחנו לא מצטרפים לוועדות הפיקטיביות שניסיתם להקים לנו, מגיע פה חוק הסדרים, ואת חטאיי אני מזכיר היום. הייתי פעם חלק ממה שהיום נוהגים לכנות הדיפ-סטייט, הייתי מתמחה במשרד המשפטים. ואני יכול להגיד לך שבלילות התקציב הארוכים יצא לי להתעסק עם חוקי תקציבים כמתמחה בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אתה מן הסתם מכיר את המקום מהחוויות שלך גם, בתוך משרד ראש הממשלה יש איזה מקום שיושבים בצד ומחכים שייצאו הניירות החמים ממכבשי הדפוס של משרד האוצר בדרך לאישור בישיבת הממשלה, יש שם איזה אזור המתנה קטן. כשנמנמתי שם בלילות התקציב הארוכים, אם היית מעיר אותי אחרי שעתיים של שינה ושואל אותי האם חוק ההסדרים הזה עומד בכללים של משרד המשפטים, הייתי אומר לך שלא. ולא רק אני, אני חושב שגם המאבטחים ועובדי הניקיון.
באיזשהו שלב אני בטוח שגם ברדיוס מסוים כל מי שנוכח יודע שמשרד המשפטים היה עומד כחומה בצורה לא לעשות חוק הסדרים שכזה. מה הכללים? מה ההשלכות התקציביות? מה פתאום מכניסים דברים שלא קשורים לתקציב, מה פתאום מכניסים כל כך הרבה. היו מצטטים כמובן את ההלכות של בית המשפט העליון בעניין, מה אפשר ומה אי-אפשר, היו יודעים להסביר היטב, והדבר הזה לא היה חוצה את סף הדלת, והיה נעצר עוד לפני שהוא יוצא ממכונת הצילום הגדולה והמשוכללת ששם. המהדק לא היה עובד, פשוט אין שם עובי כזה, להדק כזה עובי של מסמך לחוק הסדרים.
והפלא ופלא מביאים לנו כזה דבר. אז נכון, גם אחרי מה שאנחנו עשינו בתוך הממשלה, בתור מתמחה אני זוכר, אחר כך זה הגיע לכנסת, אני יודע כמה קיצצו את זה בכנסת. אבל לא היו חולמים, היועץ המשפטי לממשלה לא היה חולם לאשר היקף כזה של חוק הסדרים אפילו לא לקריאה ראשונה. והינה, ראה זה פלא, רק קמה לה ממשלת האחדות המדומיינת, האחדות, אתה יודע מה, עכשיו אני מבין, לקח לי זמן, אבל מזל שדיברתי מספיק זמן והפרעתם לי, נחת האסימון איך נוצרה פה אחדות. נוצרה פה אחדות בין שלוש מפלגות.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
תדע לך שיש כאלה שלא יודעים מה זה אסימון. כשאתה מדבר על חבר'ה צעירים הם לא יודעים מה זה אסימון, אז אולי צריך לחשוב על זה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אבל קח בחשבון שכשאתה אומר "אסימון" צופי ערוץ הכנסת הצעירים לא יודעים במה מדובר. הם לא יודעים מה זה אסימון.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אבל כשאני אומר "אסימון" אנשי הדיגיטל המוכשרים של ערוץ הכנסת ישימו ציור.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בדיוק. אז נפל לי האסימון איך נוצרה פה ממשלת אחדות. כי אתה צודק, גם מבחינה פוליטית 61, לקרוא לזה ממשלת אחדות זה באמת אורווליאני. אבל יש פה אחדות נדירה בין כמה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בדיוק, הינה, אני שם. אני שם לגמרי. נוצרה פה אחדות נדירה בין שלוש מפלגות עיקריות, מפלגת ימינה, יחד עם מפלגת בג"ץ, יחד עם מפלגת היועמ"ש, מפלגת סלאח א-דין. והאחדות הזאת באמת מקיפה כל כך הרבה, שאתם יכולים להעביר דברים שבממשלה רגילה אי-אפשר להעביר. אפילו רוב של 61 לא מסוגל להעביר דבר כזה, אפילו רוב של 90 ח"כים לא מסוגל להעביר מה שאתם מסוגלים להעביר. אחדות שכזאת, שהוא מאשר לכם כל דבר שאתם רוצים ביחסי עבודה כל כך חמים, כל כך נדירים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ובאמת אני רוצה לחזור, ובזה נסיים, כי אנחנו נדון אולי על פרקים ונראה מה אנחנו יכולים להוציא, יש יום ארוך, תשע הצבעות. אני לא אהיה בהצבעות, אבל בסדר, ננסה בכל זאת. לא, לא נהיה בהצבעות, אין לנו זכות, מה, בשביל מה נהיה?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אבל אמרת "איש ימין", אז באמת אנחנו יודעים שיוחנן כהן גדול 80 שנה היה כוהן גדול בסוף נהיה צדוקי. זאת אומרת, זה שבא מישהו עם רקע זה לא מרשים אותנו. אנחנו יודעים "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". זה שלבן אדם יש ברקורד שהוא היה איש ימין פעם זה לא אומר שהוא איש ימין גם היום.
היו"ר ניר אורבך
¶
זה שתגידו את זה ותצעקו את זה בקול זה נחמד, לצורך המליצה ולצורך הפרוטוקול זה נחמד להגיד את זה, אבל אלו אמירות בעלמא.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ניר, אני לא, אנמק מאוד. קודם דיברת להזכיר לי מה קרה בהתנתקות, ממשלת ליכוד, היו אירועים על הגדר שהתחילו כבר ב-2018, ביום אחד 55 הרוגים בצד הפלסטיני, שהתקרבו לגדר יותר מדי. ממשלת הימין החזק שלנו של נפתלי בנט נותנת לאדם להתקרב עד חרך ירי ולירות מטווח אפס.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
רגע, להכניס ברזל לרצועה, מה שלא קרה מ-2014, זה צעד פוליטי ימני? אני מנסה להבין. בוא נעבור אחד אחד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, באמת, הוא הסביר לנו שזאת ממשלת ימין, לא היית כנראה, לא שמעת בהתחלה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הבנתי. אני לא מבין איפה הצד הימני בלהכניס ברזל לרצועה, שלא קרה מאז צוק איתן. אני לא מבין איפה הצד הימיני בלתת לאנשים להתקרב עד הגדר לטווח אפס, שם אני לא רואה את הצד הימני. אני לא רואה את הצד הימני בכך שבכלל לא הוגשו אף יחידות דיור, מת"ע בוטלה, שביתה של יומיים כבר נתנה תירוץ למה שנקרא כיוון דאדחה אדחה, ולא צריך בכלל. אבל איך מראש העלו למת"ע בכל מועצת בנימין, המועצה הגדולה ביותר ביהודה ושומרון, 14 יחידות דיור.
היו"ר ניר אורבך
¶
איך עבדו שם, ומה לא הגיע, ומה כן הגיע למת"ע. וזה נחמד לזרוק הכול על ראש הממשלה ועל הממשלה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אבל, ניר, לדעתי אתה חבר בשדולת ארץ ישראל, חבר שלא באת, היית שומע גם אתה בזמן אמת. אנחנו שמענו, עשינו את הסיור המקצועי שלנו על הנושא הזה. כולנו. לצערי, לא היו נציגים כל כך מהקואליציה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אבל שמענו את הדברים, אז זה לא נראה לי כל כך ממשלת ימין. גם לא לאשר ולהעלות למת"ע תוכנית של ח'אן אל-אחמר חדש. אני לא מדבר על ח'אן אל-אחמר הישן, שזה בכלל בוודאי ממשלת ימין שמפנה את ח'אן אל-אחמר ומסדירה את ההתיישבות הצעירה, וכל הדברים הנפלאים של ההבטחות. אבל אני מדבר על ח'אן אל-אחמר חדש שמקימים בתוך גוש עציון, חירבת זכריה, מעלים אותו למת"ע לפי תוכנית של הרשות הפלסטינית, איך לייצר טריז חדש בתוך גוש התיישבות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא אומר "בנס". אז אני אומר שאני יכול לעבור על עוד כמה צעדים ימניים שהממשלה הזאת עשתה, אבל אנחנו מביאים את הדברים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
פשוט אמרת שאני לא מביא נתונים, אז הבאתי ארבע דוגמאות, לא הרבה, אני יכול להביא 20.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
זה נראה לי נאום של איך אנחנו מתנגחים ביושב-ראש הוועדה ניר אורבך. כך זה נראה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
סליחה, איתן, אני מצטער, שכחתי דוגמה אחת. שר הביטחון בני גנץ, הוא שכח שהזכרתי אותו - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אין בעיה. אבל סליחה ששכחתי את שר הביטחון בני גנץ, ראש המפלגה שלך, שהלך לדאוג להלוואת גישור כדי שיוכלו לשלם משכורות למחבלים, גם צעד ימני ממש נפלא. ומאיזה כסף לעשות את זה? מהכסף שמשלמים המתיישבים ביהודה ושומרון. זה ממש – אורוול באמת היה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אתה מזכיר לי כל הזמן דברים טובים. גם בחוק האזרחות – הינה, הוא אמר שאני רק תוקף אותך, ודיברתי על בנט וראש הממשלה, אז נדבר גם על איילת שקד.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אפשר לחשוב שכשסמוטריץ' היה שר בממשלה לא עברו מזוודות עם מזומנים לעזה, לא עברו. כשסמוטריץ' היה שר בממשלה לא היו שיתופי פעולה בין שר האוצר לבין הרשות הפלסטינית, לא היו. לא היה נוח לדבר, אבל היו גם היו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
שלום, מיכל, על מרצ סוכם שאני לא מדבר, יש מספיק אחריות. לא סתם נזכרתי ביוחנן כהן גדול, ניר, גם כמובן בגלל שאמרת שראש הממשלה שלנו הוא איש ימין, שזה סיפור יפה על העבר אבל לא על העתיד.
היו"ר ניר אורבך
¶
אבל, חבר הכנסת מלכיאלי, ביקשנו, באמת, תן לו לסיים. אתה רוצה להירשם לדבר, אני אתן לך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
מאחר שדיברנו על יוחנן כהן גדול, שהיה 80 שנה כהן גדול ולבסוף נעשה צדוקי, שנאמר "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", צריך גם לומר על משהו אחד טוב שהוא עשה, הוא ביטל את המעוררים. זה היה אחד הדברים, ועל זה הוא קיבל הרבה מאוד מחמאות. כשהיו אומרים בבית המקדש עורה השם למה תישן? ואת זה הוא ביטל. אמר לא יכול להיות, השם לא ישן, משגיח על כולנו מלמעלה. אבל המעוררים בהקשר הזה, שנועדו להסב את תשומת הלב, כך אומרים המפרשים על המקום, הרי זה כתוב בפסוק, זאת לא הייתה המצאה. יש פסוק שאומר עורה השם, למה תישן, אבל אנחנו יודעים שהשם לא ישן. כאשר האויבים, כך אומרים המפרשים, כאשר האויבים חוגגים והיהודים בצרה זה נראה כאילו השם ישן, לכן מופיע הפסוק עורה השם למה תישן. זה נראה כאילו.
אז אני חושב שכדאי שלפני שאתה מסביר על איך עושים עקרונות, ואיך עושים פוליטיקה, ומה מקדמים, ומה לא מקדמים, תדע לך שכאשר האויבים שמחים והיהודים עצובים כנראה שזה נראה, לפחות נראה לא בהשגחה חזקה. לא ממש מישהו משגיח עלינו בצורה טובה, ולכן אנחנו אומרים לפחות בפסוק עורה השם למה תישן. זה זמן טוב להתעוררות לא רק להשם. זה זמן טוב להתעוררות לכולם.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אוסאמה, מה אתה אומר על נסיעה של בנט בשבת? איך היית רואה את הדברים? מה דעתך על זה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל גם לדבריו של כבוד היושב-ראש, באמת, חלק מזה, והייתי רוצה לשמוע מה רם שפע היה אומר על זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
על הממשלה הימנית עם ראש ממשלה ימני. ובאמת, בשטח אנחנו רואים שההשפעות שלכם בהרבה דברים, במיוחד בכל מה שקשור לשלום ולתהליך השלום ולמפעל ההתנחלויות, אז זה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
וגם לעניין הזה, שמחה, היית במשרד המשפטים, ואני אומר לך, מי שהתחיל בכל העניין הזה של חוק הסדרים עם עשרות חוקים שאינם קשורים לעניין ולא ממין העניין, ותקציב דו-שנתי, זאת לא הממשלה עכשיו, פשוט הם מעתיקים את מה שעשיתם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
עשיתם, הליכוד וכל הממשלות הקודמות. הם פשוט לומדים מכם, אבל הם גם משפרים, הם משדרגים. אז עכשיו יש לנו 60 חוקים. זה אחרי ההתערבות של יושב-ראש הכנסת שהוריד.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הוריד שליש. הוא אומר שהוא הוריד שליש, אז זה גם חשוב. אבל גם ליועץ המשפטי הם לא שומעים. אני מסתכל על רשימת החוקים, יבגני, איך אפשר לעשות 60 חוקים כאלה עם רפורמות ענק בשישה שבועות. מה, אתם עושים צחוק מהעבודה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אוסאמה, אם התקציב לא יעבור נלך לבחירות. תרדו לארבעה מנדטים, אז לפחות תשמרו על שישה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל זה תקציב, אני לא מדבר על תקציב. תקציב, תביא את זה, נעשה את זה בחודש וחצי, אפשר. אני מדבר על חוק ההסדרים עם 60 חוקים. מה זה קשור לתקציב? תגיד לי. חוק היוועדות חזותית שרציתם לעשות בגלל הקורונה, ואתה זוכר שהיינו בוועדת החוקה, ואז אמרתי שאו-טו-טו יעשו את זה הסדר קבוע. מה זה קשור עכשיו לתקציב? מה זה? ועוד עשרות חוקים כאלה. אפילו היועצת המשפטית אומרת שחלק גדול - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כבאות והצלה, תגיד לי, מה זה עכשיו? למה עכשיו בתוך שישה שבועות צריך לעשות רפורמה והסדרה בנושא כל כך חשוב? כבאות והצלה. למה אי-אפשר לעשות את זה בניחותא? בשיקול דעת? לשמוע את כל הגורמים. ובאמת אולי צריך לעשות שם רפורמה. אבל למה עכשיו? איך אפשר עכשיו לעשות את כל החוקים האלה? אז חאפ-לאפ, יאללה בוא נעשה את זה כי צריך לגמור את זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, יש 44 חוקים רק בחוק התוכנית הכלכלית, בחוק ההתייעלות הכלכלית 18 חוקים, 62 חוקים? ריבונו של עולם, בחוק היוועדות חזותית על הקורונה לקח לנו אולי חודש לעשות את זה, אז איך אתם רוצים לעשות את כל החוקים האלה? וראיתי את החלוקה. לוועדת החוקה יש עשרות חוקים, לוועדת הפנים - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
- - ועדת העבודה, ועדת הכלכלה, ועדת הכספים, שגם בנוסף לכל הדיונים על התקציב היא צריכה לעשות חלק גדול מהחוקים האלה שיש בהם מס הכנסה, וכל הדברים האלה. אני לא יודע. מה קרה. אם זה באמת כל כך קשור אינטגרלית אז תבואו ותגידו לנו: תשמע, אתה יודע מה, על מנת שנעביר את התקציב יש עוד ארבעה, חמישה, שישה, שבעה חוקים שצריך לעשות במקביל. בועז, תבואו ותגידו, אז אנחנו לא מתנגדים, אבל איך אפשר 60? אני זוכר את בועז ואת מיקי לוי שהיו בוועדת הכספים כשהיינו ביחד, כשהממשלה הקודמת הביאה ב-2017, התקציב האחרון, עם הרבה חוקים בחוק ההסדרים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
סובה, זה לא רציני, זה אפילו לא חוקתי, לא הגיוני לעשות את כל הדברים האלה, במיוחד כשיש חוקים שבאמת חשובים ביותר.
נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש, ראיתי שחילקתם לכל הוועדות, רק לוועדה למעמד האישה אף חוק לא העברת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל אני רוצה להגיד לפרוטוקול, כמו שחבר הכנסת פינדרוס אוהב להדגיש, ישראל ביתנו – וגם איפה רוטמן? גם רוטמן הלך – אני לא מבין, זאת נטייה כזאת לבוא ולהגיד וללכת, ולא לשמוע תגובות?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני כבר שנתיים וחצי בכנסת שואל את עצמי מה זה הדבר הזה, אתה בא, אומר משהו, אתה רוצה לשמוע תגובה ואתה הולך. לא הבנתי את זה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אז הינה, אני אומר לפרוטוקול, כל החשש של חבר כנסת רוטמן, ואני בטוח שהוא שומע אותי בטח במשרד, לגבי התנתקות, לגבי דברים, אז אני כבר עכשיו יכול להסיר את החשש הזה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חברים, לא רק פרוטוקולים זוכרים, גם ההיסטוריה זוכרת שמפלגת ישראל ביתנו היא המפלגה שהתנגדה לתוכנית ההתנתקות, ושני השרים מטעמה שילמו מחיר פוליטי ופוטרו מהממשלה בגלל שהם התנגדו להתנתקות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
פינדרוס, אם תפריע אני לא אדבר, תדבר ואני לא. תכבד. תכבד אותי לפחות. לפחות בחמש דקות האלה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני אוהב לדייק. מבחינה היסטורית, הרבה אנשים פה באים לכנסת וזורקים כל מיני סיסמאות, אז הם לא יודעים מה היה פה לפני עשר שנים, לפני 20 שנה, לפני 30 שנה. לפחות תלמדו, תבדקו את זה, מה היה בהתנתקות, מי ישב עם מי, איזה ממשלות היו. תלמדו את זה, ואז תבוא ותציגו עובדות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי הניסיון הזה כל הזמן לערבב בין פילוסופיה למתמטיקה. אתם רוצים לדבר בפילוסופיה דברו בפילוסופיה, אבל מתמטיקה זה מדע מדויק. ואני אומר את זה כל פעם, ארבעה סבבים של בחירות נתניהו לא קיבל 61. אפשר להמשיך להגיד בוא נלך פעם חמישית, בוא נלך פעם שביעית, בוא נלך פעם שמינית, עד שנתניהו יקבל קואליציה של 61. הוא לא קיבל. להגיד היום שרוב העם רוצה את נתניהו, אז התשובה היא לא, רוב העם לא רוצה את נתניהו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
כי ארבעה סבבים סיימנו בזה שאין 61 לנתניהו. תכף אני אגיב גם להערה שלך, מיכאלי, שנייה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
ופה אני עונה גם לפינדרוס. כשאתה אומר שאתם תחזרו על שלטון ותהפכו את זה חזרה, לא, לא תהפכו את זה חזרה. כי מה שהיה, אתם התרגלתם שאתם שולטים, וזה לא אמור להיות ככה. בקואליציה של 61, 62 – אגב, מה מפריע לכם להיכנס לקואליציה ולקבל את קווי יסוד של הממשלה? מה מפריע לכם? אפילו לא ניסיתם לנהל משא ומתן.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לך לא אכפת ללכת פעם חמישית לבחירות, פעם שישית לבחירות, לא אכפת לך. כל עוד נתניהו לא היה מקבל 61 הייתם הולכים איתו גם פעם חמישית ושישית.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני שמח לא להיות בממשלה הזאת. אנחנו מוכנים לשלם כל מחיר לא להיות חלק מהממשלה הזאת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה מה שעשיתם בצורה עיוורת, לא משנה לכם שהמערכת הפוליטית נמצאת במשבר הכי נורא בהיסטוריה של המדינה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
מה זה עכשיו? אני מדבר איתך על לפני הקמת הממשלה. ארבע פעמים הלכנו לבחירות ולא קיבלת 61, אז תעשו שינוי בחשיבה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
פינדרוס, יושבים אנשים בתוך הגוש, לא אתם, יושבים אנשים: אני לא מבין איך נוצר המצב הזה, מפלגת הליכוד עם 30 מנדטים שאמורה להיות מפלגת השלטון, איך זה קרה שאנחנו באופוזיציה? אז תשאל את אנשי הליכוד לא מול המצלמות, שהם יספרו לך מה הם עונים לעצמם. כיצד יתכן שמפלגה שקיבלה 30 מנדטים נמצאת באופוזיציה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני שמח שאני לא שם. אני בגאווה אומר לך שקיבלתי הצעות. אני קיבלתי הצעות ואמרתי לא.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
זה בגלל שהם פועלים בצורה עיוורת, ובגלל שאתם כגוש הייתם מוכנים לקחת מדינה כבת ערובה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
מה שאתה שומע. מה שאתה שומע. לא שמעת. כל מה שעניין אותך זה עם מה שהלכת לבחירות, כל הנושא הדתי, וזה לגיטימי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
שמעתי אותך, ותן לי גם להגיד את מה שאני רוצה להגיד, ואל תחשוב שהדעה שלי היא לא דעה שמותר להשמיע.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, אם ניקח את כל ההתבטאויות לפני הבחירות, בסבבים של הבחירות, אני חושב שגם אתה צריך לעשות חשבון נפש. בוא נגיד, בוא, גם אתה צריך לעשות חשבון נפש. זה שאתה לא מוכן לעשות חשבון נפש זה רק מחזק את הדבר הזה שאתם התרגלתם לשלוט בממשלה כשאתם בכלל לא הייתם הרוב בממשלה. כמה מנדטים היו לכם? למה שלטתם בממשלה? למה? תסביר לי למה. כי ראש הממשלה הקודם פחד - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
פחד ללכת בלעדיכם. במקום להקים ממשלה רחבה ולפתור את הסוגיות של הרבה אנשים במדינה הזאת, לא עניין אתכם שום דבר, רק עניין אתכם לשלוט, זה מה שעניין אתכם. עכשיו אתה מתפלא.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אז תצטננו קצת באופוזיציה, תפנימו שאתם באופוזיציה, ואם צריך משהו, תבואו לוועדה, תעלה את הסוגיה, תדברו, יש דרג מקצועי בהרבה משרדים. חשוב לך לייצג את הבוחרים שלך, תבוא ותדבר. אבל כל פעם להגיד רמאות, נכלאות, את כל הדברים האלה, זה לא יעזור לכם, כי מתמטיקה זה לא פילוסופיה. אתה רוצה תישאר בפילוסופיה, אנחנו נהיה במתמטיקה. שיטת המימשל במדינה היא כזאת, יש 61 לממשלה, וזאת הממשלה. ואני אגיד לך שהממשלה מתפקדת למרות שאני לא חלק מהממשלה, אני בקואליציה, אני לא מייצג את הממשלה. ותאמין לי שלממשלה יש גם דוברים טובים בתור שרים שיודעים לייצג את הממשלה. אבל תסתכל מה היה, ותסתכל גם מה נעשה בשלושה חודשיים, ותראה שהממשלה הזאת מתפקדת, זה מה שחשוב. כי לפני זה הממשלה לא תפקדה.
עכשיו אתה יכול להישאר בעמדה שלך, אני לא בא, יש לנו פער עצום בתפיסות. פער עצום. אני רק אומר שאני מרוצה מהתפקוד של הממשלה למרות הדברים שלכם, למרות הביקורת שלכם, וזה מה שיש לי להגיד. ותלמדו קצת נתונים היסטוריים לפני שאתם מעלים פה סוגיות סביב הנוכחות בממשלות כאלה ואחרות. תודה.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת סובה, תודה רבה. לפני שאנחנו עוברים לדיון, הדובר האחרון, חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, אז האמת היא שאני כבר מרגיש אורח כאן בוועדה. היות שאני כבר לא חבר ועדה ואין לי זכות הצבעה אז אני בא כאורח. אני כן רוצה לפתוח בפרגון גדול מאוד לראש הממשלה – למה אתה יוצא? דיברת מקודם שלא לצאת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הוא דיבר לפרוטוקול שיוצאים, הוא לא התכוון שהוא לא יצא. הוא דיבר לפרוטוקול שלא לצאת מדיון.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
היום. ואני מקריא כותרת מערוץ 7: כדי לצמצם חילול שבת בנט נסע בלי הפמליה. ואני מנסה להבין מה כתוב פה. בנט לא רצה שיהיה חילול שבת, כי בסוף הוא ראש ממשלה דתי. תשמע, ניר, אתה אדם ירא שמיים, ככה מובטח לי, ברור לי, תסביר לי מה זאת הכותרת הזאת. ראש הממשלה לא רצה שיהיה חילול שבת לכן הוא נסע, מה פירוש נסע? הוא חילל שבת. הוא נסע רק עם המזכיר הצבאי. כאילו חילול שבת שלו ושל המזכיר זה ככה בקטנה.
אמרתי לעצמי שבטח הוא יביא איזה גיבוי מהרבנות הראשית, אתה יודע מה, אפילו מגלעד קריב, רב, אמרו לנו, כן? שום דבר. מי מברך אותו על ההחלטה? קודם כל השר יועז הנדל שאמר שאלו שמבקרים אותו לא היו אף פעם חיילים. מה הקשר? אבל הלכות אנחנו כן יודעים. עכשיו בא שר הדתות מתן כהנא, שיהיה בריא, ואמר: צריך להבין, ראש ממשלה דתי לא רשאי, אלא חייב לנהל את המערכה בשבת. ואני שואל, ריבונו של עולם, מה פספסתי שמתן כהנא יודע ואני לא יודע. הרי את המערכה שהמחבלים יצאו מהחורים שלהם ונעלמו, בנט נעלם, לא פגשנו אותו. הוא פתאום נעלם, לא שמענו. אולי מנסור לא אישר לו. אנחנו לא יודעים מה היה שם, אבל הוא שתק. שישה מחבלים מסוכנים מסתובבים בארץ, באמת מסוכנים מאוד, ובנט נעלם. זה שכל יום יודע לצייץ ולכתוב ספרים, בנט לא מגיב. מצאו ארבעה אנשים. מי מצא? לא אנחנו.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אחרי שניים שנמצאו. עכשיו, מי מצא? לא יודע מי, לא משנה כרגע מי. בוא נגיד שכוחות הביטחון, אנחנו מפרגנים להם, הוא הגיע לנהל את מה? מה בנט הגיע לנהל? איך מעבירים אותם בחזרה למעצר? איך מתשאלים אותם? האם בקורות החיים של בנט כתוב שהוא חוקר? מה הוא עשה? הרי הוא חילל שבת. הוא סיפר לנו, ואתם, כל מפלגת ימינה סיפרה לנו.
סוף סוף חזון אחרית הימים אתחלתא דגאולה, יש ראש ממשלה דתי בעם ישראל. אתה יודע מה, משמח. אני מרגיש פספוס שאני לא חלק מהממשלה החשובה הזאת. פספוס. אבל מה, אותו ראש ממשלה דתי, שזה חזון אחרית הימים אתחלתא דגאולה, מחלל שבת ומספר לנו שהוא היה חייב לנהל את מה? את הצילומים? את המערכה? מה הוא בדיוק ניהל שם?
עכשיו אותו ראש ממשלה דתי הולך עכשיו לתת לרפורמים מקום בכותל, ודיונים – תחשוב, הרי קראת בונתנה תוקף, מי חיבר את ונתנה תוקף? מישהו שהעלה על השפתיים שלו מחשבה של אולי כפירה בקדוש ברוך הוא. בנט מביא דיון לתת לאנשים האלה דריסה בכותל המערבי הקדוש שלנו, לתת לליצנים האלה מקום שם? זאת הממשלה הזאת. זה אותו ראש ממשלה דתי שמחלל שבת, שנותן מקום ודריסת רגל לרפורמים, וכל זה בעשרת ימי תשובה.
מקודם חבר כנסת סובה דיבר כאן על למה אנחנו לא בקואליציה, אנחנו רוצים עוד בחירות ועוד בחירות, סוף סוף יש ממשלה, סוף סוף יש תקציב, עם ישראל – איך הוא אמר לפינדרוס? לא הייתם מספיק קשובים לבעיות של האזרחים. צודק. היינו סתומים, לא היינו באזרחים. בא שר אוצר קשוב. איך אומרים? סוף סוף המשך אתחלתא דגאולה, שר אוצר, באמת, אמרתי שהם מפוחדים, מבוהלים ממנו, איש בריון, איש מאוד מפחיד. אני אומר לך, היועץ המשפטי, האיש הזה, השר שלך הממונה עליך הוא אדם מפחיד, אתה צריך לשמור מרחק. וכשהוא בא לדאוג לאזרחים, הנציג שלנו אמר לנו פה, הוא עושה רפורמה ברב-קו כשהוא לא יודע מה זה רב-קו. הוא לא יודע מה זה. ניר, לא היית מגיע לאולפן לדבר על רב-קו כשאתה לא יודע מה זה רב-קו. יש לך שכל, אתה יודע לא לדבר בפני אלפי אנשים על דבר שאתה לא מבין בו. אבל שר האוצר מרוב שהוא יהיר ובטוח בעצמו, כמו ראש הממשלה שמחלל שבת ומספר שהוא עשה את זה כדי לצמצם חילולי שבת, הולך לדבר על רפורמות שהוא בכלל לא מבין בהן.
אז אנחנו לא היינו קשובים? אנחנו שמחים מאוד שאנחנו לא בקואליציה שמביאה תקציב כל כך אכזרי שפוגע בשכבות החלשות. לוקחים את הפריפריה, הופכים אותם ליותר חלשים. שום בשורה לפריפריה אין פה. הכניסו מיליון עזים - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אם ייתנו לי. זאת אומרת, שר האוצר מביא ספר שלם, עשרות חוקים, נספח שלא היה תקדים לו בכנסת. בוא נגיד שהיה, לא היה תקציב כמה שנים, הכול בסדר. אבל בשורה אחת לבתי החולים, למנהלי בתי החולים, לחלשים, לפריפריה, כלום. מס גודש לתל אביב, יפה מאוד, מעודדים אנשים לבוא לעבוד בתל אביב, הם יצטרכו גם לשלם על זה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
גם אני בעד. ישראל השנייה תצטרך לשלם עוד כסף. לא רצינו בחירות, והייתה כאן הכרעה ברורה מאוד של העם מה תהיה התוצאה. לצערנו הרב, יש כאן בן אדם אובססיבי להיות ראש ממשלה, מכר את כל הערכים שלו. ותאמין לי, ניר, אני יודע בוודאות מוחלטת – מישהו דיבר על מה שאומרים בשיחות סגורות בליכוד – בשיחות סגורות חברים רבים מאוד בקואליציה לא שלמים עם הקואליציה הזאת. להיות שלמים ביחד עם מרב מיכאלי ותמר זנדברג זה לא תענוג, לא בשביל זה רבים בקואליציה הלכו לפוליטיקה, אין לי ספק.
ואני מסיים כמו שפתחתי. אנחנו בזים, באמת, וזה לא יפה לומר את זה, אבל בזים לראש הממשלה שמספר לכולנו שהוא אדם דתי ועשה חילול שבת המוני בצורה כזאת רק בשביל להצטלם. היה אפשר לעשות לו פוטושופ והכול היה בסדר. ביחד עם המזכיר הצבאי, זה מאוד מאוד נחמד להצטלם שם. אבל איך אומרים, נתניהו גם חילל שבת. נתניהו מעולם לא הצהיר שהוא אדם דתי. מעולם לא הצהיר את זה. לצערנו, הייתי מאוד שמח שהוא יהיה שומר תורה, אבל הוא לא כזה. אבל לפחות הוא לא ביזה את קודשי ישראל כמו שראש הממשלה הזה עושה גם בשבת וגם בנושא של הרפורמים ובעוד דברים. וכמובן מתווה הכשרות, שהשם ירחם, מתן כהנא עושה דברו של בנט.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם הוועדה הזאת באמת רוצה לעשות משהו, אנחנו כבר לא חברי ועדה, הכוח בידיים שלכם, לייעל את חוק ההסדרים הזה בצורה מיטבית, תוציאו את מתווה הכשרות מהמקום הזה. הדבר הזה יביא, על הכתפיים של חברי הוועדה, יביא אלפי יהודים כשרים לא לאכול כשר. הרי אתה, והרבה אנשים טובים פה, גם אנשים שהם לא שומרי תורה ומצוות, לא יאכלו בחיים בד"ץ כשגלעד קריב חתום על זה. אין דבר כזה, זה לא כשר, אי-אפשר לסמוך עליו. אבל החוק הזה אומר שגלעד קריב יוכל לאשר בד"ץ בלי רבנות. ועמך בית ישראל, שלא כל כך מבינים בניואנסים, יראו בד"ץ למהדרין בראשות הרב גלעד קריב ויאכלו את זה. זה על הכתפיים שלנו, אנחנו נציגי הציבור.
להחזיר את זה אחורה זה יהיה מפחיד מאוד, כי זה לא חוק דתי, רבותיי, בשונה מבנט שאמר שהחרדים נלחצים, ההפך, הבד"צים החרדיים ירוויחו הרבה מאוד כסף ברפורמה הזאת, שלא תתבלבלו. הרפורמה הזאת מיטיבה עם הבד"צים החרדיים, היא תכניס להם המון כסף, ואנחנו נגדם. אנחנו לא רוצים להרוויח כסף, ההפך, אנחנו מעדיפים שהרשות הממלכתית תרוויח את הכסף, לא אנחנו. אכפת לנו מעם ישראל. והדבר הזה, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הוא על הכתפיים שלנו, כי בסוף זאת בכייה לדורות. הרי הממשלה זאת תיפול, בעזרת השם, ותהיה כאן ממשלה טובה יותר שתנסה להחזיר את המצב לקדמותו, ואז יגידו שאי-אפשר. בסוף בגלל הנאה של רגע אנחנו מעבירים פה, הוועדה הולכת להעביר חוק שהיא יכולה להפיל את זה פה. חוק שהיא תיתן לאלפי יהודים לאכול לא כשר.
ניר, אני לא פונה אליך, אני פונה אל כל הוועדה, בחוק הזה כתוב שכל תאגיד יכול לדחות המלצות של הרבנות הראשית. כלומר, שלושה ליצנים שהקימו תאגיד, גלעד קריב ושני חברים שלו יקימו, ויש להם תעודת רבנות – יהיה להם, זאת לא בעיה להשיג תעודת רבנות, יש להם תעודת רבנות– והם יחליטו למשל שבישול עכו"ם זה לא בדיוק, לא צריך, הכול בסדר, חלק זה בסדר, בטל ברוב, כל מיני דברים שאני ואתה לא נאכל את זה בבית. אלפי יהודים יאכלו את זה על הכתפיים שלנו, זה בכייה לדורות. זה כמו חלילה להכניס גיורים, אתה יודע ככה, חאפ-לאפ-לאפ, ובסוף הילדים שלנו ירצו להתחתן עם אותם אנשים שיהיו מוכרים כיהודים.
הממשלה הזאת עושה, אתה יודע מה, כשנותנים לרפורמים כל מיני דברים, אז אפשר אחרי זה לבטל את זה, גם לא בטוח שאפשר, לא מקל ראש בכלום. הדבר הזה הוא בכייה לדורות. והוועדה הזאת הולכת – ועזבו אותי שאני אדם חרדי, אני אמשיך לאכול כשר בעזרת השם, אבל לעם ישראל, ואנחנו נמצאים בעשרת ימי תשובה. אני מקווה שהשכל יגבר בוועדה, ואל תיתנו, אל תשחקו את המשחק של ליברמן ושל בנט ושל אלקין וכל מיני אנשים שמונעים משנאה. כל אחד היום יש לו איזה מטען שלם עלינו, הוא לא תמכו בו באיזה בחירות, ההוא עשו לו ככה, כל מיני סיפורים, כולם יודעים את האמת.
בקיצור, ובסוף בסוף בסוף, הינה, אדם כמו רם שפע, אדם טוב, באמת אדם טוב, אבל השכנים שלו איפה שהוא גר לא יודעים את כל הפרטים, והם יראו בד"ץ למהדרין בראשות גלעד קריב ויאכלו את זה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
הוא יודע, הוא לא יאכל, אבל השכנים שלו יאכלו את זה. בסוף זה יהיה על הכתפיים שלנו, והם יאכלו בשר לא כשר. אז אני מקווה, רם, אתה שומע?
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אני מקווה שהשכל שלך יגבר, מפלגת העבודה תמיד לא זלזלה בדת כמו שהממשלה הזאת עושה. תשמרו על מה שעשיתם כל השנים, אל תיתנו רגל לרמיסה של הכשרות בעם ישראל, של המושג של זהות מיהו יהודי. ואני מקווה שבוועדה השכל יגבר ולא השיקולים שאלקין מנהל משם, הלו, תיתנו להם, וסיפורים כאלה. שהשכל הישר יגבר. בעזרת השם, גם ברוח הימים האלה של פיוס, אני אחזור למה שפתחתי בשבח לראש הממשלה על המאמצים שלו לצמצום חילולי השבת.
היו"ר ניר אורבך
¶
יישר כוח. תודה רבה. אנחנו עוברים עכשיו לדיונים לפי הסעיפים השונים. נתחיל כמו שאמרנו בסעיפים שאין עליהם מחלוקת. נעשה דיונים. אני מזכיר, ההצבעות הן רק החל מהשעה תשע בערב על כל סעיף בנפרד.
היו"ר ניר אורבך
¶
החל מהשעה תשע בערב. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021. אני מזכיר שביום חמישי עשינו דיון כמעט על כל סעיפי החוק השני, ההתייעלות הכלכלית, למעט ארבעה סעיפים שנעשה עליהם דיון בהמשך. אנחנו מתחילים, כמו שאמרתי, הצעת חוק התוכנית הכלכלית סעיף 1 "מטרת החוק". הוועדה המוסמכת היא ועדת הכספים, אני חושב שאין מחלוקת לגבי זה.
סעיף מספר 2 "פרק ב': דיוור דיגיטלי", מדובר על סעיפים 2 עד 18. ארבל, את יכולה להגיד גם מה העמודים שם?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
השאלה שלי אם בהערה שכתוב: סוכם עם היושב-ראש על פיצול, אם יש לזה משמעות או שאתה לא מתחשב במה שכתוב?
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מתחשב. מה שסוכם עם היושב-ראש מעבר למה שכבר יצא מחוק ההסדרים, מה שכתוב פה זה סוכם ומקובל.
ארבל אסטרחן
¶
זה אומר שזה יחייב הצבעה במליאה על הפיצול ושזה ייצא מחוק ההסדרים ובעצם יעבור לוועדה שתחליטו.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
יש לי שאלה כללית. איך הוועדה מתייחסת להערות בצד שמאל? אני מתאר לעצמי שאלו הערות של הלשכה המשפטית.
היו"ר ניר אורבך
¶
כמו תמיד, בוודאי שמתחשבים במה שהייעוץ המשפטי לכנסת אומר, אבל ברור לך גם שבמקביל לייעוץ המשפטי יש גם שיקולים שנעשו בשיג ושיח בתוך הסיעות השונות של הקואליציה. איפה שיש התנגשות, תכף נאמר את זה. כרגע אני עובר על הסעיפים שאין בהם מחלוקת.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אין קשר לתקציב אז לא יכולים? תן לי אתה עכשיו לפני שנכנסים לפרטים מהו הדבר שימנע ממך, מכיוון - - - או שבעצם בכל החוברת הזאת מה עושים - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
אז אני רק אומר, תן לי. אמרתי בבוקר שרוב ההסכמות גם מול הייעוץ המשפטי, וגם יחד עם יושב-ראש הכנסת, וגם מול אגף התקציבים באוצר, וגם מול שר האוצר נעשו לפני הדיונים פה בוועדה מבחינת הקואליציה. הוצאו מפה רפורמות בהסכמה, חלק מהן כבר לא מופיעות פה בכלל בטבלה הזאת, וחלק שמופיעות מעלות איזה שלוש או ארבע רפורמות נוספות שסוכם עליהן עם היושב-ראש. ואנחנו כמובן מכבדים את זה כי זה היה בתיאום איתנו. אלה הדברים, חבר הכנסת פרוש, לשאלתך.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל המסמך הזה שיצא היה אחרי כל ההסכמות וכל הישיבות הליליות של הסכמות הקואליציה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זאת אומרת, וזה מה ששאל הרב פרוש, שעדיין כתוב כאן בכל מיני נוסחאות, אבל אין קשר לתקציב.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מסביר מספיק ברור. זאת חוות דעת של היועצת המשפטית שאנחנו מאוד מכבדים אותה, וגם חלק גדול מהדברים - - -
רם שפע (העבודה)
¶
אני יכול להוסיף מילה? חבר הכנסת פרוש, והינה, גם שגית פה, אז בכלל, אני חושב שאתה יודע לא פחות טוב מאיתנו - - -
רם שפע (העבודה)
¶
חבר'ה, ברשותכם, אני רוצה להגיד משהו ענייני בלי לעשות פוליטיקה. אם הייעוץ המשפטי של הכנסת - - -
רם שפע (העבודה)
¶
אם היועץ המשפטי של הכנסת מבהיר שיש בעיה משפטית וסוגיה, בכלל אין שאלה, מי שיש לו לפעמים ספקות בזה זה בוודאי אני כמפלגת העבודה, אז אין שאלה, וברור שאי-אפשר להתקדם. ברגע שהיועץ המשפטי של הכנסת ממליץ על משהו, אומר שיש פה משהו שצריך להתעמק בו, לבדוק, אין לזה הצדקות, אני חושב שהתפקיד שלנו כקואליציה זה לעשות הכול כדי לבדוק אם אפשר להתחשב בעמדה הזאת, זאת המהות. לא תמיד זה קורה. זה תמיד היה ותמיד יהיה, וזה גם בסדר גמור. ולכן הרבה מהדברים ששגית המליצה עליהם, מי כמוכם יודע שאני ועוד כמה מחבריי התעקשנו עליהם כי ראינו מהות בלפצל חלק מהדברים. וכרגע בשלב הזה ככל שאין אמירה שיש מניעה משפטית מלעשות אותם זה בסדר גמור, הקואליציה תתחשב, אבל נתקדם.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אז למשל הדבר הראשון שצריך, לא ברור מדוע נדרש לדון בנושא כחלק מחוק ההסדרים, אז מישהו צריך להסביר לנו למה זה כן חלק מחוק ההסדרים, נכון?
רם שפע (העבודה)
¶
כן, בסדר, יהיו פה אנשים שיציגו את העמדה הזאת. אני רק אומר, ונראה לי שאתה מסכים איתי, על זה שיש הבדל בין המלצה, שזה נגיד לא מהותית צריך להיות חלק מחוק ההסדרים, או שיש מניעה מלהתקדם, זה שונה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
הוא יודע והוא רוצה והוא חושב שזה כן טוב, אבל כשהיועץ המשפטי אומר לא, אז ברור לנו זה קשור לחוק ההסדרים.
היו"ר ניר אורבך
¶
תתקדם איתנו ותראה, אני רוצה למצות אותם. אני אגיד גם את מס' הנושא בטבלה שיש לכם בצד ימין וגם את מספרי הסעיפים.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר, אני מקריא. ב-3 ניגע בהמשך, יש בו מחלוקת. 4 כנ"ל, 5 כנ"ל, 6 כנ"ל, 7 כנ"ל, 8 כנ"ל, 9 - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
יש מחלוקת לגבי הניתוב לוועדה. יש פה שני סוגי מחלוקות, אחד, האם כן או לא צריך להוציא את זה מחוק ההסדרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אה, יש בעיה, במדע יש כמה חברים מהאופוזיציה, אתה צודק, אין סיכוי, לא, לא מדע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
ממה שאני רואה, הקואליציה פה מתחילת השעה הזאת, כשהגעתי לפחות קודם, כדי שלא תעיר לי עוד פעם - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זאת תחילת שעה, בדרך כלל, עשרה רגעים זאת תחילת שעה. היא גם הולכת נגד המשפט וגם נגד המדע, ועוד אנחנו בסוף החשוכים כאילו. הבנתי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רם רצה שנצטרף למפלגת העבודה, כי הם בעד המשפטנים ובעד המדענים, בינתיים הוא שותק עם מסכה כל הזמן.
היו"ר ניר אורבך
¶
יש פה שני מישורים של מחלוקת, חבר הכנסת פרוש, מישור אחד זה צריך להיות בחוק ההסדרים.
היו"ר ניר אורבך
¶
והמישור השני זה לאיזה ועדה זה מנותב. אז או שיש מחלוקת פה או שיש מחלוקת שם. אני משאיר להמשך. פה יש מחלוקת לאיזה ועדה זה ינותב.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני ממשיך אותך, ניר, מה קרה? עד לפני כמה זמן היו הרבה דברים שהיינו מדברים עליהם וזה היה נשמע אותו דבר. לאחרונה זה השתנה. אבל אני אסביר לרב פרוש, כי הוא אמר שהוא לא מספיק ותיק פה בגלל ששם הם לא יודעים מה תהיה ההשלכה בתכנון ובנייה אם זה יגיע לוועדת הפנים, שבדרך כלל היא הוועדה המוסמכת. כי היום בראשות הוועדה יש נציג של רע"מ, שהם לא יודעים לאן הוא יסחוב את זה מבחינת תכנון ובנייה. סתם פירוש רש"י.
היו"ר ניר אורבך
¶
אז אני אומר עוד פעם, יש מחלוקת לאן זה עובר. יש שם המלצה להעביר את זה לוועדת הפנים, והקואליציה סבורה שיש להעביר את זה לוועדת מקומית.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה יודע מה, אז נשאל את היועצים המשפטיים האם דבר כזה של חוק תכנון ובנייה שמאפשר כאן - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
אין בעיה, הכול בסדר, אבל אני מדבר איתך טכנית לחלוטין עכשיו, לא מהותית. תן לי לנהל את זה רגע, אנחנו עוברים את כל מה שאין עליו שום מחלוקת.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
תסתכל בסעיף 7, ההמלצה היא לוועדת הפנים, להבדיל מנושא 2 שההמלצה הייתה או מדע או חוקה, פה ההמלצה היא חד-משמעית.
היו"ר ניר אורבך
¶
אתה כבר 12 דקות פה. את נושא 8 נשאיר להמשך, על נושא 9 אין מחלוקת. אני אקריא את הנושא עצמו: "מוצע לקבוע תיקונים שונים בנושא מיסוי קרנות להשקעות במקרקעין ("ריט"), בין היתר, מוצע להאריך את הוראת השעה" - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
זאת הוראת שעה? הדבר הזה הולך לפקוע ב-2023, ומבקשים להאריך את זה ל-2033, כלומר, ל-12 שנים, וזאת הוראת שעה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה של דירות להשכרה, אתה לא יכול לעשות את זה לשנה. אתה לא יכול להשקיע בדירה להשכרה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אז אל תדון על זה, אבל אי-אפשר לקרוא לזה הוראת שעה. להאריך בעוד 12 שנים זה הוראת שעה.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר, הבנתי, זאת הארכת הוראת שעה בעשר שנים לשכירות ארוכת טווח. אני לא מתווכח כרגע, אני רק מדבר על המהות. ואם אין מחלוקת בינינו, בין הקואליציה לבין הייעוץ המשפטי - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
יש פה משהו שיש עליו הסכמה לאן הוא צריך לעבור, ויש עליו הסכמה שהוא צריך להיות בחוק ההסדרים, ולכן אני כרגע לא דן מהותית על הסעיף, כי אחרי זה זה יגיע לוועדת כספים ושם זה יהיה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
זה לא ענייני? אני שואל אותך, להאריך הוראה שעה ב-12 שנים זה לא ענייני? זה אבא של הענייניות. מה זה?
היו"ר ניר אורבך
¶
אני רושם את ההערה ואעביר אותה באחד משניהם ליושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר. הסעיפים שמדובר עליהם הם סעיף 50 סעיף קטן (1), 50 סעיף קטן (2) - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מסביר, בצד ימין זה מס' הנושא, שמאלה ממנו בעמודה הצמודה זה מס' הסעיפים שעליהם אנחנו דנים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אתה דיברת על חוקים, לא על סעיפי חוקים. סעיף 50 סעיף קטן (1), סעיף 50 סעיף קטן (2), וסעיף 51, ועדת הכספים. ב"פרק ח': כבאות" כרגע לא דנים. בנושא 9 הקראתי את הסעיפים, וזה עובר לוועדת הכספים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אז אני רושם פה, בסדר, נחזור לזה. מישהו מהאוצר שמתעסק בזה יהיה היום פה? בסדר גמור. חבר הכנסת פרוש, שמנו את זה בצד, יגיע נציג האוצר ותעלה את זה שוב. על נושא 10, סעיף 53, לא דנים כרגע. גם על נושא 11, סעיפים 54 עד 55, בפרק "ניקוז" יש סיכום "עם יושב-ראש הכנסת כי הנושא יפוצל לאחר הקריאה הראשונה." איפה חבר הכנסת פינדרוס? שיוריד מה-62 את זה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אמרתי לך, ברגע שיש לנו כרגע משהו שהוא עדיין במחלוקת אני מעביר אותו לסיבוב השני, ברשותך. אנחנו נעשה קודם כל את מה שהחלטנו.
היו"ר ניר אורבך
¶
ב-13:00 אנחנו נצא להפסקת צוהריים של שעה. חבר הכנסת פרוש, של שעה, לא של חצי שעה, כדי שתוכלו גם לאכול. נחזור לפה ב-14:00 ואז נדון בנושאים שנתונים במחלוקת.
היו"ר ניר אורבך
¶
הפרק של הניקוז. זה מפוצל אחרי קריאה ראשונה. נושא 12 – לא דנים כרגע. נושא 13 – גם לא. נושא 14 - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
שאין עליהם שום מחלוקת מול הייעוץ המשפטי – לא בעניין ההוצאה או לא הוצאה מחוק ההסדרים ולא בעניין הניתוב לוועדות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
דרך אגב, 14 – אני לא מבין למה זה בחוק ההסדרים. שיסבירו לי אולי משרד המשפטים למה זה בחוק ההסדרים. יש פה נציג משרד המשפטים? אמיתי אני אומר לך. סעיף 14 – אני לא נגד, אני יכול להיות בעד, אבל אני רוצה להבין מה זה קשור לחוק ההסדרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כן. אלא אם כן תגיד לי שהורידו מתקציב הרשויות מענקי איזון וזה הולך להחזיר להם את הכסף, זה יכול להיות. זה הסדר שאני יכול להבין.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני במקרה גם הייתי כמה ימים ראש עיר כמוך. אבל כראש עיר אני לא מבין - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
משום מה נראה לי שיש לכם ניסיון בחוק ההסדרים ככה שהצלחתם בתור קואליציה להכניס דברים. נראה לי מהשיח שמתנהל פה שכשהייתם קואליציה, דווקא זה עבר יפה.
אסי מסינג
¶
התייחסתי במבוא ביום חמישי לעובדה שלפחות לתפיסתנו שלנו מבחינת מה יכול להיות בחוק ההסדרים ומה לא בכל מה שקשור לתוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל שמובאת בפניכם בעת הזו; ההתייחסות היא על סמך ניסיון העבר, על סמך כל המטרות והתכליות של הפרקים השונים שחוקקו במהלך חוקי ההסדרים ב-20 השנים האחרונות, ואפשר לראות את הדוגמאות השונות, שבמסגרתן - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הערת ביניים, אני לא רוצה לבזבז את הזמן של הוועדה. ניר, אין לי שום בעיה עם העמדה של אסי, ואני מכיר את העמדה. אני רוצה - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מבקש ברמה האישית, ועכשיו גם עשרת ימי תשובה וכולי – בואו נכבד גם את אנשי המקצוע האלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
התחושה שלי כבר מיום חמישי, אני חייב להגיד, שיש נימה של אי כבוד כלפי – אנשים עשו עבודה.
אסי מסינג
¶
כמו שציינתי – וזה יחזור על עצמו בכל הפרקים שאני מניח שהשאלה תשוב – דיברתי על כך שחלק ממטרות העל של התוכנית הכלכלית לדורותיה, לא באופן ספציפי השנה הזו, ובפרט בשנה הזאת ציינתי גם את האתגרים השונים שנמצאים בפני כלכלת ישראל – להעלות את רמת החיים בישראל ולחזק את הצמיחה במשק. לשתי המטרות הללו יש בסופו של דבר גם השפעה עקיפה על התקציב, בוודאי על התקציבים העתידיים. בין היתר, גם הגדלת תעסוקה, הגדלת הפריון במשק, רמת התחרות בו, הוזלת יוקר המחייה וצמצום הנטל הרגולטורי. באופן ספציפי לגבי הפרק הזה שאתם מדברים בו כרגע, אנחנו דנים בסעיף אחד מתוך מכלול של סעיפים, שהסעיף הזה מתעסק בשאלה של הליכי האכיפה בנת"צים ועל החשיבות של שימוש בנת"צים ואי הפרעה לנצ"תים וההשפעה על כך על התחבורה בישראל. יש לזה השלכות רבות ואפשר לדבר על כך ועל ההשלכה הכלכלית על העניין הזה.
מה שמוצע באופן ספציפי בסעיף הזה, ש-50% מהכנסות הרשויות המקומיות מאכיפה בנת"צים יוקצו לתפעול ותחזוקת שיפור התחבורה הציבורית והתשתיות באותה הרשות. אני קורא כרגע ממה שהייעוץ המשפטי של הכנסת ציין במסגרת הטבלה. בוודאי ובוודאי שהשאלה של התחזוקה והשיפור של התחבורה הציבורית והתשתיות בכל מה שקשור גם בעניין האכיפה וגם בעניין השיפור עצמו, יש לו קשר ישיר לשאלה של פיתוח התשתיות והשפעה על הצמיחה ועל יתר המדדים הכלכליים לצורך מימושה של תוכנית כלכלית.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
סליחה על השאלה, אני בכל זאת רוצה להתעקש רגע. ההסבר שלך מספר לנו למה ההצעה הזו היא טובה. הוא לא עונה לנו - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אם תיתן ל לסיים את השאלה, אז תוכל לענות לי. אני חדשה פה. אני הבנתי שיש את עניין התקציב ויש את עניין חוק ההסדרים. ההסבר שלך מסביר לי נפלא למה הדבר הזה צריך להיכנס לתקציב, עוד לא הבנתי למה לחוק ההסדרים.
אסי מסינג
¶
אולי אני אחזור עוד צעד אחד אחורה. מונחות בפניכם שתי הצעות חוק שנמצאות באותה חוברת: הצעת חוק התוכנית הכלכלית והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. החלוקה ביניהן היא לא חלוקה של מה בכך, היא חלוקה מהותית שכוללת – בחלק של הצעת חוק התוכנית הכלכלית נכנסים כל השינויים המבניים, סוג המטרות שדיברתי עליהן כרגע. כך זה נעשה ב-20 השנים האחרונות. ב-10 השנים האחרונות יש את החלוקה בין שתי ההצעות, מאז 2010-2009. בהצעה השנייה, בחוק ההתייעלות הכלכלית, ישנם שינויים שהקשר הוא שהשינויים במהותם הם שינויים פיסקליים, הם משפיעים השפעה ישירה גם על המסגרות התקציביות וגם על היכולת לעמוד במשמעת הפיסקלית ובאחריות הפיסקלית ועל כל הנגזרת של זה מהמסגרות, גם מגבלת ההוצאה וגם מגבלת הגירעון. החלק הזה לא נדון, החלק של הצעת חוק ההתייעלות נדון ביום חמישי.
אנחנו דנים כרגע בהצעת חוק התוכנית הכלכלית. לגבי כולם – לגבי כולם, בלי יוצא מן הכלל – התכלית העיקרית שלהם היא התכליות שדיברתי עליהן קודם לכן, ולגבי כולם תישאל השאלה מה הקשר הישיר שלהם לתקציב. הסברתי באריכות והסברתי את זה גם בדיון הקודם, שהתוכנית הכלכלית – וכך נהוג היה מאז חקיקתו של חוק ההסדרים בחלוקה, בעשר השנים האחרונות, בפרט בין שתי ההצעות, זה בין השינויים המבניים, שהם כוללים את התרומה לכל אחת מהתוכניות הכלכליות והן חלק מהתוכנית הכלכלית הלגיטימית, לדברינו, של הממשלה שמובאת בפני הכנסת. והחלק השני, שהוא חוק ההתייעלות, הם התיקונים שמצביעים על שמירה על המשמעת הפיסקלית ולהם יש קשר ישיר והדוק לתקציב הספציפי. לכן ביחד זה אוגם את התוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל שמובאת בפני הכנסת אחת לשנה, ואני הסברתי באריכות בפעם הקודמת למה אין פסול בדבר הזה, למה כך זה נעשה, למה זה הדבר הנכון והראוי, וכך פועלים. זו אחת מהדוגמאות.
באופן ספציפי עכשיו התייחסתי לפרק הספציפי הזה, או יותר נכון, לסעיף בתוך הפרק, זה אפילו לא פרק שלם, זה סעיף אחד, שמתייחס לשאלה של ההשפעה שיש לזה על התחבורה הציבורית ועל הקשר שיש לזה לתועלות הכלכליות, ואיתי יוכל להרחיב אם יש צורך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אבל אני רוצה לחדד את השאלה בעקבות התשובה שלך. אני רוצה לחדד את השאלה. אני רוצה שני דברים, גם בעקבות ההערה שלך. קודם כל, אני רוצה לומר דבר אחד שאני אמרתי הפוך – אם נשמעה ממני נימת זלזול באנשי משרד האוצר, אני ממש מצר על כך. אני מכבד אותם מאוד, גם את אסי מסינג, גם את גרדוס. השאלה הייתה ההשפעה, איך המערכת עובדת, האם יש איזונים ובלמים? יש את העמדה שלהם, שהיא מאוד ברורה. היא מאוד ברורה וידועה. האם יש ממשלה מולה שעומדת ועושה איזשהו איזון ובלם? אמרתי שההוכחה של הנייר הזה היא שאין. דווקא הם כרגע מנהלים את העסק בלי איזונים ובלמים, והעמדה שלהם ברורה. אבל אני בכוונה נעצרתי פה.
דרך אגב, כמי שבא מהרשויות המקומיות, אני מאוד שמח על הכנסה נוספת לרשויות המקומיות. יש פה הכנסה נוספת לרשויות המקומיות. מה זאת אומרת הכנסה נוספת? זו הכנסה בעקיפין – משרד התחבורה משקיע בנת"צים. היום הוא משקיע מכסף צבוע לנת"צ. היום הוא אומר לך: ככל שאני אאכוף יותר בעיר שלך, 50% מהכסף של הנת"צים ילך להשקעה אצלך בנת"צים, זה יפה מאוד. אני חושב שאסי קצת חידד את השאלה ששאלתי כי הוא דיבר על נושא הנת"צים וההשפעה שלהם, שאני חושב שהיא השפעה דרמטית על איכות החיים בישראל ועל הפריון ועל הכול. אני חושב שזה דבר חשוב מאוד. פה מדובר כרגע לאיפה ילך הכסף של הקנסות – אם לרשות המקומית, זאת אומרת, יושקעו ברשות המקומית 50% - - -. להגיד שזה נותן דחיפה – שזה חלום, אני יודע שהשלטון המקומי רוצה את זה הרבה מאוד שנים, אבל להגיד שזה נותן דחיפה לכלכלה, זה נשמע לי קצת מוזר. ולכן הייתי מאוד שמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים דווקא בעניין, כי עמדת משרד האוצר מאוד ברורה מהנייר הזה, זה לא חידוש.
מבחינת משרד האוצר גם עצם זה שיהיו תאגידי כשרות שיעשו כסף זה יעלה את איכות החיים. אני לא יודע בדיוק איך, אבל זה יעלה את איכות החיים. דרך אגב, את חלקם אני אפילו מכיר טוב, לחלקם אני קשור פוליטית, הם יעשו הרבה מאוד כסף מהעניין הזה. זה ישדרג את הכלכלה כנראה בעמותות, אבל הם לא ישלמו מס על זה, אז אני לא יודע בדיוק איך זה ישדרג את כלכלת מדינת ישראל, זה ישדרג את מצב העמותה. הבנתי. מה עמדת משרד המשפטים בעניין? את זה רציתי לשמוע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני אחדד את החידוד של ידידי, הרב פינדרוס, שגם הוא במועדון ראשי הערים לשעבר, שאני גאה להיות בו. אני לא שואל את השאלה למה זה נמצא פה. אני שואל את השאלה כי אני יודע שהעמדה המסורתית של משרד האוצר מאז ומעולם הייתה להיזהר זהירות יתרה בנושא הזה של ההסכם הזה שעושים עם הרשויות – תאכפו אתם, תגבו אתם את הכסף, אתם תקבלו אותו. אני יודע כמה הייתי צריך להזיע בוועדת החוקה בתקנות הקורונה כדי לתת סמכויות לפקחים ולתת את ההכנסות לרשויות המקומיות. והאוצר – בצדק או שלא בצדק, אבל המדיניות המסורתית שלו הייתה אנחנו לא רוצים להפוך את האכיפה למנוע של הכנסה לרשות המקומית כי זה גורם לפעמים לעודף אכיפה, לפעמים לא ראויה, לפעמים לא נכונה. היא גם נותנת עדיפות, אדוני היושב-ראש, לערים החזקות, שלהן יש מכשור והרבה מאוד כוח אדם בשביל לעשות את האכיפה הזאת כדי להגביר את הכנסותיהן, יהיה להן אינסנטיב גדול לעשות את זה. אני שואל, בהמשך לשאלות ששאל ידידי, האם עמדת האוצר בדיונים הפנימיים או כאן אצלנו היא שאתם חושבים שזה נכון – כי זה שינוי, אם אני זוכר נכון – ויש לזה השלכה להרבה מאוד קנסות והרבה מאוד אכיפות שאנחנו אולי נדרוש שיעברו לרשויות המקומיות.
אסי מסינג
¶
להערה לעניין השאלה של היועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים. אני הסברתי את זה באריכות גם בדיון הקודם. כחלק מההליך הממשלתי שנעשה אגב גיבוש התוכנית הכלכלית מתבצע תהליך בין משרד האוצר לבין היועץ המשפטי לממשלה שבמסגרתו היועץ המשפטי לממשלה מתווה ובוחן אילו מסוג השינויים שמשרד האוצר מביא יכול להיכלל במסגרת חוק ההסדרים, במכלול רב של שיקולים, בין היתר, גם נושאי. הוא מחווה את דעתו ובסופו של דבר, מבחינת הדעה עצמה היא הדעה המחייבת המובאת בפני הממשלה. כמובן שכל אחד מהחלקים שנמצאים כאן אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה במסגרת ההכללה שלהם ואחרי שהדברים הוצגו בפניו באריכות, ואני לא חושב שצריכה להתבצע כרגע שאלה נוספת שוב פעם מכיוון שזו העמדה הממשלתית כפי שהוצגה. אנחנו מספקים כרגע את ההסברים לשאלה של הקשר ששאלתם ונדמה לי שאפשר - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תגובה על השאלה שלי. אגב, העמדה של האוצר בדרך כלל הייתה מגובה גם ממשרד המשפטים, שחשש מאוד לתת את כל נושא האכיפה, שהיא לרשויות הרבה יותר גדולות, מאשר להעביר את זה לרשויות מקומיות. אלא אם כן יש שינוי, לפחות תאמרו לנו.
איתי טמקין
¶
ברשויות המקומיות זה המצב היום, גם בתל אביב זה המצב שקיים כבר היום. אני אסביר את הקשר מבחינתנו לגבי כל הסעיפים האלה. הממשלה בעשור האחרון השקיעה סכומי עתק בשיפור התחבורה הציבורית גם בתשתיות וגם בהגדלת זמינות, וגם בתקציב הקרוב הממשלה הזאת עוד מגדילה את ההשקעות ואת השירות בתחבורה הציבורית. מחובתנו כשאנחנו מגישים לכם את המספרים בחוק התקציב, שגם נמצא בפניכם, זה לוודא שהכסף שמושקע מושקע בצורה האפקטיבית ביותר, שהתשואה על ההון שהממשלה משקיעה הוא הגבוה ביותר האפשרי. אנחנו לא רוצים לזרוק כסף לפח ולהשקיע ובסוף שאנשים יישארו בתחבורה רגילה. אנחנו רוצים שאנשים יעברו לתחבורה ציבורית שההשקעה הזאת לא תרד לטמיון. וכדי לעשות את זה אנחנו מביאים שורה של צעדים, בין אם זה הגברת אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית כדי שהתחבורה הציבורית תיסע יותר מהר בנתיב התחבורה הציבורית, ובין אם זה בהגדלת הסכום שהוקצה עבור שיפוץ ושיפור נתיבי תחבורה ציבורית דרך הכסף מהקנסות. כל הדבר הזה בסוף זה לדאוג שהכסף שמושקע - - -
איתי טמקין
¶
לא מורידים back to back. הצעד הזה מגדיל את המקורות שישמשו – הוא לא בא לחסוך כסף בתקציב המדינה, הוא בא להוסיף כסף לשיפור איכות התחבורה הציבורית. לכן אנחנו רואים את זה כחלק ממהלך כולל – מצד אחד מגדילים את המספרים ומצד שני, שורה של צעדים שישפרו את השירות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זאת אומרת שמבחינתכם אתם רואים כדבר נכון לקחת קנסות שבאות על דבר מסוים ולהשקיע אותם בדבר עצמו. זה מה שאני הבנתי.
איתי טמקין
¶
באופן כללי התפיסה של משרד האוצר היא שכל ההכנסות בכלל צריכות לתקציב המדינה ולצאת כפול אחד מתקציב המדינה. פה יש – קוראים לזה בכלכלה בעיית סוכן. לרשויות המקומיות היום אין מוטיבציה גדולה להפעיל את הנת"צים ולהפעיל אכיפה בנת"צים כי יש הרבה ביקורת ציבורית על הנושא. פה אנחנו מציעים להשאיר חלק מהכסף אצלם כדי לעודד אותם לאכוף ולהשקיע יותר. יש פה מתח בין שני דברים קיימים.
איתי טמקין
¶
הכסף הולך להגברת התחבורה הציבורית שם ולא מתחלק עם הרשויות המקומיות. שם גם האכיפה היא אכיפה ברמה הלאומית, היא לא אכיפה ברמת הרשויות.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת אשר, תודה. חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו ננסה להביא לפה אחרי הפסקת הצוהריים או להעלות בזום נציג של משרד המשפטים שיענה גם לך. נושאים 15 - - -
איתי טמקין
¶
אדוני היושב-ראש, לגבי הנושא שעלה קודם, הריטים, יש לנו נציג אוצר פה בזום, הם רוצים לדבר, לחזור חזרה. השאלה של הוראת השעה בריטים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו נמשיך וברגע שזה יסתדר נחזור לנושא 9. נושאים 22-15 הם לאחר כך. נושא 23 סעיף 65 פרק י"א – אנרגיה. סעיף 65 – הארכת הפטור מהיטל השבחה למתקן פוטו-וולטאי עד 2025. במתקן פוטו-וולטאי שמותקן בתחום מחלף או על צדדים חיצוניים של מחלף, על מיגון אקוסטי או קירות תמך שייעודם דרך, או משמש לקירוי קומת גג במבנה שמשמש לחניה או לקירוי מגרש חנייה פתוח – גם פה אין מחלוקת, זה עובר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מישהו רוצה להגיד משהו או שנמשיך?
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פרוש, רגע אחד. הנציג, בבקשה. יפתח, תציג את עצמך. אנחנו העלינו אותך כדי שתסביר את הנושא, סעיף 50(1) וסעיף קטן (2) וסעיף 52, על הנושא של הריט.
יפתח עשהאל
¶
הנושא הזה מגיע כחלק מהרפורמה שלנו בנושא קידום שכירות ארוכת טווח, שמתבסס - - - נושא הכי - - - נושא קרנות הריט. אלה שלושת המאמצים של הממשלה לקדם את השכירות ארוכת הטווח דרך הכלים סטטוטוריים. הנושא של קרנות הריט הוא נושא יחסית חדש, הוא עוד נמצא בתחילתו. זה חוק שנחקק ב-2016 ואנחנו כרגע עושים כל מיני תיקונים קטנים כדי לעודד את הפעילות של קרנות הריט. ראינו שיש חסמים בחוק הקודם שעכשיו אנחנו מתקנים ומאפשרים לקרנות לפעול באופן יותר נרחב. בנוסף אנחנו גם - - - את המוצר עצמו, עוד איזשהו מוצר - - - לשכירות ארוכת טווח. עד עכשיו לקרנות ריט לא הייתה איזושהי מחויבות אל מול השוכר עצמו, כרגע אנחנו מחייבים אותם ליצור חוזה - - - מול הדייר, 5 פלוס 5 עם קביעת מנגנון עליית השכר.
הסיבה שזה נמצא כחלק מחוק ההסדרים היא כי זה חלק מרפורמת שכירות ארוכת טווח וגם שזה חלק מהרצון - - - כשמדברים על שכירות ארוכת טווח. הדייר נמצא בוודאות הזאת שיש לו את הידע - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך מה, אני שאלתי שאלה פשוטה: איך הם קוראים לזה הוראת שעה כשרוצים להאריך חוק שפוקע ב-2023 עד 2033, למה זו הוראת שעה, זה בעוד 12 שנים? אבל כשהנציג הנכבד של האוצר, יפתח, הסביר את כל הנושא הזה, אז אני מצפה עכשיו מהוועדה שיביאו לנו את החוק המקורי, מה שהיה ב-2018, שנראה מה שהיה ב-2018. אני אקרא את החוק ואני אראה מה שהיה שם ואני אוכל להבין. אני לא מתבייש לשאול מה זה ריט? מה זה קרנות ריט? יש פה הרבה דברים שאני לא יודע אז אני הייתי רוצה לראות את החוק המקורי כדי לדעת מה מריחים פה.
היו"ר ניר אורבך
¶
יהיה דיון בוועדת הכספים ואתה תוכל לשאול מה שאתה רוצה ותקבל שם מה שאתה רוצה לגבי הנושא הזה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
לא, אז אני רוצה לדעת, אני רוצה להמליץ דווקא על כלכלה, אז אני רוצה לדעת אם זה קשור ל- - - ולמה צריך להאריך את הוראת השעה בעוד 12 שנים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
לא, אני רק אומר לך בסוף מה יהיה. אתה תשאל את כל שאלות ההבנה, ואנחנו נקבל החלטה לאיזו ועדה זה עובר. על כל השאלות המקצועיות שלא תקבל ממנו תשובה, כולל חוקים בעבר, כל שיש שם – אני גם אמליץ לאלכס לעשות את זה – תשאל אותו בוועדת הכספים, זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אם יש לך שאלה לגבי למה הארכת הוראת שעה ב-12 שנים - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
למה זה היה כהוראת שעה? אם זו הייתה הוראת שעה מ-2018 ל-2023, מדוע מאריכים את זה בעוד 12 שנים?
יפתח עשהאל
¶
הסיבה של ההארכה היא קודם כל ליצור את הוודאות הזאת, גם כי אלו חברות חדשות שמסתכלות על הטווח הארוך. מבחינת הוודאות, לכן אנחנו צריכים לתת להן לפחות 12 שנות חוק. עם זאת, זו עדיין ישות חדשה וגם התיקון הקודם היה כהוראת שעה כי זה מוצר חדש בשוק שאנחנו עדיין מאפיינים אותו ולומדים, זה חלק מהתיקונים. התיקונים שאנחנו מציעים עכשיו הם - - - שראינו לפני בגלל שלא הכרנו את זה ואנחנו עוד עושים - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
זה עובד חמש שנים ועדיין – הציבור לא מכיר את זה? מי לא מכיר את זה? זה עובד כבר חמש שנים בשוק.
יפתח עשהאל
¶
- - - יש תקנות ריט ברקן והקמה קרנות ריט נוספות. אנחנו מכירים בעוד פעילות שהם עדיין לא הצליחו לפתח מספיק מוצרים. אנחנו יודעים ששכירות מוסדית בישראל - - - מאוד נמוך משוק השכירות בישראל. בהשוואה עולמית אנחנו במקום מאוד נמוך בנושא הזה ומי שמשלם על זה את המחיר הוא בעיקר ציבור השוכרים בישראל, ולכן אנחנו רוצים לסייע להקמת - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
לפני זה, אני שואל את הייעוץ המשפטי אם זה נראה לכם שככה – האם אנחנו בכלל לא צריכים לאשר משהו? האם זה נראה לכם שככה זה צריך להיראות?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני רוצה שתחדדי למה התכוונת כשהסברת על הדבר הזה למשל? יכול להיות שכמו שהיושב-ראש אומר, את זה אתה צריך להחליט רק בכספים ואני לא צריך לעשות כלום, האחריות היא לא עליי. יכול להיות, אני מקבל את הדעה. השאלה היא אם כך צריך להיראות דיון שהיה בהוראת שעה חמש שנים, מעבירים אותו עכשיו לעוד 12 שנה בהוראת שעה. זה כמו שאת החשמל לכפרים הערביים, המוסדרים או הלא מוסדרים, זה בהוראת שעה בכל שנה או שיש דברים שעל פי חוק הביטחון משאירים – כך צריך להיראות הדיון? אם את אומרת שזה בסדר, האחריות לא עליי, זה בסדר. אישרתי, לא אישרתי, אין לנו - - - אבל ככה הדיון?
שגית אפיק
¶
התשובה הקצרה היא כן. הדיון כאן הוא דיון לניתוב לוועדות, בדיוק שכשם שאם הייתה מגיעה לכאן עכשיו הצעת חוק ממשלתית קצרה בת עמוד וחצי והיית צריך לשאול את עצמך מי הוועדה המוסמכת לדון בה – כספים, פנים, כלכלה, מדע – ולא היית נכנס לפרטי הפרטים ולומד את הצעת החוק במקום אותה ועדה. בסוף הדיון כאן הוא דיון לקבוע אחד משניים: אם הנושא הזה מתאים לחוק הסדרים ולא נדרש לו פיצול מהותי משום שהוא חורג לחלוטין מהעקרונות של חקיקה שמותאמת להסדרים - -
שגית אפיק
¶
- - זה הפיצול המהותי. אנחנו סברנו שזה יכול להיכלל במסגרת חוק ההסדרים, נושא הריטים. השאלה השנייה שאתם צריכים לבחון היא איזו ועדה היא הוועדה המתאימה לדון בכך. המלצת הייעוץ המשפטי במקרה הזה בהתאם לתקנון היא ועדת הכספים. אני אציין שהריטים בכנסת הקודמת-קודמת נדונו בוועדה שנקראה ועדת הרפורמות, שם זה עבר כהוראת שעה. מבוקש עכשיו להאריך את הוראת השעה הזאת. הדיון בשאלות כמה להאריך, אם להאריך, אם להפוך את זה להוראת קבע, אם לתת הטבות מס טובות יותר או פחות או שונות, ייעשה בדיון בוועדת הכספים, זו לא הסמכות של ועדת הכנסת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
חידוד של השאלה, אדוני היושב-ראש, ליועצת המשפטית וגם לאנשי משרד האוצר. מה הייתה כוונת המחוקק כשהוא חוקק את זה ב-2018? האם שם הצעת החוק הייתה שיש חמש שנים באופן זמני, הוראת שעה, ולאחר מכן זה אמור להיכנס להוראה קבועה? זו הייתה כוונת המחוקק אז? אני שואל, אני פשוט לא יודע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, לא חוקקו פה הוראת שעה, חוקקו פה רפורמה שלמה שאמרו נשתמש בהוראת השעה כי יש המון דברים משתנים, או שלא – אני שואל.
שגית אפיק
¶
אם אני זוכרת נכון, אז לא היו עדיין מספיק קרנות השקעה כאלה שידעו שהם יתפסו את זה ויעשו את זה. זה היה "נדמה לי", זה היה יותר במובן של לזרוק משהו ולראות איך השוק יעבוד איתו. עכשיו ראו שטוב, בסדר.
שגית אפיק
¶
אז יכול להיות שוועדת הכספים תחליט לעשות את זה כהוראת קבע ויכול להיות שהיא תחליט לקצר את הוראת השעה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה שמפריע לי כאן לכאורה – אלא אם כן אני לא יודע משהו שהיה אז – שנראה לי שכל אחד מבין שלחוקק את החקיקה הקבועה ייקח יותר זמן עם דיונים יותר מהותיים, אז אמרו עשינו חמש שנים – נחמד, עכשיו נעשה לא לעוד חמש שנים אלא ל-12 שנה או ל-10 שנים. זו השאלה שלי, החשש. תרגיעו אותי בזה ואני שותק.
אסי מסינג
¶
הסיבה לחקיקת הוראת שעה בסוג הדברים האלה של הטבות מס היא בדיוק בגלל שרוצים לבדוק אם הדבר הזה - -
אסי מסינג
¶
- - עם איזושהי תקיעה מסוימת. זה בדרך כלל מה שעושים. אתם תראו פה הרבה פרקים שלא מוצע לחוקק אותם כהוראות שעה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני שאלתי מה המסקנות שהיו עד עכשיו שכתוצאה מכך אנחנו מתבקשים להאריך את זה הלאה. או שגם את זה אני לא צריך לדעת פה?
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר גמור. אנחנו נצא עכשיו להפסקה ונחזור לפה בשעה 14:00 לנושא 23. תודה לכם. להתראות בינתיים.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:00.)
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מחדש את ישיבת ועדת הכנסת. הגענו בטבלה לנושא מספר 23. בדקות הקרובות תהיה פה בזום גם נציגת משרד המשפטים על פי בקשתו של חבר הכנסת פינדרוס על נושא מספר 14: סעיף 56, סעיף קטן (1) ו-(3).
שוב, כרגע אנחנו עוברים על הסעיפים שלא שנויים במחלוקת מבחינת הקואליציה והייעוץ המשפטי, ולאחר מכן נחזור לסעיפים שיש עליהם מחלוקת.
כאמור, נושא 23: סעיף 65, בפרק י"א: אנרגיה: חוק התוכנית הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018 – הארכת הפטור מהיטל השבחה למיתקן פוטו וולטאי עד 2025 למיתקן פוטו וולטאי שמותקן בתחום מחלף או על צדדים חיצוניים של מחלף, על מיגון אקוסטי או קירות תמך שייעודם דרך, או משמש לקירוי קומת גג במבנה שמשמש לחניה או לקירוי מגרש חניה פתוח. הוועדה המוסמכת היא ועדת הפנים.
חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
הרי ישנם שני מצבים: האחד, יש מחלוקת על הוועדה המוסמכת לדון, ולזה נגיע בהמשך לפי מה שאתם אומרים. והדבר השני עליו יכולה להיות מחלוקת הוא השאלה האם בכלל להשאיר את הסעיף בחוק ההסדרים או לפצל אותו ולהעביר אותו להליך חקיקה רגיל.
באופן מקדמי אני אומר, ולא הספקתי להגיד את זה בסבב הקודם בבוקר, אני חושב שכדי שנעמוד על אותו בסיס, ראוי שהוועדה תקבע קודם כול וראשית לכול קריטריונים ברורים שעל פיהם אנחנו מחליטים להוציא סעיפים מסוימים מחוק ההסדרים ולהשאיר סעיפים אחרים בחוק ההסדרים. אני מברך על העבודה שעשה יושב-ראש הכנסת, אבל אני לא בטוח שזה לפי קריטריונים. זה לפי עבודה ומשא ומתן, ולפי מה שהוא מצליח להשיג מול משרד האוצר ולא מצליח להשיג מולם, וזו עבודה מסוג אחד של צמצום חוק ההסדרים שמונח לפנינו. אבל העבודה שהוועדה צריכה לעשות היא לקבוע קריטריונים ברורים. על פי איזה קריטריונים אנחנו מחליטים להשאיר את הסעיפים האלה בחוק ההסדרים ועל פי איזה קריטריון אנחנו מחליטים להוציא את הסעיפים האלה מחוק ההסדרים ולהעביר אותם להליך חקיקה רגיל. ברגע שיהיו קריטריונים ברורים על פיהם נלך בכל סעיף וסעיף, עבודת הוועדה יכולה למצות את הנושאים שעומדים לפנינו במחלוקת - זו הערה כללית. כרגע אין לי הערה לגבי הנושא הספציפי הזה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר כמה מילים בהתייחסות כללית. אני חושב שחוק ההסדרים המונח בפנינו הוא פשוט שערורייה – אין דרך אחרת להגדיר אותו. מדובר בחוק הסדרים מפלצתי שאין לו אח ורע כבר הרבה מאוד שנים, לא בהיקפו, ולא בתוכן של הדברים שהוא כולל. מה שבעיניי חמור לא פחות זו העבודה שחוק ההסדרים הזה משליך לפח באבחה אחת ובמכה אחת מאמץ שנעשה כאן לאורך שנים ארוכות ובקושי רב מאוד, גם על ידי יושבי-ראש כנסת שכיהנו כאן, גם על ידי ראשי קואליציה, על ידי ראשי ועדת כנסת, על ידי חברי כנסת, כולל מהאופוזיציה דאז שנמצאים היום בקואליציה, כשבמאמץ משותף ועם הרבה מאוד קשיים הצלחנו לאט לאט לייצר כאן תהליך של צמצום וגידור של חוק ההסדרים. לא באופן מלא ומושלם, אבל בהחלט בתהליך שצמצם את חוק ההסדרים וגידר אותו, קירב אותו מאוד למטרות שלשמן הוא נועד. והנה, מה שמתרחש כאן, זה פשוט לקחת את כל העבודה הזו, ואת כל התהליך הזה שנעשה לאורך שנים, להשליך את כולו החוצה ולהחזיר אותנו לימים אפלים שבהם הכלי הזה, שבבסיסו הוא כלי חיוני כדי להעביר את התקציב ולוודא שהדברים שדרושים לצורך התקציב באמת יחוקקו במקביל כדי שהתקציב יהיה אכן אמיתי וניתן למימוש - לקחו את הכלי הזה והפכו אותו לאמצעי לעקוף את הכנסת ואת כל הליכי החקיקה בצורה בוטה וקיצונית, לצערי הרב.
אדוני היושב-ראש, אני ישבתי על הכיסא שעליו אתה יושב היום. אבל לא הייתי מוכן בשום מקרה ובשום מצב שתונח חוברת כזו על שולחן הוועדה מבלי שהייתי יודע מראש ושם קווים אדומים וגבולות ברורים.
תסתכל על החוברת. בוא נעבור סתם באופן מקרי. על סעיף מס' 2 עשה יושב-ראש הכנסת עבודה חשובה והוא יצא וסוכם שיעבור להליך חקיקה רגיל. על סעיף 3 כותב הייעוץ המשפטי: לא ברור מדוע נדרש לדון בנושא כחלק מחוק ההסדרים. על סעיף 4 כתוב: תיקון מורכב מאוד ומעורר בחלקו קשיים משפטיים מהותיים. אין קשר לתקציב. על סעיף 5 כתוב: חוק ההסדרים אינו המסגרת המתאימה לדיון בנושא זה. על סעיף 6 כתוב: מדובר בנושא רגיש שנדון רבות בוועדת חוקה לאורך שנים. אין הצדקה לדון בהסדר המוצע בחוק ההסדרים. בסעיף 7 - אין הערה. בסעיף 8 כתוב: הצעת חוק דומה נדונה בעבר בוועדת הכספים, אך הוועדה ראתה קשיים שונים. ישנה בעייתיות מבנית בעקיפת הליך החקיקה הרגיל באמצעות הכנסת התיקון להצעת חוק ההסדרים. ואני יכול להמשיך ולהמשיך כחוט השני לאורך כל הדרך על למעלה מ-80% ממה שיש כאן בספר העצום הזה שהונח בפנינו. מדובר בדברים שהם לא גבוליים והם לא באמצע והם לא אולי, אלא שהם באופן חד וחלק וברור לא קשורים לתקציב, לא שייכים לתקציב. אגב, הרבה מהם בהסדרים מאוד מורכבים, הסדרים שניסיון העבר לימד שכאשר הם נעשו מבלי תשומת לב מספקת אז גם באותם מקרים שזה נעשה, אחר כך היה צורך לתקן אותם ואחר כך היו נזקים לא פשוטים.
אתם יושבים כאן, ואני לא מבקש מכם לעשות שום דבר שאנחנו לא עשינו כאשר ישבנו במקומכם, כשיש לכם רק יעד אחד והוא להגיע לשעה תשע בערב כדי להרים את הידיים ולהצביע וללכת הביתה, ולדווח לאדונכם שם למעלה שאתם מילאתם את שליחותכם נאמנה. השליחות הנאמנה שלכם היא חובתכם לבניין הזה, לתפקידכם, לציבור שבחר בכם. מילא שאתם לא עומדים בה בצד האידיאולוגי בשום צורה בשום אופן, אבל לפחות תעמדו בה במחויבות העצומה הזו. אדוני היושב-ראש, יש לך מחויבות עצומה. תפקיד יושב-ראש ועדת הכנסת הוא מחויבות אדירה, מעבר לעוצמה שיש בתפקיד הזה, לבית הזה, לסדרי העבודה בו, להתנהלות בו.
יתרה מזאת, כל זה קורה כאשר במקביל לתהליך הזה אתם גם מוחקים את הכנסת בשורה ארוכה של נושאים נוספים. קודם כול, עבר החוק הנורבגי המורחב שהוציא מכאן את כל השרים – דבר ששבר את כל האיזון שהיה כאן תמיד. כי תמיד שרים רצו לדעת שבסוף יש להם זמן עבודה למשרדיהם והם היו צריכים לבוא באיזשהו שיג ושיח. אגב, לא רק עם האופוזיציה, גם עם חברי כנסת מהקואליציה, כי בסוף היה נדרש כאן איזשהו שיתוף פעולה ועבודה משותפת, לפחות באותן נקודות, והן רבות, שבהן אפשר להגיע להסכמות. כל הדבר הזה נמחק ואיננו. מבחינתם אין בעיה שנשב פה חמישה ימים בשבוע עד אמצע הלילה, הם הרי לא נמצאים כאן בכלל. אני כבר לא מדבר על כך שחברי כנסת מהקואליציה, ואני כבר לא מדבר מהאופוזיציה, לא מסוגלים להגיע לשרים ולדבר איתם כי פעם הדרך לעשות את זה היתה לפגוש אותם במליאה ולהעלות בפניהם בעיות ונושאים שדורשים טיפול. אנחנו יודעים היטב שיש היום שרים שלא מחזירים טלפונים אפילו לחברי כנסת מהקואליציה.
יתרה מזאת, אתם באים ומנסים לייצר, אחרי העברת החוקים האלה במהירות ובדרך שלא היתה כדוגמתה, רוב מלאכותי בוועדות כדי לייצר איזושהי מציאות שבה אם למישהו תהיה חס וחלילה איזושהי עמדה הוא ממילא כבר לא יטרח להביע אותה כי הוא יודע מראש שכבר סידרתם איזה רוב מוגדל. שוב, אתם עושים את זה לחברי הקואליציה, לא רק לאופוזיציה, שאתם פוגעים בייצוג שלה פגיעה דרמטית. הרי אין אדם אחד שיכול לומר שלתת בוועדת הכספים, שצריכה לדון בתקציב ובסעיפים מתוך חוק ההסדרים, ולקבוע בה שסיעת הליכוד עם 29 חברי כנסת תקבל שני נציגים כמו סיעת הרשימה המשותפת שיש לה שישה חברי כנסת, אני לא מכיר בן אדם אחד שיטען שהדבר הזה הוא בסדר, אלא אם המטרה להעביר בכל מחיר את הכול ומיד, בלי דיון, בלי בחינה, בלי שום דבר, מקדשת את כל האמצעים.
לעניין הסגנים – אני יודע שיש כאן שאלה אם אפשר לדון, אם יש פה או אין קוורום לדון, ובסופו של דבר, אני מבין שההתלבטות שלכם עכשיו נוגעת לשאלה האם לא לאשר לפחות את הסגנים של הקואליציה כי הרי בשביל זה לא צריך את ההרחבה של מספר הסגנים. הנה, אני אומר לך כבר עכשיו, הרי אם תעשו את זה, יש לזה רק משמעות אחת. היום לאופוזיציה יש ייצוג בנשיאות הכנסת הזמנית. אם תעשו את זה, המשמעות היא שאתם מוציאים את הסגנים, שאם יש לאופוזיציה היום בנשיאות הכנסת הזמנית, ומחליפים את כולם בנציגי הקואליציה – זה מה שאתם עושים. אם אתם רוצים לעשות את זה, תעשו, תמשיכו באותו קו. אבל אנחנו לא נסכים, ואני אומר לך את זה בצורה הברורה ביותר, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא נפטור אותך מהאחריות שיש לך, ואנחנו לא נסכים להעמיד פנים שהכול בסדר ולשתף פעולה עם הדריסה והרמיסה הזו, ושוב, לא רק של האופוזיציה, של הכנסת כולה כמוסד, של ההליכים התקינים, של סדרי העבודה כאן. אם אתם חושבים שאנחנו נמנה חברים לוועדת הכספים כדי שאתם תוכלו להראות כאילו הכול מתנהל בסדר – אז לא, אנחנו לא נהיה שם. ואני חוזר ואומר, הגיע הזמן לעצור, הגיע להחזיר את הדברים למסלולם הרגיל והסביר. אם תבואו ותגידו: יש לנו בעיה, יש רפורמה מסוימת שמאוד חשובה לנו, גם בעבר אם לממשלה היתה רפורמה מאוד דחופה ומאוד חשובה, היא נכנסה לתוך זה למרות שהיא לא התאימה לתקציב במאת אחוזים, אנחנו מבינים, ולא בהכרח נתנגד. אבל אני חושב שהאינטרס המשותף של כולנו הוא שדברים ייעשו כמו שצריך, שהכנסת תשמור על מעמדה, ושלא נגיע למצב מביש שבו בסוף תעבור הרכבת המטורפת הזו, כשהתקדים הנורא הזה ייווצר, וכל זה יקרה כשאתה תשב פה באולם ריק מחברי אופוזיציה ובמצב שלא היה כדוגמתו מעולם בבניין הזה.
אני מקווה מאוד שתהיה כאן התעשתות ושהדברים יקבלו את התפנית והכיוון שהם צריכים לקבל. אפשר לחלוק, אפשר להתווכח, אבל יש כללים שאי אפשר לשבור, ואם שוברים אותם אי אפשר לצפות שהכול ימשיך להתנהל כאילו הכול בסדר – זה לא יקרה. לכן, כלשונך, כלשון ההודעה שהוצאת, אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן לעשות את הדבר הנכון, וזה לא דבר שיכולה להיות לגביו מחלוקת, זה פשוט לעשות את מה שעשו תמיד, כמו שנהגו כאן תמיד, כמו שנעשה כאן תמיד מאמץ משותף לכולם, קואליציה ואופוזיציה, לתת את הייצוג ההולם לכל אחד על פי כוחו, וכך להגיע להסכמות על הכול, גם על ראשי ועדות, וגם על מבנה הוועדות, כפי שהיה לאורך כל השנים. להגיע להסכמות על כך שחוק ההסדרים יהיה מצומצם עד כמה שניתן - זה תמיד היה אינטרס, גם של חברי הכנסת של הקואליציה, וגם של האופוזיציה. זה אפשרי, זה לא בלתי אפשרי. זה תמיד קרה. הגיע הזמן שתאמרו לאלה שקיבלו את ההחלטות המטורפות האלה: עד כאן. תודה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
חבר הכנסת טופורובסקי, מה אתה מציע? הרי אין חולק שמגיע לכם מבחינה מספרית לכל היותר רוב של אחד בכל ועדה, זה המצב המספרי בכנסת, אין שתי מתמטיקות. אחר כך אתם החלטתם באופן גורף בכל הוועדות החשובות לקחת לעצמכם רוב מוגדל, ואז הגעתם באדיבותכם והסכמתם בוועדת העבודה לצמצם את הרוב, ואחר כך הואלתם בטובתכם לעשות את זה גם בוועדת חוקה. אני מבקש ממך רק דבר אחד: תן לי את מה שמגיע לי. לא אחד יותר, לא שניים יותר, ולא שלושה יותר. לא טובה, לא הטבה, לא הקלה. תן לי מה שמגיע לי.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
הצענו לך יותר ממה שהוצע לנו כשאנחנו היינו באופוזיציה בהתאם לגודל. אתה לא מסכים עם זה, אבל אני חושב שזה כן נכון.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
- - - גם יושב-ראש הכנסת חושב שההצעה האחרונה ש- - -. אבל להחרים זה הכי קל. אני חושב שזה רק פוגע.
יריב לוין (הליכוד)
¶
חבר הכנסת טופורובסקי, אתה מוכן שאנחנו נעשה את אותה מתמטיקה כדי למצוא כמה חברי כנסת יש לכל סיעה ולפי זה נחלק להם את המקומות בוועדות.
יריב לוין (הליכוד)
¶
כך היה תמיד, אתה יודע את זה, חבר הכנסת טופורובסקי. כמה חברים רציתם לתת לנו בוועדת המדע? שמונה, נדמה לי.
יריב לוין (הליכוד)
¶
חמישה, ועל חשבון זה לקחת חברים שלי שמגיעים לי בוועדת הכספים או בוועדת הכנסת, ולהגיד לי: תשמע, אנחנו הולכים לקראתכם. אל תלך לקראתי, תן את מה שמגיע.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
היינו מוכנים להגדיל גם בוועדת הכספים ולתת אפילו יותר. לך יש משהו ספציפי.
יריב לוין (הליכוד)
¶
חבר הכנסת טופורובסקי, יש רק דבר אחד שעוצר מלהגיע להסכמה וזה שאתם לוקחים את הרכב הכנסת ומחליטים שהוא לא מוצא חן בעיניכם. יהיה לכם קשה להעביר את התקציב אז אתם רוצים לסדר לעצמכם בוועדות החשובות שבהן נדונים הנושאים שנוגעים לתקציב, כולל היום בוועדה הזו. מדובר ברוב מלאכותי, אבסורדי, שלא יכול להיות בשום חשבון מתמטי על חשבון הייצוג שמגיע לאופוזיציה בכלל, ולסיעת הליכוד בפרט.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
חלילה. אתם מעניקים לנו את הרוב המלאכותי בזה שאתם לא מגישים אנשים לוועדה. אני חושב שזה פוגע בכנסת.
יריב לוין (הליכוד)
¶
למה שנגיש? בשביל שאתה תוכל להגיד שהכול בסדר? שייראה כאילו יש פה באמת הליך דמוקרטי? חבר הכנסת טופורובסקי, בוא תסביר למי שרואה אותנו עכשיו איך יכול להיות שבמליאה יש לצורך העניין לקואליציה 62, אין לכם יותר מ-62, על זה אין ויכוח, לאופוזיציה יש 58, אבל בוועדת הכנסת, שיש בה לצורך העניין 15 חברים, מגיע לכם רוב של שלושה. תסביר לי איך יוצא החשבון. אני עושה חשבון פשוט: 60 לחלק ל - - -
רם שפע (העבודה)
¶
אתה עושה חשבון פשוט כי נוח לך לחשב את זה לפי כל ועדה. אבל מה לעשות? אלו לא כללי הכנסת. - - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
אתה טועה ומטעה. אלו בהחלט כללי הכנסת, כך היה תמיד. אף פעם לא היה עיוות שלסיעה של 29 חברי כנסת נתנו שני נציגים בוועדת הכספים. מעולם לא קרה, מעולם. על ידי זה שתעלה את מספר חברי הוועדה, אתה תשמור על הרוב המלאכותי שלך – באמת.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
היינו מוכנים להעלות את זה לארבעה, ואתה יודע את זה. אנחנו פועלים לפי אותה נוסחה בדיוק שאתה פעלת כשהיית יושב-ראש קואליציה. זו אותה נוסחה, אני קיבלתי את זה ממי שהיה יושב-ראש קואליציה כשאני הייתי חבר כנסת.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אבל הכי קל להחרים כשלא מסכימים. בסופו של דבר, הכול קיבל הכרעה דמוקרטית, ופניתם לבית המשפט בשביל שיגן עליכם כמיעוט. בית המשפט נתן הערות ובעקבות הערות בית משפט עשינו עוד משהו שהיה מקובל על - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
תקיים את ההכרעה הדמוקרטית של הציבור. חבר הכנסת טופורובסקי, יש לי בשביל הצעה. למה לך לעבוד קשה במליאה? בוא תחליט שבמליאה המקסימום שמותר זה 15 חברי כנסת לסיעה. תוריד את הליכוד מ-29 ל-15 ויהיה לך פתאום רוב ענקי. יהיה לך קל מאוד. למה לא?
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אנחנו פועלים לפי הכרעת בית משפט בעקבות זה שאתם החלטתם לפנות בית משפט לפני כן. אבל תמיד אנחנו פועלים לפי הנחיות התקנון והחוק.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אנחנו לא החלטנו לפנות לבית משפט, אנחנו הודענו לבית משפט שאנחנו סבורים שאין לו סמכות, וכך אני אומר גם כאן.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
ואז הוא שאל אם אתם חושבים שהעתירה היא מיותרת, ואז עורך הדין של הליכוד בא ונתן טענות למען העתירה. אל תעבדו על האנשים. זה לא נחשב להיות עם ולהרגיש בלי.
יריב לוין (הליכוד)
¶
עורך הדין של הליכוד אמר לבית המשפט דבר אחד פשוט: אין לבית המשפט סמכות בראייתנו להתערב בעניין, חרף בעובדה שמדובר בעוול, שמדובר בדבר אנטי דמוקרטי, שמדובר ברמיסת הכנסת, ברמיסת האופוזיציה, וברמיסת כל ה - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אנחנו פועלים לפי כל הנחיות של המקום הזה. אני אעשה כל מה שבית משפט, כל מה שפעלתי. זה לא מקובל. אני לא זוכר שכשאני הייתי באופוזיציה כשעשיתם משהו דורסני, ועשיתם דברים דורסניים, ואמרנו שאנחנו מחרימים. הכי קל להחרים.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פינדרוס, עכשיו זה בשבילך. תקשיב טוב. אנחנו מתקדמים אחורה לרגע לנושא 14, לפי בקשתך. נמצאת פה בזום כרגע נציגת משרד המשפטים שרית פילבר. אפשר להעלות אותה אנחנו נמצאים עכשיו בנושא מס' 14: סעיף 56, סעיף קטן 1 - 2.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הסעיף אומר ש-50% מההכנסות של הקנסות על אכיפה בנת"צ יהיו לרשות המקומית. אני מנסה להבין מה הקשר בין זה לתקציב המדינה. הרי המדינה בין כה וכה משקיעה כסף, היא לא משנה את ההשקעה שלה בנת"צים. בתקציב שהוגש בפנינו אין שינוי, ולכן אני מנסה להבין מה ההשפעה שלו על תקציב המדינה ומהי עמדת משרד המשפטים.
אסי מסינג
¶
מאחר ושרית לא שמעה, אציין שוב את מה שאמרתי קודם לכן. ראשית, התייחסתי בצורה רחבה לשאלה מה נכנס במסגרת התוכנית הכלכלית והמטרות. ציינתי את ההפרדה בין חוק ההתייעלות, שיש לו השפעה ישירה על התקציב, על מסגרות התקציב, השינויים הפיסקליים, ואת חוק התוכנית הכלכלית שכולל עמידה במטרות הכלכליות של התוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל, כשבין היתר בראשם הגדלת הצמיחה ושיפור רמת המחייה בישראל, תוך הגדלת תעסוקה, הגדלת הפריון וצמצום הנטל הרגולטורי, ועוד מטרות דומות. במסגרת הזו, כמו שהיה מקובל במהלך כל השנים, תוכניות חוק ההסדרים, או מה שמכונה התוכנית הכלכלית, כללו רפורמות שעולות בדיוק לגדר המטרות הללו. איתי ואני התייחסנו בפרט לשאלה של ההשפעה שיש על אכיפה בנת"צים והיכולת שלהם להשפיע, והעובדה שבסעיף הספציפי הזה מוצע להקצות חלק מהכסף שנועד בהגברת האכיפה לצורך תפעול ותחזוקה ושיפור התחבורה הציבורית והתשתיות ברשות המקומית, מה שמשליך השלכה משמעותית על המטרות הכלכליות עליהן דיברתי קודם לכן.
כמו שציינתי, כל הרפורמות הללו נבחנו אחת לאחת בצורה מדוקדקת על ידי היועץ המשפטי לממשלה במסגרת ההליך המקובל בטרם האישור בממשלה, וכולן אושרו במסגרת ההכנסה לחוק ההסדרים. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב שבו נעשה איזשהו ניפוי, גם פיצול, כי חלק מהדברים פוצלו, וחלק מהדברים יפוצלו בהמשך כפי שהוסכם כאן בוועדה. עד כאן מבחינת המבוא, והתייחסות הספציפית לסעיף 14 בו.
שרית פילבר
¶
שרית פילבר, המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה. להבנתי, נשאלנו לגבי סעיף 14 - האם ההחלטות האלה עברו את אישור היועץ. כפי שאסי ציין, כלל ההצעות שנמצאות לפניכם הן הצעות שנבחנו על היועץ המשפטי לממשלה בתהליך ממושך. בחן אותם לפני ישיבת הממשלה, פעם נוספת לאחר קבלת הערת הציבור. בכל הישיבות האלה נבחנו ההיבטים המשפטיים, נבחנה שאלת ההתאמה לתוכנית הכלכלית מבחינת סוגיית הבשלות. בדיונים האלה נערכו שינויים בהחלטות הממשלה, יש החלטות שאף ירדו, כך שאני יכולה לומר לכם שכלל ההצעות שנמצאות בפניכם, לרבות מס' 14, הן החלטות שאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה לאחר שנבחנו כלל ההיבטים שגם אסי פירט. אם יש לכם שאלה ספציפית לגבי הצעה מסוימת, אתם מוזמנים לפנות.
שרית פילבר
¶
שוב, גם ההצעה הזו, כמו כל ההצעות שלפניכם, אלה הצעות שנבחנו על היועץ המשפטי לממשלה, שמצא שהן מתאימות להיכלל בחוק ההסדרים, שלא מצא בהן קושי משפטי שמונע את הקידום שלהן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מה ההיגיון בסעיף הקודם, בנושא 12? אולי תנסי להסביר לי את ההיגיון המשפטי כי אני במשפטים באמת לא מבין.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
היא ענתה לי תשובה כללית. אסי, זה לא הוגן. הרי מה היא עשתה עכשיו? היא אמרה לי: תקשיב, אנחנו בדקנו הכול. עזוב אותי ספציפית. הכול עבר, והכול בסדר. אני מנסה להבין את ההיגיון המנחה שעומד מאחורי זה. אני לוקח עכשיו דוגמה יותר חזקה ומסתכל על הסעיף הקודם. תסבירי לי. אני מבין בכלכלה, ואני יודע מה זה קונים-מוכרים, יש תקציב. תסבירי לי איך זה משפיע על הכלכלה. את תצטרכי להסביר לי למה כל כלל החוקים שנדונו בעשר השנים האחרונות פה במליאה לא קשורים ישירות לכלכלה. כי אם זה קשור, אז כולם קשורים.
אסי מסינג
¶
אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי. סדר הדברים צריך להיות, בכל הכבוד, דיון. כשעושים דיון - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אחר כך נעלבת בשבילו למה לא נתתי לו לענות קודם. העמדה שלו ברורה, שאלתי מה עמדת משרד המשפטים. מבחינת משרד האוצר, הכול קשור לכלכלה. גם מתווה הכותל קשור לכלכלה.
אסי מסינג
¶
אם עוברים לסעיף 12, אנחנו נתייחס להשלכה, אם תרצו, ואחרי זה במידת הצורך, גם משרד המשפטים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שיירשם לפרוטוקול, היא לא ענתה. היא ענתה תשובה כללית, אתה יכול להקליט אותה. אין צורך להביא אותה. היא אמרה: לא רלוונטי השאלה. שאלתי שאלה נקודתית, היא לא ענתה עליה. היא לא ענתה. היא אמרה תשובה כללית. אמרתי לה: במסגרת התשובה הכללית, תסבירי לי את הדבר המנחה. הוא לא עונה כי אסי לא מרשה כי אנחנו לא בסעיף 12. הבנתי את העניין. נו, באמת - תנהלו דיונים עם עצמכם, ותשאלו גם למה אנחנו לא חברים בוועדה.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פינדרוס, כדי לטפל בבעיה, אתה צריך למקד אותה. אל תעשה עכשיו ערבובים וסלט מהכול.
היו"ר ניר אורבך
¶
לא מוצאת חן בעיניך התשובה שהם עשו בדיקה על הכול, וכל מה שנמצא פה עבר את אישור היועץ המשפטי לממשלה כמתאים להיות בחוק ההסדרים - זה מה שאני הבנתי. אתה הבנת משהו אחר? אני לא הבנתי משהו אחר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני שואל שאלה. אם אתה אומר שהכול עבר, אני מביא לך דוגמה שאתה לא יכול לענות עליה.
רם שפע (העבודה)
¶
אם הסוגיות שלך הן משפטיות, קיבלת תשובה. אם הסוגיה שלך היא מהותית אז סופר לגיטימי שיתנהל על זה דיון. אתה לא יכול לערבב.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל אני גם רוצה שאלה בהקשר הזה. אני רוצה להבין למה חוקים שהובאו לפה - - - ונדחו, למה משרד המשפטים - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אין בעיה, זה בסדר גמור. עידית סילמן תשלח מכתב יפה לפייסבוק למה אנחנו לא משתפים פעולה. זה בסדר, תמשיכו בהתנהלות הזו.
עידית סילמן (ימינה)
¶
אני לא רושמת שום מכתב יפה בפייסבוק, פינדרוס. בטוויטר – אולי, או איזה משהו אחר. בפייסבוק לא רשמתי כלום.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
היא אמרה לנו את השורה התחתונה, ואני רוצה הסבר על מנת להבין למה איך שורה של חוקים שהובאו לפה בשנים האחרונות נדחו. היא אמרה לנו את השורה התחתונה שהם ראו וזה בסדר. אני רוצה להבין באמת מה גרם ליועץ המשפטי עכשיו להגיד שכל החוקים האלה הם בסדר, גם כשאנחנו לא רואים קשר כלכלי, וגם כשאנחנו לא רואים דחיפות, וגם כאלה שיתחילו עוד חמש שנים. חוץ מזה שהם אומרים לנו שזה בסדר ושהם אישרו, שיסבירו לנו למה אישרו. שייתנו שתי דוגמאות למה אישרו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה יודע, בתזכירי החוק כתוב: אין משמעות כלכלית, אין משמעות כלכלית. גם את זה אישר משרד המשפטים בנוסח.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אופיר, אני שאלתי את השאלה הזו בישיבה שעברה על כל מיני נושאים של משרד התחבורה. היה פה אז איתי טמקין, שאני לא רואה אותו כאן, והוא נתן הסבר. למשל, שחלק מהתוכנית התחבורתית שהם הגישו כרפורמה, למשל, אגרת הגודש, נוגע מזה שהם שמו 700 מיליון שקל ייעול ושיפור התחבורה הציבורית. רצו לשים פה את התוכנית המלאה של כל תחום התחבורה, ולכן יש פה נושאים שהם לכאורה, כמו למשל, חוק הסרט, כדי להגביר את האכיפה בנת"צים, הם שמו פה את כל החוקים שרלוונטיים לרפורמה הזו. זו היתה תשובת משרד האוצר ביחס לאותם חוקים שלכאורה נראים לא קשורים, אבל הם קשורים לתוכנית הכלכלית ולמטרות חוק ההסדרים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
איתן, נגעת במס הגודש, וזה קשור. רוצים לקחת 700 מיליון שקל מהכנסות של מס הגודש לתוכנית המטרו – זה רשום. אתה לוקח את מס הגודש כדוגמה לתוכנית הכלכלית. אם רוצים לעשות מס גודש שאמור לצמצם את הכניסה ודרך זה להכניס כסף כי הם צריכים את הכסף הזה לתוכנית הכלכלית, אז מה הקשר, למשל, לזה שמס הגודש יהיה גם בשישי-שבת ובחגים? איזה גודש יש בדיוק? למשל, למה רוצים להוריד 200 שקל מעובד שהבוס שלו הולך לשלם עליו זקיפת הטבה? למה? מה הקשר?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
למה לקחת לעובד הזה את הכסף מהמשכורת שלו עכשיו בגלל שהוא נכנס לעבוד בתל אביב כי זה העבודה שלו? תגיד, זה רציני? זה לעשוק את האזרחים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
לאחרונה הממשלה הביאה את חוק הוותמ"ל כדי להאריך אותו. ישבנו שם, ולמרות שהממשלה לא רצתה, אתם לא הייתם שם, שינינו את החוק.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה חוק כזה משמעותי. הוא בעל השלכות לגבי עובדים שלוקחים מהם עכשיו מהמשכורת כי משלמים עליהם מס גודש. איזה מין דבר כזה? כמה אפשר לעשוק? לוקחים מס גודש בשבתות ובחגים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לגבי התשובה על 14 – כמו שכתוב: אין משמעות כלכלית בהחלטות הממשלה, אין מניעה משפטית מבחינת משרד המשפטים, וזה מסתדר האחד עם השני, זה לא סותר. חבל על הזמן שבזבזו על חשבון משלם המסים והעלו אותך לוועדה, יכולת לשלוח את זה באס אם אס.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, תרשה לי, בבקשה. אני רוצה לשאול את עורכת הדין שאלה לגבי תשובתה הכללית. היא אומרת בתשובה כללית שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את כל מה שמובא לפנינו. אני רוצה לשאול האם היועץ המשפטי לממשלה הוציא חוקים בגלל שלדעתו הם לא היו ראויים להבאה לכנסת במסגרת חוק ההסדרים. ואם כן, מהם הקריטריונים שהחוקים האלה הוצאו על פי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה ושלא יבואו בפני הכנסת בחוק ההסדרים?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מה שהוא עושה עכשיו לא הוגן. כי אתה לוקח את הקרדיט לרם שפע, למיקי לוי ואיתן גינזבורג.
שרית פילבר
¶
בדיונים שנערכו כהכנת הצעת חוק ההסדרים יש הצעות שבשל היבטים משפטיים. שאלת מה הקריטריונים, ואולי אתחיל בכך. ראשית, כמובן היועץ המשפטי לממשלה בוחן את השאלות המשפטיות שמתעוררות עקב הצעות החוק. הוא בוחן את הבשלות של הצעת החוק, ובוחן בגדול את ההתאמה של הצעות החוק לתוכנית הכלכלית – אלו הקריטריונים הכלליים שהיועץ המשפטי לממשלה בוחן. במהלך הדיונים על חוק ההסדרים נערכו שינויים משמעותיים בחלק בתוך הצעות החוק בשל הדיונים אצל היועץ. הושמטו חלקים מהצעות חוק, אסי יוכל בוודאי לפרט יותר טוב בדוגמאות קונקרטיות, אבל זה חלק מהתהליך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
תגידי, יש משמעות כלכלית להחזקת שני משרדים: גם משפטיים וגם אוצר? תנו לאסי לנהל את משרד המשפטים, וחבל שיהיה גם עוד יועץ משפטי, ואז יהיה ייעול כלכלי מצוין. עזוב, בשביל מה צריך גם יועץ משפטי לממשלה וגם אותה? תעשה את העבודה לבד, והכול בסדר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
גברתי הנכבדה, אם אפשר לענות לי בכן ולא. האם יש חוקים שהיועץ המשפטי המליץ לא להביא אותם בפני הכנסת? ואם כן, מהם?
שרית פילבר
¶
אני רוצה להתייחס להערת חבר הכנסת פינדרוס. היועץ המשפטי לממשלה לא קובע את התוכנית הכלכלית, היא מובאת לפניו לפי המלצת גורמי המקצוע. הוא לא גורם כלכלי, הוא גורם משפטי – זו הבהרה ראשונה.
לגבי השאלה הנוספת שנשאלה - - -
שרית פילבר
¶
לגבי השאלה הנוספת – שוב, אני נעזרת באסי כי אני לא מכירה את כלל הרפורמות כאן. אנחנו כן יודעים שבחלק מהרפורמות, בעולם המסים, תוקנו או הוצאו פרקים שלמים בעקבות הערות היועץ, בעקבות שאלות משפטיות, בעקבות חוסר בשלות של הצעות מסוימות. אני מבקשת להסתייע באסי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, אז אני שואל את אסי. האם יש נושא שהיועץ המשפטי לממשלה חשב שהוא לא ראוי לבוא בחוק ההסדרים ומה שמונח בפנינו לא כולל את הנושא הזה, או שאין נושא כזה ורק הוצאו חלקים מנושאים?
אסי מסינג
¶
במסגרת הדיונים שנעשו, גם הדיונים המקדמיים הקודמים באוצר, ולאחר מכן מול היועץ המשפטי לממשלה, היו שורה של רפורמות שלא קודמו בגלל חוסר התאמתן במסגרת התהליך, וכמו ששרית ציינה מהנימוקים השונים של או בשלות או היכולת להכניסם למסגרת התוכנית הכלכלית או דברים אחרים – שורה של סיכומים. אם תרצו, אביא לכם את הרשימה. אני לא חושב ש - - -
אסי מסינג
¶
כן, היועץ המשפטי לממשלה. זה הליך שנעשה מדי שנה, הוא לא הליך פומבי. הוא הליך התייעצות שנעשה בין משרדי הממשלה, והוא כולל גם שורה של רפורמות, תתפלאו, שהן לא נכללות בפנים. הוא תהליך עבודת מטה ארוכה וסדורה שנעשה ב-20 השנים האחרונות. אני 19 שנה כבר במשרד האוצר. היא נעשית משנה לשנה. זה תהליך ארוך שהוא כולל, וציינתי את זה גם בשיפורים שנעשו במהלך השנים, מה שלא היה לפני עשור, הוא לא כלל את הפיצול של הצעות החוק לשינויים המבניים, השינויים הפיסקליים, הוא לא כלל הליך ארוך של התייעצות עם הציבור לפני שאנחנו מגיעים לכנסת שהוא כולל גם פרסום של החוברות אחרי שאושרו על ידי היועץ, וגם אחרי כן היועץ בוחן עוד פעם את הערות הציבור במידה והוא רוצה לשנות את דעתו, והדברים מובאים בפני הממשלה. יש הצעות שיורדות עוד גם בליל הממשלה בעצמה. לאחר מכן אנחנו מפיצים תזכירים להערות הציבור, ולאחר כל הדיון הציבורי הזה שנעשה, שכולל גם את השאלות מה נכנס במסגרת התוכנית הכלכלית ומה לא נכנס במסגרת התוכנית הכלכלית, והשאלה של הבשלות של הנושאים השונים, מגוון רחב של הערות, תוך הכנסה בהן, מה שהתחלנו איתו את הדיונים, אי שם בתחילת יוני, רחוק מאוד מהתוצר שנמצא כרגע. לכן, התשובה היא חד משמעית כן.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אסי סיפר לנו עכשיו על התהליך הארוך כי יש פה נושאים שהם באמת כבדים וצריך לשמוע את הציבור, ולקח להם הרבה מאוד זמן להגיע לזה שהם בסוף הביאו את זה בפנינו. אם אלו נושאים כל כך כבדים והמשרדים הממשלתיים: משפטים ואוצר, יושבים על זה באמת הרבה זמן, למה לנו משאירים כמה שעות בשביל להעביר את החוקים החשובים והכבדים האלה שכאן הוא מתאר לנו כמה זמן לקח לעשות היערכות נכונה ואחראית? איך מביאים חוק עם רפורמה בכבאות, כאשר מדובר פה בחיי אדם, ובאמת יש פה דברים חשובים וטובים ומורכבים? למה להביא את זה בחוק ההסדרים? מדובר בחיי אדם. למה שלא נוכל לדון בזה בצורה נורמלית ואחראית ושלנו כחברי כנסת יהיה זמן לשאול שאלות?
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת אופיר כץ, אענה לך. לא היית פה ביום חמישי וגם לא בבוקר. קודם כול, אנחנו נחזור תיכף ונדון סעיף-סעיף, כולל מה שאמרת עכשיו על הכבאות, ונקבל החלטה.
היו"ר ניר אורבך
¶
כדוגמה, בסדר. יש פה הרבה סעיפים שעדיין לא דנו בהם ונגיע אליהם. לגבי השאלה כמה שעות אנחנו, ואמרתי את זה גם בבוקר - אנחנו, לפחות חברי הכנסת מהקואליציה, גם מול האוצר, גם מול אגף תקציבים, גם מול משרד האוצר, גם עם הייעוץ המשפטי בכנסת, וגם עם יושב-ראש הכנסת, מנהלים את הנושא הזה כבר כמעט חודש. לצערי, לא עשינו את זה עם האופוזיציה. אמרתי את זה בבוקר, ולא נחזור עכשיו על הוויכוח מי אשם. לא עשינו את זה. אבל בתוך הקואליציה, זו עבודה של כמעט חודש. הרבה דברים לא נכנסו בטבלה הזו כי אנחנו דאגנו, יחד עם יושב-ראש הכנסת ויחד עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, ובהסכמות, שהם לא ייכנסו. חלק כן נכנסו. אפשר להגיד עכשיו שזה שערורייה ושזה אף פעם לא היה, אבל אני לא בטוח שאלו המושגים הנכונים. אבל כרגע יש פה דיון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ניר, אבל מדברים פה על עבודה שהממשלה עשתה במשך חודשים, אפילו יותר משנה. אתם מדברים על - - -, ואז אתה אומר שבסוף זה בא לוועדה לשעתיים-שלוש, ולהצביע בעד או נגד.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו כרגע למעשה דנים בשני מישורים: מישור אחד, האם כן או לא יש לזה מקום בחוק ההסדרים, ולאיזה ועדה זה מנותב. הדיונים הבאמת מהותיים, ואתה יודע את זה יותר טוב ממני, בסופו של דבר נמצאים בוועדות. לא נמצה, ואפילו לא נתחיל את הדיון בשעות הקרובות עד תשע בערב, וזו גם לא היתה המטרה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אני לא מסכים איתך. יש פה דברים שבכלל לא אמורים להגיע לחוק ההסדרים, ועל זה אנחנו צריכים לדון פה כי אם זה הולך לוועדה זה כבר הלך.
היו"ר ניר אורבך
¶
זו שאלה שיכולה להיות במחלוקת בינינו, וזה בסדר. ותיכף נגיע לסעיפים האלה ונחליט האם נפתח עכשיו דיון ארוך, כל צד יגיד את עמדתו, ואחרי זה נלך להצבעה. אבל כרגע זוהי הטבלה שעבדו עליה. שוב, חבר הכנסת כץ, אני הייתי מאוד שמח, ואני לא מפנה כרגע אצבע מאשימה כי כבר מיצינו את זה. אבל העובדה היא שלא היה שיג ושיח בין הקואליציה לאופוזיציה, וזו בעיה. אני חושב שאם היתה התנהלות נכונה אז כבר היינו בינינו בחודש האחרון במשא ומתן לראות מה אנחנו יכולים להציג יחד איתכם מול הגורמים הרלוונטיים. לצערי, זה לא נעשה. שוב, זו עוד מציאות שנכפתה על כולנו ואיתה אנחנו צריכים להתמודד.
חברת הכנסת סילמן, בבקשה.
עידית סילמן (ימינה)
¶
אני מצטערת שאסתור פה קצת את חברי חבר הכנסת ניר אורבך. אני מסכימה איתו בהרבה דברים, אבל אנחנו אולי חלוקים בדבר קטן. חבר הכנסת אופיר, כיושבת-ראש קואליציה ישבתי גם עם הנציגים שלכם והחלטנו יחד על סדרי הדיון. יכולנו לשבת הרבה ימים על ניתובים לוועדות, ויכולתם לקחת את כל הזמן שתרצו, וכבר באותו לילה לאחר שהצבענו על הקריאה הראשונה, ביום למוחרת, ערב חג, וקבענו לעשות את זה באופן הזה בשיתוף פעולה ביחד בין קואליציה ואופוזיציה, ולהשאיר את הימים האלה. ביום חמישי נציגים שלכם היו יכולים להיות כאן ולהביע את דעתם ועמדתם, אבל לא היו כאן הרבה. גם היום משעות הבוקר יושבים כאן וכל מי שרוצה מקבל במה לדבר. להסכמים אלו הגענו ביחד.
דבר נוסף, הדברים פורסמו. זה לא שחוק ההסדרים והתקציב לא פורסמו לציבור ולא פורסמו לכם ולא הייתם יכולים לראות את הדברים. כיושבת-ראש הקואליציה קיבלתי מספר הערות בודדות מנציגים שלכם. אני יכולה לומר כאן, ולא אכפת לי גם לספר מי פנה ואיך, אבל כל מי שפנה קיבל את היחס המתאים והראוי, והנושאים שהוא הביא לי באופן אישי לדיון הועלו גם בפני האוצר וגם ביחד עם הקבוצות של חברי הכנסת, גם דברים שקשורים לחקלאות, גם דברים שקשורים לרגולציה, גם הרבה דברים שהועלו בגיל פרישה לנשים כאשר שחברות כנסת מתוך האופוזיציה היו שותפות לחברות כנסת מהקואליציה בנושאים שהיו חשובים להן שם. אז אני לא יכולה לומר שלא היה שיג ושיח. התייחסנו לפנייה של כל מי שפנה, וגם העברנו אותה הלאה לדיון אמיתי.
אני כן יכולה להגיד שהשתדלנו, ואנחנו עדיין משתדלים, לבקש מהאופוזיציה לייצר מציאות שהיא מציאות נכונה לעבודת הכנסת. וכמו שיכולנו להגיע להסכמות לגבי סדרי הדיון על הניתובים בוועדה בימים שהיו, גם היום הקודם וגם היום, אני חושבת שאנחנו יכולים להגיע להרבה הסכמות קדימה. שוב, המליאה עדיין פתוחה מתי שתחליטו במהלך היום כדי להביא את השמות של חברי הכנסת מהאופוזיציה כדי שבסוף היום הזה גם תוכלו כאן, בוועדת הכנסת, אחרי שאתם יושבים פה ואומרים את עמדתם, גם להצביע עליה. אנחנו רוצים את זה, אנחנו חושבים שזה חשוב, גם חברי מרכז ה - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
אבל להצביע עם מספר הקולות שהסכמתם לתת לנו, לא עם מספר הקולות שמגיע לנו. אז באמת, אל תשחקו את המשחק הזה, זה לא עובד.
עידית סילמן (ימינה)
¶
שוב, אנחנו עשינו את מרב המאמצים לשפר את ההצעה מפעם לפעם. אני מבינה שהאישו והדיון נותר בוועדת כספים.
עידית סילמן (ימינה)
¶
זה בסדר שאתם חושבים שזה צריך להיות פלוס אחד, ואנחנו חושבים שאחרי שלא עבר כאן תקציב מדינה מעל שנתיים, זה חשוב שהייצוג שלנו שם יהיה בפלוס 2.
עידית סילמן (ימינה)
¶
שוב, זה לא סותר את עצם העבודה שאנחנו בחלוקה הזו להישאר חלוקים, אבל אתם עדיין יכולים להצביע בוועדות הכנסת על שאר הדברים.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אי אפשר להישאר חלוקים, אני אומר לך לא. יש לנו ייצוג שמגיע לנו. את רוצה לקחת לנו אותו ואז להגיד: בואו תצביעו כדי שזה ייראה שיש פה הצבעה דמוקרטית. לא ילך, לא תלך ההצגה הזו.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
חברת הכנסת סילמן, אני הייתי פה ביום חמישי, אני הייתי פה בבוקר. אני נמצא עכשיו, אני יוצא להפסקה קצרה, אני אחזור אחר הצהריים. אבל במשחק הזה אנחנו לא משחקים. אני הסברתי בבוקר את שיטתנו לגבי המשחק הזה. עם כל הכבוד לכם, במשך כל הדיונים, גם ביום חמישי שעבר וגם הבוקר, אנחנו תמיד נמצאים פה בוועדה. למרות שאתם רוב מספרי, רוב הנוכחים פה מבין חברי הכנסת הם חברי כנסת של האופוזיציה ולא של הקואליציה. כלומר, זה היחס שלכם. אתם יכולים לדבר, לדבר, לדבר, ממילא אין לכם זכות הצבעה כבר לפי תקנון הכנסת - בסדר, דברו. אתם אפילו לא שומעים את מה שאנחנו אומרים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אולי העברת את הדברים של מי שפנה אלייך אישית הלאה, וזה בסדר גמור. אני מאוד מעריך את זה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני פניתי פומבית אלף פעמים, אתם לא מעבירים את זה לשום מקום כי אתם החלטתם לדרוס בנושא הכשרות את הרבנות הראשית. זה בסדר, זכותכם. בתור שחקנים בלעדיים במגרש - - -
עידית סילמן (ימינה)
¶
חבר הכנסת מעוז, האם ביקשת מהשר כהנא לשבת איתו בנושא הזה? אני לא חושבת שהוא היה אומר לך לא אפילו פעם אחת.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אז בבקשה, השר מתן כהנא התקשר אליי והציע לי לשבת. אמרתי לו: אני מוכן לשבת. השאלה היא האם יש על מה, לפי מה אתה הולך. ואז הוא התחיל לדבר איתי על השסתומים ועל השיברים בתוכנית שלו ואז אמרתי לו: מתן, בוא נדבר דוגרי. אנחנו מכירים לא מהיום. אתה רוצה ללכת על הראש של הרבנות הראשית. את יודעת מה? אחרי השיחה בינינו הוא כבר לא הזמין אותי לפגישה כי הוא הבין שאני מבין בדיוק מה מטרת החוק שלו. אז אנחנו דיברנו בינינו, הכול בסדר. הדוגמה הזו לא הלכה לכם. דיברנו בינינו, הכול בסדר.
רם שפע (העבודה)
¶
הדוגמה הלכה. היא אמרה שמתן כהנא לא יסרב לפגישה ואתה אמרת שהוא התקשר אליך – איזה יופי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
הכול בסדר, זה בסדר גמור. אתם תביאו את החוק הזה ואת הפרק הזה ואנחנו נמשיך לצעוק פה, הכול בסדר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רק אומר שאני חושב שאתם צריכים לחשוב עוד פעם. אתם פונים אלינו שאנחנו נחשוב עוד פעם, אני חושב שאתם צריכים לחשוב עוד פעם. כמו שאמרתי בבוקר, כל ילד קטן שתביאו לו את החלוקה לוועדות שהצעתם לנו, מבין שזה לא כוחות. אם אתם רוצים להשתתף במשחק הזה, בסדר. אם אתם רוצים באמת לשנות, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
ההלכה אומרת שאם מראים לילד קטן ספר תורה שיש עליו שאלה, אם הוא יידע לקרוא ולא הבין אז סימן שאין פסול. את יכולה להיפגע כשיגידו לך ילד קטן, תלכי להלכה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, על כך שאתה מאפשר לי. קודם כול, גברתי יושבת-ראש הקואליציה, אני מבין שהדברים שאת אומרת הם לפרוטוקול.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה לא ישנה את העובדה שאתם הקואליציה הכי דורסנית שהיתה פה. אתם גורמים לחברי כנסת לאבד את הזכות הכי בסיסית כי אנשים שלחו אותנו לפה על מנת להביע את העמדה ולהצביע. אתם קואליציה שדורסת ורומסת אותנו ולוקחת מאיתנו את הזכות העיקרית שלנו כחברי כנסת לבוא ולהצביע, וזה על אחריותכם. כל זה בגלל המעשים שלכם. אתם מתעקשים כי יש לכם בקואליציה את קצין המבצעים של חוקים פרסונליים שאתם כנראה לא מסוגלים להגיד לו לא. גם כשיש ביניכם כאלה שיודעים שהוא טועה ושהוא מגזים, עדיין אין לכם את האומץ לעמוד ולהגיד לא כי אתם פוחדים שתהיה איזושהי תזוזה בכיסאות על כל איזה עימות בקואליציה.
לגבי הנושאים – אני ניצלתי מעל כל במה אפשרית בעזרת הכלים שיש ברשותי, אם זה במליאה, בוועדות, וצעקתי. לדוגמא, המס לתושבי הפריפריה שנקרא "מס הגודש". בכל הזדמנות כשהיתה לי זכות דיבור במליאה, דיברתי על זה שזה מס אכזרי, מס לא הוגן, שייפגע בתושבי הפריפריה. אני לא מכיר את הערוץ הזה: תפנה אליי, תפנה אל ההוא. לא ידעתי שיש ערוץ כזה, סודי או גלוי, שבאמצעותו מעבירים. אני חבר כנסת ואני נואם במליאה. כשאני נאמתי, ישב נציג הממשלה ושמע אותי. במקרה זה זה היה גם נציג הממשלה מהאוצר. לא זוכר שקיבלתי התייחסותי, לא קיבלתי טלפון. אלו הכלים ואלו המקומות בהם יש לי הזדמנות להביע את עמדתי. אבל לא זכיתי לשום יחס, לא מחברי כנסת מהקואליציה, לא מיושבת-ראש הקואליציה, ולא מהממשלה. לכן, יש לנו את המליאה ואת הוועדה פה לבוא ולהשמיע ולהביע את הביקורת. לצערי, אני לא מבין מדוע מחביאים כזה ענק ובעל השלכות בחוק הסדרים. מה גם שהוא אמור לפעול רק בשנת 2024. אני לא מבין את הדחיפות ולא מבין את עמדת היועמ"ש, שמתערב לנו בסעיף 46, שאין לנו זכות להביע עמדה, אבל פה הכול כשר. תודה.
היו"ר ניר אורבך
¶
תודה רבה, חבר הכנסת אופיר כץ.
אנחנו חוזרים חזרה לנושא 23: סעיף 65. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אמרנו שאנחנו עוברים סעיף-סעיף כדי לדעת במה אנחנו דנים בהרחבה ומה שמים בצד.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פרוש, אני חוזר. לפני ההפסקה דילגנו על סעיפים 15 – 22 כי יש לגביהם מחלוקת. אנחנו עוברים קודם כל על הסעיפים שאין לגביהם מחלוקת, ואז נחזור אליהם. בסעיפים 15 – 22, כולל, לא דנו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני רק מאיר את עיניך. השעה שלוש, נשארו שש שעות לדיונים. אתה הולך לעשות את כל הסעיפים במחלוקת עד השעה תשע, וזה נקרא שיהיה דיון רציני. אני מפסיד שאני לא חבר ועדה - - - דיון רציני.
היו"ר ניר אורבך
¶
כן, אני מכיר את לוחות הזמנים. עד עכשיו, וזה בסדר, בחצי מהזמן כולנו דיברנו על דברים - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
עכשיו אתה מעכב אותי עוד קצת. חבר הכנסת פינדרוס, אתה צודק. אנחנו נמשיך עכשיו. כולנו עכשיו דיברנו פוליטיקה, בואו ננסה להתמקד עניינית, ונתקדם.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני אומר לך, בוא נגמור את מה שנמצא בהסכמה. הרי כל אחד פה נותן הצהרה שהיא לא קשורה לסעיף עצמו. חלק גדול מהדיבורים כרגע לא קשורים לסעיפים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני לא בא בטענה, הוא בא בטענות. מבחינתי, זה בסדר גמור. בואו נתקדם סעיף-סעיף, וכל אחד יבחר לעצמו את הסעיף שבו הוא נותן את ההצהרה לאומה – זה בסדר.
חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אמרת עכשיו בנימה מזלזלת: הצהרה לאומה. יש לנו דברים חשובים שכואבים לנו וזה המקום בו אנחנו יכולים לדבר.
היו"ר ניר אורבך
¶
חס וחלילה. חבר הכנסת אופיר כץ, אני מקבל לחלוטין. לא התכוונתי לזלזל, ואני כבר ביום וחצי של דיונים לא מזלזל – להיפך. אני עניתי לחבר הכנסת פינדרוס לגבי הנושא של היכולת לדון לגופם של סעיפים, ואני מדבר אפילו על הדברים הטכניים: כן או לא הוצאה מחוק ההסדרים, וכן או לא או מה מנתבים לוועדה. זה תלוי בנו – אם נוכל להתקדם.
רם שפע (העבודה)
¶
אופיר, אתה צודק. הנה, לניר לקח 15 שניות להגיד לך שהוא מתנצל. אבל אתה לפני רגע, וגם חבריך פה דיברו ואמרו: זה הכול לפרוטוקול, זה בשביל לפייסבוק. אז בואו, אם רוצים לכבד - - -. אמרת לפרוטוקול והוא אומר שאתם מדברים בהצהרות. אז בואו כולנו נדבר עניינית וגם נגיע למצב ש - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אבל עדיין לא קיבלתי תשובה על השאלות הענייניות שלי. ראית? הביאו את משרד המשפטים שיגיד: היועץ המשפטי אישר את הכול במסגרת הליך מסודר ו - - - שעשה מול הממשלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני לא יכול להגיד לך שעה, בואו נתקדם ונגיע. העקרונות שנקבעו, חבר הכנסת גפני, בתחילת הדיון הם שאנחנו מנסים כמה שיותר מהר לעבור על דברים שאין מחלוקת בין הייעוץ המשפטי לבין הקואליציה, ואחר כך אנחנו חוזרים חזרה לסעיפים שיש בהם מחלוקת. כרגע אנחנו עדיין בשלב הראשון, ואני מקווה לסיים אותו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הרב גפני, אני אעדכן אותך. משרד המשפטים נתן הצהרה שכל מה שקשור לתקציב תואם איתו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כן, כן. הנה, היית פעם יושב-ראש ועדת כספים, יש להם כללים חדשים. התחלפה הממשלה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני מבטיח להיות מאוד-מאוד קצר וממוקד. האמת היא שאני שמח שגם שרן נכנסה בדיוק עכשיו. אל"ף, אני תמיד שמח כשאני רואה ששרן מגיעה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
סעיף 65, כן. עם כל הכסף שאתם בקואליציה שלכם חסכתם עכשיו מביטול הפטור ממס, הטבת המס ל"עד כאן", אתם צריכים להכניס סעיפים חדשים להוצאה בתקציב.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
מאחר ואנחנו לא רוצים חלילה שיהיה יותר מדיי כסף למדינה שהיא לא מוציאה, אני מציע שתוסיפו עוד כמה סעיפים לחוק ההסדרים ולתקציב כדי שיהיה להם ממה להוציא את כל הכסף שאתם לקחתם מעמותת "עד כאן" ומהתורמים לה. כי בכל זאת יש ממשלת עשר מעלות ימינה, ובכלל תקווה חדשה, אז אני בטוח שתדאגו לראות מה עושים עם כל הכספים שהתווספו לאוצר המדינה כתוצאה מהמהלך המאוד מאוד ימני הזה, עם ראש ממשלה ימני כמובן ומפלגות ימין. תודה בשמי ובשם עמותת "עד כאן", ובשם כל עמותות הימין.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
ראש הממשלה נסע בליל שבת. למה ראש הממשלה נסע? הוא עם כיפה. למה הוא נסע? שכחתי לשאול אותך, אדוני היושב-ראש.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אולי תעדכן אותם. אתה לפחות עוקב, הם לא עוקבים אחרי הציוצים שלי. אבל תקריא גם את החצי השני.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לגבי הסעיף הזה – על פניו סעיף מאוד-מאוד יפה, אבל למיטב ידיעתי היטל השבחה עובד בעיקר מול רשויות מקומיות. אני מנסה להבין מה הקשר לתקציב המדינה בסוגיה הזו. על פניו תנו פטור מהיטל השבחה לכמה שיותר מתקנים פוטו וולטאים או כמה שיותר סיבות, אבל אני לא רואה את ההשלכה המיידית על תקציב המדינה ואני לא מבין למה זה פה.
שני מנדל לאופר
¶
אהלן, אני שני מנדל לאופר. אני רכזת אנרגיה באגף תקציבים באוצר. גם בהחלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה על צמצום בפליטות פחמן, וגם בהחלטת ממשלה משנה שעברה על עמידה ביעדי מתחדשות, אמרנו שאנחנו רוצים באמת להעלות את כמות המתחדשות שמהם מפיקים חשמל וגם לצמצם את פליטות גזי החממה וזיהום האוויר. אחד מהדברים שראינו שהוא חסם זה היטל השבחה. היום כבר יש פטור מהיטל השבחה לגגות ולמאגרים. רצינו ליישר קו, וגם בהצעת החוק כאן אמרנו שנעשה את זה לעוד דו שימוש: גם במחלפים וגם לחניות או למגרשי חניה פתוחים. גם כתבנו שזה יהיה עד 2025, ולאחר מכן תהיה שיטה לחישוב היטל השבחה. הבעיה היום היא שאתה מחשב היטל השבחה מהיום שאושרה התוכנית. לפעמים כשאתה ממש מיישם את ה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
גפני, איזה כייף שאנחנו לא למדנו ליבה. בגמרא אם אתה עונה תשובה על שאלה כזו, אתה - - -
שני מנדל לאופר
¶
אני לא יכולה להתרכז תוך כדי, אני מתנצלת. אני לא יכולה להתרכז בשני דברים במקביל, עימכם הסליחה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אבל תגידי את האמת שלא היו ימים טובים לאגף התקציבים כמו הימים האלה. יש לכם חברי כנסת ושרים שמעבירים את מה שאתם אומרים להם. פעם זה לא היה כך. פעם על דבר כזה היינו שואלים: למה אתם לא מביאים את זה בחוק רגיל? הרי זה דבר נכון, למה אתם מביאים את זה בחוק ההסדרים? הוצאתם את כל המגרות שיש באגף התקציבים כי יש לכם היום חברי קואליציה שעל הכול יצביעו בעד. זה ב-2025. 2025 – חוק ההסדרים? לא להאמין. באמת, מה אני אגיד לך? אנחנו עשינו עבירות, אתם עשיתם כנראה מצוות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
איזה ימים טובים יש להם. כל מה שהם אומרים, אתם אומרים כן. לא רק אומרים כן, גם נלחמים. זה ב-2025, למה זה בחוק ההסדרים? למה אי אפשר להביא את זה אחרי חנוכה? למה אי אפשר? מה הבעיה? זה חוק מצוין, אבל למה שלא תביאו אותו אחרי חנוכה?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אתה יודע שיש מחלוקת האם צוהר זה חלון שדרכו נכנסת השמש לסולרי או שזה אבן טובה. כנראה שהם לוקחים את הגישה שצוהר זה על השמש.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא חשוב, אבל הם היו יכולים להביא את זה בחוק רגיל. אין שום סיבה שלא. באמת, יש חוק הסדרים גדול מדיי. יש דברים שיותר חשובים לכם. אתם כל כך מזלזלים בחברי הכנסת של הקואליציה? הייתם צריכים להוציא דברים שהם לא תקציב.
איתי טמקין
¶
אנחנו לא מזלזלים באף אחד. אני אגיד לגבי השאלות שנשאלו, ושני תתייחס באופן פרטני לדבר הזה. התקציב הוא כלי אחד שיש לממשלה לממש את התוכנית הכלכלית שלה. זה כלי אחד לצד כלים אחרים. חלקם נוגעים לתעריפים במשקים - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אם אתמצת את דבריו של חבר הכנסת גפני, אנחנו יודעים מה זה תקציב, אנחנו יודעים מה זה חוק הסדרים. אני בטוח שכל אחד ואחד מהנוכחים פה בחדר קיבל תשובה כללית להרבה מאוד דברים. שאלה מאוד מאוד נקודתית: למה היטל השבחה על מתקן פוטו וולטאי על מחלף זה חוק הסדרים? זו שאלה מאוד פשוטה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא "עוד הפעם", תענה על השאלה. אנחנו יודעים מה זה מתקן פוטו וולטאי, אני עשיתי את זה אז בוועדה. תסביר למה צריך להביא את זה עכשיו?
איתי טמקין
¶
קודמו הרבה דברים. בסוף אחת המטרות של הממשלה, ושל משרד האנרגיה בפרט, זה קידום כלכלה ירוקה והוזלת מחירי אנרגיה בטווח הרחוק. חלק מהמטרות האלה מובאות פה כחלק מתוכנית כוללת יחד עם התקציב. זו התוכנית הממשלתית להוזיל יוקר מחיה, בין היתר, לכלכלה ירוקה. יהיו עוד חקיקות ממשלתיות גם בהמשך הדרך. התוכנית הכלכלית הזו באה לתת מענה לאתגרים שהממשלה הציבה בפניה. כל החבילה שתועדפה לנושאים שיותר חשובים כרגע, זה הדבר הזה. המטרה היא לתת ודאות למשקיעים שההטבה הזו תמשיך – זהו, אין פה יותר מהדבר הזה.
שגית אפיק
¶
במקור זה עבר בהליך חקיקה רגיל, נכון? אתם מאריכים עכשיו הוראת שעה שעברה בהליך חקיקה רגיל, היא לא עברה במסגרת חוק הסדרים.
שני מנדל לאופר
¶
זה עבר ממש ברגע האחרון, ממשלה קודמת, על השימושים האחרים. אנחנו רוצים ליישר קו בין כל השימושים - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אולי אני חושב, למשל, שצריך לתת פטור מהיטל השבחה למתקן פוטו וולטאי גם אם הוא לא רק על מחלף.
שגית אפיק
¶
אני אגיד לך למה לא התייחסנו לזה פה. בסוף זו הארכה של דבר שיפקע, וזו הטבה. זה לא דבר שהוא מרע ושהדיונים עליו יהיו ארוכים. יחד עם זאת, האם זה מתאים לחוק הסדרים? התשובה היא לא. אין לזה מקום בחוק הסדרים. אפשר לעשות את זה בהליך חקיקה רגיל כפי שבמקור זה נעשה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
היא אומרת שזו הטבה, ומכיוון שזה הטבה שעברה באופן עקרוני כאן בכנסת, חלק מהדברים עברו, ולא עברו בחוק ההסדרים, אלא בחוק רגיל. כולם הצביעו בעד. תפצלו את זה בחוק ההסדרים, ואני מבטיח לכם שאני אצביע בעד אם אהיה כמובן חבר ועדה.
אסי מסינג
¶
לגבי השאלה האם פרק מסוים אפשר לחוקק אותו בחקיקה רגילה או בחוק הסדרים – זה ברור שכל פרק בחוק ההסדרים אפשר לחוקק אותו גם בחקיקה רגילה - - -
אסי מסינג
¶
אמרתי, וחזרתי ואמרתי, הממשלה מביאה, כפי שנהוג ב-20 – 30 שנים האחרונות, תוכנית כלכלית לצד התקציב שכוללת רפורמות מבניות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אסי, אבל אתה מכיר את המבחנים של מה שייך לחוק ההסדרים. המשפט שאתה אמרת שכל דבר שבחוק ההסדרים אפשר להעביר בחוק רגיל, הוא משפט לא נכון. הוא פשוט משפט לא נכון כי לצורך העניין הגדלת מס הכנסה או הקטנת מס הכנסה, אם זה לא יאושר לך בחוק ההסדרים אתה לא תוכל להכין חלק מהנחות המוצא של התקציב.
איתי טמקין
¶
חבר הכנסת רוטמן, אתה מדבר עכשיו על מה שמבדיל את חוק התייעלות הכלכלית מחוק התוכנית הכלכלית. חוק ההתייעלות הכלכלית, שנמצא בחלק השני בחוברת אצלכם, הוא ודאי מה שאתה מתייחס: הנחות שנלקחו בעת בניית התקציב. כל החלק הראשון, חוק התוכנית הכלכלית, הם לא הנחות שהם חלק מהתקציב הנוכחי לשנת 21'-22'.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
יפה, ולכן הן לא מתאימות לחוק ההסדרים, כמעט ברובן, למעט בודדות מאוד, מספר מצומצם מאוד מהן. לא מגיע להן פטור מהליך חקיקה רגיל של כנסת ישראל.
אסי מסינג
¶
אני ציינתי, ושוב, אין פה איזה משהו חדשני כרגע, ממשלת ישראל, כנסת ישראל, חוקקו ב-20 – 30 שנים האחרונות רפורמות רבות, כשבדיוק זו החלוקה בין התוכנית הכלכלית לצד ההתייעלות. אפשר ללכת ולהסתכל על החקיקה ב-17'-18' - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כמה פעמים בהיסטוריה הובאו שני חוקי הסדרים ככה, אחד התייעלות ואחד תוכנית?
אסי מסינג
¶
כן. לפני כן זה היה חוק אחד והוא גם כלל שינויים מבינים ושינויים פיסקליים או היתה הצעה אחת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תגיד לי, חוק הכשרות קשור גם כן לאחד מאלה? חוק הכשרות קשור? תגיד, תגיד. - - - אתם עושים צחוק?
אסי מסינג
¶
אני חוזר ואומר, כמו התיקון הזה לתוכנית הזו, היו בוודאי בעבר תיקונים דומים במסגרת חוק ההסדרים, וצוין כרגע מה המטרה - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אבל החוק הזה היה בחוק רגיל, הוא לא היה בחוק ההסדרים. מה פתאום? אני העברתי אותו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
הספציפי, הספציפי. כל דבר אפשר להכניס בחוק ההסדרים, וגמרנו. לא צריך כנסת, ניסע לשוויץ, אם לא הקורונה כמובן.
אסי מסינג
¶
מטרות התוכנית הכלכלית, ואמרתי זה נכון שתהיה עבודת מטה סדורה שפעם אחת הממשלה מביאה בפני הכנסת הצעת חוק ממשלתית שהיא כוללת שורה של תיקונים - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת גפני, אני לא שמעתי אותו אף פעם. תן לי פעם אחת לשמוע אותו עד הסוף. אתה יודע כבר מה הוא הולך להגיד, תן לי לשמוע אותו.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בסדר, אתה שומע אותו. אני שואל אותו כל הזמן: מה עם הכשרות? האם זה גם קשור לזה?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא, הוא אומר עכשיו דבר מלומד. הוא אומר שזה שייך להתייעלות הכלכלית, יש שני חלקים לחוק. אני שואל לאיזה חלק שייך חוק הכשרות, אדוני היועץ המשפטי?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אה, באמת. פשוט לא להאמין שעכשיו הוצאת את זה מהפה כי אתה כתבת שאין לזה תוספת תקנים, אין לזה צמצום בתקנים, אין לזה תוספת תקציב ואין לזה תקצוב.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני שאלתי על הכשרות, הוא לא קשור בכלל. נתפוס את שני אלה שברחו מהכלא ואפשר להכניס בחוק ההתייעלות. מה אגיד לך? ייעוץ משפטי זה מקצוע מאוד גמיש.
רם שפע (העבודה)
¶
גם להיות עשר שנים בקואליציה ולבנות ולהגדיל את כל המפלצת הזו שנקראת חוק ההסדרים, ואז לעבור לאופוזיציה ולהלין על זה - גם זה גמיש מאוד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה יודע מה ההבדל בינינו לשקרנים האלה? העמדה שלנו לא השתנתה, כשהיינו בקואליציה אמרנו אותו הדבר. קח את חוק ההסדרים של 2018, תעתיק את אותו דבר. למה אתה אומר את זה? כל מי שיושב כאן באופוזיציה אמר אותו דבר כשהיה בקואליציה. בניגוד לבנט שאומר משהו אחד כשהוא פה משהו אחד כשהוא שם, כל מי שיושב כאן אמר אותו הדבר. תבדוק כי אתה אומר דבר לא נכון. אנחנו לא שינינו את עמדתנו.
אסי מסינג
¶
תרשה לי רק להשלים. כמו שאמרתי ביום חמישי, וחזרתי על זה בקצרה היום, התוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל מקובל ב-20 השנים האחרונות, עם שורה של טיוב של דברים מבחינת הליך חקיקה, וטענתי וסיפרתי גם בהרחבה את השינויים שנעשו במהלך השנים, כולל הליך היוועצות מאוד משמעותי עם הציבור, מה שלא היה בעשור הראשון של האלף הזה. בסופו של דבר, התוכנית הכלכלית בנויה משלושה נדבכים: הנדבך הראשון הוא התקציב, הנדבך השני הוא חוק ההתייעלות הכלכלית שכולל את כל השינויים הפיסיקאליים, יש להם השפעה ישירה על התקציב הנוכחי והתקציב הבא, אנחנו מדברים על שני תקציבים שמונחים בפניכם, ויש את התוכנית הכלכלית. התוכנית הכלכלית כוללת שורה של שינויים מבניים כפי שנהוג במהלך השנים האחרונות, שכוללים השפעה שאין לה השפעה ישירה על התקציב אלא זה חלק מהתוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל, שהיא כוללת השפעה על הצמיחה, שיפור רמת המחיה בישראל, שכולל הפחתת יוקר המחיה, הגדלת התעסוקה, ייעול המגזר הציבורי, הפחתת הרגולציה וכו' וכו'. כלל המטרות הללו, ובפרט בשנה שבה אנחנו נמצאים, ודיברנו על זה גם בהרחבה ביום חמישי, במסגרתה מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי, יחד עם העולם כולו, שכלל צמיחה שלילית בשנת 2020, ולכן כחלק מהתהליכים עצמם יש כאן שורה של רפורמות מבניות שיש להן השפעה כלכלית משמעותית על המטרות שציינתי בפניהם, ומוצר לכללם במסגרת ההצעה. אפשר להתייחס באופן ספציפי לגבי מה ההשפעה כל אחד מהשינויים האלה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אדוני היועץ המשפטי, אני רואה שיש פה חברי כנסת שלא היו בכנסת הקודמת. אני מודיע פה שכשהגיע חוק ההסדרים אליי כיושב-ראש ועדת הכספים, אני שאלתי את היועצת המשפטית: תגידי לי מה אפשר להוציא, מה צריך להמשיך. אני לא מדבר על דברים שאני בקיא בהם, לא בהכול כולם בקיאים. אני יכול להגיד בוודאות שדברים שנאמר לי שצריך להוציא אותם מחוק ההסדרים, יצאו מחוק ההסדרים. הם התקיימו אחרי זה בהליכים אחרים. מה שאתם רואים עכשיו בחוברת הזו שהכינה היועצת המשפטית, היו אצלי והוצאתי. אני אומר לכם את זה, והם יודעים, והם גם מחייכים מבלי שאתה שם לב.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת גפני, לפי מה שאתה אומר, וזה בסדר גמור, את ועדת הכנסת זה עבר. זה יגיע לוועדת הכספים, ועדת הכספים תחליט לעשות עם זה מה - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא, אבל אני באתי כיושב-ראש ועדה לוועדת הכנסת ואמרתי: את זה צריך לפצל. אני הייתי יושב-ראש הוועדה כשהייתי צריך להעביר את זה. אני הייתי בכיר בקואליציה, הייתי בתפקיד, ואמרתי שיש דברים שצריך להוציא. היו לי איתם ויכוחים, זה לא שזה בא מאליו. היום זה לא קיים, היום כל הזמן - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
לא, סליחה. זה קרה, והיו שיחות של יושבי-ראש ועדות איתנו ועם היועץ המשפטי ועם יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת לא ניהל פה מאבק לבד. ואני אמרתי את זה גם בבוקר, אפשר להתווכח אם חוק ההסדרים הזה הוא שערורייה - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בסדר. אדוני היושב-ראש, רק תעשו טובה אחת. אל תחשבו שאנחנו לא יודעים. במציאות אנחנו יודעים בדיוק, אנחנו עוקבים אחרי כל מה שנעשה, וגם לא מה שנמצא בתחום שלנו אלא נמצא בקואליציה. אנחנו יודעים מה היה ברפורמות, אנחנו יודעים מה יצא, אנחנו יודעים מה הולך להיכנס. אני יודע שכאן בזמן הזה, בדיון הזה, כשהיה חוק ההסדרים בתקציב שאני הייתי צריך להעביר, אני באתי לוועדה כאן וביקשתי: תוציאו, תפצלו, את זה ואת זה. אתם רוצים את זה? זה חשוב? אבל בחקיקה רגילה. חלק המשכנו בחקיקה רגילה וחלק התנגדתי, לא רציתי, הייתי נגד. אני לא רואה את זה היום. היום אני רואה פה משהו אחר לגמרי. ולכן אמרתי: לא היו ימים טובים לאגף התקציבים כמו שיש להם היום. ועוד יש להם יועץ משפטי, שאני מאוד מכבד את העמדה המקצועית שלו, ופתאום הוא מדבר אליי כמו איזה דובר של איזה מפלגה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו עוברים עכשיו לנושא 24: סעיף 66. יש פה סיכום שזה מפוצל ויוצא לחקיקה רגילה ויגיע לוועדת כלכלה. האם מישהו רוצה להעיר על זה משהו?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
כן, אני מבקש להעיר. מה אני צריך יותר ממה שכותבת היועצת המשפטית: ראוי לאפשר בה דיון ממצה שלא במסגרת סד הזמנים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל. לא פינדרוס אומר את זה, כותבת את זה יועצת המשפטית. מה אני עושה עם המלצה כזו של יועצת משפטית?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הוא התכוון ששאר הסוגיות לא דורשות דיון ממצה, ואפשר לדון בהן בסד הזמנים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם היינו בארבע עיניים הייתי אומר לך שהסיבה היא לא מה שהם אומרים – לא דיון ולא כלום. פשוט אין רוב לזה מכיוון שהחקלאים בקואליציה היו מצביעים נגד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אם מפלגת העבודה לא רוצה שמשהו ייכנס, משהו לא נכנס. למה אתם זה? אתם רוצים לסגור עניינים, תסגרו עם רע"מ.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, הרב גפני מדבר על קואליציה שהיתה של אספסוף. פה זה ריפוי, פה אין דבר כזה שעושים מה שבא להם. פה זה ריפוי ויש סדר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל ייאמר לזכותו של חבר הכנסת רם שפע. זה דבר שיקר לליבו, והוא נאבק על זה, ובזכות המאבק הזה. הרי זה לא שהתייחסו פה ליועצת המשפטית בגלל שהיא אמרה, כי היא אמרה פה הרבה - - -. בגלל שזה מזיז לכם את הכיסאות שלכם - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אנחנו באמת רוצים לפרגן לכל אנשי הלובי החקלאי שהצליחו לכופף גם את אביר קארה וגם את ליברמן וגם את ימינה ותקווה חדשה. באמת, ברכות שזה יצא מחוק ההסדרים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
האמת היא שאנחנו לא מבינים. אנחנו שמחים על הדבר הזה אבל אנחנו לא מבינים כי ליברמן אמר שלא ייצא שום דבר מחוק ההסדרים והוא אמר שמילה שלו זה מילה. אז אם זה יוצא אז איך הוא יסתדר עם המילה שלו?
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פרוש, נושא 25: סעיפים 67 – 68 הם פחות או יותר אותו דבר. חוק הגליל הוא אותו סיפור, הוא יוצא לחקיקה רגילה ויגיע לוועדת הכלכלה.
לגבי סעיף 26 – נחכה לסיבוב הבא, נחזור אליו. סעיף 27 – כנ"ל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שפק לא מסכימה רק בגליל, צריך גם בנגב – זה לא הוגן. הנה, יעל רון באה לראות שדואגים. אנחנו נדאג שהנגב והגליל יהיו באותו מצב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שוב, נושא 29 לא קשור לתקציב, הוא לא רלוונטי בתקציב. הוא דיון חשוב וחוק חשוב. הוא מטיב. אני שמח שהיועצת המשפטית חילקה בין חוקים מטיבים ללא מטיבים, אבל אני חוזר על שאלתנו העקרונית: אין לזה קשר לתקציב.
איתי טמקין
¶
שוב, אחת המטרות של התוכנית הכלכלית היא הגברת הצמיחה במשק, הגברת היכולת לפרוס רשת סיבים - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אם היה לי משהו משותף עם רם שפע, גם זה לא. אם היה לי משהו משותף עם רם שפע, שנינו חברי ועדת הזה, עכשיו השמטתי את זה מהוויקיפדיה שלי. אני יותר לא חבר ועדת הכנסת – זהו, יש לו עליונות עליי בעניין הזה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, האם אפשר את העמדה של היועצת המשפטית? למה את הסעיף הזה היא כן אישרה? כי גם לפי ההסברים הקודמים שלה זה לא ברור.
שגית אפיק
¶
למה אישרתי? זה לא שאישרתי או לא אישרתי. לא רשמנו באמת לגבי זה הערה כלשהי כי ההתבוננות שלנו היא שבסוף של דבר מדובר כאן בתיקון שהוא יחסית קטן. אני באמת חושבת שאין שום בעיה לעשות אותו בהליך חקיקה רגיל. כמו שאמר אסי, אני כן מסכימה עם הדברים שלו שכל חוק כאן אפשר היה לעשות בהליך חקיקה רגיל. אבל אני מסכימה גם עם חבר הכנסת רוטמן שכשרוצים לעקוף את הליך החקיקה הרגיל ולהביא דברים בחוק הסדרים אז הטענה שיש לדברים האלה קשר עז לתקציב היא טענה מספיק חזקה כדי שהם יוכלו להיכלל בחוק ההסדרים. ביחס לסעיף הזה, זה לא היה נראה לנו סעיף שדורש בסופו של דבר איזשהו דיון מורכב וארוך. אני חושבת שזה מסוג הדברים שבהחלט יכולים להיות בהליך חקיקה רגיל.
שגית אפיק
¶
שוב, כשאנחנו מסתכלים על הפיצולים, והרבה דיברו כאן שיש כאן הרבה המלצות של הייעוץ המשפטי בסופו של דבר לפצל, לאורך השנים הקריטריונים לשאלה מתי נכון לפצל ומתי פחות נכון לפצל הם קריטריונים שהתלבשו זה על זה. יש קריטריונים של מורכבות נושא. נושא שהוא מאוד מאוד מורכב והוא דורש דיונים ארוכים אז בוודאי שכשמדובר בסד זמנים יחסית לחוץ זה דבר שנכון יותר שהוא ייעשה בהליך חקיקה רגיל כדי שהפגיעה בכנסת והפגיעה בציבור ובהליך החקיקה תהיה פחותה. אני לא רואה בנושא הזה איזה מורכבות מיוחדת. גם אם הוא לא קשור לתקציב אבל אומר משרד האוצר: זה נושא שחשוב לנו, וחשוב לממשלה כרגע לקדם, לא ראינו איזושהי עמדה חד משמעית להגיד: את זה צריך לפצל. לעומת זאת, פרקים אחרים שיש להם או מורכבות או פרקים שהכנסת כבר דנה בהם, לא פעם אחת, אפילו פעמיים, והיא הביעה איזושהי עמדה ביחס אליהם ובאים עכשיו ומביאים את זה שוב בחוק ההסדרים, זה היה נראה לי כמו משהו שכן חשוב לי להביע לגביו עמדה שחשוב לפצל דבר כזה להליך חקיקה רגיל כי זה לא נכון לעקוף את ההליך הרגיל באמצעות חוק הסדרים בחקיקה שכבר הובאה פעם אחת לפחות בפני הכנסת והכנסת אמרה לגביה את הדברים שלה. בסוף הסעיף הזה הוא סעיף יחסית קטן. החלטה לכאן או לכאן היא פחות קריטית בעיניי.
שגית אפיק
¶
זה לא נוגע לתקציב. אחזור על דברים שאמרתי בתגובה לדבריו של אסי ביום חמישי. בעיניי זה שהממשלה קבעה סעיף מטרה לחוק התוכנית הכלכלית, וסעיף המטרה הזה מדבר על צמיחה, או שיש לנו כרגע התמודדות עם משבר הקורונה, אני לא חושבת שסעיף מטרה יכול להצדיק הכנסתם של תיקונים רבים ככל האפשר לחוק התוכנית הכלכלית - זו לא המטרה של סעיף מטרה. זה שיש פה סעיפים שהם לא קשורים לתקציב, מצד שני, זו לא השאלה היחידה שאתם צריכים לשאול את עצמכם.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני חייב לומר לך שאת חשודה עליי עכשיו כאחת שפוגעת ביועץ המשפטי לממשלה, חד וחלק.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
התפקיד של שגית הוא להגן על הכנסת, התפקיד של מנדלבליט זה לישון. כל אחד איש על מחנהו ואיש על דגלו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא. שם זה כסף מכיס לכיס. זה לא משנה, זה יכול להיות סעיף בהוצאה, סעיף בהכנסה. זה בעיה חשבונאית. על איזה משרד לשים את זה?
קריאה
¶
זה לגרום לצבא לפנות את התדרים הטובים. זה לגרום לצבא להפנים את העלויות של התדרים הטובים. כך הצבא רואה לזה מחיר וזה לא חינם עבורו והוא יכול לייעל את עצמו ולעשות משהו אחר עם הכסף.
היו"ר ניר אורבך
¶
נושא 30: סעיפים 82 – 83 - מוצע להעביר לוועדת כלכלה. האם מישהו רוצה להגיד על זה משהו?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני חושב שאותן אמירות ששמענו מהיועצת המשפטית לגבי סעיף 29, אפשר לומר גם על 30.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
30 לכאורה כן תקציבי, אבל זה העברה של כספים מכיס לכיס. זה לא משנה את המסגרת.
היו"ר ניר אורבך
¶
סעיף 31 – להמשך. סעיף 32 – להמשך. פרק חדש תכנון ובניה - י"ח, נושא 33: סעיף 88 – 89, מוצע להעביר לוועדת החינוך. הנושא הוא מעונות יום.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אעיר משהו עובדתי. בכנסת הקודמת חוק הפיקוח היה בוועדה לזכויות הילד. ישבנו שם שעות על גבי שעות על הנושא הזה שמוזכר פה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
נכון. השתתפתי בדיון הזה שלושה ימים רצופים, ואני רוצה לומר שיש לחוק הזה שתי משמעויות: או לגבי הילדים ואז זה בוועדה לזכויות הילד, ואם לא אז זה תכנון ובנייה ואז זה פנים. לוועדת החינוך אין נגיעה בכלל לעניין הזה, זה לא רלוונטי.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
מדוע רק מעונות ולא גם גני ילדים? אני אמור גם לייצג שיש להם גני ילדים בדירות והם לא מעוניינים בשפע של גני הילדים במבנים שהמדינה בונה, ואני שואל מדוע לא גם גני ילדים.
אסי מסינג
¶
תיכף איתי בודק, אבל על פניו מדובר בחוק שמקביל לחוק שחוקק לעניין רישוי של גנים שהם מתחת לגיל 4. מעל גיל 4 ממילא כל הגנים האלה הם מ- - - ולכן הבעיה הזו לא קיימת.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
מה זאת אומרת "לא קיימת"? להיפך, אם הם עם רישיון אז אחד החסמים המרכזים שלהם לרישיון זה שאין להם היתר שימוש חורג.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
תאמין לי, 50% מעבודת עיריית ירושלים בתכנון ובניה זה על השימוש חורג של גני ילדים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שנעמוד על כך שזה לא עובר אם אין פה גם גני ילדים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
חבר הכנסת פרוש צודק. חלק מהאנשים שנמצאים כאן יודעים שיש גני ילדים שלא נמצאים במקומות כאלה, וצריך את זה. אבל אני רואה שזה מפוצל.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הערה כללית - לא צריך חוק הסדרים בזה, אין לזה השלכה תקציבית. זה באמת לא מורכב, אבל אין לזה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כן, הנושא של מחסור במעונות לתעסוקה, דווקא פה תפסת אותם במקום שהוא משמעותי מאוד לתעסוקה. נושא מחסור במעונות יום לתעסוקה הוא משמעותי מאוד.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני מבקש שתהיה המלצה של ועדת הכנסת לאותה ועדה שהולכת לדון, וזה דבר פשוט מאוד.
היו"ר ניר אורבך
¶
יש שני דברים: האחד, אומר חבר הכנסת פרוש שהוועדה תיתן המלצה יחד עם ההצבעה שזה יכלול בוועדה אליה זה יוגש גם גני ילדים. כרגע ההמלצה זה לוועדת חינוך. חבר הכנסת פינדרוס, אתה אומר ועדת הפנים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תיקחו גם בחשבון שהפיקוח שנגע בדיוק בסוגיה הזו היא הוועדה לזכויות הילד. זה או זכויות הילד או פנים, לא חינוך.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פינדרוס, בסדר. רשמנו גם פנים וגם זכויות הילד, ונראה אחרי זה לקראת ההצבעה.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר, נראה את זה בהמשך. רשמתי לעצמי פה.
נושא 34: סעיף 90 של חוק התכנון והבניה - מומלץ להעביר את זה לוועדת הפנים. חבר הכנסת גפני, רצית להעיר משהו?
שגית אפיק
¶
אנחנו סברנו בטעות שזה פוצל בהליך עם יושב-ראש הכנסת, זה לא פוצל. סעיפים 34 וה-27 לא פוצלו בהליך, לא אמורים להיות מפוצלים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני חשבתי שסוכם, רק חזרו בהם מהסיכום. כי סוכם עם ראש הממשלה שהוא לא הולך עם השמאל והוא ביטל את הסיכום והלך עם השמאל. סוכם עם ראש הממשלה שהוא לא מחלל שבת והוא כן חילל שבת. לא עומדים בסיכומים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הרב גפני, סוכם עם יושב-ראש הכנסת שתפוצל הליך חקיקה רגיל, אבל זה לא סוכם באופן ליבתי – זו הכוונה. אנחנו עצובים מאוד, אבל לפחות - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שוב, שני הדברים האלה לא אמורים להיות בחוק ההסדרים. שני הסעיפים האלה משמעותיים מאוד לתכנון ובניה. יש לרשויות המקומיות, להתאחדות הקבלנים, הרבה לומר בעניין הזה. זה דיון לא רציני והוא חוטא למטרה של הליכי החקיקה. הוא עבר בכנסת. הכנסת התנגדה לזה, ועבר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני מצטרף, זה לא שייך בכלל לחוק ההסדרים. ההשלכות שיש לדבר הזה על התכנון העירוני הן מאוד מאוד גדולות. ההשלכות הכלכליות בתיאוריה, בוודאי בשנות התקציב הנוכחיות, הרי זה תכנון עתידי, זה לא לשנות התקציב האלה. זה תוכנית ארוכת טווח ואפשר לחכות איתה כמה חודשים עד שיחוקקו אותה כמו שצריך, אין שום בהילות. בטח לא רלוונטי לשנת התקציב הקרובה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
הם כתבו: ייעול מערך כשרות, אבל הם לא שמו את זה בחוק ההתייעלות. הם אמרו: יש גבול כמה אפשר לשקר. זה לא מייעל. אי-אפשר לכתוב פעמיים ייעול על משהו שבכלל לא מייעל.
היו"ר ניר אורבך
¶
אמרתי, נחזור אליו. כרגע אני מדבר על מה שאין מחלוקת. בואו נתקדם את זה, ונחזור לשם, חבר הכנסת גפני.
נושא 37: סעיפים 101 ו-102, פרק ב' אמור להיות מפוצל, נכון?
שגית אפיק
¶
לא. חלק מהמטרו כבר פוצל והובא בנפרד בקריאה ראשונה. מה שנשאר כאן זה הקמת רשות המטרו והמיסוי. עכשיו מתוך הקמת רשות המטרו מפוצל סימן ג' שעוסק במועצה המאסדרת. נדמה לי, זה כחמישה עמודים מתוך החלק שנשאר בתוך חוק ההסדרים.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
כל דבר שהוא בשקט והוא מתחת לאדמה, שייך לביתנו. הם לא אוהבים את מה שנמצא מעל וגלוי. הם למטה, מייעצים ברובה ובדברים שמתחת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מלכיאלי, לא. הרב פרוש הציע להעסיק את אלכס ויז'ניצר כמנכ"ל כבר עכשיו בוועדת הכנסת - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
כי כל החבר'ה של לפיד שגרירים, נגמרו לו האנשים. אם בועז עוזב, נהיה שגריר בוושינגטון.
היו"ר ניר אורבך
¶
כדי להוסיף לך על העונג, אדגיש שתדע, שגם מה שמפוצל ועובר לחקיקה רגילה יידון בוועדה הזו של מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים.
שגית אפיק
¶
הסברתי קודם את הקריטריונים. תיקון מורכב שבסופו של דבר נעשה בחוק הסדרים, בסד זמנית יחסית קצר, הוא דבר שהוא יותר בעייתי. ראית שבתיקונים האחרים לא כתבתי כלום למרות שחשבתי - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אבל אם יש לנו כאופוזיציה את המילים: לא מומלץ, יש לנו מה לעשות עם זה. פה כתוב: מורכב. אז מה אם זה מורכב?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הממשלה הכניסה דיר של עיזים, ואז הם נותנים ליושב-ראש הכנסת להוציא עז או שתיים, ליועץ המשפטי להוציא עוד עז או שתיים, לחבר קואליציה מכל מפלגה להוציא עז, ונשארות 65 עיזים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
רגע, היושב-ראש. אני מבין שגם אם אין אמירה סופית של היועצת המשפטית בנושא 39, אבל זו אותה בעיה. כתוב: "מדובר בתיקונים עקיפים ומשמעותיים", והיא מתכוונת לומר: רבותיי, זה לא המקום לחוק ההסדרים.
היו"ר ניר אורבך
¶
ההגדרה שלי להסכמה היא כל עוד לא הומלץ אחרת על ידי הייעוץ המשפטי. שגית השאירה לעצמה מרחב, אנחנו במרחב הזה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לשאול לגבי המרחב הזה. קראתי את זה, וזה רפורמה מגה מגה מגה גדולה שהולכת באמת לשנות פה את החיים של כולנו. יש פה עניינים גם של דברים שהיינו רגילים אליהם בהיבט של מכון התקנים ועכשיו הולכים לשנות את כל מה שהורגלנו עד עכשיו. גם המכס פה וגם מכון התקנים, הכול הולך להשתנות מבחינת המוצרים שהיינו רגילים בתקינה מסוימת. עכשיו הולכים לשנות את זה. יש פה עניינים בריאותיים. הולכים לשנות מוצרי בריאות, מוצרי מזון, וזה משהו ענק. כל מה שהורגלנו אליו עד עכשיו בכל נושא הייבוא הולך להשתנות מקצה לקצה. זה דבר כזה ענק שהולך להשפיע עלינו, גם ברמת יוקר המחייה, גם ברמה של מוצרי חשמל, גם ברמה של מוצרי מזון שהולכים להשתנות עכשיו, ואנחנו לא יודעים עד כמה יהיה פיקוח על זה, איך משרד הכלכלה הולך לפקח על זה. מקימים פה כל מיני גורמי אכיפה ופיקוח חדשים. זו רפורמה באמת באמת סופר ענקית, ולהכניס אותה לחוק ההסדרים זה נראה לי באמת אחד הדברים ההזויים שנכנסו פה. מי שקרא את הרפורמה הזו מבין שמדובר פה בסדר גודל עצום שהולך לשנות את מה שהתרגלנו אליו עד עכשיו בכל מה שקשור למה שמגיע מחו"ל למדינת ישראל.
שגית אפיק
¶
אני מסכימה לכל מילה שאמרת. זו באמת רפורמת ענק שנחלקת לכחמישה נושאים, ובכולם יש תיקונים מקיפים ומשמעותיים לדברים שאושרו כבר בעבר בכנסת. אבל אם תסתכל בהערות שלנו, גם הרפורמות הקודמות שעסקו בנושאים האלה, לצערי הרב, נדונו במסגרת חוקי הסדרים, גם ב-2013 וגם ב-2016. מצער מאוד שיש נושאים שלמים שלאורך השנים ממשיכים להגיע רק בחוקי הסדרים. אני חושבת שבהחלט היה נכון לפצל את הדברים להליך חקיקה רגיל. יחד עם זאת, כיוון שהדברים האלה כבר נדונו בחוקי הסדרים, יש להם כן השפעה על הצמיחה הכלכלית ועל יוקר המחיה, כמו שגם אתה אמרת, אז אני לא יכולה להגיד שאין להם שום קשר לחוק הסדרים ושזה מסוג הדברים שאני שמה עליו את כל יהבי ואומרת: חייבים לפצל את זה. אני כן חושבת שנכון שהוועדה המוסמכת לכך תדון בכך - זו ועדת כלכלה ביחס לכלל הנושאים, וועדת עבודה ורווחה ביחס לרוקחות והתמרוקים. אני כן רואה בזה איזושהי חשיבות. ברגע שיש גם איזשהו ריפוי, בעיניי, כשדנה ברפורמה גדולה במסגרת חוק הסדרים - הוועדה המוסמכת, כי יש לה בכל זאת היכולת במסגרת הדיונים להחליט שבמהלך הדיון היא כן רואה בעיות באותה רפורמה, לפצל חלקים ממנה להמשך חקיקה רגיל. זו דבר שהוועדות יוכלו תמיד לעשות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ניר, אני מחכה יומיים שתגיד לי מסגרת כמה חוקים מפצלים, אני מדבר ברצינות.
היו"ר ניר אורבך
¶
תן להגיע לדברים הרציניים. תשאל גם את היועצת המשפטית. בינתיים אתם משחקים ב - - - בסדר, אין בעיה. בואו נגיע לדברים הרציניים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אין אחידות בסיכומים שלך בכל סעיף וסעיף. בחלק אתה אומר: את זה נשאיר לאחר כך, ובחלק מהדברים עם אותם נימוקים שלכאורה בגלל הייעוץ המשפטי, אתה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
הכול חשוב. אתה לא יכול להאשים אותנו שלא היינו פה. ביום חמישי היינו פה, היום היינו פה. אנחנו כל הזמן פה, אנחנו לא בורחים לך.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
כבוד היושב-ראש, אחדד את השאלה. שואלים פה חברי האופוזיציה, שהם כבר לא חברי ועדה, שאלה פשוטה: האם הדיבורים שלנו פה משכנעים מישהו? האם יש לוועדה מנדט לשנות או שאלקין אומר: חבר'ה, תשמעו אותם, אבל שיעבור מה שאני רוצה? זו פחות או יותר השאלה שנשאלה פה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה עד היום עבד בצורה שיושב-ראש ועדת הכנסת אמר: אני נותן לכם חמישה-שישה חוקים, ובזה זה מסתיים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני אומנם חבר כנסת חדש, אבל אני לא ילד. הקטע הזה שבו תגידו לי כל פעם: זהו, יושב-ראש ועדת הכנסת, אם תעשה כך או לא תעשה כך – זה נחמד. אתם מכירים את כללי המשחק. אני לא נציג של אלקין פה, אבל יש לנו פה קואליציה שיש לה החלטות. תתפלאו, חושבים שחלק גדול מהרפורמות שנכנסו הן טובות והן צריכות להיות בחוק ההסדרים - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר. אני לפחות מנסה לסמן את מה שבהסכמה ואז תוך כדי, וזה בסדר, כי שגית לא סימנה לי שהיא רוצה להוציא את זה מחוק ההסדרים. עכשיו, כשאתם מדברים איתה, אז יש פה שתיים-שלוש רפורמות שהיא אומרת: אתם יודעים מה? במרחב הזה אני אולי כן הייתי מוציאה את זה, לא המלצתי. מבחינתי, זה עדיין בדברים המוסכמים. אני כבר רוצה לסיים עם זה ולהגיע לרפורמות שנמצאות כרגע במצב שהקואליציה רואה את זה מצד אחד והייעוץ המשפטי רואה את זה מצד אחר. אגב, גם רשמתי פה הערות שאתם אמרתם, ואחרי זה אנחנו נעשה מן הסתם עוד הפסקה וישיבה פנימית שלנו, של הקואליציה, ונראה מה אנחנו עושים. בואו נתקדם עכשיו. אני רוצה לסיים, יש לנו עוד שלושה-ארבעה סעיפים שהם לפחות בהסכמה מבחינת מקדמית או ללא מחלוקת. בואו נסיים את זה ונגיע חזרה למקומות אליהם אתם רוצים להגיע.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני בכוונה מתעקש על המסגרת, לא פוליטיקה. מה הבעיה? הרי חוק ההסדרים זה הליך חקיקה כמו כל חוק. חוק ההסדרים זה לא מילה מגונה, וזה מה שהסבירה גם היועצת המשפטית. אלא יש מסגרת של קשב בה אתה יכול לעמוד. כל החוקים שהבאת כבר עכשיו, ותבדוק בחוקים ההסדרים הקודמים את מה שיריב כיושב-ראש ועדת הכנסת, לא כיושב-ראש כנסת, הביא בחוק הסדרים, ואת מה שהקואליציה הביאה, יש סך מסוים של חוקים שאתה יכול בחודש וחצי לסיים בהם את הדיון. קח את הרגולציה רק על פקודת היצוא והיבוא בחוק מקורות האנרגיה, סעיפים 39 – 40. אלו שני מגה אירועים שמצריכים כמה ימים של דיונים לגבי המשמעויות שלהם, והייתי בדיונים כאלה בוועדת כלכלה. אם אתה מכניס אותם, בכל מה ששנוי במחלוקת אין לך בכלל אפשרות טכנית.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
בינתיים אותי הם משכנעים לפצל פחות. אני חושב שפיצלנו יותר מדיי בעקבות דיוני - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
במה הפתעתי? אני חבר כנסת כמוך. אני שומע את הטענות שלכם. לא משנה מה עושים, אין טענות ענייניות. גם אם הכול היה מפוצל הייתם באים בטענות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
לא, זה לא ענייני. בוא נדבר על במה מורידים את המחירים, ואני מניח שאת זה אתה לא רוצה לפצל, ובוא נראה מה אולי מעלה לסיכון לאזרחים או ללקוחות שקונים את זה ובואו נדבר על זה. אבל זה דיון בוועדת הכלכלה באופן ספציפי.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
מה זה "מעלה סיכון"? כל פעולה שאתה רוצה לעשות מעלה סיכון. אי אפשר להגיד שבכל דבר נעשה דיון של עשר שנים ונקדם את זה. אין כאן מזון, יש כאן תמרוקים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה מזכיר שב-2003 היה שר פנים ממפלגת לפיד הראשונה, שגם חשב כמוך, והסביר שהכול לא מקצועי, ובסוף הוא עף מדפי ההיסטוריה. הוא עשה נזקים לשלטון המקומי ועד היום מלקקים את האצבעות שלהם.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
מה הקשר? גם היה שר אוצר והסביר, ואתם אמרתם שאני לא יודע מה, ועכשיו הוא האליל שלכם. לא האלוהים כמובן אלא האליל שלכם. אז מה? אז אתם נותנים כל פעם דוגמה שנוחה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הוא עשה נזקים. אנחנו רואים את התחליף. האמן לי, אני מוכן לעשות את הילד שלי בן ה-4 לעומת התחליף שאתם הבאתם. עוד לא הבאתם תחליף.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
איזה תחליף? אנחנו באים, מדברים על הכול. אי אפשר לבוא ולהגיד שמשכנעים גם הפוך? לפעמים אתם אומרים דברי טעם, ולדעתי, לפעמים אתם גם לא אומרים דברי טעם. זכותי להגיד את זה, כמו שאתם אומרים כל הזמן.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו בנושא 40: סעיפים 110 – 111 של חוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1990 – מומלץ להעביר לוועדת כלכלה. האם מישהו רוצה להגיד משהו על זה?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
מה כוונת הייעוץ המשפטי פה? מה כוונתך? מה את רוצה לומר? מאחר וזה היה ב-2020 אז זה בסדר?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אז אין הסכמה גם על זה. אני רוצה לדעת מה שווה אמירה של ייעוץ משפטי. פה לא הבנתי, לא כתוב כלום. היא אומרת: זה גם לא - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הם מתייחסים ליועץ המשפטי לכנסת כמו שאנחנו מתייחסים ליועץ המשפטי לממשלה – זה בסדר גמור , fair enough. האמת היא שיותר כי אנחנו לא חושבים שהוא יכול ל - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
נושא 41 ונושא 42 בהמשך. אנחנו עומדים כבר לקראת סיום של הסיבוב הראשון.
נושא 43: סעיף 116, פקודת הטלגרף – מומלץ להעביר לוועדת הכלכלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אותו דבר, בסדר.
נושא 44: סעיף 117 , נושא התחילה – ועדת הכספים. אני מניח שעל זה אין ויכוח.
עכשיו אני חוזר לעוד שני נושאים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית שביום חמישי היה עליהם איזשהו ויכוח והיום אני חושב שלא. קודם כול, בנושא 2: סעיפים 2 – 3 בפרק ב' של ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים. לא העלינו את זה ביום חמישי, אני מעלה את זה עכשיו עם המלצה להעביר לוועדת הבריאות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אומר לך בכנות, אני לא חושב שמותר בכלל לדון על זה במסגרת חוק ההסדרים. אמרתי זאת גם בדיון שהיה במליאת הכנסת בנושא בתי החולים הציבוריים. מדובר באחת השערוריות הגדולות ביותר שיש במדינת ישראל, ממשלה מתנהגת כמו עולם תחתון, כמו מאפיה. אולי מבקר המדינה דיבר יותר בנימוס – יוסי שפירא – אז הוא לא כתב "מאפיה", הוא כתב שזה לא הגיוני ולא נכון. בג"ץ, דרך אגב, אמר בזמנו שזה לא חוקי. חבר הכנסת גפני שלא נמצא פה אמר ש - - - תקדים שהכנסת חוקקה חוק עוקף בג"ץ, זה בדיוק על הנושא של בתי החולים הציבוריים.
זו שערורייה, שודדים את אזרחי ישראל באפליה מטורפת. מי שגר באזור של בית חולים ממשלתי, מקבל שירותי בריאות ממדינת ישראל בשלוש דרכים. מי שנמצא בקופת חולים כזאת מקבל את הכסף בצורה שכזאת. באים לאנשים ולמערכות ציבוריות ואומרים להם: לא תקבלו שירות ולא תקבלו את הכסף כי אנחנו ממשלה ואנחנו יותר חזקים. יש לנו כנסת, יש לנו ממשלה, אנחנו יכולים לחוקק חוקים ואנחנו נעשה מה שבא לנו.
זה דיון ציבורי הרבה יותר. הקשב הציבורי לא יכול להיות במסגרת חוק ההסדרים. גם אם הכריחו בתי חולים, היה איום על אחד ממנכ"לי בתי החולים שאם הוא לא מפסיק את המאבק ידאגו שהוא יעוף, בבית חולים פרטי. גם בבית חולים ציבורי זו שערורייה במדינה מתוקנת. מתנהגים פה כמו בעולם תחתון. מתלוננים על פוטין שהוא עצר את יושב-ראש האופוזיציה שלו? תראו איך המדינה שלנו מתנהלת מול חולים ומסכנים, זה דבר שערורייתי שאין כדוגמתו.
אסור שהדבר הזה יהיה חלק מחוק ההסדרים, לא בגלל שהוא לא - - -. צריך דיון ציבור מהותי על העניין הזה. גם כל בתי המקדש שלכם – בג"ץ, מבקר המדינה – כולם התריעו על העניין הזה, כולם התריעו על העניין הזה. יש פה אזרחים שהם סוג א' ואזרחים שהם סוג ד'. אנשים משלמים פעמיים כפל מס, כל החוקים וכל הכללים עפים החוצה בגלל הדבר הזה ובסוף יושב פה חבר הכנסת אופיר כץ, כשהוא ירצה לקבל שירות באזור שלו הוא לא יוכל לקבל שירות והוא ישלם על זה אגרת גודש ויקבל שירות בבית חולים ממשלתי. אם מישהו, חס וחלילה, מהמשפחה שלו יצטרף טיפול רפואי, הוא יצטרך לשלם אגרת גודש. יש פה שוד לאור היום, הדבר הזה לא יכול להיות במסגרת חוק ההסדרים כי אז אתם אומרים לכולם: "אם תצביעו בעד הממשלה תקום ואם לא הממשלה תיפול". אני לא חושב שצריך להפיל את הממשלה על חוק ההסדרים. צריך שיהיה קל להעביר את החוק הזה. תוציאו את הדברים הללו ואחר כך שיהיה דיון ציבורי. אני לא מאמין שהשר, או חברים אחרים שיש בקואליציה, מוכנים לדבר הזה שהוא שוד וגנבה ומאפיה לאור היום.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ניתוח עולה 20,000 שקלים, התשלום של קופת חולים הוא ב-18% הנחה, ככה, מאיפה תגבה את הכסף? תגנוב, תאסוף תרומות, תפשוט את הרגל. עכשיו, אם אתה מנהל בית החולים ומספר את זה לציבור אז ידאגו שתעוף הביתה ונמנה לך חשב מלווה. מתנהלת פה מאפיה אמיתית. בג"ץ אמר את זה, מבקר המדינה אמר את זה. הגופים הללו מקודשים לך, אני לא מאמין באף אחד מהגופים הללו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
גם ראשי הנוכלים האלו אמרו את זה, גם ראשי הגנבים אמרו שהדבר הזה הוא מאפיה. באה הכנסת וחוקקה חוק עוקף בג"ץ ב-2014 כשהיה שר פנים ממרצ אז מותר, ושר בריאות ממרצ. הייתה יעל גרמן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אסור לכם שהחוק הזה יידון במסגרת חוק ההסדרים, על אף שבניגוד לכל הדברים האחרים שאמרנו, יש לו השלכה כלכלית ישירה. אבל אני אתן לכם לגנוב בגלל שיש לו השלכה תקציבית? אתם גונבים, אני תושב ירושלים ואתם גונבים אותי. אני משלם מס בריאות, נכנסתי לניתוח בבית חולים ואתם לא שילמתם עבור הניתוח, אתם גונבים אותי בשם החוק. זה שזה חוקי לא הופך את זה ללגיטימי כמו שהממשלה שהיא חוקית היא לא לגיטימית.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
תמיד אמרתי שאני נגד ראש הממשלה אבל הוא גם ראש הממשלה שלי, כי הוא ראש ממשלה של כולם. אתם לא מבינים את זה, זו מדינה דמוקרטית, אתם מייצרים אנרכיה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
תראי את ההתחשבנות הזאת ותראי מה זה אנרכיה. זאת אנרכיה, מור יוסף הלך הביתה בגלל זה, אחר כך הביאו מישהו אחר שינהל את בית החולים וילך הביתה. הביאו חשב מלווה ללנייאדו בגלל זה. זו מאפיה. יש להם את הכוח, הם מעבירים חוקים, זה שוד לאור היום, הם מאיימים על מנכ"ל של בית חולים שהוא ילך הביתה אז הוא פתאום משתתק וחותם על הסכמים כי שולחים אותו הביתה. אל-קפונה לא היה מתבייש בכאלה שיטות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
למה את לא עונה לו עניינית, אתם רוצים לעסוק בחקיקה ואתם מאיימים על מנהלי בתי החולים שאם לא תתיישרו איתנו אז יש לנו סמכות לפטר אתכם.
אסי מסינג
¶
יש כאן פרק שמוצע במסגרת חוק ההתייעלות - - - האופן של ההתחשבנות בין קופות החולים לבין בתי החולים בכל מה שקשור למערכת הבריאות הציבורית. בהיעדר חקיקה לא יועבר כסף לבתי החולים.
אסי מסינג
¶
אין פרק של התחשבנות ולכן הפרק הזה נדרש והוא נעשה. אם ישנן הערות לגופו של ההסדר מבלי להיכנס לסגנון של הגניבה או כל אמירה אחרת - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פינדרוס - - - בוועדה בעזרת השם. אני עובר לנושא 10, סעיפים 19–20 – חוק הבטחת הכנסת. הוועדה המוסמכת שאנחנו ממליצים להעביר אליה היא ועדה כספים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אבל הוא לא יושב-ראש סיעת מר"צ, אתם מערבבים פה. הנושא האחרון לסיבוב הזה הוא נושא 15, סעיף 30.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני בעד רק פנים. רע"מ שותפים והם צריכים לדון, הרט"ג זה תחת סמכותם והם חייבים לדון על זה. אני מוחה על הכבוד של וואליד טאהא. אני חולק על שמחה רוטמן וחבריו לסיעה, זה חייב להיות בוועדת הפנים.
היו"ר ניר אורבך
¶
נכון, כי זה במסגרת המחלוקות אז זה לסוף. בחוק הזה נשאר לנו רק סעיף אחד.
(הנוכחים קוראים קריאות ביניים רבות שאי-אפשר לתמללן במדויק)
היו"ר ניר אורבך
¶
14 כבר הוסכם בפעם הקודמת. עשינו על זה דיון ביום חמישי, זה עבר לחינוך. יש ארבעה סעיפים שלא נדונו ביום חמישי, עכשיו דנו בשלושה מהם ונשאר עוד נושא 16 סעיפים 31,32,34 שעדיין אין עליו הסכמה, נעבור לסיבוב השני. הוועדה יוצאת עכשיו להפסקה ונחזור לפה ב 16:40.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:10 ונתחדשה בשעה 16:40.)
היו"ר ניר אורבך
¶
אחר הצהריים טובים, אני מחדש את הדיון של ועדת הכנסת. אנחנו חוזרים חזרה לסעיפים שיש מחלוקת לגביהם, בעיקר מהייעוץ המשפטי של הכנסת. אנחנו מתחילים בהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021. אנחנו כרגע עוסקים בנושא מספר 3, סעיף 19, שמומלץ להעבירו לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. על פי ההערה של הייעוץ המשפטי לנושא הזה כדאי להיות בחקיקה רגילה ולא דרך חוק ההסדרים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לקוות שזה לא כך אבל אני אומר: אני קורא את הפירוט של הסעיף, נאמר שאני מבין אותו אבל לצורך הדיון פה לכאורה לא צריך להבין אותו אלא הוועדה שתדון בזה היא זו שתיכנס לפרטים למרות שאני חושב שאם מוטל עלי להמליץ לאיזו ועדה אז אני צריך להכיר את החוק. נניח את זה לרגע. מה שנשאר לנו לשיטתכם לדון זה האם בכלל - - - ואני אומר שאפשר. הלשכה המשפטית כותבת: " מדובר בתיקון שדורש בחינה רוחבית של השפעתו על למעלה מ-60 תאגידים ציבוריים, ומוצע בו יישום של אלמנט בודד של עריכת דוחות כספיים מתוך הסדרה כוללת שהוצעה בעבר לתאגידים ציבוריים".
אז זה נושא אחד. אני לא חושב שיהיה נכון שוועדת הכנסת לא תקבל את ההמלצה של היועצת המשפטית שכותבת שמדובר בהשלכה רוחבית על 60 תאגידים ציבוריים. מבחינתם אי-ההתייחסות בצורה הנכונה לסעיף זה, תהווה זלזול בהפעלה של התאגידים הציבוריים. לקחת את ההמלצה המשפטית, להניח אותה בצד, ובכל זאת ללכת מכיוון שהקואליציה יש לה עניין מכיוון שזה שהגה את הובלת החוק הזה הוא אחד מהבכירים בקואליציה – בלי לתת ציונים מי בכיר יותר ומי פחות – כוונתי לשר האוצר. אנחנו לא נקבל את העמדה המשפטית. אני חושב שזה לא מכובד, אני חושב שאנחנו צריכים להיות במקום אחר ואנחנו נדרשים - - - אנחנו נעמדים דום ואם אנחנו לא נעמדים דום אז מעמידים אותנו בדום על כך שאנחנו חייבים להתחשב בעמדה משפטית שמנוסחת בדרך זו.
גם ציבורית זה לא יהיה נכון לא להתחשב בהמלצה הזו וגם לגופו של עניין, כמו שאמרתי ביום חמישי. ההילה הזו שיש לתפקיד הזה שקוראים לו "יועץ משפטי" זו הילה - - - עמלו על זה עשרות שנים עד שהדבר הזה התקבע. להגיד היום: "אז היועץ המשפטי אומר ככה" זה לא מה שצריך לשכנע אותנו. זה יהיה נזק גדול גם מהבחינה הציבורית מכיוון שהיועצת המשפטית גם מפנה אותנו ומסבירה מה הבעיה שלה בלהעביר את הסעיף הזה בחוק מכיוון שזה קשור ב-60 תאגידים ציבוריים. זה יישמע לא טוב, זה ייראה לא טוב, ולכן אני מציע להיצמד להמלצה של היועצת המשפטית, תודה.
היו"ר ניר אורבך
¶
תודה לחבר הכנסת פרוש, אני מקדם בברכה את סגן השר אביר קארה, ברוך הבא. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אולי אני חוזר על עצמי אבל זה מכיוון שאני לא מקבל שום תגובה עניינית לנושא. אני רוצה להתנתק מהאינטרס הפוליטי. האינטרס הפוליטי של האופוזיציה הוא תעבירו את הכול וכמו שאומרים "תחנקו עם זה", האזרחים ישלמו לכם על זה. אני רוצה להיות ענייני, ניסיתי ביומיים הללו להיות ענייני. אני חושב שלפחות 90% מהדברים שאמרתי בנוגע לחוקים, אמרתי אותם גם כשהייתי חבר קואליציה, באותה החריפות. הפרוטוקולים יכולים לומר את זה. גם כשניהלתי את ועדת הכספים באותם השבועיים שגפני לא היה, יעידו נציגי האוצר שאמרתי את אותם הדברים. דעתי לא השתנתה בגלל שהיום אני באופוזיציה.
אני רוצה לדבר עכשיו על מסגרת. אנחנו עברנו על הדברים שהם כאילו בהסכמה. אמרה היועצת המשפטית בהגינות שלא על הכול היא יכלה להילחם ולכתוב הערות, על אף שגם על הדברים האחרים היא חושבת שלא צריך להכניס. אנחנו נמצאים כרגע עם 62 סעיפים בחוק. במסגרת הדיון שהחוק קבע, אנחנו אמורים לדון במסגרת זמן של חודש וחצי על חוק ההסדרים והתקציב. במסגרת זה שאנחנו הולכים על תקציב דו-שנתי – שאני מברך על זה, אני חושב שזה משדר יציבות – אסור לנו בשלב הזה של ועדת הכנסת, אמרה היועצת המשפטית שהממוצע שהיה עובר בחוק ההסדרים זה 4–5 חוקים בסוף. בשלבים של ועדת הכנסת הגענו ל-35% ממה שהממשלה הגישה. אסור לנו לצאת מכאן היום עד 21:00 עם יותר מ-25 חוקים שזה הרבה יותר ממה שהיה בעבר, וניקח בחשבון גם את זה ששנה וחצי לא עבר תקציב.
אם אני סופר 25 חוקים, ואני לוקח בחשבון את החוקים שכבר הכנסנו פנימה. היועצת המשפטית הודתה שיש עוד כמה חוקים שיש להם חשיבות כמו הנושא של פתיחת הייבוא למוצרי חשמל, כמו נושא של פתיחה למזון ודברים אחרים שהם דברים משמעותיים. בשביל לקיים דיון ענייני, דיון - - - כל הצדדים, אני חושב שאנחנו די-והותר את כל הנושאים שהייעוץ המשפטי הציע להוציא, לא רק בגלל מה שאמר חבר הכנסת פרוש – שאני מסכים איתו – אלא מכיוון שעברנו כבר את 25 החוקים ואסור לצאת מפה עם יותר מכך. צריך לקחת את כל הסעיפים האלה ולהוריד אותם. לא בגלל שהם לא ראויים, אני בעד חלקם הגדול ואני מוכן לשים את נפשי בכפי ולומר שגם אם האופוזיציה תצביע נגד אני ארצה שיצביעו בעד ואני אעשה הכול להצביע בעד, עשיתי זאת גם בעבר. הגשתי ועדת חקירה נגד המשטרה כשהקואליציה הייתה נגד.
יש פה דברים ראויים ונכונים אבל הם צריכים להיות נידונים נכון. אסור שיצאו יותר מ-25 חוקים היום מהוועדה. אתה צריך לקבוע את המספר ועל פי זה אפשר לקבוע סדרי עדיפויות. אתה שואל אותי - - - איזה חוק הייתי מוציא? צריך להבין מה הוא הקשב, מה הקיבולת של הוועדות. כשאני מדבר על 25 חוקים אני לוקח בחשבון שחצי מהם ירדו בוועדות. אתה מדבר על 12 חוקים שזה פי-שלושה ממה שהיה בחוקי ההסדרים בעבר. זה די והותר, זה סדר גודל של 4 חוקים כבדים בכל ועדה רצינית שהולכת לדון בדברים האלה, הרי בוועדת הפנים אתם פוחדים לדון על דברים רציניים, אפילו את הרט"ג שלחתם לוועדת הכספים. זאת אומרת שוועדת כספים חוץ מהדיון על התקציב עצמו, תצטרך לדון גם על הרט"ג.
אז בואו נהיה רציניים, 25 חוקים יצאו היום מהוועדה, השאר נדון בוועדות. את סדרי העדיפויות, אני מוכן לקבל את מה שאמרה היועצת המשפטית, שיש לתת התייחסות מינימלית, ואת כל החוקים הללו פשוט להוריד מסדר היום. אני אומר את זה לטובת הקואליציה ולא לטובת האופוזיציה. טובת האופוזיציה היא שתעבירו הכול. אין פה אף תקנה ואף חוק שנוגע לציבור החרדי, אפילו לא אחד. הכי קרוב לציבור החרדי זה ה- - - הדיגיטלי שירד. גם שם יש לי דין ודברים עם חבריי, אבל אין פה אף דבר שנוגע לציבור החרדי. באתי כאילו לייצג את שולחיי, אני מייצג את אזרחי ישראל וזה לא רציני. הייתי בדיונים בוועדת הכלכלה לגבי רוב הרגולציות שיש פה. תאמין לי שזה לא רציני להוצי מפה יותר מ-25 חוקים מתוך הנחה ש-50% מהם ירדו בוועדות.
אסי מסינג
¶
כבר היום, לפי חוק-יסוד: התקציב, תקציבו של תאגיד מובא לאישורו של שר האוצר בנוסף לאישורים אחרים שנדרשים על פי כל דין. מדובר במהלך משלים שעוסק רק בהיבט הכספי, שהוא פרסום של הדוחות הכספיים והכנה שלהם מבחינת חובה של הגשת דוחות כספיים לפי כללי חשבונות - - - שחלק משמעותי של התאגידים הסטטוטוריים עושה זאת כבר היום. חלקו גם נמצא בתוך הדוחות המאוחדים של ממשלת ישראל. אני מזכיר שמתוך 60 תאגידים, חלק משמעותי ביותר בתאגידים, המדינה משתתפת בתקציב שלהם השתתפות מהותית, כמעט יותר משני שליש מהתאגידים, לכן האמירה שהדבר אינו רלוונטי לתקציב היא רחוקה מהמציאות.
יש לזכור שחשוב שתהיה שקיפות של תאגידים סטטוטוריים, שיפרסמו את הדוחות שלהם ויכינו אותם לפי כללי חשבונות מקובלים ולפיקוח של החשב הכללי בהתאם למוצע כאן בחוק. החוק מחוקק במסגרת חוק-יסוד: התקציב כחלק משלים למה שנמצא כבר היום ולכל מה שקשור בתקציב של התאגידים.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
על פניו לא נשמע שזה קשור בתקציב, זה קשור בניהול תקין וברגולציה. אלו דברים שממש לא רלוונטיים לתקציב המדינה. אני יכול לראות את היתרונות והחסרונות. אני מכיר זאת גם מזווית אחרת ויכול לומר שזה נושא שאין שום היגיון להשאיר אותו בחוק התקציב. אין שום השפעה של התקציב, אתה לא יכול לומר לי שהחוק הזה מגדיל או מקטין את תקציב המדינה ברמה כזו או אחרת ולכן אין לו מה להשתבץ בתקציב.
היו"ר ניר אורבך
¶
העמדה המקורית שלנו כתובה בדף. אחרי שדיברת אנחנו ננסה לתפוס את עצמנו ביננו לבין עצמנו ולראות אם יש סעיפים שאנחנו משנים את העמדה.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר, אני אמרתי. נושא 4, סעיפים 20–34, הפרק של בינוי ושיכון. אני מזכיר שהרצון שלנו וגם ההמלצה של היועצת המשפטית זה ללכת לוועדת הפנים. היועצת כתבה בהערות שאין קשר לתקציב ולכן היא ממליצה להוציא את זה מחוק ההסדרים ולהעביר את זה לתהליך חקיקה רגיל. מישהו רוצה להתייחס? חבר הכנסת פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אם היא הייתה כותבת שאין קשר לתקציב אז הייתי אומר: "ניחא". היא כותבת: "תיקון מורכב מאד ומעורר בחלקו קשיים משפטיים מהותיים. בין היתר, בעניין זכות הקניין של בעלי דירות במתחמי פינוי בינוי באופן שנדרש דיון מעמיק בסוגיות אלה. אין קשר לתקציב". מה עוד אנחנו, אנשי הציבור, צריכים לומר אחרי שיועצת משפטית מזהירה אותנו שהתיקון מורכב מאוד ומעורר קשיים מהותיים. מי אנחנו שנזלזל בזה. זה לא שאין קשר לתקציב. בחרת לקחת את המילה הרכה ביותר בכל ששת השורות שהיא כותבת שגם זה לא, אין קשר לתקציב אז אין קשר, מה אתם רוצים מהחיים שלנו. אין לזה קשר ואל תספרו לציבור שמביאים בשורה. זה לא קשור לתקציב, אין קשר. היא אומרת שיש פה בעיה מורכבת משפטית. איך אתם עושים את זה, איך אתם מנסים להוביל אותנו לכיוון כזה? קטונתי מלהבין מה שאתם עושים פה היום.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, אני חושב, חבר הכנסת פרוש, שלא רק היועצת המשפטית אלא כל מי שקרא את הפרק הזה מבין שמדובר בנושא מאוד גדול עם השלכות מאוד רחבות. גם כך כל הנושא של התחדשות עירונית הוא נושא מורכב לכשעצמו. השינויים שרוצים לעשות פה גם מבחינת הדיירים עצמם שהולכים לשנות את ההסכמה לקבל אישור, אם זה היה שני שליש אז עכשיו זה 4/5, להקטין ל-60%, יש פה באמת שינוי מהותי שישליך על הרבה דברים גם מבחינת הדיירים. עד עכשיו הם ידעו שצריך את האישור שלהם לחדש. יש פה גם נושא של זכויות הדיירים. זה נושא גדול עם השלכות רחבות שצריך לדון בהן לעומק גם מהבחינה המשפטית. אני חושב שזה לא לעניין וזה לא המקום. מדובר בחוק מספיק חשוב וגדול שנדון בו בוועדה המתאימה ולא בלחץ זמנים של חוק הסדרים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, נדבר רגע על העבודה שלנו כחברי כנסת ועל העבודה שלך כיושב-ראש. אני לא מפנה את זה אליך ברמה האישית, אני מפנה את זה אליך כיושב-ראש. מאחר שאני מכיר את האחריות הזאת אז אני יכול גם לדבר עליה. זה לא פלא שאין פה כמעט אף אחד מהקואליציה למעט איתן גינזבורג. אני לא בא בטענות לחברי הקואליציה, אני עושה ניתוח של המצב. חברי הקואליציה, חלקם הגדול, הם אנשים משכילים - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אכן, חסרת לנו, לכן אמרתי: "כמעט". זה לא סתם שרובם לא כאן, אין להם זכות בכלל לחשוב ולהרהר ואם היינו נותנים למשל לאיתן לומר את דעתו על החוק הזה, על הכמות שלו, על האיכויות שיש בו, על הכמות הסגולית שיש בו, עם דברים שיש להם השלכה על החיים של כולם. עזבו את החרדים, אין פה כמעט נושאים חרדים, למעט נושא הרבנות שמעולם לא הייתה הכוס תה של החרדים, אבל גם את כוס התה של העם המסורתי אתם רוצים לשפוך. על זה נדבר כשנגיע לזה.
יש כאן כמות אדירה של החלטות שייקבעו את החיים של הרבה מאוד אנשים בשנים הקרובות. אנחנו יודעים שקשה לתקן חקיקה. אני אתן דוגמה: אמרה היועצת המשפטית של הכנסת שכולנו נתלים במסמך שלה אבל לא צריך להיתלות בו. לא צריך להיות יועץ משפטי בשביל לראות שיש דברים שאינם קשורים. גם בור ועם הארץ כמוני יכול להבין את זה. אתן דוגמה: אחד הדברים שעברו הוא שחוק הרישוי היה גם במסגרת חוק ההסדרים אם אני זוכר נכון. זה נידון בוועדת הפנים ואנחנו יודעים ש-90% מהרפורמה הזאת עוד לא יצאה לדרך בגלל בעיות שונות. אני מדבר על עיכוב של שלוש שנים. הדברים שהיו צריכים להיות בשורה בנושא של רישוי ורגולציה והרבה מאוד דברים טובים – לא קרו.
יש לי דוגמה אישית ואיתן יכול להעיד על כך: אני ניהלתי את ועדת החוקה באמצע משבר ענק של קורונה. משבר ענק של פיקוח נפש, של בריאות - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא כתבתי ספר אבל ניהלתי את הוועדה. אני רוצה לומר שכחבר קואליציה הגיע אלי חוק הקורונה הגדול. היה עלי לחץ כבד מראשי הקואליציה דאז, בצדק מבחינתם, וגם שרים וגם מעל השרים להעביר את החוק ולגמור אותו מהר. הם רצו חוק. אני אמרתי להם שהיקף הנושאים, סוג הנושאים שהם החופש הפרטי של האדם, דברים שפוגעים ביום-יום של האדם – הדברים הללו לא יחוקקו ביומיים. היה עלי לחץ מכל הכיוונים. אני עושה לך, אדוני היושב-ראש, סדנה ליושבי-ראש מהקואליציה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא הבנתי אבל בסדר. אני מדבר על לחץ אמיתי מכל חברי קבינט הקורונה, מכל חברי הממשלה ומכל הכיוונים. היו דברים שבאמת היינו חייבים לקבל החלטות ופגו תקנות ואנשים צריכים לקבל תשובות, והמשטרה חייבת לדעת דברים. אדוני הנכבד, אנחנו ניהלנו את החוק הזה במשך חודש וחצי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אל תגיד לי לא, אנחנו נבדוק את זה עם גור. במהלך החוק עשינו כמה תיקונים והארכנו צווים כדי שנוכל לחיות עם זה. החוק עצמו לקח הרבה זמן ולא נכנעתי ולא חשבתי שאני מועל בתפקידי כחבר קואליציה וכיושבת ראש ועדה. היום כל האחריות הזו מנותבת אליך למרות שאף חוק מהחוקים אללו לא אמור לעבור אצלך. אז אתה יכול להגיד שהעבירה לא עליך. אתה רק תבוא כמו איש קואליציה ממושמע, תיקח חקיקה של חוק הסדרים שזקני האוצר לא זוכרים כמות כזו עם איכויות רחבות שכאלה.
נדבר גלויות כי אני לא אוהב לתקוף את הפקידים שעושים את תפקידם. ביננו לבין עצמנו, בואו נהיה גלויים רגע, אנחנו צריכים להיות אמיתיים. מבחינת פקידי האוצר אנחנו מבצעים פה הליך סטטוטורי שצריכים לעשות בוועדות, אבל הם מבחינתם כבר מבינים את הכול. הם לא חושבים שהכנסת תוסיף משהו שהם לא ראו קודם. מבחינתם תן להם 100 חוקים להעביר ביום אחד – אין להם בעיה עם זה. אני גם לא אשאל אותם אם זה נכון או לא כי אני לא רוצה להביך אותם. הם לא חושבים שהדיון הפרלמנטרי הוא קריטי כי מי שהכין את הדברים הללו הם אנשי המקצוע.
אדוני היושב-ראש, יש דברים שגם הכמות שלהם מחייבת, אנחנו לא מרוויחים כלום אם יצאו 20 חוקים כאלו. תקשיב, כמה שתהיה נחמד, אתה לא בובה והאנשים האלה בכלל לא צריכים להיות בובות. אנחנו לא נרוויח כלום מהפלת ממשלה או מאי-הפלת ממשלה וזה אם יהיו 25 חוקים או שיהיו 63. אנחנו לא נרוויח מזה. אתה חייב להעביר בגלל שהקומיסרים אמרו לך להעביר כדי לעצבן את האנשים הדתיים. את זה אתה תעביר בכל מקרה, כי הרב שהתיר לך להצטלם ולנסוע בשבת בשביל לקבל קרדיט יתיר לו גם את זה. מעניין אותי לדעת את השם של הרב.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה לכולנו. בסוף אתה והחברים האחרים יש לכם אחריות. אני לא נתתי להעביר את חוק הקורונה הגדול למרות הלחצים עד שלא העברנו אותו כמו שצריך. היו לו גם חסרונות והיו חילוקי דעות, אבל נתנו את כל הזמן וישבנו פה עד יום שישי לפני שבת כשהגעתי בפעם הראשונה מהכנסת ביום שישי בשעה 15:00 לבושתי. נתנו את הזמן כי זה התפקיד של הכנסת. זה גם התפקיד שאתם צריכים לעשות גם אם אתם חברי קואליציה. אתם לא נקראים בוגדים אם אתם מפעילים היגיון בריא. תראו את הרפורמות שיש פה, הן קשורות ליום-יום של האזרחים, לאוכל שלהם, לבריאות שלהם. את כל זה עושים ככה? מה זה פה, פוליטביורו? אסור לכם להגיד מילה? אז תוציאו חוק אחד או שניים כדי להראות שבכל זאת יש לכם עצמאות לכשכש בזנב. חברים, תקראו את זה, חברי הקואליציה החדשים לא קראו את זה, הם לא יודעים במה מדובר, תודה.
אסי מסינג
¶
אבל עלו פה הערות לגבי הפרק עצמו. מדובר בפרק שכולל שורה של תיקוני חקיקה לצורך קידום תוכניות של התחדשות עירונית, כל זה נוכח הצורך הגובר ועולה ביחידות דיור וברצון להימנע מפגיעה נוספת בשטחים פתוחים. החלק המשפטי שמיוחס כאן לשאלה של המורכבות כולל שינויים ותיקונים של הרוב הדרוש לצורך פינוי של בניין משותף והתייחסות להסדרים - - - בבית משפט, בכל מה שקשור בדיירים שמסרבים לקחת חלק בפינוי-בינוי. אנחנו חושבים שמוצע כאן איזון ראוי שמאפשר לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית שזו מטרה ראויה ומשמעותית בכל מה שקשור במשבר הדיור.
איתי טמקין
¶
ארחיב: בדומה להסדר שנתנו על תקציב התחבורה יותר מוקדם היום, אחת המטרות המרכזיות של הממשלה בתקציב היא מלחמה במחירי הדיור. אנחנו משקיעים סכומי תקציב ניכרים לעומת השנים הקודמות. כדי לוודא שהכסף הזה משיג את המטרה שלו, נדרשת שורה של חקיקות שמובאות בחוק ההסדרים. כל זה כדי להילחם בתופעה של עליית מחירי הדיור. יש כאן מאמץ משולב שלא יכול לעבוד חוקית בלבד או תקציבית בלבד, אם נשלב בין הדברים – יש סיכוי להצליח. אתם רואים פה חבילה כוללת שבאה כחלק מתוכנית ממשלתית אחת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה בטוח שכל הדברים הם נכונים ואין משהו שצריך לחשוב עליו, לשמוע חוות דעת של גורמים אחרים?
איתי טמקין
¶
כל הדברים הגיעו אליכם לכנסת לאחר שהיה תהליך של שימוע ציבורי. זה כולל דיונים. מאחרי - - - בוועדות יש יותר מחודש וחצי - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הם לא צריכים אותנו. הם אנשים מוכשרים, אקדמאים, כולם מחוננים. באו פה כמה בבונים - - -
איתי טמקין
¶
אני לא חושב שאתה כועס, אני חושב שאנחנו מבינים שכל החוקים שאנחנו מביאים פה ישונו בדיונים של ועדות הכנסת. גם בחוק הסדרים קודמים שהבאנו בכנסת החוקים עברו שינויים מהותיים בוועדות, אני בטוח שגם החוק הזה יעבור שינויים בוועדה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כמה דברים לא הצליחו, שבמבט לאחור לא קידמתם אותם, לא תיקנתם תקנות כי הכוכבים לא הסתדרו. זה קורה, הרי רק חמור לא טועה ואין חמורים במשרדים. אני שואל כמה טעויות היו וכמה יהיו עם כזה ספר ענק. זו שאלה שלא צריך תשובה עליה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לדבר על נושא מסוים ואני גם לא מצפה מהאוצר, האוצר עושה את תפקידו. אחד מפקידי האוצר אמר לי בשבוע שעבר שלא לציטוט: "נכנסו לשם כמה עיזים שאפילו לא מצאנו מי שיוציא אותן".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא אתה אמרת, אבל אני מכיר אמירה שכזו ואני יודע את ההתנהגות של האוצר. אם אנחנו היינו מביאים חוק אתם הייתם אומרים: "איך אתם מביאים אותו ביום אחד". אם תסתכל על כל מה שמוצע פה, אנחנו לא מקדישים אפילו יום אחד לכל אחד מהסעיפים. הכנסתם כמה שאתם רוצים, מה שלא היה אף פעם, אבל אין לי תלונה אליכם, יש לכם יועץ משפטי ואתם עושים מה שאתם רוצים – זה בסדר. תלונתי מופנית לחברי הכנסת, אחר כך זה יחזור אלינו. כשאנחנו יושבים בוועדות ורוצים להביא הישג אנחנו באים ללשכה המשפטית בכנסת, כל אחד עם הוועדה שלו, ומבקשים את חוות הדעת והם אלו ששומרים עלינו, וכשהולכים על בג"ץ הם עלו שמתמודדים מולם. היום אתם אומרים שיש פה חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת. אתם יורקים להם בפנים ואומרים להם שחוות הדעת לא שווה כלום. זה יחזור אליך, זה יחזו לעידית, זה יחזור לאיתן, זה יחזור לכל הקואליציה.
אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים על הקואליציה הקודמת אבל תמיד הייתה היענות כלפי הלשכה המשפטית ומה שלא היה זה לא בסדר ואני אמרתי את זה. לא יכול להיות שתירקו על הלשכה המשפטית בפנים ותגידו להם שחוות הדעת שלהם לא שוות, יש לכם מישהו במשרד האוצר שהוא ראש הממשלה הכלכלי ואיתו אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. איפה אתם? איפה ההסתכלות שלכם לטובת המערכת, לטובת המחוקקים. אנחנו הבקרה על הממשלה, איזו בקרה אנחנו מבצעים אם משרד האוצר זורק לנו חוברת ואומר: "תתנהלו איתה". זה מה שאתם עושים, אתם לא עושים שום דבר חוץ מלומר: "קדוש, קדוש, קדוש".
יושב-ראש הכנסת הצליח לעשות מה שהצליח. אני מכיר את מיקי לוי, אם היה ביכולתו הוא לא היה מעביר חוק אחד מחוק ההסדרים הנתון. העבירו, אבל כאלה כמויות? מה קרה לכם, נפלתם על הראש? האם בכלל עברתם על זה. אני לומד חומר ועובר על זה, יש פה דברים שבכלל לא היו אמורים להגיע והם מביאים אותם כי הם יודעים שבחקיקה רגילה הם לא יצליחו להעביר את זה ובגלל זה הם מנצלים את זה.
אני אגיד לכם עוד דבר: האוצר מנצל את זה שרוב חברי הכנסת של האופוזיציה הם חדשים, הם לא יודעים את המשחק. איתן יודע את זה, הוא יודע איך זה להיות פרלמנטר והוא סיפר איך הם עשו דברים כדי - - - כשהם היו בממשלה. אין לכם את המקל הזה היום. אני נמצא בוועדות ותראו איך שהם מתנהגים. השר מביא חוק ואתה תעביר אותו איך שאתה רוצה. זה לא משחק דמוקרטי, זה לעשות מה שהשר רוצה. אתם רומסים את הדמוקרטיה ואחר כך מה לנו להלין על בתי המשפט. אתם הראשונים שרומסים אותנו, אני מדבר עכשיו רק על חוק ההסדרים. אני קורא לכם להתעשת עכשיו. עידית, את יכול להנהן עם הראש, אני יודע שזה חשוב לך, אתם תמשיכו לרוץ עם זה.
אגיד גם משהו אחד אישי
¶
חוק הכשרות הוא לא בשבילנו, אתם יודעים את זה טוב מאוד. הבד"צים רק ירוויחו מהחוק הזה ואנחנו לא רוצים שירוויחו מהחוק הזה. אנחנו רוצים שהמדינה תישאר מדינה יהודית, אנחנו רוצים שהמדינה הזאת תישאר, אדם שירצה לקנות כשר יקנה כשר. לא ביקשתי שיקנה בד"ץ, אבל שיהיה גוף מוסמך מטעם הרבנות שאתם בניתם לפני 73 שנים והיום אתם הורסים בידיים שלכם. זה בידיים שלכם להשאיר את זה פה ולא להעביר את זה לשום ועדה. תשאירו את זה פה למען המדינה היהודית שגם כף רומסים אותה והיא נהרסת. תאמינו לי, זו הזכות שתהיה לכם לפני יום הכיפורים, אני מדבר אליכם מלב אל לב. אני יודע שאתם מתפללים בכיפור ושאכפת לכם. תגיעו עם זכות ליום הכיפורים. לפחות תשאירו את הכשרות בצד, נדון על זה כחוק, אבל לא בצורה שכזו כי בסופו של דבר מי שיאכל נבלות וטריפות זה הציבור המסורתי. כמו שבגיורים אנחנו יודעים לעשות מגילת יוחסין ועדיין אכפת לנו כי כשעושים חור בספינה אז כולם טובעים בסוף.
אני מציע לכם, בשביל הכבוד של כולם ובשביל שתוכלו להשתמש בלשכה המשפטית שעוזרת לנו – תספרו אותם ותכבדו אותם. אל תפחדו מהלשכה המשפטית של האוצר, כל הזמן הם יהיה נגדכם, אני ראיתי את זה בכל הדיונים. אם הם היו איתנו ולא היה אכפת לכם, היית צריך לראות היום עוד כמה - - - לא היינו הולכים נגדם. למשל ה-700 מיליון האלה, אתה יודע כמה משפחות היו נופלות בקורונה ונשארות רעבות? היועץ המשפטי הלך נגד והשתולל עלי, אבל בסוף העברנו את זה כי הלשכה המשפטית של הכנסת נתנה לנו גיבוי לזה, חברי הכנסת נתנו לנו גיבוי לזה והלכו לבג"צ. המשפחות קיבלו את זה בסוף כי אנחנו היינו חזקים והלשכה המשפטית גיבתה אותנו. תשמעו ותאזינו ללשכה המשפטית של הכנסת. אנחנו עובדים פה, ביחד איתם, ולא נגדם. אל תעבדו נגדם כי זה יחזור אליכם בראש ובראשונה, תודה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לא מתווכח איתך בנושא דתי, אני מצטט לך מאנשים ששומרים לא פחות ממך, רק שתדע לך.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יבגני, אנחנו דואגים, אני אמרתי שאני דואג, אני לא דואג לינון אזולאי, אנחנו דואגים לאנשים המסורתיים במדינה שהם עלולים לאכול נבלות וטריפות, זה מה שאמרתי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חזיר באשדוד קשור לרפורמה בכשרות, מה זה קשור? פינדרוס, אתה שומע את עצמך? חזיר באשדוד קשור לרפורמה בכשרות.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אנחנו דנים בשני סעיפים, רוב ההתייחסות היו ברמה המשפטית. אנחנו מבקשים תשובות מהלשכה המשפטית ברגע זה ואתה משאיר את זה לסוף. זה משחק לא הוגן, אנחנו מבקשים תשובה משפטית ואתה משאיר את זה לסוף. אני חושב - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני חושב שאם אני שואל שאלה משפטית או מצטט את דברי הלשכה המשפטית – הם צריכים לענות לנו.
היו"ר ניר אורבך
¶
סליחה, חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת גינזבורג. יש את העמדה הכתובה של הייעוץ המשפטי לפניכם. אם יש משהו לא ברור זה בסדר גמור, אתה יכול לשאול אותה, לשם כך היא נמצאת פה. אני לא אמרתי לך לא לשאול אותה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני שואל אם כאשר אתם כותבים "זה תיקון מורכב מאוד שמעורר בחלקו קשיים משפטיים מהותיים" אני לא יודע מה זה אומר, אולי - - - לתוך העניין הזה? מה זה נקרא: "קשיים משפטיים מהותיים"? הרי אנחנו צריכים להכריע עכשיו בדבר שאת אומרת שזה עלול לסבך משפטית את כל, אני לא יודע מה, תגידי את מה ואז אני אדע אם אני צריך להגיד שזה בסדר או לא בסדר, כנ"ל גם לנושא 5, יש פה - - -
שגית אפיק
¶
ביחס לנושא 4: מדובר בתיקונים שונים שהעניין שלהם הוא התחדשות עירונית. בין התיקונים הללו יש למעשה היום דרישת רוב מבין בעלי הדירות שרוצים לקדם פרויקט של התחדשות עירונית. ההצעה כאן מבקשת לעשות תיקון ביחס לרוב זה ולאפשר גם במצבים שבהם לא מתקיים הרוב הזה, כלומר, - - -
שגית אפיק
¶
למשל. היום זה שני שלישים אז יבקשו, אולי, פחות ואז זה עלול לפגוע באופן מסוים בזכות הקניין ובזכויות של המחזיק בנכס. השאלות הללו, כשאני כותבת שזה מעורר קשיים משפטיים מהותיים, המשמעות היא שהוועדה שתדון בזה, המשמעות היא כפולה. ראשית, אני אומרת: במצב הזה זה צריך ללכת לוועדת הפנים. למה? כי - - -
שגית אפיק
¶
אני מסבירה שכשאני כותבת: "קשיים משפטיים מהותיים" אני רוצה לומר שאם זה נשאר בחוק ההסדרים זה צריך ללכת לוועדה המתאימה על מנת שהיא תדון באותם קשיים משפטיים מהותיים כי מן הסתם היא מכירה את נושא ההתחדשות העירונית יותר טוב מוועדה אחרת שלא טיפלה בזה.
שגית אפיק
¶
נכון. לכן, כשאני כותבת: "קשיים משפטיים" אז זו הכוונה. הנושא השני, כשאני כותבת שאין קשר לתקציב ושזה תיקון מורכב מאוד, אני חושבת שלו"ז חוק הסדרים הוא לו"ז קשה מאוד לדבר הזה. לא כתבתי: "מומלץ לפצל / צריך לפצל", אני פשוט מעלה את השיקולים בפניכם.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
לא, דיברת קודם - - - הכנסת כבר - - - יש פה מחלוקות בעניין הזה. זה לא פשוט להכניס את זה במסגרת קואליציה-אופוזיציה. הכנסת כבר חיוותה את דעתה. אני רוצה ש- - -, לא כמו שהוא רצה לתת 20 דקות שתענו ל-40 שאלות. זה לא הוגן, לכן אני רוצה שיענו לנו על כל שאלה.
שגית אפיק
¶
בשנת 2001 נחקק חוק גיל הפרישה המקורי במסגרת חוק הסדרים. הוא נדון במשך לילות ארוכים רבים בוועדת הכספים. בחוק גיל הפרישה שנחקק בשנת 2001 היה סעיף 9 שקבע שתוקם ועדה ציבורית שתמליץ על המשך העלאת גיל הפרישה. נפתח סוגריים ונאמר שקוראים לזה: "גיל פרישה" אבל מדובר בגיל שבו נשים זכאיות לקצבת זקנה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זאת אומרת שמי שבגיל 63 כבר לא יכולה לשטוף מדרגות, היא תצטרך להישאר בבית עד גיל 67 ולא לעשות כלום ולא לקבל משכורת, רק בגיל 67 היא תקבל פנסיה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה הייתה העמדה שלכם בקדנציה הקודמת, יבגני, מה הייתה העמדה שלכם כשהיה אז דיון בוועדת הכספים?
שגית אפיק
¶
לאחר המלצתה של הוועדה הציבורית, במשך מספר שנים ניסו להביא שוב ושוב את המלצותיה בפני ועדת הכספים של הכנסת. ההמלצות נדחו בחלקן. בשלב מסוים נעשה תיקון חקיקה על ידי ועדת הכספים בשיתוף עם משרד האוצר שבעצם ביטל את לוחות הזמנים. היה ברור שמאותו רגע צריך להתכנס לכיוון של חקיקה. ועדת הכספים בשנים האחרונות קיימה הרבה דיונים בנושא הזה וניסתה גם לקדם מתווים כאלו ואחרים. הם לא הצליחו להגיע - - -
שגית אפיק
¶
זה שונה ממה שציינתי מקודם ואני אסביר למה: ועדת הכספים לא דנה בהצעת חוק שהונחה על שולחנה מטעם משרד ממשלתי אלא קיימה דיונים בנושא זה משני כיוונים.
שגית אפיק
¶
נכון. מצד אחד היא ניסתה להביא פתרונות למקצועות שוחקים ולאותם נשים שצריכים כלים משלימים לצורך העלאת גיל הפרישה ושינוי הגיל שבו הן תהיינה זכאיות לקצבת זקנה. מהצד השני, יש את הקרנות הוותיקות שבהן, ככל שלא עושים את השינוי בגיל הפרישה, משתנה הקצבה שזכאים לה עמיתי הקרנות הוותיקות.
הוועדה קיימה הרבה דיונים, היא לא קיימה את הדיונים במסגרת הצעת חוק שבה היא דחתה את העמדת הממשלה ואמרה לה: לכי הביתה, היא לא הצליחה להגיע להסכמה ולהביא פתרונות. האם המקום האידיאלי לדון בפרישה הוא חוק ההסדרים? ברור שהתשובה היא: לא. יחד עם זאת - - -
שגית אפיק
¶
- - - מדובר בנושא תקציבי כבד משקל שמעורר שאלות קשות שיצטרכו לקיים דיון לגביהן ולקבל החלטות. אמרתי בתחילת דבריי גם ביום חמישי, אתם צריכים להסתכל על המכלול, במכלול יכולות להיכנס רפורמות שהממשלה אומרת שאלו האג'נדות הכלכליות שלה לשנת התקציב הקרובה או לשנת תקציב וחודשיים. זה דבר שהוא מקובל ואפשר להסתמך עליו.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני מפחד לשאול, אני יודע שלא יקבלו את העמדה שלך, כמה שעות לדעתך את נותנת שידונו בנושא הזה?
שגית אפיק
¶
בדיון הקודם הזכרתי את הדיון בדירה שלישית ואתייחס לזה גם כאן. כשהממשלה מציגה רפורמה שהיא רפורמת הדגל שלה, הוועדה שדנה באותה הרפורמה צריכה להקדיש לדבר הזה בין יום או יומיים בשבוע מתחילת החוק ועד סופו. זה דבר שהוא קריטי, מדובר ברפורמה שיש להקדיש שעות רבות לדיון בה, זו דעתי.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
גבירתי, היועצת המשפטית, אני לא חושב שאפשר לכמת דיון מהותי למספר שעות דיון. אפשר לקיים דיון משמעותי במספר שעות מצומצם ודיון לא מהותי במספר רב של שעות.
שגית אפיק
¶
אז אני רוצה להסביר: הנושא של גיל פרישה לנשים זה נושא שצריך לשמוע את ארגוני הנשים וצריך לשמוע אנשים מהציבור שקיימו על זה דיונים רבים בעשר השנים האחרונות. זה נושא שהוא לא דיון שעושים אותו בחדר שחברי הוועדה יכולים להתייחס אליו לבד. זה נושא שמעורר הרבה שאלות, כרוכות בו סוגיות רבות מאוד, והניסיון מלמד למרבה הצער שפעמים רבות נוסחים שמגיעים בהצעת חוק הסדרים אינם אפויים לחלוטין.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
להגיע למצב שבו יש הסכמה בין כולם, ומנגד לנהל דיון במשך חמישה ימים שסתם צעקות ביננו וזה דיון רק לפרוטוקול, חמישה ימים שלמים בלי שום הכרעה וסתם צעקות כאלו ביננו.
(הנוכחים קוראים קריאות ביניים רבות שקשה לתמלל במדויק).
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה צריך לקחת בחשבון שכשאתה נמצא בכנסת אז כל דיון שהוא נטו ככה יכול להפוך - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
על רפורמה של 20 עמודים אתה - - - זה חמש שעות. אני לא יכול להגיד לך מה המספר ומה כמות השעות אבל בטוח שדיון של חמש שעות לא יספיק גם אם נהיה ממוקדים מאוד.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
- - - הכי טוב שנבטל את הוועדות. נעשה הפסקה ונאריך את הפגרה, האוצר יאשר את זה לבד, נעשה חוק לחודשיים שמעבירים את הכול לבד. מי צריך אותנו בכלל, גם ככה אנחנו בלי בגרות, לא מבינים כלום.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא ברמה האישית אלא בתור יושב-ראש, אתה מבין שכך זה לא יכול להתנהל אבל אין לך ברירה. יש קומיסרים למעלה שיגידו לך - - - פיסטוק, איך נתת להם לשגע אותך, יבוא לך זה, חבל לי עליך, ערב יום כיפור. לא אתה אישית.
היו"ר ניר אורבך
¶
מצוין. אנחנו יושבים פה בשביל הציבור. ייצגת צד אחד בצורה משכנעת, התמונה הכללית היא שאני יושב פה מטעם הקואליציה. אני מזכיר לכם שחוק ההסדרים עבר כבר בממשלה, זה לא משהו שהגיע אלינו מן השמיים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
- - - הקואליציה ותגידו : "מה, אנחנו טכנוקרטים?". באים, מי בעד? מי נגד? כזה ספר, השתגעתם? השתגעתם לגמרי.
היו"ר ניר אורבך
¶
יעקב, אתה הגעת ב-12:10 ולפני זה אמרתי שאנחנו לא הגענו לפה בפעם הראשונה עכשיו. בלי להושיט אצבע מאשימה אני אומר שלא היה שיח ושיג בין האופוזיציה לקואליציה על הדברים הללו.
היו"ר ניר אורבך
¶
היה שיח בקואליציה ובין יושבי ראש הוועדות השונות. אנחנו בדקנו מה כל אחד יכול לקחת על עצמו. חלק ויתרו על דברים וחלק לקחו יותר. עשינו את זה בשיתוף עם יושב-ראש הכנסת והיועצת המשפטית, וכן מול האוצר ואגף התקציבים. חלק מהדברים כבר יצאו, אנחנו שומעים, תהיינה הצבעות בערב ונראה לאן הולכים. לצערי הקואליציה תצביע עם עצמה, אני אומר את זה שוב.
היו"ר ניר אורבך
¶
בואו נתקדם. אתם מביעים את דעתכם וכל אחד בתחומו משתדל לענות לכם, אני שומע גם כן. בערב יהיו הצבעות ובואו נראה - - -.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אמרת: "אני היושב-ראש ואני מטעם הקואליציה". בקדנציה הקודמת הייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. אתה יודע כמה פעמים היו לי עימותים עם שר האוצר, עם פינדרוס, ואם היו פה אלכס קושניר ומיקי לוי הם היו מעידים על כך. אתה יודע כמה דברים האוצר הביא ואנחנו, קואליציה ואופוזיציה, שינינו למרות שהאוצר חשב אחרת. אם אני מהקואליציה אז מה שמביא האוצר אני צריך להגיד אמן? הרבה דברים שינינו ביחד עם האופוזיציה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אספר לך יותר מזה: ישראל כץ פנה אז ללשכה המשפטית לבדוק איך מעיפים אותי מוועדת הכספים ושמים מישהו אחר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ישראל כץ בדק איך מוציאים אותי מהוועדה בגלל שלא עשיתי את מה שהוא ביקש אחרי החלטת ממשלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
זה יעבור לוועדת הכספים, ההמלצה היא להעביר את זה לוועדת הכספים. אנחנו עוברים לנושא 6. אסי מסינג, בבקשה.
אסי מסינג
¶
נחדד מספר דברים: הנושא של העלאת גיל הפרישה לנשים חוקק בתחילת שנת 2004 והוא כלל פרק מעבר שהתייחס לשאלת העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 על בסיס המלצות של ועדה ציבורית ומנגנון שנקבע שהיה צריך להיכנס לתוקף כבר בשנת 2009. מאז 2009 הוקמו שתי ועדות ציבוריות שדנו בנושא ונתנו המלצות חד-משמעויות להעלות את גיל הפרישה בגלל התועלות השונות שכרוכות בכך ההשלכות שיש לכך. את עניין הטעמים אני מניח שיפרשו בוועדה עצמה.
אסי מסינג
¶
סוגיה כלכלית משמעותית ביותר, כמו שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה, שבוודאי משליכה על התקציב ויש לה בוודאי השפעות נרחבות ורבות. ההסדר שמוצע כאן, משלא הצליחו לאחר תיקוני חקיקה כדי לדחות את המנגנון שקבע על העלאת גיל הפרישה בצו של שר האוצר באישור ועדת הכספים – מה שהיה אפשר לעשות לפי פרק ג' לחוק גיל הפרישה המקורי שחוקק בשנת 2004 – כעת מוצע להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-65 באופן מדורג על פני 11 שנים. זאת על בסיס הצעת חוק ממשלתית שנכללת במסגרת חוק ההסדרים. ההצעה כוללת שני רכיבים במהות שלה: הראשון הוא העלאת גיל הפרישה בצורה מדורגת, זה תיקון חקיקה פשוט. הסוגיה נכבדה אבל התיקון המהותי הוא פשוט. בצד זה יש מספר תיקוני חקיקה שכוללים מספר כלים כלכליים משלימים שהם העלאות של מתן מענקים, הגדלת קצבת אבטלה לנשים בגילאים מבוגרים וכולי. כל הצעה משתרעת על פני 11 עמודים כפולים ואפשר בוודאי לקיים דיון מעמיק ורב בעניין הזה. איני נכנס לשאלה של כמות שעות הדיון.
אסי מסינג
¶
- - - ייבחן. בוודאי ובוודאי שהפרק הזה יכול לדיון במסגרת סד הזמנים שקיים כרגע לצורך העברת התקציב. זו סוגיה משמעותית כלכלית שנכללת במסגרת החקיקה ויש לתת לה את מלוא תשומת הלב.
היו"ר ניר אורבך
¶
תודה, דיברנו כרגע על נושא 5, סעיפים 35–30 שמומלץ להעביר לוועדת הכספים. אנחנו עוברים לנושא 6, סעיפים 40–45. הוועדה המומלצת לדיון בנושא היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. חבר הכנסת ברקת, בבקשה.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
כבוד היושב-ראש, נדמה לי שאנחנו מעבירים מסר – אנו, חברי האופוזיציה – אנחנו מבקשים מכם ומהממשלה לכבד את הכנסת. הדיונים בכנסת ארוכים לעיתים, לעיתים זה נדמה שהם נמשכים. כשאתה מדבר על אלמנטים שאתה רוצה לבדוק אותם מכל הזוויות האפשריות התהליך הזה לוקח זמן. אגב, ממה נפשך? היום יש, בזכות או בגנות הנורבגי, הרבה מאוד חברי כנסת מהקואליציה שיש להם זמן להשקיע בדיונים והתעמק בהם, ולא לתעדף את החוקים שמונחתים ובוודאות יהיו בהם שגיאות. כל תהליך שלא עובר בצורה מלאה בכנסת כמעט בהגדרה יש בו טעויות. או שהוא מיותר, או שהוא לא מסתיים איך שהוא מתחיל. בכנסת מגיעים להסכמות, נדיר שאנחנו לא מסתדרים, בעיקר בוועדת הכספים.
הבקשה שלי היא
¶
אם יש ספק אין ספק, אם יש דברים שהחברים מרגישים שעדיף לתת יותר זמן ולא לעשות טעויות – קחו את הזמן. החיפזון הוא מהשטן, יש כאן דברים שנוגעים בליבה של אתגרי הכנסת. דבר חשוב נוסף: בשנים האחרונות אנחנו מדברים על הממשקים העדינים בין הרשות המחוקקת לכנסת. אנחנו יודעים שלעיתים אנחנו מהווים חוצץ בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. כאן אנחנו צריכים להיזהר שלא ליצר תקדימים שמטריפים את היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. זהו קו שיש לשמר אותו. אתה, אדוני היושב-ראש, ושאר חברי הוועדה, אינכם חותמת גומי של הממשלה. יש לכבד את הכנסת, זה מה שהחברים פה מבקשים. אין מדובר בחוק ספציפי, אני מניח שלא הכול ילך כפי שאנחנו רוצים ובטח לא הכול ילך כפי שאולי הממשלה רוצה, אבל יש לכבד את התהליכים של הכנסת ואתה תראה שבסופו של דבר חוקים שצריכים לעבור – יעברו. תנו לתהליכים בכנסת להתממש כמו שצריך, תודה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
שוב, אני מפנה אותך ואת חברי הקואליציה שלא אוהבים את העבודה שלנו למשפט שכותבת היועצת המשפטית: " מדובר בנושא רגיש שנדון רבות בוועדת חוקה לאורך השנים, במיוחד בשנה האחרונה במסגרת חקיקת הקורונה. נוכח הצורך לקיים דיון מעמיק בנושא ולמצוא את האיזון הראוי בין הפגיעה בכלואים לצורך בייעול המערכת, ונוכח העובדה שהוועדה דנה בנושא רבות, אין הצדקה לדון בהסדר המוצע בחוק בהסדרים".
אני מפנה את תשומת לב היושב-ראש שמבקש כן להכניס ואני שואל את הלשכה המשפטית האם זה נחשב דבר שהכנסת אמרה את דעתה במסגרת חוקים ובמסגרת חוק נאמרו דעות שונות בעניין הזה ולכן אין הצדקה, או שפה זה לא נורא. אבל עדיין את מגדירה את זה כ-"נושא רגיש" אני יודע שנושא רגיש זה כשאומרים לאיש ציבור לא להתעסק בנושא מסוים כי הוא רגיש, אז הוא לוקח כמה צעדים אחורה ואומר שהוא לא רוצה לגעת בדבר הזה כי מדובר בנושא רגיש. הלשכה המשפטית מזהירה אותנו ואומרת שזה נושא רגיש, בנושא רגיש אני לא רוצה לגעת, מה המשמעות של הדברים הללו?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
טיפלנו בנושא הזה פעמים רבות בתקופת הקורונה. זו דוגמה קלאסית לנושא מורכב שצריכים לשמוע הרבה גורמים ולתת להם את הזמן לדבר כי יש פה השלכות כבדות – מתי חזותי ומתי לא, בהגשת כתב אישום או בהודאה, עם עורך דין או בלי – יש פה את נושא זכויות האזרח שהוא בראש סדר העדיפויות. מדובר בנושא רגיש וזה משהו שצריך לעשות. קראתי גם על העלויות הגבוהות של הפעלת יחידת נחשון ועל החיסכון הצפוי מהבחינה הכלכלית, אבל זה עדיין חשוב ורגיש. הקורונה הראתה שזה אפשרי אבל לא במסגרת חוק ההסדרים אלא בנתיב חקיקה רגיל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שימשיך לדבר עם עידית, אני לא רוצה להפריע לו. מה שכתוב פה מוכיח שהחוק אינו חוקתי. אני אגיד למה: אם היו אומרים שהוא מסיבות של קורונה אז אתה פוגע בזכויות האסיר בגלל הקורונה. בא האוצר ואומר: "לא, אני עבדתי עליכם, זה אינטרס שלי, זה אינטרס כלכלי". אם פוגעים בזכויות אסיר בגלל בעיה כלכלית אז זה הרבה יותר גרוע. אתה אומר שעצם הכנסת החוק לפה יכולה לשמש – אני אומר את זה לאנשי רע"מ והרשימה המשותפת – זה שזה נכנס לפה זו הוכחה שבכלל לא התכוונו לקורונה אלא לבעיה כלכלית. אסור לכם לפגוע באסירים בגלל בעיות כלכליות.
אמיר רשף
¶
ההצעה הזו הובאה בזמן הקורונה ככורח אי-אפשר היה לרכז דיונים באולמות בתי המשפט כמו בשאר התחומים. זה נתן אפשרות להשתמש בהיוועדות חזותית. עם זאת, אחד התפקידים של חוק ההסדרים זה גם לטפל ולייצר התייעלות של עבודת הממשלה ושל הרשויות. הצעת חוק זו תביא להתייעלות במנגנון של השבת וגם במשך הזמן של דיונים בבתי משפט. כידוע לכם, זמן שיפוט הוא משאב יקר.
הצעת החוק שמובאת בפניכם קלה יותר מההסדרים הזמניים שנידונו בזמן הקורונה כי הדיון יתקיים בהיוועדות חזותית אך ורק בהסכמת העצור או העציר. מדובר בהסדר וולונטרי מאוזן שמגיע לאחר הסכמה בין כלל הגופים הממשלתיים ושאינם ממשלתיים – כמו לשכת עורכי הדין – שלקחו חלק בדיון ובגיבוש הצעת החוק.
שגית אפיק
¶
למה זה צריך להיות בחוק הסדרים ולא בהליך חקיקה רגיל כאשר הכנסת הצליחה להעביר הסדרים אחרים במסגרת הקורונה כפי שאמרת, מה הסיבה לזה?
אמיר רשף
¶
כמו הרבה הצעות חוק שבמסגרת התוכנית הכלכלית, התכלית היא ייעול עבודת הממשלה – במקרה הזה גם עבודת הממשלה וגם הרשות השופטת – לכן הצעת חוק זו מובאת בתוך התוכנית הכלכלית. כמו שאת יודעת וכמו - - -
שגית אפיק
¶
ייעול עבודת הממשלה, בשביל זה צריך לעקוף את הליך החקיקה הרגיל של הכנסת? אני רוצה להזכיר שהכנסת היא הרשות המפקחת על עבודת הממשלה, אז כדאי לתת לה את ההליך הסביר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זו דוגמה לכך שההשלכות הכלכליות לא צריכות להיות הסיבה לכך שמשבצים את החוק בתוך חוק ההסדרים. ההשלכות על האסיר וזכויותיו הן הרבה יותר חשובות מאשר חיסכון בהוצאות יחידת נחשון. העלות הכלכלית לא צריכה להיות בראש סדר העדיפויות, וחשוב לשמוע את כל הארגונים - - -
אמיר רשף
¶
אני מסכים עם הערתך, לכן ההסדר שמובא כאן הוא וולונטרי ומקל ביחס להסדרים שהובאו אליכם ודנתם בהם בעיקר בוועדת החוקה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה יודע מה הכיף בנייר הזה, מתברר מה המוח המעוות שלכן - - - היושב-ראש - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
יצחק, הייתי מסתייג מהאמירה: "ראש מעוות". בנוסף, בהחלט יש לממשלה רצון כרשות מבצעת לבצע כמה שיותר עם כמה שפחות קשיים בדרך, וזו הסיבה האמתית.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
תן לי להשלים משפט, אני לא מדבר עכשיו בשם הממשלה, אני מנסה להסביר את מעשיה אבל איני אומר שאני מסכים. לפני יומיים ציטטו בכל מקום שאמרתי שחוק ההסדרים צריך לעבור מן העולם. אין ספק שחוק ההסדרים מבחינת הממשלה זה חוק שהוא נוח כדי להעביר דברים בצורה מהירה ויעילה בתוך סד זמנים של חוק הסדרים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
לא אמרתי שהם צודקים, אני רק מפרש אותם. ברור שזה המניע הממשלתי, אם היו יכולים היו מביאים עוד 50 חוקים בחוק ההסדרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
יש דברים שאני לא מסכים אבל מבין, אבל זה? היוועדות חזותית של אסירים בחוק ההסדרים?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
מי הרפרנט שעוסק בסעיף הזה? אני רוצה להבין משהו לגבי הסעיף של התיקון בחוק התכנון והבנייה ביחס להגדלת אחוזי הבנייה מ-25% ל-200%. מה זה אומר, האם זה אומר שבתוכנית שמיועדת למשהו ארוך טווח תהיה סמכות לוועדה להגדיל את היקפי הבנייה ל-200% בלי שום תב"ע?
(היו"ר עידית סילמן, 18:04)
יעל לינדנברג
¶
אני יעל לינדנברג, רכז שיכון באגף התקציבים. לא מדובר כאן בעקיפה של מסלול תכנוני. אנחנו מגדילים את האפשרות לוועדה המקומית לאפשר תוספת זכויות גדולה יותר בתוכנית. אם חתרת לעולם שאתה מדבר על היתר – אנחנו לא שם. המסלול התכנוני נשמר, הוועדה היא זו שקובעת את זה, פשוט יש לה אפשרות לאשר תוספת זכויות. הרציונל שעומד בבסיס הדבר הזה - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
ותוספת הזכויות בתוכנית – שזה כבר טוב – היא מעבר למה שקבוע לה בתוכנית המתאר, למשל? אם בתוכנית המתאר מותר לה להוסיף כך וכך זכויות, בהתאם לחוק הזה היא תוכל להוסיף זכויות מעבר לתוכנית המתאר שלה?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
יצחק זאב פינדרוס, אני יכול להשלים שאלה. אני מבין, אבל זה מעבר למה שמותר בתוכנית המתאר הקבועה.
יעל לינדנברג
¶
היום יש אפשרות לוועדה מקומית לתת תוספת זכויות מסוימת של עד 25%. אנחנו רוצים שלוועדה המקומית תהיה סמכות קצת יותר נרחבת בעולם שבו היא מתעסקת בשכירות ארוכת טווח.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אז זה אומר שזה עדיין צריך לעבור את כל הליך התכנון של - - - וכל הדברים הללו?
יעל לינדנברג
¶
ההבדל הוא בהיקפים ולא בסמכויות של הוועדה או במסלול עצמו. לא נגענו בבירוקרטיה ובהתנגדויות. מבחינה זו עולם כמנהגו נוהג. ההבדל הוא בהיקפים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אם כוועדה מקומית היו לך סמכויות להוסיף כמות מסוימת של אחוזים, עכשיו אתה מקבל פי שמונה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
מה היא אומרת, נניח שאני יכול להוסיף בתוכנית מתאר, כוועדה מקומית מוסמכת, להוסיף 400%.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה כבר מסובך, זה משהו אחר, אבל אם בתוכנית המתאר מותר לך 100% בנייה – כאן מתירים לך 300%. זה מה שכתוב אם קראתי נכון.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אבל למה להוסיף את זה בחקיקה, אני לא מבין את הדבר הזה. למה לא לקבוע את זה בתוך תוכניות המתאר עצמן.
יעל לינדנברג
¶
בעולם שבו אתה רוצה לתמרץ שכירות ארוכת טווח ולתת אפשרויות דיור מגוונות ורבות יותר, אתה רוצה לעגן את זה בחקיקה. אתה אומר שניתן לוועדות המחוזיות להחליט ואם הוועדה המחוזית החליטה אז הוועדות המחוזיות תוכלנה לפעול בהתאם. אנחנו רוצים שגם ועדת מקומיות שרואות את טובת האזרחים ורוצות לאפשר את הכלי הזה תוכלנה לעשות זאת בהיקפים משמעותיים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה מסוג הדברים שאני בעד ואני חושב שזה חוק טוב, אבל מזעזע שזה - - -. אני בעד, אני מאלה שמייצגים את אלו שבעד ואני מוכן להקים לובי כדי להילחם על זה. אבל אני לא חושב שהמקום של ה הוא בחוק ההסדרים. המשמעויות הן קריטיות ואמרתי לך את זה בארבע עיניים. אני בעד, אני חושב שזה דבר נכון. בירושלים זו תהיה בשורה גדולה לוועדה המקומית כי שם אין תוכנית מתאר, אבל - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אפשר בחקיקה אבל לא בחוק ההסדרים. גם אם אתה חושב, כל שכן, אתה אומר יותר גרוע ממני.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
בדיוק, אנחנו מכירים את זה. ועוד קבעתם לקבוע המרה מתעסוקה לדיור, בכוונה מורידים תעסוקה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
תאר לך שהיו נותנים את התוספת הזו לדירות - - - אתה נותן להוא אחוזים כדי שהמדינה תוכל - - -.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הסעיפים הללו מראים לך את האבסורד בדיון היום. ליושב-ראש יש טעות שהוא מנהל את זה קואליציה-אופוזיציה. כל הדיונים עכשיו אינם פוליטיים, מדובר בדיונים מהותיים שלא היה - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
מיד נבדוק את הסעיף הספציפי הזה. נעבור לנושא 8: חוק לעידוד השקעות הון; חוק מס ערך מוסף; פקודת מס הכנסה; חוק מיסוי מקרקעין. אלו סעיפים 47–50 וכן סעיף 52.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
למה לדעת היועצת המשפטית זה חלק מחוק הסדרים, אני מדבר על נושא 7. למה פה לא הערתם שום דבר?
שגית אפיק
¶
- - - יעד חשוב לנו מאוד ואנחנו רואים את זה כחלק מהתקציב שלא חשבנו שאנחנו צריכים לתעדף או להגיד על זה משהו.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני שואל שאלה עקרונית. - - - למרות שהיו פה שאלות של קואליציה ואופוזיציה - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
כרגע זה בפנים, מיד יגיע היושב-ראש, אמרנו שלקראת סוף הערב נעשה דיונים ונראה מה אנחנו עושים. כרגע 7 זה כספים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
הייעוץ המשפטי כותב כך: " הצעת חוק דומה נדונה בעבר בוועדת הכספים אך הוועדה ראתה בה קשיים שונים והיא לא הוצבעה. ישנה בעייתיות מובנית בעקיפת הליך חקיקה רגיל באמצעות הכנסת התיקון להצעת חוק ההסדרים". זה מתקשר למה שהיועצת המשפטית אמרה הבוקר. יש דברים שלא צריכים להיכנס לחוק ההסדרים מכיוון שהכנסת כבר הביעה את דעתה בעבר. זה כתוב פה בצורה מפורשת כמו שקראתי. אני רוצה התייחסות של היועצת המשפטית.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
גם לי יש שאלה ליועצת המשפטית: מכל הדוגמאות שהובאו, זו הדוגמה החמורה ביותר לכך שלא צריך להכניס חוק לחוק הסדרים. זה אחד המקרים הכי נוראיים שמכניסים פה לחוק ההסדרים. בחוות דעתה, כותבת היועצת המשפטית שניסו להעביר את זה בהליך חקיקה ולא הצליחו עקב בעייתיות ההצעה. אז אם לא הצליחו לפתור את זה בהליך חקיקה רגיל, בחוק ההסדרים יצליחו? בפחות זמן? אני חושב שזה אחד החמורים שיש פה, משהו שנוסה ולא הצליח בגלל שהוא כל כך בעייתי לבטח אין לו מקום בחוק ההסדרים. חברי הקואליציה, תתעוררו. זה באמת לא לספור את הכנסת, לשבץ משהו שניסו בעבר ולא הצליחו, זה באמת, תדלגו על הכנסת וזהו, תודה.
שגית אפיק
¶
אני מסכימה עם הדברים. מדובר בהצעת חוק שהובאה בפני ועדת הכספים. ועדת הכספים דנה בה בהליך חקיקה רגיל בלא מעט ישיבות, היא אפילו רצתה לקדם אותה. אבל, כתוצאה מהדיונים הרבים התגלעו קשיים שונים ביחס להצעה זו, ונושים שונים שהוועדה חשבה שעדיין יש ללבן. בעיני, להכניס הצעה מהסוג הזה לחוק ההסדרים זה דבר שהוא לא נכון, לא ראוי, והוא פגיעה בכנסת. אם ההצעה כבר הובאה בהליך חקיקה רגיל אזי אפשר לעשות זאת שוב ולנסות לתת תשובות ואת המידע והנתונים שביקשה הכנסת. אין שום סיבה שהיא תיכלל במסגרת חוק הסדרים בזמן הקצר שיש לכנסת להעביר הצעות אחרות שהממשלה אומרת שהן חלק מהאג'נדה החשובה שלה.
אסי מסינג
¶
לדעתי לא יכולה להיות מחלוקת לגבי הקשר הישיר של ההכללה בתוך התוכנית הכלכלית למסלול של הטבות מס. המסגרת המוצעת כאן היא - - - אומנם נכון הוא שהצעת חוק דומה נדונה בעבר, מוצע כאן כרגע משהו שונה לפרק זמן אחר ולסוג הטבות אחר, בחלקו הוא דומה. טיפול בהטבות מס במסגרת התוכנית הכלכלית זה משהו שהוא הדבר הנדרש ביותר. גם אם נעשה דיון בכנסת בעבר באירוע דומה - - -
אסי מסינג
¶
- - - אי-אפשר להתחיל את כל הליך החקיקה מהתחלה, הליך חקיקה שהיה בכנסת בשנים 2017–2018 אין להליך זה שום רלוונטיות כרגע מבחינת המשך היכולת לבצע אותו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
קוראים לזה ניצול הזדמנויות. יש ממשלה בלי ניסיון, שר אוצר שזה לא מעניין אותו, אפשר לעשות הכול.
היו"ר עידית סילמן
¶
תראו, אני אמרתי את דעתי לפני כן. בתוך כל התהליך הזה, אנחנו בקואליציה, בשיתוף עם אנשים אחרים, עשינו תהליך ארוך של כל הנושאים שיושב-ראש הכנסת שנוכח כאן וברוך הבא, הוציא נושאים מסוימים לפני כן מחוק ההסדרים. לאחר מכן נושאים שהיו שנויים במחלוקת או שחשבו שצריך לעשות בהם שינויים מסוימים, אז בהחלט הם נידונו בתוך הקואליציה והיה שיח, חלקם שונו. כרגע מוצעים פה - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מקיימים דיון על הנושאים ואחר כך נצא להתייעצויות ונשמע את ההתייחסויות של היועצת המשפטית, ויש כאן אמירה משמעותית שיש נושאים שיידונו בוועדות. אני מזכירה לכם - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אין לי - - - אתה עושה צחוק ממני? אני יושב פה יומיים לשם מה? מבזבז את הזמן בשביל שישימו בפייסבוק? כבוד היושב-ראש, זה ביזיון לכנסת, השפלה לכנסת.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת פינדרוס, הוועדה הזו מנתבת דיונים לתוך הוועדות ובסופו של דבר החוקים - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אני לא אמרתי שום דבר, אני לא אמרתי שום דבר בעניין הזה. אני רק אומרת לכם שיש לומר את האמת, כל חקיקה שמגיעה לוועדה נדונה בתוך ועדה וכפי שאמרו באוצר, יש - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו לא מבזבזים את הזמן, אנחנו מנתבים לוועדות. בנוסף, אנחנו מנהלים כאן דיון שבסופו ייקבעו דברים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
צ'קלקה שנוסעת לרעננה ומישהו שיושב במשרד האוצר ושותה יין לבן, הכול בסדר.
היו"ר עידית סילמן
¶
מספר הנושא הוא 10 ומספר הסעיף הוא 53. תיקון לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012. הוועדה המוצעת היא ביטחון פנים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני מצטער על כך שאני זה שצריך להקריא את העמדה של הייעוץ המשפטי, אבל נאמרים דברים מאוד משמעותיים ולדעתי הם מאוד חמורים, בעיקר לאלו שרוצים להביע בעד. כותבת היועצת המשפטית: " מדובר בתיקון של הסדר שנקבע בחוק ההסדרים מ-2018, שכרוכות בו סוגיות רגישות שראוי לקיים בהן דיון מעמיק. תכלית הרגולציה בתחום הכבאות היא הצלת הנפש והרכוש, ולעמדתנו לא נכון לדון בה בסד הזמנים של חוק ההסדרים".
אמרתי כבר קודם שכשאומרים לאיש ציבור לא להתעסק בנושא רגיש אז הוא צריך לקחת כמה צעדים אחורה ולא לגעת בזה. אם יועץ משפטי אומר לי: "לא נכון להתנהג כך", כולנו נזהרים מהדברים הללו. לא כתוב "אסור" אבל כתוב: "לא נכון להתנהג כך". בשביל מה אנחנו צריכים יועץ משפטי אם איננו מקבלים את העמדה? אני רוצה לשמוע מה היא אומרת עכשיו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זו דוגמה לנושא של חיי אדם, גוף בטחוני שמתעסק בחיי אדם. - - - אם זה על ידי הנציב או על ידי השר, כל השינויים שהולכים לעשות פה, יש פה השלכה גם על אנשים עסקים וגם על הבריאות שלנו. זה לא משהו כלכלי קלאסי, זה גוף שיש בו ועד דומיננטי וגם אותו ירצו לשמוע. גם זה משהו שצריך להיות בו דיון עמוק וארוך. זה דיון שקשור בחיי אדם ואין להכניסו בחוק ההסדרים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אציין שהוועדה המוצעת היא בטחון פנים וזו החקיקה היחידה שמגיעה אליה מחוקי חוק ההסדרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
- - - לא משטרה - - - הפנים - - - לא כזה נורא. כבאות יש גם ערבים, וואליד טאהא יכול, אין בעיה.
היו"ר עידית סילמן
¶
מבחינת עצם סד הזמנים, זו באמת החקיקה היחידה שמגיעה לוועדה לביטחון פנים. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זה לא אמור להיות פה בחוק ההסדרים ולא בסד הזמנים הזה. אני אומר לכם, גילוי נאות, אני התלבטתי לגבי מינוי חברים בוועדות. שאלתי אתכם את השאלות - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אחרי היום אני שלם עם זה, האופוזיציה עשתה נכון, אני לא בטוח שעשינו נכון שבאנו בכלל לימי הדיון הללו בוועדת הכנסת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אם אין פה אף חבר קואליציה שבא ומגן על העמדה של הייעוץ המשפטי, על ההיגיון, ואתם מעבירים את הנייר הזה כמו שהוא - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הקואליציה ענתה על מה שהיועצת המשפטית העלתה? עניתם על דבר אחד? יש לך עוד ארבע שעות ולא עניתם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
חברים, תאמינו לי, חבל, הבאתם לפה אנשים ממשרדי ממשלה, בזבזתם כספי מיסים. בשביל מה? שילכו לטייל. למה הם צריכים לעלות פה בזום, למה הם צריכים לשבת פה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אמרו הכול, יש לך את הנוסח, הכול יש לך, השלכות כלכליות, מדיניות ממשלתית. אנשים מסכנים תקועים פה, תנו להם חופש קצת, ערב חג. אנשים מבזבזים את הזמן שלהם לריק. אני אומר לכם, כולנו, ההבדל היחידי בין האופוזיציה לקואליציה זה שכולנו אמרנו את אותם הדברים מכאן ומשם, אתם היחידים שהחלפתם את האחר, היחידים שהחלפתם את האחר. תבדקו בפרוטוקולים, כל הדברים שאמרתי ביומיים האחרונים אמרתי כחבר קואליציה. תבדקו. יריב לוין עשה את אותו דבר כיושב-ראש ועדת כנסת. כולנו עשינו את אותו דבר. היחידים שהתחכמו זה אתם. שיניתם את דעתכם. הפסקתם לייצג את האזרחים, ייצגתם אותם בדבר אחד, את האזרחים שבחרו בכם, זה נכון - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הדחתם את נתניהו, בראבו. זה הדבר היחידי. שום דבר - - - רם שפע, כחבר קואליציה לא היה נותן להעביר את זה. הייתי איתו בקואליציה. איתן גינזברוג כחבר קואליציה לא היה נותן להעביר את זה, ואני הייתי בקואליציה. לא היה נותן להעביר את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
נכון. והיום זה השתנה. בקואליציה הזו אפשר לשנות את הדעות. אנשים שאמרו דברים אחרים. אסי מסינג גם לא שינה את דעתו, זה נכון.
(היו"ר ניר אורבך, 18:29)
אסי מסינג
¶
התיקון כאן בשונה ממה שנאמר כאן בחלק מהדברים, לדוגמה, התיקון שנעשה ב- 2017-2018, במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2017- 2018.
אסי מסינג
¶
אשלים את מה שרציתי להגיד: התיקון כולל למעשה שני תיקונים שהוא כמו בחלק מהתיקונים האחרים, עניינו הפחתת רגולציה ממשלתית ועניינו הפעם נושא הכבאות. הוא כולל תיקון להסדר שהוצע בשנת 2017, 2018, והפחתת הרף שכרוך להשלכות הכלכליות המשמעותיות שבהם יש בקרה בעניין הרגולציה. והדבר השני הוא אימוץ של תקן אירופאי שמוצע במסגרת הפרק הנוסף לעגן את נושא הרגולציה. הוא מבוסס על עבודת - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני חייב להתייחס, כשאתה מדבר על לאמץ תקן אירופאי - - - באירופה נוהגים כך אחרי שיש המלצות ברורות של הלשכה המשפטית. לזלזל ולומר – אז היא אמרה, אז היא אמרה. בוא נאמץ את אירופה בזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
האמריקאי, סליחה, אדוני היושב-ראש, אני שואל עכשיו כחבר ועדה, לא ועדת הכנסת, כאילו אני חבר בוועדה שיושב שמה. האם התקן האמריקאי הזה לא היה לפני כן בסיבוב הראשון? הרי אתם באים ומדברים פה על דבר שהוא חשוב מאוד. מצד אחד, לשחרר את המשק כדי שאפשר יהיה לבנות הרבה דירות, זה אינטרס אדיר של כולנו. מצד שני אנחנו מדברים פה, בסוף, חלילה, אסונות יכולים לקרות. ואני הייתי מעורב מאוד בסיבוב הקודם. איתן?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אני רק רוצה להגיד שכשאתה היית יושב-ראש ועדת חוקה, קודם אמרת שאין מצב, שהכול יצא לפועל וכולי. היו עשרות דיונים שניהלת פה לבד או רק עם האופוזיציה. אני רק מזכיר לך את זה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
- - את מה שאמרתי עד הסוף. אסביר לך למה, כי בדרך כלל בדיונים האחרים, אתה יודע שאני גם התלוננתי על זה כשהיה צריך – אמרתי שאני לא מתפלא שבדיון כזה שלא יושבים חברי קואליציה להבין את המשמעויות של הצרחות שלנו. אנחנו לא סתם צווחנים. אנחנו בכל זאת גם עשינו משהו פה בשבע-שמונה שנים פה בכנסת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
ברגע שאתה כחבר אופוזיציה, החלטת בהחלטה שאתה לא שותף למשחק הזה, כי אתה לא מביא נציגים לוועדה הזאת ואתה לא יכול להצביע - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אם אנחנו בהפסקה מתודית כזאת, אני רוצה להזכיר לך דבר אחד: שאילולי היה לכם את הפריטטיות בממשלה הקודמת, ואילולי זה שהיה לכם אצבעות בוועדה שידעת - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אילולי הייתה פריטטיות לא הייתה קואליציה ולא הייתה ממשלה – על מה אתה מדבר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תן לי רגע. ידעת טוב מאוד שבוועדות או בוועדת חוקה שאני הייתי יושב-ראש שלה ואתה מילאת את מקומי בהרבה מאוד ישיבות, בהרבה מאוד דברים מילאת את מקומי, ידעת טוב מאוד כל הזמן שיש לך את האצבעות שלך, כך שהקואליציה, גם אם היא תרצה, היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. פה, אנחנו אפילו לא יכולים לסמוך על הנס. למה? בגלל שיש פה ועדות שההפרשים הם כל כך גבוהים, הם לא הגיוניים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
- - שאנחנו, הקואליציה, החליטה לבוא הנה ולשמוע את הדברים, וצמצמנו הכול לפער של אחד למעט שתי ועדות, ואתם מתעקשים.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
וזה גם לא אתם מתעקשים. זה סיעה אחרת מתעקשת. סמוטריץ' מתעקש בגלל סיבות אחרות.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
ואתם מתעקשים בגלל זה לא למלא את כל הוועדות האלה. בוא תגיד את האמת לציבור.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
איתן, תו לי לחזור למה שהפרעת לי מקודם. מה שאני טענתי ואני טוען גם עכשיו: הייתי מעורב מאוד בחוק הזה שנקרא לו – הרגולציה על הכיבוי. הייתי מאוד מעורב. היו דיונים ארוכים על ארבע קומות, על שמונה קומות, על תקנים כאלה ואחרים. יצא חוק בסוף. אבל אתם יודעים שהוא עוד לא יצא מספיק מבושל ומספיק טוב, כי עובדה, אנחנו רואים היום שעדיין יש בעיות. היו דברים שאמרנו שנבחן אותם אחרי שנים. אם אתם חושבים שהבחינה שלהם יכולה להיות בחטף כזה ולבוא להגיד שעכשיו מסתמכים על תקן אמריקאי, שהתקן האמריקאי הזה – אני לא יודע אם הוא היה על השולחן אז בכלל, אז כנראה שהיו סיבות למה לא הלכו עליו. אנחנו מאוד דומים לאמריקאים בהמון דברים, אבל לא בכל הדברים. ולכן אני בא ואומר שוב: האחריות מחייבת. אין בעיה שתקבעו שהדברים האלה יפוצלו, ונתכנס כולנו, אני אמליץ גם בפני חבריי בקואליציה שחוקים שהם טובים לעם ישראל באופן כללי, נוותר על היצר שלנו לעצור את הממשלה ונעזור לקדם אותם בצורה הנכונה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל, הדברים הללו הם בסוף. הוויכוח בין איך אני פותר את בעיית הדיור שמציקה לכולנו, ואיך מצד שני, אני לא משלם על זה בחיי אדם מחר בתקן של כיבוי אש, של כיבוי אש. ולכן לחשוב שאת כל זה אפשר לעשות בחטף, כשהח"כים יסתובבו פה מסוחררים מוועדה לוועדה, עייפים וטרוטי עיניים, שיביאו אותם להצבעות שחלקם הגדול לא יודעים אפילו על מה הם מצביעים. אגב, זאת מחלה שקורית להרבה קואליציות. אבל, לכם יש אחריות. מחר ועדת חקירה תבוא אליכם פקידי האוצר או פקידי משרד ביטחון פנים ויגידו: איך אתם חשבתם להביא רפורמה כל כך מהותית של כיבוי אש במגדלים על ידי הורדת רגולציות כאלה ואחרות, כשלא נתתם לאנשים זמן, לא נתתם לאנשים במגזר הפרטי, שחלקם מתמחים בזה מאוד, שעולים תמיד לוועדות ומדברים עשרות דקות כל אחד? זה לא יוכל להיות. יעמדו פה עם סטופר על היד.
זה לא יעבוד, חברים. יש אמרה שאומרת – ואני מסיים – תפסת מרובה לא תפסת. ולא רק לא תפסת, לא תפסת כלום. כי בסוף או שהחוקים יצאו גרועים ואז הם יתקעו במציאות ולא יוציאו אותם אל הפועל או שהם יהיו גרועים כל כך שלא ירגישו שהם גרועים. רק באסון הבא שתהיה ועדת חקירה על העניין הזה.
תמר לוי בונה
¶
רגע, היושב-ראש, אני תמר לוי בונה, אגף התקציבים באוצר, רק משהו קטן שאני חייבת להבהיר לחבר הכנסת אשר.
חבר הכנסת אשר, ההסדר המוצע בכבאות עניינו הוא חובת התקנת תקנות במקום הוראות הנציב החלות היום בעוד ארבע שנים, כלומר, ב-2026. זה אומר שבמסגרת פרק הזמן של ארבע השנים יוטמע התקן האמריקאי בשינויים המחויבים למצב העניינים הישראלי. ועל כן - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יפה. אז לפני שאני מחוקק חקיקת משנה אני צריך להבין האם התקן הזה הוא נכון למדינה הזאת, כן או לא?
תמר לוי בונה
¶
אז אני רק אומרת ככה: בסוף, להחליף קודקס של הוראות נציב שהיום זה האופן שבו זה נעשה –150,000 עסקים בישראל, 600,000 כולל נכסים ומבני ציבור, כמעט כל עסק שתשאל אותו יגיד לך שהוא סובל מרגולציה של כבאות. זה בלתי אפשרי להחליף את כל הקודקס המיושן והאנכרוניסטי מאוד של הרגולציה ביום אחד. מה שכן אפשר לעשות זה להגיב ל - - -
אביר קארה (ימינה)
¶
יעקב, אז לפי מה שאתה אומר, אז הכול טוב בישראל, וזה בסדר, והכיבוי מתנהל כמו שצריך.
אביר קארה (ימינה)
¶
מביאים מתווה לעשות שינוי של המציאות בארבע שנים, לא ביומיים. אתה יודע כמה שנים אומרים בכבאות שהם עובדים לפי תקן אמריקאי ואז אתה מגלה שזה במקרה הטוב לא תקן של חולון אפילו. די, תפסיקו - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מעולה, אבל אם זה משהו שהופך להיות ב-2026, למה בחוק ההסדרים ולא בחקיקה רגילה? זאת השאלה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אתה יכול להגיד את זה על כל החוק הזה.
(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, יש קושי לתמלל אותן במדויק)
אביר קארה (ימינה)
¶
אתה יודע שבנושא רישוי בנייה בישראל אנחנו אחרי עיראק ואיראן? - - - לא עשיתם כלום שבע שנים.
אביר קארה (ימינה)
¶
אי אפשר להוציא רישוי בנייה, אנחנו במקומות האחרונים בעולם. גם בכיבוי אנחנו אחרונים בעולם.
אביר קארה (ימינה)
¶
בניתי שמונה עסקים, העסקתי 130 עובדים עד לפני שנתיים וחצי. תאמין לי שזה הרבה מאוד עשייה. לפתוח עסק בישראל וחוות סוסים שדרשו דרישות כיבוי למגרש רכיבה מחול ודרישות כיבוי של 6,000 שקל בשנה כדי שיהיה מטף על מגרש חול – זה דרישה לא הגיונית.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה מוכן להקשיב רגע? אני לא רק בעד התיקון, אני אפילו יהיה מוכן לומר מראש שאני בעד כל הורדה של הדברים האלה. מי כמוני, בתחומים שלי שחוו את זה ביום יום: באישורים – חבל שאתה לא מקשיב – בוועדות; באישורים בתב"ע; באישורים של תמ"א; באישורים של מרפסות. אבל תקשיב לדבר אחד: יש דברים שצריך לעשות בשום שכל. אני לא באתי ואמרתי לו לא לעשות את זה. תתחילו היום. תכניסו את זה היום להליך חקיקה. בוא נסכם ביננו שבעוד חודשיים-שלושה, אנחנו כבר מתקדמים עם זה. אבל זה לא יכול לעבוד.
אתה מכיר את רפורמת הרישוי? יואב קיש שהיה היושב-ראש הוליך אותה בכוח גדול. הייתי איתו חבר פעיל מאוד בוועדה. הרפורמה הזאת – היו פה מקודם שדיברו עליה – לא הצליחה. אתה יודע למה? כי חסרים המון דברים וכל העסק הזה מתעכב. ומי סובל? העסקים. אתה והחברים שלך והחברים שלי. כי עשו את זה לא נכון; עשו את זה לא בשל; עשו את זה מהר; ובסוף משרדי הממשלה תוקעים את זה.
היו"ר ניר אורבך
¶
סגן השר אביר קארה, תודה. חבר הכנסת יעקב אשר, תודה. לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא, נושא 12. הצוות פה דאג לכם – יש סנדוויצ'ים בשולחן בחוץ. תוך כדי הדיון אפשר לצאת ולאכול.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לפני הסנדוויצ'ים יש לי שאלה: שאלו אותי בחוץ עובדים של הכנסת, יש שמועות שמתכוונים אולי באיזושהי צורה לכנס ועדות בחול המועד. אני מאוד מקווה שאתם לא הולכים לפרוץ גם את השער הזה.
היו"ר ניר אורבך
¶
קיבלתי את ההערה שלך. אם זאת הייתה שאלה – אני לא יודע לענות לך. אם זאת הייתה הערה לפרוטוקול אני בעדך. בסדר?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני מבקש שלפחות את הדבר האחרון הזה תשאירו, אחרת גם ביום כיפור אתם תעשו פה דיונים.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מקריא, סעיף 56 , סעיף קטן (1) עד סעיף (11), וסעיף קטן (19). אקרא גם את פירוט הנושא וגם את ההערות של הייעוץ המשפטי, אקרא את כל ההערה של הייעוץ המשפטי וכמובן שאם יש עוד שאלות אפשר לשאול:
מוצע לקבוע כי המפקח על התעבורה במשרד התחבורה יהיה רשאי לתת רישיון להפעלת מוניות שירות גם במתכונת של שירות תחבורה גמישה מותאמת ביקוש - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
עוד שנייה, רק אסיים לקרוא: שאינו מחייב מסלול קבוע או תחנות מוצא ויעד קבועות, ושמסלולו ייקבע בהתאם להזמנה שתתבצע מראש על ידי הנוסעים באמצעי טכנולוגי. זה הפירוט של הנושא. ההערה של הייעוץ המשפטי:
מדובר בתיקון לרפורמה כוללת בענף מוניות השירות שאושרה בוועדת הכלכלה בשנת 2018 לאחר דיונים ממושכים. בסוגריים: הרפורמה הייתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים לשנים 2017 ו-2018 אך פוצלה לפני הקריאה הראשונה ונדונה בהליך רגיל. לתיקון המוצע אין קשר לתקציב המדינה.
היו"ר ניר אורבך
¶
השאלה היא אם זה נשאר בחוק ההסדרים או מפוצל. ובכל מקרה הוועדה המומלצת לדון בו היא ועדת הכלכלה. בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע, יש פה משהו להבין. אני רוצה להבין, אולי יש פה מישהו ממשרד התחבורה שיודע לענות על זה, אבל היה באמת דיון בחוק שבזמנו היה, ונדמה לי שהיו החלטות, החוק הגיע לקיצו באיזושהי צורה, לא? מה קרה עכשיו, משנים אותו?
דניאל מלצר
¶
תחבורה גמישה או גמישה זו תחבורה שהיא ציבורית ואין לה מסלול קבוע מראש וזמן קבוע מראש, אלא שהמסלול והקווים והמועדים הם בהתאם לביקושים על ידי אפליקציה והזמנות או מראש או בזמן אמת. יש שירות כזה כיום בתל אביב שנקרא bubble שמופעל על ידי חברת דן, יש גם בירושלים.
דניאל מלצר
¶
רגע, תן לי לסיים לדבר על תחבורה גמישה. התיקון בחוק ההסדרים מסדיר את הדבר הזה באופן חוקי. עד היום זה נעשה בפיילוט בתל אביב, חיפה, ירושלים ולאחרונה בעמק חפר, וזה מוסדר. לגבי מוניות השירות שאליהן התייחסת, התיקון בסך הכול אומר שמוניות השירות יוכלו לעצור גם בתחנות אוטובוס, מה שעד היום אסור היה להן. זה התיקון לגבי מוניות שירות. לכן ההערה שמתייחסת לחוק הקודם היא לא רלוונטית. מדובר פה על נושא אחר, לא משנים את עולם מוניות השירות, זה בסך הכול לאפשר להם לעצור גם בתחנות אוטובוס.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כי בניסוח שלכם כתוב: יהיה רשאית לתת רישיון להפעלת מוניות שירות. ומוניות השירות יוכלו להיות גם במתכונת כזאת. זאת אומרת, גם ו"או", "או". בגלל שאם יש - - - שירות, אלה שנוסעים על ז'בוטינסקי, כן, קו 1 או 51. אנשים יודעים שכל 10 דקות יש מונית, אוקיי? ככה אנשים בונים לעצמם את סדר היום. עכשיו יבוא אותו נהג שירות, יגיד: רגע, אני רואה שיש הרבה ביקושים לקחת שמאלה לגבעת שמואל או לקחת ימינה לבני ברק וכולי, אז אני לא מגיע. זאת אומרת, אני אלך איפה שטוב לי יותר. מישהו בחן? יש פה גם שירות לציבור, זה לא רק הכול - - -
דניאל מלצר
¶
מה שהתיקון הזה אמור לעשות זה בדיוק להרחיב את השירות ולייצר עוד אפשרויות של תחבורה ציבורית.
דניאל מלצר
¶
יש פה אסדרה של איך עובד רישיון התחבורה הציבורי של הכלים האלה. זו האסדרה שנעשית פה בחוק. אין שינוי - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לפי הביקוש? לפי אנשים שצריכים קו מסוים? נכון, בעצם יוצרים קווים חדשים לפי הביקוש של התושבים?
דניאל מלצר
¶
הממשלה נותנת לצורך העניין רישיון לחברה כמו דן, והיא בונה - - - יש פוליגון, שהיא קובעת שבו אפשר לנסוע, והרכב נוסע בהתאם לביקושים באפליקציה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זאת אומרת שמי שקובע – אתם מפנים קודם את הרישיון ואז הם בונים את המסלול או שזה הפוך, הם מציגים לכם את המסלול?
דניאל מלצר
¶
אין מסלול. יש פוליגון, יש שטח, לצורך העניין, בתל אביב מרמת החייל עד מרכז העיר, והרכב - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לאפשר מתן רישיון להפעלת שירותי תחבורה גמישה מותאמת ביקוש שאינו מחייב מסלול קבוע.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אוקיי, אז הרישיון הוא לא קבוע. אתם קודם נותנים את הרישיון או שקודם מציגים לכם את המסלול שיש עליו ביקוש?
דניאל מלצר
¶
חברת דן מקבלת רישיון להפעיל אמצעי כזה, ובסוף איך שהוא נוסע בפועל, נקבע בהתאם לאלגוריתם שבתוך האפליקציה, בהתאם לביקושים.
דניאל מלצר
¶
באופן רגיל, אני אשמח להגיב על כל סעיף. בסוף, הסעיף הזה כולל סעיפים שנועדו להתמודד עם פתרונות לטווח הקצר, לבעיית הגודש והבעיה שלנו בארץ שלא משתמשים בתחבורה הציבורית. זה בשביל לייצר את התחבורה הציבורית ליותר אטרקטיבית ולהרחיב את היצע השירותים. זה לוודא שהאוטובוסים נוסעים במהירות בנתיבים הציבוריים ולכן יש פה גם התייחסות לזה. זה לוודא שמחירי החנייה מותאמים לביקוש. כל הסעיפים האלה נוגעים בסוף לזה שאנחנו רוצים להעביר יותר אנשים לתחבורה הציבורית. להפחית את הפגיעה בתוצר. להפחית את ה - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן, רק חבל שאתם לא מבינים שיש הבדל בין עיר כמו תל אביב לערים כמו מגדל העמק, נוף הגליל, נתיבות ואופקים. אתם מתייחסים פה, כאילו שכל הערים במדינת ישראל הם תל אביב שיש לם באותה בעיה וכולי. ואתם מעלים מחירים - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן, אתם מבטלים את המחיר המרבי כדי שיוכלו להעלות. את ברירת המחדל שהייתה במחיר הארצי אתם משנים למקומי כדי שהוא יעלה את המחיר. נכון?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
בסדר, אבל עד עכשיו זה היה מסכום מרבי. למשל בצפון, אתם כתבתם: 3.6, בתל אביב 6.3. מה שאתם תביאו זה שראשי הרשויות, אתם הופכים להם את ברירת המחדל, וטבעי שראש רשות ירצה יותר הכנסות במקום שישלמו את זה במקום אחר. ישלמו לו במחיר גבוה יותר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
הוא לא במחסור באופקים כמו שהוא במחסור בתל אביב. זה מה שאתם לא מבינים. אתם מכילים את זה על כולם, כולם ישלמו את זה, כולם יפגעו מזה בגלל תל אביב. תעשו חוק לתל אביב – תעזבו את הפריפריה כי אתם מעלים להם את המחירים.
דניאל מלצר
¶
אנחנו רוצים לתת לרשות המקומית את האפשרות והגמישות להחליט מה טוב בעיר שלה. עושים את זה בהרבה מקומות, תיקונים אחרים שנוגעים לסעיפים אחרים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל שוב פעם, הראיה שלכם היא כל הזמן "תל אביב", "יש לנו בעיה בתל אביב". אין את הבעיה הזו בערים כמו שאמרתי, באופקים וכולי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יש מקומות שאפשר לתת גם בחינם. התושבים נהנים מזה וראש העיר לא מפריע לו, כי אין בעיה כמו שיש בתל אביב. הבעיה אצלכם שאתם מסתכלים על הכול כמו תל אביב. עכשיו אתם מורידים את זה, אתם מורידים את זה לכולם, למה?
דניאל מלצר
¶
כי יש סמכות וזה מה שמוצע פה בחוק. יש סמכות למפקח על התעבורה לקבוע מה רף המקסימום של תושבים שיכולים להיכנס באזור מסוים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אבל זה משהו אחר. זה בנפרד למה שאמרתי עכשיו של הביטול. זה דבר אחר. זה שמגבילים עכשיו את אזורי החנייה, מצמצמים אותם, זה משהו אחר. אני דיברתי על זה שהייתה אפשרות לראשות מקומית לתת מקומות מסוימים ללא תשלום, ואתם ביטלתם את זה. זהו, אין יותר את האפשרות.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
יש לי שאלה: זה מכסה את ההסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה עם ליברמן או ש - - - אהה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, אחרי הדיונים שהיה לך אצל יושב-ראש הכנסת וכל הקואליציה והחוקים האלה נשארו, אז בטח יש לך מידע. תסבירי לנו מה זה הסרט הזה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
רק שנייה, לגבי הסרט, כתוב פה הערה של היועצת המשפטית של הכנסת. לא ברור - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
האם הקואליציה עדיין אוחזת בזה שנושא מס' 13, סעיף 56 (12) יבוא בחוק ההסדרים או שהקואליציה מסכימה שזה הולך להליך חקיקה רגיל?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אנחנו מסכימים, אנחנו מסכימים שזה יעבור לוועדת כלכלה. האם בהליך חקיקה רגיל או בחוק ההסדרים?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
- - מירוחם איך הוא יתנהג עם הרפורמות, עם העלאת המחירים שיש פה לתושבי הפריפריה. מתקנים את תל אביב על חשבונם.
היו"ר עידית סילמן
¶
בוא נראה. אופיר, אני מדגישה לך שבשביל זה גם יש וועדה, כדי לדון בדברים האלה וכדי לראות וכדי להצביע בהתאם. בבקשה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אגב, חבר הכנסת אבי מעוז, אנקדוטה קטנה, אתמול עמדתי בפתח ביתך. לא רציתי להפריע לך כי השעה הייתה מאוחרת מאוד בלילה. אבל מקום מצוין, אזור מצוין.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
גם אם היית מפריעה לי, לא הייתי מופרע, מכיוון שבטח ישנתי. אני קם לסליחות מוקדם בבוקר.
דניאל מלצר
¶
אנחנו בתקציב הקרוב שמגיע לאישור הכנסת, ממשיכים ואף מעצימים את המגמה של תקצוב פרויקטים לתחבורה ציבורית, בדגש על נת"צ, נתיבים שמיועדים אך ורק לאוטובוסים.
דניאל מלצר
¶
לתפיסה של משרד התחבורה וגם לתפיסתנו, ההשקעה רבת הממדים בנתיבי תחבורה ציבורית אינה אפקטיבית ללא אכיפה. אני חושב שכולנו מכירים את המצב שבו אוטובוס מתעכב.
היו"ר עידית סילמן
¶
הם אוכלים סנדוויצ'ים בחוץ אולי? כמוכם, שאכלתם לפני רגע. תצאו להפסקה של שתי דקות. הכול בסדר. אנחנו כאן, אנחנו מקשיבים. בבקשה.
דניאל מלצר
¶
אין אפקטיביות אמתית לפרויקטים של נתיבי תחבורה ציבורית כאשר אין אכיפה. כולנו מכירים את המצב שבו יש אוטובוס ומלפניו יש רכבים פרטיים שמונעים ממנו להגביר את מהירות הנסיעה. אולי האלמנט שהכי משפיע על מעבר לתחבורה ציבורית זה פער הזמנים שבו לוקח להגיע ליעד עם אוטובוס לעומת עם רכב פרטי.
דניאל מלצר
¶
ולכן נדרשת אכיפה אפקטיבית, ולכן יש שני סעיפים פה בחוק שנוגע לזה. אחד, זאת יחידה שתעשה אכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים. ושתיים, אנחנו רוצים שהיא תעשה את זה באופן יעיל. אחד הסעיפים שמפריעים לעשות את זה בצורה יעילה, זה סעיף שמדבר על זה שהסרט שמופק ממצלמות האכיפה הינו סעיף מיושן ולא רלוונטי, הוא מדבר על דיסקטים. היום המידע הוא אחר ולכן רוצים להתאים את החקיקה למודרניזציה ולאפשרות לעשות את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני שמח שהגיע נציג של רשות המיסים ויגיד לנו מה עמדת רשות המיסים על היוועדות חזותית של אסירים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
שאלה לסעיף הזה, גברתי היושבת-ראש, למה לא הוגש הדבר הזה לוועדת כלכלה בקדנציה שעברה, שנה שעברה? הייתה שנה שלמה ועדת כלכלה, היא תפקדה, הכול היה בסדר.
דניאל מלצר
¶
אני לא יודע להגיד למה זה לא הוגש, אני יודע להגיד שבשביל שתהיה אכיפה אפקטיבית ויעילה, נדרש לתקן את הסעיף.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני מסכים, אבל אני שואל: אם זה היה חוק שניסיתם להעביר אותו – אבל לא ניסו להעביר אותו, הוא נולד עכשיו בפעם הראשונה. למה אתה חושב שהוא לא יעבור בחקיקה רגילה, הוא יעבור. מי יתנגד לסרט? זאת אומרת, סרט כזה. אם אנחנו רוצים אכיפה בנת"צ, רק מה, אנחנו נבדוק – באיזה ערים מדובר, נבדוק שמדובר במקומות שהנת"צ הוא חשוב ולא סתם שיהפוך להיות מכונה להדפסת קנסות של הרשויות. למה אתם לא חושבים שזה יעבור נורמלי בכנסת הזאת? למה אתה חושב שהכנסת הולכת להתפוצץ בעוד חודש וחצי ואף אחד לא יהיה כאן? למה?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני שמעתי בקשב רב את דברי נציג משרד האוצר מאגף התקציבים, אגיד לך את האמת, אני חושב שהיה צריך להיות פה נציג של משטרת ישראל. אני מבין שהם האחראים על האכיפה בנת"צ?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אז מה אתה רוצה מהסרט? תכתוב אכיפה בנת"צ. אתה אומר שעיקר החוק בא לגבי הנת"צ, לא לגבי מכמונות המהירות הרגילות שנמצאות ברחבי הארץ? אז תכתוב בנת"צ חוק חדש, תעשה את זה פשוט, תגיד עם כל האמצעים האלקטרוניים שקיימים היום ותגמור את הסיפור. תביא את זה בהליך חקיקה רגיל. לא ברור לי איך אתה מתמודד עם ההערה של היועצת המשפטית של הכנסת. ואנחנו עם כל הכבוד, אנחנו חברי כנסת - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אגלה לך סוד: יש דרישה באוצר לתוספת של כוח אדם, של תקנים. אומר להם מי שאומר להם: רבותיי, אין מצב שתקבלו עוד תקנים, תכניסו את הכול לחוק ההסדרים וזהו, תפסיקו באמצע השנה לעבוד. זה הרעיון שיש לנו חוק הסדרים גדול. אני אומר לך את זה ממקורות מודיעיניים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אבל עכשיו אנחנו בסרט אחר. אתה יודע להתמודד עם ההערה של היועצת המשפטית של הכנסת?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
ההערה של היועצת המשפטית של הכנסת אומרת כזה דבר: לא ברור מדוע צריך להיכלל בחוק ההסדרים ולא מובא בהליך חקיקה רגיל. ואני חושב שעודף שאלות של חברי הכנסת עד עכשיו אמרו לך את אותו הדבר. למה לא הבאת את זה בהליך חקיקה רגיל ולמה אתה לא מביא את זה עכשיו בהליך חקיקה רגיל? אז תתייחסו לזה בבקשה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו נשמח רגע, חבר הכנסת אבי מעוז, בהמשך לדברייך להתייחסות של היועצת המשפטית של הכנסת. בבקשה.
שגית אפיק
¶
אני חושבת שהדברים שכתבתי הם די ברורים. בעיני זה תיקון לא מורכב, לא מסובך, שאולי הוא גם ראוי ונכון והכול – אבל אין סיבה לעשות אותו בסד זמנים של חוק הסדרים שבו ישנם תיקונים אחרים שהממשלה מציגה כיעדים שהם מאוד מאוד חשובים להם. בדיוק כפי שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, זה מסוג התיקונים שאפשר להביא אותם בכל עת לכנסת, בהצעת חוק נפרדת ובהליך חקיקה רגיל.
אסי מסינג
¶
מה שהבהרנו זה שעל הפרק הספציפי הזה, ועל הסעיף הספציפי הזה, ופרק תחבורה, שהוא יחסית פרק קטן, שחולק כאן למספר סעיפים, דיברנו באריכות מספר רב של פעמים, אני ואיתי ועכשיו דניאל, והסברנו את התכלית של - - -
אסי מסינג
¶
בכל זאת יש את השאלה של שימוש בנתיבי התחבורה הציבורית וספציפית בעניין הזה, נתיבי התחבורה שמיועדים לתחבורה ציבורית, והאכיפה שבהם היא צעד משמעותי שמוביל לכך שייעשה בהם שימוש כמו שצריך. מנגד, דיברנו על כך שהכסף שייאגם כתוצאה מהאכיפה שתתבצע, ילך חלקו כדי לשפר את התחבורה הציבורית באותה רשות מקומית.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תקשיב אלי, אם היה בא אלי כלכלן ואומר לי את הדברים הללו בצורה הזאת – אני, שאינני כלכלן, הייתי אומר לו: אדוני יש בעיה, אל תמכור לנו תותים. יש הצעה להסדיר דברים, איך צובעים את המדרכות, איך עושים את המצלמות, הכול. את זה אתם מכניסים בחוק של רפורמות, של הסדרים? בחייך.
אסי מסינג
¶
הסביר איתי בצורה ארוכה, פעם אחר פעם, את השאלה של המהלך הכולל שמסגרתו לתת מענה לבעיות שיש בנושא התחבורה והיא כוללת טיפול רחב וזה כולל גם השקעה כספית וגם הגברה של האכיפה ועוד פתרונות נוספים שמוצעים כאן במסגרת פרק התחבורה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כאילו, התוכנית הכלכלית ביום מסוים יהיה חצוצרה, ואז הכול יתחיל לעבוד: גם מצלמות יעבדו, האוטובוסים יעברו, הרכבות יעופו. הולך להיות פה משהו ואנחנו הולכים לקלקל לכם את זה? את המדינה המפותחת הזאת. אנחנו נראים בבונים, אבל אנחנו לא כאלה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה אתם מוכרים את התותים האלה? ניהלנו כמה דברים יותר גדולים ממה שאתם ניהלתם בחיים. עם כל הכבוד. ניהלנו ערים באמת. יושבים פה אנשים – הרב פינדרוס היה הראש עיר, פרוש סגן ראש עיר, אנוכי. ניהלנו מערכות כבדות, מה אתם מוכרים תותים? אתם צריכים כסף, זה הכול.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בהמשך לדברים של חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה לשאול – אתה מצייר פה ציור שכל הסעיפים הקטנים האלה לדבריך עולים לכדי מערך אחד כולל של ייעול מערך הנתיבים הציבוריים שיש במרכז הארץ. זה בסדר, זה עושה רושם טוב. אני רוצה לשאול: כמה הוא מכומת אצלכם מבחינה כספית, שברגע שנחליף את הסרט, הליך החקיקה המהיר שבא במסגרת חוק ההסדרים, אז כמה כסף המדינה תרוויח מזה? כמה זה חוסך למדינה להשקיע בנתיבים הציבוריים? וכמה זה מכניס – 50% הנותרים – לשאר הדברים של המדינה? כמה הסעיף הקטן הזה של שלוש שורות – כמה הוא מכומת בכסף מתוך כל המכלול?
איתי טמקין
¶
אנחנו מביאים את זה לא בגלל התועלת הכספית. המטרה היא להפך, לא להצליח לגבות, המטרה היא לפנות את נתיבי התחבורה הציבורית, זאת המטרה כאן.
דניאל מלצר
¶
המצב האידיאלי מבחינתנו הוא זה שאנחנו לא גובים מאף בן אדם ואף רכב פרטי לא נוסע בנתיב התחבורה הציבורית. זה האידיאל.
איתי טמקין
¶
בתקציב הקרוב הסברנו את זה – מגדילים משמעותית – ואתה יכול לראות בסעיף 79 לחוק התקציב ב-21',22', מגדילים משמעותית את ההשקעה בתחבורה הציבורית. מחובתנו לוודא שכל שקל שמושקע בתקציב המדינה, התשואה שלו היא הגבוהה ביותר האפשרית. כדי לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה לכסף הזה, אנחנו מנסים להביא חוקים שיהפכו את התחבורה הציבורית בארץ ליותר אטרקטיבית. זאת המטרה. שאותו מספר לא יישאר סתם מספר בסעיף 79, אלא מספר עם משמעות יותר גדולה, שכל שקל של הממשלה יהיה שווה יותר. זאת המטרה וזה מסביר מדוע הדברים מחוברים זה לצד זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
קיבלתי הצעה בחוץ מאחד העוזרים הפרלמנטריים, הוא אומר שאחרי שהביאו את החוק הנורבגי, צריך בחוק ההסדרים שיביאו לפה סלמון נורבגי.
אביר קארה (ימינה)
¶
אבל אנחנו בצמצומים, הממשלה הקודמת השאירה לנו טריליון שקל חוב, אי אפשר להעביר סלמון נורבגי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתם מפחדים מהכשרות, נכון? התאגיד החדש שייפקח על הכשרות, מזה אתם מפחדים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
בהמשך להערה של אביר קרא, הממשלה הזו שסייעה לעסקים במצוקה, לעומת זאת שלא סופרת אותם, לא שומעים את הקול שלך.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אין שום דבר לעסקים. אתם אפילו לא מוכנים לבדוק אם העסק נפגע או לא. אפילו לבדוק אתם לא מוכנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
- - היינו באמצע מתן תשובה לחבר הכנסת אבי מעוז. הם התחילו להכניס את הסלמונים הנורבגים. בואו נעצור רגע. בבקשה.
דניאל מלצר
¶
בתקציב הקרוב מתכוונים לאשר בסביבות 6 מיליארד שקלים של נת"צ במרחב העירוני לתקופה של שש שנים. ועוד מעל 2 מיליארד שקל לפרויקטים בין-עירוניים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
רק להרחיב, רגע, אתה אומר שבסעיף הבא אתם תגידו לי כמה אתם מעריכים – אותם 50% שאתם מטילים על העיריות להשקיע בנת"צ?
דניאל מלצר
¶
רק אחדד: יש אכיפה שנעשית על ידי רשויות מקומיות ויש אכיפה שאנחנו מבקשים בסעיף הזה להסמיך את משרד התחבורה לעשות. התקציבים, ההכנסות, שיינתנו במסגרת הקנסות של משרד התחבורה נכנסות להכנסות המדינה. הרשויות המקומיות זה הסעיף הבא. אנחנו מבקשים ש-50% מההכנסות האלה ילכו לטובת השקעה בתחבורה ציבורית.
דניאל מלצר
¶
הסעיף הזה הוא סעיף צופה עתיד, היום עיריית תל אביב מבצעת אכיפה ועיריית ירושלים מבצעת במקומות מסוימים אכיפה על ידי מצלמות. אנחנו רוצים לעודד עוד רשויות לעשות את האכיפה הזאת.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה, אנחנו עוברים לנושא מס' 15. פקודת התעבורה, חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. מס' סעיף 56 (14) עד (16) ו-57, מוצע לעבור לוועדת הכלכלה. האם יש התייחסות למי מחברי הכנסת?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא מוצדק שיהיה בחוק ההסדרים. ואני אומר לכם שוב: אתם – ואמרו את זה גם חברי – חברי הקואליציה עושים טעות. היינו כולנו בסיטואציות האלה של דיון בין היועץ המשפטי לממשלה ליועץ המשפטי לכנסת. תמיד, גם כחברי קואליציה– לקחנו הרבה יותר ברצינות את היועץ המשפטי לכנסת. אבל תעשו מה שאתם רוצים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה לחזור להערה של היועצת המשפטית של הכנסת. והיא כותבת כך: לתיקון יש השלכה על תקציב המדינה מאחר שהמדינה מסבסדת את דמי הנסיעה באוטובוס, אך מדובר בנושא רגיש הנוגע לאכיפה על ידי נציגי חברות פרטיות. כלומר, חברות האוטובוסים הם אלו שיאכפו. הצעת חוק ממשלתית הכוללת חלק מההסדרים המוצעים בשינויים מסוימים נדונה בוועדת הכלכלה בשלהי הכנסת ה-20 ולא אושרה עקב מחלוקות וקשיים משפטים שהיא עוררה.
אני אמנם נוסע בתחבורה ציבורית, אבל לא נוסע הרבה בתחבורה ציבורית. לעומת זה, אני רוצה לקחת לדוגמה את אמא שלי שתחיה ותאריך ימים עד 120. אמא שלי, עד שהיא נפלה לאחרונה היא הייתה נוסעת בתחבורה ציבורית. והיא בקושי הייתה מסתדרת עם רב-קו. בקושי, אבל מסתדרת איכשהוא. אנחנו מפילים פה בחקיקה הזו במסגרת חוק ההסדרים, מנסים להפיל עליה שמסירת דרישה לתשלום – מאמא שלי, היא הייתה מקבלת דרישת תשלום – בידי נציג המפעיל תחשב כמסירת התראה לפי חוק ההוצאה לפועל.
נגיד שאמא שלי הצליחה לעלות בקושי והייתה צריכה לנסוע רק שתי תחנות והיא לא הספיקה לתקף, לא יודע למה, אולי מיהרה לשבת, פשוט לא הספיקה לתקף את הכרטיס. עכשיו הייתה מקבלת כזאת דרישה לתשלום שבאה מנציג המפעיל, שבכלל לא יודע מי היא, בכלל לא רשום לו מי היא ומה היא, והיא הייתה מקבלת כזה דבר. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה ואיזה בהלה הייתה אוחזת אותה.
רבותיי, אני חושב שכל היחס לאנשים מבוגרים שנוסעים בתחבורה הציבורית – הם בקושי מסתדרים עם אמצעי התשלום המתקדמים ובקושי מסתדרים עם הרב קו הזה, ואין להם שום אפשרות אחרת, ובמקרה הם שכחו למלא את הרב-קו, והרב-קו עכשיו ריק, והם לא הצליחו לתקף? הם יצליחו לעמוד עכשיו מול סוללת עורכי הדין שיישכרו על ידי חברות התחבורה הציבורית ויבואו וידרשו מהם הוצאה לפועל? אני חושב שזה לא מוצדק. ואם אתם רוצים, תנו לנהל על זה דיון בוועדה, בוועדת הכלכלה, אני מסכים שזה יעבור לוועדת הכלכלה. נתייחס לכל הצדדים החברתיים, נתייחס לשאלה איך זה משפיע על האוכלוסיות המבוגרות, ואז נקבל החלטה מושכלת.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
כן. אוכלוסייה שלא מסתדרת עם כל האמצעים, ולפעמים לא מלא הכרטיס, ולפעמים הם לא הספיקו למלא אותו וכולי.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני חושב שזו כבר פעם רביעית, תתקן אותי היועצת המשפטית, שאני חוזר על האזהרה שמדובר על נושא רגיש. ביקשתי שיבדקו לי מה התרגום של נושא רגיש במילון. המילון אומר כך: רגיש הכוונה נושא בעל קונוטציה שלילית לגבי אדם או קבוצה. זאת אומרת שהיועצת המשפטית אומרת לנו: יש פה בעיה, זו קונוטציה שלילית לגבי חבר כנסת בודד או קבוצת חברי כנסת שהולכים לטפל בדבר הזה. ועדיין אנחנו לא נרתעים לנסות - - - את אומרת לי כן.
שגית אפיק
¶
רק אחדד: הרגישות היא לא ביחס לחברי הכנסת, הרגישות היא ביחס לזכויות אדם. אני אגיד לך איפה השתמשתי - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני הלכתי לבדוק במילון. את כותבת רגיש – פעם רביעית שאני קורא. רגיש הכוונה שאת מזהירה את אלה שרוצים להתעסק בזה, שזו קונוטציה שלילית לגבי אדם, חבר כנסת בודד או קבוצה. אנחנו כקבוצה, מזהירים אותנו: אל תתעסקו עם הדבר הזה. זה רגיש. יש לזה קונוטציה שלילית. אני כבר לא מדבר על יתר הדברים שהיא כותבת. והייתי רוצה לדעת מה אנחנו חושבים לעשות אחרי אזהרות חמורות כאלו מהיועצת המשפטית?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
היא התייחסה שזה נושא רגיש מבחינה חברתית, ואני ניסיתי להביא כדוגמה את אמא שלי. האוכלוסייה המבוגרת והאוכלוסייה הצעירה, הם העיקר, הם אלו שמשתמשים בתחבורה הציבורית. ולכן, חלק ניכר מהאוכלוסיות שמשתמשות בתחבורה הציבורית – מה לעשות – בייחוד האוכלוסיות היותר מבוגרות שבהם, לא מסתדרים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
היחס אל האוכלוסייה הקשישה, אין לה שום רחמים, אין לה שום היבט חברתי. ההיבט היחידי שיעניין אותם זה הגבייה מהאוכלוסייה הקשישה. תאר לך שהם נופלים - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אפשר להחריג את זה בדיונים בוועדת הכלכלה. הנושא הזה עלה בעבר כשהיה את הרפורמה כשניסו לעבור בסלולאר.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו נקיים את הסוגיה הזאת. אנחנו גם קשובים לזה. אני חושב שבדיון בוועדת הכלכלה יהיה אפשר לדבר, להיכנס לעומק העניין ולראות איך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה לא רציני, אתה עושה צחוק מעצמך. צריך דיון בוועדת כלכלה, לכן זה לא רציני.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת פינדרוס, לא יכול להיות מצב שמגיע חבר כנסת ומעיר הערה עניינית, הוא רוצה להתייחס לחוק, ללא קשר אם להוציא את החוק או לא להוציא אותו, הוא אומר אם הוא מגיע לוועדת כלכלה, מה אפשר לעשות שם בהתייחס לאוכלוסיות הרגישות, ואתה תוקף אותו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת מעוז העלה פה סוגיה שניתן לפתור אותה במסגרת הדיון בוועדת כלכלה. עניתי לאבי, עניתי שאפשר לפתור את זה, כי הנושא הזה כבר עלה בכנסת הקודמת בוועדת כלכלה, וכן אפשר לדבר. אני מסכים איתך.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת פינדרוס, אבי מעוז מדבר בלחש - - -
(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, יש קושי לתמלל אותן במדויק)
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
- - - בגלל שוועדת הכלכלה מפקחת גם על משרד התחבורה, הסוגיה הזו כן תגיע לוועדת כלכלה. ואנחנו דנו בעניין הזה, וכן היו לנו פתרונות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני רוצה להגיד לך שחבר הכנסת אבי מעוז אומר דברים מאוד עניינים אבל בנועם, בדרך ארץ, לא בצעקות.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר גמור, אני מוכן לזה, אני רק חושב שבוועדת הכלכלה מרוב נושאים שאנחנו נעביר להם בחוק ההסדרים, ומכיוון שחוק ההסדרים - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
וזה לא בעיה. אני אומר לך שיש הרבה אנשים שמבינים את הסוגיה של הקשישים, ואני אומר לך שגם אנחנו קשובים לתפיסה הזאת.
דניאל מלצר
¶
הרגישות שגם נכתב עליה בחוות הדעת של היועצת המשפטית, ושנידון בשלהי הכנסת ה-20, דיבר על הרחבת הסמכויות של הפקחים עצמם. מה שמובא פה לתיקון זה לא אותו תיקון. לא מדובר על השוואה של סמכויות של הפקחים לרכבות, מדובר על ייעול של תהליכי הגבייה באמצעות ההוצאה לפועל. אין שינוי בסמכויות של הפקחים, של החברה עצמה, של המפעיל, ולכן יש פה הסדר הרבה יותר רך מאשר מה שהיה בפעם שעברה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אוסיף חצי משפט ברשותך, אני חושב שכל הדיון הציבורי אז עלה בעקבות התלונות הרבות ברכבת הקלה בירושלים. אני לא שמעתי שיש תלונות באוטובוסים ברמה כזאת כמו שזה היה בירושלים ברכבת הקלה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
כן, אני מבין אותך, אני רק אומר שהדיון הקודם שהיה בוועדת הכלכלה, שהיא זו שאמורה לפקח על עבודת משרד התחבורה, הדיון הזה בא בעקבות התלונות הרבות ברכבת הקלה בירושלים. לגבי הסוגיה שאתה מעלה – אני מסכים איתך לחלוטין. אני חושב שכן ניתן יהיה לפתור את זה במסגרת חוק ההסדרים. ואתה חבר ועדת כלכלה, תגיע לדיון, תראה, אם אתה רואה שזה לא מצליח – אנחנו לא נשאיר את האנשים המבוגרים ללא סיוע בנושא הזה. תאמין לי שגם לי זה נוגע ללב, ואני מוכן להתחייב פה בשידור שעל הנושא הזה אנחנו נפקח. אני חבר ועדת הכלכלה, אני ספציפית לוקח את הדבר הזה, את הפיקוח, שלא יתייחסו לאוכלוסייה המבוגרת – שבן אדם כמו שאתה אומר עבר שתי תחנות, שלא יבואו אליו ויגידו לו שהוא חייב עכשיו כסף להוצאה לפועל. לא יהיה דבר כזה.
(היו"ר איתן גינזבורג, 19:21)
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
נעלה את הסוגיה הזאת בוועדת הכלכלה ונפתור את זה כך שהאוכלוסייה המבוגרת – אנחנו יודעים גם להחריג אם צריך, אני לא נותן פה התחייבויות כי אני לא יושב-ראש ועדת כלכלה, ואני גם לא - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
תקשיב טוב, בסבב הראשון של הקורונה, כשהמשטרה נתנה דוחות לאוכלוסייה המבוגרת שלא תמיד הבינה את השפה העברית, פניתי לשר ביטחון הפנים אוחנה, וצריך להגיד לו תודה – הוציא מכתב התראה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
תן לי להגיד משפט, מה קורה לכם? הוא אמר שברגע שבן אדם לא מבין את השפה העברית ולא מבין מה רוצים ממנו, שיסתפקו באזהרה ראשונה, ואפילו להציע לו מסכה. תאמין לי, כשאתה רוצה אפשר לסייע.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אפשר להגן על האוכלוסייה המבוגרת, ולא צריך מכל דבר טרראם. תגיעו, נשב, נראה את הסעיפים, ונראה איך אנחנו מגנים על האוכלוסייה המבוגרת.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
איך לטפל בקשיים המשפטיים שעל זה היא מתריעה, זה לא טרראם, קשיים משפטיים היא כותבת. זה לא טרראם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
גם. מוצע להעביר את החוק של פקודת התעבורה לוועדת כלכלה. נראה לי שעל זה אין מחלוקת וזה המקום הטבעי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
היינו בנושא 15. פקודת התעבורה, חוק ההוצאה לפועל. עוברים לסעיף 16, פקודת התעבורה בנושא אכיפות עבירות נסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית. משרד האוצר, בבקשה.
דניאל מלצר
¶
בסעיף הזה אנחנו מציעים להסמיך יחידה במשרד התחבורה על מנת לאכוף באמצעות מצלמות בנסיעה בנת"צ. כמו שאמרתי קודם לכן, אנחנו ממשיכים להשקיע מיליארדי שקלים בנתיבי תחבורה ציבורית, כשהאפקטיביות בהם – אם אין אכיפה טובה מספיק – נמוכה מאוד. לכן אנחנו מבקשים להסמיך יחידה במשרד התחבורה שתהיה אמונה על הדבר הזה. היא תפרוס את המצלמות ותבצע את האכיפה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מה התקציב של היחידה וכמה כוח אדם יהיה ליחידה הזאת? מאיפה זה יבוא? זה יבוא מגביית הקנסות?
דניאל מלצר
¶
יש צילום של המצלמה, ויושב בסוף בקצה השני, מי שמקבל את החומרים, זה פקח מוסמך ורק הוא זה שמעביר את הדוח. הדוח הוא לא אוטומטי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא. היום יש סמכות לרשות מקומית או למשטרת ישראל, מבקשים להוסיף סמכות גם ליחידה חדשה בתוך משרד התחבורה. השאלה שלי היא למה אי אפשר להסתפק במצב הקיים היום? זה לא אפקטיבי מספיק? מה הסיבה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אז תן לי לשאול, תן לי. היום כשיש נסיעה בנת"צ בתחום שיפוט של רשות מקומית, ונמצאים שם פקחים של השלטון המקומי, של העירייה, עם מצלמות – אז ברור שהם יושבים והם גובים את הקנסות האלו. למה אתה אומר שזה לא אפקטיבי?
דניאל מלצר
¶
האכיפה שנעשית ברשויות שעושות אכיפה באמצעות מצלמות היא אפקטיבית מאוד. אבל, בדרכים בין-עירוניות אין אכיפה במצלמות, ויש גם רשויות שלא - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אז סליחה על השאלה, במקום להקים עוד יחידה, למה לא השקיע את הכסף ברשויות מקומיות, במשטרה, ולהוסיף עוד מצלמות בנת"צ?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה אתה עושה טרראם, שואל שאלות הגיוניות. מה קרה לך? תן להם להעביר את זה. מחכים להם כבר עם זה וזהו.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
שני סעיפים למטה, הם אמרו ש-50% מהכסף שהרשויות המקומיות ייגבו, יועבר לתשתיות בנתצ"ים. אבל זה רק הנת"צ בתוך הרשויות המקומיות. מה עם נת"צ בין-עירוניים?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
כמו שאתה מקבל דוח על מהירות כי יש מצלמה, כך תהיה מצלמה על נת"צ, מה הבעיה? לא הבנתי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אתה זוכר בקורונה כמה הם התנגדו לתת כסף לרשויות מקומיות? אתה זוכר או לא זוכר?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
דיברנו על סעיף של משרד התחבורה, וצריך שיהיה כתוב שמדובר בסוגי אכיפה רגישים שאינם מתאימים. וכתוב פה הדרישות שאינן מתאימות. שרת התחבורה מוחה על כך שזה כתוב בנוסח הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אגיד עוד משהו ברשותך היושב-ראש, דווקא בגלל שאני רואה פה את סגן יושב-ראש הקואליציה, תראה כמה, בועז ידידי, השקעות עושים פה על נת"צ. אם היו עושים את ההשקעות האלה במלחמה בתאונות דרכים עם המצלמות האלה, ולהקים יחידה מיוחדת וכל זה – הדבר שאתה יודע, ואני יודע, מהתפקידים הקודמים שלי, ואתה יודע ממה שאתה מייצג פה כל היום בכנסת ואשרייך שאתה עושה את זה – חיי אדם? זה לא מעניין את האוצר. גם לא מה שמשלמים אחר כך כשמשפחות הולכות, זה לא מעניין. תראה כמה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כי אתה לא ישבת פה בבניין הזה ב-20 ישיבות של ועדת כלכלה בראשותו של איתן כבל, ואחר כך בוועדת משנה, שהתחננו למצלמות חדשות. התחננו למצלמות שיודעות לעשות טווח נסיעה, ולראות אם עברת את המהירות או לא בלי לכלוא אותך במשהו שמשפטית הוא בעיה. כלום לא השקיעו. עכשיו באים ובחודש וחצי נותנים לנת"צ כדי להכניס כסף. זה הכול.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
רק שנייה, חבר הכנסת אשר, אני מסכים איתך שאין כאן מספיק בשורה למלחמה בתאונות הדרכים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יכלה להיות בשורה, כביש 65 מכפר תבור לצומת גולן. כביש דמים. היה אמור להיות מתוקצב ושר האוצר הוריד את התקצוב של זה. כביש שבעשר השנים האחרונות נהרגו בו 95 בני אדם. הלכתי להפגין איתם, רוב האנשים שהפגינו שם לא הצביעו ליכוד. הצביעו לכם, למפלגת העבודה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
זאת דוגמה, בהחלט דוגמה. מבחינת הטכנולוגיה ניתן היה לעשות הרבה יותר. אמרתי את זה לכל מי שהיה צריך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אנחנו נגיע לדון על משרד התחבורה, ואתה יודע מה? גם יכול להיות שצריך להוציא כאן משהו ממשרד התחבורה, מחוק ההסדרים, יכול להיות.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
בועז תשמע, אנחנו סומכים עליך. תאמר משהו ואנחנו נתמוך בך. אנחנו ממנים את בועז לבחור מה צריך להוציא. קודם כל קיבלת את המינוי.
דניאל מלצר
¶
לגבי הסוגיה של אכיפה בדרכים ביו-עירוניות: היום לא נעשית אכיפה של נסיעה שלא כדין בדרכים בין-עירוניות בנת"צ על ידי מצלמות בשום מקום. זה לא נעשה. מי שהכי מוטרד מזה בסוף זה העולם התחבורתי ומשרד התחבורה בראשו. המהירות המסחרית של האוטובוסים בארץ היא נמוכה משמעותית ביחד לעולם. לא נעשית אכיפה. ולכן אנחנו רוצים להקים יחידה במשרד התחבורה שתהיה אחראית על האכיפה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אבל אולי אם היו משקיעים שם במצלמות ושהכסף היה הולך אליהם, היה להם תמריץ לעשות את האכיפה הזאת. אמירה שנייה היא שאני חושב שכתפיסת עולם צריך להתחיל לחשוב איך מעבירים סמכויות לרשויות מקומיות ולא כל הזמן שואבים סמכויות לשלטון המרכזי. לא שמנו לב שהשלטון המרכזי הוא כזה יעיל בכל מיני עניינים, בטח לא באכיפה.
דניאל מלצר
¶
גם ברשויות המקומיות שעושות אכיפה, מי שמימן את רוב תשתיות האכיפה עצמן היא המדינה, ועדיין ההכנסות הולכות כולן לרשויות המקומיות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
קיבלנו עד עכשיו מהאוצר הרצאות על כמה החוקים פה הם דחופים וכמה חשוב להוריד את יוקר המחייה, ופה אנחנו רואים סעיף שהוא מעלה את מחיר החניות בכל מדינת ישראל. אז רשום כך בדברי ההסבר - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מדיניות הממשלה בשנים האחרונות תתמקד בהפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית. בין הפרויקטים הרבים הנמצאים בתכנון וביצוע ניתן למנות את פיתוח רשת הרכבות וחשמולה, סלילת נתיבים מהירים ושבילי אופניים.
עכשיו אני רק רוצה לקרוא את זה שוב פעם: בין הפרויקטים הרבים הנמצאים בתכנון וביצוע, ניתן למנות במעלות, מגדל העמק, קרית גת ונתיבות את רשת הרכבות וחשמולה, סלילת נתיבים מהירים ושבילי אופניים. מה שאני בא להגיד זה שבגלל מצוקת חנייה בתל אביב, הולכים להעלות את מחירי החנייה עכשיו בכל המדינה. זאת אומרת, גם מקומות שאין בהם בעיה של חנייה, עדיין המחיר שם יעלה ויש כאן לא רק העלאת מחירים, יש פה גם סמכויות שהיו לרשות לטובת התושבים, כשאין להם שם בעיה של חנייה, וגם את זה עכשיו מבטלים.
דבר נוסף שעושים, היה מחיר מרבי לחניות ועכשיו מבטלים אותו. המחיר המרבי הארצי לחנייה עומד על 6.3 שקלים לשעה. הרשות המקומית קובעת בחוק עזר את אגרת החנייה, הממוצע בצפון למשל, הוא 3.6, בתל אביב 6.3. ואז נותנים דוגמה, שבתל אביב החניונים הרבה יותר יקרים, יש חניונים ב-25 שקלים כשהארצי עומד על 6.3. ואז אומרים בצדק שמחיר החנייה נמוך מדי. אני רוצה לגלות לכם משהו: אני גר בעפולה, אין שום חניון שמשלמים עליו 25 שקלים לשעה, אין שום חניון שמשלמים יום שלם 25 שקלים. בפריפריה המחירים האלה לא קיימים בכלל. התיקון שאתם עושים פה בגלל מחירי חנויות בחניונים שהוא הרבה יותר גבוה מהמחיר הארצי, הוא בכלל לא רלוונטי לרשויות רבות, לערים רבות, לאזרחים רבים שכן יש להם חנייה. אתם נותנים דוגמאות על ערים בעולם. אתם נותנים דוגמאות על לונדון, ניו יורק, ברלין ששם המחירים – ואתם אומרים מה המחירים – יותר גבוהים. אבל מה, לא הבאתם דוגמאות של ערים בפריפריה בעולם. אם גם שם זה יותר גבוה. אז בטוח ששם זה לא אותם מחירים כמו הערים המרכזיות בעולם. ההשוואה שהבאתם פה היא רלוונטית אך ורק מול תל אביב ולא מול ערים אחרות במדינות ישראל.
היום הנהג בוחר – תקן אותי אם אני טועה – לפי המחיר הארצי או המקומי שנקבע על ידי הרשות בחוק העזר. השאלה כך היא שברירת המחדל היא שהנהג ישלם את הנמוך, ואז אתם ממליצים לבטל את ברירת המחדל הזו והמחיר הארצי הוא זה שיקבע את המינימום. מה שאתם עושים, אתם מתמרצים את הרשויות להעלות את המחיר, נכון? יש פה תמרוץ לרשויות להעלות את המחיר כדי שישלמו להם, ושלב אחרי זה - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
הוא יוותר לקבל כסף. ושלב אחרי זה, איתן, היה מחיר מרבי של 6.3 – מבטלים אותו, נכון? עכשיו אי אפשר יהיה לקבוע מחירים מעבר ל-6.3. הסמכות הייתה שיש לקבוע מחיר עד סכום מרבי, עכשיו אתם אומרים לוועדת השרים שקובעת שאתם יכולים כבר להסדיר את המחיר, אבל אין יותר מחיר מרבי, אתם אומרים למחוק את זה, ותיוותר לשרים הסמכות לקביעת מחיר לאסדרת החנייה הארצית.
דבר נוסף, היום ישנם אזורים מסוימים שהרשות לא גובה חנייה. יש רשויות שמה לעשות, שלא חסר בהן חנייה. אתם מציעים לבטל את זה ושבכל אזור ישלמו. זאת אומרת, רשויות שיש בהן אופציה של חנייה ללא תשלום, שראש הרשות יכול לתת את זה, אתם אומרים: יש לקחת על כל דבר תשלום.
נראה שדי הבהרתי את עצמי, ההצעה הזאת מעלה את יוקר המחייה – וזה כמה שעות שאתם אומרים כמה אתם מנסים לצמצם אותו. החוק הזה הוא לא רלבנטי, הוא רלבנטי אולי לעיר, שתיים, לתל אביב ואולי לעוד עיר אחת גדולה שבאמת יש שם מצוקה אמיתית. מה שעושים פה זה סתם להעלות את מחירי החנייה בערים בפריפריה ואין שום הצדקה לכך. אתם רוצים להעלות את זה? תרשמו להעלות בתל אביב.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
השאלה הבסיסית היא למה בכלל צריך לקבוע מקסימום ומינימום? למה לא לאפשר סמכות לרשות המקומית לקבוע את תעריפיה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, סליחה, מוצע כי מחיר החנייה הקבוע כמחיר מקסימום יהפוך למחיר מינימום. למה אתה אומר את זה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אתה אומר רגע, אולי יש פה טעות, אולי יש פה טעות של היועץ המשפטי. אבל אתה אומר באופן כללי שאתה רוצה לבטל את מחירי המקסימום?
דניאל מלצר
¶
לגבי הנקודה שאמרת שראשי ערים יעלו את המחיר: מקומות פריפריאליים בהם עדיין הם מתחת למחיר המקסימום, והם עדיין לא העלו ולא הגיעו למחיר המקסימום, אני לא מצליח להבין איך ביטול של המקסימום יגרום להם להעלות. היום הם יכולים להעלות והם לא מעלים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא ניתן. לתת לך תשובה? אתה גם היית ראש עיר, נכון? ואפילו מצוין. היום לא שווה לראש עיר לגבות ולהגיע למקסימום. כי בשביל זה הוא יצטרך להפעיל מערכת שלמה מהכול.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
היום בעיר פריפריאלית לא שווה לראש העיר לריב עם התושבים וגם להרוויח איזה 200 שקל או 20,000 שקל בשנה. אבל אם הוא יכול להעלות את המקסימום ולשחק עם זה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אבל אם היום הוא גובה אצלו, אם בעפולה גובים היום 3.30, ויש לו אפשרות להגיע ל-6.30, אבל הוא החליט להישאר ב-3.30.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כיוון שאז יש בוננזה. ואז כשהוא בא למשרד הפנים אומרים לו: הלו, תקים מערכת גבייה, תתחיל להביא כסף, לא ניתן לך כסף שלנו, אל תדבר איתי על מענקי איזון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
החנייה בתשלום בדרך עירונית תהיה על פי הסדר החנייה הארצי האחיד, אלא אם כן קבעה הרשות המקומית שבה מצויה אותה דרך הסדר חנייה אחר, כך ככול שתעריף החנייה הארצי אינו משקף את שווי החנייה בתחומי אותה רשות מקומית, תתומרץ הרשות המקומית לקביעת תעריף עצמאי אשר ישקף את היקפי הביקוש וההיצע של החניות בתחומה.
דניאל מלצר
¶
ההסדר הארצי נועד לקבוע מחיר מקסימום במקום שבו הרשות לא קבעה. ולכן אנחנו רוצים לבטל את ההסדר הזה, לאפשר לרשות מקומית לקבוע את המחיר שהיא רואה לנכון.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אופיר, כל מה שהוא אומר לראש העיר או למועצת העיר – כי היא קבעה את חוק העזר – תהיה הסמכות לקבוע איזה תעריף שהיא רוצה. אם היא לא נוגעת היום בתעריף הקיים הוא יישאר אותו תעריף. אם היא רוצה להעלאת אותו היא יכולה, ואין לה מגבלה כמה להעלות. זה מה שאתה אומר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
- - - הוא לא קובע, זה מחיר המקסימום שקבעה הוועדה החדשה שלקחו לה את הסמכות של הסכום המרבי.
איתי טמקין
¶
לאורך שנים הכנסת ביקשה מהממשלה להעביר סמכויות כלכליות לרשויות המקומיות. הנה סמכות כלכלית שעוברת לרשות המקומית.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה המרבי, זה רשום בדברי ההסבר שלכם: בהמשך לכך וכדי שלא לקבע את תעריפי החנייה כפי שמתבצע היום לתעריף המרבי אשר נקבע למחיר החנייה הארצי, מוצע כי תבוטל סמכות השרים לקביעת מחיר מרבי, כך שהמילה מרבי בסעיף קטן ג' תמחק ותיוותר לשרים הסמכות לקביעת מחיר להסדר החנייה הארצי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
למה זה נשאר לשרים? אם אתם מעבירים סמכות לרשויות המקומיות, למה בכלל המילה שרים צריכה להישאר שם? אם הם לא רלוונטיים, למה בכלל צריך לתת סמכות לוועדת שרים?
דניאל מלצר
¶
- - תיקון של חוק עזר עירוני או חקיקת חוק עזר עירוני, דורשת אישור של משרד הפנים, של שר או שרת הפנים. לכן נדרש פה גם האישור. אנחנו רוצים להעביר את הסמכות לרשות המקומית. זו התיקון. אם ואין חוק עזר עירוני קבוע, יצטרכו להתכנס למקסימום הארצי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
דרך אגב, ראש עיריית תל אביב מסכים רק אם מספר התושבים באותו אזור אינו עולה על מספר התושבים שנקבע על ידי מפקחת משרד התחבורה. לא בטוח שהוא יאהב את הסעיף הזה. אבל מצביעי תל אביב הן לא המצביעים שלנו, תאמינו לי, שינקמו בהם. אנחנו בעד.
דניאל מלצר
¶
כמו שאמרתי קודם: יש מחסור משמעותי מאוד בחניות באזורי ביקוש. היום יש אפשרות לראשות מקומית לתת שם חנייה בחינם. אנחנו חושבים שלתת משאב ציבורי במחסור בחינם – זו טעות.
(היו"ר ניר אורבך, 19:47)
אופיר כץ (הליכוד)
¶
סליחה, המשאב הציבורי הזה, ואני חוזר על זה בפעם החמישית, הוא נכון לתל אביב. בדקתם אם המשאב הציבורי הזה חסר במעלות או בקרית גת?
דניאל מלצר
¶
שוב, את הגבלת המקומות שאפשר לתת בחינם – המפקח על התעבורה קובע בעתיד. הוא יכול לקבוע במקום שבו אין ביקוש.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אם אתה רוצה עוד סמכות, למה בכלל צריך את הסדר החנייה הארצי? זו כל השאלה. אם אתה רוצה להעביר סמכות – תבטל את כל הסדר החנייה הארצי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתן לך דוגמה: תל אביב לא יכולה לקבוע את תל אביב כאזור. זה צריך להיות לפי המפקח על תעבורה שקובע אזור.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
איתן, סעיף נוסף, יש רשויות שמאפשרות חנייה ללא תשלום. והם מבטלים את הסמכות הזאת לראש העיר. למה? כתוב בחוק: יש בעיה של ביקוש - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
היום רשויות מקומיות מסוימות קובעות אזורים נרחבים משטחן כאזורים שבהם רשאים תושבי הרשות לחנות את רכבם בלא תשלום אגרת חנייה לפי חוק העזר שהרשות התקינה בשל היותם תושבי הרשות. מוצע לתקן את הפקודה כך שתושבי הרשות המקומית לא יהיו רשאים לחנות בלא תשלום בכל שטח הרשות המקומית רק מתוקף מגוריהם בה.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת פינדרוס, אני ממשיך.
(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן)
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
- - - רק לכספים. בכספים לא סופרים אתכם. יש שם שר אוצר. לא סופר אתכם. בכלכלה עוד - - - רק כספים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אומר לך למה – כי בכלכלה הוא יזרוק את זה מכל המדרגות, בכספים הוא יעביר את זה, כי משרד האוצר רוצה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כל תושבי תל אביב יקללו אתכם. אתם חייבים להעביר את זה. אני בעד, אני אומר לך, חייבים להעביר את זה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מסכם, נושא 17 סעיף 56 (18) ו- (20), מומלץ להעביר לוועדת כלכלה. נעשה על זה הצבעה. נושא 18 סעיף 58. פקודת הקרקעות. אקרא במהירות את פירוט הנושא ואחר כך את ההערה של הייעוץ המשפטי:
מוצע לתקן את סעיף 22(2ב) לפקודת הקרקעות במטרה להקנות פטור משימוע בעת הפקעת מקרקעין שחלה עליהם תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, שהתקבלה החלטה על אישורה, המייעדת את אותם מקרקעין לצורך ציבורי שהוא דרך, וזאת כאשר ההרשאה להפקעה – אכן נעשתה פה עבודה – ניתנה לחברות ממשלתיות שהן זרוע ביצוע של הממשלה בתחום התחבורה. בהתאם לכך, מוצע להרחיב את הפטור כאמור כך שיחול גם על חברת נתיבי איילון בערבון מוגבל וחברת חוצה ישראל בערבון מוגבל.
היו"ר ניר אורבך
¶
זה היה הפירוט של הנושא, נושא 18 סעיף 58. עכשיו אני קורא את ההערה של הייעוץ המשפטי: לא ברור מדוע תיקון מסוג זה נכלל בהצעת חוק ההסדרים. מאז תיקון פקודת הקרקעות בהליך רגיל בוועדת הכספים ניתן היה להביא את התיקון האמור מאז בהליך רגיל.
הוועדה המומלצת להעביר אליה זאת ועדת כלכלה, בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה המשמעות לגבי אנשים שגרים ליד המקומות האלה שצריכים את ההפקעות האלה? או שיש להם עסקים שם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
זאת הבעיה של החוק הזה, שאתה בטוח שעוד דנים על החנייה, ובינתיים כבר עברו להפקעות. אתה מבין? ואחרי זה עוד אומרים לי שיהיה דיון. מה הבעיה? יש דיון.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תשמע, בדיון פה היום היו יושב-ראש וועדה, יושבת-ראש הקואליציה, סגן יושב-ראש הקואליציה וסגן השר – וכולכם ביחד לא יכולים להזיז משפט אחד מכל הספר הזה.
אביר קארה (ימינה)
¶
את הוויכוחים שלנו אנחנו עשינו שבוע שעבר. איפה היית? איזה ויכוחים הלכו שבוע שעבר.
אביר קארה (ימינה)
¶
אבל פינדרוס, אתה כל כך רוצה להשפיע, אז או שתצטרף לקואליציה או שעד השעה תשע לכו תרשמו שמות - - -
(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, יש קושי לתמלל אותן במדויק)
אביר קארה (ימינה)
¶
אם אתה רוצה להשפיע לפחות על הוועדות, אם אתה רוצה להצביע, אם כל כך אכפת לך, גש בבקשה - - -
אביר קארה (ימינה)
¶
נפתח לכם את המליאה - - - אתם שוב תעמדו בתור - - - תגידו באיזה ועדות אתם רוצים להיות.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מה זה נקרא – בהתאם לכך מוצע להרחיב את הפטור שיחול גם על חברת נתיבי איילון וחברת חוצה ישראל. כי הם חייבים שימוע, לא?
שגית אפיק
¶
בשנת 2010 עבר תיקון מאוד גדול בוועדת הכספים שהתייחס להפקעות, תיקון לפקודת הקרקעות, רכישה לצורכי ציבור. והתיקון הזה בעצם קבע נושאים שונים – כשבונים רכבת, מסילה וכולי, אפשר להפקיע את הקרקעות.
שגית אפיק
¶
הוועדה סברה שהקלות בנושאי שימוע והקלות אחרות יכולות להינתן לממשלה כשמשרד האוצר רוצה לעשות דבר מה או כשמשרד ממשלתי, משרד התחבורה, רוצה לעשות דבר מה; ההקלות האלה יכולות להינתן לממשלה. היא לא סברה שההקלות האלה יכולות להינתן לחברות ממשלתיות שאינן משרד ממשלתי דוגמת החברות שמצוינות כאן כפי ששאלת: חברת נתיבי איילון וחברת חוצה ישראל. לגבי יחס לחברות האלה נקבע הסדר אחר שכאשר הן רוצות להביא תוכניות מסוימות הן צריכות - -
שגית אפיק
¶
- - לקבל את אישורה של ועדת הכספים. ועדת הכספים לאורך השנים סירבה לתת אישור של צ'ק פתוח, אלא ביקשה לבחון את התוכניות, את ההפקעות, את הנושאים. דרך אגב, לפי דעתי גם בימים אלה מונחות בוועדה לפחות בקשה אחת או שתיים להפקעות ביחס לחברות האלה. נכון שיש לנו בקשות כאלה? כן.
שגית אפיק
¶
יש בקשות כאלה על שולחנה של ועדת הכספים. מאז 2010 ועד היום יכלה הממשלה לו סברה שתיקון החקיקה שנעשה בוועדת הכספים היה - -
שגית אפיק
¶
- - פחות מיטבי וצריך לעשות את הפטור משימוע גם ביחס לחברות האלה – ניתן היה להביא את זה בהליך חקיקה רגיל לאורך כל השנים האלה בהן ועדת הכספים דנה בזה אחת לכמה שנים בנושא הזה ואישרה לחברות האלה. זאת הסיבה שבעיני תיקון מהסוג הזה אין לו מקום בחוק הסדרים. אפשר להביא אותו בהליך חקיקה רגיל, הוא מוכר לוועדת הכספים, הוא נדון לאורך השנים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתם מבינים את ההחלטה למה לא למנות חברי ועדה. זה מה שאנחנו עושים פה יומיים. שני ימי לימוד ועיון למה לא למנות חברי ועדה.
אביר קארה (ימינה)
¶
הרב פינדרוס אמר לי שהוא רצה להיות באופוזיציה גם שנה שעברה. הוא אמר לי את זה בחוץ.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
והיום - - - באו"ם.
(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, יש קושי לתמלל אותן במדויק)
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לומר משהו לסגן השר, ואגיד לך כי אני חושב שאתה מפספס פה אולי את הסרט העיקרי: אם כזאת הצעת חוק שרומסת ביד גסה זכויות של אנשים – אני לא נגד הפקעות, הפקעות כשעושים אותן נכון, כשעושים אותן בצורה הנכונה, מפצים את האנשים, זה בסדר. כאן הממשלה נותנת סמכות לחברות בת שלה, כשהממשלה היא גם זאת שמפרנסת אותם אחר כך, היא אומרת להם: תוזילו עליות וכולי. לתת להם אפשרות לכבוש דברים שצריך לטובת עם ישראל כולו, אבל בסוף זה יכול ליפול על העסק שאתה הקמת או שקיבלת אותו בירושה, לא שהשתלטת עליו חלילה או שקנית אותה במיטב כספך והחליטו להעביר כביש שמה. דברים כאלה עוברים לידכם ואתם לא מרגישים.
עם כל הכבוד, שאלת מקודם
¶
איפה היינו בענייני הרגולציה? אתה לפני שבועיים היית אמור סגן שר במשרד ראש הממשלה שאחראי על מימוש הרגולציה. מאז ועד ההצבעה בכנסת הפכת להיות יועץ. זה הכול. שלא ימכרו לך תותים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע, אל תגיד לי מה. כל הסמכויות שיש לך עכשיו עד שתתכנס ועדה להכין חוק בעוד 250 שנה במקרה הטוב, כי לא יתנו את זה ואתה יודע שלא יתנו את זה – הפכת ליועץ. אבל אתה בא לציבור - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אין חובת היוועצות, אין לך חובת היוועצות. אתה לא יכול לאשר או לא לאשר כלום. מה שהיית קודם נשארת היום, רק יש לך תואר יועץ. יש כמה בדיחות על יועצים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אל תמכרו תותים לאנשים. אל תגיד לאנשים שאתה עוזר להם. אתה רוצה לעזור, זה בנפשך, אני יודע, זה בנפשך.
אסי מסינג
¶
ככלל הליכי הפקעה ספציפיים אינם מבוצעים בביקורת ובאישור של ועדה בכנסת. זה החריג. מה שיש כאן זה שמבקשים לתקן את החריג הקיים כאן. ובניגוד שעשוי להשתמע לפחות מפירוט הנושא, לא פוטרים כמובן משימוע, שימוע מתבצע ממי שמפקיעים אותו בהתאם למקובל. יש ועדת הפקעות, והכול מתבצע.
אסי מסינג
¶
תן לי להשלים. התהליך עצמו מתבצע ומעורבים פה גם השרים. השאלה עכשיו האם נדרש גם אישור של ועדה מוועדות הכנסת.
במסגרת התיקון שעבר בשנת 2010 הוחרגו מהצורך באישור החריג הזה של ועדה בכנסת שתי חברות ממשלתיות שהפעילות שלהן היא פעילות דומה למה שמבוצע כרגע. אין צורך להמשיך בהסדר הקיים כאן היום בחקיקה, ומה שמוצע זה לבטל את האישור החריג הזה שנדרש בוועדה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, על כל הפקעה והפקעה יהיה פיקוח הדוק. זה לא תהליך הפקעה כמו שעושים באופן רגיל. הרי אתה יודע את זה?
אסי מסינג
¶
יש הרבה תהליכים שמתבצעים על ידי הממשלה ושההליכים הספציפיים, הפרטניים, הם לא מתקבלים על ידי אישור של ועדה מוועדות הכנסת שזה החריג. מה שקיים היום - - -
אסי מסינג
¶
זה תוקן ב-2010, ואם מאז היה זמן לעשות הליך חקיקה רגיל ולא לבטל היא כמובן – לטעמי לפחות – לא הנמקה לא לקבל את התיקון המוצע כרגע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לכן אנחנו אומרים כל הזמן, אם הייתם הולכים על 25,20 נושאים – יכולתם להגיע, כמו שאמרו פה חברי כנסת אחרים – לאיזשהו דיון ממצה. אבל אתם הולכים ומנסים לבלוע את הכול, לאכול עם 17 כפיות ומי שיאכל את זה בסוף זה המצביעים שלך.
אביר קארה (ימינה)
¶
אני מאוד שמח שאתה צועק פה, אני מאוד שמח שאתה צועק כבר כמה שעות, שסוף סוף יש ממשלה שבאה לעבוד.
אביר קארה (ימינה)
¶
מה הצעקות? מה התלונות שלכם? שאנשים רוצים להעביר מהר הרבה מאוד דברים כדי לשפר את אורח החיים במדינה.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת אשר. תיקון לחוק הנתיבים מהירים, התש"ס-2000. אקראי את פירוט הנושא ואת הערת היועצת המשפטית:
כדי לאפשר את תפעולו של פרויקט הנתיבים המהירים במטרופולין גוש דן, הנמצא בהליכי הקמה, מוצע שבעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר יוסמך להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות לצורך זיהוי רכב החייב וספירת נוסעים בו. כן מוצע לקבוע הוראות להגנה על הפרטיות ואבטחת המידע שהתקבל מהצילומים כאמור; בחניוני "חנה וסע" תהיה לבעל הזיכיון סמכות של רשות תימרור מקומית; תורחב סמכות שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להגביל בתקנות את כניסתם של כלי רכב שאינם ציבוריים לנתיב מהיר; יבוטל האיסור על נסיעה בנתיב מהיר בלא הזדהות והסכם עם בעל הרישיון, ותחת זאת יוטלו דמי גבייה על משתמש בנתיב; עוד מוצע לקצר הליכי הגבייה של בעל הזיכיון ביחס לחוב שלא שולם במועד.
זה פירוט הנושא. הערת הייעוץ המשפטי: מדובר בתיקון מקיף לחוק נתיבים מהירים הכולל מתן סמכויות אכיפה נוספות לגורמים פרטיים. אין לתיקון זיקה לתקציב המדינה.
הוועדה המומלצת להעביר זאת ועדת כלכלה. מישהו רוצה להגיב?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא. מבזבזים את זמננו לריק. לא. אתה מראה את הרצינות שלך כשהדיון על החוקים שמונחים במחלוקת בלי לטעון צדדים לכאן או לכאן. אתה בכלל לא מעלה טיעונים, אתה לא מסביר למה זה כן, אתה בסך הכול עובר על זה כמו בדיל ויעבור – תעבור.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסדר גמור. אתה אומר את זה כבר יומיים שיושבים פה, יומיים מעייפים, זה נחמד. היית צריך להגיד את זה כבר ביום חמישי בבוקר. הדיון המהותי הוא בוועדות ואתה יודע את זה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
פרויקט הנתיבים המהירים במטרופולין גוש דן נמצא בהליכי הקמה, מוצע שבעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מאה אחוז. עכשיו זה בתוך המטרופולין. ואז אתה כותב שתורחב סמכות שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להגביל בתקנות כניסתם של כלי רכב שאינם ציבוריים לנתיב מהיר. למה?
דניאל מלצר
¶
כן, אני אתייחס. הנתיבים המהירים בסעיף הזה מדברים על שלושה פרויקטים: על הנתיבים המהירים שכבר היום בבנייה; כבישים 2 ו-20 ועל כביש 5. לא מדובר על כל נתיבי התחבורה הציבורית. מדובר על נתיבים מהירים כמו בשפירים.
דניאל מלצר
¶
נכון. אלה בעצם כניסות לתל אביב. מדובר על כניסה מצפון על כביש 2 מנתניה, מראשון לציון דרומה על כביש 20, וכביש 5 מאזור פתח תקווה ומזרחה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
למה אתה רוצה להגביל; למה אתה נותן לשרת התחבורה והבטיחות יכולת להגביל את כניסתם של כלי רכב שאינם ציבוריים?
דניאל מלצר
¶
היום מודל ההפעלה של הפרויקטים האלה הוא כזה שהמפעיל נותן שאטל חינם מאזורי חנה וסע לתוך המטרופולין. היום צריך להסמיך את שרת התחבורה, לאפשר לה, במידה ויש מספיק תעבורה של שאטלים ושל אוטובוסים ציבוריים למנוע כניסה של רכב פרטי. בשביל זה צריך תיקון בחקיקה בחוק נתיבים מהירים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, שנייה. אתה מדבר על כל הכניסות למטרופולין גוש דן, שזה מרכז הארץ. אתה מדבר על כל הכניסות, מהצפון כביש 2, מהדרום אזור ראשון.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
זאת לא הגבלה של כל הכניסה, מדובר על נתיב אחד. זה הנתיב עצמו, הנתיב המהיר.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, הנתיב המהיר – אתה רוצה עכשיו להגביל. אתה רוצה עכשיו שאנשי הפריפריה שבאים למטרופולין הם ייסעו – במה שאתם קוראים – בכל הגודש. הם ייסעו בנתיבים הלא מהירים, שרת התחבורה תוכל להגביל את זה. הם יוכלו לחנות אמנם ולנסוע עם השאטלים בחינם. אבל אם נגיד הם באים לטיפול רפואי או באים למקום שהם צריכים את הרכב איתם כי אחרי זה קשה להם לעלות לאוטובוס, להחליף עוד פעם וכולי, והם נוסעים עם רכב פרטי עד לשם. אתה אומר שהם ישתרכו בתורים, ושהם ישתרכו בפקקים, ולשרת התחבורה תהיה אפשרות להרחיב את הסמכויות שלה, והיא תוכל להגביל, שאנשי הפריפריה לא יוכלו להיכנס דרך הנתיב המהיר, אלא יעמדו בפקקים. איפה ההיגיון החברתי בזה?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, פרויקט מס' 1, באו דרך לטרון, עלו על כביש 1, ורוצים להיכנס בנתיב המהיר לתל אביב.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
הם צריכים לשלם את מה שהם ישלמו. אבל הם רוצים להגיע לאיכילוב, כי הם רוצים לקבל שם טיפול ייחודי, דווקא במטרופולין גוש דן. הם לא יכולים להשתמש בנתיב המהיר כי אתה תגיד לשרת התחבורה: תשמעי, תגבילי את הרכבים הפרטיים והם לא יוכלו להיכנס. למה? למה להערים עוד קשיים על אנשי הפריפריה שבאים למטרופולין גוש דן?
דניאל מלצר
¶
המטרה היא בסוף לייצר בנתיבים האלה עדיפות לשאטלים ולתחבורה ציבורית ולנסיעה משותפת – קארפול.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בקיצור – אין תשובה. זה עוד סעיף שמגבילים את הפריפריה מלהיכנס למרכז הארץ. במקום לקצר את היכולת של הפריפריה ולהפוך את הפריפריה למרכז הארץ, פה מגבילים אותם ואומרים להם: תעמדו בתורים, תעמדו בפקקים, הכול בסדר. הלאה.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר הכנסת אבי מעוז, תודה רבה. למעשה כל פרק י': תחבורה עובר לוועדת כלכלה אחרי שנצביע פה. הגענו אמנם לפרק י"א: אנרגיה.
היו"ר ניר אורבך
¶
- - - מישהו מהאוצר שיגיע לדבר גם על אנרגיה. אנחנו עוברים כרגע לפרק י"ג. נחזור עוד מעט לפרק י"ב. פרק י"ג: רישוי עסקים. נושא 26 סעיפים 69-75. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018; חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012. אקרא את פירוט הנושא ואחר כך את עמדת הייעוץ המשפטי:
הפיכת הוועדה המייעצת לאסדרה שנכנסה לחוק לפני כשלוש שנים אולם טרם הוקמה לוועדה לאסדרה, וכן שינוי הרכב הוועדה, כך שמלבד הגורם המקצועי לרישוי הרלוונטי יהיו כלולים בה נציגי משרד ראש הממשלה, אוצר, משפטים ועוד. יושב-ראש הוועדה יהיה עובד רשות הרגולציה. הוועדה לאסדרה תוכל לרכוש שירותי ייעוץ חיצוניים בתחומים שונים. מוצע להעביר סמכויות שעניינן קביעת תנאים ברישיון עסק מהרגולטור המקצועי הרלוונטי לשר הממונה על הרגולציה.
הוועדה לאסדרה – שבה יש כל פעם נציג אחד בלבד שהוא גורם מקצועי רלוונטי – היא המציעה את המפרטים. עם זאת, נקבע מנגנון שמאפשר לרגולטור המקצועי להביא את הנושא להכרעת הממשלה. מוצע לקבוע שיקולים שיש להתחשב בהם בקביעה או שינוי של מפרט – בין היתר – מיפוי סיכונים וחלופות התמודדות, עלויות יישום, השגת מטרת הרישוי באמצעי שעלותו נמוכה יותר, סטנדרטים מקובלים ב – OECD.
מתן סמכות לוועדה לאסדרה לבטל תנאי ברישיון שלא ניתן בדרך של קביעה בחיקוק, וכן לפקח על התאמת רישיונות למפרטים בין היתר באמצעות בדיקת השגות שמוגשות על תנאי רישיון ודרישות לתיקון ליקויים של הרגולטורים. הסמכות לקבוע לאילו עסקים יש לקבוע מפרט אחיד ואילו עסקים ניתן לפטור מקביעת מפרט תעבור מהרגולטורים המקצועיים הרלוונטיים לוועדה לאסדרה בהסכמת הרגולטורים.
רשות רישוי מקומית לא תוכל לקבוע תנאי ברישיון החורג מהוראות המפרט האחיד. ביטול סעיפים בחוק רישוי עסקים שמתייחסים לתנאים פרטניים לרישוי עסקים ונחקקו בהצעות חוק פרטיות; ביטול סעיף החוק הקובע לוחות זמנים מקסימליים לפרסום המפרטים האחידים שטרם פורסמו. הארכת התקופה להסדרת עסקים הפועלים כיום ללא רישיון בארבע שנים נוספות – כך שבמהלך תקופה זו עסק שפועל כיום ללא רישיון יוכל להסדיר רישיון בהליך מקוצר.
זה פירוט הנושא, הערת הייעוץ המשפטי: זו דוגמא לחקיקה שנחקקה בחוק ההסדרים לפני שלוש שנים אך טרם יושמה ועתה מוצע לתקנה שוב בחוק הסדרים. התיקון מורכב, ההסדרים המוצעים לא מספיק מגובשים וקוהרנטיים ומעוררים שאלות רבות, אפילו ברמת ההתנהלות מעשית. נדרש דיון מעמיק בהליך חקיקה רגיל. מומלץ לפצל. כמו כן, ההצעה כוללת ביטול חקיקה פרטית בנושאי רישוי עסקים.
הוועדה המומלצת להעברה היא פנים והגנת הסביבה. בבקשה, מי רוצה להגיב?
מעיין ספיבק
¶
כן. מעיין ספיבק מאגף תקציבים. אשמח לומר כמה מילים על מצב המפרטים ודרישות מרישוי עסקים ואחר כך לעמוד על כמה אי דיוקים בפירוט פה שנכתב לוועדה.
מפרט הוא המסמך שמרכז את כלל הדרישות שהרגולטורים דורשים מעסק על מנת לקבל רישיון עסק. כיום קיימות במפרטים אלפי דרישות מעסקים, במסמכים שמגיעים לעשרות רבות של עמודים, שלא עוברים תהליכי בחינה, שיש בהם פירוט נרחב מאוד של הדרישות, לדוגמה, כולל רוחב של כיור, כולל לאן דלת צריכה להיפתח. קיימות הרבה פעמים סתירות. המפרטים נקבעים בנפרד על ידי הרגולטורים השונים, כך שבאמת הרבה פעמים יש גם סתירות וגם חוסר אפקטיביות בדרישות. כאשר גם כל תחום רישוי עסקים אין לגביו פיתוח של מומחיות ומקצועיות בממשלה, ונכון לטייב ולמקצע את הממשק בין הרגולטורים לבין התחום העסקי כי יש לנושא השפעה משמעותית מאוד על המגזר העסקי. לכן מוצע שתהיה ועדה מאסדרת לרישוי עסקים שזאת תהיה השגרה והעבודה שלה, ובאופן קבוע, כל נותני האישורים יהיו רלוונטיים ויהיו בתוך הדיונים שרלוונטיים למפרטים שלהם.
כמו שאמרתי, אני רוצה לעמוד על כמה אי דיוקים; דבר ראשון, כתוב עבור הוועדה שבוועדה לאסדרה יש כל פעם נציג אחד בלבד שהוא הגורם המקצועי – בוועדה יש שני נציגים. בכל פעם שיש נושא שרלוונטי להם ומעבר לזה, הוועדה היא לא זו שמציעה את המפרטים אלא יש הזדמנות לנותן האישור להציע הוא את הטיוטה. וכמו שאמר פעם אדם חכם: בעל הטיוטה הוא בעל הדעה. אנחנו מאפשרים לנותני האישור אלה שיוזמים את זה. מעבר לזה, כתוב פה: הסמכות לקבוע אילו עסקים יש עבורם מרפט אחיד ואילו אין – שימו לב בבקשה שנדרשת הסכמת הרגולטורים. המשמעות היא שככל שהרגולטור לא מסכים שנכון לפטור ממפרט אחיד אז אין פטור ממפרט אחיד. ובאשר להערות הוועדה לגבי העובדה שהרפורמה טרם יושמה, אני רוצה לדייק ולהגיד שהרפורמה קבעה שנותני האישור צריכים לפרסם מפרטים. ובאמת מאז הרפורמה פורסמו מעל 70 מפרטים. אנחנו כבר רואים שבמפרטים האלה יש כמו שתיארתי קודם – פירוט אינסופי, והעלויות הגבוהות מאוד שמושתות על העסקים וההיעדר של כל בחינה של החלופות שניתן לדרוש מעסקים במקום החלופות שאכן דורשים מהם.
ככל שיש שאלות, כמובן, אני חושבת שאנחנו יודעים די טוב איך אמורה הוועדה הזאת לעבוד. אז ככל שיש שאלות שעולות והתיקון לא מספק, נשמח לענות על הכול.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני עכשיו אקרא את כל הפרק שעוסק באנרגיה. את תתייחסי לכל סעיף ואחרי זה מי שירצה להתייחס יוכל גם הוא. למעט נושא 23. אקריא ברצף את נושאים 22,21,20 . נושא 20 מספר סעיפים 60-61, תיקון לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011. פירוט הנושא: תיקון לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, כך שמפעיל מיתקן תעשייתי שהוא תחנת כוח בתל אביב – רידינג ד' – יהיה רשאי להמשיך להשתמש באסבסט פריך שהותקן לצורך בידוד תרמי, בכפוף להגשת אישור שנתי של בעל רישיון לניהול המערכת למשרד להגנת הסביבה, לפיו אי שימוש באסבסט כאמור יגרום לפגיעה באמינות אספקת חשמל לגוש דן. החל משנת 2028 יהיה צורך גם באישור שר האנרגיה לכך. התקופה המותרת לשימוש באסבסט פריך במיתקן תעשייתי לפי החוק הקיים מסתיימת באוגוסט 2021. כלומר כבר הסתיימה. מרגע שיודיע בעל הרישיון לניהול המערכת כי אין עוד צורך באסבסט, יסיר מפעיל המיתקן את האסבסט ויטמינו בהתאם לחוק תוך שנתיים מיום ההודעה. זה פירוט הנושא.
הערת הייעוץ המשפטי
¶
מדובר בתיקון רטרואקטיבי שתחולתו מאוגוסט 2021 שהיה המועד האחרון להסרת אסבסט פריך ממפעלי תעשיה. אין קשר לתקציב. הוועדה המומלצת להעברה היא פנים והגנת הסביבה.
אקריא כעת גם את הנושאים הבאים שקשורים. נושא 21, מס' סעיף 62 – 63 תיקון לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. פירוט הנושא: שינוי הגדרת ה"תעריפים" בחוק משק הגז כך שתכלול כל תשלום שמשולם לבעל רישיון לפי החוק על ידי צרכן, ספק גז טבעי או בעל רישיון אחר, כולל עבור פעולות שעל בעל רישיון לבצע לפי החוק כגון שירותי תשתית ופיתוח.
הסדרת פיצוי לבעלי מקרקעין שנפגעו שלא בדרך של הפקעה על ידי תכנית מתאר ארצית, במצב שבו אין בעל רישיון שהתוכנית נועדה למתקניו. לפי התיקון, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ, תפצה את בעלי המקרקעין; המועצה לענייני גז טבעי תוסמך לשנות תעריף שנקבע במכרז להענקת רישיון חלוקה אם הרישיון ניתן עד ה-31.12.2016 כולל לבטל את התעריף; הוספת עיצומים כספיים בשל הפרת ההוראות החדשות שיתווספו לחוק כאמור. זה פירוט הנושא.
הערת היועצת המשפטית
¶
מדובר באסופה של תיקונים שאין קשר בינם ובין תקציב המדינה, ולא ברור מדוע נכללו בהצעת חוק ההסדרים. הוועדה המומלצת להעברה היא ועדת הכלכלה.
נושא 22, מס' סעיף 64 תיקון לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. פירוט הנושא: תיקון הגדרת "תשתיות לאומיות" כך שיתווספו אליה גם מתקני אגירה, מיתקני מיתוג לחשמל והשנאה לחשמל ובלבד שמספר התכניות שיוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות – ות"ל – למתקני השנאה לא יעלה על עשר תכניות. תוספת מיתקן אגירה ומיתקן אגרו-וולטאי כך שניתן יהיה לקדם תכנית מתאר ארצית שניתן יהיה להוציא מכוחה היתרי בניה למתקנים אלה.
הערות הייעוץ המשפטי
¶
אין קשר לתקציב. התיקון אינו מורכב, אך החלק הנוגע למתקני מיתוג והשנאה מעורר שאלות מבחינה סביבתית. מכל מקום לא ברור מדוע מובא כחלק מחוק הסדרים. הוועדה המומלצת להעברה היא ועדת פנים והגנת הסביבה.
נושא 23 כבר דנו. שני, בבקשה, התייחסות שלך.
שני מנדל
¶
אתחיל מהנושא הראשון שהקראת, האסבסט. לנו יש תחנת כוח ברדינג, בגוש דן, שהייתה אמורה להיות מוכפלת. חברת החשמל עד החלטת הממשלה הזו תכננה תחנת כוח בהספק של 900 מגה וואט במקום 450 שנמצאת שם היום. בגלל אישור תוכנית שדה דב והמורכבות לאשר תחנת כוח בסמיכות כל כך גבוהה למקום מגורים, כשהתחילו לתכנן היה שם את שדה דב כשדה תעופה, עשינו תוכנית חירום לגוש דן. היום יש לנו פקקים בכניסה לגוש דן לא רק במכוניות אלא גם בחשמל. אנחנו לא מצליחים להזרים חשמל מהדרום, באנרגיות מתחדשות הרבה פעמים, לתוך תל אביב. ולכן מה שבחרנו לעשות זה תוכנית חירום להספקת חשמל. התוכנית כוללת כמה דברים: אחד, והכי חשוב, זה פתרון הולכת חשמל לגוש דן ואז ייצור - - - בתוך תל אביב, זאת אומרת גם אגירה לתל אביב וגם - - - בתוך גוש דן כדי שתוכל לספק את החשמל.
כדי לאפשר גם לפתרון הולכה וגם לפתרון הייצור להתממש, אנחנו עדיין צריכים איתור בגוש דן, ברדינג, עד שפתרון ההולכה, פתרון - - -. ולכן אנחנו צריכים את - - - בתחנת הכוח רדינג. כמו שכתבה היועצת המשפטית, ההיתר להשתמש ברדינג בגלל האסבסט פג ביולי 2021. אנחנו מבקשים הארכה, והארכה לא רק לזמן של עד סוף שנה, אלא עד - - -. קראנו לזה גם תוכנית חירום, שבאמת תאשר את ההשלמה של הספקת חשמל לגוש דן, בגלל כל החשיבות של זה. כדי לאפשר תחבורה חשמלית, כדי לאפשר בנייה של עוד יחידות דיור, ובאמת לספק את הספקת החשמל לגוש דן.
דבר שני, אנחנו מבקשים שינויים בחוק משק הגז הטבעי. אנחנו לא - - - לניתוח של הייעוץ המשפטי - - -
שני מנדל
¶
כן, עברתי לסעיף השני. לפיתוח של משק הגז הטבעי יש חשיבות כלכלית גבוהה מאוד. חיבור מפעלים וצרכנים לגז שתאפשר להפחית זיהום האוויר באופן חד, וגם מאפשר להם להיות - - - מבחינה כלכלית, השימוש בגז טבעי מוריד באופן חד את עלויות האנרגיה. ולכן אנחנו סבורים שהשינויים כאן שמאפשרים גם הגדרת תעריפים, שינויים בתעריף מקלים את הפיקוח על - - - הגז. ולכן יש להם חשיבות.
אני עוברת ל- - -. בנוגע להקלות, כדי לאשר כניסה מאסיבית של אנרגיות מתחדשות צריכים להקל גם בדברים שקשורים לחוקים, בעיקר בחוק התכנון והבנייה, שנהיה יכולים לאשר גם מתקני השנאה, כדי שנוכל להוליך את כל החשמל הזה שמיוצר במקומות שונים בארץ. כרגע הוא בעיקר בדרום, אנחנו רוצים שגם יהיה יותר קרוב למקום הצריכה. וכדי להכניס לאזורי הביקוש, אנחנו חייבים מתקני חשמל. מה שהצעת ההחלטה פה - - - מאפשר להכניס אותו לות"ל כמשהו נוסף. גם הקפידו איתנו שזה רק ישתקף בתוכניות, שלא יהיה כולם בות"ל. אבל כדי לאשר עוד ועדה שתוכל לבחון את הדברים ובאמת להקל על אישור התשתיות, ביקשנו לתקן את החוק באופן הזה. על - - - כבר דיברנו בצוהריים, יש חשיבות גדולה מאוד. אם אנחנו רוצים לעבוד עם תשתיות בין-לאומיות בישראל, ולהפחית גם גזי חממה, וזיהום אוויר, ולהכניס יותר אנרגיות מתחדשות ולהוזיל מחירים, אנחנו נהיה חייבים להסיר חסמים. אחד מהם זה גם היטל השבחה. זהו. אשמח לענות על כל שאלה שיש בשמחה רבה.
שני מנדל
¶
כן. אני אומרת שיש לזה קשר ישיר לפיתוח הכלכלי. כשאנחנו מאפשרים למפעלים ולצרכני אנרגיה להתחבר לרשת הגז הטבעי, אנחנו גם מאפשרים להם להפחית בזיהום אוויר שהוא חשוב מאוד, מעבר ממזוט או גפ"ם לגז טבעי מפחית בחדות את זיהום האוויר שאנחנו נושמים ופוגע בנו, גם בגזי החממה. ומצד שני, מאפשר להם להיות תחרותיים ולהוזיל להם את עלויות האנרגיה, ולכן יש להם חשיבות.
כשאנו מאפשרים למפעלים לתכנן אנרגיה - - - גם בתי חולים, להתחבר לרשת הגז הטבעי, אנחנו מאפשרים להם להוריד בחדות את זיהום האוויר שאנחנו נושמים, ואנחנו מסייעים להם להפחית בעלויות האנרגיה שלהם. ולכן יש פה קשר ישיר לפיתוח כלכלי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תראה, אדוני היושב-ראש, באמת אני מתחבר מאוד למה שכתבה פה היועצת המשפטית. מדובר באסופה – בסעיף הזה – של תיקונים שאין קשר בינם לבין תקציב המדינה ולא ברור מדוע נכללו בהצעת חוק ההסדרים. כל ההסברים של הגברת המלומדת למה זה קשור לפיתוח כלכלי, של בתי חולים וכדומה, זה בסדר גמור, אבל אפשר להעביר את זה להליך חקיקה רגיל. אותו דבר לגבי הנושא הקודם: רוצים עכשיו אישור רטרואקטיבי מאוגוסט 21'. ומה קורה עד עכשיו? נגיד שלא ניתן את האישור הזה – מה יקרה? אם זה לא יעבור בחוק ההסדרים, אז מה יקרה? כמו שהסתדרנו עד עכשיו, אז יסתדרו עוד חצי שנה. תעבירו את זה להליך חקיקה רגיל ותגמרו עם זה בהליך חקיקה רגיל. למה להעמיס על חוק ההסדרים עוד נושאים ועוד נושאים שאפשר להעביר אותם בהליכי חקיקה רגילים? הנושאים האלה יגזלו את הזמן של כולנו. במקום שנעסוק באמת בחוק ההסדרים, בנושאים שאנחנו אמורים לעסוק בהם שהם משלימים לתוכנית הכלכלית, שהיא מחוברת לחוק התקציב, מעמיסים על זה כל מיני נושאים שאפשר להעביר אותם בהליך חקיקה רגיל והכנסת הזאת תוכל לקיים את תפקידה ולהעביר את החוקים הרגילים.
יש פה אסופה של נושאים שאנחנו עושים מעקף לוועדת כספים, ואנחנו מעבירים את זה לוועדת הכלכלה, או שאנחנו מעבירים – הגדרת תשתיות לאומיות לוועדת הפנים והגנת הסביבה. ואפשר לעשות בכל הדברים האלה הליך חקיקה רגיל, לא צריך להעמיס על חוק ההסדרים שגם כך הוא עמוס מאוד והוא יצריך מכולנו הרבה שעות עבודה, וכולנו מתכוונים להשקיע בזה את שעות העבודה כדי שנדע באמת שאנחנו עושים דבר שהוא לטובת האזרחים בסופו של דבר. אז לא צריך להעמיס עכשיו כל מיני חוקים שהם לא קשורים לטובת האזרחים ולא הצליחו להעביר את זה עד עכשיו או לא רצו להעביר את זה עד עכשיו או שלא הייתה אפשרות להעביר את זה עד עכשיו. בבקשה – תיקחו את מה שלא צריך, תוציאו את זה מחוק ההסדרים ונעביר את זה להליך חקיקה רגיל ונתעמק בזה כשיגיע הזמן להתעמק בזה. תודה.
שני מנדל-לאופר
¶
אשמח. אחד, לגבי הדחיפות גם באזבסט, אם התיקון לא יעבור אז לא יהיה אפשר להשתמש בתחנת הכוח רידינג. וזו בעיה – לא יהיה חשמל. תחנת הכוח רידינג היא תחנה שעובדת. היא ישנה, היא לא יעילה, אבל היא עובדת בשליש משעות השנה כי פשוט אי-אפשר להכניס חשמל לתל אביב. כרגע עוברים על החוק ולכן הדחיפות.
אנחנו נהיה חייבים לתקן את החוק גם כדי להעביר וליישם את התוכנית של הפקת חשמל לגוש דן עם פתרון ההולכה. זה לגבי הדחיפות.
שני מנדל-לאופר
¶
כרגע אנחנו צריכים לתקן את חוק האזבסט. לו היינו יכולים להעביר תיקוני חקיקה זה היה מתקבל וזה מובן. עכשיו אפשר ולכן הדחיפות.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר, זה דחוף אבל בהליך רגיל אין שום בעיה. זה דחוף – תעבירו את זה בהליך חקיקה רגיל, אין שום בעיה. למה בחוק ההסדרים? דחוף בהליך חקיקה רגיל.
שני מנדל-לאופר
¶
גם הרפורמה, גם - - - חשמל גוש דן וגם חוק האזבסט הוא רלוונטי אליו. - - - חבילה - - - שגם אמורה לעשות תוכנית לאספקת החשמל לגוש דן ותכנון - - - וקידום תשתיות, זה גם חלק מהמהלך הזה. זה באמת הפתרון של - - - ואי-אפשר לעשות את זה בנפרד. עכשיו צריכים לתכנן את - - - עכשיו צריכים לתת פתרון להולכה וליישם אותו ולכן גם החשיבות הגדולה.
לגבי משק הגז, יש לזה דחיפות. יש לזה גם חשיבות כלכלית והקשר בין התקציב לבין זה – שוב אני אומרת, לפיתוח כלכלי יש חשיבות גם לתקציב וזה חלק - - - בחוק ההסדרים.
היו"ר ניר אורבך
¶
- - עבודות פיתוח בתכנית למגורים. מספר סעיף 78-76, תיקון לפקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות. פרוט הנושא: הסמכת רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לבצע עבודות פיתוח במגרשים המשווקים על ידיהם במקום הרשויות המקומיות. לפי הנטען, מדובר בהסרת חסם המעכב קידום פתרונות דיור.
הערת הייעוץ המשפטי
¶
מדובר בניסיון נוסף לקדם הצעה זו, לאחר שהוגשה בנוסח זהה בהצעת חוק התכנית הכלכלית בשנת 2018 ופוצלה מהותית על ידי ועדת הפנים בשל מורכבותה וחוסר בשלותה. הוועדה המומלצת להעברה היא ועדת הפנים והגנת הסביבה.
מי מעוניין להתייחס? חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. נושא 27, סעיף 78-76.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני מתייחס למה שהקראת בהערה של הייעוץ המשפטי. כתוב אצלי: סוכם עם יושב-ראש הכנסת שהצעה זו תפוצל פיצול מהותי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אמרתי שרוב החוקים פה טובים, רק הדיון לא ענייני. אני אומר לכם בכנות, רוב החוקים פה טובים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
חבר הכנסת פינדרוס, השאלה היא למה זה מופיע בחוק ההסדרים. אמנם, לפי הנטען בהסרת חסם המעכב קידום פתרונות דיור – הייתי מבקש הסבר למה.
יעל לינדנברג
¶
אנחנו נמצאים כיום בתקופה בה אנו רואים את עליית מחירי הדיור ואנחנו מבינים שהפתרון האמיתי והכולל לזה הוא בצד ההיצע. כלומר, אנחנו צריכים לעשות כמה שיותר פעולות כדי להגדיל את היצע הדיור במדינת ישראל.
ההצעה היא חלק ממספר הצעות שאנחנו מביאים בתחום הדיור במסגרת חוק ההסדרים. היא בעצם מאפשרת למשרד השיכון או לרשות מקרקעי ישראל להתחיל ולבצע את עבודות הפיתוח במקום שהרשות המקומית לא מבצעת את עבודות הפיתוח וככה לאפשר שיווק קרקע באופן מהיר ומיידי. שיווק קרקע שהוא הכרחי - - -
יעל לינדנברג
¶
צריך להבין, זה רק במקרים חריגים כשהרשות לא מבצעת בעצמה ואנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים לחכות ובינתיים להקפיא את שיווק הקרקעות. זה משהו הכרחי ואנחנו רואים בו צעד משמעותי בקידום - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
לי יש רק שאלה, אדוני היושב-ראש. אני מקבל עכשיו הודעה ומעניינת אותי התייחסות אם יש. היועץ המשפטי לממשלה גילה הערב כי ראש הממשלה בנט שיקר כאשר הודיע כי הנחה לנקוט בצעדי אכיפה קשים כנגד חולים מאומן שנכנסו לישראל במרמה. לדבריו, ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליט המדינה ובכלל לא על-ידי בנט שבכלל לא מוסמך להכריע בעניין.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
כן, כן. היועץ המשפטי גילה הערב – אני מקריא מאתר "בחדרי חרדים" – שיקר כאשר הודיע כי הנחה לנקוט – אני לא מבין מה קרה לראש הממשלה שלנו, כל הזמן משקר.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
הקראתי מאתר שהוא מאוד אמין בעיניי. השאלה היא האם להיראות מופתע או שכאילו זה בסדר?
פרק ט"ו
¶
תקשורת. נושא 28, סעיפים 80-79 ו-81(2), תיקון לחוק התכנון והבניה, חוק התקשורת. פרוט הנושא: קביעה כי התקנת מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שאורכו אינו עולה על 6 מטרים, ואשר משדר בהספק שידור כפי שייקבע על ידי הממונה לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, וכן התקנת כל ציוד נלווה הנדרש להפעלתו של המתקן, בהיקף ובמידות אשר יקבעו בחוק, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, בהתקיים תנאים מסוימים. ביטול הפטור מהיתר הקיים היום בחוק להתקנת מתקן גישה אלחוטית. מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית ייכלל בהגדרת "תשתית לאומית" כך שהוועדה לתשתיות לאומיות תשמש כוועדת תכנון מקבילה לעניין זה.
הערת הייעוץ המשפטי
¶
התיקון מעט מורכב. הנושא בעל רגישות ציבורית גבוהה ומציע לאפשר התקנת אנטנות סלולריות ללא צורך בהיתר מהרשות המקומית או בפטור מהיתר. אין קשר לתקציב. הוועדה המוסמכת – אני לא יודע אם יש פה הסכמות, אז אני כרגע - - -
היו"ר ניר אורבך
¶
נושא 28. אני תכף אברר לאיזו ועדה זה הולך. מי רוצה להעיר על זה? חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להבין מי לוקח אחריות על הפטור הזה? מי לוקח אחריות על הבעיות הרפואיות שייגרמו כתוצאה מהפטור הזה? האם אתם, חברי הקואליציה שתצביעו בעד זה, אתם לוקחים אחריות על כל הבעיות הרפואיות שייגרמו לאנשים ולתושבים שגרים בסמיכות ממתן פטור להתקנת אנטנות סלולאריות ללא צורך בהיתר מהרשות המקומית?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תקנים על-ידי מי? אם אתה לא זקוק להיתר מהרשות המקומית על המקום הספציפי הזה שאתה רוצה להתקין בו אנטנה סלולארית, אתה גוזר בעיות רפואיות על התושבים שגרים בסביבה. זה נכון שאתה מקל אולי על המחירים הסלולאריים, זה נכון שאתה מקל על חברות הסלולאר. אבל אתה תגרום לבעיות סביבתיות רציניות. אני שואל מי לוקח את האחריות על זה. איפה המשרד להגנת הסביבה? מה, הוא מסכים לדבר הזה? איפה משרד הבריאות? מה זה, לבטל את חובת הבקשה להיתר של הרשות המקומית?
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
בסדר. הנושא עולה. בועז, אתה מעביר את זה בחוק ההסדרים, אתה מעביר את זה עם דיון פחות מאשר בהליך חקיקה רגיל, אתה נותן פה פחות זמן לציבור להשיב על זה, פחות זמן לכל אותם ארגונים שדואגים - - - ואתה רוצה להעביר את זה בחוק ההסדרים שכולנו מסכימים שהוא חוק - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
יש משהו שהסכמתם להעביר בחוק ההסדרים? ככה עשיתם איזה הליך חקיקה של משהו שאפשר להעביר בהסדרים? לשאלתכם לגבי אחריות, אנחנו בהחלט קואליציה שלוקחת אחריות. אם זאת השאלה, אנחנו לוקחים אחריות בשמחה רבה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
טוב ששאלת, אביר, כי יש פה סעיפים שהסכמנו עליהם בבוקר לעומתכם שלא מצאתם סעיף אחד להוציא אותו.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אמיר קארה
¶
אני יושב פה כבר שעתיים ודבר אחד לא העברתם ככה. כל ההערות שלכם אותו דבר, אין תוכן.
ספיר איפרגן
¶
ראשית אציין כי הרפורמה המוצעת לא משנה כלל את התקנים הבריאותיים הנדרשים. כלומר, כיום הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה הוא זה שנותן את האישור וגם עם יישום הרפורמה הוא עדיין ייתן את האישור. את זה חשוב לי להדגיש. שנית אציין - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
נכון. בוועדה המקומית גם יש עוד מומחה ויש עוד אוזן ויש עוד ען שרואה את התיק הזה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
חברי מלכיאלי היה בוועדה מקומית 10 שנים והיה צריך לבוא להסביר לנו שזה לא מסוכן.
ספיר איפרגן
¶
אשמח להשלים, כבוד חברי הכנסת הנכבדים. ראשית, אני באמת רוצה להדגיש שעל-פי גורמי המקצוע לא קיים סיכון לחשיפה לקרינה בלתי מייננת. אני אגיד יותר מזה, גם מבחינת תקן מחמיר, למעשה - - - נקבע על-ידי משרד הבריאות ונאכף על-ידי הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.
אני אגיד בנוסף שעל-פי גורמי המקצוע, ריבוי אתרי שידור מצמצם את - - - הקרינה - - - כשיש מעט אתרים – היום, מאוד מאוד קשה להקים אתרים סלולאריים בגלל יחסי הציבור רעים מאוד. זה גורם לכך שתשתיות הסלולאר בישראל הן במקום לא טוב בהשוואה לדירוגים בין לאומיים ובוודאי לא בהשוואה למדינות מתקדמות - - -
הרפורמה שאנחנו מציעים לא משנה בכלל רגולציה - - - בריאותית או בטיחותית אלא רק בירוקרטיה - - - פריסת אתרי דור 5 - - -
ספיר איפרגן
¶
תשתיות דור 5 הן תשתיות שלמעשה הארכיטקטורה שלהן - - - על הרבה מאוד אתרים קטנים בהספק נמוך ולכן יישום הרפורמה רק יקטין את החשיפה לקרינה בלתי מייננת וכאמור, וכך - - - היום - - - בישראל הוא מחמיר מאוד ואין לנו שום כוונה לשנות את זה.
היו"ר ניר אורבך
¶
תודה רבה.
אני מעדכן שהוועדה שאנחנו ממליצים להעביר אליה היא ועדת ה פנים והגנת הסביבה.
היו"ר ניר אורבך
¶
- - - אני לא אהפוך שולחן. הכול בסדר, הכול בסדר. מותר לי לענות לו? שהוא שאל – אני עניתי לו.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו עוברים לנושא 31, פרק ט"ז: שירות מידע פיננסי. סעיפים 85-84. מדובר על חוק חדש – תיקונים עקיפים לחוק ניירות ערך, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, חוק נתוני אשראי.
תיקוני החקיקה המוצעים נועדו לקבוע הסדר מקיף שיאפשר השוואת עלויות בין גופים פיננסיים שונים במטרה להסיר חסמים למעבר בין ספקים פיננסיים שונים, לקבל ייעוץ פיננסי על בסיס מידע פיננסי פרטני, וליצור תחרות בין הגופים הפיננסיים שתביא להוזלת עלויות ללקוח.
מוצע כי תוטל חובה על גופים פיננסיים המחזיקים במידע בנקאי על לקוחות לאפשר לנותני שירות מידע פיננסי – גופים מפוקחים שיקבלו רישיון מרשות ניירות ערך – לקבל, בהסכמת הלקוח, גישה מקוונת למידע הפיננסי אודות הלקוח, בכפוף לסטנדרטים מקובלים ורגולציה ייעודית שתמנע מצב של ניגוד עניינים ופגיעה בפרטיות הלקוח.
כמו כן, מוצע להסדיר את החובות שיוטלו על גופים פיננסיים לעניין פעילותם כמקורות מידע המחזיקים במידע פיננסי על אודות לקוחות, שעל בסיסו ניתן שירות מידע פיננסי על ידי נותני שירות מידע פיננסי. לפי המוצע, רשות ניירות ערך תהיה הרגולטור שיפקח על פעילותם של נותני שירות מידע פיננסי, ובהתאם לכך מוצע לתת לה סמכויות פיקוח ואכיפה.
הערות הייעוץ המשפטי
¶
מדובר בתיקון חקיקה מורכב הכולל למעלה מ-70 סעיפים. התיקון מעלה שאלות משמעותיות הנוגעות לפרטיות לקוחות. בהתחשב בהיקפו, ספק אם ניתן לקיים דיון ראוי במסגרת הזמנים של חוק ההסדרים. מומלץ לפצלו. הוועדה המומלצת להעברה היא ועדת הכלכלה.
מי מעוניין לדבר?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
- - - אין לנו סיבה לומר. בן כה וכה מה שהייעוץ המשפטי אומר זה לא רלוונטי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני ממליץ לייעוץ המשפטי שבפעם הבאה לא לעבוד כל-כך קשה ולעשות עבודה מסודרת, זה בין כה וכה לא רלוונטי. חבל לכם, ישבתם, התאמצתם, עשיתם עבודה - - - לא רלוונטי.
היו"ר ניר אורבך
¶
אל תזלזל בהם כי העבודה לא נעשתה רק להיום והיא נעשתה לפני זה. אנחנו יושבים כבר חודש איתם. אתה מזלזל כל פעם מחדש והזלזול הזה הוא לא לעניין. לא לעניין
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לעמוד בסיכומים שהגענו אליהם עם האופוזיציה. קבענו שהדיון יסתיים ב-21:00 ואז הצבעות. אין לי בעיה להמשיך את זה עוד.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני רוצה לרענן: היה סיכום בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה שיש ימים מסוימים שלא יהיה בהם דיון, לדוגמה, ביום ראשון שלפני ראש השנה אפשר היה לעשות דיון אבל החליטו לא לעשות דיון. עשו דיון ביום חמישי, בצום גדליה, עד 15:00, והיום מהשעה 10:00 עד השעה 21:00. זו ההחלטה. עד אז אני צריך לסיים את הדיון. אני מתנצל, זו לא החלטה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
מה היה הסיכום? הסיכום היה שבעשה 21:00 יסתיים הדיון? או שהסיכום היה שהצבעות לא לפני 21:00.
היו"ר ניר אורבך
¶
חבר'ה, אני עכשיו בלחץ זמנים כי זה הסד שהוסכם.
נושא 32. סעיף 87-86. חוק חדש – תיקונים עקיפים לפקודת מס – הידוע בשמו כמס גודש - - - הכנסה ולחוק בתי דין מינהליים
היו"ר ניר אורבך
¶
קביעת מס חדש שסכומו ייקבע לפי המרחק מהעיר תל אביב ובהתאם לשעות הגודש. לשם הפעלת מנגנון המס, תמונה חברה ממשלתית שתפעל בהנחיית רשות המסים. מידע בנוגע לחיוב במס גודש שייאסף באמצעות מצלמות, יועבר למערכות הגבייה של רשות המסים. רשות המסים תגבה את המס באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר.
היו"ר ניר אורבך
¶
על אף שיש לחוק המוצע זיקה לתקציב המדינה, מדובר בהסדר תקדימי ובעל השלכות משמעותיות על הציבור. ההסדרים המוצעים מחייבים בחינה מעמיקה, בין השאר מאחר שהם מעלים שאלות הנוגעות לפרטיות, הגבלת חופש התנועה ומתן סמכויות אכיפה לגורמים פרטיים. הוועדה המומלצת היא ועדת כספים.
חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לתקן – המס הזה הוא לא מס גודש, הוא מס לתושבי הפריפריה. זה לא מקרי שבזמן שהקראת את החוק, חבר כנסת סובה שבר כוס. זה לא מקרי ואני אגיד לך למה: עד עכשיו דנו אם יהיה בחוק ההסדרים או לא יהיה בחוק ההסדרים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
שזה חוק שלא צריך להיות בכלל. החוק הזה לא צריך להיות בכלל, לא בחקיקה רגילה ולא בחוק הסדרים. זה חוק רע, זה חוק שרק שר אוצר שבאמת לא סופר - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
- - זה רק שר אוצר שבאמת מוכיח פעם אחר פעם שהוא לא סופר את האזרחים ומטיל עליהם מיסים בלי להניד עפעף. פה אנחנו רואים מס שכל כולו מנותב לתושבי הפריפריה שהולכים לשלם הכי הרבה את המס הזה.
ברשותכם אני רוצה לחזור לדברי ההסבר. לקחתי שם קטע מחוק המטרו, וכך כתוב: המטרופולין של גוש דן הוא ליבה העסקי והפיננסי של מדינת ישראל, האחראי למרבית התוצר במשק ובו פועלים למעלה מ-50ֵ% מהעסקים הרשומים בישראל, מרבית מחברות ההי-טק ומחברות האם בישראל וכן מרכזים של חברות בינלאומיות רבות. בנוסף, כמחצית ממוסדות ההשכלה הגבוהה ומרבית בתי החולים נמצאים במטרופולין.
אנחנו רואים פה שיש לנו הסבר שמרכז העבודה והעסקים ובתי החולים והלימודים נמצאים במרכז. לכן יש פה אנשים שעובדים באזור המטרופולין ונכנסים לתל אביב, ורוצים לצמצם את זה כי שם נמצא הגודש. מה עוד אומרים לנו באוצר? תראו איזה יופי זה עובד בלונדון, בשטוקהולם. שם עשו את המס הזה וזה עובד יפה. אבל בדברי ההסבר הם לא עשו את ההשוואה בין תחבורה הציבורית בלונדון לבין התחבורה הציבורית אצלנו במטרופולין דן. לפי דעתי יהיה הבדל קטן.
המס הזה שנקרא מס בעיקר על תושבי הפריפריה, הוא נגד תושבי הפריפריה. הוא נגד תושב אופקים שעובד בתל אביב, נגד תושב טבריה שיעשה בדיקה באיכילוב, נגד אזרח מנתיבות שילמד באוניברסיטה בתל אבי ונגד אזרח מנוף הגליל שייקח את הילדים ליום כיף בלונה פארק. כל אחד שהקראתי עכשיו, הכניסה והיציאה בשעות הבוקר וחזרה אחרי הצוהריים ישלם 37.5 שקלים. תושב פריפריה ישלם יותר מכל תושב אחר בארץ ברגע שהוא נכנס לגוש דן.
הפרמטרים שנקבעו זה היחס בין מספר התושבים למספר מקומות העבודה בכל אזור גאוגרפי, צפיפות מקומות העבודה באזור גאוגרפי ומספר מקומות עבודה באזור הגאוגרפי ביחס לכל מקומות העבודה במטרופולין. פרמטרים אלו נועדו לוודא שגביית המס תתבצע באזור גאוגרפי שבו עיקר החייבים במס יהיו יומיים, כלומר, אנשים המבצעים נסיעות יומיות לאותם אזורים אמורים. מעבר של אנשים מסוג זה לתחבורה ציבורית צפוי להביא לתועלות משקיות משמעותיות.
מה הם אומרים פה? כפי שאמרתי, לאותם אנשים שעובדים באזור ויוצאים ונכנסים ויוצרים את - - -
(היו"ר בועז טופורובסקי, 20:54)
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אז מעפולה יגיעו לתל אביב רק בתחבורה ציבורית או ישלמו יותר כסף. זה מה שאתה אומר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא כולם עובדים. יש כאלה, כמו שאמרתי, שצריכים להגיע לבית חולים או שאולי לומדים ופעם בשבוע נוסעים עם האוטו. למה הם צריכים לשם את זה? יש אפשרות לקבוע שמי שעשה עד 10 נסיעות לא צריך לשלם כי זה אומר שהוא לא עובד באזור המרכז אלא הוא נסע לתל אביב. תורידו את זה. לא כל מי שנכנס ויוצא צריך לשלם על זה. זו אופציה אחת.
דבר שני, רשום בחוק זה שאם לא יראו שהחוק הזה עובד – אם אני לא טועה זה לפי ממוצע קמ"ש שיהיה – הם הולכים להעלות את המס הזה ב-15%. אחרי זה, אם זה לא יעבוד, עוד 15%. עד לאן הם יגיעו עם זה? אלוהים יודע, אולי זה גם יכפיל את עצמו וישלמו גם 100 שקל לכניסה לתל אביב.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
ואז, אתה אומר, שמי שלא עשיר יצטרך להגיע רק בתחבורה ציבורית ולא באוטו כי זה - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל מי שגר בפריפריה – אומרים: יש לכם רכבת בעפולה. תושב בית שאן, למשל, צריך לנסוע מתחנת הרכבת בבית שאן לעפולה, לחיפה ומשם לתל אביב. זו תחבורה ציבורית שרוצים שנעבור אליה?
דבר נוסף שמציע פה החוק
¶
אופנועים ישלמו חצי. איזה גודש עושים אופנועים? למה הם צריכים לשם? אופנוע לא עושה גודש, אנחנו יודעים איך הם נוסעים, הם לא עושים שום גודש. למה מחייבים גם אותם בתשלום?
עוד סנקציה שמטילים שם – זה פשוט מדהים החוק הזה – מי שלא ישלם את האגרה שהוא קיבל, אחרי 90 ימים זה קופץ לו ב-25%. זו תוספת שהוא צריך לשלם באופן אוטומטי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
דבר נוסף. תקשיב, מלכיאלי, הם מחשיבים את זה כזקיפת הטבה לעובד. זאת אומרת, אם אתה עובד בחברה והבוס אומר - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
בדיוק. אדם שעובד ומקבל 10,000 שקלים ונגיד שיצא לנסוע הלוך וחזור ב-600 שקלים, זה אומר שהמעסיק שילם לו את ה-600 שקלים, אבל ביטח לאומי ומס הכנסה יורד לו מהמשכורת עוד 200 שקלים. זאת אומרת, על זה שהוא צריך לנסוע ולעבוד לוקחים לו עוד 200 שקלים מס הכנסה כי זוקפים לו את זה כהכנסה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן. וגם הוא ישלם. במקרה הזה, מי שעובד זה לא רק מהפריפריה. כל תושב שעובד וצריך לעבור טבעת או שניים ולא את שלושת הטבעות, יורד להם מהמשכורת ברגע שהמעביר משלם על זה.
דבר אחרון – החברים שלי מהקואליציה, עכשיו תסגרו רגע את האוזניים, הדתיים מהאופוזיציה – אם מדברים על גודש, הוא בדרך כלל בימי חול כשעובדים, אז למה צריך את אגרת הגודש גם בשבתות ובחגים? איזה גודש יש בשבתות?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
איזה גודש יש בשבתות וחגים? אם כבר אתם עושים גודש מראשון עד חמישי, למה ביום שבת צריך לשלם מס גודש? על מה?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני מקווה שכל הדברים הרעים שהקראתי פה משכנעים אתכם שהחוק הזה לא צריך להיות, לא בהסדרים ולא במסלול רגיל. זה חוק רע, זה חוק שמטיל מיסים על האזרחים, מיסים מיותרים. זה חוק שאין לו חלופה. הם מדברים על - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
הוא צודק לגבי שבת כי אין תחבורה ציבורית בשבת. צריך לשקול את זה. בגלל שאין תחבורה ציבורית בשבה. פה אתה מעלה סוגיה חשובה, צריך לשקול את זה.
דניאל מלצר
¶
דבר ראשון, אני אוריד רגע דבר אחד מהשולחן. כתוב בחוק במפורש שזה חל רק בימי חול. אין אגרת גודש - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אוקיי, זה רק בימי חול. מה עוד? חברים, תנו לו לענות. אני רוצה לשמוע את התשובה.
דניאל מלצר
¶
לגבי ההסדר באופן כללי. כיום מדינת ישראל נפגעת כתוצאה מהגודש בכבישים בהיקף של 40 מיליארד שקל בשנה כשמחצית מזה אובדן שעות עבודה והיתרה זה מזיהום אוויר ומתאונות דרכים. כבר הרבה שנים אנחנו מנסים להתמודד עם בעיית הפקקים בהרחבת ההיצע בסלילת כבישים ובהסעת המונים. אבל זה לא מספיק ואנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי קצב גידול האוכלוסייה ולכן אנחנו גם מסתכלים בעולם ורואים שבעולם גם מתמודדים עם צד הביקוש. האפשרות להתמודד עם צד הביקוש מגיעה דרך אגרות גודש.
אנחנו רוצים להחיל 3 טבעות בכניסה למטרופולין תל אביב שבבוקר ישלמו בכניסה לכל אחת מהן לפי תעריף שנקבע בחוק. וביציאה – חצי מחיר מזה.
דניאל מלצר
¶
לגבי סוגיית הרגרסיביות. מדובר במס פרוגרסיבי. אוכלוסיות חלשות היום נוסעות בלאו הכי בתחבורה ציבורית. המס הזה מקל מאוד את מצבם, הוא מפה את הכביש לטובת אוטובוסים ותחבורה ציבורית. לפי הספירות שלנו, 73% מהכניסות היום לאזור גוש דן הם של עשירונים 7 ומעלה. לכן כשאנחנו רואים את זה, מדובר במס פרוגרסיבי.
חוץ מזה, יש פתרונות תחבורה ציבורית. במסגרת תקציב המדינה אנחנו מקצים סכום חסר תקדים לתשתיות תחבורה ציבורית ולהרחבת ההיצע. חלק מזה גם ממומן באמצעות אגרות הגודש. כתבנו את זה בחקיקה כדי שזה יהיה ברור מאוד. מגיעים לחומש של תוספות שירות של 2.5 מיליארד שקל בעוד 5 שנים. זה חסר תקדים במונחים של תקציב המדינה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
במקום שיש אוכלוסייה מוחלשת שנוסעת ברכב פרטי, היא תצטרך לשלם את אגרת הגודש? זו שאלה ראשונה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא. מי שעובד בתל אביב וגר בתל אביב לא משלם שקל. מי שגר בנתיבות ויכנס, ישלם 37.5 שקלים.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אבל בתוך תל אביב עצמה יהיו אגרות גודש. גם בתוך תל אביב עצמה - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
בהנחה וזה יעבור לוועדת הכספים, זה יהיה דיון לא פשוט. בואו נעבור ברשותכם - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אביר, אתה אומר שכאילו זה ייתן פתרון לפקקים - - - גם על כביש 6 אמרו שהוא ייתן פתרון לפקקים - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
כשאתה מתייחס למשאב ציבורי לא כאל מוצר ולכל משאב שנמצא בביקוש גבוה, אתה לא מתייחס אליו כאל מוצר - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אם ההערה שלך כחבר מרכז ליכוד הייתה הערה שאומרת: אתם הולכים לקחת מס מאזרחים במקום מסוים, איפה אתם מורידים אותו במקום אחר?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
ברור. מרכז הליכוד היה אמור להיות מפלגה ליברלית שמקדמת ערכים ליברליים של כלכלה חופשית וכולי. כל הדברים האלה שמתאימים פה בחוק ההסדרים ושאתה כל הזמן מתלונן עליהם. אבל בנוסף לנושא הזה, בעניין של אגרות הגודש, אני באמת לא מצליח להבין למה אין הערה של כל היושבים פה בחדר: אתם מחליטים לקחת מס במקום אחד, למה אתם לא מורידים אותו במקום אחר? נגיד, למה לא מורידים אותו על אגרות רכב, אגרת רכב בישראל היא מאוד יקרה.
למה לא יורידו מחירים במקום אחר? בואו נקל על האזרחים במקום אחר. המקום הזה זה מקום שאנחנו בהחלט רוצים להקל על הפקקים. הדרך להקל על הפקקים היא באמת לשים איזושהי אגרת גודש כזאת - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
כל מי שיגיע מחוץ לתל אביב, בפרט החלשים ביותר בחברה, יגיעו בתחבורה ציבורית בצורה הרבה יותר יעילה והרבה יותר - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
בדיוק אנחנו מציעים לקצר להם את הדרך. בדיוק עכשיו יש פה הצעה לקצר להם את הדרך. אני מבקש ממך ללכת לבדוק - - - חוסר החשיבה על הדברים האלה, הבורות - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
חבר הכנסת אופי כץ וחבר הכנסת קארה. סגן השר קארה, אנחנו מגיעים עכשיו לנושא ההסדרה, יהיה לך הרבה מה לדבר. חבר הכנסת כץ, יש כאן דברים רציניים - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
יש לו מושג ואנחנו נדון בזה - - -
ברשותכם אני עובר לנושא הבא. פרק י"ט, פרק ההסדרה. במקום שאני אקריא את כל - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה היה ההסכם. דיברנו אם יש אישור על זה. אין לי בעיה. אבל לחצי מהנושאים לא הגענו.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
בכל חוק ההסדרים הזה יש הישגים ענקיים. ההישג הזה הוא הישג ענק גם כן.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אני שמח מאוד להציג את זה כהישג ענק. דברים שצעקנו פה מחוץ לכנסת במשך שנתיים וחצי והופכים עכשיו למדיניות הכלכלית של הממשלה. אני גאה, מלבד בהקמת רשות הרגולציה, גם ברפורמה ברישוי עסקים, ברפורמה המקיפה ביבוא שתקל בפרט על האזרחים החלשים ביותר בחברה הישראלית. הרפורמה בכיבוי וכמובן הקמת רשות הרגולציה. בהקמת רשות הרגולציה – בועז, אתה רוצה שאני אקריא את זה?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אני אספר מהתחלה. קודם כל, הקמת רשות הרגולציה. זו פעם ראשונה בישראל שיהיה צוות מקצועי שיעסוק בהפחתת הנטל הרגולטורי ובהפחתת הנטל הכספי מעל בעלי עסקים ובפרט מעל האזרחים במדינת ישראל. הנטל הרגולטורי היום במדינת ישראל הוא כבד מאוד וגם איכות הרגולציה בישראל היא מאוד מאוד גרועה ביחס לעולם וביחס למדינות ה-OECD.
כשאני אומר איכות הרגולציה, אני מתכוון – היו לי חברים בתוך הקואליציה שהתלוננו, גם מאיכות הסביבה וגם ממשרד הבריאות, על רשות הרגולציה, והם התלוננו לדעתי בצורה לא נכונה כי האיכות של הרגולציה שהם משיתים היום היא איכות מאוד מאוד נמוכה וגם הם יודעים את זה ושם הייתה תלונה של ה-OECD עלינו. לכן בחוק יסודות האסדרה המטרה היא באמת לקדם רגולציה חכמה ותו כדי כך, בד בבד, להפחית את הנטל הרגולטורי העודף שיש על אזרחי ישראל ושיש בפרט על בעלי העסקים.
אני שמח מאוד שזה עבר. לצערי, היה ויכוח. בחוק יש 46 סעיפים, היו שלושה סעיפים שמתייחסים לסמכויות הקצה, ליכולת שלנו להעלות לוועדת שרים לענייני חקיקה רגולציות שהן מעל 100 מיליון שקל בשנה, שיש בהן משמעויות של מעל 100 מיליון שקל בשנה. לצערי, חברים מתוך הקואליציה התנגדו לזה שאנחנו נוכל להעלות בטענה – אני רואה גם את הטענה כתובה פה בהערות.
ברשותך אני אקריא את ההערות
¶
מדובר בשינוי מבני משמעותי מבחינת היקפו המשקי – יצירה של מעין "רגולטור על" שכל הרגולטורים במשק כפופים לו. הדבר דורש בחינה רחבה ומעמיקה של עשרות סוגי רגולטורים קיימים וסמכויותיהם, וההשלכות של מהלך רחב היקף שכזה על המשק כולו. היקפו של השינוי המוצע והשלכותיו ארוכות הטווח, דורשים דיון יסודי ומעמיק. לא ניתן להשלים חקיקה מקיפה ובעלת השפעות כה משמעותיות על כלל הרגולציה במשק מעין זו בסד הזמנים של חוק ההסדרים.
אני רוצה להגיד פה הערה לייעוץ המשפטי. אני חושב שזה פשוט לא נכון. הם נגררו פה, לצערי הרב, לפופוליזם מצד שני משרדים - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
לא מכובד, לא מכובד. הם אנשי מקצוע. אנחנו מכירים אותם, מדובר באנשים רציניים מאוד.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
כיוון שאין פה שום רגולטור על, אין פה שום לקיחת סמכויות מאף אחד. היום בישראל כאשר חבר כנסת רוצה להציע הצעת חוק, הוא הולך לייעוץ המשפטי, אחרי זה הוא צריך לעור ועדת שרים לענייני חקיקה ואחר כך זה עובר בקריאה ראשונה ומגיע כאן לוועדות. לקריאה שנייה ושלישית, יש תהליך. כששר רוצה לקבוע תקנות, יש תהליך מאוד מאוד מסודר לתקנות שהוא רוצה לקבוע וגם שם יש תהליך מסודר.
כשפקיד רוצה להשית על הציבור הישראלי נטל רגולטורי שלפעמים הוא גבוה מ-100 מיליון שקל בשנה, ברוב המקרים בפחות, אבל כשהוא רוצה להשית כזה נטל אין אף אחד שבוחן או בודק את אותו דבר. רשות הרגולציה לא נמצאת שם בשביל לבדוק את התוכן ולא בשביל לבדוק את הדברים הקטנים אלא לבדוק האם נעשה תהליך מסודר שבו יש את אותה רגולציה על הציבור.
כשאני אומר "תהליך מסודר" זה האם נבחנו חלופות במקומות אחרים בעולם, זה האם הנטל הכלכלי הוא לא כבד, האם התועלת היא לא קטנה מהנזק שאותה רגולציה עושה. לכן אני שמח שמאוד שרשות הרגולציה, בסוף הצלחנו לצלוח ולקבוע בתוך הקואליציה, גם כשהייתה מחלוקת קשה מאוד, ש-43 סעיפים יעברו בהליך החקיקה במסגרת חוק ההסדרים.
פה זו גם ההזדמנות שלי להגיד תודה לאיתן גינזבורג על הפתרון ועל הרעיון. אני חושב שהוא עשה שם עבודה מצוינת. עד סוף מושב החורף בפברואר הקרוב אנחנו נצטרך להשלים את החקיקה על שלושת הסעיפים הנוספים ובעזרת השם אנחנו נעשה ונצליח.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
- - את הנושא הטכני. זה נושא 35, סעיפים 92-91, מספר עמוד 1125. מדובר על חוק חדש, חוק יסודות הרגולציה. המתווה שסוכם הוא שהקואליציה מחויבת להקמת רשות רגולציה במסגרת חוק ההסדרים הקיים. סעיפים 21, 28 ו-30 הנוגעים לסמכויות הקצה של הרשות, יופרדו מחוק ההסדרים ויחוקקו בהסכמת כל סיעות הקואליציה במפוצל מסעיפי הקמת הרשות וסמכויות הייעוץ שלה. הליך החקיקה יושלם עד סוף מושב חורף 2022. הפיצול יהיה בוועדת הכנסת, זאת אומרת עכשיו. הוועדה המוסמכת והוועדה שתדון בכך היא ועדת חוקה, חוק ומשפט. הרשות תהיה בעלת סמכות לייעץ לכל משרדי הממשלה שיידרשו מצדם לחובת היוועצות עם הרשות בכל הנוגע למהלכים רגולטוריים שבתחום סמכותם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ההערה שלך על הייעוץ המשפטי – אמנם אני לא הרבה זמן פה, שנתיים וחצי, אבל פעמים רבות היו לי חילוקי דעות עם הייעוץ המשפטי מאשר הסכמות עם הייעוץ המשפטי. גם היום ראיתם את זה אם זה עם היועצת המשפטית של הכנסת או בוועדות. מעולם לא אמרתי את האמירה שאמרת על הייעוץ המשפטי שעושה עבודה קשה. במשך מעל חודש הם עובדים מולכם, לא מולנו, כדי להביא את החוקים האלה. זו אמירה באמת מבישה בשבילך. את התסכול שלך שהבאת 5% ממה שהבטחת לעצמאים - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
הבאתי כמעט 90%. אני הבטחתי לעצמאים שני דברים: הבטחתי שבפתק אחד - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
הבטחתי שבפתק אחד אנחנו גם מחליפים ראש ממשלה וגם מרסקים את הרגולציה הישראלית. בינתיים אני עומד במאה אחוז במה שהבטחתי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
איזה מאה אחוז? אף אחד לא קונה את זה. לא קיבלת כלום. ראינו את ההסכם עשית, לא קיבלת כלום.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה לשאול את סגן השר אביר קארה, ראשית, אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת אופיר כץ. אני חושב שזו אמירה לא ראויה ואני פונה לסגן השר קארה, תחזור בך מהדברים על הייעוץ המשפטי.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אמרתי שנגררו לפופוליזם. זה קורה לא מעט. אני חושב שהאמירות שלכם בתקופה - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אני מציע למחוק את זה מהפרוטוקול, זה אחד. שתיים, אני רוצה לשאול, הוא הסביר לנו בטוב טעם – אתה הקראת – שחלק מהנושאים ירדו מחוק ההסדרים ויעברו להליך חקיקה רגיל. רציתי לדעת מהם הקריטריונים, איזה נושאים עברו להליך חקיקה רגיל ואיזה נושאים נשארו בחוק ההסדרים.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אני יכול לענות לך אם זה משהו שהוא בהסבר עצמו. מדובר בסעיפים 21, 28 ו-30. הסעיפים האלה מתייחסים לסמכויות הקצה. מה שהיה בסמכויות הקצה, קודם כל, יש חובת היוועצות – היא נשמרה. רשות הרגולציה תוקם, יהיו דיונים פה על נושא המליאה. יש שם הרבה מאוד סעיפים לדון בהם, 43 סעיפים, שזה לא מעט וצריך באמת לבחון אותם לעומק. היו שלושה סעיפים שהיו במחלוקת - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
היה רצון שאביר יצביע בעד התקציב. כמה אפשר למתוח את החבל איתך, זו הייתה השאלה. אם היית מתעקש יותר, היית מקבל כל מה שהיית רוצה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
גם רם שפע, אם היה לך אומץ, היית שר המודיעין היום והיית מקבל איזה חוקים שאתה רוצה. צריך אומץ. אל תהיה, מה שנקרא, נמושה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
פה אני חולק עליך. אחד הבודדים בקואליציה הזאת שהוריד סעיף שלם שאמרו כולם שילכו עליו - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
תודה רבה גם לך, סגן השר, על העבודה.
סעיף 100-93, מספר עמוד 1165. תיקון לחוקים: חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983; חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971; חוק הרבנות הראשית לישראל. רפורמה מקיפה ומשמעותית המשנה לחלוטין את כל מערך הכשרות בישראל. מוצע לקבוע בחוק מנגנון למתן רישיון לגוף נותן הכשר שיעסיק משגיחי כשרות. בגוף נותן ההכשר יועסק בעל תפקיד בכיר שיש לו מומחיות הלכתית מוכחת בדיני כשרות. הגוף יוכל להשעות או לבטל תעודת כשרות לאחר שימוע. השר לשירותי דת ימנה ממונה על מערך הכשרות. הממונה יהיה בעל הסמכות הבלעדית למתן רישיונות לגופים נותני הכשר ולמתן הכרה לגוף מוכר לצורך מתן הכשר להבאת מוצרים מיובאים מחו"ל. מועצת הרבנות הראשית תקבע שלוש רמות של תעודת הכשר. גוף נותן הכשר יוכל לתת תעודת כשרות לפיי סטנדרט הלכתי אחר אם הוא נקבע על-ידי שלושה רבנים הכשירים להיבחר כרבני עיר. תבוטל סמכות רב מקומי לתת תעודת הכשר.
הערת הייעוץ המשפטי של הכנסת
¶
התיקון יוצר מהפכה של ממש בהסדרת תחום הכשרות, מסדיר עיסוק וקובע הסדרים חדשים ומורכבים תוך שינוי מעמדם של רבני הערים והרבנות הראשית. אין קשר לתקציב ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל. הוועדה המוסמכת לפי הייעוץ המשפטי היא ועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. גם הניתוב לוועדה שאנחנו ממליצים הוא כנ"ל.
בבקשה, פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס. אחרי כן מעוז ואחריו – מלכיאלי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני רוצה להתייחס לשלושה אספקטים לחוק הזה. קודם כל, הערך הכלכלי של העניין. ניסו יבגני סובה ועוד אנשים והיו לי שיחות בעבר באוצר, אני מודה, על העניין הזה. אני רוצה קודם כל לשאול מי מחברי הוועדה יודע מהי העלות השנתית של אגרת כשרות שהרבנות דורשת? האם מישהו פה יודע מהי העלות השנתית של אגרת כשרות? מישהו מהאוצר יודע, כשהוא מדבר על ערך כלכלי? מהי העלות השנתית של אגרת כשרות לחנות שמבקשת כשרות, חותמת רבנות, שבחוק הוא יוכל לקבל הכשר. האם יש מישהו פה שיודע?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא צריך לבקש. אף אחד לא מכריח אף אחד לקחת כשרות. אף אחד לא מכריח אותך, אתה יכול להגיד שאתה לא רוצה כשרות. אם אתה רוצה כשרות מינימלית, אתה משלם 1,200 שקל ועומד בתנאים מינימליים. כל התנאים שאמר שר הדתות במליאה הם לא נכונים. אתה יכול להחזיק חלב עכו"ם, אתה יכול להחזיק פת עכו"ם, אתה יכול להחזיק חלב נוכרי, אתה יכול להחזיק היתר מכירה, אתה יכול להחזיק מה שאתה רוצה – אתה משלם 1,200 שקל ואתה מקבל כשרות. אז להגיד שיש לזה השפעה כלכלית זה שקר וכזב שאין כדוגמתו.
היה לי ויכוח עם פקידים באוצר, ישבתי שעות, ואני לא רוצה מפני כבודה של אותה גברת, לפני 4 שנים באוצר בתפקיד אחר שהייתי, אחרי 4 שעות היא אמרה לי מה הסיבה שהיא מנסה להוביל את זה. אני מעדיף מפני כבודה לא להגיד את זה פה בוועדה לפרוטוקול. אין לזה שון משמעות כלכלית. שום משמעות. שקר וכזב.
אני יכול להגיד מה שעומד מאחורי זה: נקמה של רב עיר מסוים שלא נבחר להיות רב ראשי, שרוצה להקים תאגיד כשרות. המשמעות הכלכלית של הדבר הזה היא בדיוק הפוכה: הוא יעשה מעשה לגמרי לגמרי הפוך. אני לא רוצה לדבר על הנושא הכלכלי. אני רוצה לדבר על העירון. הוא הולך לגרום ל-2 מיליון יהודים מסורתיים לא לאכול כשר במדינת ישראל. זאת המשמעות של המהפכה הזאת.
ועל כולנה החטא הכי גדול
¶
הוועדה שאתם הולכים לעביר את זה אליה. במקום להעביר את זה לוועדת הפנים לווליד טאהא אתם הולכים להעביר את זה ליוליה מלינובסקי שלא מעניין אותה בכלל להגן על אותם 2 מיליון צרכנים. על מי אנחנו מנסים להגן? על אותם 2 מיליון.
מי שלא רוצה מסעדה כשרה – אמר קודם יבגני סובה – זה לא קשור לאוכלי חזיר מאשדוד. אתה יודע מה? אתה צודק. אם אתה לא רוצה להגן עליהם, אתה לא רוצה להגן על אלה שלא מעניין אותם, על מי אתה מגן? על מי אתה עושה את הדבר הזה? על אותם 2 מיליון אנשים שלא יוכלו לאכול כשר.
בסופו של דבר, כמו שאמרנו קודם, יש פה רצון פוליטי להעביר דבר, לדאוג שאנשים מסורתיים לא יוכלו לאכול כשר. לא פוגעים פה באף חוק ואמרתי את זה בתחילת דבריי ביום חמישי. באף חוק מהחוקים האלה לא פוגעים בציבור החרדי, לא פוגעים בציבור שבחר בי או בציבור שיבחר בי. פוגעים פה במיליוני אזרחים, ובמקרה הזה ב-2 מיליון אזרחים שהם צרכני כשרות מינימלית שהם לא מבינים את המשמעויות, הם לא מכירים את המשמעויות האלה. אתם הולכים בדבר הזה לעשות.
כמו שרופא, אם יש לו תעודת רופא, להחליט על בית חולים. צריך משרד בריאות. וכמו שרישוי עסקים, גם אחרי הרגולציה, לא יכול לתת לאדם שיש לו חותמת מהנדס בכל מקום בעולם והוא יכול לחתום שהכול בסדר והבניין בסדר אלא יש מהנדס עיר לכל עיר ועיר, כך צריך להיות גם במערכת המינימלית. בסוף זאת מדינה יהודית. היו פה אנשים שהיה אכפת להם שהמדינה הזאת יהודית. אתם מוחקים את הסמן האחרון כמעט ממדינת ישראל כמדינת יהודית ואתם עוד עושים את זה בהיחבא בתוך חוק הסדרים שאתם לא מוכנים לקיים על זה דיון ענייני ובטח בוועדה שהיא לא רלוונטית לנושא הזה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לוועדת הפנים. אתה יודע מה? תמנו אותו לרב ראשי לישראל ונפתרו לכם כל הבעיות. תפתרו לכם את כל הבעיות, תמנו אותו לרב ראשי לישראל. אתם יכולים בחוק - - - למנות את גלעד קריב לרב ראשי לישראל - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
תביאו לכם איזה כומר למנות לרב ראשי לישראל אז בכלל פתרתם את הבעיה. אני נגד גזענות – מה אכפת לכם שיהיה כומר? תביאו את האפיפיור שהוא יהיה אחראי על נושא הדת - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
האנשים שמצביעים למפלגה שלך הם לא מתוך שני המיליון, נכון? הם לא מכירים בכשרות - - - אז מה אתה דואג מהאנשים האלה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בניגוד אליך שאתה דואג לחצי מיליון גויים שנכנסו במסגרת חוק השבות, אני דואג ליהודים שגרים פה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
שאלתי אותך שאלה פשוטה: למה אתה דואג לאנשים שלא דאגו לבחור בך. למה? אני שואל אותך, הם לא בחרו בך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך למה, אני אענה לך. הם גם לא יבחרו בי. אני רוצה להגיד לך למה. ירמיהו הנביא וישעיהו הנביא ובתרי-עשר כל - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני לא רוצה. אני מסכן את הילדים שלי. אם לא יאכלו כשר במדינת ישראל, יהיו פיגועים. אנשים ימותו. אתה מסכן את עם ישראל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
כן. תקרא בפרשת ויקרא, תקרא בפרשת שמיני: אני ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, כי יביאו גילולים לארץ. גלינו מהארץ הזאת בגלל - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
נכון. נכון. אין לי דיאלוג איתך באמת. אין לי שום דיאלוג איתך, אתה צודק. כי אתה לא מבין באיזו זכות אנחנו יושבים כאן. אתה לא מבין - - -
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תודה רבה. אני מדבר על הנושא הזה באמת בחיל ורעדה ואני חולק לחלוטין על חבר הכנסת סובה – כמו שאתה לא דואג רק לבוחרים שלך, אני נותן לך קרדיט, אנחנו לא דואגים רק לבוחרים שלנו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לפחות אני לא מדבר בשמם. אני לא מדבר בשמם של אנשים שאפילו אין לי אליהם קשר אפילו. אם היית מכיר בכשרות של הרבנות, אז הייתי מבין את זה. אבל אתם - - - לא מכירים - - - אבל אנחנו דואגים לזה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
עזוב אותך אתה עם הגויים, גם כן אתה. אני צריך את האישור שלך, תאמין לי. עזוב אותך, אתה גם כן.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חצוף שכמוך. חצוף שכמוך. אתה חצוף שכמוך. אני אמשיך להגיד שאתה חצוף. כשאתה מדבר על אנשים שתורמים למדינה, שנהרגים על המדינה - תגיד לי, הם צריכים את האישור שלך? על מה אתה מדבר - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
חבר הכנסת סובה וחבר הכנסת פינדרוס, אני יודע ששניכם מדברים מדם לבכם ואני משתדל לתת לכם, אבל בואו נניח את זה, זה דיון על פיצול. השעה תשע בערב, אנחנו לפני יום כיפור, בואו נרגע. בבקשה, חבר הכנסת מעוז.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מדבר על המדינה שלי, על כל התושבים במדינה, גם אלו שלא הצביעו בשבילנו. אשרינו שיש לנו מדינה שיש בה כשרות ממלכתית, כשרות של הרבנות הראשית, כשרות של רבני הערים. כל יהודי שלא הולך לבדוק, חזקה עליו שהוא קומה אוכל כשר. זאת המציאות היום במדינת ישראל. אתה נכנס לסופר, אתה נכנס למכולת, בכל מקום שאתה עוצר בחנויות נוחות בתחנות דלק, אתה קונה במדינת ישראל אוכל כשר ואשרינו שזה ככה.
מי שרוצה לאכול מהדרין ומי שרוצה לאכול מכשרות מסוימת, יכול לאכול מכשרות מסוימת, אין שום בעיה, הוא יכול להקפיד על זה. רוב עמך בית ישראל יכולים לאכול אוכל כשר ללא חשש. המערכת הזאת של הכשרות נבנתה בעמל רב ויש בה ליקויים שיש מקום לתקן אותם ואני בעד לתקן את הליקויים במערכת הכשרות.
אני חושב שמהפכה כזאת היא לא מהפכה שקשורה רק לצדדים התקציביים ואני מסכים עם חבר הכנסת פינדרוס שאמר שאין לזה שום השלכה תקציבית, שום השלכה כלכלית. אבל נגיד שיש מי שטוען שזה ייעל וזה יביא להפחתה של האגרות. נגיד. אני חושב שלא זה מה שמדובר פה. מה שמוצע פה בייעול מערך הכשרות זה ללכת על הראש של הרבנות הראשית, ללכת על הראש של רבני הערים וליצור מערכת שיכולה לעקוף את הרבנות הראשית ולתת כשרות בעצמה עם הנחיות הלכתיות. היום יש לנו סמכות הלכתית אחת במדינת ישראל, זו הרבנות הראשית. המהפכה הזאת שרוצים לעשות כפי שהציג אותה השר מתן כהנא, זו מהפכה שמשמעותה ביטול הסמכות של הרבנות הראשית הלכתית ולאפשר לכל שלושה רבנים לפסוק הלכות ולתת כשרות בעצמם עם גדרים הלכתיים שהם יקבעו לעצמם. זה פתח להרס הרבנות הראשית.
מהפכה שכזאת מקומה לא בחוק ההסדרים. אני נכון לקיים על זה דיונים יום וליל, אני נכון לקיים על זה דיונים על מנת לייעל את מערך הכשרות באמת. צריך לדון פה על הכשרות עצמה מבחינה הלכתית: מה זה אומר כשרות ומי אחראי לתת את הכשרות. אנחנו מדברים על הכשרות העממית, הממלכתית, שכל מדינת ישראל הולכת לפיה.
לכן אני חושב שגם אתם בקואליציה תשכילו לעשות אם תוציאו את החוק הזה מחוק ההסדרים. מקומו של חוק זה, ולא אכפת לי שהוא יידון בוועדה למיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. לא אכפת לי באיזו ועדה, אבל לדון בכובד ראש. לא לדון עם סד הזמנים הזה שיש לחוק ההסדרים. לא נצליח להקיף את כל הנושאים שיש פה, נושאים כבדי משקל. מה שמונח פה על כף המאזניים זה מעמדה של הרבנות הראשית וזה מעמד הכשרות לעמך בית ישראל. זו הכשרות הכי בסיסית שקיימת היום במדינת ישראל. ואני אומר עוד פעם, אשרינו שבמדינת ישראל יש כשרות בסיסת שכל אזרח יכול לאכול אוכל כשר. אני קורא לכם להוציא את זה מחוק ההסדרים, תעבירו את זה להליך חקיקה רגיל כפי שממליצה היועצת המשפטית.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
חבר הכנסת סובה, אתה לא רואה שאן לזה תכלית? זה לא שהם יגידו לך: יש לה חודש לדיון בזה אז בסדר.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני רק אומר שלהיפך, דווקא בגלל שלוועדה שהוקמה אין נושאים, זה הזמן. אתה אומר שאתה מוכן לוועדה הזאת אבל לא בחוק ההסדרים. החודשיים שיש לך הם הזמן לדון בוועדה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
כשאתה לא מעביר בחוק ההסדרים, אחר כך יתווספו עוד נושאים. אתה רוצה דיון מעמיק - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת סובה, אתה כבר דיברת. חבר הכנסת אשר, אתה הבא בתור, אלא אם כן חבר הכנסת כץ רוצה לדבר.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם מה שאמרו קודמיי אבל אני שואל את עצמי למי אני מדבר עכשיו. למי אני מדבר? חבריי באופוזיציה רובם ככולם, כל מי שנמצא כאן, מסכימים עם כל מה שאני הולך להגיד. אני הולך לדבר עכשיו לחבריי בקואליציה: אליך בועז, לשרן, לאביר. לכל אחד באופן אישי.
תראו, בסוף מהותה והקמתה של הקואליציה עם אג'נדות מסוימות וזכותה לא לקבל את עמדת האופוזיציה, זכותה לפעמים לרמוס את האופוזיציה, זכותה להביא אג'נדה שתוציא את העיניים לאופוזיציה. ככה עושים. אמרתי את זה אולי קצת בוטה, אבל התפקיד של הקואליציה מול האופוזיציה זה "אנחנו שולטים, נעשה מה שבא לנו בראש". בסדר גמור.
חשוב לי שאתם, כמו חלק מהקואליציה שדיברו על החוקים ולא ידעו על מה מדובר, כמו שגם אנחנו באופוזיציה לא תמיד יודעים למה אנחנו מתנגדים – אוטומטית מתנגדים כי אנחנו אופוזיציה – חשוב שאתם תבינו באמת שלכם על מה אתם הולכים להצביע. אביר, תהיה איתי, גם שרן.
קודם כל, הכותרת "ייעול מערך הכשרות" – תבינו, כאדם שצורך כשרות ואין לי ספק שגם אתם, כל אחד, לא יודע באיזו רמת כשרות, אבל רוצה שמדינת ישראל, המדינה היהודית שלשמה התכנסנו פה אחרי אלפיים שנות גלות, תישאר מדינה יהודית.
חלק מהקריטריונים להיותה מדינה יהודית, זה צריכת מזון כשר. אם אנחנו נמכור פה חזיר באמצע תל אביב בכמויות ולא ככה בהיחבא - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
תאמין לי, אביר, אתה תבין אותי.
- - ובכנסת יאכלו במזנון פה חזיר, זה לא מדינה יהודית. זו דוגמה קיצונית.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
גועל נפש. הרבנות אמרה להטיס את מני שאמר את זה. דרך אגב, לא משגיח של הרבנות אמר את זה.
שרן מרים השכל (תקווה חדשה)
¶
בעלים של פלאפל קשה לו להסתחר. מוריד דם, יזע ודמעות כל יום בשביל להתפרנס. יש לו רב שמגיע כדי לתת לו את הכשרות, יושב כל היום במזגן באוטו - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
שרן, שני הדברים שאמרת, גם אני כאדם דתי שצורך כשרות, כשהייתי בקואליציה ועוד לא הייתה את החרב הזו על הראש, הייתי מסכים איתך. התחננו בזמנו למשרד האוצר לתקן את זה והם חסכו כסף. הייתי ראש המטה של שר הדתות דוד אזולאי, זכרונו לברכה, הוא העלה את הסיפורים האלה. לא היה צריך שאלקין יעלה את זה. הוא העלה את זה ומשרד האוצר זרק אותו מכל הדרגות כי זה עלה קצת כסף. חשוב שתבינו שמה שאת אמרת זו דמגוגיה שמכניסים לנו לראש. אלה שני דברים שונים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
למה זה ימנע כשרות לגישתך? אני מנסה לקצר ולהבין. אתה אומר שזה ימנע כשרות בארץ?
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
בטח. אני אסביר. זה שצריך לייעל את מערך הכשרות, אנחנו מתחננים לכך כבר שנים ומגישים הצעות חוק בעניין הזה ותמיד האוצר תמיד חסך - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
לכשרות יש קריטריונים ברורים מאוד – תפתח שולחן ערוך, זו ההלכה. ברפורמה החדשה, כל אדם, למשל גלעד קריב ושני חברים, יוכלו להקים מערך כשרות. הרבנות הראשית לישראל תיתן להם הלכות גג שבסמכות התאגיד לומר שהוא לא מקבל את זה.
כלומר, השכן שלך שהוא מזרחי, תמים, רוצה כשרות. עד היום הוא היה הולך לאושר עד או לרמי לוי, רואה כשר וקונה. הוא יודע שבבסיס זה בסדר. מחר הוא ילך לשופרסל או למרכול השכונתי, הולך לקבל עוף שכתוב עליו "כשר למהדרים בהשגחת הרב" וזה לא כבר בסיסית.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
עזוב מהדרין – כשר, כשרות בסיסית, רבותיי. זה הולך לעשות שיהיו עסקנים שיקימו מערכות כשרות - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
הצענו כבר מאה פעם. השר אזולאי, זכרונו לברכה, הייתי בעשרות ישיבות שלו עם האוצר, הוא כאדם דתי העלה את הבעיות שיש בכשרות והוא גם הציע את הפתרונות. יש פתרונות. בזמנו כחלון דחה את זה ודחו את זה כי זה עלה קצת כסף.
אנחנו הצענו כך שלא יעלה כסף לאזרחים. ההפך הגמור, להוריד את העלויות. יש כאן הצעה של מהותה מסע נקם. אתם כלי משחק. תוציאו מהראש, אין פה ייעול אלא בדיוק להפך. בועז אתה ואתה ואת, אתם הולכים לגרום במו ידכם שהנכד שלך והנין שלך שירצה לאכול בשר כשר, לא יהיה לו פה. היום, לכל יהודי - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
- - - מה שאתה אומר, כל הכשרויות מהדרין, אני עשיתי בעצמי מהדרין, למשל - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
סגן השר אביר קארה, הבן שלך שלומד בכיתה י"א ילך מחר לאיזה מרכול ויהיה בשר בהשגת המהדרין הרב גלעד קריב - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
הוא יבחר. הוא יידע האם הוא רוצה לאכול בהכשר של גלעד קריב שהוא רב רפורמי או לא - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
תודה רבה. מלכיאלי, סיימת? פינדרוס, כבר דיברת. אני רוצה לתת זכות דיבור ליעקב אשר. סגן השר קארה, כשאני מבקש שקט בוועדה, יהיה שקט בוועדה. חברת הכנסת השכל, ביקשתי שקט. חבר הכנסת אשר, בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
- - - יקימו פה בד"ץ ולא תהיה רבנות בסיסית שתיתן להם את הכשרות. אתה לא מבין במה מדובר. זה חורבן שלא יהיה שייך לתקן אותו. הנכד שלך יאכל טרף תחת השם כשר.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי.
חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. מלכיאלי, זכות הדיבור אצל יעקב אשר. בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני לא נותן הרבה סיכוי שמישהו ישתכנע, אבל אני רוצה לדבר על התהליך. בוא נחשוב שהיינו מגעים עכשיו עם הצעה, הרי כולנו יודעים – למשל, בוא ניקח גוף שנקרא בתי משפט בכלל, לא דווקא בית המשפט העליון. כמה עוולות קורות שם? לצערנו זה קורה. כמה המתנה של אנשים בגלל חוסר ייעול של המערכת או בגלל כל מיני דברים שקורים שם? כמה עוולות קורות שלא בכוונה? כמה המערכת לא יעילה לפעמים? כמה עינויי דין יש? כמה בעיות יש לאנשים בתחום של בית משפט למשפחה או בית משפט שלום? אנחנו יודעים שלפעמים יוצאים פסקי דין בעייתיים שאנחנו לא מבינים שאולי זה קורה בלל לחץ או בגלל חוסר ארגון נכון וגם עוולות כאלה ואחרות.
אז אם היינו באים ויושבים עם משרד האוצר ואומרים: חבר'ה, בואו נפריט את בתי המשפט, בואו נפריט אותם. בואו נפריט את המושג רופא מחוזי. אתה יודע לכמה דברים שצריך לעשות חייבים חתימה של רופא מחוזי? יש כאלה בכל הארץ 4 או 5. בקורונה השתגענו מה לעשות עם חוק הקורונה כדי שיוכל להיות אפקטיבי.
זאת אומרת, אתה לוקח דבר שיש בו בסיס ידע מסוים – פה זה לא רק בסיס ידע, שרן. את הרבנות הקימו עם המדינה. אנחנו החרדים לא היינו אף פעם גרופיז של הרבנות. אנחנו החמרנו על עצמנו, אנחנו קצת לא מאה אחוז בראש, מחמירים על עצמנו. הנכד הקטן שלי, כשמישהו נותן לו סוכריה, הוא בא לשאול אותי: סבא, זה הכשר טוב או לא? אנחנו משוגעים.
האינטרס שלנו, אמרו את זה עשר פעמים פה ואתם לא מקשיבים – הרי אנחנו כביכול מייצגים את הבד"צים. מה זה הבד"צים? זו הפרטה. זה מה שאתם עושים עכשיו. אז היינו צריכים לפתוח בקבוק של ויסקי ולהגיד: הנה אנחנו מעצימים את עצמנו. במקום זה אנחנו יושבים פה ומחכים 9 שעות להגיע לסעיף הזה כדי להגיד לכם דבר אחד: יש גוף ממלכתי שנקרא בתי משפט, יכולים לאהוב אותו או לא לאהוב אותו, יש לו את הסמכויות שלו. אנחנו חיים עם זה, מה לעשות, אוהבים או לא אוהבים.
יש גופים שרק הם יוכלו לקבוע אם משהו בריא או לא בריא. לא יפריטו את זה לעולם. יש גופים שיחליטו מה כשר ומה לא, והגוף הזה שנקרא רבנות הוא ברירת המחדל. עכשיו, מה אתם אומרים בתמימותכם? אתם לא אנשים רעים, אתם אנשים טובים, אתם עושים עכשיו תחרות מי יקל יותר. זאת אומרת – אתן דוגמה שנתנו הרבה פעמים – אם אני רוצה עכשיו לעשות עכשיו איזה פרויקט ואני יודע שמהנדס העיר ברעננה הוא סחבק ואפשר להסתדר איתו, הוא מקל מאוד, הוא לא בודק קונסטרוקציה, אבל אני צריך להקים את הפרויקט הזה בירושלים. אבל בירושלים יש מהנדס עיר שבודק חבל על הזמן, תן לו את הכשרות הקלה, תן לו את התכנון הקל יותר.
יש דברים בסיסיים. אנחנו נלחמים על הבסיס הזה לא בשבילנו. לאורך כל השנים הייתה תמיד מחלוקת בין הרבנים שמיצגים את הציבור החרדי לבין רבני ה"מזרחי". זו מחלוקת היסטורית. אז על מה אנחנו נלחמים עכשיו? אנחנו נלחמים כי המושג כשר או המושג של תקן בריאות הוא דבר שאתה לא יכול להגיד כהה וכהה. להחמיר עליו – כן. אם משרד הבריאות של מדינת ישראל יגיד על משהו בריא ויבוא איזה רופא חרדי משוגע או מישהו פריק של רפואה ויגיד שזה לא בריא – הוא מחמיר על עצמו. יש דברים נוראיים, החיסונים עשו לנו תוהו ובוהו במדינה. אבל ככה סתם, בגלל שהוא לא סומך על משרד הבריאות – אל תסמוך, יהיה לך יותר קשה, תאכל פחות, תשתה פחות.
אתם באים הפוך. אתם אומרים שבעל חנות יבחר עכשיו את המשגיח שלו או את החברה והתאגיד שלו לפי מי שיותר קליל, מי בודק פחות את העוף. אתם יודעים מה היה פעם? אמרתם 2000 שנה? אתם יודעים מה היה לפני פחות מ-200 שנה? סבתי, זיכרונה לברכה, הייתה מכשירה את העופות בבית. עד היום יש המון אנשים שעושים את זה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
נכון, נכון. הכשרות הייתה איש וביתו והיו הולכים בדחילו ורחימו לשאול את הרב אם הוא פוסל את כל הסיר או לא בימים של עניות. אז עם כל הכבוד, יושבים פה – שרן, אני אומר את זה בידידות ממש – אבל תחשבו, אני גם ראש ביניכם, אתם הולכים לקעקע דבר שהיה חלק מהכרזה של מוסדות המדינה. הרבנות הראשית זה כמו מוסד של בית משפט. הוא לא פחות.
אתם אומרים שיש עוולו. כמה עוולות יש בבתי משפט? אני לא צריך להגיד לך. כמה עינויי דין יש? אז מה?
שרן מרים השכל (תקווה חדשה)
¶
- - - כיושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט מי כמוך יודע שנדרשת רפורמה במערכת המשפט. רפורמה רצינית.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
תעזור לי אם הבנתי נכון. אתה אומר שיש בעיה בבתי המשפט. להחמיר על האזרחים אפשר, להקל עליהם – לא. הוא אמר להחמיר בכשרות - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אביר, תעשה לי טובה. אתה, במקום רגולטור הפכת להיות יועץ, עכשיו אתה גם יועץ - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
בעצם אמרת עכשיו שבבית משפט יש בעיות – להחמיר אפשר. להקל על האזרחים, לא.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הוא שאל אם אנחנו חושבים שאפשר להפריט את הכול. אז כן, יש דברים שכן - - -
שרן מרים השכל (תקווה חדשה)
¶
אמרתי שמי כמוך כיושב-ראש ועדת חוק, חוק ומשפט לשעבר יודע שנדרשת רפורמה נרחבת בבתי המשפט במדינת ישראל.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
נכון. ואני אומר לך שנדרשת גם רפורמה או תיקונים שהם חלק מרפורמה גם בתהליך הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תן לי לדבר רגע עם שרן. תקשיבי, את מדברת על לבוא ולתקן. אבל אם הייתי אומר שצריך תיקון במערכת בתי המשפט ולכן אני מפקיע את בתי המשפט ולוקח ושם עכשיו קבלני משנה, היית נזעקת שזו פגיעה במערכת המשפט.
זה מה שקורה פה. רפורמת תיקונים בתוך חוק – כן. כמה אני ניסיתי. כמה ניסיתי לדבר על ליבו של מנהל בתי המשפט והצלחתי בגלל כל מיני דברים בוועדה, שיבנו אולמות משפט ליד בתי הכלא כדי לחסוך את לקיחת האסירים והסוהרים עד לבתי המשפט ולחסוך להם גם את ה-VC. אז אחרי שכבר הייתה החלטה כזו, ביטל אותה האוצר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
עכשיו זה לא נאום. שרן, אני לא אצליח לשכנע אתכם כי אתם באים כקבוצה. אני רוצה לדון לכף זכות – אנחנו ערב יום כיפור – הייתי בטוח עד עכשיו שחברי ימינה אטומים לגמרי בעניין הזה. הדתיים שבימינה, נקרא לזה ככה. עכשיו, כשאני רואה ששניהם ברחו מפה, גם עידית וגם אורבך, אז כנראה שעדיין הבושה עוד עובדת טיפה, וזו כף זכות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תאמין לי, גם אני יודע מתי לצאת ובאיזה סעיף לנהל משא ומתן. תאמין לי, גם את זה אני יודע.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אמרת משפט אחרון. הנה, הם לא מפריעים לך. סגן השר קארה וחברת הכנסת השכל לא מפריעים לך. למרות שהנקודה הובנה, חבר הכנסת אשר, אבל בבקשה סיים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני בטוח שהיא הובנה. אני שמח, קודם כל, שרגש הבושה הציף אותם לכמה שניות - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
במקום לשבת ולמכור תותים על הרגולציה שלקחו לך את כולה – תפסיק, יש דברים שאתה לא מבין מהחיים שלך בהם.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
עכשיו משפט הסיום שלי. אני באמת שמח שהבושה כיסתה קצת את פניהם של אורבך ושל - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
- - חברת הכנסת סילמן. אנשים שגדלו על תורתו של הרב קוק ועל מוסד הרבנות ועל ראשית צמיחת גאולתנו, צריכים פשוט להתבייש ביום הזה. תודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני רוצה שתי דקות לענות על השאלה שהם שאלו. הסיבה שזה גומר את הכשרות – עזוב את הרמה – ברגע שאתה לוקח לרבני הערים את הסמכות לתת כשרות, יתנו את זה על בסיס כלכלי. זאת אומרת, אתה נותן את זה לתאגידים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ה-Yellow שנמצא בצומת קריית גת, בכל הפריפריה, בכביש 6 , אף אחד לא ירוץ לתת שם כשרות. היום שזה שירות ממלכתי כי רב העיר נותן את הכשרות המינימלית – לא דיברתי על המהדרין. ברגע שזה לא שירות ממלכתי, זה שירות של תאגיד, אני אומר לכם, כל תאגיד שיעשה את החשבון שלו, ייכנס לירושלים, ייתן לאלף מסעדות אבל אין לו שום סיבה לתת בכביש 6.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
זה מדאיג. אם מישהו פוגע בנפש אדם – הרי מבחינה אמונית, לאכול לא כשר זה אסור – זה משהו שאסור לעשות. אתה יכול להגיד על כל תאגיד שהוא יכול לעשות משהו שפוגע.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
תן לה רק לסיים, מלכיאלי. היא רצתה כמה פעמים לענות ואמרתי לה שבסוף אתן לה לענות. תן לה לסיים. היא עוד לא סיימה.
יעל לינדנברג
¶
אני רוצה לדייק קצת דברים שנאמרו פה. קודם כל, לעניין של מעמדה של הרבנות הראשית או תפקידה. צריך להבין שבתיקון המוצע מי שקובע את דיני הכשרות וקובע את תקן הכשרות שהוא מונח חדש שלא קיים היום. היום אין תקן כשרות ממלכתי, סדור, שנמצא ואפשר לחפש. כמום רבני הערים הם אלו שנותנים את הכשרות המקומית, כל אחד בתחום שיפוטו.
בהצעה אנחנו אומרים שהפן ההלכתי ייקבע על-ידי מועצת הרבנות הראשית בכמה רבות. היא יכולה לקבוע את התקן הבסיסי, כמו שנאמר פה; היא יכולה גם את התקנים המרחיבים יותר, תקן מהדרין. היא יכולה לקבוע את התקנים הנוספים - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
חבר הכנסת מלכיאלי. אל תעני לו, תמשיכי בתשובה. אל תפריע לה. היא לא הפריעה לך, בבקשה תן לה לסיים. אני אתן לך לשאול אותה, תן רק לסיים. אני מנסה להקשיב.
יעל לינדנברג
¶
אותו תקן כשרות שייקבע על-ידי מועצת הרבנות הראשית, כפי שאמרתי, יפורסם ויהיה שקוף לציבור. אותו תאגיד פרטי, גוף נותן הכשר, כפי שמנוסח בהצעת החוק, יגיע לממונה שיושב ברבנות הראשית ומבקש רישיון. הוא צריך לעמוד בכל מיני תנאים, גם תנאים כלכליים של איתנות פיננסית וכולי וגם בתנאים הלכתיים. הוא צריך להוכיח להנחת דעתו של אותו ממונה שיושב ברבנות שהוא מעסיק בעל שם הלכתי או בעל מומחיות הלכתית ומומחיות בתחום הכשרות.
יעל לינדנברג
¶
כן. אני רוצה לדייק כי נאמר פה שזה יפגע בכשרות ואנחנו רוצים להגיד שזה לא נכון. לא סתם השינוי הזה מתבצע ביחד עם המשרד ועם השר לשירותי דת.
אותו גוף נותן הכשר יצטרך להגיד גם באיזה תקן כשרות מאחד מתקני הכשרות של מועצת הרבנות הוא עומד. הרבנות הראשית תוכל לפקח על אותם גופים. היא תהיה אמונה, קודם כל, לשלול רישיון אם הוא לא עמד בקריטריונים ובתקני הכשרות שהיא קבעה וגם לפקח עליהם בשוטף. צוין פה הסיפור של שלושה רבנים - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
לא נכון. זה לא נכון, סליחה שאני אומר לך את זה. קראתי את זה שחור על גבי לבן: זכותו של התאגיד, עם הרבנים של אותו תגיד, לומר שאותה המלצה של הרבנות הראשית לא מקובלת עליהם.
יעל לינדנברג
¶
את התקן ההלכתי, את דיני הכשרות, קובעת מועצת הרבנות הראשית, ואותו תאגיד מחויב לעמוד באחד הסטנדרטים. בנוסף - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את מבזה את עצמך. יש סעיף מרכזי בהסכם שיש אפשרות לעבור רב ולהגיד שלא מקובל עלי הסטנדרט של מועצת הרבנות ואני רוצה להקים סטנדרט שלי. לדוגמה, אני רוצה את ההכשר גם לחנות שפתוחה בשבת. הוא יוכל או לא - - -
יעל לינדנברג
¶
- - - הגוף המרכזי שקובע את תקני הכשרות, כמו שאמרתי, הוא מועצת הרבנות הראשית. בנוסף, יש אפשרות, לא לתאגיד אלא לשלושה רבנים שמכהנים כרבני עיר או כיהנו בעבר כרבני עיר – אני אזכיר שהם אותם אנשים שהיום נותנים את תעודות ההכשר – זה סטנדרט גבוה, זה לא כל אחד. שלושה רבנים מכהנים או שכיהנו - - -
יעל לינדנברג
¶
אותם שלושה רבנים שמכהנים כיום כרבני עיר או שבעבר כיהנו כרבני עיר, יכולים שלושתם יחד ולקבוע תקן לעניין דיני כשרות. אלה שלושה רבנים שכולם היו רבני עיר או רבנים של מועצות אזוריות - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
תוסיפי בסוגריים: שהרבנות הראשית לישראל אמרה שהם לא יכולים לתת תעודת כשרות וגם החוק החדש נותן - - - תעודת כשרות. הרבנות הראשית אומרת שאותם שלושה - - -
יעל לינדנברג
¶
יש תקן חלופי שאותם שלושה רבנים, שהם לא שלושה רבנים צבועים, אלה שלושה רבנים שהוסמכו לכך, רבנים שהיו רבני ערים או שהיום הם רבני ערים - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
חברים, אנחנו בדיון כבר יותר משעה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. מלכיאלי, אתם יכולים לצאת החוצה. חבר הכנסת מקלב, בקצרה, בבקשה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
חבר הכנסת מלכיאלי, סגן השר קארה, תצאו החוצה, תדברו בחוץ. זכות הדיבור עכשיו אצל מקלב, בבקשה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי. אני רוצה להתחיל דווקא בסוף הדברים ששמעתי מנציגת האוצר. לא צריך שלושה רבני ערים, מספיק רב עיר אחד – או שהוא רב עיר או ששימש כרב עיר – והשניים בעלי כושר לרבנות. את יודעת מה ההבדל?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני פותח את זה בגלל שאני יודע עד כמה זה בדם לבכם. ואני לא מבין בזה, אז אני נותן ואני מקשיב. אנחנו נגיע עוד מעט להצבעות. בבקשה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני לא מבין איך זה יוזיל. גם בדברי נציגת האוצר עדיין לא שמענו איך זה מועיל. אני רק יכול לראות איך זה יעלה את המחיר מכמה סיבות. צריך משגיחים, מי משלם להם משכורות? היום ה אגרה אחידה לכולם. לא רבני העיר קובעים, יש אגרת כשרות. אם אתה אומר שהאגרה יקרה היום, היא לא הייתה בסדר – מי קבע את האגרה? האוצר וועדת האגרות. אתה אומר שעכשיו נעשה תחרות על מתן הכשרות, ממה נובע הדבר המרכזי בכשרות? זה הפיקוח וההשגחה.
גם היום באים בטענות בתחקירים איך יכול להיות שמישהו משגיח גם פה וגם שם וכל זה נובע מתוך זה שהם לא יכולים להתפרנס וההלכה הכשרותית נותנת את האפשרות הזאת. שלא תחשוב שהיא לא יכולה לתת. יש השגחה צמודה ויש גם מושג בהלכה של "יוצא ונכנס". יוצא ונכנס זו הלכה פסוקה שניתן לתת כשרות על-ידי זה שהוא נכנס. יש כשרות למהדרין שאומרת ששם יש 24 שעות או 12 שעות של השגחה צמודה. יש בזה סטנדרטים, ועל סטנדרטים משלמים. זה הכול.
מעבר לזה, אותם רבני העיר שנותנים את הכשרות היום, הם יבואו דרך הרפורמות. מה שהם עשו עד עכשיו היה לא בסדר מבחינת הכשרות, אין אחידות בכשרות. אז תקבע אחדות בכשרות. בשביל זה לא צריך רפורמה. אתה יכול להגיד ולהנחות את מועצת הרבנות להגדיל סטנדרטים בכשרות. יש סטנדרטים בכשרות.
בסופו של דבר, רב העיר עליו סומכים. כשאדם נכנס לחנות, הוא אומר שרב העיר הוא זה שסומך עליו. יותר מזה, ההלכה קובעת את זה, אבל בהלכה הזאת יש כל-כך הרבה היגיון. עד היום מקפידים בין גופי הכשרות שהם לא מחויבים לשום חוק לא להיכנס אחד לתוך השני. איך יכול להיות שאתה מוריד למישהו כשרות, אם הוא יכול להביא מחר מישהו אחר לתת כשרות? איזה מורא יש לו? איזה גורם הרתעה יש לו? הבסיס בכשרות שלא נכנסים לרב אחר ולא מביאים שחיטה אחרת כדי שיהיה לו מול הקצב את המורא הזה שהוא לא יוכל אחרת. איין לך מורא. או שתשים אותם בכלא - - - הרב אומר. זה דבר בסיסי.
אתה תעשה חוק עכשיו של רישוי עסקים שמי שלא קיבל אישור בעיר תל אביב ממחלקת רישוי עסקים, יכול לעבור לעיר יבנה ששם יתנו לו אישור, הפקיד ביבנה ייתן לו אישור. אנחנו נסכים לדבר כזה? מי שלא להלך לפקיד שומה במחוז כזה –בדברים הכי סטנדרטיים שלנו אנחנו נותנים לעבור ממחוז למחוז? מאזור לאזור? כל הממשלה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אין סטנדרטים קבועים בשומה? אין סטנדרטים קבועים ברישוי עסקים? זה קשור לכל עיר ועיר? תאר לך שנקבע שכל עיר יכולה לתת רישוי עסקים למקום אחר – כולנו נבין שתהיה אז בוקה ומבולקה, כולם מבינים שאז לא יהיה לא רישוי ולא שום דבר. כך בכשרות, שם אפשר לעשות, שם כל אחד יכול. רב עיר יכול לתת לכל עיר. הוא יושב באילת, הוא הרב של אילת, והוא ייתן. איך הוא יעשה את זה? הוא צריך מערכת שלמה. הוא צריך לפקח אל המפקח. אין יותר זול מהפיקוח של הרב המקומי והרבנות המקומית שאחראית על העיר שלה. היא יעילה, היא מכיר את האנשים, האפשרות שלה הרבה יותר זמינה והרבה יותר נגישה.
גם אם צריך לתקן דברים, זה לא ברפורמה. היא באה להרוס. היא באה לתת אפשרות לאנשים לתת כשרות בכל מקום שהם רוצים ולבחור את הרב. הוא רב שמקל והוא טוב, הוא עכשיו ייתן כשרות בכל הארץ. אתם תאבדו את האמון.
צריך להגיד ככותרת
¶
אף אחד לא מחייב לקחת כשרות. אין עסק שחייב בזה, יש כאן דמוקרטיה במדינה. אפשר להפעיל עסקים, לפתוח עסקים, לתפעל עסקים, מסעדות וכל מה שאתה רוצה בלי כשרות. רק לדבר אחד יש חוק: אל תכתוב כשר כשזה לא כשר. ויש גוף שהוא אמון על כשרות. זה הגיוני מאוד שקיים לאורך דורות במערכות האלה. עכשיו כשאנחנו אומרים שאנחנו נפתח את זה בלי שום מעצור ובלי שום גורם אחד שהוא יכול – לקבוע סטנדרט זה רחוק מאוד מהביצוע בפועל.
אמרתי לך יותר מזה. כאן היא טעתה מאוד. אפשרות למישהו, לקבוצה שהיא בעצם גוף מסחרי להגיד שלא מתאים הסטנדרט שהרבנות קבעה. נראה לכם שזו רפורמה ואנחנו נלך על זה ונוציא את מונופול הכרות הזה מתוך החרדים, מהדתיים. הכשרות הזאת היא בכלל לא כשרות של חרדים, זאת כשרות סטנדרטית. יש כשרות אחת - - - מי שמשלם יותר היום זה הציבור החרדי שהוא משלם על משגיח קבוע. אף אחד אחר לא משלם. יש סטנדרט. מי שרוצה כשרות, משלם על כשרות שהוא מחיר קבוע בכל הארץ ובזה נגמר הסיפור. אני זה שמשלם כשאני לא מסתפק. אני אומר שזו כשרות בסיסית ואני רוצה כשרות יותר מקפידה, אז אני משלם עליה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
הבהרה קטנה לגבי אגרת כשרות. אתה יודע כמה משלמים? זה מדורג: עסק קטן זה יחסי, עסק גדול - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל זו אחידות. מה זה משנה? ארנונה זה סטנדרט אחד? לא. כאן בכשרות זה הרבה יותר, תלוי מה יש לך: אם יש לך בית מלון, אתה צריך יותר - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת מקלב, הייתה פה אמירה שכאילו זה פינטס, זה כסף קטן. זה לא נכון בדיוק. מדובר על שוק שמתקרב לכמעט מיליארד שקל בשנה. יש הרבה כספים סביב העניין הזה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
השתתפתי בדיונים עם בתי מלון. שאלו למה דורשים ממנו "חסלט" וירק ללא תולעים ועוד? ככה הוא רוצה. אז למה אתה מבקש את התעודה של מהדרין, כשרות מהודרת? למה אתה מבקש אם אתה לא רוצה ככה? הוא רוצה את הקליינטים שדורשים את זה, אבל יש לו טענות למה יש דרישות. יש הלימה בעניין הזה. הציבור ששוחר כשרות ילמד ואנחנו גם ניידע אותו שזאת לא כשרות וממילא אלה - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אתה תגיד והוא יענה לך ואז אתה תענה לו והוא יענה לך ואז אתה תענה לו והוא יענה לך ועכשיו אף אחד לא שמע שום דבר. בגלל שהנושה הזה היה חשוב, נושא שנוגע לדם ליבם של המשתתפים כאן בוועדה – הם לא חברים בוועדה אלא משתתפים – אישרתי זמן ארוך מהרגיל ואנחנו כבר הרבה אחרי הסיכומים בין הקואליציה לאופוזיציה. נשארו עוד שלושה נושאים, אני מבקש מכם לאפשר לי לעבור אותם בקצב יחסית מהיר. כמובן שנפתח לדיון אם יהיה מי שירצה לפתוח את זה לדיון.
אני עובר לנושא מספר 41: סעיפים 112 ו-113, עמוד 1255, תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). פרוט הנושא: מוצע לקבוע מנגנון להחלה בישראל של הוראות האיחוד האירופי לעניין מזון, יבוא מזון, חובת קבלת אישור ייצור נאות לגבי מוצרי מזון. כמו כן, מוצע לשנות את טמפרטורת המינימום לעניין הגדרת בשר כבשר טרי. מוצע לבטל את מגבלת הזמן לפטור לארגונים לחלוקת מזון.
הערות הייעוץ המשפטי של הכנסת
¶
אין לנושא השלכות תקציביות. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) אושר בחוק ההסדרים הקודם ויישומו נתקל בקשיים. בהתחשב בהשפעה שיכולה להיות על בריאות הציבור למנגנון אימוץ תקינה אירופית והקלת יבוא נוספת – מוצע שלא לדון בדיון חפוז במסגרת חוק ההסדרים. הוועדה המוסמכת מבחינת הייעוץ המשפטי היא ועדת הבריאות. אנחנו ממליצים על ועדת הכלכלה.
מישהו רוצה להציג את זה? לדבר על זה? להעיר על זה? כן, חבר הכנסת כץ.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני מסכים עם העמדה של הייעוץ המשפטי. זה חוק כבד, מורכב שצריך לתת עליו את הדעת גם מבינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית. זה לא משהו שעושים אותו בחוק ההסדרים. זה שינוי חוק טוב, אבל מגיע לו תשומת לב הרבה יותר גדולה מאשר כמה שעות בחוק הסדרים.
אסי מסינג
¶
המנגנונים שמוצעים במזון, בתמרוקים, בפרק של האלקטרוניקה, בתיקון של פקודת הייבוא ותיקון - - -
אסי מסינג
¶
גם בפקודת הרוקחות. בכל המנגנונים כולם יש מנגנונים דומים מבחינת ההסדר שמוצע כאן וכל חוק והשינויים הנדרשים שלו. זה נכון שחוק הבריאות (מזון) עוסק בעניינים יותר רגישים, כך גם יש טענה לגבי התמרוקים.
אסי מסינג
¶
רגישות למילה רגישים. המנגנונים שהוצעו כאן הם עם אפשרות של החרגה לרגולטור לאפשר לעשות שימוש בישראל במוצרים שמוכרים באיחוד האירופי על-ידי הצהרה. זה הרעיון של כל הרפורמה הזו. היא משתרעת על - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
נכון. אבל הוא צריך לקחת בחשבון שבנושא מזון צריך לשים לב, אבל זה יידון בוועדה.
שגית אפיק
¶
כן. הצענו לחלק את פרק הייבוא כך שהחלקים שקשורים לוועדת הכלכלה ילכו לוועדת הכלכלה, החלקים שקשורים למזון ולתמרוקים ילכו לוועדת הבריאות. אני אתייחס לשני הנושאים. לגבי הרפורמה של המזון לעניין הנשוא של פיצול מהותי, זאת בדיוק דוגמה לדבר שנחקק כבר בחוק הסדרים ולא הצליח ולכן נראה לי שלחזור על הניסיון שלא צלח פעם אחת זה פחות נכון מבחינת עבודת הכנסת. כמו שאמר אסי, מדובר בנושאים יחסית רגישים כיוון שמדובר בבריאות מזון.
אני רוצה להתייחס יותר דווקא לוועדה. אני חשובת שהוועדה המתאימה לדון בזה היא ועדת הבריאות. הוועדה הזאת הקימה את ועדת הבריאות ופיצלה את הנושאים שלה מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במקור חשבנו שזה לא רעיון נכון, אבל משהכנסת בחרה והחליטה להקצות ועדה מיוחדת שכל תחומי סמכויותיה הם בריאות, זה נכון יותר שהנושאים ששייכים איליה באופן כל-כך מובהק ילכו דווקא לוועדה הזאת ולא לוועדה - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אסי, יש עדיין גם דרישות. זה לא באמת להשוות את זה לעולם. זה לא פייר להגיד את זה.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
- - - זה לא כמו בארצות הברית, זה לא כמו באוסטרליה, לא כמו בניו זילנד - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אני חולק עליך בעניין הזה. משרד הבריאות לא ייתן לקדם את הנושאים האלה. אלה נושאים שתקועים הרבה מאוד שנים. זה צריך להגיע למשרד הכלכלה. עדיין, גם אחרי הרפורמה, יישארו פערים גדולים מאוד בינינו לבין העולם.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
¶
אנחנו רוצים שזה יידון במלואו בוועדת כלכלה. ועדת כלכלה אחראית על ייבוא, על מכסים, על מכסות. זה המקום הנכון. זה נושא קלסי לוועדת כלכלה, אין פה שום דבר אחר.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
סעיף 42: מספר סעיף 114 ו-115, עמוד 1272, פקודת הרוקחים. מוצע לקבוע הוראות שונות המשלימות את האסדרה לעניין תמרוקים, ובין השאר לדרוש רישוי עסק כתנאי לקבלת רישיון תמרוקים, לקבוע תנאים לגבי הנציג האחראי, חובותיו והוראות שיחולו לגביו, חובת החזקת תיק תמרוק והקמת מאגר תיקי תמרוק, לדרוש מסירת הודעה על שיווק באופן מקוון, לקבוע הוראות לעניין חובות מפיץ תמרוק, לחייב הנגשת המידע על רכיבי תמרוק, ולאסור על ייחוס סגולות ריפוי או מניעת מחלה לתמרוק. בחיים שלי לא אמרתי כל-כך הרבה את המילה "תמרוק". כמו כן, מוצע לקבוע הוראות לעניין יבוא ויבוא מקביל של תמרוקים, ופעולת מעבדה מאושרת לעניין זה.
הערות הייעוץ המשפטי
¶
אין לנושא השלכה תקציבית. רפורמה בתחום התמרוקים שעברה בחוק הסדרים קודם טרם יושמה בשל מורכבות הנושא, קשיים שהוא מעלה והתנגדויות. יש לבצע את תיקוני החקיקה בחוק נפרד, בהליך סדור ולא במסגרת חוק ההסדרים. גם מציעים שזו תהיה ועדת בריאות בעוד אנחנו חושבים שזו תהיה ועדת הכלכלה.
הבנתי שהיה על זה דיון. מישהו רוצה עוד לדון בזה?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
זה נושא מספר 16: מספר סעיף 31, 32 ו-34. מספר עמוד 1386 ו-1387. תיקון לחוק השכר הממוצע וחוק הביטוח הלאומי. מוצע להאריך את הקפאת השכר הממוצע במשק שחלה בשנת 2021 גם לשנת 2022, ולהחיל את ההסדר שנקבע לעניין השכר הממוצע בשנת 2020 גם על שנת 2022 לעניין נכי צה"ל, נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים. מוצע לקבוע כי בשנת 2021 יעודכן הסכום הבסיסי המשמש לחישוב קצבאות הנכות לפי שיעור של 2.45% במקום לפי עליית השער הממוצע, ורק משנת 2023 ואילך יחול עדכון בהתאם לעליית השכר הממוצע, כשבמועד העדכון בשנת 2023 יובא בחשבון העדכון שנעשה בשנת 2022. תמיד אוהבים לדחות. הוועדה המוסמכת לפי הייעוץ המשפטי היא ועדת העבודה והרווחה. אנחנו נמליץ, כנראה, על ועדת הכספים.
אסי מסינג
¶
רק לדייק. מה שמוצע כאן מבחינת תיקון החקיקה בכל מה שקשור לקצבאות הנכות, לגבי נכי רדיפות הנאצים ונכי צה"ל, מדובר בצווים שמותקנים במקביל והם לא מוצגים כאן במסגרת תיקון החקיקה. חוץ מזה, בגלל שהעובדה שהשכר הממוצע במשק כרגע לא משקף את השכר הממוצע במשק שאמור להיות באופן רגיל בגלל השינויים השונים בשוק התעסוקה בעקבות משבר הקורונה ובגלל ההשלכות השליליות שיש לכך מוצע לדחות, להקפיא את העדכון של השכר הממוצע במשק. במסגרת ההצעה שמוצעת כאן, זה לעשות עדכון לקצבאות הנכות וגם לקצבאות אחרות במקביל, בדומה לעדכון שנעשה בשנת 2020 שהוא ממוצע של עדכון השכר הממוצע לפני משבר הקורונה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
מאה אחוז. אם אין הערות למישהו, אם כך, ברשותכם סיימנו באיחור של שעה ו-24 דקות את הדיון על כלל הנושאים של הפיצולים. אני מוציא את הוועדה להפסקה של 10 דקות. בשעה 22:35 מתכנסים להצבעות. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 22:24 ונתחדשה בשעה 22:47.)
(היו"ר ניר אורבך, 22:47)
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה.
לפני שנעבור להצבעות בהצעת חוק התוכנית הכלכלית, בנושא 7, סעיף 46 בפרק ז' בשכירות מוסדית, בתיקון לחוק התכנון והבנייה אנחנו עושים תיקון: בטעות נאמר שההמלצה היא להעביר את זה לוועדת הכספים, אנחנו מתקנים את זה ואומרים שההמלצה היא ועדת הפנים.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
כן, אבל ישנם חוקים שהוסכם שילכו לוועדות אחרות. כל השאר הולך לוועדת הפנים.
היו"ר ניר אורבך
¶
ערב טוב. אנחנו מחדשים את ישיבת יעדת הכנסת ועוברים להצבעות. אנחנו מתחילים בהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021. נעבור סעיף-סעיף ונצביע בנפרד על כל סעיף.
סעיף 1, הסעיף של מטרת החוק. אנחנו ממליצים להעביר לוועדת הכספים. מי בעד, ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את סעיף 1 לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו עוברים לנושא 2, פרק ב', דיוור דיגיטלי, סעיפים 18-2, חוק הפנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, חוק מרשם האוכלוסין, חוק עדכון כתובת. הנושא הזה יפוצל להליך חקיקה רגיל ויעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ב' לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו עוברים לנושא השלישי: סעיף 19, פרק ג', תאגידים שהוקמו לפי חוק. סעיף 19, חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. ממליצים להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד, ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו מדברים על הנושא השלישי, סעיף 19 – ועדת חוקה, חוק ומשפט. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
בסוף אפשר רביזיה על הכול ביחד.
מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה –5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ג' לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לנושא הבא. פרק ד', בינוי ושיכון, סעיפים 20 עד 34 תיקון לחוק התכנון והבניה, חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), חוק התחדשות עירונית. ממליצים להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ד' לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עבר.
אנחנו עוברים לפרק ה', צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ה' לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לפרק 6, היוועדות חזותית, להעביר את כל הפרק לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ו' לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
פרק ז', שכירות מוסדית, נושא 7, סעיף 46, חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, מומלץ להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 64
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 7 של פרק ז' לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לנושא מספר 8, סעיפים 47, 48, 49, 50(3) ו-52, תיקון לחוק עידוד השקעות הון, חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין. מומלץ להעביר לוועדת הכספים. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 8 של פרק ז' לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לנושא 9, מספר סעיף 50(1) ו-(2) ו-סעיף 51, תיקון לחוק פקודת מס הכנסה. מומלץ להעביר לוועדת הכספים. מי בעד? ירים את ידו.
ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
בסדר.
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – פה אחד
הצעת הוועדה להעביר את נושא 9 של פרק ז' לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו ממשיכים לפרק ח' כבאות. מומלץ להעביר לוועדה לביטחון פנים. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת הוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ח' לוועדה לביטחון פנים נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
הועבר לוועדה לביטחון פנים.
פרק ט', ניקוז. סוכם כי הנושא יפוצל לאחר הקריאה הראשונה לוועדת הכלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את פרק ט' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני מחדש את הישיבה. הגענו לפרק התחבורה, נושאים 12 עד 19. כל הפרק מומלץ לעבור לוועדת הכלכלה - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אני רוצה התייעצות סיעתית על כל סעיף ורביזיה, כמובן, על כל סעיף. היושב-ראש יודע למה אני עושה את זה.
היו"ר ניר אורבך
¶
התייעצות סיעתית. אנחנו חוזרים – על זה הייתה התייעצות סיעתית. נצביע כרגע להעביר לוועדת הכלכלה את נושא 12 סעיפים 56 - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
אני אומר את זה מראש, אני מבקש את זה על כל הסעיפים מעכשיו עד סוף חוק ההסדרים.
היו"ר ניר אורבך
¶
נושא 12 סעיף 56(1) עד (11) וסעיף קטן (19) – מומלץ להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 12 של פרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
רביזיה והתייעצות סיעתית של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אנחנו חוזרים לפה ב-23:33.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:25 ונתחדשה בשעה 23:33.)
היו"ר ניר אורבך
¶
סליחה, נכון.
אנחנו בנושא 13. אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 56(12), להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
אני רוצה – זה לא תלוי בי.
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 13 של פרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
הוועדה חזרה. אנחנו עוברים לסעיף 14. סעיף 56(13) עובר לוועדת כלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 14 של פרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לנושא 15, סעיף 56(14) עד (16) וסעיף 57. עובר לוועדת כלכלה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת הוועדה להעביר את נושא 15 של פרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
חוזרים ב-23:45.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:40 ונתחדשה בשעה 23:45.)
חזרנו לנושא 16, סעיף 56(17) – מוצע לעבור לוועדת הכלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 16 שלפרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה.
נושא 17, סעיף 56(18) ו-(20) מומלץ להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 17 של פרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
יכול להיות שסעיף 18 הוא נושא חדש? אם אני חושב שזה נושא חדש, אני יכול לטעון?
ארבל אסטרחן
¶
נושא חדש זו טענה שמשהו שנכנס לקריאה שניה ושלישית. זה לא עבר קריאה ראשונה, זה לא רלוונטי לשלב הזה. אנחנו בפיצול, אנחנו לא בהכנת הצעת חוק.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 18 של פרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 19 בפרק י' לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו עוברים לפרק י"א, אנרגיה. נחזור ב-00:22.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:17 ונתחדשה בשעה 00:22.)
היו"ר ניר אורבך
¶
חזרנו. איפה בועז? נושא 20 סעיפים 61-60. מומלץ להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 20 בפרק י"א לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו חוזרים. הגענו לנושא 21, סעיפים 63-62. מומלץ להעביר לוועדת כלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 21 בפרק י"א לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו חוזרים. אנחנו בנושא 22, סעיף 64. מומלץ להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הוועדה להעביר את נושא 22 בפרק י"א לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר ניר אורבך
¶
התייעצות סיעתית – חוזרים ב-00:38.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:33 ונתחדשה בשעה 00:38.)
חלוקה ופיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021.
היו"ר ניר אורבך
¶
אנחנו בנושא 23, סעיף 65, מומלץ להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
ארבל אסטרחן
¶
זה פרק אחד, פרק י"ב, יש לגביו החלטה אחת, לפצל ולהעביר את זה לוועדת הכלכלה ולכן אין מניעה להצביע על זה ביחד.
ארבל אסטרחן
¶
כי זה שני עניינים, זה נועד בשביל לעזור לכם בפירוט, אבל ברגע שהוועדה החליטה על זה כמקשה אחת אפשר להצביע על זה ביחד.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לנושא 26, התייעצות סיעתית, חוזרים ב-50.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:45 ונתחדשה בשעה 00:50.)
היו"ר ניר אורבך
¶
אדוני יושב-ראש הכנסת. קודם כל תודה רבה לך, אומרים שאין חבוש שמתיר עצמו מבית האסורים, אז טוב שאתה באת לחלץ אותנו.
היו"ר ניר אורבך
¶
באמת תודה, אנחנו מתנצלים שאנחנו לפעמים עושים בעיות. במהלך כל היום היה לנו יום מאוד מאוד מורכב והיו דברים מהותיים וחבר הכנסת בועז טופורובסקי, ממלא מקום יושב-ראש הקואליציה, במהלך כל היום עבדנו בשיתוף פעולה והעברנו פה את היום הזה עם הדברים שמאוד מאוד חשובים, גם לקואליציה ובסופו של דבר גם למדינה, ועשינו את זה בצורה מבחינתנו מוצלחת מאוד. לקראת סוף היום התגלעו קצת מחלוקות בינינו על דברים מהותיים, אני שמח שהדברים האלה נפתרו.
בועז, אנחנו אוהבים אותך, באמת, אתה אחד מהאנשים המשמעותיים ביותר. לא, אני אומר לך באמת עכשיו, אבל באמת אחד האנשים היותר משמעותיים והיותר חשובים אצלנו פה בקואליציה. בועז.
בועז טופורובסקי (יש עתיד)
¶
קודם כל תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני חייב להגיד, יש לי איזה שהיא חולשה שאני גאה בה, כל פעם שיש משהו שקשור לבטיחות בדרכים ואיכשהו זה מתקשר, אני חושב שיש לזה קשר, אני לא רואה בעיניים. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שחשוב שיהיו נבחרי ציבור שידאגו ויטפלו בו, אלה חיים שמתבזבזים סתם. הייתה כאן איזה שהיא אי הבנה, היא נפתרה, אנחנו אוהבים, מחובקים ונהנים וממשיכים הלאה, תודה רבה.
השר במשרד האוצר חמד עמאר
¶
תודה רבה לכם. אני גם נשארתי כאן. את בועז אני מכיר שנים רבות כאן בכנסת, רק תקופה קצרה היית בחוץ וחזרת, אם אני לא טועה.
השר במשרד האוצר חמד עמאר
¶
אבל תמיד הנושא של בטיחות בדרכים בסדר העדיפויות של בועז, ושנינו ביחד עבדנו, גם אני כיושב-ראש השדולה לבטיחות בדרכים, גם היינו ביחד שותפים כיושבי ראש השדולה וגם כיושב-ראש ועדת משנה. תמיד שיתוף הפעולה שלי עם בועז היה מאוד טוב, היה מאוד פורה, עשינו דברים מאוד טובים ביחד, קידמנו דברים. אני אומר לך, בועז, אני כשר במשרד האוצר, אנחנו נעבוד ביחד. הנושא של בטיחות בדרכים, כמו שהוא קרוב לליבך הוא קרוב לליבי.
השר במשרד האוצר חמד עמאר
¶
אני חושב ששנינו נשב, נדון ביחד על הנושא, נראה איך אנחנו מקדמים את כל הנושא של בטיחות בדרכים ונקדם את זה ביחד. באמת אני מאוד גאה בך שלקחת את הנושא הזה, מאז שנכנסת לכנסת - - -
השר במשרד האוצר חמד עמאר
¶
לא, באמת, אני לא צוחק, אני גאה בך, אני אוהב אנשים שלוקחים נושא והולכים איתו עד הסוף. אתה הלכת עם הנושא עד הסוף וכל הכבוד לך ואנחנו ביחד. אני עם יד מושטת שנעבוד ונקדם את הנושא ביחד כי זה נושא חשוב לכל אחד ואחד שיושב כאן. שיהיה לך בהצלחה ולכולם בהצלחה.
היו"ר ניר אורבך
¶
תודה רבה, אדוני השר. אני חייב להגיד גם מילה אחת לגבי המעורבות שלך, כל פעם שיש לנו משבר אנחנו באים אליך.
השר במשרד האוצר חמד עמאר
¶
אחרי זה אני אתחיל לפתור את הבעיות. כל מי שיש לו משבר איתי אני אכניס אותו לחדר איתי לעשר דקות, אני מבטיח לכם שייצא משם –
מיקי לוי – יושב-ראש הכנסת
¶
נחה דעתי, המליאה ממתינה לכם, אני מניח שעכשיו ההצבעות ירוצו במהרה מה שנקרא.
היו"ר ניר אורבך
¶
זה נושא 26, סעיפים 69 עד 75, עובר לוועדת הפנים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפרק עובר לוועדת הפנים.
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק י"ד, עבודות פיתוח בתוכנית למגורים, סעיפים 78-76, ההמלצה להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים לפרק ט"ו, תקשורת. נושא 28, סעיפים 79, 80 ו-81 סעיף קטן (2). מומלץ להעביר לוועדת הפנים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
נושאים 29 ו-30 שניהם לוועדת הכלכלה, אני מציע להצביע על שניהם ביחד. מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ט"ו, שירות מידע פיננסי, נושא 31, סעיפים 85-84, ההמלצה להעביר לוועדת הכלכלה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
רם שפע (העבודה)
¶
השאלה אם הוא מבין שזה שעכשיו לא פוצל כלום מה זה אומר על השלב הבא. מעניין, בוועדות.
היו"ר ניר אורבך
¶
נושא 33, סעיפים 89-88, מומלץ להעביר לוועדת חינוך. איפה שרן? רגע היסטורי. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
נושא 34, סעיף 90, מומלץ להעביר לוועדת הפנים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
כן. פרק כ', ייעול מערך הכשרות, נושא 36, סעיפים 93 עד 100, מומלץ להעביר לוועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת ייעודיים.
היו"ר ניר אורבך
¶
כן. אז פרק א' וסימן ג', חלק ב', מפוצל. בכל מקרה זה עובר לוועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת ייעודיים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק כ"ב, רישוי באמצעות מורשה להיתר. סעיפים 103 עד 106, הוועדה המומלצת פנים והגנת הסביבה. מי בעד? ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק כ"ג, יבוא, נושא 39, אפשר את כל הפרק, את כל הפרק מומלץ להעביר לוועדת כלכלה. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
הסעיף האחרון בחוק הזה, סעיף 117, תחילת החוק, מומלץ לוועדת כספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
תודה רבה.
חלוקה ופיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.
היו"ר ניר אורבך
¶
עוברים עכשיו לחוק השני. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021. סעיף 1, מטרת החוק, מומלץ להעביר לוועדת הכספים, מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ב', התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים, מומלץ להעביר לוועדת בריאות. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ג' הלוואות לדיור, סעיפים 4 ו-5, מומלץ להעביר לוועדת הכספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ה', הבטחת התשואות בתשואות קרנות הפנסיה, סעיף 11, מומלץ להעביר לוועדת הכספים. מי בעד? ירים את ידו.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ו', מיסוי הכנסות צבורות, סעיפים 13-12, לוועדת כספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
סעיפים 14 ו-15, מומלץ להעביר לוועדת עבודה ורווחה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ח', מיסוי שותפויות וקרנות השקעה, סעיפים 18-16, להעביר לוועדת כספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק ט', ביטוח לאומי, סעיפים 20-19, להעביר לוועדת כספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
סעיפים 23-21, 24, 25 ו-28-26 מומלץ להעביר לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
פרק י', שונות, סעיף 29, מומלץ להעביר לוועדת חינוך. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
סעיף 30, חוק גנים לאומיים, מומלץ להעביר לוועדת כספים, מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
סעיפים 31, 32 ו-34, מומלץ להעביר לוועדת כספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
סעיף 33, מומלץ להעביר לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
אושר.
היו"ר ניר אורבך
¶
והסעיף האחרון, סעיף 35, תחילה. מומלץ להעביר לוועדת כספים. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
אושר.