פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
45
ועדת הכספים
12/09/2021
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 84
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ב (12 בספטמבר 2021), שעה 13:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 12/09/2021
ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו - גזירת עוני למאות אלפי משפחות, ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו - גזירת עוני למאות אלפי משפחות, ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו - גזירת עוני למאות אלפי משפחות
פרוטוקול
סדר היום
1. ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו - גזירת עוני למאות אלפי משפחות, של חה"כ אחמד טיבי
2. ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו - גזירת עוני למאות אלפי משפחות, של חה"כ אוריאל בוסו
3. ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו - גזירת עוני למאות אלפי משפחות, של חה"כ יעקב אשר
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו – גזירת עוני למאות אלפי משפחות, של ח"כ אחמד טיבי (מס' 245).
ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו – גזירת עוני למאות אלפי משפחות, של ח"כ אוריאל בוסו (מס' 241).
ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו – גזירת עוני למאות אלפי משפחות, של ח"כ יעקב אשר (מס' 230).
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו עוברים לנושא הבא, דיון מהיר לבקשתו של חבר הכנסת יעקב אשר ואוריאל בוסו בנושא של ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45. כפי שהבטחתי לך, חבר הכנסת אשר, לקיים את הדיון הזה בפגרה למרות שיש לנו לחץ זמנים של חוק ההסדרים, הנה, אני מקיים את ההבטחה, רק אני רוצה להגיד כמה מילים.
אני חושב שהעובדות הן על השולחן, מאז פתיחת המשק בפברואר 2021 אנחנו רואים ירידה באבטלה ועלייה בשיעור התעסוקה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הייתה גם עלייה בשירות התעסוקה וגם ברגע שהארכנו את החל"ת רק לבני 45 פלוס בתחילת יולי אז גם כאן אנחנו יכולים לראות שהרבה מאוד חבר'ה צעירים חזרו לעבודה ואני חושב שחייבים חייבים לברך על זה ולכן המגמה היא, לפי דעתי, אני אומר את דעתי בלבד, היא מגמה נכונה ואנחנו צריכים להמשיך ולפעול כדי לפתוח את המשק וכדי למלא את אותן המשרות הפנויות שעדיין פנויות ואני חושב שלכל אחד פה יש לפחות מעסיק אחד שפנה אליו ואמר עד כמה הוא צמא לידיים עובדות. זה לא אומר שלא צריך לעשות שינויים בנושא של ההכשרות המקצועיות והרבה מאוד דברים אחרים.
אבל עכשיו תורך, חבר הכנסת יעקב אשר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון. זה דיון שאגב אושר על ידי נשיאות הכנסת כדיון מהיר וכשמו כן הוא, לכן הוא צריך להיות גם בימים שיש לחץ כזה או אחר. אני מודה לך על כך ואני רוצה לומר, אין ספק שלעומת איפה שהיינו מבחינת היקפים של אבטלה, שהיינו ב-700,000 או 800,000 בזמן הגל השלישי מה שנקרא, אין ספק שברגע שהמשק נפתח מהסגר האחרון שהיה אז באופן טבעי, לא צריך בשביל זה להיות גאון גדול להבין שאנשים יחזרו לעבודה ואי ההארכה של החל"ת יכול להיות שתרמה לזה גם, אבל עדיין אי אפשר, ודאי לא היום, לשבת ולתת לטייס האוטומטי לעבוד בלי לבחון את המשמעויות שקורות.
ולמה אני מתכוון? הממשלה החליטה את ההחלטה הזאת ב-1 ביולי, לא להאריך את החל"תים ולהאריך אותם רק לגילאי 45, שזה מבורך בפני עצמו. מה שקורה היום בפועל מחייב את הבדיקה שלנו. הנתונים שאני ראיתי ושאני קורא משירות התעסוקה, שאני מקווה שהוא גוף מוסמך גם לעניין הזה, ולא רק הלמ"ס כי הלמ"ס בעצם מתרגם את התביעות ואת התוצאות של התביעות, הוא לא בודק באמת את האחוז של האנשים שאינם עובדים בפועל או שרוצים עבודה ולא עומדים בקריטריונים היום. אל תשכח שכל נושא החל"ת בקורונה הפך את הנושא של האבטלה עם קריטריונים אחרים.
יש לי חשש שהשקט הזה של חלק גדול מהפוליטיקאים, ביניהם יושב ראש הוועדה עצמו, שבימים כתיקונם היה מעלה את זה, בוודאי אתה וחבריך האחרים, עודד, שיש לי רק מילים טובות להגיד על פעילותו באופוזיציה, שהיה הרבה מאוד למען עסקים קטנים ולמען שכירים קטנים, או שכירים שבירים מה שנקרא, שמיד נכנסים למעגל האבטלה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
חד משמעית. עוד פעם, חברים, אתם יודעים מה? זה כמו הסיפור של התקציב, אנחנו חושבים שהתקציב הוא רע, אבל אתם אומרים: הוא רע התקציב, זה נכון, אבל עצם זה שיש תקציב ולא היה שלוש שנים קודם זה שמחה גדולה. אז זה שמחת עניים, זה עדיין לא שמחה גדולה.
אני אומר דבר אחד, השקט הזה שיש גם בתקשורת וגם מחלק גדול מהפוליטיקאים, אני לא מצליח להבין אותו אלא אם כן יותר ויותר, ואמרתי את זה בדיון במליאה לפני שבוע, עשרה ימים, החשש שלי שיש פה הכחשה של דברים, גם הכחשה של ממדי ההדבקה, וגם הכחשה של בעיות שקורות באבטלה. תיכף נשמע את הנתונים, וזה התפקיד של הוועדה באמת לבדוק את הנתונים, מה היה בתקופה הזאת. יש פה השתקה שלדעתי סדרי העדיפויות השתנו.
סדרי עדיפויות של פיקוח נפש השתנו כי אין הגבלות, ושמענו את זה בקולה של אחת הבכירות במשרד הבריאות, אבל אני הקטן, שלא בכיר במשרד הבריאות, אמרתי את זה כמה ימים קודם במליאה, מפחדים לחשוב על הגבלות נוספות. אני לא בעד הגבלות, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה, כי יודעים שכל הגבלה שוברה בצדה, יצטרכו לשלם מענקים או יצטרכו לתת משהו. יש פה תהליך של הסתרת נתונים, או יותר נכון הסכמה עם מצב שבו אנשים – הרי אנחנו לא חזרנו לחיים, לא חזרנו לחייך, יום יום נפטרים עשרות אנשים.
אז זה נכון שאי הספיקה של בתי החולים היא לא הקטסטרופה שאנשים עומדים בחניה, אבל שמענו גם היום מפרופ' רגב שאומרת שהתוצאה של המתים היא אי ספיקה. יש לי חשש, אדוני היושב ראש, שגם ההחלטה הזאת לגבי ההגבלות וגם הניסיון לברוח מפתרונות ביניים למובטלים שנופלים בין הכיסאות, כי החל"ת הופסק ומצד שני אין להם מקומות עבודה, הם לא עומדים בקריטריונים, אני אתן תיכף את המספרים, יש כאן, לדעתי, מנגנון של הסתרה שמגיע ממניעים כלכליים בלבד. אם זה נכון, חלילה, זה חמור ביותר.
ועכשיו לפרטים. הפרטים לפי הנתונים ששירות התעסוקה הוציאו, יש לי גם נתונים ישנים יותר וגם נתונים עדכניים של השוואה ממש מהשבוע האחרון, מה-1.8 עד 7.8. מדובר על מספרים שלפי נתוני האבטלה של לשכת התעסוקה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הנתונים שאני מקריא כרגע זה נכון ל-4.9. 418,000 מובטלים. דקה לפני שאתה קופץ.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
שאגב, אתה יודע מה צריך להיות המצפן שלנו לאורך כל הדרך בדיון שאני מקווה לא הקצר הזה שיהיה, המצפן צריך להיות בוא נחשוב שלא היה קורונה, בוא נלך ל-2019, לא היה קורונה, לא קרה כלום, לא היה חל"תים, לא היה כלום, היה אבטלה, מבקשי עבודה, אבטלה ברגיל. כמה היו כאלה ב-2019? הנתונים היו 161,000 מובטלים. היום, לפי נתוני שירות התעסוקה, יש 418,000 מובטלים לפי החלוקה הזאת, 184,000 תובעים דמי אבטלה, שזה 36%, כאלה שעל פי קריטריונים של עכשיו מגיע להם, ו-234,000 מובטלים בפועל בלי זכאות לדמי אבטלה, שזה 60%.
מציינים עוד בלשכת התעסוקה שבפועל יש עוד הרבה מובטלים שלא רשומים כי אין להם סיבה להירשם כי הם מראש כבר רואים שהם לא זכאים. יש הבטחת הכנסה, 4% הנותרים וכו', ואני גם אקריא לך נתונים מ-11 באוגוסט, השבוע האחרון של ה-1.8. עד 7.8 נותר דומה לשבוע שעבר שהיה בסוף החודש בו ראינו האטה בקצב התאוששות שוק העבודה. גם השבוע מספר החוזרים נותר נמוך מצד אחד ומספר המדווחים על חזרה בשירות תעסוקה נמוך מאוד בדומה למצב שהיה באפריל 2020. וכו' וכו' וכו'.
מה אני בא ואומר? אני הרי לא כל כך לא אינטליגנטי שאני אבוא ואגיד: בואו נחזיר את כל החל"תים ככה, עלא הבאב אללה, לא, אני אומר דבר אחד, חייב להיות מעקב ברמה חודשית, כמו הדיון הזה היו צריכים להיות כבר שלושה דיונים קודם, בניסיון למצוא פתרונות ביניים לאותם אלה מבקשי עבודה. לאתר את מבקשי העבודה האלה ולראות איך הם נפלו בין הכיסאות. זו מטרת הדיון. לא ניגוח, לא פוליטיקה, יש אנשים רעבים ללחם ולתעסוקה.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אדוני היושב ראש, קודם כל אני לא צריך הרבה להוסיף לדברי חבר הכנסת יעקב אשר שבאמת למד את החומר ושוחה ולמעשה הוביל את זה עוד בקדנציה הקודמת כיושב ראש ועדת חוקה, אבל אני רק אומר שלקבל החלטה גורפת במקרים כאלה למשל, לפעמים מדובר בגזר דין כלכלי מאוד מאוד קשה למובטלים.
שאלת אותו נכון למתי. יש לי למשל כאן, הבנתי שגם שלחו מצגת, מפורום ארגוני תעסוקה צעירים, הם כוללים מאות אלפי צעירים שנמצאים תחתם בתנאים, צעירים עד גיל 34, כשלמעשה אנחנו מדברים על החל"ת עד גיל 45. על פי נתוני שירות התעסוקה 200,000 דורשי עבודה מגילאי, נכון לעכשיו, 18 עד 34. אחת הטענות של משרד האוצר היא: יש לנו הצעות עבודה. תבדוק בזרוע העבודה, שזה היום נמצא גם במשרד הכלכלה, הצעות התעסוקה נמצאות בעיקר למשל במרכז. מישהו בדק מה קורה בפריפריה, בצפון או בדרום? אין להם הצעות.
נקודה נוספת, לאותם צעירים שמציעים עבודה, תנסו לתת להם אולי איזה פלטפורמה מסוימת שאתה אומר: זה הכישורים שלי, אלה התארים שלי, זה הניסיון שיש לי, לעומת התעסוקה. אומרים שיש להם הצעות עבודה, אתה יכול לתת להם הצעות של לימודים, עידוד כזה או אחר, לא באופן גורף להוריד ואנחנו יודעים ששום דבר לא ייתן מענה וגם אם ייתן מענה זה בטווח הקצר. מבלי לזלזל למשל בעבודת מלצרות, לא לכל אנשי ההייטק בדרום או בצפון אתה יכול להציע מלצרות כי זה לא דבר שייתן מענה.
עכשיו כשאנחנו מדברים גם על מגזרים, במגזר החרדי, במגזר הערבי, שיש יותר תעסוקה יש פחות היצע למה שיש היום בזרוע העבודה, אין להם היצע כרגע שהם יכולים להיכנס למעגל העבודה. לכן אם אתה תיקח את הרשימה של גופים שלמים, אוניברסיטת בעם - - - אלפנאר, ארץ עיר, בוגרי 8200 וכו' וכו' שנמצאים בפריפריה, אין להם היצע אמיתי בגילאי 30 - - -
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אתה יודע כמה מענף ההייטק – אולי כחלק מהתייעלות, בדיוק דיברתי קודם עם ראש עיריית אילת לשעבר, שיש הרבה ענפים שהיו צריכים פעם להחזיק 100 עובדים, במסגרת הקורונה הם צמצמו את זה ל-50-40 עובדים - - -
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
יש כמה פתרונות. א', להתאים את הפלטפורמות שיש בזרוע העבודה, בעידוד או במלגות, להיצע הצעירים האלה.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
דבר שני, אל תעשה את זה גורף. אתה מוריד אותם, אתה אומר להם: יש לי עבודה, אין לך עבודה באמת להציע ואתה גורם פה גזר דין מוות.
מעניין לעניין שלא באותו עניין, אבל אני אומר, מפסיקים תשלומים של בידוד, דיברתי קודם עם חבר הכנסת ינון אזולאי שהוא הוביל בקדנציה הקודמת את העזרה למעונות למשל, אתה יודע שדיברתי אתמול עם מעונות שהם קורסים? כולם יוצאים עכשיו לבידודים, כיתות שלמות של הורים שאומרים: אני לא משלם כשהילד שלי נמצא בבית שבוע-שבועיים, המטפלות במעונות דורשות את הכסף שלהן, איך הם מחזיקים? זו עוד דוגמה שאני מביא.
לתת באופן גורף החלטה שלא משלמים ולא נותנים עידוד כי אתם לא רוצים להיכנס לנושא הזה במסגרת התקציב כי זה יפרוץ לכם את התקציב זה גזר דין מוות, גם לעסקים, גם למשפחות וגם לאנשים מבלי לדבר על נשים בהיריון ועוד ועוד ועוד שיש לזה נגררות, אבל כרגע בדיון הזה שנמצא אתם גורמים להרבה הרבה צעירים להיזרק למעגל האבטלה מבלי פתרונות מתאימים, אני חושב שצריך להגדיל את הראש ולשבת ולסנכרן את משרד האוצר עם זרוע העבודה ומשרד הכלכלה כדי לתת פתרונות לצעירים הללו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ואחמד טיבי גם שיזמו את הדיון הזה. זה דיון חשוב, ותודה רבה על הדיון גם בזמן הפגרה. אנחנו דנו בנושא הזה פה ארוכות והצבענו גם על זה. הצבענו על המתווה הזה, נראה לי שזו הייתה הצבעה ראשונה בהיותך יושב ראש וגם אז אמרנו את זה, שלא הגענו למיצוי שאנחנו רוצים, זה לא מה שהיינו רוצים.
יחד עם זאת אני חושב שגם מה שכן הצבענו עליו, שבני 45 ומעלה יקבלו, יש שתי עוולות לפחות. עוולה ראשונה, יש כאלה שלא צברו כל ימי ההכשרה, רק 50% מימי ההכשרה, ואז הם יקבלו לא 88 יום, הם יקבלו רק 44 יום. יש כאלה שלפני הקורונה ניצלו את מלוא הימים שלהם בתור אבטלה, באה הקורונה, הכתה בהם שוב, הם לא מצליחים למצוא עבודה ואמרו להם: טוב, מעל 45 תמשיכו לקבל, פתאום הם לא מקבלים, מה קרה? בגלל שהם ניצלו את כל ימי האבטלה טרום הקורונה. אם הם ניצלו את ימי האבטלה טרום הקורונה אז בעצם גם בקורונה לא היית נותן להם, אלא מה? הבנת שהקורונה זה זמן שאי אפשר למצוא עבודה וכשהארכנו את זה לגיל 45 מתוך הבנה שמגיע להם כן למצוא עבודה וכרגע קשה להם אז אנחנו עכשיו באים ונותנים להם עונש, אומרים להם: לא, מעל 45 אתם לא תוכלו לקבל. כלומר גם בזה עשינו איזה שהיא סלקציה ולא הסכמנו ולא נתנו את מה שמגיע להם. זה דבר שהוא לא נכון ולא ראוי, להכות בהם בפעם השנייה.
דיברו פה על פתרונות. חלק מהפתרונות שהבאנו, ונלחמתי על זה, ואתה יודע, היו שני דברים. האחד אנשים עם מוגבלויות, שאמרנו שייצא נוהל דרך משרד הכלכלה, שיהיה שותף של 20% מהשכר הממוצע במשק, שיהיה בו סיוע למעסיקים. והדבר השני שאמרנו, מתחת לגיל 45, נראה לי מגיל 40 עד 45, עם שלושה תלויים, שגם הוא יקבל 20%, אותו דבר כמו אנשים עם מוגבלויות.
לצערי מהבדיקה שעשיתי, אם אני טועה, איציק, אולי אתה במשרד הכלכלה יכול לבדוק את זה, אבל אני כמעט בטוח שהנוהל הזה לא יצא. אנחנו סיכמנו שעד ה-1 באוגוסט הנוהל הזה ייצא, כלומר אותם אלה, גם אם אנחנו רוצים להחזיר אותם לעבודה, אין שום תמריץ להחזיר אותם לעבודה. אז אם ככה, אם אנחנו לא מקיימים את זה, אז למה העברנו את החוק? את הנוהל לא עשינו, אז אנחנו פוגעים גם באותם אלה פחות מגיל 45, אלה מעל גיל 45 פוגעים בהם שהם כבר היו באבטלה לפני זה או שרק 50% מימי ההכשרה שלהם, אז אם ככה כל מה עשינו לל-45 זה משהו מצומצם יחסית.
אני בעד שייתנו למעסיקים ויעודד אותם בשביל לקחת אותם, אבל עדיין לא הגעת למצב הזה, אז אני חושב שצריך לעשות הכול על מנת שאלה לפחות לא ייפלו לחרפת רעב.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
לפני כמעט חודש אנחנו דנו בנושא הזה של חל"ת לגילאים מתחת ל-45 ואם זה 350,000 מובטלים או 408,000 מובטלים, מהנתונים שקיימים היום לגבי אלה שהם מתחת לגיל 45 מדובר על כ-150,000 מובטלים, שזה ברובם חרדים, ערבים, סוציואקונומי נמוך וגם אלה שאין להם השכלה טכנית מספקת.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
אני אומרת מה כן אפשר לעשות, כי אני רוצה שאנחנו נתקדם בדיון. אני מאמינה מאוד גדולה בהכשרות מקצועיות, אני חושבת שהכשרת מקצועיות טובות, איכותיות, שעונות על הצרכים של משרות קיימות יכולות באמת לתת מענה, חלקי אמנם, אבל כן מענה, וגם בנוסף לזה מתן דמי קיום למשתתפים. אפשר לקבוע תקרה של מתן דמי קיום למשתתפים.
אופציה שנייה היא קצבת ביניים זמנית שתוכל לתת גשר ולמנוע מאנשים להידרדר לעוני, במיוחד לאלה שנפלו בין הכיסאות, אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה, שלא נעודד אבטלה. החשש שלי שאנחנו בדרך הזאת גם נעודד אבטלה ואני כן חושבת שגם משרד הרווחה וגם משרדים אחרים יכולים לעשות את ההבחנה הזאת בצורה דיפרנציאלית וחכמה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני אדבר בקצרה מאוד כי אני מסכים עם הרוב המוחלט של הדברים שהושמעו עד כה, אבל חשוב לי בכל זאת לומר שבמתווה הזה יש לא פחות מאשר לעג לרש. אפילו בפרפרזה להרצחת וגם ירשת הייתי אומר הגזלת וגם ירשת? אם אנחנו הולכים לאחור ואנחנו מסתכלים על כל תקופת הקורונה המדיניות של הממשלה הקודמת הייתה מדיניות קלוקלת בכל היחס לאנשים שאיבדו את עבודתם בגלל הקורונה, אז עכשיו מוסיפים על זה חטא על פשע, כי לא נותנים פה בעצם מענה.
דובר קודם על צעירים, דובר פה קודם על אוכלוסיות שונות, האוכלוסיות המוחלשות ביותר, לא רק שלא תקבלנה פה מענה, אלא תקבלנה פה מכה נוספת. הדבר הזה הוא בלתי נסבל והכול בשם איזה שהיא הזיה על מסגרת תקציבית וכן הלאה? המדינה מחויבת לאזרחיה והאזרחים שלה נמצאים היום, הוזכרו קודם מספרים ואני חושב שהמספרים יותר גבוהים, מספרים גדולים מאוד של אזרחים שלא יכולים למצוא עבודה, גם מסיבות של היצע, אבל גם מסיבות שקשורות חלקן לקורונה וחלקן לא, שגם מונעות מאנשים מסוימים לחפש עבודה גם אם לכאורה היה היצע.
הדבר הזה הוא בלתי נסבל לכן אני בכלל חושב, ואני הולך יותר רחוק ממה שאמרו קודמיי, עם חלק מההצהרות אני מסכים, אני חושב שבנסיבות הקיימות היום לא היו צריכים לגעת בגיל של הזכאות לחל"ת בכלל, מלכתחילה. לפי הנתונים של ביטוח לאומי המודל הקודם של החל"ת, שגם לא הלך רחוק מספיק, ואני אמרתי את זה הרגע, נתן מענה כזה או אחר ל-80%, לפי הביטוח הלאומי המתווה הזה ייתן מענה לכ-32%, מה עם השאר? זאת הזנחה פושעת של הציבור. חייבים לשמור את המתווה כפי שהיה לפחות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מסכים עם מה שנאמר פה קודם ואני רוצה רק לחדד ולעשות את זה בקצרה. אנחנו עברנו את הקורונה בהתחלה כשלא ידענו מה זה ולא היה חיסון וכל מה שנלווה לעניין הזה וזו באמת הייתה מציאות מאוד מאוד קשה כלפי כולם. טוב עשתה הממשלה הקודמת שהביאה את החל"ת כיוון שגם היו תקופות שאמרו לחלקים גדולים לסגור עסקים ובמציאות הזאת האנשים היו רעבים ללחם והחל"ת פשוט היה סיוע לכאלה שלא הייתה כל ברירה אחרת ואכן זה נעשה.
ואז אנחנו הגענו לגל הרביעי. בגל הרביעי יש חיסונים, בגל הרביעי יש מציאות שאי אפשר להתעלם מהקורונה שהתפרצה באופן שלדעתי היה אפשר יותר להתמודד עם זה, אבל הממשלה הזאת כנראה פחות רוצה להתמודד עם הקורונה, יותר להתמודד עם הנושא הכלכלי ולא לסגור דברים שבסופו של דבר יכולים לפגוע גם בכלכלה, אבל זה עולה בבריאות של רבים מהתושבים.
יש דבר שאי אפשר להתעלם ממנו, יש חלקים באוכלוסייה שהם לא יכולים לחזור לעבודה, אנחנו אומרים להם לא לחזור לעבודה או שהמציאות משאירה אותם בבית והם לא יכולים לחזור. יש את התיירות, יש את הטיסות, יש דברים שבאופן מובנה הקורונה פוגעת בהם ופוגעת בעסקים שלהם, וגם אם המדיניות היא לא לסגור ולהשאיר את העסקים פתוחים יש דברים שזה לא בא בחשבון, אין מציאות כזאת. לכן אני רואה רשעות גדולה בעצם העובדה שלא מטפלים באופן פרטני באותם מקרים שבהם ברור שהעסקים שלהם נסגרים.
אני מבין את החשש, שלא יהיו כאלה שינצלו את זה לרעה וישתמשו בחל"ת ולא יחזרו לעבודה ובעצם יעשו דברים שכתוצאה מהחל"ת שמסייע להם הם לא יחזרו לעבודה. אני מבין את זה, צריך להתמודד עם זה, אבל יש דברים שהם חד משמעית, במציאות הזו שאנחנו חיים בה, לצערנו הרב, מודים לקב"ה על החיסונים, אנחנו מודים לקב"ה על זה שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע וברוך ה' זה יותר טוב, אבל יש מציאות שאנחנו נמצאים בעיצומו של גל רביעי של התפרצות הקורונה והנזקים שהוא גורם מבחינה בריאותית ואי אפשר להתעלם מהעניין הזה ולהגיד שלום עליי נפשי, אני מקבל את המשכורת שלי ולכן אחרים, שיקרה להם מה שיקרה, אני לא מטפל בהם.
אי אפשר לעשות דבר כזה. וצריכה כאן הוועדה, כפי שהעלו החברים, לקבל החלטה שיש דברים, וזה בכלל לא משנה איך יקראו לזה, יכולים לקרוא לזה חל"ת ויכולים לקרוא לזה סיוע ויכולים לקרוא לזה מה שרוצים, אבל אנחנו לא יכולים כמדינה שדואגת לאזרחים שלה ודואגת לאנשים, אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה הזו שיש רבים שצריך לסייע להם ואי אפשר להשאיר אותם ככה רעבים ללחם. לכן צריך לקבל החלטה באופן עקרוני, לא נותנים חל"ת לכל אחד כמו שהיה בפעם הקודמת, והיו לזה סיבות למה זה קרה אז, למה היום זה פחות, אבל גם היום יש חלקים שנשארים בלי עבודה, נשארים בלי עבודה והם נשארים בלי פרנסה לילדים שלהם והם נשארים בלי אוכל במקרים רבים ובאזורים של סוציואקונומי נמוך ובמקרים של משפחות שמצבם הכלכלי קשה ואין להם מקום עבודה.
צריך לקבל החלטה בעניין הזה ולא לקבל את החלטת הממשלה ככזה ראה וקדש, ומה שהוחלט שם את זה אנחנו מקבלים כאן. אנחנו לא יכולים לקבל את זה, צריך לשנות את ההחלטה הזאת ולהפוך אותה להחלטה שהיא תלויה בעבודה של הבן אדם ובמציאות הזאת שאנחנו חיים בה, שבה רבים נשארים בלי פרנסה ממש.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני ביקשתי דיון דחוף בנושא כי יש כמה דברים שהיו תנאים בדרך שאנחנו צריכים לראות שנעשים, אם זה הנושא של הקידום התעסוקתי, מי שצריך שיפור מיומנויות ומי שצריך שינוי כשירות בעצם ולהגיע לעבודות אחרות. ניסיתי לקבל איזה מידעים ואני לא יודעת מה הנתונים, אני חושבת שזה משהו שהציגו לנו, הציגו תוכניות, והיו כאן אנשים ותיקים יותר, שכבר בעבר דיברו על זה ולמה זה לא יוצא לפועל.
אז קודם כל כל הנושא של ההיערכות להחזרה של האנשים לשוק העבודה, בין אם מקצועות שכרגע נפלו ולאור המצב פחות נדרשים, בלי שום קשר לזמן, אני לא מדברת על תיירות וכאלה, אלא מקצועות שהצטמצמו, לא קיבלנו את הנתונים האלה. כל הנושא של תעסוקה אקטיבית והשקעה ביצירת משרות חדשות, וראיתי מחקרים שמדברים על כמות והוצגו מספר משרות וכמות דורשים, רק אין הלימה כי למשרות יש דרישות שלא תואמות את מי שנמצא בהיצע. זאת אומרת יש כאן משהו שחייבים לטפל בו. זה בהקשר הזה.
אני חושבת שיש גם תופעה של לא חוזרים. בואו נשים את זה גם פה על השולחן. אני דיברתי עם שני שרים, אחד מהם שר התיירות, כי הנושא של העובדים בתחום התיירות מאוד חשוב בעיניי ונאמר לי: תשמעי, אני מציע כל מיני פרויקטים ואנשים לא רוצים לבוא. אז אני מציעה גם שנבקש ונראה איזה פתרונות נעשים כי אנשים מחכים ופונים אלינו שנמשיך להם את החל"ת ודמי האבטלה, ואני אומרת, בסוף בואו נהיה גם אמיתיים ונגיד שזו לא המטרה, אנחנו נעשה את זה איפה שבאמת צריך ומי שיש לו את היכולת להשתבץ - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אף אחד לא יושב שלושה חודשים בבית ובונה על הדיון הזה היום. מי שלא עובד היום אין לו עבודה, הוא לא מצליח להשיג עבודה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
תקשיב, אני לא מסכימה. אני לא מדברת באופן גורף, אבל אני יודעת, אני מקבלת המון פניות, גם מהחקלאות וגם מתיירות, מתחום בתי קפה ומסעדות. אתה יכול לבוא ולהגיד: תשמע, אני עם תואר או אני זה, זה לא מתאים לי, אבל בואו, כשצריך למצוא עבודה צריך למצוא אותה, מה לעשות, בינתיים עם מה שיש. אני כמובן לא מדברת על תנאים פיזיים שלא מתאימים, אבל יש מאגר שלם של - - -
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אולי בחקיקה צריך לדאוג לזה שתנאי העבודה יהיו כאלה שלאנשים יהיה כדאי לעבוד?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני אומרת מה אני מטה, אני לא מטה, אני מציגה נתונים שלא נאמרים פה על השולחן וצריך להגיד גם אותם.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
זה בדיוק מה שאני אומרת, אני מבקשת אותו. גם משרדי הממשלה צריכים להגיד לנו, כל אחד בתחומו, מה הוא יצר, וגם ביטוח לאומי. אני קראתי מחקר של ד"ר גל זוהר, מנהלת מחלקת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה, שמדבר על הפערים האלה. בסוף אנחנו צריכים לדאוג גם למבנים שיעשו את זה, וגם ראיתי את הנתון שפורסם בדה מרקר, המטה לקידום תעסוקתי, 32 ארגונים שפועלים ביחד כדי ליצור והם גם אומרים שיש פער.
זאת אומרת אני לא מייצרת שהפארטו הוא כזה, אבל אני אומרת שבואו נבהיר גם לאנשים שאנחנו לא רק נחפש את המענים, אנחנו גם נדרוש מהם למצוא עבודה בכל מחיר. מה לעשות, אנחנו במציאות כזאת.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
קודם כל אני חייב להגיד לידידי ורעי הטוב, יעקב אשר, שמאוד מוטרד מזה שהתקשורת לא חוגגת, אין מאושר ממני שזה קורה, סוף סוף התקשורת עוסקת בדברים נוספים חוץ מאשר לעסוק בנו. המצב מצוין, אז שתירגע - - -
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
אני חושב שזה שקט מצוין, סוף סוף לא עוסקים באדם אחד, אלא עוסקים בדברים אחרים.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
אז זה טוב מאוד. העיסוק באותו אדם לאורך כל כך הרבה זמן, אני לא בטוח שעשה טוב למדינת ישראל, ודאי וודאי לא להגיד שכשיש תקציב להתייחס אליו כאילו זה רעה חולה כשלא היה תקציב שלוש שנים. ההיפך, צריך לפרגן בעניין הזה, להפוך אותו עוד בטרם אושר לתקציב רע, אני חושב שזה - - -
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
על כל פנים לעצם העניין, אני אמרתי, אדוני היושב ראש, כאן בכל הדיונים שדאגת לנו להיפגש עם כל ראשי מערכת האוצר, שאין ספק שמשבר הקורונה הוליד איתו הזדמנות מצוינת לעסוק בעולם העבודה. אין ספק בזה. אני חושב שצריך לנצל את ההזדמנות הזו, וזה אני אומר לחברי גפני ולחברי יעקב אשר ולכל החברים האחרים, זו הזדמנות מצוינת לבחון את נושא ההשמות, את נושא ההכשרות, גורם אחד שיתכלל את כל האירוע ולא שלושה או ארבעה גורמים כפי שהיו שיצרו פה מה שנקרא הזנה כפולה ולא קרה עם זה כלום. ההיפך, לקחת את ענף העבודה ולעשות רביזיה דרמטית בענף הזה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
החל"ת, אני יכול להגיד מהניסיון שלי, עוד פעם, הייתי באילת בעת ההיא, החל"ת, אמרתי את זה, יש לו קסם קצר מועד, מתמכרים אליו בהרבה מאוד מקרים. אני יכול להגיד את זה מהחיים שלנו, אנחנו היינו במצב של אחוז אבטלה מאוד מאוד מאוד גבוה, קיבלו אנשים חל"ת, בשלב מסוים כשנפתחו שערי שמים, נגדיר את זה, לא חזרו לעבודה אנשים שיכלו לחזור כי הם קיבלו חל"ת. דרך אגב, אני מדבר איתך על אלפי אלפי אנשים. אני אומר את זה בצער גדול מאוד, בצער גדול מאוד, לא חזרו. חלק מהמערכות באמת התייעלו, כפי שאמרתם לנו בשיחת המסדרון, אבל חלק מהאנשים לא רצו לחזור לעבודה.
ולכן אני הייתי משקיע מאמץ גדול מאוד בתחום של ההסבה המקצועית, בתחום של ההתאמה המקצועית, בתחום של מוקדי ההשמה, שם צריך לשים את הדגש ולא על מה שאני מגדיר פתרון שהוא פתרון קצר מועד. אני יכול להגיד לך, באילת, בדקתי את זה לבקשתך, נכון להיום יש כ-9%-8% אבטלה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
אמרתי 3%. ואני אומר לך שוב שאם תמפה מי אותם אנשים שאינם עובדים, אני לא יודע לאיזה ממצאים – דרך אגב, אתגרת אותי ואני הולך לעשות את זה, אני לא יודע לאיזה ממצאים נגיע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן, אדוני היושב ראש, תודה רבה, פשוט התעכבתי, היינו בוועדת הפנים, נבחר יושב ראש חדש, חבר הכנסת חברנו ווליד טאהא.
אני פה מצטרף וגם הצטרפנו, חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שהיום נבצר ממנו להגיע לדיון בוועדת הכספים, הוא הגיש דיון מהיר ביחד עם חבריי יעקב אשר ואוריאל בוסו, על העניין הזה של החל"תים, אז מה שקרה זה שפשוט אנחנו הפכנו את העניין הזה כאילו מקצה לקצה, או שנותנים באופן גורף ביותר חל"ת למשך שנה או שנותנים אפס. אני מדבר על כל הקבוצה של הגילאים עד 45, אתה לא נותן להם פתרון.
אז נכון שכאילו נפתח המשק, חלקם יכלו לחזור לעבוד, למרות שיש ענפים בכלל סגורים, כל הענף של התיירות ודיברנו על זה אצלך וגם בוועדת הכלכלה, אבל לא נותנים להם פיצויים ולמעשה יש סגר דה פקטו בענפים האלה ועכשיו עם הגל הזה אז חלק גדול מהמשק לא חוזר לפעול כפי שהיה בחודשים האחרונים, אבל הממשלה החדשה לא נותנת תרופה לעסקים האלה, בין אם זה ענף התיירות, בין אם זה מורי דרך, ואתה ביקשת במיוחד בעניין הזה של מסעדות, סוכני נסיעות, בכל הקבוצות האלה לא מקבלים פיצוי, אבל גם העובדים עד גיל 45 לא מקבלים שום פתרון וצריך למצוא להם פתרונות.
איך? מה אפשר לעשות? אז בסדר, לא לעודד אנשים לשבת בבית ולא לחזור לעבודה, אז תגיד לאנשים האלה, תשלח אותם למקומות עבודה, הם מסרבים? אל תיתן להם חל"ת, אבל אם אין מקומות עבודה לאנשים האלה, לצעירים האלה, מאיפה יחיו? איזה פרנסה יש להם? אז אין להם חל"ת, אין להם עבודה, אין להם, מה הם יעשו? אני מדבר איתך על משפחות רבות, במיוחד אצלנו בחברה הערבית, ובטוח גם במגזר החרדי, שהאנשים האלה רוצים לעבוד - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה לא רק ערבים וחרדים. זה בדרום. תיקח את הדוח של שירות התעסוקה, רוב יישובי הדרום.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אמרתי, ערבים, המגזר החרדי וגם בפריפריה, אין מקומות עבודה לאנשים האלה והממשלה צריכה לתת להם פתרונות. אלה שרוצים להתחמק ולא רוצים לעבוד? אל תיתן להם. הם כאילו יוגדרו כסרבנים ולא יקבלו חל"ת, אבל מישהו שרוצה לעבוד ואתה לא מספק לו עבודה והענף שלו סגור אז מאיפה הוא יחיה? ולכן א'-ב' שצריך לתת פתרון לקבוצה הזאת.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אלכס, השר עודד פורר, הבנתי שהוא ביקש לשנות את השם של המשרד לפריפריה הנגב והגליל, כך שזה לא יהיה פריפריה, יהיה משהו אחר, אז אולי בגלל זה כבר לא מכירים את המושג פריפריה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
משרד האוצר, איציק דניאל, בבקשה. איציק, נשאלו פה הרבה שאלות, ינון, שלא נמצא פה, העלה נושא מאוד מאוד חשוב, כל הנושא של עידוד תעסוקה וחל"ת גמיש, מה שהיה אמור לקרות, ואם זה לא קרה אז זה תקלה, אז אני אשמח שתעדכן.
איציק דניאל
¶
קודם כל שנה טובה וגמר חתימה טובה. ברשותכם, נזרקו פה הרבה מספרים לאוויר וחשוב לעשות איזה שהוא סדר בנתונים. אנחנו בערך סדר גודל של שלושה חודשים אל תוך הקורונה הקמנו צוות ממשלתי בין משרדי שהתייחס לכל הגורמים הממשלתיים שעוסקים בתעסוקה, ביטוח לאומי, שירות התעסוקה, אוצר, כלכלה, למ"ס, משרד ראש הממשלה, כולם כולם כולם השתתפו בצוות ונכתב דוח.
בדוח הזה אחד הנושאים המרכזיים שטיפלנו בו זה סוגיית הנתונים. מסתבר, כמו שאמרתם, שיש המון המון נתונים שנזרקים לאוויר ואף אחד לא יודע לבוא ולקבוע איזה שהיא מדיניות ממשלתית על פי נתונים שונים והם היו שונים מאוד. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שבועיים התייחס גם לזה, בצוות הממשלתי החלטנו שהנתונים הרשמיים שעל פיהם תיקבע המדיניות זה נתוני למ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא נתוני ביטוח לאומי, שמסתכל על זכאים, וכמו שאתם יודעים לא כולם זכאים לדמי אבטלה, ולא נתוני שירות התעסוקה, שמסתכלים על באים ללשכות ולא בהכרח אלה הנתונים האמיתיים.
נתוני למ"ס, שמתפרסמים אחת לשבועיים, דיברתם על תדירות הנתונים, הם מתפרסמים אחת לשבועיים, והם באים להצביע לנו על מצב התעסוקה במדינת ישראל.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
בוא נסגור את שירות התעסוקה בעניין הזה, שלא יוציא דוחות, שלא יבדוק כמה אנשים מוצאים עבודה. גמרנו, למ"ס למ"ס, נגמר.
איציק דניאל
¶
נתוני הלמ"ס הם נתונים בסטנדרט בינלאומי, הם נבדקו לפני הקורונה והם נבדקים עכשיו במהלך הקורונה באותו אופן, הם לא מסתכלים על זכאות לדמי אבטלה, לא מסתכלים על לשכות שירות התעסוקה, הם עושים את הבדיקה של שיעור האבטלה. כמו שהיה לפני הקורונה וידענו שהמצב הכלכלי במדינת ישראל טוב, כך במהלך הקורונה. וכמו שציין יושב ראש הוועדה, רגע נעבור לנתונים הכלכליים היום, מה המצב הכלכלי היום במדינת ישראל בהקשרי שוק התעסוקה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אז אני מבקש, אם אפשר להעלות את נציג או נציגה, לא יודע מי, של לשכת התעסוקה, בואו נשמע, אולי ירגיעו אותנו שאנחנו סתם הוזים, אז גמרנו, אז הכול בסדר.
איציק דניאל
¶
כל אחד מכם יכול להיכנס לגוגל, לעשות סקר כוח אדם הלשכה המרכזית הסטטיסטיקה ולראות את הנתונים העדכניים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אבל, יעקב, שנייה, תגיד לפי הנתונים שלך יש אנשים מובטלים שהקורונה פגעה בהם? תגיד.
איציק דניאל
¶
כמו שציין יושב ראש הוועדה לפני כן, מפברואר 2021, בעצם הסגר השלישי שהיה במדינת ישראל, שיעור התעסוקה, שזה אומר כמה אנשים עובדים במדינת ישראל, במגמת עלייה, שיעור האבטלה, כמה אנשים מחפשים עבודה ולא מצליחים להשתלב בשוק העבודה, במגמת ירידה משמעותית, אנחנו מדברים על סדר גודל של 6%-5%. כשאנחנו מדברים על מובטלים אנחנו מסתכלים על מובטלים וחל"ת, בעצם האינדיקציה שנקבעה פה בחוק בזמנו כשקבענו את הארכת החל"ת הראשונה, וזה הנתון שאנחנו מדברים עליו - - -
איציק דניאל
¶
שוב, אנחנו מדברים על אותם הנתונים. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים החודשיים את יכולה לראות באותו הדוח שראית, חברת הכנסת שפק, שיעור ההשתתפות עלה בצורה משמעותית, שיעור התעסוקה עלה באותו הדוח שמציינים.
איציק דניאל
¶
שיעור האבטלה באיזה שהוא אופן עלה ב-0.4% ותסתכלי בחודשים הקודמים תמיד המחצית הראשונה של החודש והמחצית השנייה של החודש היא נמוכה. אם נסתכל על סוף יולי, שבועיים לפני, שיעור האבטלה היה 5.5%. אז אמרתי, שוב, לא אמרתי שהוא 5.5, אמרתי 6%.
איציק דניאל
¶
שוב אני אומר, שיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה, אין שאיפה ששיעור האבטלה במדינת ישראל יירד לאפס. האבטלה הייתה קודם ולפני כן, כל המודלים הכלכליים מצביעים שיש איזה שהיא אבטלה חיכוכית, שיעור האבטלה לפני הקורונה היה בסדר גודל של 4%-3.5%, זה נתונים שכולכם מכירים.
סביר, כל הכלכלנים שאנחנו בשיח איתם יגידו בצורה מאוד מאוד ברורה, שיעור אבטלה כזה זה משהו שהיה במדינת ישראל במשך עשרות שנים ולא מדובר באירוע מקרו כלכלי של משבר תעסוקתי. זה נכון, יש פה אבטלה ומדובר בעשרות אלפי אנשים שצריך לטפל בהם, אבל שוב, כשמסתכלים על הנתונים האלה - - -
איציק דניאל
¶
רגע, נגיע לנקודה. לא מדובר פה באירוע שעכשיו נידרש לאיזה שהם כלים, והכלים שאתה דיברת עליהם, חבר הכנסת גפני, מדברים באמת על כלים יותר פרטניים שעוד מעט אני אתייחס אליהם. אירוע של חל"ת ודמי אבטלה וביטוח לאומי, כולכם יודעים, אלה כלי מקרו, בשיא משבר הקורונה מאות אלפי אנשים קיבלו חל"ת, אלה לא כלים - - -
איציק דניאל
¶
אני רגע אתייחס למה אנחנו כן עושים. בסוף הכלים האלה הם כלים רוחביים שעושים בהם שימוש באמת במצבי קיצון ולא בטוח שאלה המקרים פה. אנחנו לשיטתנו חושבים שהמצב הכלכלי משתפר וימשיך להשתפר בעתיד, ואנחנו מקווים שכך יהיה. יש מקרים ספציפיים - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יש מגזרים שלמים שאנחנו אומרים להם לא לעבוד. איך אתה מדבר אליהם? אני לא אומר שמה שהיה פעם, אמרנו, כולנו אמרנו את זה, אבל מה שיש עכשיו זה שיש מגזרים שאסור להם לעבוד.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
אתה יכול, בבקשה, לתת לנו מספרים? התחלת טוב, שאתה רוצה קודם כל לעשות - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני מבקש שאתה תתחיל לקטוע אותו. אתה ועדה, אתה לא משרד האוצר, אבא'לה, אתה ועדה, איפה אתה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אז אני אומר לך שאני קודם כל מכבד את האנשים ורוצה שהוא יסיים את הדיון. ועוד הערה אחת כזאת, כל אחד שיגיד את זה כאן בוועדה יעוף מפה בטיל. נמאס לי, די. ג'ידא, בבקשה.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
לא, אני אחכה עד שכולם יקשיבו. אני רוצה, בבקשה, רק שני נתונים, עד סוף אוגוסט כמה מובטלים היו, לא בעשרות אלפים, במספר, וכמה מובטלים יש שהם מתחת לגיל 45, כי אנחנו דנים על מתחת לגיל 45.
איציק דניאל
¶
אז אני אגיד ככה, קודם כל נתוני הלמ"ס העדכניים שיש זה מחצית ראשונה של אוגוסט, עוד אין נתון על כל אוגוסט, זה דבר אחד.
איציק דניאל
¶
ושם הנתון מדבר על סדר גודל של 250,000-240,000 הכול, זה חל"ת פלוס אבטלה, סדר גודל של הכול. לפני הקורונה היה סדר גודל של 160,000-150,000 איש. זה המספרים, רק שתבינו את סדר הגודל. זה כולם, כל הגילאים.
איציק דניאל
¶
אני אומר שוב, אלה נתוני למ"ס, הם מתעלמים מהשאלה מי פנה ללשכת התעסוקה ומי מקבל דמי אבטלה, הם אדישים לחלוטין לשאלה הזאת. גם אם מישהו לא פנה ויושב בבית הנתונים האלה אמורים לכלול אותו.
איציק דניאל
¶
לא, אני אומר שהם אמורים לכלול אותו, אין קשר בין השאלות. זה אחת. שתיים, לגבי מה ששאלת על הגילאים. כרגע הנתונים העדכניים שיש לגבי גילאים אין לגבי אוגוסט, כי כמו שאמרתי הנתון החודשי פה אומר - - -
איציק דניאל
¶
הנתון שמדבר על יולי שמדברים על הגילאים מדבר על זה שרוב המובטלים הם בגילאי העבודה העיקריים, אנחנו קוראים להם, 25 עד 64, אלה הגילאים העיקריים וזה פילוח הנתונים שיש לנו, אין לנו פילוח לפי כל שנה ושנה כמה מובטלים יש.
איציק דניאל
¶
אז אני אגיד שדווקא הנתונים מראים שיש קצת יותר גברים מאשר נשים. קצת, לא בהרבה, קצת יותר גברים נפגעו מאשר נשים מבחינת הקורונה.
איציק דניאל
¶
שם רוב המובטלים נמצאים, סדר גודל של שני שליש מהמובטלים הם בגילאים האלה. יש לנו פילוח, שוב, גילאי העבודה העיקריים, אלה הגילים שאנחנו מסתכלים עליהם, מדברים על סדר גודל של 66%. מתוך הקבוצה שאמרתי, היא מתמקדת בגילאי העבודה האלה.
עוד נתון שהוא חשוב זה מספר המשרות הפנויות במשק, ודיברתם על זה, כמה אנשים מחפשים עובדים. לפני הקורונה, בשנת 2019 בדרך כלל בכל חודש היה ביקוש למשרות של 95,000 משרות בחודש, זה פחות או יותר מה שהיה בשנת 2019, היום אנחנו נמצאים, בחודש יולי האחרון, 138,000 משרות. זה רק מראה שהמשק משווע לידיים עובדות הרבה יותר ממה שהיה לפני הקורונה. כל אחד יכול לפרשן את הנתונים האלה בהקשרים שלו.
לגבי הכלים והדברים שעושים כדי לסייע לאותם מובטלים לחזור לשוק העבודה, ואני גם אתייחס למה שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, במהלך הקורונה, וזה גם מה שאושר פה בוועדת הכספים בזמנו, הוקצו סכומים לא מבוטלים לטובת כל התחום הזה של פעילות תעסוקה, זה החל משירות התעסוקה, כלה במרכזי הכוון לאוכלוסיות מיוחדות, ערבים וחרדים, הכשרות מקצועיות, הכשרות דיגיטליות, הכשרת מיומנות עברית, אנגלית, מתמטיקה, כישורי מחשב, הושקעו מאות מיליוני שקלים על הפעילויות האלה ועשרות אלפי מובטלים דורשי עבודה עשו כבר שימוש בכלים האלה ויש עדיין משאבים לא מנוצלים שמיועדים לאותם דורשי עבודה.
איציק דניאל
¶
אני עוד מעט אגיד מה הכלים ואיך הדברים האלה עובדים. בין אם שוברים להכשרה מקצועית, בין אם הכשרות דיגיטליות, בין אם סיוע בהשמה וסדנאות שנעשות בגופים שונים, כמו שאמרתי מקודם מרכזי הכוון, אתם בטח מכירים.
איציק דניאל
¶
אני גם אתייחס לזה. לכל הדברים שאמרתם אני באמת אתייחס. אתם מכירים מן הסתם מרכזי מפתח שפזורים בערים ומרכזי ריאן שנותנים מענה לאוכלוסייה הערבית שהגברנו את הפעילות שלהם והם נותנים מן הסתם מענה למספר גדול יותר של אנשים.
לגבי הכשרות מקצועיות, מן הסתם זה גם כן עלה במסגרת הדיונים פה של הוועדה כשהופסק החל"ת, ושם ניתנו לזה שני כלים. אחד הכלים שדיברנו עליו, סיוע נקודתי לאותן אוכלוסיות שמתקשות להעסיק. מה שנעשה בעצם, נוצר נוהל בתוך זרוע העבודה, מכיוון שאין תקציב פרוצדורת האישור של הנוהל דורשת אישור של ועדת חריגים בחשכ"ל. האישור הזה יינתן בשבוע הקרוב, אנחנו מקווים, נקבע כבר דיון, ולאחר מכן תוך ימים ספורים זה יהיה.
איציק דניאל
¶
אין בעיה. זה דבר אחד. דבר שני, בזמן ההכשרות המקצועיות אנחנו הרחבנו את תקציב המלגות. כמו שאדם הולך ללמוד באוניברסיטה ויש לו מצב כלכלי שגורם לו להיות זכאי לאיזה שהיא מלגה והוא מגיש בקשה ומקבל את המלגה, עשינו סיוע דומה בהכשרות מקצועיות. זאת אומרת אדם שהולך להכשרה מקצועית יוכל להגיש בקשה ובהתאם למצב סוציואקונומי יקבל מלגה שתסייע לו כלכלית במהלך הלימודים של ההכשרה המקצועית, וזה נעשה לפי מאפיינים סוציואקונומיים שנקבעו במשרד העבודה.
איציק דניאל
¶
אני מניח שכן, הנציגים של אגף להכשרות מקצועיות, אני לא יודע אם הם נמצאים פה בדיון, אבל הם יוכלו להגיד בדיוק מה נמצא בתוך הנוהל.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
זה מה שאמרתי, זה נחמד על הנייר, בפועל אין הלימה בין אותם מובטלים והתוכניות שמציעים.
היו"ר נירה שפק
¶
איציק, השאלות שנשאלות כאן הן שאלות נכונות. קודם כל אני רוצה לומר שלא יכול להיות שאת הנתונים האלה שאתה מקריא, לא יהיה לנו אותם. לא יכול להיות שלא נראה את הטבלאות ואת הנתונים וזה לא פעם ראשונה.
היו"ר נירה שפק
¶
רגע, אז קודם כל את כל הנתונים האלה, כדי שבאמת נעשה את העבודה שלנו כאן אנחנו רוצים לקבל אותם. אני מבקשת לדאוג להעביר לנו אותם.
היו"ר נירה שפק
¶
רק שנייה. אנחנו כבר נדאג שיהיו לנו אותם ויופצו לנו. שתיים, הכפיים בין הדורשים לבין מה שיש, האם יש הלימה. האם יש פערים מובנים שהם לא קיימים ואיך זה מגיע לידיעתם של כל אחד ואחד. הרי לא כל אחד מחובר לאתרים באינטרנט, לא כל אחד זמין, אנחנו מדברים על אוכלוסיות שונות והמעניין הוא מי עושה את הכפיים האלה.
איציק דניאל
¶
אז אני אתייחס לשני הדברים. דבר ראשון, כל מידע או נתון שאתם רוצים תעבירו לנו, תכתבו לנו איזה נתון אתם רוצים ונשמח להעביר לכם. לפני הדיון לא קיבלנו רשימה של דרישת נתונים שאתם מבקשים לקבל לדיון ולכן לא יכולנו להיערך ספציפית להעביר לכם נייר כתוב.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
שאלה אחת נורא פשוטה, האם בהכשרות המקצועיות וכל הדברים הללו אותם אנשים מקבלים דמי מחיה, אמורים לקבל מלגה או דמי מחיה לתקופת ההכשרה הזו? זאת השאלה המרכזית, כי אחרת הוא ימות, הוא יהיה משכיל, אבל הוא ימות בדרך.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
לי יש גם עוד שתי שאלות של הבהרה, סליחה. א', לפי הכלכלנית הראשית, לא הממ"מ, יש פער בין הכישורים של המובטלים למשרות הפנויות. אנחנו צריכים מידע גם לגבי זה. וגם שמספר ההכשרות המקצועיות בשנה שעברה ירד, אז כל עלייה היא בהשוואה למשהו שכבר ירד, אז אנחנו צריכים להעלות את מה שאמור לעלות.
היו"ר נירה שפק
¶
אני מציעה שנעלה לרגע גם לדיון בזום את שירות התעסוקה כדי שישלימו לנו את זה. מי נמצא איתנו, יונתן פוקס או ד"ר אופיר פינטו?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם אתה יכול, אחרי שהוא מדבר, להגיד לנו, אנחנו יודעים שיש בעיה, אנחנו יודעים שאתם לא רוצים לעזור. לפי כל הפרמטרים צריך לעזור לאנשים האלה, אנחנו אומרים להם לא לעבוד.
היו"ר נירה שפק
¶
רק שנייה, בואו נעלה כדי שתהיה את ההשלמה ונחזור. קודם כל בואו נראה אם יש איתנו מישהו משירות התעסוקה. הנה עולים, מי מדבר? תציגו בבקשה.
גל זוהר
¶
שלום, גל זוהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של השירות. תודה על הדברים, אני רוצה להמשיך את מה שאיציק אמר לפני כן. אצלנו קודם כל ברמת הנתונים, יש לנו את הנתונים של כל המתייצבים אצלנו בשירות התעסוקה, שזה כולל את אלה שהם זכאים וכולל עוד קבוצה של דורשי עבודה שלא בהכרח זכאים לאבטלה. אלה שזכאים, אוריאל כזום מביטוח לאומי, יוכל לתת לכם את הנתונים המדויקים יותר על אלה שזכאים.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל זה כאלה שהיו זכאים לחל"ת? אלה שהיום לא זכאים הם היו פעם זכאים לחל"ת בזמן הקורונה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יופי, אז יש לך 220,000 כאלה חוץ ממה שאתה יודע, חוץ מהלמ"ס. 220 או 240, לפי נתונים שלכם.
(היו"ר אלכס קושניר).
גל זוהר
¶
לא, חלק מאותם אנשים חזרו לעבודה, אנחנו עדיין לא יודעים את כל האנשים שנשארו, אנחנו לאט לאט יכולים לראות את הנתונים האלה. חלק כן נשארו, בעצם לא חזרו לעבודה והם מחפשים ועדיין ייקח להם עוד ככל הנראה קצת זמן לחזור לעבודה, יכול להיות אחרי החגים, יכול להיות לאחר מכן.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כמה יש כרגע מובטלים בפועל בלי זכאות לדמי אבטלה? זו הגדרה שלכם, מניירות שלכם.
גל זוהר
¶
אצלנו יש בערך בסביבות ה-67,000, 68,000 אנשים שאינם זכאים לאבטלה, אבל הם בעצם תובעים והגישו בקשה והיו איתנו גם בקשר לאורך החודשים האחרונים.
גל זוהר
¶
לפי הלמ"ס יש בסביבות 138,000 משרות פנויות, קצת פחות. לא כל המשרות כמובן מגיעות אלינו, רק חלק מאותן משרות.
גל זוהר
¶
אצלנו יש 25,000 משרות פנויות, בזמן נתון, קצת יותר, מבין כלל המשרות הפנויות שמגיעות אלינו. מה שחשוב להגיד, בעצם נוצר בישראל מצב מאוד ייחודי שמספר המשרות הפנויות מאוד גבוה, אבל גם מספר דורשי העבודה מאוד גבוה. זו תופעה שלא הייתה כמעט באף מדינה מאז שאנחנו מכירים בשנים האחרונות.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אתה יודע להגיד בין מרכז לפריפריה? המשרות שיש לך, אתה אומר שיש 130,000-120,000, מבחינת מרכז ופריפריה צפון ודרום?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אבל היום השאלה גם היא מידת הגמישות. היום בעידן הקורונה יש הרבה אנשים, אני מכירה, שבחיפה יכולים להיות בדרום ולעבוד.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אבל זה משרות מהסוג שזה לא האוכלוסייה. אם זה בהייטק, העלייה הגבוהה, כי אנחנו יודעים שיש עלייה בהייטק, ומצד השני הדורשים הם לא הייטקיסטים או בוגרי מדעי המחשב וכאלה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ברור, בגלל זה ביקשתי לדעת את הפילוח בין משרות. אתה יכול לתת לנו אותן לפי משפחות? זה מאוד יעזור לנו.
גל זוהר
¶
שני דברים מאוד בולטים גם בנתונים של הלמ"ס ואנחנו רואים את זה גם אצלנו בצורה ברורה. בעצם יש פה שתי קבוצות, קבוצה אחת של משרות, של מקצועות גבוהים יחסית שאין להם מספיק כוח אדם, אבל זו כבר תופעה שמלווה אותנו תקופה ארוכה, מה שהתחולל בחודשים האחרונים שמשרות שהן בעצם משרות בשכר נמוך יותר, שם גם יש ביקוש לעובדים וגם שם לא מוצאים את כלל העובדים המתאימים, שם גם חסר עובדים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
רק לפני שאתה משלים, יש פה בעיה בנתונים, גל. על פי הדוח שחבר הכנסת אשר הביא לי, נתון שלכם, יש פה ככה, תובעים דמי אבטלה 184,000 איש ואינו תובע 234,000 איש, עכשיו אתה אומר 60,000 איש, יש פה איזה בלבול בנתונים או שאנחנו לא מבינים נכון.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתה כותב ככה, 418,000 מובטלים, מתוכם 184,000 תובעים דמי אבטלה, שזה 36%, 234,000 מובטלים בפועל בלי זכאות לדמי אבטלה.
גל זוהר
¶
זו קבוצה שהם לא זכאים לדמי אבטלה, זו לא אותם אנשים, זה בדיוק מה שאיציק גם אמר מקודם, יש קבוצה שהם עדיין רשומים אצלנו כי הם היו זכאים לחל"ת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל אם היו חל"תים, שאנחנו לא רוצים להחזיר אותם גורף, אלכס, אם היה חל"ת הם היו מקבלים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
שנייה, שנייה, חבר'ה. בואו נעשה סדר. יש מושג שנקרא אבטלה כרונית, נכון? איפה הם פה, איפה הם בדוח הזה, גל?
גל זוהר
¶
בשירות התעסוקה אנחנו יודעים את האנשים שמתייצבים אצלנו ומתייצבים לתקופה ארוכה, רוב החבר'ה שנשארו עד סוף יוני, לצורך העניין, היו כבר באבטלה ארוכה, חלקם יכול להיות שגם יהפכו להיות באבטלה כרונית. אנחנו יודעים, עוד פעם, רק בהקשר של הזכאות, מי שזכאי לזכאות ולתקופה ארוכה נמצא אצלנו, אלא אם זה בעצם אותם חבר'ה שנמצאים בהבטחת הכנסה, ביטוח לאומי יוכלו לתת לכם נתונים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אז איך אתם קובעים 418,000 מובטלים? אני לא מצליח להבין את המספר. איך אתה קובע 418,000 מובטלים ואתה גם יודע לפלח אותם, לפי מה שאתה אומר, 184,000 תובעים דמי אבטלה ו-234,000 לא זכאים לדמי אבטלה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני אגיד לך מה הבעיה, יש הגדרות של האוצר מה זה נקרא מובטל ויש הגדרות של החיים מה זה נקרא מובטל.
איציק דניאל
¶
לא, יש הגדרה שהיא בינלאומית אובייקטיבית של הלמ"ס ולפיה קובעים מדיניות, וזה מה שהצגתי לכם פה, המספרים, כמו שאמרתם.
איציק דניאל
¶
גם החוק שבזמנו חוקקנו ואמרנו שאם שיעור האבטלה יורד מתחת ל-7.5% הסתכלנו על שיעור החל"ת של הלמ"ס, שיעור האבטלה של הלמ"ס. כנ"ל כשבאנו לפה לדיון ביוני ודיברנו על גיל 45 ומעלה ומטה, הסתכלנו נתוני למ"ס. שוב, אנחנו מכירים את הקשיים שיש בנתונים וגל פה תיאר את הנתונים כמו שהם, שוב, אני לא יודע מה הדוח, לי חשוב שיהיה פה בפני הוועדה הנתונים שלפיהם הממשלה מקבלת החלטות והם נתוני למ"ס. אל תבלבלו את עצמכם עם נתונים אחרים.
איציק דניאל
¶
נתוני למ"ס. סקר כוח אדם, כמו שאמרתי מקודם, יוצא אחת לשבועיים. הנתון של המחצית הראשונה של החודש הוא בדרך כלל טיפה יותר גבוה כי הוא שונה בהגדרות שלו ובאופן הבדיקה, הנתון של יולי מדבר על 6% אבטלה פלוס חל"ת. השיעור שבזמנו אמרנו שאם הוא יורד מתחת ל-7.5? אנחנו היום ב-6.2 ביולי. המחצית השנייה של יולי מדברת על 5.5%. נכון, הייתה איזה שהיא עלייה, אנחנו צופים שבמחצית השנייה תהיה ירידה, קחו בחשבון שזה אוגוסט, תמיד באוגוסט יש יותר כי יש אנשים שיוצאים משוק העבודה בגלל עונתיות ודברים מהסוג הזה, ספטמבר חגים.
אם אתם מסתכלים לאורך זמן הנתונים במגמת השתפרות חיובית והם טובים, גם שיעור התעסוקה עולה, שיעור ההשתתפות, שמראה כמה אנשים רוצים להשתתף בכוח העבודה, חזרנו לרמה שהייתה לפני הקורונה ואנחנו רואים שהמצב יילך וישתפר. אנחנו לא אומרים שהמצב מדהים ואין אף אחד במדינת ישראל שעדיין מחפש עבודה ולא מצליח, אנחנו רק אומרים - - -
איציק דניאל
¶
רק דבר אחרון, אנחנו רק אומרים שנכון, יש פה איזה אירוע תעסוקתי שצריך לטפל בו, הוא לא משבר מקרו שצריך להפעיל כלים רוחביים.
איציק דניאל
¶
חבר הכנסת גפני העלה פה סוגיות לגבי ענפים פרטניים והיה פה דיון, לפי דעתי אפילו בוועדת הכספים, לגבי הענפים הפרטניים, היו פה האנשים הרלוונטיים מאגף התקציבים, לא אני, אני מטפל בעולם התעסוקה באופן כללי, היו פה אנשים מצוות התיירות, סגן הממונה על התקציבים אסף וסרצוג היה פה ודיבר על המענים הפרטניים שניתנו ואני מניח שחלקכם קוראים בתקשורת על ענף התעופה ואחרים, יש מענים פרטניים שהממשלה עושה.
איציק דניאל
¶
שוב, אני לא יודע, לא התחום שלי, תביאו את האנשים הרלוונטיים אם אתם רוצים לדבר על ענף פרטני. כשמדברים באופן כללי יש את הכלים הרוחביים שניתנים.
ועכשיו רגע אני אתייחס למה שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, וזה גם מה שעונה לשאלה שלך לגבי המודל הגמיש שעשינו. במהלך הדיונים על הפסקת דמי אבטלה הצגנו פה מודל של סבסוד שכר בחזרה, אם אתם מכירים אותו, מענק לעובדים בשכר נמוך, קראנו לו, חלק קראו לו מודל גמיש, חלק קראו לו מודל גרמני, שם הביטוח הלאומי בעצם נותן מענק לאותם אנשים שהיו זכאים לדמי אבטלה וחזרו בחודש יולי. נמצא פה אוריאל כזום מהביטוח הלאומי, הוא יכול לתת קצת יותר נתונים ברמה פרטנית.
איציק דניאל
¶
ההערכות שלהם ושלנו מדברים על סדר גודל של 20,000 איש ויותר, אלה שכבר הגישו את המענק ויותר שזכאים לו ויקבלו אותו בחודשים הקרובים, זה אחת. שתיים, דובר על מנגנון באמצעות זרוע העבודה, מינהל אוכלוסיות מיוחדות, שייתן מענה לאוכלוסיות ספציפיות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
מה פירוש יקבלו אותו בחודשים הקרובים? בדקת אותם כבר שלושה חודשים אחרונים, הם הגישו את הכול ועכשיו - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, תפסתי משהו. אני לא כל כך מוכשר. למה הם צריכים לחכות כמה חודשים בשביל לקבל את זה?
איציק דניאל
¶
אפשר לדבר עם ביטוח לאומי, אני מניח שחלקם כן, הוא יוכל לדייק בדיוק את המספרים כמה כן וכמה לא.
לגבי זרוע העבודה והמנגנון שעשינו שם, כמו שאמרנו, הקצבנו סכום כסף, זה הוגש לוועדת חריגים בחשכ"ל, מקווה שיאושר היום.
איציק דניאל
¶
אני חושב שכן, אתה רוצה לדבר ספציפית לגבי הפרטים של הנוהל אני אוכל לפתוח ולהעביר לך. אני לא יודע אם אפשר להעביר, אני אדבר עם חשכ"ל לגבי טיוטה ספציפית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני חייב להזכיר לך, שהיו עד 1 באוגוסט, וידעתם שאין תקציב וידעתם שמבטלים את דמי האבטלה לכל אלה והתחייבתם עד ה-1 באוגוסט. היום אתם באים ואומרים לנו ועדת חריגים, אז לא ידעתם שיש ועדת חריגים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל התחייבתם לא לי, התחייבתם ליושב ראש הוועדה, היה פה את זה כדי שנעביר את זה, היה פה את זה בחדר שם ישיבה על זה, אתה יודע בדיוק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל רגע, שנייה, איציק, אני רוצה להבין. הייתה פה באמת הבטחה שהדברים יקרו ב-1 באוגוסט. כשאישרנו את החוק הסתמכנו על זה שזה באמת יקרה וקודם כל אני לא מבין איך לא ידענו שזה לא קרה, זה דבר אחד, ודבר שני, מה קורה עם זה עכשיו.
איציק דניאל
¶
אז אני אחדד את הנקודה. המנגנון של החל"ת הגמיש, היה עניין עם ועדת העבודה והרווחה, זו סוגיה שאתם מכירים וגם דיברנו עליה פה, שהיא לא הוקמה במועדה. היא הוקמה לקראת סוף אוגוסט ואז בזמנו באנו לוועדה והחלנו את זה רטרו, כמו שהתחייבנו, וזה מה שקרה, ונפתח באתר הביטוח לאומי ואפשר להגיש. העיכוב היה נטו כי ועדת העבודה והרווחה לא קמה ואת זה אמרתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל זה משהו אחר. זה נושא אחד, הנושא השני זה מה שדיברנו, שהבאנו להם את הפתרון החלקי לאלה מתחת לגיל 45 ולאנשים עם מוגבלויות, שהאירוע הזה נמצא בוועדת חריגים. הרי ידענו שאין תקציב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה? ידענו שאין תקציב? ידענו שאין תקציב, ידענו שאנחנו נמצאים במצב כזה שמישהו צריך לדאוג להם באון ליין כדי להחזיר אותם לעבודה?
איציק דניאל
¶
היה עיכוב עם ועדת העבודה והרווחה, באנו לוועדת העבודה והרווחה ואישרנו רטרו לכל מי שנכנס נתנו, לכל מי שחזר לעבודה נתנו.
איציק דניאל
¶
הסוגיה השנייה, וזאת הסוגיה שאמרנו של שובר למעסיק, באנו ואמרנו שניתן איזה שהוא סבסוד שכר למעסיק, לא חל"ת גמיש לעובד, שהוא אירוע תפעולי יותר מורכב כי זאת מערכת חדשה שהיה צריך להקים.
איציק דניאל
¶
רגע, זה מנגנון חדש שאמרנו שנקים. בהתחלה רצינו לאוכלוסיות ספציפיות, אם אתם זוכרים, דיברנו על ערבים, חרדים וכו', באה הוועדה פה וביקשה להרחיב לאוכלוסיות נוספות, אנשים עם מוגבלות, ושוב, אתה בא ואתה מדבר על אנשים מתחת לגיל 45 וילדים וכו'. יש את הנוהל שהוא אושר, הוא בטיוטה, צריך אישור של חשכ"ל, ברגע שזה יאושר, תוך מספר ימים, הדבר הזה יעלה לאתר ויהיה נגיש לכולם, כל מי שעומד בקריטריונים יוכל לקבל. אבל חשוב פה לא לבלבל בין הדברים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה רואה? הזיכרון שלי לא מטעה אותי. ישב פה אסף, נכון? ישבנו בחדר והיה פה הרבה דין ודברים והיה פה אופיר כץ ובאו גם ולדימיר ביחד עם היושב ראש ואמרנו, בואו ניכנס לחדר, ננסה שם לפתור את הבעיה הזאת. זה לא היה אמור לעבור כדי שנעביר את זה ונצביע גם אנחנו, נכנסנו בפנים, זה התפוצץ כמה פעמים עד שבסוף יצאה החלטה וההחלטה הייתה עם מילה של האוצר. אני יודע שלאוצר יכול להיות שאין מילה, זה בסדר, אבל תגיד לי: אין לנו מילה. אבל לא יכול להיות שאתה תגיד לי - - -
איציק דניאל
¶
אתה יודע מה מפתיע אותי? שאחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו פה בקורונה ועשינו המון דברים זאת האמירה שלך, שאין מילה למשרד האוצר ואי אפשר לסמוך על מילה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל עזוב, לא, איציק, אני מסביר – קודם כל, איציק, עזוב, אני לא רוצה – אתה יודע שיש לי רשימה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איציק, הדיון הוא לא על מעונות יום כי אם נפתח פה את הדיון על מעונות יום אתה לא תצא ראש איתי.
איציק דניאל
¶
מצוין, אני מקווה שאתה מאמין לרצון שלנו ולכנות הכוונות שלנו שאם אמרנו שאנחנו עושים משהו ואנחנו חושבים שהוא נכון ואנחנו עושים אותו, בין אם אנחנו חושבים שהוא נכון ובין אם לא, אנחנו התחייבנו פה לוועדה ואנחנו נעמוד בו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אין בעיה, אני רוצה רק שתבין, אתה לא היית פה אז לכן אני רוצה לחדד את הדברים האלה. אני לא רוצה להגיע איתך למעונות יום כי אם תיקח אותי למעונות יום לא תצא איתי ראש, אתה יודע שאני במעונות יום דוקטור, לא צריך להגיד לך.
אני אגיד לך דבר אחד, לגבי הנושא הזה של אנשים עם מוגבלויות ושל פחות מגיל 45 ושלושה תלויים, הייתה התחייבות אוצרית, אחרי שדיברו עם משרד הכלכלה, שזו העבודה שהייתה אמורה להגיע אליהם, ואחרי שדיברו עם זרוע העבודה גם, עם כל הגורמים, והייתה התחייבות שעד ה-1 באוגוסט הנוהל ייצא, יהיה כבר באוויר, שיוכלו לגשת המעסיקים למשך עשרה חודשים, ואז שם האנשים עם מוגבלויות יקבלו 20%, השתתפות המעסיקים, יקבלו 20% מהשכר הממוצע במשק ופחות מגיל 45 ושלושה תלויים והייתה התחייבות שעד ה-1 באוגוסט שיפורסם וייצא.
היום אתה בא ואומר לנו
¶
תשמעו, זה חשכ"ל, אין תקציב, אנחנו הרי ידענו את כל זה אז ושאלנו: זה לא יתעכב, קחו את הזמן שלכם, אמרו לנו: מספיק לנו עד ה-1 באוגוסט. אתה יודע מה? אני לא יכול לעשות לכם כלום על זה שלא עמדתם במילה שלכם, אין לי מה לעשות, אבל לפחות שעכשיו שאתה אומר לי תוך כמה ימים תן לנו עכשיו תאריך שמחר לא תשלח לנו מישהו אחר, שאיציק דניאל יבוא ויגיד לי: תשמע, עמדתי או לא עמדתי במילה.
איציק דניאל
¶
אז אני אגיד לך שלושה דברים. קודם כל לגבי האמירה הכללית שמשרד האוצר עומד במילה שלו או לא, אני מניח שאתה יודע וכולכם יודעים, שאנחנו באים לפה ואנחנו מציגים לכם את הדברים כהווייתם ואם אנחנו נותנים התחייבות אנחנו עומדים מאחוריה, ואף אחד פה לא בורח לשום מקום ואתם מכירים אותנו ומזמינים אותנו לדיונים וגם מדברים איתנו שלא במסגרת הדיונים. זה אחת. שתיים, לגבי ה-1 באוגוסט כן או לא - - -
איציק דניאל
¶
לא, זה לא אישי, זה לא איציק דניאל, זה אם אני יושב פה או רפרנט שלי יושב פה או הממונה שלי יושב פה, ואתם יודעים את זה, זה לא חדש.
איציק דניאל
¶
בסדר. דבר שני, לגבי ה-1 באוגוסט. ההבנה שלי, שוב, שלא הייתי בדיון, ה-1 באוגוסט הייתה הכוונה למה שהיושב ראש דיבר, המודל של החל"ת הגמיש והחזרה לעבודה וזה מה שקרה.
איציק דניאל
¶
שוב, רגע, וזה מה שקרה לגבי ה-1 באוגוסט, והדבר הזה עבר וגם ניתן רטרו, כמו שהתחייבנו. לגבי הדבר השלישי, ההתחייבות שלנו, גם אם איציק, עכשיו אני אחתום לך על תאריך ושעה ספציפיים יש פה תהליכים שלא תלויים רק בי, נכון? כמו שהבנת.
איציק דניאל
¶
אז אמרתי מקודם, אם הדבר היה תלוי רק בי, בפעולה שלנו, אז היינו יכולים לבוא ולקבוע לוחות זמנים והייתי אומר, חבר הכנסת ינון אזולאי, אני יוצא מפה ויושב על זה מבוקר עד ליל עד שזה יקרה מחר בבוקר. בגלל שהתהליך הזה הוא תהליך שהוא קצת יותר מורכב והוא כולל מספר תחנות בדרך, בין היתר חשכ"ל ובין היתר אחרי זה חברה חיצונית ואחרי זה אתר אינטרנט וכו' וכו', התהליך זה ייקח זמן. ככל הידוע לנו צריך להיות דיון בוועדת חריגים של חשכ"ל, בהינתן שאין תקציב והדברים לוקחים קצת יותר זמן, אנחנו מקווים שהדיון הזה יקרה השבוע ו - - -
איציק דניאל
¶
זו ועדת חריגים, היא ועדה קבועה. אנחנו יודעים שצריך להיות דיון השבוע ואנחנו מקווים שהנושא הזה יעלה, הוא מופיע בסדר היום והוא אמור לעלות ולקבל את האישור, ולאחר מכן אנחנו מקווים שזה ייצא לדרך תוך מספר ימים. להתחייב לך עכשיו האם זה חמישה, ארבעה או עשרה, אני לא יודע, שוב, כי הדברים לא בהכרח תלויים בנו. אנחנו נעשה את מרב המאמצים כדי שזה יקרה בזמן המהיר ביותר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
ומה אתם הולכים לעשות עם אותם אנשים דורשי עבודה או אנשים שנפלו בין הכיסאות שנמצאים כרגע באותם מספרים שאתה חלוק עליהם אם הם נכונים או לא נכונים, מה עושים ממוקד איתם? איך פותרים את הבעיה האלה? לא עם כלים מקרו, כלים מיקרו. מה עושים איתם?
איציק דניאל
¶
אז לגבי הענפים הספציפיים היה פה דיון נקודתי לגבי ענף התיירות ומלונאות ותעופה ויש את המענים הספציפיים שניתנים בהקשרים האלה דרך משרד התיירות ואתם בטח יודעים מה שמדינת ישראל עושה בהקשרי התעופה עם החברות השונות. אין לי את הפרטים לפרט, אם אתם רוצים לקיים דיון על זה, ברשותכם - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אבל קח אנשים, אתה יכול לעשות בדיקה הכי פשוטה. קח אנשים שקיבלו חל"ת בזמנו, בגילאים האלה עד 45, כי שם כאילו פתרו את זה מעבר לגיל 45, בגילאים האלה, ושמישהו יבדוק מי הם, מה הם, לאפיין אותם, האם זה בעיות של הכשרה, האם זה בעיה של עוד דחיפה, האם זו בעיה של דמי מחיה, לא דיברתי איתך על להחזיר את החל"ת לכולם.
איציק דניאל
¶
אז כמו שאמרתי מקודם, ככל שבן אדם כזה יחליט ללכת להכשרה מקצועית, ואנחנו נשמח שהוא יילך לעשות הכשרה מקצועית, ואפילו תואר הנדסאי או מכללה טכנולוגית או אקדמי, יש לו את האפשרות להגיש בקשה למלגה. הוא יוכל להגיד: שלום, יש לי מאפיינים סוציואקונומיים מסוימים, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, יש קריטריונים בכל אחת מהמערכות.
איציק דניאל
¶
לא, אתה יכול לקבל מלגת מחיה. יש דבר כזה שנקרא מלגת מחיה ואתה יכול להגיש ויש קריטריונים ואם הבן אדם זכאי לפי מאפיינים סוציואקונומיים הוא יקבל.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
איציק, אני מרגישה שאנחנו כבר כמה דיונים מדברים ככה מסביב מסביב, אני רוצה לראות בעין, אני רוצה קודם כל לראות את הנתונים, גם משירות התעסוקה, גם מביטוח לאומי וגם מהאוצר, לראות שהשפה המשותפת היא אחת, שהקריטריונים הם אחידים, אי אפשר שכל גוף יציג לנו משהו אחר, וגם שיסבירו מה הנוסחה, שנדע מה הדלתא, כי אני איבדתי את הידיים ואת הרגליים.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
כל מה שדיברנו עד עכשיו, כל מה שהקראת, יש נתונים שאנחנו – לא יודעת, שיעור האבטלה הצר שמייצג את מחפשי העבודה, אז הנתון הזה, אומרים לי שהוא עלה ב-5.4% בחודש האחרון. לא הגדרת בכלל נתון כזה שנקרא שיעור האבטלה הצר, אז כאילו אני כבר לא – כן, הוא מסמן לי כן, יש דבר כזה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אז אוקיי, אני רוצה לדעת מה כלול במה, מה ההגדרה של שיעור אבטלה צר, מה ההגדרות של שיעור כרוני. תנו לנו מקרא שנוכל לעבוד איתו בכל התקופה הזו, כי במשך שנתיים, וצר לי, והממשלות הקודמות, קראתי פרוטוקולים, התברברו, אז אנחנו מפסיקים להתברבר. אני לא יכולה שכל פעם ייתנו לי נתון אחר. אני מקבלת נתונים שעולה ב-9%, אתה אומר יורד, כי כל אחד קורא את זה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
וגם אם התברברו, אבל נתנו בסוף, פה לא נותנים. לא נותנים כסף, לא נותנים פתרונות.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
כולנו זוכרים את המשבר בענף המלונאות וכולנו יצאנו מדעתנו כשישרוטל חילקו דיבידנדים, ואני לא יודעת אם קראתם, יש לי ככה שיעורי בית כל הזמן, כי אני קוראת את דה מרקר, גלובס וכל אלה, כדי להיות חשופה לכל הנתונים ופתאום אני קוראת על אל על וישראייר ואני רואה שכל הסיכומים שהיו איתנו ועם האוצר שיינתנו תקציבים בתמורה לזה שהבעלים ייתנו גם זה לא ניתן.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אז כל הדברים האלה לא ברורים לי כי אני כאן עם שבעה נתונים שונים, באמת איבדתי את הידיים והרגליים בהקשר הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אולי כדאי לשמוע את הביטוח הלאומי, גם מה הוא אומר, כמה הוא חושב אנשים נפגעים במצב.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
ואם אני לוקחת גם את נייר העמדה ששמו קרן ברל כצנלסון, שאני מתארת לעצמי שכולכם קיבלתם אותו, אז מדברים כאן על עלייה באוגוסט של 8% בשיעור המובטלים, 150,000 מתחת לגיל 45 אינם עובדים ואינם מקבלים דמי אבטלה, כל הנושא של החל"ת הגמיש.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר משהו ברמה האישית שלי, אני לא רוצה שאף אחד לא יקבל כסף כשהוא יושב על הכיסא בבית. גם אם עכשיו יילכו לבתי החולים ויתגברו, ואם יילכו לגנים ויתבגרו ולמוסדות שמטפלים באוכלוסיות מיוחדות, שיתגברו, אין דבר כזה לקבל שקל ולשבת בבית. מישהו שיצטרך לפתוח את הדלת, להניע את האוטו או ללכת ברגל, שיבינו שעל הכספים האלה – יש לנו כל כך הרבה פערים וכל כך הרבה עמותות וגופים וכאלה, בואו נשים אותם שם.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
שנייה רגע, ינון. עוד דבר אחד אחרון, לך, איציק, כל מה שהצגת, שמעתי את התשובה שנתת לינון, אותי זה הוציא מהדעת שאנחנו מופתעים שראש השנה מגיע ב-א' ראש השנה ועוד יותר גרוע, אותי לימדו כשהייתי קטנה שא-4 משתדל זה הציון הכי גרוע, גם השתדלת וגם נכשלת. לכן אני מצפה מגופים שאם הם התייחסו לתאריך מסוים, יידעו שיש בלת"מים, סליחה עוד פעם על השפה הצבאית, דברים בלתי מתוכננים וכאלה, אז אי אפשר לבוא, גוף רציני כמוכם, ולהגיד זה התקיל אותי.
פה בחוץ אני קיבלתי תשובה על פיצויים כשהבעיה היא לא אצל, לא זוכרת את השם שלו, תיכף אני אזכר, מרשות המסים, על מה שהעליתי על הפיצויים ועל 'שומר החומות'.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אבל זה האתר שלא עלה ומי שבעייתי זה הגוף, זה האחד שמטפל באתר. לא, באמא שלכם, אנחנו לא מתעסקים, לא באגו ולא בתפקידים, אנחנו מייצגים אזרחים שאותם לא מעניין מה קרה בשרשרת, אותם מעניין מבחן התוצאה ואנחנו כושלים בו כולנו פעם אחרי פעם וזה חייב להפסיק, די.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, המעונות עזוב, אני לא רוצה להביא לך את זה. אתה רואה, היושב ראש? הוא מגרה אותי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איציק, אני שאלתי גם בהתחלה, נתון שקיבלתי, תכחיש לי אותו, שמי שלפני הקורונה ניצל את דמי האבטלה שלו ועכשיו הוא מעל גיל 45 הוא לא מקבל עכשיו אבטלה, זה נכון או לא נכון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מי שניצל את דמי האבטלה שלו לפני הקורונה, נכנסה הקורונה וקיבל את החל"ת אחר כך, ועכשיו לא ממשיכים לו את האבטלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא קיבל מה שהיה צריך לקבל לפני זה, ניצל, אבל למה נתת לו בקורונה? נתת לו בקורונה מתוך הבנה שקשה למצוא עבודה, ועכשיו אתה אומר 45, תן לו גם, תגמור איתו את הסיפור הזה.
איציק דניאל
¶
אני אתייחס קודם כל למה ששאלה חברת הכנסת נירה ואז אני אתייחס גם לזה. קודם כל לגבי הנקודה שהעלית, לגבי הפער בנתונים ועודף הנתונים שלא מצליחים כל כך להבין מהם את התמונה. אנחנו לגמרי מזדהים עם זה ולכן, כמו שאמרתי מקודם, אחד הנושאים שנדרשנו להם ממש בחודשים הראשונים של הקורונה זה זה, ושם ההחלטה שהתקבלה על ידי כולם, מנכ"ל אוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, כולם, להסתכל אך ורק על נתוני למ"ס.
אלה הנתונים שלפיהם קובעים מדיניות, אלה הנתונים שאליהם מתייחסים כשאנחנו מסתכלים על מה המצב במשק מבחינת היבטי תעסוקה. הנתונים האחרים, כל אחד מסתכל על דבר אחר שלא נותן את כל התמונה ואלה הנתונים שאנחנו רוצים להסתכל עליהם. באמת נשמח להעביר לכם נייר מסודר על הנתונים, מה אומרת כל הגדרה והגדרה, מה המצב הנוכחי היום וכו'.
איציק דניאל
¶
סדר גודל של ספטמבר, כשבאנו לפה וחוקקנו את החוק של הארכת החל"ת ואמרנו שאם הוא יורד מתחת ל-7.5%.
איציק דניאל
¶
בספטמבר 2020. כשבאנו לפה וקבענו שאם שיעור האבטלה יורד מתחת ל-7.5% הסתכלנו כבר על נתוני למ"ס, אלה ההגדרות שלקחנו, כי ידענו שאלה הנתונים שאפשר להסתכל עליהם בצורה גם בינלאומית וגם אובייקטיבית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
חברים, אני רוצה רגע לנסות להתכנס. קודם כל זה שיש אנשים שלא מוצאים עבודה זאת עובדה, יש כאלה אנשים, כמה הם? כמו שאמרה נירה, כל אחד מציג נתון אחר, אבל אני חושב שצריך להשוות תפוח לתפוח ואם אנחנו קבענו משהו, לא אנחנו, בממשלה הקודמת, היא קבעה שהיא מתייחסת לנתונים מסוימים, אז איתם צריך ללכת ופחות לנסות להסתכל על רעשי רקע.
בכל מה שקשור לדמי חל"ת באופן כללי, אני חושב שדמי חל"ת לאורך זמן מרחיקים את האנשים מתעסוקה. לא רק מרחיקים את האנשים מהתעסוקה, הם גם מרחיקים את האנשים מהמעסיקים וחבל לי שאין לי פה נציגים של ארגוני מעסיקים ותעשייה - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
יעקב, תן לי רגע, אני אגיע גם לזה. אם היו פה נציגי ארגוני מעסיקים אז הם היו אומרים שהם פשוט צמאים לידיים עובדים ואין מי שיעשה את העבודה ואין מי שיעבוד. יותר מזה, הם יגידו עוד משהו, הם יגידו שהרבה מאוד אנשים באים אליהם ואומרים: אנחנו מוכנים לעבוד, אבל רק בשחור, למה? כי אני מקבל דמי אבטלה עכשיו. זה המצב, אגב, של אלה שהם מעל גיל 45 ואני בטוח שכל מי שיושב פה לא מוכן למציאות הזאת ולא רוצה להסכים עם זה, וגם לא רוצה לפגוע במעסיקים.
המצב שבו אנחנו נמצאים היום מבחינת אחוזי האבטלה, מדינת ישראל הייתה בו במשך הרבה מאוד שנים, רק בשנים האחרונות האבטלה באמת ירדה והגיעה ל-3.5%. זה לא אומר שאין בעיות וזה לא אומר שאין ענפים שצריכים איזה שהוא סיוע ואיזה שהיא עזרה. זה דבר אחד.
דבר נוסף שאני רוצה לומר, באותם כלים שהתחייב פה משרד האוצר, וזה עדיין לא בוצע, אני רוצה לקבל, איציק, לוח זמנים מתי זה קורה. אני גם לומד איזה שהוא לקח להבא, שבפעם הבאה שאנחנו מסכמים אז אנחנו מסכמים על תאריכים וכנראה שנצטרך לשאול אתכם כל מיני שאלות נוספות, כמו במי זה עוד תלוי כדי לנסות לקבל את התשובות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אז אולי באמת להכניס את זה לחקיקה. מה שאני מבקש לעשות, איציק, זה להוציא לנו נייר מסודר על נתונים שמתייחסים לסוף חודש אוגוסט, כשלמ"ס אמורים עוד מעט לפרסם, ולעשות עוד שני דברים חשובים במסמך הזה, זה לפלח את מבקשי העבודה ואת מציעי העבודה, גם מבחינת האזור הגיאוגרפי וגם מבחינת המקצועות. כל החלטה שאנחנו יכולים לקבל ורוצים לקבל צריכה להתבסס על נתונים ועל פילוח. כמו שאמר יעקב אשר, בצדק, אולי צריך למצוא פה איזה שהם פתרונות מיקרו לאוכלוסייה כזו או אחרת, אי אפשר לעשות את זה כל עוד אין לנו מושג מה קורה באמת.
איציק דניאל
¶
לגבי הראשון, לוח הזמנים, צריך לדבר עם אנשים, אני אחזיר לכם תשובה לוועדה, לטמיר, כמה שיותר מהר. לגבי הנתונים של חודש אוגוסט, אני רואה באתר, בגלל החגים, הלמ"ס יפרסם את הנתונים קצת בדיליי, בגלל החגים, אז אחרי שיתפרסמו הנתונים נוכל להעביר לכם את הפילוח.
איציק דניאל
¶
אני רואה באתר שלהם שב-26 בספטמבר רק יפורסמו הנתונים לחודש אוגוסט. ייקח לנו כמה ימים לעבד אותם עד שנקבל אותם בצורה רשמית וכו', אז זה ייקח זמן.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
זה מביא אותנו לתאריך לא טוב כי אנחנו רואים שבאוקטובר, בהמשך לשאלות שנשאלו כאן, יש אנשים שמאבדים כבר זכאות, זאת אומרת מתווספים עוד אנשים מעל גיל 45 למאגר ולכן אולי שווה רגע לעצור ולעשות את זה על - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני הייתי מבקש להכניס עוד דבר אחד בהחלטה, אני אומר אותו קצת בציניות, אבל - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יש שתי אפשרויות, או שתהיה לנו גם התייחסות במסמך על אותם 240,000 איש עלומים, שמישהו החליט בממשלה הקודמת, הממשלה הקודמת קודמת, נתניהו, כל זה, לא מעניין, יש פה נתונים שרשומים על ניירות, ברורים, אין ספק שזה קשור גם לקורונה, כי הקורונה עשתה זעזוע במדינה, אין ספק בזה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
דקה, דקה, דקה. אז או שאתם נותנים לנו הסבר על הנתונים האלה ביחד עם שירות התעסוקה, או שתסגרו את שירות התעסוקה. לא צריך, שמשרד הכלכלה יטפל באנשים, הוא יטפל, הוא יידע ללכת על ה-140 ולא נתקשקש עם 250,000 שהם לא קיימים מבחינתו.
היו"ר אלכס קושניר
¶
עוד דבר אחד, איציק, שאני אוסיף. הממשלה כן התחילה לפעול בכיוון הזה ואנחנו כאן, בוועדת הכספים, כשנתחיל לדון בתקציב עצמו, נצטרך לוודא שהדבר הזה באמת קורה, זה אותו איחוד של שירות ההכשרה המקצועית תחת גוף אחד, תחת מטרייה אחת, כי בסוף בסוף זה הפתרון. כולנו מבינים, גם בלי הנתונים, וכשנקבל אותם אז נתוודא שזה נכון, שיש פער בין הביקוש להיצע, הפער בעיקר בכישורים וברצונות, ההיצע לא מתאים לביקוש. לכן אנחנו כמדינה חייבים לעשות מהלך כדי לעשות את ההתאמה הזאת, כדי לעשות את זה אנחנו חייבים - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע, דקה, בגילי המתקדם אני אשכח את זה תוך שנייה. עוד דבר שהוא אמר, כאן גם בדיון ונשאל על ידינו, על אותם אנשים שהולכים להכשרה מקצועית, כמה ומי, לא מי אישית, איזה תחומים מקבלים את הסיוע, איך קראת לזה, הגישור?
איציק דניאל
¶
אני רק אגיד לגבי הנתונים של שירות התעסוקה, עלה פה ד"ר גל זוהר, אני מניח שתוכלו לפנות אליו בנוגע למידע שקיבלתם והוא יידע להסביר את הפער בין מה שאתם רואים פה לבין מה שהוא אמר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה להשוות תפוח לתפוח. אם החלטנו בפעם הקודמת ש-7.5%, על פי נתוני למ"ס, שזה בעצם אותה מדידה שמתבצעת כל שבועיים, אז על זה צריך להתבסס, מה שכן צריך לעשות זה לנסות להיכנס ולפרט את הנתונים האלה ולתת פילוח טיפה יותר נכון.
איציק דניאל
¶
לא, נתוני למ"ס לא מסתכלים על זכאות לאבטלה, לא מסתכלים על שירות התעסוקה, לא מסתכלים על התייצבות, הם נתונים אובייקטיביים לפי סקר בינלאומי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הבנתי, אבל אני שואל שאלה, אותם 240 שקיימים, אבל הם לא מוגדרים על ידי הלמ"ס, הם קיבלו חל"ת?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתה שמעת שמה שכתוב לבין מה שהוא אמר זה נתונים שונים, לכן זה מאוד מאוד קשה להתייחס לזה, באמת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן. חברים, זה הסיכום, אנחנו מחכים למסמך מכם. מה שמאוד מאוד חשוב, איציק, זה לעדכן אותנו לגבי אותם אנשים עם מוגבלויות ומתחת לגיל 45 עם שלושה תלויים. אמרת בימים הקרובים, אז אני מבקש ממך עדכון שוטף לגבי הסוגיה הזאת. ואנחנו כוועדה נמשיך לעקוב אחרי - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
יעקב, אנחנו נקבל את הנתונים מאגף התקציבים ועל פי המסמך הזה נחליט מה אנחנו עושים.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לבקש, סליחה, הנתונים שנותנים באגף התקציבים הם נתונים, כמושאמרתם, הם בתלויים, זאת אומרת אין לנו את הנגזרות.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
לכן מה שאני מבקשת, כדי שנהיה יותר יעילים, להגדיר זמן שהם נותנים, לשלוח את זה לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה, שיוציאו התייחסות, ואז נעשה פה דיון. כאילו במקום שנעבוד עשר פעמים, בואו נגדיר שהם יגיעו עד תאריך, בתאריך הזה זה יעבור לשני הגופים האלה ואז יחזור אלינו ויהיה לנו שפה משותפת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
איציק יבדוק תוך כמה זמן הם יהיו מסוגלים להוציא מסמך כזה, אנחנו כוועדה נקבל אותו גולמי ממשרד האוצר ונשלח אותו להתייחסות לשירות התעסוקה ולביטוח הלאומי ואז כשנקבל מהם את התוצר נוכל באמת לשבת ולדבר.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אני מאמין שבמסגרת הנייר שנתתי לך, הרי אנחנו לא נתייחס לכל הצעירים האלה כחבר'ה שלא רוצים לעבוד, אלא חבר'ה שרוצים ולא יודעים כרגע את הפלטפורמות. במקביל לכך שהוא ייתן לך את הנתונים, הוא בעצמו אמר שלהוציא את זה ולפרט את זה ולבזר את זה, יותר נכון, זו עבודה, שבמקביל כבר ינסו, לא יודע אם בפרסום, להביא את הפלטפורמות האמיתיות שיש, הן בתמיכה, הן בהכשרות כאלה ואחרות, בשביל שנוכל כבר להציף את זה לצעירים שאם במידה שמחליטים לעשות את החל"ת הזה שיידעו לאן לגשת בשביל שיוכלו להיות מוכשרים לעבודה הזאת, ואז שנוכל להציע להם את זה, ואז ננסה קצת לתת מענה גם לפריפריה. אני מאמין שברגע שהם יידעו מה הם זכאים הבעיה תצטמצם.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אם כל אחד מאיתנו שיופיע בתקשורת יצמצם 30% מהצהוב ונקדיש 30% לזה בפלטפורמה, תאמין לי, אנחנו נגיע יותר טוב אליהם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
חבר'ה, תודה רבה לכם על הדיון, תודה ליוזמים, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:40.