פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



67
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/09/2021

הכנסת העשרים-וארבע






הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, כ"ה באלול התשפ"א (02 בספטמבר 2021), שעה 16:45

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א-2021 (מ/1447) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
ענבר בזק
סימון דוידסון
גבי לסקי

שמחה רוטמן

גלי קרן - ס' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

נוגה ספרא - יועצת לשר לבטחון פנים, המשרד לבטחון פנים

אורי בוצ'ומנסקי - יועץ משפטי, משטרת ישראל

יאיר מתוק - עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לבטחון פנים

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

רפ"ק שי מליחי - קצין אג"מ של מנהלת האכיפה הארצית, משטרת ישראל

טל מזרחי - לשכה משפטית, מערך הסייבר הלאומי

עמית יוסוב עמיר - ייעוץ וחקיקה ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

גור בליי
אפרת חקאק

אסף פרידמן

סמדר לביא, חבר תרגומים



הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א-2021, מ/1447

אחר הצהריים טובים לכולם ולכולן, ערב טוב, אני פותח את הישיבה שלנו שעוסקת בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מספר 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א-2021.

ראשית אני מבקש כמובן להודות לכולם וכולן על איחולי ההחלמה הרבים, טוב לשוב ולהיות כאן איתכם. אני רוצה להודות לכל חברי וחברות הוועדה ששמרו על מדורת השבט בשלושת השבועות האחרונים ויחד עם נציגי משרד הבריאות ויתר המשרדים עמלו קשה בחזיתות שונות, וברכות לחברות וחברי הוועדה שפעלו למול משרד הבריאות סביב הנושא של החרגת הילדים הנכים מחובת ביצוע הבדיקות על פי התו הירוק. זה דבר שאנחנו נעסוק בו ביום ראשון במסגרת התקנות המעודכנות, אבל אני חושב שזה צעד חשוב שהוא פרי הדיון שהיה כאן בוועדה.

בפתח הדברים אני אומר שאנחנו מתכנסים לישיבה מאוד מאוד חריגה שאנחנו מקיימים אותה גם אחרי לבטים, גם בהקשר הפרוצדורלי, כי אנחנו בענייני חקיקה שנוגעים בסופו של דבר גם למצב הקורונה בפרט, אבל גם לסוגיות של זכויות אדם, של פיקוח וכו'. אנחנו מאוד מעוניינים להקפיד בהליכי חקיקה רציניים מתמשכים, סדורים ולא במהירות והעניין גם חריג בעצם העובדה שהמליאה ממשיכה להתכנס ולצורך העניין הזה קיבלנו את רשותו של היושב ראש.

ההצדקה לפרוצדורה המיוחדת ולדיון המהיר, או שתי ההצדקות, הראשונה היא התקופה שאנחנו נמצאים בה. למעשה אם לא נבצע את הפרוצדורה כרגע אנחנו לא נוכל לאשר את החוק אלא אחרי חג הסוכות וייווצר פה עיכוב משמעותי בהפעלת כלי שהממשלה מציגה אותו ככלי משמעותי, כלי שהוא בפיתוח, אבל שהפיתוח שלו הוא משמעותי להתמודדות עם אתגרי הקורונה הנוכחיים. וההצדקה השנייה שאני רוצה לעמוד עליה לדיון המיוחד והמזורז היא העובדה שהוועדה לאורך כל הדרך, עוד בכהונתה הקודמת, אבל גם בכהונה הנוכחית, הוועדה הייתה זו שדרבנה כל הזמן את נציגי הממשלה ואת משרדי הממשלה לטפל בסוגיית האכיפה ואנחנו היינו אלה שבאנו ואמרנו שלא ניתן להחמיר כל הזמן את ההגבלות כשאנחנו רואים שרשת האכיפה היא עם חורים מאוד מאוד גדולים.

מתוך שיחות שלי עם מנכ"ל משרד הבט"פ, עמיתנו תומר לוטן, משרד הבט"פ רואה במרכיב שאנחנו נדון בו היום מרכיב מאוד מאוד משמעותי בתוכניות האכיפה. אני מקווה שכך יהיה ובאמת אנחנו נראה שיפור משמעותי באכיפה כשהכלי הזה יופעל ואנחנו כמובן נמשיך ונעקוב אחרי סוגיית האכיפה.

אני כבר אומר בפתח הדברים, או אני קודם כל אודה לייעוץ המשפטי ולצוות הוועדה שהתארגנו מאוד מאוד מהר, אבל אני אומר שהייעוץ המשפטי מכיר את הצעת החוק הזו, היא פורסמה כתזכיר חוק ממשלתי לפרק זמן, אמנם לא 21 ימים, אבל גם לא אותם שלושה ימים שאנחנו מכירים מכמה מהלכים בתחילת כהונתה של הוועדה. אז היה פה תזכיר חוק ממשלתי, הוא פורסם להערות הציבור, אם אני לא טועה זה היה למשך שבוע, והתקיים דיון עם הצוות המקצועי של הבט"פ סביב החוק.

אנחנו גם בחוק הזה נקפיד בהיבטים שונים שקשורים כמובן בזכות לפרטיות וכו' ואם נצטרך להכניס תיקונים מסוימים בנוסח החוק אז אנחנו נעשה את זה. אנחנו נבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה להציג את עיקרי הדברים ואת המסגרת ואז נבקש כמובן מהמשרד לבטחון פנים להיכנס יותר לפרטים.

בצוק העתים אני מציע, היועץ המשפטי, שהדיון יתקיים תוך כדי הקראה, זאת אומרת שאנחנו פשוט נצלול לתוך הסעיפים כי יש פה תיקון לחוק הקורונה הגדול, לחוק הסמכויות ואני חושב שהדברים יהיו ברורים מתוך הקריאה הדקדקנית של הסעיפים. אני כבר אומר לנציגי משרד הבט"פ, למרות שזה בשולי הדברים, יש פה עניין אחד בסיומו של החוק שלא נוגע לאמצעי האכיפה אלא להרחבת ההחרגה של התחולה. אני לא אאפשר את העניין הזה, אני מודיע.

בחוק סמכויות הקורונה יש החרגה של גופים מתחולת החוק ופה על הדרך של נושא אמצעי הפיקוח ישנה הוספה של מערך הסייבר הלאומי. מבחינתי זה לא מקובל, הסיכום, הליך החקיקה המזורז הוא מכיוון שהחוק הזה נוגע לסוגיה מאוד מאוד קונקרטית. אני אמליץ לחברי הוועדה, אני אומר מראש, לא לאפשר שום תוספות מעבר לזה. אחרי חג הסוכות אנחנו מתקנים את חוק הקורונה כולו, תביאו אז את ההצעות, אבל על הדרך אני אמליץ לחבריי לא לאפשר דברים נוספים, למרות שזה לא דבר מהותי, אבל יש פה עיקרון שצריך להקפיד בו.

עמיתי, היועץ המשפטי, בבקשה, ואז נעבור ליועצת המשפטית של המשרד לביטחון פנים.

שלום לכולם, אחר צהריים טובים. אני אקצר ואני אתן למשרד הבט"פ להציג את החוק. בגדול מה שמדובר פה זה בעצם תיקון לחוק הסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, להוראות שעוסקות בבידוד ופיקוח טכנולוגי של אדם שחייב בבידוד. היה תיקון שהוועדה אישרה במרץ, תיקון מספר 7 לחוק, שעסק במתן הסמכות להפעלה של אמצעי פיקוח כאלה, על בסיס התיקון הזה בחודש האחרון הממשלה הכריזה את ההכרזות הנדרשות לפי התיקון ובהתאם לכך לחוזרים מחו"ל וממדינות מסוימות ניתן מה שנקרא אפליקציית ההסכמון שתסייע באכיפת הבידוד עליהם.

במהלך דיוני הוועדה עלו היבטים מסוימים שלא מקבלים מענה במסגרת התיקון הזה ובראשם העובדה שהוא חל רק על החוזרים מחו"ל ולא על מי שנמצא בארץ בבידוד, כלומר מבודדי הארץ נקרא לזה לצורך העניין, וזה שהוא מבוסס על סעיף מפורש שאומר שמי שלא מוכן לקבל את אמצעי הפיקוח הטכנולוגי נשלח למלונית. שוב, בכפוף לחריגים מסוימים, מה שלא קיים כיום, ואני מבין שהתיקון בא בראש ובראשונה לענות על שני הדברים האלה.

ברמה המהותית לנו היו הצעות אחרות, ליצור שני מסלולים שונים, אני חושב שעושים הבחנה בעיניי יותר טובה בין משהו נוסח הצמיד האלקטרוני, שהוא יכול להיות מאוד פוגעני, גם בגלל שהוא מוצמד לאדם וגם כי הוא מנטר אותו באופן רציף, למה שמדובר פה שהוא וולונטרי בכל רגע נתון, אתה באופן וולונטרי מודיע שאתה על האיכון שלך וזה גם לא מוצמד לאדם, וגם הסנקציה אם אתה עושה את זה היא לא מלונית, זאת אומרת זה עולם אחר. אנחנו חשבנו שהמקום לעשות שני מסלולים, מסלול הרבה יותר מקל ומסלול יותר משמעותי, אני מבין שגם נוכח לחץ הזמן, הממשלה תתייחס לזה, הם העדיפו להישאר עם אותו מסלול ורק לעשות בו תיקונים. אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל לאפשר את שני המסלולים האלה בתיקון הגדול של חוק הקורונה שייתן גמישות הרבה יותר גדולה, אני חושב, והתאמה הרבה יותר גדולה למציאות, אבל כרגע אני מבין שאנחנו נשארים עם ההצעה הממשלתית בשינויים מסוימים.

והערה אחרונה, היושב ראש התייחס לזה כבר קודם, כמובן שמבחינת הליכי חקיקה זה מצב לא רצוי, מצב שבו אנחנו דנים בדברים האלה בצורה מאוד מואצת ואנחנו גם אמרנו את הדברים האלה. אנחנו מבינים את הנסיבות, אבל כמובן שהמטרה שלנו, למרות לחץ הזמנים, שכמובן שחברי הוועדה יהיו מודעים לכל ההיבטים שעולים פה ויוכלו לדון וככל שצריך לתקן את מה שצריך וגם נציגי הממשלה, בוודאי אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו בשביל שהדברים יהיו ברורים ונהירים וככל שיהיה צריך לעשות תיקונים אז אנחנו כמובן נעשה אותם.

אני רק רוצה להוסיף ברשותכם, חבריי, מכיוון שאם זיכרוני אינו מטעה אותי לא כל החברים שנמצאים כאן היו בזמן שדיברנו על הסוגיה הזו. בדיון הקודם שדיברנו על נושא אמצעי הפיקוח האלקטרוני והסוגיה הזאת עלתה בכמה וכמה דיונים בסוגיית האכיפה, אני לפחות השמעתי את הטענה שהפרשנות של החוק כמו שהוא היום מאפשרת אפילו להפעיל את ההסכמון בצורה רחבה מבלי לבצע תיקון חקיקה מכיוון שההגדרה הקיימת היום בחוק לגבי אמצעי פיקוח אלקטרוני מדברת על ניטור מקומו של האדם. זאת אומרת שמבלי קשר לרצונו של האדם גורם חיצוני, שהוא המשטרה במקרה הזה, מנטר איפה הוא נמצא, וכאן מדובר על אמצעי פיקוח אלקטרוני ברמה או בדרגה הרבה יותר נמוכה והזכיר את זה היועץ המשפטי. אין פה בעצם ניטור מרחוק אלא האדם, בכל רגע נתון – זה מעין תחליף לביקור של השוטר שהאדם בוחר האם לענות או לא.

משרד המשפטים, לזכותו ייאמר, הוא זה שהתעקש על כך שלא צריך ללכת לכיוון הפרשני הזה ובסוגיה כזו שנוגעת להגנת הפרטיות צריך לעשות את זה בדרך המלך של תיקון חקיקה ומכאן באמת התגלגל הנושא של החוק. אני מזכיר שאנחנו בוועדה עמדנו על כך שבמצב הנוכחי של התחלואה ההתמקדות רק במבודדים שחוזרים מחו"ל בשעה שהרוב המכריע של המבודדים הם לא אלה שחוזרים מחו"ל יוצר באמת בעיית אכיפה דרמטית והמשטרה לא מסוגלת להדביק את הפער הזה באמצעות ביקורים בבתים ומכאן נולד כל העניין הזה.

יועצת משפטית בט"פ או יועץ משפטי של המשטרה, מי מציג את הנושא? עורך הדין יאיר מתוק, יועמ"ש הבט"פ, נמצא איתנו בזום בשל ההתראה הקצרה על הפגישה. אני מבין שסגניתו פה?

גלי כבר בדרך.

בסדר גמור. בבקשה.

קודם כל ברוך רופא חולים, לפני הכול.

תודה תודה.

ולפני שאני אכנס לתיקון החקיקה בעצם מאיפה מגיע תיקון החקיקה - - -

אני רוצה לומר שברכת רופא חולים חלה פה לא רק עליי, גם על חבר הכנסת רוטמן וחברת הכנסת בזק, ועל דוברת הוועדה, חברתנו רונית גל. חוללנו פה אירוע אפידמיולוגי רב משתתפים.

זהו, נראה לי שכשאמרו שוועדת חוקה תתפקד כוועדת קורונה אני לא בטוח שלזה התכוונו.

אני לוקח על עצמי את האחריות ומתנצל.

אז אני אנצל את הבמה ואברך את כלל חברי הוועדה בברוך רופא חולים לפני שניכנס לתיקון החוק.

אז ככה, לפני כחודש החליט קבינט הקורונה להעביר את היבטי האכיפה בצורה מפורשת לבט"פ. כחלק מבחינת מדיניות אצלנו בבט"פ שקלנו כיצד להגביר את נושאי האכיפה ואחד מהמוקדים המשמעותיים זה נושא של חבי בידוד. להבנתנו ובמשרד הבריאות חבי בידוד רבים מפרים את חובת הבידוד וככה מובילים להתפרצויות של תחלואה וכניסה של וריאנטים חדשים לישראל.

כמו שידוע לכלל חברי הוועדה לא ניתן להצמיד שוטר לכל חב בידוד ולכן הוחלט להשתמש בכלים נוספים, אחד מהכלים זה כלי של פיקוח טכנולוגי. במרץ השנה משרד הבריאות העביר תיקון חקיקה שמאפשר פיקוח בראי הצמידים מה שנקרא. עד אז השימוש היה במלוניות ומשיקוליהם הם הבינו שהאופציה של מלוניות היא פחות טובה והוחלט להשתמש בפיקוח אלקטרוני ובהתאם במרץ 2021 תוקן החוק. החוק תוקן בראי העובדה שיש שימוש בצמידים, תהיה חברה פרטית וכדומה.

בסופו של יום לא היה שימוש בכלי הזה, אבל אנחנו החלטנו בבט"פ להשתמש, והשר לבט"פ וגם מנכ"ל הבט"פ בנו תוכנית תלת שלבית שמתייחסת להיבטי האכיפה. השלב הכי הבסיסי זה ההיבט הפיזי, הפרונטלי, שכולנו מכירים, ששוטרים מגיעים פיזית ודופקים בדלת ושואלים האם חב הבידוד מקיים את חובת הבידוד. השלב הנוסף זה השלב שכרגע נמצא בפיילוט, ההסכמון, ההסכמון המשודרג, בעצם שימוש בכלי טכנולוגי שמאפשר לבדוק אם חב הבידוד נמצא במקום הבידוד. לכלי הזה יש חסרונות ולכן השלב השלישי שאליו אנחנו מצפים להגיע זה השימוש בווידאו. לדעתנו באמצעות כלי אכיפה נוספים ופיתוח תורת האכיפה הזו אפשר להגיע לאכיפה אפקטיבית משמעותית.

אז על הרקע הזה התחלנו, לדעתי ב-3 באוגוסט, להשתמש בהכרזות על פיקוח טכנולוגי ובדיון הראשון גם יושב ראש הוועדה ציין בפנינו שיש איזה שהם קשיים מסוימים שנוגעים ללשון החוק ולצורת ההכרזה שלנו. בהתאם להכרזה אין שימוש במלוניות ובנוסף ההכרזה רלוונטית בעיקר לחבי הבידוד החוזרים מחו"ל והיא הוגבלה לחבי בידוד החוזרים ממדינות בסיכון גבוה. היושב ראש אמר גם, בצדק, שצריך להשתמש בכלי הזה לכלל חבי הבידוד כי בסופו של יום אם במרץ 21' החשש היה כניסה של וריאנטים כיום החשש הוא מהתפרצויות פה בישראל עצמה.

בעקבות ההערות של היושב ראש וגם בחינה שלנו נולד תיקון החוק הזה שכמובן פורסם להערות הציבור והנה הוא הגיע פה לוועדת חוקה. לפני שנצלול לסעיף סעיף מה התיקון הזה מאפשר? התיקון הזה קודם כל, לאחת מהערות היושב ראש, שהוא דיבר על כך שההגדרה של אמצעי פיקוח טכנולוגי לא כוללת את ההסכמון שהוא לא מנטר באופן רציף, לכן כתבנו במפורש גם אמצעי שאינו מנטר בצורה רציפה, כדי ליצור ודאות מוחלטת שגם ההסכמון המשודרג גם נכלל.

בנוסף בסוף הסעיף גם יתאפשר שימוש בווידאו בהתאם לתנאים שנפרט אותם בהמשך, מטרת התנאים לוודא שהשימוש בווידאו הוא נטו לצורך הזיהוי של הבן אדם לקיים את חובת הבידוד ולא מעבר לכך.

בנוסף התיקון מנתק לחלוטין את הזיקה בין מלוניות לבין השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי. אם עד עכשיו היה את אי הבהירות הזו האם אפשר להשתמש במקביל או שלא, אז התיקון הזה קובע במפורש שבסמכות הממשלה לאפשר זאת, להשתמש בפיקוח טכנולוגי גם ללא שימוש במלוניות. לחלופין האופציה של מי שמסרב לכך זה תעדוף אכיפה, בעצם המשטרה תכניס אותו לרמה הכי גבוהה, רמה חמש אצלה, והמטרה היא שהם יודעים שזה בן אדם שלא משתף פעולה אז סביר להניח שהוא נמצא בבידוד ולכן הגיוני לעשות אצלו יותר ביקורים.

בנוסף להערה נוספת של היושב ראש, הערה כמו שציינתי שנאמרה בצדק, שבעצם המצב כיום הוא לא כמו המצב בעבר, כיום החשש מהתפרצויות לא נובע רק מכניסת וריאנטים מחו"ל, אלא גם יש המון אנשים שחבים בבידוד. אם אני לא טועה, ומשרד הבריאות יתקן אותי, כיום רוב חבי הבידוד הם חבי בידוד של ישראל, הם לא כאלה שחוזרים מחו"ל, ולכן צריך גם כלפיהם לתגבר את האכיפה ולכן החוק בעצם מאפשר לא רק לפקח על האנשים שחוזרים מחו"ל או ממדינות מסוימות, אלא על כלל חבי הבידוד, כלומר גם כאלה שהם לא חוזרים מחו"ל.

אני אגיד בהערת שוליים שגם החוק מאפשר לממשלה, זה ממש הסיפא של הסעיף הראשון, להחריג אם ההכרזה היא לפרק זמן מסוים. אז כוונת המשורר פה היא שמשרד הבריאות הרבה פעמים מחייב בידוד לפרקי זמן מאוד קצרים, לדוגמה עד בדיקה או עד 24 וכדומה ולממשלה תהיה סמכות להחריג אותם אם היא סוברת שצריך עכשיו למקד את האכיפה בחבי בידוד שיש להם פרק זמן משמעותי לחובת בידוד ולא כאלה שהם 24 שעות שסביר להניח שהם כנראה לא יפרו. עדיין אפשר כמובן להחיל את הפיקוח הטכנולוגי לגביהם, אבל לממשלה יש סמכות להחריג אותם.

זה תיקון שהגיע ממשרד ראש הממשלה, יש גם את טל ממחלקת הסייבר, הוא יתייחס לזה, החוק מחריג כל מיני גופים משיקולים כאלה ואחרים, בעיקר ביטחוניים, כמו את המוסד והשב"כ, וגוף נוסף שביקש את ההחרגה זה מערך הסייבר.

אבל זה מדובר לא לעניין הפיקוח הטכנולוגי, זו בקשת החרגה כללית מהחוק.

נכון.

אני אציין לפרוטוקול שהנושא הזה לא נידון בין נציגי הממשלה לביני כמי שעומד בראש הוועדה, אני אאפשר לנציג של מערך הסייבר להתייחס, אבל אני אומר מראש שהנושא הזה מבחינתי הוא לא במסגרת ההסכמות בין הממשלה לבינינו לגבי הליך החקיקה המזורז. אני אומר את זה עכשיו כדי שאם רוצים לערב פה גורמים מהממשלה, מזכירות הממשלה, בדיון אז בבקשה, אבל אני מתכוון להקפיד על גדרותיו של הנושא שסוכם עליו.

אם סיימת אני כן רוצה לבקש ממך, לפני שניגש ותהיינה שאלות, מכיוון שהחוק אמנם מאפשר, או הכוונה להשתמש בכלי שנקרא לו חדירה לפרטיות של האדם היא הרבה יותר מצומצמת מאזיקון שמוצמד לגופו של אדם ומנטר את הפעילות - - -

צמיד.

צמיד, סליחה, צימוד אלקטרוני, אנחנו מדברים על כלי פחות עמוק, אבל הרבה יותר רחב מבחינת מספר המשתמשים, זה כל הרעיון, ולכן אני כן רוצה שבהצגה שלך, אם אתה יכול להתייחס לסוגיות שנוגעות להגנת הפרטיות. עסקתם בסוגיה הזאת והתייחסתם אליה בחוק, אבל חשוב שזה ייכלל בהצגה.

אז גם נציג משרד המשפטים פה, שהוא הרפרנט של פרטיות, והוא יתייחס לזה, אבל אני כבר אתן תגובה כי הייתה לי שיחה מוקדמת גם עם עורך דין גור בליי בנוגע להיבט הזה. הוועדה מתייחסת לנושא הזה של צמיד ומערך ההפעלה, כפי שאנחנו רואים אותו כיום, גם המנכ"ל וגם השר, זה הסכמון משודרג כרגע שנבחנת האפשרות ובמקביל - - -

סליחה, אני לא מבינה מה זה הסכמון.

ניתק הזום. עורך הדין מתוק, נקטעת ל-30 השניות האחרונות, שאלה חברת הכנסת לסקי אם אתה מוכן בכלל להסביר את האפליקציה.

אני אסביר מהו ההסכמון. ההסכמון זה אמצעי שפיתחה משטרת ישראל, לא חברה חיצונית, בהתאם לאמצעים נשלחת הודעה לחב בידוד בשלוש שפות, עברית, ערבית ואנגלית ונאמר לו: האם אתה מסכים להשתמש בפיקוח טכנולוגי. יש גם קישור לאתר המשטרה שיש עמוד וחצי כזה שמתאר את כלל הדברים שלפי החוק הוא צריך לדעת, מה המשמעות של הסירוב שלו, מה המשמעות של האמצעי וכדומה.

בהנחה שאותו חב בידוד מסכים להשתמש באמצעי יש קישור, הוא לוחץ על הקישור, כך הוא מבצע הסכמה נוספת אפילו להשתמש בהסכמון, ונשלח המיקום שלו. עקרונית כל חב בידוד מעדכן את משרד הבריאות איפה הוא מבצע את חובת הבידוד שלו, זו החובה שלו, באמצעות המערכת הזו אנחנו מעדכנים את המיקום שבו הוא נמצא ביחס למיקום שהוא הצהיר למשרד הבריאות שהוא יבצע את חובת הבידוד ובוחנים האם הוא נמצא במקום הזה, בטווח מסוים.

דרך הג'י.פי.אס של המכשיר החכם.

הוא יכול להשאיר את המכשיר בבית.

אבל אז הוא לא לוחץ.

אז מישהו אחר לוחץ.

עכשיו הסיפור של הווידאו.

אז אני אגיד ככה, האמצעי אינו מושלם ולא יהיה מושלם לעולם, אבל זה אמצעי נוסף. כמו שאמרתי, האכיפה לא מתמצית בהסכמון אלא יש גם אכיפה פרונטלית בכל מקרה, גם למי שמסכים, וגם יש שלב הבא של וידאו. מי שלא תוך פרק זמן מסוים שולח את הקישור או שולח קישור במקום לא נכון, אז יהיה אפשר לדעת שהוא מפר ותגיע ניידת לשם. השלב הבא זה שימוש בווידאו אז יהיה אפשר לדעת שגם זה אותו בן אדם. כלומר זו בעצם תורת שלבים שבסופו של דבר נגיע למצב אופטימלי, לא מושלם, אבל למצב יחסית טוב.

צריך להדגיש שהעניין של תורת השלבים, בוא נפריד בין הצד המבצעי לצד המשפטי חקיקתי, כרגע הצעת החוק מדברת על כך שבהגדרה של פיקוח אלקטרוני תיכלל אותה אפליקציה שיהיה באפשרותה ניתן גם לבקש מהבן אדם לבצע בעצם איכון, איפה המכשיר נמצא על ידי הלחיצה, וגם להציג את עצמו בווידאו, כדי שלא אדם אחר ילחץ.

בהיבט המבצעי הם עדיין עובדים על הפיתוח של הווידאו, אבל בהיבט המשפטי כרגע אין שני שלבים, כרגע מדובר להכניס אמצעי פיקוח אלקטרוני פחות אינטנסיבי מהצימוד האלקטרוני שמבוסס על אפליקציה שבה אדם לוחץ ואז יש איכון של מקומו פלוס האפשרות גם שיראו שזה האדם עצמו ולא בתו המתבגרת לחצה בשבילו כשהוא יצא לרוץ והפר את חובת הבידוד.

צריך להבין גם שבמערכת הזאת אם אתה רוצה להפר אתה יכול גם לא ללחוץ בכלל, זאת אומרת אתה לא צריך להשאיר - - -

נכון, יש לך פרק זמן מסוים, תוך פרק זמן מסוים עליך ללחוץ.

בסדר, אבל אם אתה מחוץ לבית אז זה לא יהיה רציונלי מבחינתך ללחוץ שיאכנו אותו מחוץ לבית.

תתפלא, אבל גם כאלה –

חשוב לי, אני בכוונה רוצה, מכיוון שאנחנו עסוקים כרגע בדיון על תיקון חוק אז צריך רגע לדבר על תיקון החוק ומה המנעד שהחוק מאפשר, לא כרגע מה התוכניות לגבי האפליקציה הספציפית שכרגע מפתחים, כמובן שזה חשוב שזה יהיה ברקע.

אני חושב שהאמירה של עורך דין מתוק, שהוא מזכיר לנו, האפליקציה פה מבוססת על דיווח רצוני, האדם יכול לבחור בכל רגע נתון שהוא לא משתף פעולה והחוק גם קובע, תקן אותי אם אני טועה, שהסירוב לשיתוף פעולה הוא לא זה שמקים את העילה העונשית. זה שאדם סירב לא אומר טוב, עכשיו אפשר להטיל עליו קנס, זו אינדיקציה למשטרה לומר שלשם צריך לשלוח ניידת. בסופו של דבר יש 400 ניידות לשלוח ברחבי הארץ לטפל בפיקוח, לא 4,000, וזה פשוט אמצעי למקד את המקומות שאליהם צריך להביא בסופו של דבר פיקוח פיזי ורק הפיקוח הפיזי יכול לבצע את הענישה הפלילית.

חשוב לדבר על סוגיית הפרטיות ואז נאפשר. אז עורך דין מתוק ואז חבר הכנסת בגין, כי יש פה אמירות ברורות לגבי אי שמירת המידע וכו'. אז אם אתה יכול להתייחס לעניין הזה גם בהקשר של הצילום, גם בהקשר של שמירת המידע.

יש פה את הרפרנט שממש רלוונטי, עמית עמיר ממשרד המשפטים, לדעתי הוא גם על הזום, אז הוא ירצה להתייחס לזה לדעתי.

שלום. עמית יוסוב עמיר ממשרד המשפטים.

בבקשה, אם אפשר להתייחס לסוגיות הגנת הפרטיות בחקיקה.

כן, בהחלט. חשוב לציין שאלה סעיפי החוק הקיימים כיום שלא מוצע לערוך בהם שינוי כלשהו שבין השאר קובעים תקופות שמירה למידע. יש הבחנה בחוק להפעלת האמצעי עם חברה מפעילה או בלעדיה כאשר אם משתמשים בחברה מפעילה תקופות השמירה של המידע אצלה הן יותר מצומצמות.

תיכף אנחנו נקרא את הסעיפים ונראה, אבל אם אתה יכול רק להזכיר על איזה תקופות מדובר.

כן, אני כבר אזכיר, אני רק חוזר שוב פעם על האמירה, אנחנו מדברים על הסעיפים הקיימים היום בחוק שאין הצעה לשנותם. המידע שהועבר למשטרה לצורך העניין יישמר ל-30 ימים ולאחר מכן יימחק. למשטרה ככל שיש צורך יש סמכות לשמור את המידע לתקופה ארוכה יותר.

לשם מה?

לשם טיפול בהפרות. יש הבחנה. נוסח החוק המקורי נקבע עבור אותם צמידים אלקטרונים.

תסתכלו על סעיף 22כה(ה).

בואו נצא מנקודת הנחה שאנחנו לא אוהבים את החוק.

ברור, ברור.

אז זה שמחייבים אותי ל - - -

לא, שנייה, חברת הכנסת לסקי, אני רק אומר עוד פעם, בחוק המקורי כבר, לא בתיקון - - -

בחוק המקורי אנחנו לא אוהבים.

נכון, אז בחוק המקורי, בסעיף 22כה, סעיף קטן (ה) כבר מצוין שהמידע יהיה חסוי בפני כל אדם ולא ייעשה בו שימוש לשם הליך משפטי לרבות חקירה על פי דין ולא יתקבל כראיה במשפט אלא לשם הליך פלילי בעבירה על הפרת חובת הבידוד. כבר בחוק הקיים לא ניתן לעשות שימוש במידע אלא לצורך נושא האכיפה של חובת בידוד.

אני מתנצלת, אני לא מאמינה שזה לא יהיה, זה יכול להיות תשתית לחקירה. אולי לא יביאו את זה לבית משפט, אבל יביאו את הבן אדם לחקירה ויגידו: נכון שהיית במקום ככה וככה, איפה שבוצעה עבירה.

כתוב לרבות חקירה על פי דין בנוסח החוק. זאת סוגיה שכבר קיימת היום - - -

וזה משהו שהולך להתבטל כי זה חוק רגע.

בסדר, אני עוד לא יודע אם הוא הולך להתבטל, בינתיים משרד הבריאות היא שהחוק ממש לא הולך להתבטל והם לא מתכוונים לטפל בעניינים האלה. אנחנו נבקש מהם לטפל.

השר אמר שהחוק הזה יבוטל ויקימו חוק חדש תוך חמישה חודשים מהיום שהאריכו את הצעת החוק.

אנחנו כבר אחרי שיחה עם משרד הבריאות, יודעים מה עמדתם. להיפך, אנחנו נהיה אלה שנדרבן אותם. עורך הדין עמיר, יש התייחסות ספציפית בהצעת החוק בתיקון לסוגיית הצילום וכאן נאמר בתיקון שהצילום לא יוקלט ולא יישמר, מה בין שתי ההוראות האלה?

אולי שאלה מקדמית, מה היה הקריטריון, מבחינת משרד הבט"פ כנראה, להגדרת תקופות השמירה. מלכתחילה, אחר כך נדון בשאלה אם זה מוצדק, מה היה הקריטריון?

תקופות השמירה במקור לא נקבעו דווקא על ידי הבט"פ, בזמנו ה - - -

בסדר, סליחה. אוקיי, על ידי מי נקבעו?

הם נקבעו על ידי המחוקק, אבל העבודה נעשתה בעיקר יחד עם משרד הבריאות. הרציונל הוא כזה, אם תסתכלו על סעיף 22כה רבתי, מדובר בהתחלה על מידע בידי חברה מפעילה, זאת שהייתה אמורה להפעיל את הצמידים האלקטרוניים, שהוא מנטר את המיקום של חייב הבידוד באופן קבוע. המידע עובר למשטרה ולמשרד הבריאות, או למשרד אחר שנקבע לעניין, שכאמור עכשיו נקבע בט"פ, כאשר יש חשד להפרה. ככל שמועבר מידע כזה, או במקרה שלנו ההסכמון מופעל ישירות על ידי המשטרה, אז הוא מועבר ישירות למשטרה, זאת אומרת אין חברה מפעילה שמתווכת את הנושא, יש למשטרה 30 יום לטפל במידע. אם המידע עצמו מצביע על כך שאדם היה במקום הבידוד ואין חשש להפרה אז אין צורך נוסף במידע, אם עולה חשד מהמידע אפשר לשמור אותו לפי הוראות הדין שחל על מידע שמשמש להליכים פליליים. זה הכלל לגבי מידע.

יש לנו בחוק התייחסות ספציפית לנושא הצילום. כמו שהתייחס נציג הבט"פ, הצילום נועד לצורך זיהוי משתמש ביישומון דוגמת ההסכמון, יכול להיות אמצעי אחר בהמשך, החוק נייטרלי בנושא הזה, וההוראות שנקבעו לעניין הצילום נועדו להבטיח שהצילום ישמש רק לצורך הזה. עכשיו, כשמשתמשים בצילום רק כדי לזהות שבעצם אותו אדם שמשתף את המיקום עם המשטרה הוא זה שחייב בבידוד, הוא לא השאיר את הטלפון לשימוש של מישהו אחר, אז אין צורך לשמור את הצילום הזה. מן הסתם הצילום הזה הוא פגיעה בפרטיות, אדם נמצא במקום הבידוד, ביתו או מקום אחר, פרט לכך הוא נמצא ברשות היחיד, הוא מצלם את עצמו לבקשת המשטרה, יש פה פגיעה מסוימת בפרטיות ולכן המטרה היא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הזאת, בין השאר בכך שהצילום הזה לא יוקלט ולא יישמר.

ברור.

לגבי החברה, אתם אומרים על פי חוק הגנת הפרטיות, בכל זאת יש כמובן הבדל בין המידע שמגיע למשטרה ישירות וכל עובדי המשטרה חייבים בחובות המוטלים עליהם בחוק ועל ידי התקשי"ר ועל ידי הפקודות של המשטרה, אבל איזה חובה מוטלת ועד כמה היא אפקטיבית על חברה פרטית, על האפשרות של רכילות של פלוני שעכשיו הוא רואה שאלמוני, שהוא הגיס של החבר שלו, הוא לא מילא את חובתו והוא לא בבית והוא מספר את זה לשלמוני או לפלמוני? כל העניין הזה של חברה פרטית שאוספת את המידע הזה הוא מלכתחילה בעייתי, איך אתם מתגברים על זה?

אולי נציג משרד הבט"פ יתייחס, אבל רק חשוב גם כאן - - -

לא, לא נציג הבט"פ, אני מדבר על הצד המשפטי היסודי, על הגנה על פרטיות כשהמידע הוא בחברה פרטית שאני לא מכיר אותה ואני לא יודע עד כמה ממשלת ישראל מכירה אותה או מטילה עליה חובות או יודעת שהיא עומדת בחובותיה. זה בעייתי בראייתי ברגע זה עד שנדע אחרת.

כן, רציתי, לפני שאני שואל אם הוא רוצה להתייחס, להגיד, רק להדגיש, זה חלק מההסדר בחוק כיום, לא חלק מהתיקון המוצע, ונקבעו הוראות לכך. מעבר להוראות הכלליות בחוק הגנת הפרטיות נקבע בחוק סמכויות מיוחדות סעיף סודיות ספציפי לעניין המידע שנאסף בקשר לפיקוח הטכנולוגי, סעיף 22כד, סעיף מוחלט של סודיות שחל על כל אדם, כמובן לרבות החברה המפעילה והעובדים שלה, יש סעיפים שנוגעים לאבטחת מידע, יש סעיף שמאפשר את הגישה למידע רק לעובדים של החברה המפעילה שקיבלו לכך הרשאה מהמנהל הכללי של משרד הממשלתי הרלוונטי, במקרה הזה המשרד לבטחון פנים. כך שהדברים האלה בהחלט נלקחו בחשבון ובהחלט קיבלו ביטוי בנוסח החוק.

אין ספק שהעובדה שגם חברה מפעילה מקבלת לידיה את המידע היא לא פשוטה והאיזון שנעשה הוא בין הצורך שבאותה עת הוצג על ידי משרד הבריאות בזמנו כחלק מהתפעול של מערך שמכיל צמידים אלקטרוניים והניטור הרציף שלהם לבין חייבי בידוד רבים מאוד. כיום הטכנולוגיה שמופעלת על ידי המשטרה, ההסכמון, לא מצריכה שימוש בחברה מפעילה, אבל אלה הדברים, כלומר החל מאיזה שהיא רמה של סכנה לפרטיות יש התייחסות בחוק שנועדה לאזן אותה.

אני רוצה רגע לחדד את ההבחנה בין החוק כמו שהוא קיים היום, שיש בו לטעמי, אני לא רוצה לומר הרבה ליקויים, הוא נוצר בתקופה שבה היה לחץ גדול סביב העניין, וכפי שציינה חברת הכנסת לסקי, אנחנו תוך שבועות אחדים נידרש לעניין תיקון החוק, אני אומר כאן את עמדתי המקדימה, אני חושב שבמציאות שאנחנו נמצאים בה היום בהחלט צריך לבחון מחדש את כל הרעיון הזה של שימוש בחברה פרטית לאיזה שהוא עניין של פיקוח. אני אומר את זה כבר למשרד הבט"פ, אתם ממילא גם לא מפעילים את זה, למרות שנבחרה חברה במכרז בסופו של דבר ההתקשרות בוטלה ומשרד הבט"פ לא מפעיל את ההתקשרות עם הצמידים, זה עלה כאן בדיון.

אני חושב שבמסגרת התיקון לחוק הקורונה או התקנת החוק החדש צריך לחשוב פעם נוספת אם בכלל צריך ללכת למסלול הזה שמאפשר איזה שהוא שילוב של גורמים פרטיים באכיפה שיש בה היבטים גם פליליים וגם של חדירה לפרטיות. כרגע התיקון מדבר על מהלך של הבט"פ שקורה כל כולו בתוך משטרת ישראל בלי שימוש בגורמים חיצוניים, חשוב לומר את זה, כל הפרק הזה שהותקן אז פחות רלוונטי לעניין, זה הפרק שקובע למשל שלא שומרים את המידע יותר מ-30 ימים, בין אם הוא הגיע מחברה חיצונית ובין אם הוא גורם פרטי. אני מזכיר שנושא הצילום הוחרג, צילום בכל מקרה לא נשמר, יש גם סעיף שאוסר על כל קישור של נתונים ביומטריים לצילומים וכו'.

מאחר שזה היה בכנסת אחרת, ואני לא השתתפתי בדיונים, אז אני כן רוצה לשאול שאלות בנוגע להגנת הפרטיות ויותר מזה. אתה הפנית אותנו לסעיף 22כה, ספציפית לסעיף קטן (ה), 'מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי בפני כל אדם ולא ייעשה בו שימוש לשום הליך משפטי לרבות חקירה על פי דין ולא יתקבל כראיה במשפט'. במדינת ישראל אין לנו את התורה של עץ הפרי המורעל וגם הצעת החוק ששר המשפטים רוצה להעביר עדיין לא פוסלת באופן מוחלט אלא נותנת שיקול לבית המשפט בעניין ראיה שהושגה שלא כדין, קרי על אף שכתוב פה שהמידע שנאסף במסגרת ההליכים האלה לא ישמש בחקירה - - -

הוא הודיע שכן ישמש.

לא, חקירה על סעיף 218, שזה הסעיף על הפרת בידוד, אבל זה יוכל לשמש בכל עבירה אחרת.

לא, זה לא כי יש החרגה.

לא, הגם שיש החרגה, זה מה שאני אומרת, מאחר שאין עץ הפרי המורעל.

לא, אבל, גבי - - -

תן לי, זה קטעים שאני דווקא נמצאת יותר, אני יודעת על הרבה פעמים שהמשטרה מביאה בפני בית המשפט ראיות שהושגו שלא כדין, וזו ראיה שלא כדין, ועושים בה שימוש להליך פלילי. הגם שזה הוחרג יעשו בזה שימוש.

אבל למשל בנוגע לתוצרים של האזנת סתר, שיש להם הוראה ספציפית, לא מביאים בפני בית המשפט, אסור להביא אותם כי יש הוראה ספציפית. הרי אפשר להשיג ראיה עם הפרות של אלף חוקים, אם יש הוראה ספציפית בחוק שאומרת שמה שמושג באמצעותו לא מובא לבית משפט אז הוא לא מובא לבית משפט.

אז מה הם עושים? אז הם מביאים את הבן ששמעו אותו, בן אדם אחר, ומשמיעים לו ואז הוא אומר כן ואז עושים – זה לא נגמר. זה דבר אחד.

ואז גם השמירה של 30 יום וכל זה. אני גם לא ראיתי את ההגנות של מאגרי מידע. אתם אומרים שתוך 30 יום זה אמור להימחק, אבל אנחנו יודעים שמשרד הפנים, מבקר המדינה מצא ששנה וחצי הם הסתובבו עם מאגר מידע לא חוקי ועכשיו במקום למחוק אותו רוצים להפוך אותו לחוקי. אז אני רוצה לדעת איזה מנגנון קיים שבאופן אוטומטי – בטח צילום של בני אדם, איכונים, גם אם זה היה מרצון, אנשים לא מבינים, הם מעדיפים לעשות את זה מאשר שהמשטרה תבוא אליהם, הם לא מבינים את כל המשמעויות של האיכונים האלה, אז אני רוצה לדעת איזה מנגנון יש כדי באמת, כמו בסרטים המצוירים, להשמיד כאילו אחרי 30 יום, באמת להשמיד, את מאגרי המידע הזה בלי שאלות, בלי שום דבר.

לא, התכוונת לא להשמיד, שהם ישמידו את עצמם.

בדיוק, שישמידו את עצמם.

משרד הבט"פ, האם יכולה להיות התייחסות לשאלה הזאת של מאגרי המידע ואיך אנחנו מוודאים שהם באמת יימחקו בתום ה-30 ימים? אני גם אעלה פה את הציפייה שאם אנחנו מאשרים את החוק, היועץ המשפטי, יכול להיות שצריך להכניס פה דיווח לוועדה. כמו שיש לנו בדברים אחרים בקורונה, סעיף של דיווח קבוע לוועדה, דיווח חודשי לוועדה גם על נושא אגירת המידע וגם המחיקה שלו כדי שהוועדה תוודא.

אני מזכיר לחבריי, עוד פעם, אנחנו בסיטואציה קצת מיוחדת כי אנחנו מתקנים חוק שאנחנו יודעים שעוד חודשיים אנחנו צריכים לכתוב אותו מחדש. אז דווקא בהקשר הזה אני רואה את זה לחיוב, כי אני חושב שזה יאפשר לנו לבצע בקרה במסגרת התיקון.

אני רק רוצה לחדד מבחינת ההשמדה של המידע, שההוראות שקיימות בחוק כיום הן יותר מחמירות מה-30 יום. שימו לב שב-22כה(ב) כתוב שהמידע על אדם החייב בבידוד, וכן כל מידע אחר שהתקבל יימחק אם אינו נדרש עוד ולכל המאוחר בתום חובת הבידוד שחלה עליו, זאת אומרת כעבור ימים ספורים. כל הסיפור של ה-30 יום זה רק לגבי סיטואציה שבה היה איזה שהוא חיווי מסוים להפרה.

חשוב מאוד.

אני רק אציין שאני לא התייחסתי לסעיף הזה כי הוא, כאמור, נוגע לחברה המפעילה.

סליחה, עמית. כן, חבר הכנסת בגין.

שורה שלישית ב-22כה(א), לעניין זה שיוחזק ולא שיוחזר, נכון?

כן. אם כי אני אומר, דווקא בסוגיית היישומון אנחנו לא כאן. כן, נציג משרד המשפטים, רצית להתייחס.

רק רציתי להבהיר שאותו סעיף 22כה(א) מתייחס למידע שהתקבל אצל החברה המפעילה. חשוב להדגיש, לגבי מידע שמתקבל ישירות במשטרה, כמו בהסכמון, אז חל הכלל בסעיף 22כה(ד).

זה כן ה-30 יום.

לא, על החברה המפעילה חל הכלל שאם אין שום דבר זה נמחק בסוף הבידוד, כי זו חברה פרטית, במשטרה יש את הכלל של ה-30 יום.

טוב, הלאה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.

דבר ראשון, האמת היא שאמרתי את זה גם בוועדת הכנסת ואני רוצה להגיד פה התייחסות כללית, החוק הזה מובא, כך נומק, בהליך מזורז, דיברנו על זה, בגלל שאנחנו נכנסים לחגים. נכון שביקשנו תיקון בנושא הזה כבר הרבה זמן, אבל הוא מגיע עכשיו. אני חייב לומר שאני מרגיש אי נחת, ואני, שוב, לא בא בטענות פה לאיש מחברי הוועדה, אבל אני בא בטענות לממשלה, היינו בחגים המוסלמיים, התריעו מפני זה שאנשים נוסעים לטורקיה בחגים, הכול בסדר, שום דבר לא בוער. אנחנו מגיעים לחגים היהודיים, פתאום מדאיג אנשים בנסיעה לאומן, פתאום צריך לקדם, לטפל בבידודים מהר מאוד, פתאום הכול נהיה בוער.

לוח השנה הוא אותו לוח שנה, המציאות היא אותה מציאות והבהילות הגיעה, לטעמי, באיחור רב. אנחנו משלמים את המחיר על האיחור הרב הזה. הייתי אומר בסדר, לוקח זמן, מתארגנים, תקלות, אבל זה מתחבר לי לזה שברחבת הכותל יש מתווה של 8,000, מגבלות, קפסולות, כל הדברים היפים, הולכים שני מטר משם להר הבית, אין מגבלות. עולים הרבה יותר אנשים. אגב, אני אפילו לא מדבר על אחוז המתחסנים באוכלוסיות וההתפרצות וכל הדברים, שני מטר משם הר הבית, מגיעים עשרות אלפי מוסלמים להתפלל. כנראה שהקורונה, קו השבר של שער המוגרבים, או שמגיעים משערים אחרים, פשוט נעצרת שם. כנראה נס, נס ממש, אני חושב שזה יכול לחזק את האמונה.

טוב, זו סגולתו של הר הבית.

כן, סגולתו של הר הבית. אולי נחריג את העולים היהודיים שעולים להר הבית, להם לא תהיה מגבלה גם ואז בכלל לא תהיה בעיה. בכלל, שיעלו גם יהודים בלי הגבלה להר הבית והסגולה שם תציל אותם. אפשר להעביר את כל הכותל להר הבית, בעזרת ה'. ההבחנה הזאת, לאומן צריך מתווה, לטורקיה בשיא ההתפרצות לא צריך כלום.

עכשיו אכיפת בידוד, שוב, דיברנו על זה, יש אוכלוסיות שהנגישות שלהם לאפליקציה היא נמוכה, בעיקר הציבור החרדי. אני חייב לומר, אני לא רואה פה פתרון ועכשיו אתה בעצם אומר לאנשים שכן, בדרך הטבע עכשיו יהיו להם יותר הידבקויות ויותר בידודים בגלל בתי הכנסת ובגלל זה, אתה אומר להם: חבר'ה, תשמעו, טוב ,הגיעו החגים היהודיים, אתם חרדים, אין לכם נגישות לאפליקציות, נארגן עליכם פיקוח מוגבר, נארגן לכם מלוניות.

לא, יש פה הסדר עם הטלפונים הנייחים. יש הסדר שבא לתת פתרון לסוגיית היעדר טלפונים חכמים דרך חיוג בקו הבית, הודעה קולית.

בסדר, אבל חיוג לקו הבית לא עובד עם תמונה. אני רוצה לשמוע, אולי תניח את דעתי, שמישהו שבגלל שאין לו טלפון חכם הפיקוח יהיה באמצעות הטלפון הנייח ואז אין לו תמונה, הוא לא מכניס את עצמו, בעצם בגלל שהוא חרדי, לקטגוריה של פיקוח מוגבר.

זו נקודה חשובה שצריכה להיאמר על ידי משרד הבט"פ.

אני רק אסיים. אני אומר שאי הנחת פה, ההתמודדות, מה שהיה בחודשים האחרונים, הזהרנו על זה בזמן אמת, זה לא שאנחנו באים מאוחר, לא טופלה הבעיה בזמן אמת, באים אלינו עכשיו ערב ראש השנה, ערב הסליחות, מכינים מתווה מיוחד, מכינים כלי אכיפה מיוחדים. קשה להיות יהודי במדינת היהודים, אני חייב לומר.

אני חייב לומר, ואני אומר את זה בצער רב, בכל מדינה אחרת, כשדברים כאלה קרו בניו יורק, אני אפילו לא מדבר על אפליה בין הכותל לבין הופעות של עומר אדם, אני כרגע מדבר על אפליה בין הכותל לבין הר הבית, אבל בארה"ב יש פסיקה של בית המשפט על אפליה בין בתי תפילה להתכנסויות מסוג אחר שלא קיבלו את הדבר הזה וראו בזה סיווג חשוד וסיווג בעייתי. אם היינו רואים כזה דבר בכל מדינה בעולם שלכנסיות או למסגדים יש הוראה מסוימת ולבתי כנסת או לחגים יהודיים יש הוראות אחרות כולנו, בצדק אני חושב, היינו קמים וקופצים. מדינת ישראל עושה פה משהו בעיניי בעייתי מאוד, לא לגיטימי, נראה לא טוב ואני מקווה לקבל פה הבהרות גם למה זה קרה, אבל אני רוצה לקבל את ההבהרה הספציפית איך אנחנו דואגים שלא יהיה פה סימון אוכלוסייה שתהפוך להיות עכשיו יעד האכיפה המשטרתי מספר אחת שזה האוכלוסייה החרדית כי אין להם סמרטפונים.

הבנו. זו נקודה מאוד חשובה. האם ישנם חברי כנסת נוספים, חברי ועדה נוספים, שרוצים להעלות התייחסויות כלליות לפני שנצלול להקראה?

רק שאלה. נאמר שההסכמון זה בעברית, אנגלית וערבית, אבל אני קיבלתי הודעה על רוסית, יש הרבה אנשים שזו השפה שהם יודעים לקרוא ואם יש אפשרות, אם כבר עושים את זה, שנוסיף את השפה הרוסית.

אנחנו נבחן את האפשרות להוסיף שפה.

אנחנו נראה במהלך ההקראה. אני מציע לא להכניס לגוף החוק את האמירה של שפה רוסית אלא אנחנו נכתוב וכן שפות נוספות על פי החלטת המשרד לבטחון פנים ואנחנו נבקש מכם דיווח האם ניתן לבצע את זה גם בשפה הרוסית. אני פשוט מציע לא להכניס את זה ללשון החוק כי יש פה גם רגישויות על שפות בעלות מעמד רשמי במדינת ישראל, אבל ההערה הזאת חשובה. יש מיליון וחצי ישראלים דוברי רוסית, חלקם אנשים בגיל מבוגר עם בקיאות פחות – וזו סוגיה שצריך לוודא בה שאנשים מבינים למה הם מסכימים.

על דבריו של חבר הכנסת רוטמן, לא ניכנס כרגע לדיון המקדמי, אני רק אזכיר שלא שטורקיה הוחרגה ממקומות אחרים, בעיית האכיפה הייתה גם עם חוזרים ממדינות אחרות רבות שגם שם איתרנו בעיה מאוד מאוד קשה בפיקוח של האכיפה. אני לא נכנס כרגע לסוגיית הר הבית והכותל כי אני חושב שבהחלט ההבחנה הזו היא דבר שאתה צודק בה, אבל בסיפא של הדברים של חבר הכנסת רוטמן, הסיפא מאוד חשובה, זה יהיה חייב להיות ברור בפרוטוקול, אני חושב שזה ברור מלשון החוק באיזה מצב יש פיקוח מוגבר ויש פה שתי הוראות, אחת מתייחסת להסדר עם הסמרטפון והשנייה מתייחסת להסדר של הטלפון הנייח, אבל חשוב שייאמר על ידכם לפרוטוקול שבצורה חד משמעית לא יהיה פיקוח מוגבר רק בשל העובדה שלקהילה מסוימת או לקהל מסוים אין סמרטפונים. לכן אני גם ארצה שתיכנס ללשון החוק אמירה של דיווח חודשי לוועדה.

יש חובת דיווח.

בסדר גמור, תיכף נדייק את עניין הדיווח ואנחנו נעקוב אחרי הפעלת הכלי הזה, חשוב לי לומר. הנושא הזה הוא מאוד מאוד רגיש.

אני רק רוצה להתייחס לנקודה שחבר הכנסת רוטמן העלה, שבאמת בדיון בזמנו על תיקון 7, שבו נכנס כל הנושא של האמצעי הטכנולוגי, אז הוועדה עמדה על זה והיו על זה הרבה מאוד דיונים, גם מחוץ לוועדה וגם בוועדה, בהחלט התוספת לסעיף שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאימים לכלל האוכלוסייה. בדיוק מתוך התפיסה שהמכלול של הדבר הזה צריך לייצר מענה לכלל האוכלוסייה זו חובה של הממשלה במסגרת ההכרזה לדאוג לזה ושלא יהיו הבדלים כתוצאה מזה.

כן, אבל עכשיו אנחנו עושים ספציפית.

זה לא עכשיו, כי החוק הוא חוק כללי.

לא, אבל עכשיו ספציפי הכנסנו משהו על התמונה.

כן, אבל ישנו הסדר אלטרנטיבי.

נתנו אופציה לתמונה ועדיין החובה שלהם בכל הכרזה נתונה, הרי זה רק חוק מסמיך, החובה היא בכל הכרזה נתונה, ולוועדה יש כמובן סמכות פיקוח על זה, לוודא שהדבר הזה עומד בתנאי הסטטוטורי שזה מתאים לכלל האוכלוסייה.

חשוב לומר לזכות הבט"פ שמהרגע הראשון שדיברו על העניין הזה הייתה מחשבה, דרך אגב למיטב הבנתי מעמיתנו במשרד הבט"פ שזו הייתה אחת מהסיבות לעיכוב, שהיה פה ניסיון למצוא איזה פתרון אפשר להפעיל במקרה של אוכלוסייה שלא משתמשת בטלפונים חכמים ואז הלכו על הפתרון עם הטלפון הנייח.

עכשיו חשוב לומר, תראו, חברים וחברות, מדובר פה על אמצעי שהוא לא הרמטי, זה ברור לנו, זה עוד כלי אכיפה, אבל כשמספרי הבידודים, אם אני לא טועה אנחנו נמצאים קרוב ל-150,000 מבודדים, אנחנו כבר לא בעידן של טיפול ב-10,000 מבודדים, אין שום דרך לצפות מהמשטרה לטפל אפקטיבית באכיפה של בידודים על 150,000 איש אם אנחנו לא נותנים להם כלי. אין מה לעשות.

אין ספק.

בדיוק לעניין זה רציתי לשאול על נתונים מעודכנים בשני ההיבטים, האחד מהו המספר הידוע של מבודדים, ושניים, מהי הערכת המשרד מהמשרד לבטחון הפנים לגבי היכולות, כמה ביקורים אתם מעריכים שהמשטרה תוכל להקצות ומזה נגזר גם, או להיפך, אנחנו אחרי תקופת ניסוי, קראתם לה פיילוט, כמה אנשים ייכנסו להסדר הזה. ואם יש לכם מינוח יותר מתאים לביטוי הסכמון שהומצא תוך כדי דיונים אצלכם אז יהיה יותר טוב.

הסכמון כי הפיקוח הטכנולוגי מותנה בקבלת הסכמה. מבחינת נתוני פיקוח ואכיפה נמצא איתנו בזום קצין אג"מ של מנהלת האכיפה שיוכל להרחיב גם על הנתונים שהועברו לוועדה, כולל שיעור ההסכמה לפיקוח הטכנולוגי שעמד פחות או יותר על אזור 40% של מסכימים כרגע. קצין האג"מ, שי מליחי.

40% מתוך?

כיום מתוך האנשים שנכנסים ממדינות בסיכון מרבי שחלה עליהם ההכרזה - - -

לא, איפה הם נשאלו, איפה היה הניסוי? בקרב הבאים?

כרגע ההכרזה חלה רק על חוזרים ממדינות בסיכון מרבי.

אני רוצה להזכיר מה שכרגע קיים. כרגע בעצם מופעל פיילוט ומכיוון שהפיילוט הוא בפרמטרים של החוק הקיים, לא של התיקון, ניתן להפעיל את הפיילוט הזה רק לגבי האוכלוסייה שחוזרת מחו"ל מאותן מדינות. לגבי הקבוצה הזו שמופעל עליה הפיילוט, שם אנחנו רואים 40% הסכמה. אני שם בצד את הדיון המשפטי האם בכלל היה אפשר לעשות את הפיילוט הזה כשאין אופציה של מלוניות אבל זה שורש התיקון שמתבקש. אני חייב לומר, המספר 40 הוא מספר לא טוב של אחוזים, זאת אומרת אם נישאר על 40% הסכמה של ציבור המבודדים אז החור ברשת הוא גדול מאוד.

זה אומר ש-60% לא בבידוד.

לא, זה אומר ש-60% לא מסכימים ל - - -

ואז מה זה אומר? זה אומר שכשהפיקוח - - -

או שאנשים מפחדים. יש חשש בקרב הציבור מהנושא הזה של פיקוח דרך אפליקציה. יצטרך להיות פה מאמץ הסברה מאוד מאוד גדול ובעיקר מה שיצטרך להיות פה, שתעמדו בעניין של הפיקוח המוגבר, כי אם בסופו של דבר לא תהיה השלכה לאי ההסכמה לדיווח דרך אפליקציה אז לא עשינו שום דבר.

לכן שאלתי להערכתם כמה ביקורי בית אפשר לעשות. רבבות, לא?

אבל, חבר הכנסת בגין, היה מקל מאוד משמעותי שזה שליחה למלונית, זה היה אמור, אם אתה לא תסכים תישלח למלונית ואז ברור שהתמריץ היה מאוד גדול.

זה מאחורינו.

לא, אבל גם החוק הזה מסמיך עקרונית עם הכרזה נוספת לחייב מלונית.

אבל רק לחוזרים מחו"ל. כי אנחנו אמרנו לבט"פ, חשוב לי להבהיר שאנחנו לא מוכנים כרגע לגעת בהסדר של הצימוד והמלוניות. בחוק הקורונה החדש המשרד רוצה להביא מתווה אחר, בבקשה, אבל אנחנו הסכמנו ללכת לתיקון מהיר - - -

רק סליחה, אבל למה אין מלוניות כבר הרבה זמן? פספסתי את המידע הזה.

נמצאת איתנו ראש מטה בריאות הציבור אילנה גנס, אבל שמענו את זה כאן בוועדה, הניסיון שלנו כאן בישראל עם המלוניות היה לא פשוט באכיפה וגם צריך לומר נושא המלוניות זה הצעד הכי מחמיר שהחוק מכיר, זה בעצם לכלוא אדם וכו', לכן באנו עם האזיקים האלקטרוניים כאמצעי ש - - -

שגם אותם לא אוכפים.

עדיין, היושב ראש, הייתי רוצה לדעת, 40% שהסכימו מתוך כמה? במספר.

בבקשה, קצין האג"מ, רב פקד מליחי.

שלום. לגבי המספרים של ההסכמון. קודם כל מבין אלה שהביעו הסכמתם מלכתחילה מול משרד הבריאות יש סינון מאוד רציני שאנחנו עושים כדי להגיע ליכולת הטכנולוגית, כלומר אנשים שיש להם ריבוי טלפונים בהצהרה, או לחילופין אזרחים מתחת לגיל 14. אם הכתובת היא תקינה, זה נתון מאוד קריטי, אם אפשר להוציא X, Y. אחרי כל הסינונים האלה אנחנו מגיעים למספר מסוים ובאמת נכון להגיד שבסביבות 40% שיתפו את המיקום שלהם.

מתוך כמה? 40% שהם?

אז אני אגיד, מצטבר החל מה-5.9 18,938 נשלחו להם הודעות, מתוכם 7,138 האיכון שלהם תקין, 11,800 הם איכון לא תקין, אבל חייבים להגיד שאיכון לא תקין זה אומר שאותו אדם גם לא פתח את ההודעה אפילו, כלומר לא הגיב בכלל. אם הוא לא פתח את ההודעה או אם הוא פתח אותה ולא שיתף את המשרד שלו, זה גם נחשב איכון לא תקין.

מהמספרים שהבאת אני מבין שבערך 20,000, 22,000 חוזרים לא חתמו על ההסכמון. 18,000 הם 40%, כך הבנתי, אז יש לנו כ-20,000 שהם מחוץ לרשת.

יש הרבה שנופלים בדרך, כלומר שהם הביעו את ההסכמה שלהם, אבל או שהטלפון שלהם לא טלפון חכם או - - -

בסדר, אתה קצין האג"מ של מנהלת האכיפה, כמה אתם מתארים לעצמכם אתם יכולים לבקר בבית ולבדוק?

אני אחדד את השאלה. לא רק מה אתם חושבים שאתם יכולים לעשות בעתיד, גם בהקשר של נתוני העבר. זאת אומרת מתוך אותם 20,000 כמה ביקורים עשיתם, כמה תפסתם. כלומר לא רק צופה פני עתיד, אלא גם מה קרה.

אבל אז לא היה הסכמון.

לא, בפיילוט.

מיד, רב פקד מליחי, תגיב. חשוב לי לציין שאני סיכמתי עם מנכ"ל המשרד לבטחון פנים שללא קשר לנושא התקנות והחוק אנחנו נקיים בקרוב מאוד עוד דיון מעקב על נושא האכיפה שהוא ישתתף בו באופן אישי ויוצגו בו גם כל הנתונים, לא רק לגבי השימוש ביישומון, כל נושא הביקורים וכו' ואנחנו נדאג לנצל את ההיתר למספר פגישות של הוועדה בתוך הפגרה ועוד לפני חזרתנו. אני אומר עוד פעם, אנחנו נקיים בתקופה המאוד קרובה דיון ספציפי בנושא האכיפה בנוכחות מנכ"ל הבט"פ.

רב פקד מליחי, אתה יכול לענות על השאלה לגבי מה קרה עם אותה קבוצה שלא שיתפה פעולה? האם היה פיקוח מוגבר באמצעות ביקורים?

כן, אני אסביר את עולם האכיפה שלנו בשביל לקבל את הפרופורציה לגבי האכיפה. אני אנסה לקצר. בגלל כמות חבי הבידוד הגדולה פיתחה משטרת ישראל מערכת שמתעדפת את האכיפה של השוטרים. יכולת האכיפה שלנו, וזו מתיחת איברים רצינית, חשוב להבין את זה, זה משהו כמו ביום חול בין 6,500 ל-7,500 ביקורי בית פרונטליים.

זה לא רע.

שצוות שוטרים מגיע לבית, מתקתק בדלת. זה הקפסיטי ליום, זה מה שאנחנו יכולים לייצר. אני מדבר על התמונה הרחבה מכיוון שההסכמון הוא רק חלק מהתמונה הרחבה. צריך לזכור שבסופו של דבר, כמו שאמרנו, במדינות בסיכון גבוה נכנסים הרבה אנשים שבכלל לא הביעו את הסכמתם, כלומר גם הם מתועדפים אצלנו לביקור. יש סוגיות נוספות, כמו לדוגמה מבחינת משרד הבריאות יש סכנה מאוד גדולה בכל מה שקשור לאנשים שביצעו בדיקות אנטיגן, בדיקה מהירה, יצאו חיוביים ולא נרשמו לחובת בידוד ולא באו לבדיקת PCR נוספת.

סליחה שאני יורד לפרטים, בסופו של דבר עולם חבי הבידוד מנוהל אצלנו במערכת ממוחשבת בטאבלטים של השוטרים שמתבססת על בינה עסקית וככל שניתן אנחנו עושים תעדוף. אנשים שלא שיתפו פעולה בהסכמון, אם הם שיתפו פעולה בהסכמון הם יורדים לרמה מעט יותר נמוכה לביקור שוטרים, אם הם לא משתפים פעולה הם עולים לרמה הגבוהה ביותר, אבל זה לא שהם עולים בצורה בלעדית, רק הם, הם נכנסים לתוך מאגר שנקרא חבי בידוד בעדיפות גבוהה לביקור שנדחף למחוזות ולפיקוד הטריטוריאלי ושם נעשים ביקורי שוטרים.

חלק מהאנשים שלא שיתפו פעולה בהסכמון, מגיעים אליהם וחלק לא, מכיוון שהם חלק מאוכלוסייה יותר רחבה ולא נכון בהקשר הזה של ביקורי שוטרים להסתכל על ההסכמון במין תיחום כזה של רק ההסכמון.

לעניין המספרים ששאלתם, בסופו של דבר אם אני מסתכל על המספר האחרון שהיה לנו, שזה נכון אמנם לאתמול, סך הכול הודעות 18,000 ו-273 לטלפון שהוא לא חכם, שזה מסלול דומה, פשוט היישום שלו שונה כי אין יכולת ג'י פי אס, זה דרך טלפון נייח בבית. בסופו של דבר מענה תקין של 7,448. שוב, חשד שדיברנו מעל 11,000. הגעה לבית, הגענו בסביבות 2,200 וניתנו דוחות הפרת בידוד, שוב אני אומר, נכון ליום אתמול במערכות, 21 דוחות הפרת בידוד. זה לגבי ההסכמון.

גם בחוק ההסמכות, כאילו חוק הקורונה, וגם בהצהרה של הממשלה - - -

תודה שתיקנת.

יש אפשרות להפעיל פקחים עירוניים, פקחים של איכות סביבה, בכל מיני דברים. אני באמת חושבת שלמשטרה יש תפקיד חשוב מלבד לעשות ביקורי בית, ואני אומרת את זה ברצינות, גם הפשיעה בחברה הערבית ובאמת יש המון עבודה למשטרה, האם יש קשר, או האם אתם מבקשים לאפשר גם כן – בעניין הזה אני כן הייתי חושבת שהפקחים העירוניים שגם ככה נמצאים שם, שגם יש להם ניידות, שהם אלה שיגבירו את ביקורי הבית ויעשו את העבודה הזאת במקום שהמשטרה תעשה את זה ואז אנחנו גם יכולים להוריד את העניין. אני לא רואה שיש שם מספרים מאוד גבוהים.

לא, אבל צריך רגע לומר, הפיקוח העירוני מוסמך בחוק לסוגים מסוימים של אכיפה, אם אני לא טועה זה מסכות ועסקים, הפיקוח העירוני לא מוסמך, אני לא בטוח שלא נכון לשמר את המצב כך, הפיקוח העירוני לא מוסמך לדפוק לאזרחים על הדלת בבית הפרטי ולתת להם קנס.

אבל הוא יכול לעשות טלפון.

בסדר גמור, אבל אני רוצה לומר משהו, אני רוצה להציע, הוועדה הזו זועקת כבר חודשים ושבועות בכהונה הנוכחית על סוגיית האכיפה. צריך לומר כן לזכותה של הממשלה שהיה פה מהלך לריכוז האכיפה תחת משרד הבט"פ, זו מציאות חדשה, היא לא הייתה בגלים הקודמים, לא היה גורם אחד שתכלל את כל נושא האכיפה במשרד ממשלתי. משרד הבט"פ מחזיק את הסמכות הזאת, אם אני לא טועה, חודש וחצי, לא יותר מהעניין הזה, חודשיים וישר ניגשו לשאלה איך בונים כאן עוד קומות של אכיפה.

אנחנו היום דנים בקומה אחת. אני חושב שצריכים להיות גם צנועים ביחס למה אפשר להשיג מהכלי הזה. אף אחד לא טוען שהכלי הזה יגרום פתאום לכל השינויים שאנחנו רוצים שיתרחשו. 40% מענה חיובי זה לא מספר טוב, צריך לטפל בו על ידי הסברה שכרגע לא קיימת בכלל על הנושא של האפליקציה כי היא מיוחדת רק לחוזרים מחו"ל, זה לא שהציבור הכללי יודע על נושא האפליקציה, אבל אם נישאר עם 40% אז לא הועילו חכמים בתקנתם וכמובן עם הגברת האכיפה. אין ספק שאנחנו חייבים כוועדה לשבת למול הבט"פ ולשאול איזה עוד כלים אתם מפתחים לנושא האכיפה.

גלעד, אני יכול רגע?

כן, בבקשה.

אני יושב פה בשקט. שלום, אדוני המפקד. לפני שבועיים היה פה דיון, גלעד לצערנו לא היה פה ודיברנו על נושא של כניסה למדינת ישראל והבעייתיות של זה ולא קיבלנו תשובות וביקשנו בשבוע לאחר מכן שוב לקבל תשובות ולא קיבלנו תשובות ולאחר מכן איתן, המחליף, ביקש שיגיע לפה רוני נומה - - -

חבר הכנסת גינזבורג.

חבר הכנסת גינזבורג, שיגיע לפה נציג בכיר ונדון בנושא הזה. אני מרגיש שבנושא הזה זה יהיה עוד פעם עוד סיבוב. בסוף מדובר פה על שני דברים מרכזיים, האחד זה הנושא של הכניסה לארץ והפיקוח איך אותם אנשים שמגיעים לארץ, ואנחנו לא יודעים האם הם חולים או לא חולים והם מתערבבים כולם ביחד ומגיעים לביתם אחרי שהם היו עם אלפי אנשים, והדבר השני זה הנושא של הפיקוח על המבודדים. אז אנחנו מגלים שבדבר הראשון אין לנו באמת שליטה על הכניסה למדינת ישראל ועל הערבוב של האנשים, אין דרך לפקח על זה בדרך מיטבית, והדבר השני זה הנושא של המבודדים, אנחנו מגלים עכשיו ש-40% בלבד מסכימים להשתמש בהסכמון, זה אומר ש-60% אנחנו לא יודעים מה איתם בכלל.

באמת אין דרך למשטרה לדפוק על הדלת או להתקשר לכל אחד, אנחנו מבינים את זה, אין דרך כזו, אז השאלה שאני שואל, האם יש חשיבה כלשהי לגבי אותם 60% שלא מסכימים להשתמש באפליקציה, מה עושים עם אותם 60%? סימן שאלה.

זה ביקורים מוגבלים.

נכון.

אי אפשר לבקר את כולם.

חבר הכנסת רוטמן רצה להתייחס.

גם מעבר לזה, אי אפשר לבקר את כולם. אמרו שעשו 2,000 ביקורים, אמרו שהמספר כשענו לשאלתו של חבר הכנסת בגין, כ-40,000 איש, שבסך הכול הקבוצה הגדולה שעליה אנחנו מדברים היא כ-40,000 איש שהיו צריכים להיכנס לבידוד, ובסופו של דבר 21 דוחות? סליחה על זה, אני יודע שאתה אוכף את הקורונה, אני גם לא בא אליך בטענות, אבל אתה יודע אולי להגיד לי כמה דוחות נתנו במדינת ישראל למישהו שנוסע ב-130 קמ"ש? ומה הסכנה? כאילו אתם רוצים שנתייחס לזה ברצינות? זה מסוכן או לא מסוכן? אם זה מסוכן ויש הרבה אנשים שמפרים בידוד איך אתם באים עם 21 דוחות? אני חייב לומר שאני לא מצליח להבין את זה.

זה 21 דוחות רק על הפיקוח הטכנולוגי שחל היום על קבוצה מאוד מאוד מצומצמת של מבודדים.

למה? הוא אמר כ-40% מ - - -

אולי הציבור ממושמע?

לא, שנייה, 21 דוחות ניתנו לאנשים באותה קבוצה של 60% שלא אימצו את ה –

אני חושב שהוא אמר 21 כללי, בסך הכול 2,000 ביקורים על כל הקבוצות של כל הפיקוח.

מה פתאום?

אז בוא תתקן, אולי לא הבנתי את הנתונים.

אז אני אדייק. בין 6,500 ל-7,500 ביקורים ביום חול בכל יום, 2,000 זה מתוך הקבוצה של ההסכמון שהגענו אליהם.

וכמה דוחות בסך הכול ניתנו בחודש האחרון למפרי בידוד של אנשים שחוזרים מחו"ל? אלה מהקבוצה שהיה עליהם איזה שהיא רמה של פיקוח, בקרה, פיילוט, משהו כזה, כמה דוחות בסך הכול ניתנו על מפרי בידוד?

אני אתייחס. אתמול היה ה-1 בחודש, הגשנו את הדוחות גם לוועדה הזו וגם לוועדת העבודה והרווחה, דוחות על הפרת בידוד 1,525.

אוקיי, בסדר, אז לא הבנתי.

חברים, אני רוצה להציע לחבריי, אנחנו תיכף נעשה הפסקה ונעלה להצבעה. הנושא הזה של אכיפת הבידודים זה עקב אכילס שלדעתי אין לנו בו מחלוקת.

והכניסה לישראל.

והכניסה לישראל בנתב"ג. ככל שהפרופורציות במספר המבודדים בין נכנסים מחו"ל לבין התפרצויות פה בישראל הולך ומשתנה אז גם מרכז הכובד קצת עובר מנתב"ג להתפשטות כרגע, יש 11,000 מאומתים ביום.

אנחנו רוצים לסייע למשרד הבט"פ ולמשטרה באכיפה לכן אנחנו עושים את נוהל החקיקה המזורז, אבל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאתם לא נחים על זרי הדפנה ברגע שיש את היישומון ואנחנו מתכוונים להמשיך ללחוץ בנושא הזה של האכיפה. אמרתי, אנחנו נעשה לפני חג הסוכות פה דיון, מנכ"ל הבט"פ הציע בעצמו להגיע, כמובן מִנהלת האכיפה, אנחנו נבקש את כל המספרים מראש.

אני חוזר רגע על האמירה, ואז אנחנו נתקדם, ברשותכם, כי צריך לעשות פה דיון מסודר על האכיפה. אנחנו עמדנו בעבר, ולעניין הזה לא ניתן פתרון, שאחת הבעיות עם נושא הדוחות על הבידוד הוא שבעצם כשאדם מפר בידוד אז הדוח יכול להינתן רק בביקור שני או בסגירת מעגל. זאת אומרת אנחנו עמדנו כבר פה בוועדה שאחת הבעיות היא שכשהשוטר דופק בדלת בבית והאדם לא נמצא בבית כי הוא הפר את הבידוד אז צריך להיות פה תהליך של סגירת מעגל, או שהשוטר חוזר עוד פעם ושואל את הבן אדם: למה לא היית? או שמתחנת המשטרה המקומית מתקשרים ומבררים איתו. ולהערכתנו, ואני חושב ששמענו על זה מכם, יש בעיה בסגירת המעגל.

עכשיו, אם בסופו של דבר אנשים שמפרים חובת בידוד לא מקבלים דוחות, ואנחנו ראינו את המספרים, כמה אנשים קיבלו דוחות בשנה וחצי האחרונות על אי עטיית מסכה במרחב הציבורי וכמה אנשים קיבלו דוחות על הפרת חובת בידוד, אנחנו דיברנו על הנושא הזה שאנחנו קצת מחפשים מתחת לפנס בתקופות של הסגר או כרגע עם עניין של מסכה כשהסכנה הגדולה זה לא בעניין המסכה, זה גם בעיה, אבל הסכנה הגדולה היא שהאנשים שחבים בחובת בידוד יוצאים מהבית. זו האמירה של משרד הבריאות, זה מה שמשרד הבריאות אומר כל הזמן, ועוד לא הצלחנו, ביחד איתכם, זה עבודה שלכם, אבל עוד לא הצלחתם לפצח את הסיפור הזה של איך הציבור הישראלי יודע שכשאתה מפר חובת בידוד הסיכוי שתשלם קנס של 5,000 שקל הוא סיכוי גבוה. את זה עוד לא פיצחנו.

בסדר, היישומון הוא עוד צעד בדרך, התפקיד שלנו הוא לעזור ולגבות אתכם, אבל תצטרך להיות פה עוד חשיבה על הנושא הזה כי, דרך אגב, יכול להיות מה שאמרה חברת הכנסת לסקי שכשיש גל רביעי עם 11,000 מאומתים אז צריך להחזיר את המפקחים מטעם המדינה לפעולה של הביקורים כי מבחינת המספרים, אם אני לא טועה, המספרים שראיתי של כמה שוטרים אתם היום מפעילים בים המשימות של המשטרה, אז בסופו של דבר המפקחים של המדינה יכולים להעניק פה תוספת של קרוב ל-50% אפילו למספר השוטרים שאתם מפעילים היום.

אם אני לא טועה היה מדובר על 200 מפקחים של המדינה מהזרועות השונות שהיו אמורים להצטרף. אז כשיש גל רביעי צריך לחזור להפעיל את אותם מפקחים אם הם אלה שיכולים להיכנס לבתים. אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה שהפקח העירוני של באר שבע ידפוק לאזרחים על הדלת ויטיל עליהם קנסות פליליים, גם בזה צריך לחשוב מה מתאים, אבל אי אפשר שאותו סד"כ של המשטרה יאכוף בידודים במצב של 11,000 מאומתים ובמצב של 2,000 מאומתים.

אני אומר עוד פעם, זה יעמוד במוקד הדיון שלנו עם מנכ"ל בט"פ על נושא האכיפה בצד סוגיית נתב"ג ואנחנו נממש כמובן את ההזמנה של פרויקטור נתב"ג כפי שביקשו חברי הוועדה הזו. זו בקשה של חברי הוועדה ואנחנו כמובן נעמוד בה.

אני יכול להתייחס, כבוד היושב ראש?

כן, בבקשה.

התייחסות קצרה לשני דברים. לגבי הפרת חובת בידוד, אנחנו לא מכירים נתונים שקובעים באופן מובהק שנגיד חצי ממפרי הבידוד מפרים את החובה שלהם. בסופו של דבר בביקורים שלנו רואים הפרות, יש אזהרות, יש קנסות, אבל לפחות ממה שהשוטרים שלנו רואים אני לא יכול להגיד ש-40% זה אחוז גבוה. ברור שכל אחוז הוא מסכן את הציבור.

לא זה מה שאמרנו, 40% התייחסנו לרמת ההסכמה של הציבור להשתתף ב - - -

אז אני אומר, רוב האזרחים הם שומרי חוק, והאמירה של משרד הבריאות, ניסינו להשיג איזה שהוא תימוכין על מה זה מתבסס, לא הצלחנו. בכל מקרה אנחנו ממשיכים.

תימוכין לטענה שהאתגר הגדול הוא הפרת חובת בידוד?

האתגר הגדול הוא אמון הציבור בכלל והפרת חובת בידוד גם כן. אנחנו יודעים שגם חובת דיווח על בידוד זה גם משהו חשוב וגם הקפדה על מסכות. אבל שוב, הפרת בידוד, אני מסכים שחולה שלא שומר על חובת בידוד הוא בהחלט מסכן יותר.

אגב, רק להעיר, גלעד, אדוני היושב ראש, אתה לא היית פה בדיון הקודם כשזה נאמר, היה ויכוח קצת ביני לבין איתן גינזבורג, היושב ראש המחליף, לפי הנתונים שנמסרו לנו בדיון הקודם, אם אני זוכר נכון, מספר די גדול, אחוז די גדול, אני לא רוצה להגיד מספר כדי לא לטעות, אבל אחוז די גדול של האנשים שמגיעים כדי לקצר את הבידוד מ-14 יום לשבוע הם צריכים לעשות בדיקה נוספת. ביקשנו לדעת כמה עושים את אותה בדיקה - - -

הנה מספר, שני שלישים לא עושים.

יפה, זיכרון יותר טוב משלי, כנראה שהקורונה השפיעה עליי אז אני זוכר פחות את המספר, כשני שלישים, וזה אומר שאחת משתיים, או שאותם שני שלישים מתנדבים להישאר בבידוד עוד שבוע, סתם כי נחמד להם בבידוד, או שהם לא מקיימים את הוראות הבידוד, וזה אומר שני שלישים. לדעתי לא ממקדים בהם את האכיפה.

ודרך אגב יהיה מעניין בדיון על האכיפה לשאול האם יש מיקוד אכיפה על אותה קבוצה שלא מקצרת בידוד.

כן ממקדים בהם את האכיפה. אלה שמועברים אלינו ממשרד הבריאות כביצע בדיקת אנטיגן ויצא חיובי ולא הגיע לבדיקה נוספת, הוא נכנס למערכות.

לא חיוביים, לא, הם יצאו שליליים בבדיקה הראשונה ואז הם פשוט לא באו לבדיקה ביום השביעי. לא אלה שיצאו חיוביים, מי שיצא חיובי סבבה, מי שיצא שלילי בבדיקה הראשונה בנתב"ג, הלך הביתה ולא חזר אחרי שבוע למשרד הבריאות אחרי שבוע לקיצור הבידוד, אחת מהשתיים, או שנורא כיף לו בבית או שהוא מסתובב ומפר בידוד.

זה לא קשור רק לנתב"ג, היום נושא קיצור הבידוד הוא לא רק לחוזרי חו"ל.

נכון.

חברים, אני חושב שהעלינו פה הרבה סוגיות, אנחנו מתכוונים לקיים דיון קרוב מאוד בסוגיית האכיפה שבו אנחנו נבקש באמת ממשרד הבט"פ סקירה גם רצינית, מגובה במספרים, אנחנו נבקש לקבל את הנתונים לפני, אני מציע שבהינתן הסכמה אנחנו נתקדם עם אישור החוק כמו שהוא עם הותרת השאלות הכבדות סביב סוגיית האכיפה שאנחנו נצטרך לקבל. אנחנו גם נבקש לראות את התחלת היישום של הרחבת השימוש בהסכמון ולהבין לאן הוא מוביל. ככל שנרחיב את השימוש בהסכמון זה לא מקטין את סד"כ הביקורים, להיפך, זה מצדיק את הגדלת סד"כ הכוחות המבקרים כי יהיה ברור שיש פה אוכלוסייה שצריך לפקח עליה ברמה יותר מוגברת.

חבריי, אם ישנן עוד הערות כלליות ומקדמיות או שאלות, בבקשה, אם לא, אני מציע שנתחיל להקריא לשנייה ושלישית, ברגע שיקראו לנו להצבעה נעשה כמובן הפסקה.

מאחר שאת הדיון הענייני, אנחנו לקראת סיום, וזכות הצבעה אין לי אז אני - - -

אני רוצה לומר לצערנו אין לך, אנחנו מחכים - - -

זה תלוי רק בכם.

לפחות אנחנו היושבים כאן, לא בהנהלת הקואליציה והאופוזיציה, אנחנו מקווים שחברי האופוזיציה יצטרפו מחדש בצורה רשמית לוועדה.

תודה.

אבל אתה מוסיף הרבה, רוטמן, תבוא.

אני משתדל לבוא.

כבוד היושב ראש, אני אוכל להתייחס?

מי מבקש לדבר?

שמי טל מזרחי, ממערך הסייבר הלאומי.

אז אני רוצה רגע, ברשותך, עם כל הכבוד לומר, הדיון לגבי התוספת הזאת של מערך הסייבר היא לא דיון בין הוועדה למערך הסייבר, זה דיון בין הממשלה לבין הוועדה. לא התקיים דיון או לא הגיעה אלינו בקשה מהממשלה לנצל את התיקון הזה שמראש הוגדר תיקון מאוד מאוד ספציפי לצורך תיקונים כלליים בחוק. זה לא דיון ביניכם לבינינו. אני המלצתי שככל שלממשלה חשוב להכניס את זה אז הגורם הוא לא מערך הסייבר, שיפנו אלינו ממזכירות הממשלה, שיפנה הגורם הרלוונטי בממשלה וידבר איתנו.

אם אפשר להגיד רק משפט על זה, רק למען שלמות התמונה. בגדול היינו גם בממשלה וגם בוועדת שרים ובשניהם התיקון שלנו אושר והדברים נעשו עם מנכ"ל רוה"מ ועם המל"ל וככל שזה לא הגיע אליכם אנחנו ממש מצטערים, כנראה שמדובר בפגם טכני, אבל זה נעשה על דעת כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה.

הכול בסדר, רק שאנחנו כרגע בדיון בוועדה ולא במזכירות הממשלה. הסיכום בינינו לבין הממשלה היה שאנחנו עושים הליך חקיקה מזורז ספציפי בנקודה אחת. אי אפשר דרכו להכניס עוד תיקונים גם של טעויות טכניות, צריך לכבד את הסכמת הוועדה ולכן הדיון הוא לא ביני לבין מערך הסייבר הלאומי. אם גורמי הממשלה אומרים שיש פה טעות ויש פה פגם, אז הזכרת מספיק גורמים במשרד ראש הממשלה שידברו איתנו ואנחנו תמיד מקשיבים קשב רב לבקשות של הממשלה.

אבל יש איזה שהוא, אני לא אומר את זה למולך, צריך להיות איזה שהוא כבוד הדדי בין הוועדה לבין הממשלה וכשמסכמים על הליך חקיקה מיוחד סביב עניין מסוים אז לא מגניבים בסוף עוד איזה שהיא הוראה כי שכחנו אותה בפעם הקודמת. עושים את הדברים, מכבדים את החברים וכו'. עכשיו שיתקשר מי שצריך להתקשר ליו"ר הוועדה ואני בטוח שנוכל לדבר בינינו. אנחנו כרגע רק מתחילים להקריא את החוק, זה לא שאנחנו עוד שנייה מצביעים, אנחנו גם נצא עוד מעט להפסקה לאפשר הצבעה.

אדוני היועץ המשפטי, עוד הערות שלך, בהקראה אנחנו נציין שיש פה הצעה של הייעוץ המשפטי לתוספת ולהבהרה כדי להדגיש שהנושא של הצימוד האלקטרוני, אנחנו לא משנים פה שום דבר מתנאיו, זה לא שאנחנו מנמיכים את הדרישות לגבי הצימוד האלקטרוני, אנחנו רק כרגע עושים את המהלך עם היישומון כי הצימוד האלקטרוני הוא באמת אמצעי פיקוח דרמטי מאוד והמטרה היא לא לגעת ולא לשנות שום דבר בהגדרות של הצימוד האלקטרוני בעת הזו. לגבי חו"ל וכו', המלוניות, אנחנו כבר כולנו סיכמנו שצריך להוציא אותן כתנאי מקדים.

סתם שאלה לפני זה, כמה אנחנו משתמשים בצמיד האלקטרוני?

לא משתמשים, לא הפעילו את זה. כרגע עמדת משרד הבט"פ היא לוותר על הכלי הזה.

להיות רק עם היישומון?

כן.

נמצאת איתנו אילנה גנס ממשרד הבריאות, ראש מטה בריאות הציבור?

כן.

אילנה, שלום קודם כל. נשאלה כאן שאלה כמה מבודדים כרגע חבים בחובת בידוד? כמה אזרחים חבים בחובת בידוד?

נכון להיום בבוקר יש 118,230 אנשים שיש עליהם חובת בידוד, מתוכם כ-13,000 נוספו רק ביממה האחרונה.

את יודעת לומר לנו כמה מתוכם חבים חובת בידוד בגלל חזרה מחו"ל מאותן מדינות שעדיין חייבות בחובת בידוד וכמה בעצם חבים חובת בידוד בגלל הידבקות פה בארץ? יש לכם את הפילוח הזה?

זה לא מופיע אוטומטית, אני יכולה לבקש לבדוק ממכלול תעופה ולהעביר אליכם.

יש לך הערכה בגדול של פילוח ביניהם, מה, זה 20-80?

פחות מ-10%, לפי מה שאנחנו רואים לפחות במהלך חודש אוגוסט, בגלל עם הירידה בכמות הנכנסים מחוץ לארץ.

וצריך גם להזכיר שהיה שינוי גדול שנכנס לתוקף מחר שפטר מחובת בידוד את רוב החוזרים ומשאיר את חובת הבידוד רק למדינות בסיכון גבוה, אז זה רק מדגיש את הצורך בעצם לתת לכם כלי שלא תלוי בשאלה אם זה בידוד בעקבות חו"ל או בידוד בעקבות הידבקות או חשיפה בארץ.

נכון. עוד פעם, היקף חוזרי חו"ל שתהיה עליהם חובת בידוד בהחלט הצטמצם לאור השינוי וההקלות שנכנסות לתוקף החל ממחר, אבל חשוב לציין שלאור העלייה בהיקפי התחלואה והפתיחה של מערכת החינוך אנחנו מעריכים שהיקף המבודדים כתוצאה מחשיפות בארץ יעלה בהתאם.

היישומון נעשה פחות ופחות ישים.

להיפך, היישומון יכול לשמש אותנו לכל המבודדים, לאו דווקא לחוזרי חו"ל.

אילנה, הרי ההסדר מחריג ילדים מתחת לגיל 14, הם לא יכולים לקבל אמצעי פיקוח אלקטרוני, יש לך איזה שהוא סדר גודל של כמה מתוך ה-118,000 הם מעל גיל 14, שההסכמון בכלל רלוונטי להם?

לפחות לפי נתונים, אם אני זוכרת נכון, שוב, אני יכולה לבדוק ולהעביר נתון מדויק, כרגע קרוב ל-20,000 ילדים מתחת לגיל 16 נמצאים בבידוד. אפשר לזקק את הנתון של מתחת לגיל 14, כמה זה בדיוק, מה הפלח שלהם.

לדיונים הבאים שלנו, עוד פעם, אנחנו בסד זמנים, אבל אני חושב שעולה פה השאלה מה הכלי לבדיקת בידוד. הרי בסופו של דבר יש גם ילדים קטנים שחבים חובת בידוד אז ברור שהורה נשאר איתם, כרגע אין פה חקיקה של הסדר שמאפשר לכם לומר אם הבידוד הוא בנוכחות הורה, כי הילד הוא קטן, אז כן אפשר להשתמש ביישומון. כרגע כל הסיפור הזה לא אפקטיבי. אני לא מציע לפתוח את זה כי כדאי כבר לאשר את העניין ושתתחילו, אבל בהמשך צריך לחשוב על הסוגיה הזאת, כי ברגע שפתחו את מערכת החינוך תהיה עלייה במספר הילדים המבודדים בתוך סך השיעור שלהם.

למרות שמהנתון שלהם, כמו שציין גם חבר הכנסת בגין, וטוב, כנראה יתייחסו לזה בהיבט של האכיפה, פחות ופחות הם יוכלו לתת מענה למי שלא עומד בחובת הבידוד מכוח ההסכמון. כלומר אם נשאר היחס של 60-40 אז יש בערך נגיד מתוך 100,000 אם נשארים באותו סדר גודל 60,000 - - -

רגע, אדוני היועץ המשפטי, אנחנו יוצאים להפסקה לטובת ההצבעה. עשר דקות לאחר ההצבעה אנחנו נחדש את הדיון ונתחיל בהקראה, אחרי ההתייחסות של היועץ המשפטי. תודה לכולם, אנחנו עולים להצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 18:18 ונתחדשה בשעה 19:16.)

מכובדיי, שלום. אני מחדש את הישיבה. תודה על הסבלנות של כל המשתתפים. אנחנו ניגשים היישר אל הקריאה של החוק, לרבות סעיף שהייעוץ המשפטי של הוועדה מציע להוסיף.

אני אעדכן את חברי הוועדה לפרוטוקול שהגיעה פנייה מראש הממשלה לגבי התוספת של מערך הסייבר, מתוך כבוד לראש הממשלה וכמובן לשכתו, אנחנו נצביע על הבקשה, אבל אני אומר עוד פעם לפרוטוקול שהדבר בעיניי לא היה צריך להתרחש באופן הזה והציפייה שלנו היא שישנו סיכום בין הוועדה לבין הממשלה על רוחב היריעה של הליך חקיקה שאנחנו מביאים בצורה מזורזת, שלממשלה היה פרק זמן ארוך מאוד לטפל בעניין והוועדה מתבקשת לעשות פה הליך חריג שבחריגים אז מן הראוי לא להפתיע את הוועדה ולא לפרוץ את גבולות ההסדר ואלמלא היה מדובר בבקשה של ראש הממשלה הייתי עומד על דעתי. אני אומר את זה למשרדי הממשלה שאיתנו, מגיע לוועדה יחס שבו מה שמסכמים עם הוועדה זה הדבר שעומדים בו.

אנחנו ניגשים להקראה, אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מספר 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד),
התשפ"א–2021

תיקון סעיף 22יז
1. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 22יז, במקום ההגדרה "אמצעי פיקוח טכנולוגי" יבוא:
"אמצעי פיקוח טכנולוגי" – אמצעי טכנולוגי לרבות יישומון שאישר שר הבריאות או שר אחר שהממשלה קבעה לעניין זה, המנטר, בין ברציפות ובין שלא, את מקום הימצאו של אדם ומתריע במקרה של הפרת חובת הבידוד או הפרת תנאי מתנאי השימוש באמצעי הטכנולוגי, ובלבד שלא נאסף באמצעותו מידע על אדם מעבר לנדרש לשם קיום פיקוח לפי סימן זה ובכלל זה מידע על מקום הימצאו של אדם מחוץ למקום הבידוד בלי שיש לאדם יכולת להפסיק את איסוף המידע האמור; אמצעי כאמור יכול שיכלול אפשרות זיהוי אדם באמצעות צילום, בתנאים המפורטים בסעיף 22יט(ו);".



אז בעצם אלה שתי התוספות. הצילום זה לצורך זיהוי בלבד והתוספת שמתאימה את זה יותר להסכמון זה שהניטור יכול להיות רציף או לא. שאר הדברים הם כמו בהגדרה המקורית. שאר ההגדרות לא משתנות, אנחנו נדלג עליהן ונעבור לסעיף המרכזי להכרזה, 22יח.


תיקון סעיף 22יח
בסעיף 22יח לחוק העיקרי –
1. במקום סעיף קטן (א) יבוא:
1. הממשלה רשאית להכריז כי כל אדם שחייב בבידוד או כל אדם שחייב בבידוד בשל כך שנכנס לישראל, או כל אדם שחייב בבידוד בשל כך שנכנס לישראל ממדינה או ממדינות מסוימות, ישהה בבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, בפיקוח של אמצעי פיקוח טכנולוגי שיפורט בהכרזה (בסימן זה – פיקוח טכנולוגי), אם שוכנעה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד, או כי יש סיכון להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור, לפי העניין, וכי הפרת חובת הבידוד או כניסתם לישראל של חולים כאמור עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, ובלבד שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה; הממשלה רשאית לקבוע בהכרזה כאמור כי היא לא תחול על מי שתקופת הבידוד שבה הוא מחויב קצרה מהתקופה שתיקבע בהכרזה.";



אתם רוצים להגיד בכמה מילים?

כבר הסברנו את זה.

התיקונים הם בעיקר בתחילת הסעיף ובסיפא, אם צריך אפשר לפרט, אבל בגדול אנחנו מרחיבים את זה כך שהממשלה רשאית להכריז כי כל אדם שחייב בבידוד בעצם יהיה אפשר לעשות את השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, ובסיפא אנחנו עושים איזה שהיא החרגה שהממשלה תהיה רשאית לקבוע פרקי זמן של בידוד שהם קצרים שלגביהם זה לא יחול העניין הזה. אני לא יודעת אם יש החלטה לגבי פרק הזמן, אבל מדובר על בידודים שהם לתקופה מאוד קצרה ושם לא יהיה את השימוש באמצעי הזה.

כמו שהיום יש בידוד מקוצר למשל לחוזרים ממדינות בסיכון נמוך שחייבים בידוד עד 24, רק תוצאה שלילית בבדיקה.

כן, בסדר. היה אפשר לנסח את זה אחרת ברישה ולומר שהיא רשאית להכריז בהכרזה תקופת בידוד מפרק זמן שהיא תקבע, אבל זה לא משנה.

אבל יש פה עוד דבר אחד וזה אם הייתם יכולים להסביר למה בנוסח המקורי ההכרזה הזו מותנית בזה שיש סיכון מוגבר להגעת חולים וירדתם מרמה של סיכון מוגבר לרף של - - -

ירדנו לסיכון מהפרה, אם תרצה יאיר יפרט, הוא ליווה את זה.

המטרה הייתה לעשות הבחנה בין המלוניות לבין ההכרזה הזו שהיא בלי מלוניות. אז זה מהפרמטרים להימנע מהחזרה הזו למלוניות ולעשות את ההבחנה הברורה שאם משתמשים באמצעי אחר, שזה פיקוח מוגבר, אז גם ההכרזה עצמה הגיוני שיהיה צריך סיכון רגיל ולא סיכון מוגבר. אם מדובר בסיכון מוגבר אנחנו חוזרים לנושא של מלוניות.

לזה תיכף אנחנו נתייחס בתוספת שהוועדה תעמוד עליה, שתיכנס בנוסח נוסף.

עכשיו פה, גם לאור הדבר הזה ולאור העובדה שאנחנו מבינים שהרעיון הוא באמת לתת מענה לדברים לסגנון ההסכמון ושוב הרחבה שלו לנושא של מבודדים בארץ, לא רק חוזרים מחו"ל, אז ההצעה שלנו זה להוסיף פה נקרא לזה - - -

זה ייקרא 22יח(א1)

והנוסח זה הנוסח שאנחנו מציעים פה בצהוב: 'היה אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שפורט בהכרזה אמצעי המוצמד לגופו של אדם או אמצעי המנטר ברציפות את מקום הימצאו של אדם בלי שיש לאדם יכולת להפסיק את הניטור האמור, לא תכריז הממשלה כאמור אלא לעניין חובת בידוד של נכנס', נכנס זה מי שחוזר מחו"ל או נכנס ממדינה או ממדינות מסוימות, כי זה הנוסח שהיה קודם, 'ורק אם שוכנע אם יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור'.

זו העמידה שלנו על כך שבעצם החוק הזה לא משנה את הפרמטרים להפעלת הצמיד למעט ביטול הזיקה למלוניות, שזה כן בוטל.

אבל מי שמפוקח טכנולוגית כן יכול לבטל את ההסכמה שהוא נתן לפיקוח הטכנולוגי.

לא, אבל פה לא מדובר על הפיקוח, היכולת להפסיק את הניטור. זה לא לסגת מההסכמה, פה מדובר על היכולת שלך ללחוץ על הצמיד. זאת תהיה תוספת שהוועדה תעמוד עליה ותצביע עליה וזה בעצם מנציח את המצב עם הצימוד האלקטרוני למעט עניין המלוניות. המדינה תרצה להפעיל את הצימוד האלקטרוני, כרגע בשלב הזה, תיקון החוק הכולל, היא יכולה לעשות את זה רק לגבי נכנסים מחוץ לארץ.

אני רק אשלים את ההתייחסות, בעיקר זה נוגע לסעיף הזה, בעקבות הערה של הוועדה מקודם, שקודם כל ישנה כוונה ללוות את ההרחבה לכלל אוכלוסיית חבי הבידוד במהלך הסברתי, לגבי השימוש בהסכמים, כמו שנאמר בפתח הדברים של יאיר, לפי מה שהוסבר לי כי לא הייתי, זה שלכן כרגע אנחנו מבחינת המשרד לבטחון הפנים מדברים על איזה שהוא מודל אכיפה שיש לו שלושה נדבכים, של הנדבך הפיזי, ההסכמון והתוספת של הווידאו שאנחנו מבקשים בתיקון הזה ואין כוונה כרגע לעשות שימוש ב - - -

לא, בסדר גמור, הוועדה גם לא - - -

לכן אין התנגדות לתוספת של ה - - -

רגע, אבל אני עכשיו רואה, עשינו את הכול בפולסים קצרצרים, אני רוצה להוריד את המילים 'בלי שיש לאדם יכולת להפסיק את הניטור האמור'.

למה?

זה בעקבות ההערה של המשטרה.

אני מסכים עם ההערה של אורי כי אם לא נוסיף את זה אז יגיד שהצמיד לא נכנס לפה כי בצמיד יש לך יכולת להפסיק.

איך אתה יכול להפסיק אותו?

אתה יכול להוריד אותו.

גם באפליקציה שמנטרת אותך 24/7 יש לך אפשרות לנתק את הסוללה.

אני חושבת שאפשר להסתדר בלעדיו.

טוב, זאת לא הייתה הכוונה. אז בואו נוריד. אם זה מוסכם, בבקשה. בסדר גמור.

אנחנו לא רוצים לצמצם את הכלי. אני רוצה לחדד לפרוטוקול, אנחנו באים ואומרים שאם זה אמצעי שמוצמד לגופו של אדם או אמצעי שמנטר אותו באופן רציף אז אחד משני הדברים האלה מתקיים אז קורים שני דברים, גם אתם צריכים סיכון מוגבר, לא די בסיכון רגיל, וגם זה חל רק על חו"ל, זה לא חל על הארץ.

נכון, כרגע. למעט הנושא של המלוניות.

רק לניסוח, אני חושב שיכול להספיק מהמילה הקצרה 'או', אם היה אמצעי המנטר ברציפות ומכסה גם אמצעי המוצמד לגופו. הבעיה שלך זה לא שמוצמד, אלא הניטור ברציפות.

לא, זה או או.

למה או או? הצמיד מה עושה? מנטר ברציפות.

לא, אבל יכול להיות עוד טכנולוגיות אחרות.

אז אני אומר, הטכנולוגיות האחרות, מה שיהיה משותף לכולן עם הצמיד, שזה מה שמציק לנו, זה אמצעי המנטר ברציפות, זה האזיקון.

שוב, בעינינו, יש פה שני דברים. גם כשבן אדם יסתובב עם משהו שצמוד לגופו כל הזמן אני חושב שיש פה איזה שהוא אלמנט שהוא מחמיר יותר ממשהו שיש לך בטלפון. זאת אומרת גם אם הוא לא מנטר ברציפות, אלא שולח פעם ביום פינג, אבל זה עליך - - -

כן, נושא ההצמדה לגוף הוא דבר ש – בסדר גמור.

הוא עורר בזמנו בוועדה הרבה - - -

טוב.

רק אני אומר, מקובל על המשרד המציע התוספת הזאת לפרוטוקול?

מקובל.

בסדר גמור.

רק אחרי שהורדנו את המילים 'בלי שיש לאדם יכולת להפסיק את הניטור האמור ואז הסעיף הקטן הבא יהפוך ל-(א2).


(א2) הכרזה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות המתייחסת, בין השאר, לשיעורי התחלואה בישראל או במדינות אחרות, לפי העניין; לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שבחנה דרכי פעולה חלופיות ולאחר ששקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חייבי הבידוד מההכרזה כאמור.";



זה היה קיים כבר קודם, קודם זה נעשה דרך הפנייה לסעיף של המלוניות ועכשיו פשוט הניסוח הוא יותר כללי, שהוא יחול גם על חו"ל וגם על הארץ.

נכון. בסדר גמור.

המספור יתוקן ל-(א2).

כן. זו בעצם וריאציה על מה שהיה קודם ב-22ג(א)(2) לחוק.




1. הוראות סעיף 22ג(ב), (ו), (ז), (ט) ו-(י) יחולו על הכרזה לפי סעיף קטן (א); לעניין החלת סעיף 22ג(ב), יראו גם הכרזה החלה על כל אדם שחייב בבידוד כהכרזה לעניין חוזרים מחמש מדינות או יותר."



פה יש בעצם שאלה או הצעה או שאלת הבהרה, פה זה סעיף קצת יותר מורכב טיפה, אולי תוכלו להגיד עליו כמה מילים ואז נוכל להתייחס?

אני אבקש מיאיר ואם יהיה צורך אני אשלים.

אני אתייחס. הסעיף הזה מפנה לנושא של פיקוח פרלמנטרי מוגבר. עקרונית ברגע שמדובר בעד ארבע מדינות אז הפיקוח הוא קצת פחות חמור, אבל כאשר מדובר בחמש מדינות ומעלה, כמו שהוועדה גם מכירה, אנחנו מגיעים עד 48 שעות לפני שזה נכנס לתוקף. המטרה בסעיף הזה להגיד, הרי אנחנו הוספנו על עצמנו שאפשר גם לפקח גם על כלל חבי הבידוד, אז כדי שלא תיווצר איזה שהיא לאקונה או איזה שהוא חוסר סנכרון אנחנו אומרים אם מדובר בהכרזה על כלל חבי הבידוד, כי האפשרויות פה הן או כלל חבי הבידוד או מדינות מסוימות.

אז יש פיקוח פרלמנטרי מוגבר.

בדיוק.

אבל פה יש משהו שהטריד אותנו, עכשיו דיברנו עם יאיר בהפסקה, רק מבחינת ההבהרה, הרי יכולה להיות הכרזה שהיא לא על כל חבי הבידוד אלא כמו שדיברנו ממש לפני דקות ספורות, היא יכולה להיות כל חבי הבידוד למעט אלה שהבידוד שלהם הוא 24 שעות או 48 שעות. אז צריך לחדד שגם במצב כזה אנחנו הולכים עם הפיקוח הפרלמנטרי המחמיר.

בעצם יש פה הצעה של הוועדה לומר שברגע שמפעילים אמצעי פיקוח טכנולוגי על אנשים שלא חוזרים מחו"ל, לא משנה מה גודל הקבוצה, יש מקום לפיקוח פרלמנטרי מורחב כי הרחבנו את הקבוצה.

ואני אסביר, אמרתי את זה לגור בהפסקה, בגלל שלפי ההכרזה אין אפשרות להכריז רק על מישהו חב בידוד ולא חוזר מחו"ל, האפשרויות הן או כל החוזרים מחו"ל, או מדינות מסוימות או - - -

לא, אבל מכיוון שאתם הכנסתם, יאיר, את האפשרות להחריג את הקבוצה של הבידודים הקצרים מהחלת האמצעי האלקטרוני אז יכול להתפרש הדבר כאילו זה לא חל על כל חבי הבידוד, הבנת?

אני הבנתי, אני רק אומר שזו לא המטרה.

ברור לי, רק בשביל הבהירות, כדי שלא יהיה מצב שאם אתם מחר באים ואומרים עקרונית כל חבי הבידוד הם בפיקוח האלקטרוני למעט חבי הבידוד של 24 שעות אז שלא יקום מישהו ויפרש את זה כמוריד את רף הפיקוח הפרלמנטרי. אז אני חושב שהניסוח פשוט של הייעוץ המשפטי מכוון לאותו דבר, הוא פשוט יותר מדויק.

העקרונות מוסכמים, רק צריך לסגנן את הניסוח.

לא, חברים, אבל אנחנו מצביעים עכשיו על ניסוח.

לא, אנחנו אחרי זה עם הנסחוּת.

הבנתי, בסדר גמור.

הכוונה היא שאם יש מצב שבו יש הכרזה על שתי מדינות נגיד, או מה שעכשיו יש לנו, ארבע מדינות וכל המבודדים בארץ, למעט ה-24 שעות, ברור שצריך להביא את זה לוועדה ברף המחמיר ולא יגידו לא, זה רק ארבע מדינות מצד אחד ומצד שני זה לא על כל חבי הבידוד.

ברור, תמצאו את זה בנסחות, בסדר.

אולי אפשר להוסיף את המילים שזה פיקוח על כל חבי הבידוד, שזו הייתה הכוונה. צריך לפתור את זה בנוסח. אין כוונה כרגע להפעיל את הפיקוח המוגבר על מצבים שהיום לא מוחל לגביהם פיקוח מוגבר.

כל סוגיית חו"ל נשאר עם חמש המדינות, אבל יש פה כן אמירה שברגע שהממשלה מחליטה שאמצעי הפיקוח האלקטרוני הוא לא רק בשימוש לחוזרים מחו"ל אלא אנחנו מחילים אותו גם על אנשים שנמצאים כאן אז אנחנו נכנסים לטריטוריה של פיקוח פרלמנטרי מוגבר. יש הבדל בין בן אדם שנסע לחו"ל מרצונו והוא יודע כשהוא חוזר שיש פיקוח אלקטרוני לבין אדם שנדבק בעל כורחו במקום העבודה. ברגע שנכנסים לפיקוח טכנולוגי על אנשים שלא חוזרים מחו"ל נכנסנו גם לטריטוריה של פיקוח פרלמנטרי מוגבר.

אפשר לנסח את זה, פשוט שהדברים יהיו ברורים, אפשר משהו ברוח תיקון קצת על מה שאנחנו כתבנו, יש הצעת ייעוץ משפטי לוועדה, אבל עם איזה וריאציה קטנה: לעניין החלת סעיף 22ג(ב) יראו גם הכרזה הכוללת ניטור של אדם שאינו נכנס כהכרזה על עניין חוזרים מחמש מדינות.

בסדר.

כלומר היא כוללת גם ניטור שמישהו אינו נכנס ונכנס זה בעצם חוזרים מחו"ל.

הייתי מציע לדבר על חובה ולא על ניטור.

כן, אנחנו נפתור את זה בנסחות.

אבל הייתי מציע לדבר על הטלת חובה ולא על הניטור עצמו, החובה לשהות בפיקוח טכנולוגי.

אין פה חובה כי הוא יכול לסרב. אתם תמצאו את הניסוח.

מדובר פה בחוק. אם זה תקנה למה לי הביטוי חמש מדינות?

אפשר לשאול, גם אנחנו שאלנו - - -

למה בכלל מספר? זה שיהיה בתקנה.

אבל, חבר הכנסת בגין, בחוק המקורי כרגע יש הבחנה בין שתי רמות של פיקוח פרלמנטרי בהתאם למספר המדינות שמהן חבים אנשים חובת בידוד, זה בחוק הקיים, אנחנו לא נכנסים לזה. כשנתקן את החוק ניכנס לזה.

הייתה פשרה בזמנו כשנחקק החוק, חבר הכנסת בגין, זה לא יכול להיות בתקנות - - -

לא, כי זה נראה לי די מלאכותי. אם אני תוקע אותו בחוק ויהיו לי שש, שתיים, יהיו לי שבע מדינות בסיכון גבוה ביותר, זה יכול לקרות בעוד חודש.

בהחלט, אז מה שנעשה בזמנו זה רף שנקבע בחוק כאיזה מין פשרה, כטבען של פשרות, שאמר שיש שתי רמות פיקוח, אחת, הוועדה יכולה לקבל את ההכרזה בעת התקנתה מיד כשהיא נכנסת לתוקף, ויש סיטואציה שבה הממשלה מחויבת להביא את זה לוועדה 48 שעות לפני הכניסה לתוקף. הקאט-אוף שנקבע זה חמש מדינות או יותר בחוק. זאת אומרת אם ההכרזה היא על שש מדינות או מאה מדינות הם חייבים להביא את זה 48 שעות, אם ארבע מדינות הם לא חייבים להביא. לדעתי היה אפשר להגיד שהם תמיד צריכים להביא את זה ל-48 שעות.

חברים, לא משנה, אנחנו כרגע ברמת תיקון חוק, בוא לא נרחיב את היריעה, נגיע לחוק הקורונה הגדול נטפל בו.

אבל אני מסכים שיש היגיון ליצור האחדה פה. אוקיי, אז את זה אנחנו נחדד בנוסח.

סעיף 3.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 3 בחוק שמתקן 22יט ופה הדבר הכי משמעותי זה באמת הנושא של המלונית, הורדת החובה למלונית ויצירת הדיפרנציאציה בין חו"ל והארץ. אז קודם כל השינוי בכותרת השוליים, במקום 'נכנס' יבוא 'אדם', כי זה לא רק נכנס אלא זה גם אדם ואז יחליפו את סעיף קטן (א), עשו מפה מבנה קצת מסורבל אולי. ה-(א) החדש אומר:


1. במקום סעיף קטן (א) יבוא:
1. בלי לגרוע מהוראות סעיפים 22ב(ב) עד (ד) ו-22ד -זה בעצם הסעיפים שמאפשרים לשלוח אדם למלונית באופן פרטני אם יש לו בעיה לבידוד בבית שלו, לא כמשהו גורף, כמשהו פרטני, בלי לגרוע מהוראות אלה- אדם שחייב בבידוד וחלה עליו הכרזה כאמור בסעיף 22יח -זה הסעיף שקודם דיברנו עליו- ישהה בבידוד בפיקוח טכנולוגי בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שנמסר לו, בשפה המובנת לו, מידע בכתב על טיבו של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, השימוש בו, תנאי השימוש בו ומשמעות סירובו לתנאי השימוש, ולגבי אמצעי פיקוח טכנולוגי המוצמד לגופו של אדם – גם לאחר שהדבר הוסבר לו בעל פה בשפה המובנת לו, והוא נתן הסכמתו לכל אלה בכתב.



זאת אומרת קודם כל נשאר יסוד ההסכמה, לא מפעילים לך לא הסכמון, לא צמיד ולא שום דבר אם אתה לא נותן הסכמה.

הסכמה למסירת המידע.

ההפרדה שיצרתם פה זה בין מצב שבו משהו שמוצמד לגופו של אדם ומשהו שלא מוצמד. אם זה לא מוצמד אז מספיק לתת לך בכתב את ההסברים, אם זה מוצמד לגופו של אדם צריך להסביר לך גם בעל פה.

נכון, הגיוני.

אולי אפשר להוסיף פה, אם אנחנו רוצים ליצור גם קוהרנטיות עם הסעיף שאנחנו הצענו, לגבי אמצעי פיקוח טכנולוגי המוצמד לגופו של אדם או המנטר באופן רציף.

לא, כל הרעיון פה זה שיש מפגש עם הבן אדם כדי להצמיד לכן מסבירים לו בעל פה.

מה זה נמסר? נמסר זה בשיחה?

כן, כי מישהו מצמיד לו את האמצעי.

לא, ברירת המחדל פה זה נמסר לו גם בכתב, הדרישה לבעל פה - - -

לא, בדרך כלל מה הפרשנות של הביטוי 'נמסר'?

נמסר יכול להיות גם בכתב.

אנחנו החמרנו רק לגבי דברים שמוצמדים, בכוונה.

ופה כתוב גם במפורש, חבר הכנסת בגין, 'ובלבד שנמסר לו בשפה מובנת לו מידע בכתב', כתוב במפורש בכתב. בהנגדה לסיפא שבו כתוב שכשזה מוצמד לגוף שלו זה מוסבר לו בעל פה.

זה גם בכתב וגם בעל פה.

אבל אם זה לא מוצמד אין דרישה להסבר בעל פה.

נכון, כי לא פוגשים את הבן אדם, שולחים לו הודעה בכתב בטלפון החכם.

בדיוק.

רק כי זה לא נאמר מקודם, היום בגלל שאנחנו מדברים על חוזרים ממדינות בסיכון מרבי הם נותנים את ההסכמה שלהם כבר בטופס הדיווח.

הבעיה פה זה למי שאין לו טלפון חכם ומקבל הודעה קולית.

אבל הוא גם מקבל את ה - - -

איפה הוא מקבל את זה בכתב? אדם חרדי שאין לו טלפון נייד והוא - - -

לא, בגלל זה אני אומר, חוזרים מחו"ל - - -

לא חוזרים מחו"ל.

לא, אני מדבר כרגע על המצב היום, שהם נותנים את ההסכמה שלהם בטופס הדיווח, בטופס הדיווח עצמו יש קישור לדף נחיתה, עמוד ששם מפורטים תנאי השימוש בהסכמון, המשמעות של הסירוב וכו'.

כשתוטל עכשיו חובת בידוד על אדם שאין לו טלפון חכם איך הוא מקבל הודעה?

זה אולי משרד הבט"פ יידעו להשיב על זה, מבחינת מתווה אני לא יודע.

חברים ממשרד הבט"פ, יש לנו פה הסדר לאנשים שאין להם טלפון חכם, איך הוא אמור לקבל את ההודעה בכתב?

אז עוד אין מתווה שלם, אבל היה ברור לנו שהמינימום זה שהוא יקבל איזה שהוא מידע ברור ושהוא ייתן את הסכמתו. בסופו של דבר אנחנו נמצא פתרון כמו שמצאנו פתרון להסכמון המשודרג ששדרגנו אותו ואפשר להשתמש גם בטלפון קווי. היה ברור לנו שצריך לתת לבן אדם שמסכים איכשהו את המידע כדי שהוא יבין על מה הוא מסכים, אבל כרגע אין מתווה שאפשר להציג אותו בפני הוועדה.

בגלל זה יש כל כך מעט שמסכימים.

מה עם אמהרית?

רגע, שנייה, חברים, אני רוצה להבין - - -

אנחנו שנייה בודקים את הפרטים של איך זה מתבצע, זה גם העניין ה'בכתב' ואני מקווה שתיכף תהיה לנו תשובה.

רגע, אני רוצה שנייה להבין, התיקון של החוק כרגע כולל את המתווה של הטלפונים הנייחים?

החוק אמור לאפשר גם וגם, כן. אנחנו בודקים שנייה את פרטי המתווה שיסבירו לנו איך זה עובד בפועל.

אני רואה פה את דף ההנחיות של המשטרה, המתווה נמצא כאן.

לא, איך זה נמסר בכלל בטלפונים שומרי שבת, איך זה נמסר להם בכתב. את זה אנחנו בודקים.

אני רוצה רגע להסביר לכם, כתוב כאן שהמבודד יקבל שיחה קולית מוקלטת מראש, במהלכה יימסר לו קוד אישי וכן מספר טלפון. המבודד יידרש לחייג למספר הטלפון שנמסר לו ממספר הטלפון הנייח שבמקום הבידוד ולהקיש את הקוד האישי, השיחה תהיה באחת משלוש השפות, עברית, ערבית ואנגלית ואז יש הודעה. לכן צריך לשנות פה את הנוסח, או נמסר לו בכתב או באמצעות הודעה קולית.

השלב הזה, אני שוב אחזור, זה השלב אחרי שהוא כבר נתן הסכמה וקרא את תנאי השימוש.

מה פתאום? זאת ההסכמה, חברים.

לא, המצב היום - - -

חברים, שנייה, תעזבו רגע את המצב היום.

לא, כי אתה מקריא מההנחיה מהיום. כמובן שאם תהיה הכרזה חדשה שתחול לא רק על חוזרים מחו"ל זה יצטרך להשתנות.

אבל זה לא יוכל להשתנות אם אתם כרגע מגבילים את עצמכם להודעה בכתב מכיוון שהמבודדים החרדים בלי הטלפון החכם הם לא חוזרים מחו"ל, אתם לא פוגשים אותם ואין שום סיכוי – אתם לא תשלחו להם הודעה בדואר אם הם מוכנים - - -

נוגה יצאה לוודא אם יש לזה מענה לעניין הדרישה של ה'בכתב', אם לא, אז באמת יהיה צורך להוסיף הודעה קולית.

בעיניי צריך כרגע לומר 'או באמצעות', אחרת אתם לא תצליחו לפתור את העניין עם החרדים, אתם צריכים להכניס פה הודעה קולית, או באמצעות הודעה קולית שמקבלת אישור.

אפרת מציעה פה גם, יכול להיות שאפשר כחלק מבדיקת ה-PCR. הרי במסגרת הזיהוי של מישהו כחיובי - - -

חבר'ה, ה-PCR מבוצע על ידי קופות חולים, נטיל עכשיו על קופות החולים להתעסק עם הסכמון? לא, לא.

השאלה היא איך אתם התכוונתם להגיע לציבור הזה? איך התכוונתם להציע להם את זה?

לא, הודעה קולית - - -

לא, אבל בעניין הזה אין שום הבדל, אדם נכנס לחובת בידוד, אז מגיעים אליו דרך מספר הטלפון שלו. אז אם יש לו טלפון חכם מגיעים אליו דרך הודעת אס.אמ.אס וזו דרישת ה'בכתב' ואם אין לו טלפון חכם אז מגיעים אליו דרך הודעה קולית, אין דרך להפעיל את זה אחרת. גם האנשים עם הטלפון החכם, מגיעים אליהם דרך הצלבת מידע - - -

במייל. אפשר גם לשלוח במייל.

איזה מייל יש להם? אין להם מייל.

איך בן אדם היום ממלא את כתובת הבידוד?

נוגה בדקה את הפרטים והיא תעדכן.

ראשית יש להגיד שעד עכשיו הפעילו את הסדר ההסכמון המשודרג על חוזרים מחו"ל ובאמת בהגעתם ארצה הוסבר להם התהליך הזה שגם אם הם בעלי טלפון נייח בלבד אז הם מקבלים שיחה פעם בכמה שעות. כרגע שוקלים איך לבצע את זה, אבל הכוונה היא לבצע את זה או באמצעות הודעה קולית ראשונה שמסבירה את ההסדר או באמצעות שיחת טלפון של אדם שמסביר את ההסדר.

בכל מקרה אין העברה של מידע בכתב?

ולכן אני אומר שזה צריך להיות מוגדר כאן כדי שאחרי זה אתם תחליטו איך אתם מפעילים את המתווה ואנחנו נראה איך אתם מפעילים את המתווה, אבל ברמת החוק צריך להיות או מידע שנמסר בכתב או באמצעות שיחת טלפון מתועדת. דרך אגב, בעצם העובדה שהאדם מתקשר ומקליד את הקוד האישי אז הוא מבטא את ההסכמה שלו להסדר. אם בהודעה המוקלטת אתם תאמרו: דע לך שההתקשרות מהטלפון הנייח והקלדת הקוד בפעם הראשונה מהווה הסכמה אז בסדר, אז זו ההסכמה, כמו שההסכמה שלי תהיה על ידי לחיצה על הסמרטפון. אז בחוק עכשיו, אחרת נצטרך לתקן את החוק כדי שתחילו את זה על הציבור שאין לו סמרטפונים.

אבל יש פה שני צדדים, אם כך, שצריך לתת עליהם את הדעת, גם איך מוסרים לו וגם איך הוא נותן את ההסכמה.

ההסכמה, אין בעיה, זה צריך להיות ברמת החוק. זה כמו שאתה לא כותב פה שהסכמה שלי על ידי לחיצה על הקישור, אז אתה לא צריך לומר שההסכמה של האדם החרדי היא דרך – עכשיו לכתוב בחוק. אם הם יחליטו שהם מפעילים עליו שיחה ממוקד טלפוני, אז אם השיחה מתועדת והאדם אומר אני מסכים, אז זה התיעוד, ואם הם עושים הודעה מוקלטת אז הם יאמרו שהקלדת הקוד, הם יודיעו בהודעה המוקלטת: אתה מתבקש להביע את הסכמתך על ידי התקשרות לטלפון זה וזה. זה לא ברמת החוק. ברמת החוק צריך לומר שזה או בכתב או בהודעה קולית ובלבד שהאדם הביע הסכמתו, עכשיו שיראו שהאדם הביע הסכמתו.

יכול להיות שביישום, גם כאלה שמשתמשים בטלפון נייח יש להם איזה שהיא דרך לקבל את זה בכתב ותהיה עדיפות לקבל את זה בכתב.

זה לא יקרה. חבר'ה, אתם תצטרכו להפעיל מוקד טלפוני.

יישארו שתי האפשרויות בכל מקרה ויצטרכו ל - - -

חבר'ה, אתם תצטרכו להפעיל לציבור החרדי, זה גם עניין של להסביר, בהודעה מוקלטת אתה מסביר הרבה פחות מאשר בכתב כי בכתב אתה עושה לינק לאתר, אתה זה, ולכן לא תהיה לכם ברירה, אתם תצטרכו בסוף להפעיל מוקד טלפוני שבו יתקשרו לבן אדם, יסבירו לו והשיחות יצטרכו להיות מוקלטות כדי לתעד את הסכמתו של הבן אדם, אתם לא תתחמקו.

אבל כרגע אנחנו לא מייעצים לכם איך להפעיל את זה, הציפייה שלנו, א', שזה יופעל על כל המגזרים, כי זו ההוראה של החוק שאתם מביאים, והדבר השני, צריך פשוט לא להגביל את עצמכם, לכן זה לא נמסר בכתב, זה צריך להיות כתוב במסירה בכתב ובלבד שתהיה הסכמה מתועדת.

סליחה, האם הממשלה לא נוטלת על עצמה קושי בביטוי בשפה המובנת לו? השפה המובנת לו, יש פה 70 לשון. קודם דיברנו על זה שיהיו שלוש שפות, ורוסית, ואמהרית? יש פה בעלי שפות שונות, עדיין כור ההיתוך שדיברו עליו, לא הסתיים התהליך. השאלה בשפה המובנת לו, האם אתם ערים לקושי? האם מיפיתם את המשמעות של הצורך הזה? אם אתה אומר בשפות הרשמיות - - -

אבל מי שחוזר מחו"ל בטוח יודע אנגלית.

קודם כל לא בטוח, הוא בא בקבוצה עם 20 אנשים והוא לא חייב, ופה זה לא רק לגבי חו"ל, אנחנו עכשיו מסתכלים על התמונה הרחבה, האפשרויות.

תשאירו את ה'בשפה המובנת לו' רק בסיפא.

זה נחמד, אני בעד השפה המובנת לו, אבל - - -

חבר'ה, את השפה המובנת לו תשאירו רק בסיפא במקרה שתפעילו אמצעי המוצמד לגוף. ההודעה בכתב על האמצעי המופחת, קבענו, היא בעברית, אנגלית ובערבית ובשפות נוספות ככל שיקבע המנהל המוסמך. על האמצעי המוגבר המוצמד לגוף, זה חייב שפה מובנת. את האמצעי היותר פשוט זה בשפות הרשמיות של מדינת ישראל, ואם תחליטו להרחיב את זה אז תרחיבו. בכתב אין בעיה להוסיף שפות.

אני רק רוצה להשלים, בהמשך לאפשרות של השיחה הקולית אז גם ההסכמה כדאי שתהיה אפשרות מקבילה. אם הלכנו על מתווה של שיחה קולית אז צריך לתת את שניהם באופן הזה, ואם זה בכתב אז - - -

נכון, וצריך לומר שהוא נתן את הסכמתו המפורשת לכל אלה והסכמתו תועדה.

שיחה קולית זה משהו מוקלט או שבן אדם מדבר איתו?

יש פה שתי אפשרויות.

אם זה משהו מוקלט אנשים מנתקים.

לא, בסדר, אבל זה המשרד לבט"פ יחליט איך הוא מפעיל.

מתווה היישום יצטרך לראות איך פותרים את זה בכלל ביישום, אנחנו רוצים שהחוק יאפשר את שתי האפשרויות.

נכון. הסעיף הזה הוא סעיף חשוב. א', ובלבד שנמסר לו מידע בכתב או בעל פה.

או בעל פה, מצוין.

ובלבד שנמסר לו מידע על טיבו של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי ואז הוא נתן את הסכמתו לכל אלה והסכמתו תועדה. כרגע אנחנו לא נכנסים לפרטי היישום, אנחנו כרגע עסוקים בלאפשר לכם הפעלה שלו. אתם תצטרכו כמובן לפרט את זה לוועדה.

הסכמת מפורשת ומתועדת.

והוא נתן את הסכמתו המפורשת והמתועדת לכל אלה. בכתב אז אתם תקבלו את זה, הבן אדם לחץ, אבל אם אתם שלחתם הודעה קולית אתם תצטרכו למצוא את הדרך לתעד את החיווי שהאדם נתן הסכמה. אז או שהשיחה מוקלטת אם זה מוקד, או שאתם אומרים, עוד פעם, שקוד הזיהוי בהקשה הראשונה שלו מעיד על ההסכמה להצטרף. אתם תקבעו, אבל חייב להישמר איזה שהוא תיעוד שפלוני הסכים.

אבל השאלה, אם מורידים את ה'בשפה המובנת לו', איך הוא יכול לתת הסכמה בסיטואציה הזאת מדעת? זאת אומרת אם הוא לא מבין אז הוא לא ייתן הסכמה ממילא, אז למה להוריד את זה? הרי אנחנו רוצים שההסכמה תהיה הסכמה מדעת, לדעתי צריך להשאיר את השפה המובנת לו.

אבל אי אפשר לדרוש, ואם הבן אדם דובר רק אמהרית?

אז אולי הוא לא יבין את זה ואז הוא לא יסכים לזה. מטבע הדברים אם אתה רוצה שההסכמה תהיה הסכמה מודעת והסכמה אמיתית אז - - -

אז אולי להוסיף, במקום בשפה המובנת לו, איזה משפט שמציין - - -

תראו, מרגע שיש יסוד של הסכמה אז יכול להיות שעורך הדין בליי צודק במובן הזה שאם אתם בסופו של דבר מגיעים לאדם, בוא נדבר על אדם שאין לו סמרטפון והתקשרתם אליו, הבן אדם מדבר רק אידיש, tough luck, אז אי אפשר להפעיל את זה על הבן אדם הזה, אז אתם תחליטו אם לשים אותו בעדיפות מוגברת בפיקוח, לא כי הוא עשה משהו רע. גם בכתב, אם בסופו של דבר אדם מקבל הודעה והוא דובר רק רוסית אז אני מניח שהוא לא ילחץ לכם על ההסכמה ואז תחליטו אתם. אתם תחליטו אם אתם עושים איתו תגבור אכיפה או לא. אני מציע להשאיר את השפה המובנת.

אגב בנוסח היום השפה המובנת לא מתקשר למידע בכתב.

בואו נשאיר את השפה המובנת. בסופו של דבר אנחנו נכנסים עכשיו רק לתקופת פיילוט ומה שנצטרך לתקן נתקן בחוק הקורונה.

גור, הסעיף אושר בנוסח שהצענו? למעט האפשרות של השיחה הקולית?

לא, אנחנו אומרים 'ובלבד שנמסר לו בשפה המובנת לו מידע'.

אבל זה קיים.

לא בכתב. בלי בכתב.

אני אקריא את כל הסיפא. כל ההתחלה נשארת אותו דבר, ואז יש 'ובלבד שנמסר לו בשפה המובנת לו מידע על טיבו של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, השימוש בו, תנאי השימוש בו ומשמעות סירובו לתנאי השימוש, ולגבי אמצעי פיקוח טכנולוגי המוצמד לגופו של אדם, גם לאחר שהדבר הוסבר לו בעל פה, בשפה המובנת לו והוא נתן הסכמה מפורשת ומתועדת לכל אלה בכתב'.

לא בכתב. הוא נתן הסכמה.

לא, ההסכמה המפורשת והמתועדת צריך לבוא לפני 'ובלבד שנמסר לו', כי זה צריך לחול על הכול.

זה חל על הכול, לכל אלה. אבל אנחנו נכניס את זה, בסדר.

אם זה נכנס לסיפא זה חל רק על ה - - -

לא, הכוונה שזה יחול על הכול.

המיקום זה כבר סוגיית נוסח.

לא, יש פה צדק. צריך להבין שאת הסיפא, 'והוא נתן הסכמתו לכל אלה בכתב' לא מתייחסת רק לגבי אמצעי פיקוח טכנולוגי המוצמד לגופו של אדם.

נכון.

זה ברור.

יפה, אז תמצאו פה את הניסוח. מבחינת הניסוח צריך שזה יהיה ברור וזאת הכוונה המקורית. חברים, בואו נמשיך כדי שיהיה מספיק זמן לעבוד בניסוח.

(א1) היה אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) נכנס – יחולו עליו גם תנאים אלה:
1. בבירור שערך לו הנציג המוסמך הוא פירט לפניו את מקום הבידוד העומד לרשותו ואת תנאיו;
1. הוא הראה לנציג המוסמך כי קיים את חובת הדיווח לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;
1. הוא חתם לפני הנציג המוסמך על התחייבות להגיע למקום הבידוד שלא בתחבורה ציבורית בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;
1. הוא ביצע, לאחר כניסתו לישראל, בדיקת קורונה מהסוג ובדרך שקבע המנהל בהוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.

זה בעצם כבר חל היום.

הערה. עוד פעם, זה עניין של סגנון וטעם, אני לא מת על הביטוי 'בבירור שערך לו הנציג'. בירור עורכים עם מישהו שאשם, יש חשד שהוא עשה משהו רע, אני הולך לבירור אצל מנהל בית הספר. אפשר למצוא משהו אחר?

הוא פירט בפני הנציג המוסמך.

בירור שערך לו, יש בזה צליל באמת של מה שנקרא המוסדות המוסמכים.

אולי 'בבדיקה שנערכה'.

'בבדיקה' יותר טוב כבר.

חברים, הנוסח הזה זה הנוסח שקיים בחוק לגבי הכניסה. אני מבין את האמירה, חבר הכנסת בגין, אבל אנחנו חייבים לצמצם את ה – זה הנוסח הקיים היום ומדובר רק על הנכנסים מחו"ל, אין פה שום שינוי.

אני חשבתי שהכחול זה בהערות.

הם פשוט העבירו את זה מלמעלה.

לו יהי כדבריכם.

לא, האמת היא שהם כתבו 'הוא פירט לנציג'.

אם היה כתוב 'הוא פירט לנציג' אז אנחנו נשארים עם 'הוא פירט לנציג'.

אני יודע למה פה זה נעשה כי בסעיף של המלוניות, ב-22(ב) השתמשו בניסוח של 'בבירור שערך'.

אבל תעזבו, חברים, מהניסוח שקיים לניסוח שנשאר, אם בניסוח הקיים כתוב 'הוא פירט לנציג המוסמך', אז זה נשאר 'הוא פירט לנציג המוסמך'.

אם יש כאן נציג ממשרד הבריאות, אני רק מציעה אולי לבדוק אם יש להם סיבה לתוספת הזו.

חברים, תראו, אני רוצה להסביר, אנחנו לא נתקן את החוק בקצב הזה. זה היה הסיכום, אני לא מכניס שינויים לניסוח של אמצעי שממילא אתם לא מתכוונים להפעיל, אז לא נתווכח על זה, נישאר עם אותו ניסוח.

אז אני משאיר, הניסוח יהיה 'הוא פירט לנציג המוסמך את מקום הבידוד העומד לרשותו'.

נכון, וזה מתאים גם ל-(2) שהוא הראה לנציג המוסמך והוא חתם בפני הנציג המוסמך. ובסוף הוא גם התנצל בפני הנציג המוסמך. חברים, הלאה.

הם עשו פה כמה שינויים בנוסח, אולי שיסבירו למה הם עשו את זה? אני חושב שהם עשו התאמה לנוסח שחל על המלוניות ב-22(ב) ושינו מהנוסח שהיה קודם בהסדר של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי.

נכון, בגלל זה אני אומרת שאולי כדאי לשאול אותם.

גם ב-(2) במקום 'הוא הראה לנציג המוסמך' היה כתוב קודם 'הוא קיים את חובת הדיווח'. ניסוח הרישה שונה, 'היה אדם החייב בבידוד' – 'יחולו עליו גם תנאים אלה: הוא פירט.

חברים, אני לא רואה פה שינויים מהותיים.

גור, זו העתקה של הסעיף שהיה לפני זה, רק הפניה אליו.

לא, זה שינוי בנוסח. בנוסח הקודם ב-יט היה כתוב 'הוא קיים את חובת הדיווח', עכשיו יש 'הוא הראה לנציג המוסמך'.

זה ענייני עברית, אלא אם אנחנו מוצאים פה משהו שהוא לא –

בסדר. אז תיקנו רק את (1) בהתאם להצעתו של חבר הכנסת בגין.


(א2) היה אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שנבחר לשימוש ביחס לאדם, אמצעי שנקבע לגביו צו לפי סעיף 22כח(ז), יחולו עליו גם תנאים אלה:
1. הוא חתם על שטר חוב כמשמעותו בסעיף 84(א) לפקודת השטרות ובו התחייב לשלם את סכום התשלום בעד מלוא ערכת הפיקוח הטכנולוגי כפי שנקבע בצו לפי סעיף 22כח(ז), לאחר שהוסברו לו בשפה המובנת לו התנאים שנקבעו לתשלום כאמור בעד ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה;
1. בעת חתימתו על שטר חוב לפי פסקה (1) הוא מסר כתובת מגורים עדכנית ואם הסכים לכך – גם כתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות לפי סעיף 22כח.";



זה כבר היה קיים, רק הזיזו מקום.

זה רק לסדר את זה, כי פעם זה היה מתייחס לכל האמצעים.

נכון, ועכשיו רק לאמצעי פיקוח על פי ה – ברור.

בעצם לדברים בסגנון של צמיד ולא יישומון.

בדיוק.

1. במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
1. אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) אשר לא הסכים לפיקוח טכנולוגי או שלא עמד באחד התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), לפי העניין, או שלא עמד בתנאי השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי, ייקבע לגביו תעדוף בפיקוח על קיום חובת הבידוד שלו.



וסעיף (ב1) שמתווסף הוא בעצם הסעיף המקורי שהיה לגבי המלונית. זאת אומרת עכשיו נוצרת היררכיה.

פה זה הפיצול.

הפיצול. הסעיף החדש (ב) אומר שאם אתה לא מסכים או לא עומד בתנאים אז הסנקציה, במרכאות, כלפיך זה אכיפה מוגברת, אבל (ב1) קובע את הרף הגבוה יותר שהוא בעצם הרף היחיד שהיה אמור בחוק קודם.


(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) הממשלה רשאית לקבוע בהכרזה, כאמור בסעיף 22יח, כי כל נכנס או נכנס ממדינה או ממדינות מסוימות, שלא הסכים לפיקוח טכנולוגי או שלא עמד באחד התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), לפי העניין, יורה לו הנציג המוסמך לשהות בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה כאמור בסימן ד', אם שוכנע כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה ויחולו הוראות סעיפים 22א, 22ה, 22ו, 22ז, 22ח, 22יב, 22יג, 22יד ו-22טז, בשינויים המחויבים.";



שזה בעצם כל סעיפי המלונית למעט אלה שפה עושים בהם שינויים מסוימים.

אני רוצה לשאול את מספר הבט"פ, האם הביטוי 'ייקבע לגביו תעדוף בפיקוח' הוא הביטוי הנכון ולא היה צריך לומר פה בצורה מאוד ברורה 'יתקיים לגביו פיקוח מוגבר'? מה זה תעדוף בפיקוח.

זה בכוונה נכתב ככה, הסיבה היא שכמו שאתם רואים בכל הכרזה לא מצליחים להגיע לכל חבי הבידוד. המשמעות של הסעיף הזה אומרת שהחובה על המשטרה לשים אותו בתעדוף, זאת אומרת מה שהיא עושה שם זה דרגה חמש, הדרגה הכי גבוהה. האם בפועל היא תבצע את זה? רצוי מאוד, אבל לפעמים משאבי כוח האדם לא מאפשרים את זה, או למשל התפרצות של שריפה וכדומה שהיא לא יכולה לעמוד. אם היינו מחייבים בסעיף שתבוצע האכיפה המוגברת המשמעות היא שלמרות שיש למשל משאבי אדם שלא מאפשרים את זה או אפילו לא הגיעו לבן אדם שחייבים תעדוף אז לכאורה המשטרה מפרה את החוק. לכן המונח היה תקבע תעדוף, שזו החובה למשטרה.

למה לי כל העניין הזה? למה הסעיף הזה? אני משטרת ישראל, או אני המדינה, אז אני קובעת לפי צרכיי מה ייעשה לאיש שאני לא חפץ ביקרו.

חבר הכנסת בגין, כל הרעיון כאן הוא לומר לאדם שהחוק בעצם קובע, אם אתה לא מסכים לפיקוח טכנולוגי אז החוק קובע שיהיה עליך פיקוח מוגבר.

אז זה שיהיה בטופס של הסכמה מדעת.

אבל רוצים שהדבר יעוגן. יש פה אמירה למשטרה, זאת אמירה שלנו למשטרה שהיא לגיטימית, יש פה הכוונה של הממשלה ושלנו ככנסת למשטרה לעשות פיקוח מוגבר בפועל או להעניק עדיפות לפיקוח למי שלא מוכן להסדר טכנולוגי. זו אמירה שלנו למשטרה, זו הכוונת עדיפויות למשטרה שלדעתי היא הפררוגטיבה של הממשלה ושל הכנסת. מי שמסרב לפיקוח טכנולוגי מוגבר, זה לא נתון לשיקול דעתה של המשטרה.

הכול בסדר, למה אני צריך את זה בחוק?

כדי לומר למשטרה שזאת ההכרעה שלנו כממשלה וכנסת. אני רוצה רק לומר למשרד הבט"פ פה שלאור קשיי האכיפה בביקורים חייבים לחשוב גם על אמצעים נוספים בין הביקור לבין האמצעי הטכנולוגי. בסופו של דבר אנשים גם לא אוהבים לקבל שיחת טלפון מהמשטרה וצריך לחשוב גם על זה. אני חושב שכשבן אדם לא מקבל אז צריך לחשוב איך האנשים האלה מקבלים גם יותר שיחות טלפון, ואם הם לא עונים אז הם מקבלים אס.אמ.אס שהייתה פנייה מהמשטרה או שאתה עתיד לקבל בעוד רגעים אחדים טלפון ממשטרת ישראל ואתה מתבקש לענות כדי לסגור מעגל. עצם השאלה האם אתה נמצא בביתך, באיזה כתובת אתה נמצא כרגע, אנחנו מזכירים לך את חובת הבידוד. יש גם לזה משמעות.

דברים מהסוג הזה מתבצעים גם היום.

בסדר גמור, אז גם זה תעדוף מוגבר. אני חושב שאדם שלא מסכים לפיקוח טכנולוגי זה אדם שצריך להיכנס למערכת האוטומטית שלכם, של המשטרה, לא של משרד הבריאות, מה שלומך בבידוד? אדם שלא מסכים לפיקוח טכנולוגי שיקבל כל יום שלוש שיחות של הודעות מוקלטות מהמשטרה: אנחנו מזכירים לך את חובת הבידוד ושאתה בפיקוח מוגבר. צריך לחשוב גם על ההיבטים הפסיכולוגיים כשאדם שומע, בעברית אנגלית וערבית, תזכורת ממשטרת ישראל.

אם לא תאכל את הבננה יבוא שוטר.

בסדר, זה רעיון טוב.

'תינתן עדיפות', מבחינת עברית, 'ייקבע לגביו תעדוף', זו שפה כזאת צבאית. תינתן עדיפות לפיקוח.

יאיר, זה נדון ספציפית, לרבות לגבי המינוח, כן תתייחס בבקשה אם יש מניעה לשנות את זה לעדיפות או עדיפות גבוהה או משהו כזה.

המטרה של השימוש במונח הזה, כמו שאמרתי, זה נטו בשביל שאם בטעות המשטרה לא תבצע את הפעולה משיקולים מסוימים, כמו למשל יש עכשיו חס וחלילה שריפה או שכוח האדם כרגע לא מאפשר את זה אז זה לא יהווה הפרה בולטת של החוק. לכן לפי לשון הסעיף כרגע המטרה היא שהחובה עליה זה בעצם לקבוע אותו בתעדוף, לשים אותו מה שנקרא ברשימה השחורה שיש לבצע תעדוף עליו והמטרה היא שיבוצע התעדוף, אבל לפעמים - - -

אז אפשר לכתוב את זה בשפת - - -

בדיוק, השפה צריכה להיות: ייקבע לגביו פיקוח בעדיפות גבוהה או יבוצע לגביו פיקוח בעדיפות גבוהה. זאת העברית. זה לא אומר שאתם חייבים לבקר אותו. ואני גם רוצה לומר, פיקוח זה לא אומר שאתם בהכרח מבקרים אותו, אבל הפיקוח לגביו הוא בעדיפות גבוהה.

תינתן עדיפות לפיקוח על קיום חובת הבידוד שלו. יותר עברית.

בסדר, זה אתם תעשו בנסחות.

את המשפט הזה כן רצוי שנוודא מול המשטרה במינוחים, כי זה נכון שבעברית עדיפות גבוהה יותר נכון מתעדוף, אבל צריך לראות שזה לא - - -

אפשר גם להוסיף באמצעים אחרים ואז אתה מבחין את זה בין ה - - -

באמת עוד פעם, אנחנו נותנים בחוק הנחיה אופרטיבית למשטרה איך לנהוג בעבריין. אני לא משפטן, אבל - - -

כן, אבל בשלב הזה הבן אדם לא עבריין.

עוד יותר.

זו הוראה חריגה, בדרך כלל אנחנו לא נכנסים לרזולוציות של לאן תשלח ניידת. הוא מפר חוק לכאורה - - -

הוא לא מפר חוק.

יש ראיה ראשונית.

הוא מסרב לשימוש ב - - -

אני אשמח לנסות להסביר.

חברים, אני פשוט חרד ליכולת שלנו בסופו של דבר להעביר היום את החוק. כולנו מסכימים לעניין. יש פה בעיה שחבר הכנסת מעלה, שזו באמת הוראה קצת מוזרה, מצד שני אנחנו לא יכולים להותיר את החוק בלי אמירה מה קורה אם האדם לא - - -

לא יודע. אדוני היושב ראש, לאור הערתך אני מבטיח להשתדל להתאפק.

לא, חבר הכנסת האחרון מבין חברי הוועדה שמתבקש על ידי להתאפק זה אתה, חס וחלילה.

הסעיף גם מבטא את העיקרון שלא תוטל סנקציה יותר חריפה על מישהו שלא מסכים להשתמש באמצעי.

האם ניתן מכללא ככה להבין את זה? יכול להיות.

זה הסעיף הבא אומר את זה, הוא מציג את הרף הגבוה יותר.

נכון, אבל גם הסעיף הזה עושה את העבודה הזאת.

צודק חבר הכנסת בגין שגם מבלי לכתוב את הסעיף הזה יכולנו לחיות עם החוק.

כן, תעשו את מלאכתכם.

זה מתבצע כבר היום, הפיקוח המוגבר.

נכון. השאלה, חבר הכנסת בגין, אם במצב הנוכחי של תכלית החוק, אני מבין את התחושה שלך, אבל כיוון שהחוק הזה – רק בגלל תכלית החוק. אני מבטיח שזה לא ימצא את דרכו לחקיקה אחרת, העיסוק בעדיפויות המשטרתיות.

לא, אני חושב שפה זה באמת ההנגדה למלוניות.


(ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) המנהל רשאי לאשר בקשה של אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) -זה פשוט להרחיב את ההפניות ואת האוכלוסייה- לשהות בבידוד כמפורט להלן מטעמים בריאותיים הומניטריים חריגים ובתנאים שיורה המנהל לאישור עניין אותו בידוד



שוב, זה התאמה של השינוי.


1. לשהות בבידוד בפיקוח טכנולוגי אף אם האדם לא קיים את כל התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א) עד (א2);



זאת אומרת גם אחד מהדברים לא מתקיים אפשר להפעיל עליו את האמצעי.


1. לשהות בבידוד במקום שאינו מקום בידוד מטעם המדינה בלא פיקוח טכנולוגי;
1. לשהות בבידוד בתנאי בידוד לא מלאים;

1. ההחלטה על הבקשה תינתן בהקדם האפשרי לאחר בקשתה.



סעיף (ד) לא השתנה.


1. הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם המנהל הכללי המוסמך הודיע כי אין אמצעים טכנולוגיים זמינים למשך התקופה שהודיע לגביה.



עכשיו יש פה שני סעיפים קטנים חדשים שהממשלה רוצה להוסיף, את (ה) ו-(ו).


1. הכריזה הממשלה, כאמור בסעיף 22ג,לא תחול הכרזה על חובת פיקוח טכנולוגי לפי סעיף זה על מי ששוהה בבידוד במקום בידוד מטעם המדינה מכוח הכרזה לפי סעיף 22ג.



זאת אומרת אם אתה יושב במלונית אז לא צריך להטיל עליך.

זה הגיוני, הרי למה הוא מגיע למלונית? כי הוא מסרב לפיקוח טכנולוגי.

טוב, זה ביצה שלא נולדה ביום טוב.

ו-(ו) שזה גם חידוש משמעותי של הכול.


1. אמצעי פיקוח טכנולוגי יכול שיכלול יכולת לצילום חייב הבידוד ובלבד שיתקיימו כל אלה:
1. הצילום ישמש לזיהוי החייב בבידוד, ולתכלית זו בלבד;
1. הצילום יופעל רק על ידי האדם החייב בבידוד;
1. האדם החייב בבידוד לא יתבקש להפעיל את הצילום בטרם ניתן לו זמן סביר להיערך לכך;
1. הצילום יימשך לפרק הזמן המזערי הנדרש לצורך הזיהוי;
1. הצילום לא יוקלט ולא יישמר;
1. בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לא ייעשה במהלך הצילום או לאחריו כל שימוש באמצעי זיהוי ביומטריים או בנתוני זיהוי ביומטריים כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009, ולא יופקו מהצילום נתונים או אמצעים כאמור."

אני רוצה רגע לשאול, משרד הבט"פ בוחר פה מראש להגביל את עצמו לעניין של צילום, להבדיל מעניין של פתיחת מסך וידאו?

אולי כדאי שמשרד המשפטים יתייחס לנושא הזה.

אין פה הבחנה בין צילום רציף או בדיד, זאת הכוונה.

יש פה הבחנה, צילום ווידאו זה לא אותו דבר. כל הלשון פה היא לשון של צילום תמונה שנשלחת אליכם.

אני לא מבין את הלשון ככה.

בעצם הוא פותח את המצלמה, את מה שנקרא מצלמת הסלפי, המצלמה הקדמית, מול אותו בן אדם שהתקשר אליו מהמשטרה ובעצם הוא מציג תעודת זהות ליד פרצופו ואז אפשר לדעת שאותו בן אדם שגם הקיש שהוא נמצא במקום הבידוד זה אותו בן אדם.

זה עניין ניסוחי גרידא ובהגדרות, אני רק לא רוצה שתכבלו את עצמכם.

חשוב לי להבהיר לפרוטוקול שאין כוונה להבדיל בין צילום סטילס לצילום וידאו, שניהם הם בגדר צילום ואני מפנה אתכם לסעיף קטן (4) שקובע שהצילום יימשך לפרק הזמן המזערי הנדרש לצורך הזיהוי, כלומר יש פרק זמן של הצילום, זה לא צילום רגעי.

צריך לשים לב שגם בהגדרה של אמצעי פיקוח טכנולוגי אנחנו מדברים שיכול שיכלול אפשרות זיהוי אדם באמצעות צילום, כמובן שהכוונה היא גם לווידאו.

בסדר, אני רק רוצה לוודא.

אם זה לא נותן מענה גם לווידאו נבקש להוסיף כדי שיהיה ברור.

אני רק רוצה לוודא, עם היועצים המשפטיים והיועצים המשפטיים של הבט"פ, אני לא מכיר את כל פרטי החקיקה בהקשרים האלה, אם צילום כולל גם שידור וידאו, בסדר?

שוב, צילום, למיטב הבנתי הלשונית, יכול להיות צילום סטילס, יכול להיות צילום וידאו, שניהם נחשבים צילום ואין שום כוונה להגביל רק לצילום סטילס.

בסדר גמור. להיפך, עצם העובדה שאתם אומרים שהצילום לא יוקלט ולא יישמר אנחנו מוציאים מפה את צילום הסטילס.

בדברי ההסבר הוספנו מפורשות, פיקוח טכנולוגי יכול שיכלול גם זיהוי באמצעות צילום, בסוגריים תמונה או וידאו, וסברנו שבנוסח עצמו אין צורך לומר זאת. אם יש פה איזה שהוא פער אנחנו מבקשים שזה יהיה ברור שזה גם וגם.

אין בעיה, חברים. בסדר גמור.

וכל זה מוסבר לו בשפה המובנת לו וכן הלאה? שייתכן שיצלמו אותו וכן הלאה?

כן.

כן, הוא אמור לתת את ההסכמה שלו לעניין הזה.

הוא זה שמפעיל את הצילום.

האם זה כולל? אני לא רוצה לחזור, האם ברישה זה - - - ההסכמה הנדרשת?

כן, ברישה יש אמירה לגבי האמצעים, ברור. טוב, הלאה, חברים. סליחה שאני קצת מדקדק בדברים, הרעיון הוא שהוא יפתח את הווידאו והוא יציג לכם תעודה מזהה, האם לעניין הזה של דרישה באמצעות היישומון להצגת תעודה מזהה יש עיגון בחקיקה הכללית של הצגת אמצעים מזהים או צריך להוסיף פה? אני פשוט לא רוצה להגיע למצב שבסוף עשינו את כל זה ואתם באים אליי עוד שבועיים שצריך לתקן מהר את החוק.

מדובר למעשה בדרישת הזדהות. הסמכות לדרוש הזדהות ניתנת לכל גורם שמוסמך לאכוף את חובת הבידוד, בהקשר הזה זה שוטרים או מפקחים עובדי מדינה. לשוטר יש סמכות לדרוש מאדם להזדהות באמצעות הצגת תעודה מזהה.

אם אתם אומרים שמבחינתכם דרישת הצגת תעודת זהות לא צריכה עיגון כאן בחקיקה הזו, בבקשה, נמשיך הלאה.

היא מעוגנת בסעיף 26.

יש הפניה בדברי ההסבר לסעיף 26.

סעיף 26(1) קובע שאחת הסמכויות של גורם מוסמך, גורם אכיפה לפי החוק, זה לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו. אז הסמכות כבר מוקנית.

חברים, בסדר. הלאה.

הסיפור שהצילום לא יוקלט ולא יישמר זה גובר על ההוראות שדיברנו עליהן יותר מוקדם היום שעוסקות בשמירת המידע, נכון?

כן, בהחלט כן.

בסדר גמור. יכול להיות שנוסיף שם בכפוף לסעיף זה וזה.

מבלי לגרוע.

מבלי לגרוע.

יש לנו פה שורה של תיקונים שהם יותר התאמות. אני קורא עכשיו לא מהנוסח המשולב כי זה כבר באמת התאמות.

4. תיקון סעיף 22כ
בסעיף 22כ(ב) לחוק העיקרי, המילים "נכנס שהוא" – יימחקו, ובמקום "בסעיף 22יט(א)(5)" יבוא "בסעיף 22יט(א)".



זה ממש התאמות לשינויים בסעיפים ולאפשרות להחיל על כלל המבודדים. אני מפנה את תשומת לב הוועדה שפה גם ההוראה שאומרת שכל הדבר הזה לא חל על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ואדם שמונה לו אפוטרופוס, כמו שדיברנו יותר מוקדם היום.

אחר כך יש שורה של התאמות דומות.

5.תיקון סעיף 22כא
בסעיף 22כא לחוק העיקרי –
1. בסעיף קטן (א), במקום "נכנסים" יבוא "אנשים שחייבים בבידוד";
1. בסעיף קטן (ב), בכל מקום במקום "הנכנס" יבוא "האדם החייב בבידוד";

6.תיקון סעיף 22כב
בסעיף 33כב(ב) לחוק העיקרי, במקום "נכנס" יבוא "אדם החייב בבידוד".

7.תיקון סעיף 22כה
בסעיף 22כה לחוק העיקרי, בכל מקום במקום "נכנס" יבוא "אדם החייב בבידוד".

8.תיקון סעיף 22כח
בסעיף 22כח לחוק העיקרי –
1. בסעיף קטן (א), במקום "לנכנס" יבוא "לאדם החייב בבידוד" ובמקום "הנכנס" יבוא "האדם החייב בבידוד";
1. בסעיף קטן (ב), במקום "הנכנס" יבוא "האדם החייב בבידוד";
1. בסעיף קטן (ג) –
1. ברישה, במקום "הנכנס" יבוא "האדם החייב בבידוד האמור בסעיף קטן (א)";
1. בפסקה (1), במקום "והנכנס" יבוא "והאדם החייב בבידוד";
1. בפסקה (2), במקום "הנכנס" יבוא "האדם החייב בבידוד";
1. בסעיף קטן (ד), במקום "לנכנס" יבוא "לאדם החייב בבידוד";
1. בסעיף קטן (ה), במקום "נכנס" יבוא "אדם החייב בבידוד";
1. בסעיף קטן (ו), במקום "לנכנס" יבוא "לאדם החייב בבידוד".



סעיף 9 זה תיקון לסעיף 22כט, במקרה הזה זו סיטואציה שבה מישהו שנשלח הביתה לבידוד עם אמצעי פיקוח טכנולוגי, האפשרות של המנהל להורות לו לחזור להמשיך במלונית, אז פה ההנחיה ברישה שזה קודם כל רק מי שחלה עליו חובת המלונית מלכתחילה, ולכן ברישה, אחרי המילה 'רשאי להורות לנכנס' כתוב איזה נכנס? זה שחלה עליו קביעה בהכרזה כאמור בסעיף 22יט(ב1), זאת אומרת אותו אחד שעליו הוחל הסטנדרט המחמיר של המלוניות.

תכלס אולי לא היה צריך לעשות את השינוי הזה כי במקרה הזה זה חל רק על נכנסים. (2) אומר שבפסקאות (1) ו-(2) בכל מקום במקום 'הנכנס' יבוא 'האדם החייב בבידוד', ובמקום 'שהנכנס' יבוא 'שהאדם חייב בבידוד', אבל בעצם אני לא יודע אם התיקונים האלה נצרכים כי ממילא, כמו שאמרנו, ההוראה הזו חלה רק על נכנסים כי זה אותם אנשים שחייבים בבידוד. לדעתי אפשר להוריד את (2). זה עניין נוסחי, אבל אני חושב שזה מיותר.

אבל זה בעצם חל רק על נכנסים.

בדיוק, לכן לדעתי אפשר להוריד את 9(2).

או להשאיר 'נכנס'.

היה 'נכנס'.

זה יישאר כך. ברגע שאת מורידה את זה מהחוק זה יישאר עם 'הנכנס'.

זה נשאר, אני לא מחליף את 'הנכנס' ב'אדם החייב בבידוד'. אולי זה לא רק עניין נוסחי, יש בזה גם תועלת להבליט שוב את העובדה שאנחנו - - -

את ההבחנה בין המלוניות ל – בעצם את 9(2) צריך להוריד ואז לא צריך גם את (1) במספר.

10.תיקון סעיף 22ל
בסעיף 22ל לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "סעיף 22יט(ב)" יבוא "סעיף 22יט(ב1)".



שוב, זו התאמה של הסעיפים ביחס למי שנשלח למלונית.

סעיף 11 לא מאוד ראוי, אבל לאור בקשת ראש הממשלה.

אז אולי כדאי להסביר, כי זה משהו שהוא שונה מהסעיפים האחרים.

11.תיקון סעיף 44
בסעיף 44(ג) לחוק העיקרי, אחרי "המכון למחקר ביולוגי בישראל" יבוא "מערך הסייבר הלאומי".



בעצם סעיף 44(ג), מה שהוא עושה הוא מונה שורה של גופים, ביטחוניים באופיים, צה"ל, המשטרה, שב"ס, שב"כ, המוסד, מלמ"ב, יחידות סמך של משרד הביטחון, הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון למחקר ביולוגי בישראל, הרשות להגנת עדים, הרשות הארצית לכבאות והצלה ומתקניהם, הוא מחריג אותם מהתחולה הישירה של החוק, זאת אומרת התקנות השונות שחלות, הגבלת הפעילות, כל התו הירוק, כל הדברים האלה לא חלים עליהם ישירות, אבל בסיפא על כל הגופים האלה, לרבות מערך הסייבר שעכשיו מוסיפים כתוב 'ואולם העומד בראש כל גוף כאמור ייתן הנחיות שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ואת היקף התחלואה באותו גוף בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות לפי סעיף 4 בשינויים המתחייבים מאופיו של הגוף ומפעילותו".

מה זה סעיף 4?

זה הסעיף שמכוחו יש את התקנות, כלומר התקנות לא חלות באופן ישיר, זה בעצם מחריג אותם.

אני אומר עוד פעם, אנחנו לא נדון בזה עכשיו, זה רלוונטי לתיקון החוק. עם כל הכבוד, גם הגופים האלה ראוי שתהיה פה חובת היוועצות עם משרד הבריאות, אבל לא נטפל בזה עכשיו. עם כל הכבוד יש פה בסופו של דבר עשרות אלפי אנשים, אם לא מאות אלפים, שמעורבים בעניין, אז עם כל הכבוד לראש מערך הסייבר, ויש לי הרבה מאוד כבוד, הוא לא יכול להתקין לבד את כל ההנחיות שנוגעות למשבר הקורונה בגוף שלו. לפחות חובת היוועצות עם הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות, לא יודע, אולי היה אפשר לצפות שיהיה גם אישור לדברים.

היושב ראש, רק לגבי 9 אני אחזור, דווקא כן צריך להשאיר את התיקון הזה כי בסופו של יום אמנם מלוניות מוגבלות רק לאלה שחוזרים מחו"ל, אבל התיקון פה מתייחס גם אם אנחנו מכריזים על כלל חבי הבידוד. כלומר עקרונית התיקון הזה מאפשר פיקוח טכנולוגי על כלל חבי הבידוד, לא רק על אלה שחוזרים מחו"ל, והסעיף הזה, 22כט, מדבר על מישהו שחוזר - - -

לא, אתם ביקשתם להחיל את זה רק על מי שחל עליו 22יט(ב1) ו-יט(ב1) חל רק על נכנסים.

חבר'ה, כתוב פה, חובת הבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה זה רק למי שנכנס.

וברישה אתם ביקשתם להוסיף 'המנהל רשאי להורות לנכנס שחלה עליו הקביעה לפי 22יט(ב1)' ולכן בהגדרה הנכנס - - -

חברים, הסיכום הוא שאנחנו בכלל לא נוגעים בהסדר המלוניות. הסדר המלוניות, שהוא לא רלוונטי, חל רק על מי שנכנס.

נכון, השאלה אם חשוב פה התיקונים הטכניים האלה. יאיר, תחדד למה אתה מתכוון.

אני בדיוק עובר על זה.

הם נשארים לגבי הנכנסים, השאלה אם מכוח התיקון הטכני זה כן או לא.

כן, אבל אסור ליצר פה בלבול, המלוניות זה רק לעניין הנכנסים ושום סעיף שנוגע למלוניות לא צריך להיות כתוב 'אדם החייב בבידוד', צריך להיות כתוב 'הנכנס'. אז, יאיר, בוא תבדוק שאנחנו לא מפספסים משהו. יש לנו עוד מה להקריא?

הסעיף האחרון ואז יש לי עוד הערה קטנה.

12. הוראת מעבר
הכרזה שניתנה לפני תחילתו של חוק זה לפי סעיף 22יח, כנוסחו ערב תחילת חוק זה, תמשיך לעמוד בתוקפה ויראו אותה כהכרזה שניתנה לפי סעיף 22יח, כתיקונו בחוק זה.



זו הוראת מעבר.

זה משאיר את ההכרזה.

יש פה שלושה עניינים שאולי כדאי לתת עליהם את הדעת. דבר אחד, במחשבה שנייה, יש לנו התלבטות, אני לא יודע אם זה נצרך, אבל יכול להיות שסעיף 26 פה לא חל ישירות. אני יודע שגם כתבתם את זה בדברי ההסבר, אבל 26 זה לגבי הסמכות לדרוש תעודת זהות, הסמכות לדרוש תעודת זהות לפי 26 היא לגורם מוסמך שנקבע בתקנות בסעיף 25. ההכרזות האלה הן לא הכרזות מבוססות תקנות.

אבל כדי לאכוף את חובת הבידוד יש פקודת בריאות העם מעניקה לי את הסמכויות האלה של סעיף 26. פקודת בריאות העם מפנה לסעיף 26 בחוק הסמכויות לצורך אכיפת הבידוד, וגם לשוטר וגם למפקח יש סמכות לדרוש.

ושם לא צריך חקיקת משנה, זה מכוח הפקודה?

הפקודה.

שני דברים נוספים, היושב ראש, שהעלית בשיח בינינו בתחילת הדיונים. דבר אחד לגבי הנושא של שמירת הצילומים, האם להוסיף בסעיף 22כה.

'מבלי לגרוע', זה חובה.

אפשר אולי להוסיף את זה ב-כה(ד) שמדבר על השמירה של ה-30 ימים.

בסדר. צריך לומר ברישה 'מבלי לגרוע - - -

יש לי הצעה אחרת. במקום לגעת בעוד סעיף פשוט להקדים להוראה.

ב-(5), על אף האמור בסעיף 22כה(ד) הצילום לא יוקלט ולא יישמר. בסדר גמור.

אני מדבר על כל הסעיף, כי יש שם כמה סעיפים, אז אני אומר 'על אף האמור בסעיף 22כה', באופן כללי, מבלי להפנות לסעיף קטן, כי יש שם גם שמירה במאגר של חברה מפעילה, יום אחד תשתמשו בחברה מפעילה, אז אני מחיל את זה על כל הסעיף, 'על אף האמור בסעיף 22כה הצילום לא יוקלט ולא יישמר'.

בסדר גמור.

דבר שני, אדוני היושב ראש, אתה התייחסת קודם לשאלת הדיווח. כבר היום סעיף הדיווח שלא נוגעים פה, סעיף 48א, יש פה 48א(א)(7) מחייב דיווח על החברות המפעילות לפי סימן ה' לפרק ג' וסוגי האמצעים הטכנולוגיים שהן מפעילות. כרגע אין חברות מפעילות להבנתי. מספר הנכנסים ששהו בבידוד בפיקוח טכנולוגי מדי שבוע לפי סוג האמצעי.

אנחנו חייבים לשנות את זה.

מספר הנכנסים ששהו בבידוד במקום שאינו מקום לבידוד מטעם המדינה ללא פיקוח טכנולוגי, מספר ההתראות שהחברה המפעילה טיפלה בהם, מספר המקרים שבהם החברה המפעילה העבירה למשטרת ישראל או למשרד הבריאות מידע על חשש להפרת הבידוד, מספר המקרים שבהם נכנס שהיה בפיקוח טכנולוגי נשלח לבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה.

אני אגיד שבכל מקרה לכל היותר כל 28 ימים אנחנו מגיעים לוועדה ומבקשים הארכה.

לא, לא. זה בסדר גמור, אבל ברגע שאנחנו קבענו חובת דיווח על אמצעים טכנולוגיים שקיימת היום צריך להתאים, צריך לשנות פה את הסעיף, מ'נכנס' ל'אדם החייב בבידוד', זה בדיוק הרעיון. צריך קודם כל לשנות פה את כל ה'נכנס' ל'אדם חייב בבידוד' וצריך לראות שהדיווח הוא לא רק המספר של החברה המפעילה, החברה המפעילה או כל גורם אחר, כי זה כולל משטרת ישראל. צריך להוסיף פה סעיף לחוק עכשיו עם תיקון ולומר שבסעיף 48 לחוק העיקרי במקום - - -

במקום 'נכנס' ל'אדם ששהה בבידוד' זה בסדר.

ובסעיף קטן נוסף בסעיף הזה לאחר 'החברה המפעילה' יבוא 'החברה המפעילה או כל גורם אחר המפעיל את האמצעי הטכנולוגי'.

לא, זה בסדר, זה חל על כולם. הדיווח זה החברות המפעילות.

לא, אבל אחרי זה יש דברים שתלויים, כאילו כתוב שהחברה המפעילה ראתה, לא? עכשיו הקראת.

בסדר, אנחנו נעשה את ה - - -

היושב ראש, בכל מקרה אנחנו מגיעים, יש פיקוח של הכנסת שהוא לכל המאוחר 28 ימים, ובכל דיון, גם שאתה היית וגם כשהמחליף היה, הגענו עם נתונים מלאים, כלומר בכל מקרה יש פיקוח של הכנסת.

לא, סליחה, יש הבדל בין החובה שלכם לספק לוועדה נתונים כשאנחנו מבקשים לבין חובה סטטוטורית שמוטלת עליך להעביר דיווח לכנסת על אמצעי הפיקוח הטכנולוגי. זה שיש לי סמכות שיורית בכל פעם שאני רוצה לבקש ממנכ"ל הבט"פ מידע זה לא במקום חובת דיווח.

לא, הכוונה שלי, אדוני, שבכל הכרזה ובכל הארכה אנחנו מגיעים לכנסת עם נתונים מעודכנים. עכשיו, פרק הזמן שעובר בין הכרזה להכרזה הוא לכל היותר 21 או 28 ימים. נניח שתיקבע חובה שכל ה-1 בחודש נעביר נתונים.

שאלה פשוטה, האם בחוק, בסעיפים שקובעים את ההכרזה, ישנה חובת דיווח?

אז אני אומר, זה כחלק מהרשות המנהלית, מה שנקרא, אנחנו בעצם מעבירים את הנתונים לוועדה בכל דיון על הארכה כדי שיוצגו בפניה הנתונים.

האם יש לך חובה סטטוטורית לעשות את זה? יש לנו סמכות שיורית לבקש מכם כל מידע שאנחנו רוצים, אבל כשקובעים חוק שיש בו אמצעי פיקוח אלקטרוני על אזרחים אז חובת הדיווח צריכה להיות סטטוטורית, עובדה שקבעתם את זה בחוק המקורי לגבי הצימוד. למה זה קבוע בחוק העיקרי לגבי הצימוד ולא הסתפקתם בסמכות השיורית שלנו לקבל מכם מידע כשאתם מבקשים שנחדש את ההכרזה? לפחות תשנו פה את ה'נכנס' ל'חייב בבידוד'.

לא, אבל יכול להיות שהדגש שם היה על זה שיש חברות מפעילות ואז - - -

יש דברים שבהם אי אפשר לוותר על החברה המפעילה. לכתוב מספר במקום מספר הנכנסים ששהו בבידוד מדי שבוע, זה אפשר לשנות, כמו שעשינו, למספר השוהים בבידוד ולפי סוג האמצעי, אבל מספר הנכנסים ששהו בבידוק במקום שאינו מקום לבידוד מטעם המדינה ללא פיקוח - - -

אבל זה לא רלוונטי.

אני אומר שגם החלק עם החברה המפעילה, אני לא בטוח שהם יכולים פשוט לדלג עליו, כי פה היה מספר המקרים שבהם החברה המפעילה העבירה למשטרה ומשרד הבריאות מידע. אין עכשיו את השלב הזה המסודר של גוף שמעביר למשטרה. תקנו אותי אם אני טועה, אנשי המשטרה, הם משתמשים בזה כחלק מסל הכלים שלהם.

אבל השאלה אם אנחנו לא צריכים לקבל מהמשטרה דיווח מסודר על כמה אנשים קיבלו את הבקשה.

אפשר להציע, אדוני היושב ראש, שזה יידון כש - - -

בתנאי שיש התחייבות של הבט"פ.

אנחנו גם רוצים לדעת איזה סוג דיווח אפשר למסור ואיזה לא.

אני מבקש לומר לפרוטוקול. מקובל עליי לתקן את העניין הזה בפעם הבאה, אבל לפרוטוקול אני אומר שאני מבקש עד התיקון שאנחנו נדרוש לקבל עם כל חידוש הכרזה את הנתונים המלאים לגבי השימוש בכלי הזה. הייעוץ המשפטי, אנחנו נסגור איזה נתונים אנחנו מבקשים. חלק מהפיקוח שלנו הוא לראות באמת את האחוזים. אנחנו מספיק פעמים פה מבקשים מידע ולוקח כמה שבועות לקבל אותו כי לוקח זמן לעבד ואין להם את המידע, חייבת להיות הבנה של הבט"פ שבצורה שוטפת מביאים לפה מידע. אני לא אחדש את ההכרזות אם לא יהיה לנו את המידע המלא לגבי זה ובתיקון הכללי זה יתוקן.

זה מקובל, אנחנו רק צריכים לדעת איזה סוגי מידע יש למשטרה ואיזה דיווחים - - -

בסדר גמור.

מה אנחנו צריכים לעשות? אני אומר שבשורה השנייה - - -

הסעיף הזה, חלק ממנו עוסק בחברה ויש לו רגישות שזו חברה מפעילה, לכן בזה אולי כרגע לא הייתי נוגעת ואנחנו נבחן את הכול עד לתיקון הבא.

הם מבקשים לחכות עם תיקון הסעיף הזה בכלל ואז בעצם המשמעות שלו שחובת הדיווח הסטטוטורית היא רק במקרה של הפעלת אמצעי באמצעות חברה לגבי נכנסים.

אבל זה לא מנוסח ככה.

זה לא מה שהסעיף אומר. אם אנחנו לא נוגעים בסעיף אתם תצטרכו לדווח לנו פעם בחודש בכל מקרה על מספר הנכנסים שהסכימו להשתמש בהסכמון.

ככה זה כתוב. גם אם לא נוגעים פה בכלל את הנכנסים צריך להמיר במספר האנשים החייבים בבידוד.

חבר'ה, בואו, בסך הכול תצטרכו לומר לנו כמה אנשים הסכימו להסכמון.

אני חוזרת על הבקשה, לא כי אנחנו לא רוצים חלילה לדווח ולהביא את הנתונים, אנחנו רוצים לדעת איזה נתונים בדיוק יש, שלא נתחייב פה על משהו שאני לא יודעת אם יש.

ברור, השאלה אם אנחנו בשלים עכשיו לתקן את זה או שאפשר - - -

אם אנחנו לא מתקנים אז - - -

אז הם יצטרכו לדווח לנו כמה נכנסים.

זה ממש לא הגיוני.

יש פה בעיה, אנחנו ניכנס פה לאיזה שהיא סתירה של החוק.

זה לא סתירה, זה פשוט דיווח מוזר, אתם תדווחו לנו על קבוצה חלקית, מספר שלא אומר לנו כלום.

אני מציעה, אם אפשר, אם זה מקובל, שנוגה תצא שנייה רגע לראות איזה נתונים בטוח אין בעיה, שניתן יהיה להעביר, היא תבדוק את זה שנייה עם המשרד.

כן. כרגע אתם לא מפעילים פיקוח טכנולוגי.

אנחנו מפעילים, פשוט לא באמצעות חברה.

לא, אבל ברגע שכתוב מספר הנכנסים ששהו בבידוד בפיקוח טכנולוגי מדי שבוע, אז כבר היום יש לכם חובת דיווח סטטוטורית לגבי הפיילוט על הנכנסים מחו"ל. יכול להיות שאתם לא שמתם לב ואתם לא מדווחים את זה.

הנה היא יצאה לבדוק את זה.

זה נכון שהסעיף הזה הוא בעייתי כי הוא כולו באוריינטציה של החברה המפעילה.

נכון.

יכול להיות שנצטרך לכמה השבועות הקרובים יעבירו לנו – בסדר.

אפשר לתקן רק את זה.

כל מה שאתם צריכים, מכיוון שאין חברות, במקום נכנסים זה יהיה מספר החייבים בבידוד ובנכנסים השני, מספר הנכנסים ששהו בבידוד במקום שאינו מקום לבידוד מטעם המדינה ללא פיקוח טכנולוגי, זה ממילא אין מה לשנות כי זה רק לגבי המלוניות, זה לא רלוונטי. רק צריך לתקן את 'הנכנסים' הראשון ולומר מספר החייבים בחובת בידוד ששהו בבידוד בפיקוח טכנולוגי מדי שבוע.

וגם את החברה המפעילה.

לא, תעזבו, החברות המפעילות אין לכם מה לדווח כי אין חברות מפעילות. אין מה לשנות את החברות, אין חברות אז אין חברות. אתם פשוט תצטרכו להעביר כמה אנשים היו בפיקוח טכנולוגי.

אורי, אם יש לך איזה שהיא התייחסות.

זה ודאי צריך להחליף כי אחרת זה יוצא חסר משמעות. אני חייב להגיד שהפריט הבא באמת יוצא קצת מוזר כשאין מלונית עכשיו כי זה אומר מספר הנכנסים ששהו בבידוד - - -

אז אני מציע לא לשנות את 'הנכנסים' השני.

'הנכנסים' השני אומר שעדיין גם היום הם צריכים לדווח לנו על מי נכנס שהוא לא במלונית והוא בלי פיקוח טכנולוגי.

זה אלה שסירבו. בסדר.

מקרב החו"לניקים.

אם אנחנו משנים רק את 'הנכנסים' הראשון אז אתם צריכים להעביר דיווח שיש בו גם את מספר האנשים בכלל שהם בפיקוח טכנולוגי, כל חייבי הבידוד שהסכימו לפיקוח טכנולוגי ובגלל ניסוח הסעיף אתם צריכים לומר לנו כמה מהחוזרים מחו"ל לא הסכימו לפיקוח טכנולוגי. עוד פעם, כל הסעיף הזה צריך שינוי, לא נעשה את זה עכשיו, רק אין מה להישאר עם ההגדרות כרגע כי הן מצחיקות, אז בואו נשנה את 'הנכנסים' הראשון, שידווחו לנו לחודשיים הקרובים.

האמת היא שאם כבר עושים הייתי משנה גם את 'הנכנסים' השני ומוותר בכלל על המקום לבידוד שאינו בידוד – הייתי אומר, מספר האנשים החייבים בבידוד ששהו בבידוד בפיקוח טכנולוגי מדי שבוע, זה בדיוק הנתונים שקיבלנו מקודם, ולפי סוג האמצעי, ומספר - - -

לא, בוא תמחק את כל השורה הזו.

לא, ומספר האנשים ששהו בבידוד ללא פיקוח טכנולוגי, ואז יהיה לנו בדיוק את הנתון של - - -

אבל אלה לא נתונים שלהם.

זה משרד הבריאות.

בדיוק.

אבל זו חובת הדיווח לא שלכם, זה חובת דיווח לא של אורי, זו חובת דיווח שממילא משרד הבריאות אחראי להעביר אותה.

אבל אתה מבקש שתהיה פה הצלבה. כדי להגיע למספר האנשים ששהו בבידוד בלי פיקוח טכנולוגי אתה מבקש הצלבה חוזרת מהמשטרה למשרד הבריאות.

זה בדיוק הנתון שניתן לנו בתחילת הדיון.

נכון.

יש 60% ו-40%.

זה גם נתון שעבר אליכם בפילוח יומי.

בסדר גמור. חברים, זה נורא פשוט, אין מה לסבך פה. יש לנו דיווח על מספר חבי בידוד יומי ויש כמה מתוכם בפיקוח טכנולוגי.

לא, אני רק רוצה לוודא שנעמוד בזה שלא יהיה פה איזה שהוא פער שאנחנו - - -

זה לא רק אתם, זה גם משרד הבריאות.

חברים, בסך הכול צריך פה, על פי הסעיף הזה שנשנה אותו, כמה חייבים בבידוד בכל יום וכמה בכל יום היו בפיקוח הטכנולוגי או בטווח של שבוע.

הסכימו להסכמון.

נכון.

אין בעיה.

בואו ננסח את זה. עכשיו לא נשנה כרגע את החברות וכו', רק נשנה את שני הסעיפים האלה. בסדר?

כן, לפי סוג האמצעי, זה נשאר.

בסדר גמור. אתה רוצה להקריא את הניסוח?

אנחנו עוד ננסח.

בסדר. זה מוסכם על המשרד המציע?

כן.

בסדר. חבר הכנסת בגין, מכובדי, אנחנו ניגשים להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. תודה על הימצאותך איתנו ותרומתך לדיון. הערות נוספות למישהו לפני ההצבעה? ייעוץ משפטי? טוב, מי בעד אישור הצעת החוק הממשלתית לקריאה שנייה ושלישית?

בהתאם לנוסח שהוקרא ובכפוף לתיקונים הנוסחיים שאנחנו נעשה בהתאם למה שהוועדה סיכמה.

הצבעה
אושר.

אני מבקש רביזיה שתיקבע לשעה תשע וחצי. בין השאר זה יאפשר לכם לבדוק אם אנחנו צריכים תיקונים נוספים. תשע וחצי רביזיה, אלא אם נודיע כמובן על משיכתה.

אני מסיים את הדיון, תודה לכל המשתתפים כאן בוועדה ובאמצעות הזום, לילה טוב לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 20:40.