פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
12/09/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום ראשון, ו' בתשרי התשפ"ב (12 בספטמבר 2021), שעה 13:13

ביטול זכאות לדמי אבטלה עבור נשים בחל"ת לאחר חופשת לידה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
יסמין פרידמן

אופיר כץ

מרים כבהא - עו"ד, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

גלעד סממה - מרשם - ארגון המתמחים לרפואה

ריי ביטון - יו"ר ארגון מרשם - ארגון המתמחים לרפואה

אושרית סטבון - יו"ר מועצת ארגוני הנשים

אביעד שוורץ - משרד האוצר

דניה קאופמן - יועצת השרה, המשרד לשוויון חברתי

אלון דסה - מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

שרה ברוקר - עו"ד, מחלקת דיני עבודה, ההסתדרות הרפואית בישראל

נועה הראל - רופאה מתמחה, מרשם - ארגון המתמחים לרפואה

ענת מימון

דלית אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

ביטול זכאות לדמי אבטלה עבור נשים בחל"ת לאחר חופשת לידה

אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 12 בספטמבר 2021 ואנחנו בנושא ביטול זכאות לדמי אבטלה עבור נשים בחל"ת לאחר חופשת לידה. אני רוצה להודות לארגון מרשם ולמנכ"ל שלו, מר גלעד סממה, שהפנו את תשומת ליבי לנושא הזה. את האמת, אני לא ידעתי על קיום האופציה של לקבל דמי אבטלה בתקופת חל"ת לאחר לידה. מתוך הידברות עם הרבה נשים סביבי, רבות לא יודעות על קיום העניין הזה, ואנחנו מדברים על האפשרות של הרבה נשים כאשר יולדות מבקשות להאריך את שהותן עם התינוק או התינוקת ואז יוצאות לחל"ת. מתברר שיש קבוצה של נשים שיכולות לבקש דמי אבטלה תוך כדי תקופת החל"ת הזה. תחת המעטה של הקורונה והשינויים בנושא החל"ת נשמט הנושא הזה. אני אשמח לתת לך, מר גלעד סממה, להסביר יותר על הבעיה ואחר כך נתחיל את הדיון. בבקשה.

אוקיי, תודה רבה. קודם כל גבירתי יושבת-הראש, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון המהיר והדחוף, כי זו באמת סוגיה דחופה שהתוודענו אליה ממש לאחרונה וחשוב לתקן את העוול שנוצר, ממש עכשיו לפני שנשים רבות שהיו עשויות לקבל את הסעד הזה, נאלצות לוותר עליו.

אנחנו ארגון מרשם, ארגון המתמחים לרפואה מייצגים את מתמחי הרפואה, הרופאות והרופאים המתמחים בשלל סוגיות שקשורות לתנאי העסקתם. מאוד מפורסם הדבר שאנחנו מתעסקים גם בקיצור התורנויות.

כן, דבר ששיתפתי איתכם פעולה כשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, וכמובן אני ממשיכה לתמוך בכם.

אכן. אנחנו בקשר עם השטח, בעצם עם המתמחים והמתמחות שנמצאים בבתי החולים מדי יום. הסוגיות עולות אלינו מבתי החולים ומהמתחמים ומהמתמחות, ואנחנו ערים למצבים כאלה ואחרים שקורים, וכך קרה גם במקרה הזה, שמתמחות שונות יצרו איתנו קשר ואמרו שכרגע בסיטואציה החדשה אחרי התיקון שנעשה כאן בכנסת זו ובממשלה בנושא החל"ת של משבר הקורונה, אין להן אפשרות יותר לקבל את דמי האבטלה, אני קורא לזה בתקופה השנייה של חופשת הלידה אבל זה בעצם התקופה הראשונה של החל"ת לאחר חופשת הלידה.

ממה שאנחנו הצלחנו לאסוף את המידע מול משרדי הממשלה, פנינו גם למוסד לביטוח הלאומי, פנינו לשרה לשוויון חברתי ופנינו לגורמים נוספים בממשלה, גם למשרד המשפטים. אנחנו מבינים וגם אפשר לראות את זה באתר של ביטוח לאומי, לפחות עד לפני כמה ימים ראיתי את זה, שיש נוהל בביטוח הלאומי שמי שעובדת עבודה מאומצת מאוד, נניח שעות רבות או במרחק מאוד גדול ממקום מגוריה, ויש גם קריטריונים נוספים, יש לה אפשרות בעצם לפנות בתקופת החל"ת לאחר חופשת הלידה, לקבל דמי אבטלה בתקופה הזאת.

הנוהל הזה כפי שכתבנו גם בנייר העמדה שלנו לוועדה, לא הגיע בחלל ריק. הוא הגיע מתוך הבנה שנשים שלא יכולות להרשות לעצמן שלא להשתכר באותה תקופה, לא רוצות למצוא את עצמן מופלות מול נשים אחרות שכן יכולות להרשות לעצמן. בעצם בסיטואציה שנוצרה עכשיו, אנחנו מונעים מאותן נשים להגיע למצב שבו יש להן זמן איכותי עם התינוק, רך הנולד, ממש בן שלושה חודשים והן חוזרות בעצם למשרתן המאוד תובענית או מאוד מרוחקת.

אשמח מאוד גבירתי, יש כאן גם את ד"ר ריי ביטון שהיא יושבת-ראש מרשם, ארגון המתמחים, וגם יש מתמחה נוספת שנמצאת בזום של הוועדה, שגם תשמח מאוד לדבר ממש על האירוע הספציפי שלה. תודה רבה.

תודה לך. אנחנו תיכף נשמע. אני רק חייבת להגיד שאנחנו כבר יזמנו הצעת חוק אשר תתקן את הטעות שקרתה ונשמח לקדם את זה. בקשה גבירתי, ומזל טוב.

תודה רבה. אני מגיעה לפה היום עם תינוקת בת חודש, ככה שאני מכירה את הנושא היטב גם על בשרי וגם בעצם כיושבת-ראש ארגון המתמחים. קיבלנו באמת המון פניות מאימהות שחוות את הדבר הזה ומאוד מתקשות להבין איך הן אמורות לתפעל, לג'נגל בחיים הכול כך עמוסים שלנו, גם את הסיפור הזה.

רק שתי מילים למי שעוד לא הבין את המורכבות. בעצם כעבור 14 השבועות שמגיעים לכולנו כנשים לחופשת לידה, בעצם יש אפשרות להאריך את חופשת הלידה במשך שלושה חודשים נוספים לחצי שנה, כאשר הביטוח הלאומי בעצם מסייג מתן של דמי אבטלה במהלך שלושת החודשים הנוספים לקבוצת נשים ספציפית. עד כה הרופאות המתמחות בעצם היו זכאיות לקבל את השלושה חודשים האלה בתשלום בעקבות באמת ההבנה שהעבודה שלנו היא מאוד שונה מהעבודה של אישה בכל מקצוע אחר. אנחנו בעצם חוזרות לעבודה במשרה מלאה ומעבר לכך אנחנו ממשיכות לעבוד בתורנויות.

רק כדי להבין, אנחנו מדברים על תורנות של 26 שעות ברצף בין פעם לפעמיים בשבוע, כאשר בעצם כשאנחנו חוזרות הביתה בתום יום העבודה שאותו התחלנו ב-08:00 בבוקר יום קודם לכן, בעצם התינוק או התינוקת כבר נמצאים באיזושהי מסגרת, מה שיוצר איזשהו פירוד מהאם של בין 35 ל-40 שעות ברצף, זאת אומרת שרופאה מתמחה צריכה ביום שהיא חוזרת לעבוד, אין לנו יכולת לצערי לחזור לעבודה ללא תורנויות, בעצם חוזרת להיפרדות של 40 שעות בממוצע פעם-פעמיים בשבוע מהתינוק שלה כשהוא רק בן 14 שבועות. זה משהו שאנחנו לא רואים בשום מגזר אחר ולכן אנחנו ממש מבקשים וחושבים שיש פה מקרה ספציפי שצריך לתקן אותו.

אני רוצה רק לדבר על החוויה האישית שלנו בתוך הדבר הזה. צריך להבין שכשאישה חוזרת בתום ה-14 שבועות, יש לה זכויות שבעצם מעוגנות בחוק כמו למשל משרת אם, כמו שעת הנקה. הדברים האלה הם לא רלוונטיים לחלוטין למתמחות שחוזרות לעבודה. אני נכנסת לניתוח של שש שעות, אני לא יכולה לצאת לשעת הנקה. אני גם לא יכולה לצאת מוקדם יותר בהיותי אם, למשרת אם. העבודה היא אינטנסיבית ברמות שאי אפשר להסביר. אין זמן לשאיבת חלב. אני יכולה לספר לכם שכסטז'רית כשילדתי את התינוקת השנייה שלי, עשיתי את זה באמת על חשבון הזמן שלי לאכול, על חשבון השעה שהצלחתי לארגן לעצמי לשינה במהלך 26 שעות תורנות. אני נאלצתי לשבת לשאוב כי לא היה לי זמן אחר לעשות את זה. בעצם העבודה שלנו לא מאפשרת חזרה לעבודה באיזושהי צורה נורמלית, לכן אנחנו חושבים שהתיקון הזה שבוצע בתום לב, אין לנו ספק, מתוך כל משבר הקורונה, פשוט לא לקח בחשבון את הסיטואציה הספציפית הזו של האימהות הרופאות שחוזרות לעבודה אינטנסיבית.

השאלה שלי היא באמת, ואולי תיכף נפנה או למשרד המשפטים. אני מבינה שהיה צריך תיקונים שקשורים בעניין החל"ת או דמי אבטלה הספציפיים שחלו בתקופת הקורונה. למה נגעו בכלל? למה השמיטו? האם זה היה השמטה, האם זה היה שינוי? מה בדיוק קרה? למה זה יצא? אם עכשיו מישהי פונה, אולי זה המקרה השני שאתם מדברים עליו, שמישהי פונה, מה אומרים לה, החוק לא מאפשר לך?

אז אני אספר. אנחנו באמת פנינו אל הביטוח הלאומי באופן ישיר, גם אני וגם חברותיי, ומה שנאמר לנו זה שבעצם החוק תוקן לזה שעד עכשיו בעצם חל"ת מוצדק כן קיבל את התשלום של דמי האבטלה במהלך החל"ת. פשוט מה שקרה זה שתוקן החוק, ובעצם מה שנאמר זה שאין יותר חל"ת מוצדק. חל"ת החל מה-1.7 אם אינני טועה, בעצם זה רק כשהמעסיק מוציא אותך מיוזמתו לחל"ת. אין מונח כזה חל"ת מוצדק.

זאת פגיעה קשה מאוד בהגנה שנתן החוק.

מאוד, וזה פוגע אנושות ברופאות שגם ככה מקריבות קורבן אישי ומשפחתי כל כך גדול במהלך החמש, שש, שבע שנים שאנחנו מתמחות. תוסיפי גם פגיעה ברך הנולד שלנו. זו פגיעה שאי אפשר להישאר אדישים לה.

אני רק רוצה לציין שבמקביל, במסגרת אותו תיקון נעשה עוד תיקון שאמנם הוא לא משליך כך באופן ישיר אבל חשוב שזה יהיה על השולחן. יש סעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי שדרש שבטרם היציאה לחל"ת וקבלת התשלום ימומשו כל ימי החופשה של העובד. אם לפני זה דובר על ימי חופשה בין אם שולמו ובין אם לא שולמו, כלומר לא היה תנאי לקבלת החל"ת שמומשו כל ימי החופשה, זה יכול להיות מכשול נוסף שגם אם וכאשר נעבור את המכשול הראשון וזה יהיה ביוזמת המעסיק או בחל"ת מוצדק, עדיין צריך יהיה לממש את כל ימי החופשה בטרם הזכאות לקבל תשלום.

אז אולי במסגרת הדיון הזה גם נבקש שהממשלה תביע את עמדתה אם היא מוכנה כמובן לתקן את העוול שנוצר כרגע, הספציפי הזה, וגם בהקשר של מה שאמרת, כלומר זה לא לתקן אבל שזה יישאר על המדף, אלא באמת שנוכל להביא את זה ליישום בפועל.

אתה רוצה להתייחס עכשיו?

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש ובאמת תודה על הדיון החשוב הזה. לשמוע עכשיו מה זה אומר בעצם בפועל, זה עוד יותר ממחיש את הקושי, הרבה מעבר לזה שקראנו את החומרים ששלחתם.

הממשלה הזאת, הקואליציה שבאמת מתהדרת בנשים וזוכות לכתבות מלטפות כמו שראינו בחג על כמות השרות שיש ועל שיתוף הפעולה ביניהן, אבל כשהנשים, האזרחיות, לא שרות ולא ח"כיות צריכות את העזרה, אין מי שיעזור להן. זה הכול נשים ואנחנו הרבה ואנחנו דומיננטיות, זה הכול כנראה טוב לכתבות אבל לא לחיי היום-יום של האזרח, של האזרחית שצריכה את הסיוע.

למה אני אומר את זה מעבר לדיון הזה? אני הייתי בדיונים של שינוי החקיקה בוועדת הכספים ושם היה עוד עוול שנעשה. העוול הוא לנשים בהיריון שגם אותן נשות הקואליציה פשוט הפקירו. הן נשארו בעצם ללא אפשרות לעבוד, כי מה לעשות, מי שמגיעה בחודש חמישי-שישי, אז לא ששים לקחת אותה לעבודה וגם להן הורידו את האפשרות לקבל חל"ת בגלל אותו תיקון, ואז הקואליציה באה באמת עם איזשהו פתרון שנותן סך הכול 15% מדמי הלידה שאותם גם יכולים לקחת רק עשרה שבועות לפני.

קיבלתי באותם ימים, באמת אני לא מגזים, מאות פניות, ויום אחד גם עמדתי במליאה במשך חצי שעה ורק הקראתי את ההודעות ששלחו לי אותן נשים בהיריון שנותרו באמת במצוקה, שהן במצב שלא יודעות מה לקנות, העדפה בין הילד לבין אוכל, מצוקה באמת אמיתית, לא כסף שהן צריכות למותרות.

גם הגשתי הצעת תיקון לחוק, להעלות להן את זה ל-50%, כי מאות שקלים בחודש אף אחד לא יכול לחיות עם זה. התרוצצתי ואפילו התחננתי בין חברות הכנסת בקואליציה לפני ההצבעה, ולצערי בקושי הקשיבו לי. זה עד כדי כך לא עניין אותן. התקבלה החלטה, זה מה שהאוצר אמר, עם זה אנחנו ממשיכות. לא ראית באמת נציגות ציבור אמיתיות שרואות שנעשה פה עוול וצריך לתקן, וזה באמת היה ממש עצוב לראות שאלו הן נבחרות הציבור. לדבר הרבה זה טוב, ונשים וכתבות, אבל תכל'ס לעזור לנשים שנמצאות במצוקה, את זה הן לא עושות, אז אני רוצה גם להצטרף להצעת החוק שאתן מגישות, וכדאי להוסיף את התיקון הנוסף של ימי החופש ואולי גם אפשר להוסיף את התיקון לאותן נשים בהיריון, ונעמיד למבחן נוסף את הקואליציה שמדברת גבוהה-גבוהה אבל בפועל לא עושה הרבה.

יש לי רק שאלה אם אתם יודעים או אולי המשרדים, לגבי הקריטריונים של מרחק ושעות. יש משהו מוגדר, מספר שעות, קילומטר, או שביטוח לאומי הוא זה שקובע את זה בעצם?

ממה שאני מבין זה היה נוהל פנימי של ביטוח לאומי, זה לא היה סעיף חקיקה, חוק ראשי. המרחק היה 40 קילומטרים והנוהל היה גמיש, כלומר הייתה יכולת נניח להוכיח שעות מאומצות למשל, ולא אמרו נניח 12 שעות או 13 שעות.

זאת אומרת, זו החלטה של הפקיד מביטוח לאומי שהוא מחליט אם זה בהתאם - - -

אני מניח שניסיון השנים של ביטוח לאומי הביא אותם להבנה שהם צריכים לגבש נוהל, כי הם ראו באמת את הפער שנוצר לאותן נשים, אז הם יצרו נוהל שהוא היה יחסית אלסטי לא עד הסוף, והחקיקה בעצם כרגע התגברה על הנוהל הזה, אני מקווה שמאוד בתום לב, אבל אנחנו נשמח לשמוע מהממשלה אם זה באמת היה בתום לב.

אנחנו זוכרים גם בתחילת הקורונה כאשר הצטרכתי גם ללכת לבג"ץ כאשר הסירו את העניין של פיטורים לנשים, שמעסיק צריך לבקש אישור לפני שהוא מפטר אישה בהיריון. ההגנה שהייתה לנשים בהיריון מפני פיטורים, שהסירו אותה בתחילת הקורונה והיה אפשר, נתנו ממש אור ירוק למעסיקים.

פנית לאנשים שהיו אז בקואליציה? הוא מאשים עכשיו את הנשים שיש בקואליציה. בתחילת הקורונה היו נשים אחרות.

תוכיחו שאני טועה. הכוח אצלכם.

אני פניתי לבג"ץ והצלחנו באמת לעצור את זה.

גבירתי היושבת-ראש, אני באמת לא בעולמות כאן של קואליציה ואופוזיציה, אבל בהחלט יכול להיות שמדובר כאן בטעות ולא במשהו מכוון. אני אשמח מאוד לדעת שמדובר במשהו שהוא טעות. אני גם חושב שהתיקון הזה הוא תיקון שמדבר על יחסית מספר קטן של נשים. גם תקציבית אין כאן איזו סוגיה דרמטית, כך אני מבין לפחות.

בואו נשאל קודם כל את משרד האוצר. נמצאת איתנו גם הנציבה לשוויון ואני ארצה לפנות. ממשרד האוצר שהוביל את השינוי החקיקתי הזה נמצא איתנו בזום אביעד שוורץ. האם זה היה בתום לב מבלי לשים לב או האם זה היה בכוונה מלכתחילה?

אני טיפה ארחיב באמת על התיקון שנעשה בזמן הקורונה לחוק הביטוח הלאומי. באמת נעשה תיקון החל"ת כי כל נושא קבלת דמי אבטלה בחל"ת לא היה מוסדר בחקיקה ראשית בצורה ברורה וזה יצר לא מעט בעיות בכל מיני מצבים, לכן על מנת שלא תהיה אי בהירות ויהיה ברור מתי נזכה ומתי לא, לאור באמת הבעיות שעלו וניסיונות פרשנות שונות של אנשים שונים, זה תוקן בחוק שיהיה ברור מתי חל"ת מזכה ומתי לא בדמי אבטלה.

באמת בתיקון מה שנקבע, שחל"ת יזכה כשבאמת יש פה איזשהו משהו שנכפה על העובד, שמעסיק אומר, אני כרגע לא יכול להעסיק אותך, אין לי מה לתת לך כרגע עבודה מכל מיני סיבות ולכן אני מוציא אותך לחל"ת כפוי, שבמצב כזה העובד, אם הוא יתפטר, הוא ייחשב בעצם מתפטר כדין מפוטר ובמקרה הזה הוא יוכל לקבל דמי אבטלה אם זה לתקופה של לפחות 30 יום. בסוף יש שאלה מתי חל"ת דומה להפסקת עבודה ומתי לא, כי בסוף דמי אבטלה נועדו לגשר על הפער בזמן של מציאת עבודה. עובד עכשיו עזב עבודה מסוימת או פוטר או התפטר ועכשיו הוא צריך לחפש עבודה חדשה, דמי האבטלה נועדו לאפשר שתהיה לו הכנסה תוך כדי הזמן הזה.

יש מצבים שבהם למרות שמרצון העובד נעשה הפסקת העבודה, הוא עדיין יקבל דמי אבטלה החל מהיום הראשון. זה מה שנקרא התפטרות מוצדקת. יש את הכללים של ביטוח לאומי שלפיהם הוא נותן דמי אבטלה החל מהיום הראשון, לכן למשל אם יולדת שבאמת עובדת בעבודה שהיא אומרת, אני לא יכולה לשלב את העבודה הזאת עם גידול ילד או ילדה קטנים, אז אני מחפשת עבודה חדשה ולכן אני לא חוזרת מחופשת הלידה למקום העבודה שלי, היא תקבל דמי אבטלה החל מהיום הראשון. נוצר מצב ייחודי באמת של החל"ת, שקודם כל בזמן של התיקון זה לא היה העיקר כי זה לא הקבוצה העיקרית של החל"ת, בטח בזמן הקורונה.

אני מבקשת אם תוכל לעצור רגע, אני רוצה לשאול שאלה. אתה אומר, אישה שלא תוכל להמשיך בעבודה שהיא קשה מאוד, תצטרך להתפטר, אז אנחנו נבקש מכל המתמחות שילדו, שזה יכול להיות כמה בשנה?

בסביבות ה-200.

200 שיתפטרו. זה מה שאתם אומרים באוצר? זה הפתרון היחידי שלהם?

לא, זאת לא האמירה.

או שייצאו לחל"ת.

לא, האמירה היא שבסוף החל"ת זו התופעה היוצאת דופן. המקרה הסטנדרטי של דמי אבטלה ולפיו גם פעלנו, לפני בעצם שיש הפסקת עבודה מוחלטת, זה המצב הרגיל שבו ניתנים דמי האבטלה. החל"ת הוא מקרה מיוחד שבעיקר בזמן הקורונה היה שימוש מאוד נרחב בחל"ת, ממש לא לגבי נשים באופן כללי אלא באופן כללי במשק נעשה השימוש בכלי החל"ת, ולכן עלה הצורך להסדיר אותו בחוק בצורה ברורה כי זה באמת לא היה מוסדר.

והסדרתם. אני הבנתי מה היה ההיגיון. כולנו ידענו למה הסדרתם את זה. היה מצב קורונה, פעם ראשונה הרבה אנשים, במימדים שלא ידענו מקודם הוצאו לחל"ת. הייתם צריכים להסדיר את זה. כל הכבוד, עשיתם את זה. אני רוצה תשובה פשוטה. הרי אפרופו, למדתם לעשות שוויון מגדרי באוצר. תחת הכותרת הזו אתם מאריכים את גיל הפרישה, אז בשוויון המגדרי הזה שלמדתם בשנה האחרונה לא כלול שאישה שעובדת בעבודה כל כך קשה כמו שהוסבר לנו עכשיו, לא תוכל לקבל דמי אבטלה תוך כדי חל"ת אחרי לידה, לכן בכוונה השמטתם את זה?

לא בכוונה השמטנו את זה.

אלא מה, בטעות?

הנקודה הספציפית של החל"ת היא נקודה שצריך באמת להיזהר איתה כי היא מורכבת ויש לא מעט מצבים.

לא, לא, אני מבקשת שתענה לי לשאלה. אתה אומר לא בכוונה. אז מה, בטעות?

ההסדרה של חל"ת באופן כללי כוונה למצב הרגיל במשק. היא לא נעשתה בתוך מחשבה על מה קורה ל-200 מתמחות שיולדות בשנה, האם הן זכאיות או לא. זה לא היה עיקר המוקד כי רוב החל"ת, רוב מי שקיבל דמי אבטלה בחל"ת הוא לא היה מתמחה.

זה לא היה במוקד. זה היה על השולחן אצלכם? לקחתם בחשבון את הפגיעה הזו?

לא, הסוגיה הזאת לא עלתה.

אז עכשיו מאחר וגילינו לכם שלא שמתם לב לפגיעה הזו, מה העמדה?

אני חושב שמה שהתחלתי להגיד, שזה נושא שבאמת צריך לבחון אותו כי החל"ת לאחר חופשת לידה - - -

לא, אני לא בוחנת את כל החל"תים שבעולם, אני מדברת על זה ספציפית.

אני אומר, היא זכות שקיימת לכלל הנשים. לאחר ותק מסוים בעבודה הן זכאיות להאריך בעצם את חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום. האם חלק מאותן נשים יהיו זכאיות לדמי אבטלה באותה תקופה, זו סוגיה שהיא לא ברורה, במיוחד שאותן נשים, הן לא באמת מחפשות עבודה אחרת. הן צפויות לחזור לאותו מקום עבודה. האם צריך לשלם דמי אבטלה באותה תקופה, זו סוגיה שאנחנו צריכים לדון בה.

אתה יכול להגיד לי את המשפט הזה, שזו סוגיה שצריך לבחון אותה, אם פעם ראשונה אנחנו מעלות את זה, אם זה לא היה המצב הקיים במדינת ישראל עד לפני חודשיים-שלושה. אם זה היה המצב ואתם לא שמתם לב כפי שאתה אומר, והסוגיה הזו לא דנה ואתם שיניתם חוק בהיסח דעת שהיה קיים - - -

רק חשוב לציין, אני לא עושה שינוי של החוק. המצב הקיים נבע תוך איזושהי פרשנות שלא ברורה והיא בכל מקרה גם לא הייתה הפרשנות שאנחנו סברנו באופן כללי לגבי חל"ת לא רק לגבי נשים לאחר חופשת לידה. מתי יש זכאות לדמי אבטלה בחל"ת זו הייתה סוגיה שהייתה במחלוקת פרשנית והביטוח הלאומי בחלק מהמקרים החליט לתת דמי אבטלה לאותן נשים ולעוד אנשים אחרים, לא רק לגבי נשים בהיריון. עוד אנשים נוספים קיבלו דמי אבטלה בזמן חל"ת וזה היה בהתאם לפרשנות של הביטוח הלאומי לחוק. כמו שאמרתי, זה לא היה מוסדר באופן ברור בחוק. לא אמרנו, זה היה קיים ועכשיו לא, כי זה היה קיים לקבוצה קטנה בפרשנות מסוימת. זה לא משהו שנקבע במפורש בחוק ושינינו במפורש את החוק כך שזה יישלל עבורן, כי זה לא נקבע במפורש בחוק.

גבירתי היושבת-ראש, לא כל דבר מוסדר החוק. יש בשביל זה גם תקנות, יש בשביל זה כללים, נהלים וכדומה. הייתה כאן תפירה מאוד דקה שלקחה בחשבון משתנים שונים בעולמות העבודה, והגיעו בתפירה מאוד גסה עכשיו ופשוט ביטלו על בסיס מחשבה מסוימת.

לא, אם הם אומרים שזה היה עניין של פרשנות, אנחנו תיכף גם נרצה לשמוע את גברת מרים. אנחנו אחרי מרים גם נרצה לשמוע מהביטוח הלאומי, למה הפסיקו לפרשן, מה גרם להם להפסיק את הפרשנות שהייתה קיימת מקודם. בקשה גברת מרים.

תודה רבה גבירתי ושמחים שחזרת להיות בראש הוועדה. ממש כבוד גדול. אנחנו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמובן במשרד הכלכלה מצטרפים לקריאה להחריג את זכאותן של הנשים לאחר חופשת לידה לדמי אבטלה, כמובן בנסיבות שמצדיקות את זה. ידוע שאפליית נשים בשוק העבודה היא תופעה רווחת ופסולה. אנחנו בנציבות, כמעט שני שליש מהפניות אלינו הן של נשים, כאשר 47% מהפניות של נשים מתמקדות בהבאת ילדים לעולם ובגידולם. זה נחשב לחסם מאוד מרכזי בפניות לנציבות.

אפליה על רקע הורות, גם משהו שאנחנו פוגשים לעיתים קרובות בעבודה שלנו. מן המפורסמות, שהאחריות ההורית עדיין למרות כל המאמצים שלנו, נופלת בעיקרה על הנשים, אז לא מובן לנו למה זכות נוספת, זכות יתר שניתנת לנשים, לקבוצה הזאת דווקא, מבוטלת בלי שינוי במצב שלהן. המצב האופטימלי שהיו נותנים את זה לכל הנשים כמובן בתקופת החל"ת, בתקופה של השלושה חודשים הנוספים, אבל אנחנו לא רואים מה השתנה במצב הקיים שמצדיק את ביטול ההטבה הזאת. מדובר בתקופה מאוד קריטית של חזרה לעבודה, ואנחנו לא רוצים להעמיד את הנשים האלה בפני דילמה של לבחור בין הקידום שלהן וההתקדמות שלהן במקום העבודה לבין הטיפול ברך הנוסף. אנחנו פוגשים את זה יום-יום בעבודה שלנו ואנחנו ממש מצטרפים לקריאה להחריג את הקבוצה הזאת מהתיקון שנעשה.

תודה רבה.

אז אולי תביאו חקיקה ממשלתית.

שיתמכו בפרטית, הכי מהר.

אם הממשלה תומכת אז זה יכול לבוא מהממשלה.

אנחנו נציבות שוויון וזאת עמדת נציבות השוויון. במקרה ותהיה הצעת חוק, כמובן נביע את העמדה שלנו, נביע את התמיכה שלנו כנציבות בהצעה.

לא, אבל כנציבת השוויון אולי כדאי להציע לשרה שלך להביא הצעת חוק ממשלתית. ככה זה יהיה הרבה יותר מהיר ואז גם בתמיכת הממשלה נזרז את התהליך.

אנחנו נביא את זה לידיעת השרה וננסה לקדם את זה.

תודה.

נקבעה לי גם פגישה עם השרה בקרוב, וזה יהיה אחד הנושאים שגם כן אני אבקש או שהיא תתמוך בהצעת החוק שלנו או שתביא הצעת חוק ממשלתית ואנחנו גם כן נתמוך.

אני הייתי רוצה לשמוע את המוסד לביטוח הלאומי. אלון דסה, בקשה, אפשר לשמוע מה דעתכם בביטוח הלאומי לנושא הזה?

כן, בשמחה. אני גם מתחילת הדיון הצבעתי ומאוד רציתי להתייחס ולדבר. במשך כל השנים היה לנו שיקול דעת שאיפשר לנו לבחון מקרים מסוימים או נסיבות מוצדקות להפסקת עבודה ולא רק בקטע של החל"ת אלא גם במצבים של התפטרויות, אבל בואו נתמקד בסיפור של החל"ת. כדי להעמיד את הדברים על דיוקם אני רוצה להדגיש, המחוקק נתן חופשת לידה בתשלום למשך 15 שבועות ואין שום כוונה שיאריכו את זה באופן מלאכותי על ידי תשלום דמי אבטלה.

מה שכן אישרנו, כי אנחנו בוחנים תמיד כל חל"ת של יולדת שרוצה להאריך את חופשת הלידה כמו שמותר לה לפי חוק עבודת נשים, אנחנו באים ובוחנים אותו, האם יש פה איזה נסיבות שבעצם לא מאפשרות לאותה יולדת לחזור לעבודה הרגילה שלה. הרי כל יולדת במדינה, ברגע שמסתיימת חופשת הלידה, יכולה לבחור או לחזור לעבודה ולשים את התינוק במסגרת כלשהי או לבקש הארכה של חל"ת אחרי לידה. זה חופשה ללא תשלום. דמי אבטלה לא אמורים לבוא פה ולהאריך את חופשת הלידה עוד פעם.

מה כן שונה? כן שונה משרות כמו המתמחות, כמו רופאות, כמו אחיות שעובדות בצורה לא סדירה ובמשמרות מאוד ארוכות. ברור שהן לא יכולות. משמרת של מתמחה עד כמה שאני יודע, זה 26 שעות או משהו כזה. היא לא יכולה לבוא ולשים את הילד במעון או אצל מטפלת. איך היא תוציא אותו? איך היא תגיע אליו? מה שכן, וגם פסיקה עזרה לנו בנושא הזה, כי כמו שאביעד מהאוצר אמר קודם, בעצם לא הייתה איזושהי הגדרה פורמלית בחוק לנושא הזה ולכן אנחנו החלנו את אותם חוקים שאנחנו מחילים על התפטרות מוצדקת, גם על מצבים של חל"ת מוצדק אחרי לידה. אני שוב מדגיש, אנחנו לא באים ואומרים שאנחנו ניתן פה דמי אבטלה בהמשך ישיר לחופשת לידה לכל היולדות. מדובר רק על מקומות שעובדים בשעות לא מקובלות.

מה מונע מכם?

מה שמונע מאיתנו זה בדיוק תיקון החוק. תיקון החוק הזה שנכנס ב-1.7 לקח מאיתנו את שיקול הדעת. הוא בא וסגר באופן הרמטי. אני גם דיברתי עם אחת מהנציגות של הרופאות האלה. היא הגיעה כנראה למנכ"ל שלנו והסברתי לה את זה. אנחנו היינו שמחים לחזור ולקבל את שיקול הדעת שהיה לנו עד כה כדי להמשיך ולאפשר במצבים האלה של יולדות שבעצם אילו היו יכולות, כן היו חוזרות.

בדיונים שהתקיימו על החוק של החל"ת, הוא הפך לחוק עכשיו, העליתם את הסוגיה הזו? אמרתם, אתם לוקחים לנו את האפשרות הזו?

לא כל כך. זה הגיע אלינו די באופן ישיר.

אתם לא הייתם חלק מהדיונים על החקיקה הזו?

זה סעיף שבא עלינו והפקיע מאיתנו את שיקול הדעת שהיה לנו.

כן, אבל אני שואלת, אתם לא אמרתם, חבר'ה, אתם מפקיעים מאיתנו את האפשרות?

לא היינו שותפים לפני. זה הגיע ככה.

אתם הייתם חלק מהדיונים. אתם לא באתם ואמרתם, תשמעו, אנחנו אלה שעומדים מול האנשים, אנחנו אלה שיודעים שיש מקרים ספציפיים, אתם לוקחים לנו את האפשרות לעזור להם.

אנחנו רצינו תמיד להשאיר את שיקול הדעת אצלנו. אנחנו כן רצינו למנוע מצב של תשלום חל"ת מרצון. תשלום חל"ת מרצון מקובל עלינו, אבל תשלום חל"ת כזה שהוא מונע מאיתנו את שיקול הדעת, לא היה הכוונה שלנו אבל זה מה שחוקק בסופו של דבר.

דרושה החרגה כרגע.

כן, דרושה החרגה וזאת הצעת החוק שאנחנו מביאים. אני לא במקרה שואלת, כי הביטוח הלאומי היה חלק מהדיונים. אני שואלת כדי לדעת, כי גם אם היו חלק מהדיונים, אנחנו מביאים הצעת חוק עכשיו. מה עמדת הביטוח הלאומי במקרה הזה?

העמדה שלנו, ששיקול דעת במצבים של יציאה מוצדקת לחל"ת בדומה להתפטרות מוצדקת, אנחנו כן היינו שמחים לקבל אותו בחזרה.

אז אני מבינה שבמקרה הזה דעתכם לא כל כך נשמעה והאוצר בעצם הנחית עליכם את ההחלטה הזו.

אנחנו כיוונו למשהו אחר ויצא בסופו של דבר הנוסח הזה.

יצא בסופו של דבר שהאוצר קבע. תודה רבה.

אני רוצה לציין ברשותך עוד משפט אחד לגבי ניצול ימי חופשה. העלו פה את 320(ז) לחוק. פה דעתנו שונה. מדובר בגמלה מחליפת שכר. אנחנו לא יכולים לוותר על דחיית תחילת התשלום, אלא רק לאחר ניצול ימי חופשה. זה דבר שתמיד עשינו אותו ובקורונה באמת הייתה הקלה מסוימת וזה חזר חזרה למצב הקודם, אז בנוגע לסעיף הזה אנחנו לא בעד שינוי.

למרות שזה לא תמיד היה. היועצת המשפטית של הוועדה יושבת לידי והיא אומרת שזה לא תמיד היה והיו מקרים.

מה שהוסיפו לו פה זה איזשהו דיוק או חידוד קטן אבל הוא היה קיים תמיד וככה פעלנו.

היו תקופות שהיו מקלים בזה לגבי המימוש. התיקון הזה באמת קבע חד משמעית שצריך קודם לממש את כל ימי החופשה ורק לאחר מכן להיות זכאים. אנחנו הבנו שכן היה שיקול דעת והייתה אפשרות להשאיר את ימי החופשה.

בנושא הזה לא. כן הפסקה מוצדקת, בהחלט היה לנו ופעלנו ונתנו למי שעובד במשמרות, שעות מרובות או במרחק. תמיד נתנו. נשמח לקבל את זה בחזרה.

גם שלומי מור מבקש את רשות הדיבור. אם תוכלי לתת לו, אני אשמח.

אני מודה לך.

אני רוצה להגיד מילה על ימי החופשה, אם אפשר. אצלנו המעסיקים באופן גורף לעולם לא יאשרו חופשה של חודש ימים לרופאה, כי היא רוצה לקחת את זה כדי להיות עם התינוק שלה. זה פשוט לא יקרה, אז להגיד את הדבר הזה על המגזר שלנו זה כמו להגיד, אתן לא תהיו זכאיות לדבר הזה.

ועוד בעידן קורונה כאשר כל אחד ואחת מהצוותים הוא נחוץ ביותר.

נחוץ ונזקק.

אם את בסוף כן זכאית, מה זה משנה לו אם זה בא על חשבון החופש? גם ככה הוא לא יאשר לך, או שאם זה בא על ימי - - -

כי פה הוא יכול. זה מאוד פשוט. כאן הם יכולים.

בסוף את נשארת בבית.

זה לא משנה ואני יכולה להגיד לך שאנחנו רואים את זה על בשרינו. כשאנחנו מבקשות גם במהלך היריון לנצל ימים שהם ימי מחלה, ימי חופשה, פשוט לא מקבלים אישור על הימים האלה, בטח בימי קורונה.

עו"ד שלומי מור ואחריו עו"ד אלעד גודינגר.

תודה רבה, צוהריים טובים, אני רוצה לחדד את מה שנאמר כרגע לאור השאלות של היו"ר. ראשית, המוסד לביטוח לאומי לא רק שהביע את דעתו, אלא מנכ"ל הביטוח הלאומי עשה את זה בכל פורום אפשרי כאשר הוא מבקש להשאיר בידו את שיקול הדעת ולא למנוע לחלוטין את הזכאות לדמי אבטלה. זה אמנם בסופו של דבר כך הוחלט והונחת כפי שנאמר פה, אבל הביטוח הלאומי ומנכ"ל הביטוח הלאומי עשו מאמצים גדולים כדי ששיקול הדעת יישאר לביטוח הלאומי. זאת כאמור לא קרה.

מצד שני אני צריך להגיד שעד הקורונה, לשלם דמי אבטלה בגין חל"ת היה חריג. זה לא היה המיינסטרים וזה היה רק בעקבות העובדה שהפסיקה נתנה את הזכאות הזאת. זה לא היה דבר שהחוק קבע אותו. באה הקורונה ובאמת הפכה את החל"ת למיינסטרים עבור דמי אבטלה, ולכן באמת נדרש היה לתקן את זה בחוק וזה עוגן בחוק. ברגע שזה עוגן בחוק, מטבע הדברים נכנסו התנאים שדובר עליהם, 30 ימים ביוזמת המעסיק והזכאות לדמי חופשה ששוללת זכאות לדמי אבטלה.

אנחנו כפי שנאמר לי על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי, הולכים לעשות מאמצים על מנת שעוד בחוק ההסדרים הזה יימצא איזשהו פתרון חקיקתי שישאיר לנו שיקול דעת במקרים כאלה ואחרים, שכן יאפשרו לנו לתת דמי אבטלה כאשר יוצא אדם לחל"ת. תודה.

תודה עו"ד שלומי. ד"ר נועה הראל ממרשם.

שלום, אני ממרשם ואני מתמחה בבית חולים פוריה בנשים ומיילדות, ואני אימא לילד בן ארבע ותינוק חמוד בן חמישה חודשים. נראה שאתם מבינים את הבעיה ונראה שברור לכולם שההתנהלות היום-יומית שלי תלויה בעצם בחל"ת הזה או בדמי האבטלה בזמן החל"ת, מאחר ואני המפרנסת העיקרית בבית, מאחר ועצם העובדה שאני עובדת שעות מרובות, זה אומר שבעלי עובד במשרה נוחה יותר כדי לטפל בילדים והוא מרוויח פחות. רק חשוב לי להדגיש כמה זה דחוף וכמה בוער וקריטי.

אני עכשיו בבית כמובן כי אין לי איפה לשים את הילד שלי עכשיו, כי כשאני אחזור לעבוד ממש בקרוב, לא תהיה לי אפשרות לשים ולהוציא מהמסגרת, כי אני הולכת לעבוד 30 שעות בממוצע בתורנות, כלומר אני הולכת בבוקר, מכניסה אותו לגן ובעצם חוזרת רק יום אחר כך.

מבחינתי, המצב הזה עכשיו בעצם גרם לזה שאני פתחתי את החסכונות שלי כדי להתקיים, כי בעלי כרגע לא יכול לקיים את ארבעתנו בבית. יש לנו מגוון הוצאות שאתם מכירים ויודעים, אז בעצם זה שאני תרמתי את הזמן שלי, את המשכורת שלי שעד עכשיו הייתה שלי בעצם, כלומר כל הנשים עד עכשיו, כל הרופאות עד ה-1 ביולי קיבלו את הכסף הזה, אני לא אוכל לקבל אותו ואני משלמת בזה ביום-יום שלי עכשיו, תוך פתיחת חסכונות ובקשת עזרה.

אני פחות מבינה בחוקים וממשלות. מבחינתי הדבר הזה צריך להיפתר מהר, עכשיו, וגם רטרואקטיבית, בהנחה שזה יתוקן והלוואי, ויפה שעה קודם. הסיפור הזה צריך להיפתר גם רטרואקטיבית עבור נשים כמוני שפתחו את כל החסכונות שלהן. נראה לי שברור לך המצב שלנו. נראה לי שברור שאנחנו לא מסוגלות לחזור לעבודה עכשיו, והייתי שמחה שזה ייפתר כמה שיותר מהר רטרואקטיבית. לא חושבת שכל התרומה שלי בעצם לשעות הבית החולים, קורונה, סיכון האנשים היקרים לי והחיים שלי, מתוגמלים בעצם באפליה ברעה במצב הזה.

זה אומר 1.7, נכון?

כן.

אני יצאתי לחל"ת בעצם ב-11 ביולי. אני ילדתי בסוף מרץ ומה-11 ביולי אני בחל"ת. זה אומר שאני לא מכניסה כסף. פתחתי חסכונות כדי להתקיים.

עצוב לשמוע את זה, דווקא בתקופה הזו לשמוע אותך אומרת על התרומה שלך בהצלת חיים, וכולנו האדרנו ובצדק מאז תחילת משבר הקורונה את העבודה שלכם כצוותים רפואיים. הייתי רוצה לראות התייחסות אחרת מהממשלה, מהמדינה לצוותים הרפואיים שבאמת נותנים בלי סוף בתקופה הזו. זה כל כך אבסורדי שדווקא בתקופה הזו אנחנו פוגעים בצוותים בצורה כזו, ולא רק צוותים אלא הנשים בתוך הצוותים. אני חושבת שזה מחייב גם כן התגייסות של שר הבריאות במקרה הזה.

הייתי רוצה לראות את מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם חסרון של עוד 100 רופאות ועוד אולי, אני לא יודעת כמה אחיות בתקופה הקשה הזו כי הן צריכות לצאת לחל"ת כדי לטפל בילדים שלהן, ואיך זה לחזור למקצוע, או שהן יגיעו לעבוד אבל כל הזמן הדעה שלהן תהיה מוסחת בגלל ש-40 שעות הן רחוקות מהתינוקות שלהן. אני לא הייתי רוצה לראות מצב כזה.

אני ממש מודה לך על ההתייחסות הזאת, כי לפעמים נדמה שלא רואים אותנו. אם היית רואה אותי בהיריון מתקדם מסתובבת עם בגדי הקורונה, היית צוחקת לעצמך.

אל תדאגי, אני כן רואה אתכם ואני חושבת שגם חברי וחברות הכנסת שנמצאים בדיון הזה, גם כן הדעה שלהם היא אותה דעה. אנחנו נסכם את הדיון הזה ונתווה כמה צעדים שצריכים לעשות.

עו"ד שרה ברוקר מההסתדרות הרפואית.

שלום, תודה על זכות הדיבור. אני מתנצלת, ד"ר ליאה כהנוב נאלצה לרדת למהלך יום העבודה.

לנו גם היה חשוב לעדכן שגם אנחנו פנינו בתחילת אוגוסט למר מאיר שפיגלר וגם לשרה מירב כהן בנושא בשל פניות שהגיעו. לעמדתנו, גם במצב החוקי שהשתנה יש כן אפשרות לפתור את הנושא של הרופאות, להחריג אותן מהסיטואציה הזו. כמו שאמרו פה, אין סיבה לא לאשר להן את התשלום. מתכונת העבודה, התורניות והשעות הנוספות לא מאפשרות להן לחזור מייד אחרי חופשת הלידה לעבודה, אז אנחנו גם תומכים בזה.

מה התשובה שקיבלתם מהשרה?

מהשרה לא קיבלנו תשובה. התשובה שקיבלנו מביטוח לאומי זה מה שעו"ד מור עדכן פה.

אני רוצה להגיד שיש נציגה של המשרד לשוויון חברתי ואפילו היועצת של השרה נמצאת איתנו בזום, גברת דניה קאופמן. אולי זאת הזדמנות להגיד מה דעתה של השרה בנושא הזה.

תודה. אני יועצת השרה לשוויון חברתי, מירב כהן. אנחנו שמענו את הפניות וגם השבנו שזה מאוד כואב ואנחנו בהחלט מבינות את הקושי של הרופאות. פנינו גם לביטוח לאומי בעניין. אנחנו לא הכרנו את זה לפני, כמו שאני מבינה שהרבה אנשים לא הכירו את זה, ויכול להיות שהעוול הזה נעשה לא בכוונה.

זה לא נשמע ככה מהאוצר.

מה שאני הבנתי מהאוצר זה שהיה כאן מהלך מאוד גדול והדבר הזה נבלע בתוכו, אבל אני לא מדברת בשמם. אנחנו נשמח לקחת חלק בדיונים על ההצעה.

לא, לא, אני חושבת שמיצינו את הדיון. עכשיו מה שדרוש זה חקיקה, שינוי בחוק המאפשר - - -

תמיכה בוועדת שרים לחקיקה.

או תמיכה בהצעת הביטוח הלאומי לשיקול דעת, אבל זה משהו אחר. אני הייתי שמחה שזה יקרה, אבל זה יותר רחב ואני יכולה להבין שאתם צריכים דיונים. פה אנחנו לא מדברים על משהו רחב, אנחנו מדברים על משהו מאוד ספציפי. אני בטוחה שאין לך עכשיו תשובה ברורה אבל אני אשמח לשמוע שהמשרד לשוויון חברתי, או שהוא תומך בהצעת החוק שאני מקדמת עם חברי וחברות הוועדה וח"כים אחרים או שמביאים אתם הצעת חוק, תדחפו אותה שתהיה ממשלתית - - -

גבירתי יושבת הראש, יש לי משהו, נראה לי שהוא יותר יהיה מהיר. יש בחוק ההסדרים פרק של ביטוח לאומי. להכניס את התיקון בפרק הזה של ביטוח לאומי ואז יהיה הליך חקיקה הכי מהיר שיכול להיות.

זו גם אפשרות. נתנו לכם שלוש אפשרויות. נשמח תוך שבוע לשמוע מה עמדת השרה בנושא הזה.

זה הרבה זמן כי אנחנו לא יודעים מתי הם יביאו את זה ולאיזה ועדה. אפשר שלושה ימים?

אני חושבת שלושה ימים גם יספיקו. זה נושא מאוד קונקרטי. אנחנו נעביר לך את ההצעה הפרטית. אנחנו נעביר את שלושת האופציות שדיברנו עליהן ותוך שלושה ימים נשמח לקבל דעה.

אנחנו כמובן נתייחס. חשוב להבהיר שזה חוק של ביטוח לאומי. זה משהו עם כל גורמי הממשלה, זה לא משהו רק של המשרד לשוויון החברתי, אבל אנחנו בהחלט ניקח חלק.

אוקיי.

אתם צריכים להוביל, לא לקחת חלק.

זה עניין שוויון חברתי, נכון.

זה לא עוד משרד.

דווקא מי שצריך להוביל את זה, זה האוצר שמתעקש על שוויון מגדרי.

אני לא חושב שאת מאמינה למה שאמרת עכשיו.

גבירתי, האוצר לא יוביל את זה.

אתם רוצים לשכנע אותי עכשיו?

אני אומר את הדבר שברור לגבירתי, אבל יש כאן את כל גורמי הממשל האחרים שכולם מסתכלים אחד על השני ואף אחד לא מבין איך הדבר הזה קרה. במקום שהם יתאגדו ביחד ויגידו, צריך להשאיר את שיקול הדעת הזה ועכשיו יפתרו את זה, בין אם זה בתוך כדי חוק ההסדרים הנוכחי - - -

את האמת, אם אני הייתי במקומם ובאמת כאילו לא שמתי לב עד עכשיו שזה מה שקרה, ומישהו מעיר את תשומת ליבי ואומר לי, פה גרמתם בלי לשים לב את העוול הזה, הייתי מתקנת תוך יום.

נכון.

אז אני מנצלת עכשיו את ההזדמנות ואת הבמה ואני פונה לממשלה, לאוצר, למרות שהוא אמר שזה לא היה עניין שבהיסח דעת או לא שמו לב. היה אפשר להבין שזה היה מכוון, לפחות ככה אני הבנתי. אני אומרת, נותנים לכם את ההזדמנות. הנה, מעירים את תשומת לבכם לעוול הזה. יש לכם יום, יומיים, שלושה, תראו שאתם רוצים לתקן.

חברת הכנסת בזק.

רציתי להגיד שעם כל הכבוד לשוויון מגדרי, וזה משהו שאנחנו נאבקות עליו פה הרבה, עד שהגברים לא יגדלו שדיים ויניקו, בהקשר הזה, אי אפשר לדבר על שוויון מגדרי, עם כל הכבוד.

יש כאלה שכבר עשו את זה.

לא, אבל אין ספק שיש פה טעות. אני בטוחה שזה טעות. זה נעשה בהיסח דעת וזה חייב להיות מתוקן. זה פשוט לא יתכן שתהיה כזאת אפליה של נשים אחרי לידה ביחס למה שגם היה לפני הקורונה, שזה טריוויאלי שיאריכו את החל"ת ויקבלו אבטלה. תמימות דעים פה.

תודה רבה. אני חושבת שכולנו מסכימים ומסכימות על הכיוון הזה ואני יודעת שגם לא נשמע קולן של הרבה נשים אחרות שנפגעו מהמהלך הזה. פה היה לנו מקרה שהמתמחות היו הראשונות ששמו לב לזה ועשיתן את הצעד וזה מבורך, אבל אני אומרת לכן, אתן בהצעה שלכן בעצם מקדמות את הנושא עבור נשים אחרות במקצועות אחרים.

זה מה שרציתי להגיד, שלא יצטייר שזו הצעת חוק סקטוריאלית. זה יכול לשרת המון נשים.

אני עכשיו נזכרתי במשהו. את יודעת כמה אוטובוסים לפנות בוקר, כל יום, של המורות הערביות שיורדות מהצפון עד הנגב כדי ללמד ולחזור בערב לבתים שלהן? ואם אישה כזו ילדה, היא צריכה לחזור לעבוד ולחזור כל לילה. זה עוד סקטור שאפשר לחשוב עליו. ברור שמקום העבודה שלהן הרבה יותר רחוק מ-40 קילומטר.

ולא תהיה לה ברירה כי היא לא יכולה לוותר על ההכנסה הזו.

נכון, אז אני חושבת שכולנו מסכימים ומסכימות על העיקרון בנושא הזה. אני מודה לכם שהארתם את עינינו על המקרה הזה. אני פונה עכשיו ומבקשת גם מהביטוח הלאומי ובעיקר מהאוצר שלא ממש נאמר בצורה גלויה, זה היה בכוונה, לא בכוונה. הנה, הארנו את עיניכם. אני ארצה תוך יומיים לשמוע מה עמדת האוצר דווקא מההחרגה הספציפית הזו בעניין הביטוח הלאומי והאפשרות להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר לביטוח הלאומי בעניין הזה לקבל החלטה, ואם לא, כדי לא לתת פרצה בעניין שיקול הדעת של הביטוח הלאומי, האם האוצר מוכן לקדם הצעת חוק בחוק ההסדרים, שינוי ההחרגה הזו בנושא של דמי אבטלה בחל"ת לאחר לידה. אותו דבר אני מבקשת מהמשרדים הקשורים בעניין, גם הכלכלה, גם השוויון החברתי וגם משרד הבריאות. אני אבקש גם כן שינקטו עמדה ויגידו לנו מה תהיה עמדתם לקידום ההחרגה הזו.

אנחנו נגיש בכל מקרה.

אנחנו כבר מגישים. כבר הגשנו. אפשר להוסיף חתימות של ח"כים לזה. מי שירצה, בשמחה. תודיעו ללשכה שלי או לוועדה ואנחנו נעלה את זה.

אנחנו שמנו שלוש אופציות בפני המשרדים. אנחנו נפנה למשרדים, נבקש את עמדתם תוך יומיים, או לתמוך בחקיקה הפרטית או לקדם חקיקה ממשלתית או לעשות את השינוי בחוק ההסדרים, אחד משלוש האופציות. לא בא בחשבון החלטה אחרת.

תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:13.