פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
2
ועדת ביטחון הפנים
13/09/2021
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שני, ז' בתשרי התשפ"ב (13 בספטמבר 2021), שעה 14:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 13/09/2021
מיגור האלימות בחברה הערבית והשימוש בנשק לא חוקי
פרוטוקול
סדר היום
מעקב אחר יישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי
חברי הכנסת
¶
ינון אזולאי
אחמד טיבי
אורית מלכה סטרוק
קטי קטרין שטרית
מיכל רוזין
ג'ידא רינאוי זועבי
עמיחי שיקלי
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלביץ'
תמר לוי בונה - רכזת ביטחון פנים, אג"ת, משרד האוצר
תומר לוטן - מנכ"ל המשרד, המשרד לביטחון הפנים
ג'מאל חכרוש - ראש אגף סיף, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים
אלינור אמסלם - עוזרת ראש אגף סיף, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
דני קריבו - ראש אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים
מיכל שביט - רמ"ד ארגון, אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
איתן הורן - סמנכ"ל אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים
איתן גולדפלם - מ"מ סמנכ"ל את"ב, המשרד לביטחון פנים
רועי דרור - מ"מ סמנכ"ל ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה
היו"ר מירב בן ארי
¶
שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה היום ז' בתשרי תשע"ב (13.9.2021) על סדר היום: מעקב אחר יישום התכנית הלאומית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי. אני שוב מתנצלת על האיחור, היה כאן דיון של שלוש שעות שגם התגלגלנו אחרי זה לחסויה, ועכשיו אנחנו פה.
אני ממש אדבר בשתי דקות כי יש כאן אורחים מכובדים שהגיעו, ובטח חברי, סגן השר שכבר מחכה הרבה זמן, יואב סגלוביץ', אז אני אגיד בקצרה. אחד, זו לא הוועדה האחרונה, זו ועדה ראשונה ויהיו עוד. אחד הנושאים הכי חשובים היום, אם לא הכי חשוב, זה הנושא של הפשיעה בחברה הערבית ולכן הוועדה תיקח את זה כאחד מנושאי הדגל שלה מעבר לעוד נושאים נוספים שיהיו כאן, אבל ביטחון של אזרחים זה הדבר הבסיסי שמגיע לכל אזרח במדינה שלנו, ולכן בגלל האירועים, ואני גם הכנתי כאן נאום שלם על נתונים של 2019. אני לא נכנסת לזה בגלל שאני רוצה לתת כאן לאנשים שלא יוכלו להישאר עד סוף הדיון, בוודאי לנוכחות של חברי הכנסת שגם חשוב לי לשמור על הזכות שלהם לדיבור. מדי פעם אני אעיר את ההערות שלי, אבל ברשותכם אני רוצה לפתוח עם חבר הכנסתי יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון פנים.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
קודם כל ברכות למירב בן ארי שהיום הוא היום הראשון לפתיחת הוועדה שהיא ועדה חשובה. אני אגיד כמה מילים גם על מנת שכולם יוכלו לדבר, וגם אני לא רוצה להאריך כי הנושא של המאבק בפשיעה בחברה הערבית הוא יעד ממשלתי לטיפול. הוא יעד ממשלתי, בוודאי למשרד לביטחון פנים הוא פיבוט מרכזי אבל הוא יעד ממשלתי שראש הממשלה באופן אישי עוסק בו. הוא אחד משלושת היעדים המרכזיים לממשלה הזאת. בהמשך, נמצא המנכ"ל תומר לוטן שיציג, וכמובן ניצב ג'מאל כחרוש.
אני אגיד רק כמה מילות פתיחה. אני אז אתן לחברים ואני אגיד כמה מילות סיום על דברים נוספים. בשנתיים וחצי האחרונות, והחברים פה יודעים, אני הסתובבתי בחברה הערבית. למדתי את מה שקורה שם והגענו למצב שהיום התחלפה הממשלה, ואני לא רוצה להיכנס פה לפוליטיקה, והיום הנושא הזה הוא על סדר יום ביצועי. אני אגיד משפט אחד ואני רוצה שתיקחו אותו כי חלקכם מכיר אותי ויודע למה אני מתכוון.
לא עכשיו היא התחילה, אבל ההגדרה של המצב הוא מצב חירום ואנחנו ננקוט בצעדי חירום. כשאני אומר ננקוט בצעדי חירום, אני אגיד בשתי מילים. מדינה, יש לה הרבה מאוד רשויות וכל הרשויות צריכות להתרכז על מנת להחזיר חוק וסדר ושקט וביטחון אישי לתושבים הערבים במדינת ישראל, השקט שלא קיים בשנים האחרונות. זה התחייבות של הממשלה, זו התחייבות של השר, זו התחייבות של המשרד לביטחון פנים וגם התחייבות אישית שלי. זה אחד.
הדבר הנוסף, ואני אגיד את זה גם כן במשפט כוללני אבל חשוב לי שזה ייתפס כפי שאני מסביר אותו. עבריינים באשר הם, לא מעניין אותם איך המערכות עובדות. הם עוברים עבירות על כל הרצף, על הלבנת הון, על החוק הפלילי, על עבירות מס, על עבירות מנהליות, על עבירות בקרקע, על הכול. המדינה צריכה לנהוג אל מול העבריינים באותה הדרך. העבריינים עוברים על כל החוקים כולם. הם מאוד לא ביורוקרטים. הם עובדים מהר, הם עובדים יעיל, הם פוגעים בחברה בישראל. למדינה יש את היכולת לעבוד מולם באותה הדרך. זה אומר, כלל החוקים, כלל הרשויות ישלבו ידיים להחזיר חוק וסדר ולפני הכול וחשוב מכל, שקט וביטחון אישי לתושבים.
אני אעביר עכשיו לחכרוש לכמה מילים ולאחר מכן תומר לוטן המנכ"ל שלנו יציג את הדברים, ואני ברשותך אגיד כמה מילות סיום על דברים שאני עוסק בהם מעבר לדברים שנאמרו כאן. אני יכול להגיד לכם בשולי הדברים, הממשלה גם קיבלה החלטה. היא תהיה פורמלית. אני הולך לרכז את צוות העבודה הגדול הממשלתי בהקשר הזה, אבל זה נעשה פעם אחרת ביום אחר. חכרוש, בבקשה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני רק אגיד משהו לג'מאל. אתה עומד בראש יחידת סיף. אתה בעצמך ספגת אלימות עם ירי לכיוון הבית שלך, ראינו גם את הריאיון. זה היה חשוב גם לומר את זה. בקשה, אדוני.
ג'מאל חכרוש
¶
צוהריים טובים לכולם, אני אמשיך עם מה שאמר ידידי, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. באמת אנחנו במצב חירום, מצב חירום שהגענו אליו לא בגלל שפתאום יש מצב חירום. מצב חירום שהגיע עם השנים, עם המצב שאנחנו לא טיפלנו בזה כמו שצריך. כשאני אומר אנחנו, כולנו. אני אומר, גם אנחנו המשטרה, וגם אנחנו החברה וגם אנחנו מדינת ישראל. שלושת הגורמים, אף אחד לא לקח ברצינות את מה שהולך ברחוב הערבי.
ברחוב הערבי היום, אני אדבר בכובע שלי כערבי ואני חי בכפר ערבי, המצב בלתי נסבל. אני מדבר בשם החברה שלי, החברה הערבית. אנחנו במצב על סף ייאוש במה שקורה. האימא הערבייה לא בטוחה כשהבן שלה בחוץ, והאלימות שקורית ברחוב הערבי לא מדלגת על אף רחוב וראינו את זה, ולא מדגלת על אף בן אדם, וראינו את זה, לא בגלל שהפגיעה האחרונה הייתה בבית שלי. בשיא הצניעות אני אומר את זה, הבית שלי הוא לא יותר חשוב מבית של אזרח אחר ואני לא יותר חשוב מאחרים, אבל מסמן דברים אחרים, מסמן עליית מדרגה מהצד השני של פורעי החוק.
הייתי בהרבה ועדות ואני מקווה שיצאו החלטות שיתממשו. אנחנו בחברה הערבית, ואני יכול לדבר, גם בחברה הערבית, ואני כקצין משטרה ממקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. די בלקבל את ההחלטות והבטחות והבטחות. האזרח הערבי רוצה ביטחון וחובתנו לספק לו את הביטחון. החובה שלנו לספק ביטחון לאזרח הערבי שכל כך זקוק לו. בלי ביטחון אישי אין לו מה לעשות, ואני חייתי על בשרי פעמיים. לצערי זה שאני התרגלתי לזה, זה לא אומר שזה פשוט, אבל יש משפחה מאחוריי שהיא לא שקטה. אני הרגשתי מה שהרגישו מאות ואלפים שהיו לפניי.
הנוסחה פשוטה, או שלטון החוק או שלטון עבריינות ופה צריך לקחת החלטה. צריכים להחליט. שלטון החוק צריך לעשות את שלו בצורה הכי נכונה שיש. אני כל הזמן אומר, צריכים להיות חזקים וגדולים. אנחנו מנסים להיות חזקים, אבל לא גדולים בכלל.
משטרת ישראל צריכה לא לקבל תוספת אלא להכפיל את עצמה ברחוב הערבי לטובת האזרח הנורמטיבי שהוא סובל מתופעת הנשק. ביקשנו שינוי חקיקה לגבי הנשק. רק מדברים. ביקשנו עלייה בענישה לנשק. ביקשנו עונש מינימום לפורעי החוק בנשק שמסכנים חיי אדם. רק ביקשנו וביקשנו. אני סך הכול לא מתרה אלא מביא מצב קיים מהשטח בגלל שאני חי בו. אני לא צריך שיספרו לי. באים אנשים, מספרים לי. אני אומר להם, מיותר לספר לי, אני חי את המצב הזה, אז אני מתרה ומביא לפה, למקום שמקבלים החלטות, לא בגלל שאני במשטרת ישראל אומר שצריכים לתגבר ולחזק, אבל אין פתרון אחר.
אם לא נכריז היום, הבעיה הגדולה במדינת ישראל ואני לא מגזים, היא הרחוב הערבי, אנחנו לא נצליח. בואו נחליט שהרחוב הערבי הוא הבעיה של מדינת ישראל, נאתגר את עצמנו עם הבעיה הזאת, נהפוך אותה לאתגר, אנחנו ננצח. יש ביכולתנו לנצח אבל לקחת החלטות ולהביא החלטות למימוש. לא לקחת החלטות מוועדה לוועדה.
תסלחו לי, הייתי בעשרות ועדות. יצאתי מחלקן בהרגשה טובה ומחלק לא, אבל בפועל המשכנו בשלנו. הפשע עולה ואנחנו במקום. הנוסחה צריכה להשתנות. אנחנו צריכים להיות חזקים ולהחליש את הפשע. תחזקו אותנו, תגבו אותנו. יש לנו תוכניות. ידידי, חבר הכנסת יואב, הוא ביקר אצלי ואני נתתי לו את הסקירה בשטח. אנחנו צריכים כוח. תנו לנו את הכוח. יש לנו את הרצון. למשטרת ישראל יש את הרצון. אני אחד מאלה שמקבלי ההחלטות במשטרת ישראל.
שמנו יעד במשטרת ישראל, כל קצין, כל שוטר היום יודע שהיעד שלו, טיפול בפשיעה בחברה הערבית. לא אני לבד. אני ראש אגף סיף אבל אני לא לבד. כל מפקד תחנה, כל מפקד מרחב, כל מפקד מחוז, היעד שלו, צריך לתת דין וחשבון מה קורה בפשיעה אצלו, אבל צריכים את הכוח, צריכים את הגיבוי, צריכים את האמצעים. בואו נחליט, נכון, מצב חירום. הבעיה של המדינה היא הרחוב הערבי. נאתגר את עצמנו עם הדברים האלה וננצח. תודה.
תומר לוטן
¶
שלום וצוהריים טובים, תודה ליושבת-ראש הוועדה, לחברי הכנסת. זאת גם הזדמנות לאחל לוועדה הזאת בהצלחה. אנחנו מאוד שמחים על כך שהיא הוקמה. אני יכול להגיד בתור מנכ"ל המשרד שאנחנו נשתף פעולה בצורה הדוקה עם הוועדה, עם נתונים, עם שקיפות. הוועדה הזו חשובה לנו. למרות שהיא מפקחת עלינו, היא חשובה לנו מאוד ואנחנו רואים בה הזדמנות כדי להצמיח את הנושא של ביטחון הפנים ולהעלות אותו כמה מדרגות קדימה.
היום בבוקר בוועדה הזו הוצגה מדיניות השר. היא הוצגה בצורה רחבה וכללה שורה ארוכה של נושאים, ובראש הנושאים הופיע הנושא של טיפול באלימות ופשיעה בחברה הערבית. הנושא הזה הוצג שם ברזולוציה יחסית נמוכה. עכשיו אנחנו ננסה לפרק קצת יותר לעומק את הצעדים שאנחנו מתכוונים לעשות כאן. תיכף נעלה פה מצגת שבה נציג לכם את התוכנית שלנו לשנתיים הקרובות. תיכף נדבר גם על משך הזמן שלה וננסה להציג את הדברים ברזולוציה יותר גדולה.
אני רוצה להגיד לפני הצגת הדברים כמה דגשים. אחד, אני יודע שרבים מאיתנו שנמצאים פה כבר שבעו מתוכניות ממשלתיות כאלה ואחרות. יש לנו גם רמה מסוימת של תסכול מכך שדברים בוצעו בצורה מסוימת או בצורה חלקית ובסופו של דבר המציאות עדיין לא השתנתה ואולי אפילו רק הוחרפה, אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים לעבוד לפי שיטה. אנחנו צריכים תוכנית. אנחנו צריכים להבין לאן פנינו, לאן הולכים המשאבים, איפה אנחנו שמים את עיקר הדגשים, ובעיקר לעבוד בצורה מתואמת עם כל השחקנים.
אני מתחבר פה לדברים שאמר הסגן קודם. הפעולה הזו של טיפול באלימות ופשיעה בחברה הערבית, וזה גם מתבטא במצגת שעוד רגע נראה, היא לא רק פעולה בט"פית, היא פעולה שהיא שילוב זרועות של אוסף מאוד גדול של ישויות וזרועות ממשלתיות שצריכות לעבוד במשותף. צריך לזכור שבעיות עצומות מהסוג הזה לא פותרים בשנה ולא פותרים בשנתיים, ולראיה, הרבה פעמים אנחנו משווים את ההצלחות של המשטרה בנושא של טיפול בארגוני הפשיעה בחברה היהודית, הצלחה בסך הכול גבוהה ומאוד מפוארת, אבל גם ההצלחה הזו היא פרי עבודה של שנים, היא פרי עבודה של תשתית והשקעה שהגיעה לכדי הבשלה אחרי כמה שנים. אני אומר את זה לא כדי שנתאזר בסבלנות ולא כדי שנוכל לשבת ולשקוט בנחת. להיפך, אני אומר את זה מתוך כוונה להפוך כל אבן, לעבוד קשה, להיות הכי יעילים, הכי מקצועיים, לא לעכב, כי הנושא הזה הוא באמת בראש סדר העדיפויות של המשרד ואנחנו מכתיבים את זה עד אחרון השותפים שלנו.
התוכנית שאנחנו נציג עכשיו היא תוכנית שהיא מתואמת עם משטרת ישראל. כמובן זאת גם הזדמנות להגיד תודה לכל המעורבים במשטרה בנושא הזה. היא מתואמת עם משרד ראש הממשלה שנציגים שלו יושבים כאן, היא מתואמת עם משרד האוצר שנציגים שלו יושבים כאן. זאת גם הזדמנות להגיד שהדברים שאנחנו נציג עכשיו, יש להם גיבוי תקציבי כפי שסוכם בסיכום שנחתם בינינו לבין האוצר ביום שישי האחרון לפנות בוקר, אז מה שאנחנו אומרים פה הוא לא כותרות, אלא משהו שאפשר להפוך אותו לתוכנית הלכה למעשה מרגע שהכנסת תאשר את תקציב המדינה.
חלק גדול מהתוכנית הזאת היא תוכנית שמבוססת על תוספות למשטרה, תוספות בעיקר של תקנים, כוח אדם וטכנולוגיות, וחשוב להדגיש שאלה תוספות למה שכבר המשטרה עשתה, והיא עשתה הרבה. היא גם הסיתה כוח אדם קיים לטובת החברה הערבית. היא הקימה את אגף סיף כמובן ועשתה פעולות רבות אחרות, אז מה שאנחנו נראה פה עכשיו הוא למעשה מיקוד בשינוי או בתוספת כפי שאנחנו רוצים לראות אותה בשנה וחצי הקרובות.
הדברים שלי יתחלקו פה לשני עולמות תוכן, האחד הוא התחום הבט"פי, מה משרד ביטחון פנים מתכוון לעשות ביחד עם המשטרה, כמובן בצד היותר שיטורי של העניין, ולאחר מכן נציג סדרה של פעולות נוספות שהן בציר המשלים, הציר של העבודה עם משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הפנים ומשרדים אחרים כדי בעצם לתת מעטפת יותר משמעותית להצלחת התוכנית.
(הצגת מצגת)
אם נצלול לרגע אל תוך העניין, השקף הראשון שאני מקווה שמצליחים לקרוא אותו כמו שצריך - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
יש לנו בטאבלט, לח"כים לפחות. אם אפשר טיפ למשרד לביטחון פנים, פחות מצגות בצבע תכלת זה יעזור לנו.
תומר לוטן
¶
ננסה לעשות את זה בצורה מהירה. השקף הראשון מציג סדרה של נתונים. לא נעבור עליהם אחד-אחד אבל אני חושב שכולם מכירים אותם. המדדים של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הם מדדים שנמצאים בשפל או בשיא, תלוי איך מסתכלים על זה, מספרים באמת מאוד שליליים שרק הולכים ומחמירים. הנתונים האלה מדגימים את גודל והיקף האירוע.
בשקף השני אנחנו בעצם מציינים את מה שבראייתנו הם המחוללים הישירים והמחוללים העקיפים של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בצד הימני אפשר לראות את העוגנים שהם מייצרים באופן ישיר את הפשיעה והאלימות, בראשם התשתית של משפחות וארגוני וכנופיות הפשע. אני מניח שהנושא הזה יעלה פה גם בהמשך הדיון. אנחנו מדברים על עולם מאורגן, על עולם סדור, על עולם כמעט סמי צבאי עם ממש חיילים שפזורים ומייצרים את הפשע הזה. אתם תיכף תראו בתוכנית, המיקוד בארגוני הפשיעה והמיטוט שלהם הוא חלק מאוד מרכזי ממה שאנחנו מתכוונים לעשות. בנוסף לזה כמובן תפוצה נרחבת וזמינות גבוהה של אמל"ח בלתי חוקי, חיבור לפשיעה לאומנית.
תומר לוטן
¶
כן. במקום שבו ארגון פשיעה או פשע מאורגן פוגש תשתית של אלימות לאומנית, אנחנו בעצם מזהים התגברות של היקף הפשיעה וזה מתבטא לדוגמה בנושאים של הברחות אמל"ח, בנושאים שקשורים לעידוד אלימות במפגש הזה עם ערים מעורבות. ראינו את חלק מהדברים האלה בשומר החומות. שוב, זה לא אמירה כוללת על כלל אירועי האלימות, אבל אין ספק שהוא אחד העוגנים שמייצר או מכתיב את הפשע הזה.
אני רוצה להדגיש בצד השמאלי את הדברים הנוספים שנמצאים ברקע. התשתיות של צעירים חסרי מעש, נושא שעולה לא מעט בדיונים הממשלתיים על בעצם תשתית של אנשים צעירים שאין להם כל כך אופק, לא תעסוקתי ולא השכלתי ומוצאים את הכתובת בארגוני הפשיעה, הופכים להיות חיילים בארגוני הפשיעה האלה, והקבוצה הזאת היא קבוצה שאנחנו מזהים אותה כקבוצה שצריך למשוך אותה החוצה, לייצר לה תמריצים טובים לצאת מהעולם הזה כדי לא להידרדר לתוך עולם הפשע המאורגן. נושאים של אי שוויון, אמון, הרשתות החברתיות, כל הדברים שנמצאים פה בצד שמאל הם בעצם מן מעגל, קונטקסט שבו הפשיעה הזאת מצויה ולכן היא הולכת ומעצימה.
בשקף השלישי בעצם תוכלו לראות את היסודות המרכזיים של מה שאנחנו רוצים לגעת פה במסגרת התוכנית. אני חושב שהדרך הכי טובה לחלק את השקף הזה היא להסתכל מצד אחד על פעילות ישירה וקשיחה: הגברת נוכחות, טיפול ישיר באמל"ח, מבצעי אכיפה ממוקדים, חיזוק יכולות מודיעין, ובצד השני דברים שיותר קשורים לחוסן הקהילתי, לחיזוק העבודה של הרשויות המקומיות, חיזוק המנהיגות המקומית, חיזוק האלטרנטיבה עבור אותם צעירים בני החברה הערבית שהזכרתי קודם.
תומר לוטן
¶
לא, אני עוד לא דיברתי על פעולות. דיברתי רק על עקרונות. בצד הימני העליון אפשר לראות מניעת הברחה וזליגת נשק, זאת הכוונה. הכוונה היא להמעיט בקיומו של האמל"ח.
תומר לוטן
¶
כן. יכול להיות שהיינו צריכים לנסח את זה אחרת. בכל מקרה אתם תראו את זה בשקף של הפעולות עצמן.
לגבי העקרונות אני רוצה להדגיש כמה דברים. יש איזה נטייה להסתכל האלימות והפשיעה בחברה הערבית כתוכנית חומש, אבל עבורנו היא לא תוכנית חומש, היא תוכנית שאנחנו רוצים לראות אותה מתקיימת כבר במהלך השנתיים הקרובות, ולכן גם בתיאום עם האוצר וגם בתיאום עם משרדי הממשלה האחרים אנחנו בעצם מצמצמים טווחים ומנסים לבצע את מרבית הפעולות כבר בטווח של השנים 2021–2022. 2021 תהיה מאוד קצרה אבל 2022 מבחינתנו היא שנה שבה כמעט כל הפעולות אמורות לצאת לפועל. שוב, אנחנו עוד לא יודעים לדבר מספיק טוב על תקציב 2023, אבל מבחינתנו כפי שאמרתי, הטווח הוא טווח קצר.
שני עקרונות נוספים שאני רוצה להתייחס אליהם, האחד הוא הפעילות האינטגרטיבית הזו שקשורה גם לתוך משרד הבט"פ בפנים, החיבור בין משטרת ישראל, השב"ס, הכבאות והרשות להגנה על עדים שתיכף אנחנו נזכיר אותה כאחד הכלים המרכזיים למיטוט ארגוני פשיעה, שיתוף פעולה עם זרועות מודיעין אחרות, מל"ל, שב"כ, משרד המשפטים, רשות המיסים, גופים שיודעים לתת לנו בעצם מידע משמעותי שיכול להקריס ארגוני פשיעה, וכמובן זה באמת החוסן הקהילתי שכבר הזכרתי אותו קודם וגם מטופל בוועדת שרים רחבה יותר שמובלת על ידי משרד ראש הממשלה.
השקף הזה בעיניי הוא השקף החשוב שבעצם מפרט את עיקר הפעולות שמפוזרות על פני ארבעה מרכיבים. ארבעת המרכיבים העיקריים שבונים את התוכנית שלנו הם: אחד, מאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה. שניים, הגברת הנוכחות ברחוב הערבי. שלוש, טיפול באתגרי ליבה ייחודיים שמזינים את החברה הערבית ואת הפשע והאלימות בחברה הערבית. ארבע, הוא חיזוק התשתיות הקהילתיות. בכל אחד מהם אנחנו מדגישים פה סדרה של פעולות, תיכף אנחנו נעשה זום-אין על כל אחת מהן במהירות. שוב אני אומר, העיגול הזה הוא עיגול של ביטחון פנים. תיכף יגיע העיגול הרחב יותר של הממשלה כולה, אבל בתוך השיח של ביטחון פנים אנחנו בעצם מדברים על ארבע הפעולות המשולבות האלה, כאשר בצד השמאלי העליון, במאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה אני חושב טמון חלק מאוד גדול משורש הבעיה, וגם מסדרת המשאבים שאנחנו מתכוונים להשקיע בתוך הנושאים האלה.
בוא נלחץ רגע לחיצה אחת נוספת על המצגת, נוכל לראות מה נמצא בתוך כל אחד מהרבעים האלה. נושא של הגברת הנוכחות ברחוב הערבי, אנחנו מתכוונים לבצע מבצעי אכיפה ממוקדי יישוב. המבצעים האלה ממוקדים בחלקם הגדול באיסוף נשק, לשאלתך, חברת הכנסת. חלק גדול מאותם מבצעים ממוקדים גם באיסוף מודיעיני וגם באיסוף דפקטו של נשק, מעצרים, כמובן במידה וקיים מודיעין רלוונטי.
הנושא של המבצעים הוא מאוד משמעותי כיוון שהוא מייצר הכבדה אחר הכבדה אחר הכבדה על ארגוני הפשיעה, וזה חלק מקונספציה שאנחנו רוצים להוביל אותה, שהיא לא איזה זבנג וגמרנו אלא ממש לא להרפות ולא לאפשר לאותם ארגונים להרים את הראש. הנושא של המבצעים האלה הוא ממש דירקטיבה של השר לביטחון פנים לגופי האכיפה ואנחנו מתכוונים לממש אותה כבר בטווח של - - -
תומר לוטן
¶
לכן הוספתי את זה בעל פה. הנושא השני שקשור לנוכחות הוא הנושא של תחנות. יש הרבה עיסוק בתחנות. אתם מכירים בוודאי גם את התחנות שכבר הוקמו, אבל בוודאי אולי ניצב חכרוש תיכף יפרט יותר. בסך הכול גם המשטרה הקימה מספר תחנות כאלה בשנים האחרונות וגם אנחנו בתוך התוכנית הזו מתכננים להקים תחנות נוספות. הרבה יותר חשוב מהתחנות החדשות הוא לעבות את התחנות הקיימות. במסגרת התוכנית שאנחנו בנינו ותקצבנו, 12 תחנות ונקודות שיטור אמורות להיות מעובות במהלך השנה וחצי הקרובות.
תומר לוטן
¶
כפי שאמרתי קודם, לצד ההקמה, העיבוי שלהן, תוספות של כוחות שיטור בתוך תחנות קיימות הוא אחד האלמנטים המרכזיים כאן. לעיתים זה אפילו הרבה יותר חשוב מהקמה של תחנה חדשה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא, זה עניין של פרטים. מירב, כשאומרים 12 את חושבת שזה משהו חדש אבל זה לא חדש, זה ישן.
תומר לוטן
¶
המספר 12 שמופיע הוא תחנות שכבר הוקמו ואנחנו רוצים לעבות אותן ולהרחיב בהן את כוחות השיטור.
היו"ר מירב בן ארי
¶
סליחה, אין לי בעיה, מדי פעם אתם נותנים הערות והוא עונה, אבל בואו נתקדם. אני רוצה גם אחרי זה התייחסויות של סגן השר, ואנחנו רק באמצע כאן.
תומר לוטן
¶
הזכרתי גם תחנות חדשות, גם עיבוי של תחנות קיימות. בנוסף לזה גם רישות טכנולוגי בעיקר בכלים של מצלמות בסדרה של יישובים, ומודל שאולי בהמשך יוכתב על ידי המשטרה פה בדיון, מודל שנקרא save city, מודל שמשלב בעצם כלים טכנולוגיים מאוד מתקדמים ברישות של ישוב. אנחנו מתכננים להתחיל עם זה כפיילוט בערים מעורבות ובהמשך ככל שהדבר הזה יהיה מוצלח, להרחיב אותו ליישובים נוספים.
בפן שקשור למאבק בפגישה המאורגנת והחמורה, אז כפי שתיכף יפורט עוד יותר על ידי סגן השר, יש לנו מיקוד מאוד גדול בנושא של פשיעה כלכלית, בעצם לנסות ולפגוע במרקם הכלכלי שמזין את ארגוני הפשיעה, ואנחנו רוצים לעשות את זה באמצעות הקמה של מפלגי אכיפה כלכליים. חשוב להגיד שהמשטרה כבר הקימה שני מפלגים כלכליים כאלה בשנה האחרונה והכוונה שלנו היא להרחיב את זה לשני מפלגים נוספים גם במחוז דרום וגם במחוז מרכז. אנחנו מתכננים לחזק את מערך המודיעין והחקירות, מערך המז"פ על מנת לאפשר הרבה מודיעין. מודיעין הוא חלק מאוד מרכזי בכל מה שקשור בהקרסת ארגוני פשיעה.
הסעיף האחרון שנמצא כאן שאני מניח שחברי הוועדה מכירים, אבל למי שלא מכיר אני רק אזכיר שהרשות להגנה על עדים היא גם חלק מהמשרד לביטחון פנים. זאת הרשות שבעצם שומרת על עדי מדינה ומאפשרת לנו לגונן עליהם כדי להקריס ארגוני פשיעה. חלק מהתוכנית שלנו יחזק גם את הרשות הזאת על מנת להצליח יותר בעבודה הזו.
הסעיף השלישי נוגע לאתגרי ליבה ייחודיים שקשורים לאלימות והפשיעה בחברה הערבית גם בנושא של תנועה, תעבורה או עבריינות כביש, גם בנושא של הפרות סדר בעיקר על ידי עיבוי של יכולות היס"מ, פלוגות מילואים שאנחנו רוצים להכניס בהדרגה לטובת המשטרה, טיפול ממוקד באלימות כנגד נשים באמצעות חיזוק של מחלקי המשפחה. מחלקי משפחה קיימים בחלק מהתחנות. אנחנו רוצים גם לחזק את הקיימים וגם להגדיל נוספים.
הסעיף האחרון פה נוגע לחלק השב"סי של העניין, כי כשאתה מטפל יותר חזק בהפרות סדר, מייצר יותר עצורים, אתה גם צריך לאפשר הנעה מתאימה שלהם לתוך מתקני הכליאה וזה חלק משלים של העניין הזה.
הריבוע האחרון שאני אפרט עליו הוא חיזוק התשתיות והחוסן הקהילתי. אני אתחיל דווקא במה שמופיע פה בשורה השנייה, זה שיטור עירוני, מודל שאתם בוודאי מכירים, מודל של פקחים עירונים ושוטרים שפועלים ביישובים כיום. המודל הזה פועל בכ-70 יישובים בישראל אבל רק 12 מהם הם ביישובים ערבים. חלק מזה זה קריטריונים קצת מיושנים שהשאירו יישובי חברה ערבית בחוץ. אנחנו מתכננים לשנות את הקריטריונים האלה, להכניס יותר יישובי חברה ערבית לתוך השיטור העירוני, ובתוך שנתיים בתקווה להעמיד 14 יחידות חדשות כאלה.
תומר לוטן
¶
אני לא זוכר בעל פה אבל נכון להיום למיטב ידיעתי זה יישובים מעל 16,000 תושבים עם סוציו מסוים.
ג'מאל חכרוש
¶
רוצים 16,000 שיהיה. נכון לעכשיו 20,000 וזה כמעט ולא עוזר לרוב הכפרים, לכן הבקשה שלנו היא שני דברים: יש 16 ויש אפשרות לחבר ששני כפרים ביחד יקבלו שיטור עירוני אחד.
תומר לוטן
¶
נקודה נוספת, אגב, שקשורה לשיטור עירוני ותובא לכאן לוועדה, צריך להגיד, שיטור עירוני הוא חלק מחקיקה ראשית שהוועדה הזאת תיתן עליה את התקנות. שיטור עירוני, יש בו גם היבט של מצ'ינג, זאת אומרת הרשויות משתתפות, וזה הרבה פעמים מדיר רשויות ערביות החוצה, רשויות חלשות, וזה גם נושא שאנחנו מתכוונים לטפל בו על מנת לאפשר ליותר רשויות שלא מספיק קומפטנטיות להעמיד את התקציב הזה כדי להכיל בתוכן גם את השיטור העירוני.
בנוסף, יש פה עוד אלמנטים שקשורים לאלמנט המקומי, נושא של מש"קים, מה שמכונה תוכניות משטרה-קהילה. אנחנו רוצים לבנות כל מיני מודלים של הפיכת החברה האזרחית בעיר, הפרת המנהיגות המקומית בעיר, להכניס פה את היד הרכה, את היד של המניעה לתוך העניין. אני מזכיר שאחד מהמרכיבים של המשרד לבט"פ שחוזר אליו אחרי שנה וחצי בגלות, זה הרשות לביטחון קהילתי שישבה במשרד אחר, חוזרת אלינו עכשיו ומאפשרת לנו בעצם להניע לתוך הרשויות המקומיות גם כלים של מניעה, אז גם האלמנט הזה הוא חלק מהתוכנית.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
רואים שאתה מצטער אבל אל תדאג, במקום זה יש 30 חברי כנסת נורבגי וסגני שרים. אל תדאג.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו מאוד שמחים שזה חזר אליכם. מבחינת המקצועיות זה צריך לשבת בבט"פ, לא במשרד שהמציאו.
תומר לוטן
¶
אין שאלה. שוב, כמובן יש הרבה יותר מה לפרט, בוודאי נעשה את זה עוד בוועדה, אבל אלה המרכיבים המרכזיים של התוכנית כפי שנבנתה, אושרה ותוקצבה.
אני רוצה להעביר את זכות הדיבור בחזרה לסגן השר כדי לעסוק בצדדים המשלימים של התוכנית, שנוגעים בעיקר בעבודה הבין-משרדית.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
דבר אחד לגבי ארגוני פשיעה ופשיעה בכלל. על מנת למוטט ארגון פשיעה צריך לפגוע בו בכל המרכיבים ובעיקר בכיס ובתהליכים הכלכליים שבתוכו. במצב החירום שאנחנו נמצאים צריך לפעול אחרת. זה אומר שהפעולות תהיינה אחרות, הסנכרון יהיה שונה, לוחות הזמנים יהיו שונים וגם הפיקוד והשליטה, נקרא לזה כך, יהיה אחר. נכון לעכשיו הממשלה החליטו שאני ארכז את כל הנושא הזה ולמעשה את כל הנושאים שאני מציג לכם פה, ודברים נוספים שלא מוצגים כרגע כי הם לא מתואמים ולא סגורים, יכנסו לתוך הפעילות. המשמעות של העניין הזה, אני אתן לכם את זה בצורה ציורית, אם אמרתי בהתחלה שהמדינה הולכת לטפל בזה, זה אומר שכלל רשויות המדינה ירתמו לעניין הזה ואני אגע בחלקם. לא אגע בכולם, אגע בחלקם.
אני אתחיל בשקף הראשון שכאילו הוא נכנס פה לאיזשהו תווך כאילו מקצועי, אבל כן חשוב לי לשתף אתכם. מנוע כלכלי משמעותי מאוד של ארגוני הפשיעה הוא סחיטת דמי חסות. התהליך הזה עבר שינוי. החוק הנוכחי, אותו סעיף חקיקה ואני לא אלאה אתכם בדברים, אותו סעיף 428 לא מתאים לסיטואציות המשמעותיות שבהן זה מתרחש. היום הגענו למצב שבן אדם שיכול לפתוח עסק, ויש הרבה כאלה בחברה הערבית, לפני הכול כחלק מהחשבון הכללי, הוא יודע למי לפנות. לא צריכים לאיים עליו. הוא מראש הולך ומזמין שירותי שמירה. צריך לעשות פה שינוי חקיקה.
אני לא סתם מעלה את זה כאן בכנסת, כי אם תסתכלו בצד ימין, השותפים לעניין זה משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט מדינה והמשרד לבט"פ. הנושא הזה של סחיטת דמי חסות והשינוי החקיקתי הוא אחד הדברים הראשונים שיקרו פה ושיתנו כלי עבודה טובים. אני יכול להגיד לכם, זה כבר התחיל. אנחנו מציגים את זה היום אבל בעיקרון ההחלטה הייתה שאני באופן אישי בהקשר הזה יחד עם ייעוץ וחקיקה מובילים את העניין. זה יגיע לשר המשפטים שכבר יודע על העניין הזה. זה הגיע פה לכנסת. ננסה לתעדף את זה בוועדת החוקה על מנת שיהיה כלי עבודה משמעותי למי שמטפל. זה בעיקר הימ"רים ויחידת להב והיחידות הכלכליות.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
לא, לא, החוק. אני לא קובע איפה יהיו חוקים אבל עזבו את זה עכשיו. אני לא רוצה להיכנס למקום הזה. החוק יעבור. מצידי שיעבור בוועדת הלסינקי. איפה שיעבור, שיעבור מהר.
כתוב פה חבילת חקיקה. היא לא מושלמת. זה צריך לעבור את הכנסת וצריך לעבור את התהליכים כולם. תום הליכים כעילה נפרדת בנושא עבירות נשק היא עילה נפרדת. תום הליכים תהיה עילה נפרדת גם בעבירה של סחיטת דמי חסות. המשמעות היא להעביר מסר, לא מסר ברמה התקשורתית אלא מסר משפטי שבא ואומר, מי שמחזיק נשק, לא הולך הביתה, ולכן גם יהיה עונש מינימום. דרך אגב, הצעת החוק הזה כבר עברה, כבר הצבענו עליה בקריאה ראשונה.
צריך למפות חסמים בהמשך הדרך. בסוף אם נעבוד כמו שצריך, ונעבוד כמו שצריך, זה אומר שיהיו יותר עצורים, יהיו יותר משפטים, יהיו יותר תיקים ולכן אנחנו צריכים גם למנוע שלא יהיה מצב של חסמים בבתי המשפט. הנושא הזה יטופל גם על ידי משרד המשפטים בעיקר. הפיבוט המרכזי, משרד המשפטים וגם תיעדוף. בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שהדברים שהכי פוגעים היום בחברה הערבית יהיו בתיעדוף באותם תיקים, כי בסופו של דבר יש תיעדוף בתיקים גם בבתי המשפט ובוודאי גם בפרקליטות.
נעבור רגע לשקף הבא. יש רעיון שכבר מתממש ושר המשפטים מטפל בו, להקים בתי משפט כלכליים, ויש כבר שופטים שהולכים למנות. בסבב הראשון כנראה ימונו על ידי שר המשפטים, כי הולכים להיכנס לכאן הרבה מאוד נושאים של אלמנטים כלכליים.
הדבר הנוסף שאני שם פה מולכם זה אחד המחוללים המרכזיים. אמרתי קודם, זה עבירה של סחיטת דמי חסות. אחד המחוללים הנוספים זה כל מה שקשור לעבירות מס, מע"מ ומס הכנסה. רשויות המס פחות מדי נמצאות שם. הם יהיו שם בעוצמה הרבה יותר גבוהה כחלק מהתוכנית. גם אכיפה אזרחית. כל הכלים המנהליים הקיימים ולא הכול פלילי. אפשר להשתמש באכיפה אזרחית ואכיפה מנהלית. בכל תחום שהוא, תופעל כל המערכת בהקשרים האלה, כלומר אם אמרתי בפתח דבריי שעבריינים עוברים על כל החוקים כולם, מדינה שלוקחת את עצמה בידיים צריכה להפעיל את כל הכלים המדינתיים שלה אל מול המטרות האלה. בהגדרה זה הולך למבצע ממשלתי אל מול העניין הזה של מדינת ישראל.
הנושא של צ'יינג'ים הוא בכל מקום בארץ, בייחוד בחברה הערבית. היום הוא בעייתי מאוד בגלל תופעות אחרות שתיכף אני אגע בהן גם, של נושא של שוק אפור ומה המחוללים שלו. בכל מקרה גם בהקשר הזה אנחנו נעסוק בהקמתה של יחידה נוספת, יחידה מיוחדת ברשות המיסים, אני לא מדבר על משטרה עכשיו. יש כזו אחת. צריכים להרחיב אותה ולהגדיל אותה. היא יחידה שעובדת נכון להיום יחד עם יחידת להב אל מול ארגוני הפשיעה. אנחנו נרחיב אותה, אבל עד שנרחיב אותה הולך להיות פה מיקוד פעילות עוד בלי שהרחבנו שום דבר. זה עבודה משולבת יחד עם רשות המיסים ועם משרד האוצר. אני לא אומר דברים שהולכים לקרות. זה דברים שחלקם מתואמים ואמורים להיות בפועל.
אני פה נוגע במשהו שהוא רחב יותר, הוא מחולל מרכזי והוא מנוע שאין לו כרגע פתרון בית ספר אבל ננסה לייצר לו פתרון, זה כל מה שקשור לשוק אפור וההלוואות החוץ-בנקאיות. בשל העובדה שאי אפשר לקחת משכנתאות כי אי אפשר למשכן את הבית, הסיפור של מזומן הוא מחולל מרכזי שצריך לעשות את המקסימום ברמת המדינה. זה לא עניין של אכיפה. ברמת המדינה לייצר פלטפורמות אחרות. הוא נושא מורכב, הוא נושא לא פשוט. הוא גם חוסה תחת "הכנפיים" שאני הולך לעסוק בהן, הולך לטפל בהן. כמובן שהפיבוטים המרכזיים זה בנק ישראל ומשרד האוצר, אבל אי אפשר להתעלם מהמחולל שמייצר את כל העניינים האלה כולם.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
כן, כי יש כל מיני רעיונות וכל מיני חלופות וצריך בסוף לקבל החלטות. ההחלטות תהיינה החלטות אוצריות של בנק ישראל, לא החלטות שלי, אבל צריך להגיע לצומת החלטה כי זה אחד המחוללים המרכזיים לעניין הזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כן, אבל אתה צריך רק לקחת בחשבון בהערת ביניים, שמציאת חלופות להלוואות זה אדם, אין לו כסף והוא צריך הלוואה, כלומר צריך למצוא להם מנגנון של פרנסה מכובדת שאנחנו יודעים שיש עם זה בעיה.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
עזבו רגע את הפרנסה. היום אנשים ישרי דרך, טובים ונורמטיביים שרוצים לבנות את ביתם נאלצים ללכת לשוק האפור בחברה הערבית כי אין להם אפשרות. הם לא עברייניים ולא שום דבר, ואז כשהם לא משלמים, אז הביצוע - - -
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
מה שאני אומר, צריך לייצר מהלך כי היום אנשים נורמטיביים וטובים נכנסים למצב של הלוואה ומרגע שהם לא מחזירים את ההלוואה, אז זה לא הוצאה לפועל שאתם מקבלים אותה אלא הוצאה לפועל אחרת. זה חלק מהתשתית והרבה עבריינים עוסקים בהלוואות האלה. אתה נכנס למקום ואתה בטוח ואתה משוכנע שזה מקום לגיטימי, אבל מאחור נמצא עבריין. כשנמצע עבריין מאחורה כל הכללים משתנים ולכן אנשים לכודים כרגע בתוך מצב מסוים וחלק מהסיפור הוא הסיפור הזה. נצטרך לפתור אותו. יש פה דברים שיהיו מחר בבוקר. זה לא פתרון של מחר בבוקר אבל חייבים לשים אותו כמשהו שחייבים לפתור. אני לא ממציא שום דבר. זה נמצא במסקנות, זה נמצא בדוחות. פשוט אף ממשלה עד היום לא הרימה את הכפפה הזאת ואנחנו נעשה את זה.
יש את הנושא של מכרזים.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
אם לא הייתי חושב ככה, לא הייתי מעלה את זה. המכרזים היום של הרשויות המקומיות מייצרים מהלך ובעיה, ואני מדבר עכשיו על האנשים הטובים, ראש רשות ורובם כאלה. ראש רשות ערבית רוצה להוציא מכרז, יש בעיה בשל העובדה שזה מקור לא אכזב לסחיטה או הזזה אנשים מהמקומות האלה. ראשי הרשויות באיזשהו מקום לכודים בתוך האירוע הזה מאלף ואחת סיבות. לפתור את העניינים, לפעמים זה לא לתפוס כרגע, לייצר משהו ברמת התהליך.
הרעיון המרכזי הוא, היום אם אתה ראש רשות ורוצה להעביר את המכרז דרך המשכ"ל, העלויות והתקורות הן גבוהות. צריך למצוא תהליך ולכן אני כותב פה, השותפים זה משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי. לייצר מהלך שראש רשות יכול להוציא מכרז, להתרחק מהאזור הגיאוגרפי של האנשים שמגיעים ולקבל שירות טוב יותר, מהיר יותר, זול יותר ובלי עבריינים מעורבים. שלא יהיה מצב שכסף שהמדינה מעבירה אותו יכול להגיע לידיים של העבריינים. לצערי זה קורה בלא מעט מקומות.
הדבר הנוסף הוא לשחרר את ראש הרשות המקומית מהחשש והפחד. זה לא עולה כאן, אבל ראשי רשויות מקומיות במקומות שונים בארץ בייחוד בחברה הערבית נתונים ללחץ מתמיד. צריך לשחרר אותם. הם נבחרי ציבור, הם צריכים לעשות את עבודתם נאמנה לטובת כולם.
נגעתי בחלק מהמקומות. אין פה שום המצאה של שום דבר חדש. יש רק דבר אחד, ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה שהוא לוקח גם את הסיפור הזה שהציג פה תומר, את הדבר שאמר פה חכרוש, כלומר המשטרה כגוף אופרטיבי מרכזי את ההחלטה הממשלתית שבאה ואומרת, זה עסק של המדינה, זה עסק של הממשלה, זה אחד מהיעדים המרכזיים של הממשלה הזאת. ראש הממשלה באופן אישי הוא בראש ועדת שרים לנושא הפשיעה בחברה הערבית. אני לצורך העניין ברוב הקטעים פרויקטור של הממשלה בתחום הזה. נצטרך פה שיתוף פעולה. תיכף נשמע גם ביקורת אבל נצטרך שיתוף פעולה. נצטרך רוח גבית וגם על זה אנחנו עובדים, מייצרים שיתוף פעולה, הבנה, חיבור למנהיגים, לראשי ציבור, לראשי רשויות, לחברי כנסת כי צריכים פה שותפות לסיפור הזה. זה מאבק של כולם ואין לנו ברירה אלא לנצח אותו. הכוונה שלנו הוא לעשות שינוי שייראה בעין. עד עכשיו דיברתי. מבחן התוצאה הוא עלינו ואנחנו נראה פה את השינוי הזה, ואם לא נראה את השינוי הזה, אני סמוך ובטוח שאני אגיע לפה לא אחת ולא שתיים, ועכשיו יש לכם כתובת ברורה ומיידית. תודה רבה.
ג'מאל חכרוש
¶
אני אתייחס לכמה נקודות, מה שידידי תומר העלה. עשר תחנות וארבע נקודות שהקמנו, ונכון מאוד, עיבוי של התחנות הוא אפילו יותר חשוב מתחנות חדשות. הקמנו 14, עשר תחנות וארבע נקודות שהן חלשות. להיפך, הציפייה של הציבור הייתה לתת מענה ופתאום לא נתנו את המענה וזה אכזבה. אנחנו חייבים לעשות אותן תחנות גדולות שעונות לאזרח.
הדבר השני, הזכרתם את הצעירים ללא עתיד. אני הגדרתי את זה ואני לא מגזים, יקבלו/לא יקבלו פצצה מתקתקת בחברה הערבית. יש מקומות ש-40% מהצעירים ללא מעש. אנחנו כמשטרה בראשות המפכ"ל, יש לנו את התוכנית לפחות לחלק מזה, עשרות ואפילו מאות צעירים, תוכנית בקיץ, 30 מפגשים לצעירים, אלה שיש להם עבר קל ולוקחים אותם. אחרי 30 מפגשים מוחקים להם את העבר הפלילי והם מצטרפים לשוק העבודה למקומות מכובדים. זו תוכנית מאוד קהילתית. בהנחיית המפכ"ל הקמנו אותה.
ג'מאל חכרוש
¶
היא תוכנית חשובה מאוד.
אני מוצא לנכון וחובה לציין הזדמנות גדולה שננצח. ראשי רשויות ומנהיגי החברה הערבית היום תומכים ורוצים ומוכנים לתת הכול לתמוך בנו. סוף סוף יש לנו תמיכה מכל הקשת. זו הזדמנות לנצח את המחלה הזאת.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
אני רק אשלים עוד משפט אחד. תראו, אנחנו נגענו עכשיו בתוכנית בהיבטים של אכיפה בעיקר, אכיפה ובמעטפת. אני אומר פה משהו לגבי הממשלה. יש מקטעים אחרים של תוכניות רחבות מאוד ש"נוגעים" בכל התחומים הרכים, כלומר בכל מה שקשור לרווחה, לצעירים חסרי מעש. הדברים האלה נמצאים בתוך תוכנית 923 ונמצאים בתוך תוכניות נוספות גם שמכוונות לחברה הבדואית, שנמצאות בהקשרים אחרים. אנחנו פה התייחסנו למכלול מסוים, חשוב, משמעותי שהוא תווך של כל מה שקשור למאבק בפשיעה והחזרת השקט לרחובות, אבל את כל הסיפור הזה עוטפת תוכנית ממשלתית מאוד רחבה שאמורה לתת מענה רחב מאוד לחינוך, לבריאות, לדברים נוספים. הם חלק מהסיפור כי זה לא הכול אכיפה.
מי שחושב שהכול אכיפה, לא נגיע לשום מקום. זה בעיקר כל הנושאים האלה שהם בעיקר בכובע של המשרד לביטחון פנים. אנחנו מעורבים גם בתוכניות אחרות של הממשלה בשביל לדעת ולהתחבר, אבל הצגנו רק את זה. צריכים להבין, אני אומר פה לחברי הכנסת ולכל האנשים, יש פה מעטפת הרבה יותר רחבה שלא הוצגה פה, זה לא במנדט שלנו. אנחנו כן מחוברים וכן מעורבים בה, שאני מקווה מאוד שתיתן מעבר לעניין של האכיפה, תיתן באמת הזדמנות לאלף ואחד דברים בכל תחומי החיים. תודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תודה רבה קודם כל לאחמד שנתן לי את התור. סליחה, אני פשוט צריך לצאת לפגישה שנקבעה לי. קודם כל יישר כוח על הדיון החשוב הזה, כי אני חושב, כשיש את הפשיעה במגזר הערבי, זה לא פוגע רק במגזר הערבי. בסופו של דבר זה זולג לכולנו בכל מיני מקומות, כי אם לא טוב לאדם בבית שלו, אז הוא יוצא החוצה, לא יעזור כלום. הפשיעה לא נמדדת רק היום בגיל 20. אמר את זה עכשיו, קצת נגע סגן השר, אבל כששואלים מתי ילד נשר, הוא נשר בגן כשלא אבחנו אותו נכון, ולכן המעטפת צריכה להיות באמת מעטפת כזאת. נכון שהיום באים ומשקיעים משאבים לתפוס את אותו רוצח נתעב, אבל המשאבים היו צריכים להיות בעצם שהיו משקיעים בהם בגן אם היה אבחון נכון.
כשדיברת למשל על נושא ההלוואות, מה פירוש ניתן להם פתרונות? הם לא רוצים כמו שאני לא רוצה וכמו שאתה לא רוצה להיות מקבץ נדבות. אם אנחנו מקבלים נתונים ואנחנו רואים שבמגזר הערבי, תסתכל מבחינת העבודה במשרדי הממשלה, בנציבות. הם לא מגיעים לאחוזים שהחלטת הממשלה קבעה, אז הווה אומר שאנחנו פוגעים בהם. זה נכון גם למגזר החרדי אבל כרגע אנחנו מדברים על המגזר הערבי. אל תביא להם פתרון להלוואה. צריך לעשות הקלות וצריך להסתכל קודם כל איך אנחנו מביאים את הפרנסה הזאת כדי שהוא לא יצטרך ללכת לאותו צ'יינג' שמאחורה כמו שאמרת, נמצא העבריין. זה הפתרונות שצריכים להביא. למצוא פתרון להלוואה אחרת, זה להוציא מפה ולקבל משם ובסוף ימצאו אותו ירוי באיזשהו מקום כי לא היה לו להחזיר את זה.
המעטפת היא באמת נכונה, שצריכה להיות עם הרווחה ועם החינוך ועם כל מה שצריך. המשטרה, אני שמח שמתעוררת כל פעם מתעוררת מחדש, אבל שואל האזרח הערבי, אני חושב, מי מבטיח לי? אנחנו לצערי גם לא נתפלא אם עוד היום בערב או מחר בבוקר נשמע על עוד רצח, וזה יכול לקרות כי כל יום לצערי יש שם רצח. לרוב זה אישה שנרצחת או ילד פתאום שנרצח, שאנחנו לא מבינים, כי רצו להרוס למשפחה אז לקחו את הנשמה של הילד הזה. הדבר הזה, מי מבטיח לנו שהפעם זה שונה? אז נכון, זה עוד החלטת ממשלה והפעם באו ממשלה חדשה. הלוואי ואני טועה והלוואי שבעוד חצי שנה נשב פה ושהיושבת-ראש או כל מי שיהיה פה יעשה איזשהו מעקב ונראה באמת - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם יהיה את המעקב באמת בצורה עקבית, אני חושב שזה יהיה חלק מהדוח שהמשטרה נותנת, איך אנחנו ממגרים את הפשיעה הזאת.
צריך לבדוק גם עוד נתון שלא ראיתי אותו בכל הנתונים. למשל כשיש קריאה, תוך כמה זמן מגיע מאיפה שיש תחנת משטרה ומאיפה שאין תחנת משטרה, תוך כמה זמן מגיע ? כשאתה מדבר על לרשת את העיר במצלמות, הרי אנחנו יודעים שבסופו של דבר הם לא באים מהכניסה לעיר. מסביב לכפרים יש כל מיני שבילים שמשם הם מגיעים. מה אתה עושה שם? הדברים האלה, צריכים לתת מענה כי בסופו של דבר אותו אזרח ערבי, הוא חי בבית שלו. הוא רוצה לחיות והוא רוצה שהילד שלו ירד לשחק כמו שהילד שלי יורד בבטחה. הוא גם צריך שהילד שלו ירד בבטחה לשחק, וזה מה שאנחנו צריכים לתת למגזר הערבי כי הם חלק מאיתנו פה, הם גרים איתנו וחייבים לתת להם את כל הביטחון הזה. כמובן שאיסוף נשק צריך להיות.
אני מחזק את ידי המשטרה, כי זה לא חוכמה לשבת פה ולדבר. כשהם צריכים להגיע לבית שיש לו נשק, הם צריכים להיות חשופים. יכול להיות שאותו אדם שהוא רוצח, ואני לא רוצה להיות במקום הזה שהוא צריך להתמודד עם רוצח ממולו והוא כרגע לא יודע אם להוציא את הנשק או לא להוציא את הנשק. אני מחזק את ידי המשטרה אבל הדברים האלה צריכים לקחת בחשבון.
כבוד סגן השר, במה שפתחתי אני רוצה לסיים. כדאי שזה יהיה תוכנית מערכתית. אל תיקחו את זה רק למשטרה. אתה נמצא במקום שאתה יודע להשפיע שם מהגיל הקטן, איך אנחנו מאבחנים את הילד הזה ואיך אנחנו עושים מערך של הרווחה עם המשפחה כדי שיהיה להם כל מיני תוכניות של משפחות, הנחיות הורים ודברים כאלה כמו שיש בשאר המגזרים. לתת להם מתנ"סים. תנו להם את הדברים האלה ורק ככה אנחנו יכולים למגר את הפשיעה מהתחלה. תודה רבה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה, גבירתי. שוב אנחנו מדברים על הנושא הכואב והמדאיג ביותר בחברה הערבית. יש נושאים שהם נושאים כמעט נצחיים כמו בעיות קרקע, תכנון ובניה וכדומה, אבל בינתיים הנושא הזה של דם הניגר ברחובות הוא מדאיג כל אבא, כל אימא, כל משפחה, את כל הקהילה, והתחושה היא קשה כלפי מי שאמור לטפל בפשעים האלה, ברציחות.
יש שני סוגי אלימות. יש סוג אחד שהוא אלימות של ארגוני פשיעה והמדינה בלבד היא שאמורה, יכולה לטפל באלימות הזאת. יש סוג שני של אלימות, חברתית, למשל אדם רב עם השכן שלו או תלמיד שמרביץ למורה או יורה באימא שלו. זאת אלימות חברתית. כולנו נושאים באחריות לסוג הזה של האלימות, האלימות החברתית. זה עניין של חינוך, מסגרות, הורים, משפחה, בית ספר וכיוצא בזה.
כאשר מדובר על דמי חסות, על מכרזים שהפכו להיות סכנת חיים, על סחר בנשק, על הברחות נשק, 70% מהברחות הנשק הן מבסיסי הצבא. אנחנו מכירים את הנתון הזה יותר מעשר שנים. מתריעים בכל מקום. תסבירו לי איך מדינת ישראל שיכולה להגיע למשאית אי שם בסודן ולהפציץ אותה - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, גם פה פרסמו. איך היא לא יכולה להגיע ליונדאי לבנה עם M-16 ואקדחים וכדומה, שנכנסת ליישוב X או Y ולאחר מכן פתאום אתה רואה רצח? איך? המדינה יכולה. למה אני עושה השוואות? בזמנו הגיע לכנסת המפכ"ל הקודם ואמר, תנו לי חמש שנים, אני ממגר את ארגוני הפשיעה בגוש דן. קראו לזה אז טרור אזרחי כי נהרגו שם יהודים והמדינה סערה. סימן שהמשטרה יכולה.
אני אומר שהמשטרה חזקה, משטרת ישראל, מקצועית, יכולה להדביר את הנגע הזה אבל היא לא קיבלה הכרעה ולכן ההכרעה חשובה. שני מיליארד שקל תקציב זה לא מספיק לטפל. לארגוני הפשיעה כנראה יש יותר כסף. הם מייצרים כסף כל הזמן, לכן ההחלטה של המדינה שיש לה מונופול על שימוש בכוח, הוא מה שנדרש.
הנקודה השנייה, ניצב חכרוש שהיה קורבן. ניצב במשטרה, יורים על הבית שלו, סימן שהם מרגישים יותר חזקים. אין לי ספק שהאיש הזה, ניצב חכרוש רוצה מאוד. הוא חי בכפר כנא, חי בחברה הזאת, יודע בדיוק מה אנחנו מרגישים, שומע אולי יותר מאיתנו את הרחשים, את הרגשות, את הכעס. לדעתי יחידת סיף, אין לה אמצעים לא כלכליים, לא כספיים ולא צוות ולא כוחות. יכול להיות. זאת לא הדרך. רצון יש לו. יכולת ואמצעים, אני לא חושב שסיפקתם לו.
הצעירים האלה בגיל 18, 20, 19, איך מגיע צעיר ללבוש כובע כזה ולהיות חייל בארגון פשיעה? אנחנו צריכים טיפול מקדים, שנים קודם כדי למנוע את התוצאה הסופית שהופך להיות סנג'יר, חייל שיורה באנשים על פי מחירון, לכן האחריות היא כבדה והאתגר הוא גדול אבל הדם ממשיך לשטוף את הרחובות שלנו.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
תודה רבה. אני זוכרת שישבתי יחד עם ג'מאל חכרוש לפני שלוש וקצת שנים בנצרת כדי גם לדבר על מיגור האלימות והפשע בחברה הערבית, והוא אז הציג תוכניות טובות אבל מאז כלום לא יצא לפועל. אני רוצה להגיד לכם שתם עידן האבחון והתכנון. צריך ביצוע.
אני באתי היום כדי ספציפית לדבר על דבר אחד. מכל הדברים שאפשר לדבר עליהם, אני רוצה לדבר על אשראי. היום בישראל 2021, לרוב האזרחים הערבים אין גישה לאשראי. יש בעיה רצינית מאוד בזה שהבנקים בעידוד של המדינה מתעלמים ממתן גישה נאותה לאזרחים הערבים לאשראי ולא מאפשרים הלוואות ולא אשראי בנק. מתוך כלל אלה שמקבלים משכנתאות במדינה, רק 2% הם ערבים וכל זה מביא אותנו לקטסטרופה שנקראת שוק אפור. מה זה שוק אפור? מאיפה זה מגיע? אני אתן לכם בשלוש דקות כמה נתונים מהלמ"ס. לא הבאתי משהו מלא יודעת איפה.
40% מהמבוגרים הערבים, אין להם חשבון בנק אלא אם כן זה חשבון דואר. 50%, אין להם כרטיס אשראי. העסקים הערבים שמהווים 10% מכלל העסקים בישראל, מרבית העסקים הערבים, מעל 90% הם עסקים קטנים או עסקים זעירים והם מעסיקים מעל 60% מכוח העבודה בחברה הערבית, אבל מה קורה לאותם עסקים קטנים או זעירים במיוחד בשנת הקורונה, סך הכול הלוואות שאושרו לעסקים אלו עומד על 8% בלבד. זה אומר שאנשים שרוצים לבנות בית, לחתן ילדים, לשלוח ילדים לאוניברסיטה, לחיות באיכות, בכבוד, אין להם מאיפה ואז המדינה שואלת, התקשורת הישראלית העברית שואלת, למה שוק אפור? זה השוק האפור, כי דוחקים את האנשים שרוצים לחיות, דוחקים אותם לפינה וזה שורש הרוע וצריך להחליט באמת בהחלטה שהיא החלטה אקטיבית ולא סתם רק לתכנן אלא להתחיל לבצע. אין מנוס אלא מלסגור את השיבר, כי גם משפחות פשע זה ביזנס וצריך לסגור את הביזנס הזה. תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה. קודם כל ברכות על הוועדה, כבוד היושבת-ראש. אני חושבת שהגיע הזמן ושמו בפנייך אתגר שהוא מאוד חשוב, אתגר של באמת לטפל בנושא כל כך כאוב שאנחנו כבר שנים רבות מדברים עליו. אני יודעת את המנטרה שכל הזמן זרקו לפנים שלנו ומה אתם עושים כדי להיאבק בפשיעה. לפחות היום אני יכולה באוזן הרגישה שלי להרגיש שחלק ממה שדיברנו עליו חמש שנים וטפטפנו וצעקנו והקזנו דם במליאה ובחוץ, חלק ממנו השתרבב לתוך התוכנית הזו. כנראה יש מישהו שהתחיל להקשיב אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי הרבה רציחות ואחרי הבנה שאנחנו לא נתבוסס בדמנו לבד. אני אומר דברים קשים אולי לאוזן, אבל גם במדינה התחילו להבין שאי אפשר להזניח את החצר האחורית הזו, כי הפשיעה גם תיכנס לחצר הקדמית, וזה טוב לא שזה קורה, אלא טוב שהתחילו להבין את זה כי אנחנו הזהרנו מזה כל הזמן.
על פניו, איך שזה נראה, התוכנית נראית בסדר, נוגעת בכל הנקודות שלא קיבלו מענה עד היום. את האמת, הייתי רוצה להקשיב יותר ואני מכירה את הכאב שנמצא בו ניצב חכרוש כמי שגם נפגע לא פעם ראשונה מהפשיעה ומהאלימות הזו. שמעתי גם אצלו איזושהי אות מצוקה שהוא אומר שעד עכשיו לא נתנו לו את הכלים המספיקים כדי לטפל, והוא בא לוועדה כדי להגיד, תנו לי את הכלים האלה. אני מצפה ממי שמופקד, להרגיש יותר בטוח שהוא יכול באמת לטפל.
אפילו כשאני מסתכלת על המצגת שבפנינו, אני חייבת להגיד, קודם כל צריך שתהיה החלטה פוליטית אצל הממשלה והבנה עמוקה שבלי שינוי מבני בתפיסה של המשטרה ביחס שלה לאוכלוסייה הערבית, אולי יש אפשרות לעשות אכיפה אבל לא יהיה שינוי מהותי. אני חושבת שהמשטרה חייבת לבדוק את עצמה ולעבור תהליך עם עצמה. המשטרה חייבת להפסיק להסתכל על עצמה ככלי דיכוי לאוכלוסייה הערבית, ויותר כמשרתת את האוכלוסייה הערבית בחיפוש שלה אחרי הביטחון האישי. הסוויץ' הזה אם לא יעשה, וזה מחייב תהליך פנימי בתוך המשטרה, תהליך עמוק שבמדינות אחרות כמו מדינות שעברו סכסוכים פנימיים ולאומיים עברה המשטרה את התהליכים האלו. אני מציעה שאולי כדאי ללמוד ממשטרת אירלנד. הם עברו תהליך פנימי מאוד חזק שעזר להם להתמודד עם הנושאים האזרחיים, ופה אנחנו מדברים על נושא אזרחי.
פערי אי השוויון. זה לא יכול להיות. זה מעיד באמת על אי הבנה אמיתית למציאות. אם שמים הרשתות החברתיות לפני פערי אי השוויון, זה אומר שעדיין התפיסה היא תפיסה של חוסר הבנה אמיתי לסדרי העדיפויות ומה כן מחולל את השינוי העמוק ומה יותר מסתכלים עליו. הרי הצעירים חסר מעש, הם לא גדלו וחלמו להיות חסרי מעש. זה בגלל פערי אי השוויון.
מה שאמר חבר הכנסת טיבי על הפרדה בין אלימות חברתית ותפיסה של פשיעה, נכון מאה אחוז אבל צריך לקחת בחשבון שגם אלימות נגד נשים וגם אלימות חברתית הם הרבה יותר קשים בגלל שיש ארגוני פשיעה שעובדים כמו שכירי חרב באלימות מהסוג השני ואת זה צריך לזכור טוב מאוד.
בעניין הפשיעה הלאומנית, אני חושבת שאולי אצטרך חצי שעה לדבר לזה אבל כדאי מאוד לבדוק את המונח הזה שפיתחתם ועל סמך מה, ולקשור את הערים המעורבות בזה כאילו זה משהו חולף. זה הכול מתנקז לפערי אי השוויון.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
לא, אבל חבל מאוד שאתה לא - - - . זה הצד יותר של הקואליציה, כי אנחנו לא רואים פה מילה וחצי מילה על מה שקרה בחודש מאי וזה מאוד חורה לי.
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'
¶
חברים תקשיבו, אני לא חושב שאני תייגתי. זה בסדר שתגידו, הכול טוב. אני פשוט רוצה להתנצל מהסיבה הפשוטה, הדיון היה צריך להתחיל ב-13:30 והוא היה צריך להסתיים ב-15:00. מחכים לי 15 אנשים במקום אחר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
כן, אבל לא אמרת מילה וחצי מילה על כל מה שקרה, כי כל מה שהצגתם כרגע, עטפתם אותו במשהו כלכלי, משהו במצוקה וכו'. כל מי שהתפרע ושרף וזרק אבנים הוא בכלל לא במצב לא נורמטיבי.
היו"ר מירב בן ארי
¶
חברת הכנסת קטי שטרית, אני אתן לך את זכות הדיבור. אני רוצה להגיד תודה רבה לסגן השר. קודם כל המנכ"ל נמצא כאן, היה גם לכל אורך הדיון הקודם. יואב הולך אבל הוא כאן מ-13:30. אני אסביר לך למה איחרנו בשעה היום, כי נתתי לכל חברי הכנסת לדבר ושמרתי על זכותם. יואב נמצא כאן מ-13:30 וחיכה שהדיון הזה יתחיל, בדיוק כמוכם, ולכן אני משחררת אותו לענייניו.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
זה שאתם מזלזלים בוועדות. ככה אתם מזלזלים. כשאתם הייתם באופוזיציה הקשבנו לכם. זה פשוט לא יאומן כמה אתם דורסים ודורסנים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
עם כל הכבוד, את לא תפריעי לי, בטח שהגעת באיחור לדיון. יש לך זכות דיבור עכשיו שלוש דקות, את מוזמנת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
הדרג המדיני פה, מה אמר? הוא דיבר על פשיעה פלילית. לא הזכירו לחלוטין את הפשיעה הלאומנית שהתרחשה פה, והיא הפצצה המתקתקת כי אין שום טיפול בנושא הזה. הרי דיברו על מה? נתנו אב טיפוס נניח של מי שמבצע פשע. מה שקרה במאי זה היו ילדים נורמטיביים, סטודנטים, אנשים משכילים, ילדים של בעלי עסקים.
אני רוצה להזכיר שרק אתמול בעיר לוד אישה ברכבה נוסעת ושני נערים ערבים מהגשר זורקים עליה, פוצצו את כל הזכוכיות. מישהו הזכיר את זה בתקשורת? אף אחד לא הזכיר את זה בתקשורת. ילדים שנמצאים בבית ספר שנקרא מעוז חיים, יידו עליהם אבנים, על כל הילדים. אף אחד לא אמר כלום.
כשאתה הצגת, תומר, את התוכנית שלך, בכלל לא דיברת על מניעה. לא ראיתי שם מניעה. אתם תמיד כאילו כיבוי השריפות. אני דווקא מצפה, אתה יודע, ממשלת שינוי, כל הסיסמאות שדיברו עליהם, אז ציפיתי לאיזשהו באמת משהו מניעתי, לדוגמה, להיכנס קצת למסגדים ולהפסיק את כל ההסתות שזה משהו שקרה וגם עצרתם את האימאמים מלוד. לא נעשה עם זה שום דבר. כלום. הרי רק כשהשב"כ נכנס, אז קצת אפשר היה להבחין באיזושהי תזוזה שם. אני לא רואה פה שום דבר מניעתי, אני רואה מצב שבו איבדתם לחלוטין את גורם ההרתעה. אין גורם התרעה. נכנס שוטר, מבקש תעודת זהות או משהו כזה, אנחנו רואים את זה ברשתות החברתיות, שזה כבר סיפור אחר לגמרי. אנחנו רואים אלימות מילולית קשה מאוד כלפי שוטרים. לא רואים שום דבר בנושא הזה, שום תזוזה. מבחינתי אלימות פיזית ואלימות מילולית היא היינו הך. זה שנכנס שוטר ומבקש לבצע איזושהי פעולה, אתם הרי כבלתם את ידיהם של השוטרים.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
מירב, אני מאוד מצטערת שסגן השר הלך. דווקא בגלל שאני מעריכה אותו רציתי שהוא ישמע אותי. אני חושבת שחשוב שהוא ישמע גם את הגישה שלנו, של האופוזיציה. לא נותר לי אלא לדבר אלייך, את כיושבת-ראש הוועדה, יש לך גם כן סיי ואת גם כן יכולה לקבוע סדרי עדיפויות. אני רוצה להגיד שהתוכנית בגדול לטיפול בפשיעה במגזר הערבי היא תוכנית טובה. בגדול היא טובה. יש לה בעיה מובנית אחת שרב בה הנסתר על הנפתר. אתם שמתם פוקוס על הבעיות. אין לכם באמת פתרון. אתם עוד לא יודעים איך אתם פותרים את בעיית המכרזים ולא איך אתם פותרים את בעיית ההלוואות בשוק האפור ולא איך אתם באמת פותרים את איסוף הנשק וכו'.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
פשוט אחרי הממשלות הקודמות שעשו את הכול כל כך מצוין, אז לא נשאר לנו מה לעשות. נו באמת, קצת פרופורציות.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
מיכל, אמרתי שהתוכנית טובה וישר את מתנפלת? לא הבנתי מה את רוצה. תני לי לדבר כמו בן אדם.
היו"ר מירב בן ארי
¶
וזה בסדר, כי הוועדה הזאת תעקוב אחרי הצעדים האופרטיביים, אבל זה בסדר גמור מה שאמרת.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אין פה את הפתרונות. יש פה פוקוס על הבעיות וברוב הנושאים אין פתרונות. אני אומרת בדיוק את מה שאת אמרת, מירב. צריכים לעקוב ולראות איזה פתרונות באמת יעילים ונכונים יביאו.
אחרי שאמרתי את כל זה על הנושא שהוא באמת חשוב, הנושא של הפשיעה במגזר הערבי, אני מבקשת, דורשת ואני אומר בעיקר לך מירב, כי מאוד הצטערתי לשמוע שזה הנושא של המשרד לביטחון פנים. אני מבקשת שהנושא של הוועדה לביטחון פנים, לפחות אחד הנושאים שהוא שם עליו דגש לא פחות מהטיפול בפשיעה במגזר הערבי, זה הטיפול בבריונות הלאומנית, בלאומנות, בטרור הלאומני הפנימי שקורה פה בתוך מדינת ישראל, שאת השיא שלו ראינו בפרעות באייר, במאי, אבל הוא מלווה אותנו לכל האורך, החל מההתקפות על כל מיני בחורים חרדים שהלכו ליד העיר העתיקה עוד לפני שהתחילו הפרעות, וההמשך בכל מה שקורה עכשיו כולל מה שקרה אתמול עם זריקת בלוקים על רכב שנסע בלוד, כולל הירי שכבר דיברתי על זה.
חבל לי מאוד שיואב לא שמע את זה, שיורים על הבית של ניצול לינץ' והמשטרה פותחת תיק שהנושא של התיק לפי המשטרה זה ירי בשטח בנוי. בעיניי זה לא פחות חמור, מחילה, מזה שירו על הבית של ניצב חכרוש. זה לא פחות חמור. בן אדם הוא ניצול לינץ', הוא מגיע למשפט של הפורעים שפגעו בו, ובמקרה ירו בדיוק על הבית שלו ומדינת ישראל שותקת. איך קורה דבר כזה? אז אני אומרת, יש לנו פה אירוע נפרד, מירב, וזה קטי מאוד צדקה. האנשים שנעצרו והאנשים שהיו פעילים, הייתי בבית של בן אדם בעכו שאני מכירה אישית. הוא אומר לי, אורית, הלינץ' היה מתחת לבית שלי והשכנים שגרים איתי בבניין היו שותפים בו. זה לא אירוע של פרוטקשן, זה לא אירוע של פשיעה, זה אירוע של אנשים נורמטיביים. אני מבקשת ממך, מירב, את תייחדי דיונים לנושא הזה ותדרשי תשובות מהמשטרה, ואת עם הכוח שלך תמקדי אותם בזה, כי לא יעלה על הדעת שאנחנו לא נשים על זה פוקוס מאוד רציני.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
בהקשר הזה אני רוצה לומר שבתוך האירוע הזה צריכים לשים פוקוס מאוד חזק על עבירות הסתה, בין שזה הסתה במסגדים, בין שזה הסתה בטיקטוק שאנשים עושים, פוגעים ביהודי ומשגרים לכל העולם, הנה פגענו בו ותראו, וזה היה חגיגה שלמה. אני מבקשת שגם על זה יושם דגש. זה בושה שהמשרד לביטחון פנים לא שם את זה כנושא מרכזי. זה בושה ואני מבקשת שהוועדה תשים את זה כנושא מרכזי.
עמיחי שיקלי (ימינה)
¶
עוד דיון שהוא בעיניי סופר חשוב, שמצטרף לדיון בבוקר ומוכיח גם למרות שזה נולד עקום, עדיין הוועדה הזאת היא סופר חשובה. דבר ראשון אני רוצה לחזק את ניצב חכרוש שאני הייתי מזועזע לשמוע שהעזו לירות על הבית שלו. בעיניי אירוע איום ונורא. אני חושב שראינו היום יעדים מאוד משמעותיים ורלוונטיים שהוצגו על ידי השר, התייחסות רצינית של סגן השר וגם של המנכ"ל.
כמה הערות קטנות. אחד, יש פער דרמטי, מהותי בין היעדים שהציג המשרד לביטחון פנים, כל מי שדיבר מהמשרד לביטחון פנים לבין התפיסה שהציג המפכ"ל. זה כאילו שני ארגונים שהם לא מסונכרנים. אני אתן דוגמה. אמר בר לב, צמצום פשיעה ואלימות ברחוב הערבי, יעד ראשון. המפכ"ל אמר, אזרח תחילה. אחר כך היה מיטוט משפחות הפשע. אצל קובי שבתאי זה היה שיטור מותאם. צמצום תופעת הפרוטקשן, הוא דיבר על קהילות - - -. איסוף נשק בלתי חוקי, הוא דיבר על ייעוד טכנולוגי. זה לא מסונכרן, אז צריך לראות שהמשרד לביטחון פנים, הוא מכתיב את המדיניות למשטרה. אני לא יודע אם שמת לב לזה אבל אני מסתכל על זה מהצד, אומר רגע, הוא ממדינה אחת, הוא ממדינה אחרת. הם לא מדברים כאילו זו אותה מדינה.
דבר שני, בכל נושא הענישה, איפה פה הפרקליטות בדיונים האלה? בלי ענישה משמעותית בבתי הכלא, בלי שהם יהיו צד בתוך האירוע הזה, אני מקווה שבנושאים האלה שישבו פה ויתנו דין וחשבון לנבחרי הציבור ויציגו איך הם מתכוונים גם להיות חלק במאבק בפשיעה ולסייע לנו.
גם במצגת של המשרד לביטחון פנים וגם בזו של המפכ"ל יש הערכת חסר של הרכיב הלאומני בכל מה שקשור לנעשה במגזר הערבי. א', זה לא מחולל ישיר אלא זה מחולל עומק. הוא לא קשור באי שוויון גם אם אי שוויון עשוי להשפיע עליו, אלא הוא פונקציה של חזון לאומי, בחלק מהמקרים גם חזון איסלמיסטי שבעצם אפשר גם ללמוד אותו ולהכיר אותו דרך למשל מסמכי החזון משנת 2006, ועדת המעקב, עדאלה, מוסאוא שבעצם מערערים על עצם הלגיטימיות של המדינה הזו.
למה אני מחבר את זה? כי אחמד טיבי דיבר קודם על המדינה כמונופול של כוח. איך זה מתכתב אם חברי כנסת לא מסוגלים לגנות לינצ'ים באזרחים אחרים במדינה? ואיך זה מתכתב עם זה שאנשים עושים לינצ'ים ואז הם הולכים לחזק אותם בהפגנות תמיכה? אז מה המסר שעובר לאזרח הערבי? לינצ'ים זה בסדר? אז אם לינצ'ים זה בסדר ולירות ליהודים לתוך הבית זה בסדר, אז איך אחר כך נאכוף את הפשיעה במגזר הערבי? זה לא יכול להיות שעושים פה הפרדה. אין הפרדה בין הדברים. או שאתה מכבד את המדינה ומכבד את מוסדותיה או שלא.
אני רוצה לומר פה מי היה יוצא דופן לחיוב, וזה עיסאווי פריג'. עיסאווי פריג' לא דיבר, אוקיי, לינצ'ים סבבה וירי לבתים של יהודים סבבה, אבל בתוך המגזר. לא. הוא אמר, אלימות, אני מגנה את זה.
עמיחי שיקלי (ימינה)
¶
כשאת ניצבת ומחזקת את האנשים שם בעכו, וכשאיימן עודה מדבר בערבית על האינתיפאדה והשבאב ומדבר על העצים שנשרפו, בכל מיני רמיזות לזה שזה בעצם דבר חיובי, אז תסלחו לי חברים, אתם חלק מחולל של האלימות. אתם מחוללים אלימות.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
אתם לא יכולים לכבול דיון אמיתי על הכאב של הפשיעה. אתם חייבים לסובב כל הזמן.
עמיחי שיקלי (ימינה)
¶
תקשיבי, אין אצלי גזענות. מי מקרב ערביי ישראל שהוא יהיה שותף, הוא ימצא בי חבר, ומי שיהיה לאומן, אויב, אז מה שנקרא - - -
עמיחי שיקלי (ימינה)
¶
עאידה, אני רוצה להפנות אליך שאלה מאוד רצינית. דובר פה על צעירים חסרי מנוח וחסרי תעסוקה. אני חוזר לדיון של הבוקר על הפער בכוח אדם במערך כבאות, על הפער בכוח אדם במשטרה ועוד כהנה וכהנה. האם עאידה תומא סלימאן, את תעודדי צעירים מהמגזר הערבי לעשות שירות אזרחי במערך הכבאות?
היו"ר מירב בן ארי
¶
שיקלי, ייאמר לזכות אוסאמה סעדי שהיה כאן עם נציג הכבאות, ואמר שהוא כן ליווה את העניין הזה של שיתוף של המגזר הערבי.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, כי הוא בא והוא האשים את כל המגזר, אז אמרתי על אוסאמה. אפשר לעשות שירות אזרחי בכבאות.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
הוא רוצה קודם כל להגיד שיש פשיעה כי עאידה תומא לא תומכת בשירות אזרחי. הבנו.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
תודה רבה. מה שכואב לי בדיון עכשיו, זה שיש למעלה מ-80 נרצחים. אני לא רוצה לטעות אם זה 81 או 83 אבל למעלה מ-80 מתחילת השנה, והדיון פה עכשיו הוא לא מוקדש להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי. אנחנו שומעים פה או את הלינקג' שנעשה פה על הפן הלאומני, אני לא מוחקת אותו ויש אותו והוא קיים בחברה הישראלית, והסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא קיים בתוך גבולות ישראל, מחוץ לגבולות ישראל ואפשר לדון בו ואני אשמח לדון בו שעות ארוכות ואני עושה זאת רבות. אני חושבת שלקחת את הדיון מפה לנושא הזה, זה קצת בריחה מהעניין. זה מצד אחד. מצד שני, חבר הכנסת אזולאי שאומר לנו, צריך לטפל בפשיעה הערבית כי חס וחלילה זה יזלוג גם אלינו. כלומר, כל עוד הם נלחמים אצלם, יורים אחד בשני, הורגים אותם, זה בסדר, אבל אם זה יעבור את ואדי ערה וחס וחלילה יגיע ליישובים שלנו, אז אנחנו צריכים חס וחלילה שזה לא יזלוג אלינו. כן שיקלי, אני מבינה שקשה לך לשמוע.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אולי תגידי מילה טובה על זה שאני הייתי בעד הדיון ובעד הצעדים ובעד הכול ורק אמרתי שאני מבקשת שיטפלו גם במשהו שהמשרד לביטחון פנים לא הודיע שהוא הולך לטפל בו. זה הכול.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
מה שקפצתי עליך זה בכלל עניין אחר, זה העניין שאת יושבת פה אחרי שנים בקואליציה, אחרי שבוא נגיד 12 שנים בקואליציות שלא עשתה כמעט כלום למגר את הפשיעה בחברה הערבית.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה כמו המורה שבאה בבוקר לכיתה וחצי כיתה לא הגיעה, ואז היא מעבירה את כל השעה בלנזוף בילדים שכן הגיעו, אז אותו דבר פה, נוזפים בגורמי השלטון החדשים ששלושה חודשים בקושי במשרד, שכבר מביאים תוכניות, כבר מתחילים לעבוד. אני לא אומרת שהכול מושלם, ממש רחוק מכך, אבל מתחילים לעבוד, מתחילים לעשות בכל התחומים, מבינים שמדובר פה באפליה של עשרות שנים, מדובר פה כן גם בעניין לאומי שקיים ואי אפשר להתעלם ממנו. הוא לא רק אזרחי חברתי.
מדובר פה באפליה בעבודה ובחינוך וברווחה ובכל אחד מהתחומים האלה ושאם לא יתקנו את כל זה, אז גם הפשיעה, לא נוכל להילחם בה. מדברים על זה, מתייחסים לזה, נותנים לזה תקציבים משמעותיים, אז כן, מירב, הם לא יודעים לפתור כרגע, ואני כבר הייתי גם בדיונים בעבר עם הנושא הזה כי הייתי בוועדת כלכלה שטענו נגד הסיפור הזה שלא נותנים משכנתאות ולא נותנים אשראי לערבים, והראינו ממש דוגמאות של שותפים יהודי וערבי. כשנכנס הערבי אומרים לו, אתה לא מקבל אשראי, ונכנס היהודי השותף עם אותם נתונים בול לאותה חברה, וכן נתנו לו אשראי. אנחנו מראים את זה שנים על גבי שנים, אז אני לא מצפה שעכשיו הם ידעו גם בשם הבנקים לתת את כל התשובות, אבל עצם זה שאני חושבת שיש פה הבנה מערכתית שזה באמת נוגע לכל תחומי החיים, והפשיעה בסופו של דבר היא תוצאה של האפליה והקיפוח, וכן גם העניין הלאומני נכנס פה בהחלט אבל זה לא יכול להיות הספוט והפוקוס.
לצד כל ההבנה הזאת, תומר, אני חושבת שיש כמה דברים שבכל זאת כל פעם אנחנו שומעים אותם מחדש אחרי מקרים שקורים, ואנחנו הולכים לנחם ושומעים על איך מצבים שניידות לא מגיעות גם כשכבר קוראים להם. אפילו ניידת עוברת ורצים אחריה, מנסים לעצור אותה והיא אשכרה בורחת מאזור הפשע כי היא מפחדת לעצור. השוטרים מפחדים לעצור כי יש עכשיו קרב יריות. גם העניין הזה של נגישות, שלא לדבר על הגשת תלונות ועד כמה זה נגיש שפתית וכדומה, וכמו שעאידה אמרה, כמובן אנחנו עוד פעם - - -
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
גם אפשר לדבר על כל המקרים שאני בעצמי העברתי סרטונים למשטרה על ביצוע פשעים והתעלמו ממני, והתעלמו מכל הראיות הנמצאות בסרטונים.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
ופענוח פשעים, נכון. אנחנו רואים שהמשטרה כשהיא רוצה, היא יודעת לפענח, וכמו שנאמר פה כבר, לרדוף ולהשיג וכדומה, ולא היו מאמצים מספיק טובים בעניין הזה.
אני רוצה לסיים בשאלה שעלתה פשוט מוועדות אחרות שאני יושבת בהן ורציתי לשאול, תומר, אם יש דיון על הנושא של מעורבות השב"כ, כי זה נושא שעלה גם תקשורתית וגם בתוך דיונים בכנסת. האם מדובר על התערבות השב"כ? האם מדובר על כלים שלא היו עד היום כדי למגר את הפשיעה? שמעתי את זה אפילו גם מהשר פריג' שדיבר על זה, אז אני אשמח לשמוע האם זה בכלל כרגע על השולחן או זה דיונים בעלמא או רעיונות פילוסופיים או יש כבר איזושהי התקדמות בנושא הזה. תודה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
מירב, סליחה שניה, אני שאלתי אותו מקודם ואני עדיין רוצה תשובה על זה למרות שאני הולכת, אבל אני רוצה שתהיה לפחות תשובה לוועדה, מה הן התחנות שיעובו, 12 התחנות?
תומר לוטן
¶
אני אענה על השאלה הזו אבל אני רק אגיד שזאת תוכנית והיא עוד יכולה להשתנות. גם כשאתה רוצה לעבות, היא לוקחת בחשבון מוכנות מבצעית כזו או אחרת אבל אני אגיד מה התוכנית. רהט, חורה-לקיה, ערוער, כפר כנא, מורדות חרמון, טובא, תמרה, תבור, באקה אל גרבייה, אום אל פאחם, גליל מערבי וכפר קאסם.
ג'מאל חכרוש
¶
לגבי עכו, קיבלה תיגבור הגדול ביותר, שהקמנו גליל מערבי ולקחנו כל מה - - - , אז נשארה עכו לבד, אז היא תוגברה.
קריאה
¶
ברגע שמקימים תחנות, זה טריטוריה שפעם היה לתחנה אחת, מתפצל לשניים וזה אוטומטית מחזק את התחנה - - -
תומר לוטן
¶
רק להשלים לחברת הכנסת סטרוק. נחזור למצגת, אני הזכרתי גם הפעלה של מודל בשני ישובים מעורבים של מה שנקרא save city, שהוא מודל שיש בו גם חיזוק טכנולוגיה אבל גם חיזוק לא מבוטל של תקנים ושל כוח אדם.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
בעכו כבר יש את המרכז העירוני שמרכזים את כל העניין, מרכז הבקרה, מצלמות מרושתות בכל העיר. יש מישהו שיושב 24. מה מעבר לזה ה- save city?
דני קריבו
¶
אני ראש אגף התכנון של משטרת ישראל. קודם כל גם ברכותיי לוועדה וההקמה והפעילות שמן הסתם תהיה גם ענפה וגם חשובה לאורך הדרך. הכוונה היא להגיע למצב שבו יש למשטרת ישראל, מעבר ובנוסף למה שיש לעיריות ופועלות במשותף עם המשטרה, יכולות נוספים גם טכנולוגיים וגם מבצעיים כדי להגיע לאירועים, לא אירועי 100 הרגילים אלא אירועים נוספים, מהר יותר, טוב יותר וערוך יותר עם יכולת גם של תצפית מעבר למצלמות שקיימות, עם יכולות תצפית נוספות, רחפנים לדוגמה, כדי באמת לטפל באירועים כשהם עוד קטנים לפני שהם מתפתחים לדברים רחבים יותר נוסח גם מה שראינו.
דני קריבו
¶
אז אנחנו עדיין לא קבענו בדיוק איפה זה יהיה. זה יהיה בערים מעורבות ובין היתר המועמדים המרכזיים, לוד ועכו.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
קיימת, ואני יודעת מה קיים בעכו ואני יודעת כמה מתוגברת המשטרה בעכו.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
תגבו איפה שלא נמצאת המשטרה, איפה שלא מתפקדת המשטרה, איפה שלא מגינה על האזרחים, שם צריך לעשות פיילוט.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני לא מפריעה לכם לדבר. מספיק. באמת דיברת ולא הפרעתי לך ואני גם לא מפריעה פה לאף אחד מחברי הכנסת, ורוב הדיון מתנהל בכלל שאני רק מנהלת אותו, אבל אם יש החלטה נבונה, זה לשים בעכו ולוד. אם יש החלטה שבה גם האזרחים הערבים וגם האזרחים היהודים יוכלו לחיות בביטחון, זה לשים את זה בשתי הערים המעורבות, כי אם הזכות לביטחון של אזרח היא הזכות הכי בסיסית, נפגעת, הם מפחדים לצאת בלילה, אז בוודאי שזה החלטה הכי נכונה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אז תתפלאי, גם אני הייתי בעכו, דיברתי עם האזרחים. את יודעת שבעכו בחודש אוגוסט יש כמעט 20% של תיירות פנים? את יודעת שיהודים לא מגיעים לעכו? את יודעת שעכו תמיד הייתה על 100% תיירות? אף אחד לא מגיע לעכו היום. בנהריה 120%. לעכו אף אחד לא בא, למה? כי יש זכות לביטחון ולאזרחים במדינה הזאת מגיע.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אבל מה זה פשיעה? מי עושה את הפשיעה? אני גם בשביל ההגינות באתי ואמרתי שבסוף זה יגן גם על האזרחים הערבים וגם על היהודים ולכן זו החלטה הכי נכונה שהמשטרה יכולה לעשות. אין save city יותר משמעותית משתי הערים האלה. אזרחים ערבים ויהודים זכאים לביטחון וכל עוד זה לא קיים בשתי הערים האלה, זה החלטה נבונה. תאמיני לי, אני לא מתערבת, אני רק מנהלת את הדיון אבל זה כבר היה לי מוגזם. יש גבול.
היו"ר מירב בן ארי
¶
מוגזם שאנשים, אין להם ביטחון. שאנשים מפחדים להסתובב במדינה הזאת.
עוד הערות של המשרד לגבי ההערות של חברי הכנסת? תומר, בקשה.
תומר לוטן
¶
אני אשמח להתייחס. הוספתי כמה נקודות. אני דווקא רוצה להתחיל בנקודה האחרונה כי אני חושב שאנחנו קצת מוציאים דבר מהקשרו. save city הוא סעיף אחד מתוך אוסף מאוד ארוך של סעיפים שהצגנו כאן, לרבות העיבוי ולרבות התחנות ולרבות התוספות של הטכנולוגיה ולרבות השיטור הקהילתי ועוד ועוד. אנחנו ניסינו לייצר פה איזון בין צרכים שונים. הזכרנו גם קודם את תופעות הפשיעה או מאפייני הפשיעה. הם מגוונים, הם שונים. זה הוזכר גם על ידי חברי הכנסת עצמם ולכן ההתאמה שבנינו כאן גם באמצעות save city בצד אחד וגם באמצעות נוכחות מצד שני וגם באמצעות כלים משטרתיים בצד שלישי, אמורים להבנתנו לתת את התמהיל הכי נכון בתמונת המשאבים הקיימת שלנו כדי לענות על הכול, וכמובן כל הערה בהקשר הזה, נשמח להחיל אותה.
התייחסויות מהירות לכמה דברים שהועלו כאן כדי בכל זאת לספק תשובות. חבר הכנסת אזולאי דיבר על הנושא של קריאות למוקד. אני לא הצגתי את זה כאן, אבל התוכנית הזאת כולה תלווה בתוכנית מדדים ויעדים שגם תוצג כאן בהמשך הדרך. היא עדיין בפיתוח. יש כל מיני יעדים ומדדים שאנחנו נרצה לייצר אותם והדוגמה הזאת היא אחת מהן, אז זה עוד קצת מוקדם מדי בשלב הזה אבל אחרי שהתוכנית תצא לפועל, אנחנו נגיד לאיזה יעדים אנחנו רוצים להגיע בסדרה של מדדים, וזה יהיה אחד מהם.
הוזכר פה קודם על ידי חברת הכנסת סטרוק למיטב זכרוני את הבעיה עם זה שהדברים עוד לא אופרטיביים, אז תראו, יש דברים שהם פשוטים יחסית, מודלים שהם כבר קיימים ואנחנו כעת מעלים אותם על הפסים, ויש מוקדים שהם יותר קשים לפיצוח. הנושא של המכרזים ברשויות המקומיות הוא נושא קשה לפיצוח. גם אם אתה מבין שאתה רוצה לעסוק בו, הכלים שקיימים לממשלה, הכלים המשפטיים, הכלים המוניציפאליים, הכלים מעולם המקרקעין והמיסוי הם כלים מסובכים.
אני חושב שהדבר המרכזי שאנחנו מנסים לומר כאן היום הוא שאנחנו בתוך הדיון הזה ורתמנו אליו את משרדי הממשלה האחרים. אני יכול להגיד לכם שדיון המכרזים לדוגמה, כי הוא הוזכר כאן כמה וכמה פעמים, הוא דיון שהתנהל בשולחנו של ראש הממשלה כשעל השולחן יושב היועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים, שר הפנים ואנחנו. האם זה מודל שמפצחים אותו ברגע? בוודאי שלא, אבל אני חושב שבין זה לבין להגיד שאלה הם משפטים כלליים ללא אופרציה מאחוריהם, אני חושב שיש עוד מרחק גדול ועדיין יש לנו עוד עבודת פיתוח לעשות. מה שאתם רואים פה הוא לא מוצר מוגמר.
הדבר הנוסף שרציתי להתייחס אליו, הוזכר פה לא מעט לגבי הקשר בין שומר החומות, ערים מעורבות, פשיעה לאומנית וכו'. הנושאים האלה אמנם נושקים אבל כפי שנאמר על ידי אחרים כאן, אני חושב ששווה לקיים על זה דיון אצלך יושבת-הראש, בהזדמנות אחרת. הדבר הזה הוא לא חלק ממה שאנחנו מציגים כאן היום ובכל מה שקשור למדיניות השר, המדיניות הוצגה פה הבוקר מ-א' ועד ת' ואנחנו עובדים איתה ככתבה וכלשונה.
נושא מעורבות שב"כ, לשאלתך, חברת הכנסת רוזין, אז אני חושב שהדבר המרכזי שאני יכול להגיד הוא שבצוות השרים האחרון שהתקיים בנושא הזה הוזמן ראש השב"כ כדי לנסות לסייע בחשיבה איך אפשר לעשות את הדברים טוב יותר. אני לא חושב שיש משהו בשל בהקשר הזה. אני חושב שלכל מי שהיה נוכח בחדר הזה ואני הייתי שם, מאוד ברור המורכבות כשמדובר באזרחי ישראל, וכמובן חוק השב"כ שהוא חוק שמגדיר בצורה מאוד ברורה מה מותר ומה אסור. היועץ המשפטי לממשלה מלווה אותנו בתהליך הזה ולכן כל מה שקשור בעניין השב"כ בהקשר הספציפי הזה, הוא בעיקר מבוסס על סיוע ביכולות טכנולוגיות, סיוע ביכולות מודיעיניות ולא לאיזושהי חציית קווים אדומים שקשורים לחריגה ממה שהשב"כ יכול לעשות במדינת ישראל. זה כל מה שאני יודע להגיד על זה בשלב הזה וכמובן זה דבר מאוד ראשוני. עד כאן ההתייחסויות שלי. תודה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
על כל הנושא של בדיקת שינויים מבניים בתפיסה של המשטרה, כלומר התהליך שהמשטרה צריכה לעבור כדי לשנות את היחס לאוכלוסייה.
ג'מאל חכרוש
¶
יש בתוכניות שלנו, והזכרנו את זה, כל התוכניות הקהילתיות שהתוכנית היא גדולה וארוכה, זה התייחס למעל 90% מהאוכלוסייה הערבית שצריכה לקבל את שירותי המשטרה, ויש הבדל גדול בין לתת את השירותים לאותה אוכלוסייה ומגיע להם, לבין לעלות רמה באכיפה נגד המיעוט - - -
דני קריבו
¶
המשטרה בשנים האחרונות גם בהקשר של החברה הערבית פועלת כדי לחזק את ההקשרה הרב תרבותית של השוטרים, פעם אחת. פעם שנייה, וחכרוש עמד גם מתוקף תפקידו בראש המאמץ הזה, יש מאמץ מתמשך של המשטרה לגייס למשטרת ישראל אוכלוסייה מוסלמית גם כדי לגוון את אופייה של המשטרה בכלל, כדי לשקף את ההרכב האנושי של החברה הישראלית.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
לא על זה דיברתי. עצם העובדה שלא תופסים על מה אני מדברת אומר דרשני, אומר שהמשטרה כן צריכה לקיים את הדיון הזה בתוכה. משטרת ישראל פועלת בחברה שהיא חברה חלוקה, חברה שיש בה סכסוך גם כן, ואם לא מדברים על הנושא הזה ורואים שהמשטרה היא כלי שירות יותר להבטיח את ביטחונה ולאכוף את החוק של האוכלוסייה ולא כלי נוסף כדי להשתלט ולשלוט ולדכא את החברה, אם השינוי הזה לא נעשה, כל התוכניות לא יצאו לפועל כי האמון לא ייבנה. אני מודה, אין אמון בין הציבור הערבי לבין המשטרה, ובצדק. הרווחתם את זה ביושר, אבל אני חושבת שזה תהליך שצריך לעבוד עליו וזה לא רק בהכנסת שוטרים ערבים, יהיו מוסלמים או נוצרים, מה שתגדירו.
היו"ר מירב בן ארי
¶
טוב, אני רוצה לסיים את הדיון. נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, אנחנו נשמע אותם בדיון ההמשך כי זה הצגה של המשרד לביטחון פנים בכל מה שקשור לנושא של ההתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי ולכן אנחנו נמשיך.
ניצב חכרוש אמר פה ובצדק שהוא היה פה בהרבה ועדות, אז הוועדה לביטחון פנים פעם ראשונה מתכנסת בכנסת והיא תהיה מצד אחד הבית של המשטרה. מצד שני גם כמובן תפקח על איך כמו כל בית רגיל מתנהל, ולכן אנחנו דווקא פותחים פה פתח חדש, יום חדש ובכלל ועדה חדשה. התפקיד של הוועדה הזאת, חלק ממנגנון הפיקוח הוא באמת לוודא שהתוכנית מתקדמת, ואם לא, לקבל תשובות למה. תחשוב שאם עד עכשיו המשרד היה, אני מניחה, מדווח בין השר למפכ"ל, עכשיו יש כאן עוד גוף שיתערב ויפקח על התוכנית.
מכיוון שבאוקטובר הוועדה בעיקר תתעסק בנושא של הרפורמה ושל התקציב מתוך מטרה שבתחילת נובמבר יהיה לך כבר תקציב מדינה, מגיוס שוטרים, ולא חסר עוד אמצעים אחרים שהמשטרה מחכה והנציבות וכל מי שחלק מהמשרד לביטחון פנים, אז אנחנו מחויבים בתחילת נובמבר להעביר את התקציב, והמפגש הראשון של הוועדה יהיה כאן על פיקוח על התוכנית, מה הם הצעדים האופרטיביים שיוצאים לדרך בעקבות התוכנית.
היום גם שמרתי על כבודכם בעניין הזה, שהיום מציגים מדיניות והיום מציגים תוכנית, ולמרות שיש קצת ייאוש ותסכול, עדיין יש כאן שלוש שנים בלי תקציב מדינה, שלוש שנים בלי אפשרות להוביל אסטרטגיה בכלום. אי אפשר.
בתור אחת שגם היה לי ארבע שנים שר האוצר, תקציב זה הדבר הכי חשוב אבל אם אין מדיניות ואין אסטרטגיה ואין יעדים, אז מה זה אומר שאתה מביא הרבה מיליונים? לאן אתה מכוון? מה המטרות? לכן הוועדה הזאת קודם כל תפקח שהתוכנית יוצאת לדרך, מה הם הצעדים האופרטיביים, איזה ערים נלקחות ב- save cityואיזה תוכניות אנחנו מביאים לצעירים חסרי העורף. כל דבר שתומר הציג בצורה מאוד טובה בעיניי ומאוד רצינית, וגם ההיכרות איתו, יעבור כאן לבדוק איך זה קורה בפועל. אני לא מצפה שנפתור את זה תוך חודשיים, בטח אתה לא, אבל אני כן מצפה שנתחיל לעשות צעדים אופרטיביים בתוך החברה הערבית כדי להביא לתיקון. חלק מהעניין זה גם ערים מעורבות וחלק מהעניין זה גם בחברה היהודית, כי בסוף גם שם יש את הפשעים, לכן זה מה שהוועדה הזו תעשה.
במפגש הבא אני רוצה לשמוע גם את כל משרדי הממשלה, כי תומר אמר פה משהו מאוד נכון וגם השר אמר את זה וגם סגלוביץ' אמר את זה. זה לא מספיק שהמשרד לביטחון פנים והמשטרה מובילים. אם אין לנו מעטפת של כל משרדי הממשלה, זה לא מספיק. כל תוכנית אמיתית של המדינה הזאת, כולל 921, 922, זה כאשר משרדי ממשלה ביחד הכינו אותה, ולכן זה מה שאנחנו נעשה, כולל משרדי הממשלה האחרים, כולל להבין מה ההשלכות של כל אחד באירוע.
היום אתה הובלת כי זה היה הדיון היום, עליכם, אבל בפעם הבאה כשאנחנו מזמינים את משרדי הממשלה, הם יפתחו אחרי משרד לבט"פ שיעביר בקצרה, והם יבואו ויגידו מה הצעדים האופרטיביים שכל משרד ממשלתי לוקח כדי להוביל את התוכנית הזאת. זה יהיה הדיון הבא שלנו, שוב, אחרי שאנחנו נסיים את התקציב, כי באוקטובר הכי חשוב לי זה לקדם את תקציב המדינה. זה היעד. בוודאי שאם נסיים אותו, נכניס את הדיון הזה, אבל זה מה שאני רוצה לפעם הבאה.
אני רוצה להגיד תודה רבה גם ללאה, מנהלת הוועדה. באמת פשוט לא נעים לי כי לא אכלו כלום, היו צמודות אליי. הקפדתי לפחות שהם ישתו מים, אבל באמת תודה רבה על הכול, על הליווי במשך היום. זה היה היום הראשון של הוועדה, יום מאוד אפקטיבי בעיניי. אני חושבת שנושא של ביטחון פנים הוא הנושא החשוב ביותר היום ואמרתי את זה בדברים שלי, אני אגיד את זה גם בסיום.
אנחנו צריכים לתת לכל אזרח במדינה הזאת את ההרגשה שהוא בטוח, ובכלל לא משנה איפה הוא גר. מה זה משנה? כל אזרח במדינת ישראל, אם הוא גר בכפר כנא, אני יודעת שאת דיברת על זה שאתה אזרח, לא צריך לירות לבית שלו. בחור צעיר בלוד שיוצא אחרי שהוא תלמיד מצטיין, יוצא מהבית, הוא לא צריך לסיים את החיים שלו ככה. באותה מידה אני רוצה שיהודי שגר בעכו ירגיש בטוח בעיר העתיקה, ובלוד, שלא יזרקו עליה בלוקים כשהיא נוסעת עם האוטו.
הייתי ארבע שנים בחוץ וביטחון. אני מודעת לאיומים שיש על המדינה הזאת, אבל האיום הפנימי הוא האיום הכי חשוב. אמר את זה המפכ"ל ואמר את זה השר ואתה סגרת באמת את האירוע. אנחנו כוועדה נוודא ונעקוב שאזרחים במדינה הזאת ירגישו ביטחון, ולא משנה איפה הם גרים.
אני מודה לכולם, תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:26.