פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת הכלכלה
05/09/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ח באלול התשפ"א (05 בספטמבר 2021), שעה 11:00

הסיוע של המדינה לבתי המלון ומחירי הנופש בישראל

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יבגני סובה

אחמד טיבי
אוסאמה סעדי

אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

פיני שני - סמנכ"ל בכיר מינהל חוויית התייר, משרד התיירות

קרן שפר - תקציבאית, מנהלת תחום לשכת מנכ"ל, משרד התיירות

נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעל דניאלי - מנכ"לית התאחדות המלונות

דני ליפמן - מנכ"ל ובעלים של מלון אטלס, התאחדות המלונות

דוד טוקר - מנכ"ל מלון רמדה, התאחדות המלונות

ד"ר דליה שיליאן - הכלכלנית הראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

יואב רותם - מורה דרך, דובר, "מורשת דרך" – העמותה לתיירות נכנסת לישראל

ארי מלניק - מורה דרך, צוות דוברות וקשרי ממשל, "מורשת דרך" – העמותה לתיירות נכנסת לישראל

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

וויסאם עבד אל ראזק - מנכ"ל מלון גולדן קראון בנצרת, התאחדות המלונות

אבי זנדברג - מנכ"ל מלון אסטוריה, התאחדות המלונות

משה מגיד - סמנכ"ל כספים, ישרוטל, התאחדות המלונות

עידית חנוכה

אירית שלהבת



הסיוע של המדינה לבתי המלון ומחירי הנופש בישראל

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. דרשנו דיון דחוף בסוגיית הסיוע של המדינה לבתי מלון ולמחירי הנופש בישראל.

היה טריגר לדיון הזה באירוע של חלוקת דיבידנדים של חברת ישרוטל, של עשרות מיליוני שקלים, במקביל לסיוע שקיבלה מן המדינה בקורונה של עשרות מיליוני שקלים. אנחנו לא נמקד את הדיון רק בחברת ישרוטל. ייאמר לזכותה שלאור הביקורת הציבורית היא חזרה בה מכוונתה או להיעזר במענקים או לתת דיבידנדים. לכן הדיון הזה יהיה עקרוני ורחב יותר.

אגיד כמה דברים עקרוניים ואחר כך נשאל כמה שאלות, גם את משרדי הממשלה וגם את הגופים האחרים.

למדינת ישראל ולממשלת ישראל יש עניין שהתיירות תשגשג. התיירות היא נפגעת ישירה של הקורונה. גם בתיירות ניתן להבחין בין סוגי תיירות וסוגי מקומות. התיירות הנכנסת לישראל נפגעה קשות כבר יותר משנה והמקומות שנשענים על תיירות נכנסת ממשיכים להיפגע, שכן התעופה ונמל התעופה והתנועה של אזרחים בעולם עדיין מוגבלת. כך מקומות כמו נצרת, ירושלים, תל אביב ואזורים אחרים שנהנו מתיירים מחוץ לארץ נפגעים בהיקפים גדולים.

תיירות הפנים משתקמת ומתחזקת. יותר ישראלים מבקשים לנפוש בארץ. פה אנחנו מגלים תופעה שהיא כלכלית אבל גם מצערת – הכלכלה היא ביקוש והיצע ולכן הגיוני שהמחירים עולים בקיץ, בכל שנה המחירים עולים בקיץ. אלא שהמחירים בקיץ הזה עלו בעשרות אחוזים, ולפעמים התייקרות של יותר מ-100% ביחס לשנים קודמות. פה נדרשת הוגנות של השחקנים המובילים ואנשים שמבינים את מצוקת האזרחים הישראלים.

לכן הדיון הזה עוסק בראש ובראשונה בשמירה על התיירות הישראלית, הנכנסת והיוצאת, ועל אזורי התיירות השונים. יחד עם זאת, הביקורת צריכה להיאמר: חברה שמסתייעת בסיוע ממשלתי בעשרות מיליוני שקלים בשנת קורונה, לאור מצוקתה הכלכלית כפי שהיא מציגה בדוחות למדינה, לא יכולה ביד אחת להגיד: קשה לנו השנה, וביד שנייה לעשות שני דברים: לחלק דיבידנדים של עשרות מיליוני שקלים ולהעלות מחירים באופן דרמטי.

נציגי ישרוטל גם יציגו את עמדתם ונשמע אותם. הציפייה שלי מהם – הם כבר עשו את הצעד הראשון לחזור בהם מן המעשה הזה, וכך ראוי וכך נכון, אז לא נכביר בו מילים.

אבל יש משוואה שנייה. הייתי רוצה למשל שחברת ישרוטל וחברות התיירות הגדולות שנהנות מתיירות פנים ומביקושים עצומים, לאור היעדר אפשרויות טובות לישראלים לצאת לחוץ לארץ, יודיעו למשל שהן שומרות על רמת המחירים של הקיץ הקודם, שלא תהיה התייקרות של יותר מ-10% במלונות בחגים שבאים עלינו לטובה בסתיו. מחווה. הרי ערבות הדדית היא לא רק חובתה של המדינה לדאוג לעסקים, גם העסקים יכולים לגלות כלפי האזרחים הישראלים אחריות ונדיבות, ויש פה הדדיות.

אנחנו גם נעסוק ונתעדכן במאמצים של הממשלה לשלב כראוי את מורי הדרך הישראלים, שלא מקבלים קבוצות נכנסות כבר זמן רב. נקבל דיווח ממשרד האוצר ומהגופים השונים בנושא מורי הדרך.

אני רוצה לשאול כמה שאלות את נציגי משרד האוצר והממשלה. האם ידוע לנו כמה חברות בקורונה קיבלו מענקים ובמקביל חילקו דיבידנדים? האם יש בקרה על הנושא הזה? האם בהסכם המענקים לסיוע לחברות מצוינת הגבלת חלוקת דיבידנדים באותה שנה שבה ניתנו המענקים? ההיגיון הסביר אומר שאם המדינה הכניסה יד לכיס ונתנה מענקים לחברות בשנת הקורונה, שזה כבר יותר משנה, שנה וחצי של קורונה, הגיוני שיהיה סעיף שאוסר עליהם לחלק דיבידנדים באותה שנה. אם יש בכוחם לחלק דיבידנדים באותה שנה אז כנראה הם לא נדרשים לסיוע של הממשלה. האם יש מפה של הגופים שחילקו דיבידנדים? האם יש הפקת לקחים במשרד האוצר סביב האירוע הזה? הרי אנחנו לא נתפוס פה את ישרוטל ונשים אותה על המוקד כאשר אולי אחרים עושים את זה בהיחבא. האם יש לנו שיטה לדעת מי חילק דיבידנדים למרות שקיבל מענקים בתקופת הקורונה? אלה נתונים שאני מבקש לשמוע ממשרד האוצר.

ממשרד התיירות אני רוצה לדעת מה הייתה ההתייקרות בעלויות החדרים במלונות בישראל בקיץ הזה ביחס לקיץ הקודם. האם הם מכירים בכך שהייתה או לא הייתה הפקעת מחירים וניצול המצוקה של ישראלים שתקועים בארץ ונדרשים לנפוש כאן? אלה נתונים שאני מבקש לקבל מנציגי הממשלה.

בשלב ראשון, בגלל שהתמקדנו בחברת ישרוטל ולא ניתן להם לא להגיד את דברם, אני מבקש לשמוע נציג של חברת ישרוטל שנמצא איתנו בזום. משה מגיד, סמנכ"ל כספים בישרוטל, אתה איתנו?

אני אתכם. תודה שנתת לי את זכות הדיבור. ליאור רביב לא יכול להיות כי הוא נמצא בניתוח חניכיים. אני מנסה להציג את זווית הראייה שלנו, לפחות לתת תמונה קצת יותר הגונה והגיונית.

בתוך התמונה וההסברים והנימוקים אני מבקש התייחסות ממוקדת גם למחירי החדרים בקיץ הזה ולרציונל שעמד בבסיס האירוע של הדיבידנדים, ומה הלקחים שלכם כחברה כלפי העתיד בנושאים האלה.

קודם כול, אני רוצה להתחיל בזה שישרוטל קיבלה פיצוי על הנזקים שנגרמו לה מן הקורונה בשנת 2020 ולא בשנת 2021. אני לא מכיר שיטות כלכליות שבהן מחברים שנים. כשהרווחנו כסף ב-2019 והיינו צריכים לשלם מס לא יכולנו להגיד שאנחנו רוצים לקזז את זה כי ב-2020 הפסדנו. כל שנה נמדדת בפני עצמה.

את הפיצוי קיבלנו בשל כמה סיבות. קודם כול, כי היינו הראשונים להחזיר את כל העובדים שלנו, גם כשלא הייתה עבודה ב-2020, כשנפתח החלון להביא עובדים הבאנו מקסימום עובדים שרק אפשר, כי המדינה נתנה פיצוי ואמרנו שזו הזדמנות טובה.

ישרוטל מעסיקה יותר מ-5,500 עובדים בכל הארץ, ובעיקר באזורי פיתוח ולא במרכז הארץ, מאילת דרך הנגב ועד צפת בצפון. הפיצוי שאנחנו קיבלנו עדיין מתייחס לנזקים שנגרמו לנו על פי כל הקריטריונים. המלונות היו סגורים, ברוב שנת 2020 לא עבדנו בכלל. אם אתם זוכרים, פתחנו לתקופה מסוימת ואז מספטמבר היינו סגורים עד מרץ השנה. כאשר חזרנו לעבוד חלק מן המלונות שלנו עבדו חזק מאוד. עדיין חלק מן המלונות עד עכשיו – ובטח תשמעו את זה גם ממלונות אחרים שבנויים על תיירות נכנסת – נפגעים וממשיכים להיפגע.

כחברה גדולה לא קיבלנו פיצוי כפי שקיבלו כל החברות האחרות. החברות האחרות קיבלו פיצוי על הוצאות קבועות. מהיותנו חברה גדולה נשלל מאיתנו המענק הזה. המענק שקיבלנו הוא רק בגין העובדה שהמלונות היו סגורים ונתנו לנו איזשהו פטור מארנונה, שנדמה לי שהוא הגיוני. הפטור ניתן על פי הקריטריונים של מלונות שהיו סגורים ולא עבדו והמחזורים בהם ירדו ביותר מ-60%, ובחלק מן המלונות גם ב-70% וב-80%.

אני לא חושב שנכון לחבר את השנים ולהגיד שבגלל שברבעון השני בשנת 2021 ישרוטל הצליחה להרוויח כסף, לכן נעניש אותה על שנת 2020. אני לא מכיר את זה בשום ענף, בשום סקטור, שמודדים שנים בצורה אחרת. זו התפיסה שלנו.

לגבי הדיבידנד – ההחלטה על הדיבידנד היא החלטה של הדירקטוריון. הדירקטוריון שמע, הפנים ולכן החליט שלא יהיה נכון לחלק דיבידנד וביטל את הדיבידנד. אני לא נכנס אל תוך כל השיקולים של הדירקטוריון, אבל הוא הבין את הביקורת, גם כשהוא לא קיבל אותה, והגיע למסקנה שלא יהיה נכון לחלק דיבידנד בתקופה הזאת.

אני רוצה להגיד לכם שישרוטל אחרי הפיצוי שהיא קיבלה, של 30 וכמה מיליון שקלים, עדיין בשנת 2020, בהשוואה ל-2019, הפער ברווח הוא מעל 200 מיליון שקל, אלה לא סכומים זניחים. ישרוטל משקיעה עשרות ומאות מיליוני שקלים כל הזמן בפיתוח, גם בשביל לבנות בתי מלון במקומות שבהם נדרש פיתוח, החל מן הדרום וכלה בצפון, ולאו דווקא במקומות המרכזיים, ואנחנו ממשיכים לנסות לעשות את זה בכל צורה, גם כשיש ביקורת.

בנושא הזה אין לי עוד מה להוסיף, אלא אם יש לכם עוד שאלות בהקשר הזה.

מחירי החדרים. יש לך הגבלת זמן של שלוש דקות. זה הרבה יותר מן הזמן שניתן לחבר כנסת, אז תהיה קצר ולעניין.

גם לגבי המחירים, כל מי שהזמין כמה חודשים מראש ולא חיכה לרגע האחרון, הזמין במחירים שבהתחלה היו נמוכים יותר מן המחירים של השנה שעברה. עם הזמן ככל שהביקוש עלה ונשארו מעט חדרים מן הסתם המחירים עולים. יש מקרים שבהם מגיעים לרגע האחרון ופתאום יש עודף היצע והמחירים יורדים – אף אחד לא מתלונן על זה שהוא מזמין במחיר זול ונהנה מכך שלמלונות אין תפוסה. כאשר המצב הפוך אז אנחנו שומעים את הקיטורים על המחירים הגבוהים, אבל המחירים הגבוהים לא התחילו כך. בהתחלה הם היו מחירים סבירים מאוד וככל שהביקוש עלה ונשארו מעט חדרים המחירים עלו. ועדיין הם לא עלו בפערים כאלה גבוהים ומי שרצה להזמין לחורף הקרוב – אנחנו לפני חודש הודענו שאנחנו מוציאים כמות גדולה של חדרים בהנחה של 20% למי שמזמין מראש ובאמת הרבה אנשים הזמינו חדרים מראש ואת כל מכסת החדרים האלה מילאו. אז ברור שאם יגיעו לרגע האחרון ויהיו מעט חדרים, אין דרך שאני מכיר אותה בכלכלה המודרנית להגיד: טוב, המחיר קבוע ולא ישתנה, כי תהיה הסתערות של מאות אלפים על כמות מוגבלת של חדרים. זה נכון אצלנו, זה נכון בכל הענפים – זה נכון בתעופה, זה נכון בכל מקום. ועדיין אני אומר שוב, כל מי שהזמין מראש נהנה ממחירים טובים וסבירים.

עמדתי במכסת הזמן שלי?

כן. אתה חבר דירקטוריון?

לא. אני לא יכול להיות חבר דירקטוריון.

אתה בצוות המנהלים, אתה סמנכ"ל כספים. ההנהלה של ישרוטל חשבה שנכון לתת דיבידנד והדירקטוריון חשב שלא נכון לתת?

הדירקטוריון הגיע למסקנה שאחרי שנתיים מגיע לבעלי המניות של ישרוטל לקבל איזשהו דיבידנד, ולאו דווקא בעלי המניות הזרים שבמשך עשרות שנים השקיעו פה ממיטב כספם ולא משכו אפילו אגורה אחת ובכל התקופות הקשות רק הזרימו עוד ועוד כספים מבלי להניד עפעף. אז זה נראה לי קצת בלי פרופורציה.

אבל בסוף הדירקטוריון החליט לא לתת דיבידנד. מה הנימוק של ההחלטה הזאת?

נכון, הדירקטוריון שמע את הביקורת והגיע למסקנה שלא יהיה נכון בתקופה הזאת ולאור הביקורת לחלק דיבידנד. מי שנפגע יותר מכול זה דווקא בעלי המניות החיצוניים ולאו דווקא הבעלים של ישרוטל. הם לא זקוקים לדיבידנד. מישהו מהדירקטורים אמר: תראו, כשמחלקים דיבידנד גם מנכים מס ואז המדינה נהנית מזה. אבל עדיין הדירקטוריון הגיע למסקנה שלא יהיה נכון בתקופה הזאת לאור הביקורת לחלק דיבידנד.

אם אני מסכם את דבריך, אתה אומר בצדק שהדיבידנד מתייחס לשנת הכספים 2021 שבה לא קיבלתם סיוע ממשלתי חריג שקשור לקורונה והפעילות הזאת אפשרה לכם לשקול לתת דיבידנד.

הדבר השני שאתה אומר הוא שמחירי החדרים הם שוק של היצע וביקוש. האם לא נכון היה שהחברה שלכם תכיר במשבר העולמי ובמצוקה של ישראלים בעת תמחור החדרים בקיץ הזה? האם חברה לא יכולה לעשות שיקול כזה?

אתה יודע שבכל המקומות האלה, כמו בטיסה, כששני אנשים יושבים במטוס אף אחד לא משלם אותו מחיר. תמיד יש מערכות ממוחשבות שלפי ההיצע והביקוש משנות את המחיר. אני חוזר ואומר, כל מי שהזמין מראש ולא חיכה לרגע האחרון להזדמנות שאולי המחירים ירדו ולקח סיכון קיבל מחירים הוגנים מאוד, לפעמים גם מחירים זולים יותר.

האם שקלתם לעשות איזו מחווה בחודשים הקרובים?

עשינו לחודשים הקרובים, שיווקנו יותר מ-7,000 חדרים במחירי הנחה של 20% לכל מי שהזמין מראש.

זה כלפי העתיד? אני שואל מעכשיו. האם לאור האירועים האחרונים יש מהלך אחר, לבוא לקראת האזרחים?

אנחנו בודקים את המחירים כל הזמן. בחודשי החורף תמיד המחירים זולים יותר מאשר בחודשי הקיץ. יש מקומות שבהם הם זולים מאוד. אני בטוח שיש מקומות, למשל בתל אביב, ירושלים והרצליה שבהם אין שום בעיה להזמין חדרים במחיר זול, אפילו זול מאוד. אתה בטח תשמע את זה גם מהקולגות שלי בענף שעוד יכבירו מילים על כך. במקומות שבהם יש ביקוש קצת יותר גדול עדיין המחירים סבירים. כן, אנחנו נשקול את זה בחיוב.

יופי. זה משפט טוב לסיים בו. תודה שהיית איתנו. לא באת עם שכפ"ץ וקסדה אבל באת מוכן. אנחנו רוצים לדעת שמה שאמרת לא רק יישמע פה בוועדה אלא גם ייראה ושההבהרות שלך מדויקות. תודה שאמרת אותן.

לפני שנעבור להתאחדות המלונות, אני מבקש מנציגי משרדי האוצר והתיירות להגיד לנו מה המידע הכמותי שיש להם בהיבט הזה של חלוקת דיבידנדים על ידי חברות שקיבלו מענקים. האם יש הגבלה במענק, בשנת קבלת המענק של הקורונה, שלא יינתנו דיבידנדים? האם נתנו על הדבר הזה את הדעת? אני רוצה קצת מידע כמותי. והאם יש בקרה של רשויות המדינה על התהליכים האלה?

אני ממשרד האוצר. קודם כול, אגיד שהמענק הראשון שניתן במסגרת החלטת הממשלה 327 קבע תנאי סף לקבלת המענק. התנאי הראשון, שמדבר על הפעימה הראשונה והשנייה, מדבר על פגיעה של לפחות 25% בהכנסות בהשוואה לשנת 2019. בפעימה השלישית כבר הכנסנו תנאי נוסף, שמדבר על כך שב-2019 לפחות 25% מן ההכנסות היו מתיירות נכנסת. זה כדי למנוע מצב שבאמצעות תיירות פנים אפשר כביכול לגשר על הפער ולהחזיר את הרווחים. באמת למקד רק את קבוצת המלונות שבאמת זקוקה לסיוע כי היא תלויה בתיירות נכנסת.

בהחלטת הממשלה על המענק השני, החלטת הממשלה 175, הקשחנו את התנאים עוד יותר. אפשר להתייחס לזה כמעין הפקת לקחים, כפי שאמרת. קבענו פגיעה של לפחות 40% בהכנסות בהשוואה ל-2019 וגם ששיעור ההכנסות מתיירות נכנסת יהיה לפחות 40%. המענק השני ממקד את הסיוע רק במלונות שתלויים בתיירות נכנסת כאשר תיירות פנים לא יכולה לגשר על זה.

יש בקרה על דיבידנדים או התניה של היעדר דיבידנדים בשנת סיוע כזאת?

שמעתי את מה שאמרת ובהחלט אעביר את זה לדרגים הבכירים אצלנו כדי שאנחנו נבחן להוסיף קריטריון כזה.

אני מבקש שזה יופיע בסיכום הוועדה, לדיווח בפרק זמן קצר. מנכ"ל משרד התיירות, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייב להגיד שאנחנו מנסים בכל דרך להשאיר את רמת המחירים סבירה ככל הניתן, כולל קמפיין למחירים זולים. כולל התבטאות שלי, שספגתי עליה הרבה מאוד ביקורת מן המלונאים, בתחילת המשבר, כשהבנו שתיירות הפנים היא שם המשחק פה ושיש מוצר במחסור של אתרי נופש לקהל ישראלי שמשווע לצאת לחופשה וההיצע מוגבל מאוד. אמרתי: תשמרו על מחירים שפויים כי אחרת הנקמה של הישראלים בוא תבוא.

אני חייב להגיד כאן ועכשיו בעניין העליהום הזה על רשת שמעסיקה 5,000 אנשים, רוב גדול בפריפריה, בבעלות של משפחה בריטית ציונית שהפריחה את מצפה רמון – אחרת מצפה רמון לא הייתה נראית כפי שהיא נראית – שרוב עסקיה בפריפריה ומשקיעה ביותר מעשרה פרויקטים חדשים סכומי עתק, של מאות מיליונים ומיליארדים.

צריך לזכור עוד דבר, אנחנו נמצאים במציאות שהרשתות היום מחפשות כל דרך לא להישאר בארץ ומרבית ההשקעות יוצאות החוצה, מחפשים את המקומות בחוץ. ברור שהייתה פה טעות בשיקול הדעת, ברור שהחלוקה של הדיבידנד לא הייתה נכונה. הם תיקנו את זה מהר מאוד. אנחנו צריכים לראות איך הם מחזירים יותר לתעשייה. התחלנו איתם בדיבור עוד לפני האירוע הזה, וגם עם רשת ישרוטל, להחזיק מורה דרך בכל מלון, להוציא את הישראלים לטיולים מן המלונות. דיברנו כבר על העומס התשתיתי שיש בבתי המלון כתוצאה מכך שהישראלים נמצאים בבריכות ולא כמו התייר האמריקאי שיוצא החוצה. יש פה אינטרס של כולם לעשות שינוי תפיסתי כתוצאה מכך שאנחנו במשבר מתמשך, אבל צריך לא לשפוך פה את התינוק עם המים. אנחנו רוצים שהם ימשיכו להשקיע, אנחנו לא רוצים שהם ירגישו נרדפים. לא בושה להרוויח, אנחנו רוצים שהם ירוויחו, אבל בשנה כזו, כשהייתה תמיכה ממשלתית, צריך לשמור על פרופורציות ולהתנהג בצורה מושכלת, לראות איך מעסיקים את מורי הדרך, את האוטובוסים, מוציאים יותר למסעדות ופחות "הכול כלול" וכולי – גם לקורונה זה טוב יותר – כדי שכולם ירוויחו.

אנחנו מנסים לגרום לכך שמערך המחירים יהיה שפוי, אבל צריך לקחת בחשבון שזה היצע וביקוש. מי שמחפש היום חדרים, גם ברשת ישרוטל וגם ברשתות הטובות האחרות, ויש הרבה היצע, אחרי החגים יש מחירים נמוכים מאוד. מי שמזדרז מקבל. אותו דבר גם בשוק הירקות והפירות, שגם שם יש מעורבות ממשלתית וסבסוד. אתה יודע שכאשר יש מחסור המחירים עולים. אגיד לכם יותר מזה, משרד התחבורה לא אומר לישראלי איזו מכונית לקנות, אם לקנות מכונית יוקרה או מכונית זולה. בדיוק אותו דבר, במשרד התיירות אנחנו מעודדים תיירות נופש. אני בא עכשיו מפגישה עם מנכ"לית משרד החקלאות על תיירות חקלאית. אנחנו מוציאים מענקי קמפינג מוגדלים, רוצים תיירות עממית, אבל גם מלונות היוקרה חשובים, הם חלק מן התשתית התיירותית שלנו ואנחנו רוצים שימשיכו להשקיע שם. בסוף, זה שוק חופשי והכלכלה צריכה להתנהל בצורה מודרנית.

תודה רבה על הדברים הנחושים וגם על הרעיון של הזדמנות למורי דרך להיות מועסקים בכמה בתי מלון למשך תקופת הקורונה.

פה חשוב שתהיה קריאה שלכם.

זה גם משדרג את התוכן של המלון וגם מאפשר כמה מקומות עבודה נוספים למורי דרך.

אני מבקש מיעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות, להתייחס.

תודה ליושב-ראש על ההזדמנות לבוא לכאן וגם לדבר. אנחנו רואים בזה סוג של הזדמנות.

ישרוטל היא אחת החברות הגדולות בענף אבל היא מהווה רק 8% מן החדרים בענף. ישנם עוד הרבה מאוד מלונות אחרים. יש שונות גדולה מאוד בענף. אם לדייק, מדובר בדואליות: ישנם מלונות, כפי שהגדרת בהתחלה, שהם מלונות פופולריים בקרב הישראלים, מלונות תיירות הפנים, וישנם מלונות תיירות הנופש. מלונות תיירות הפנים עבדו היטב בחודשים האחרונים. מלונות תיירות החוץ ניסו לשרוד. באמצע שבוע הם עבדו על תפוסות מאוד מאוד נמוכות, בסופי שבוע הם הצליחו קצת להגדיל את התפוסות.

הדבר הזה יגיע לצערנו לסיום בחודש הקרוב. כ-270 מלונות תיירות נכנסת כרגע נמצאים על פרשת דרכים, האם להישאר פתוחים ולנסות להעסיק עובדים בסופי שבוע בלבד, משום שבאמצע שבוע אף אחד לא נכנס, או להיסגר, כפי שעשו במהלך השנה וחצי האחרונות – במהלך התקופה הזאת ועדיין סגורים בישראל כ-50 מלונות. אני מדברת על מלונות בכל הארץ באזורים כמו תל אביב, ירושלים, נצרת, טבריה, נתניה, חיפה. זה בעצם השוקת השבורה שהענף שלנו, ביחד עם כל ענף התיירות הנכנסת, עומד בפניה ועתיד לפגוש כבר בחודש הקרוב. הדבר הזה ראוי שיהיו לו פתרונות.

אשמח לקצר כדי להעניק את זכות הדיבור לשני מלונאים שנמצאים לידי, דיוויד טוקר, מנכ"ל רמדה ירושלים, שמכיל 600 חדרים.

אהבתי את זה, יעל, אבל רק אני מעניק רשות דיבור. זה היה אלגנטי, עשית את זה יפה, אבל במקרה יש לי עניין לשמוע גם אותם.

למה באמצע שבוע נכנסים פחות ישראלים לבתי מלון?

משום שמדובר במלונות שהם פחות פופולריים בקרב הישראלים. כאשר ישראלי חושב על יציאה לנופש הוא מעדיף לצאת לנופש למשל בסובב כנרת או בים המלח. הוא פחות ירצה לבוא לנופש באמצע שבוע במלון בנצרת.

תודה. תכף נשמע את דני ודוד. חבר הכנסת יבגני סובה, אתה רוצה להתייחס עד כאן?

לא, אני אתייחס בסוף.

דני ליפמן, מנכ"ל רשת אטלס, בבקשה.

תודה רבה על הזכות להיות כאן. זאת באמת הזדמנות להציג גם את הפנים האחרות של ענף המלונאות, שפחות מדברים עליהם משום מה. אני מנכ"ל ובעלים של רשת מלונות אטלס, שהיא רשת של 16 בתי מלון קטנים. המלונות אינם בבעלותנו, שזה בעיה בפני עצמה. אנחנו מתמודדים עם בעיית השכירות, שהיא בעיה בפני עצמה. אנחנו חברה שבמשך 18 החודשים האחרונים נלחמת על הישרדותה. אם לדבר על דיבידנדים – הפעם האחרונה שהחברה הזאת חילקה דיבידנדים הייתה בתחילת שנת 2018. אמנם רצינו לחלק דיבידנדים על רווחי 2019 אבל מייד כשהתחיל משבר הקורונה דחינו את זה ועוד רחוק היום עד שנראה דיבידנדים.

החברה שלנו והמלונות שלנו הם תלויי תיירות נכנסת ברמה של 75%–80%. המלונות שלנו מרוכזים בירושלים, חיפה ותל אביב. יש לנו מלון אחד באילת, שאתייחס אליו תיכף.

אני רוצה להתחיל בזה שאני התלבשתי על המשפט שחבר הכנסת ביטון אמר, שלא ייתכן שכספי מדינה יוזרמו לטובת דיבידנדים ולבעלי רשת תיירות בשעה שעסקים קטנים ועצמאיים זקוקים לתמיכת המדינה, מתקשים לסגור את החודש ונלחמים על כל שקל. התחברתי לזה מאוד. אני רואה את עצמי כאחד מאותם עסקים קטנים שנלחמים על כל שקל וזקוקים לעזרת המדינה, ומקבלים את עזרת המדינה. זה כמובן לא מספיק, זה גם בא באיחור. את כספי המענקים האלה אנחנו כבר משלמים כהחזר להלוואות בערבות המדינה שהצילו אותנו מן הסתם, אבל מצחיק שבכספי המענקים האלה אנחנו צריכים עכשיו לשרת את ההלוואות בשעה שאנחנו בפעילות גירעונית תמידית לאורך כל התקופה, כולל בקיץ, מלבד מלון אחד באילת, שהוא מלון קטן שלא ממוקם במקום הטוב ביותר באילת, מלון שעשה רווח כבכל קיץ. כתוצאה מן הרווח שהוא עשה הוא כמובן לא היה זכאי למענקים ולא קיבל מענקים. במקרה שלנו הוא אפילו מנע קבלת מענקי הוצאות קבועות לכל החברה.

המענק לא ניתן פר מלון אלא פר חברה על פעילות כלכלית כוללת?

לכן, בגלל הפעילות במלון באילת כל יתר החברה, שהכנסותיה ירדו בקצת פחות מ-80%, כי אנחנו חברה שהוגדרה במחזור של קצת יותר מ-200 מיליון שקל, לא זכינו באותם חודשים למענקים. אבל זה בסדר, אני רק מציין את זה, כיצד דווקא המלון באילת שעבד יפה הפריע לנו לקבל מענקים.

אם אתה יכול לנוע לסיכום דבריך, בבקשה.

אני רוצה לדבר על המחירים. אני חייב להגיד שכאשר התפרסמו תחקירים עיתונאיים בעיתונות המודפסת ובטלוויזיה, והיו הרבה סשנים כאלה, התפללתי, חיכיתי, קיוויתי שיתקשרו גם אלינו כדי לשאול מה המחירים שלנו. אני רוצה לשתף אתכם שהמחירים שאנחנו מוכרים הם הרבה פחות מאשר היו בעונות קיץ אחרות, בשל סיבה פשוטה: המיקום של המלונות שלנו ואי האטרקטיביות שלהם לתיירות משפחתית שמאפיינת את התקופה.

אני רוצה לשתף אתכם גם בזה שמפתיחת הסגר האחרון, הסגר השלישי, אנחנו מוכרים חדרים בכל מלונותינו, 20% מהחדרים ב-3,000–5,000 שקל לחודש. כמובן לא מרוויחים מזה אבל זה עוזר לנו לשלם את ההוצאות הקבועות שלנו. אמצע השבוע שלנו הוא בתפוסות ירודות ביותר בכל המלונות, במחירים ובמבצעים – לא אפרט יותר מדי – של תוכניות משפחתיות ומבצעים אחרים, ברמה של פחות מ-1,000 שקל לשני לילות באמצע השבוע, כלומר 500 שקל כולל מע"מ ליום, סופי שבוע ברמות של פחות מ-800–900 שקל בממוצע. אני חושב שהם מחירים סבירים ביותר.

אני רוצה להגיד עוד דבר כי אני מבין שזמני קצוב.

הזמן של כולנו קצוב. אבל אתה יודע, כאשר חנה סנש כתבה "אלי, אלי, שלא יגמר לעולם", ארבע שורות, כולנו זוכרים, אבל אם אומרים 100 שורות אף אחד לא זוכר. זה מעט המכיל את המרובה. בבקשה.

רציתי להגיד שבהכנה לישיבה הזאת עיינתי קצת בסטטיסטיקה, גם של התאחדות המלונות וגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונדהמתי לראות שמתחילת המשבר, באותם החודשים שניתן היה לפעול – כל הזמן מדברים על ישראלים ועל כך שהמון ישראלים נשארו בארץ ולא נסעו לחו"ל ועל כך שיש פריחה בתיירות פנים. לידיעתכם כמות הלינות של ישראלים בשנים 2020 ו-2021, באותם החודשים שניתן היה להפעיל בתי מלון, היא פחות מאשר הייתה בשנת 2019 ובשנת 2018, למרות סגירת השמיים.

רגע, נמצא כאן המנכ"ל, הוא יגיד לנו. זה קשור כנראה למצב רוח או לסגרים.

יכול להיות שבאילת ובים המלח היו הרבה יותר לינות מאשר בעבר אבל ביתר הארץ, וכאשר עושים את השקלול המלא, לא הושיעה אותנו תיירות הפנים.

חלק מבתי המלון פשוט לא פעלו.

הנתון הזה שאתה מציג הוא מדהים ואנחנו נרצה לשמוע עליו.

על בסיס מה אתה נותן את הנתון הזה? מאיפה?

אני חושבת שמה שדני ליפמן אמר לא נכון לגבי אילת וים המלח.

אבל ברמה ארצית. דני, מה מקור הנתון הזה? מאיפה הוא לקוח?

מן הנתונים שמחלקת לנו בנדיבותה התאחדות המלונות ומן המצגת האחרונה שהוצגה בפנינו בישיבת מועצת ההתאחדות על כמה לינות ישראלים וכמה לינות זרים היו במהלך התקופה בהשוואה ל-2019.

יש לכולם חצי שעה להציג נתון מדויק במספרים, מי שיודע, למי שיש את הנתון הזה.

אני יכול להגיד שבסוג המלונאות שלנו, ואני חושב שזה כולל את כל המלונאות האורבנית בערים שיעל דניאלי ציינה, שזה ירושלים, חיפה, נצרת, תל אביב וכדומה, הירידה בהכנסות לעומת 2019 הייתה למעלה מ-80%. הירידה עד כה ב-2021 היא ברמה של 70% פלוס לעומת 2019. זו עובדה.

תודה לך. דוד טוקר, אם תוכל לקצר בדבריך ואז נמשיך את הסבב, גם בזום, לנציגים, וחברי הכנסת שירצו יגידו שהם רוצים להתייחס.

תודה. קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה ולשר התיירות, שמגיע אלינו היום למלון להרמת כוסית בשעה 2:30, ביחד עם מנכ"לי בתי המלון בארץ. הסיבה שהוא בא היא כי המלון סגור מזה שנה וחצי, ממרץ 2020. אנחנו לא מדברים על הפסדים של 80% או 90%, אנחנו מדברים על אי הכנסה של 100%, אפס הכנסה במשך שנה וחצי. בתקופה נורמלית בשנת 2019 העסקנו 460 עובדים בירושלים. כרגע מועסקים 20 עובדים, שמועסקים בעיקר בתחום הביטחון. העובדים כולם נמצאים בחל"ת. פעם חל"ת היה בתשלום, היום זה חל"ת ללא תשלום מתחת לגיל 45, ומעל גיל 45 זה עד סוף ספטמבר או עד סוף השנה.

אותם עובדים מתחת לגיל 45 שנמצאים בחל"ת, כלומר פקידי קבלה, פקידי הזמנות, שאין להם מקצוע אחר, אין להם מה לעשות, הם נזרקים לרחובות, סליחה על הביטוי, הם מקבלים אפס הכנסה. זוג עם שני ילדים – מטרנה, חיתולים, לא יודע מה – אפס הכנסה, כלום. הם שילמו כל חייהם ביטוח לאומי ומס הכנסה, אנחנו שילמנו ביטוח לאומי ומס הכנסה, ואפס הכנסה.

אני חושב שהנושא של בתי מלון סגורים, שכפי שיעל אמרה, כרגע יש כ-50 בתי מלון סגורים אבל באוקטובר בבתי מלון מוטי תיירות נכנסת – אנחנו מוטי תיירות נכנסת, לא יעזור – בקיץ פתחנו לכמה שבועות אבל מהר מאוד הבנו שזה לא עובד; בראש השנה פתחנו וקיבלנו הזמנות ואז קיבלנו כ-20% תפוסה ואז התחילו הביטולים. למה ביטולים? כי זה אנשים מבוגרים שלא רוצים להידבק, שחוששים וכן הלאה.

הבקשה שלנו, בראש ובראשונה לפני עזרה כספית, אני לא רוצה עזרה כספית, אני רוצה לעבוד. הבקשה שלנו היא פתיחת שדה התעופה בן גוריון. אנחנו חיים משדה התעופה בן גוריון. אם אין את שדה התעופה בן גוריון אין כלום. תבינו, בירושלים וכך גם בנצרת ובערים אחרות, אבל בוודאי בירושלים, אין הכנסות. הישראלים לא מגיעים. אולי עושים שבת חתן פעם ב... זה לא הכנסה, אי אפשר להחזיק 460 עובדים מסוף שבוע. באמצע השבוע אנשים לא מעוניינים להתארח. אנחנו לא אילת ולא ים המלח. אז פתיחת השמיים.

דובר בזמנו על נושא חל"ת גמיש, שנוכל להעסיק את העובדים יומיים–שלושה בשבוע וביטוח לאומי ישתתף. לצערי זה לא קרה ולא קורה.

למה זה לא קרה? דיברו על השיטה הגרמנית, מה שנקרא. למה זה לא קרה? תסביר לנו. ניסו בכלל או פשוט החליטו לוותר מראש?

אתה שואל את האדם הלא נכון. אני לא יודע.

נשמע את נציגי הממשלה תיכף.

אני לא מבקש שתגיש פה דוח אבל תגיד למה לדעתך זה לא קרה. כי לא ניסו, או ניסו ונכשלו?

אגב, זה גם לא יכול היה לקרות אצלו כי הוא סגור טוטלית. זה מתאים למקום שנושם ופתוח בהיקפים שונים.

זה החלטות של משרד האוצר. אני חושב שאין הבנה שהתיירות בכלל – מורי דרך, לשכת המארגנים וכולי, ובוודאי המלונות – הרשויות לא מבינות שאנחנו לא מסוגלים, לעובדים אין לאן ללכת, אין להם מה לחפש. זה שטויות. מה הוא יעשה? הוא יהיה ברמן? מה הוא יהיה? אנשים בני 40 – ליבי איתם.

דובר על הפסדים, על ירידת הכנסה. כרגע קיבלנו את הדוחות – בשנת 2020 הפסדנו 8 מיליון שקלים. שנת 2021 היא שנה יותר גרועה כי אין בכלל הכנסות אז אנחנו מפסידים כמיליון שקל בחודש. בכל חודש מיליון שקל הולך למה שהוא הולך, לתחזוקת הבניין, לעובדים או למה שלא יהיה.

אני חוזר פה לכל נושא התמיכות הכלכליות – נכון, אילת חיה עם הראש מעל המים, יותר או פחות, זה לא ענייני. ירושלים גוועת. כשאני ארצה לפתוח בחזרה את המלון, אני לא יודע כמה עובדים יש לי. אני אתחיל להרים טלפונים – אני לא יודע. חלקם יחזרו, חלקם לא יחזרו, תשתיות וכן הלאה. אני לא יודע.

לכן אני מבקש באמת שבדיון הזה כל תמיכה וכל עזרה לענף התיירות ולענף המלונאות שהיא מוטת תיירות נכנסת היא חובה. היא לא רק חיונית, היא חובה, אין ברירה.

נעם ואמיר, בזמן שהדוברים מדברים תוסיפו להתייחסות שלכם את ההבדל בין רשתות גדולות למלונות בוטיק קטנים ואת ההתייחסות שלכם לפי אזורים, לפי אזורי משבר ולאו דווקא לפי גודל העסק.

חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, זה נושא חשוב מאוד. בוודאי ליבי עם כל עובדי הענף. אני לא רוצה לדבר בקלישאות אבל במשך שנה שלמה, עוד כשהיו פה דיונים בממשלה הקודמת והיינו באופוזיציה, דיברו גם על האפשרות של מתווה לכניסת תיירים מחוץ לארץ. אני זוכר שלפני שנה – אנחנו בשנת 2021 – באוגוסט 2020 דיברו על מתווה במשרד הבריאות, שאו-טו-טו המתווה הזה ייכנס לתוקף ונוכל להכניס לכאן תיירים מחוסנים ואת כל מי שעובר את הבדיקות. אני מבין שזה עדיין מתעכב.

לא מתעכב.

לא מתעכב, פשוט לא יוצא אל הפועל.

הוא יוצא אל הפועל.

כנראה אתה סותר את הדברים האלה, כי אלה נפגעים מכך שאין תיירות נכנסת ונתב"ג סגור ואתה אומר שזה נכנס לפועל. כנראה שיש לי בעיית שמיעה או שאני לא מבין את הקשר.

תאספו את השאלות ותנו לנו הבהרות עוד מעט.

אני מנסה להבין. כל בתי המלון האלה, אותם 270 שחיים על התיירות הנכנסת ומחכים לכניסת תיירים מחו"ל – שוב, אני לא בא בטענות אל משרד התיירות, אני דווקא אתכם, כי הטענה שלי היא בעיקר אל משרד הבריאות, שם צריך למצוא כנראה את הנוסחה המתאימה שתאפשר את זה. אבל אשמח מאוד אם תחדש לי דברים.

דבר שני, המקרה של מלון רמדה בירושלים הוא מקרה קלסי של צורך בשיתוף פעולה בין הרשות המקומית לעסקים. הרי ארנונה היא בין 12%–15% מן ההוצאות.

רק כדי לסבר את האוזן, 420,000 שקל בחודש.

אל תדבר בשקלים כי לכל אחד יש את השטח שלו. תדבר באחוזים מן ההוצאות שלך. הארנונה היא פחות או יותר בין 12%–15%. אם אני מסתכל על עיר כמו ירושלים, שהיא עיר שכל הזמן משקיעה מיליונים, אם לא עשרות מיליונים, בפיתוח תיירות, אני חושב שאתה צריך לשבת בין היתר גם בעיריית ירושלים ולפתור את הסוגיה הזאת.

- - -

אני חושב שזה עצוב מאוד.

זה גם אחריות של משרד הפנים, אני מבין.

אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, לצאת בקריאה אל משרד הפנים, אל השלטון המקומי. חברים, תראו, כל עיר גדולה כזאת, אם זה חיפה, אם זה ירושלים – אני לא אומר תל אביב כי היא כמו מדינה בפני עצמה ויש לה דינמיקה משלה – אבל למשל אם החברה לפיתוח ירושלים מעוניינת בתיירים לירושלים, ולפני הקורונה בכל יום שמענו פרסומות, שמענו קריאות: "תבואו לירושלים, תלונו בירושלים", אז אני חושב שהראשון שצריך להיפגש אתך זה מישהו שמנהל את העסק הזה בירושלים כי מן הסתם גם הוא נפגע. אתה סגרת מלון, אתה לא רוצה לפתוח כי אם אתה תפתח אתה תאבד זכאות למענק, אתה לא רוצה לפתוח בשיטה של הפעלה במשך יומיים בשבוע. אתה אומר שאתה מפסיד בכל חודש מיליון שקל רק בגלל שהבניין עומד, אז אפשר אולי למצוא איזו נוסחה שתאפשר לך לנהל את העסק הזה אפילו בפלוס 5 שקלים, אבל לפחות לא תשלם את מיליון השקל הזה, ואז לא תאבד את הזכאות למענק כי אתה לא מרוויח מיליונים. אני לא בא לתת פה ציונים לרשתות גדולות כי בסך הכול אני לא מכיר את הדוחות. אז קודם כול שיתוף פעולה עם השלטון המקומי מחייב פה חשיבה. אנחנו ניסינו פה במשך שנה שלמה לדבר, ואחר כך היו שינויים, הממשלה קמה. אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח לעשות את זה גם אחרי שנעביר את כל הדברים התקציביים ושנוכל לסייע.

הדבר השני, כפי שאמרתי, התיירות הנכנסת ונתב"ג – זה סוגיה שצריכה להיפתר בחתך, צריך לחתוך ולקבל פה החלטות אמיצות. הממשלה הזאת קיבלה החלטות אמיצות בעניין הסגר, לא לקיים סגר, כן להמשיך את החיים הנורמליים, כן לחסן את האנשים וכן ללכת לשפיות. אני חושב שגם בתיירות הנכנסת צריכה להיות השפיות הזאת. שוב, אני לא נותן פה עצות, אני לא מחלק פה חיסונים בכניסה למדינה. אני רק אומר שמדינות אירופה שמגיעות לשלב השני והשלישי של החיסון, וחלק כבר השלימו את השלב השני ומגיעות לשלישי, אני מקווה מאוד שגם שם המצב יתייצב. אין שום סיבה שישראלים יטוסו לאירופה ואילו אירופאים לא יגיעו לישראל, אין שום סיבה. צריך לסייע ובכך גם לסייע לאותם 270 מלונות שעומדים על סף סגירה.

נושא ההשפעות של שדה התעופה על התיירות עלה מכמה גופים. זה מחייב דיון אחר עם נציגי משרד התחבורה וגופים אחרים. בהחלט זה צוואר הבקבוק.

כל עוד זה לא נפתח אין טעם בדיון הזה. לא נוכל להמציא תיירים.

אנחנו נשמע. אגב, לגבי ההערה שלך על הארנונה, חבר הכנסת סובה, המדינה מימנה ארנונה לעסקים בקורונה. מה שאנחנו מעלים פה זה יכולת לפעול נקודתית. עסקים קיבלו השתתפות בארנונה. אנחנו בעצם שיפינו את הרשויות המקומיות.

עסקים סגורים או עסקים שנפגעו מעל 40%, כפי ששמענו מן האוצר? צריך סיוע בארנונה גם לאלה שלא נפגעו ב-40%. הרי מה העניין? אני רוצה שמלון ימשיך להיות פתוח, אני רוצה שאנשים ימשיכו להגיע, שתהיה להם אופציה להגיע. ברגע שהמלונות פתוחים – אני שומע פה נתון מפחיד: 270 מלונות על סף קריסה וסגירה בחודש הקרוב. אני מדמיין שבעוד חודש המצב יהיה עוד יותר גרוע וכל הדיון הזה הוא פשוט לא רלוונטי.

אין ספק שאנחנו צריכים להתייחס באופן מיוחד למקומות כמו ירושלים ונצרת, מקומות שהם נפגעים ישירים של סוגיית התיירות הנכנסת.

אני דווקא רוצה לתת לוויסאם עבד אל ראזק, מלונאי מנצרת, להציג את הדברים. אם תוכל בקצרה.

תודה על רשות הדיבור, אדוני היושב-ראש.

אכן אנחנו בשנה וחצי האחרונות, בשונה מאוד מאחרים שדיברו קודם שעסוקים בחלוקת דיבידנדים או לא, אנחנו עסוקים בהישרדות יום-יומית ובהישרדות חודשית. העיר נצרת, בגדול, חיה ונושמת מתיירות נכנסת. יותר מ-85% מן המגיעים לבתי המלון בנצרת הם תיירים. חלק גדול מן המלונות סגורים, או סגורים חלקית, או שהם עובדים בתפוסות נמוכות, להחריג אולי חודש או חודשיים בזמן האחרון שהייתה קצת תפוסה, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מתפוסות כפי שהוצגו פה באילת ובים המלח ובמקומות אחרים. אנחנו עדיין בתפוסות נמוכות מאוד יחסית לכל הארץ וכמובן גם יחסית לתקופות מקבילות בשנים קודמות.

בנצרת יש כ-2,000 חדרי מלון, חדרי אירוח וכולי. חלקם הגדול היו סגורים במשך תקופה ארוכה מאוד. המענקים שניתנו לעסקים האלה הם שהחזיקו אותם עד היום בעצם. הבעיה היא שאין לנו אופק או ציפייה שאנחנו יכולים להגיד: הנה עוד מעט זה נפתר, עוד מעט זה מסתיים, עוד מעט זה מתחיל לחזור.

הפיילוט שצוין קודם יצא לפועל בחודש יוני או יולי, אם אני לא טועה. ראינו ממנו כמויות קטנות מאוד של תיירים. אני חושב שזה לא דבר שאפשר לבנות עליו לטווח הקצר.

מלונות עובדים בתפוסות סופר נמוכות, אפילו בחלקן חד-ספרתיות, לצערי. מבחינתי מלון שעובד ב-5% או 7% תפוסה הוא מלון שלא עובד בכלל. זו עיר שגם המלונות שלה והתשתית המלונאית שלה, בחלק גדול מן המלונות אין את הפסיליטיז לתיירות פנים, המלונות לא ערוכים לקלוט תיירות פנים, גם אם רוצים. הפסיליטיז שיש אצלנו פחות רלוונטיים.

כל עוד השמיים סגורים, כפי שציינו קודם, המצב שלנו דומה מאוד לירושלים לדעתי, כל עוד אין תיירים מלונות העיר לא יכולים להתקיים ללא עזרה וללא התערבות של הממשלה.

הבעייתיות היא יותר לגבי העתיד. את מה שעברנו כבר עברנו, אני לא צריך להרחיב על זה, כולם דיברו על זה ואני חושב שהכאב של כולנו זהה, כמו בירושלים ובערים אחרות שנפגעו כמונו. אבל הבעיה היא העתיד. אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. החודשים הקרובים נראים לא טוב.

תודה לך. אנחנו ניתן לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, אחריו יוסי פתאל יתייחס ולאחר מכן נעבור לעדכון ודיווח בסוגיית מורי הדרך. גם הייתי רוצה לשמוע בשורה מבעלי המלונות, מה הם יכולים לעשות כדי לשלב בחודשים הקרובים את מורי הדרך אצלם, בסך הכול לכמה חודשים, עד שתיפתח התיירות בכלל, כעוד מקור מידע לאנשים שמתארחים אצלם. אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לך על הדיון החשוב והדחוף הזה בפגרה.

אנחנו כבר יותר משנה מדברים, אדוני היושב-ראש, הזכיר את זה יבגני סובה שאז היה באופוזיציה והיום הוא בממשלה והוא אפילו יושב במרכז העצבים, במשרד האוצר, והיום הוא יכול להביא פתרונות.

אתה אומר שנעביר לו את הבקשות.

בדיוק, הוא יכול להעביר את זה ישר למשרד.

ענף התיירות נפגע הכי קשה, לרבות בתי מלון, סוכני נסיעות, מורי דרך, שכמה פעמים כבר דיברנו והעלינו את הנושא שלהם, חברות אוטובוסים, מסעדות שעובדות עם תיירים – כל אלה נפגעו, ועדיין נפגעים. אני קורא עכשיו שכמעט 50 בתי מלון סגורים לחלוטין. נכון שיש בתי מלון שחזרו לעבוד והם משגשגים ומרוויחים, עינינו לא צרה ברווחים שלהם ואנחנו רוצים שכולם ירוויחו. המדינה באמת ב-2020 העניקה מענקים, פיצויים, הוצאות קבועות. קראתי על חברה אחת שקיבלה מן המדינה 30 מיליון שקל.

זה היה כבר, על זה דיברנו בפתיח.

אני בטוח שהעלית את זה. והשנה עם כל הרווחים שלהם חילקו דיבידנדים. אבל חברות הנופש הן היקרות ביותר בעולם אולי. בסוף שואלים: למה אנשים נוסעים לטורקיה? למה אנשים נוסעים לגיאורגיה? למה אנשים נוסעים לייוון? בגלל המחירים פה. בתמורה ליום אחד בישראל אתה שבוע באיסטנבול, זו המשוואה. אני מבין שפה יש הוצאות ועובדים וכן הלאה, אבל המחירים הם בלי שום פרופורציה. לכן צריך לדאוג, בסופו של יום אנחנו חייבים לדאוג לאזרח. האזרח מקבל חבילות במחירים גבוהים ביותר.

בתי המלון באזורים כמו – טוב שאני מדבר אחרי וויסאם עבד אל ראזק מבית המלון בנצרת. אנחנו העלינו כבר כמה פעמים את הסוגיה של בתי מלון בנצרת, מסעדות בנצרת, שנפגעה הכי קשה, יש שם 70% אבטלה. בשנה שעברה אפילו הבאנו חבילה מיוחדת, אמרנו: מסייעים לאילת, מסייעים לטבריה. מה עם נצרת? בסוף הביאו חבילת סיוע של 30 מיליון שקל, אבל אני חושב שהיא לא התממשה, עם כל מבחני התמיכה והקריטריונים היא לא עברה בפועל, עד כמה שאני יודע. לכן חשוב מאוד לסייע לכל הענף הזה.

נכון שאנחנו עכשיו בעיצומו של גל רביעי ואי-הוודאות הורגת, במיוחד בענף הזה, בשל ביטולים, במיוחד בשיא, מדברים על יולי, אוגוסט, ספטמבר, עד תחילת אוקטובר, זה השיא של הענף הזה, ובדיוק בשיא הזה יש פגיעה.

לא יודעים מה העתיד, האי-ודאות פה היא קשה. אי אפשר לנבא מה יהיה בחודשים הקרובים.

לכן אמרתי, אני מבין או לא מבין, אני יכול להסכים או לא להסכים עם המדיניות החדשה, לפיה לא מכריזים על סגר רשמי אבל יש סגר דה פקטו עם כל ההגבלות, אבל פיצויים אין. זה התפקיד של הוועדה שלנו.

ירושלים, נצרת, מקומות שנפגעים באופן דרמטי בשל היעדר תיירות נכנסת מחייבים התייחסות ייחודית שונה. תיכף נבקש את ההתייחסות.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, בבקשה.

תודה רבה. אני חייב לציין שאבן הראשה של כל הדיון הזה היא הכתפיים המשומשות שלנו. מארגני התיירות הנכנסת מביאים 75% מן התיירים לפריפריה, ואין לנו תיירים, ו-85% מן ההכנסות. כשמדברים על מורי הדרך, אנחנו ארגון המעסיקים שחתום על ההסכם הקיבוצי איתם, הם שכירים שלנו.

לפני שאעבור לנושאים תקציביים, ממש בקצרה, אני רוצה לדבר דווקא על עבודה, כי אנחנו רוצים לעבוד, אנחנו לא רוצים עוד כסף. הוועדה, אדוני, אם תרשה לי להיות היועץ שלה, צריכה לשאול את השאלה: למה? למה אין תיירים? למה עומר אדם כן, למה פסטיבל פאנג'ויה כן, למה קניונים צפופים כן אבל תיירים בקפסולות, תיירים מחוסנים אחרי בדיקה סרולוגית מופרדים בתנועה שלהם לא?

אחרי שעשו פיילוט ניסוי, נכנסו כמה אלפים והיו אפס תקלות בריאות, הביאו קצת חיוך לפריפריה – כלום, ב-18 בחודש החליטו באבחה אחת להפסיק את הפיילוט. צריך לזכור, יש פיילוט שהוא מוגבל מאוד, קשוח מאוד, שהוא לא מתווה כניסה. יש מתווה כניסה שנמצא על שולחן הממשלה ונדחה מחודש לחודש. בשביל להבין את המדיניות הקפריזית, ב-18 החודשים נאלצנו לסגור, ועכשיו הודיעו שב-19 לחודש הזה פותחים עוד פעם את הפיילוט.

אני מבין שאתה מתייחס למתווה שהכינו כמה מרשויות המדינה, רוני נומה ואחרים.

לא. יש מתווה שהוכן בסוף הפיילוט. אתם אישרתם פיילוט, הוא רץ במאי-יוני. בסופו ישבו ועדות, קיבלו מסקנה איך צריך להיראות המתווה. ואז ביולי בגלל המצב, בלי קשר לדברים שאני רוצה להגיד עוד רגע, החליטו לבטל את הפיילוט. פתחו, סגרו, פתחו, סגרו. סגרו את זה ב-18 לחודש הקודם. פותחים את זה עוד פעם באמצעות מאמצים ענקיים של משרד התיירות והשר ומי שנמצא לידכם בחדר, והדבר הזה הוא לזכותם לגמרי, מחזירים את זה עכשיו בחזרה.

אבל עדיין צריך לשאול, הם עשו ניסוי וראו שהתיירים האלה מביאים רק ברכה וצריך להגן עליהם ולא מפניהם. בכל זאת בכל חודש אתם מכניסים 50,000 תיירים בוועדות חריגים, שהם לא כפופים לשום מתווה, לשום בדיקה ולשום מעקב. הם כן ואנחנו לא.

באים אנשי משרד הבריאות לוועדה ואומרים לכם: תשמעו חברי הכנסת, אנחנו בודקים את כל המדינות ואנחנו בוחנים כמה אנשים מגיעים מהן חולים ביום הראשון, שלושה ימים אחרי יום הכניסה שלהם ואחרי עשרה ימים. אחרי שאנחנו עושים את המדידה המאוד מדויקת הזאת אנחנו קובעים מי זו מדינה פטורה. ואז הם מודיעים לכם על המדינות הפטורות, שביניהן יש את אירן, אפגניסטן, בנגלדש, לבנון, לוב, סודן, סומליה, עירק, ערב הסעודית ועוד. איפה נמצאים אנשים בבידוד שחזרו מן המדינות האלה חולים בקורונה, שאתם מייד מאשרים את הנושא של המדינות הכתומות והירוקות, כאשר בינתיים הם בכלל לא יכולים להגיע לכאן? אני מנסה לערער את הגרפים הצבעוניים שאתם רואים בכל פעם.

אדוני, אתה אוהב לדבר במספרים ובסרגלים ואני מעריך את זה מאוד. אני חושב שמתפקידך לשאול מה המחיר בחיי אדם בפריפריה. התיירות הנכנסת מחזיקה 15% מכוח האדם בפריפריה. כמה שנות אדם התקצרו בגלל הניהול הכושל של כניסת התנועה מנתב"ג? יש לזה מחיר בחיי אדם, אי אפשר להגיד אחרת.

אנחנו, במאמץ של מארגני התיירות הנכנסת, אלה שמשלמים משכורות למורי הדרך. אנחנו מביאים 75% מן התיירים לכל המלונות בפריפריה, כפי ששמעת פה, ואנחנו במעמד של מקבצי נדבות. אחרי שמסכימים, כולכם מחמיאים שצריך אותנו, אנחנו השמן בגלגלי התעשייה, אין לכם עבודה בלעדינו בפריפריה, אך לא מצליחים להעביר לנו כסף. הוועדה צריכה לדרוש לא רק החלטות אלא גם מעשים. אני חייב לציין, שיתוף הפעולה שלנו עם משרד האוצר יוצא מן הכלל וגם הם תקועים בנושא הבירוקרטי. אנחנו מדברים באמת על אגורות יחסית למה שצריך בשביל לשמר.

בפועל הלאימו לנו את העסקים במרץ 2020 ואסרו עלינו לפתוח אותם. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר בכנסת: למדינה יש אחריות. אין פרופורציה בין המחמאות שאתם נותנים, ההסכמות, לבין מה שבסוף קורה בפועל ומגיע אלינו. כמעט 50% מן האנשים כבר לא נמצאים.

אני מבקש, אדוני, שתוציא אותנו מן הסטטוס של מקבצי נדבות. אנחנו גם משלמים משכורות כי היה חשוב לנו לשמר את כוח האדם, ממרץ 2020. המדינה אמרה שתתמוך בנו. מינואר לא הביאו לנו כסף. אנחנו שילמנו את כל המשכורות ל-15% מכוח האדם במשרדים. זה אינטרס של המדינה. אנחנו ענף הייצוא השישי בגודלו, כמו התעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל.

ודבר אחרון, אדוני, היה דיון בוועדת הכלכלה עם רשות המסים שהצליח לעורר את חמתנו, כי אתה באת עם כוונות טובות והטעו אותך. אני מתפרץ עם הנושא הזה, אולי תחסום אותי ותגיד לי לא עכשיו, אבל חשוב לחזור לזה. רשות המסים מתעללת בנו. בגלל שאין לנו הכנסות מחודש מרץ המחשב שלהם הודיע לפקידים שאנחנו מתים. אנחנו צועקים: אנחנו חיים. אומרים לנו: לא. מקריאים עלינו קדיש בעודנו בחיים ורוצים שנגיד אמן. אנחנו עסק קיים וחי. אומרים: לא, אתה מת, תחזיר את כל הכסף, ולוקחים לנו את הכסף מן החשבונות. וגם אין עם מי לדבר שם. אתם לא מפסיקים להחמיא להם שהם יעילים. הם לא יעילים, הם לא עומדים בזמנים והם עושים פעולות חמורות. לעניין התיירות הנכנסת היה מקום שימנו אדם מיוחד לנושא הזה.

אני חושב שאין מי שיכול להתווכח עם המספרים.

יוסי, יש לי שאלה. גם אתם לא נדרשים באמת להחזיר מענקים עכשיו, אין דרישה.

זה לא נכון. - - - לדבר עם הנציג של עסקים עד 1.5 מיליון. אתה טועה, אדוני. קיזזו לנו את הכסף.

איך קיזזו?

בעסקים הגדולים שהם עד 100 מיליון הם דורשים ומקבלים את הכסף. אתה מדבר על עסקים קטנים, שזה עד 1.5 מיליון שקל.

קיבלנו פה התחייבות שאין דרישה להחזר מענקים.

שקרנים. אני אומר את זה לפרוטוקול.

איך זה נעשה בפועל?

מקזזים מתוך סכומים שצריך לתת. הם נתנו לעצמם דרור, בחסותכם, לפרש מה הן הוצאות קבועות ויודעים שבתיירות זה להוצאה קבועה. הורידו להם את הכסף וחתכו אותם לגמרי.

זה משהו אחר. ישב פה נציג של מס הכנסה שאמר שעד סוף השנה לא תהיה אפילו דרישה.

אנחנו נבדוק את מה שאתה אומר. יוסי, ביקשת לומר משפט אחרון, בבקשה.

אדוני, אנחנו נדרשים ואתם צריכים אותנו.

חברים, אני רוצה בעיקר שתהיה התייחסות ספציפית, גם בדיון הזה אבל גם בשיח ישיר עם מארגני התיירות הנכנסת. זה מספר חברות מצומצם שיש בו פגיעה ייחודית. כפי שעשינו עם גופים אחרים, אבקש איש קשר, גם במשרד האוצר וגם במשרד התיירות, שלוקח על עצמו לשבת איתם באופן ספציפי.

אחרון הדוברים הוא מנהל מלון אסטוריה, אבי זנדברג, בבקשה.

אני מטבריה. אני מודה על הישיבה הזאת ושמח שלפחות יש לנו אפשרות לחדד נושא. חשוב לעשות הבחנה בין מרבית המלונות בישראל שהם קטנים, עצמאים ושייכים לרשתות קטנות ופזורים בכל רחבי הארץ, בגליל, בטבריה, בנצרת, חיפה, נתניה, ירושלים, אפילו בירוחם יש מלון. עיקר העבודה שם מבוססת על התיירות הנכנסת מחו"ל שלמעשה פסקה לחלוטין מתחילת הקורונה. בזמן מסוים היו איים ירוקים וכל הפטנטים האלה שנהנו מהם באילת ובים המלח. המלונות האלה חלקם סגורים מהרגע הראשון, 50 מלונות סגורים עדיין. זה 270 מלונות. חשוב לציין שהמלונות האלה הם גורם כלכלי יציב וזרז לפעילות כלכלית ענפה דווקא באותן ערים בפריפריה, בתעסוקה, בצריכת שירותים מקומיים רבים.

המלונות באתרי הנופש באילת ובים המלח, שרובם שייכים לרשתות הגדולות, שגשגו בתקופות האלה, יכול להיות שאפילו ניצלו מצב. המחירים הרקיעו לשחקים. מרבית המלונות לא היו שותפים לחגיגה הזאת. התדמית שלנו נפגעה קשה עקב כך. כפי שאמר ליפמן מרשת אטלס, המחירים שלנו שפויים לחלוטין וכולם בסדרי הגודל שהוא הציג ומנכ"ל משרד התיירות מכיר אותם. בהחלט הסכמנו עם הגישה שלו כאשר הוא אמר בתחילת המשבר: חבר'ה, אל תשתוללו במחירים כי יענישו אתכם. מרבית המלונות לא היו שותפים לחגיגה הזאת.

מרבית המלונות באזורים שבהם מתקיימת התיירות הנכנסת מתקשים לפעול גם היום בשביל ביקושים נמוכים באמצע השבוע של הישראלים. יש קצת עבודה בסופי שבוע. בטבריה למשל, שם יש 4,500 חדרים, 3,000 חדרים הם של תיירות נכנסת. בנצרת, כפי שהציג וויסאם, המצב קשה, בדיוק כמו אצלנו וכמו באזורים אחרים בארץ, שהיום הם אובדי עצות מה יעשו בחודשים הקרובים.

כפי שנאמר בתחילת הדיון, הדבר הראשון, חייבים למצוא דרך לפתוח את השמיים לתיירות נכנסת. זה הדבר הכי חשוב שצריך לעסוק בו היום.

המענקים – זה לא מענקים, קיבלנו דמי הישרדות, זה לא היה מענקים, וחייבים להמשיך לסייע לעבור את התקופה הזאת כי הרבה מלונות לא ישרדו. מדובר על 270 מלונות ברחבי הארץ שאנחנו לא רואים בכלל את הסוף.

אם אומרים שחייבים לחיות לצד הקורונה אז צריך למצוא דרך לפתוח את השמיים, בבדיקות מהירות, בלי בידודים ובלי כל הדברים האלה. יש היום מספיק אוכלוסיות שמתחסנות בעולם, באירופה ובמקומות אחרים, תיירים שיכולים להגיע וזה יעזור לכולם, למורי הדרך, למשרדי הנסיעות ובטח למלונות שבנויים על התיירות הנכנסת.

תודה רבה, אבי. טבריה חשובה, אני יודע שיש לה אתגרים רחבים במקרו, וזה שאתה מקיים שם מלונאות זה דבר חשוב.

לפני שאני עובר לאנשי הממשלה שיתייחסו לכל הנושאים שעלו פה, הייתי רוצה לבקש מבעלי הרשתות והמנכ"לים שנמצאים איתנו להיות נועזים מספיק להגיד לנו בסוף הדיון הזה כמה מורי דרך הם מוכנים לקלוט לחצי שנה כמדריכים בתוך המלון, לאפשר להם פרנסה, מי שהמלון שלו עדיין פתוח ויכול לספוג את העלות הזאת לחצי שנה ולעשות את זה כפרויקט משותף בין משרד התיירות ומשרד האוצר והמלונות, ואם יש אפילו איזה עידוד או אפשרות להסתייע גם בממשלה בדבר הזה – זה יהיה משמעותי.

אני מבקש מנציגי הממשלה, ממשרד האוצר וממשרד התיירות, להתייחס לדברים שעלו, גם לגבי נתב"ג והמגמות, מה הולך להיות עם תיירות נכנסת; גם לגבי הדברים הקשים שיוסי פתאל אמר בסוגיית הדרישה להחזר מיידי של המענקים, דבר ששמענו שלא מתקיים, ואם זה מתקיים אז איך זה קורה ולמה זה קורה; ובעיקר לדווח לנו על ההתקדמות ומה ניתן לעשות ועשיתם עבור מורי הדרך. בבקשה.

ברשותך, עוד שאלה אחת שלא נתנו עליה את הדעת, לגבי העובדים.

נתונים.

אדבר על הנתונים, אבל הצגת כעת שאלות למשרד האוצר. דיברתי עם אותם 270 מלונות שמצויים כרגע על פרשת דרכים. השאלה, מעבר לפתיחת השמיים, היא מה עושים עם העובדים. כידוע, הם לא זכאים יותר למענקים כלשהם. האם העובדים האלה ישוחררו הביתה כדי לקבל דמי אבטלה או שתהיה איזו קונסטלציה שתאפשר למלון להחזיק את העובדים באופן חלקי, סוג של רשת ביטחון?

זה מה שנקרא מעין המודל הגרמני או דברים מן הסוג הזה. השאלה הזאת גם עלתה פה.

זו שאלה אמיתית.

היא רחבה לגבי כלל המשק והיא בהחלט ממוקדת בתיירות, שעדיין נפגעת יותר מענפים אחרים בפעילות הכלכלית.

רק לגבי הנתונים על לינות ישראלים: הסטטיסטיקה נכון לתקופה הזאת קצת מטעה משום שהנתונים שיש לנו כרגע הם מינואר ועד יולי 2021. צריך לזכור שחודשיים המלונות היו סגורים, כלומר הם לא עבדו בינואר-פברואר, אז מהסטטיסטיקה נשארו רק מרץ–יולי 2021. מרץ ואפריל היו חודשים חלשים מאוד. למעשה העלייה בלינות ישראלים בממוצע הגיעה במאי. בסופו של דבר נכון להיום, הנתונים על ינואר–יולי, עדיין יש ירידה של 8% במצטבר, כי במשך חודשיים המלונות היו סגורים ובמשך חודשיים עבדו חלש. העלייה החלה בחודש מאי.

זה גם לא כולל את אוגוסט שהוא זמן שיא. כלומר מוקדם להשוות את הנתונים האלה.

נכון.

בבקשה, אתם תחליטו באיזה סדר יהיו הדוברים. פיני שני לגבי שדה התעופה. כל אחד ייתן את הדברים שהוא מומחה בהם. בבקשה.

אשמח להתייחס לגבי מה שיעל דניאלי אמרה. נכנסתי מהפלאפון לאתר של הלמ"ס וראיתי שכתוב בכותרת: "ביוני-יולי 21 נרשמו שיאים חדשים בתיירות של ישראלים", וכפי שיושב-ראש הוועדה אמר, זה לא כולל את אוגוסט ואת ספטמבר, שאני מניחה שזה רק ילך ויגדל.

אבל אנחנו לא ברגשות. אנחנו מבקשים מספרים ונתונים. נחכה לאוקטובר ונעשה סיכום ונדע נתון מדיד אמיתי.

לגבי ההתייחסות למלונות קטנים אל מול רשתות ולסיוע ספציפי לאזורים מוטי תיירות נכנסת – הפעימה השלישית של המענק הראשון והפעימה הרביעית של המענק השני הביאו אותנו להתמקד בשתי הנקודות האלה שהתייחסת אליהן. ראשית, כפי שאמרתי, כבר בפעימה השלישית יש תנאי של לפחות 25% תיירות נכנסת, ובפעימה הרביעית זה יעלה ל-40%, מה שאמור למקד את הסיוע בעיקר באזורים כמו נצרת, טבריה וירושלים, באזורים שהם באמת מוטי תיירות נכנסת.

לגבי מלונות קטנים אל מול רשתות – במענק השני הוכנס תנאי נוסף, שמדבר על פגיעה של 40% בכלל המחזור של העסק ולא במתקן מלונאי כפי שהיה בפעימות הראשונה והשנייה. זה גם אמור למקד את הסיוע בעיקר באותם מלונות קטנים ולא ברשתות גדולות שקיבלו סיוע בפעימה הראשונה ובפעימה השנייה.

נעם, את תיפגשי עם יוסי פתאל, כולל עם גופי האוצר הרלוונטיים ורשויות המס?

בוודאי. אנחנו בקשר רציף.

יש פה נושא ממוקד שצריך להתייחס אליו. אני מבקש שתקיימו פגישת עבודה. תזמיני לשם את מי שרלוונטי מרשות המסים. האמירה הזאת: "אנחנו חיים ומתייחסים אלינו כחברה מתה" – זה לא לעניין. הם מנסים לשרוד ונצטרך אותם ביום שאחרי הקורונה. יהיה קשה להקים חברות כאלה פתאום אם התשתית הזאת תיפגע.

זו תשתית תיירות חיונית ואנחנו נטפל בזה.

נא לקיים על זה דיון.

אני רוצה להתייחס לכמה נושאים. נתחיל מנושא כניסת תיירים, מתווה הקבוצות. בסוף חודש מאי החל מתווה קבוצות, שאפשר כניסות של קבוצות מחוסנות לישראל. לא הגבלנו את כמות הנכנסים. בסך הכול זה התחיל לזוז. צריך לזכור שמעבר לזכות להיכנס לפה צריך גם להיות ביקוש והכנת קבוצה אורכת זמן. לצערנו הגל הרביעי קטע את אותו מתווה מכיוון שהוגדר במתווה שתייר ממדינה כתומה לא יכול להיכנס, ומכיוון שרוב מדינות העולם הפכו לכתומות, או לפחות אלה שרלוונטיות לתיירות, דה פקטו המתווה הופסק.

מאז שר התיירות ואנחנו, הצוות המקצועי, קיימנו שיחות ארוכות עם משרד הבריאות והוחלט בעצה אחת שב-19 בספטמבר תותר כניסת תיירים מחוסנים בקבוצות. אנחנו במרוץ נגד השעון על מנת לרשום את הקבוצות שרוצות להגיע, יש כבר מתעניינים. אנחנו מניחים שככל שיחלוף הזמן מספר התיירים שיגיע ילך ויגדל. אנחנו גם בשיח עם משרד הבריאות, שעוד לא הסכים לנקוב בתאריך לגבי כניסת תיירים בודדים. באופן טבעי זה יהיה קשור לירידת רמת התחלואה. בסך הכול אני מקווה שתוך פרק זמן לא ארוך ההגבלה על כניסת תיירים תהיה קטנה ככל הניתן במסגרת מגבלות הקורונה. היא לא תשוב ותיראה כמובן כפי שהיה ב-2019, עדיין יידרש חיסון, ובחלק מן המקרים גם בדיקה סרולוגית, אבל אנחנו עושים מאמץ על מנת להחזיר את האפשרות לכל אותם אלה שמתפרנסים מתיירות נכנסת, לעשות את זה בלי צורך בריבים על מענקים וסיוע ממשלתי אלא בצורת עבודה טובה.

אתם מטפלים מול רשות האוכלוסין וההגירה?

כן.

כלומר אם אדם רוצה להגיע בקבוצה אז אתם במשרד התיירות לוקחים על עצמכם את הטיפול מול רשות האוכלוסין וההגירה? כלומר תייר לא צריך לפנות ישירות?

הוא לא צריך לעשות שום דבר. מארגני התיירות, החבר'ה שיוסי פתאל מייצג, פונים אלינו, מגישים את הטפסים הנדרשים, מציגים את תעודות החיסון של התיירים, הן נבדקות אחת-אחת. אנחנו בקשר מול רשות ההגירה, שמנפיקה אישור לחברת התעופה שתעלה אותם למטוס ולקבוצה עצמה. הם באים לפה, עושים בדיקת PCR ובדיקה סרולוגית ואחרי קבלת התוצאה, כמו כל ישראלי שזכאי לזה, יוצאים לדרכם ומטיילים לפי מסלול שנקבע.

אז עד 19 בספטמבר אין. אתה אומר שבמאי היה פיילוט, ניסיתם. אחר כך בגלל הגל הרביעי הוא הופסק. היום אין כניסת תיירים.

ב-19 בספטמבר זה יתחיל. הוא אומר שלארגן קבוצה לוקח זמן. זה שאתה קובע תאריך לא אומר שיגיעו קבוצות.

הפיילוט התחיל בסוף מאי ונמשך עד אמצע אוגוסט, אז רמת התחלואה עלתה. ב-19 בספטמבר תותר כניסה מחדש.

רק הערה אחת לגבי מארגני התיירות. אנחנו נמצאים בקשר יום-יומי עם יוסי פתאל ואנשיו, ביחד עם משרד האוצר, על מנת למקסם את המענקים.

הקשר טוב, ויוסי פתאל ידע להפריד מי בקשר טוב איתו ומי פחות. אבל צריך לשמור על הגופים האלה כדי שהם יתקיימו. אם הם המנוע להבאת קבוצות, ומישהו מתייחס אל החברות האלה כחברות מתות, גם בתקופת הביניים, אנחנו בבעיה. אתם צריכים לעשות פגישה לא רק של משרד התיירות מולם אלא של משרד האוצר, רשויות המס ומשרד התיירות ביחד, בין-תחומי, כדי לגבש עבורם פתרונות אפשריים.

ראשית, הפגישות הן בשיתוף עם משרד האוצר. אני מודה ומתוודה שאת הבעיה עם רשות המסים אני שומע כאן לראשונה. ברצון ננסה לסייע בדבר הזה.

צריך להגיד שהם מקבלים סיוע. לא מה שהם ציפו לקבל וגם לא מה שהובטח וכפי שאמר להם נציג אגף התקציבים בשבוע שעבר. אנחנו מקווים מאוד שבקרוב תיפתר המכשלה הזאת והם יקבלו את כל מה שהובטח להם.

מורי הדרך נחלקים למספר קבוצות. חלקם עובדים בצורה טובה עם קהל ישראלי. חלקם ממשיכים לקבל סיוע מכיוון שהם מעל גיל 45. בכלים שלנו אנחנו מציעים סיורים באמצעות רשות הטבע והגנים, כשאנחנו מממנים את שכר מורי הדרך. זה פתרון חלקי.

כבר ערכנו דיון על מורי הדרך. מדובר בסך הכול על כמה מאות מורי דרך. נתנו אתגר.

יש מישהו עם תנועות גוף היסטריות. אפילו לא ביקשת רשות דיבור, אני רואה אותך נסער בזום. אתה רוצה להגיד משהו או רק לזוז עם הגוף ימינה ושמאלה? אני מנחש שאתה מורה דרך.

אני מורה דרך.

אבל לא ביקשת רשות דיבור. אם יש לך מה להגיד בדיון אתה צריך לבקש רשות דיבור ואז יתנו לך להגיד. תמתין עוד רגע. פיני יסיים ואז אתה תתייחס, אבל בקצרה.

אני רוצה להמשיך את הנקודות שלי. פשוט הוא הסיח את דעתי עם תנועות הגוף שעשה.

בואו נאסוף פתרונות. חלק עושים בדיקות קורונה, והם הלכו לעשות בדיקות, וחלק ממורי הדרך מלונות יעסיקו למשך חצי שנה. אבל תנו לי מספרים, לא אמירות כלליות. יש כמה מאות – X מבוגרים נהנים מפתרון לפי הגיל. מספרים.

המספרים המדויקים לא מצויים בידינו.

אפילו בקירוב אני מוכן לקבל.

רגע, עוד מישהו עושה לי הצגות. ארי מלניק, לא שכחנו אותך. אם תשים עוד פעם את השלט נוריד אותך מן הזום. מתחילה פה מחאה בשלטים? ניתן לך לדבר. זעקתך כבר נשמעה, אבל חכה בסבלנות.

למה לא נמצאים בידכם המספרים?

בעוד שמונה דקות אסגור את הדיון הזה והזמן קצר. פיני, תסיים בבקשה.

אנחנו הגוף שמעניק רישיון למורי הדרך. אנחנו לא הגוף שמעסיק אותם. לחלק מן האנשים האלה יש רישיון - - -

סליחה, לא הבנתי אותך. דיברת על מורי דרך. אני דיברתי על מספר הנכנסים. אני עדיין בשאלה הקודמת. שלא תבין אותי לא נכון.

עברנו למורי הדרך.

יש כ-8,000 מורי דרך בישראל. להערכתנו ולהערכת יוסי פתאל, הגוף שמעסיק את רובם, יש כ-2,000 מורי דרך שעוסקים בתיירות נכנסת. מתוכם הרוב הגדול עדיין מקבל סיוע. אנחנו מניחים שבעיית מורי הדרך שעוסקים בתיירות נכנסת וגילם נמוך מ-45 שנים נוגעת לבין 700–1,000 אנשים לכל היותר.

על מנת לנסות להקל על המצוקות שלהם עשינו מספר דברים. דבר ראשון הוא אותו מתווה באמצעות רט"ג, שאנחנו מממנים את העסקת מורי הדרך על מנת להציע לקהל הרחב ימי סיור. מאות ימי סיור מתקיימים בשיטה הזאת, גם בחג הסוכות הקרוב. הייתה התחייבות של משרד האוצר בוועדת הכספים, שאם יידרש גם יוגדל התקציב למטרה הזאת. כרגע עוד לא נדרש, יש לנו תקציב.

דבר שני, כפי שאמר היושב-ראש, מצאנו מאות משרות. נכון שזה לא משרות של מורי דרך ונכון שחלקן בשכר מינימום. ההיענות מצד מורי הדרך למשרות האלה הייתה נמוכה, ואני חייב להגיד שאני שמח על כך, זה אומר שהמצוקה כנראה קלה יותר ממה שתיארנו. אלה היו משרות בתחום ההסברה על הקורונה, דיגום של הקורונה וכהנה וכהנה משרות.

גם בחינוך.

בחינוך היינו מוכנים לתת מלגות על מנת להסב, בעצם להפסיד חלק מכוח האדם הזה על מנת שלהם תהיה פרנסה ולהפוך אותם למורים.

28.

גם באותו מתווה של קבוצות חובה, ואנחנו בודקים את זה במסגרת הבדיקות שאנחנו מבצעים לכל קבוצה, שיש מורה דרך מורשה.

מהדיון הקודם לדיון הנוכחי, כמה מקומות עבודה מצאנו למורי דרך?

מאות, אם לא אלפים. מאות הצעות. ההיענות נמוכה מאוד, ברמה של עשרות.

הצענו מאות ולקחו עשרות. הבנתי.

יואב רותם, בבקשה, שתי דקות לרשותך.

אני מורה דרך. אני גם עצמאי וגם עוסק כשכיר אצל חלק מן המארגנים.

זה תלוי מאוד באיזו עבודה אנחנו עבדנו, אם זה דרך רכב אשכול או דרך אוטובוסים – יש שוני בעניין הזה.

צריך להבין שאנחנו אנשי השטח, אנחנו שומעים גם חלק מן הביקושים שיש להגיע לישראל.

הבעיה הראשונית היא שהשמיים לא פתוחים, כפי שכולם הציגו. אנחנו נפגעים מזה, בדיוק כמו כולם, בצורה הראשונית.

יש בעיה אדירה שלא דיברו עליה פה, שכל כך בטוח להביא היום תיירים בקפסולות ולהתחיל מזה, שפשוט מדהים לראות שמתעלמים מזה בצורה בוטה.

דבר שני לגבי העניין שלנו, אמרו לנו שביולי נפתחים השמיים ואנחנו נערכנו לכך. לכן הצעת עבודה שקיבלתי בסוף אוגוסט לא עזרה לי באפס הכנסה שהייתה לי בחודש יולי. כמו כן היא גם לא תעזור באוגוסט באפס הכנסה שיש לי, למרות שכמובן אנחנו מנסים ומחפשים כל מיני דברים שמתאימים לנו כעצמאים, כאנשים שהם המפרנסים העיקריים של המשפחה, שצריכים לשמור על העסק העצמאי שלהם ויכולים לפתח אותו, ורוצים להסיט אותנו לכל מיני מקומות. זה חכם ונכון אבל יש עבודות שפשוט לא מתאימות לאופי העניין הזה.

לא נעשה אפיון של מורי הדרך. משרד התיירות לצערי גם לא עשה משהו שדיברנו עליו, אני יודע שהיה דיון בעניין הזה, סקר או איזו בדיקה כמה מורי דרך נמצאים במצוקה, או לחילופין כמה מורי דרך מחפשים עבודה, ואיזו עבודה יכולה להיות.

מר רותם, יש לך תפקיד רוחב ייצוגי בקרב מורי הדרך?

אני בתוך "מורשת דרך".

יש לכם נציגות רשמית?

כן. כרגע שלחו אותי. בדיון הזה אני נציגם ביחד עם ארי מלניק. אם אתה רוצה להביא עוד נתונים הוא יוכל למסור, למרות שלדעתי אנחנו כבר מסכימים על הכול.

מתי הפעם האחרונה נפגשתם עם הנציגות הזאת?

בשבוע שעבר קיימתי שיחה ארוכה עם יושב-ראש "מורשת דרך", מר יוני שפירא.

חברי הכנסת, ידידיי, האנשים מאזינים לנו בקשב ואנחנו צריכים לכבד אותם ולשמוע.

אנחנו מנסים לאתר משהו.

עניין רכב אשכול עלה פה הרבה פעמים.

יבגני, אנחנו כבר בסוף הדיון. יש לנו עוד כמה דקות, ואם נידרש נעשה דיון המשך. לא נפתור את כל הבעיות היום. עשינו דיון ראשון, זה דיון שני ונעשה עוד. תצברו את הדברים. אם יש לך משהו ספציפי – נעמיק בו. אני רוצה לסכם את הדברים, אנחנו נעים לקראת סיכום. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לשאלתך, שר התיירות נתן למורי הדרך קארט בלאנש לפנות אליו בכל מצוקה אישית של מורה דרך זה או אחר. במקביל הצוות המקצועי נמצא בקשר שוטף, גם אני, גם יועצי השר, גם אנשי צוותי עם מורי הדרך. כפי שאמרתי, בסך הכול הוצעו משרות. אני מבין שזה לא אידיאלי ואני מבין שכולם רוצים להישאר במקצוע שלהם. היינו שמחים אילו ידענו לתת לכל מורי הדרך תעסוקה מלאה. לצערי זה אחד ממחירי הקורונה.

אם אפשר להוסיף. אני מסתכל על הסקירות מן העולם – העולם עצר. צריך להבין את זה. מי שיש לו ציפייה שאנחנו נוכל פה לעשות קסמים ושאתם תהיו, גם מורי הדרך וגם המלונות, בהיקפים שהיינו פה עד תחילת שנת 2020, הגענו מן השיאים אל הקרשים. אחד מן הדברים שצריך להבין, וזה מה שאנחנו אומרים, אנחנו מנסים לתת את כל הכלים, מנסים לסייע. אני יודע שלמורי הדרך זה קשה. הייתם בהיקפים שלא חלמתם עליהם עד המשבר ועכשיו אנחנו מנסים את המינימום, שתהיה הכנסה כמה שאפשר, ולא תמיד זה החלומות שאתם רוצים להגיע אליהם.

אני חייב להגיד שאני רואה שעסקים שממציאים את עצמם מחדש – אתן דוגמה של מלון בדימונה, ששינה את השם ל"צלילי מדבר" והולך על הנושא של שירה עברית, כל חדר על שם משורר אחר. כאשר שאלתי אותו איך הולך עם התפוסות הוא אמר לי שחסרים לו עובדים. אני רק מראה פה, ואני יודע שלא כולם יכולים לעשות את זה, יש הרבה מלונות שהיו בנויים על תיירות נכנסת שאין להם סיכוי להגיע לתפוסות שיאפשרו הפעלה שנותנת לעמוד באיזשהו מבחן הכנסה שמצדיק קיום של עסק. לזה אנחנו צריכים להמשיך לנסות למצוא פתרונות, וזה מה שאנחנו עושים. כשאני רואה בארץ מה קרה בערים בכל האזורים, ממטולה ובכל ערי הצפון וגם בדרום, בהרבה מקומות יש תפוסות גבוהות ממה שהיו.

לשאלת היושב-ראש לגבי הנתונים – עוד מוקדם מדי לנתח את הנתונים של הישראלים ושל השפעת המשבר ולינות ישראלים. תוך כדי הדיון בדקתי, כמובן שיש אזורים שהם בתפוסות שיא ויש אזורים, כמו נצרת, שבגלל הפגיעה צריכים להמציא את עצמם, עם סיורי חלווה וסיורי דגים בטבריה, וזה מה שיושיע. בטח אחרי החגים, שצריך להגיד את האמת, צפויה תקופה קשה יותר כי ישראלים גם ייצאו פחות.

אדוני היושב-ראש, בהתחשב בדבריו, שעדיין אי אפשר לנתח את הנתונים, חשוב מאוד שלא יבקשו מהם להחזיר את המענקים.

דיברנו על זה. אנחנו נבדוק את זה לעומק.

תודה. ארי מלניק, אתה דובר אחרון. ארי מחכה כבר שעה וחצי, הוא כבר שם לנו שלטים. הוא לא הבין שזה בכתב מראה ואף אחד לא הצליח לקרוא את הכתוב בשלטים.

אני מורה דרך ואני בצוות של "מורשת דרך" שמתעסק במאבק שלנו. אני בן 42 ובלי משכורת כבר חודשיים. יושבת פה נעם דן ממשרד האוצר. הייתי שמח מאוד שיתייחסו: למה לא יכלו לאפיין אותנו ולפצות אותנו? אני שומע כאן את כולם מדברים. לכולם מגיע אבל אנחנו לא קיבלנו כלום. זה נראה לי כמו צרות של עשירים. אנחנו פשוט לא קיבלנו כלום. אמרו לנו שלא יודעים לאפיין אותנו ומשם התחיל הדיון – עכשיו תלכו למצוא את עצמכם. אני חושב שהיו יכולים לאפיין אותנו, בגלל שאנחנו, בדיוק כמו עורכי דין, מקבלים רישיון מן המדינה, יש לנו מספרי רישיון. שיאפיינו אותנו. הייתי רוצה לשמוע התייחסות לזה ממשרד האוצר.

דבר שני, בנוגע לפיני שני או אמיר הלוי, לפני שהוא שולח אותי לעבוד במלון בדימונה בואו תסתכלו לרגע על המתווה שאתם עצמכם הייתם מעורבים בבנייה שלו, בלי לשאול אותנו, שלא קיבל קבוצות קטנות של פחות מחמישה אנשים. מאות רבות של אנשים מתעסקים רק בזה. - - - זה מייד פוסל אוכלוסייה שלמה שלא יכולה לעבוד. לי יש רכב בבית שמיועד לקבוצות קטנות. למה שהקבוצות האלה לא ייכנסו? אלה קבוצות דלות קורונה, יותר בטוח להביא אותם מאשר 40 אנשים.

אנחנו עושים מאמצים כבר בפתיחה הקרובה לנסות לצמצם את המספרים.

מה זה מאמצים? תגיד שזה יקרה, תעשה שזה יקרה.

בואו נעשה כך: אתה תבטל את הקורונה ואת הווריאנטים ואנחנו נדאג שזה יקרה.

מה זה קשור לגודל קבוצה?

יש לזה קשר.

אין לזה קשר. מה הקשר? תסביר בבקשה.

עשינו בשבוע שעבר דיון עם משרד הבריאות. אנחנו רוצים להגיע לזה שלב-שלב.

ארי, תקשיב גם.

הקשבתי שעה וחצי.

ארי, האמן לי, מנכ"ל משרד התיירות רוצה כמה שיותר קבוצות. הוא צריך לגרום למשרד הבריאות להגמיש עמדות. כאשר אתה מציג לו את הדרישות אתה צודק, אבל הוא בצד שלך, הוא רוצה להביא קבוצות. המגבלות הן של משרד הבריאות ושל קבינט הקורונה. מדינה מחליטה מה מדיניותה וכל גורם או כל תחום מנסה לקדם את ענייניו. אנחנו פה רוצים לקדם את התיירות ואנחנו צריכים לשכנע את משרד הבריאות ואת קבינט הקורונה שקבוצה קטנה באוטו של תיירות זה אחלה. אבל הוא בצד שלך.

זה נראה לי ברור מאוד. אני לא מבין מה הבעיה.

מרוב שזה ברור זה לא קורה, ולא בגלל מנכ"ל משרד התיירות, זה לא עמדתו, הוא בעדך.

מ-19 בספטמבר זה יתחיל לפעול. - - -

מנכ"ל משרד התיירות אמר עכשיו שהוא מנסה בפתיחה הקרובה - - -

שיתחייב על זה. מה הסיפור? אני לא מבין.

כי הוא לא הסמכות. משרד הבריאות הוא הסמכות. מה אתה רוצה ממנו? הוא אומר לך: אני בעד קבוצות קטנות בתיירות נכנסת. הוא אומר לך: יכול להיות שאצליח בפתיחה הקרובה להקטין את הקבוצות. הוא צריך שמשרד הבריאות יהיה איתו ושקבינט הקורונה יהיה איתו. יש פה עוד חסם.

דיברנו עם ד"ר שרון אלרעי פרייס. לא הייתה לה שום בעיה עם זה.

מצוין, אבל אתה כנראה לא יושב בקבינט הקורונה.

כנראה לא הבנת את השיחה הזאת.

אתה לא היית בשיחה הזאת. אני יודע מצוין מה היא אמרה, סליחה.

צריך לדעת איפה הכתובת לכל דבר. כדי להקטין את הקבוצות צריך את החלטת קבינט הקורונה ומשרד הבריאות.

המגבלה היא מחמישה אנשים והוא רוצה שניים.

בין אחד לארבעה. מאות רבות של אנשים מתעסקים רק בקבוצות בגודל הזה.

כאשר אתה מבקש שניים – זה תיירות בודדים. אנחנו אתך, אנחנו רוצים שמשרד הבריאות יאשר את זה.

זה לא בודדים, זה קבוצה.

אני לא מצדיק, אני רק אומר ש- - -

אתה לא מבין מה אתה אומר. אתה אמור להבין בתיירות. זה בדיוק כמו קבוצה. מה ההבדל?

כלומר משפחה מזמינה מראש.

אתה כנראה לא שמעת את כל הדיון שאתה אומר שאנחנו לא מבינים. בדיוק את השאלות האלה אנחנו מפנים למשרד הבריאות ולרשות האוכלוסין וההגירה.

זה לא תיירות בודדים.

או שאתה תשמע או שאתה לא תשמע. אני לא מתווכח אתך. אני מסביר לך שזה עובדה, זה מה שקורה עכשיו. אנחנו רוצים שתיירים ייכנסו אבל עובדה, בדיון הזה הוצג פה שכרגע משרד הבריאות, מסיבותיו, לא מאשר את זה. אנחנו רוצים לקדם את הדבר הזה, רוצים שאתה תתחיל לחזור לעבודה. לכן שאלתי מה הוא המינימום. עכשיו קיבלתי תשובה שזה חמישה. יכול להיות שמחר אפשר יהיה להוריד את זה לשלושה.

אחד. למה לא להדריך אדם אחד? למה לפסול הדרכה לאדם אחד? הוא פחות מידבק.

זה לא עניין של לפסול. כי אז אתה פותח לכולם. זה בדיוק הנקודה. שוב, אני לא דובר של משרד הבריאות. מצאתי את עצמי כאילו מצדיק את משרד הבריאות, שיש לי הרבה טענות כלפיו. אני אומר שכרגע זו ההחלטה. בואו נקדם את זה. תנסו למצוא פתרון, אולי להביא כמה קבוצות ביחד.

אמיר, תסביר את ההבחנה הזאת של בודדים שיש להם מעמד של קבוצה.

במסגרת ההתקדמות הגענו עם משרד הבריאות כרגע לחמישה, וכבר היה דיבור על הקטנה של זה. זה ייבחן לפי ההתפתחויות. האינטרס שלנו הוא גם תיירות בודדים. כרגע המגבלה היא על חמישה. מי שנתן את ההחלטה הזאת הוא משרד הבריאות.

אבל הוא לא יכול לעבוד עם רכב אשכול. זו בדיוק הנקודה ובגלל זה הוא מתעצבן.

אתה צודק, עם הרכב כנראה הוא לא יוכל לעבוד, אבל הוא יוכל להיות שכיר יום אצל אחד ממארגני התיירות ולעבוד עם קבוצה שמגיעה לכאן לשבעה–עשרה ימים. אני מבין שכולם רוצים להפעיל את הרכב. כרגע זה בלתי אפשרי.

כי אז בעצם יש לך הוצאה, שאתה שוכר רכב ממישהו אחר. אנחנו מבינים את המצוקה שלהם.

הוא לא שוכר רכב ממישהו אחר. הוא עולה על אוטובוס. הוא לא משלם על הרכב, אין לו את ההוצאה בגין האוטובוס. יש לו את ההוצאה בגין הרכב שהוא קנה. הוא צודק שהוא רוצה להפעיל את הרכב הזה. כרגע אנחנו מציעים לו את האפשרות לעבוד על אוטובוס. הוא רוצה את מה שהוא עשה בעבר. אני מבין אותו.

כי אין לו אוטובוס. אבל השאלה אם יש הצדקה להגבלה הזאת. אמיר, כשאתה מנהל את הדיון הזה, אתה מבין הצדקה להגבלה לחמישה? אם תוריד לארבעה תפתור להם את הבעיה, זה העניין, כי אז ארבעה אתה יכול כבר להביא.

זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

יבגני, מה הרעיון פה? יש תיירים אמידים מאוד שיכולים להרשות לעצמם לקחת מורה דרך ורכב.

לא מעניין אותי תיירים אמידים. מעניין אותי הבחור הזה שיש לו רכב.

יבגני, אתה פורץ לדברים של אחרים, תן לי להשלים משפט.

תיירות בודדת יכולה להיות גם אדם שעלה על מטוס עם שק שינה. פה דובר על מורה דרך שיש לו אוטו והוא יכול באוטו הזה להדריך אדם אחד או שלושה או חמישה או שבעה. הרעיון פה הוא שיש קבוצה של אנשים שיודעים להזמין אותם גם כשהתייר לבד, אנשים אמידים מאוד. אדם כזה אומר: אני רוצה מדריך טיולים צמוד ולהיות איתו באוטו צמוד ושיסתובב איתי. יש תיירות כזאת, אבל היא לא פתוחה עכשיו כי יש מגבלה לגודל הקבוצה.

אני מבין. אמרתי רק שההבדל בין ארבעה לחמישה יכול לפתור לחלק מן האנשים את הבעיה.

עכשיו אנחנו נעים לסיכום. אנחנו מקדמים בברכה את הגעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי. אתה רוצה להגיד משפט?

אני פה כי אני מלווה את המאבק גם של מורי הדרך. אני מתחבר למצוקה שלהם. אני בטוח שדנתם פה. שמעתי את ההערות האחרונות. בשביל זה אני פה. תודה.

תודה רבה.

אנחנו רוצים לסכם את הדיון הזה.

תודה לכל הנוכחים. סליחה עם מי שלא קיבל זכות דיבור, תמיד מגבלת הזמן היא קשה. עיקר הדברים זה לא הדיבורים אלא זה האם נתקדם במעשים, כי דיבורים יש כמו חול ואנחנו רוצים שיהיה מה לאכול, ולאכול זה פרנסה. לכן אני מסכם את הדברים כך:

הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד התיירות לבחון את הוספת ההגבלה על חלוקת דיבידנדים למלונות שקיבלו סיוע מן המדינה בקורונה, לפחות בשנת הפעילות הכספית לא לתת דיבידנד אם קיבלת מענק סיוע, וכמובן לעשות מיפוי אם יש עוד מקרים כאלה. אנחנו לא נחכה לשמוע מן התקשורת על אירועים כאלה אלא צריכה להיות בחינה מדוקדקת של אנשי המקצוע אצלכם, האם היו חריגות כאלה, וטיפול בהן.

אנחנו גם מקבלים את ההחלטה הראויה של ישרוטל לחזור בה מחלוקת הדיבידנד. שמענו את סמנכ"ל הכספים אומר שיעשה מאמץ להוזיל את חבילות התיירות בתקופה הזאת למחירים ראויים ושפויים וההבהרה הזאת חשובה.

אנחנו רוצים לבקש מהתאחדות המלונות וממי שעדיין פתוח ומתפקד, ויש מאות מלונות שפתוחים ומתפקדים גם בימים האלה, להיות שותפים למאמץ לשבץ אצלם מורי דרך כמדריכי בית לתקופה של כמה חודשים, עד שייפתח בהיקף גדול יותר עולם התיירות הנכנסת.

אדוני היושב-ראש, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. הכנו מתווה כזה ביחד עם משרד התיירות.

את יודעת להגיד לנו מספרים, כמה לקחתם על עצמכם? בדיון הבא תביאו לנו נתונים, כמה מורי דרך שובצו במלונות ישראל בתקופת הקורונה כתעסוקה חליפית לעבודה הרגילה שלהם.

הוועדה מבקשת ממשרד התיירות וממשרד האוצר, לרבות מרשות המסים, לקיים שיח עם נציג מארגני התיירות הנכנסת, במטרה לסייע להם לקבל את הסיוע שהם זכאים לו. כמובן לא לדרוש מהם החזרים בתקופה הזאת, ולתת מענה לצרכים הייחודיים להם. מארגני התיירות הנכנסת הם הערובה להזמנות עבודה בעתיד ואם נפגע בתשתית הזאת יהיה קשה מאוד להקים אותה מחדש. צריך לשמור על הקיום שלהם כדי שבעתיד הם יניעו את הכלכלה של התיירות הנכנסת.

אפשר להוסיף בסעיף הזה: במיוחד באזורים כמו נצרת וירושלים.

יש לי סעיף בעניין הזה.

הוועדה מברכת על ההחלטה להחזיר את הפעלת מתווה התיירות הנכנסת לקבוצות החל מ-19 בספטמבר 21, וקוראת למשרד הבריאות ולמשרד התיירות לבחון אישור כניסת תיירים מחוסנים בודדים, במיוחד כאלה שמסוגלים להזמין חבילת תיירות ולהיעזר בשירותי מורי הדרך ורכבי התיירות.

מתוך הדיון עולה משבר ייחודי ונקודתי באזורים שנשענו על תיירות נכנסת, כמו ירושלים ונצרת, וייתכן שגם במקומות נוספים, עבורם נדרש מתווה ייחודי, כי אנחנו לא רואים כרגע מאסה של תיירות נכנסת והפגיעה בהם גדולה מן הרגיל. אני מבקש התייחסות ספציפית לערים הללו וחבילות מיוחדות לערים הללו.

בסוגיית המענקים אנחנו מזהים הבדלים בין רשתות גדולות ומבוססת, עם חוסן והון עצמי, ובין מלונות בוטיק קטנים במחזורי פעילות כלכלית נמוכים. צריך לנתח האם ניתן לסייע להם באופן מיוחד ומועדף.

אנחנו רוצים לקבל נתונים בדיון ההמשך שנערוך, מתוך הניתוח של 1,000 מורי דרך שעדיין נמצאים בבעיה, מי שובץ, איפה, כמה מלונות לקחו על עצמם, כמה ברשות, כמה בהסבה למקצועות אחרים. אנחנו מכירים בזה שמורה דרך רוצה לעסוק רק במקצוע שלו אבל יש מורי דרך שכבר הבינו את צו השעה ואפילו באופן זמני החלו לעסוק בדבר אחר עד שהפעילות תחזור באופן מלא.

תודה רבה לכולם.

סליחה, כבוד היושב-ראש לא התייחס כלל לנושא רשת ביטחון לעובדים שנמצאים באותם אזורים של תיירות נכנסת.

את צודקת. אנחנו מבקשים ממשרד האוצר וממשרד התיירות לבחון, בכלל המשק, אך במיוחד בגלל התנודתיות של התיירות, יכולת סיוע לשימור עובדים, אולי אפילו את הגרעין הקבוע של המלונות, כתמריץ, כי אחרי זה יהיה קשה להחזיר אותם לעבודה. במקום תמרוץ להכנסה עבור שכיר שאיבד את הכנסתו לעבור לתמרוץ לשימור עובדים במלונות, אפילו בגרעין הקשה, להציג מודל כזה, מה שמכנים המודל הגרמני. חושבים עליו בכלל המשק, אבל לתת מבט מיוחד על ענף המלונאות והתיירות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.