פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/09/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום חמישי, כ"ה באלול התשפ"א (02 בספטמבר 2021), שעה 10:30

הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 48), התשפ"א–2021.

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב
יוראי להב הרצנו
שירלי פינטו קדוש

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

מידן בר - יו"ר, איגוד הטייסים הישראלי

שרון אלרעי פרייס - ראש שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

טלי לאופר - מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

רונית רבי


הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 48), התשפ"א–2021

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום יום חמישי, 2 בספטמבר 2021, כ"ה באלול תשפ"א, והשעה 10:30. את הבוקר הזה אנחנו פותחים באופן מיוחד ומקיימים דיון במקביל למליאה, תוך שקיבלנו כמובן אישור מיוחד מיושב-ראש הכנסת. אנחנו צריכים לדון הבוקר בהצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 48), התשפ"א–2021.

בוקר טוב לחברי הוועדה היקרים. בוקר טוב גם לנציגי משרד הבריאות שאיתנו, עורכת הדין טל פוקס. אני מבינה שאיתנו בזום ד"ר שרון אלרעי פרייס ראש שירותי בריאות הציבור.

למעשה, אנחנו דנים בצו בריאות העם אשר נוגע בבידוד בית והוראות שונות בכללותו – ותיכף טל תפרטי – שמביא איתו בשורה של הקלות בעיקר לשבים מחו"ל.

נכון. הצו הזה מגיע אליכם במסגרת הקיצור של תיקון 45. תיקון 45, היסטורית, שינה את ברירת המחדל באופן גורף כך שמחלימים ומחוסנים שחוזרים מחו"ל יצטרכו בידוד.

זה היה בידוד לשבוע.

בידוד שאפשר לקצר לשבוע.

שעובר הרבה מאוד סערה ציבורית והרבה תהיות, וגם קיימנו כאן דיון מאוד נרחב בנושא.

נכון. רק אגיד שהיה שם איזשהו חריג, מצומצם יחסית, של עשר מדינות, שנקבעו שמהן מחלימים ומחוסנים לא היו צריכים בידוד.

אבל עדיין 90% מהמדינות הצריכו חובה של בידוד קבוע.

נכון, אפילו יותר זה.

וזה כמובן העלה תהיות של מה קורה עם אנשים שהתחסנו בפעם השלישית, וכמובן שהייתה לזה השפעה מאוד גדולה גם על מגזרים שלמים של ענף התעופה והתיירות, וגם על כך נתנו כאן ביטוי.

נכון. התיקון הזה עושה הקלה מאוד משמעותית, הוא בעצם מבקש מהוועדה לאשר ברירת מחדל של חובת בידוד למחוסנים ומחלימים. אבל מי שעומד בתנאים שעוד מעט אפרט לא יהיה צריך בידוד, וזה בעצם מה שאנחנו מבקשים מהוועדה לאשר, את ההסדר הזה שכולל גם את ההקלות לאוכלוסייה הזאת, אפרט איזה אוכלוסייה זאת. בסך הכול מדובר במי שהתחסן, כי באופן כללי אנחנו מדברים על אנשים שקיבלו ממשרד הבריאות אישור החלמה או תעודת מתחסן. ובנוסף לכך, למעשה קיבלו חיסון נוסף או לחלופין בן אדם שלא עברה חצי שנה מאז שהוא קיבל את אישור ההחלמה שלו. אם אישור ההחלמה הוא על בסיס PCR חיובי או שלא עברה חצי שנה מאז שהוא קיבל את החיסון השני שלו.

אני יכולה לנסות לפשט את זה כדי שנראה שאנחנו מבינים או לשקף?

אפשר לומר שיש פה קבוצה אחת של מי שיש לו תעודת מחוסן, והיא יכולה לקבל את הפטור, אם לא חלפה חצי שנה מהחיסון השני שלה או אם חלפה חצי שנה מהחיסון השני שלה, אבל היא קיבלה חיסון שלישי. אדם שקיבל חיסון שלישי.

את הבוסטר שקראנו פה.

גם פה יש איזשהו הסבר, צריך לעבור שבוע מהחיסון ועד היציאה מישראל או 14 ימים מהחיסון ועד חזרה לישראל כדי להגיע - - -

כדי שהחיסון באמת ייקלט ויהיה במיטבו.

נכון. והקבוצה השנייה היא מחלימים. אנשים שקיבלו אישור החלמה על בסיס בדיקת PCR חיובית. זה מה שמזהה את זה שהם היו חולים.

אלה שהחלימו מקורונה.

נכון, אלה שהחלימו מקורונה. ואז או שלא חלפה חצי שנה מאז שהם זוהו לראשונה כחולים. לא, סליחה, מאז שהם קיבלו את אישור ההחלמה, אני מתנצלת על הבלבול.

ננסה לחזור על זה. אנחנו מדברים על קבוצה שהייתה חולה ולא חלפה חצי שנה מאז שאומתו או מאז?

מאז שקיבלו את אישור ההחלמה. אני מתנצלת.

חצי שנה מאז שקיבלו את אישור ההחלמה.

נכון. ולחלופין, הם חלו, החלימו, קיבלו אישור החלמה, וגם אם חלפה חצי שנה, הם קיבלו חיסון נוסף או שלישי או ראשון.

כלומר, הם שוב מכוסים, ואמורים להיות בגופם הרבה נוגדנים שיגנו עליהם מפני וירוס הקורונה או הדלתא.

את זה שרון תוכל להסביר.

שרון תכף תסביר.

רק דבר אחד, טל, שנדמה שלא חידדת. זה מי שקיבל את החיסון הנוסף השלישי. גם אם הוא קיבל אישור החלמה על בסיס סרולוגיה ולא רק על בסיס PCR וקיבל חיסון שלישי. נדמה לי שזה לא נאמר.

נכון. בעצם יש שתי דרכים לקבל החלמה, גם שרון תוכל להסביר על זה יותר מבחינת למה זה ההסדר שנקבע, אבל יש שתי דרכים לקבל אישור החלמה כרגע. הכול נמצא בחשיבה, וגם את זה שרון תסביר. דרך אחת היא PCR חיובי שמזהה בזמן אמת שעכשיו אתה חולה. ודרך אחרת היא בעצם לראות בדיעבד על בסיס בדיקה סרולוגית שחלית פעם ככל הנראה.

ועוד דבר להעיר. אתמול במהלך הדיונים מול משרד הבריאות התברר לנו שמי שחוסן בחיסון הראשון והשני לא בישראל לא נכנס לדבר הזה. כלומר, מי שחוסן נגיד באנגליה או בארצות הברית בחיסון ראשון ושני. אולי שווה לשמוע באמת מגורם יותר רשמי.

בואו ננסה להבין.

גם אם זאת אותה חברת חיסונים?

כן.

של פייזר בחו"ל זה לא נחשב?

זה מה שהבנו, ואולי שווה באמת לשמוע את החידוד הזה ומה ההצדקות של משרד הבריאות. אני גם מבינה שהנושא הזה נמצא בדיונים.

זה נמצא בדיונים, ואני מציעה ששרון תרחיב על זה.

גברתי יושבת-הראש, אם אפשר לשאול משהו טכני על מנת למנוע בלבול. בין האם אני זכאי, מה הזכאות שלי בהתאם למועד שבו קיבלתי את החיסון? למה פשוט לא להסדיר את זה במסגרת התו הירוק? זאת אומרת, התו הירוק של כולם, להבנתי, מסתיים ב-31 בדצמבר 2021 ללא תלות במועד שבו הם חוסנו. למה לא לעדכן את התו הירוק בהתאם למועד החיסון, בין אם זה השלישי, בין אם זה השני, ובהתאם לזה לקבוע את הזכאות. שיהיה פשוט מועד קובע שמתייחס למועד החיסון, ולפיו תיקבע מידת הזכאות לכל מיני הקלות והטבות שנובעות מהחיסונים.

מסכימה. יוראי, חסכת ממני שאלה. בדיוק רציתי להגיד את זה.

אלינה, את ואני בדרך כלל On the same page, מה שנקרא.

רציתי לשאול את אותו דבר.

בעצם היום הנושא הזה של מיהו מחלים ומיהו מחוסן מוגדר בהוראות מנהל מחלים של משרד הבריאות. זה לא משהו שמוסדר בצו בדרך כלל, אלא משרד הבריאות קובע איזשהו נוהל פנימי לעצמו, והוא אומר לעצמו מי אני חושב שהוא מחלים, נותן יש לך את התעודה, ואז אתה שקט, זהו, קיבלתי תעודה. הכי ודאות. או שאתה מחוסן, קיבלתי את התעודה, הכי ודאות שיש.

מה שקרה כאן זה שבעצם עדיין לא רצו לעדכן בצורה גורפת את ההגדרה של מחלים ומחוסן כדי לתת לאנשים זמן. כי בתו הירוק יש לזה משמעות שהיא מאוד יומיומית, וכלפי התו הירוק מדובר בהחמרה. זה אומר שמי שהיום זכאי לתעודת מחוסן ומחלים, וכשהדבר הזה יתעדכן בהוראות מנהל מחלים הוא כבר לא יהיה זכאי. ולעומת זאת, במקרה שלנו החוזרים מחו"ל, שהם מחלימים ומחוסנים, ברירת המחדל הייתה מחמירה יותר, וכאן זאת הקלה. לעומת התו הירוק שזאת החמרה, כאן זאת הקלה.

ולכן הרעיון היה שאנחנו קודם כול נותנים את ההקלה, נותנים איזושהי תקופת היערכות, שרון תרחיב גם על זה, ואחרי זה יש איזושהי כוונה לאחד את הכול וליצור כלל גורף שיהיה ברור.

לאנשים.

יהיה דבר אחד, מחלים, מחוסן.

אם אפשר המשך של שאלה. אני שואלת מטעם אזרחים מודאגים, אני חייבת להודות. איך אנשים אמורים להציג טכנית? מה מראים? איך אומרים? האם יש איזשהו מסמך מיוחד שצריכים להוציא אלה שנוסעים לחו"ל? אנשים נורא מבולבלים.

הדבר הזה אמור להתעדכן במערכת של משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש את המידע על החיסונים ואת המידע מאיזו מדינה הגעת. לא ציינתי קודם דבר מאוד חשוב, מי שמגיע ממדינה אדומה בסיכון מרבי, שהיציאה אליה אסורה, לא זכאי לפטורים האלה.

כמובן.

אלו ארבע מדינות כרגע.

כרגע ארבע מדינות ברשימה האדומה ועליהן חלה חובת הבידוד המלאה. משרד הבריאות הגדיר אותן כמדינות בסיכון מרבי.

זה מידע שהוצאנו, אבל התשובה היא שזה אמור להגיע לאזרח.

את יודעת להגיד מתי זה יקרה?

זה נכנס לתוקף ביום שישי, וכולי תקווה שביום שישי זה כבר יעבוד קומפלט, תקבל אס.אם.אס שאומר: חייב בידוד, לא חייב בידוד. אתה עדיין חייב בידוד, חייב בידוד מקוצר עד 24 שעות או עד תוצאה שלילית, או חייב בידוד מלא.

טל, השאלה תופנה אלייך או לשרון בנוגע לאופן קבלת שינוי העמדה הזאת?

לשרון.

שרון, כי אני מניחה שזה מבוסס על נתונים מדעיים רפואיים. ד"ר שרון אלרעי פרייס בזום, בוקר טוב. אנחנו מבטאים כאן איזושהי אנחת שחרור שמרגישים השבים מחו"ל. אולי זאת גם השורה התחתונה של הדיון שעסקנו בו בדיוק בנושא הזה בפעם הקודמת שהתכנסנו בוועדה, כי עלו באמת הרבה תהיות לגבי חובת בידוד הבית הגורפת לשבוע שלם כשבאמת התחלנו בחיסון השלישי. והיו עוד כל מיני אינדיקציות שככה נראו לנו, לא שאנחנו מומחים גדולים, אבל סברנו שיש להביא אותם בחשבון לגבי הצו הבא, ולבחון את היעילות של החיסון השלישי, ודברים נוספים כדי לתת פה איזשהן הקלות. שמחנו לשמוע שבאמת הצו הזה אכן מביא את אותן הקלות, אבל בכל זאת רצינו לשמוע מה השתנה אצלכם שיכולתם לקחת את ההחלטה הזאת.

אז אסביר. אנחנו נתנו חיסונים במדינת ישראל במבצע החיסונים בין דצמבר לאפריל, וראינו ירידה של תחלואה, וראינו שאנשים מחוסנים בעצם מאוד מאוד מאוד מוגנים. הסיכוי שהם יידבקו, הסיכוי שהם יחלו קשה הוא מאוד נמוך. ובעצם במצב הזה שחררנו ואמרנו שבן אדם מחוסן לא נדרש לבידוד, לא כשהוא בא במגע עם חולה, לא כשהוא חוזר מחו"ל, וכל ההקלות בהתאם לזה.

ואז התחיל הגל הרביעי, ובגל הרביעי ראינו ש-50% מהאנשים שחולים בגל הזה הם בעצם מחוסנים. הם כמובן יכולים להדביק פחות מאשר אנשים לא מחוסנים, אבל ראינו משמעות גדולה מאוד למחוסנים, ובעיקר לאלה שמגיעים מחו"ל. הרבה מאוד מחוסנים שבעצם לא נדרשו בבידוד בחזרה מחו"ל היו מכל מיני מדינות. האסטרטגיה הייתה קודם כול מתוך מחשבה שיש מדינות מסוכנות, אז הלכנו לפי המדינות המסוכנות, ואמרנו שיהיו מדינות בסיכון מרבי. וראינו שנכנסת תחלואה גם מעוד מדינות והרחבנו. ואמרנו מדינות באזהרת מסע חמורה, אתה יכול לנסוע אבל אתה נדרש להיות בבידוד.

והמשכנו לעקוב אחרי הנתונים, וראינו שאנשים מחוסנים פשוט חוזרים עם תחלואה מכל העולם. ואז זה הפך להיות שאנחנו חייבים לשים בבידוד את כל העולם בעצם, כי יש מעט מאוד מקומות שמהם כמעט ולא חוזרים חולים. וזה הפך להיות מדינות אדומות, כתומות וצהובות, שמהם מחוסנים לא חוזרים לבידוד, שהם באמת בכמות מאוד קטנה.

ומה השתנה בעצם? באמת הזכרת בדברייך, וכמובן שהנושא הזה עלה כאן לא פעם אחת, עם תמרור אזהרה מאוד מאוד בוהק של הווריאנטים, אז נדמה לי שעדיין קיימים הווריאנטים.

נכון, וזה עדיין תקף. אבל אני אומרת גם שראינו תחלואה שחוזרת מחו"ל ממחוסנים זה היה הרבה מאוד תחלואה ולאו דווקא וריאנטים. זאת אומרת, ראינו גם בחוזרי חו"ל דלתא, ולפעמים עם קצת סוגים שלו, כמו שקוראים לזה דלתא פלוס, אבל הוא לא מאוד שונה מדלתא מבחינה קלינית או אפידמיולוגית. זה עדיין נכון, החשש שלנו מווריאנטים מכל העולם.

אבל מה שראינו עד עכשיו בגל הרביעי זה שהייתה הרבה מאוד תחלואה שחזרה בקרב מחוסנים מכל העולם. ולאט לאט חשבנו שהבעיה היא המדינות, ולא חשבנו שהבעיה היא החיסון. חשבנו שהבעיה היא המדינות, והרחבנו בהדרגה את המדינות כדי לנסות לתפוס את אותם אלה שיהפכו להיות מאומתים, ולוודא שהם יהיו בבידוד כדי שהם לא יסתובבו בלי בידוד וידביקו אחרים.

אבל כשנאספו יותר ויותר נתונים על מועילות החיסון, ובעיקר כשנאספו נתונים אצלנו ועשינו עבודה עם הגורמים האקדמיים המובילים במדינת ישראל – מכון ויצמן, מכון גרטנר, האוניברסיטה העברית והטכניון – בעבודה משותפת ראינו את החזרה של המוגנות בעצם עם מנת החיסון השלישית לאנשים, ואז אני חייבת להגיד שפתאום נפל האסימון. נפל האסימון שהבעיה היא לא במדינות, אלא באנשים המחוסנים עצמם שיוצאים למדינות האלה.

כמובן שתמיד אני שמה רגע בצד את הסוגיה של הווריאנטים שעדיין מדאיגה אותנו. מדינות בסיכון מרבי תמיד תמשכנה להיות, זאת תהיה האחריות שלנו לראות איפה אנחנו חושבים שיש וריאנטים מסוכנים, ולשים את המדינות האלה בסיכון מרבי. יכול מאוד להיות שכמות המדינות האלה תגדל, כי עכשיו כשכולם חוזרים בלי בידוד יש יותר משמעות לוודא שבאמת רשימת המדינות בסיכון מרבי מדויקת. אבל אני שמה את זה רגע בצד, כי זה עדיין דאגה והיא תמשיך להיות, ונמשיך להתעסק איתה.

ואנחנו לא מגדילים את הפתח הזה, שרון, ברגע שאנחנו יודעים שהחשש הזה, הסיכון הזה של וריאנטים עדיין קיים? אני לא חושבת שבנקודה הזאת דבר השתנה מאז הדיון הקודם, עדיין הווריאנטים הם אותם וריאנטים, אולי אפילו התרבו בעולם. היה חשש מאוד גדול נדמה לי של AY3, אני לא זוכרת איך קוראים לו.

זה הדלתא פלוס, נכון.

ואתם אומרים שכרגע – מה, יש פחות חשש ממנו? הרי אנשים נוסעים עדיין לאותן מדינות שהוא נמצא שם וחוזרים לישראל ולא חלה עליהם חובת בידוד של שבוע.

קודם כול מהדלתא פלוס יש פחות חשש. אנחנו מסתכלים על הנתונים ורואים שלמעשה ככל הנראה מבחינה קלינית או אפידמיולוגית הוא לא מאוד שונה מאשר דלתא, לא מבחינת חומרת המחלה, לא מבחינת האשפוזים. שוב, הדברים האלה מאוד דינמיים, יש צוות שלם של בריאות הציבור ושל מרכז המידע והידע שממש עוקבים אחרי זה כל הזמן עם ישיבות שבועיות ומעדכנים את טבלת הווריאנטים. אז זאת באמת אחריות שלנו לראות איזה וריאנטים קיימים בעולם, לאיזה מדינות מסוכן לנסוע וצריך לסגור אותן, מאיזה מדינות צריך לחזור מבידוד, גם מאומתים.

אבל כשהסתכלנו על הנתונים של הגל הרביעי, כל האנשים המחוסנים שחזרו וחלו, 91% מהם, החיסון שלהם היה בן יותר מחמישה חודשים, וזה בעצם היה העניין. זאת אומרת, אנשים מחוסנים בחיסון בתוקף, בחיסון טרי או שאלו שני חיסונים פחות מחמישה חודשים או שזה חיסון שלישי, הסיכון שהם יחלו גם בדלתא פלוס הזה הוא מאוד קטן. זה יכול לקרות, כי החיסון הוא לא ב-100%, אבל הוא מאוד קטן. זה, למשל, לגבי הדלתא פלוס.

או מחלימים.

זאת אומרת, ההבנה שהבעיה העיקרית שהייתה פה, החזרה של התחלואה המיובאת שראינו בגל הרביעי, הבעיה העיקרית הייתה לאו דווקא בווריאנטים – הווריאנטים הם דאגה שיש לנו כל הזמן, והיא תמשיך להיות – אבל ראינו באלה שחזרו שלא היו להם וריאנטים יוצאי דופן, היו להם פשוט חיסונים שהלכו וירדו ביעילות שלהם בגלל שעבר זמן.

אם אני מנסה לחלץ את המסקנה שהתקבלה על ידיכם, היא אומרת שהקשר הוא סיבתי בין היחלשות הנוגדנים שכבר יש בגוף אחרי החיסון לבין ההידבקות שלהם, ולאו דווקא הנסיעה שלהם לחו"ל להגיע לווריאנטים חדשים או למדינות שהן לכאורה יותר אדומות. זאת אומרת, אם יש לך בן אדם מחוסן - - -

זה גם וגם. זאת אומרת שהחשש מווריאנטים קיים. נצטרך לטפל בחשש הזה במסגרת המדינות האדומות, במסגרת המדינות בסיכון מרבי, לוודא שיש שם את כל המדינות שאנחנו מודאגים, שיכולים להיות וריאנטים יותר אלימים.

כרגע יש לכם משהו על הכוונת? איזה וריאנט שאנחנו עוקבים אחריו?

אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי הרבה וריאנטים, אני לא רוצה להיכנס לזה פה עד שלא יהיה משהו שבאמת אנחנו חושבים שהוא בעל משמעות. אנחנו עוקבים. יש הרבה מאוד וריאנטים שמתפתחים בעולם, זה חלק מהאתגר במגפה הזאת.

נאמר מקודם פה על ידי טל או על ידי יעל, נדמה לי, שאם אדם מקבל חיסון בחו"ל זה לא נותן את אותו תוקף כמו שהוא היה מקבל בארץ לגבי אישור ההתחסנות, נכון?

זה קצת יותר מורכב. באופן כללי העניין הוא שהחיסון, איך שזה מוגדר, החיסון השלישי או הראשון למחלים יכול להיות חיסון שבוצע בישראל, יכול להיות גם חיסון שלא בוצע בישראל אבל תועד בישראל על ידי קופות החולים או על ידי משרד הבריאות. אבל ההטבה הזאת, הפטור הזה ניתן רק למי שגם החלים וגם אחר כך עשה עוד חיסון. מי שרק החלים בארץ, אם הוא קיבל אישור החלמה על בסיס PCR חיובי הוא אחר כך חצי שנה יוכל להיכנס בלי בידוד, אם לא חלפה חצי שנה מאישור ההחלמה שלו. וההחלמה הזאת הייתה על בסיס PCR חיובי, אז יש לו חצי שנה שהוא לא צריך להתחסן בה כדי לקבל את הפטור.

זאת לא הקטגוריה. הקטגוריה היא מישהו שחוסן בחו"ל.

מישהו שחוסן בחו"ל - - -

אני מנסה להסביר אם אפשר, טל. אנחנו מעדכנים את הגדרת מי נחשב מוגן במדינת ישראל, ולכן זה לא רק תו ירוק, זה גם מי לא צריך להיכנס לבידוד כשהוא בא במגע עם חולה מאומת, יש לזה הרבה מאוד משמעויות. כרגע מה שאנחנו אומרים זה שנכון ל-1 באוקטובר, מה-1 באוקטובר מי שיוגדר כמוגן במדינת ישראל ולא נדרש לבידוד ויש לו תו ירוק והכול זה מישהו שיש לו חיסון בתוקף, שזה אומר: או שהוא קיבל את מנת החיסון השלישית שלו או שהוא קיבל שתי מנות, אבל המנה השנייה הייתה לפני פחות מחצי שנה. זאת אומרת, חיסון שאנחנו יודעים שהוא עדיין בתוקף, או בן אדם שמחלים, בחצי שנה הראשונה אחרי ההחלמה שלו, או בן אדם שהוא מחלים וקיבל חיסון. אלה הקבוצות שנחשבות מוגנות. זה תקף בישראל, זה גם תקף בחו"ל.

מה קושי? אנשים שמגיעים מחו"ל אין לנו תיעוד שלהם במערכת. אם יש בן אדם שנמצא בחו"ל אבל יש לו קופת חולים, קופת החולים יכולה לתעד את החיסונים, וברגע שמישהו מתעד את החיסונים האלה אנחנו יכולים להשתמש בזה. מבחינה אפידמיולוגית זה אותו דבר.

זה לצורך שליטה, מעקב ופיקוח על החיסון הזה וסנכרון עם המערכות בארץ.

נכון. אנשים שהגיעו מחו"ל ואין להם שום תיעוד במערכת, ואין לנו גם דרך לוודא את אמיתות התעודות, וראינו לאורך כל המגפה הזאת הרבה מאוד מאוד זיופים, מה שביקשנו, וזאת ההתנהלות עד היום, שמישהו שמחוסן יעשה בדיקה סרולוגית בכניסה לישראל. הבדיקה הסרולוגית בעצם מעידה שיש לו נוגדנים, ועם זה הוא יכול לצאת.

אנחנו ממש צריכים להתקדם, כי כמו שהסברתי בהתחלה, זמננו מאוד מאוד מוגבל לאור הדיונים במליאה עצמה. רק אולי שתי שאלות שהייתי שמחה לקבל ממך הבהרה קצרה עליהן, ואחרי זה אני מוכרחה לעבור לעוד מוזמנים. היה דיבור לגבי כך שיכול להיות שהתוקף של החיסון השלישי יהיה ליותר מחצי שנה.

אנחנו פשוט עוד לא יודעים את זה.

אנחנו לא יודעים כי זה רק עכשיו החל.

בדיוק. אנחנו לא יודעים. הרבה יותר קשה להגיד שאנחנו שוללים למישהו תו ירוק כשאנחנו מגלים שזה כבר לא בתוקף, שזה בעצם מה שקורה עכשיו. לאנשים יש תו ירוק עד דצמבר ואנחנו מקצרים את זה לאוקטובר. אנחנו מעדיפים לא להיות במצב הזה, אלא להיות במצב שאנחנו כל הזמן מאפשרים להאריך. ואין לנו עדיין נתונים לכמה זמן ה יהיה תקף. יש מחלות שזה תקף לשנים רבות, כמו הפטיטיס, ויש מחלות שכל שנה אתה צריך לעדכן, כמו שפעת, שעוד לא יודעים.

ושאלה אחרונה בקצרה. לפחות על פי הדיווחים והפרסומים של היום-יומיים האחרונים, לאור העובדה שמספר החולים קשה יורד, האם את יכולה לומר שאנחנו נמצאים כבר בסוג של שליטה על המגפה?

כל עוד מקדם ההדבקה הוא מעל אחד אנחנו לא בשליטה. מקדם הדבקה מעל זה אומר שהמגפה הולכת ומתפשטת. מה שבאמת מאוד משמח ונותן לנו הרבה מקום לאופטימיות זאת העובדה שאחוז החולים הקשים מתוך המאומתים הולך ויורד, וזה באמת בזכות הבוסטר. אז אני מקווה שעם האפקט הזה, ושכמה שיותר אנשים ילכו ויתחסנו, ואנחנו נחזור למוגנות, נצא מהגל הזה בדיוק כמו שיצאנו מהגל השלישי עם מבצע החיסונים, ועם מצב שבעצם האוכלוסייה מוגנת בזכות החיסונים.

תודה, שרון. רק שאלה כאן מיעל היועצת המשפטית.

שרון, שאלה בקצרה רק להשלים את מה שאמרת. בעצם מי שהתחסן בחו"ל ומקבל אישור החלמה על בסיס סרולוגיה לא יכול להשתחרר מבידוד, אלא אם הוא קיבל את החיסון השלישי. כלומר, מצבו שונה ממי שקיבל חיסון אחד ושתיים בישראל וטרם חלפו שישה חודשים, למשל. יש פה שוני.

יש פה ניואנס שהוא טיפה בעייתי בגלל שאנחנו לא יכולים בעצם לבדוק תעודות החלמה של אנשים. אנחנו בתהליכים, דרך אגב, מול אירופה ומול מדינות מסוימות בארצות הברית לוודא אמיתות של תעודות, ואז אנשים לא יצטרכו לעשות בדיקה סרולוגית. אבל עד שהדבר הזה נכנס לתוקף ביקשנו בדיקה סרולוגית. המערכת מזהה בדיקה סרולוגית חיובית כמישהו מחלים, ככה זה מוגדר בתוך המערכת. כשהבנו את הדבר הזה אנשים בעצם קיבלו תעודות החלמה למרות שהם לא באמת חלו ולא באמת החלימו. הם קיבלו חיסון בחו"ל, ולנו במערכת לא היה תיעוד של החיסון הזה. ולכן כשנכנסה בתוך המערכת תשובה של בדיקה סרולוגית הפרשנות האוטומטית של זה הייתה שהבן אדם החלים.

את הדבר הזה אנחנו כרגע משנים במחשוב, ואת כל הסוגיה של איך אנחנו מתייחסים למחלימים, לבדיקות סרולוגיה, היא עולה היום לדיון צט"מ. כי כשאנשים עושים בדיקה סרולוגית אני בעצם לא יודעת מתי הם חלו, ויש פה משמעות מאוד גדולה לתוקף של דברים, לתוקף של תעודת מוגן, בוא נגיד ככה, בין אם הוא מחוסן ובין אם מחלים, בהקשר של תאריך. וכשבן אדם עשה סרולוגיה יש לי רק את התאריך של הבדיקה, אני לא באמת יודעת מתי הוא חלה. וכשאנשים חוסנו בחו"ל, כדי שאני אכיר להם בחיסונים אני צריכה להכניס את התאריך של החיסון, שזה משהו שקודם לא נאלצנו להתמודד איתו. מישהו שחוסן פשוט היה מוגן.

עכשיו אנחנו מבינים שלמוגנות הזאת יש תוקף, ואנחנו צריכים גם את התאריך. אז אנחנו עובדים על כל הדברים האלה מאחורה. המטרה היא לא לייצר הבדל בין אנשים בחו"ל שמחוסנים בפייזר ובישראל שמחוסנים בפייזר, אלא רק לראות איך אנחנו טכנית משיגים את הנתונים כדי לעדכן את זה נכון במערכת כדי שאוכל לתת להם תוקף נכון - - -

שרון, אנחנו נאלצים להסתפק בדברים האלה.

שרון, זה רק פייזר או גם מודרנה או גם חיסונים אחרים?

כל חיסון מאושרFDA .

כל חיסון. תודה רבה לך, ד"ר שרון אלרעי פרייס. ככל שבאמת יעלו פה אולי בהמשך בדקות הקרובות עוד שאלות, אז אני אשמח אם תוכלי להישאר איתנו עוד כמה דקות.

אני פה.

תודה רבה. ואני רוצה לעבור למנכ"לית טלי לאופר מהתאחדות משרדי הנסיעות, שגם היא מצטרפת אלינו בזום. היי, טלי.

תודה רבה. אנסה לעשות את זה קצר. קודם כול אין ספק שאנחנו מברכים על ההחלטה הזאת שהיא בעינינו כל כך מתבקשת. אני חייבת לציין שלוח הזמנים כאן הוא מאוד מאוד לא מקרי, לא בכדי השינוי בגישה וההסרה של החובה הגורפת של הבידוד, שהייתה בעינינו לחלוטין לא חוקית, מוסרת כעת אחרי שהוגש בג"ץ על ידינו, ושמדינה הייתה אמורה להגיב עליו עכשיו. וכעת בעצם הוא מתייתר, ומהבחינה הזאת כמובן אנחנו מברכים.

אבל כשמסתכלים על הדבר הזה, הנושא הזה שהבעיה אינו במדינות אלא באנשים, וכל הנושאים האלה הם נושאים שאנחנו זועקים אותם המון זמן, וחורה לנו מאוד שצריך להגיש בג"ץ בשביל שישבו וישקלו את זה שוב.

טלי, את ממש חייבת לסיים כי אנחנו חייבים להיכנס למליאה.

משפט אחרון. אפרת, כל מה שאני מבקשת בהקשר הזה, מאחר שזה נפתח ונסגר, ובידוד ולא בידוד, שתצא קריאה מהוועדה בשני נושאים קצרים. אחד, שכששינויים כאלה שמשפיעים באופן כל כך משמעותי על זכויות יסוד של אזרחים ושל גופים להתפרנס, שתינתן הודעה מראש, ושיישקלו כל השיקולים של זה.

והדבר השני, ואלו זעקות שהיו בקריאות הקודמות. מאחר שכעת הגיעה ההחלטה הזאת, ומאחר שכל התקופה הזאת של החודש הזה והחודשים שקדמו כל השינויים גרמו לנו לנזק כלכלי אדיר, אני מבקשת שתצא שוב קריאה מהוועדה שהמדינה צריכה לתת את הדעת ולפצות במקרים שבהם היא סוגרת, ובטח ובטח אם היא משנה את החלטותיה. תודה על זכות הדיבור, אפרת.

מאה אחוז, טלי, ענייני הפיצויים כמובן יידונו בטח בהמשך פה בנפרד. תודה רבה רבה ויום טוב. אנחנו צריכים באמת להתכנס כדי להקריא את הנוסח ולעבור להצבעה.

רק להגיד כמובן שהוועדה שולחת זימונים והציבור מיודע על הדיונים בוועדה. זה משהו רגיל, ותמיד הוועדה עושה זאת.

מבעוד מועד. ימים מראש.

בוודאי.
"טיוטת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 48), התשפ"א–2021



בתוקף סמכותי לפי סעיף 20(1)(ב) ו-(ג) ו-(2)(א) וסעיף 20ז לפקודת בריאות העם, [ובאישור ועדת העבודה והרווחה, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 2
1.
בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן- הצו העיקרי), בסעיף 2-




1. במקום סעיף קטן (י) יבוא:





"על אף האמור בסעיף קטן (ט), חוזר חייב בבידוד לפי סעיף זה גם אם הוא מחלים; ויחולו הוראות אלה:"



זה תיקון שהוא תיקון נוסחי.





"
1. סעיף קטן זה לא יחול על אחד מאלה:






1. חוזר מחלים שהגיע לישראל מאחת המדינות המפורטות בתוספת ולא שהה במדינה אחרת שאינה מפורטת בתוספת ב-14 הימים שקדמו להגעתו לישראל, וכן הצהיר על כך עד כניסתו לישראל;"



זה המדינות הצהובות מה שמכונה.





"
1. חוזר מחלים שלא שהה במדינה מהמדינות המפורטות בתוספת לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021 ב-14 הימים שקדמו להגעתו לישראל, הצהיר על כך עד כניסתו לישראל, וכן מתקיים בו גם אחד מהבאים:"



כלומר, אלו המדינות הכתומות, כל המדינות שהן לא המדינות האדומות.






"
1. הוא קיבל אישור החלמה ממשרד הבריאות על בסיס ממצא מעבדתי חיובי ל-SARS-COV-2 שתועד במערכת משרד הבריאות או קופות החולים, ולא חלפו שישה חודשים מיום קבלת אישור ההחלמה;







1. הוא קיבל אישור החלמה ממשרד הבריאות, ולאחר מכן קיבל מנה של החיסון לפי אחת מפסקאות המשנה האלה :








1. חלפו 14 ימים לפחות מתום היום שבו קיבל את המנה האמורה של החיסון;








1. במועד יציאתו מישראל חלפו שבעה ימים מתום היום שבו קיבל את המנה האמורה של החיסון;







1. הוא קיבל תעודת מחוסן ממשרד הבריאות, ולא חלפו שישה חודשים מיום קבלת המנה השנייה של החיסון;







1. הוא קיבל תעודת מחוסן ממשרד הבריאות, וכן קיבל את המנה השלישית של החיסון, בהתאם לאחת הפסקאות המפורטות להלן:








1. חלפו לפחות 14 ימים מתום היום שבו קיבל את המנה השלישית של החיסון;








1. במועד יציאתו מישראל חלפו שבעה ימים מתום היום שבו קיבל את המנה השלישית של החיסון;"



עכשיו יש לנו את החוזר המחלים.




"
1. לגבי חוזר מחלים כאמור בפסקה (ב)(2), שלא מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) או (ב) לפסקה האמורה ולגבי חוזר מחלים כאמור בפסקה (ב)(4) שלא מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) או (ב) לפסקה האמורה,"



כלומר, לא עבר מספיק זמן מהרגע שהוא קיבל את החיסון.




"
הוא יהיה חייב בבידוד עם כניסתו לישראל ואולם לעניין חישוב תום תקופת הבידוד של מי שחזר לאחר תום 7 ימים ממועד קבלת החיסון יראו את היום השביעי שלאחר קבלת המנה האחרונה של החיסון, כיום הראשון לתקופה הבידוד.;"



כלומר, לוקחים איזושהי הקלה ביחס לספירת ימי הבידוד שלו החל מהיום השביעי ליום שבו הוא קיבל את החיסון. גם פה זה איזשהו שינוי נוסח קטן רק כדי להבהיר על מה מדובר.

אבל מקובל.

שינוי שמשרד הבריאות ביקש. אנחנו לא יכולים לעשות מעבר לזה.




"
1. בסעיף קטן זה-





"חיסון" – חיסון נגד קורונה, שתועד במערכת משרד הבריאות או קופות החולים, ושאושר לפי תקנה 29(א)(9) לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו–1986;





"שהה במדינה" – למעט מי ששהה עד 12 שעות בשטח שדה תעופה של אותה מדינה ובו בלבד".";




1. בסעיף קטן (י1) המילים "שהגיע לישראל מאחת המדינות המפורטות בתוספת כאמור בסעיף קטן (י)"- יימחקו. "



כלומר, כל מי שחוזר והוא מחלים או מחוסן יהיה חייב בדיקה, ויהיה צריך בבידוד עד שהוא מקבל תשובה שלילית או עד 24 שעות, לפי המוקדם.



"
1. בסעיף קטן (י2), בכל מקום, במקום "בסעיף קטן (י)" יבוא "בסעיפים קטנים (י) או (י1)" ובמקום "לפי סעיף קטן (י)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (י) או (י1)"."


המילים האחרונות גם הן תוספת שמשרד הבריאות ביקש כדי לחדד. זה נוגע למי שחלה בחו"ל, סעיף קטן (י2).

"תיקון סעיף 4
1.
בסעיף 4 לצו העיקרי, המילים "למעט האמור בסעיף קטן (ב)" יימחקו, וסעיף קטן (ב)- יימחק.

תחילה
1.
1. תחילתו של תיקון זה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום כ"ו באלול התשפ"א (3 בספטמבר 2021).



1. תחילתו של סעיף 2 ביום ו' בתשרי התשפ"ב (12 בספטמבר 2021)."



היה צריך לעשות את התיקון הזה בנוגע לסעיף 2 והכניסה לתוקף שלו בגלל הגבלת התוקף שעשינו בדיון הקודם, לכן הדבר הזה טכני. זהו.

מאה אחוז. תודה רבה, יעל. נעלה את הנוסח הזה להצבעה. מי שבעד שירים את ידו. מי נמנע? מי נגד? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד
נוסח הצו אושר.

הצו בנוסח הזה מתקבל. אם יש לעוד מישהו מה לומר. אנחנו חייבים לסיים בגלל המליאה או שיש עוד מילה? יושב-ראש איגוד הטייסים, ממש מילה, כי גלשנו בזמן.

משפט אחד פרקטי. תראו, תעודת החיסון הישראלית לא מוכרת כתעודה בין-לאומית. התעופה היא אירוע בין-לאומי. כלומר, אם אני היום מגיע עם חיסון שלישי ללונדון, מה שקרה לי ביום ראשון, אני כמחוסן וכשנבדק במדינה עם אחוז תחלואה נמוך, דרך אגב, כנראה מאנגליה, אני חייב להיות בבידוד. שוב, זה אירוע פורמלי שאני חושב ששווה מאוד לבדוק אותו.

פעם ראשונה שאני שומעת את זה.

תראו, אני מסכים איתכם, טיפה זווית מהצד, אתם מקריאים את התקנות. התקנות האלה הן - - -

אני מודה שזה באמת דיון שלוקח אותנו קצת למקום אחר, והוא שווה איזושהי מחשבה ואיזשהו דיון. אני חושבת שקצרה היריעה לתת לזה עכשיו את הדגש בדקה, כי זה נשמע לי כמו נושא חשוב מדיי בשביל דקה.

לגמרי.

שרון התייחסה לזה שבמשרד הבריאות עובדים על הנושא הזה.

זה דבר שחשוב לכם לדעת.

זה דבר חשוב, ואני גם יודעת שיש מדינות ויש מדינות, זה לא בכל מדינה אותו דבר.

נכון, הכול בסדר, אבל, תראו, תעופה ומסחר בין-לאומי הוא בין-לאומי.

חד-משמעית.

מה שמוכר במקום אחד יהיה מוכר במקום אחר. אם נתעסק כל הזמן באיך לעשות את זה בחיים לא נצא מזה. תראו, אתם מקריאים פה תקנות וזה נהדר, אין סיכוי שנוסע שמאזין לכם עכשיו בערוץ 99 יבין איך נוסעים לחו"ל, אתם חייבים להבין את זה.

זה דווקא לשבים מחו"ל, אגב.

זה לא משנה, מי שנוסע לחו"ל גם ישוב מחו"ל, זה טבעו של הנוסע הישראלי.

בלי קורונה.

יצאתי עכשיו מדיון בוועדת הכלכלה, אנחנו מוציאים 25,000 אנשים לאומן. בנינו מתווה, אנחנו יודעים לעשות דברים. זהו, תודה רבה.

תודה רבה לך. הדברים האלה, כמו שהבנתי גם עכשיו מטל ומד"ר שרון אלרעי פרייס, אכן כבר התקבלו ועובדים על פתרון, אז אני מקווה שבישיבה הבאה גם יהיו לנו בשורות בעניין הזה. תודה רבה שבאת. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.