פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכנסת
02/09/2021


06/10/2021
10:22
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת הכנסת
יום חמישי, כ"ה באלול התשפ"א (02 בספטמבר 2021), שעה 9:00

1. הקמת ועדה משותפת לתקציב הביטחון, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985
2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א- 2021 (מ/1447), בכל הקריאות.
3. הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021 , הצעה מטעם הוועדה – הכנה לקריאה הראשונה

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
מירב בן ארי
ווליד טאהא
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
עידית סילמן
רם שפע

יעקב אשר
צביקה האוזר
נעמה לזימי
מיכאל מלכיאלי
אבי מעוז
אורי מקלב
שמחה רוטמן

הילה צור - יועצת השר לביטחון הפנים
טל אלוביץ' - מנהל סיעת העבודה

שרון רובינשטיין - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

ארבל אסטרחן
נעה בן-שבת

נועה בירן - דדון

הדס צנוירט

הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, יום חמישי כ"ה באלול התשפ"א, 2 בספטמבר 2021. בשל קשיים בתנועה ובהגעה לכנסת, נשנה סדר הסעיפים, ונתחיל מהסעיף השלישי בסדר-היום: הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021, הצעה מטעם הוועדה, הכנה לקריאה ראשונה. יש לנו פה הנוסח לדיון. אבקש מארבל היועצת המשפטית להציג את העניין ואז ניתן אפשרות ליועצות משפטיות מוועדות אחרות, ואז ניתן אפשרות לחברי הכנסת לדבר. ארבל, בבקשה.

נתבקשתי להכין נוסח ולהציג פה הצעת חוק שהכוונה היא להכינה מטעם ועדת הכנסת כלומר ישר לקריאה ראשונה בעניינים שונים הקשורים לוועדות הכנסת. אני אסביר את הדברים.

הסעיף הראשון והשני הם הוראת קבע. מהסעיף השלישי מדברים על הוראת שעה לכנסת הנוכחית. אתחיל מהוראות הקבע, סעיפים 1 ו-2. סעיף 1, שיהיה בפרק א', שייקרא מספר החברים בוועדות הכנסת, בא לתקן את סעיף 3 לחוק הכנסת. סעיף 3 לחוק הכנסת קובע היום מספר מקסימלי של חברים בוועדות, והוא אומר שמספר החברים בוועדה קבועה לא יעלה על 15, אבל בוועדת החוץ והביטחון, חוקה, חוק ומשפט וכספים - המספר לא יעלה על 17. יש גם הוראה מיוחדת לעניין ועדת הכנסת.

מה שמוצע להוסיף כאן זה סעיף קטן (ד) שיתגבר על סעיף קטן (ב) שעוסק בוועדות חוץ וביטחון, חוקה וכספים, ויגיד שוועדת הכנסת רשאית לקבוע ברוב של שלושה רבעים מחבריה כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה, מס' החברים בוועדת החוץ והביטחון לא יעלה על 19, ומספר החברים בוועדת הכספים לא יעלה על 20.

יש פה שני דברים כדאי להזכיר. האחד, שכבר מהכנסת ה-15 עשו תיקוני חקיקה שנועדו להגדיל את מס' החברים בוועדות, בעיקר בחוץ וביטחון וכספים, כי פעמים רבות היתה תחושה שהמספר המקסימלי לא מספיק, ורצו לאפשר ייצוג רחב יותר, אז היו תיקונים כאלה בכנסות ה-15, ה-16, ה-17, ה-20, ולכן הרעיון הפעם הוא לא לעשות תיקון רק לכנסת הנוכחית אלא לעשות קביעה שוועדת הכנסת תוכל ברוב של שלושת רבעי מחבריה לקבל החלטה עקרונית שהמספר יהיה גדול יותר.

ההוראה הזאת דומה להוראה שקיימת בסעיף 10 לחוק הכנסת בעניין נשיאות הכנסת. סעיף 10 קובע מס' מקסימלי לסגנים, של תשעה, ואומר שוועדת הכנסת רשאית – אותו דבר – ברוב של שלושת רבעי מחבריה לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה לא תחול מגבלה זו, ואז יכול להיות מס' גדול יותר של סגנים. זה תמונת ראי של הדבר הזה. יש לומר, שהנושא של הגדלת הוועדות התעורר גם עכשיו כחלק מהמשא ומתן שנעשה בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה, ובין היתר דובר על הגדלה של מספר החברים בשתי הוועדות האלה. כידוע גם הוגשה עתירה בעניין הזה ויש החלטת ביניים של בית המשפט. העניין הזה מתכתב גם עם זה. זה לעניין סעיף 1.

סעיף 2 עניינו הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. כידוע תקציב המדינה, חוק התקציב נדון בוועדת הכספים של הכנסת. לדבר הזה יש שני חריגים. תקציב הכנסת נדון בוועדת בוועדה משותפת של ועדת הכנסת ו-וועדת הכספים, ותקציב הביטחון נדון בוועדה משותפת של ועדת הכספים ו-וועדת החוץ והביטחון. סעיף 18 לחוק, שקובע את ההוראה לעניין תקציב הביטחון, אומר שאת חלוקת תקציב הביטחון לסעיפים, לתחומי פעולה ולתוכניות תקבע ועדה משותפת של ועדת הכספים ו-וועדת החוץ והביטחון. לפי תקנון הכנסת, כאשר יש ועדה משותפת סטטוטורית, היו"ר יהיה מהוועדה ששמה נזכר ראשון בחוק שמקים אותה, מה שאומר ועדת הכספים. במשך השנים היו מחלוקות בשאלה, האם נכון שיו"ר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון יהיה מוועדת הכספים או מוועדת החוץ והביטחון. האם הראייה צריכה להיות יותר ראייה כוללת של התקציב או יותר ראייה של צורכי הביטחון. לפני שתוקן התקנון ונקבעה ההוראה שציינתי היה לפעמים מהוועדה הזאת ולפעמים מזאת. אחרי שתוקן החוק, היו"ר היה אמור להיות מוועדת הכספים, ועל-מנת לאפשר שיהיה יו"ר מוועדת החוץ והביטחון עשו תיקוני חקיקה ותיקנו את החוק מספר פעמים בכנסות ה-19 וה-20 כדי לאפשר ליו"ר וועדת החוץ והביטחון להיות יו"ר הוועדה המשותפת.

מה שמוצע כעת זה לא הוראת שעה כפי שהיה בעבר אלא הוראת קבע, שתתקן את סעיף 18א לחוק יסודות התקציב ותגיד שוועדת הכנסת יכולה לקבוע את יו"ר הוועדה המשותפת מקרב כל חבריה, כלומר בכל כנסת ועדת הכנסת תצטרך להחליט מי יהיה היושב-ראש והיא לא תהיה מחויבת לעשות את זה מוועדת הכספים – הוא יוכל להיות גם מוועדת החוץ והביטחון. זה סעיף 2.

עכשיו עוברים לפרק ג' שהוא הוראת שעה בעניין העברת סמכויות בין ועדות לתקופת כהונתה של הכנסת ה-24. כזכור, ב-11 באוגוסט הכנסת תיקנה את תקנון הכנסת והוסיפה שלוש ועדות קבועות חדשות בתיקון שתוקפו לכנסת הנוכחית בלבד – ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים לשירותי דת יהודיים ו-וועדת הבריאות. הוועדות האלה קמו כבר, הן יכולות לתפקד, יש להן מלוא הסמכויות לדון בחקיקה, בהצעות לסדר, בדיונים מהירים, בדיונים יזומים וכו'. הן לא יכולות לבצע תפקידים שהחוק העניק לוועדה אחרת, כלומר למשל אם יש חוק שעוסק בענייני בריאות ואומר ששר הבריאות יתקין תקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – לוועדת הבריאות החדשה שקמה אין סמכות לאשר אותן תקנות. מטרת הצעת החוק היא להעביר סמכויות כאלה, מכוח חוק, לשלוש הוועדות החדשות שקמו. בעיקר מדובר באישור חקיקת משנה, תקנות, צווים, התייעצות עם הוועדה וקבלת דיווחים מסוגים שונים.

אתן דוגמה, ואז אכנס לפרטים. למשל, פקודת בתי הסוהר, שעד תיקון התקנון היתה בסמכות ועדת הפנים והגנת הסביבה, קובעת הוראות שונות שמסמיכות את הוועדה. למשל, כתוב שנציב בתי הסוהר יבחן אפשרות לשיקום אסיר, ואז כתוב שהשר יקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה הוראות לעניין סעיף זה. כלומר פה יש סמכות לחקיקת משנה של השר באישור הוועדה. אם רוצים שזה יהיה עכשיו ועדת הפנים החדשה, צריך לתקן את זה. אותה פקודה קובעת למשל: השר רשאי לקבוע בצו מעת לעת באישור ועדת הפנים את תקן הכליאה. יש גם הוראות דיווח בפקודה. למשל, נציב הקבילות יגיש לשר ויציג לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על פעולותיו וכו'. עניין ייחודי נוסף שיש בחוק הזה – יש סמכות שהחוק מעניק ליו"ר הוועדה. למשל, במקרה הזה של פקודת בתי הסוהר יו"ר ועדת הפנים נחשב מבקר רשמי בבתי סוהר - יכול להיכנס בכל עת לבית סוהר, לבדוק את התנאים שם וכו'. זה סמכות שמוענקת היום ליו"ר ועדת הפנים, ליו"ר ועדת חוקה, לשופטי בית המשפט העליון. ברגע שנושא בתי הסוהר עבר לוועדת ביטחון הפנים – את כל הסמכויות האלה מוצע להעביר לאותה ועדה.

אחרי שהסברתי את המסגרת הכללית, יש בתוך פרק ג' סימן א' – סעיף 3 שאומר: הוראות פרק זה יחולו בתקופת כהונתה של הכנסת ה-24 – כאמור תיקון התקנון היה רק לכנסת ה-24 - ואז יש סעיף 4, שמדבר על הסמכויות שיועברו מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בשמה הקודם – היום היא ועדת העבודה והרווחה – לוועדת הבריאות. פה אתן ליועצת המשפטית של הוועדה לפרט לגבי הנושא הזה. מפורטים פה 35 חוקים שמוצע שהסמכויות לגביהם יועברו לוועדת הבריאות. אחר כך יש סימן ג' שכולל 14 חוקים שהסמכויות לגביהם סעף יועברו מוועדת הפנים לוועדת ביטחון הפנים, שזה נושאים – יש פה תיקונים לחוק לעירייה, חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, פקודת המשטרה, פקודת בתי הסוהר, פקודת הסמים המסוכנים, חוק הרשות לשיקום האסיר, חוק שהייה שלא כדין – איסור סיוע, חוק הסדרת הביטחון לגופים ציבוריים, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, חוק המשטרה, חוק להגנה על עדים, חוק המאבק בתופעת השכרות, חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיים, חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. בכל החוקים האלה כל הסמכויות שציינתי – בעיקר סמכויות של אישור תקנות וקבלת דיווחים וכו', שהיום בסמכות ועדת הפנים, יועברו לסמכות ועדת ביטחון פנים, והסימן האחרון, סימן ד', מתקן שלושה חוקים שבהם יש סמכויות שנוגעות לשירותי דת יהודיים והסמכויות האלה יעברו לוועדה החדשה, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. מדובר בחוק שירותי הדת היהודיים, חוק הרבנות הראשית לישראל וחג המצות – איסורי חמץ.

הייתי שמחה עם נעה בן-שבת היתה יכולה להתייחס לנושא ועדת הבריאות.

עברנו על רשימת החוקים שבהם יש סמכות לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ברירת המחדל היא שהחוקים האלה נשארים בוועדת העבודה והרווחה למעט החוקים שעוברים לוועדת הבריאות. בנינו את הרשימה הזאת לפי חוקים שנושאם בריאות, ושהסמכות הנתונה לוועדה נוגעת לאישור, למשל, של חקיקת משנה או דיווחים בנושא בריאות. סך הכול הרשימה הזאת מקיפה את כל התחומים, אבל היו מקרים שבהם היתה בעיה להגדיר כי הנושאים של הרווחה והבריאות שלובים זה בזה. למשל, בחוק הסכמים לנשיאת עוברים – החוק הזה הועבר – הוא ברשימת הנושאים שמועברים לוועדת הבריאות. למרות שיש פה פרק שהוא בסמכות שר הרווחה, או נוגע להסדרת מעמד הילד, וגם שם יש סמכות של ועדה לאשר – זה חוק שעבר לבריאות. כנגד זה יש חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול. מדבר גם על מוסדות רפואיים וגם על מוסדות רווחה. שם חשבנו שיותר נכון להשאיר אותו בברירת המחדל בוועדת העבודה. אני מזכירה שרשימת החוקים פה לא אומרת מה כל החוקים שיכולה לדון בהם ועדת הבריאות. זה ייחתך לפי תקנון הכנסת אלא רק חוקים שבהם יש ממש היום סמכות לוועדה ורצו להבהיר איזו ועדה. לכן אם היתה פה שאלה לגבי נושא של חוק הסמים המסוכנים, יש סמכות היום לוועדת עבודה, רווחה ובריאות – חשבנו שכיוון שמדובר בנושא של סמים ופקודת הסמים המסוכנים בוועדת הבריאות, נכון יותר שהיא תידון בוועדת הבריאות ולא בוועדת העבודה והרווחה למרות ההיבטים.

היתה לנו התלבטות מיוחדת לגבי חוק שיקום נכי נפש בקהילה. חוק טיפול בחולי נפש נמצא פה ברשימה כחור שעובר לוועדת הבריאות. יש חוק שלא התייחסנו אליו, שנוגע לטיפול בקטינים, אבל חוק שיקום נכי נפש בקהילה הוא חוק שאמנם עוסק בנכי נפש אבל המהות שלו היא רווחתית ולכן בסופו של דבר הוא נשאר בברירת המחדל ולא נכלל ברשימה.

כפי שארבל הסבירה, המטרה של החוק פה היא להעביר את הסמכויות של הוועדה שנתונות היום בוועדה והוא לא במסגרת הדיון של הוועדה ובמסגרת הפעולה שלה - נקבע לפי תקנון הכנסת.

למה פקודת המסמכים המיוחדים לא בוועדת ביטחון פנים?

אפשר לתקן בחקיקה את הוועדה העוסקת בנושא מסוים. הנושא של סמים מסוכנים, בגלל שמדובר פה בחומרים שמשמשים לפעמים גם לרפואה ורשימת החומרים המסוכנים, יש בתוך הפקודה היום סמכות לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כל מה שעשינו פה – שאלנו את השאלה: האם זה צריך להישאר בוועדת העבודה והרווחה או זה צריך להיות בוועדת הבריאות, כי הנושא פוצל. גם אם יש פה חוק שהוא בנושא בריאות, ויש ועדת הפנים והגנת הסביבה שהיא מוסמכת, לא עשינו העברות בין ועדות. זה רק חוק ששאל את השאלה: האם חוקים שכתוב בהם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ילכו לוועדת הבריאות או לוועדת העבודה והרווחה.

אבל יש כאן כן משהו שעובר לוועדת ביטחון פנים – תיקון פקודת הסמים המסוכנים, סעיף 25יד.

זה סמכות שנתונה היום לוועדת הפנים והגנת הסביבה עד כמה שאני מבינה, והיא עוברת לוועדת החוץ והביטחון.

מה שהיה בפנים עובר לביטחון פנים, ומה שהיה בעבודה עובר לבריאות. זו חלוקה שכבר היתה קיימת.

וגם החוקים שעוברים לבריאות לא תמיד חוקים שבאחריות שר הבריאות. למשל, יש פה חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים. זה חוק שבאחריות שר הכלכלה. ובכל זאת כיוון שהנושא הוא בריאותי והסמכות נתונה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אמרנו שזה צריך להידון בוועדת הבריאות כי הנושא הוא בריאותי, ומנגד הדוגמה של חוק שיקום נכי נפש בקהילה – אמנם שר הבריאות אחראי לו, כפי שהסברתי, הצד הרווחתי הוא משמעותי לגבי סמכות הוועדה שקבועה באותו חוק. יכול להיות שאפשר יהיה לשנות בחקיקה את התחומים.

עכשיו אנחנו עושים חקיקה. אפשר לשנות את זה עכשיו.

נכון. אפשר לשנות. זו היתה התפיסה – להעביר מפנים לביטחון פנים, מעבודה לבריאות. אני רוצה להקריא את רשימת החוקים שעוברים לבריאות, שיהיה לנו לפרוטוקול. אני רוצה להקריא את סעיף 4 לפרוטוקול: כל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חיקוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת יהיו נתונים לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, למעט סמכות או תפקיד הנתונים לה לפי החיקוקים המפורטים להלן, שיהיו נתונים לוועדת הבריאות של הכנסת – וזה מסודר לפי סדר החקיקה שלהם, לכן מתחילים עם פקודות:

(1) פקודת המיילדות ;
(2) פקודת בריאות העם, 1940 ;
(3) חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950 ;
(4) חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז–1957 ;
(5) פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 ;
(6) פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 ;
(7) חוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977 ;
(8) פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט–1979 ;
(9) פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981 ;
(10) חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983 ;
(11) חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד–1984 ;
(12) פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985 ;
(13) חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן–1989 ;
(14) חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 ;
(15) חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א–1991 ;
(16) חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א–1991 ;
(17) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 ;
(18) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 ;
(19) חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 ;
(20) חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א–2000 ;
(21) חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 ;
(22) חוק השתלת אברים, התשס"ח–2008 ;
(23) חוק מוות מוחי-נשימתי, התשס"ח–2008 ;
(24) חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008 ;
(25) חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 ;
(26) חוק תרומת ביציות, התש"ע–2010 ;
(27) חוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א–2011 ;
(28) חוק ציוד רפואי, התשע"ב–2012 ;
(29) חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–2013 ;
(30) חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד–2014 ;
(31) חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 ;
(32) חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, התשע"ז–2016 ;
(33) חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח–2018 ;
(34) חוק תיירות מרפא, התשע"ח–2018 ;
(35) חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), התשע"ח–2018 .

אלה 35 החוקים שיעברו לוועדת הבריאות.

בבקשה.

בוקר טוב. את סעיף 4 – 35, מתווה הלגליזציה, שקיים היום, שהוא חוק של משרד המשפטים, נבקש כרגע לא להעביר לוועדת הבריאות ולדון בזה מאוחר יותר בינינו כי זה חוק שאין לו נגיעה בריאותית אלא מתווה פלילי לעניין שימוש בקנאביס כסם מסוכן. בואו נסיר את זה לפני.

תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. לא אגביל בזמן אבל אבקש להיות ממוקדים.

תודה רבה. הכנסת מתכנסת והוועדות מתכנסות ועובדות, והכול בשביל שהממשלה תמשיך להתקיים – מפצלת ועדות. עכשיו אנחנו מפצלים את החוקים. אבל אני מודאג היום בדיון על תקציצב, מסגרת התקציב, חוק ההסדרים במשק. נדבר על זה רבות במשך היום. אני רוצה לומר דבר אחד. קיבלנו אתמול את מכתבה של היועצת המשפטית של הכנסת, מכתב ברור, בהיר. היא מנתחת כל חוק מחוק ההסדרים, והיא ממליצה או אומרת לאיזו ועדה ראוי להעביר את החוק הזה. יש חוק אחד בחוק ההסדרים, אני מתכוון לחוק הכשרות, מה שאתם קוראים מהפכת הכשרות. הדברים שלה כל כך ברורים, פשוטים ונחרצים, ושמעתי, חבר הכנסת ניר אורבך, אתמול שאתה מתעקש שהחוק הזה, שהמהפכה הזאת תובא בחוק ההסדרים דווקא, ולא תוותרו בעניין הזה.

היועצת המשפטית של הכנסת, במבט פשוט של אדם פשוט, אפילו לא צריך להיות מלומד בעריכת דין במשפטים, אומרת: לא ברור ולא מובן מדוע החוק הזה כאן בחוק ההסדרים. אין לו שום קשר לתקציב, ויש לו לעומת זה השלכות נרחבות על סמכותה של הרבנות הראשית ועל סמכותם של רבני הערים. למרות המילים הכל כך פשוטות האלה אתם מתעקשים להביא לנו את זה בחוק ההסדרים.

רבות דובר בימים האחרונים על התמונה של הנשיא האמריקאי שכן נרדם, לא נרדם בעת פגישתו עם ראש הממשלה בנט. לא צריך להיות עם עיניים עצומות בשביל להירדם. מה ההוכחה שלי – אנשים יכולים להירדם עם עיניים פקוחות. לכן כל הוויכוח, אם כן היה עם עיניים פקוחות, לא עם עיניים פקוחות – הוא לא רלוונטי. אנחנו רואים ממשלה שלמה, ממשלת ישראל וחברי הכנסת של הקואליציה, נרדמים עם עיניים פקוחות. כולכם באופן הכרתי מלא עיניים פקוחות, ואתם מובילים אותנו למצב שמדינת ישראל מאבדת את הזהות היהודית שלה, והופכת להיות מדינת כל אזרחיה. ועל שמכם יירשם העניין הזה. קוראים לזה בהנדסת תודעה - הכלה. השתמשתם רבות במילה הכלה. אתם מכילים את המגפה, אתם מכילים את הקורונה, אתם מכילים את הטרור, והחמאס פרסם אתמול, שמדינת ישראל, ממשלת ישראל תכיל את הריגתו של החייל הגיבור. הכלה זו הנדסת תודעה, רבותיי. הכלה משמעותה - בת היענה טומנת את ראשה בחול. אתם נרדמים עם עיניים פקוחות ולזה אתם קוראים הכלה. זה מילה יפה. זה הביא אותנו לאינתיפאדה, הכילו את הפרות הסדר, וכולנו זוכרים מה היתה התוצאה, והיא מביאה את שרת הפנים לומר שאנחנו מכילים את המתים במגפה, וההכלה הזאת מביאה את החמאס לומר: אנחנו יודעים, ממשלת ישראל לא תעשה כלום כי הם מכילים את הטרור. לאן הידרדרנו?

חבר הכנסת ניר אורבך, אני קורא לך – תתעוררו. תוציאו את מהפכת הכשרות מחוק ההסדרים. היא לא שייכת לשם. בואו נתמודד, נדון. אתם רוצים לתקן – קדימה, בואו נתקן, אבל לא חוק שיש לו השלכות נרחבות, כפי שאומרת היועצת המשפטית על הרבנות הראשית, על סמכויותיה ועל רבני הערים. לאן עוד תובילו את המדינה? תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

האמת היא שהשבוע היה לנו דיון בכנסת בנוגע לאיראן. הממשלה שלחה את שר הדתות. לא נותר לנו אלא להתפלל כנראה. אני רוצה ברשותך, ואני מבטיח לך שזה קשור לעניין, אבל הייתי רוצה להתחיל בפרק תהלים קצר. שמעתי שראש הממשלה משווה את עצמו לדוד המלך.

לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד־ה' לְדָוִד׃
נְאֻם־פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו׃
כִּי־הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֺנוֹ לִשְׂנֹא׃
דִּבְרֵי־פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב׃
אָוֶן יַחְשֹׁב עַל־מִשְׁכָּבוֹ יִתְיַצֵּב עַל־דֶּרֶךְ לֹא־טוֹב רָע לֹא יִמְאָס׃

ואני מסיים פה - ה' בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד־שְׁחָקִים׃
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם־וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׃


הפרק הזה, מלבד משמעויותיו האקטואליות והצורך בתשועה, הקשר שלו לחוק שמונח על פנינו כרגע, ניסיתי להבין - אני מבין שוועדת הבריאות אמורה לדון בבריאותם של בני אדם. המשרד הרלוונטי לסוגיות שכאלה הוא משרד הבריאות. בדרך כלל ועדה עובדת מול משרד לכן יש אינטרס להביא את כלל החוקים של אותו משרד. ניסיתי להבין מדוע לוועדת הבריאות אנחנו מעבירים את מחלותיהם של החיות. מדוע פיקוח על מזון לבהמות שזה דבר שהוא קלאסי אמור להיות בידיים של ועדה שמתעסקת בנושא חקלאות, של ועדה שמתעסקת בנושא מפעלים ועבודה וכלכלה וכדומה, והרבה פחות בענייני בריאות. גם המשרד הרלוונטי פחות קשור וגם הנושא לא קשור, ורק פרק התהלים הציל אותי כי רק בזכותו הבנתי את הקשר בין אדם לבהמה - בעקבות אדם ובהמה תושיע ה', כנראה שממשלה שאין פחד אלוהים לנגד עיניה, רוצה לחבר בין אדם לבהמה בוועדת הבריאות.

אני חושב שהקשר הרוחני נמצא, ומעבר אליו זו גם הערה עניינית. אני חושב שאין קשר בין הנושאים האלה, והם צריכים לצאת מהוועדה. זו הערה טכנית לעניין רשימת החוקים ואשמח להתייחסות של הייעוץ המשפטי לנושא הזה.

הרשימה הזאת מתייחסת לחוקים היום שבסמכות וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בחוק הזה מדובר בעלי חיים שמגיעים למאכל לבני אדם. לכן הפיקוח על מזון לבעלי חיים גם נדון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וכרגע, כשאנחנו מפצלים את הוועדות, השאלה היתה האם נכון להשאיר אותה בוועדת העבודה והרווחה, או החוק הזה, בגלל מהותו- - -

נוגע למזון בני אדם.

לא רק.

אבל בעיקר.

חוק הרופאים הווטרינריים- - -

חוק הפיקוח על מזון בעלי חיים – התשובה הניחה את דעתך? או אתה חושב שצריך להשאיר את זה בוועדת העבודה?

אני חושב שפריט 4, חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ותוצרת מן החי, פריט 12, פקודת מחלות בעלי חיים - נוסח חדש, פריט 15, חוק הרופאים הווטרינריים – אני יודע שעלתה באיזשהו שלב הצעה שווטרינרים יצילו אותנו מהקורונה אבל זה לא כל כך קשור לבריאות, וחוק פיקוח המזון על בעלי חיים – כל החוקים הללו לא שייכים בעיניי לוועדת הבריאות. שיישמרו בוועדת העבודה והרווחה.

כלומר הפיקוח על מזון בעלי חיים בוועדת העבודה - זה הגיונך. אנחנו בשידור. הדיון הזה הוא ענייני.

אשמח לנהל אותו – רק תן לי לענות.

רק נסביר - החוק הזה, ייצוא בעלי חיים ותוצרת מן החי, הוא חוק של משרד החקלאות ונדון בוועדת הכלכלה, שעוסקת בכמה וכמה משרדים, אבל יש סמכות שנתונה בחוק הזה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, סמכות שנבעה מחוק הגנה על בריאות הציבור מזון, מההיבטים של בריאות הציבור.

הבנתי – לא כל החוק עובר לטיפול ועדת הבריאות אלא רק הסעיף הרלוונטי.

מה שבסמכות הוועדה בחוקים האלה, כשכולם נוגעים בסוף לבריאות ומקומם או בבריאות או ברווחה, מקומם במובהק בבריאות, שמו בבריאות.

קיבלתי תשובה טובה, שההבהרה שזה רק הסמכויות שנוגעות לוועדת העבודה והרווחה ועיקר החוק מטופל כפי שצריך, בוועדת הכלכלה. מצוין. זו תשובה טובה, ואני שמח שקיבלתי אותה.

חבר הכנסת רוטמן, ברשותך אבקש טיפה לקצר. בבקשה.

שנית, וזו הערה כללית לגבי עצם הדיון ומסגרתו. העובדה שוועדה שבעיניי עצם הקמתה אינה חוקית, ועדת הכנסת הנוכחית, זה שהיא תלויה ועומדת בבית המשפט העליון, זה לא מה שמטריד אותי. אני לא חושב שקביעתו של בית המשפט העליון בנושא היא החשובה. אני חושב שהקביעה של הכנסת פה היא החשובה בנושא הזה. גם הייעוץ המשפטי של הכנסת, שוב – גם עמדתו כייעוץ חשובה לא כקובעת, אבל גם הייעוץ המשפטי של הכנסת אומר שהמצב הנוכחי היום של הרכבת הוועדות הוא בעייתי מבחינה חוקית.

אני חושב שהקמתם פה ועדה, בניגוד לנהוג בכנסת, בניגוד למפתח סיעתי, בניגוד לאיך שצריכה לקום ועדה. עכשיו אתם עושים באמצעות אותה ועדה, שהקמתם באופן לא חוקי, אתם מציעים הצעת חוק מטעם ועדה. פוגעים בהליך החקיקה - לא רק בהליכי קבלת החלטות השוטפים של הכנסת אלא גם בהליך חקיקה. אתם ועדה שבכלל הקמתה בחטא – היא יוזמת חוק שגם מטרתו לשנות את סדרי הבית. ההתנהלות הדיונית של הקואליציה אל מול האופוזיציה בכנסת זאת היא מתחת לכל ביקורת. אתם אמורים להגיב לבית המשפט העליון. אותנו כבר הבנו שאתם לא מכבדים. את עצמכם אתם לא מכבדים. בית המשפט העליון – תכבדו אותו כפי שאתם מכבדים אותנו. תצפצפו גם עליו. אתם אמורים ביום ראשון להגיב, על איך אתם מקימים ועדות שעומדים בתנאי החוק. אתם לא עושים את זה. חשבתי שהיום יהיה דיון - איך אתם מתמודדים עם האבן שזרקתם לבור שהקמתם ועדות לא חוקיות? במקום זה אתם עושים דיון לקדם חקיקה, להרוס עוד יותר את סדרי הבית, להקים ועדות, לחלק עוד ג'ובים. הדיונים שמתנהלים פה בוועדות – לי למשל אין זכות הצבעה בוועדת חוקה. ועדת חוקה מתנהלת ללא נציגים של קואליציה, גם אם אנשים מדברים, ויש שם אנשים שעושים עבודה מאוד טובה, אבל הוועדה הזאת היא במעמד צד אחד, מה שנקרא. גם הוועדה הזאת, בין אם אנחנו באים ומדברים והולכים כפי שאמר חבר הכנסת צביקה האוזר, או סתם בטלפון – אנחנו באותה מידה יכולים לא להיות פה כי יצרתם לעצמכם פה רוב מלאכותי, לא חוקי, לא תקין. עכשיו אתם יוזמים חקיקה להנציח את הדבר הזה בעוד מקומות. בהקשר הזה אני תוהה, מתי תעצרו את הרס הכנסת, את הממשלה? את המדינה אתם כבר הורסים. תודה.

בהחלט, מה שאמר פה חבר הכנסת אבי מעוז – הוא צודק. יש פה הנדוס תודעה, גם מבחינת האמירה של חוקיות ועדות הכנסת – זה במעמד צד אחד כי אתם לא משתפים פעולה. אתם לא מקבלים את זה שהממשלה הזאת מתפקדת וכנראה תאריך ימים. אנחנו כקואליציה מנסים לעשות מאמצים. אתם רואים את החברויות בוועדות. אני מציע שגם אתם תתחילו לשתף פעולה, לעבוד בעבודה הפרלמנטרית של הכנסת ותפסיקו להטיף לנו במעמד מרגש זה של ערב ראש השנה.

אמרתם את זה לבית המשפט, ובית המשפט דחה אתכם.

נכון. בית המשפט אמר, כתוצאה מזה שהוא יושב-ראש הכנסת שמייצג- - -

והייעוץ המשפטי של הכנסת, אז מי פה מהנדס תודעה? למה אתה קורא לי מהנדס תודעה?

שמעתי את דבריך בסבלנות.

הוא לא קרא לך אלא לחבר הכנסת מעוז שהטיח בו מהנדס תודעה, ולא ראיתי אותך זועם על חבר הכנסת מעוז שהשתמש במילים האלה.

נתתי לך לדבר בכבוד, אז אני מבקש שאתה תכבד אותי וגם תשמע את דבריי עד הסוף. אתן לך גם זמן להגיב. הנדסת תודעה יש פה מצידכם. יש פה ממשלה נבחרת על-פי חוק עם ועדות שמתנהלות על-פי חוק, ויש פה תהליך בבית משפט שמבקש מאתנו תשובה כי יושב-ראש הכנסת שמייצג אותנו אמר שאנחנו צריכים לעשות מהלך לקראת האופוזיציה. גם אתם צריכים לרדת מהעצים שאתם תלויים בהם – מאז המשא ומתן הקואליציוני, ולהתחיל להשתתף במשחק הדמוקרטי פה בכנסת. תודה רבה. בבקשה.

אני מאוד שמח שאנחנו עדיין תלויים על העצים שלנו מהמשא ומתן הקואליציוני, כי הירידה מהעצים שלכם מובילה להכנסת חומרי לחימה לעזה, לחוסר תגובה לירי - תן לי זמן, אל תסתום לי את הפה.

אל תהנדס תודעה, כי בוועדה הזאת הדבר האחרון שאתה יכול להגיד זה סתימת פיות.

אל תגיד לי מה להגיד לך.

יש פה דיון שצריך להתקדם. אני נותן לך מחוץ לדיון לענות.

אז תן לי לענות.

אני נותן לך מעבר לסדרי הדיון להגיב למה שאמרתי כי גם אני בדרך כלל לא מתערב בדיון המהותי אבל עכשיו התערבתי. אני לא רוצה להגביל אותך בזמן. אני מבקש שתגיב על הדברים שאני אמרתי.

אני מגיב. התייחסת למשא ומתן הקואליציוני. הדרישה המרכזית שלנו, העץ המרכזי שאנחנו טיפסנו עליו במשא ומתן הקואליציוני לשיטתך זה אמירה שלא יושבים עם מנסור עבאס. זה העץ היחיד שאנחנו במשא ומתן הקואליציוני היה מבחינתנו עץ שלא יורדים ממנו. אני שמח שלא ירדנו ממנו וגם לא נרד ממנו לעולם. חבל שאתם ירדתם ממנו, והתוצאות של הירידה הזאת הן קשות. רוצה שלא אפרט? לא אהנדס לך את התודעה – היא מהונדסת מספיק. זה לגבי המשא ומתן הקואליציוני.

לגבי הרכב הוועדות – עמדה שראיתי, לא שלי, שהרכב הוועדות אינו עומד בתנאי החוק. הוא בעייתי. זה שהייעוץ המשפטי של הכנסת בצדק אמר שבית המשפט לא צריך להתערב, זה יפה, אבל זה שהוא אמר שהוא לא עומד בתנאי החוק, זה גם נכון. וזה שהוא לא עמד בתנאי הנוהג של הכנסת, וזה שאתם יצרתם רוב מלאכותי ולא לגיטימי שסיעה כמו הליכוד וסיעה כמו המשותפת מקבלים אותו מספר חברים בוועדות המשפיעות של הכנסת הוא לא חוקי, הוא לא לגיטימי, הוא חורג מכל מה שהיה בכנסת. זה לא הנדוס תודעה. אם יש לכם רצון, יש מספיק רפרנסים לראות איך הורכבו בעבר. היו המון הצעות הגיוניות. אתם רוצים רוב מלאכותי כדי להעביר את התקציב – רציתם רוב של שלושה, ירדתם אולי לשניים. אולי לאחד כמו שצריך בוועדת הכספים. עכשיו אתם מקימים ועדות כדי שתוכלו לתת עוד ועוד תפקידים לאנשים כי בהסכם הקואליציוני שלכם כתבתם שלא תיתנו בכלל ועדות לאופוזיציה, ואז כדי לפצות על הנזק שעשיתם בהסכמים הקואליציוניים נאלצתם לייצר עוד ועוד ועדות ועוד ועוד תפקידים וג'ובים לאנשים שלקחתם להם את התפקיד שהבטחתם להם על חשבוננו בהסכמים הקואליציוניים. זה המציאות, זה מה שנאמר, בין היתר גם בתשובות לבג"ץ. ושוב - אני לא תולה את יהבי בבג"ץ. לצערי גם איני תולה את יהבי בכם כי באמת איבדתם כל הוגנות הכי בסיסית שיש, וחבל.

תודה רבה. חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה. לא אגביל בזמן, אבל אני מבקש להתמקד ולקצר ככל הניתן כי יש מליאה, ועוד נושאים על סדר-היום. קיבלנו אישור לקיים את הישיבה עד 10:30.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לסעיף אחד, לתיקון חוק הכנסת שמאפשר את הגדלת ועדת חוץ וביטחון ל-19 חברים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם אתם יורדים לסוף דעתה של הצעה זו, וארבל, אני רוצה להתייעץ איתך. ועדת החוץ והביטחון יש לה עוד הוראה ייחודית שלא רק - לכל חבר יש ממלא מקום.

לא הוראה ייחודית. לכל ועדה אפשר לקבוע ממילא מקום.

אבל מי שאינו חבר ועדת חוץ וביטחון או ממלא מקום אינו יכול להשתתף בדיוני הוועדה בניגוד לוועדות אחרות, ישיבות חסויות. המשמעות היא שאנחנו מגדילים את פורום הוועדה ל-38 חברים בישיבות, ואם אני לוקח את הממוצע של השיח כאן, אדוני היושב-ראש, שכל אחד ידבר רק 3 דקות, אנחנו מקימים פה ועדה שכמעט שליש מחברי הכנסת חברים בה, ולקיים סבב שיח אחד, כלומר אמירות של שלוש דקות, המשמעות היא לקיים דיון של מינימום שעתיים. אנחנו מגיעים לחוסר אפשרות אמיתית להפעיל דיון ברמה של מליאת ועדה. זה נושא שצריך לתת את דעתו. אני מבין שזה בא לפתור בעיות אחרות, אבל אנחנו מותחים את זה מעבר לנדרש.

דיונים מהסוג הזה אני חשבתי שצריך להקטין את היקף חברי ועדת החוץ וביטחון, אני אומר את זה כיושב-ראש לשעבר, ולחילופין גם אם מגדילים את הפורום הזה, צריך לעשות שינויים נוספים – אני לא יודע אם בחוק או בתקנון. למשל, אחד הדברים שבלתי-אפשריים כמעט זה לקיים דיון בוועדת משנה שהיא ועדה יותר מצומצמת ושהוא פומבי אך מוגבל. כלומר האם ועדת חוץ וביטחון בנושאים שהיא דנה יכולה לקים דיונים פומביים ומוגבלים. לכן איני יודע – אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, האם מה שהצעתי הוא תיקון תקנוני או תיקון בחוק, למשל לקיים דיון בוועדת משנה שהיא ועדה מצומצמת, ולאפשר שהוא יהיה פומבי. כדי לקיים דיון אופרטיבי.

איזה סוג של דיון? לאשר חוק?

לא, דיון שמתקיים בוועדת משנה ולאפשר אותו פומבי אך עדיין מוגבל בהשתתפות. יש כל מיני כלים. ועדת חוץ וביטחון, להעמיס עליה סוגיות שמקורן במהות מהקשרים אחרים, מבעיות אחרות, משבשת את עבודת ועדת חוץ וביטחון. העובדה שכעת אנו מגדילים ל-19 ל-38 חברים אנו כמעט לא מאפשרים לקיים דיון אמיתי וכן במליאת הועדה בהיקף כזה גדול.

יש לדעת שזה כבר היה, כבר הגדילו ועדת חוץ וביטחון בעבר.

נכון, אבל – אדוני היושב-ראש, אתמוך בתיקון הזה לאור בקשת הקואליציה, אבל אני חושב שצריך לתת את דעתנו באשר לתפקוד תקין ויעיל של ועדת חוץ וביטחון, והמצב הנוכחי מעלה יותר ויותר קשיים לרבות התיקון הזה שאינו מיטיב עם הוועדה אלא מעלה קושי בתפקודה.

יו"ר הוועדה יכול לבקש דיון שהוא חסוי כברירת מחדל, יהיה לא חסוי, יכול להודיע.

אבל אז הוא פתוח לכולם.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב. התחלנו את הדיונים באיחור בגלל החסימות. אנחנו מוגבלים בזמן לכן אני מבקש להיות ממוקד. אני רוצה לעבור לנושא הבא בדקות הקרובות, אני לא מגביל בזמן.

תודה. אשתדל, אבל קח בחשבון שאין הרבה דוברי אופוזיציה בוועדה הזאת. במיוחד בוועדה הזאת צריך לתת את האפשרות לאופוזיציה לדבר. לא שמעתי מה הטיחו בך בהנדסה, אבל שמעתי מה שאתה מטיח באופוזיציה שאנחנו צריכים להתרגל, שאנחנו בחרנו לא להשתלב במערכת הדמוקרטית שיש פה ובוועדות עצמן, לכן לא אלינו לבוא בטענות.

גם הוועדה שאתה עומד בראשה זה חלק מתהליך הדורסנות של הקואליציה. זה השלמת התיאבון הבלתי-נלאה והבלתי-נגמר שלכם והבולמוס שיש לכם לעוד מינויים ועוד ועדות ועוד תפקידים וג'ובים לאנשים בעלות כספית לא מעטה עם בעיות קשות תפקודיות של הכנסת. שלא תחשבו שאתם המצאתם את ההמצאה הזאת של פיצול ועדות. נער הייתי גם זקנתי בכנסת, עברתי כמה מערכות בחירות, כמה הסכמים קואליציוניים. תמיד היה מי שהציע: בוא נפצל את הוועדה הזאת, את ועדת הפנים, את ועדת הבריאות. לא עשינו את זה. יכולנו לעשות את זה. אבל אצלכם אין לכם גבולות ואתם לא מסתכלים לא ימינה, לא שמאלה, לא מה היה בעבר, לא מה יהיה בעתיד. העיקר שאתם צריכים לספק לכל אחד, ושלכל אחד תהיה ועדה. לא נשארו חברי כנסת בלי ועדות כדי שחלילה לא יהיו תקדימים כמו אלי אבידר, אז גם צריך לתת באחרונה ברשימה גם תפקיד של ועדה – ומייצרים תהליך של ועדה חדשה. בתהליך הזה אנחנו נמצאים אצלך, ואתה עוד רוצה שנסכים? ואיך אנחנו מתנגדים לתהליך הזה? הרי גם בית המשפט אמר לכם על התהליך הזה – לא שאנחנו רק טענו. אז אתה עונה שיו"ר הכנסת אמר והיועץ המשפטי – יושב-ראש הכנסת הוא מהאופוזיציה? הוא אמר את דברו. על זה אתה אומר שהתהליך הכי דמוקרטי של יושב-ראש הכנסת והיועץ המשפטי בא לבית המשפט ואמר את האמת וגם לא את כל האמת, ועל זה אתה מאשים? אנחנו נמצאים בתהליך של הקמת ועדות מיותרות. אנחנו יודעים את זה. יש לזה השלכות. אנחנו נמצאים בהקמת ועדה נוספת, יוצרים ועדה חוץ מפיצול הוועדות ויוצרים ועדה שאין כלאיים ממנה. אנחנו יודעים מה התוצאה מכלאיים כאלה של תשתיות עם ועדה? מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים יהודיים ושירותי דת יהודיים. הקשר בין מרק פרות לבצל יותר חזק מזה. אני לא יכול להביא דוגמה בכנסת לכל ועדה של חוץ וביטחון, שנמצא פה היושב-ראש בעבר שהיה, לוועדת זכויות הילד, שכל אחד – עוד יש קשר, אבל לקחת ועדה וליצור ועדה חדשה לגמרי עם תוספת דברים שלא היו והקשר ביניהם בכלל לא ברור, יש קשר אחד - זה הג'ובים. שלא יהיה תקדים אלי אבידר. כדי לרצות את כולם, יוצרים תפקיד. מעבר לזה, השנאה והרמיסה של דת, של מסורת, של מורשת. אנחנו יודעים בדיוק את מי אתם מעמידים בראש. גם המפלגה וגם האדם – אני לא מדבר פרסונלי. מפצלים חוק, עושים ועדה מיוחדת לדון בחוקים דתיים של מדינת ישראל. ראיתם דבר כזה על חוק הרבנות הראשית, על חוק החמץ – על זה מקימים ועדה? על הקשר שלכם עם תשתיות שיש לישראל ביתנו זה אני יודע, ופרשיית ישראל ביתנו יגידו בדיוק מה הקשר בין ישראל ביתנו לתשתיות לאומיים, מה בעלי התפקידים שיהיו שם ואיפה נמצאים היום, ובחקירות, בהאשמות ובחשדות שיש על תשתיות שמילאו תפקידים מרכזיים – זה אנחנו יודעים על תשתיות, אבל מה הקשר לדת בין ישראל ביתנו? אנשים שאין להם שום מי שיעמוד בראשו ומי שייתן את האווירה וההוראות זה אנשים שאין להם שום קשר למסורת, שום קשר למורשת. איך יידעו איך לעשות את זה? והכול מתוך מקור של אי לגיטימיות. יש חלק קטן מאוד שנמצא בארץ ישראל לא בגלל אהבת ארץ ישראל גרידא או בגלל השורשים על מה שהיהדות, מה שהיא נותנת לנו משך אלפי שנים, מה שהעמיד אותנו. נכון, אפשר לבוא למדינת ישראל כי אפשר להיות בעבר במדינה שרדפה יהודים או לא רדפה יהודים, אבל היה קשה לגור בה גם אישית, ועכשיו משנים מה שהיה פה, אומרים: לא נראה לנו החוקים הדתיים שיש פה, האווירה, הסגנון הדתי, המסורת שיש פה, מה שרוב תושבי מדינת ישראל רוצים. עכשיו רוצים לעקור הכול. זאת ועדה של ג'ובים, שבאה לעקור את המורשת, את המסורת, את הדת. היא אנטי-דתית, לוחמת ושונאת דת. על כל זה אתם באים בשם אנשים שכל מהותם לעשות את הדברים האלה.

זה נותן לנו עוד יותר את ההרגשה – לא קשור לאופוזיציה או לקואליציה. אמרתי לכם את זה. אנחנו רואים מי השתמש, מי עשה, מי הקים כדי לקנות את השלטון, לאיזה דברים הגיעו בלי שום מעצורים וקווים אדומים. בסופו של דבר הוועדה הזאת תביא עוד קיטוב, התססה והתרסה על דברים של מסורת, של דת.

אתה מדבר כבר שבע דקות. ביקשתי לקצר. הבנו. עוד חצי דקה לסיים.

ימינה אמרה דבר אחר: אנחנו נשמור. איפה ימינה שאמרה, אנחנו נשמור על ענייני הדת, נמשיך עם המסורת, עם המורשת. אתם לא יודעים מה ייצא מהוועדה הזאת, שיש כלאיים כאלה חמורים, אתם לא יודעים מה יקרה? אותה עוד נותן לזה יד? לא ברור לך מה יבוא לשם? מה הבסיס לדיונים? מה יקדישו שעות? ועדה שלמה עם כל מה שקשור לוועדה – במה תדון - בתשתיות לענייני דת, בשירותי דת יהודיים עם חוק המצות, אנשים שבאמת מורדים בדבר הזה, לא מאמינים בזה, מה שרוב מדינת ישראל כן רוצים?

חבר הכנסת מקלב, תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר. ושוב – אני מבקש לקצר.

מה הלחץ?

אני בלחץ של זמן. ולא נראה לי שאני בלחץ. ואתם משדרים פה לחץ.

סוגרים את הכנסת? קיבלת משימה ואתה חייב לעמוד בה? תקשיב.

אני מכבד אותך. תכבד גם אותי. אל תגיד לי שקיבלתי משימה.

ככה זה נראה.

זה לא נראה ככה. אני מבין, וגם אני עברתי את זה בעבר, שכשבשירותי הדת עוברת הגמוניה מנציגי הציבור החרדי לנציגי הציונות הדתית, זה מלחיץ. לא המפלגה.

יוליה מלינובסקי היא הנציגה שלך?

יוליה מלינובסקי זה ציונות דתית? דיברו על ועדה בכנסת.

ואתה יודע שזה באהבה.

אני יודע.

ואיך אתם אוהבים לומר – זה לא אישי.

אני לא יודע מי זה אתם.

אתם החרדים.

אל תכניס לי מילים לפה ואל תמשיך בהנדסת תודעה.

דווקא בגלל שאנחנו ביחסים מאוד טובים, אני קודם כל רוצה להתחיל בחלק ראשון. אתם יושבים כאן- -

מי זה אתם?

כולם. אתה, והאוזר. אתם יושבים כאן, ישתבח לאורך כל הדרך, כל הפקקים שמעתי את הדיון, ודנים בשינוי סדרי עולם בתוך הכנסת. שינוי סדרי עולם. העברת נושאים מוועדה לוועדה, הקמת ועדות וכו'. דברים כאלה, גברתי היועצת המשפטית, בדרך כלל היו באים לאחר שהיו מקימים ועדה מקצועית שהיתה ובודקת יחד עם אנשי הכנסת מה ראוי אולי להעביר מוועדה לוועדה, איך לשפר את המעקב הפרלמנטרי בנושאים מסוימים, מה ראוי שיהיה ברווחה. ואתם יושבים פה ומציגים את הכול כאילו נעשתה פה עבודה מקצועית, ואתם הרי אנשי המקצוע. אנחנו האנשים הפחות אינטליגנטים, שלא יודעים לעשות עבודה מקצועית. אבל אתם, גם הממלכתיים, וגם ודאי הציונים הדתיים, יודעים לעשות עבודה מקצועית, עבודה של חשיבה. יושבים פה ועושים הצגה, במקום לומר בגלוי: חברים, אנחנו יושבים פה כמתפרה לג'ובים לחברי כנסת מאוכזבים שלא הצליחו להיות לא שרים, לא סגני שרים ולא שרים בלי תיק. ולצורך זה סימנתם מטרות. שמתם אנשים, הבטחתם להם ג'ובים. עכשיו אתם מנסים להנדס את התודעה של הציבור ששומע אותך, כאילו נעשתה פה חשיבה. מי כמוך יודע, גברתי היועצת המשפטית, ששינויים כאלה – יכול להיות שיש דברים שלא צריכים להגיע לוועדת כלכלה או לוועדה כזו או אחרת, לראות נושאים שיש להם ממשק, שאין להם ממשק. אתם עושים פה עכשיו סחר מכר פוליטי תחת הכותרת של שינויים, ואת מסבירה, והם מסבירים אחריך. רק שמענו את האוזר בעצמו שמדבר על קטסטרופה שיכולה להיות בוועדה כל כך חשובה שלא תוכל לקיים דיונים בגלל כמות האנשים. אבל אתם מאולצים, יושבים פה בצביעות שאין לה גבול, ומסבירים שזה לטובת הניהול השוטף של מדינת ישראל. זה השקר הראשון. מותר לך לשמוע את זה ולעשות הפסקה בדיון אפילו ולחשוב על זה. לא יעיפו אותך מהקואליציה, תהיה רגוע.

הדבר השני זה שיא האבסורד, אדוני היושב-ראש. לא אמרנו לכם הרי מי לשים בראש ועדת הפנים. לא אמרנו שיש לנו בעיה עם מישהו שיטפל בנושא הדת בכלל. אתם מקימים היום משהו חדש – ועדה לשירותי דת יהודיים. למה רק יהודיים? אדוני היושב-ראש, למה לא יהיה לכם אומץ לקחת שירותי דת – זה תמיד היה דבר אוניברסלי שתמיד היה מתחלק בנושאים עצמם, אבל לא בוועדות שלהם. אין משרד לענייני דת יהודי ומשרד לענייני דת לא יהודי. הכול נמצא יחד תחת אותו דבר, ואין לי שום בעיה עם זה שמתן כהנא יהיה אחראי על כל הדת למרות שאני לא חושב שהוא בא לנהל את הדת אלא משהו אחר. אבל רק היהודים פה? למה אתם פחדנים? למה יש לכם אומץ רק נגד היהודים המסורתיים, נגד היהודים הדתיים? קח עצמך שנה אחורנית. לא היית מאמין על עצמך שתשב פה ותדחוף נציג מפלגה שכל הדגל שלה הוא אנטי-דתי בצורה הקיצונית ביותר. בלי לגעת ביכולות וביושרה של כל אדם. אני ויוליה מלינובסקי שיתפנו פעולה רבות בנושאים של מוניציפלי. היית מסכים?

ניר, ענה לי ביושרה, כי אתה היחיד שיושב פה כרגע מהמפלגה שלך – אם היתה מוקמת ועדה לגבי נושא ההתיישבות, היית מסכים שמוסי רז יעמוד בראשה? תגיד לי את האמת. תהיה גלוי עם עצמך. אני לא מהנדס לך את התודעה, אני לא רוצה לחנך אותך. יש לנו חילוקי דעות אידיאולוגיים לא מהיום ולא מאתמול אבל יש בסיס משותף שהיה לך ולי, לילדים שלך ולילדים שלי. יש משהו מבוסס. פשוט חוצפה, ההתנהלות, מה שקורה פה.

אתה צריך להבין עניין טכני - יש פה עוד דברים שמתנהלים כי אנחנו באיחור.

גם אני הייתי יושב-ראש ועדה. אבל כשמישהו היה מדבר איתי ישירות – ואני כרגע איתך ישירות – אני מבקש שלא יפריעו. לא יקרה דבר – יש לנו יום ארוך פה היום, ועוד יאשרו לכם מאה פעמים לכנס את הוועדה.

אני מקבל.

אבל יודע מה הכי מרגיז אותי – אתה אפילו לא מנסה לשמוע, אולי אשתכנע? לומר: מה קרה? נתנו ליוליה מלינובסקי ועדה של תשתיות ודברים מסוג זה של רפורמות ששם יכולה לתרום תרומה אדירה. יש לה יכולות. אבל לבוא ולהביא את זה לקיצוניות הזאת של דווקא בנושאי הדת היהודיים – לא העזתם לעשות את זה על דת מוסלמית או דת אחרת. לקחת את האנטיתזה של זה ולתת לה או להם, לנציגת מפלגה – לא ברמה האישית – לנהל את זה? אתה מאמין על עצמך? קח את עצמך שנה אחורה – היית עושה את זה? אתה אומר: אם מתן כהנא מנהל את זה – תביאו אותו שיהיה יושב-ראש. יש לי מספיק חילוקי דעות איתו. אבל לעשות דבר כזה, זה בכייה לדורות. זה דבר שיהיה על שמכם. בסוף אתם מייצגים, עם כל חילוקי הדעות שיש לנו על נושאי דת, על כמה צריך להיות דתי. הרי בסוף הרוב זה לשם שמיים, אם לא הכול. אנחנו בצד המחמיר יותר. אבל גם אתה, שבצד המקל, להגיע לפשיטת רגל ערכית, לתת למישהו שאתה יודע שהוא נגד הדברים האלה, נושא של חג המצות, נושא של פסח, הנושא של שירותי דת, סמכות הרבנות הראשית – אתה נותן לאנשים שרוצים להעיף את הרבנות מהעולם – לא לעסוק ברפורמות אלא להעיף מהעולם כי זה האידיאולוגיה שלהם. זה בסדר. איך אתם טובלים ושרץ בידכם ואומרים: מהנדסים תודעה? איך תענה לילדים שלך שישאלו אותך: למה אנשים שלא רוצים לקיים את עשרת הדיברות – אתה נותן להם להיות אחראי על עשרות הדיברות? לאן הגעתם? ביקשנו שישימו מישהו חרדי בוועדה הזאת? עמדנו על כך בקדנציות הקודמות שבוועדת פנים יהיה רק אדם חרדי שיטפל בזה? לא. אבל יש מספיק חברי כנסת שלא דתיים אבל מטפלים בהרבה דברים. ועדת הפנים טיפלה. אתם לוקחים את זה משם ומעבירים את זה בכוונת מכוון למפלגה הכי קיצונית בענייני דת. אתה יודע להסביר את זה לעצמך? אני לא מדבר אליך אישית, כי אתה היחיד פה. אני לא מצליח להבין לא את בנט הזה ולא את שאר החברים אצלכם במפלגה, ואנשים שנמצאים אצלכם בהנהלה – יש דבר בסיסי שלא עושים. לא עושים. זה כמו לתת למישהו להיות אחראי על ייבוא הבשר לארץ ולשים בראש הוועדה הזאת טבעוני. יש היגיון. אבל אתם גיבורים – לאורך כל הדרך אתם גיבורים על הכותל, גיבורים על הכשרות, גיבורים על נושא הדת היהודית. אתם לא מסוגלים להזיז אצבע בנושאי תרבות, בנושאים שקשורים למפלגות הערביות. אתם פוחדים פחד מוות מהם. אתם גיבורים רק על זה. לקחתם את הטלית והתפילין והפכתם אותה לכלי הפוליטי שלכם כי זה הדבר היחיד שאתם יודעים להגיע להסכמה אצלכם בתוך הקואליציה.

אתה בעד חוקה כשהיית יושב-ראש ועדת חוקה? הוא מדבר רבע שעה.

בקשה פרקטית, אדוני היושב-ראש. אני יודע שאתה לא יכול להצביע נגד. תדחה את הנושא הזה של הקמת הוועדה הזאת לדת היהודית. אולי תמצאו פשרה בקואליציה שאנשים ממפלגה שלא חייבת להיות מפלגת נטורי קרתא אבל לא אנשים שבאו כדי להפריד כל נושא דתי מהמדינה הזאת. זה יהיה על שמכם, על שמך ועל שם חבריך. יש הרגעים האלה שאדם צריך להסתכל על עצמו במראה ולומר: עם זה אני לא מוכן ללכת.

חברת הכנסת בן ארי.

אפשר לקבל תשובה ממך?

לא. דיברת. עכשיו תן לי לדבר. הוא פנה אליי. סעיף 35, חוק הסמים המסוכנים, עבירת קנס מיוחדת, הוראת שעה, התשע"ח-2018, הסעיף הזה עובר לוועדה – הסמכות שנתונה לוועדת הבריאות, זה יעבור לוועדה לביטחון פנים לאור העובדה שגם בחוק הסמים המסוכנים עבירת קנס מיוחדת מוגדר שהשר לביטחון פנים אז ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לאור העובדה שאז לא היתה ועדה לביטחון פנים – לכם יש ועדה. השר הממונה ידווח לוועדה אחת לשנה, בתקופת הוראת השעה על ההליכים שננקטו בהתאם להוראות פרק- - - לחוק סדר הדין הפלילי- - - בקיצור השר לביטחון פנים ידווח לוועדה לביטחון פנים.

לכן סעיף 4 יעבור לסימן ג', העברת סמכויות- - -

בדיוק.

ממש דיון מקצועי.

לא באנו לפה בפעם הראשונה והרפורמה בכשרות התחילה הרבה לפני הבחירות.

מה זה קשור?

כי בסוף זה מה שמטריד.

עם זה אני מתמודד יפה.

חבר הכנסת אשר, נתתי לכם את הזמן. חברי הכנסת סובה ומלכיאלי, סגרתי את רשימת הדוברים. אני מכבד את שניכם. אני מבקש – בקצרה, ואני עובר להצבעה.

20 שניות לידידי יעקב אשר – אל"ף, בהיסטוריה פוליטית היו מפלגות קיצוניות יותר, ואנחנו מפלגה לא קיצונית, אבל כחבר אני אומר – אתם הקצנתם את הדת והפכתם אותה לכלי ניגוח פוליטי ועכשיו אתם מתפלאים שאנחנו רוצים לעשות סדר, כי הנושא הזה נוגע למאות-אלפי אזרחים במדינה בלי קשר לזהותם הפוליטית. אז כשאתה מחלק ציונים – אני לא צריך את הציון שלך וגם לא את המחמאות שלך. אתה תראה שתוכל גם להשפיע בוועדה הזאת, אם תרצה. תודה.

תודה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני שמח לפגוש אותך גם תוך כדי הפגרה, ובכלל את עבודת הוועדה, אבל איחרתי בגלל הפקקים, ושמעתי כמה מדוברי הקואליציה בכמה ראיונות וכולם מדברים על אותו דבר – יום חג למדינת ישראל. אחרי כל כך הרבה שנים שהקואליציה הקודמת לא הביאה תקציב, סוף-סוף הממלכה במדינת ישראל סוף-סוף מביאה תקציב. יום חג למדינה. ואני לא רוצה להשבית שמחות, אבל אני שואל את אותם דוברים בקואליציה שמדברים על היום כיום חג – בזמן ששבעה מנהלי בתי חולים לא מקבלים חולים, אלפי ניתוחים נשלחו הביתה.

זה לא קשור לנושא.

אני מבקש - דקה וחצי, בבקשה.

בזמן שמנהלי בתי חולים לא מקבלים חולים, שולחים אותם לבתי חולים אחרים, מנהלי בתי חולים אומרים: בגללנו יש ספקים שאיבדו את העסק שלהם, כי הם לא יכולים לממן את הדברים שנתנו לנו - אני חושב שהרבה דברים אפשר לומר, אבל יום חג למדינת ישראל בתקציב הזה - זה ודאי לא.

ודאי שיום שאנחנו לוקחים את הוועדה החשובה ביותר, של הנושא של הדת היהודית, ומעבירים אותה בצורה שאנחנו לא חושבים, אבל זה המשך למי שחושב שוועדת חוקה יכולה להיות בידיים של גלעד קריב – אנחנו מתביישים בהחלטה הזאת, נגדה, ומקווים שהשכל הישר בוועדה יגבר, ועכשיו נבחן אם הצלחתי לשנכנע את האנשים.

תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021.

מה הוסיפה חברת הכנסת בן ארי?

אתה מפריע לי באמצע התהליך.

אולי יש פה נושא חדש. אם לא, אני מבקש נושא חדש.

סמכויות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפי חוק הסמים המסוכנים, עבירת קנס מיוחדת, הוראת שעה, לא יעברו לוועדת הבריאות כפי שנמצא בנוסח לפניכם אלא לוועדה חדשה לביטחון פנים.

זה בשונה מהנוסח.

נכון.

אני מבקש נושא חדש.

אנחנו לפני קריאה ראשונה.

תודה. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין

רביזיה.

כנ"ל.

נודיע על מועד הרביזיה. גם בועז.

לא קיבלתי תשובה ממך.





בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א- 2021 (מ/1447), בכל הקריאות.

אנחנו ממשיכים לסעיף הבא בסדר-היום - בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 9) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם החייב בבידוד), התשפ"א- 2021 (מ/1447), בכל הקריאות. הילה, בבקשה.

שלום. אני היועצת של השר לביטחון פנים. יש לנו גם שרון רובינשטיין מהיועמ"ש – הוא יוכל להרחיב על ההסדר. אומר בקצרה – בעיקרון מדובר בבקשה שהגיעה מהממשלה לקצר את הזמנים של חקיקת החוק הזה ולתת פטור מחובות הנחה לאורך שלוש הקריאות. הסיבה – אנחנו נמצאים פה באירוע משמעותי מבחינת הקורונה. אכיפה הקורונה הוגדר בראש סדר העדיפויות של הממשלה, של ראש הממשלה וגם של השר לביטחון פנים.

אדוני היושב-ראש, תזכור את התאריך של היום הזה. תצטרך להסביר אותו להרבה מאוד אנשים, אבל הכי קשה יהיה לך להסביר אותו לעצמך.

ההסדר שאנו מביאים כרגע נועד להפוך את האכיפה האלקטרונית ואת האכיפה בכלל ליעילה יותר, אפקטיבית יותר, ומצד שני פחות פוגענית ויותר רכה. אנו מציעים אמצעי רך יותר מהאמצעים שהיו עד כה מבחינת הפיקוח הטכנולוגי, וצריכים את הדבר הזה מאוד בדחיפות לקראת החגים, כי זו תקופה שאנו צופים שהפרות של בידוד יכולות להיות - הפוטנציאל הוא יותר גבוה ואנו צריכים להגביר את יכולות האכיפה של המשטרה ושל כל הגורמים המעורבים. אם רוצים פירוט מעבר לזה, אתן לשרון להגיד כמה מילים על ההסדר עצמו.

חשוב לנו העניין עצמו. לכן אני מציע שנעבור להצבעה כדי שנוכל להתקדם עם זה. בבקשה.

התיקון לחוק נועד להרחיב את היקף כוח אמצעי טכנולוגי כך שיחול גם על מבודדים שלא שבו מחו"ל אלא מבודדים בארץ, ואמצעי נוסף של פיקוח טכנולוגי שנקרא זיהוי באמצעות צילום. הבקשה שלנו – וזה גם כתוב בחוק – היא שהאמצעי יהיה רק בהסכמה אקטיבית של המפוקח, לכן מדובר באמצעי רך יותר – לא צימוד אלקטרוני כפי שנוסח בעבר, ולכן אין משהו על גוף של המבודד עצמו, והפגיעה בפרטיות היא פחותה.

נוכח שלושת הסעיפים האלה של הרחבה על כלל המבודדים, על אפשרות של הסכמה, גם בהתחלה, להסכמון היום ולאמצעי בזיהוי בצילום, וכן הסכמה מתמשכת בכל פעם שיתקשרו למבודד, אנו סבורים שמדובר בפגיעה פחותה יותר בפרטיות, בהגברת האפקטיביות של המשטרה ושל המשרד לביטחון פנים שכידוע קיבל לפי החלטת הקבינט את הסמכות והאחריות לאכיפה, ולעניין הדחיפות אנו מבינים שאנו בעיצומו של הגל הרביעי ויש רק עלייה בתחלואה, ומבקשים באמצעות הפיקוח הטכנולוגי להגביר את האכיפה של הבידוד ובכך לנסות להוריד את מפלס התחלואה בטח בחגים וגם חזרת הילדים מבית הספר שמקצתם אינם מחוסנים. מכאן הבקשה שלנו לקיצורים. תודה.

כלומר יהיה אפשר להתקשר בשיחת וידאו עם מבודד? זה רעיון מעולה.

המבודד יקבל הודעת סמ"ס. הוא יצטרך להתקשר למספר הטלפון שיקבל.

תודה רבה, שרון. בבקשה. מבקש להיות ענייני.

אני מבקש לציין את הצורך הדחוף וההקדמה והדחיפות שנוצרה – אני חושב שהדברים ששמענו על הצורך הדחוף בהקדמת הדיון בעניין הקורונה, לבידודים, לפיקוח טכנולוגי, הצורך של החגים חשוב ודחוף מאוד, וזה מתחבר לי מאוד בצער לתחושה שהממשלה מתייחסת לחגים היהודיים ולמקומות התפילה היהודיים בצורה שונה משמעותית ודחופה בהרבה ומקשה בהרבה לעומת מקומות אחרים. העובדה שברחבת הכותל יש מגבלה מספרית, כשברחת הר הבית אין הגבלה מספרית, העובדה שכאשר נסעו לטורקיה בזמן החגים המוסלמים עשרות-אלפים וחזרו עם מספרים גבוהים מאוד של הידבקויות – לא היתה דחיפות לא בסגירה ולא בצמצום ולא במתווה ולא בפיקוח אלקטרוני על מבודדים. אז לא היתה דחיפות. איכשהו הדחיפות נעצרת בקו מסוים. היא נעצרת בשער המוגרבים בעלייה להר הבית. הקורונה כנראה מזהה שבכותל יהודים נדבקים וערבים כנראה שלא. אולי צריך להחיל מתווה על היהודים שעולים להר הבית, שחלילה לא יהיו שם התקהלויות. אנחנו עושים צחוק מעצמנו, רבותיי. הקורונה לא מבדילה בין יהודים לערבים. הממשלה מבדילה בין יהודים לערבים. הממשלה מתייחסת לחגי תשרי, החגים של היהודים, בתור אירוע סכנה. לוח השנה הוא אותו לוח שנה. יודעים עליהם מראש באתה מידה, ובחגים במוסלמיים הכול פרוץ. הנסיעה לטורקיה זה סבבה, נסיעה לאומן זה נורא. זה לא מקובל, זה לא ייתכן ולא אפשרי.

דיברנו קודם על ועדה שתקום לענייני דת יהודית. אולי זה אחד הדברים הראשונים שהיא תצטרך לבדוק – האם במדינת ישראל, מדינת היהודים, הממשלה חושבת שיהודים מפיצי מחלות יותר מאשר ערבים. אני לא מבין את זה. זו אמרה קשה אבל המציאות עוד יותר קשה. איך אתם מאפשרים בהר הבית ביום שישי, מחר, עלייה בלתי-מוגבלת של אנשים, ולכותל אתם מכינים מתווה לסליחות? אני לא מבין את זה.

תודה. נעבור להצבעה על בקשת הממשלה בכל הקריאות, גם שנייה ושלישית. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הבקשה עברה.



הקמת ועדה משותפת לתקציב הביטחון, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

אנחנו עוברים לנושא השני על סדר-היום - הקמת ועדה משותפת לתקציב הביטחון, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. נציג את ההרכב ונצביע עליו. הרכב הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 – הוועדה תהיה בת 12 חברים, 6 חברים מכל ועדה לפני ההרכב הבא: מטעם ועדת הכספים – אלכס קושניר, שיהיה גם יושב-ראש הוועדה המשותפת, חברת הכנסת יעל רון, ניר אורבך, 3 נציגים מהאופוזיציה. מטעם ועדת חוץ וביטחון: חברי הכנסת רם בן ברק, אמילי חיה מועטי, צבי האוזר, מיכל רוזין ושני נציגים מהאופוזיציה.

יש בעיה עם האופוזיציה, כי סיעות האופוזיציה לא נתנו שמות. הבעיה היא בעיקר בחוץ וביטחון. הוועדה הזאת חסויה. יכולים להיכנס רק חברים או ממלאי מקום. לכן אם לא ייתנו שמות – לא יוכלו להיכנס אליה. יכול להיות שצריך לומר מטעם הקואליציה, מי החברים שמית, וחברי האופוזיציה, לומר מה יהיה מספרם הכולל בוועדה, וברגע שסיעות האופוזיציה ייתנו שמות, תצטרך ועדת הכנסת להתכנס שוב ואז תוכל לדון.

השמות שנתתי מטעם הקואליציה הם אותם שמות. מטעם האופוזיציה, בוועדה המשותפת יהיו חמישה נציגים, ואת החלוקה ביניהם נקבע בהמשך.

זה לא אידיאלי אבל אנחנו בסיטואציה- -

בסדר גמור, אנחנו במציאות מורכבת. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 6
נגד – אין
אושר.

לגבי הרביזיה, נמסור הודעה בהמשך. בכפוף ליושב-ראש ועדת הכנסת נקבע את המועדים הבאים של זמני הישיבות. כמו שאמר פה חבר כנסת מטעם האופוזיציה – המשימה הושלמה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 10:40.