פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
16/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
יום שני, ח' באלול התשפ"א (16 באוגוסט 2021), שעה 9:00

תמונת מצב 2021 בענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
ענבר בזק – באמצעים מקוונים

מיכל וולדיגר
יעל רון בן משה

יפעת רווה - מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

שירה כסלו - המיזם למיגור העישון

פבל ספיבק - מפקח ארצי במחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

איריס נהרי - סגנית מנהל שרות (טיפול בהתמכרויות), משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אלישבע סבתו - מנהלת הרשות לצעירים, המשרד לשוויון חברתי

טלי יוגב - ראש אגף בכיר לטיפול ושיקום, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

קרן רוט איטח - מנהלת היחידה למניעת שימוש בסמים ואלכוהול

לירון אשל - המועצה לשלום הילד

חגי לוין - ההסתדרות הרפואית

עמרי פריש - נשיא כפר איזון

אוריה גן - מנכ"ל קהילה טיפולית מלכישוע, קהילות טיפוליות

בת שבע פנחסוב

הילה מליחי

תמונת מצב 2021 בענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל

בוקר טוב לכולם, גם למי שהגיע לכבד אותנו בנוכחותו, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בוקר טוב גם לכל הצוות. בוקר טוב למי שאיתנו בזום. אני אתחיל בהתנצלות – יש עניינים טכניים בכנסת, גם אי אפשר להדפיס, אז חסרים לי פה כל דפי ההכנה לדיון, וגם אני מבקש מראש מכל שנמצא איתנו בזום להציג את שמו ואת תפקידו כי אין לנו רישום של מי נרשם אנחנו רק רואים אתכם בזום. אני כמובן אדגיש את זה, אבל אני מבקש שתדעו.

אני שמח מאוד לפתוח את הדיון הראשון אחרי הדיון החגיגי של הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל. אני שמח שיש לנו – לדעתי – את השם הארוך ביותר מכל הוועדות המיוחדות בכנסת, וזה דבר חשוב. אני מקווה שזה מלמד גם על ההישגים שיהיו פה. בממשלה הקודמת יצא לי לעמוד בראשות ועדה שעמדה באתגרים אדירים סביב הקורונה, בעיקר בסוגיות החינוכיות, אבל גם בסוגיות שקשורות לתרבות וספורט. זה היה מדהים, נחמד ומעניין, ועכשיו אנחנו בוועדה שבעיניי תאפשר לנו להתעמק הרבה יותר – הקורונה פחות תפגוש יום-יום כל סוגיה שנעלה פה, למרות שיש לה גם היבטים שעוד נתייחס אליהם, כמובן, כמו בכל מישורי החיים שלנו. אבל בהזדמנות להתעמק ולדון לטווח ארוך, אני חושב שזכינו, ואני שומע מבת שבע ומצוות הוועדה שהדיונים הענייניים פה מצליחים להוליד מהלכים שהכנסת אחר כך מקדמת.

אני רוצה להגיד מילה על השם של הוועדה ועל הנושאים שאנחנו רוצים להתעסק בהם ולקדם ואחרי זה נתחיל. הוועדה הזאת עברה בשנים האחרונות כמה שינויים, אבל היא תמיד עסקה בסך הכול בסוגיות שאנחנו עסוקים בהן היום – המילה סמים על כל היבטיה. יש קונוטציה בכנסת שקנאביס זה הדבר היחיד שמדברים עליו כסם, אז זה ממש לא המצב ויש הרבה מאוד התייחסויות חשובות אחרות. כמובן שכל נושא ההתמכרויות על כל ההיבטים, על כל החומרים, על כל המשמעויות של איך המדינה מתייחסת לנושא ההתמכרויות, איך היא מטפלת בהן, מול קופות החולים, מול משרד הבריאות, מול בני נוער, מול מבוגרים.

הסוגיה של הצעירים – אני רוצה להתייחס אליה כאל סוגיה הרבה יותר רחבה מההיבטים האלה. כלומר, באופן כללי, האתגרים של הצעירים בישראל לא זכו עד עכשיו לוועדה שיש לה את הפררוגטיבה לקדם או לבדוק את הסוגיות שלהם לעומק. כמובן שזה משיק גם לשאר הדברים שקורים פה. עשינו בדיקה לפני הוועדה לאילו משרדי ממשלה יש תחומים שלמים שאין להם מענה ספציפי בתוך ועדה, הרי לא תמיד יש קורלציה מלאה, ולכן היה לנו חשוב להתייחס באופן רחב לאתגרים של הצעירים בישראל. כמי שייצג שבע שנים סטודנטים בישראל, ביניהן שלוש שנים כיושב-ראש ההתאחדות, הנושאים האלה מאוד מאוד נוגעים לליבי, והצעירים הם באופן כללי בין הגילאים 18 עד – נגיד 36 כי זה הגיל שלי עכשיו, אבל בסך הכול אנחנו מדברים על עד 35. אני שוקל להרחיב את זה ל-40 כדי להמשיך להתאים בשנים הקרונות, אבל זו סוגיה שלא נפתור אותה עכשיו.

זה כפתיח. זה אומר שגם מי שנוכח פה וגם מי שבזום – אני מניח שיהיו עמדות מגוונות. מטרת הדיון הזה היא פריסה רחבה, אני רוצה להקשיב, ללמוד את הסוגיות שמטרידות גם את משרדי הממשלה, גם את הארגונים, גם את חברי הכנסת. אני אגיד שיש איתנו גם חברי כנסת בזום שלאט-לאט יעלו, ולצערי, יש כמה חברי כנסת שיש להם קורונה ולא יכלו להגיע. אני מאחל פה איחולי החלמה מהירה ומלאה. עד כאן הפתיחה שלי. חברת הכנסת וולדיגר, אני מודה לך שאת נוכחת, ובכלל, צריך להגיד שיש לנו אולי זוויות שונות על הנושא, אבל שיח ישיר וכן, ואני מקווה שנצליח להוביל גם לדברים שנצליח לעשות ביחד. בבקשה.

תודה. קודם כל, אני מברכת – זאת הישיבה הראשונה?

כן.

אז ברכות, איחולים לבביים ובכלל. אני אגיד כמה דברים. השם הארוך – אני לא יודעת למה הכוונה. אם קודם המילה שהושמטה הייתה המאבק, אז אני רוצה להאמין שהוא עדיין נותר. אני חושבת שכולנו צריכים להיאבק - - -

זה הושמט כבר בכנסת הקודמת, רק צריך להגיד.

בכל מקרה, לדעתי כולנו פה בסוג של מלחמה נגד הסמים והתמכרויות. זה דבר לא טוב, זה דבר שלילי. אני מקווה שכולנו פה מסכימים לזה. להתמכר לכל דבר זה לא נכון, לא בריא, לא טוב, ולכן אני מניחה שהשינוי – לא ירדתי לשורש העניין, אני מניחה שהוא לא רק סמנטי אלא מהותי, אבל אנחנו נדבר על זה בפעם אחרת. עוד נקודה אחת, אני לא יכולה לבקש ממך להאריך את הגיל של הצעירים, ואתה יודע מה, אני גם לא רוצה, טוב לי במקום שלי. אני המבוגר האחראי פה, אני כבר לא צעירה. הנושא הוא חשוב, הנושא של התמכרויות בכלל – לא רק לקנאביס, אלא בכלל. זה נושא שצריך לטפל בו, ולצערי הרב, הוא לא מטופל, הוא לא מונח בראש סדר העדיפויות שלנו וצריך לשים את זה שם. בעיני הוא הבסיס כדי שנוכל לחיות נכון, לחיות חיים משמעותיים, ליהנות מהדברים. אנחנו צריכים להבין שהתמכרות גוררת אותנו למקום אחר ולא לשם.

באתי לשמוע, באתי גם להשמיע, בתקווה שנצליח להניע ולעשות דברים טובים לטובת כל תושבי מדינת ישראל, וגם כמובן לצעירים, שאולי כועסים עליי שאני חושבת קצת אחרת, אבל מותר לחשוב אחרת. אני אסיים – מישהו שלח לי כתבה שנכתב עליי באיזה אתר של הקנאביס, משהו כזה או אחר. אני חייבת להגיד פה – וזה לא רק במקרה הזה, אלא בכלל – הגיע הזמן שנפסיק לסתום פיות. מותר לאנשים לחשוב אחרת. לא צריך להפוך את זה שחושב אחרת לסוטה, לשקרן, לאיש רע, לתאב אינטרסים וכולי וכולי. מותר לנו לחשוב אחרת, מותר לנו לחלוק, ולהיפך, לדעתי זו הפרייה, שכל אחד חושב אחרת ומותר לומר את זה. אני מקווה שבסופו של דבר אנחנו נכריע בצורה נכונה, איכותית וטובה לכולם.

אני מתחבר מאוד לדברים שלך, וכהוכחה לזה – הזמנתי אותך. אנחנו מדברים על זה כל הזמן, למרות שלא על הכול אנחנו מסכימים, בינתיים. אני מקווה שנצליח להפגין כלפי חוץ את היכולת לדבר כל הזמן. אני לא רוצה להגיד שהממשלה הזאת היא דוגמה לאיך קצוות מדברים כי אז זה יפתח דברים אחרים, אבל לכל הפחות בואי נסכם שאנחנו ניתן דוגמה בהקשר הזה. יפעת רווה, משרד המשפטים, את רוצה לפתוח? אנחנו תמיד מעדיפים לאפשר למי שבחר להגיע לדיון להתחיל. בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני נמצאת פה בהקשר של הקנאביס, ואת הפירוט של עיקרי הדוח שלנו אנחנו נפרט בישיבה הבאה. אני רוצה להתייחס לנושא של ההתמכרויות, אני גם חושבת שיש הרבה דעות בנושא הזה, ואני מאוד מתחברת לעניין שחשוב מאוד לשמוע את כל הדעות, ואני חושבת שיש דברים נקודתיים שיכול להיות קונצנזוס ולא משנה מה המסקנה תהיה. אני מבקשת להקריא את הקטע שכתבנו בדוח בנושא של התמכרויות כי זה אחד הנושאים החשובים, זה אחד הנושאים שגרמו לדילמות הכי קשות בנוסף לנושא של קטינים ועוד כמה.

אנחנו שמענו בצוות גם מתמכרים – אני לא יודעת אם המילה המתאימה היא מכורים לשעבר כי זו התמודדות שהיא לכל החיים. גם מישהו שנמצא במצב - - -

מכור נקי. הם קוראים לעצמם מכורים נקיים.

אני לא רוצה לתייג, אבל שמענו – ואני רוצה בהזדמנות הזאת להודות בצורה עמוקה גם למר עמרי פריש מכפר איזון וגם לשלושת האנשים שנפתחו בפנינו, וברשותם גם בשמותיהם או בשמות חלקיים ציינו בדוח, הכול לפי ההסכמה של האנשים והנשים שדיברו בפנינו. המסקנה בדוח הייתה שקיימת תופעת התמכרות, לרבות התמכרות נפשית לקנאביס, בפרט בגילאים הצעירים, חלקן בעקבות טראומות בגלל פגיעה, שירות צבאי או מצוקה, ועוד. אלה המקרים שנתקלנו בהם. המסקנה שלנו הייתה שהמענה המרכזי לקנאביס צריך להיות בתחום המניעה הראשונית, כלומר הסברה וחינוך, לרבות חינוך לבריאות וקידומה ובתחום הטיפולי. הוויכוח הגדול היה מה המענה לזה, אם המענה הוא פלילי או שהמענה הוא בדרכים אחרות, אבל המענים בוודאי צריכים להינתן.

מסקנה נוספת, בלי שום קשר להסדר שייקבע – ואני יודעת שיש מחלוקות, עדיין קיימות מחלוקות מה צריך להיות ההסדר החוקי הפלילי, אני לא אכנס לזה בדיון הזה, אבל בכל הסדר שיתקבל בנוגע לקנאביס, כולל אם לא יהיה שום שינוי – יש להיערך ולהגביר את ההיערכות למתן מענים חינוכיים מניעתיים וטיפוליים בתחום ההתמכרויות. הדבר הזה נדרש כבר עכשיו, גם אם לא יהיה שום שינוי בחקיקה, שכן תחומים אלה לוקים בחסר כבר במצב הקיים שבו ישנו שימוש נרחב, וביתר שאת ידרשו מענים כאלה ככל שיהיה שינוי במדיניות. בכל הסדר יש למנוע מכירת קנאביס ושימוש בו במקומות ציבוריים ובהמשך לבחון את האפשרות של מקומות ייעודיים שניתן להימנע מקרבה אליהם.

סיפרו לנו אנשים מכורים, שהיו מכורים, שמתמודדים, שקרבה לקנאביס מאוד מאוד מקשה עליהם, ובדבר הזה – גם אם תהיה כהמלצתנו, לגליזציה, גם אם תהיה אי הפללה, גם אם המצב יישאר על כנו, את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון כי היום – היום, לפני כל שינוי – אין לו מענה. אנשים חשופים בעל כורחם לשימוש מסביבם, דווקא על הדברים האלה חלק מההמלצות באו לענות. בנושא הזה זאת השורה התחתונה שלנו, שהטיפול בהתמכרויות צריך להיות מוגבר והוא לא מספק כבר במצב הנוכחי, ולא רק שזה לא קשור לשינוי החקיקה, אלא שינוי החקיקה יכול להתייחס לנושא הזה ולהקל על אנשים כי זה לא שהמצב היום הוא טוב, המענים לא ניתנים בצורה מספקת. תודה רבה.

אני רק רוצה להדגיש שני דברים: אחד, לא אמרתי את זה בהתחלה, אז רק כדי לוודא שיש סנכרון; הדיון הזה מוקדש, כמו שאמרנו, להתייחסות כוללת לנושאים שעל סדר-יומה של הוועדה, וב-10:30 אנחנו ביקשנו ממשרדי הממשלה שהיו חברים בצוות הבין-משרדי – שמיד אני אגיד עליו מילה – להתייחס ספציפית לעמדה שלהם לקראת האפשרות שתהיה לגליזציה ותהיה רפורמה באישור הקנאביס. אני אומר שיפעת, בצדק, התייחסה בצורה מסוימת להקשר של ההתמכרויות, ואחרי זה אני גם אחמיא לעבודה המהירה והאינטנסיבית והשירותית מאוד שמשרד המשפטים הוביל בממשלה הקודמת בזמן מאוד קצר ובתקופה מאתגרת. אני אגיד את זה אחר כך.

כמובן שהאמירה על הצורך בטיפול רלוונטית לכל סוגי ההתמכרויות.

בהחלט, עם זה אני מסכים.

אנחנו עסקנו בנושא הזה, אבל זה רלוונטי גם לאלכוהול, ויש המון התמכרויות שהן לא פיזיות.

בדיוק כמו שאמרה חברתי לפני, לא התייחסתי לקנאביס כי כמו שראיתי את הלו"ז – אני עקבית עם הלו"ז, אבל אני מצטרפת לגמרי. אני מכירה את המצב היום, בהיותי 15 שנה בתוך החברה האזרחית מתעסקת עם התמכרויות. אני מסכימה לגמרי שגם אם נלך לקראת לגליזציה וגם אם זה יאושר, בעיניי ובעיני אנשי מקצוע רבים, ראשית לכל וקודם כל, לפני שנצביע על לגליזציה, שהמדינה תראה רצינות ותתחיל לטפל היום – אתמול, אתמול היא הייתה צריכה להתחיל לטפל – בשאלה איך מטפלים באלה שכבר היום הם מכורים, וגם באותם מכורים נקיים, או איך שלא נקרא להם, כי אם הם יתקלו מחר בסם, מיד נחזיר אותם אחורה על כל המאמץ הענק שהם עשו עד הלום. לכן בעיניי הבסיס לפתוח ולדבר על זה הוא להראות שאנחנו רציניים – אנחנו לא רק רצים מהר כדי לאפשר לאלה שכן רוצים את זה לפנאי ולכיף, בואו נראה להם רצינות וקודם כל נתחיל בתהליך של חינוך בבתי הספר. עוד לפני ההסברה – חינוך, איך מתרגמים חוסן, איך מאפשרים לילדים כלים שידעו להתמודד עם מצוקות וקשיים, ואחר כך הסברה על מה עושה התמכרות וכולי וכולי. נראה את זה כבר היום, אחר כך ליבי יהיה – אולי – יותר קל להצביע בצורה כזו או אחרת, אבל בוא לא נדבר אלא נראה ביצועים בשטח, מה שלא נראה היום. היום יש מצוקה ענקית בתחום הזה, בתחום של נוער, בתחום של ילדים, בתחום של מבוגרים, איפה שלא תפיל מטבע, שם תמצא קושי.

גם הפעם אני מסכים ולא במקרה בחרנו קודם כל להתייחס באופן רוחבי ורק אחר כך לצלול, זה לא יכול לבוא בנפרד, אני מאוד מסכים. למרות הרצון שלי לקדם את הנושא, הסוגיות האלה רחבות ויש עוד הרבה מאוד אנשים שצריכים מענה עכשיו, הרבה יותר מהיר ממשך הזמן שיכול לקחת כדי לקדם רפורמה גדולה. שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למניעת עישון, את מכבדת אותנו בנוכחותך, אז בבקשה.

שלום. אני אציג שוב, שירה כסלו, המיזם למיגור העישון, רק בשביל הפרוטוקול. אני רוצה לברך על הקמת הוועדה מחדש, וגם על ההרחבה, גם לנושא של התמכרויות, ובעיקר לנושא של הסדרי צעירים. אני חושבת שהדיוק שלך הוא בהחלט במקום. אם אפשר לשים את המצגת. מבחינתי, המיזם למיגור העישון – רק לשם ההבנה – מתעסק בהתמכרויות מאוד ספציפיות לטבק ולחומר הפעיל של הניקוטין. מבחינתי, ברגע שאנחנו מדברים על שיחה כללית, אני רוצה לשים אותנו במסגרת.

אומנם אני אומרת עישון, ובוועדה הזאת בטח ידברו הרבה לא רק על קנאביס ולא רק על התמכרויות לחומרי עישון, אבל כשאני אומרת עישון, אני מתכוונת לטבק למינהו, עוד שנייה אני אדבר על זה. כשאנחנו מדברים על העולם הזה, אנחנו מתייחסים לחמישה שלבים: החשיפה למוצר, אחריו מגיעה ההתנסות במוצר, רק אז מגיעה ההתמכרות. אנחנו חושבים שישר אנחנו נכנסים להתמכרויות, אבל יש לנו שלבים לפני, או כל מה שאמרה יפעת לגבי המניעה הראשונית. אחרי ההתמכרויות מגיעה התחלואה או הגמילה. פה אנחנו עדיין בכל החומרים, עכשיו אני הולכת ספציפית לניקוטין. שלוש נקודות חשובות להבין: ככל שמתחילים להתנסות בגיל מוקדם יותר, צריכים פחות התנסויות בשביל להפוך למכורים. זאת אומרת, בין שתיים לשלוש התנסויות בגילאי 14, 15, 17 יהפכו אותך למכור; לעומת זאת, אחרי גיל 21 או 24 תצטרך למעלה מ-20 התנסויות בשביל להפוך למכור.

דבר שני, מהנתונים שלנו במדינת ישראל, מתוך ארבעה, שלושה בני נוער יהפכו למכורים. שלושה שהתנסו יהפכו למכורים. והדבר האחרון – ואת זה אנחנו יודעים על טבק באופן כללי – כל בן אדם שני שמעשן מת מוות בטרם עת מתחת לגיל 65.

כל בן אדם שני.

כל בן אדם שני. אנחנו מדברים על 8,000 איש בשנה שמתים כתוצאה מעישון. אם אני פורטת אפילו את מה - - -

כל בן אדם שני שמשתמש או מתמכר?

שמכור.

כל בן אדם שני שמכור לניקוטין.

מה זה מכור? מה זה אומר?

מכור לניקוטין זה אומר מעשן לפחות סיגריה אחת ביום. יש תחלואה ואחר כך – כמו שאתם יודעים, ניקוטין הוא חומר מאוד ממכר, כמו הרואין – אנחנו מאבדים 8,000 איש בשנה לעישון. אני לא מדברת על תחלואה, אני מדברת על תמותה, כשהכניסה לדבר הזה היא בגיל הצעיר. אם תסתכלו על המפה בגדול - - -

שנייה, אני יכולה להפריע? אני מתבלבלת. הרבה פעמים רם מביא לי את זה לקנאביס, ואני לא מסכימה עם זה. כולנו מכירים מעשנים של סיגריות. אנחנו מדברים על סיגריות עכשיו, נכון?

אנחנו מדברים על סיגריות, נרגילות, טבק לגלגול, סיגריות אלקטרוניות, טבק להרחה, כל העולם שמכיל ניקוטין בפנים.

כי את אומרת שכל בן אדם שני מת לפני גיל 65.

נכון.

סביבי, ברוך השם, יש לא מעט אנשים שהגיעו לגיל 80 ויותר.

הם בחצי השני של הרולטה.

אבל אם את אומרת כל בן אדם שני, אז אני אמורה להכיר כאלה שמתו מטבק בגיל 65, ואני לא מכירה כאלו. אני מכירה יותר את אלה שהצליחו לשרוד את ה-80 פלוס. פה הסטטיסטיקה היא מאוד גדולה, את אומרת כל בן אדם שני, זה אומר שאני אמורה להכיר כאלו.

את אמורה להכיר כאלו שמתו מוות מוקדם כתוצאה מהתחלואה שקשורה – סרטנים בעיקר, אבל גם שבצי לב. יכול להיות שהוא מת משבץ לב. האם את תשייכי את זה לזה שהוא מעשן ולכן? יש פה מורכבות מסוימת, אבל סטטיסטית הנתונים מראים שמחצית מאלו שמעשנים בגיל המבוגר ימותו בטרם עת. אם מסתכלים על פילוח הנתונים במדינת ישראל – יש לנו מהקו של התמכרות ואילך כ-1.3 מיליון מכורים ויש לנו פוטנציאל כניסה לעולם העישון, שעכשיו הבנו שהוא מתרחש בגילאים הצעירים – אפרופו מה שאמרת, אתגרי הצעירים – בין 24-13, כמיליון וחצי שהם הפוטנציאל להיכנס. חברות הטבק שיודעות שזו נקודת ההתחלה מתרכזות בנקודה הזאת.

יכול להיות שאמרת את זה, אבל מאיפה כל הנתונים נאספו?

זה לדוגמה של הלמ"ס. 1.3 מיליון זה מדוח שר הבריאות על העישון. כל הנתונים הבאים שתראו הם נתונים שנאספו על ידי המיזם למיגור העישון בסקרי מעקב לאורך שנים, כבר ארבע שנים. פה אתם רואים גרף שאתם יכולים - - -

כמה שקפים עוד יש? יש עוד הרבה אנשים שרוצים לדבר.

יש עוד חמישה שקפים ואני אשתדל להיות הרבה יותר מהירה. פה אתם רואים את הגרף המאוד ברור של כניסה לעולם העישון. אתם רואים את הקבוצה המאוד גדולה – 17-15 22%, וב-19-18 אנחנו מגיעים ל-35%. פה אתם רואים שיעורי עישון של בני נוער בגילאי 17-15. בזמן הקורונה הייתה לנו ירידה בשיעורי העישון, ירידה משמעותית – מ-20% ל-13.9%. למה? אחת, כי המוצרים לא היו נגישים. שתיים, בגלל שהילדים היו בבית והייתה השגחה הורית. שלוש, ברגע שהם היו בבית ובריחוק לא היה לחץ חברתי. שלוש הסיבות האלה, אחרי שיצאנו מהסגר השלישי, מראות את העלייה שהיא יותר גדולה בשיעורי העישון – אפרופו אתגרי הצעירים – היא יותר גדולה מאשר כשהיינו לפני הקורונה. למה? כי אחרי השנה שהם עברו הם בועטים, וככה זה נראה מצד בני הנוער, עוד שנייה אני אראה לכם איך זה נראה מצד החנויות. אפשר להעביר לשקף הבא.

פה אתם רואים את פריסת כלל מוצרי העישון השונים שבהם בני נוער מתנסים. אתם רואים את הבר הכחול, הוא הבר של שנת 2021 ואתם רואים עלייה כמעט בכל המוצרים, אבל מה שהכי חשוב שתסתכלו עליו זה שהמוצר המוביל הפך להיות הסיגריות האלקטרוניות. הבאתי לכם כדי שתראו ותבינו – ככה נראית סיגריה אלקטרונית חד פעמית. היא נמכרת, לצערי הרב – דבר כזה, כולל ארבע חפיסות של סיגריות נמכר ב-50 ש"ח בגלל שאין מיסוי על סיגריות אלקטרוניות במדינת ישראל כרגע, לצערי. הסיגריות האלקטרוניות הפכו להיות שער הכניסה לעולם העישון כי הן מדברות אל בני הנוער. הדבר הבא, שמבחינתי הוא השקף הכי חשוב - - -

בסיגריות אלקטרוניות יש טבק?

יש ניקוטין והן ממכרות באותה מידה. הדבר הכי חשוב להבין, אפרופו מה שאמרה קודם יפעת, ואתם תגיעו לזה בדיון על הקנאביס – תסתכלו איך בני נוער משיגים מוצר שאסור להם לרכוש אותו. פה אנחנו מדברים על בני 17-15. אסור למכור במדינת ישראל מתחת לגיל 18. בקיץ האחרון הגענו לכמעט 50% רוכשים בעצמם בחנויות. מצד ימין אתם יכולים לראות – הפיצוציות מובילות, אחריהן הסופרמרקט והחנות הייעודית. אם מסתכלים על שיעורי העישון של האוכלוסייה המבוגרת, אנחנו נמצאים בירידה כי אנחנו עוסקים בעיקר בגמילה, אבל הבר הצהוב שאתם רואים הוא שיעורי העישון של בני נוער 17-15, ושם, מכיוון שאנחנו לא מצליחים לעשות מספיק מניעה של החשיפה וההתנסות, אנחנו נמצאים בעלייה.

עכשיו השקף האחרון. לפני שבועיים שרת הפנים הודיעה שבמסגרת ההקלות על רגולצי, היא רוצה להוציא עסקים מחובת רישוי עסקים. בין העסקים שהיא רוצה להוציא מחובת רישוי עסקים זה מה שנקרא מפרט אחיד 6.14 שפה בוועדה עבדו עליו לפני שנה. זו הדרך להגיד רישוי עסקים למוצרי עישון לסוגיהם – זאת אומרת, כל הפיצוציות, החנויות הייעודיות. כרגע מה שמשרד הפנים מבקש זה שלא יהיה שום רישוי עסקים עליהן. אם אנחנו נמצא מישהו מוכר, כמו שראיתם, את המוצר הזה, אי אפשר יהיה לסגור לו את העסק. למה? כי כרגע רוצים לבטל - -

מוכר לקטין את מתכוונת.

- - מוכר לקטין. כי כרגע רוצים לבטל את צו רישוי עסקים. אז אם יש משהו קונקרטי שאני מבקשת מהוועדה לטפל בו בשבועיים הקרובים, זה לבטל את הרעיון שרישוי העסקים יימחק מנקודות המכירה למוצרי טבק ועישון. תודה.

תודה רבה. אנחנו עוברים לזום. נמצאת איתנו חברת הכנסת ענבר בזק מיש עתיד. היי ענבר, איך את מרגישה.

בסדר, כמו שפעת קלה. תודה.

החלמה מהירה, שולחים מפה חיזוקים גדולים.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך על הקמת הוועדה, זו ועדה חשובה מאוד, ואני שמחה להיות חלק ממנה. יש לי שתי שאלות – אני מצטערת, לא שמעו אותך כל כך טוב בהתחלה. אם כולם יוכלו לדבר למיקרופון, אז גם מי שבזום יוכל לשמוע. לא שמעתי את שמה של הדוברת. יש לי שתי שאלות לגבי המצגת שלך. קודם כל, את אמרת שנדרשת חשיפה, אם אני הבנתי נכון, של שלוש או ארבע פעמים בקרב בני נוער מול חשיפה של כמה עשרות פעמים לייצר התמכרות. האם זה רק לגבי ניקוטין, או שאלו נתונים דומים לגבי אלכוהול? האם יש הבדל בין חשיפה לסיגריות, נרגילות, סיגריות אלקטרוניות וכולי, או שבכולן רמת ההתמכרות היא אותו דבר? הנושא של סיגריות אלקטרוניות, שנחשפתי אליו יחסית לאחרונה, היום איפה שיש איסור למכור אלכוהול וסיגריות רגילות לבני נוער, קיים איסור גם לגבי סיגריות אלקטרוניות? אני לא מכירה את החוק בנוגע לזה.

אני אנסה לענות. הנתונים שהבאתי הם נתונים לגבי ניקוטין, החומר הממכר בניקוטין. אני לא יודעת לומר אם המהירות של ההתמכרות, לדוגמה בקנאביס או באלכוהול היא זהה. אני מניחה שכל חומר וההשפעה שלו על הגוף. לגבי הניקוטין, הנתונים הם מאוד ברורים. זה אחת. שתיים, החוק אוסר – החל מתחילת 2019 החוק שונה ממוצרי טבק למוצרי עישון, מה שאומר שזה כולל גם את הסיגריות האלקטרוניות, את הטבק בחימום, ולכן איסור המכירה לקטינים הוא לכלל המוצרים. אני מקווה שעניתי על שתי השאלות.

כן, כן, תודה. רק לא אמרת איך קוראים לך.

שירה כסלו מהמיזם למיגור העישון.

מאה אחוז, תודה.

זהו ענבר? טלי יוגב נמצאת איתנו כאן? ראש אגף בכיר לטיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי. אגב, אני רק אגיד, אני אשתדל לאפשר זכות דיבור קודם כל למי שמגיע, אחר כך למשרדים ששלחו התייחסויות ואחר כך לשאר, אז תדעו שככל שמשקיעים, זכות הדיבור מתקדמת. בבקשה טלי, בוקר טוב.

בוקר טוב, תודה רבה. אנחנו מאוד שמחים להיות חלק מהדיון היום. מה שאנחנו רוצים לשים על השולחן בעקבות דיון הפתיחה הזה הם כמה נושאים שיותר מקושרים לנושא של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים - - - וצעירים, גם בעיקר בגלל המיקוד של הוועדה הנוכחית בתחום של הצעירים. אני מקווה שנדבר בדיון הבא על הנושא של הלגליזציה הצפויה וההשפעה שלה על בני הנוער והצעירים, אבל אני כן רוצה להגיד פה משפט וחצי כי אני לא יודעת מי יהיה גם בדיון הבא – אני מקווה שכולם, שכל המשתתפים – אבל יש משהו שיש עליו קונצנזוס זה על הנושא שהשימוש בקנאביס הוא מסוכן יותר עבור מתבגרים וצעירים גם ברמה של ההשפעות ארוכות הטווח שלו, ועל הסיכון המוגבר שיש לו. אני מאוד מתחברת ותומכת וצועקת את מה שיפעת אמרה בפתיחת דבריה, שלפני שנכנסים להקצאת משאבים משמעותית לנושא של מניעה, של טיפול ושיקום, וגם של אכיפה, לפני שמתחילים הליכי הסדרה, אנחנו קודם כל נפגע באוכלוסייה הרגישה ביותר, שהם הילדים והצעירים, ואנחנו צריכים להיות עם דגל אדום בעניין הזה ולהגיד שלא נעשה את זה לפני שהממשלה תקצה את המשאבים שצריכים להקצות אותם. אבל נפרט את זה במפגש הבא.

הנושא השני שאני רוצה להעלות אותו – אנחנו מרכזים צוות בין-משרדי. בחודש הבא אנחנו נחגוג שנה לישיבות מאוד מאוד תכופות שלו. זה צוות שעוסק - - - זריקת המרץ לעבודה שלו הייתה בדיוק בוועדה הזו עם חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש שביקשה – קדימה, תתחילו לעשות משהו בעקבות עוד מוות מיותר ורע שהיה באחת ממסיבות הטבע הפיראטיות. זה צוות מאוד גדול שכולל גם את משרדי הממשלה הרלוונטיים: רווחה, בריאות, חינוך, משטרה, משפטים, המכס מהאוצר, כב"ה, רשות הטבע והגנים; עם ארגוני חברה אזרחית, שפה כבר ראיתי שיש את עמרי מכפר איזון ועלם, וצוותים של מרחבים בטוחים, והאגודה הישראלית לפסיכדליה, גם עם נציגי הורים, גם עם נציגי מפיקים, גם עם אנשי האקדמיה, ששניים מהם אני רואה פה, את יוסי וחגית, וחוקרים נוספים. עבדנו בחמישה צוותי משנה - - -עבודה מאוד רצינית. יש צוות אחד שהתעסק בחינוך, מניעה והסברה, צוות אחד שהתעסק בהכשרות לצוותים, במידע, נתונים ומחקר; צוות מדיניות וצוות סטנדרטים. שלושה צוותים כבר סיימו את העבודה, שני צוותים – שהם הצוותים עם הכי הרבה מחלוקות, חייבים לומר – שהם סטנדרטים ומדיניות, עדיין עובדים. אנחנו מאוד מקווים שבזמן הקרוב יופץ הדוח של הוועדה.

אני רוצה להגיד משפט, התפיסה שמובילה את העבודה של כל הצוותים הייתה התפיסה של מזעור נזקים. המסר של הצוות הוא חד משמעי – אנחנו רוצים שהמבלים לא יחששו לקבל סיוע. אנחנו כן צריכים לשמור על הקו של אי מתן לגיטימציה לשימוש, כי אחרת בחיים לא נצליח להסדיר את העבודה של כל הגופים שלפעמים יש להם תפיסות מנוגדות של הדברים, אבל אנחנו צריכים כל הזמן לאזן בין המטרה של שמירה על חיי אדם ומזעור נזקים לבין מסר שעלול להשתמע כמתן לגיטימציה לשימוש. אני מבטיחה פה שברגע שיהיה את הדוח של הוועדה, כמובן שהוא יובא לפה בשמחה רבה לדיון.

נושא נוסף שהיינו רוצים לשים על השולחן הוא נושא שקיים כל השנה, אבל הוא מתעורר מחדש בכל פעם בקיץ ובחופשות וזה הנושא של סמי אונס. אנחנו רואים חשיבות לשים את הנושא כל הזמן במודעות ולהשאיר אותו על סדר-היום כי זה משהו שכל הזמן קורה. אני יכולה להגיד שבדיוק בגלל הקיץ הזה עשינו בוקר למידה, היו שם 200 משתתפים, פתחנו את זה לכולם, לא רק לאנשים של הרשות כי חשוב לנו שכולם יהיו חשופים לזה. בוקר ההכשרה הזה, שעשינו יחד עם השותפים שלנו ממשרדי הממשלה, בעיקר ממשרד הבריאות, היה להכיר את סמי האונס, שאת זה סוזמן מהרשות שלנו העבירה; הציגו את המענים של חדר 4, ד"ר ברדה מבית החולים וולפסון; עורכת הדין אתי כהנא אצלנו דיברה על הסוגיות המשפטיות שיש, כל הקושי להוכיח את הדברים האלה. בקונטקסט הזה גם משרד הבריאות הציג את התחום הראייתי של בדיקות שיער, בדיוק בחדשות בטלוויזיה הראו את הנושא הזה. אורית שפירו, גם מהרשות, הציגה את שלל הפעילויות שאנחנו מנסים לעשות בתחומי הקהילה ותוכניות מיוחדות שנעשות בארץ ובעולם.

הנושא הבא מתקשר לזה, עלה לנו מאוד בתקופת הקורונה, פתאום צף מחדש תחום שהכרנו אותו כבר לפני שנתיים אבל בעצימות מאוד נמוכה, וזה השימוש של מתבגרים בגז קצפות. מתחילים לראות את זה כל הזמן, בקבוקונים זרוקים באזורי התכנסות של ילדים, אפילו סתם ברחובות. אתה מסתובב ברחוב בערב עם הכלב – בקבוקונים של גז קצפות.

את יכולה להגיד מילה על זה? אני מודה, אני לא חשוף לתופעה.

אני אגיד באופן כללי מאוד, אני רואה את כל החברים שלנו מכל משרדי הממשלה. אולי שווה לקיים דיון על זה בוועדה. מדובר בבקבוקונים קטנים שמשמשים כגז למכלים שמשתמשים בהם בענף הקונדיטאות בשביל להכין קצפת מיוצבת מאוד. זה נמכר באופן חופשי לגמרי כי זה מוכר כמשהו שקשור לזה. הגז הזה הוא גם מרכיב ברפואת השיניים, בעיקר בשימוש עם ילדים כגז צחוק. החבר'ה פיתחו טכניקה פשוטה מאוד לשחרר את הנצרה של הבלונים הקטנים – הוותיקים בינינו, זה נראה כמו בלון סיפולוקס של פעם. הילדים – שכמובן, הם מאוד יצירתיים – בשנייה משחררים את הנצרה של זה, ממלאים עם זה בלון רגיל ושואפים את זה. ההשפעה של זה היא סוטול מאוד קצר לזמן מאוד קצר ובגלל זה נראה להם שהכול בסדר, אבל יש עם זה הרבה מאוד סכנות, גם בגלל שזה נורא קצר, אז משתמשים במלא, גם בגלל שזה מאוד זמין ואתה מוצא את זה בכל מקום, וכבר התחילו למכור את זה בפיצוציות בצבעים שונים, מגיעות כמויות מזה לארץ.

קיימנו על זה דיון אצלנו עם חבר'ה מהמשטרה כי מי שמוביל את זה זו מחלקת נוער, ואני רואה פה את אילן מלכה, אז יכול להיות שהוא ישמח לדבר על זה. אלו חבר'ה מהמכס וממשרד המשפטים וממשרד הבריאות כדי לראות מה אפשר לעשות, דווקא בגלל שמדובר בחומר חוקי שמשתמשים בו גם ברפואה וגם בתעשיית המזון. בתור מי שישבה שם בדיון פחות או יותר כסטטיסטית ושומעת, היה דיון מרתק, הוחלט להמשיך את העבודה של הצוות הזה, להקים צוות משנה של משפטנים שינסו לקדם מהלכים משפטיים בתחום הזה. אני שמה את זה בצד, אני מזמינה אותך לקיים על זה דיון נפרד בפני עצמו.

נושא נוסף שגם מתקשר לקנאביס הוא - - - מאוד בצמידות עם הצבא בצוות שמוביל אותו קמצ"ר שמונה על ידי הרמטכ"ל, הוא הוביל את כלל העשייה הצה"לית בנושא של שימוש בחומרים בכלל, אבל ההתמקדות היא בקנאביס. אנחנו עובדים איתם על תהליך מקצועי של פיתוח אסטרטגיית מניעה בצבא. עובדים איתם בחמישה צוותים, של חינוך ומניעה, של קמפיינים והסברה, אכיפה וענישה, מדידה והערכה ואפילו מתן מענים טיפוליים בשירות לאנשים משתמשים שהצבא החליט לא לפלוט אותם. חשוב לי לציין פה כהערת אגב שהצבא ממש מבקשים אם אתם יכולים להעביר להם מוקדם יותר זימונים לדיונים, הם ישמחו להיות אבל בהתראה של זמן כל כך קצר הם לא הצליחו להיות פה.

משפט לסיכום בבקשה.

משפט סיכום – אני רק רוצה להגיד מה בעיקר חסר לנו. חסרים לנו מענים לנוער ברשויות המקומיות, בעיקר עו"סים ייעודיים לנוער משתמש. איריס מהרווחה נמצאת פה, היא יכולה לדבר על זה. חסרים לנו מענים לנוער בתחום של - - -, של מיטות אשפוז לגמילת בני נוער מהחברה הערבית, שעד היום אין להם מענה ייעודי, ועל כל הנושא של תחלואה כפולה של בני נוער עם משרד הבריאות. אני שוב רוצה להודות על קיום הדיון ושמחה מאוד על כך.

תודה רבה על ההתייחסות המעמיקה. רועי בן נעים, השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד העבודה. הוא נמצא פה?

זה לא רועי, זו אני, איריס נהרי. אני מייצגת את משרד הרווחה, איריס נהרי, סגנית מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות. אני מאוד שמחה על קיום הוועדה ועל כל הקולגות שלי, שאני רואה אותם אחרי זמן - - -

אני מבין שאתם פה כבר שנים ואנחנו רק הצטרפנו למסיבה הזאת. בסדר גמור.

לפני שנתחיל לדבר על התמכרויות, כי אני מבינה שהוועדה הזאת היא גם על צעירים, חשוב להדגיש שיש לנו תוכניות במינהל של משרד הרווחה – גם תוכנית "יתד", גם "נוער, צעירים וצעירות" שיכול להיות שגם הם יצטרכו להיות חלק מהדיונים כשאנחנו נראה את סדר-היום של כל דיון, זה חשוב. אני רוצה לדבר על ההתמכרויות ועל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה שנותן מענה סוציאלי שיקומי לאוכלוסייה של נוער – אצלנו זה מגיל 12 – צעירים – אצלנו אנחנו מגדירים צעירים במשרד מגיל 25-18 – ולבוגרים. יש לנו אוכלוסיית יעד שונה בבוגרים, תיכף אני אתייחס לזה. אנחנו כן נותנים מענה טיפולי שיקומי למכורים לסמים, לאלכוהול, להימורים. בשנים האחרונות אנחנו פותחים במשורה את השירות לאנשים עם התמכרויות התנהגותיות, יותר בעניין של גיימינג, התמכרות למין ולקניות. זה בגדול, אבל שוב, זה במשורה.

אני אגיד שבשנה האחרונה נתנו מענה ל-12,091 מקבלי שירות, כשאנחנו מספקים למעלה מ-200 יחידות של סמים, אלכוהול, הימורים, מרכזי יום, זאת אומרת, יחידות אמבולטוריות שנותנות מענה אחת לשבוע עם קבוצה, מרכזי יום, קהילות טיפוליות, הוסטלים, דירות מעבר, ולאחרונה יש לנו גם שני מקלטי חירום גם לצעירים בירושלים וגם לנשים בבאר שבע. זה נשמע המון, אנחנו מפתחים המון, אבל גם חסרים לנו הרבה מאוד מענים, כמו שטלי אמרה. חסרים לנו מענים לבני נוער ולצעירים ולנשים. מתוך 12,091 מטופלים שטיפלנו בהם, 80% הם גברים, 20% הן נשים, ולא בגלל שגברים משתמשים יותר, אלא כי להגיע לנשים זה הרבה יותר מורכב, יש להן הרבה יותר מה להפסיד, הן הרבה יותר מודרות. הן נמצאות בקצה הרצף ומאוד מאוד חשוב – אנחנו מנסים לפתח כל הזמן מענים לנשים, אבל חשוב מאוד להגיע אליהן, זה להיות איפה שהן נמצאות, זה מורכב ולא פשוט.

אנחנו עסוקים בשנים האחרונות בפיתוח מענים לאוכלוסיות ייחודיות – דיברת על צעירים, תחלואה כפולה, זה נושא שחייב פיתוח של כל המשרדים, ובכלל להתייחס ולהסתכל על המטופלים האלה. אם מדברים היום על השימוש בקנאביס, קצפות וכדומה – תרופות מרשם זה אחד מהחומרים שטרפו פה את כל הקלפים שגם צריכים מענה וצריכים לפתוח מענים ייחודיים ולהתייחס להתמכרות הזאת, כי זו התמכרות מאוד מאוד לא פשוטה ומורכבת. אנחנו מאוד עסוקים כל הזמן בעניין של הלגליזציה ולפני הלגליזציה, דה קרימינליזציה. כמו שטלי ציינה, אנחנו מאוד מאוד מודאגים ממה שזה עושה לבני הנוער ולצעירים. אנחנו כבר רואים מה זה עושה כבר בשנתיים-שלוש האחרונות, שזה מחייב אבל אמרנו שאנחנו נדבר על זה.

אנחנו נותנים מענה טיפולי שיקומי אחרי – או לפני לפעמים – גמילה פיזית. אנחנו עובדים ביחד עם משרד הבריאות, ותיכף ד"ר ספיבק ממשרד הבריאות ימשיך. אנחנו עובדים בשותפות עם משרד הבריאות ועם המשרד לביטחון קהילה ועם משרד החינוך, עם הקולגות שלי פה. אני שמחה מאוד על הדיון, אני חושבת שצריך להמשיך ולעבוד ולקדם את התחום של ההתמכרויות בכלל. זה פחות או יותר, אני יכולה להמשיך ולדבר הרבה מאוד זמן.

יש לי הרגשה שאנחנו ניפגש פה עוד לא מעט פעמים.

בדיוק, יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לדבר אז אני אעצור.

אפשר רק משפט? האמת היא שנרחיב אחר כך, כמו שאמרת, ואם לא בישיבה הזו ולא הבאה, אז כנראה אחר כך, אבל לגבי משרד הרווחה ומשרד הבריאות. יש קושי גדול – יצאה ביוני 2021, ממש לפני חודשיים, סקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לגבי סוגית רצף הטיפול במערך הטיפול בהתמכרויות בין הבריאות לבין משרד הרווחה. יש שם קושי מאוד גדול, כלומר, הנהלים לא כתובים, איך מעבירים קשר, הרי בסך הכול, כמו שאמרה פה קודם איריס, הגמילה הפיזית נמצאת במשרד הבריאות והגמילה הסוציאלית נמצאת במשרד הרווחה. הקשר ביניהם הוא לא נכון, הוא לא קיים, ולכן אנשים נופלים בין הכיסאות, גם אם הם מסיימים. יש שם קושי מאוד רציני. אני יודעת שגם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה היו אמורים לכתוב נהלים איך לתקשר ביניהם; הם לא נכתבו. יש כאן עבודה שצריכה להיעשות, גם מעקב שצריך להיעשות. יש לך עבודה רבה, רם. לך ולכולנו כמובן, אני לא מטילה את זה רק עליך.

נכון מאוד. תודה רבה מיכל. נמצאת אתנו אלישבע סבתו מהרשות לצעירים, המשרד לשוויון חברתי. עד עכשיו התעסקנו בהתמכרויות, אבל ניתן גם את הטווח של האופן הכללי, של האתגרים שעומדים בפני הצעירים. שלום אלישבע, בוקר טוב. לא שומעים אותך.

תודה רבה, חבר הכנסת רם שפע. איזה כיף שיש אנשים בכנסת שלוקחים את הנושא הזה ומקדמים אותו. כשאני אומרת הנושא הזה, אני מדברת על צעירים. אולי אני אעשה זום אאוט לשיח שהיה עד עכשיו. קודם כל, שלום, אני אלישבע סבתו, אני מנהלת את רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי, רשות צעירה שקמה ב-2017. הרשות לצעירים לא עוסקת בעולמות הסיכון, כמו שהזכירה איריס, יש את תוכנית "יתד", תוכנית לאומית לצעירים בסיכון במשרד הרווחה שבטח רבים פה מכירים. אני רוצה לדבר על העניין של תוספת אתגרי הצעירים בישראל לשם הוועדה, שבעיניי מעמיס עוד משקל מרגש ומשמעותי מאוד על כתפי הוועדה הזו. שווה לראות גם את הצעירים בצורה רחבה יותר ולא רק את אלה שכבר הגיעו למקומות של התמכרויות וכל האתגרים שאנחנו מדברים עליהם פה. אני אגיד שאני חצויה בתוכי – מצד אחד, הנה, יש ועדה בכנסת שמדברת על צעירים וזה חלום מבחינת ההכרה בחשיבות של האוכלוסייה הזאת ושל האתגרים שאיתם היא מתמודדת; ומצד שני, אני מחכה ליום שבו הנושא של צעירים יעלה ביחד עם צמיחה, צעירים בצמיחה, צעירים כמשאב אנושי שצריך לטפח ולא רק בהוצאה ממצבי סיכון. שני הנושאים מאוד מאוד חשובים, הכריכה שלהם אחד בשני ממקדת בטווח מאוד ספציפי בתוך אוכלוסיית הצעירים, שהיא גדולה, רחבה ומגוונת. אני שלחתי מצגת, אתם קיבלתם אותה?

כן, מיד זה עולה.

מעולה כי זה יעזור לי להגיד במעט מילים את מה שאני רוצה להגיד. אני אתחיל ואומר שיש שני מיליון צעירים בישראל, קצת יותר, בטווח שחבר הכנסת שפע הזכיר, 35-18. כשאנחנו מדברים על הצעירים האלה, בוודאי שלא כולם זקוקים לאותם מענים מהמערכת, מהממסד, אבל יש אחוז מאוד גבוה מהצעירים שמרגישים שבצמתי קבלת החלטות אין להם עם מי להתייעץ, אין להם את מי לשאול ואלה אותם צעירים שאנחנו נפגוש אותם בקצה באתגרים של ההתמכרויות.

באיזו מידה אתם מרגישים שהמדינה מסייעת לכם בהתמודדות עם האתגרים שחיי היומיום מציבים בפניכם? למעלה משני-שליש מהצעירים העידו על רמת סיוע נמוכה. אפשר לראות פה את תתי הקבוצות אבל לא נעמיק בזה כרגע. נעבור הלאה. אני שמתי פה שקפים נבחרים מבין רבים מאוד שמספרים את אותו סיפור בצורה רחבה יותר. כולם רואים שעברנו שקף? אצלי הוא נשאר על אותו אחד.

אנחנו עכשיו רואים את השקף: כ-40% מהצעירים מרגישים שמדינת ישראל - - -

מעולה. לפני כן היה עוד שקף שאומר שרובם המכריע של הצעירים מדווחים על כך שאין במדינה מי שמקשיב להם ושומע את קולם, 83%. כ-40% מהצעירים היו רוצים לקבל מידע והכוונה מועילים בתחומים מרכזיים. לכל אחד מהדברים האלה יש לי פירוק לתתי תחומים – שאלנו: האם את מרגישה שחסר לך מידע בקבלת החלטות בנושא הורות, בנושא בחירת השכלה, תעסוקה, עד כמה היית רוצה לקבל את המידע ועד כמה בפועל את מקבלת אותו? הפערים מאוד מאוד גדולים. אפשר היה להגיד מה זה צעירים בכלל, למה שהמדינה תהיה שם בשבילם בצמתים האלה? אבל התחושה היא שיש צורך. אנשי הרווחה פה מכירים את המונח של "בגרות בהתהוות" – החלטות שבעבר היו מתקבלות בגיל ההתבגרות, בשנות העשרה, היום נדחות עמוק לגילאי ה-20 ואפילו ה-30 של החיים. ככה יוצא שצעיר, בן נוער עטוף בצורה מאוד משמעותית גם בחינוך פורמלי וגם בחינוך בלתי פורמלי וגם במערכות תמיכה במצבי סיכון ואחר כך יוצא בגיל 18 או 21-20 – מי שמשרת בשירות צבאי או לאומי – ומוצא את עצמו בחלל פתוח שבו הסיפור של המעטפת התומכת שלו תלוי לחלוטין בהון החברתי, בקשרים ובחוסן המשפחתי שיש לו, ואת זה אפשר לראות בצורה מאוד חזקה בשקף הבא.

שוב, זו דוגמה אחת מיני רבות, אבל בעיני היא מספרת סיפור ממש מרתק. שאלנו צעירים אם הם התייעצו עם מישהו לפני שהם בחרו בתחום העיסוק הנוכחי. אנחנו יודעים כמה עיסוק משפיע על השתכרות, על רווחה בכל מהלך החיים. כשליש מהצעירים אמרו שהם התייעצו עם מישהו. מה שמאוד מעניין זה להצליב את הסיפור של השליש עם השקף הבא, שבו שאלנו את מי שאמר שהוא התייעץ עם מי התייעצת? מתוך אלה שהתייעצו, 80% התייעצו עם משפחה או עם חברים. זה מספר סיפור מאוד משמעותי של הון חברתי, של הקשרים האישיים, החברתיים והמשפחתיים שיש לאדם על קבלת ההחלטות שלו, על היכולת שלו לראות אופק רחב ולקבל החלטות מושכלות. אני מסתכלת אצלי במצגת, אני מקווה שאתם - - -

נראה לי שהדבר הזה מלמד על זה שמאוד קשה לייצר מוביליות חברתית משמעותית כשמוקד ההתייעצות המרכזי שלך הוא הסביבה הקרובה שלך ובדרך כלל המעמד הסוציואקונומי דומה – כמובן שזאת הכללה, אבל אני יודע שאת ואתם כרשות מתעסקים בו, המטרה שלנו היא כמה שיותר התייעצות עם מעגלים אחרים כדי לייצר מוביליות, בין אם זה בתחום התעסוקה או בבחירת תחום לימודים.

נכון, ואני מיד אגיע לתשתית של מרכזי הצעירים שחשוב לי שתוזכר פה. אני אגיד שהסיפור של התייעצות ומוביליות הוא לגמרי הסיפור. צריך להגיד שיש צעירים שהם מספיק חזקים כדי לרכוש את הייעוץ הזה בכסף, או שהמשפחה שלהם מציגה להם אופק מספיק מגוון, וזו קטגוריה אחת. ויש כאלה שהתייעצו עם המשפחה, ויש להם משפחה אוהבת ותומכת, אבל אופק האפשרויות שהיא תציג בפניהם יהיה מאוד מצומצם. גם כאן לא תמיד ההתייעצות עם המשפחה היא זו שמאפשרת את המוביליות. לכן ההבנה היא שצריך לייצר כתובות של מענים שהם רחבים יותר לא רק בעולמות הסיכון, אבל גם לא רק תלויות רק ביכולת הכלכלית או במודעות האישית של הפרט.

שני נתונים אחרונים משאלון יותר מעודכן לתקופת הקורונה. היה קשה מאוד לבחור מבין המון נתונים, ובשמחה אני אשלח את כל החומרים, הם נמצאים באתר רשות הצעירים. שאלנו על מצב נפשי בתקופת משבר הקורונה. שאלנו על השפעת הקורונה מבחינת כלכלית, אני אתחיל בזה. זה שאלון שיתוף שענו עליו כ-2,500 צעירים. 56% ענו שהיכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות הצטמצמה או נפגעה משמעותית, מתוכם 34% חושבים שייקח לפחות שנה מסיום המשבר להתגבר, לגשר על הפגיעה הכלכלית. אנחנו מדברים על אנשים שהם בראשית בניית החיים הבוגרים שלהם, שלכל פגיעה כזו יכולה להיות השפעה מתגלגלת לשנים קדימה. יש לנו את השקף של מצב נפשי. אפשר לראות פה ש-58% מהצעירים ענו שהמשבר השפיע לרעה על המצב הנפשי שלהם במידה בינונית עד רבה מאוד. 30% במידה רבה ומעלה. שוב, אני לא באה להגיד שכל אחד שקשה לו בסוף ייפול להתמכרויות, אבל חשוב מאוד גם לראות את המרחב שנחשב כיותר נורמטיבי כחלק מהסיפור המלא כשמסתכלים על צעירים בישראל היום.

אני רוצה לדבר על תשתית אחת של - - -

רגע, אלישבע, יש פה שאלה של חברת הכנסת וולדיגר.

לא, שאלתי איפה הנתון, אני לא רואה אותו פה. אולי בשקף הבא? הנתון הנפשי. זה בשקף הזה? אני לא רואה אותו. חיפשתי את השקף.

אני אסיים עם הצגת הנתונים, שוב, יש עוד המון נתונים, כל ממצאי שאלוני השיתוף – אנחנו מוציאים מעת לעת, הסקרים, הכול באתר של הרשות לצעירים במשרד לשוויון חברתי ואני גם אשמח להעביר עוד חומרים ולדבר על הדברים. פלטפורמת שטח שקיימת, שאני בטוחה שרבים פה מכירים, אבל לא בטוחה שכולם, הנושא של מרכזי הצעירים. מרכזי הצעירים הם תאי שטח רשותיים שמייצרים ממשק עם הצעירים באותו יישוב. השקף האחרון מתייחס לזה. ב-2016 היו בארץ 60 מרכזי צעירים. רשות הצעירים נכנסה חזק לנושא הזה, שמרכז הצעירים הוא הכתובת שבה הצעיר פוגש ממשלה, פוגש רשות מקומית, שבה מדברים עליו כצעיר, מתאימים את המענים אליו, הוא מקבל תוכניות. במרכז הצעירים יש מענים של רכזי הכוון תעסוקה והכוון קריירה והעו"סים של "יתד" של משרד הרווחה הם עובדים של הרווחה, אבל בחלק מהרשויות הם יושבים בתוך מרכז הצעירים. זו תשתית שטח למפגש עם צעירים. חשוב לי שחברי הוועדה יכירו את הנושא הזה גם לחשיבה עתידית על מענים.

תחת מי המרכזים האלו?

מרכז צעירים הוא תמיד של הרשות המקומית. יש ניסיון של פוליטיקה פנים ממשלתית לנכס, אבל מרכז הצעירים מוקם על ידי הרשות, תמיד מתוקצב גם על ידי הרשות ומשרדי ממשלה שונים וקולות קוראים שונים מתקצבים תחומים שונים. לדוגמה, ות"ת מל"ג מתקצבים רכז השכלה גבוה. לזרוע העבודה יש רכזי "למרחק" של הכוון תעסוקתי. נתתי דוגמאות, יש עשר דוגמאות כאלה, אבל משרדים שונים משתמשים בפלטפורמה הזו של מרכז הצעירים.

אלישבע, את צריכה לחתור לסיום.

אני חותרת לסיום. לשאלתך, אני אגיד עוד משפט ואז אני סוגרת את זה, שיש שני משרדי ממשלה שבאופן יותר רוחבי תומכים בהקמה ובתמיכה בתשתיות של מרכזי הצעירים – אנחנו, רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי והמשרד לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה, שבאופן טבעי עושה את זה באזורים הגאוגרפיים שרלוונטיים אליו. אני אגיד שהרשות לצעירים הבינה שלא צריך לבנות רק על הרשות שתקים מרכז, אלא שהממשלה צריכה לעודד את הממשק הזה, ממשל צעיר בכל מקום בארץ, ואכן בחמש השנים האחרונות הכפלנו את מרכז הצעירים. אתמול סגרנו קול קורא להקמה של מרכזי צעירים חדשים וקיבלנו הגשות מיותר מ-200, אז בשנים הקרובות כמעט בכל רשות מקומית בארץ יהיה מרכז צעירים. חשוב לי שהפלטפורמה הזאת תהיה במודעות ובדעתם של חברי הוועדה, ולפחות נדבר על זה. זו בינתיים.

תודה רבה אלישבע. אני לא יכול שלא להגיד שהייתה לי מעורבות אישית – אגב, גם עם מעיין, שהיום עובדת איתי פה, ועבדה איתי בזמנו בהתאחדות הסטודנטים – בהקמה של הרשות. אפילו נכחתי בישיבת הממשלה עם השרה דאז גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי. אני באמת מאמין שבאופן כללי אין תכלול של ההתייחסות אליך כאל צעיר. אתה נע בין כל מיני מישורים של החיים, ואני שמח לשמוע את ההתעמקות שלך בנושא הזה. אני חושב שאנחנו צריכים לחזק את המענים בצורה מיטבית ואני חושב שהנתונים שלכם מוכיחים את זה באופן מאוד מאוד ברור. זה קרוב לליבי. תודה רבה.

משרד הבריאות – ד"ר פבל ספיבק, אתה איתנו? שלום לך, בוקר טוב.

בוקר טוב. אני שמח להשתתף בוועדה ואני מייחל לוועדה עם פעילות ענפה ופורייה. אני ממלא כאן תפקיד מפקח ארצי במחלקה לטיפול בהתמכרויות. בפועל אני משמש כסגן של ד"ר פאולה רושקה היא מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות. המחלקה לטיפול בהתמכרויות אמונה על מתן טיפול רפואי למכורים לסמים ואלכוהול וחומרים פסיכו-אקטיביים אחרים במסגרות שבטיפוח של המחלקה. בין היתר, היא עוסקת בהתוויית מדיניות, בפיתוח תוכניות טיפוליות במסגרות שאנחנו מפקחים עליהן. בין היתר, המחלקה לטיפול בהתמכרויות משתתפת בבקרות שוטפות של משרד הבריאות על קופות החולים בכל הקשור למניעת התמכרות לתרופות ממכרות, תרופות מרשם, כמובן תרופות אופיאטים ותרופות אחרות.

כשאני אדבר על תחומי פעילות עיקריים, אני אזכיר גם את נושא הטיפול בנוער מתמכר, אבל לפי הסדר. אני אזכיר תחומים עיקריים שאנחנו עוסקים בהם. אנחנו המשכנו את מתן השירותים הרגילים גם בתקופת הקורונה, עם דגש על מניעת הידבקות בקרב צוותים ובקרב מטופלים בעיקר. הוצאנו הנחיות על עבודה בקפסולות לצוותים באשפוזיות ובמרכזים לטיפול תקופתי ממושך, כולנו מכירים אותם בשם מרכזי מתדון. בין היתר, גם ניתנו הנחיות על חלוקת טיפולים לטיפול תחזוקתי לטווח ארוך יותר על מנת לצמצם את ימי ההגעה של מטופלים ובכך למנוע הידבקות בנגיף הקורונה.

בתקופת הקורונה בעיקר ובזמן האחרון אנחנו הרחבנו את הטיפול בנשים מכורות במעגל הזנות, שהתרבו מאוד הפניות, ולאחרונה הצלחנו לקבל מימון להרחבת המיטות במספר אשפוזיות, והיום יש לנו מיטות ייעודיות באשפוזית "לצידך" ביהוד, בסך הכול 12 מיטות, וגם כן תשע מיטות באשפוזית "הדרך" עם שלוחה בחיפה.

אנחנו ממשיכים בהטמעת טכנולוגיות רפואיות חדשות בטיפול במכורים לסמים ואלכוהול. לגבי תרופות לטיפול במכורים לסמים – מדובר בתרופות כמו "סובוקסון", שהיא יותר איכותית, להבדיל ממתדון, ובעיקר התרופה החדשה, המתכונת החדשה של הטיפול היא מתן "סובוקסון" בהזרקה שניתן לתת לטיפול לחודש ימים למטופל, הוא לא יצטרך להגיע בתדירות גבוהה יותר למרכזים טיפוליים.

לגבי בני הנוער – המחלקה מכילה שתי אשפוזיות לבני נוער: אשפוזית אחת בצפון בסמוך לקריית הטיפולית מלכישוע, והאשפוזית השנייה היא ברטורנו, בסמוך לקהילה הטיפולית רטורנו, זה לנשים, בצפון זה לבני נוער. אנחנו עדים לצורך, כמו שהוזכר כאן, לפתוח ולפתח תוכניות ואשפוזית בעיקר לבני נוער ערבים, אבל בינתיים לא קיבלנו מימון למשימה הזו למרות שאנחנו ביקשנו כבר במשך מספר שנים. יש צורך נחוץ מאוד לתת מענה לאוכלוסייה ספציפית זו.

לגבי טיפול במכורים לתרופות מרשם, מעבר לבקרות שאנחנו עושים יחד עם כל משרד על קופות החולים, אנחנו הצלחנו בשיתוף פעולה עם קופות החולים לפתוח מרפאות ייעודיות לטיפול בסניפים של קופות החולים באנשים שהתמכרו עקב קבלת תרופות, התמכרו לתרופות משככי כאבים אופיאטים. היום יש מספר מרפאות – יש בהוד השרון וביפו מרפאות ששייכות לקופת החולים מכבי. יש גם מרפאה נוספת שנפתחה בחדרה בקופת חולים מאוחדת, ואנחנו במגעים מתקדמים לפתיחת עוד שלוש מרפאות נוספות מסוג זה – מרפאה אחת בקריית מוצקין ששייכת לקופת חולים מכבי, ושתי מרפאות שיפתחו בקופת חולים מאוחדת, אחת בירושלים והשנייה בבאר שבע.

אני אשמח אם תחתור לסיום, כי ב-10:30 אנחנו מוכרחים לסיים, אנחנו עוברים לדיון הבא וחשוב לי שיהיו עוד כמה התייחסויות.

הדבר האחרון, המחלקה פתחה בשירות חדש שלא היה קודם – טיפול רפואי אמבולטורי במכורים לאלכוהול. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, אפילו הוצאנו נוהל משותף לטיפול באוכלוסייה ספציפית. כאן אני חייב לומר מילה שמבחינתנו אנחנו לא רואים קושי בשיתוף פעולה עם משרד האוצר בכל הקשור לעבודה משותפת בטיפול באוכלוסייה שאנחנו שנינו מטפלים בה. אם קיימים פה ושם קשיים, אנחנו מגיעים לדיונים, וכמו שהזכרתי, אפיל להוצאת נהלים משותפים. עד כאן, תודה.

תודה רבה. הרבה מישורים, ענף מאוד.

אני אשמח להגיב. קודם כל, תודה. אני כן אגיד שלפני חודש נפלה הצעת החוק שלי להעביר את נושא ההתמכרויות ממשרד הבריאות לקופות החולים, דבר שרוב אנשי המקצוע היו בעדו וחושבים שזה נכון, שיהיה איחוד ולא פריסה ופיצול. אני מאוד מקווה שאנחנו נמשיך לטפל בזה על אף שהצעת החוק נפלה כי אני מבינה שגם שר הבריאות וגם רם, אתה בעצמך – על אף שהצבעת נגד, אבל לא נורא – נמשיך לטפל בזה כי זה נושא מאוד חשוב. האשפוזיות לגמילה אמורות להיות בקופות החולים כדי שיהיה רצף, שאפשר יהיה לטפל באנשים המכורים בפרט, בתחלואה כפולה ככלל. הרצף הזה הוא חשוב כדי שלא ייפלו אנשים בדרך ולכן אני מקווה שנצליח להעביר את זה בסופו של דבר, בין אם על ידי חוק או בין אם על ידי צו, כך שקופות החולים תיקח אחריות גם על הנושא של הגמילה מהתמכרויות.

נראה לי שההמשך יבוא בנושא הזה ולא בעוד הרבה זמן. נמצא איתנו גם פרופ' חגי לוין מההסתדרות הרפואית, בבקשה. אני אבקש מכל דובר עכשיו להיות מעט יותר תמציתי. אנחנו לא נצליח שכולם ידברו, אבל שכמה שיותר. בבקשה.

שלום לך יושב-ראש הוועדה ולכל השותפים, בהצלחה רבה. אני רוצה לגעת בנקודה ששמענו חלק מהנוכחים נדהמים מהעובדה ש-8,000 איש בישראל מתים בכל שנה מעישון, ועישון מקצר את תוחלת החיים הממוצעת ב-13 שנה. אני לא רוצה להתעמק כל כך כרגע בעישון כי זה נושא כל כך חשוב, אלא להגיד שיש לנו כל כך הרבה לקחים ללמוד מהמאבק בעישון גם לנושאים האחרים. אני חושב שטוב מאוד עשתה הוועדה שהיא התמקדה באתגרי הצעירים. אנחנו מבינים – ראינו את הנתונים של רשות הצעירים – שמי שמרגיש אין משמעות לחייו או שאף אחד לא דואג לו, זה הטרף הקל של אותם גורמים שמעודדים שימוש בסמים. אני חייב להכניס פה שיש אויבים לבריאות הציבור, וזה מה שלמדנו מהטבק. יש גורמים שיש להם רווח כספי ניכר כתוצאה מההתמכרות של צעירים, ולכן הם נאבקים על מנת למכר צעירים, לא על מנת שהם ימותו אלא פשוט כי זה מכניס להם רווח כלכלי. מהטבק אנחנו למדנו גישה של Npower, ואני מציע להשתמש בזה בוועדה. אני לא אעבור על הכול, אבל זה ניתור והגנה להציע שירותי גמילה ועזרה ומניעת שיווק ומיסים.

צריך להבין שחייבים גישה אינטגרטיבית גם לקראת הדיון הבא שיתקיים ב-10:30. חייבים גישה אינטגרטיבית כדי לראות את התמונה הרחבה, ולא יעזור צעד אחד כזה או אחר – לא חינוך בלבד ולא אכיפה בלבד, אלא צריך את המעטפת השלמה כשהדגש – כפי שיש בשם הוועדה – הוא לשים את האדם במרכז, במקרה הזה את הצעירים במרכז כי אסור לנו להפקיר את אותם צעירים שיש להם את האפשרות לבחור בחירה בריאותית, בחירה לא בריאותית. אנחנו צריכים לתת להם את המעטפת שעוזרת להם להגיע לכיוון הנכון.

אני רק אוסיף בעניין הזה שיש פערים מאוד גדולים בין אוכלוסיות. זה דבר שצריך כחוט השני בכל הדיונים בוועדה, לראות איך זה משפיע על פערים, איך זה משפיע על אוכלוסיות שונות. האם אכן כשאנחנו עושים משהו הוא באמת מגיע לנקודת הקצה, לילד, לנער או לנערה שמגיעים מהאוכלוסייה המוחלשת והמוזנחת ביותר בחברה הישראלית? תודה ובהצלחה.

תודה רבה לך. התרשמתי מהתמציתיות. חברת הכנסת יעל רון בן משה מכבדת אותנו בנוכחותה. בוקר טוב, בבקשה, זכות הדיבור שלך.

בוקר טוב, תודה רבה. ראשית, אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת רם שפע, יושב-ראש הוועדה, על המינוי בוועדה, על הדיון החשוב עכשיו, על הדיון החשוב הבא שיהיה עוד בהמשך היום הזה בתוך הפגרה. יישר כוח, הרבה בהצלחה. אני חושבת שבנושאים רבים שקשורים לוועדה הזו אתה ואני רואים את הדברים עין בעין ואשמח להיות מעורבת ולסייע. ברכות גם לחברי הוועדה האחרים. אני לא יודעת מי עוד חבר, אבל אני רואה את הנוכחות - - -

חלק מהחברים עם קורונה, אז יש פה כל מיני אתגרים.

בריאות לכולם. אני מסכימה מאוד עם דבריו של הדובר האחרון בנושא החשיבות של אתגרי הצעירים בישראל. אני שמחה שהוועדה הוגדרה בכל השם הארוך הזה ושהגיעה העת שכולנו נירתם גם לנושא החשוב הזה לטיפול באתגרי הצעירים בחברה הישראלית. נושא ההתמכרויות הוא נושא שסובב את כולנו. גם אם אנחנו לא מכירים אותו או לא מודעים אליו, ראוי להעלות אותו לסדר-היום. אני לא חוששת להגיד שהרפורמה בתחום הקנאביס תהיה חלק מהפתרון לנושא הזה, ולא חלק מהוספת קושי למערכת. אני אשמח להיות מעורבת יותר, לשמוע ולהיות יחד איתך במסע החשוב הזה של החברה הישראלית. בהצלחה.

תודה רבה, חברתי. זה היה דגש נכון, ואני אשמח מאוד לשתף פעולה גם בהקשר הרחב של אתגרי הצעירים וגם ספציפית בנושא הדיון הבא בהקשר של שינוי כולל בשוק הקנאביס. תודה רבה. משרד החינוך – נמצאת איתנו קרן רוט איטח, מנהלת היחידה למניעת שימוש בסמים ואלכוהול. לא כל היחידות עושות שינוי בשם שלהן, מיכל, את יכולה להיות רגועה בשלב הזה.

והתנהגויות ממכרות אפשר להוסיף. חבר הכנסת רם שפע, אני מברכת על הקמת הוועדה, מברכת על ההסתכלות המאוד רחבה, חייבת לציין שגם אנחנו במשרד החינוך מתייחסים לסוגית ההתמכרויות וגם לנושא של התנהגויות ממכרות, כולל שימוש במסכים והימורים. אנחנו שמים פה דגש על נושא הצעירים, אבל אני חייבת להביא לפה את הקול של בני הנוער ואת הקול של הנוער. אם אנחנו לא מדברים על התמכרויות בגילאים האלה, התפקיד המרכזי שלנו הוא לייצר את אותה תשתית של חוסן ואת אותה תשתית של כישורי חיים שיעזרו לילדים ולבני הנוער לעשות התנהגויות שקולות, לעשות בחירות שקולות. כשאנחנו מסתכלים על כל הרצף – מבית הספר, מהחינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי, מסתכלים על כל רצף היום, ולכן העבודה שלנו מקיפה גם את החינוך הבלתי פורמלי, שזה אומר מועצת התלמידים והנוער – ואני רואה שיש פה נציגים של מועצת התלמידים והנוער הארצית – תנועות הנוער, כשהרעיון הוא לתת מעטפת ולייצר שפה אחת משותפת, אחידה ולהעביר מסרים אחידים.

טלי ציינה קודם את סוגית גז הקצפות, שירה דיברה על המגמות העולות בשיעורי העישון. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו נמצאים בשנה מאוד מורכבת, אנחנו נמצאים בתקופת קורונה, שבוודאי משפיעה על התנהגויות הסיכון של בני הנוער. אנחנו יודעים שהתקופה הזאת משפיעה על הלך הרוח, על הרגשות על ההתנהגויות, וזה בוודאי מאתגר אותנו כמערכת חינוך להיות שם עבור הילדים ובני הנוער ולהיות שם בגובה העיניים ולסייע להם בקבלת החלטות שקולות. יש לנו תוכניות חינוכיות שמקיפות מגיל הגן ועד י"ב כשבכל שלב התפתחותי אנחנו נותנים את המענים הרלוונטיים והספציפיים. יש לנו פלטפורמה של מנהיגות נוער, שאנחנו מאוד מאמינים בה ומאוד אנחנו מעצימים אותה כי אנחנו מאמינים שלמסר שעובר מנוער לנוער יש יותר יכולת השפעה ויכולת הובלה של שינוי. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בהכשרה של צוותים מקצועיים כדי להיות במקום שמברר את העמדות שלהם, בוודאי בעידן שמדבר על לגליזציה, לעשות את הבירור של העמדות ולראות מאיזו עמדה פוגשים את בני הנוער, כי צריך לעשות הבחנה, כי גם הלגליזציה לא מדברת על לגליזציה בקרב הנוער. צריך לעשות הבחנה בין ההשפעות שיש לשימוש בחומרים - - - בגיל ההתבגרות. זה שלב מאוד רגיש והוא נמצא בשלב של התפתחות וגיבוש זהות, כך שאנחנו משקיעים הרבה מאוד בהכשרת צוותי חינוך בעבודה עם הנושא הזה.

במערכת החינוך העל יסודית יש לנו מב"סים, מובילים בית ספריים, שזה גמול תפקיד. התפקיד שלהם הוא לתכלל את תוכנית כישורי חיים ולקדם תוכניות שקשורות במניעת השימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות. זה נושא שכדאי לקחת אותו בחשבון. אנחנו גם משקיעים מאוד עבודה עם ההורים. בעינינו ההורים הם שותפים מאוד משמעותיים וחשוב לייצר שפה משותפת, ולכן אנחנו עושים פעולות גם עם הנהגות הורים ברמה הארצית וגם ברמה המקומית בבתי הספר, פעולות שהמטרה היא להעשיר את הידע ולעזור להורים לגבש את העמדות שלהם ולהיות שם בשביל המתבגרים כשעולות סוגיות של שימוש בחומרים.

אני רוצה לציין שאחת הפעולות המרכזיות שלנו, בוודאי בשנה האחרונה, היא כל הסיפור של האיתור והזיהוי של הילדים שמעורבים בשימוש בחומרים, וזה בא לידי ביטוי גם בפעילות של הקיץ. התוכנית הלאומית 360, מתחברים לנוער בחופים, שמשרד החינוך שותף לה, משרדי ממשלה נוספים שותפים בתוכנית הזאת כי המטרה היא להיות מבוגר משמעותי במקומות הבילוי של בני הנוער.

קרן, אני יודע שלמשרד החינוך יש עיסוק רחב בסוגיה, אבל הזמן שלנו קצר ואנחנו צריכים כמה דקות כדי להחליף פה את הדיונים.

אני סיימתי את דבריי. אני אשמח שהדיונים ייקחו בחשבון גם את בני הנוער ואת ההשפעות שיש לשימוש בחומרים על בני הנוער בנוסף לצעירים.

אז אני רוצה להגיד, את מתפרצת לדלת פתוחה. אין שום שאלה שנתייחס לבני הנוער, בעיני זה חלק מהותי מהדיון. אני צריך להגיד שההגדרה צעירים, על פי ההגדרות הרשמיות של המדינה, כוללת גם את בני הנוער. במובן הזה גם מתחת לגיל 18 – ברור שהוא חלק מהותי מהדיון, אין שום ספק. תודה רבה לך. לירון מהמועצה לשלום הילד נמצאת איתנו?

תודה אדוני. קודם כל, כמובן שאני מברכת על הקמת הוועדה. מתוך ההיכרות שלנו עם יושב-הראש, ברור לי שהוועדה תהיה יישומית, מעשית ומקדמת. אני אגיד שממש ברגעים אלה מתקיימת ועדה מקבילה בוועדה לזכויות הילד, שם מנכ"לית המועצה מדברת על האתגרים הרגשיים בתקופת הקורונה של ילדים ונוער. די לשמוע את הדברים הקשים האלה וגם את הנתונים שעלו פה בוועדה כדי להבין כמה מצבי סיכון קיימים וכמה הם הלכו והתגברו עוד בתקופה האחרונה. אני אקצר את הדברים כי הדברים נאמרו, מבחינתנו יש להתרכז בעיקר בתחום המניעה. אני אשים זרקור על שלושה דברים: חינוך, הסברה ושיח משמעותי עם ילדים, כמו שכבר אמרו לפניי. חלק מהפעילות של המועצה, היא מפעילה פרלמנט נוער, מדברת עם ילדים ובני נוער ושומעת על הצרכים שלהם גם במצבי סיכון. חלק מהדברים הבולטים שהם אומרים – הם מחפשים מישהו לדבר איתו, הם מחפשים מישהו שיראה אותם, אותו גורם משמעותי, וזה יכול להיות מורה בבית הספר, זו יכולה להיות יועצת, זה יכול להיות מדריך באחד מהמרכזים לנוער וצעירים, וזה משהו שהוא הכרחי.

מבחינת פעולות יישומיות, מבחינתנו יש לתגבר את התוכניות החינוכיות והקהילתיות תוך שיתוף פעולה בין הגורמים, תוכניות שכבר קיימות אבל צריך לחזק אותן ולהרחיב אותן. צריכים לחזק מאוד את המערך הייעוצי פסיכולוגי – ואת זה אנחנו אומרים בהקשרים שונים, לא רק בתחום ההתמכרויות, כדי שיהיה עיבוי של השירות הזה שיכול לתת את המענה המספק לילדים. אני אגיד שיש הרבה תוכניות של משרד החינוך אבל צריך להרחיב אותן. יש המון מצבי סיכון, יש שעות מצומצמות. הרבה פעמים זה נכנס לתוך שעת כישורי חיים, לא די בזה. גם להרחיב את ההקשרים האלה. גורמי החינוך הם גורמים מאוד משמעותיים גם מבחינת איתור וזיהוי של הילדים במצבי סיכון, גם כסימון שלהם כדמות משמעותית שיכולים להושיט יד ולתת מענים. וכמו שאמרו פה לפניי, זו הרחבת היקף מסגרות טיפוליות בקהילה שיוכלו לתת מענה.

אני אגיד משפט אחרון. במפגש שלנו בפרלמנט הנוער עם אותם נערים ונערות, מה שהם אמרו בצורה מקסימה זה שמרכזי נוער וצעירים לא צריכים להיות רק לקצה של הקצה של הרצף, לא רק לילדים שמוכרים כבר לרווחה או שיש מצב סיכון קיצוני. הם אמרו אנחנו רוצים להגיע למרכזים כאלה כדי לקבל מענים דווקא בתחום האפור הזה, כשאנחנו מתמודדים עם איזו שאלה, כשאנחנו לא יודעים לאן לפנות, כשאנחנו מרגישים שאנחנו לקראת איזשהו מצב סיכון, שיהיה שם גורם שיקבל אותנו, שייעץ לנו, שיעטוף אותנו. אני חושבת שזה חלק מהמטרות הכי חשובות – לתת את המענה, לא לחכות ליום שאחרי, מה שלצערי אנחנו עושים הרבה פעמים במדינה, אחרי שאנחנו כבר מגיעים לקצה כדי לתת את המענים האלה כבר עכשיו.

תודה רבה לירון. תודה על ההתייחסות. אני כבר מתנצל מראש, מכיוון שב-10:30 בדיוק אנחנו צריכים להתחיל את הדיון הבא ויש כמה דקות שצריך להחליף את הזום, אז אני אתן לעוד שני דוברים לשתי דקות. אני מתנצל, אני יודע שיש רבים שרצו לדבר ולא הספיקו זה היה דיון פתיחה שרבים מנציגי משרדי הממשלה הציגו את משנתם בנושא והיה לי חשוב להרחיב, אבל אל חשש, אנחנו רק התחלנו. נמצא איתנו עמרי פריש, נשיא ומייסד כפר איזון. שלום לך, בוקר טוב. בבקשה.

שלום. קודם כל, ברכות על הוועדה, כבר חששנו שלא תהיה ועדה. השם שלה פחות חשוב לי, הסיעה שלה יותר חשובה, ואני אתעלם לחלוטין מהפן הפוליטי ומה אורך החיים של הוועדה, אני אשאר אך ורק בצד המקצועי.

התעלמת בצורה אלגנטית.

את האנשים פה אני מכיר כבר הרבה שנים, אבל הוועדות מתחלפות בקצב יותר מהיר. אני חושב שצריך במכלול האין ספור סוגיות האלה לבחור שתיים-שלוש מרכזיות ולנסות אותן לדחוף. אני אגיד שאני חושב שאנחנו פחות נערכים מספיק לדור החדש של נפגעי הסמים. כפר איזון נועד לטיפול בצעירים ותרמילאים במשבר, הן תרמילאים שנה וחצי – ויש לנו רשימות המתנה מפה ועד מוחרתיים. אני חושב שמה שמשפיע על תרבות צריכת הסמים של הצעירים בישראל זו בעיקר תופעת התרמילאות ומגמות בעולם. אני אגיד שבעיניי רוב הנפגעים החדשים – ולהערכתי הם כבר חצו את קו ה-50% מהנפגעים – הם בכלל לא בתחום של התמכרויות. זאת אומרת, אנחנו כבר צריכים להפסיק לדבר אך ורק על הקשר של סמים והתמכרויות אלא על צורות פגיעות אחרות, וכאשר נדבר על התמכרויות, נצטרך לדרג אותן בסולם ריכטר כמו רעידת אדמה, ש-4-3 בסולם ריכטר ו-9-8 בסולם ריכטר זה לא אותו דבר ודורש התייחסויות אחרות.

אני מדבר על מה שאנחנו קוראים לו – ואני יודע שלא כל המטפלים מסכימים איתי, אז אני מתנצל – משתמש נורמטיבי מתפקד ולראות אילו פגיעות חדשות יש לו. אנחנו חייבים לבחון את הקורונה – משנה מגמות, עושה דברים, משפיעה על השוק הזה. אני חושב שאחד הדברים שאפשר מאוד לנצל בוועדה הזאת זה את מרכז המחקר והמידע, הוא נחשב מאוד אובייקטיבי, מקצועי ומדי פעם כשמזמינים ממנו דוח מחקר על סוגיות מסוימות, זה מאוד עוזר במקומות אחרים. לכן מה שאני מציע זה להיערך בעיקר לדור החדש של נפגעי הסמים ולא רק לדור הישן – אסור חלילה להזניח אותו. לסיכום, אני מזמין את הוועדה לביקור בכפר, נשמח שתראו את זה מקרוב.

תודה רבה לך. תודה רבה. דובר אחרון להיום בנושא הזה – איתן אקשטיין, מייסד מרכז רטורנו. אתה איתנו? אתם רואים אותו? אם הוא לא פה אז אוריה גן, מנכ"ל עמותת מלכישוע.

אני כאן, רק אין לי מה להוסיף על הדוברים האחרים, רק לברך על הקמת הוועדה ושלום לכל השותפים, שנצליח ביחד להתקדם. תודה.

שלום אוריה. מוערכת מאוד הבחירה שלך.

אם צריך לעשות, אני פה.

רבים וטובים מחבריי עשו שנת שירות במלכישוע וכבר שנים רבות אני שומע דברים טובים על המקום. אנחנו נעצור כאן את הדיון כדי לאפשר לצוות הוועדה להתארגן להחלפת הדיון. תודה רבה לכל מי שנכח, אני שוב מתנצל בפני מי שלא הספקתי לתת לו את זכות הדיבור. א', אנחנו זמינים – אני ומעיין מהצוות שלי ושאר האנשים – אז אם יש דברים שחשובים לכם להדגיש עכשיו, צרו איתנו קשר; ואם לא, אנחנו מתכננים דיונים גם בספטמבר. ראו הוזהרתם בעניין הזה. אנחנו עוצרים את הדיון פה ובעוד חמש דקות מתחילים את הדיון של היערכות משרדי הממשלה לקראת הרפורמה בשיווק קנאביס. זה יהיה דיון מעט ממוקד יותר כפי שאתם יכולים להניח, אבל גם הוא אחראי ושקול. תודה רבה לכולם, אני סוגר את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.