פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
16/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 79
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' באלול התשפ"א (16 באוגוסט 2021), שעה 11:42

הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
מאיר יצחק-הלוי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

ינון אזולאי
משה גפני
סימון דוידסון
אלון טל
אורי מקלב

שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן
חלאילה הלאל - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה כהן - החשב הכללי, משרד האוצר

מירי סביון - רשות המסים

גיא גולדמן - רשות המסים

אפרת ריץ - רשות המסים

שלומי פיליפ - רשות המסים

אלעד סלומיאנסקי - משרד המשפטים

גיא סמט - משרד האנרגיה

דני שפר - פקיד שומה, רשות המסים

ליהיא גולדנברג - אדם טבע ודין

יניב שקל - שדלן/ית, מייצג/ת את חברות הנפט והגז

שלומית ארליך
אייל לב ארי
שיר שפר

טמיר כהן

ס.ל., חבר תרגומים

הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021, מ/1400

אני פותח את הישיבה, אנחנו בעצם ממשיכים את הדיון על חוק - - -

לא, לא מקובל עליי הדבר הזה, זה אי אפשר ככה לעשות כל רגע הפסקה של עוד חצי שעה ועוד חצי שעה. הכנסת בפגרה, עם כל הכבוד. אתה מקיים דיון, דחייה אחת, דחייה, אבל כל הזמן הדחיות האלה? אמנם אנחנו חברי כנסת כאלה שלא עובדים, אבל יש לנו עוד כל מיני דברים לעשות.

חבר הכנסת גפני.

תיכף הוא יגיד שעשו את זה קודם.

לא עשיתי את זה, עשיתי את זה במקרים נדירים מאוד, ודאי לא באיזה חוק שאני לא מבין למה מביאים אותו בכלל בפגרה.

החוק הזה אמור להכניס כסף לקרן העושר ולתת עתיד בטוח יותר לילדי ישראל.

בסדר, נדבר על זה. בסדר.

ולכן החוק הזה מספיק חשוב - -

לא מקובל עליי הצורה הזו, בסדר.

- - ואני זוכר את עצמי מחכה לך פה לדיונים שנקבעו בעשר והתחילו ב-11 בלי שום הודעה מראש.

כן, כן, כן, בשביל זה באתם לשנות.

היו מקרים נדירים.

ואם אתם באתם לפה תקשיבו.

לא, אני רוצה לדבר על משהו אחר, ואני מבקש, תכבד את זה, זה הכול.

שנייה, תן לי לפחות להגיד על מה הדיון ואחר כך תתחילו להגיד מה כן מקובל עליכם ומה לא מקובל עליכם.

טוב.

אז אנחנו פותחים את הדיון על הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע (תיקון מספר 3). החוק נועד בעצם לחייב את החברות לשלם את היטל רווחי היתר במחלוקת, הדיון הזה התחיל בשבוע שעבר, שמענו גם את חברי הכנסת וגם את בעלי העניין וגם נציגי החברה האזרחית על הנושא הזה. החוק הזה יעבור שינויים מסוימים שלא יפגעו במטרתו, המטרה היא מאוד מאוד חשובה, מצד אחד, מצד שני כן יכניסו סוג של איזון ומידתיות.

אבל לפני שאנחנו ניכנס ואני אתן לחברי הכנסת לדבר אני רוצה לומר שנציגי רשות המסים ועובדי רשות המסים נתנו לנו את כל המידע שביקשנו, הם השתתפו בדיון הזה גם בשבוע שעבר וגם היום לפני הדיון, ואני רוצה להגיד לכם תודה על המקצועיות ועל העומק ועל אופן הצגת הדברים. ודבר נוסף שאני רוצה לומר, אותה דרישה של רשות המסים על החזר מענקי היתר שהתקבלו במענקים סוציאליים ומענקים לעסקים קטנים, לבקשתם של חברי הכנסת שיושבים פה, וגם השרים, רשות המסים מאריכה את האפשרות להגיש או להסדיר את התשלום עד סוף השנה הזאת, עד סוף דצמבר 2021 - -

עכשיו יש דיון על זה בוועדת הכלכלה, אולי שיגידו את זה שם.

יש כרגע דיון בוועדת כלכלה.

- - כאשר הסדר התשלום יכול להיות עד סוף 22'.

אבל שיעשו ועדת חריגים שתבדוק את זה טוב, כי יש כאלה הרבה שחושבים שהם חייבים והם לא חייבים באמת.

עכשיו, למרות שכבר הצעות לסדר היו בדיון הקודם, חבר הכנסת אשר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ביום ה-26.6 נשלח אליך מכתב מיושב ראש הכנסת שבו אושרה בקשה לדיון מהיר ביחד עם ח"כים נוספים כשהנושא היה ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45 בעת הזו אשר עלולה לגרום לגזרת עוני על אלפי משפחות.

אדוני היושב ראש, לגבי גוף הדיון על העושר, ב-ע' או ב-א', שיהיה פה, אני משאיר את זה ליושב ראש הוועדה שלי, הרב גפני, בעניין הזה, אני רק רוצה לדבר באמת על כך שלא מצאתם לנכון, אתה והוועדה בראשותך, לדון בדיון מהיר, שהוא חלק מתקנון הכנסת, שהוא צריך להיות תוך עשרה ימים. עכשיו, מילא אם זה היה נושא עכשיו שמדבר על העושר העתידי לעוד שנתיים, אז אני אומר באמת, יש לנו פגרה ויש מכסה וכו'. אני חושב שבכוונת מכוון הנושא הזה לא הובא ואני אומר גם מדוע.

אנחנו נמצאים תחת החלטה שהייתה כבר לפני חודשיים, היא נכנסה לתוקף לפני חודש-חודשיים, של ביטול החל"ת, כשיש הרבה מאוד מקצועות שעדיין לא חזרו לעבודה, לא רק שלא חזרו לעבודה, אלא הגרף עכשיו הולך ופוחת. כידוע לכבודו עדיין אנחנו נמצאים במצב של קורונה, עדיין אנחנו נמצאים במצב שאולי אפילו יותר גרוע ממה שהיה בפעם קודמת ואני חושב - - -

איך אתה יודע?

איך אני יודע?

שהמצב עכשיו הוא יותר גרוע ממה שהיה בפעם קודמת?

אז אני אומר לאדוני, אני הייתי פה שנה וחודשיים יושב ראש ועדת חוקה, עשיתי סטז' בקורונה. בדלתא לא, זה רק בנט עשה, בקורונה אני עשיתי סטז' ואני אומר לך שאנחנו נמצאים באותו מצב, אני מקווה מאוד שלא יהיה יותר גרוע, שלא תחשוב לרגע שאני מתפלל שיהיה יותר גרוע, אבל זה אומר דבר אחד, חוסר ודאות, חוסר אפשרות לאנשים להיכנס לעבודה מסודרת אחרי כל הטלטלות שעברו. הרי למה ביטלו את החל"תים? לא בגלל שמישהו רשע, אני בטוח שלא, אלא אמרו בואו נעודד חזרה לעבודה. באטמוספרה של היום חזרה לעבודה להרבה מאוד סוגי אנשים היא כמעט בלתי אפשרית.

סליחה שאתן מפריעות לי, חברות הכנסת, סליחה, כי הנושא הזה הוא נורא חשוב, חלק גדול ממצביעיכן אין לו היום עבודה. אני חושב שהיה מן הראוי לעשות דיון. לא דיון שאני יודע את התוצאה שלו, לא דיון שאני רוצה לבוא ולהאשים. אני בא ואומר דבר אחד, הפרלמנט הזה צריך לבקר גם את ההחלטות ולראות האם קרה משהו במסגרת שלושה החודשים.

הרי כשאתם הבאתם, וזו הייתה אחת ההחלטות הראשונות שלך כיושב ראש, זה היה בתקופה שלא היו חולים, לא היו מאומתים, לא היה שום תו ירוק או תו סגול בדרך, לא היה כלום, אז הדבר שהכי חשוב מבחינתנו זה באמת הבדיקה הפרלמנטרית לראות מה קורה, אולי צריך לשנות את זה. בינתיים יוצאים כל מיני ספינים, שהולכת להיות תוכנית כזו והולכת להיות תוכנית כזאת ויש תוכנית מגירה של האוצר. וכשאני שומע תוכנית מגירה של האוצר אני מקבל חום כי בדרך כלל מהמגירות האלה לא יוצאים דברים מי יודע מה, בדרך כלל.

אנחנו נמצאים בזמן חירום, מן הראוי היה שדיון מהיר, שאתה יודע שלא הרבה זוכים לקבל את האישור של הנשיאות לעשות אותו, עברו כבר 17 או 18 יום מהיום שהיית אמור לכנס את הדיון. לכן אני מבקש, אין לי בעיה גם לחכות לאחר הצהריים ואחרי שתסיימו את העושר העתידי בואו נדבר על הבעיות של היום. לכן אני פונה אליך, באמת, לא בגלל קואליציה ואופוזיציה, לא בגלל שום דבר אחר, הנושא הזה היום, אי החל"תים שקיימים היום ואי האפשרות לקבל דמי אבטלה בגלל ההטבות שניתנו אז בחל"תים, גורם לכך שאלפי משפחות נופלות בין הכיסאות, ללא עבודה, ללא פרנסה, והם לא רק חרדים. ממש לא. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה, אדוני. אני רק אגיד לך כך, קודם כל החל"ת לא בוטל, אלא לא הוארך. אני מזכיר לך שההחלטה של שר האוצר הקודם הייתה עד סוף יולי, לכן החל"ת לא בוטל אלא לא הוארך, אלא הוארך רק לחלק מהאוכלוסייה. אני מסכים איתך שהמצב משתנה ואנחנו כן נקיים את הדיון הזה ברגע שנוכל לקבל נתונים על מצב התעסוקה בישראל כדי שנוכל לקיים את זה כמו שצריך.

מעבר לזה, אתה יודע לא פחות טוב ממני, אפילו יותר טוב ממני, שבמהלך הפגרה דיוני הוועדות מאוד מאוד מוגבלים מבחינת הכמויות שלהם ולכן אני בעצם מילאתי - - -

אני חושב שהנושא הזה הוא - - -

תן לי, אני לא קטעתי אותך. זה דבר אחד. דבר שני, ראיתי את הצעקות שלך, צעקת הקוזק הנגזל שלך בתקשורת לגבי הנושא.

למה? במכתב כתוב הכול.

לא, ראיתי, אני גם יודע לקרוא, גם עיתונות חרדית יותר וחרדית פחות.

לא, רק תסביר איך נהייתי קוזק. הנגזל אני עוד מבין שכן, אבל איך נהייתי קוזק פתאום?

בסדר, אז רק הנגזל.

אה אוקיי.

ואני אתן לך רק נתון של היושב ראש הקודם שנמצא כאן.

עוד פעם היושב ראש הקודם.

מקודם אמרת שהוא היושב ראש שלך.

לא, שבמהלך הכנסת הקודמת מתוך 24 דיונים מהירים שגם אושרו במליאת הכנסת קוימו רק 18 והזמן הממוצע עד לקיום הדיון היה כמעט חודש.

אבל אם זה אותו דבר כמו שהיה אז שהוא יהיה יושב ראש, אז למה שינינו?

וגם אז היינו בתקופת קורונה והיו הרבה מאוד דברים חשובים שהיינו צריכים להעלות על הפרק כולל כל מיני בקשות שלי לדיון.

ואתה ישבת פה ושתקת, לא העלית את זה.

תופתע, אני לא הלכתי עם זה לתקשורת ולא צעקתי. ולכן אני אומר לך ככה, הדיון הזה חשוב והדיון הזה יתקיים ברגע שהוא יתאפשר וברגע שיהיו לנו נתונים. אי אפשר לקיים את הדיון הזה מעכשיו ל עכשיו, אם אתה רוצה שיהיה דיון באמת רציני, אתה רוצה שיציגו לך נתונים על שוק התעסוקה, אגב, נתונים של שוק התעסוקה צריכים להתפרסם בימים הקרובים, אז בואו נראה אותם. לכן אני מבין את הרצון שלך לעשות קצת רעש תקשורתי, עשית אותו, אפשר עכשיו לעבור על החוק?

אדוני היושב ראש, לעבור על החוק או לחוק?

לעבור לחוק, סליחה.

חוקי הכנסת, תקנון הכנסת מחייב אותך תוך עשרה ימים. אני חושב שההערות הציניות שלך, על תקשורת ולא תקשורת, כי אני גם ראיתי שאתה באמת מתנזר מתקשורת, גם אתה וגם חברי מפלגתך, ואני משבח את זה, וחבל שאתה לוקח את זה לפסים האלה, הנושא הזה הוא באמת נושא של כולם, הוא באמת נושא של כולם.

בסדר, אתה כבר אמרת את זה.

ואני בטוח שלו אתה עצמאי במאה אחוז כאן היית עושה גם את הדיון הזה והיית צועק איתי ביחד על מי שצריך לצעוק. אני מאוד מקווה שזה שאתה נציגו של שר האוצר שלא רוצה שיעלו את הנושא הזה היום, אני מקווה שזו לא הסיבה שעברתם בצורה מפורשת על תקנון הכנסת cut clear. יש לך יועץ משפטי שיאשר לך את זה.

אז קודם כל זאת לא הסיבה ואני לא מקבל את הטענות האלה ולא מוכן לשמוע אותן יותר בוועדה שלי. זה דבר אחד. דבר שני, אני רוצה לעבור לחבר הכנסת הבא, מי זה? חבר הכנסת גפני, בבקשה.

הבנתי את הרמז.

אדוני היושב ראש, נבצר ממני להשתתף בדיון הקודם שקיימת בחוק הזה ואני רוצה, ברשותך, לומר כמה דברים, לא באריכות, אבל לפרט אותם. המציאות היא שכאשר רשות המסים קובעת שומה בדיונים כאלה, וכשאנחנו מדברים על משאבי טבע, תיכף נראה האם זה רק מסתכם בעניין הזה, היום מגישים על 2017-2016, זהלוקח ארבע שנים. מה שמעניין זה שעכשיו רשות המסים מבקשת את ה – אנחנו בששינסקי 1 עשינו באמת ארבע שנים, זאת הייתה טעות, טעינו אז בחקיקה הזאת ואנחנו תיקנו אותה בששינסקי 2 ושם קבענו שנה. אי אפשר להחזיק אנשים תלויים ועומדים כל כך הרבה שנים. עכשיו מבקשת רשות המסים להאריך את השנה הזאת שאותה עשינו בששינסקי 2, להאריך את זה לארבע שנים.

זאת אומרת מצד אחד באים ואומרים, פקיד השומה יקבע את השומה שעליה מדובר, יכול להיות מיליון שקל, עשרה מיליון שקל, לא חשוב כמה, מה שפקיד השומה קובע, על פי רוב פקיד השומה גם לא קובע שומה נכונה, הוא קובע שומה גבוהה. כולנו מכירים את הדבר הזה.

אין צורך שתקשיב, אדוני היושב ראש.

שנייה, סליחה.

פקיד השומה ברוב המקרים גם לא קובע שומה נכונה, הוא קובע שומה גבוהה יותר, המשמעות של העניין זה שחברות, ולא רק חברות עשירות, מפני שבחברות האלה שעליהן מדברים, עכשיו יש גם חברות כאלה שנמצאות בתזרים מזומנים בעייתי, לא כולם כיל ולא כולם חברות שידאגו לעצמם, זה יכול להיות חברות שהם מעסיקים עובדים שייגרם להם נזק ולא יוכלו להמשיך לפעול.

מה שהכי הרגיז אותי בתוך החקיקה הזאת, לכן גם לא נתתי להביא אותה, זו לא פעם ראשונה שהם באו לוועדה וביקשו להביא את החוק הזה, היה אכפת לי אי הצדק. מה מבקשת רשות המסים? היא מבקשת ככה, אתה יש לך חברה, אני פקיד השומה, אני קובע סכום דרקוני שאתה לא יכול בכלל להתווכח איתו, את זה אתה צריך לשלם. מה שאמרתי, כמו איזה מין דיקטטור כזה, את זה אתה צריך לשלם, עכשיו, יש לך בעיה? אתה חושב שהגזימו בשומה הזאת? אתה הולך לבית המשפט, אתה יכול לדון שם, לפעמים חודשים, לפעמים שנים, ובינתיים הכסף הזה נמצא בקופה.

עכשיו, באיזה קופה הוא נמצא? אם הוא היה בקופת העושר, שהקופה הזאת עושה דברים, שהדברים האלה הם לטובת אזרחי המדינה, בסדר, אז היינו מתחילים לדון האם מותר לקחת שלא בצדק כסף מחברות כאלה כדי להעביר לקרן העושר, אבל לא מעבירים לקרן העושר. הרי קרן העושר יכולה להתמוטט מהעניין הזה, אנשים יביאו הרבה מאוד כספים לקרן הזאת, אחרי זה יצטרכו להחזיר בגלל בית משפט או בגלל תביעות שיקיימו החברות האלה, יצטרכו להחזיר את זה עם ריבית והצמדה ואני לא יודע מה עוד, ולכן מעבירים את זה לקרן עלומה, שאנחנו לא יודעים מהי, קרן שנמצאת אצל החשב הכללי ששם ישכב הכסף הזה ואם יצטרכו יחזירו אותו עם ריבית והצמדה, אבל המציאות היא מציאות של אי צדק מוחלט.

ואני חשבתי, לא הייתי פה, אז חשבתי ביני לבין עצמי, רשות המסים הם אנשים חכמים, אני מכיר אותם, אני לא יודע אם הם השתנו בקדנציה הזאת, אבל בקדנציה הקודמת הם היו אנשים חכמים, למה הם מביאים את זה? עד שתפסתי. בדקתי כמה מקרים יש להם ויכוח כזה שעל זה עושים פה את הרעש הגדול הזה עם הפסקות שאתה, אדוני היושב ראש, עושה? כמו היושב ראש הקודם, באמת, לא חשוב, אבל נניח לעניין הזה, זה לא המצב, מה קרה? כמה מקרים כאלה יש? התברר שיש מקרה אחד.

על המקרה הזה רשות המסים הולכת ומביאה לפה חוק ודנה בו, על הנושא העתידי, על מה יהיה, ודנים בו עכשיו, בפגרה? אני לא הבאתי בפגרה חוקים מהסוג הזה להצבעה, באמת לא הבאתי, אם הבאתי אז אני מבקש סליחה מראש, לא הבאתי חוקים כאלה, בוודאי לא בפגרה. המהירות פה היא מיותרת לגמרי, חברי כנסת, חלקם לא נמצאים, למה הביאו את זה? הרי זה מקרה אחד. עד שהתברר לי, ואני רוצה שחברי הוועדה יידעו את זה ואתה גם, אדוני היושב ראש, אני מניח שאתה יודע, מתקרב אלינו חוק הסדרים כזה, צונמי משהו לא רגיל, יש שם הרבה מאוד בעיות והרבה מאוד דברים, ובין היתר, לפי חוק ההסדרים, מה שמציעה רשות המסים, אם יש לך מכולת, לא חברה של משאבי טבע, ובא פקיד השומה ואומר שאתה חייב מיליון שקל לרשות המסים, אתה, בעל המכולת, תהיה חייב לשלם את המיליון שקל. אולי הגעת איתם להסדרים שזה לא יהיה 100%, אלא 70% או 60% או 50%, אבל אתה תצטרך לשלם את כל מה שפקיד השומה אומר, חלקו.

אתה יכול להגיע, אני מתאר לעצמי, אני מכיר את חוש הצדק שלך, אתה לא תסכים ש-100% הוא יצטרך לשלם, אחרת זה באמת נורא, אני מתאר לעצמי שאתה הגעת איתם, אני מתאר לעצמי, אם היו כל כך הרבה הפסקות, בטח הגעת איתם ל-70%, 60%, 30%, 20%, לא חשוב, למה? מה קרה? מה בדיוק הדבר הזה? הם מבקשים להאריך את השנה לארבע שנים, תגיע איתם לשלוש שנים, למה? למה הם לא יכולים בתוך שנה לשבת מול בעל המכולת, אני לא מדבר על תקופת הקורונה שזה עוד בעיה, לשבת מול בעל המכולת, לחייב אותו בסכום אסטרונומי וזה יכול להיות אחוזים מהסכום הזה, מה שיחליט פקיד השומה, אני מתאר לעצמי גם שפקיד השומה יידע שאם מגיעים ל-60% או ל-30% אז הוא את השומה יגדיל בעוד הרבה כסף כדי שהוא יצטרך לשלם את כל הכסף הזה.

היה אכפת לי, חרה לי העניין של האי צדק, למה? למה בן אדם, משלם מסים כחוק, בא פקיד השומה, זה התפקיד שלו לנהל דיון עם אותו נישום שצריך לשלם את הכסף הזה, למה הוא מחליט על דעת עצמו? לא צריך להתאמץ בכלל, כותב עם העט שלו, עם המחשב שלו, הוא כותב סכום, זה יכול להיות סכום אסטרונומי ויכול להיות סכום גבוה ויכול להיות אני לא יודע מה ובעל המכולת יצטרך לשלם את זה. לא רק בעל המכולת, גם אנשים מסכנים שהמצב הכלכלי שלהם, היום במיוחד, הוא רע מאוד. למה צריך את החוק הזה עכשיו? למה? רק כדי להכין את חוק ההסדרים שאז נבוא ונגיד, אתה תשב פה, אתה תשב פה ואתה תגיד שהחוק הזה שעכשיו אנחנו מדברים עליו בחוק ההסדרים, כבר עשינו אותו בחוק קודם.

אנשי רשות המסים בקדנציה שלי, אמרתי לך, היו אנשים חכמים, והם מכינים את חוק ההסדרים. תדע שהצבעה על החוק הזה עכשיו, שזה בפגרה, לפי דעתי זה דבר לא בסדר, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה היושב ראש, אתה יכול להחליט, אני אומר לך, אני אומר לך לגביי, למיטב זיכרוני לא הייתי מביא חוקים כאלה בפגרה להצביע בגלל שלא כולם נמצאים, אבל החוק הזה שאתה מצביע עליו הוא לא רלוונטי בכלל, הוא הקדמה לחוק ההסדרים בגלל שבחוק הזה זה יהיה דבר אחד לגבי מקרה אחד, שאת המקרה הזה הם יכולים לסדר, תאמין לי, בלי בעיה, הם יכולים להגיע להסדר ואם הם רוצים אתה יכול לתווך ביניהם והסיפור נגמר. זה שמביאים את החוק זה להקדים לחוק ההסדרים - - -

אדוני היושב ראש הקודם, אני אמנם לא למדתי גמרא, אבל הצלחתי לשים לב לזה - - -

אני מוכן לקבוע איתך פעם בשבוע.

לזה שבלבלת בין כמה טקסטים שונים לא קשורים אחד לשני ולכן אני אגיד לך - - -

ולא כל מי שלומד גמרא מבלבל בין טקסטים שונים?

לא, לא, מי שלומד גמרא יודע לנתח את הטקסטים בצורה מצוינת, אז אני אומר, היות שאני לא למדתי אז - - -

לא, הוא החמיא לעצמו, למרות שהוא לא למד הוא הצליח, עשה את החברותא.

בסדר, אני בעד.

אתה כל הזמן אמרת שאתה לא למדת ליבה, אז אני אומר שאני לא למדתי גמרא.

אז כנראה כן למדת גמרא אם אתה מסתדר.

לא, אבל אני מנסה לקרוא. אין שום קשר בין החוק הזה לחוק שיבוא בחוק ההסדרים.

בטח שאין, אני יודע מה יהיה פה, אני מכיר את זה.

לגבי חוק ההסדרים, ואותו הסדר שמוצע שם, קודם כל יש שם גם הגבלת מחזור וגם הגבלת שומה וגם אחוזים אחרים לחלוטין וגם על זה יש לי השגות.

לעניין החוק הזה, אתה צודק לגבי כמה נקודות, גם לגבי הדרישה של רשות המסים לארבע שנים וגם לגבי הדרישה של תשלום מלוא המס ועוד כמה נקודות שאנחנו עכשיו נציג את התיקונים שתיקנו, אבל צריך לזכור שבסוף מדובר בחברות שמנצלות את משאבי הטבע של כולם ומדובר אך ורק במס שהוא מס על רווחי היתר ולא על כל המסים. לכן ההצעה המקורית של השרה אורית פרקש הכהן, אגב בממשלה הקודמת, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת - - -

זה בא לפה, לא נתת להביא את זה, בצדק מוחלט.

שנייה, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת - - -

רק אני חייב להגיד את המשפט, אני הייתי בקואליציה ולא קיבלתי כזה ראה וקדש את מה שהממשלה החליטה, אתה יודע את זה.

אומר הרב גפני שהיא הייתה באופוזיציה של הקואליציה, השרה אורית פרקש.

סליחה רגע שאני אומרת את זה, בתור חברת ועדה, למה אתם חושבים שמה שאתם יכולתם לעשות בלהיות ייצוגיים ומקצועיים ולעשות את העבודה הפרלמנטרית למרות שאתם חלק מהקואליציה, למה אתם חושבים שאנחנו לא יודעים לעשות את זה?

הלוואי, אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שתעשו את זה.

אנחנו כולה חודשיים אז - - -

אני לא יודע, אין לי מושג, עוד לא הגענו לניסיון.

אז יופי, אז בואו נעשה את זה ביחד ובואו נבוא בגישה אחרת.

בשמחה רבה. אני מצטרף לחברת ה – אני בעד.

אגב, אני אומר לך עוד גילוי נאות, חבר הכנסת גפני, מי שדחף להביא את הדיון על החוק הזה עכשיו בתקופה הזאת זה אני, האחריות היא שלי, למה? מסיבה אחת מאוד מאוד פשוטה, בקרן העושר יש היום 741 מיליון שקלים, זה 259 פחות ממה שצריך להיות בשביל שהיא תקום. אז הסחבת הזאת של שנים על גבי שנים על גבי שנים על גבי שנים שהקרן הזאת לא קמה זו פגיעה בילדים שלך, בנכדים שלך, בילדים של כולנו.

אבל אתה לא פותר את הבעיה.

ולכן אם לא נעשה צעדים שבסופו של דבר יגרמו לקרן העושר הזו לקום מהר יותר אנחנו מחויבים לעשות את זה ולכן אין שום קשר בין החוק הזה לכל חוק אחר, אנחנו הולכים לתקן פה משהו - - -

אין קשר בין החוק הזה לקרן העושר.

משהו מאוד מאוד חשוב, ולכן אני רוצה קודם כל להציג את השינויים שאנחנו נכניס לחוק ואחר כך ניתן לנציגים של הממשלה להתייחס לזה וגם לסוגיה של רטרואקטיבית שעליה אנחנו נרצה לשמוע טיפה - - -

אדוני היושב ראש, הקרן הזאת לא הולכת לקרן העושר.

אני מבין.

זה לא הולך, זה לא פותר את בעיית קרן העושר.

תאמין לי, אנחנו אחרי יום שלם של דיונים בנושא הזה.

למה לא קראת לי בהפסקות? אני הלכתי לוועדות אחרות, עשיתי שם בעיות.

הדלת שלי תמיד פתוחה, היית דופק ונכנס.

סליחה, אדוני היושב ראש, אתה הבטחת שנתחיל עם הנושא שלי בדיון.

סליחה, חברת הכנסת שפק, בבקשה. ינון, סליחה. צודקת.

קודם כל, אדוני, תודה רבה על ההזדמנות להצעה לסדר, אני אקצר אותה, רק התחלת את הדיון היום בתשע וחצי, גם בפגרה להתחיל בתשע וחצי אני חושב שזה קצת מוגזם, היו גם פקקים בדרך, אז - - -

לא היו פקקים, תאמין לי, היה חלק.

סליחה, הייתה פה את ההפגנה של האנשים עם מוגבלויות, אז בבקשה.

פה היה פקק.

אז לכן אני אומר, אבל טוב שנתת לנו ואני מודה ל - - -

אני הגעתי ב-7:45, לא היה פקק.

תודה רבה. עכשיו אני מבין למה לא היו פקקים. אני בדיוק באותו זמן סיימתי את התפילה ולקחתי את הילדים שלי לתלמוד תורה.

לא בנושא העניין שתיכף ניכנס אליו, אני רוצה רק לקרוא פוסט שפרסמה סיון כהן וייתן לנו קצת פרופורציות, היא אומרת שאחת בשם שרון כתבה לה את זה: ארבע שעות אני עם אבי במחלקת קורונה מאתמול, שלושה מתים, קשישים מחוסנים, שתי קשישות בחדר הסמוך לחדרו של אבי, אתמול אני נכנסתי לחדר ליישר לה את החמצן, אף אחד לא מראה טיפת חמלה. קשיש שלישי במיטה הסמוכה לאבי עטוף, לקח להם חצי יום לפנות אותו. ארבע שעות ואף אחד לא מגיע למיטת אבי. אבי עם מסכת הנשמה, פה פעור שמתייבש לו, לולא אני שם אף אחד לא ייגש ללחלח את פיו. כשהגשתי לו את המים הוא שתה כאילו מישהו הציל אותו ממדבר לוהט. ארבע שעות ללא עירוי נוזלים.

השעות שהייתי שם, מה היה עד שהגעתי, גיהינום. כשהשקיתי אותו נאלצתי להוריד לו את מסכת הגיהינום, חצי שעה אני מחזיקה לו אותה על הפנים עד שהואילו לבוא. כשהגיעה שעת האוכל מגיש האוכל ביקש ממני לעזוב לפי הוראות הצוות, קראתי לעובדת, כדי שתוריד את המסכה, הוא לא במצב שהוא יכול לאכול, היא ביקשה ממני לעזוב. אבא שלי בגיהינום בחסות שבועת הרופאים. רק נס יציל את אבא שלי.

לצערנו אבא שלה, של אותה שרון, ככה הבנתי, נפטר בשבת. אני לא סתם קורא את זה, כשאני אומר שיש לנו שרת פנים שיכולה להכיל את המתים והשר מתן כהנא שאומר להוציא את העצמות לאחר שנה, אני אומר בואו, אנחנו לפחות ניקח אחריות, אם זה פה בוועדה או בכל מקום, קודם כל נכיל את החיים, נכיל את החולים, כי גם הרופאים והאחיות משתדלים ועושים עבודת קודש, הם קורסים תחת המעמסה הזאת, לא ראינו בשורה גדולה בתקציב על הרופאים. דיברתי עם מנהלי בתי החולים, הם אומרים שהם קורסים. יש את שבעה בתי החולים הציבוריים שאתה היית שותף בוועדת כספים אז, שניסינו לעזור להם ולא הצלחנו, יש להם 630 מיליון שמגיע להם ועדיין לא מקבלים אותם. בואו מפה, מוועדת כספים, נצא בקריאה לעזור לבתי החולים, לעזור לאותם חולים, בואו נכיל את החולים איתנו ביחד, את החיים, אנחנו רוצים להחיל אחד את השני, לעזור לאותם אלה על מנת שייצאו מהמחלה וייצאו בריאים ושלמים.

הקורונה פה, הקורונה קיימת, כמובן שכולנו צריכים לעשות הכול על מנת למנוע את זה, להמשיך ולהישמע להוראות, אבל יחד עם זאת נעשה הכול כי מגיע להם. אני מבקש ממך לפנות לשר האוצר שישחרר את התקציב שמגיע לבתי החולים הציבוריים שדנו עליהם, שבעה בתי החולים, עזוב שעכשיו אמרו להם כן כן, דיברתי עם מנהלי בתי החולים, לא הולכים לתת להם את זה. אמרו שייתנו ייתנו, אני לא רוצה לדבר על מה שעשו, ההשתקה: קחו ותשתקו, לא מעניין, לא כלום, צריך לעזור לבתי החולים, כל בתי החולים, על מנת שיוכלו לטפל בחולים האלה, יכול להיות שהחולים האלה יהיו חלילה גם שלנו, יכול להיות שאחד מאיתנו עלול להזדקק להם. בואו נעזור להם, הרופאים, האחיות, כולם עושים עבודת קודש, וגם צוות הניקיון שם, כולם, צוות האחזקה, עושים עבודת קודש, בואו נעזור להם בשביל שלא נקרא את הפוסטים האלה כי חבל לנו, עוד אחד הלך ועוד אחת הלכה ועם מה נישאר פה?

קודם כל, ינון, אתה צודק בהרבה מאוד דברים שאמרת, רק נדייק בשתי עובדות. עובדה אחת, 630 מיליון שקלים, בעקבות הלחץ שלנו הועברו ממשרד האוצר למשרד הבריאות שאמור לפרסם מבחני תמיכה עבור בתי החולים הציבוריים. חלק מהם פורסמו, חלק עוד לא. עד כמה שאני בדקתי בפעם האחרונה, בשבוע שעבר, הנושא נמצא באיזה שהוא משא ומתן בין מנהלי בתי החולים למשרד הבריאות - - -

בשישי אני בדקתי, יש בעיה. אני מוכן ביחד איתך להיכנס לעובי העניין.

אני אשמח, אבל הכסף הועבר למשרד הבריאות. זה דבר אחד. דבר שני, אתה בטח שמעת גם את ראש הממשלה וגם את שר האוצר שהודיעו על תוספת של שניים וחצי מיליארד שקלים בדיוק בשביל הדברים האלה שאמרת, ולכן אני מצטרף לקריאה שלך, שאנחנו כאן בשביל לסייע לבתי החולים, לסייע לרופאים, לסייע לחולים, כדי שהטיפול יהיה טוב יותר ממה שהיה בעבר וממה שיש היום.

חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

כן, אני אעלה את הנושא שהעליתי קודם, סליחה שזה לא חלק מהדבר, אני רואה משהו שאני חושבת ששווה לדבר עליו ולהעלות אותו, אני רואה את הנשים הנפלאות האלה סוחבות עגלה כל כך כבדה, מרימות כוסות שכולנו שתינו מהן והן מרימות אותן בלי כפפות, שלך תדע מי שתה ואולי יכול להיות הסתברותית שאחד מהם חולה ואנחנו גם מחויבים כחברי כנסת לשמור עליהם ולראות שהמצב הבריאותי שלהם, גם הפיזי וגם – אני אצטרף לבקשה ליושב ראש הכנסת בנושא הזה, כי אנחנו סתם מסכנים אותם. ככה זה פשוט בעין עלה לי. סליחה, ונטפל.

ועכשיו לנושא שלי. אני קיבלתי פניות בנושא הפיצויים של הקורונה שכבר יש את זה באתר והכול בסדר, אבל מגיעות אליי פניות ממועסקים שכירים שהמעבידים שלהם נתנו בתקופת הקורונה, אמרו להם שהם מורידים להם ימי מחלה וימי חופשה ועכשיו כשהם יכולים לקבל חזרה את הימים האלה מסתבר שהם לא יכולים להגיש ולא יכולים לטעון לכלום כי אם המעסיק לא פועל כדי להוריד את הימים האלה ולדרוש פיצוי אז הם מנועים ומה שקרה שהם כרגע שבויים, לקחו להם ימי מחלה וימי חופשה ואין שום מנגנון שאומר שאני עובד שלקחו לי דברים, אמרו לצורך זמני או בכלל, מי מגן עליי?

נכנסתי איתם לאתר ואין שום מענה לדברים האלה ואני רוצה לקבל תשובה איך אנחנו דואגים שאותם שכירים שמעבידים הורידו להם ימי מחלה וימי חופשה וצריך להחזיר להם את הימים האלה, כי זה גם משפחות עם ילדים וגם רוצים אולי לצאת לחופש, איך אנחנו מגנים עליהם במנגנון הזה? תודה.

עכשיו שאני חושב על זה פתאום זה כנראה לא רשות המסים, זה כנראה הביטוח הלאומי.

זה גם. אם מנגנון הפיצויים, אני לא מדברת על - - -

כי ימי המחלה וימי החופשה מדווחים לביטוח הלאומי, ימי המחלה לפחות.

נכון, אבל איך אנחנו, שנתנו את מנגנון הפיצוי והכול, איך אנחנו גם מאפשרים באותו דבר כי הרי הוא יפנה לביטוח לאומי ומה ביטוח לאומי יגיד? המעסיק שלך הוריד לך, כנראה בהסכמת, לא יודעת, איך מגנים עליהם?

שכירים זה לא במגרש של רשות המסים, צריך לבדוק את ההתנהלות מול ביטוח לאומי.

ביקשתם שאני אעלה את זה פה ואני מעלה את זה, זה נושא שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו.

האם לפנות למנכ"ל הביטוח הלאומי? מה שהיא מעלה זה דבר נכון, צריך לפנות למנכ"ל הביטוח הלאומי שייתן תשובה פורמלית, יכול להיות שהוא ייכנס לעובי הקורה כדי לפתור את הבעיה, שיגיד לנו מה לעשות.

בסדר, זה מה שאנחנו נעשה.

הטענה נכונה, זה לא רשות המסים.

היושב ראש, משהו שקשור לרשות המסים. בוועדה פה דנו לגבי מבצע 'שומר החומות', עדיין לא פתחו להם, הם לא יכולים להגיש עדיין את הפיצויים, מידיעה.

לא נכון, עד כמה שאני יודע כן.

בדקתי אתמול, אמרו לי שלא יכולים להגיש.

לשלם או להגיש?

להגיש, אולי הם מגישים ועדיין – לי אמרו שאי אפשר להגיש, אבל - - -

אפשר להגיש, הוגשו כבר 2,000 תביעות.

ומה? ולא שילמתם עדיין?

עדיין לא שילמנו.

למה?

אנחנו נשלם.

אנחנו יודעים שלא תגנבו, אנחנו יודעים שתשלמו, למה? יש מחסור בכוח אדם?

אנחנו מטפלים בזה - - -

אני שואל אם יש מחסור בכוח אדם, אפשר לקבל תשובה על זה?

לא, כרגע, אני אומרת שוב, אנחנו מטפלים בדברים וברגע שיהיה אפשר ל - - -

כלומר יש מחסור בכוח אדם, כי אתם לא מצליחים לטפל בכול. בואי נעזור לכם, אם יש מחסור בכוח אדם.

לא, ינון, ינון, שוב, אנחנו כרגע – קודם כל אפשר להגיש תביעות, המערכת פתוחה להגשת תביעות כבר עכשיו, הנזק הישיר כבר שולם ומשולם ומטופל ומתקדם, לגבי הנזק העקיף הוגשו קצת פחות מ-2,000 תביעות ובימים הקרובים אנחנו נפתח גם ונתחיל להזרים את הכספים.

מבירור שעשיתי זה לא הולך להיות בימים הקרובים, ואני לא סתם אומר לך, אני בדקתי אתמול, זה לא הולך להיות בימים הקרובים ואם חסר כוח אדם אני חושב שהוועדה זה המקום להציף את זה כי אני לא יודע עדיין אם - - -

ינון, אנחנו קיימנו אתמול דיון על זה עם רשות המסים, על הנושא הזה, כי גם אני קיבלתי טענות כאלה, והובטח לי שבימים הקרובים יתחילו לשלם.

אוקיי.

אפשר להתחיל לדון בחוק עצמו? אז ככה, בעצם כפי שאמרתי המטרה היא להגדיל ולזרז את הקמת קרן העושר, אחת הדרכים לעשות את זה היא לגרום לאותן החברות שמנצלות את משאבי הטבע, כמובן בזכות ובהיתר של כולנו, זה לשלם את המס במחלוקת לפני ההליך המשפטי. בחוק המקורי הוצע לשלם 100% מהמס, אנחנו חשבנו שזה לא מידתי והסיבה העיקרית לכך היא שבעצם הדבר הזה יכול להוריד את התמריץ של רשות המסים כן להגיע לפשרות ולכן חשבנו ש-75% זה המספר היותר מידתי ולכן בחוק אנחנו נתקן את זה ל-75%.

אני טוען שזה נושא חדש.

אוקיי. הדבר הנוסף, רשות המסים ביקשה להאריך מ-12 חודשים לארבע שנים, אנחנו גם חשבנו שזה יותר מדי וקצת סותר את מהות החוק.

למה אני חושב כמוך?

כי אתה יודע, כנראה שמוחות גדולים חושבים דומה, אומרים באנגלית.

רק התוצאה היא לא אותו דבר, כי בסוף הוא מסכים עם משהו ואתה לא מסכים עם משהו.

והחלטנו, בסיכום עם רשות המסים, שזה יהיה שנתיים. מעבר לזה אנחנו נכניס את הסעיף שקיים בפקודת מס הכנסה - - -

וזה יהיה בחוק? אני טוען שזה נושא חדש.

אני מבין שהכול זה נושא חדש, נכון? אז אתה יכול לא לחזור על זה. אם אתה רוצה להגיד שזה נושא חדש, אז - - -

למה? צריך לדון קודם כל - - -

אני גם אתייחס ברגע שאני אסיים.

אני גם רוצה להגיד מילה אחרי זה לגפני.

דבר נוסף, סעיף 147 - - -

לא, לא הבנתי, מה?

אדוני, תן לי לסיים לפחות להציג את השינויים.

אין בעיה. זה שיפורים טובים, דרך אגב.

אנחנו נכניס סעיף 147 לפקודת מס הכנסה גם לתוך החוק הזה שבעצם מאפשר למנהל רשות המסים, במידה שהוא מזהה תכנון מס ארוך טווח, לפתוח את השומה.

מה זה?

משהו שקיים בפקודה הרגילה. ומעבר לזה - - -

רגע, לא הבנתי.

אנחנו נסביר את זה אחר כך.

תסביר.

נסביר. ההשגה מוארכת מחצי שנה לשנה. מעבר לזה קנס הגירעון שביקשה רשות המסים להגדיל בחוק הזה יישאר לפי האחוזים שיש בפקודה הכללית ולגבי הקרן, אותה קרן שתקום כדי לקלוט את הכספים האלה שיגיעו, ועדת הכספים מבקשת להכניס לחוק תיקון שיאפשר לה לקבל דיווח על מצבה של הקרן פעם בשנה.

הקרן של החשב הכללי?

כן.

זה לא קרן העושר?

לא, זה לא קרן העושר.

למה לא פעם ברבעון?

למה לא פעם ביום?

אני שואל. אוקיי, אז זה נושא חדש גם.

אין בעיה. עכשיו, לגבי הרצון שלכם - - -

אני מצפה שיהיו תשובות אמיתיות. אני לא סתם שואל, כי אני דרשתי פעם ברבעון. יכולת להגיד לי פעם בחצי שנה, אז זה שאתה אומר לי 'פעם ביום לא?', בסדר, זכותך, זכותך לזלזל, זה בסדר.

לא, אני לא מזלזל, ינון.

זכותך לזלזל, זה בסדר, אני לא מזלזל בזה שבעצם היושב ראש הולך אחד על אחד עם רשות המסים ומסכים איתם בכול. עזוב, בסופו של דבר הם הביאו את ה-75%, שאני חושב שזה גרוע מאוד, ה-75%, אני אומר בואו נעשה שיהיה משהו שוויוני לעסקים. אני נגד הטייקונים, אני אמרתי את זה למרות ששלחו לי כל מיני עיתונאים כל מיני שאילתות, אני לא מקבל מהם כלום ולא רואה אותם, לא את העיתונאים ולא את הטייקונים, מה שיש לי אני אגיד כי ידיי נקיות, אבל לא יכול להיות שבסופו של דבר החוק כמעט כמו שהוא נכנס הוא ככה יוצא. אתה ואני, גם אני כשהייתי בקואליציה וגם אתה באופוזיציה, זעקנו פה על שר האוצר שהוא רצה להכניס את אותו חוק, כמו שהוא נכנס שהוא ייצא. אתה זוכר את זה?

תקשיב, קודם כל אני מסתכל על המהות של החוק ולא מסתכל למי יש יותר כוח. אני חושב שהשינויים שנעשו פה, הם נעשו קודם כל גם עם חברי הכנסת שנמצאים כאן בוועדה וגם עם רשות המסים, והחוק מאוזן. הרצון שלכם לקחת כל דבר ולהביא אותו לנושא חדש - - -

מה זה מאוזן?

אך למרות שהשינוי באחוזים זה בהחלט לא נושא חדש, חבר הכנסת גפני, אבל אם זה רצונך אז אין בעיה, זה אומר שהחוק הזה יתעכב ואנחנו לא נוכל להצביע עליו והמשמעות של זה היא שקרן העושר תמשיך להיות בחלום של הילדים שלך, של הנכדים שלך.

איך קרן העושר?

אז תחיל את זה על ששינסקי 1 ואז קרן העושר עכשיו יכולה להתמלא, למה אתה לא עושה את זה? למה לא עשו את זה אז? בהתחלה, כשיכלו באותו מועד.

למה לא עשו את זה אז? תשאל את חבר הכנסת גפני.

מה זה קשור? עכשיו אתה רוצה לשנות. למה הקמתם את ממשלת השינוי אם זה לא הממשלה הזאת? רק תסביר לי. אתה אומר שאתה משנה, אז תחיל את זה מששינסקי 1, למה על ששינסקי 1 אתה לא מחיל את זה? אם אתה רוצה למלא את קרן העושר בדקה אתה ממלא אותה.

כן? אז למה לא מילאתם אותה במשך יותר מ-15 שנה?

כי עכשיו אתה פה ואתם רוצים לשנות, אז תשנו.

אתם הייתם בקואליציה וכל מה שעשיתם זה גרמתם לכך שהקרן הזאת לא תקום.

אבל מה אתם משנים? אתם לא משנים.

עד שהייתה פה שרה אחת אמיצה שהביאה את זה לחוק.

אבל אתם לא משנים.

אתה לא נתת לקיים את זה כאן. אז אתם רוצים לעכב את זה גם עכשיו מהאופוזיציה? אין בעיה, תעשו את זה.

עכשיו יש לנו את הקורונה, הפכתם את הקורונה לדלתא, אז מה אתם משנים? שום דבר, לא תקציב, לא כלום, לא חולי, לא כלום.

יופי, תודה רבה, עכשיו נציגי הממשלה, בבקשה התייחסות, קודם כל לנושא האיזון ולנושא הרטרואקטיביות.

אדוני היושב ראש - - -

לא נתתי לך זכות דיבור, חבר הכנסת גפני.

אדוני היושב ראש, ברשותך, רק משפט.

מספיק. כן, בבקשה.

בסדר.

למה אתה רוצה שנתייחס? לגבי התיקונים, שוב, אלה החלטות שלכם, אנחנו כמובן מכבדים. לגבי תחולת החקיקה, תחולת התיקונים, מה שכרגע כתוב בתוך החקיקה זה שהתיקונים שנוגעים לתקופת ההתיישנות ולקנס הגירעון יחולו על דוחות שיוגשו לשנת המס 2021 ואילך, כך שממילא התחולה היא לגבי דוחות עתידיים.

לגבי הנושא של תשלום המס השנוי במחלוקת, התחולה היא לגבי שומות בצו שיוצאו החל ממועד אישור החקיקה כאשר למעשה זה יחול על החלטות שיתקבלו מכאן ואילך ולא על החלטות שהתקבלו בעבר. זאת אומרת אם בעבר יצאו שומות בצווים אז כמובן שזה לא יחול, אבל אם מכאן ואילך יוצאו שומות בצווים אז החקיקה הזאת של המס השנוי במחלוקת תחול לגביהם. לגבי המקרים העתידיים, אני לא יודעת להגיד כמה צווים ייצאו.

המקרים של עכשיו מדובר על אחד.

סגנית מנהל רשות המסים, שהיא תגיד לנו.

על העתיד?

על העבר.

סליחה, היו לנו בשבוע שעבר כמה שאלות ספציפיות לגבי המספר של החברות, גם בששינסקי 1 וגם ב-2.

קיבלנו תשובה.

איפה?

כן, קיבלנו תשובה שהיה אחד, לדעתם זה היה שניים ופה נאמר שזה אחד שהגיעו למשפט, אני מתכוון.

לא, כאילו אמרו שבקירוב, זה לא היה - - -

לא, אנחנו אחרי ההפסקה נתנו בדיוק את המספרים, אז אפשר לראות את הכול.

הנה, כתוב, 16 מיזמים, 28 שותפים בששינסקי 1, כרגע חמישה משלמים או הולכים לשלם כשמתוכם יש 13 שותפים. בששינסקי 2 יש חמש חברות שכולן שייכות לאותה קבוצת חברות. זה מה שכתוב לי אחרי התשובה שקיבלנו מרשות המסים.

לא, על ההליך המשפטי היה שניים. על ההליך המשפטי בסוף, שמגיעים, מה שיש להם עכשיו, זה כולם נמצאים ב - - - על ההליך המשפטי דיברנו והם דיברו על שניים.

אמרנו שכרגע יש שני תיקים שנמצאים בבית משפט.

שני תיקים, שבעצם אנחנו אומרים שזה אחד, לפי מה שהעלו פה, וזה לא שניים.

בסדר, אבל זה לא משנה.

זה מה שאמרו ורק להשלים לה.

אדוני היושב ראש - - -

שנייה. שלומית.

אז כמה דברים. קודם כל לגבי התחילה הרטרואקטיבית, בעצם המשמעות היא שכן יכולות להיות השלכות לגבי שומות של שנים קודמות. נכון, מירי?

כן, התחולה היא ברגע שאנחנו מדברים על צווים שייצאו מכאן ואילך המשמעות היא שאם עוד חצי שנה יוצאת שומה על היטל בגין שנת המס 2019, אז במובן הזה ההחלטה לגבות מס שנוי במחלוקת מתייחסת לשומה לשנת המס 2019.

רטרואקטיבית.

אבל מה שיחול קדימה, ההחלטה עצמה, ההחלטה בצו, היא החלטה עתידית וזה נכון שהיא יכולה להתקבל לגבי שנים שלגביהן כבר הוגש הדוח, בשנים שכבר - - -

זה מתחבר עכשיו גם להארכה, לכמה זה, שלוש-ארבע שנים?

לא, לא, אמרתי, הנושא - - -

אני אשמח לקבל הרחבה על הרטרואקטיבי.

זה עוד הקשר, הקשר נוסף, תתייחסי גם לזה. בעצם יש לפקיד שומה בסעיף 15(ד) אני חושבת, סמכות לקבוע את רכיבי מקדם ההיטל, שזה בעצם משפיע על שיעור המס שישולם על ידי החברות. השאלה היא אם בסיטואציה הזאת האם יכול להיות איזה שהוא שינוי שיחול באופן רטרואקטיבי וישנה את הדרך שבה ייקבעו רכיבי מקדם ההיטל.

אני אשתדל לענות לשאלה. יש לנו שני חלקים שונים כשאנחנו מדברים על הליכי שומה. חלק ראשון זה ההליך של עריכת השומה עצמה והפעלת שיקול הדעת של פקיד השומה איך לקבוע את חבות ההיטל שקשורה גם למקדם של ההיטל וגם לחלקים אחרים וזה החלק של קביעת השומה עצמה, זאת אומרת מה חבות ההיטל.

החלק השני שאליו מתייחס התיקון של גביית חלק מהמס השנוי במחלוקת זה חלק גבייתי, זאת אומרת אחרי שיש את גמירוּת הדעת של פקיד השומה, מה השומה שצריכה לתת, שכאן כל התחולה של החקיקה, איפה שנתנו כאן את - - - הנוספים מתייחס לדוחות 2021 ואילך, רק לגבי ההליך הגבייתי, שהוא לא מתערב בשיקול הדעת של חבות ההיטל עצמו, רק לגבי ההליך הגבייתי, רק שם אנחנו אומרים שהתחולה תהיה לגבי צווים שייצאו מכאן ואילך במועדים עתידיים. אבל לא שינינו את המועדים שבהם פקיד השומה יכול להפעיל את שיקול הדעת שלו.

האם כתוצאה מזה יכולה להיות פגיעה באופן רטרואקטיבי?

בטח שזה רטרואקטיבי.

אבל התשובה היא לא, דיון השומה כולו מתנהל והוא עדיין פתוח.

זה רטרואקטיבי הכול. אדוני היושב ראש, אני מבקש - - -

התחולה של החוק, אנחנו נחזור על זה שוב, היא על צווים שעוד לא יצאו, זאת אומרת כל הדיון עדיין מתנהל. זה להבדיל ממצבים אחרים של רטרואקטיביות. ברגע שהצו עוד לא יצא כל הדיון עדיין מתנהל, הוא עדיין פתוח.

אבל הוא מתנהל על מה שיש, על מה שקיים. אז כן יש לנו בעיה של רטרו.

אדוני היושב ראש, א', אני לא מקבל את זה, אתה מתוך שבאת לכלל כעס באת לכלל טעות. אני העברתי את ששינסקי מול החברות, אני העברתי את חוק העושר, הייתי באופוזיציה, יאיר לפיד נתן לי את החוק הזה, הייתי יושב ראש ועדת המדע, העברתי את החוק הזה.

כל הכבוד.

לא, לא כל הכבוד, עזוב את הכבוד, רק אל תפגע בי בגלל ש - - -

חס וחלילה.

בסדר, אין לי גנים של להיפגע, אז זה בסדר, אני רק אומר לך, אין לי שום עניין לעזור לעשירים, אני ניהלתי - - -

אז מה הנושא החדש? אז למה נושא חדש על האחוז?

את זה אני הולך להסביר. אין לי שום בעיה, אין לי שום דבר, לא עם טייקונים, לא עם חברות גדולות, הניסיון שלי פה גם הוכיח את זה באלף ואחד נושאים, אבל נעזוב את העניין הזה, לכן אמרתי שבאת לכלל טעות, להגיד עליי שאני לא רוצה את קרן העושר, אני עשיתי את זה, אני חוקקתי את זה, לא משנה. בקיצור, מה שאומרת מירי סביון עכשיו, היא מדברת על רטרואקטיביות, פשוט, מכיוון שרשות המסים לא עשתה עדיין שומות על 2019 בכל המקרים האלה וזה ברור שאם יהיה עכשיו חוק, בעוד חצי שנה זה יהיה רטרואקטיבי, זה ברור לחלוטין, משפטית, עניינית, מעשית. מי שיעמוד מול רשות המסים יעמוד רטרואקטיבי. זה ברור לחלוטין.

אני באמת מסכים שהגעת להישגים טובים, אני מודה בעובדה הזאת, אני אמרתי את זה בדרך אגב ואני אומר את זה בפה מלא. אני חושב שהגעת להישגים טובים, אבל לא פותרים את הבעיה המהותית, והבעיה המהותית, אני פשוט מבקש ממך, אתה רוצה? אני אבטל את הנושא של נושא חדש, תביא את זה להצבעה בשעה שהכנסת מתכנסת או בשעה שיש כבר תקציב מול עינינו. המצב הזה, לא יקרה איתו שום דבר משום שהחוק, גם אם תעביר אותו היום ותצליח לכנס את ועדת הכנסת, זה לא יעבור בגלל שאין מליאה. זה חוק. אני מבקש ממך, כחבר ועדה אני מבקש ממך, תמתין עם ההצבעה בעניין הזה, יש פה כמה דברים שצריך לברר.

הגעת עד עכשיו להישגים, הרי לקחת את הזמן שלך ולקחת הרבה זמן, תיקח עוד זמן, תראה יש פה בעיה עם הרטרואקטיבי, היא לא פשוטה מכיוון שעדיין לא נתנו שומות על 2019. אני אומר לך, אני בדקתי את זה קודם, הם מדברים עדיין על 2016, אלה השומות שעליהן מדברים. זאת אומרת שאם אתה עושה היום חוק ואתה מצליח להביא אותו למליאה, מה שאתה לא מצליח בגלל שהכנסת יוצאת עכשיו להדממה עד שבועיים, אני מציע שתמתין עם זה, תבדוק עוד הפעם, תשב איתם פעם נוספת ואני מבטל את הנושא החדש.

בסדר, שמעתי אותך.

אני לא יכולה שלא להתאפק, חבר הכנסת גפני - - -

אני ביקשתי ממך תמיד, אל תתאפקי.

בדיוק. אני פשוט נזכרת בימים שהייתי חברת כנסת חדשה ואתה היית כאן יו"ר ועדת כספים והעליתי את הנושא הזה פעם אחרי פעם לטיפול בתור מישהו שמחויב אליו כי העביר את חוק קרן העושר והתשובה הייתה שצריך להמתין. אז אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להמתין, הגיע הזמן לטפל בנושא הזה, החוק הזה עבר מסרקות של כל כך הרבה גורמים בממשלה, של משרד המשפטים, של רשות המסים, של יו"ר הוועדה, של הייעוץ המשפטי של הכנסת, של כל כך הרבה גופים, של משרד האוצר, של אגף החשב הכללי - - -

אז מה אם זה עבר? לא הבנתי, וכולם הסכימו?

אתה יודע מי כדאי ש - - -

כולם הסכימו?

כן, על הנוסח הזה, בוודאי שהתיקונים - - -

לא, לא, אני יודע שהם לא.

ולבוא עכשיו ולהגיד שיש דברים שצריך לטפל בהם, יו"ר הוועדה סיכם את הנושאים ואני אגיד לך מי לא צריך להמתין יותר וזה הציבור. הציבור ממתין משנת 2018 לקרן עושר שלא נפתחת, שלא מגיעים למיליארד שקל - - -

מה זה קשור לחוק הזה?

זה קשור לפגם חמור - - -

הכסף לא הולך לקרן העושר, הכסף הולך לקרן החשב הכללי.

לא, זה לא - - -

זה לא הולך לקרן העושר.

מדברים פה על קרן ביניים.

גפני, אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לערבב את הציבור וכסף שהיה צריך להתחיל לעבוד ולתקתק בשביל כולם בשנת 2018 אז בשנת 2021 לא אומרים יש עוד זמן ובוא נמתין, כי לפני שנתיים שמעתי את ה'בוא נמתין', אני חושבת שהגיע הזמן לסגור ולטפל בזה.

הממשלה החליטה על 100%, הוא החליט על 75%, הממשלה החליטה על ארבע שנים והוא החליט על שנתיים. מה שהממשלה החליטה, ביג דיל, לא עושה עליי רושם.

חבר הכנסת גפני, אתה לא יכול לדבר כל הזמן.

אה לא, לא, נכון.

חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

כן, אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן, אותי מעניינת טובת הציבור, אני מסכימה עם השרה. בסוף אל מול התחזיות ומשנת 2011, קיבלנו כולנו את הטבלה, דיברנו עליה בפעם שעברה, אנחנו בסוף נמצאים ב-0.741, אם אני לא טועה, וקרן העושר לא נפתחת כי היא מוגדרת מעל 1 מיליארד וגם מתוך ה-0.741 300 מתוך זה הוא במחלוקת. אני אומרת די, לא יכול להיות שהכול יהיה חד צדדי ולא יכול להיות שאנחנו לא נראה את טובת הציבור. אנחנו רצים כאן מוועדה לוועדה ורואים כמה חסר כדי לתת את המענים והעלאת גיל הפרישה לנשים וכמה צריך שם את הכסף כדי לעשות את ההטבות ובסוף בדיון בחדר אחר כותבים לי כמה חוסכים על הדבר הזה. לא, אני לא רוצה לחסוך, אני רוצה לשפר את רמת החיים של תושבי מדינת ישראל ממקורות תקציביים או ממשאבים ששייכים להם.

ובהקשר הזה אני רוצה להגיד עוד משהו. כבוד היושב ראש, אנחנו מקפידים כאן לקבל חומרים, אני גם לכל מי שפנה אליי אמרתי, כל חומר שאני קוראת שיש עליו חתימה ולוגו הוא מבחינתי קביל, כל חומר שאין עליו חתימה ולוגו הוא לא קביל. לא קיבלתי כאלה, אולי חלק קיבלו, אבל אני אומרת שאנחנו מקבלים הרבה מידעים ובסוף אני חושב שכל מידע כזה, ואני נוהגת גם להגיד ממי כשאני מצטטת מישהו, ממי אני מצטטת, כדי שיהיה זכות לציבור ולמי שמתייחס לסתור את מה שאני מקבלת ואני לא מייצגת שום גוף, אני מייצגת אך ורק את האזרחים שבשמם אנחנו יושבים פה ועושים את הבקרה הזאת. ואם הבנתי לא נכון, ברגע שיש 1 מיליארד, תקנו אותי בבקשה, עובר לקופה של קרן העושר?

נכון.

אז עם כל הכבוד, אז בואו נטפל בזה כדי שזה יקרה, כי מ-2011 אני ראיתי או אפס או מינוס או כאלה, ובאופן מפתיע פתאום בשנה שמדברים על זה פתאום נכנס יותר כסף?

אבל החוק הזה לא נוגע לזה.

הוא בהחלט נוגע בזה. מבחינתי הוא בהחלט נוגע בזה.

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל גם בישיבה הקודמת אני בירכתי על עצם הדיון ועל עצם החוק, גם אותך, כבוד השרה, וגם אותך, אני חושב שזו תכלית מאוד חשובה, ויחד עם זאת בהסתכלות ראשונה החוק היה נראה לי לא מידתי ולכן אנחנו עברנו פה סוג של תהליך ודיונים שאני גם מברך על זה ובאופן כללי אני גאה על אופן ההתנהלות שלנו בוועדה לאורך כל החודשים הללו וגם בחוק הזה. לא הסכמנו על 100%, אני אגב חשבתי שאולי יש מקום להוריד את זה עוד, אבל אני בהחלט מסכים ל-75%, אני חושב שזה הרבה יותר מידתי. לא הסכמנו לארבע שנים והורדנו את זה ואנחנו מכניסים את סעיף השקיפות.

ואת זה הממשלה החליטה.

בסופו של דבר החוק היום נראה לי נכון, הוא נראה לי בהחלט הרבה יותר מידתי ממה שהוא נכנס לוועדה ואני בעד להעביר אותו כבר היום. אני מאוד מצטער על הניסיון לתקוע אותו ושהציבור ישפוט.

תודה. חבר הכנסת אזולאי.

אני מבין שהקואליציה רוצה לעשות עליהום על הרב גפני ועליי שרוצים לתקוע את החוק.

חס וחלילה.

שנייה, תנו לי גם להגיד. שרוצים לתקוע את החוק, אז אנחנו הבהרנו ומבהירים, אנחנו בעד החוק, אנחנו חושבים שצריך לעשות תיקונים בחוק, אמרנו בפעם שעברה, דיברנו על זה. למשל עשית תיקון מבורך, אני הייתי טוען שזה יישאר שנה, עשית תיקון מבורך, במקום שנה יהיה שנתיים, בסדר, זה דבר שהוא נכון, שהוא ראוי. היינו כולנו מעדיפים שזה יישאר שנה כי אם הכסף כל כך לחוץ אז תן אותו.

אבל להגיד, כשהשרה מתבטאת ואומרת שהרב גפני רוצה לערבב את הציבור, אז אני אגיד לכם, ברגע שאתם רוצים להגיד שפה זה קרן העושר אז זה לערבב את הציבור, כי פה מדברים על קרן הביניים ולא על קרן העושר.

שמה קורה איתה?

לא רק, אבל זה כסף שיעבור לקרן הכללית.

אבל זה יהיה בדיונים בבתי משפט אותו דבר.

לא, זה גם יזרום - - -

נו באמת, כאילו שאנחנו לא מבינים.

כבוד השרה, אז אני לא רוצה לערבב את הציבור ואני רוצה להגיד את האמת לציבור ואני אומר, אם אתם רוצים לדבר על קרן העושר בואו נכניס פה כמה הסתייגויות שהגשתי על קרן העושר. בואו נדבר על קרן העושר, אין בעיה, ותאמיני לי, את תראי איזה עושר ואושר תביאי לציבור. אבל זה אתם לא מוכנים לדבר פה כי תגידו לא, זה כבר קשור לחוק אחר. אתם רוצים לדבר על החוק עצמו, על עוד דברים שפוגעים בחוק? תדברו על מה שקורה בחוק ההסדרים, עם אותם 20 מיליון, שמה תדברו.

על כל העסקים האלה.

ומירי, אני רוצה לשאול שאלה. אמר היושב ראש, וכולם פה אומרים, אתם לא מבינים שעכשיו חסר הכסף לקרן העושר, שאלה אמיתית, עד סוף 2021 אם החוק הזה לא עובר לא יהיה קרן העושר? לא יגיע למיליארד?

אתה רוצה שאני אתייחס?

אם יש לך נתונים כן.

זה חשוב.

בכל מקרה אנחנו מדברים על היטלים חלוטים, כמו שאמרה חברת הכנסת - - -

אבל למה אתם לא עונים לי על מה שאני שואל? תענו לי על מה שאני שואל, דיברנו על זה.

לא, אבל אתה אפילו לא נתת לו להשלים משפט.

אתה מבין? הוא מחזיר אותי לקרן הביניים, הדברים החלוטים, שאנחנו דיברנו על זה שזה לא קרן העושר.

לא, ינון, אז אני אומרת שוב, על בסיס תזרים מזומנים כפי הנראה עד סוף השנה הזאת הסכומים שיצטברו יעברו את המיליארד ₪.

תודה.

והדבר הנוסף ששוב פעם חשוב להסביר, מכיוון שמנגנון הגבייה של הכספים של ההיטלים הוא מורכב ממקדמות במהלך השנה שלגביהן משולם ההיטל ורק כשמוגש הדוח בעצם יש חישוב סופי של חבות ההיטל ואז אנחנו יודעים בוודאות שהכסף הזה הוא אכן כסף של היטל שיישאר בקופת המדינה וכדי לא לגרום לכך שהקרן עצמה תצטרך להתחיל להתחשבן ולהחזיר כספים, אלא שהכספים יושקעו לטווח ארוך, אז זה מה ששלומי התחיל להגיד, שבעצם הכספים יועברו לקרן כשהכספים החלוטים יגיעו למיליארד ₪ ולא כשהכספים בקופה יהיה במיליארד ₪.

למה ביקשתם להאריך את זה לארבע שנים והממשלה אישרה?

לא, אנחנו כבר אחרי האירוע הזה.

לא צריך לפתוח - - -

טוב שדיברנו על זה. לא, בסדר, מאה אחוז.

היושב ראש, אני רוצה להגיד קודם כל לחששות כל הוועדה, שאני בתוכם, והרב גפני גם בתוכם, אני מאמין שהוא מסכים שבעניין הזה אני מדבר בשמו, יהיה מיליארד שקל. יהיה יותר ממיליארד שקל, לא מיליארד.

הלוואי.

זה מה שאומרים עכשיו, אלה הנתונים שנותנים, עכשיו מה קורה? אתם אומרים תשמע, אנחנו כינסנו אתכם בפגרה וכינסנו אתכם בשביל זה כי הציבור מסכן, הציבור לא יקבל. אנחנו רוצים לדאוג לציבור, זה לערבב, כבוד השרה פרקש - - -

בוא נדאג לציבור.

זה לערבב את הציבור. זה לערבב את הציבור. הייתי מצפה ממך לא להשתמש במילה כזאת ועוד כלפי הרב גפני, שאת יודעת איזה הערכה לכולם יש פה בוועדה כי את יודעת כמה שהוא פחות מערבב את הציבור וכמה שהוא דיבר.

ינון, די.

לא, הדבר הזה קומם אותי כשהיא באה ומדברת על לערבב את הציבור.

את הנושא הזה הוא לא קידם והוא יכול היה לקדם ואתה יודע את זה טוב מאוד.

זה לא לערבב ציבור. זה להגיד - - -

הוא גם יכול היה להגיע אליו בממשלה הקודמת.

אני רוצה להגיד את האמת לציבור בפנים. ואני אומר לך, בבקשה, תביאי שקיפות, שקיפות החברות, תכניסי את זה בחוק פה, שתהיה שקיפות מאיזה מס משלמים. בבקשה הנה אני איתך, למה אתם לא מכניסים?

טוב, אנחנו סיימנו את סדרות החינוך ההדדיות פה אחד לשני ואני רוצה לשאול - - -

זה למען הציבור. זה לא סדרת חינוך, אל תיקח - - -

אני רוצה לשאול את האנשים שנמצאים בזום האם יש למישהו לומר משהו בהתייחס לשינויים שאנחנו הצענו כאן. אני מבין שיש איזה שהיא בעיה במערכת לבקש את זכות הדיבור ולכן אני פונה אליכם, האם יש למישהו איזה שהוא רצון להתייחס, בבקשה.

אני אשמח להתייחס.

בבקשה. יניב, אני מבקש ממך בקצרה.

שני דברים. אני אתייחס לגופו של עניין בנושא הרטרואקטיביות, אני הייתי רוצה להעיר שתי הערות קטנות. ראשית כל, מבחינת הנתונים כבר הופקדו כמקדמות לדעתי מעל מיליארד, ואם לא, זה יבוצע, מה שאומר שבכל מקרה ב-2021 קרן העושר, גם מבחינת השומות הצפויות כרגע, תתחיל לעבוד.

מצוין.

אני צריך לציין, בהמשך לדברים של השרה פרקש - - -

רגע, השאלה אם זה נכון או לא נכון.

זה לא נכון. מה שהוא אמר לא נכון.

ב-2021 יהיה כסף, באפריל 2022 כשיוגש הדוח הם יוכלו להעביר את הכספים לקרן העושר. אני מניח שזה מה ששלומי ביקש להגיד.

בקשר לדברים של השרה פרקש, אנחנו העברנו בדף לוגו מסודר עם החתימה שלי את הנתונים המדויקים לגבי המחלוקת. המחלוקת הקיימת בבית המשפט לא הייתה מביאה לזה שב-2018 או ב-19' הייתה נפתחת קרן העושר, ממילא השלכות המס היו יכולות להיות ב-2020 וספק אם הם היו מגיעות לקרן העושר. אני שלחתי לוועדה, לפי ההבטחה שנתתי ליושב ראש בדיון הקודם, שלחתי מכתב חתום עם פרטי המחלוקת.

לגופו של עניין, כמובן שאנחנו מברכים על התיקונים שנכנסו, אנחנו חושבים שהאיזון הנכון יותר היה לא רק להפחית את השיעור אלא אולי להוסיף גם מנגנוני בקרה נוספים, למשל אישור משפטי או אישור של מנהל רשות המסים או כל דבר שיאפשר להבטיח שזה לא יהיה רק אמצעי כפייה בגבייה. אני לא חושב ש-75% זה איזון מספיק בנושא הזה מבחינת היכולת של פקיד השומה להוציא שומות, אבל, שוב, זה החלטות שדיברנו עליהן רבות בפעם הקודמת ואני מפציר בחברי הכנסת לשקול את האפשרות כן להוסיף כאן איזה שהיא זכות ערעור או שפקיד השומה יצטרך לפנות לבית המשפט או לפחות לקבל את אישור מנהל רשות המסים.

לדוגמה, באותו סעיף שאתם מבקשים להכניס, סעיף 147, קיים מנגנון שימוע בפני מנהל רשות המסים. כפי שמכניסים את סעיף 147 לעניין תיקון שומה, באותה מידה ממש אפשר היה לקבוע שהחלטה על גביית מס שנוי במחלוקת, שהמשמעות שלה זה התחייבות של המדינה להחזיר את הכספים עם ריבית בעתיד, תהיה גם היא החלטה שתתקבל על ידי מנהל רשות המסים, בדיוק באותו מנגנון של סעיף 147. אני חושב שזה איזון שיהיה גם טוב יותר וגם יבטיח שלא תעמוד סתם קרן בצד אלא שמנהל רשות המסים ישקול ולפעמים גם הוא יודע להביא את הצדדים לפשרה ולנסות להגיע כאן ליעד של כולם, שזה ודאות מוקדמת בלי שצריכים לנהל הליכים משפטיים.

עכשיו, מה שאמרתי שאני רוצה כן להתייחס בקצרה, זה נושא הרטרואקטיביות. לגבי רטרואקטיביות בהקשר לששינסקי 1 יש תקלת רטרואקטיביות במנגנון המוצע. התקלה הזאת נובעת מכך שפקיד השומה בעצם קובע שני דברים, הוא קובע את מה הם רווחי הנפט, מה הרווח שמשלמים עליו את ההיטל, והוא קובע מה שיעור ההיטל. שיעור ההיטל נקבע כל שנה והוא גדל, הוא מתחיל משיעור היטל של 20% והוא עולה עד כמעט 50%, שיעור ההיטל נקבע באיזה שהיא נוסחה מתמטית. הנוסחה המתמטית הזאת לוקחת בחשבון שבר שבמונה שלו יש את כל התקבולים שהתקבלו מתחילת הפרויקט ובמכנה שלו יש את כל ההשקעות, כאשר השבר הזה גבוה, נניח, מ-150% מ-1.5, הפרויקט מתחיל לשלם היטל. ככל שהחזר ההשקעה גבוה יותר שיעור ההיטל עולה.

כשפקיד השומה קובע בששינסקי 1 את השומות שלו הוא קובע שני דברים, הוא קובע את הרווח השנתי, פה אין אישור של רטרואקטיביות כי זה קשור לאותה שנה ממש, אבל הוא קובע גם את הסכום המצטבר מכניסת החוק לתוקף, כמה בסך הכול השקעות בוצעו במיזם וכמה תקבולים התקבלו במיזם. הסכום הזה שמשקף את הסכום המצטבר הוא זה שקובע את שיעור המס, בו יש היבט רטרואקטיביות. אם אני אוכל לשקף, ברשות יושב ראש הוועדה, הכנתי איזה שהוא שקף של עמוד שיקל לי להסביר את הדברים כי מדובר כאן בעניין - - -

יש לי שאלה, איך זה רטרואקטיביות אם מתחילים לחשב את זה מתחילת הכניסה של החוק?

זה רטרואקטיביות מאחר שיש – התיק שלמשל נמצא כרגע בבית המשפט איננו עוסק בחישוב רווחי ההיטל שעליהם משולם ההיטל, הוא עוסק בחישוב שיעור המס, בחישוב דבר שנקרא מקדם ההיטל שממנו נגזר שיעור המס. עכשיו, כאשר נכנס החוק לתוקף ותצא שומה נניח לשנת 2020 או לשנת 2021, בשומה הזאת פקיד השומה יקבע את הרווח לאותה שנה, כמובן אין רטרואקטיביות, אבל הוא גם יקבע מהו שיעור המס וכשהוא יקבע את שיעור המס הוא ייקח בחשבון גם את הטענות שלו בהליכים שמתנהלים לפני שנכנס החוק לתוקף. זאת אומרת כשפקיד השומה יבוא ויגיד למיזם: אתם על הרווחים שלכם צריכים לשלם, נניח שיעור היטל של 37% ולא 31%, זה יושפע גם מהטענות שפקיד השומה כבר טען לפני שנכנס החוק לתוקף.

סליחה, כשאמרתי כניסת החוק לתוקף התכוונתי החוק המקורי, לא התיקון. אז התוצאה כאן היא שכשפקיד השומה מוציא שומות לאחר כניסת החוק לתוקף יש בשומות רכיב שנקרא השפעה מצטברת. אגב, זה קורה גם בשומות מס הכנסה בהיבטים מסוימים. הוא בעצם גורר קדימה את כל המחלוקות שעכשיו עדיין מתבררות ואומר: אני יוצא מנקודת הנחה שאני אזכה במחלוקות האלה, זה יהיה המס בהתאם לזכייה במחלוקות. התוצאה כאן שיש כאן רכיב רטרואקטיבי. ברשותכם, אני אשתף, אני מקווה שזה - - -

לא, יניב. אנחנו לא נוהגים לעשות את זה. תטען את טענותיך ואז אנחנו נשמע את רשות המסים ומשרד המשפטים.

וכאן זה רטרואקטיביות, שימו לב, לשומות שכבר יצאו קודם. אם פקיד השומה קבע למשל שאותו מקדם היטל שעל פיו נקבע שיעור המס הוא גדול יותר ב-0.1 נניח ממה שקבעו כשמיזם הגז הגיש בשומותיו העצמיות וזה כבר מתנהל בבית משפט וזה כבר הליך משפטי קיים, הרי כשפקיד השומה, כשהוא גובה מאיתנו את המס השנוי במחלוקת, לא יכול לקחת בחשבון את אותו רכיב וגם לגביו להגיד אוקיי, אז אני גובה את המס השנוי במחלוקת שנגזר ממנו כי זה רכיב שהיה לפני כניסת החוק לתוקף.

החישוב הוא מאוד פשוט. אני יודע שלוקח זמן לתאר את זה, אבל מבחינת חישוב, מבחינה מתמטית, מאוד מאוד קל לנטרל ולהפריד בין רכיבי מקדם ההיטל, זה הנוסח שהחוק משתמש בו, רכיבי מקדם ההיטל, שהם לפני כניסת החוק לתוקף ורכיבי מקדם ההיטל שלאחר כניסת החוק לתוקף. לגבי האחרונים פקיד השומה כמובן יכול לגבות את המס השנוי במחלוקת באותו שיעור שהוועדה תאשר לו, אין מקום להחיל את החוק רטרואקטיבי, זה בכל זאת חקיקת מס, על רכיבי היטל שכבר כלולים בשומות שפקיד השומה הוציא והן מתנהלות בבתי משפט לפני כניסת החוק לתוקף.

כן. בבקשה, התייחסות של רשות המסים.

אנחנו רוצים להעלות את דני שפר בהקשר הזה, מפקיד שומה שמטפל בתיקים האלה, הוא יתייחס באופן נקודתי לטענה הזו של סעיף 15(ד).

כן. משרד המשפטים, אתם רוצים לפני רשות המסים או אחרי? אחרי. דני שפר, בבקשה.

שלום לכולם. אני אתייחס לטענות של הרטרואקטיביות, שאנחנו לא מסכימים איתן, ואני אסביר. כל דוח שמוגש, גם במישור מס ההכנסה וגם במישור ההיטל, הוא בבסיסו מבוסס בין השאר גם על נתונים כמותיים של שנים קודמות. ככה טבע הדברים, ככה חישוב ההכנסה החייבת בפקודת מס הכנסה וככה גם חישוב ההיטל לצרכי מס רווחי היתר. לדוגמה, אם חלק מהשבר שקובע את הרווחים או את שיעור המס שעליו מבוסס ההיטל מורכב מהשקעות או מבוסס על תקבולים או מבוסס על תשלומים אז כמובן חלק מההשקעות, ברור שההשקעות הן גם השקעות של שנים קודמות. כלומר, אי אפשר, זה בילד-אין בחישוב של ההכנסה ושל שיעור המס נתונים כמותיים של שנים קודמות. כך גם בפקודת מס הכנסה.

אם ניקח רק דוגמה פשוטה, נניח היה תיקון של סעיף 3(ט)(1) בפקודת מס הכנסה, אני לא אכנס לפרטים, וקבעו שהתיקון יחול החל משנת מס מסוימת, ברור שהחישוב או נתוני המקרים שעליהם מבוסס אותו תיקון הוא מבוסס על אירועים שגם קרו לפני שנת המס. נניח הלוואה שנלקחה לפני השנים שעליהם חל התיקון שבפקודת מס הכנסה. הנושא הזה של התייחסות לנתונים כמותיים שהיו לפני תיקון החקיקה שבאים לידי ביטוי בדוח המס הוא לאורך פקודת מס הכנסה בכל התיקונים שנעשים ואין סיבה שנתייחס כאן בהיטל בצורה שונה.

אולי רק שאלה פה, לא יכול להיות שהכווה שבתיקונים כמו למשל התיקון שנתת, שמדובר ברווחים שהצטברו לאחר מועד כניסת התיקון לתוקף?

נכון. גם בהיטל, כמובן כשאנחנו נעשה שומה, אנחנו בוחנים את הרווחים או את התוצאות הכמותיות שהצטברו רק לאחר שהתיקון יעבור, כמובן, אבל החישוב עצמו מבוסס גם על נתונים קודמים שהמיזם יכול לבחור, אם בוחר, לדווח עליהם שוב בהתאם לפוזיציות שהוא נקט בשנים קודמות גם בשנה הנוכחית המבוקרת.

למה לא לקבוע איזה שהיא הוראה שאומרת שאם פקיד שומה קבע את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם נפט לפני כניסת החוק לתוקף אז הקביעה שלו לא תשמש בסיס לגביית מס שנוי במחלוקת אחרי כניסת התוקף? למה לא להחריג את הדבר הזה?

כי, עוד פעם, כל חישוב ההיטל הוא חישוב שהוא מצטבר. הוא מצטבר והוא נבנה שנה על גבי שנה לפי התוצאות הכמותיות שמדווחות אלינו וכך מחושב ההיטל. אני לא חושב שנכון לעשות את ההפרדה הזאת שלא נעשית בתיקוני פקודת מס הכנסה לדוגמה.

לא, לעשות את זה עד מתן פסק דין בערעור. בגלל שיש כבר איזה שהוא הליך שנדון עכשיו, שלא יהיה מצב שאנחנו פוגעים בצורה רטרואקטיבית במה שנמצא כבר על השולחן עכשיו. שוב, אני שאלתי אתכם, האם יש איזה שהוא אלמנט שבו יכולה להיות פגיעה רטרואקטיבית, אמרת לי, אפרת, שלא, מבחינתכם לא. פה נשמע כאילו יש פה איזה שהוא אלמנט שצריך להתייחס אליו.

בוא נשמע רגע את משרד המשפטים.

אין לי הרבה מה להוסיף לגבי המנגנון הטכני שדני הסביר, אני רק רוצה שנייה, אם כבר לתת איזה שהוא ערך מוסף לדיון, אני רוצה להגיד שדבר ראשון, אנחנו מדברים כמובן על צווים שייצאו מכאן והלאה, זה כבר אמרנו, אבל מעבר לזה אני רוצה להגיד ככה משהו כללי, שגם אם יש איזה שהוא אלמנט של רטרואקטיביות בסופו של דבר זה לא חסם מוחלט, כן? זאת אומרת גם אם יש אלמנט של רטרואקטיביות אפשר גם להעביר את זה ומבחינתנו אחרי בחינה ואחרי שמיעת טענות רשות המסים אין מניעה לקדם, גם אם יש איזה שהוא אלמנט קטן של רטרואקטיביות.

ואתה רואה שיש אלמנט של פגיעה רטרואקטיבית?

אני שומע כמוכם את ההסבר של רשות המסים, אין לי הערות לגבי ההסבר שלהם.

אז התשובה היא כן או לא?

הם טוענים שלא, בשיחות שהיו קודם. מירי, תסבירי את זה.

שוב פעם, אני אשתדל להסביר שוב. אין ספק ששומות של העבר משפיעות על קביעת ההיטל בעתיד, בהתייחס לקו השבר שדיברו עליו בנושא של ההיטל. המשמעות, אם ניקח פה עולם תוכן יותר פשוט, נניח שאנחנו בשנה מסוימת מתנהלים עם חברה על סכום של הפסדים צבורים ומנהלים שם איזה שהוא הליך שיכול להימשך או לא ויש לזה השפעה קדימה. אז בעצם זה יכול להפוך את כל השומות העתידיות לעולם ועד ככל שנמצאים בהפסד וזה רלוונטי, זה לעולם ועד יישאר רטרואקטיבי, ולכן אנחנו חושבים שכשאנחנו מדברים כאן אנחנו מבינים את האמירה, אבל יש פה סוגיות שנידונות ומתקבלת לגביהן החלטה לשנה מסוימת ומכאן ממשיכים קדימה.

לכן אנחנו חושבים שהתחולה צריכה להיות תחולה גבייתית לגבי שומות שיצאו, וזה נכון שיש לעבר השפעה על העתיד, אבל מכיוון שהקביעות שנעשות הן קביעות מכאן ואילך ויש השפעה גם לדברים שנקבעו בעבר וגם לדברים שייקבעו בעתיד, לא חושבים שאפשר לעשות באמת את ההפרדה הזאת. יש פה השפעה מצטברת ולכן אנחנו חושבים שבמובן הזה ברגע שקובעים את החקיקה להיבטים של הגבייה צריכים להתייחס לסוגיות שיתבררו מכאן ואילך וחלקן נשענות על דברים שהתבררו וסוכמו או לא סוכמו בעבר וחלקן יהיו דברים שנוגעים להתרחשויות שקרו בשנים שלגביהן הדיון התקיים.

גם צריך להבין, כמו שציינו קודם, שהדיון כולו עדיין פתוח, זאת אומרת אנחנו נגיד את זה שוב, מדובר על צווים שעוד לא יצאו, על דיונים שעדיין מתנהלים. הכול עדיין יכול להתרחש במסגרת הזאת. אנחנו חושבים שזו הבחנה מאוד פשוטה.

אבל תנו דוגמאות להתרחשויות כאלה. הסיפור הזה של דברים קרו ודברים התרחשו, תנו דוגמאות, תהיו יותר קונקרטיים.

ננסה לתת דוגמה. כמו שאמר עורך דין שקל, יש לנו במונה הכנסות מצטברות ויש לנו במכנה השקעות מצטברות, המודל אומר שאם אנחנו עוברים את ה-1.5 מתחילים לשלם היטל וגם זה קובע את שיעור ההיטל. יניב מתייחס לקטע של מתחילים לשלם את ההיטל, כי קביעת שיעור ההיטל, נשים את זה רגע בצד. לעניין מועד תחילת תשלום ההיטל, דוגמה פשוטה, אם אני עכשיו במונה ובמכנה, כולל שלוש שנים, שנה אחת התיישנה, אני לא פותח היום את השנה שהתיישנה, אני בודק רק את הרכיבים של מקדם ההיטל לגבי השומה שהתייחסו אליה, הצו למעשה שמתייחס לשנת מס מסוימת שהיא פתוחה והשנה הזאת תרוץ קדימה לכל השנים, כמו שמירי אמרה. כלומר מקדם ההיטל הוא מיום כניסתו של חוק ששינסקי לתוקף ועד עולם.

אז אי אפשר לערבב אותנו ולהגיד כן, זה רטרואקטיבי. זה מקדם שהוא תמיד ירוץ איתנו במודל הזה. מה שהתיישן התיישן, לא נוכל לפתוח אותו שוב, אבל מה שהוא על הפרק אנחנו נרוץ איתו קדימה מעתה ועד עולם.

עוד התייחסות לפני התיקונים. רגע, אולי יש עוד אנשים שרוצים לדבר.

יש עוד מישהו בזום שרוצה להתייחס?

אפשר להגיב לדברים שנאמרו? כי רשות המסים בעצם אומרת כן, יש כאן היבט של רטרואקטיביות, אנחנו חושבים שהוא תקין, אבל שימו לב, זה לא שומות שהתיישנו, אנחנו מדברים על מצב שבו אותו מונה מושפע מקביעות ששנויות במחלוקת עכשיו בהליכים משפטיים. החוק עצמו, אין מניעה לרשות המסים להוציא שומות עליהם, כמובן, השומות כבר יצאו, הן תקינות, ובעתיד כשבית המשפט יקבל הכרעה אוטומטית זה יעדכן את כל השומות קדימה, אנחנו לא חולקים על הזכות להוציא שומות, אנחנו חולקים על הזכות של רשות המסים להחיל את התיקון הזה ולגבות ממס בשנת 2020 למשל, או 2021, על שומות חדשות בהתבסס על סכומים שכרגע שנויים במחלוקת.

הם אומרים שזה מה שהם מתכוונים לעשות, הם גם אומרים שהם מבינים שיש כאן היבט רטרואקטיביות, אבל זה מקובל בדיני מס לפעמים, אבל כאן אנחנו לא מתבססים, אין לנו מניע, ודאי שאנחנו לוקחים את כל ההשקעות המצטברות ולוקחים את כל התקבולים המצטברים, אבל כשיש תקבול מצטבר כזה שנמצא במחלוקת עם רשות המסים והם מאשרים שהוא במחלוקת, לבוא ולהגיד להם בגלל המנגנון הטכני של חישוב החוק שבמסגרתו בכל שנה מחדש רושמים מחדש את כל השבר כדי לקבוע את שיעור המס הרי שבגלל זה זה פותר את בעיית הרטרואקטיביות? זה לא פותר את בעיית הרטרואקטיביות, הסכום הזה נובע רק משומות שכבר יצאו לפני כניסת החוק לתוקף ולכן הוא נקבע.

אני חושב שדני שפר אמר את אותו דבר, אני חושב שמירי סביון אמרה את אותו דבר. עכשיו, ועדת הכספים יכולה לקבוע שהיא מחליטה להחיל חקיקה רטרואקטיבית, אבל חשוב שתבינו שזה מה שהם מבקשים כאן, והם גם אומרים את זה, זה מתבסס על נתונים לפני כניסת החוק לתוקף, על הליכים שנויים במחלוקת לפני כניסת החוק לתוקף והם רוצים לגבות את המס הזה לאחר כניסת החוק לתוקף במסגרת השומות שהם יוציאו.

תודה רבה, יניב.

אין כאן חידוש, כיוון שהליכי שומה שהם במחלוקת, זאת אומרת זה לא משהו חדש בהקשר הזה, הכול כאן נמצא תחת מחלוקת, כל הדיון עדיין מתנהל, ואנחנו, שוב, אני חוזרת על זה כי באמת יצרנו כאן כלל שהוא פשוט, אנחנו מדברים על צו שעוד לא יצא. צו שייצא לאחר כניסת החוק לתוקף זה יחול עליו, צווים שעוד לא יצאו, זה לא יחול עליהם. אני שוב חוזרת ואומרת, הכול במחלוקת, זאת אומרת זה לא איזה שהוא חידוש.

בסדר, אני חושב שהבהרנו את הנקודה מספיק.

יש עוד כמה נקודות שלא התייחסתם אליהן, בעצם במהלך הדיון הקודם עלו כמה טענות, בין היתר גם חוקתיות, אנחנו בחנו את הדברים, ראינו שיש קושי בהצעת החוק כפי שהיא נוסחה במקור שמבחינתנו הוא לא הגיע כדי קושי חוקי, אבל כן יש דברים שהתייחסו אליהם גם במהלך הדיון הקודם וגם בניירות עמדה שקיבלנו לאחר מכן, בין היתר הייתה שם טענה, אמרנו, לגבי פגיעה בזכות הגישה לערכות, הזכירו סעיפים כמו למשל סעיף 154 לפקודת המכס שבו בעצם גם יש איזה שהוא היבט של תשלום לפני ערעור, אבל שם באמת התשלום מובנה, הסעיף הזה הוא סעיף דרקוני ואנחנו מוצאים אותו לשונה מהמצב הזה. בעצם במקרה הזה יש סעיף שקובע את מועד תשלום ההיטל, או חלק ממנו עכשיו, כמו שאתה מבקש להכניס לתיקון, ויש הוראה לעניין הערעור. אבל חשוב לנו להבהיר, האם מבחינתכם יש בסיטואציה הזאת התניה? זאת אומרת מה קורה אם לא שילמתי את ההיטל, האם אני יכול עדיין להגיש ערעור?

אז התשובה היא כן ואנחנו גם ציינו את זה במסגרת דברי ההסבר שלנו לחוק. אנחנו נחזור ונגיד שאין כאן פגיעה בזכות הגישה לערכאות, לא מדובר בהתניה, מדובר בהוראה שקובעת חובה לשלם, את הדין צריך לקיים וככל שנישום או בעל זכות סבור שהוא לא צריך הוא רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש כל סעד שיכולים לתת לו במסגרת הדיון.

דבר נוסף שציינתם בדברי ההסבר והתייחסתם אליו, אבל ככה בקצרה, אמרתם שחלים גם הוראות הדין הכללי ובין היתר אפשר לבקש עיכוב ביצוע. אנחנו הבנו שהיכולת לבקש עיכוב ביצוע היא מגיעה במקרים שבהם מדובר ממש בפשיטת רגל, האם זה משהו, מבחינתכם אפשר לבקש עיכוב ביצוע, הדין הכללי חל? כשאתם אומרים הדין הכללי חל למה אתם מתכוונים בדיוק?

זה משהו שלא נמצא היום בחוק, אנחנו לא דיברנו על מקרים של פשיטות רגל או באמת האלמנטים של עיכוב ביצוע, במסגרת הדין הכללי זה סמכויות שנתונות לבית המשפט ככל שהוא יראה לנכון. אחרי שקבועה הוראה לתשלום או חובה לתשלום צריך, כמו שאמרתי, לקיים אותה ואפשר לגשת לבית המשפט לבקש סעדים כאלה ואחרים, מי שחושב שהוא לא צריך לשלם.

אלעד, אתה רוצה להוסיף על זה?

לעניין השאלה האחרונה או באופן כללי לגבי הבחינה החוקתית? טוב, אז אני אעשה את זה אולי בצעד אחורה. הנושא הזה נידון ארוכות אצלנו ואנחנו חושבים, כאמור, שאין מניעה לקדם. באופן כללי בחינה חוקתית היא בנויה מכמה שלבים, האחד זה זיהוי הפגיעה, השני זה זיהוי התכלית, תכלית ראויה, ואחרי זה מידתיות.

מבחינת זיהוי הפגיעה, זה דבר ראשון, אז כמו שדיברתם פה עכשיו, אני רק רוצה לעשות את זה בצורה מסודרת, יש שתי זכויות רלוונטיות, קניין וזכות הגישה לערכאות. אז באמת דיברנו על הזכות לגישה לערכאות, אמרנו שאין התניה בין הדברים, זאת אומרת זה לא שאתה חייב לפנות לערכאות, אתה יכול לפנות לבית המשפט, אז במובן הזה לא בטוח בכלל שיש פגיעה. גם לגבי הפגיעה בקניין, לא בטוח שהטלת מסים היא פגיעה בקניין כשלעצמה, זה משהו שנדון בבתי המשפט, אין הכרעה של בית המשפט העליון בנושא, אתם יכולים לראות בפסק דין קניאל וכו' ולכן לא בטוח שבכלל יש פגיעה.

גם אם נניח לצורך הדיון שיש פגיעה בהטלת מס, פה אנחנו לא מדברים על הטלת מס, אנחנו מדברים על מסים שהם חייבים בהם בכל מקרה ועל הקדמת המועד לתשלום. בנוסף אני רוצה להזכיר שאם יתברר שהם לא היו חייבים אז אחרי זה יש החזר כמובן כספי מלא פלוס החזר של 4%, שזה החזר שהוא יחסית משמעותי. כל זה בכלל מעמיד את הפגיעה בזכויות האלה בסימן שאלה.

וגם אם יש פגיעה בזכות אז אנחנו עוברים לשלב השני של הבחינה, נבדוק אם הפגיעה היא מידתית, והתשובה לדעתנו היא כן. בשלב הראשון של הבחינה אנחנו בודקים אם יש את הפגיעה, השלב השני זה אם יש תכלית ראויה. התכלית פה היא שכספי המס יגיעו לידי המדינה, כמו שציינו פה חברי הכנסת, זאת אומרת לכיס של שאר משלמי המסים כמה שיותר מהר, מבחינה כלכלית זה חשוב.

מבחינת מידתיות ההסדר, בכל מקרה חשוב להזכיר, וגם אמרתי את זה בישיבה הקודמת, בכל מקרה אפשר לבקש מבית המשפט סעד זמני של עיכוב תשלום מתוקף סמכותו הטבועה, שזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב למידתיות של ההסדר הזה, זאת אומרת בכל מקרה יש זכות לפנות לבית המשפט. אם יתברר שהנישום צדק, אמרנו, זה חוזר אליו עם 4%. אנחנו מדברים בהסדר הזה רק על חברות גדולות מאוד, רק 30% מהשומה וזה מבחינת המידתיות של ההסדר.

התייחסו גם לשאלת פסקת היציבות בהחלטות הממשלה שנוגעות למתווה הגז, לא התייחסתם לזה בדיון הקודם.

אז דבר ראשון אני אגיד שזו טענה שמבחינתנו אין לה שום יסוד, אנחנו בדקנו אותה לא מכבר במהלך גיבוש ההצעה, זאת אומרת לפני שזה התעורר בוועדה, ארוכות, בשיתוף עם כל מיני גורמי ממשלה, אנחנו חושבים שזה ממש משולל יסוד. אני אגיד באופן כללי שפסקת היציבות במתווה הגז, התחום שלה הוא לעניינים מאוד מוגדרים, הכוח שלה מוגבל רק לעניינים שנמצאים בה, היא לא משתקת את הממשלה מלהעביר ולקדם כל מיני מהלכים ולכן זה מאוד מאוד מוגדר, אבל צריך לבחון את הדבר לגופו.

בענייננו, לדעתנו ברור שאין שום סתירה לפסקת היציבות. דבר ראשון, אנחנו לא עושים שום שינוי בשיעור המס, אין שינוי ב-government take, גם אם היה שינוי לא היה בהכרח מניעה, אבל אין פה שינוי בשיעור המס, בסך הכול אנחנו מבקשים להקדים את מועד התשלום ולא את שיעור המס. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו מדברים על שינוי רוחבי שמתייחס לכל חברות משאבי הטבע ולא במקטע דווקא של הפקת גז טבעי בלבד, שזה, שוב, פסקת היציבות מוגבלת רק לזה.

אם יבוא חוק לא רק למשאבי טבע אלא גם סתם עסקים, כמו שהולך לקרות בחוק ההסדרים?

אז מה השאלה?

אז השאלה אם אתם תסכימו לזה.

אבל איך זה קשור לפסקת היציבות ש - - -

לא, אני יכול לענות על זה אחרי זה, אבל אני עכשיו מדבר על פסקת היציבות במתווה הגז.

לא, אבל דווקא אז, חבר הכנסת גפני, במקרה כזה יש להם סעיף בפסקת היציבות שאומר שאם מדובר בשינוי רוחבי אז לא רואים בזה כפגיעה - - -

אז אתה פה עוזר למשרד המשפטים, חבל.

זהו. מה שאמרתי, אנחנו מדברים על שינוי רוחבי, אנחנו לא מדברים פה רק על הפקת גז טבעי ולכן זה פשוט לא קשור לפסקת היציבות.

תודה רבה. אני רוצה שנקריא את השינויים.

אני מקריאה את התיקונים שביקש היושב ראש להכניס בנוסח. התיקון הראשון הוא בסעיף 1, זה יהיה: בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 11(ב), במקום את 'יתרת ההיטל שהינה שנויה במחלוקת' יבוא 'לשלם 75% מיתרת ההיטל הנובעת ממנה'. זה התיקון הראשון שלגביו טען חבר הכנסת גפני נושא חדש.

הוא לא חזר בו, חבר הכנסת גפני?

אם אתה מסכים לדחות את זה אני חוזר בי. לא, אז לא.

כי חבל, אתה יודע. עושים פה משהו חשוב.

בסדר, חבל. לפי דעתי לא כולם מבינים את מה שהולך לקרות פה, אבל נניח לזה. ההבדל בין 75% לבין 100% זה שפקיד השומה ייתן שומה יותר גבוהה.

זה בטוח לא נושא חדש, אתה מסכים איתי?

בסדר.

אז הסעיף יהיה כך: אם נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 15(ד) כשמדברים על ההשגה, חייב הוא בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור - - -

מה את מקריאה?

אני מקריאה את הסעיף כמו שהוא יהיה עם התיקון הזה של סעיף 1. ואם הוגש ערעור לפי הוראות סעיף 153 לפקודה אז הוא יצטרך לשלם 75% מיתרת ההיטל הנובעת ממנה.

שוב, כמו שאמרתי קודם לכן, הסעיף מנוסח כך שהוא קובע מה המועד לתשלום ההיטל, הוא לא מתנה את הערעור בתשלום ההיטל, הוא אומר כשיוגש ערעור אז צריך יהיה לשלם 75% מיתרת ההיטל.

התיקון הבא הוא בסעיף 3 להצעת החוק שמדבר על תיקון סעיף 14. הסעיף יהיה באופן הזה: בסעיף 14(ב) לחוק העיקרי, ברישה, במקום "בתוך 12 חודשים ממועד הגשת" יבוא "בתוך 24 חודשים ממועד שנת המס שבה נמסרו לו".

זאת אומרת הממשלה אישרה ארבע שנים ומה שהיושב ראש מבקש זה שנתיים?

זה בעצם הסעיף שמדבר על שומת ההיטל שאומר - - -

אנחנו עשינו שנה, הממשלה ביקשה ארבע שנים ואישרה את זה, הממשלה, והיושב ראש עכשיו מבקש לשנות את החלטת הממשלה לשנתיים.

כמו שאתה עשית לא פעם.

אני עשיתי שנה.

לא, אני אומרת, כמו שאתה עשית - - -

את יודעת, כשנגיע לזה, בעזרת ה', אנחנו נעשה את המאזנים, בסדר?

לא, אתה צריך לברך על זה ש - - -

אני כל הזמן מברך, אין דקה אחת שאני לא מברך.

אני פה להזכיר לך לברך.

אני רק רוצה להגיד לך שנעשה את המאזנים. תשאלי את מירי סביון, אם היא הייתה מביאה חוק כזה אליי אם הוא היה מגיע לפה.

הוא לא הגיע, לצערנו.

זאת בדיוק הסיבה שבקרן היום 741 מיליון.

לא להגיב, בבקשה, בואו נתקדם.

למרות שמאוד תמכת בתיקון, דרך אגב.

באיזה תיקון? אני תמכתי בתיקון הזה?

לא, כבוד השרה, אני מבקש, לא עכשיו.

אני לא יודע, אני לא מבין מאיפה בא הדבר הזה, מחר מביאים את זה על בעל מכולת ואז תבואו וגם כן - - -

חבר הכנסת גפני, זה לא יקרה לבעל מכולת, אל תדאג.

ועוד איך. זה מה שיש בחוק ההסדרים.

לא, אין את זה בחוק ההסדרים.

אין את זה? אז נגיע לזה.

אין את זה בחוק ההסדרים לבעל מכולת, למה אתה אומר את זה?

נגיע לזה.

חבר הכנסת גפני, אני יודע שיש לך הבנת הנקרא ו - - -

לא, אין לי הבנת הנקרא, אני רואה את מה שכתוב ואני רואה איך שאתם - - - הם לא היו באים עם החוק הזה אם לא - - -

ויכולת ניתוח מצוינת ולכן כשאתה אומר שזה יגיע לבעל מכולת זו אמירה פופוליסטית ואתה יודע שזה לא יקרה.

כי אין בעל מכולת עם מחזור של 20 מיליון שקלים בשנה, על מה אתה מדבר?

מאה אחוז, בסדר, נדבר על זה. אני יודע מה הכוונה.

כן. אנחנו נדבר על זה. שים לב שאנחנו 'נדבר' על זה, בעתיד. לא עכשיו, אלא בעתיד. נדבר.

לא, אבל זה אי צדק, העיקרון הוא אי צדק.

אי הצדק הוא שהאזרחים לא מקבלים את מה שמגיע להם.

תחזרי על זה מיליון פעם זה לא ישנה כלום, זה הולך לקרן אצל החשב הכללי ולא לקרן העושר.

אז אני אחזור על - - -

אני מבקש לסיים את הדיון הזה.

זה לא הולך לקרן העושר.

אנחנו כרגע מציגים את התיקונים.

בסדר גמור, יפה, אתה עושה את זה נחמד.

התיקון הבא שאתה מבקש להכניס הוא בסעיף 4 להצעת החוק שמתקן את סעיף 15(ד) לחוק העיקרי כך שבמקום שישה חודשים, זה בעצם המועד שבו פקיד שומה נותן החלטה בהשגה שקבוע היום לחצי שנה, במקום זה יבוא 12 חודשים, תהיה שנה.

מה זה?

זה בעצם על החלטת פקיד שומה בהשגה. היום זה חצי שנה ממועד - - -

רגע, אבל זה לא היה בחוק המקורי.

בחוק המקורי קבועה תקופה של חצי שנה, בהצעת החוק ביקשו לשנות את זה - - -

בהצעת החוק הזאת זה היה?

בהצעת החוק כן, ביקשו לשנות את זה כך שיהיה בתוך ארבע שנים ממועד שנת המס שבה נמסרו הדוחות או בתוך שנה מיום קבלת הודעת ההשגה לפי המאוחר, ובעצם עכשיו היושב ראש מבקש לתקן כך שבמקום חצי שנה יהיה שנה.

אבל מתום שנת המס.

כן, זה מתחבר לסעיף.

מתום שנת המס, זה בכל מקרה מתום שנת המס.

זה יהיה בתוך שנה ממועד קבלת הודעת ההשגה לפי הוראת סעיף קטן (א). כמו שמנוסח בסעיף, במקום חצי שנה יהיה שנה.

התיקון הבא שמבקש היושב ראש להכניס זה סעיף שבעצם נותן סמכות למנהל לעיין בשומה ולתקן אותה, בדומה לסעיף שקיים היום - - -

זה היה בחוק המקורי?

לא היה בחוק המקורי, לא.

זה ממש נושא חדש שאפילו לא כדי לעשות – למה צריך להוסיף את זה בחוק הזה?

בעצם היום סעיף 20יז קובע שהוראות סעיף 147 לפקודה יחולו בשינויים המחויבים על שומה לפי פרק זה ומבקשים להכניס - - -

זו בקשה שלי, אדוני, אני אסביר לך. טוענת רשות המסים שלא תמיד כשנותנים להם תקופת זמן של שנה או שנתיים יש להם את היכולת לזהות את תכנוני המס שיכולים לקרות על ידי הנישומים ולכן, אגב, זאת הסיבה שהם ביקשו ארבע שנים, ואז שלוש, ועכשיו הגענו לשנתיים, כדי לאפשר להם לראות את תקופת הזמן מעבר לשנה אחת של תכנון המס.

בסדר, לא צריך להסביר, הבנתי, נו אז מה?

הרי אמרנו שמטרת החוק זה שהכסף יגיע מהר ככל שניתן ולכן לא הסכמנו לתת להם ארבע שנים, אבל כן אני רציתי להכניס סעיף שקיים בדין הכללי, שיאפשר להם את היכולת, במידה והם כן - - -

אבל אתה נותן להם שנתיים.

כן, אבל התכנונים הרבה פעמים הם הרבה יותר מזה והסעיף הזה בעצם הוא גם לא מאריך את הזמן מצד אחד, שנייה, אבל מצד שני נותן להם את היכולת במידה שהם מזהים תהליכים שיכולים להצביע על תכנון המס, או כל מיני דברים נוספים, כן לפתוח, כמו שאגב זה קיים בדין הכללי, לכן אני לא מוסיף פה שום סמכות, להיפך. אני לא מוסיף פה שום סמכות, להיפך, אני רק משווה בין מה שקיים בפקודת המס הכללית למקרה הספציפי הזה. סליחה, בחוק.

אתה לא חושש שאתה נותן להם יותר מדי הרבה כוח?

אני לא חושש.

טוב, שנתיים זה לא מספיק?

אוקיי.

לא, אל תגיד לי 'אוקיי', אני אמרתי את זה עם סימן שאלה בסוף.

בסדר, אז אני עונה לך.

שכן, ששנתיים זה לא מספיק?

אמרתי לך אוקיי.

ימים טובים הגיעו למשרד האוצר.

התיקון הבא הוא בסעיף 7 להצעת החוק שמתקן את סעיף 20יב(ב), שגם פה זה מקבילה להקדמה של התשלום, במקום 'את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת' יבוא 'ישלם 75% מיתרת היטל רווחי היתר הנובעת ממנה'.

הסעיף הבא זה סעיף 11 להצעת החוק שמדבר על סעיף 41א, על קנס על הגירעון. פה חזרנו לנוסח כמו שהוא קיים ביתר הוראות המסים, אני אקריא איך זה יהיה:

41א. קנס על גירעון.
(1) בסעיף זה –
"בעל זכות" – בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע;
"גירעון" – הסכום שבו עודף ההיטל שבעל זכות חייב בו לפי סעיפים 14(ב)(2), 15(ד), 20טו(ב)(2) או 20טז(ד) על ההיטל שהוא חייב בו על פי הדוחות שהגיש לפי סעיפים 13 או 20יד(א) (בסעיף זה – הדוח(, או סכום ההיטל שנקבע לפי סעיפים 14(ג) או 20טו(ג) אם לא הוגש דוח כאמור, לפי העניין.

עד כאן אין שינוי, רק במיקום, שזה הפך להיות סעיף קטן (א).

(2) בעל זכות שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים לשנה ולא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא התרשל בעריכת הדוח שמסר או באי מסירת הדוח, רשאי פקיד השומה להטיל עליו קנס בשיעור של 15% מסכום הגירעון.
(3) הוראות סעיף 191(ג), (ד) ו-(ה) לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על קנס לפי סעיף זה.

זה סעיף שבין היתר מאפשר להכפיל את הסכום ל-30%, אבל השיעורים יהיו של 15% ובכפל קנס זה יהיה 30%.

התיקון הבא הוא בסעיף 12 שמתקן את סעיף 51א שקובע ששר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי בצו לשנות את התוספת השנייה.

אנחנו עוברים לסעיף 13 שמדבר על קרן לתקופת ביניים. פה, אפרת, דיברנו בסעיף קטן (א) על כך שאתם צריכים לבדוק, בעצם הסעיף אומר 'עד שיתקיים תנאי מאותם תנאים', פסקה (1) אומרת 'ששולמו בהתאם לדוח שהוגש לפי סעיפים 13 או 20יד לחוק'. אני חושבת שצריך להבהיר פה ששולמו ללא השגה או ערעור, כי פסקה (2) שמדברת על כלולים בחוק מס סופי היא לא חלה, כי זה אחד מאלה. אז אנחנו נבהיר את זה בנוסח?

נכון. לא עבר אלייך נוסח עם הבהרה?

לא.

אנחנו נבהיר את זה.

אני טוען על זה נושא חדש.

זו הבהרה.

מה זה שכל הזמן מקריאים את זה?

על ההבהרה אתה טוען?

אני טוען נושא חדש.

על מה?

על מה שהיא הקריאה עכשיו.

מה היא הקריאה עכשיו?

מה שהיא הקריאה.

מה היא הקריאה?

מה שהיא הקריאה, נושא חדש, דברים שלא היו קודם.

תגיד מה היא הקריאה, אני לא זוכר. אז אתה מבין שזו סתם הטרלה? חבל.

תעשה לי טובה, 'חבל' זה אל תצביע לי בבחירות.

אני לא מצביע לך בבחירות.

בסדר, אז מה חבל? אני מבקש להוציא את מה שהוא אמר שהוא הכניס את זה, כדי לתת כוח לרשות המסים. אני על כל הדברים טוען נושא חדש, למה מקריאים את זה?

לא, קודם כל מותר להקריא.

לא, אסור.

למה אסור?

בגלל שאסור, בגלל שזה נושא חדש, צריך קודם כל להכין אותו.

לא, נושא חדש, ברגע שמגיעים לסעיף הזה אז מדברים.

אני חשבתי שאתה הגעת להסכמה איתי שדוחים את זה, לא עכשיו מצביעים, אז אני מוריד את הנושא החדש, אבל אם לא הכול נושא חדש על פי התקנון.

אין בעיה, אז על פי התקנון.

זה הכול, אני מבקש לא להקריא את זה.

לא, סליחה, אתה לא יכול לבקש לא להקריא.

אני יכול.

לא.

גברתי היועצת המשפטית, ברגע שאני טוען על כל הסעיפים האלה שנעשים בהם שינויים, אני טוען שזה נושא חדש, מותר להקריא את זה?

מותר להקריא, לא ניתן לקיים הצבעה לפני שוועדת הכנסת - - -

ואפשר לדון על הדברים האלה? מה זאת אומרת להקריא? יש לי השגות על ההקראה.

הסעיף בתקנון - - -

אבל יש לי השגות על ההקראה.

רגע, אבל אתה לא נותן לה לענות אפילו.

בבקשה, נותן. מה, אני לא נותן?

אני אקריא לכם את הסעיף. סעיף 85 לתקנון מדבר על זה שאם הוצע בוועדה תיקון להצעת החוק וחבר הכנסת טוען שהוא חורג מגדר הנושא של הצעת החוק יביא יושב ראש הוועדה את העניין להכרעת ועדת הכנסת. אז בעצם אנחנו לא מצביעים, אבל אנחנו כן יכולים להקריא את התיקון.

לפי דעת הלשכה המשפטית, לפי דעתך, זה בסדר עם הרטרואקטיבי ועם כל הדברים האלה? כל הזמן שזה בעיות קשות, אני שואל האם זה להנחת דעתך. הרטרואקטיבי למשל.

לגבי כל השאלות שעליהן ענינו, אמרתי גם שאם חשבנו שיש איזה שהוא קושי בהצעה אנחנו חושבים שזה לא עולה כדי קושי חוקתי, אנחנו חושבים שיש פה טענות שנטענו ולא היה בהן צדק וגם הרחבתי בעניין הזה. לגבי שאלת הרטרואקטיביות, אני מודה שניסיתי להבין האם באמת יש פה אלמנט של רטרואקטיביות, רשות המסים טוענת בתוקף, להבנתי, שלא מדובר בפגיעה רטרואקטיבית.

היא לא טוענת בתוקף, היא אמרה עובדות אחרות.

אמרה אפרת לא, שאלתי אותה פעמיים.

לא, אני לא שאלתי אותם, אני שאלתי אותך.

אז מבחינתי, ממה שאני מבינה אין פה – אני מבינה שיכול להיות איזה שהוא אלמנט שנוגע לחישוב שחל כן בעבר, רשות המסים אמרו שלא מדובר בפגיעה - - -

זה ברור, הרי זה חל על 2019, 2018 אפילו. בטח שזה חל, זה רטרואקטיבי.

כן, אני שמעתי - - -

מה כן? מה אתה מתערב? אתה יכול להתערב, אבל אני שואל את היועצת המשפטית.

חבר הכנסת גפני, זו אחלה שיטה כל פעם להגיע במעגלים ולחזור על אותם נושאים שכבר נידונו.

לא.

כן. אנחנו כרגע מציגים את השינויים שהוכנסו לנוסח החוק, זה לא רלוונטי לנושא שהעלית.

רלוונטי מאוד. אני רוצה לדעת את עמדת היועצת המשפטית כאן.

אז אתה שמעת את העמדה.

לא. טוב.

שלומית, בבקשה.

אז לגבי הסעיפים של הקרן לתקופת ביניים. היו כמה דברים שדיברנו עליהם בדיון הקודם, שגם הייתם צריכים לחשוב מבחינת הנוסח, גם נציגי החשב וגם רשות המסים. סעיף קטן (ג) מדבר על זה שהכספים ינוהלו בצירוף רווחי ההשקעות או בניכוי ההפסדים לפי הוראות סעיף 53. היה צריך להבהיר שהכוונה היא לא בעצם להמשיך לנהל את הכספים בתוך קרן הביניים בהתאם לסעיף 53, אלא ברגע ש - - -

שלומית, אני אעיר שזה מוצא ביטוי בדברי ההסבר.

אבל דברי ההסבר לא נכנסים לנוסח החוק, צריך לתקן את זה בנוסח החוק.

זה לא קרן העושר.

שברגע שמתקיימים התנאים הכסף עובר לקרן העושר, שזו בעצם הייתה הכוונה שלכם.

אבל זה לא, הקרן המקורית זה לא קרן העושר. הקרן של החוק הזה. אני שואל.

לא שמעתי את השאלה.

הקרן הזאת שעליה אנחנו מדברים - - -

לא, התשובה היא לא, חבר הכנסת גפני.

לא, אני שואל אותה.

אני יכול לענות במקומה.

הקרן שעליה אנחנו מדברים עכשיו היא לא קרן העושר בחוק הזה.

לא, זו קרן לתקופת ביניים.

שבלאו הכי ברגע שתהיה החלטה של בית המשפט או, לא חשוב, באיזה שהוא מקום ששם זה יידון בלאו הכי, ברגע שיהיה פסק דין סופי או שתהיה החלטה סופית זה עובר לקרן העושר, עם החוק הזה ובלי החוק הזה, נכון?

נכון.

אבל הכסף מופקד בידי המדינה, הוא מופקד כבר.

ברגע שמתקבלת החלטה ופסק הדין הופך להיות חלוט הכספים צריכים לעבור לקרן העושר, כרגע זה מנוסח בצורה - - -

נכון, אבל זה לא קשור, החוק הזה לא מקדם את זה, לא מוסיף יותר מהר, יותר לאט. זה לא רלוונטי בגלל שהכסף הזה שעליו אנחנו מדברים בחוק הזה הולך לקרן עלומה של החשב הכללי.

בינתיים הכספים יהיו בקרן לתקופת ביניים עד שפסקי הדין יהפכו להיות חלוטים.

כן, הוא לא מוסיף כלום לקרן העושר. זה שכל הזמן תוקפים אותי פה שאני כאילו פה פוגע בקרן העושר, אני מתחיל לא להירדם בלילה.

(היו"ר ולדימיר בליאק)

לא תוקפים אותך, הרב גפני, מי תוקף אותך?

לא, אף אחד, סתם אני צוחק. זה לא מקדם את קרן העושר, זה מה שאני מתכוון.

א', זה מקדם את קרן העושר, אבל אנחנו מודעים ל - - -

לא, לא מקדם.

ודנו בזה גם בדיון הקודם.

לא מקדם, בגלל שבפסק דין חלוט הכסף עובר לקרן העושר עם החוק הזה ובלי החוק הזה. החוק הזה נותן כוח לרשות המסים נגד אותם אלה שהם יצטרכו לתת כסף לקרן של החשב הכללי. לא ייצא מזה כלום.

בואו נמשיך בינתיים, תודה.

בסעיף קטן (ד), דיברנו על זה שהסעיף מתייחס לזה שכספים שמנוהלים בקרן, שצריך להשיב אותם, יועברו לאוצר המדינה, אבל אין סעיף שמתייחס לזה שהכספים יוחזרו לנישום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כי בעצם זו המשמעות, שברגע שיתקיימו התנאים הכספים עוברים לאוצר המדינה, אבל אז הם עוברים גם לנישום. אין פה הוראה שמתייחסת לזה שמועברים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

על מה את מדברת, על היטל ששולם ביתר?

לא, אני מדברת על כספים שנמצאים בתוך הקרן, התקבל לגביהם פסק דין חלוט - - -

במידה שנצטרך להחזיר אותם לנישום.

ההוראה להחזיר לנישומים את ההיטלים עם ריבית והצמדה נמצאת בסעיפים האחרים שלא קשורים כרגע לקרן הצדדית הזאת. אם יהיה צורך שכספים יועברו מהקרן חזרה לחשבון הכנסות המדינה ממסים כדי שהם יוחזרו לנישומים, אז זה דבר ש - - -

אבל, מירי, לא זאת הייתה השאלה, השאלה הייתה מה קורה אם יש - - -

מה? אתה ממשיך לנהל את הוועדה?

לא, זו שאלה נכונה, יש פסק דין חלוט והמדינה צריכה להחזיר כסף מהקרן הזאת, העלומה, לנישום, אז זה לא כתוב שזה עם ריבית והצמדה, לא כתוב בחוק, ואז מסתמכים על חוק אחר.

לא, אז אני אומרת שהסעיפים - - -

מירי, שנייה. חבר הכנסת גפני, אתה יודע שאני מכבד אותך, אבל אתה לא יכול להשתלט על הדיון, בסדר? תודה.

קשה לי, אבל אני מקבל את זה.

אז תשתדל, תודה. כן, מירי, בבקשה.

אני אומרת שוב, הזכות של נישום ששילם היטל ביתר, בין אם זה בדרך של מקדמות ובין אם זה בעקבות מס שנוי במחלוקת ובסופו של דבר צריך לקבל את הכסף בחזרה, ההוראה שקובעת שהוא צריך לקבל את הכסף צמוד ועם ריבית, זה נמצא בחקיקה שלא נגענו בה ולא קשורה לכל המנגנון שדיברנו עליו עכשיו.

זה לפי הדין הכללי.

לא הדין הכללי, חוק ההיטל, או פקודת מס הכנסה, אם הוא מופנה לשם, אם יהיה צורך נמצא את הסעיפים, אבל כל המנגנון הזה של קרן הביניים לא נוגע ולא רלוונטי להתחשבנות בין רשות המסים לבין משלמי ההיטלים, לא כשהם צריכים לשלם ולא כשהם צריכים לקבל את זה בחזרה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להעיר הערה. זה פחות מפריע לי, אבל אני רוצה להעיר הערה. המציאות היא שמקימים פה עכשיו קרן חדשה, היא לא הייתה קיימת עד היום, קרן שאנחנו גם לא יודעים את טיבה, אתה מקבל שומה, אתה חייב לשלם מיד 75% ואתה נותן את זה לקרן הזו. במידה שאתה הולך לבית משפט ומתברר שנתת לחינם, השומה שלך הייתה הנכונה ולא של רשות המסים, אין בחוק הזה את הדבר המתבקש מאליו, שאם אתה מקבל את זה בחזרה אז אתה צריך לקבל את זה לפי הכללים שקיימים בכל המקומות האחרים.

אבל קיבלנו כעת תשובה.

באה הגב' סביון ואומרת שפה בחוק אנחנו לא כותבים את זה, אנחנו מסתמכים על מה שיש בדברים אחרים, אבל זה משהו חדש, זה קרן חדשה שלא הייתה בחקיקה עד היום בכלל. אני מתנצל אם אני מקשה, אני לא –

לא, זה תפקידך, תודה.

הסעיף הבא שביקשו חברי הוועדה להוסיף מתייחס לדיווח.

לא, רגע, אני שאלתי שאלה.

מה הייתה השאלה?

שזה לא מופיע בחוק.

הקרן לתקופת ביניים מופיעה בחוק.

זה אני יודע, שם הם רוצים את הכסף, אבל אם מגיע לי חזרה, לא כתוב שזה חל על פי הכללים האלה, זה לא מופיע בחוק הזה.

הם אומרים שיש הוראות שמחילות את זה. הם יראו לנו את ההוראות, ואם לא, ננסח בהתאם.

אנחנו נבדוק את זה.

אין כוונה לשנות מ - - -

לא, הכוונה שלכם היא טהורה, אין ויכוח בכלל, אבל זה לא כתוב.

אנחנו נאתר את ה - - -

אז תכתבו את זה.

זה גם כתוב בדברי ההסבר באופן מפורש.

דברי ההסבר לא רלוונטיים לזה.

דברי ההסבר לא רלוונטיים.

אנחנו נבדוק את זה ובמידת הצורך נוסיף.

טוב, בסדר.

אז סעיף דיווח שבעצם יאמר שהחשב הכללי ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לשנה על כל אלה, סכומים שהועברו לקרן עד מועד הדיווח לוועדה, רווחי השקעות והפסדים שנוכו ביחס לכספים כאמור בפסקה (1) ויתרת הכספים בקרן במועד הדיווח.

בנוסף עלתה פה שאלה לגבי המצב שעד הקמת הקרן לאזרחי ישראל, לדווח בדבר ההכנסות של המדינה מההיטל ולעשות את זה בחלוקה לפי משאבי הטבע. זה צריך לבדוק אם אנחנו רוצים להכניס את זה.

אנחנו נבדוק את זה בהמשך.

חבר הכנסת אזולאי הגיש את זה מקודם נושא חדש, על הדיווח.

כן, אנחנו זוכרים.

רשום שהוא הגיש?

רשום. אוקיי.

רק עם הנוסח שהוסיף, אז באמת לגבי ששינסקי 2 יש הוראה מפורשת, סעיף 20יט, שקובע ששולם היטל על רווחי יתר, יתר על הסכום הנובע מהדוח לפי סעיף 20יד, תוחזר היתרה לבעל הזכות לניצול משאב טבע ששילם את ההיטל ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה בשינויים המחויבים.

מאיפה את קוראת?

מחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע.

מששינסקי?

כן.

אבל זה לא המקרה עכשיו, עכשיו יש - - -

חבר הכנסת גפני, אני מבקש.

אה, סליחה.

זה מקרה שבו שולם היטל רווחי היתר - - -

רק שתדעי שעליי לא עובדים, זה הכול. יש פה חוק, אתם הייתם דורשים לכתוב את זה בחוק. זה הכול. אני לא אומר שצריך יותר, פחות.

לא, רגע, מירי, הסעיף מתייחס להחזר היטל רווחי יתר בעקבות דוח, אבל הוא לא אומר שאם הכסף הועבר לקרן ונמצא ש - - -

נכון.

אם צריך לעניין הזה הבהרה, אני אומרת שוב, אין לנו התנגדות, אנחנו מבחינתנו הבנו שככל שמבחינת בעלי הזכויות ששילמו היטלי רווחי יתר ביתר וצריכים לקבל את ההחזר מבחינתנו ברור שהם צריכים לקבל את ההחזרים האלה בצמוד פלוס 4%.

אם צריך הבהרה אנחנו נוסיף את הסעיף הזה, שיהיה ברור שהנישומים יקבלו את ההחזר עם 4% בתוספת הצמדה.

אם צריך לעניין הזה להוסיף הבהרה מפורשת בחקיקה אז זה משהו שנראה שאפשר לעשות אותו והוא נכון וממילא כך אנחנו מתכוונים לנהוג וכך המערכות שלנו גם מתוכננות.

זאת אומרת אני יכול לכתוב לעצמי בלילה כשאני חולם שהסכמתם איתי?

תמיד הסכמנו איתך. גם בתפקידך הקודם.

תודה רבה. אנחנו נצא עכשיו להפסקה עד שעה שתיים.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 14:09.)

(היו"ר אלכס קושניר)

אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגויות שאינן סעיפים שעליהם הוגשו טענות לנושא חדש. את רוצה לתת לנו את המסגרת, כמויות וזה?

אבל על הכול הוגש סעיף חדש, לא?

לא.

בכל מקום שהיה שינוי הוגש סעיף חדש.

א' לא, אבל מה שכן הוגש אנחנו נדלג עליהם ואחר כך נתקדם. בבקשה.

נתחיל מההסתייגויות של חבר הכנסת ינון אזולאי?

ראוי.

את יכולה, אין בעיה, מה שתחליטו.

שאני מבינה שש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית מצטרפים אליך?

רק שנייה, תני לי לעמוד מולם. אגב, היועצת המשפטית, לא צריך לקרוא על פי השינויים שהיו קודם כל את החוק?

הקראתי את הסעיפים ששינינו.

סליחה, אז יכול להיות שזה בזמן שלא הייתי. תודה.

אז נעבור על ההסתייגויות. ההסתייגויות שנוגעות לסעיף 1, אנחנו מדלגים עליהן עכשיו. חבר הכנסת אזולאי, בסעיף 2 יש לך שתי הסתייגויות שנוגעות לתצורה ולכן אנחנו מדלגים עליהן. זה נוגע לתצורה שבה ינוסח החוק.

אוקיי.

אז אני עוברת להסתייגות שמצוינת אצלך מספר 2: אחרי סעיף 1 לחוק יבוא סעיף קטן (1)(א) כדלהלן, מטרת חוק זה הינה להבטיח את האינטרס הציבורי בחלוקת הרווחים ממשאבי טבע ואת נתח הממשלה הראוי ברווחים.

התייעצות סיעתית.

שתיים ו-17 דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:12 ונתחדשה בשעה 14:17.)

ההסתייגות של ינון אזולאי להצבעה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

עוברים הלאה.

רביזיה.

רביזיה.

אתה רוצה שאני אגיד על כל אחד, איך אתה מעדיף? איך שנוח לך.

אני יוצא מתוך נקודת ההנחה שעל כל ההסתייגויות, שלך לפחות, אתה מטיל רביזיה, בסדר?

לא, הוא צריך להגיד אותן אחת אחת.

היועצת המשפטית מבקשת אחת אחת.

מקבל.

שוב, על הסתייגות 3 אנחנו מדלגים כי היא מתייחסת לסעיפים 1 ו-7 שבקשר אליהם הוגשו בקשות נושא חדש. אני עוברת לסעיף 7: לפרק ד' בחוק העיקרי יתווסף סעיף 13ו כדלהלן, שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בכל שנה ויגיש לה בכל שנה לא יאוחר מ-30 ביוני דין וחשבון לגבי סך התקבולים שהתקבלו בשנת המס מכוח הוראות החוק בכללותו. דיווח זה יכלול דין וחשבון לגבי רכיבי מקדם ההיטל של המיזם שהתקבלו בשטח זכות נפט באותה שנה, דין וחשבון לגבי בסיס ההיטל של מיזם ושל כל בעל זכות לניצול משאב טבע על כל משאב בנפרד כקבוע בחוק של אותה שנה.

אגב, זה הכנסת, ששר האוצר יבוא וידווח פה? מה הבעיה?

אני הכנסתי סעיף דומה. בכלל כל הסעיף של הסודיות הוא סעיף מאוד מאוד מורכב.

זה יכול להיות בוועדת משנה. אתה יודע, אתה יכול לעשות ועדות משנה.

כן, אבל זה לא במסגרת החוק הזה. אפשר לדון בו, אבל לא במסגרת החוק הזה.

אני אומר שוועדת הכספים היא חלק מהמקום, אולי זה חלק מה - - -

אני מסכים, בגלל זה הכנסנו פה סעיף שלא היה.

אבל הוא צריך לחול על הכול.

אנחנו מדברים על התקבולים של הקרן. ואגב, אני לא יודע מה רמת המידתיות של ההסתייגות שלך. זה דיון נפרד שצריך לדון בו, אני לא אומר שלא. אתה רוצה שנצביע?

תצביע.

מי בעד ההסתייגות של ינון אזולאי? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה, בשביל היועצת המשפטית.

הסתייגות מספר 8 שלך. התווסף סעיף 13(ז) כדלהלן, ועדת הכספים תקיים דיון ציבורי אחת לשנה עם קבלת הדיווח משר האוצר באשר לתקינות תקבולי המדינה ממשאב טבע לאומי.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

סעיפים 3 ו-4 אנחנו מדלגים כי נטענו טענות נושא חדש. סעיף 7 גם כן. סעיף 9, ההסתייגויות לסעיף 9, בסעיף 9, בסופו יבוא 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

עוברים להסתייגויות לסעיף 10, זו הסתייגות מספר 16. בסעיף 10(ב) לאחר המילים 'שר האוצר בהסכמת שר המשפטים' יבוא 'ובאישור ועדת הכספים של הכנסת'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לגבי סעיף 11 גם הוגש טענת נושא חדש, אז אנחנו מדלגים על ההסתייגויות לסעיף 11. עוברים להסתייגויות לסעיף 12. סעיף 12(ב), לאחר המילים 'שר האוצר בהסכמת שר המשפטים' יבוא 'ובאישור ועדת הכספים של הכנסת'. זה תיקון שהוועדה ביקשה גם להכניס.

ונכנס התיקון הזה?

ביקשתם להכניס, לא הצבענו עדיין, אבל כן.

זה ייכנס לנוסח הוועדה.

נוותר עליה?

רגע, אז הם צריכים להצביע על זה?

כן.

זה התיקון שלכם, אז תצביעו על זה.

לא, אבל שינינו את זה בתיקון שם.

נוותר עליה או להצביע עליה?

אם זה אותו דבר נוותר עליה, אין עניין.

איזה הגינות.

אלכס, אני ענייני.

לגבי סעיף 13 יש נושא חדש.

חכי, אני רוצה רביזיה על הוויתור.

סעיף 13 יש סעיף חדש, אז אני עוברת להסתייגות מספר 58, הוספת סעיף 52א בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע שאומר שאחרי סעיף 52 יבוא סעיף 52א שמדבר על שקיפות הליכי שומה ובעצם מבקש שרשות המסים תגיש לוועדת הכספים דוח שבו יפורטו עבור כל מיזם נפט וכל משאב טבע הסכום הכולל שהתקבל לשנת המס וסכומים שהצטברו מיום תחילת החוק, הסכום הכולל של היטל לפי החוק כפי שנקבע על ידי פקיד השומה, מקדם ההיטל, עיקרי ההשגה, עיקרי ההסכמים, עיצום כספי, החלטה בדבר דחייה בהגשת דוחות, כלל השומות הסופיות. אחת לשנה יציג נציג בנק ישראל בפני ועדת הכספים תחזית אודות הסכום הכולל הצפוי להיכנס לקרן. הדוח והתחזית שיוגשו יפורסמו באתר הכנסת.

על זה אני רוצה התייעצות.

כן, זה משמעותי, אני מסכים. 28.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:23 ונתחדשה בשעה 14:28.)

אפשר לעבור להצבעה על ההסתייגות של ינון אזולאי. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

רביזיה. אולי יש לנו זמן לדון על החל"תים קצת?

לא.

אויש, עד חמש וחצי.

אגב, ראית? יצא דוח אבטלה, שהאבטלה יורדת.

לא, ברור שהאבטלה תרד.

אה, היא לא תרד מה-700,000 איש שהיו קודם?

לא, לא פותחים את זה עכשיו.

למה?

כי אנחנו בדיון אחר.

בסדר, אבל אתה יודע לשלב שני דברים ביחד. אתה למדת ליבה, אני לא.

אבל אני לא למדתי גמרא.

אני אעזור לך, אלכס.

אין לי ספק.

אלכס, הבטחתי לך חברותה אם אתה רוצה, רק תגיד כן.

עוברים להסתייגויות לסעיף 14, הסתייגות 59: בסעיף 14 לחוק במקום 'תוספת שנייה' יבוא 'התוספת השנייה לחוק'.

התייעצות.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:29 ונתחדשה בשעה 14:33.)

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

הרב גפני שואל מה בוער לך, מה קרה?

על מה? החוק הזה?

כן.

הסברתי את זה כבר לגפני לפני שהתחיל הדיון.

אבל אם גפני לא הבין אחרי שהסברת כנראה שזה לא נכון.

כנראה אני לא יודע להסביר.

לא, כנראה שזה לא נכון.

אז אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 15, אני מתחילה בסעיף 60. בעצם יש פה הסתייגות שהיא סדרתית אז אנחנו נקריא את הראשונה ואת האחרונה: בסעיף 15 פסקה (ב) במקום 'ואילך' יבוא 'בשנת 2022'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

אדוני היושב ראש, הנושא חדש שטענתי על כל הדברים האלה זה לא רק אני, זה בשם כל סיעת יהדות התורה.

כמובן, זה ברור.

לא, זה לא כמובן, היה ויכוח.

התווכחתם?

כן, זו הייתה התייעצות סיעתית והחלטנו שכולם יהיו בעד נושא חדש, נכון?

בסוף שכנעתי אותך.

לא הייתה עמדת מיעוט?

לא הייתה עמדת מיעוט, בהתחלה כן.

כן, ההסתייגות האחרונה בסדרה?

אצלנו זו מפלגה דמוקרטית, עם כבוד אבל.

רגע, ההסתייגות האחרונה, בבקשה.

אחרונה, אז צריך התייעצות סיעתית.

בסדרה.

לא, אבל זה מחייב התייעצות סיעתית.

זה לא שלך בכלל.

זה שלו, זה הוגש בשם כל הסיעה.

אבל ינון היוזם.

אלכס, לא תצליח להפריד בינינו.

אגב, ספציפית הוא אמר לי להגיש את זה, אני רק הצטרפתי.

שנים אתם מנסים, לא תצליחו.

בסעיף 15 פסקה (ב) במקום 'ואילך' יבוא 'בשנת 2046'.

התייעצות עכשיו.

14:41.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:36 ונתחדשה בשעה 14:41.)

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

אנחנו עוברים להסתייגות מספר 85. בסעיף 21 לחוק המקורי במקום 'או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין' יבוא 'או קנס כאמור בסעיף 63(א) לחוק העונשין'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

רביזיה כמובן.

בסעיף 24 לחוק המקורי במקום 'או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין' יבוא 'או קנס כאמור בסעיף 63(א) לחוק העונשין'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

נרשם. בסעיף 28 לחוק המקורי, במקום 'או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין' יבוא 'או קנס כאמור בסעיף 63(א) לחוק העונשין'.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

בסעיף 15, המילים 'נמסרה לחייב בתשלום ההיטל ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו' יימחקו, במקומם יבוא 'יוחל רק על תשלומי היטל ביחס לשנות המס שיחולו לאחר כניסת התיקון לתוקף'.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

יתווסף סעיף 16 כדלהלן: החשב הכללי ידווח לוועדת הכספים אחת לרבעון לעניין פעילות הכספים המנוהלים בקרן לאזרחי ישראל'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

סיימנו את מקבץ ההסתייגויות של חבר הכנסת אזולאי, למעט ההסתייגויות שנוגעות לסעיפים שלגביהם נטענה טענת נושא חדש. יש לנו מקבץ של הסתייגויות של חבר הכנסת קרעי וכל סיעת הליכוד.

שהצטרפו אליה גם אנחנו.

שהצטרפתם אליה?

כן, בטח. אנחנו נציג אותן אחת אחת.

כן, קיבלתם גם.

אוקיי.

לא בטוח שכשאתה קורא את זה אתה רוצה להצטרף, אני אומר לך.

תקשיב, יש אילוצים גם בעבודה הזו.

יש בקואליציה ויש גם באופוזיציה אילוצים.

יש גם אילוצים בעבודה, מה לעשות?

הם גם מקריבים לא מעט כאן.

אבל דווקא בגלל זה אתה מחזק עכשיו את ההתייעצות הסיעתית על כל הסתייגות.

למה?

כי יש אילוצים.

כי אני צריך להתקשר לקרעי לשאול אותו למה הוא התכוון.

אלכס, לפעמים לא טוב להגיד מה שיש.

אני מודה בטעות.

בגלל הדבר הזה אני מבקש להאריך את ההתייעצות הסיעתית לשבע וחצי דקות כי צריך להתקשר לקרעי, לשאול מה הוא התכוון.

צודק, מקבל.

אתה רואה, כשאתה מדבר לעניין אני משתכנע.

אז מי מצטרף להסתייגויות של חבר הכנסת קרעי וסיעת הליכוד?

סיעת ש"ס.

ויהדות התורה על כל חלקיה.

ויש שם חלקים.

ואתה מוסמך לדבר בשם כל החלקים?

כן. נגמר לי עוד דקה ההסמכה הזאת.

ההסתייגות הראשונה היא לפני סעיף 1.

אתה יודע, אני חושב שאם הייתם מקדמים את התקנת הסיבים האופטיים במגזר לא הייתם צריכים שבע וחצי דקות להתייעצות.

תעשה לי טובה, תפסיק לטפל לי בסיבים שלי במגזר, בילדים שלי בהשכלה. תאמין לי, אני לא מתבייש, לא בילדים שלי, לא בחינוך שלהם, אנחנו לא מפארים את הסטטיסטיקות של רצח במשפחה ואלימות במשפחה.

חבר'ה, לא, רגע, יעקב, אני מבקש, את הוויכוח הזה בהתייעצות הסיעתית.

תעשה לי טובה, תן לי לחנך את הילדים שלי ואת הסיבים שלי ותחנך אתה את שלך. עכשיו, מאחר שאתה גם חבר כנסת חדש אני רוצה לשוטט איתך בפרוטוקולים, אני הייתי יושב ראש ועדת חוקה - - -

עדיין חדש? לפני שבעה חודשים אמרת לי שאני חדש.

רגע, הייתי יושב ראש ועדת חוקה והחברים שלך מיש עתיד ומישראל ביתנו, אני אראה לך איזה הסתייגויות הם הביאו בצר להם כשהם היו צריכים לעצור, חוקים של קורונה אגב, לא חוקים פחות חשובים.

לא, רק אמרתי שעם תשתית אחרת לא היית צריך שבע וחצי דקות.

היו שם הסתייגויות מטופשות עשרות מונים מכל מה שתמצא פה.

לא צריך להתרגש ככה.

בדיוק. אבל תפסיק לטפל לי בסיבים, זה לא עושה –

כן? אני אקח את זה בחשבון.

תודה. כי אני לא מחנך את הילדים שלך ולא את השכונה שלך.

בזה הסתיימה ההתייעצות הסיעתית לעשר ההסתייגויות הבאות.

איך אומרים? פרשתי בשיא. הלאה.

הסתייגויות לפני סעיף 1, מטרה. זו ההסתייגות הראשונה. מטרה, מטרת החוק היא לאפשר לממשלה לגייס מספיק כסף כדי לממן את המס.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לממן נזקים שעשתה עקב חוסר תפקודה בגל הרביעי של הקורונה.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

רביזיה.

לאפשר לממשלה לממן את חברי הכנסת הנורבגים.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאבד את הריבונות בנגב.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאבד את המשילות בנגב.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

של מי זה?

של קרעי, יש פה טביעות אצבעותיו של חבר הכנסת קרעי. אי אפשר להישאר אדיש לדברים האלה.

לא, אגב כל פעם זה אותו דבר.

אלכס, תגיד מה שתגיד, אני תמיד משנה.

כן.

עברית שפה קשה, אין הרבה מילים נרדפות. אם אחמד טיבי היה פה היה עוזר לנו קצת בכמה מילים נרדפות בעברית.

לאפשר לממשלה לחוקק חוקים.

מי בעד?

ברור, מה, אתה לא בעד?

מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה. נו באמת. אתה יודע, אתה משגע אותי, מביאים לך חוקים ואתה לא רוצה לחוקק?

דבר כל כך אלמנטרי ואתה נגד? פשוט לא מצליח להבין את זה.

אני מתפלא איך שלמה קרעי לא פה בשביל באמת להסביר את ההסתייגות הזאת.

כמה מחשבה הוא השקיע בה.

לאפשר לשרת הפנים להסתיר כאבי בטן.

מי בעד?

אני לא בעד, עזוב אותי.

היינו בהתייעצות סיעתית.

מי נגד?

נמנעים.

לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

אפילו רביזיה אני לא עושה על זה.

לאפשר לבדואים לשלוט בנגב.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה למכירת ארץ ישראל.

מי בעד?

אתה יכול להיות נגד ארץ ישראל?

מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

אני לא מאמין מה שקרה לישראל ביתנו.

לאפשר לממשלה ולנשיא בית המשפט העליון לשלוט במדינה.

מי בעד?

אני בעד לשלוט, באמת מגיע להם שישלטו. האמת הם שולטים כבר.

אבל זה לא נשיא ונשיאה.

מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה. סימנת רביזיה, היועצת המשפטית?

לאפשר לממשלה להכשיר את מעשה ההונאה.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאפשר לממשלה להפוך את המדינה לדיקטטורה.

מי בעד?

לא, אני לא יכול על זה, אני לא מסכים.

מי נגד?

התייעצות סיעתית.

אחר כך. לא התקבל.

אנחנו נמנעים. אנחנו לא מצביעים בעד, אני נמנע.

אתה לא צריך להימנע, לא היינו בהצבעה.

טוב, יאללה, בסדר.

אינו נוכח.

הצבעה
לא אושר.

לאפשר לממשלה לבטל את תפקידה של האופוזיציה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

לאפשר לממשלה להתבטל בפני בג"צ.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאפשר לממשלה להפוך את המדינה לדיקטטורה.

אבל הוא אמר את זה, זו פעם שנייה, זה חוזר.

לא, היה להכשיר את מעשה ההונאה.

לא, היה דיקטטורה.

היה דיקטטורה. בואי נתחיל מהתחלה.

המחולל מזייף.

רק תראה כמה אנחנו תופסים ראש ב - - -

ערניים.

מתייחסים ברצינות.

רק דברים ענייניים.

כל מה שהיה זה לא ענייני?

גברתי השרה, מה שלומך?

לאפשר לממשלה לאשר נישואים אזרחיים.

מי בעד?

זה החוק הזה רוצה לאפשר לממשלה?

אנחנו בעד או נגד?

זה הפוך על הפוך. זה מה שאתם רוצים לעשות בחוק הזה.

לא, זה מה שקרעי טוען שאנחנו עושים.

לכן אנחנו בעד ההסתייגות.

אז אתם בעד?

כן.

נחשפה הכוונה האמיתית.

אוקיי, אז אתם בעד?

בעד.

מי נגד?

אתה נגד? הבוס שלך ישמע שאתה נגד נישואים אזרחיים? הלך עליך.

לא, אני לא עושה את זה בחוק הזה, אני עושה את זה בחוק אחר. אל תדאג.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה. אני רוצה שתחשוב עוד פעם.

לאפשר לממשלה לבטל את בתי הדין הרבניים.

מי בעד?

על זה צריך התייעצות סיעתית.

לא, הוא כבר שאל, לא משנה.

מי נגד? לא התקבל.

מי כתב את זה? קרעי ככה משתעשע איתכם?

איתנו? איתכם הוא משתעשע.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאפשר לממשלה לחוקק חוקים פרסונליים.

זה נכון, הוא צודק.

הוא איש חכם, קרעי.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאפשר לממשלה לחלק 53 מיליארד שקל.

רק שנייה, התייעצות סיעתית פה. לא, לא, 53 מיליארד זה כבר כסף גדול.

ולנו כלום.

חוזרים ב-14:54.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:49 ונתחדשה בשעה 14:54.)

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, אנחנו צריכים אותך פה בהצבעות איתנו כי אנחנו פה ברוב דחוק.

עד ששכנעתי אותו בשתיים-שלוש הסתייגויות אתה הופך לי אותו עוד פעם.

רביזיה על זה.

רביזיה על ההתייעצות?

אתה יודעת מה? גם על זה. אפשר עכשיו לעשות אותה?

מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לממש את האידיאולוגיה האנטי ציונית שלה.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

לאפשר לממשלה לממש את רעיונותיה הפרוגרסיביים.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

אפשר להסביר רגע את האחרון?

תסביר את זאת שעכשיו מגיעה.

להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה כדי לשרוד בתמיכת מפלגות אנטי ציוניות.

אתה רואה, למשל פה הוא הוסיף את המילים 'כדי לשרוד מפלגות אנטי ציוניות'. הוא שינה ממה שהוא עשה בקודמים.

הרבה יותר ברור עכשיו.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

רביזיה.

למנות רב רפורמי לרב ראשי.

מה? לא הבנתי מה כתוב.

מטרת חוק זה לאפשר לממשלה למנות רב רפורמי לרב ראשי.

מי בעד?

בלי ההוצאות הוא לא יסכים להיות רב.

מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

מטרת חוק זה היא להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לאפשר לשרי הממשלה החדשה להתחמק מביקורת ציבורית.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

על הקשקש.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה. זה חייב לחזור לשולחן הדיונים עוד פעם.

לאפשר לראש ממשלה להמשיך לכתוב ספרים כושלים.

רגע, התייעצות.

מי בעד?

אמרתי כבר התייעצות בעניין הזה.

אמרת? טוב. 14:58.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:53 ונתחדשה בשעה 14:58.)

התחילה הישיבה.

דנו בהסתייגות הזאת של שלמה קרעי ואני חושב שהוא צודק במאה אחוז ולכן אנחנו נצביע בעד ההסתייגות הזו.

אוקיי, אז מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

רביזיה.

מטרת חוק זה לאפשר לראש הממשלה להמשיך למחוק פוסטים בפייסבוק.

מי בעד?

מה זה פוסטים? מה זה פייסבוק? תסביר לי.

תצביע. מי בעד? מי נגד?

אנחנו נמנעים הפעם.

מה שאני לא מבין אני לא מצביע.

מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

אפשר שאלה? אפשר פעם לברר את הנושא של ההסתייגויות האלה?

יצא נוהל חדש.

אל תעשה את זה, יום אחד אתה תצטרך את זה.

מאוד מאתגר אותי לשמוע את ה – מחמת כבודה של הכנסת, באמת אני אומר לכם.

אתה צודק.

מאוד מאתגר אותי לקיים דיון, תסלח לי, על השטויות האלה.

אתה צודק.

זה פשוט בלתי נסבל.

תקשיב אליי, אדוני - - -

יש תעלולים שאני יכול להבין אותם, אבל יש דברים שהם לועגים לנו.

אדוני ראש העיר, כשאני הגעתי לפה לכנסת הייתי ראש עיר, הייתי פעיל כמוך - - -

בוא נפתח את זה אחר כך.

לא, חצי מילה, מה אכפת לך? אני מוריד לך ארבע התייעצויות סיעתיות. ינון, סגור איתו הכול. באתי לפה לכנסת, שאלתי את האנשים מה העבודה פה, אצלי זה היה תאונת עבודה שהגעתי לכנסת והסבירו לי, מדברים, מדברים, מדברים, מדברים, אמרתי, רגע, מה התכלס? אני בא ראש עיר, בלילה מחליט החלטות, בבוקר מתחילים להזיז את הדברים, העסק עובד, אמרו לי: זה פרלמנט. פרלמנט זה מלשון פרלה, פרלה בצרפתית, למי שלמד ליבה, זה דיבור. זה הכלים שיש לפרלמנט.

כן, אני יודע את זה, אני חושב שהסתייגות זה דבר מצוין, רק שתראה - - -

אתה מכיר את מיקי איתן? אתה מכבד אותו?

אני מכבד את כולם.

יפה. מיקי איתן עמד פעם במליאת הכנסת ודיבר 24 שעות ברצף, בפיליבסטר גדול, מי איתן, שאתה היום אומר פִּייי. זה התפקיד שלנו, זו הדרך שבה אנחנו מוחים על דורסנות.

בסדר, אני בעד, להסתייג - - -

זו הדרך שאנחנו עובדים ויום אחד, הרב הלוי, אתה תשתמש בזה גם כשתהיה באופוזיציה, אם תעברו את אחוז החסימה בכלל.

אני אומר לך - - -

רגע, התייעצות, שנייה.

לא, רגע, אפשר לעבור להסתייגות? עוד לא הקראנו את ההסתייגות בכלל.

אז מה?

אבל שנייה, אין על מה.

על הפייסבוק, לא?

לא, את זה עברנו כבר. מטרת חוק זה לאפשר ליו"ר ועדת הכספים לקצץ בקצבאות.

התייעצות. שלוש דקות הפעם אני אעשה לך.

שלוש דקות.

בסדר.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:01 ונתחדשה בשעה 15:04.)

אני רוצה להצביע על ההסתייגות, הזמן עבר, ההתייעצות הסיעתית הסתיימה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה
לא אושר.

טוב, נמתין להם עוד שלוש דקות.

זמן סביר.

שלומית, אני רואה שאף אחד לא נמצא כאן, אנחנו יכולים לא להצביע על ההסתייגויות?

מי שהגיש את ההסתייגויות אלה הם חבר הכנסת קרעי, ליכוד, ש"ס ויהדות התורה ואף אחד לא נוכח, אז כן.

אוקיי. אז מה שאנחנו נעשה, אנחנו נתכנס כאן בשעה 16:30 כדי להצביע על הרביזיות שהוגשו עד עכשיו ולאחר מכן ב-17:30 אנחנו נתכנס בוועדת הכנסת כדי לדון על הנושאים החדשים ואחר כך נחזור לכאן על מנת לסיים את הדיון בחוק. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:07 ונתחדשה בשעה 18:55.)

אני רוצה לחדש את הדיון כאן ולהגיד תודה לחברי ועדת הכנסת ועובדי ועדת הכנסת ויושב ראש ועדת הכנסת על זה שלמרות אווירת תחילת פגרה נשארו כאן כדי לתת לנו, חברי ועדת הכספים, את השירות ואני רוצה לחדש את הדיון מהמקום שעצרנו בו. שלומית, בבקשה.

עצרנו בהסתייגויות שאותן לא הקראנו ולא הצבענו בנוגע לסעיפים שעליהם הוגשו טענות נושא חדש, אתה רוצה לחזור על ההסתייגויות?

כמה יש לנו אם לא הן?

רק שלך נשארו.

30-25 הסתייגויות.

לא, אבל יש חוץ מזה עוד הסתייגויות אחרות.

לא.

מה שהוגש של קרעי?

לא, שלי, יש הסתייגויות על הסעיפים שלא דנו עליהם, שהלכו לנושא חדש? לזה את מתכוונת?

כן.

אוקיי, על זה אני כן רוצה כי יש שם גם קרן העושר, על זה אני כן רוצה לחזור. נעשה את זה זריז.

קדימה.

אוקיי, אז אנחנו חוזרים להסתייגויות לסעיף 1 להצעה. בסעיף 1 במקום המילא 'תימחק' יבוא 'לא תיקרא'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 1 ו-7, בסיפא יתווסף הסכום שמעבר לסכום השנוי במחלוקת, יופקד בידי גוף חיצוני ואובייקטיבי אשר את זהותו תקבע ועדת הכספים של הכנסת.

אני רק במילה אחת, להסביר את זה ונמשיך. העניין הוא, אם אתם זוכרים שדיברנו שיש שומה אחת, שומה שתיים, חייב שתמיד יהיה גם בדברים האלה גוף אובייקטיבי שאני חושב שזה ראוי ונכון לעשות את זה על מנת שהנישום גם ירגיש שבאמת לא רוצים דווקא את רעתו ולכן אני הגשתי את זה. אפשר להצביע.

מי בעד? נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 3. סעיף 3 יימחק.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 3 תובא הארכה משמעותית לפרק הזמן לגביית הכנסות המדינה להיטל משאבי טבע, התיקון יוביל לעיכוב של כשלוש וחצי שנים בהליכי גביית מס לעומת המצב כיום.

זה מה שאנחנו עשינו, שהבאנו את התיקון של השנתיים.

כן. מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

רק אם את יכולה לקרוא לפי מספר סידורי, כמו מקודם, יותר קל לי.

אוקיי, אז אני עדיין בסעיף 10. סעיף 4 יימחק.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

גם בסעיף 4, העניין של הארכה של הליכי השומה לאחר השגה.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 4 במקום הרישא 'עד' יבוא 'לאחר'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 6, ביחס לסעיף 21(1), 23, 24, 27 ו-41 לחוק העיקרי מובהר כי הוראות סעיפים אלה יחולו על אי הגשת דוחות לפי תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע (מקדמות בשל היטל רווחי נפט) בתקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע (מקדמות על חשבון היטל רווחי יתר).

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

סעיף 7, במקום 'תימחק' יבוא 'לא תיקרא'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

עוברים לסעיף 11, אחרי המילים 'בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים' יבוא 'או גירעון העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו, לפי הנמוך ביניהם'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 11, במקום 'בשיעור של 30% מסכום הגירעון' יבוא 'בשיעור של 29% מסכום הגירעון'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

פה יש סדרה של הסתייגויות אז אנחנו הולכים לסוף הסדרה, אני במספר סידורי 28, בסעיף 11, במקום 'בשיעור של 30% מסכום הגירעון' יבוא 'בשיעור של 19% מסכום הגירעון'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 11 במקום '500,000 שקלים' יבוא '500,000'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

במקום 'בשיעור של 30% מסכום הגירעון' יבוא 'בשיעור של 18% מסכום הגירעון'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

זאת עוד פעם סדרה אז אני עוברת לסוף, בסעיף 11 במקום 'בשיעור של 30% מסכום הגירעון' יבוא 'בשיעור של 1% מסכום הגירעון'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

הסתייגויות לסעיף 13, במקום המילים 'החשב הכללי במשרד האוצר' יבוא 'ועדת הכספים של הכנסת תקבע מי יהיה הנאמן'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

אחרי המילים 'בסעיף זה החשב הכללי' יבוא 'ובתנאי שהכספים ינותבו לפרויקטים חדשים'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

יתווסף סעיף קטן (א) שלפיו כספים המנוהלים בקרן על ידי החשב הכללי ינותבו לרשת לביטחון תזונתי, לפתרון משבר הדיור ועבור שבעת בתי החולים הציבוריים.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

אגב פה, סתם בגדול, טעות שלי, לא שלכם, זה בקרן העושר ולא בקרן החשב הכללי כי בקרן החשב הכללי אי אפשר, כן הייתי רוצה שם שזה יהיה בדיור. בסדר, בשביל הבהרה של העניין, שיושקע בדיור כי אנחנו יודעים שהדיור היום - - -

אתה יודע שבנורבגיה הם מממנים את הפנסיות באמצעות הקרן הזאת, באופן מלא? זה משהו מדהים.

אז רגע, הנורבגים שפה, מה התפקיד שלהם?

לדאוג לזה שזה יקרה בישראל.

מה, הפנסיות הממשלתיות?

כן.

אבל אין שם הרבה עובדים, תראה כמה עובדים יש לנו. פה יש יותר נורבגים מאשר שם.

חיכיתי מתי זה יבוא.

ממשיכים.

אנחנו עדיין בסעיף 13 בסעיף קטן (א)(4), כספים המנוהלים בקרן על ידי החשב הכללי ינותבו לפי החלטת ועדת הכספים של הכנסת.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 13, אחרי המילים 'בידי החשב הכללי במשרד האוצר' יבוא 'ובפיקוח ועדת הכספים של הכנסת'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 13, בכל מקום שמופיע 'החשב הכללי' יבוא 'הנאמן שקבעה ועדת הכספים של הכנסת'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

בסעיף 13 תימחק פסקה (ד) ובמקומה יבוא 'כספים המנוהלים בקרן לתקופת הביניים אשר יש להשיבם לנישום בשל זכאותו להחזר היטל ששולם ביתר ייעשה על ידי קיזוז תשלומי המס העתידיים של אותן החברות'.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

סעיף קטן (ה), לפיו החשב הכללי ידווח לוועדת הכספים אחת לרבעון לעניין הכספים המנוהלים בקרן לתקופת הביניים.

מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

הצבעה
לא אושר.

זהו. סיימנו.

אנחנו עוברים להצבעה על סעיפי החוק.

אלכס, שאלה קטנה, סתם בשביל העניין, אני לא יודע אם יש פה מישהו מרשות המסים על הנושא של הקרן של הנגב. ידוע לך? דיברו איתך על זה?

לא, לא דיברו איתי על זה.

אני רשמתי לי, ינון.

האמת שגם לי חידשת.

אתה יודע מה? שישלחו לנו תשובה לוועדת כספים לנושא, כי זה חשוב מאוד הנושא, זה היה בששינסקי 2, שיחזור הכסף לקרן הנגב.

וזה לא שונה בגלל קרן העושר?

אני לא יודע בדיוק מה, פה לא ראינו כלום מהסיפור הזה. הייתי שמח לדעת, אפילו שיחזירו לך תשובה לוועדה, אליך, אני חושב שזה חשוב מאוד.

אפרת.

את מכירה את הסיפור של קרן הנגב, שהובטח פה בוועדה בששינסקי 2 שהכספים שיילקחו יחזרו כקרן לנגב עצמו, לפיתוח שלו? את מכירה את הסיפור הזה, את יודעת על מה מדובר?

אני לא מכירה וזה גם לא מקבל ביטוי בחוק.

לא, זו שאלה שלא קשורה לחוק.

היא לא הוזכרה בחוק ולכן גם בדיונים זה לא הועלה פה ותוך כדי העלה את זה אחד מראשי הרשויות בנגב ולכן אני שואל את זה. אבל אוקיי, אז אנחנו מבקשים לבדוק את הנושא הזה ולחזור, עכשיו זה גם ככה הצבעה על החוק, אבל חשוב לנו לדעת.

האמת שזה חדש לי מאוד, אנחנו נבדוק. אפשר לעבור להצבעה על הסעיפים?

אז כמה הבהרות. לגבי סעיף 1, כשהקראתי את הנוסח הקראתי שבמקום 'את יתרת ההיטל שהינה שנויה במחלוקת יבוא לשלם 75% מיתרת ההיטל הנובעת ממנה', כלומר מה שהסעיף יאמר זה שאם נמסרה לחייב בתשלום ההיטל החלטת פקיד שומה לגבי ההשגה הוא יהיה חייב תוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, מהחלטת פקיד השומה, ואם הוגש ערעור אז הוא יצטרך לשלם 75% מיתרת ההיטל הנובעת ממנה.

זה בעצם במקום ה-100%.

סליחה, אני חייבת לשאול, הנוסח הזה מתואם עם רשות המסים?

כן.

כי זה עדיין 75% ממה ששנוי במחלוקת?

זה בדיוק מה שאני רוצה להעלות, שבעצם דיברנו לגבי השאלה האם מדובר באמת מהסכום ששנוי במחלוקת, ואני מבינה מבחינתכם ש-? את רוצה להסביר, אפרת?

כן. יתרת ההיטל שנובעת מההחלטה בהשגה היא תמיד החלק ששנוי במחלוקת, זאת אומרת ההחלטה וההשגה או הצו, כמו שזה מכונה, יוצא על החלק השנוי במחלוקת, החלק שהוא לא מוסכם. החלק שמוסכם בעצם משולם. החלק, או כמו שהחוק מכנה את זה, יתרת ההיטל שנובעת מההחלטה על ההשגה היא החלק, כמו שאמרתי, ששנוי במחלוקת ועליו ישולם 75%.

בואי נעשה את זה פשוט, בדוגמה. יש שומה עצמית של 100 מיליון ויש שומה של פקיד שומה 200 מיליון. 100 מיליון משולם בכל מקרה ועוד 75 מיליון משולמים כ-75% מהיתרה?

לאחר אישור החוק, בדיוק כך.

סתם בשביל ההבנה, זו הנקודה שעליה דיברנו, שבעצם אם אתה לוקח את הכול ונותן מזה 75% זה עוד איכשהו נשמע הגיוני, פה כל כולו של אותו נישום נמצא בידיים של רשות המסים ולכן אמרתי שתשים את זה בגוף אובייקטיבי, בגוף שלישי, רק שלא יהיה ברשות המסים, שלא תהיה בידיים שלהם.

אבל זה לא בידיים שלהם, זה מגיע לחשכ"ל ונמצא בחשכ"ל.

בסדר, הוצאת ממנו את הכסף, נגמר הסיפור נו.

אפרת, מבחינתך גם לא צריכה להיות הוראה שמתייחסת ליתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת? את אומרת שבשלב הזה אנחנו נמצאים, למרות שהייתה פה הוראה כזאת בעבר, שאנחנו נמצאים במצב שבו מה שנשאר זה הסכום ששנוי במחלוקת?

נכון, אני אחדד שוב. מה שלא שנוי במחלוקת - - -

שולם בכל מקרה.

בדיוק, משולם בכל מקרה לאחר שהוגשה ההשגה וגם לאחר שהוגש הערעור. ההבדל כאן הוא שאחרי שיצאה החלטה בהשגה, אם הוגש ערעור תהיה חובה גם לשלם 75% מהסכום ששנוי במחלוקת, זאת אומרת מההחלטה של הצו, ההחלטה שניתנה בהשגה. זה רק הסכום ששנוי במחלוקת.

אז בעצם הנוסח נשאר לשלם 75% מיתרת ההיטל הנובעת ממנה, מההחלטה.

נכון, 'ממנה' הכוונה להחלטה בהשגה שהוא החלק השנוי במחלוקת.

אני כן רוצה לדייק, כי אנחנו כאן ברגע הזה ואני כן הבנתי שעשו עכשיו שינויים ברשות המסים ואני רוצה לוודא שמה שכתבתם משקף את אותו מנגנון קודם, פשוט דייקתם בנוסח.

לא שינינו שום דבר מהנוסח הקודם.

לא שינינו.

לא שינינו, אנחנו מדברים על תשלום של 75% מהחלק של ההיטל ששנוי במחלוקת.

זאת אומרת גם הנוסח הזה משמעותו 75% מהסכום ששנוי במחלוקת?

נכון, אני שוב אומרת, זה בנוסף לחלק שאינו שנוי במחלוקת שצריך לשלם.

זה מה שהיה קודם, אז למה בעצם לשנות את הנוסח?

לא משנים את הנוסח, מדייקים אותו.

לא, את הניסוח, המילים שהיא השתמשה.

לא משנים.

אמרת מהסכום של ההיטל.

לא, היא רק רצתה לוודא מה שאת רוצה לוודא עכשיו.

לא 50%.

מי בעד סעיף 1? להרים את היד. מי נגד? סעיף 1 אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 2, התיקון הניסוחי שהכנסנו בו היה בהתאם להערה שדיברנו עליה בדיון הקודם, שבמקום בסיפא יראו אותו כמי שלא הגיש את אותם דוחות, זה יהיה דוח מקדם ההיטל או את דוח רווחי ההיטל, פשוט מנינו אותם במילים כדי שזה לא יהיה מבלבל, לפי העניין. למעט זה זה רק תיקונים נוסחיים.

מי בעד סעיף 2? מי נגד? סעיף 2 אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 3, אנחנו מצביעים עליו עם 24 חודשים במקום 12 חודשים.

מי בעד? מי נגד? סעיף 3 אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 4, זה הסעיף שאמרנו במקום שישה חודשים יהיה 12 חודשים בהחלטת השגה.

הגדלנו את הזה שלו ביחס?

כן. מי בעד? מי נגד? סעיף 4 אושר.

הצבעה
אושר.

התווסף פה סעיף 15א שאומר שהוראות סעיף 147 לפקודה יחולו בשינויים המחויבים על שומה לפי פרק זה.

מי בעד? מי נגד? אושר.

הצבעה
אושר.

בסעיף 5 לא היו תיקונים.

מי בעד סעיף 5? מי נגד? סעיף 5 אושר כנוסח הוועדה.

הצבעה
אושר.

בסעיף 6 גם לא היו לנו תיקונים.

מי בעד סעיף 6? מי נגד? סעיף 6 אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 7, גם כן, זה בעצם לשלם 75% מיתרת ההיטל על רווחי יתר הנובעת ממנה.

מי בעד? מי נגד? סעיף 7 אושר.

הצבעה
אושר.

בסעיף 8 אין תיקונים.

סעיף 8, מי בעד? מי נגד? סעיף 8 אושר.

הצבעה
אושר.

בסעיף 9 גם אין תיקונים.

סעיף 9, מי בעד? מי נגד? סעיף 9 אושר.

הצבעה
אושר.

בסעיף 10 גם אין תיקונים.

מי בעד סעיף 10? מי נגד? סעיף 10 אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 11 זה הסעיף עם נושא הגירעון שהוחלט שהוא חוזר לנוסח המקורי כמו שמופיע בפקודה, השיעור יורד ל-15%.

פרט לתוספת של 500,000 שקל.

עד תוספת של 500,000 שקלים חדשים.

מי בעד? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 12 זה הסעיף שהכנסנו בו את אישור ועדת הכספים לשנות את התוספת השנייה.

מי בעד? מי נגד? זו הייתה ההסתייגות שלך.

זה אישור?

אישור.

אני נמנע בזה.

ינון נמנע. נצביע עוד פעם. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

נמנע.

הסעיף אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 13, זה הסעיף שמתייחס לקרן בתקופת הביניים, שם, אפרת, רק ביקשנו להעביר לעניין סעיף קטן (א)(1) אם הם שולמו ללא השגה או ערעור.

בעצם הסעיף הזה קובע את התנאים שבהתקיים אחד מהם הכספים יועברו לקרן העושר מקרן הביניים כשהמשמעות היא שהם כספים סופיים, שלא כפופים לאפשרות החזר. הסעיף הראשון, רק להבהיר, מדבר על סכומים ששולמו בהתאם לדוח שהוגש לפי סעיפים 13 20 יד כשהכוונה היא לדוח של השומה העצמית, זאת אומרת זה הדוח שהנישום הגיש, שהוא למעשה לא חולק על השומה העצמית שלו, וכספים שהוגשו בהתאם לדוחות האלה הם כספים סופיים במובן הזה ולכן הם מועברים גם כן לקרן העושר. בסעיף השני זה כספים של חוב מס סופי.

אוקיי, אז הנוסח נשאר כפי שהוא. בסעיף קטן (ג) שאומר שיתקיים לגבי כספים המנוהלים בקרן לתקופת ביניים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) או (2), בעצם אותם תנאים שעכשיו אפרת דיברה עליהם, כתוב עכשיו בנוסח ההצעה 'ינוהלו אותם כספים בצירוף רווחי השקעות ובניכוי ההפסדים לפי הוראות סעיף 53'. דיברנו על זה שצריך להעביר כשהכוונה היא לא להמשיך לנהל את הכספים בהתאם לסעיף 53 אלא להעביר אותם לקרן, לכן במקום 'ינוהלו' אנחנו נכתוב 'יועברו' אותם כספים לקרן שתוקם לפי הוראות סעיף 53א.

זו קרן העושר?

זו קרן העושר.

שיועברו לקרן העושר?

יחד עם הרווחים של קרן החשכ"ל.

סעיף קטן (ד) נשאר כמו שהוא. מופיעה שם המילה 'נישום', זה צריך להיות לבעל זכות הנפט של מיזם נפט או לבעל זכות לניצול משאבי טבע בהתאם לטרמינולוגיה שמנוסחת בכל הוראות החוק.

סעיף קטן (ה), בעצם ביקשנו לנסח סעיף שמתייחס להחזר הכספים לנישום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כיוון שסעיף קטן (ד) מדבר על זה שכספים שמנוהלים ויש להשיב אותם בשל זכאות להחזר היטל ששולם ביתר יועברו לאוצר המדינה, אבל אין בעצם הוראה שמדברת על זה שזה צריך לחזור לנישום. לכן אנחנו נוספים סעיף קטן (ה), כספים שיש להשיבם לבעל זכות נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע לפי העניין בשל זכאותו להחזר היטל ששולם ביתר יושבו לבעל הזכות ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה בשינויים המחויבים, שזה בעצם הסעיף שמדבר על הפרשי ההצמדה והריבית. זאת אומרת ההוראה הזאת קובעת שהכסף ששולם ביתר צריך לחזור לבעל הזכות עם ריבית והצמדה.

הוועדה ביקשה להכניס פה סעיף שנוגע לדיווח שאותו כבר הקראנו, שזה יהיה דיווח אחת לשנה על סכומים שהועברו לקרן עד מועד הדיווח לוועדה, רווחי השקעות והפסדים שנוכו ביחס לכספים כאמור בפסקה (1) ויתרת הכספים בקרן במועד הדיווח. ביקש חבר הכנסת ולדימיר שנוסיף גם פסקה שאומרת שעד הקמת הקרן לאזרחי ישראל, שזה קרן העושר, יתווסף גם דיווח בדבר הכנסות המדינה מההיטל בחלוקה לפי משאבי טבע.

אנחנו נשאיר את זה רק ההיטל ולא נבקש מרשות המסים את החלוקה למשאבי הטבע. דיברתי איתם, העניין הוא שהם מנהלים את הספרים בצורה אחודה, זאת אומרת אם אנחנו נרצה לקבל דיווח על משאבי הטבע בנפרד המשמעות היא משמעות תפעולית מאוד מאוד קשה של פיצול הספרים, פיצול ספרי ניהול החשבון, ולכן אנחנו נסתפק בדיווח כללי.

אז בעצם זה יהיה עד להקמת קרן לאזרחי ישראל, דיווח בדבר הכנסות המדינה מההיטל.

רשות המסים, למיטב הבנתי, מדווחת את זה גם ככה, המדינה מדווחת.

החשכ"ל מדווח.

בדיוק, משם אנחנו יודעים כמה כסף יש בקופה.

החשכ"ל מדווח על סכום הכסף שיש, אנחנו לא יודעים לומר ממה. החשכ"ל אומר מה הסכום, לא יותר מזה.

וגם רשות המסים בעצם לא יודעת לעשות את זה.

נכון, אנחנו לא מקבלים את הנתון הזה מרשות המסים.

כן, אבל אתם לא מחויבים לדווח על זה, זאת אומרת אתם מדווחים בלי מחויבות.

לא, אבל אנחנו לא מדווחים על המקור.

כן, אבל לפי מה אתם מדווחים? זאת אומרת למה אתם מדווחים, יש לכם איזה שהיא חובה או שפשוט מתוך רצון טוב?

לא, כמו כל חשבון שלנו שאנחנו מנהלים בנפרד, זה מופיע בדוחות הכספיים שלנו.

בסדר, אז אנחנו נכניס את החובה הזו לחוק.

עוד פעם, על מה בדיוק אתם מדווחים היום?

אנחנו מדווחים על סכום הכסף שיש בקרן. זה מה שאנחנו מדווחים ואנחנו לא יודעים להפריד את זה למקורות נכון להיום.

אז יהיה בעצם דיווח על סכום הכסף בקרן.

אני לא מבינה, אנחנו לא ביקשנו מהם לפצל ספרים, ביקשנו מהם לדווח.

אבל זאת המשמעות. הם ידווחו, אבל המשמעות של דיווח לפי משאבי הטבע זה מבחינתם עכשיו פיצול ספרי ניהול חשבון. זה חתיכת אירוע תפעולי מאוד משמעותי.

פעם בשנה אני חושבת שהם יכולים להרשות לעצמם ל - - -

לא, נירה, המשמעות שזה היא שצריך עכשיו לחזור אחורה ולפצל את כל הכספים, הכסף מגיע הרי – המשמעות היא מטורפת מבחינה תפעולית וכשאנחנו שמים את העלות מול תועלת - - -

רק להאיר משהו קטן, ב-א'. כשהיית חבר בוועדת כספים פה, עם חלק מאיתנו, ראית עד כמה שאפשר לפעמים להתעקש ולקבל גם את הדיווחים שלוקח זמן והם עושים את זה.

אני מסכים איתך, אבל אנחנו מתעקשים כשצריך, במקרה הזה אני לא חושב שצריך.

אתה קובע.

בסוף כשאתה מדבר עם סגנית מנהל רשות המסים, שהיא אישה הגונה לכל הדעות, והיא טוענת שיש פה קושי תפעולי מאוד מאוד משמעותי. עכשיו, אם היה מדובר במשהו שמשפיע על גובה הכסף אז הייתי מתעקש, היות שמדובר על מידע אז במידה שאנחנו נראה בוועדה שיש איזה שהיא בעיה עם זה אז אנחנו נוכל לבקש לפצל את זה אחר כך, פר דיווח ולא לגרום להם עכשיו ללכת אחורה ולפצל את כל הספרים אחורה, זה חתיכת סיפור.

רק עוד דבר אחד, הייתה בקשה בוועדה, יש סעיף היום שמדבר על החזר היטל רווחי יתר בעקבות דוח שמדבר על רווחי היתר ואומר שאם שולם היטל רווחי יתר שהוא יתר על הסכום הנובע מהדוח לפי סעיף 20יד תוחזר היתרה לבעל הזכות לניצול משאב טבע ששילם את ההיטל ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159 שזה, שוב, הפרשי הצמדה וריבית והייתה פה בקשה לעשות את אותו סעיף גם ביחס, לא לרווחי היתר, אלא לזכות הנפט. אפשר לנסח סעיף שאומר שאם שולם היטל רווחי נפט יתר על סכום הנובע מהדוח לפי סעיף 13, שזה הסעיף של השומה, תוחזר היתרה לבעל זכות הנפט ששילם את ההיטל ויחולו לעניין זה גם הוראות סעיף 159א לפקודה שזה הפרשי הריבית וההצמדה. בעצם היום אין סעיף כזה - - -

אפרת, איך מחזירים את הכסף היום במידה שיש מצב כזה?

האמת שאני לא יודעת אם החזירו, אפשר לבדוק את זה.

סליחה, אני חושבת שזה סעיף מיותר, יש תקדים של בית משפט שאומר להחזיר את הכסף ולפי החלטה שלו מתנהלים. הרי יש כאן הליך, לומר את זה זה מיותר.

לא, רק השאלה איך מחזירים.

מי בעד סעיף 13?

רגע, שנייה, רק לחדד את הנושא הזה. עד היום את הנפט שהחזרתם החזרתם את זה גם - - -

לא צריך את התוספת הזאת, אלכס, זה קשור להתנהלות רגילה של רשות מסים.

לא, אבל השאלה, עד היום כשהחזרתם החזרתם את זה גם בריבית?

לפי החלטה של בית המשפט.

היא אמרה שהיא לא בטוחה שעד היום הם החזירו בכלל.

נכון, צריך להגיד, הסעיף הזה קיים - - -

שלא החזירו זה אמירה.

כי לא היה צריך אולי.

שלא היה צריך או שהיה צריך ולא החזרתם?

ינון, זה מידע סודי.

לא, נו, מספיק ,השעה 19:20.

רגע, לא החזרתם כי אתם לא חושבים שיש זכאות או לא החזרתם כי לא יצא בפועל?

לא, כי אנחנו לא חושבים ש - - -

כי קיימת הזכאות בכל מקרה.

נכון, הסעיף הזה קיים בחלק השני של החוק, בששינסקי 2, הוא לא קיים בששינסקי 1, זאת אומרת בחלק הראשון.

כלומר יש מצב שהיה מגיע ולא החזירו?

לא.

הם גם יכולים לעשות הסדר שמקזזים את זה ממשהו עתידי, לא נכנסים לרזולוציה כזו.

אנחנו לא מתנגדים לתוספת של הסעיף הזה.

יש אנשים שצופים בזום ומעירים את ההערות שלהם ואנחנו פה הנציגים שלהם, אז אני אגיד כאן בגלוי, כי כותבים לי, שליהיא מאדם טבע ודין טוענת שמכיוון שרשות המסים פועלת ומדווחת על פי משאבי טבע לא ברורה ההערה לפיצול ספרים כי מלכתחילה הם עובדים על פי מקורות. אני שואלת עכשיו שאלת הדיוט, כי אני לא מכירה, אבל אתה מציג כאן שבשיח זה מה שנאמר, אני מבקשת כאן לרשום הערה, היה וזה לא, ואנחנו נלך לבדוק את הנושא הזה, והיה ובאמת ההתנהלות היא על פי מקורות ומשאבים ולכן הטיעון שאנחנו מקבלים אותו עכשיו, כי אנחנו סומכים על מי שאמר אותו, אני אבקש לבדוק את הנושא הזה ואני אומרת לך שאני ממש בהתלבטות על הסעיף הזה. אני לא אעשה שום הסתייגות על זה כי אני סומכת על הבדיקה שלך, אבל אם יש ארגון שאומר שזה המצב אני מבקשת שהנושא הזה ייבדק לעומק ואם נצטרך נעשה הבהרה.

אז אנחנו נתקן.

לא, הוא לא נכנס כסעיף בכלל.

לא, זה כן נכנס כסעיף, רק לא לפי חלוקה למשאבים.

אני מעירה את ההערה של אדם טבע ודין לגבי החלוקה למשאבים, אני פה מייצגת עמדה כי הם לא פה על השולחן.

אגב, חבר הכנסת טל היה צריך להעיר את ההערה הזאת כי הוא ממקימי אדם טבע ודין.

לא, זה בסדר, אני רק אומרת שאנחנו בשקיפות, אני רוצה לדעת שזה באמת ככה.

מירי סביון נמצאת בזום, מירי, אני אשמח אם תתייחסי.

מה שאני רוצה לחדד בהמשך לדברים שאלכס אמר בעקבות הדברים שאמרתי לו שכרגע באמת כאשר אנחנו גובים את הכסף יש לנו את האפשרות לחלק אותו ובוודאי אנחנו יודעים איזה מיזמים שילמו ובגין איזה משאב זה, וכרגע כשקיבלנו החלטה על פרסום הנתונים האלה מה שהוביל אותנו זה הנושא של הסודיות ולכן פרסמנו את זה בהתאם לפירוט שפרסמנו וכרגע לא הפרדנו בין המשאבים.

ההתייחסות שלי בנושא של המורכבות התפעולית שהופכת את זה למהלך מאוד מאוד מורכב הייתה בהתייחס לכספים שעוברים לקרן הזמנית ואחרי כן גם לקרן לאזרחי ישראל. ברגע שהכספים עוברים שם זה עובר באמת, כמו שאלכס אמר, למערכת של הנהלת חשבונות וניהול כספים ומאותו רגע זה בעצם כספים שעוברים כחשבון אחד ייעודי שכל כספי ההיטלים מגיעים אליו יחד ואז הם עוברים לניהול כולל של כל הכספים, ולכן המורכבות התפעולית מתייחסת לנושא של ניהול הכספים בהמשך.

לגבי הנושא של דיווח על גביית הכספים, אז בהקשר הזה בוודאי שהנתון קיים וכרגע, אני אומרת שוב, ההחלטה איזה נתונים אנחנו מפרסמים ואיזה נתונים אנחנו לא יכולים לפרסם הייתה בהתאם לעקרונות כשלקחנו בחשיבה את הנושא של הסודיות מול הנושא של זכות הציבור לדעת ובהתאם לזה אנחנו כרגע פרסמנו פרסום יזום. לכן אני חושבת, שוב, אם רוצים לפתוח פה את הנושא של הפרסומים אז זה שוב להיכנס לנושא של הסודיות שהוא כרגע, אם אני מבינה נכון, לא נמצא על השולחן, ובהקשר של הדיווחים על הביצועים של קרן הביניים, אז באמת יש כאן את כל הנימוקים שגם אלכס פירט שמתייחסים למורכבות התפעולית המאוד מאוד מסובכת ברגע שאנחנו מתחילים לפצל את המשאבים האלה. הדיון לגבי פרסום הגבייה של המשאבים, באיזה פירוט אנחנו נותנים אותו זה דיון שקשור לעולם של הסודיות.

אני לא ביקשתי את הפרסום, אני ביקשתי לבוא לכאן ולהציג מכיוון שיש את הכלי, לא אכפת לי באיזה מדרג.

לא, אבל כרגע על פי החוק אי אפשר לעשות את זה, אם אני מבין נכון, נכון, מירי?

כרגע החוק לא קובע מה מפרסמים, ברור שאם עושים דיווח לוועדת כספים זה שווה ערך לפרסום ואז ברור שכשמפרסמים נתון צריך לבדוק, לפני שקובעים בחוק שיהיה דיווח לוועדת הכספים צריך להתייחס לנושא של הסודיות. מכיוון שכרגע הנתונים שדובר עליהם אלה נתונים שכבר החלטנו שנכון לפרסם אותם ונכון לתת לציבור לדעת ובאיזון שבין הסודיות, מכיוון שזה נתונים מצרפיים, החשיפה פה של הגופים הספציפיים היא לא גדולה ולכן יש אפשרות לפרסם אותם בצורה מצרפית, אז ממילא לא עלה הנושא של הסודיות ואז אין מניעה לקבוע - - -

לא, מירי, אני רוצה לחדד את השאלה.

אני מבקשת, לפני חידוד, גם בזום נמצאת ליהיא מאדם טבע ודין. תעלה אותה לשתי דקות והיא תגיד, זה הכול..

לא, בסדר, אנחנו שמענו את הטענות. אני רק רוצה להבין, לגבי מקורות התקבולים חלה סודיות או לא חלה סודיות?

אז אני אומרת שוב, אלה דברים שצריך לבחון כי אם מציגים את הנתונים האלה ברמה המצרפית אז כבר קיבלנו החלטה שכרגע מכיוון שיש פה משהו מצרפי שמערבב כמה - - -

לא, רגע לפני שזה נכנס לקרן. הרי יש לכם את הנתונים, האם עליהם חלה חובת סודיות?

אז אני אמרתי, ברמה של הגבייה זה נתון שגם אנחנו בצורה יזומה מפרסמים, אחרי ששקלנו את הדברים וגם קיבלנו פניות מגופים וגם עשינו חשיבה אצלנו כולל ועדה להסרת סודיות סביב מסירת נתונים וקיבלנו החלטה על נתונים שפרסמנו וכרגע הנתונים שפרסמנו זו גבייה כוללת של ההיטלים לפי שנים בצורה כזאת שאנחנו חושבים שבאמת מצד אחד לא עוברת על הסודיות ומצד שני נותנת מענה לזכות של הציבור לדעת.

מעת לעת ישנן פניות מגופים שונים שמעוניינים שנפרסם נתונים מסוימים, נתונים נוספים בפירוט נוסף, והדברים האלה, כל בקשה כזאת נדונה לגופו של עניין, יש אצלנו ועדה ספציפית שמחליטה באיזה מצבים אפשר למסור נתונים נוספים ובאיזה מצבים אנחנו חושבים שזה מהווה הפרה של חובת הסודיות. זה התהליך הסדור שנעשה גם מול הגופים שבאמת יש להם פעילות מבורכת והם רוצים שנחשוף יותר ויותר מידע לציבור, אבל אנחנו צריכים גם להתייחס לנושא של חובת הסודיות שלנו ולכן כל בקשה לפירוט נוסף נדונה בוועדה בהליך מוסדר.

אלכס, הדבר האחרון שאני רוצה זה לעשות פיליבסטר לעצמנו, אבל אני אומרת פה שבסוף אנחנו על הכיסא הזה כדי לאפשר לנו בקרה ומכיוון שיש בדיוק על הדבר הזה גוף שאומר שיש הליך משפטי - - -

אין בעיה, אנחנו נשמע אותם, אבל אני רק רוצה לומר שאי אפשר בחוק אחד שאמור לטפל במשהו אחד לטפל בכל העוולות של העולם ולכן אנחנו נשמע את אדם טבע ודין, אבל אני כבר אומר לכם, ברגע שנסיים את חוק ההסדרים ונעביר את התקציב אנחנו נבחן את הסוגיה הזאת של הסודיות כאן בוועדה כדי לראות איך אפשר לחשוף יותר את המידע לציבור היות שמדובר במשאבי הטבע של הציבור.

בדיוק.

אבל לא עכשיו. כן, אדם טבע ודין, בבקשה.

תודה רבה, גם לחברת הכנסת וגם לאדוני היושב ראש. אני לא רוצה להרחיב, כי באמת אתה צודק, הדיון פה הוא לא על סודיות ואנחנו העברנו לוועדה את העתירה שקיימת כרגע מבחינתנו בנושא של הסודיות. עם זאת מבחינתנו, ואני גם חס וחלילה לא רוצה לטרפד את החוק הזה כי הוא חוק מאוד חשוב ואנחנו מברכים עליו, עם זאת הנושא של חלוקה על פי משאבים, אני לא רואה את הבעייתיות פה, יש דוחות של משרד האנרגיה שכבר היום מדווחים את התמלוגים בהתאם לאיזה משאב, אז ההבדל בין התמלוג והיטל, ברור לכולם שנמצאים פה, אבל בפועל מבחינת סודיות אין שום סיבה שהתמלוגים ידווחו בצורה אחרת וההיטל ידווח בצורה שונה.

כמו שנאמר פה, לא מדובר פה בעבודה נוספת של רשות המסים אלא במידע שיפוצל כפי שהוא מדווח כבר היום. אז אם כבר הוועדה רוצה לשפר את המצב שקיים היום של ההיטל וסכום ההיטל שמדווח, אז לכל הפחות צריך לפתח אותו או לפרסם אותו על פי המשאב.

אני חושב שאנחנו מדברים על שלבים שונים. מה שכתוב פה בנוסח החוק זה הדיווח ברגע שהכסף נכנס לקרן העושר ואומרת כאן סגנית מנהל רשות המסים שהכסף נכנס לקרן החשכ"ל וברגע שהוא נכנס לקרן החשכ"ל הוא מתחיל להתנהל כמקשה אחת ולכן הפיצול, ברגע שהכסף עובר מקרן אחת לקרן שנייה, בלתי אפשרי. לגבי דיווח על סוגי התמלוגים או סוגי משאבי הטבע וההיטלים לפני הכניסה, את זה אנחנו נבחן אחר כך.

נכון, על זה אנחנו מדברים, על לפני.

בסדר גמור, אז אני שמח שאנחנו מסכימים. מי בעד סעיף 13? מי נגד? מי נמנע? ינון נמנע. הסעיף אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 14 זה הסעיף שמדבר על הוספת התוספת השנייה, לא היו לנו שם תיקונים.

מי בעד סעיף 14? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה
אושר.

סעיף 15 זה סעיף התחולה, גם שם לא הכנסנו תיקונים.

מי בעד סעיף 15? מי נגד? הסעיף אושר.

הצבעה
אושר.

אני רוצה להביא להצבעה את החוק. לפני שאני אצביע על החוק אני רוצה לומר כמה מילים, אני אמרתי תודה גדולה לעובדי ועדת הכנסת ואני חושב שתודה יותר גדולה, הרבה יותר גדולה, מגיעה לעובדי ועדת הכספים, בשעה הזאת, דקה לפני פגרה, וללשכה המשפטית שבמקום לשבת על חוק ההסדרים, שלומית, מצאתם זמן לדון בחוק החשוב הזה.

זה לא במקום, הם יעשו את זה עוד.

אני רוצה להגיד תודה לכל חברי הכנסת שנמצאים פה עד השעה הזאת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, גם אני חייב לומר שהיה דיון ענייני וחשוב שבו כוועדה הצלחנו להשיג כמה הישגים. אני רוצה להגיד תודה גם לשרה אורית פרקש הכהן שנלחמה על החוק הזה שנתיים?

כן.

והנה אנחנו פה לקראת האישור לקראת הקריאה השנייה ושלישית. ואני רק רוצה לומר שבסוף המטרה של החוק הזה הייתה להביא את הכסף לציבור, כסף שמגיע לו מרווחי היתר על שימוש במשאבי הטבע של כולנו. אני מאוד מאוד שמח שעשינו את זה עם האיזונים הנכונים ואני בטוח שהתיקון הזה יביא לכך שקרן העושר גם תקום יותר מהר וגם תגדל יותר מהר עבור כולנו, עבור הילדים שלנו ועבור הנכדים שלנו.

ולכן אני רוצה להעלות להצבעה את הצעת החוק, חוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע (תיקון מספר 3), התשפ"א-2021, מ/14. מי בעד החוק? מי נגד?

הצבעה
אושר.

החוק אושר בוועדה ומוכן לקריאה שנייה ושלישית במליאה ואני גם מגיש רביזיה על החוק.

אני רק רוצה להודיע שאנחנו לא מגישים רביזיה בשל החשיבות וגם כל ההסתייגויות שחבר הכנסת ינון אזולאי עשה את זה במידה מאוד מאוד מועטה בעיקר בשל התחשבות גם בעובדים, בעיקר בעובדים של הכנסת.

חבר הכנסת מקלב, היות שאני למוד כבר ניסיון, לאו דווקא חברי כנסת שנמצאים בוועדה ובדיון מגישים אחר כך רביזיות.

לא, אבל אני הייתי כן מצפה שתגיד מילה טובה לחברי האופוזיציה.

אמרתי.

הכול בסדר.

הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 19:34.