ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 30/08/2021

היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשפ"ב

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
30/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ב באלול התשפ"א (30 באוגוסט 2021), שעה 10:30
סדר היום
היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשפ"ב
חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי דתי, חינוך ערבי וחינוך מיוחד
נכחו
חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
משה טור פז – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון
אלון טל
אמילי חיה מואטי
שירלי פינטו קדוש
מיכל רוזין
יוסף שיין
חברי הכנסת
יוראי להב הרצנו
מיכל מרים וולדיגר
אחמד טיבי
עלי סלאלחה
אופיר סופר
אוסאמה סעדי
מוזמנים
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
יגאל סלוביק - מנכ"ל משרד החינוך

אינה זלצמן - סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר שפ"י, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

רם זהבי - מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך במגזר הדרוזי, משרד החינוך

יפה מור אשר - מפקחת מחוז מנח"י, משרד החינוך

אילן שי - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

מירי נבון - מנהלת אגף בכיר מטה הרפורמה לחוק החינוך, משרד החינוך

יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים

מנשה לוי - יו"ר התאגדות מנהלי בתיה"ס, ארגוני מנהלים

דורית חזן - יו"ר, ארגון גננות מחנכות

אסתר קרמר - אחראית מחוז חרדי ומחוז ירושלים, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

עומר שחר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

מירום שיף - יו"ר, הנהגת ההורים הארצית

איתי קפלינסקי - סגן ומ"מ יו"ר הנהגת ההורים הארצית

ליאל אבן זוהר - ממלאת מקום ראש עיריית ראשון לציון
משתתפים באמצעים מקוונים
רויטל לן כהן - עו"ד, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי המחלקות ברשויות המקומיות

נעם יצחקי - פסיכולוגית חינוכית

שיראב אלדין הרוש - נציג מועצת ה תלמידים והנוער

רון גוטקין - הורה לילד בחינוך המיוחד
ייעוץ משפטי
תמי סלע
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם;
סמדר לביא, חבר התרגומים


היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשפ"ב
היו"ר שרן מרים השכל
בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת ושמחה לפתוח את ועדת חינוך ואת הדיון בנושא מתווה פתיחת שנת הלימודים שמגיעה אלינו ב-1 בספטמבר. אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך את כל תלמידי ישראל בברכת שנת לימודים מוצלחת, משמעותית ובריאה. אני מאחלת לכם לצמוח ולהתפתח חברתית, להעשיר את עולם הידע שלכם, לחזק את הזהות, המורשת וההיסטוריה שלכם, ולגלות תחומי עניין חדשים ומרתקים. אני רוצה לברך את שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, שנמצאת איתנו היום. ההגעה לנקודת הפתיחה הזאת של ה-1 בספטמבר הייתה מאוד מאתגרת ולא פשוטה, קיבלת את משרד החינוך עם אתגרים היסטוריים, עם החמצה של שנה-שנה וחצי של לימודים, עם פערים פדגוגיים גדולים בתקופה של מגיפה בריאותית שבה צריך לשמור על בריאות התלמידים, עם מחקרים שמראים לנו על קשיים רגשיים קשים. אני באמת מברכת שהצלחנו להגיע לנקודה הזאת.

אנחנו נשמח לשמוע היום על מתווה פתיחת שנת הלימודים מפי מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביץ', שנמצא איתנו, על האתגר הזה שהוא לא פחות ממשימה צבאית לא פשוטה ומאתגרת, על המורכבות שהייתה בחודשים האחרונים. נשמע גם את מזכ"לית ההסתדרות ואת חברי הכנסת היקרים שהגיעו לישיבה החגיגית הזאת. אנחנו נפתח בדבריה של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, שתדבר איתנו על פתיחת שנת הלימודים ועל האתגרים. בבקשה, השרה.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. בוקר טוב לחברי הכנסת, לנציגים של משרד החינוך, למנכ"ל משרד החינוך, למי שנמצא בזום. זה נכון, השנה לא היה כל כך מובן מאליו שאנחנו נגיע ל-1 בספטמבר כיום חג שבו תיפתח שנת הלימודים, ואנחנו ערים לכל השיח שמתקיים סביב הנושא הזה גם בימים האחרונים. צריך לומר שבשבוע שעבר התקבלה החלטה בקבינט הקורונה כן לפתוח את השנה, מתוך הכרה בחשיבות הבאמת כל כך גדולה של החזרת הילדים לשגרה של לימודים, של יציבות, של תחושת ודאות, אחרי שנה וחצי כל כך מורכבות ומאתגרות. דובר רבות בכנסת, וראינו את זה גם בכלי התקשורת ובשיח הציבורי, על הקשיים שחוו הילדים במהלך השנה וחצי האחרונות, על המצוקות הרגשיות שהם נקלעו אליהן, על המצוקות החברתיות. זה לא מוגזם אם אנחנו נאמר שמדובר בילדים שממש התרסקו לנו. חלק מהילדים גם נפלט מהמערכת. הייתה הרבה מאוד נשירה. בחלקה הגדול זאת הייתה נשירה סמויה. יותר מטרידים אותי הדברים שהם סמויים, שקשה לנו לגעת בהם ואנחנו צריכים לחפור כדי למצוא ולגלות אותם. ראינו עלייה בדיווחים על דיכאונות, על חרדות, על מחשבות אובדניות, וזה עוד לפני שנגענו בכל הנושא של פערים לימודיים שגם אליהם צריכים להתייחס.

ניהול המגיפה הוא דבר חשוב, אנחנו צריכים להתמודד עם הקורונה ולראות איך אנחנו מייצרים עבור הילדים סביבה בטוחה, אבל אנחנו חייבים לתת את הדעת גם למגיפות האחרות שליוו אותנו בשנה האחרונה בכל מה שקשור לבני הנוער. צריך לזכור שיש קבוצות שלמות באוכלוסיית בני הנוער שלא היו במסגרת במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה. אנחנו מדברים על ילדי כיתות ה'-ו', אנחנו מדברים על ילדי חטיבות הביניים ששילמו את המחיר הכי גדול בכל התקופה הזאת. צריך לראות איך אנחנו נותנים את המענים המדויקים והייחודיים לכל אחת מקבוצות הגיל. אני חושבת שאי אפשר להפריז בחשיבות של פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. אני מוכרחה גם לומר שאני מודעת לחששות של ההורים, אני מודעת לחששות שאני שומעת בקרב הציבור. כולנו רוצים לתת סביבה בטוחה לילדים שלנו. אנחנו יודעים שמדובר פה בניהול סיכונים, ולכן גובש מתווה יחד עם משרד הבריאות שיאפשר לנו להחזיר את הילדים למסגרת ולמערכת, כפי שחשוב שנעשה, וגם לשמור על הבריאות של התלמידים, על יציבות הלמידה ועל רצף הלמידה בתוך בתי הספר.

אני רוצה להתייחס להיבט הפדגוגי ולמיקוד שיהיה בשנה הקרובה. המיקוד שלנו בשנה הקרובה צריך להיות כזה שמצמצם פערים בהיבט הלימודי, בקרוא וכתוב בכיתות היסוד, בכיתות א',ב',ג', מצמצם את הפערים בסיום, בסגירה, בכיתות י"א-י"ב, לקראת הבגרות, כי אנחנו צריכים לתת גם לילדים האלה את הביטחון לגשת לבחינות הבגרות ולדעת שהם מסוגלים לעמוד בהן. קיצרנו גם השנה את החזית בהיבט הזה, צמצמנו את מספר מבחני הבגרות. בכל יתר הגילאים אנחנו נחזק את לימודי הליבה. בכל השדרה אנחנו חייבים לתת את המענה הרגשי-חברתי. מה המשמעות של לתת מענה רגשי-חברתי? זה לא עוד שעות. זה לא שיעור שבו אנחנו נכנסים ועכשיו מטפלים בהיבט הרגשי-חברתי, אלא באמת לאפשר למערכת לעשות את המיקוד שלה, שכל בית ספר, שכל מורה בתוך המקום שלו יזהה איפה יש את הפערים הייחודיים ויתמקד בהם. צריך לראות איך עושים יותר פעילויות הפגה. אפשר ללמד פחות פרקים בתנ"ך ולתת יותר מקום להיבט החברתי, אפשר לאסוף מחדש את הילדים. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לאפשר להם לסגל מחדש את הרגלי הלמידה. אפשר לסגל הרגלי למידה חדשים, אפשר להתחיל ללמד בשיטות אחרות, לתת יותר מקום לצדדים החברתיים, לאפשר יותר פעילויות הפגה. צריכים את זה גם התלמידים, גם המורים. גם המורים עברו שנה לא פשוטה, כי הם גם התמודדו מול הכיתות שלהם וגם היו צריכים להתמודד עם הילדים שלהם בתוך הבית בזום, לג'נגל כל הזמן בין הילדים הפרטיים שלהם לילדי הכיתה. גם המורים האלה צריכים את המעטפת, צריכים שאנחנו כמשרד נאפשר להם לעשות את העבודה בשנה הקרובה בצורה שהיא רגועה. אנחנו נכנסים השנה לשני ערוצים של הערכה. אחד, מבחני שפה לכל כיתות ד'. זה לא יהיה כמו בשנים אחרות שלקחו באופן מדגמי. אנחנו באמת רוצים לראות איפה הילדים נמצאים מבחינת השפה, כדי שזה ישמש עבורנו כלי לדעת איפה אנחנו צריכים למקד את המאמץ.
משה טור פז (יש עתיד)
זה כולל את החינוך החרדי?
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
בחלק מהמקומות. אנחנו נעודד שזה יהיה בכל המקומות. חשוב שזה ייעשה בכל כיתות ד' בצורה אחידה. שוב אני אומרת, אנחנו עושים את זה לא כדי עכשיו לבחון מורים או מנהלי בתי ספר, אלא כדי לראות באיזה מצב נמצאים הילדים שלנו, איך אנחנו צריכים לפעול כדי לחזק אותם. אנחנו גם נעשה סקר שבוחן את ההיבטים הרגשיים והחברתיים של כל ילדי ישראל בכיתות ה' עד י"א. למה כיתות ה' עד י"א? כדי שנוכל לקבל כלי שיעזור לנו למקד את המענים שנצטרך לתת גם בהיבטים האלה. לא נעשה את זה בכיתות י"ב שיסיימו את השנה ויצאו, בעזרת השם, להמשך חייהם, לשירות צבאי וכו'. אנחנו לוקחים את אותן שכבות שנוכל לתת להן מענה אחר כך בתוך המערכת. זה מאוד חשוב לנו, כדי שנוכל בכל מקום להיות יותר מדויקים. ברור לנו שבמקומות שונים בארץ, בכיתות שונות, בבתי ספר שונים, מגיעים ילדים עם צרכים אחרים, ילדים שחוו את הקורונה בצורה אחרת. אנחנו יכולים באותו בית ספר למצוא פער בין כיתות שונות. כדי שנוכל למקד את המענים, חשוב שנעשה את זה באופן רוחבי על כל תלמידי ישראל בגילאים האלה.

מילה אחרונה לגבי הנושא של החינוך המיוחד. תראו, אין שאלה שצריך לפתוח את חוק החינוך המיוחד. אנחנו יודעים שהוא חוק חשוב, עם רציונל מאוד מאוד חשוב. היישום שלו בשטח הוא הרבה יותר מורכב. זה לא באמת מתכתב עם מה שאנחנו רוצים להציג. זה לא נותן את המענה ואת הפתרון לשנה הקרובה. בשנה הקרובה אנחנו עדים למצוקה מאוד גדולה בגיוס של גננות לחינוך המיוחד, בפתיחת גנים. יש עלייה מאוד גדולה באחוז הילדים שמאובחנים על הרצף ונדרשים למענים בחינוך המיוחד. צריך לראות איך מצמצמים את הפערים האלה. במהלך השעות שאנחנו יושבים כאן, מתקיימות במדינת ישראל ועדות חריגים לאותם ילדים שאובחנו רק בחודש האחרון וצריכים לקבל מענה. חלקם הלא קטן לא יוכל להשתלב בתוך מסגרת של חינוך מיוחד בגלל מצוקה של מסגרות. נצטרך להידרש למתן מענים בשנה הקרובה, כדי לצמצם עד כמה שאפשר את הפער לשנה שאחר כך. אותם ילדים יקבלו סייעות שיוכלו לעזור להם להשתלב בתוך החינוך הרגיל. אני יודעת שלא בכל המקרים האלה זה המצב האופטימאלי, זה המענה האופטימאלי, אבל זאת המצוקה שאיתה אנחנו מתמודדים בימים אלה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
האם עלייה של 4.7% בחינוך המיוחד בשנה היא עלייה כתוצאה מבדיקות, כתוצאה מהקורונה, כתוצאה ממשהו שקורה בחברה הישראלית והרצף מוגדר אחרת? כי עלייה של חמישה אחוזים בשנה היא עלייה דרמטית.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
נכון. יכול להיות שזה אוסף של הרבה מאוד משתנים שמביאים לעלייה הזאת, אבל גם החוק עצמו פותח את כל הנושא של מסגרות החינוך המיוחד, יש יותר אבחונים. אין ספק שמשום שיש יותר אבחונים אתה מגלה יותר ילדים שצריכים את המסגרות האלו. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצמצמים את הפער מבחינת השטח ומייצרים מסגרות שיודעות לתת את המענה, או לחילופין, כמו שסיכמנו, לבחון את החלופות המיטביות כדי לאפשר לילדים האלה מענים ראויים. היום, צריך לומר את האמת, אנחנו נמצאים במצוקה אמיתית של גנים שלא יכולים להיפתח כי אין לנו כוח אדם. גם אם כבר יש מבנה פיזי - אין כוח אדם. יש מצוקה של גננות בגיל הרך. יש הרבה מאוד הורים שסיימו את האבחונים בשבועיים, שלושה וחודש האחרונים שגם להם צריך למצוא פתרונות. אנחנו נעשה את הכל כדי שכולם יקבלו את המענה הכי טוב שאנחנו יכולים לתת בנקודת הזמן הזאת, אבל אין שאלה, ואני מניחה שזה יגיע לשולחן הזה, גברתי יושבת-הראש, שהחוק של החינוך המיוחד חייב להיפתח ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות ונותנים את המענים הנכונים.
היו"ר שרן מרים השכל
מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביק, בבקשה, הבמה לרשותך.
יגאל סלוביק
בוקר טוב לכולם, אנחנו אחרי חיתוך מצב עם ראש הממשלה. ראש הממשלה העלה שם את סוגיית פתיחת מערכת החינוך ב-1 בספטמבר, הדגשים ניתנו, ואנחנו נהיה ערוכים ומוכנים. בלעדי אותם משרדים ואותם אנשים מערכת החינוך הייתה נפתחת ב-1 בספטמבר לא באופן שבו אנחנו מביאים אותה להיפתח, לא עם מערכת שכבות הגנה מסודרות כמו שאני אציג פה בהמשך ובכלל. חשוב לי לומר שכלל העבודה שאנחנו מציגים כאן התבצעה בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות, עם הממונה על ההתגוננות במשרד הביטחון, עם משרד ראש הממשלה, עם פיקוד העורף, עם בית החולים תל-השומר שיבא, עם מועצת התלמידים, עם מירום והנהגת ההורים הארצית, עם השלטון המקומי, עם המועצות האזוריות, עם ההסתדרות וארגון המורים. כולם היו שותפים לעבודה, כולם היו חשופים אליה, כולם חוו את דעתם עליה תוך כדי. אני לא יכול להגיד שכולם מרוצים ב-100% כי דבר כזה לא יכול לקרות, אבל העבודה שנציג לכם כאן היא התוצר הטוב ביותר לפתיחת הלימודים במתווה קורונה בשנת הלימודים הנוכחית.

אני יודע שיש ביקורת, אני קשוב אליה, אני שומע אותה בתקשורת, בטלפונים ובהודעות שאני מקבל, אבל מי שעושה לא מקבל ביקורת, ואנחנו בחרנו לעשות. יכולנו גם לא לעשות, לשבת בבית בחיבוק ידיים עם מיליוני תלמידים שבמקום לפתוח את שנת הלימודים הזאת גם היו יושבים בבית. התלמידים במגזר החרדי התחילו את הלימודים ב-א' אלול, האחרים יתחילו את הלימודים ב-1 בספטמבר. אנחנו בחרנו לעשות, להוביל ולקחת אחריות.

השנה הזאת תהיה שנה לא פשוטה, אני אומר את זה מלכתחילה. הקורונה לא בורחת, היא לא עוזבת אותנו אחרי ראש השנה, היא לא תעזוב אותנו אחרי שמחת תורה, ואני מניח שהיא תלווה אותנו גם בחנוכה ובפסח. אנחנו נידרש להתלוות אליה, ללמוד לחיות לצידה גם במהלך שנת הלימודים הקרובה. יהיו תלמידים שיידרשו ללמוד למידה מקוונת במקומות מסוימים, יהיו כיתות שיצאו לבידוד, ויהיו גם בתי ספר שנאלץ לסגור. השבוע סגרנו בתי ספר חרדיים שבהם הייתה תחלואה גבוהה, כמו בית הספר של חסידות גור בערד. אנחנו מודעים לכך שאירועים כאלה יכולים לקרות לנו ויתפסו אותנו השנה הזאת. התכנית שאנחנו מביאים כאן מצמצמת, להבנתנו, לכדי מינימום את אותם אירועים שבהם תלמידים לא יגיעו בסופו של דבר ללמידה פרונטאלית בכיתה ובבית הספר.

ההורים הם פקטור מרכזי. אני נשאל הרבה מאוד, ואני מניח שאני אשאל גם כאן - אתה סומך על ההורים. כן, אני סומך על ההורים. יושב פה מירום שיף, יושב ראש הנהגת ההורים הארצית. אני סומך על ההורים בהרבה מאוד דברים. ההורים זה המורים והגנות שלנו, ההורים זה חלק גדול ממי שיושב כאן בחדר הזה. אני סומך על ההורים שהם אינטרסנטים בדיוק כמונו לבריאות של הילדים שלהם, אחר כך לבריאות של החברים שלהם ולצורך שלנו לממש רציפות למידה. ההורים מבינים שמי שלא ישתף איתנו פעולה, רציפות הלמידה של הילד שלו תיפגע, ורציפות הלמידה של החברים שלו, של בתי הספר ושל הקהילה בכלל תיפגע.

אנחנו נפתח את שנת הלימודים הקרובה עם 2,458,000 תלמידים. מ-1,907,000 תלמידים ב-2011 גדלנו ל-2,458,000. אנחנו מברכים על הגידול הזה, הוא גידול בריא, אבל הוא מציב בפנינו אתגרים לא קלים. הגידול הטבעי במדינת ישראל הוא מהגדולים בעולם. מ-155,000 עובדי הוראה במערכת החינוך בשנת 2011 גדלנו ל-219,000 עובדי הוראה במערכת החינוך. זה גידול לא יאומן. זה סדר גודל של כמעט 70,000 תוספת בעובדי הוראה בעשור אחד. הנתונים האלה לא כוללים את הגננות בחינוך של המוכש"ר. אנחנו עובדים היום עם 5,260 בתי ספר ו-67,000 כיתות פעילות בפועל, כשהצפי שלנו לשנה הבאה הוא עלייה נוספת בעוד כ-2,000 כיתות ובעוד כ-100 בתי ספר.

תקציב משרד החינוך גדל מ-21 מיליארד ל-67 מיליארד ב-20 השנים האחרונות. התקציב השנה הוא 64.5 מיליארד שקלים. הוא מגיע מהגידול בצוותי ההוראה, מפרויקטים של טיוב הוראה שאנחנו מטמיעים בתוך המערכת. ככל שהגידול הטבעי בארץ ילך ויגדל, כך התקציב הזה יידרש ללכת ולגדול. אנחנו מחויבים במשרד למקסום האפקטיביות של התקציב, ואת זה אנחנו הולכים לעשות השנה ובשנים הקרובות. היכן הושקע התקציב בעשור האחרון? הכסף הלך להגדלת שעות הוראה עבור תלמידים, להרחבת שירותי חינוך מיוחד, לכיתות מרווחות ועבודה בקבוצות קטנות, לתוספת סייעת שנייה בגנים, להעלאת שכר עובדי ההוראה לצד רפורמות מבניות, לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה, לחיזוק החינוך הבלתי פורמאלי, לחיזוק החינוך הטכנולוגי, לניהול עצמי של בתי הספר. אנחנו פועלים כבר השנה במודל חדש של גמישות שיאפשר ניהול פדגוגי וניהול לוגיסטי של בית הספר בצורה מבוזרת יותר ממה שהוא קיים היום אצל מנהלי בתי הספר.
היו"ר שרן מרים השכל
יגאל, יש לך מספרים לכל אחד מהתחומים האלה?
יגאל סלוביק
כן. הרחבת שירותים מיוחדים – 6.5 מיליארד; הגדלת שעות וכיתות מרווחות – 2.5 מיליארד; סייעת שנייה בגנים – 700 מיליון; העלאת שכר עובדי הוראה – 11 מיליארד; פיתוח מקצועי של עובדי הוראה - 150 מיליון שקל; חיזוק החינוך הטכנולוגי - 400 מיליון שקל; ניהול עצמי של בתי הספר – 200 מיליון שקל; השקעה בפריפריה לצמצום פערים - כ-100 מיליון שקל; והפחתת נטל התשלומים על ההורים, שזה חינוך חינם, צהרונים, בתי ספר - 4.5 מיליארד.

אנחנו פותחים את מערכת החינוך ב-1 בספטמבר. אנחנו פועלים לקיום למידה פיזית רציפה תוך הקפדה על אורחות חיים ושמירה על בריאותם של התלמידים וצוותי ההוראה. אנחנו פועלים לצמצום פערים רגשיים, חברתיים ולימודיים תוך כדי המשימה הזאת. המאמץ המרכזי שפעלנו בו בשבועיים האחרונים הוא מאמץ החיסונים. יחד עם הגופים האחרים שפעלו במאמץ, אנחנו נמצאים היום עם 53% מתלמידי כיתות ז' עד ט' שמחוסנים חיסון ראשון ושני, ו-81% מתלמידי י' עד י"ב שמחוסנים חיסון ראשון ושני. סך המחוסנים בקרב צוותי ההוראה עומד על 86%. אנחנו מקיימים פעולות עידוד התחסנות נוספות. הוצב יעד של 70% מחוסנים במינימום. 50 ניידות חיסון יופעלו בבתי הספר שבהם תתקבלנה הסכמות ההורים לחיסון תלמידים, ואנחנו פועלים לגבש ולקבל את הסכמות ההורים האלה.

בדיקות סרולוגיות – מרכזים מאמצים בערים בהן התחלואה גבוהה מ-12%. עד היום ביצענו סדר גודל של 330,000 בדיקות, מתוכן כ-30,000 יצאו חיוביות. זה אומר שסדר גודל של 10% מכלל התלמידים שנבדקו - נמצאו חיוביים. נשמעה ביקורת – האם המאמץ הזה היה נכון, למה עשינו שינוי תוך כדי הביצוע ובכלל. כשהגענו לערים שבהן מדד התחלואה היה נמוך, החלטנו שלא נכון להשקיע את המשאבים בערים שבהן נמצא מתוך 100 תלמידים רק שני ילדים, ולכן הסטנו את אותם משאבים לערים שבהן יש אחוז תחלואה גבוה. כך אנחנו נוכל לתת להרבה יותר ילדים ולהרבה יותר תלמידים תו ירוק ופטור מבידוד. קיבלנו את ההחלטה אחרי שלושה ימים שבהם הפעלנו את המאמץ הכלל ארצי להסיט את המשאבים האלה לאותן ערים שבהן יש מדדי תחלואה גבוהה, על מנת למקסם את המיצוי ולאפשר ליותר תלמידים לקבל גם את הפטור מבידוד וגם את התו הירוק. אני חושב שזו הדרך שבה צריך להתנהל – לעשות מעשה, לבחון את האפקטיביות שלו, ואם צריך, לעשות updating, להתאים אותו, לשנות אותו. לא צריך לדבוק במשימה, צריך לדבוק במטרה. לא לדבוק במה עושים, אלא בלשם מה. אני חושב שכל עוד אנחנו דבקים בלשם מה, אנחנו פועלים בכיוון הנכון.

בדיקות אנטיגן - עד לרגע זה חולקו 1,930,000 בדיקות שנשלחו לבתי הספר ולגנים. מבצע הבדיקות יימשך במספר פעימות לאורך השנה. ראש הממשלה הנחה היום סופית, נתן הנחיה סופית על מבצע אנטיגן נוסף שייעשה לאחר החזרה מחופשת סוכות לכלל הילדים. אם אנחנו מסתכלים קדימה על גרף החגים והחופשות לאורך השנה, נצטרך לעשות את ההתאמות גם לחופשת החורף בחברה הערבית, בדצמבר, וגם לגבי חופשת חנוכה בחברה הכללית. אחר כך נבוא בואכה פסח, מועדים וחגים אחרים, ונעשה את כלל ההתאמות עם כל החברות בהתאמה לחזרה מהחופשות שלהן. הנושא של בדיקות מהירות ילווה אותנו לאורך כל השנה קדימה.

אנחנו מפעילים את נוהל אורחות חיים שבו מנהלי בתי הספר נדרשים להפעיל את כלל המערכים – הקפדה על היגיינה, עטיית מסכות מכיתה א' ומעלה, סדר פעולות בעת גילוי מאומת, תו ירוק למורים. אני מניח שהיום תופץ התקנה באופן סופי גם למורים וגם לעובדים. הנושא הזה סוכם בהערכת מצב. אנחנו באמת מאמינים שהתקנה תופץ עוד היום כך שאפשר יהיה לממש אותה החל מה-1 בספטמבר.

תכנית "מגן חינוך" תבוצע ברשויות בהן רמת התחלואה גבוהה. התכנית מדברת על דיגום של כלל התלמידים בערים אדומות החל מה-1 בספטמבר. אנחנו נתחיל בחברה הערבית, כי זו החברה שלומדת ברצף במהלך ספטמבר. עיקר המאמצים, גם מאמץ החיסונים וגם המאמץ של "מגן חינוך", יופנה בעיקרו לשם. כיתה ירוקה זה המודל שבתקווה יאפשר לנו לאפשר לתלמידים שהיו במגע עם מאומת להמשיך ולהגיע לבתי הספר. אנחנו מקיימים הרצה של הפיילוט בבתי ספר במועצה אזורית נחל סורק. אנחנו נמשיך בפיילוט הזה החל מחודש הבא גם בחברה הערבית. בין ה-29 בספטמבר עד ה-15 באוקטובר נבצע את הפיילוט גם בחברה הכללית. על פי התוצאות שנקבל, תלמיד שהיה במגע עם מאומת בכיתה יוכל לחזור לבית הספר על בסיס ביצוע בדיקת אנטיגן מהירה ובדיקת PCR ביום השביעי עם תוצאה שלילית. כך אפשר יהיה להמשיך ללמוד ולחסוך המון ימי בידוד לתלמידים שלא לצורך. עד כאן סוגיית הקורונה.

מבחינת היערכות לפתיחת שנת הלימודים בהקשרי הבינוי. הבינוי הוא בהחלט אירוע מאתגר, הוא מלווה אותנו לאורך זמן, והוא ימשיך וילווה אותנו גם שנים קדימה. פה אנחנו נדרשים לעשות חשיבה מחוץ לקופסא. הקצינו 406 מבנים יבילים חליפיים למבנים קבועים - בדגש על גני ילדים וכיתות. השקענו 109,000,000 שקל בהנגשה פרטנית ופדגוגית לתלמידים. 50,000,000 שקל הוקצו לחידוש מבנים.

תכנית החומש לתקצוב כיתות 2022-2026. תוקצבנו על ידי האוצר ב-17,000 כיתות. הצורך שלנו הוא כ-34,000 כיתות. אנחנו בתכנית החומש, כמו שאתם רואים, אמורים להנגיש, להקצות, לבנות 3,400 כיתות מדי שנה, החל מ-2022 ועד 2026, כולל השנה הנוכחית. אנחנו מקימים צוות עבודה אצלנו במשרד ביחד עם החשב הכללי ויחד עם אגף התקציבים באוצר כדי לראות איך אנחנו מאפשרים לעשות הרבה יותר ממה שמופיע כאן. אם אנחנו ננסה רק 17,000 כיתות עד קצה החומש, אנחנו נגיע לקצה החומש עם פער הרבה יותר גדול ממה שנכנסנו לחומש הראשון. אנחנו צריכים לייצר פה כל מיני דברים אחרים, כמו מתן הרשאות לרשויות שיש להן תקציב וגישורי ביניים מטעם הרשות על מנת לאפשר להן להתחיל ללוות, כמו הלוואה שאנחנו רוצים לקחת מהאוצר על-מנת לאפשר לנו בחומש לבנות 34,000 יחידות דיור, כמו לגבש פתרון ומענה למרחבים אורבניים צפופים שבהם אין יותר עתודות קרקע לבניית כיתות ואיך נכון לפעול במרחבים האלה על מנת לאפשר בנייה של בתי ספר חדשים, גנים חדשים, כיתות חדשות. אנחנו נידרש לגבש תכנית אסטרטגית שלמה כבר בשנה הקרובה.

הכשרת בעלי תפקידים ברשויות ובבתי הספר בהקשרי ביטחון ובטיחות – אנחנו עם 1,226 קציני בטיחות במוסדות החינוך, עם 2,400 רכזי ביטחון, בטיחות וחירום בית ספריים, עם 8,400 פרחי הוראה וניהול, עם 25,640 הכשרות קיץ שנתיות ו-1,797 הכשרות בעלי תפקידים שבוצעו ברשויות המקומיות.

כשאנחנו מדברים בהיבטי התקצוב, ואני עשיתי הבוקר הערכת מצב לגבי מוכנות של מערכת החינוך ללמידה דיגיטלית הן באמצעות הזום והן בהקשר תוכניות למידה שנמצאות בפורטלים של משרד החינוך וכן הלאה, אז באמצעי הקצה אנחנו עם 137,000 מחשבים ניידים שנמצאים בקרב התלמידים, 12,000 מחשבים אצל מורים, ועם 51,408 מכשירים כשרים במגזר החרדי. 4,300 בתי ספר פועלים בתכניות התקשוב, 180,000 מורים הוכשרו ללמד מרחוק. 10,000 ש"ח יינתנו לבית ספר לרכישת תוכן דיגיטלי עם 26 ספקי תוכן, מה שיאפשר לבתי הספר לרכוש ספקי תוכן דיגיטליים נוספים על מה שמשרד החינוך מנגיש במסגרת הפורטלים השונים במערכי השיעור הבנויים והמתוקשבים שמונגשים גם לתלמידים וגם למורים.

מטרת העל, כמו שפתחה איתה השרה, היא להכשיר בוגרים ערכיים, בעלי ידע, מיומנויות וחוסן חברתי שתואמים את מועד המפגש שלהם עם החיים ועם שוק העבודה. הבוגרים צריכים להיות אנשים עצמאים ומשכילים, תורמים למדינה, לחברה ולקהילה. מה אנחנו הולכים לעשות על מנת לפגוש את הדבר הזה במעלה הדרך? אנחנו נדרשים להתאים את המערכת לדמות הבוגר שאמורה לצאת בסופו של דבר אחרי קרוב ל-20 שנה, וזה על ידי קבלת הכלים שאותו הוא יקבל בתוך מערכת החינוך. החל מינואר אנחנו מקווים להעביר לאחריותנו את גיל לידה עד גיל שלוש, מה שאומר שהתלמידים יהיו במערכת החינוך, לא כולל אקדמיה, סדר גודל של 20 עד 21 שנים. אנחנו נדרשים לראות איך הרצף השלם הזה פועל על מנת שהבוגר שיוצא בקצה יוכל להיכנס בצורה חלקה לצבא, לאקדמיה ולחיים האזרחיים.

המנהל במערכת הוא המוקד שיביא להצלחה כללית של כל מה שאנחנו לא רוצים לעשות. אנחנו נדרשים לתת לו את הכלים, להכשיר אותו לניהול בעידן החדש, להכשיר אותו לחינוך בעידן החדש. אנחנו נשקיע את מרב המשאבים שלנו בפיתוח המנהלים בכלל בתי הספר, על מנת שיוכלו להשקיע בחזרה גם במורים שהם מנהלים וגם בתלמידים שלומדים בתוך בתי הספר.

אנחנו נידרש למדוד ולהעריך את ההשקעות שלנו. במקומות שנראה שאנחנו משקיעים או פועלים בצורה שהאפקטיביות של מה שאנחנו מקבלים בהשפעה על דמות הבוגר לא מספיק טובה, נצטרך לבחון את עצמנו, לעשות תיקונים ושינויים. גוף שלא מודד, שלא מעריך את עצמו, לא יכול להתקדם. כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו יחייב אותנו לבחון את המבנה הארגוני שלנו פנימה בתוך המשרד, איך אנחנו בתוך המשרד בונים מטה שהוא מטה מתקדם, תואם את הצרכים של מערכת החינוך הנוכחית, יודע לתת את המענים גם למחוזות וגם לבתי הספר. אין ספק שהמטה יצטרך להצטמצם, להיות מטה קצת יותר רזה ממה שהוא עכשיו, על מנת להוריד את אותם משאבים לבתי הספר, למנהלים ולמחוזות למטה.

בסיכומו של עניין, והשרה פתחה בזה, אני רוצה יותר מאשר לתמוך בה ולומר שמערכת החינוך מוכנה לפתיחה שלה ב-1 בספטמבר. היא לא תהיה פשוטה, היא לא תהיה קלה, יהיו לנו קשיים. ביחד עם התלמידים, ביחד עם ההורים, ביחד עם המורים והמנהלים וכל האנשים שיושבים פה נוכל על השנה הזאת. אם לא נצליח ולא נוכל על השנה הזאת, אנחנו נתפוס שנה נוספת של פערים חברתיים, רגשיים, פדגוגיים שההמשכיות שלהם בשנה שנייה נוספת רק יעמיקו ויגבירו את הפערים שנמצאים כאן שכולנו מחויבים לצמצום שלהם, לא להעמקה שלהם.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, מנכ"ל משרד החינוך.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
ברשותך, גברתי, שני דגשים נוספים בהיבט המיידי וגם לטווח הארוך. אנחנו יודעים שזה לא יהיה קל, אבל מערכת החינוך היא הפתרון, היא לא הבעיה, גם כשאנחנו מדברים בהיבט של הקורונה. היא תהיה אחת המערכות היותר מבוקרות שבה אפשר יהיה לנטר תחלואה, לבודד מאומתים, לאפשר סביבה בטוחה. בעקבות היקף הבדיקות שאנחנו עומדים לקיים, ואנחנו מדברים על מעל מיליון בדיקות עבור התלמידים, אנחנו נגלה מספרים של מאומתים שאנחנו אולי לא הכרנו לפני כן. בזכות הבדיקות שנקיים נזהה הרבה מאוד מאומתים. בשורה "טובה" בכך היא שנוכל לבודד מאסה קריטית של מאומתים שאילולא היינו פותחים את השנה והיינו בודקים אותם רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, הם היו ממשיכים להסתובב בתוך הקהילה. יכול להיות שחלקם היו מגיעים לערב החג, יושבים עם סבא וסבתא כשהם מאומתים. מערכת החינוך היא חלק מהמאמץ הכולל להתמודדות עם נגיף הקורונה. אני שומעת הרבה מאוד שיח סביב העניין של ימי בידוד, שלא רוצים להיות מבודדים לפני החגים. חברים, הורים שיצטרכו להיות מבודדים בגלל ילד מאומת או בגלל ילד שנכנס לבידוד, לפחות זה יהיה על חשבון ימי חג, לא על חשבון ימי עבודה. גם את הדבר הזה צריך לקחת בחשבון.

ראיתי שרצה בכל מיני מקומות הדוגמה שנתתי על תנ"ך, על פחות פרקים בתנ"ך. זה פחות פרקים בתנ"ך, זה פחות תרגילים במתמטיקה. לא יעשו 20 תרגילים בשיעור, יתרגלו 10 תרגילים בשיעור, ילמדו פחות טקסטים בספרות, פחות טקסטים בהיסטוריה. זה נכון לגבי כל מקצוע. אנחנו נאפשר למורים לגלות קשב לכיתה, לתלמידים שנמצאים שם. אם צריך לעצור רגע ולעשות משהו אחר כדי לראות שכולם נמצאים, שכולם מחוברים, שהגענו עד אחרון התלמידים, זה יהיה בכל מקצוע. אולי נלמד פחות תוכן, אבל נדאג שהילדים יהיו איתנו. ילד שלא פנוי ללמידה לא ילמד ולא ישיג כלום, לא משנה כמה שעות ניתן לו, כמה תרגילים ניתן לו, כמה פרקים נלמד אותו בכל אחד מתחומי התוכן. לכל מי שנבהל, ואני אומרת את זה כמי שלימדה תנ"ך כחלק מהוראה של תנ"ך, ספרות וכישורי חיים ביחד, אין פה פגיעה במקצוע, יש פה מהות ורעיון. קודם תגייסו את הילדים, תראו שאנחנו מחברים אותם חזרה, מאפשרים להם לסגל מיומנויות למידה מחדש. הילדים שלנו הם אחרי שנה וחצי ללא שגרה. חברים, זה לא פשוט. תעשו קודם את זה, כל השאר אפשר יהיה לבנות על כך.

מילה לגבי הטווח הרחוק. יש לנו תכניות וחזון גם לטווח הארוך, אבל חשוב לנו לבסס את השנה הזאת. במהלך השנה הזאת נקיים מפגשים יחד עם המורים, המנהלים, ההורים ואנשים שבשטח, כדי לבנות את התכניות ארוכות הטווח - אוטונומיה שאנחנו רוצים לתת למנהלים, שינוי שיטת הבגרויות וקידום תכניות לאומיות נוספות בתוך מערכת החינוך. את זה אי אפשר לעשות בחודשיים. לא רציתי לבוא עם שום רעיון שיטלטל את המערכת כי המערכת טולטלה גם ככה בשנה וחצי האחרונות. אין שום בעיה שהדבר הזה יחכה לתהליכי עומק בשנה הקרובה ואפשר יהיה ליישם בטווח הארוך.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, שרת החינוך, ותודה רבה למנכ"ל משרד החינוך. ניתן את זכות הדיבור למזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד.
יפה בן דוד
תודה רבה, יושבת-ראש הוועדה, שלום לכולם. אני רוצה לומר שעמדתנו הייתה ונשארה עקבית - שאנחנו בעד פתיחת שנת הלימודים. אנחנו בעד פתיחת שנת הלימודים משתי סיבות. יש את הסיבה הפדגוגית-חינוכית, ויש את הנושא הבריאותי שאנחנו לא נכנסים אליו כי אנחנו לא מתמצאים בבריאות. בקבינט הקורונה האחרון שהשתתפתי, וזה בזכות שרת החינוך שדרשה את השתתפותי, ישבו מומחים, פרופסורים שהם בכירי משרד הבריאות, שאמרו בצורה חד משמעית ופה אחד שצריך לפתוח את שנת הלימודים.

קיבלנו ילדים מרוסקים אחרי שנה מאוד קשה. צוותי ההוראה התגייסו ועשו עבודה נפלאה כדי להרים את הילדים האלה. אני חושבת שהמענה הרגשי היה הכי חשוב. נכון, הפדגוגיה חשובה, אבל קודם כל הצד הנפשי. הנפש של הילד היא הכי חשובה, כי אם הנפש לא פנויה אתה לא יכול ללמד אף אחד. זה המקום להודות לכל המנהלים ולצוותי החינוך על העבודה והעשייה שלהם, על מה שהם עשו עם התלמידים. אנחנו לא רוצים לחזור לשם. אנחנו רוצים להמשיך ממה שהתחלנו, להתקדם בצד הרגשי, בפרט בארבעה-חמישה ימים. אנחנו רוצים להמשיך את הקטע החברתי ואת הטיפול הנפשי עם כל הצרכים. זה המקום להודות לצוותי ההוראה ולמנהלים, בלעדיהם לא הייתה נפתחת השנה. מי שהתגייס הכי הרבה הם צוותי ההוראה והמנהלים.

יש משהו שאני מוחה עליו בכל תוקף. כולם מדברים על עובדי הוראה שלא מתחסנים. למעלה מ-90% מצוותי ההוראה התחסנו, כשהממוצע הארצי הוא רק 70%. עובדי ההוראה גילו אחריות, הלכו להתחסן. אז נכון, יש בין 9% ל-10% שטרם התחסנו. חלקם כתוצאה מבעיות בריאותיות שלא יכולים להתחסן ויצטרכו לעשות בדיקות, חלקם מתוך אידיאל. אי אפשר לחבוט כל הזמן בעובדי ההוראה. חברים, בלי עובדי הוראה אין לכם מערכת חינוך. בואו תתחילו להתייחס לצדדים החיוביים, כי יש הרבה צדדים חיוביים ואיכותיים בצוותי ההוראה. אני לא אתן שתהיה החרגה רק לצוותי ההוראה בנושא של הכניסה למוסדות. מה יהיה דינם של עובדי הוראה שלא ירצו להתחסן או להיבדק? דינם יהיה כמו צוותי הרפואה. אני לא מבינה למה התקנות מתעכבות. דיברנו ביום ראשון בערב בקבינט, אנחנו אוטוטו בפתיחת שנה. אני חושבת שצריך להוציא את התקנות האלו מיד.

חברים, אם רוצים לקדם את מעמד ציבור עובדי ההוראה, צריך לדון בהסכמי השכר. השכר הוא חלק מהמעמד. אי אפשר לתת להם כל מיני תפקידים שלא מסמכותם, לא מאחריותם ולא לשם כך הם באו והתגייסו למערכת החינוך. באו ואמרו מלכתחילה: בואו ניתן לצוותי החינוך לבדוק את התו הירוק. חברים, לא נעשה את זה, זה לא תפקידנו. שהרשויות ימנו מישהו שיצטרך לבדוק את התווים הירוקים. אסור להכניס את צוותי ההוראה למצבים ולחיכוכים שהם לא בריאים עם ההורים. הרי כל מערכת החינוך בנויה על יחסי אמון בין ההורים למורים. בואו נשאיר אותם בדברים שהם הכי טוב יודעים לעשות - חינוך והוראה.

אנחנו היינו נגד הרפורמה של החינוך המיוחד. אנחנו לא נגד השילוב, אנחנו בעד לשלב את הילדים, אבל הרפורמה הייתה שגויה. אני שמחה ששרת החינוך אמרה שהיא הולכת לפתוח את כל הנושא של החינוך המיוחד. אם אתה לוקח את הילד מהחממה שהוא נמצא במסגרת החינוך המיוחד ומכניס אותו לכיתה רגילה, אתה לא נותן לו מענה, לא עשית בזה כלום. אלה דברים שצריך לטפל בהם.

יש מחסור גדול מאוד באנשים הטיפוליים, במקצועות הפרא-רפואיים. יש מחסור גדול שצריך לטפל בו. אנחנו כל שנה ושנה סוחבים מחסור גדול. השנה התווסף לנו, מה שלא היה לנו בעבר, מחסור של גננות בחינוך המיוחד. פותחים גנים בלי גננת.

יש מחסור גדול מאוד בעובדי הוראה. אם לא נטפל בשכר של ציבור עובדי ההוראה, גם בשכר של המורים וגם בשכר של המנהלים, לא יישארו לנו מנהלים, לא יישארו לנו מורים וגננות איכותיים במערכת. אנחנו רוצים לקבל אנשים איכותיים למערכת ולשמור עליהם. בחמש השנים האחרונות, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למעלה מ-28% עזבו את מערכת החינוך. צריך שתהיה פחות בירוקרטיה, צריך לתת גמישות ניהולית. לא רק גמישות במילים, אלא תכל'ס במעשים. שאלו אותי - את חוששת מפתיחת מערכת החינוך. אני חושבת שבן אדם שלא חושש אי אפשר להגדיר כאדם. בוודאי שיש לנו חששות. כולנו חוששים מדבר כזה או אחר, אבל אנחנו לא נותנים לחשש לגבור עלינו. בסיטואציה הקשה שבה הפחיתו לנו את המשאבים בצורה משמעותית ביותר משנה קודמת אנחנו צריכים לפתוח את השנה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסתדרים. צריך לתת את הגמישות הניהולית למנהלי בית ספר איזה מקצועות ללמד, ואם צריך, גם לקצר את היום, כי אנחנו רוצים מערכת לימודית שתהיה סדירה ורציפה.

יש לי חששות בנושא של הבדיקות שמתבצעות על ידי ההורים. ראינו את ההתנהלות שלהם כשהם היו צריכים לחתום על הצהרות בריאות. חלק נתנו שבוע מראש, לחלק אמרו: אתם לא יכולים להיכנס, חכו במקום. חברים, האחריות הזאת כבדה על ההורים, לכן אני לא יודעת אם האחריות הזאת תעמוד. השקיעו מיליוני שקלים בנושא של בדיקות, לכן חייבת להיות אכיפה. ברגע שאין אכיפה לדבר, הדבר מתמסמס. אמרתי להורים, תעשו לשם הבריאות של הילדים שלכם, אם הם יוצאים חיוביים תשאירו אותם בבית.

זה המקום לאחל שתהיה לנו שנה טובה, שנה בריאה. אנחנו נרגשים לא פחות מהילדים וההורים. כולנו נרגשים, גם צוותי ההוראה נרגשים לפתוח את שנת הלימודים. בעזרת השם נעשה ונצליח.
היו"ר שרן מרים השכל
אמן. תודה רבה, יפה בן דוד. בעניין הבדיקה של התו הירוק, אני לא יודעת עד כמה הדבר הזה קשה. הרי האינטרס של כל ההורים זה שבכיתה שיש בה 70% מחוסנים יוכלו להמשיך ללמוד בצורה שגרתית ככל הניתן. אני מאמינה שרוב ההורים ישלחו את אותו אישור למורה, משום שאחרת הם יצטרכו לשבת בבית. כמו שבודקים נוכחות בתחילת השיעור, כך אחת לחודש או בתחילת שנה יבדקו את מספר התלמידים המחוסנים, את האחוזים שלהם בתוך כיתה.

יש כמה נושאים שעלו בוועדה שעומדים בסימן שאלה לקראת פתיחת שנת הלימודים. הדבר הראשון זה מעונות היום שנמצאים בסימן שאלה מאוד גדול כבר כמה חודשים. לא יודעים אם הם עוברים למשרד החינוך, אם הם עוברים למשרד הכלכלה, איפה הם נמצאים. מגיעים לוועדה המון שאלות בעניין הזה.

לפני שלושה שבועות הציג מנכ"ל משרד הבריאות את מתווה "מגן חינוך". אתמול הודעתי למשרד הבריאות שאנחנו דורשים את התקנות. אני לא יודעת מדוע משרד הבריאות טרם הביא את הדברים לשולחני. הם הבטיחו לי שהיום בבוקר זה יהיה על שולחן ועדת החינוך, אבל עד עכשיו אנחנו ממתינים למתווה על-מנת שהוועדה תוכל לעבור עליו ולאשר אותו.

הדבר השני שהעלתה מזכ"לית הסתדרות המורים זה המחסור במורים. אגב, היה פה דיון בעניין מחסור במנהלים, בעניין ההכשרה שהמנהלים לא מקבלים כאשר הם נכנסים לתפקיד. הייתה כתבה על כך שיש מחסור של למעלה מ-10,000 מורים. אני אשמח לקבל תשובות בעניינים האלה. חבר הכנסת סופר, בבקשה.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, אני שמח שהוויתור על מערכת החינוך והוויתור על הלימודים לא נתפס כדבר טריוויאלי. בגל הקודם הייתי מחברי הכנסת הראשונים שקראו לפתוח את מערכת החינוך לצד הכלכלה. עכשיו אני חושב שלא נכון יהיה לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. אם אנחנו עומדים היום על קרוב לשני מיליון מחוסנים שהאפקטיביות שלהם כעבור 10 ימים מגיעה ל-95%, בעוד שלושה שבועות נעמוד עם מערכת הגנה מאוד מאוד גבוהה, ואז המפגש של התלמידים עם מערכת החינוך יהיה הרבה פחות טראומטי, אנחנו נקבל מערכת חינוך הרבה יותר סדורה, הרבה יותר בריאה וחזקה.

גברתי השרה, דיברת על ניהול סיכונים. אני חושב שלאחר שהתקבלה החלטה, שהיא החלטה יחסית לא פשוטה, יש מאמץ גדול לנהל את הסיכונים בצורה נכונה ולהקטין את היכולת של התפשטות הנגיף ואת החוויה הטראומטית. נזכיר שארבעה ימים לאחר הפתיחה יש לנו את ראש השנה, שזה חתיכת מפגש, ואחר כך את סוכות. אני יודע שהנהגת ההורים הארצית עושה המון עבודה כדי לרתום את ההורים לאכוף את הבדיקות על התלמידים, אבל אני חושב שיהיה נכון גם מצידנו לאכוף את הבדיקות בצורה חד משמעית. זאת צריכה להיות עמדה ברורה וחד משמעית.

נקודה שנייה שאני חושב שצריך לקבל לגביה החלטה לפחות ל-11 ימים הקרובים של חודש ספטמבר - שמורים לא מחוסנים לא ילמדו. אני מבין שהיום יש דיון בקבינט שעשוי לגעת בהקשר הזה ולהשליך על המורים הלא מחוסנים. אם לא תתקבל החלטה בעניין, יכול להיות שלגבי 11 הימים האלה צריך לנהוג אחרת.

אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב על כל רעיון יצירתי כשאנחנו נכנסים לשנת הלימודים, אנחנו צרכים לעשות את זה עקב בצד אגודל. אני חושב שהמהלך של פתיחת שנת הלימודים הוא לא נכון, הוא מהלך אמיץ מבחינתך, גברתי השרה. רוח המשרד והשרה צריכה להיות כזאת שצריכים ללכת על שיעורים יותר פתוחים בבתי הספר, לקיים מפגשים חברתיים. גם ככה מדובר בימים הראשונים.

בגלל שבראש השנה אנחנו צפויים למפגש משפחתי גדול וככל הנראה גם לא יהיו הגבלות מיוחדות, הייתי מוסיף בדיקת אנטיגן מיד לאחר ראש השנה. אם נצליח להתמודד עם החמישה ימים עכשיו ועם החמישה ימים אחר כך, עשינו את זה. אני חושב שמדובר במשימה מאוד מאוד מורכבת. ככל שנרכז מאמץ ונקטין את הסיכונים, זה יהיה הצעד הנכון.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, חבר הכנסת סופר.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
אני רוצה להתייחס לדברים שאת אמרת, גברתי היושבת-ראש. קודם כל, הנושא של הגיל הרך. הלוואי והוא היה אצלנו, אבל הוא עדיין לא. המעונות לגיל הרך יעברו למשרד החינוך, בעזרת השם, ב-1 בינואר. כרגע נעשית עבודת מטה משותפת של שני המשרדים כדי לבצע את העברה שלהם. המעונות חונים כרגע במגרש של משרד הכלכלה.
מיכל רוזין (מרצ)
הבעיה שהם נפתחים ב-1 בספטמבר, לא ב-1 בינואר, ואף אחד לא פותר את הבעיות שלהם עכשיו.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
יש להם משרד, יש להם את האגף למעונות יום שנמצא במשרד הכלכלה. אני מנהלת איתם שיח מתוך זה שזה בנפשי כבר הרבה מאוד שנים, אבל מקור הסמכות הוא שם. יצא לי לנהל איתם דיאלוג לגבי פתיחת שנת הלימודים בהיבט של הקורונה, בהיבט של מתווים מיוחדים. הצגתי בפניהם את מה שעלה בקבינט, אבל שוב, כמו שאני אומרת, האחריות שלנו והסמכות שלנו תינתן רק בעוד מספר חודשים.
מיכל רוזין (מרצ)
אולי אפשר, השרה, להציע שתעשו איזה שהוא צוות בין משרדי, כי אני יודעת שגם הרווחה מעורבים, גם הכלכלה וגם החינוך. עד ה-1 בינואר שזה עובר לאחריותך, ואני שמחה על כך, תנסו לעשות איזה שהוא סנכרון בין שלושת המשרדים. הם נפגשים איתך, הם נפגשים עם השרה ברביבאי.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
הם שוחחו עם שתינו אתמול, ויש צוות שכבר הוקם.
מיכל רוזין (מרצ)
אפשר לעשות משהו כוללני יותר שישבו איתם ביחד.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
מיד עם כניסתי לתפקיד, ביקשתי מיפוי לגבי המחסור במורים שקיים, כדי שנוכל להתחיל תהליך של הכשרות מורים למקצועות שאנחנו מזהים שעלול להיות בהם מחסור.

לגבי הנושא של למידה במרחבים פתוחים, הוצאנו הרבה מאוד הנחיות איך לעודד למידה בחוץ ועוד פעולות אחרות שמנהלי בתי הספר יוכלו לבחור איך לבצע.
יגאל סלוביק
אני רוצה להגיד משהו על בדיקות האנטיגן, כי דיברתם פה על האכיפה של הבדיקות. בדיקת האנטיגן רלוונטית ל-24 שעות, היא נותנת תמונת מצב של יום אחד. אנחנו מבקשים מההורים לבדוק את הילדים ב-31 לחודש, על מנת לקבל את תמונת המצב של המאומתים באותו ערב, שהם לא יגיעו למחרת בבוקר לבית הספר. ההימנעות של אותם תלמידים מלהגיע לבית הספר היא הרווח של המבצע הזה. עכשיו נשאלת השאלה - אם אני מקבל תמונת מצב של יום אחד, מה אני עושה עם היום שאחרי? כל מי שנבדק, ביום שאחרי צריך להיבדק שוב על מנת להגיע לבית הספר. אנחנו לא נמצאים במדיניות בדיקות של כל יום. היו לנו על זה דיונים משפטיים רחבים. אני מניח שנפיק את הלקחים מהמבצע הנוכחי לגבי בדיקת אנטיגן 2. חשוב להבין, האנטיגן נותן לנו תמונת מצב לאותו יום שבו ערכנו את מבצע הבדיקות. גם כשאתה עושה בדיקת אנטיגן בקהילה, משרד הבריאות נותן לך תו ירוק ל-24 שעות בלבד, לעומת PCR שנותן ל-72 שעות. היו לנו בעיות משפטיות בסוגיה הזאת, בעיות של האם נכון להגיד לתלמידים שבגלל זה לא לבוא ב-1 לחודש לבית הספר. אני מבין את המתח במה שאומרת יפה.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
איזה פעולות אתם עושים?
יגאל סלוביק
בתוך הערכה יש להורים טופס דיווח. ההורים מתבקשים למלא טופס דיווח שאומר: הילד ישראל ישראלי נבדק, התוצאה היא שלילית. עם זה הוא מגיע לבית הספר. מי שנמצא חיובי חייב ללכת כדי לעשות בדיקת PCR בקהילה. החיובי הסופי שלו יהיה רק אחרי בדיקת PCR, ואז הוא הולך לבידוד. יהיו כאלה שיימצאו באנטיגן חיוביים וב-PCR שליליים, כי יש תמהיל מסוים של false positive בבדיקות האלו, כמו שיש גם false negative. אין 100% שלמות. חשוב להבין את האירוע הזה. על אנטיגן 2 אנחנו נלמד. ראש הממשלה החליט היום על מבצע אנטיגן 2 שיתבצע מיד עם החזרה מחופשת סוכות. המגזר החרדי עושה את הבדיקות שלו אחרי ראש השנה.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
מה הבעיה שיהיה דיווח למורים, להכריח דיווח על ביצוע הבדיקה?
יגאל סלוביק
הסוגיה היא לא הדיווח. הסוגיה שעלתה בדיונים כשיצאנו לדרך הייתה: האם אני יכול לשלול מתלמיד להיכנס לבית הספר בגין זה שההורים לא נתנו לו את הדיווח, כן או לא. היו אמירות חד משמעיות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
אופיר סופר (הציונות הדתית)
היועץ המשפטי של הממשלה אסר?
יגאל סלוביק
זאת הייתה האמירה.
היו"ר שרן מרים השכל
האם ממי שמסרב לבדוק את הילד שלו אתה שולל חוק חינוך חינם?
אופיר סופר (הציונות הדתית)
אנחנו לא יכולים להקל בזה ראש.
היו"ר שרן מרים השכל
אני לא מקלה בזה ראש בכלל. התלמידים יודעים שהם אמורים לעשות בדיקה. זה מדהים עד כמה ילדים הם סוכנים של שינוי. אם הם יודעים שצריכה להיות בדיקה, הם באים להורים ואומרים: אנחנו צריכים לעשות בדיקה. זה כמו שהיה עם החינוך על הפרחים המוגנים, שהילדים היו באים להורים ואומרים להם: אסור את זה לקטוף. בשבועות האחרונים מצאנו בבדיקות הרנדומליות האלו 1,000 ילדים בממוצע חולים. אותם הצלחנו לבודד. שרת החינוך אומרת שעכשיו נקבל מאסה קריטית שאותם נדע לבודד. איפה שהוא יש גם אחריות אישית על ההורים.
יגאל סלוביק
חילקנו למעלה מ-1,932,000 בדיקות נכון להיום. אני מניח שבמהלך היום נגיע ל-2,000,000 בדיקות כמו שתכננו. יש הבדל בין משהו שאתה עושה חד פעמי, לבין משהו שאתה עושה ברוטינה - כן בדקתי חום, לא בדקתי חום, שזה מאבד מהערך שלו.

לגבי צוותי הוראה לא מחוסנים – תראו, אמורות לצאת היום התקנות, והתקנות יאסרו על צוותי הוראה לא מחוסנים שגם לא מוכנים להיבדק להיכנס לגנים, לבתי הספר ולצהרונים. זאת ההחלטה. ראש הממשלה תיקף את זה היום, הנחה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואת משרד הבריאות להוציא את התקנות בהקשר הזה שייכנסו לתוקף עוד לפני 1 בספטמבר. אם לא נוציא אותן היום, הרי התוקף שלהן ילך.
היו"ר שרן מרים השכל
מירום שיף, יושב-ראש הנהגת ההורים, לרשותך שלוש-ארבע דקות להציג את האתגרים ואת דבריהם של הורי תלמידי ישראל.
מירום שיף
ה-1.9 זה יום חג בכל שנה והשנה במיוחד. נעשה מאמץ משותף ועצום לפתוח את שנת הלימודים בצורה תקינה, כדי שהילדים שלנו יחוו שנה לגמרי אחרת ממה שהם חוו בשנה האחרונה, כדי לתת להם מענה רגשי וחברתי בצורה אחרת, לא שיהיו בזום הנוראי הזה שגרם לכל התחלואים – בדידות, התמכרויות, וכל דבר רע שיכול היה להיות. אני רוצה להגיד תודה לשרת החינוך שהובילה את זה, למנכ"ל משרד החינוך ולכל הצוות על המאמץ העצום כדי שבאמת הילדים שלנו יחוו חוויה אחר.

אנחנו נמצאים היום ב-30 באוגוסט. ב-30 באוגוסט אין תקנות בריאות איך צריך להתנהל בתוך מערכת החינוך. זה משהו שהוא לא תקין. אי אפשר שהן לא יצאו, זה פשוט לא יכול להיות. מנהלות בתי הספר הן היחידות שיכולות לאכוף את הדברים, אבל זה לא תפקידן, זה לא מה שהן צריכות לעשות ב-1 בספטמבר. הן לא יכולות לעשות את הכל, וגם אי אפשר לבקש את זה מהן. צריכים לדאוג שיצאו תקנות בצורה סדירה.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לפנות לראש הממשלה ולומר לו שההחלטה שהתקבלה ביום ראשון שעבר בקבינט הקורונה שהוזמנתי אליו לגבי פתיחת שנת הלימודים, ועל כך אני מודה לכם, הייתה צריכה להיות סופית. אי אפשר כל יום ויום לדון בהחלטה מחדש בתקשורת, להגיד, "אולי תיפתח, אולי לא תיפתח". צריך להבין, זו לא ספינה, זה צי של אוניות. אנשים צריכים להתכונן בצורה ברורה, לפתור בעיה אחרי בעיה, ויש המון בעיות בדברים האלה. לא יכולים להיות הספקות האלה, צריך לקבל החלטה. בבקשה, אדוני ראש הממשלה, תצהיר ששנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר. זה יהיה נורא אם זה לא יקרה, בעיקר לילדים שלנו.

אני חושב שההחלטה שהתקבלה בתיכונים היא החלטה לא ישימה. בדיקה של 70% בערים אדומות בכיתות היא לא רלוונטית למערכת החינוך העל-יסודית. יש בבית ספר העל יסודי חמישה, שישה סוגים של כיתות שאין לגביהן נתונים. צריך לעשות את זה שכבתי. הגיע הזמן שנקבל החלטות ישימות. ההחלטה שלא מאפשרים להוסיף בדיקות לילדים שלנו בכיתות שלא מגיעים ל-70% מחוסנים, זו החלטה נוראית. אין מקום שבו ילד לא יכול לעשות בדיקה כדי להיכנס. למה בבית ספר לא? אם כולנו מבינים את החשיבות, הגיע הזמן שנקבל את ההחלטה הזאת.

אין פתרון לילדים בסיכון בריאותי. אני חושב שהפתרון שיש הוא לא מושלם. אני פונה אליך, יפה, כי אני יודע כמה חשובים לך הדברים האלה. אנחנו צריכים לשבת ביחד כדי לפתור את הדבר הזה, כי גם להם מגיע לחוות את בני גילם, את המבוגר האחראי. אני בטוח שביחד אפשר לפתור את זה.
יפה בן דוד
יש מתווה.
מירום שיף
המתווה הוא לא מושלם, רחוק מלהיות מושלם, ואני חושב שאפשר לפתור אותו בצורה הרבה יותר טובה.

המתווה הזה מטיל המון אחריות עלינו כהורים, אם זה למלא את ההוראות, לדאוג שהילדים שלנו ייבדקו ב-31 לחודש, לחנך את הילדים שלנו לדברים האלה. לי אין ספק מה יקרה. אין לי ספק שרוב ההורים ייקחו את האחריות בשתי ידיים. כהנהגת הורים ארצית הוצאנו מכתב לכל בתי הספר ולכל הורה במדינת ישראל שבו ביקשנו לקיים את בדיקת האנטיגן ב-31 לחודש. שלחנו סרטון שמשרד החינוך הכין שמראה כיצד לבצע את הבדיקה הזאת. האחריות היא קודם כל אחריות מוסרית כלפי הילדים שלנו, כלפי החברים שלהם, כלפי בני משפחותיהם, כלפי אנשי הצוות. אני קורא מפה לכולם לבצע את זה. אין לי בכלל ספק שזה יתבצע בצורה הטובה ביותר. בבקשה, כל מי שממונה על מערכת החינוך, וזה לא רק משרד החינוך, זה גם משרד הבריאות, משרד האוצר, ראש הממשלה, בואו כולנו נתגייס ביחד. יש לנו שנה מאוד מורכבת. נעשה פה מאמץ אדיר. רק בשותפות מלאה של כולנו יש סיכוי לעבור אותה בשלום. אני מאחל לכולם שנת לימודים פורייה. תודה לכולם על כל המאמץ הגדול, אני מבטיח שנעשה את זה בשותפות אדירה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
אני מתרגש לפני ה-1 בספטמבר, זה לא 1 בספטמבר רגיל. לכל מי שמוביל את ילדו זאת התרגשות עצומה. ההתרגשות היא לא סתם, היא באמת נובעת מאהבה גדולה. תיארו מקודם ספינות. זו לא ספינה, זה נושאת המטוסים של ישראל שאתם מובילים. לא בכדי התקציב של מערכת החינוך הוא התקציב הגדול ביותר בישראל שהולך וגדל כל שנה בהתאם.

אני מצטרף לחבריי ומברך את שרת החינוך, את מנכ"ל המשרד, את הגברת בן-דוד ואת כל הגורמים על ההחלטה. זו באמת החלטה אמיצה שאני חושב שאין בילתה. זה לא משנה אם זה עוד אנטיגן או פחות אנטיגן, צריך לפתוח את מערכת החינוך. ברגע שפתחת את מערכת החינוך, אתה צריך להבין שא', מדובר בספינה עצומה, וב', שאנחנו ספינות קטנות מאוד בתוך הספינה העצומה הזאת. אני לא מדבר על הסקטורים בחברה הישראלית, אם זה הסקטור החרדי, הערבי וכו', אלא על כל ילד וילדה, על כל בית ספר ובית ספר, על כל כיתה וכיתה. את המורים, את התלמידים ואת ההורים צריך לגייס לתוך המערכת.

אני אומר לשרת החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך, יש לכם הזדמנות יוצאת דופן בלמידה תחת משבר כזה. אם תמנו צוותים של למידה ובקרה, תראו שיהיו לכם לקחים פנטסטיים של התקדמות ושיפור של המערכת לעתיד. יש גידול של 13% במספר התלמידים בעשור האחרון. יש גידול של 38% מבחינת מורים, שזה גידול עצום. יש לנו גידול של 76% בחינוך המיוחד, מה שמראה לנו לאן החברה הולכת מבחינת הערכים יש לנו גידול של 70% מבחינת הכיתות. יש לנו המון נתונים שמאפשרים לנו להסתכל על הדברים הגדולים בתוך המערכת. אני סבור שבשלב הזה שבו אנחנו מנהלים את המערכת הזאת בתוך הקורונה, שזה משבר יוצא דופן, צריך לתת לשחקנים המרכזיים שיושבים כאן, אם זה אנשי משרד החינוך, המורים, ההורים וכן הלאה, לראות כמה הם עוסקים בחינוך וכמה בקורונה. אני לא יכול לתת עצות, אני רק אומר שזה כל הזמן צריך להיות לנגד עיניהם. ראיתי את מנכ"ל משרד החינוך בתדרוך שהוא עשה לנו באחת הוועדות שישבנו כאן בזום לגבי מספר הבדיקות וכן הלאה. פיתחת מומחיות בנושא הזה. מומחיות בנושא החינוך צריכה להיות בתוך המשבר הזה. צריך לראות איך מפרקים ספינות כל כך גדולות. אני לא אומר לפרק את משרד החינוך, אבל צריך לראות איך אנחנו מבזרים אותו מבחינת אחריות, מבחינת יכולת שליטה, מבחינת המצב, כדי שמערכת החינוך תוכל לזרום יותר טוב. אתם מעצבים את החברה הישראלית. כל מי שמסתכל על הנתונים, ואני אדם של נתונים, יודע שהגידול בחינוך החרדי הוא 3.5% בשנה, שזה גידול פנומנאלי. העתיד הישראלי משתנה לנגד עינינו בתוך מערכת החינוך. אתם חייבים לתת את הדעת גם בתוך המשבר, כי המשבר הוא אינדיקציה נוספת, זה משתנה נוסף שמסביר על הרבה דברים. צריך למנות צוות בדיקה שיסביר וייתן לנו לקחים.

אני לא חושש כל כך מהבדיקות. אני רוצה לברך אותך, שרת החינוך, ולהגיד לך שהלבטים שלך הם נכונים. אין דבר כזה בלי לבטים. יפה, אני מסכים שזה לא התפקיד של המורים, כמו שאמרת, לאכוף את עניין הבדיקות, אבל אתם חלק מתוך המערכת הזאת. זה לא חס וחלילה להעמיס, זה כי אין ברירה. צריך לקחת אינדיקטורים מהמורים מה לומדים בתוך הדברים האלה, לתת דיווחים. אי אפשר לנהל מערכת בצורה נורמאלית כשהמצב הוא אבנורמלי, אבל צריך לאמץ מנטליות של נורמאליות לא משנה מה קורה. אם באמת אנחנו הולכים למחלה שהולכת ונמשכת בשנים הקרובות, ואנחנו עוד מעט שנתיים בתוך הדבר הזה, אין לנו ברירה. אנחנו לא נחכה לבוסטר הרביעי, אנחנו זזים קדימה. לא משנה מה יהיה, אנחנו לא סוגרים את המערכת, אנחנו משפרים אותה, וזו צריכה להיות קבוצת בקרה במשרד החינוך שיושבת. יש לכם המון אנשים מעולים. אני באמת מברך אתכם, מתרגש איתכם ביחד, מברך את היושבת-ראש ואומר לכולנו, נצא לדרך, אין ברירה פה, והספינה הזאת תשוט כי המדינה שלנו שטה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, חבר הכנסת שיין, אני מחזקת את דבריך, דברים חשובים מאוד. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
תודה רבה ויישר כוח לכל מי שנכח ונוכח פה. אני מבינה שאין טעם לדבר על כן פותחים, לא פותחים, כי מבחינתנו פותחים, ובאמת שתהיה בשעה טובה ומוצלחת לכולנו. גם אם לא נפתח, ואני מקווה שכן תיפתח שנת הלימודים, החוסן הנפשי, הרגשי והמנטלי של תלמידי מדינת ישראל הוא הדבר הכי אלמנטרי. הגשתי הצעת חוק בנוגע לחינוך לחוסן נפשי ורגשי, כי זה משהו אלמנטרי שהוא לאו דווקא בעתות משבר, הוא צריך להיות בכלל. כדי להצמיח פה חברה בריאה ונכונה, צריך להצמיח בילדים שלנו את היכולת להסתכל פנימה, לחוש מה כואב, לדבר על הכאב, להתמודד עם משברים. אנחנו, לצערי הרב, מדינה מלאת משברים. צריך להיות משהו ארצי, לא לטפל רק כשנמצא בעיה. לא צריך לחפש את אלה שעלולים ליפול, צריך לכל ילד, לכל ילדה, לכל תלמיד ולכל תלמידה מהגיל הרך עד סיום התיכון להקנות את התכנית. צריך להכשיר מורים במסגרת המל"ג להיכנס לכיתה ולדעת לדבר. חוסן נפשי ורגשי זו חובה עוד לפני הקורונה. אנחנו מכירים את הנתונים ואת המחקרים בעולם על כך ש-10% עד 20% מהתלמידים יחוו במהלך הלימודים שלהם משבר נפשי משמעותי. צרך לטפל בזה. הקורונה רק הכפילה והגבירה את הדבר הזה.

מעניין לעניין באותו עניין זה הפסיכולוגים החינוכיים. הם שבתו במאי, ומשרד החינוך והאוצר נכנסו איתם למשא ומתן. שום דבר לא השתנה מאז. המצב הוא לא טוב. אני רגע שמה את הפסיכולוגים עצמם בצד ושמה את הפוקוס על התלמידים שלהם. אנחנו צריכים כאן פסיכולוגים חינוכיים. התיקנון היום הוא תיקנון בחסר. אחד לכל 1,000 תלמידים זה לא מספיק. במדינות ה-OECD מדברים על 1 לכל 500 או 700 תלמידים. גם רוב הפסיכולוגים החינוכיים מועסקים היום בחלקי משרה, לא במשרה מלאה.
אמילי חיה מואטי (העבודה)
חצי משרה זו המשרה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
יש 2,500 תקנים ל-3,500 פסיכולוגים חינוכיים, מה שאומר שהם לא מועסקים במשרה מלאה. חייבים גם על זה לתת את הדעת. הם עושים עבודה עם התלמידים. לא יכול להיות שנדבר על פתיחת שנה אבל נתעלם מהצרכים.

אמרה פה מקודם יפה על העניין של הפרא רפואיים. צריך להתעסק בנושא הצוות, בנושא אנשי החינוך, בנושא הפרא רפואי, להכניס עוד תקנים. אם צריך לתמרץ, אז לתמרץ, כי אין מספיק. אלה דברים שהם בעיני דברים חשובים ביותר, ויפה שעה אחת קודם. פתיחת השנה חשובה, אבל צריך גם ללוות מסביב כדי שתהיה פתיחת שנה מוצלחת ונכונה.
יפה בן דוד
כל מה שאמרת זה גם לגבי יועצות חינוכיות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
יועצות חינוכיות, עובדות סוציאליות.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
תודה רבה על הדברים. את כל כך צודקת לגבי ההיבט הרגשי-חברתי. גם כשהייתי בוועדה לזכויות הילד תמיד דיברתי על הצורך בחיזוק האלמנטים הרגשיים-חברתיים בתוך בית הספר כתשתית ללמידה מיטבית, בלי קשר לקורונה. תמיד יש את העניינים של החרמות, את השיימינג, את ההתמודדות עם הרשתות ועם ילדים שמגיעים מהבית כל אחד עם החוויות שלו. הנושא הזה מאוד על סדר היום. באה הקורונה וטרפה את הקלפים, העצימה את הנקודות האלו שבהחלט צריך להתייחס אליהן. אני מוכרחה לומר שגייסנו תקציב לשעות ייעוץ חינוכי. אם תשאלי אותי אם זה מספיק, אני אומר לך שלא. נדרשת כאן מערכה לטווח ארוך בגיוס של צוות. אגב, יש מחסור בפסיכולוגים. גם כשיש לך תקן, את לא תמיד מצליחה לאייש אותו.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
כי המשכורת היא 35 שקלים לשעה.
אמילי חיה מואטי (העבודה)
חברתי מיכל וולדיגר, שאני מחזקת את דבריה, דיברה על תמריצים. למה לא פותחים את סיפור השכר של אותם פסיכולוגים חינוכיים שמרוויחים 3,500 שקל אחרי תואר שני ואחרי התמחויות? רובם אחרי השנה הראשונה עוברים למגזר הפרטי. איך מונעים מזה לקרות?
אינה זלצמן
כל הנושא של חוסן ומענים חברתיים-רגשיים הוא משהו ששמנו על סדר היום. ברור לנו שאנחנו מתחילים את שנת הלימודים בהתייחסות למצב של התלמידים. יש כלים רבים שניתנו לטובת המורים, המנהלים וההורים בנוגע לאיך לנהל שיח רגשי, איך לנהל אינטראקציות חברתיות, איך להגיע לכל תלמיד ותלמידה. הדברים האלה מפורסמים בפורטל ההורים, בפורטל עובדי ההוראה, כשההבנה שלנו היא שילד צריך להיות פנוי ללמידה. השרה הציבה יעד של למידה רגשית-חברתית במערכת החינוך, self social emotional learning, שלוקח את התחום הרגשי ושם אותו בכל תחומי העשייה הבית ספרית - במפגש בוקר, בשיעורים ייעודיים, בשיעורים בכל תחום, והיריעה עוד רבה. זו ממש תורה שאנחנו מביאים איתנו לציבור המורים והתלמידים.
עינב לוק
אני מאוד שמחה שהעליתם את הנושא. אני חושבת שהנושא של ההיבטים הרגשיים-חברתיים הוא קריטי בשגרה, על אחת כמה וכמה בחירום. משרד החינוך מבין שאחד התפקידים המרכזיים של מערכת החינוך הוא לפתח מיומנויות אישיות, תוך אישיות, בין אישיות, לחזק את החוסן הנפשי, את הרווחה הנפשית. אלה לא דברים שקורים מאליהם, צריך לפתח אותם מגיל צעיר, מגיל הגן עד סיום התיכון. אלה דברים שצריך להשקיע בהם זמן במהלך שיעור. צריך לפנות לזה זמן, להשקיע בזה. כדי לעשות את זה, כמו שאתם יודעים וצודקים, ישנם אנשי מקצוע בתוך מערכת החינוך, יועצים ופסיכולוגים, שאחד התפקידים המהותיים שלהם זה להכשיר את צוותי החינוך להיות מסוגלים לפתח את המיומנויות האישיות והבין אישיות בכל הזירות הבית ספריות. זה לא יכול לקרות רק בשיעור, כמו שאינה תיארה, או רק במהלך כזה או אחר, זה ממש צריך להיות חלק מהגדרת התפקיד של המחנך במערכת החינוך. זה אחד היעדים המרכזיים שהוגדר בתוך מסמך היעדים של משרד החינוך לשנה הבאה. זו בשורה מאוד גדולה שבשנת הלימודים הבאה הנושא של ההיבטים הרגשיים-חברתיים, הלמידה הרגשית-חברתית, יהיה יעד מרכזי במערכת החינוך. כחלק מזה גם נבנית תכנית מהגיל הרך מותאמת גיל, מותאמת לשלב ההתפתחותי של הילדים, מותאמת למגזרים השונים, כי מה שנלמד בגיל הרך לא דומה למה שנלמד ביסודי ובחטיבת הביניים. העניין של חוסן ורווחה נפשית זו המשימה והיעד שלנו. כל היועצים והפסיכולוגים מוכשרים כרגע לטובת הדבר הזה. אנחנו הולכים לפתוח הרבה מאוד הכשרות לאנשי המקצוע בנושא של למידה רגשית-חברתית, בנושא של חוסן, כדי שזה יהיה בתשתית העבודה. זו לא עבודה רק של יועצים ופסיכולוגים, זו עבודה של כל מורה ומורה. זה צריך לקרות בתוך שיעור תנ"ך, בתוך שיעור עברית.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו באמת שומעים המון על מה צריך להיות שם, רק אנחנו לא רואים את זה בשטח. חברת הכנסת מואטי ציינה שיש מחסור אדיר בפסיכולוגים. הבנו שאין בנמצא, שרובם של בתי הספר נמצאים ללא פסיכולוגים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
יותר משליש מהתקנים לא מאוישים.
היו"ר שרן מרים השכל
איך המורים יכולים לקבל את אותה הכשרה כל כך חשובה שאת מדברת עליה?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
ב-35 לשעה הם יוצאים החוצה. למה שיישארו במערכת?
היו"ר שרן מרים השכל
הם לא מגיעים בגלל השכר הזעום. הם לא יבואו לעבוד אחרי תואר שני ב-3,500 שקל בחודש. איך אתם הולכים לתת לזה פתרון השנה? אנחנו מבינים, כמו שהשרה ציינה, שיש כרגע אתגרים רגשיים בלתי רגילים. אלה הזמנים שאנחנו הכי צריכים את הפסיכולוגים במערכת החינוך.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
גם את היועצות החינוכיות.
היו"ר שרן מרים השכל
איך אנחנו מתכוונים לשנות את זה?
יגאל סלוביק
בתקציב הנוכחי, אם אני זוכר נכון, הסטנו 30,000,000 מתוך 50,000,000 לטובת העניין הזה של החוסן המנטלי של התלמידים. אתם נוגעים פה במשהו שהוא הרבה יותר רחב. השרה נתנה לנו הנחיה מאוד ברורה, הנחיה מאוד אמיצה, אני חושב שהיא נובעת מתוך ההיכרות שלה את העשייה החינוכית ביום-יום. ראיתם פה בגרף 76.4 מיליארד שקל. הגרף הזה עולה ועולה. הדירקטיבה שאני כמנכ"ל המשרד קיבלתי היא להפוך כל אבן, לחפור בכל מקום שבו אפשר לחפור, כדי לבוא עם רעיונות חדשים. אני מזכיר לכולם, השרה נמצאת שלושה חודשים בתפקידה.
היו"ר שרן מרים השכל
השאלה אם מתוך התקציב הזה אתם תעלו את השכר של הפסיכולוגים.
יגאל סלוביק
השנה הזאת היא שנה דרמטית מבחינתנו, היא שנה שבה אנחנו צריכים להביא no more of the same. זו שנה שאנחנו צריכים לקחת את הדברים, לאתר את הפערים שיש לנו עכשיו, לראות איך אנחנו נותנים להם מענה לא רק דרך זה שנבוא לאוצר ונגיד "תנו לנו עוד כסף", אלא דרך זה שנעשה גם עבודה פנימה בתהליכים, במבנים הארגוניים, בהקצאת משאבים. צריך לראות מה אנחנו יכולים לעשות בבית על מנת למקסם את אותם 74.6 מיליארד. אם אני לא אמקסם את ה-74.6 מיליארד אצלי בבית ואעשה איתם הרבה יותר טוב, אין לי זכות ערכית ללכת לאוצר ולהגיד לו "תן לי עוד".
יפה בן דוד
אנחנו שומעים מילים מאוד יפות, תכניות יפות, אבל בתכל'ס יש לכם עכשיו יועצות חינוכיות. העניין של גיוס פסיכולוגים הוא עניין של האוצר, לא של משרד החינוך. יש כרגע יועצות חינוכיות שהן בלי תקן. איפה נשמע דבר כזה במדינת ישראל? מי שצריך להכשיר את המורים, מי שצריך לתת להם את כל הידע נמצא כבר במערכת. מה קורה? בחטיבות הבינים דאגנו שיהיה תקן ליועצות חינוכיות, רק הכל תלוי בטוב ליבה של מנהלת בית הספר - ברצונה היא נותנת לה שעות מעל התקן שיש לה, ברצונה היא לא נותנת. מה שצריך זה לתת כמה שיותר מהר את התקן ליועצות בבתי הספר היסודיים ובגנים.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
לצבוע את השעות שניתנות. הם מקבלים שעות עבור ייעוץ שהם יכולים לייעד אותן. תמיד יש את הקונפליקט בין הרצון לתת להם את הגמישות - -
יפה בן דוד
צריך תקן ליועצות. ברגע שיש תקן ליועצת, כל בית ספר יכול לקבל את המענה הרגשי בצורה הטובה ביותר, בצורה המקצועית ביותר, כי מורה, עם כל הכבוד, לא הוכשרה. יש את היועצת שהוכשרה לתת את המענה לתלמידים ולהכשיר ולתת את הידע למורים.
עינב לוק
ברוב בתי הספר יש יועצים חינוכיים, רק השאלה היא היקף המשרה. כדי לעבות את המשרה הוספנו תקציב תוספתי לשעות ייעוץ בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. בחטיבה העליונה יש תיקנון, כמו שציינת, ולכן התוספת התקציבית נועדה לבתי הספר שבהם יש מספר יחסית מועט של שעות ייעוץ. בנוסף, תגברנו באופן מאסיבי את ההדרכה לצוותי החינוך על ידי מדריכים חיצוניים שיוכלו לבוא לבתי הספר ולתת הדרכה לצוותי החינוך.

אנחנו עתידים לקבל עוד 200 תקנים לפסיכולוגים בתקציבים הקרובים. לפעמים אין לנו מי שיאייש את התקן. יש אנשי מקצוע שיכולים לתת מענה טיפולי במידה ויש תקציב תוספתי. בנינו סלי תקצוב תוספתיים לשפ"חים. מנהלי בתי הספר יוכלו להפנות את הצרכים שלהם לשירותים הפסיכולוגיים ולמפקחים על הייעוץ כדי לקבל תקציב תוספתי לטיפול בתלמידים, תוספת שעות ייעוץ והדרכה לצוותי החינוך. אלה המענים. אני חושבת שהמענים לא נותנים את כל מה שהיינו רוצים לראות, אבל הם בהחלט נותנים תוספת משמעותית שיכולה לתת תגבור לאנשי המקצוע.
היו"ר שרן מרים השכל
האם אתם מאפשרים למתמחים בפסיכולוגיה לתת איזה שהוא תגבור ואיזה שהוא סיוע? זה יכול להיות גם כן כוח עזר.
עינב לוק
ישנם מתמחים בשירותים הפסיכולוגים שבהתאם לדרך העסקה והליווי שהם מקבלים הם יכולים לתת מענה. זה, כמובן, משתנה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
הנתונים של ה-OECD מראים שישראל היא במקום ראשון בעולם בהקצאות לאומיות לחינוך. אני מסכים איתך, אדוני, שהחלוקה הפנימית היא קריטית. אי אפשר לבוא ולומר שישראל מזניחה את החינוך, שישראל לא נותנת, כי הנתונים הם ברורים. אני גאה שאנחנו מקום ראשון, אבל יש מקום לניידות בתוך הדברים, וסדרי העדיפויות נקבעים על ידי מקבלי ההחלטות.
דודי מזרחי
זה נכון שכשמסתכלים על ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל אנחנו נמצאים במקום טוב, אבל אם מסתכלים על זה פר קפיטה, עדיין יש לנו איפה להתקדם ביחס למדינות ה-OECD.

הוספנו בעשור האחרון למעלה מ-1,000 משרות של פסיכולוגים. מי שמעסיק את הפסיכולוגים הן הרשויות המקומיות. משרד החינוך מתקצב אותם. במסגרת תקציב 2021-2022, שאני מאוד מקווה שיעבור בכנסת, נוסיף עוד 200 משרות. מי שקובע את השכר של הפסיכולוגים זה לא משרד החינוך. זה נמצא בדיאלוג בין השלטון המקומי לבין אגף שכר וההסתדרות שמייצגת את הפסיכולוגים. זה נושא ששווה דיון בפני עצמו. משרד החינוך הוסיף בחמש השנים האחרונות, וזה במסגרת התכנית לתקצוב דיפרנציאלי, כמיליארד שקל לשעות טיפוח בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, לפי מדד הטיפוח של בית הספר. בתי הספר החלשים קיבלו הרבה יותר שעות ומשאבים. הם ניתנו, כמובן, לשיקול דעת ולהחלטה של מנהל בית הספר. וכאן, כפי שאמרה שרת החינוך, באמת יש מתח בין הרצון להגדיר מראש מה יש לעשות בשעות האלו, אם רוצים יועצת חינוכית בכל בית ספר, אם רוצים להגדיר את מספר השעות, לבין לתת את ההחלטה בידי מנהל בית ספר. זה נושא שנצטרך לדייק אותו, אבל משאבים כן נמצאים בשטח.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה על הדברים. אנחנו נעבור לחבר הכנסת עלי סלאלחה.
עלי סלאלחה (מרצ)
אני מברך על פתיחת שנת הלימודים. 20 שנה נכחתי בפתיחת שנת הלימודים כשהייתי מנהל בית ספר. היום הזה הוא היום החשוב ביותר לכל ילד במדינת ישראל, מהגן עד י"ב.

אני רוצה להיות פה למגזר הלא יהודי, הערבי, הדרוזי, הנוצרי, הבדואי והצ'רקסי. המגזר הזה הכי חלש, הוא נמצא בפריפריה. אני גם אהיה פה ליהודים שגרים בפריפריה. אני מקווה שמשרד החינוך דאג לפתיחת שנת הלימודים בפריפריה ובמגזר הלא יהודי, כי הם אלה שצריכים את התקציבים, הם אלה שצריכים את המורים, צריכים את הפסיכולוגים. בבית הספר שלי תגברתי את היועצות של בית הספר על חשבון שעות לימוד, לכן הגענו לאיפה שהגענו בבית ג'אן. היינו מקום ראשון במדינת ישראל במשך חמש שנים בזכות היועצות. יש פסיכולוג אחד לחמישה בתי ספר, ל-3,000 תלמידים. כשראיתי שיש צורך בפסיכולוג, הפסיכולוג הגיע לזמן קצר. הוא עשה לי טובה בזה שהוא הגיע לתיכון ולחטיבת הביניים. התפקידים האלה מאוד חשובים. צריך לקחת אותם בחשבון, היות והם עושים את השקט בבית הספר, את המשמעת בבית הספר, את הטיפול בשכבות החלשות. אם מטפלים בשכבות החלשות יש התקדמות, ואם מזניחים אותן אז אין התקדמויות, לא בבגרויות ולא בכל נושא אחר. חשוב מאוד להתייחס לפריפריה, להתייחס לשכבות החלשות, להתייחס לסקטור הלא יהודי. הסקטור הלא יהודי מהווה 40% מהכלכלה של מדינת ישראל. 50% או 40% מהרופאים במדינת ישראל הם מהסקטור הערבי, מהסקטור הלא יהודי. ההייטק, שאנחנו מדברים עליו רבות, צריך את המגזר הזה, הוא צריך את הפריפריה, כי שם נמצאים המוחות והכוחות. אם לא נשקיע בפריפריה ובסקטור הלא יהודי, לא נצליח לקדם גם את הנושא החשוב הזה.

דיברה השרה, ואני מברך אותך על הנוכחות שלך ועל פתיחת שנת הלימודים, על כך שכל בית ספר יקבל 10,000 שקל למחשוב. האמנם זה כך?
יגאל סלוביק
לרכש תכניות מידע דיגיטלי.
עלי סלאלחה (מרצ)
לפריפריה ולמגזר הלא יהודי אין את זה, הם צריכים לרכוש מאפס. לא יכול להיות שבתי ספר מבוססים, מועצות מבוססות, עיריות מבוססות שיש להן את הכל, יקבלו 10,000 שקל, ולא נקצה את זה לבתי הספר החלשים, למגזרים החלשים כדי שירכשו את הדברים האלה. החלוקה הפנימית של המשרד צריכה להיות שונה במקצת.

אני רוצה להזכיר את הילד שנהרג אתמול בלוד. זה תלמיד בית ספר שהיה בתנועת נוער. מכאן אני שולח את תנחומינו למשפחה. אנחנו צריכים להתייחס לאלימות בתוך בתי הספר, לעשות איזו שהיא תכנית מסודרת בשביל לחנך את הילדים שלנו לסובלנות, לקבל את האחר, להיות פתוחים יותר, להיות אנושיים יותר. אני רוצה להודות לכם, ושנה טובה לכולנו עם פתיחת שנת הלימודים.
היו"ר שרן מרים השכל
יש הרבה מה ללמוד מהמועצה שלך שבה ממוצע ציוני הבגרות היו מהגבוהים בארץ. המון מהמועצות והערים האדומות הן ערביות. דווקא שם, איפה שיצטרכו ללמוד בזום, אין את המכשירים הטכנולוגים, את הטאבלטים, את המחשבים.
עלי סלאלחה (מרצ)
לחלק מההורים אין מחשבים בבית, אין אינטרנט בבית.
היו"ר שרן מרים השכל
חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני רוצה לברך את השרה יפעת שאשא-ביטון על אומץ גדול, על אמונה ושאפתנות, ולברך את המנכ"ל על עבודה מאוד מאוד יסודית, זה לא מובן מאליו. גברתי השרה, דיברת על הנושא החברתי-רגשי. אני מאוד מתחבר לנושא הזה, אבל חסרה לי קובייה נוספת שבעיניים שלי היא לא פחות חשובה, וזה הנושא הבריאותי. הספורט הוא חלק מאוד חשוב בהתפתחות הילדים והנוער. לא מדברים על הספורט, לא דיברו על הספורט. הפעם היחידה שדיברו על הספורט היה בוועדת הקורונה האחרונה שאת, גברתי השרה, היית בראשה, וגם נלחמת על זה. דיברנו אתמול, גברתי היושבת-ראש, על הנושא של הספורט, כמה חשוב לוועדה שב-1 בספטמבר הילדים יחזרו למסגרות הספורט. כמו שילד הולך לבית ספר, כך הוא ילך לאגודה, ילך לחוג, יעשה ספורט. על משרד החינוך לבדוק, לוודא ולדחוף את הילדים למסגרות הספורט. ככה הם יישארו שפויים יותר, יישארו מרוכזים יותר, יחסכו הרבה כסף לפסיכולוגים. הספורט לא פחות חשוב ממתמטיקה, מתנ"ך, מכל מקצוע אחר. אני מבקש לעודד את המסגרות האלו, אני מבקש לעודד את הספורט. בשנה וחצי האחרונות הילדים השמינו, הילדים הפכו להיות ילדים חולים יותר. משרד הבריאות צריך לעזור למשרד החינוך בתקציבים בנושא הזה. צריך לוודא שהילדים האלה יעשו יותר ספורט. אני לא מדבר על מדינות כמו ארצות הברית ששם בונים את בית הספר עם מתקני הספורט. אצלנו בונים את בית הספר, רק אחרי זה חושבים איך יבנו, מי יבנה, מי ייתן כסף. הספורט צריך להיות חלק מהחינוך, חלק מאוד חשוב בבניית בתי הספר. כן, שיהיו בריכות, שתהיה אתלטיקה, שנהיה מדינה לא כמו לפני 40 שנה שחשבו רק על אולם ספורט. יש המון ילדים עם בעיות ריכוז ובעיות קשב. הספורט עוזר בזה, כולם יודעים את זה, רק לא מבצעים את זה. הבלבול בעולם הספורט, גברתי השרה, הוא גדול מאוד, אנשים לא יודעים מה קורה ב-1 בספטמבר, אם הילדים יוכלו לעשות ספורט, אם לא יוכלו לעשות ספורט. ילד שיכול ללכת לבית ספר יכול גם ללכת לעשות ספורט בכל מסגרת, במיוחד במקומות הפתוחים. אנחנו צריכים לדאוג שהם יעשו את זה.

התו הירוק זו עוד נקודה שמאוד הפריעה לי ומאתמול בלילה אני חושב עליה. תו ירוק צריך להיות מאוד פשוט - מחוסן הולך לבית ספר, לא מחוסן לא יכול ללכת לבית ספר אלא אם כן הוא עושה בדיקה כל יום. לא ייתכן שיפגעו ב-65%, ב-68% או ב-62% מאלה שכן מחוסנים. אתמול הודיעו לבת שלי שהיא לא יכולה ללכת לבית הספר כי יש 68% מחוסנים בכיתה שלה. 68% מחוסנים נשארו בבית יחד עם הלא מחוסנים, זה אבסורד הדבר הזה.

הדבר האחרון זה הנושא של ההסברה. תסבירו נקודות מדויקות שההורים יבינו. זה הישג אדיר למדינת ישראל שפותחים בעוד יומיים את בתי הספר. אני מבטיח לכם שאם הייתה ממשלה אחרת הלימודים לא היו נפתחים, היינו בסגר. זה הישג גדול לממשלה, לראש הממשלה, לשרת החינוך, רק צריך להסביר ברור שאנשים ידעו.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. חברת הכנסת מואטי, בבקשה.
אמילי חיה מואטי (העבודה)
אני מבקשת לגנות את האיומים על חייה של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. אהוביה, אוהביה ואנחנו אזרחי ישראל לא אמורים לחשוש לחייה. זה רע וזה מדרון מסוכן. תשמרי על עצמך עבור כולנו.

אני מבקשת לחזק את דברי השרה שבתי הספר הם לחלוטין הפתרון, לא הבעיה. כמו שאמרתי לפני מספר שבועות, לא יקרה אסון אם נחזק את החוסן הנפשי של התלמידים על חשבון שעות לימוד מתמטיקה ודברים נוספים.

אני מבקשת לחזק גם את דבריה של מזכ"לית ההסתדרות, יפה בן דוד. הפתרון שאני רוצה להציע לצוותי החינוך בבדיקת התווים הוא דווקא בהרחבת הסמכויות של המנהלים, כי הם מכירים הכי טוב את בית הספר ואת הקהילות שלהם.

אני חושבת שצריך לפתוח את הרפורמה של החינוך המיוחד לא רק ברמת התיקונים הקוסמטיים, אלא לשבת עם בעלי המקצוע. תודה רבה לכם.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, חברת הכנסת מואטי. חבר הכנסת משה קינלי, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד)
גברתי השרה, אדוני המנכ"ל, אני מצטרף לברכות. אני חושב שהבשורה של הממשלה זה שפתיחת שנת הלימודים היא חשובה ביותר. שמענו כאן גם קול אחר, וזה בסדר, מחבר האופוזיציה. אנחנו שינינו גישה. כששינינו גישה, אמרנו שלהבדיל מימי הממשלה הקודמת אצלנו החינוך קודם לכל, הכלכלה צריכה להיות פתוחה, החינוך צריך להיות פתוח. גם בריכות השחייה, וצודק חברי חבר הכנסת דוידסון, צריכות להיות פתוחות.

אני גם מברך על שהעמדת, גברתי השרה, סוף סוף את האתגר הרגשי במוקד, שאפשר סוף סוף לומר שמערכת החינוך דואגת קודם כל לרווחת התלמיד, אחר כך לציונים שלו. מאמץ בדיקות האנטיגן פוגש את הילדים שלנו, זה מצוין, וכך צריך להיות.

ביום רביעי בלילה השתתפתי בסיור של אלפי תלמידי תכנית של"ח. פגשתי אותם ב-01:30. ב-03:00 כשהלכתי הם עוד היו בשוונג, הם עוד המשיכו. זאת פעילות נהדרת שהמשרד עושה במהלך החופש הגדול עם אלפי תלמידים שבאים מרצונם הטוב בסוף כיתה ח' ובסוף כיתה י' ופשוט מטיילים ומתחברים לערכים ולארץ. צריך להגדיל ולחזק את זה.

בנתונים היפים שראינו זעק לי נתון שאנחנו לא יכולים לעבור עליו לסדר היום - 14% מהמורים לא מחוסנים. זה אומר ש-14% מהמערכת תצטרך להיבדק . המשמעות היא שאחד מתוך שבעה אנשים לא יכול ללמד כי הוא לא מחוסן.

כמות הפניות שחברי הכנסת מהוועדה מקבלים בנושא רפורמת החינוך המיוחד מעידה שמשהו כאן לא עבד.

הוזכר כאן מעט מידי, למרות שהקדשנו לו דיון נפרד, החינוך החרדי. רבותיי, בעוד 40 שנה התלמידים החרדים יהיו 50% ממערכת החינוך במדינת ישראל. זה לא צפי, זו לא איזו שהיא פנטזיה, זה מה שהולך להיות. נכון להיום רובם לא נבדקים במבחנים הבינלאומיים, רובם לא נכנסים לנתונים שלנו. אתם כן מתקצבים אותם, אתם כן דואגים להם לבינוי, אבל התוצאות מדשדשות. אם לא נעשה משהו אסטרטגי עם החינוך החרדי, אנחנו נהיה מדינת עולם שלישי. אם יש משהו שמשרד החינוך כשל בו בשנים האחרונות, זה הפערים החברתיים שלא רק שלא קטנו אלא הם גדלו.

אני רוצה לברך אותך, המנכ"ל, וגם אותך, השרה, על כך שהכנסתם רה ארגון מבני במטה משרד החינוך. גם אמרת באומץ, המנכ"ל: "יש דברים שנצטרך לקצץ, להוריד, כי אם אנחנו רוצים לתת יותר פה, נצטרך להוריד שם". אני חושב שזאת אמירה ששכרה, אני מקווה, יהיה בצידה בהמשך, כך צריך להיות. שתהיה לנו שנת לימודים טובה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
המספר שקינלי דיבר עליו הוא 490,000 תלמידים בחינוך החרדי.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
אני רק אגיד לגבי החינוך המיוחד, זה לא יהיה שינוי קוסמטי. הרעיון הוא לפתוח, לעשות תהליך עומק, לשמוע את השטח, לשמוע את האנשים שעובדים בשטח, לשמוע את ההורים שמתמודדים גם הם עם לא מעט אתגרים. זה יהיה הרבה יותר מאשר שינוי קוסמטי. אנחנו לוקחים את השנה הזאת כדי להביא פתרונות שיתנו את המענה שאנחנו מלכתחילה רצינו ולא פגשו את המציאות.

כשדיברנו על לאפשר יותר פעילויות הפגה, יותר פעילות שהיא אחרת, התכוונו גם לחינוך גופני. החינוך הגופני משרת פעמיים: גם את הבריאות הנפשית וגם את הבריאות הפיזית.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, שרת החינוך, על ההגעה היום לוועדה וההצגה של ההיערכות לקראת שנת הלימודים. מאוד חשוב להבהיר להורים, למורים ולכל המערכת מה הולך להיות, איפה אנחנו עומדים כרגע, ומה ההיערכות לקראת השנה הקרובה.

אני רוצה לנצל את הבמה ולומר שאנחנו מגנים כל צורה של אלימות. אנחנו ראינו וקיבלנו מקרים של איומים ואלימות כלפי מורים, כלפי מנהלים. לצערי, אנחנו רואים את זה מגיע עד לטופ השרשרת, עד לשרת החינוך.

חשוב לנו שתדעו במשרד החינוך לשים את הדגש על העניין הבריאותי. ההתארגנות היא טובה. אנחנו מברכים שמשרד החינוך קשוב לוועדה, מקבל הרבה מההערות שהוועדה מעבירה לפתחו. חשוב שבחודש הקרוב נלמד את כל הממצאים, כדי שנוכל להתנהל במהלך השנה.

לוועדה מאוד חשוב העניין של המענה הרגשי, המענה של הפסיכולוגים שצריך לתת לתלמידים. אנחנו שמחים על ההיערכות. הועדה תבקש להמשיך ולעקוב כדי לוודא שהכל מיושם כראוי. זה אחד האתגרים העיקריים שיעמדו בפנינו.

עניין האוטונומיה למנהלים אמור להגיע ממש בשבועות הקרובים בחוק ההסדרים, וגם התקנות אמורות להיות מתוקנות. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לתת להם את הכוח ואת הסמכות, הם יודעים לנהל את הסיטואציות האלו. חשוב להעניק להם את זה בלי כל פיקוח היתר שיש עליהם כרגע.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
זה תלוי תקציב.
היו"ר שרן מרים השכל
לחלוטין. נשמח לקבל את ברכת משרד החינוך בכל מה שקשור לעניין החינוך הממלכתי חרדי. הוועדה דנה בעניין הזה. אנחנו נקיים דיון נוסף באוקטובר. כפי שנאמר פה על ידי חברי כנסת, אלה מספרים אדירים. זה הולך להגיע בשנים הקרובות ל-50% ממערכת החינוך. נשמח לקבל את הברכה שלכם ולהתקדם בוועדה בכל הכוח בעניין הזה, כדי לוודא שהדברים נעשים כראוי. שתהיה לכולנו שנת לימודים מוצלחת, בריאה ופורייה.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
תודה רבה, שרן, ויש לכם את ברכתנו בנושא החשוב הזה.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו נמשיך את הדיון עם הגורמים המקצועיים. יושב-ראש מועצת התלמידים עומר שחר, בבקשה.
עומר שחר
אני שמח שאנחנו אכן פותחים את השנה הזאת בבית הספר. אני רוצה להודות לשרת החינוך, למנכ"ל משרד החינוך, לשלטון המקומי ולהנהגת ההורים שיחד איתם עבדנו בשבועות האחרונים הרבה מאוד שהשנה תיפתח בצורה הכי טובה שאפשר. השנה הזאת חשובה, חשוב שנפתח אותה בצורה פיזית, כי אחרי השנה האחרונה הבנו שאין אפשרות ללמוד למידה מרחוק. הנפש שלנו, של התלמידים, גמורה, אנחנו צריכים את בית הספר בשביל המענה הרגשי הזה, בשביל לפגוש את החברים. בגלל זה גם עשינו קמפיין עידוד חיסונים, כדי שנוכל לחזור ללמוד בבית הספר. אני מברך על ההחלטה על החיסון השלישי וקורא מכאן לבני הנוער לצאת ולהתחסן.

אני רוצה קצת לדבר על מה שקורה אחרי שאנחנו כבר מגיעים לבית הספר, במה נעסוק השנה בתחום הלימודי, החברתי והמקצועי. קודם כל, צמצום פערים רגשיים ולימודיים. בשנה האחרונה, או יותר נכון בשנתיים האחרונות, הצטברו המון פערים גם בתחום הלימודי וגם בתחום הרגשי. אנחנו צריכים להגיע לבית הספר כדי לדבר עם מורים, עם יועצות. אני חושב שצריכים להגדיל את מספר היועצות בתוך בית הספר. לא הגיוני שתהיה יועצת על שכבה וחצי, כי קשה מאוד לתת ככה מענה אישי. כמובן שחשוב החיבור של החינוך החברתי-ערכי בתוך המערכת, השילוב של החינוך הבלתי פורמאלי של יותר פעילויות מחוץ לבית הספר ופעילויות בתוך בית הספר שהן טיפה הפגתיות. כמו שהשרה אמרה, זה לאו דווקא צריך להיות שיעור תנ"ך, מתמטיקה, היסטוריה, ספרות. צריך לדעת לשלב את התחום החברתי, לראות איך משלבים שיח ודיונים בתוך בית הספר, קצת אקטואליה, כי אלה דברים שהתלמידים צריכים. אני יכול להעיד על עצמי ומהכיתה שלי שמתי שדיברנו על דברים שהם קצת יותר ממה שכתוב בתכנית הלימוד זה היה הרבה יותר כייף, נהנינו להגיע לבית ספר.

עוד דבר שנעסוק בו השנה הוא פיתוח דמות הבוגר, איך בוגר מערכת החינוך ייראה בעוד שנה, שנתיים, ואיך אני כשאסיים כיתה י"ב בעוד שנה אצא לחיים שלי. איך לפתוח חשבון בנק אנחנו עדיין לא יודעים, לכן חשוב במהלך השנה להכניס את זה לתוך התכנית החינוכית. חשוב שנצא מתוך מערכת החינוך עם הכלים החשובים והרלוונטיים להמשך החיים.

חבר הכנסת דוידסון דיבר על הנושא של החינוך הגופני, נושא חשוב מאוד. יחד עם משרד החינוך התחלנו באיזה שהוא תהליך של שיפור שיעורי החינוך הגופני בתוך בית הספר. אנחנו רואים בזה שיעור מאוד חשוב שלפעמים מתמסמס בגלל הבגרויות, בגלל הלימודים. חשוב לשמור על כושר אצל תלמידים בגלל הבריאות וכדי להקנות להם אורח חיים בריא יותר.

תודה רבה לשרת החינוך שנלחמה עבורנו על פתיחת שנת הלימודים. אני קורא לכם שנמצאים כאן וגם לתלמידים לצאת להתחסן, כדי שנוכל להמשיך את השגרה שלנו, כדי שנוכל להמשיך להיות בבית הספר, ואני מאחל לכולם פתיחת שנת לימודים מוצלחת.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, עומר. כולנו כאן מאחלים לכם שנת לימודים מוצלחת ופורייה. האם את אותו קמפיין התחסנות שמשרד החינוך הוציא אתם רואים כאפקטיבי? כיצד מתייחסים אליו?
עומר שחר
הפרסומת הזאת היא משהו יחסית שולי, זה הפנים של הקמפיין. מועצת התלמידים יחד עם משרד החינוך עודדנו את ההתחסנות הרמה כיתתית, בית ספרית, רשותית, מחוזית וארצית. הבנו שאם לא נגיע לשטח ונעודד את התלמידים להתחסן זה לא יעזור. אז כן, יש שינוי במגמה של ההתחסנות. יש תלמידים שאמרו לי: בגלל דברים שעשיתם יצאנו להתחסן.
היו"ר שרן מרים השכל
מבחינת הבדיקות היומיות שהטילו עליכם לעשות בפתיחת שנת הלימודים, האם כולם ערוכים לכך? מה אתה שומע?
עומר שחר
יש איזו שהיא בעייתיות בנושא בדיקות האנטיגן, כי לא תמיד יהיה כתוב לתלמיד שהוא חיובי בבדיקות למרות שהוא חיובי ואז יכול לצאת מצב שאותו תלמיד מגיע לבית ספר ומדביק אנשים. אי אפשר להסתמך רק על בדיקות האנטיגן האלו, הן לא 100%, לכן צריך מסכות, צריך לשמור על ההנחיות כמה שיותר. אולי באותה שנייה שאתה עושה את הבדיקה לא נדבקת אבל יום אחרי זה אתה פתאום מפתח את הנגיף.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה. ליאל אבן זוהר, בבקשה.
ליאל אבן זוהר
אני רוצה להגיד תודה לשרה, למנכ"ל משרד החינוך, למזכ"לית הסתדרות המורים, לכל מי שעושה במלאכה כדי להתחיל את שנת הלימודים. יישר כוח. צריך גם להגיד תודה לקבלני הביצוע, הרשויות המקומיות. אני חושבת שנעשית עבודה עצומה כדי לפתוח את השנה הזאת בזמן וכמו שצריך.

אני רוצה לשים לפתחה של הוועדה הזאת משהו שהוא קטן, שגרתי ולא מוסדר, ואני מבקשת שיו"ר הוועדה הנכבדה תסדיר אותו. קוראים לזה הזנה בגני הילדים. הייתה אי שם בשנות ה-60 וה-70 הזנה. אחר כך היא הפכה למשהו אחר. כרגע זה נעשה ספורדית בחלק מהערים, מועצות אזוריות, קיבוצים, אין לזה הסדר דרך הוועדה הזאת. אנחנו מבקשים להסדיר את זה. אני אסביר את הבעיה של העיר שלי, אבל זו לא רק בעיה של העיר שלי, זו בעיה כלל ארצית. הואיל ואין שום החלטה של ועדת החינוך, אנחנו לא מוסמכים לגבות כספי הזנה. לאורך עשור ומעלה הפרויקט הזה קיים אצלנו כך שההורים גובים והסייעות מכינות. הגיעה הסתדרות המורים ואמרה: אני לא מסכימה שהגננות יהיו מעורבות, זה מסכן אותן. אמרנו לגננות: אל תהיו מעורבות, ההורים יגבו והסייעת תכין. ואז ההסתדרות אמרה שהרשות תגבה. אני לא יכולה לגבות, כי ועדת החינוך לא הסדירה את תשלומי ההורים בנושא הזה. אם אפשר להסדיר את זה נודה לכם מאוד, ואם אפשר להסדיר את זה לפני שנת הלימודים נודה לכם עוד יותר.
היו"ר שרן מרים השכל
יש לנו דיון המשך בעניין תשלומי הורים בכלל, ויש תזכירים או הצעות שמשרד החינוך אמור להעביר לנו בתקופה הקרובה. יש לנו גם דיון נוסף שתוכנן לחודש אוקטובר שבו נוסיף את עניין ההזנה.
ליאל אבן זוהר
כרגע צריך לשחרר את העניין הזה לרמת גביית ההורים, כי לקנות 30 תפוחים בצורה מרוכזת במקום תפוח אחד לא צריך להוות בעיה משפטית. צריך לפתור את זה עכשיו, כי מתחילה שנת הלימודים.

אנחנו רוצים לתת מענה לסיפור של צילום הכיתות, כי יש ילדים בסיכון, ילדים שלא יכולים להגיע. גם אם כולם יהיו מחוסנים, תמיד יהיה מי שבגלל סיבות כאלו ואחרות לא יוכל להגיע. אנחנו מבקשים מהמשרד ומהוועדה להסדיר את העניין הזה. חלק מהרשויות המקומיות מוכנות לשים את האמצעים. לשים מצלמה בכיתה זה לא משהו יקר, זה משהו מאוד טריוויאלי, רק אנחנו צריכים לקבל את ההסמכה, שלא יימנע מאיתנו לעשות את זה מול המשרד, מול ההסתדרות, מול הארגון וכו'. שתהיה שנה טובה, מוצלחת, וברכות לכל העושים במלאכה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה לכל הרשויות המקומיות, לכל המועצות ולעיריות שבאמת נרתמות ותופסות פיקוד בעניין המגיפה ובעניין פתיחת שנת הלימודים. דורית חזן, בבקשה.
דורית חזן
מה לגבי הורים שמסרבים להתחסן ולהיבדק? האם יורשה להם להיכנס לגן וללוות את הילדים בשעה שלא מרשים לגננות הלא מחוסנות להיכנס לגן? אני כל הזמן מדברת על זה שיהיה שווין בין אזרחי ישראל, לא משנה איפה הם עובדים. אני מחוסנת בחיסון שלישי, אני חושבת שזה ראוי ונכון, ויש למשרד החינוך ולמשרד הבריאות את היכולת לעשות הסברה.

הגננות נמצאות במצב שמגנים אותן בתקשורת כאילו הן אלימות. אני ממש מבקשת לחסוך מאיתנו, הגננות, לעמוד מול הורים מעטים שלא רוצים להתחסן. אותו מיעוט מדבר בקול, נמצא בתקשורת, יכול להביא לכך שגננת תיפגע בנפש שלה ובכלכלה שלה.

מדברים על הקטע של לגבות כספי תל"ן, כספי הזנה. לא באנו ואמרנו לא לגבות כספי הזנה, באנו וביקשנו לתת את הדעת על הנושא. יש חוזר מנכ"ל ברור ומובן לגבי מי מכשיר את המטבח, מי בודק מבחינה בריאותית, האם האחריות תיפול על הגננת, האם על הצוות בגן. כל הדברים האלה צריכים להיות מוסדרים בחוק.

אנחנו מציעים את האפליקציה של הרמזור. אני חושבת שיש דרכים באמת נפלאות לחסוך את המגע הלא נעים מול הגננות.

אני יודעת שיש נושאים בוערים כמו נושא החינוך המיוחד ונושא הסייעת השנייה. החוקים האלה והעזרים האלה לא מטפלים עד הסוף. למשל, הסייעת השנייה נמצאת סך הכל חמישה ימים בשבוע, לא שישה ימים בשבוע, ואז כשהיא נעדרת תמיד חסר לנו בגן איש צוות נוסף. זה משהו שחייבים לטפל בו. בשעה שבגנים של החינוך המיוחד יש 10,15 ילדים בגן, אצלנו יש 35 ילדים. זה מאוד קל לבוא ולהטיל את האחריות על הגננת שלא רוצה לקבל את הילד בחינוך המיוחד, אבל זה לא הוגן לעשות את זה. אנחנו רוצות לקבל את הילדים, רק לא הכשירו אותנו לעשות את זה, וגם המבנה במקרים אחדים לא הוכשר. אנחנו מרגישות שאנחנו פוגעות בזה בילד שזקוק לחינוך המיוחד וגם בשאר הילדים.

מעמד הגננת זה משהו שאנחנו רוצים לטפל בו. עוד רגע נכנסים תחת משרד החינוך המטפלות והגנים מגיל לידה והלאה. אני חושבת שמשרד החינוך צריך לתת את הדעת על הכשרה. ועדת החינוך צריכה לתת את הדעת על מי יכול ומי רשאי להיכנס ולעסוק בחינוך מגיל לידה והלאה. לא יכול להיות שכל אדם יוכל לעסוק בחינוך ילדים, בדיוק כמו שלא כל בן אדם יכול לנהוג ברכב, הוא צריך רישיון. אנחנו סוכנות התרבות והחינוך של הילדים שלנו, אנחנו מגדלות את דור העתיד, את החוסן האנושי של מדינת ישראל. ההון האנושי מתחיל אצלנו בגן הילדים. בבקשה תתנו על זה את הדעת עוד בקדנציה הזאת. אסור לתת לאף אחד שאין לו רישיון ולא הוסמך להיכנס לגן הילדים.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה, דורית. מנשה לוי, בבקשה.
מנשה לוי
אני רוצה לאחל הצלחה לשרת החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך. מנכ"ל משרד החינוך דיבר על שיתוף פעולה יוצא מהכלל שיש לו עם משרד הבריאות, עם משרד ראש הממשלה, עם ארגוני ההורים, עם הסתדרות המורים, עם ארגון המורים ועם מועצת התלמידים הארצית, אבל הוא לא הזכיר את מנהלי ומנהלות בתי הספר, שזה אומר דרשני.

69% ממנהלות וממנהלי בתי הספר הם בעד פתיחת שנת הלימודים ב-30 בספטמבר, יום לאחר חופשת סוכות, בעיקר בגלל החשש מרמות התחלואה הגבוהות מאוד שעדיין נמצאות, אבל ההחלטה נפלה, שנת הלימודים, אלא אם כן קבינט הקורונה יחליט אחרת, תיפתח כסדרה ב-1 בספטמבר. אני מקווה מאוד שהיא לא תיסגר כסדרה מהר מאוד. כמנהלים אנחנו נעשה הכל כדי ששנת הלימודים כשתיפתח, מתי שתיפתח, תתקיים בצורה סדירה ככל שניתן.

העובדה שלא ניתן לחייב הורים לשלוח טופס חתום על בדיקת האנטיגן אומרת לנו, מנהלי בתי הספר, שאי אפשר יהיה לשאול כל תלמיד שיגיע לבית הספר אם הוא נבדק, אם הוא מחוסן, ונצטרך לאפשר את כניסתו לבית הספר. זה לא היה צריך להיות כך, וחבל.

לפני שנה ויותר ביקשתי משר החינוך גלנט לתקן תקן של נאמן קורונה בבתי הספר. התקציב הזה מאוד נדרש. מדובר בלוגיסטיקה מאוד מורכבת, מסובכת ועמוסה שמוטלת על כתפיהם של מנהלות ומנהלי בתי הספר. אחרי שנה וחצי הגיע הזמן שיהיה נאמן קורונה שיהיה יד ימינו של מנהל בית הספר בכל מה שקשור לקורונה.

סדר גודל של 200,000 תלמידים ילמדו מרחוק. אני רוצה להזכיר שלקרוב ל-400,000 תלמידים, וזה על פי הדיווח של משרד האוצר, אין מחשבים ואין אינטרנט בבתים. המספרים האלה מתייחסים בעיקר לחתכים סוציו אקונומיים נמוכים, מתייחסים בעיקר לסקטור הערבי שאולי יש להם בבתים מחשב אחד אבל צריך לפעמים יותר. משרד החינוך, לשבחו ייאמר, הקציב מאה ארבעים ומשהו אלף מחשבים ניידים. יישר כוח על כך. מה שלא נעשה ב-10 השנים האחרונות, גלנט עשה בשנה שהוא היה שר החינוך, אבל עדיין חסרים כ-350,000 מחשבים במערכת החינוך.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה על הדברים. אני אתן למשרד החינוך הזדמנות לתת איזה שהוא מענה לעניין הגננות, ההכשרה, נאמן קורונה, דברים שנאמרו כרגע, ולאחר מכן נסכם את הדיון.
אינה זלצמן
לגבי הורים שאמורים להיכנס לאספות הורים או למפגש עם הגננת, אז המתווה מדבר על כך שנכנס רק מי שיש לו תו ירוק. אפשר היה להיערך לזה. הוצאנו את המתווה לפני שלושה שבועות.

לגבי הנושא של הכשרות, אנחנו ממשיכים בהכשרות. כפי שהציג המנכ"ל, אנחנו רואים הכשרות ייעודיות גם בתחום הרגשי וגם בתחומים אחרים, כמו בנושאים טכנולוגיים.

המחשבים שחולקו הם כולם מחשבים שיש בהם תשתית, כי הבנו שאנחנו צריכים לאפשר לתלמידים לגלוש מרחוק.
היו"ר שרן מרים השכל
אני רוצה להעביר למשרד הבריאות את הכעס שלנו על זה שתקנות הקורונה טרם הונחו על שולחן הוועדה. זה בלתי מתקבל על הדעת. המשמעות היא שהדיון בעניין תקנות הקורונה לפתיחת שנת הלימודים יהיו אחרי פתיחת שנת הלימודים, מה שאומר שלא יהיו תקנות קורונה מאושרות לפתיחת שנת הלימודים. אנחנו שלושה שבועות כבר מבקשים את זה. אנחנו התרענו ודרשנו שזה יגיע אתמול. אפילו בשעה 24:30 בלילה לא קיבלנו אותן. משרד הבריאות הבטיח לי שהיום בבוקר הוא יעביר אותן, אבל הן עדיין לא על השולחן. המתווה לא מאושר כרגע על ידי ועדת החינוך לפתיחת שנת הלימודים, שזאת תקלה חמורה מאוד שאנחנו רואים בחומרה רבה.

אנחנו מגנים כל צעד של אלימות בתוך מערכת החינוך הישראלית.

בנוגע למענה רגשי, פסיכולוגים, דיברנו רבות. הוועדה תקיים מעקב אחרי ההתקדמות בתקנים, התקצוב והסקרים שאתם הולכים לערוך בקרב התלמידים, על מנת לוודא שאנחנו נותנים את המענה הנכון.

לגבי עניין המנהלים אנחנו ממתינים כדי לקבל את רפורמת האוטונומיה בחינוך. אנחנו מבקשים לראות את התקציב שנלווה אליו. אנחנו מברכים על כך, על האוטונומיה שתינתן למנהלים. אנחנו מבקשים לוודא שהיא אמיתית, לא כפי שהיא היום, שנותנים להם איזה שהוא צעד אבל שמים שלושה מפקחים כדי לוודא שהם באמת מבצעים את זה.

אנחנו מבקשים את ברכת משרד החינוך לקידום הנושא של החינוך הממלכתי חרדי. אנחנו נקיים דיון באוקטובר, על מנת לראות כיצד הוועדה תקדם את חוק חינוך חינם ממלכתי חרדי כפי שהוא צריך להיות לכל תלמיד מדינת ישראל. אי אפשר להפלות את המגזר החרדי, בייחוד כאשר אנחנו רואים שהם הולכים להפוך להיות 50% ממערכת החינוך בשנים הקרובות.

אנחנו מבקשים לשים דגש על מעונות היום והגנים, על הכשרת גננות, כפי שנאמר על ידי חלק מהדוברים. אנחנו נועלים את הישיבה בעניין החינוך הממלכתי וממלכתי דתי. תודה רבה לכל מי שהשתתף בזום, תודה רבה לכל האורחים ולחברי הכנסת השותפים לעבודה, הישיבה נעולה.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:30.)
היו"ר שרן מרים השכל
צהריים טובים לכולם, צהריים טובים לחברי הוועדה ולצוות הוועדה. אני שמחה לפתוח את ישיבת הצהריים שלנו בעניין פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי. אני אולי אציין שנקיים את הישיבה הזו לזכרו של סאהר איסמעיל שהיה היועץ של שרת החינוך לנושא המגזר הערבי ונרצח ממש לפני כשבוע וחצי. כולנו משתתפים בצער המשפחה, הוא יחסר לנו מאוד, התוכניות שהוא הכין היו מרחיקות לכת והחזון שלו לחינוך במגזר הערבי היה מרחיק לכת והוא יחסר לנו מאוד מאוד.

אנחנו נפתח את מצגת של משרד החינוך בעניין היערכות לפתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי ולאחר מכן אנחנו נקיים רצף של דיון עם שאלות בתקווה לקבל תשובות ומענה לכל השאלות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אפשר, גברתי, בהמשך למה שאמרת לזכרו של סאהר איסמעיל?
היו"ר שרן מרים השכל
כן, בבקשה, חבר הכנסת סעדי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
והייתי מוסיף ואומר גם לזכרו של התלמיד שנרצח שלשום בלוד, אנאס ווחוואח, שאני הייתי אתמול בהלוויה שלו. תלמיד מצטיין שזה עתה רק סיים בית ספר תיכון והתקבל לתוכנית החלל 'רמון' ונרצח באופן אכזרי. ולכל התלמידים, אני מקווה שחלק מהתוכנית שנשמע, חלק מהתוכנית של שנת הלימודים שעומדת בפתח, זה מאבק באלימות כי חלק מהסטודנטים ומהתלמידים לצערנו, או שהם קורבנות לאלימות ולפשיעה, או שחלק מהם גם משתמשים באלימות ופשיעה. אני חושב שהתוכניות, ואני בטוח שגם משרד החינוך שם לב לעניין הזה של מאבק וחינוך לסובלנות ומאבק באלימות, במסגרת תוכנית הלימודים הן חשובות מאוד.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה על הדברים, דברים מאוד מאוד חשובים. אכן החומרים שגם אני קיבלתי מדאיגים בכל מה שקשור לעניין האלימות. אני יודעת שאנחנו שמים במוקד את עניין האלימות בחברה הערבית ויש לנו תוכנית שאותה, אני מקווה, נוכל להתחיל ליישם ממש ממש בקרוב למיגור הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית. כל יומיים שלושה נרצח אדם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בחודש הזה מתחילת החודש עד עכשיו 13 נרצחים.
היו"ר שרן מרים השכל
כל יומיים, כל יומיים נרצח. הדבר הזה פשוט בלתי נתפס ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים סטופ לכל התופעה הנוראית הזאת. מי שחושב שזה נשאר רק בתוך החברה הערבית טועה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
טועה בגדול.
היו"ר שרן מרים השכל
טועה בגדול, זה מגיע לכל מקום ולכל חלקה טובה, אנחנו ראינו את זה, וספציפית בתוך מערכת החינוך אנחנו רואים עלייה של אלימות גם בתוך בתי הספר, אנחנו רואים אלימות כלפי מורים, איומים ברצח כלפי מנהלים במגזר הערבי. אנחנו ערים לכך שזו גם כן תופעה ואנחנו צריכים פשוט לא ללכת לישון עד שאנחנו יודעים שכל ילד יכול ללכת לבית ספר, יכול ללכת לגינת השעשועים ליד ביתו בלי לחשוש לחטוף כדור ולמות. זה פשוט מטורף שהיום בשכונות שנמצאות בלב מדינת ישראל זה יותר גרוע ממה שהיה בהארלם. באמת, זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.

אז אנחנו נפתח עם משרד החינוך. מי יציג לנו את הדברים?
אינה זלצמן
אני אפתח ואחר כך אני אציג את מי שנמצא איתנו מבחינת המשרד. קודם כל אני מברכת על הדיון החשוב הזה לפתיחת השנה, אנחנו בשנים האחרונות באמת שמים דגש על החברה הערבית, נבנו תוכניות חומש והיעדים במסגרות התוכניות הללו הושגו, אנחנו גם נציג את חלקן. גם לקראת תשפ"ב אנחנו במהלך של בניית תוכניות חומש למגזר הערבי, כולל הבדואי והדרוזי, כמו גם התוכנית למניעת אלימות בחברה הערבית שאנחנו שותפים בכתיבה של התוכנית.

מבחינת פתיחת השנה חשוב לנו להגיד שכל החומרים, המתווים, התוכניות מתורגמים מיידית לשפה הערבית, הם מותאמים לחברה הערבית ואנחנו נציג לכם את ההיערכות שלנו. נמצא איתנו עבדאללה חטיב שהוא מנהל האגף הערבי, הוא יציג את מוכנות מערכת החינוך וככל שיהיו שאלות למגזר הבדואי, הדרוזי, למזרח ירושלים, נמצאים איתנו גם רם זהבי, שהוא מנהל מחוז דרום, נמצאת איתנו איה חיראדין שהיא אמונה על הנושא של הדרוזים ויפה ישר על מזרח ירושלים, כך שכל שאלה שתישאל אנחנו ערוכים ואנחנו נאחל לנו שנה טובה. עבדאללה יציג את המצגת, בבקשה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה.
עבדאללה חטיב
תודה, אינה. גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, אני קודם כל מקבל את מה שאמרת לגבי הנושא של סאהר, זה היה מצער מאוד. אנחנו ישבנו ועבדנו על התוכנית האסטרטגית של החינוך הערבי ובאותו יום היינו אמורים להיפגש על מנת לסגור את הנושאים הסופיים שיובאו במסגרת החלטת הממשלה החדשה. זה מצער מאוד שהוא לא נמצא איתנו היום ולא רואה גם חלק מהדברים שהוא חלם לקדם אותם במסגרת התוכנית. אז אני גם משתתף בשם כל החינוך הערבי, אני רוצה גם להודות לך ולחברי הכנסת על הזימון של הישיבה.

(מצגת). אנחנו מדברים על החברה הערבית, אנחנו מדברים על היישובים הערביים. בתוך המשרד קיימים ארבעה זרמים מרכזיים, קיים הזרם הערבי, החינוך הערבי שכולל בתוכו 50 רשויות מקומיות. בחינוך הערבי אנחנו מדברים על 288,000 תלמידים, אנחנו מדברים על 56,000 ילדי גן ואנחנו מדברים על 231,000 תלמידים בכיתות א' עד י"ב.

כאשר אני מתייחס לחברה הערבית אני מתייחס לחברה הפרופר ערבית ללא המגזר הבדואי בצפון ובדרום וללא החברה הדרוזית וגם ללא מזרח ירושלים. לבדואים בדרום ובצפון יש ממונה שהוא נותן מענה ושירותים לחברה הבדואית בדרום ובצפון, לחברה הדרוזית יש את איה חיראדין שהיא נותנת מענה, למזרח ירושלים יש גם את העירייה ויש גם מינהל נפרד שנותן מענה למזרח העיר.

אנחנו מדברים על 24,000 עובדי הוראה מהחברה הערבית, על 1,740 שהם מורים בגני ילדים ועל 22,000 מורים. אנחנו בדקנו גם את החיסונים של עובדי ההוראה במערכת החינוך הערבית, במערכת החינוך הערבית אנחנו הגענו לכמעט 86% מורים מחוסנים. זה לא כולל את הבדואים וזה לא כולל את מזרח ירושלים, אבל בחברה הערבית 86% מהמורים מחוסנים.

אם מתייחסים לנושא של מוסדות חינוך אנחנו מדברים על 2,582 מוסדות חינוך, אנחנו מדברים על 562 בתי ספר שהם יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, ואנחנו מדברים על כ-2,000 גני ילדים בחברה הערבית.

אנחנו מטפלים ב-50 רשויות מקומיות ערביות, זה חוץ מהערים המעורבות. ב-50 הרשויות המקומיות, גברתי היושבת ראש, אם תסתכלי על השקף הזה 18 פלוס 22, כלומר 40 רשויות מקומיות מהחברה הערבית נמצאים במדד כלכלי חברתי 2 ו-3, כלומר הן רשויות שנמצאות בתחתית המדד הסוציואקונומי של החברה הישראלית, כלומר 80% מהרשויות הערביות הן במדד 2 ו-3 ועשר רשויות הן במדד 4 עד 7.

בנוסף אנחנו נותנים מענה לשבע ערים מעורבות, ליפו, לרמלה, ללוד, לחיפה, לעכו, לנוף הגליל ולמעלות תרשיחא בנוסף למועצות אזוריות, למשל כמו מטה אשר, שיש בה יישובים כמו דנון ועראמשה, וגם הגלבוע שיש בו יישובים מהחברה הערבית. השקף הזה והנתונים בו הם נתונים מאוד מעניינים, כי מרבית הרשויות הערביות נמצאות באשכולות שהם 2 ו-3.

מבחינת רשויות אדומות לפי תקנות החינוך, אנחנו מדברים על 11 רשויות ערביות, שלוש ערים מעורבות ושמונה רשויות שהן רשויות - - -
היו"ר שרן מרים השכל
מתוך ה-50?
עבדאללה חטיב
כן, מתוך 50, אבל תורידי את השלוש ערים מעורבות, כי אם תוסיפי את הערים המעורבות אנחנו מדברים על 57. פה יש שלוש ערים מעורבות ושמונה רשויות שהן רשויות אדומות מתוך ה-50 הרשויות הערביות, כמו פסוטה, גוש חלף, נחף, ראמה, טמרה, כפר יאסיף, מעלה עירון ויפיע. אלה הם היישובים האדומים במסגרת התקנות של החינוך.

ביישובים האלה אנחנו עושים תוכנית שהיא תוכנית ספציפית, הלכנו ובדקנו את מספר המורים שהתחסנו באותם יישובים וראינו שבחלק מהיישובים האלה אחוז ההתחסנות של המורים אפילו עבר את ה-90% ויש לנו בעיה בנושא של התחסנות התלמידים. השקנו קמפיין ייעודי לתלמידים בחברה הערבית כי כל הקמפיין היה בשפה העברית, התאמנו את הקמפיין.
היו"ר שרן מרים השכל
לשפה הערבית?
עבדאללה חטיב
בשפה הערבית.
היו"ר שרן מרים השכל
וכמה אתם מעריכים שהיה עידוד ועלייה של התחסנות?
עבדאללה חטיב
היעד שנקבע עד ה-1.9 בחברה הערבית, ללא הבדואים וללא מזרח ירושלים, היה שנעבור את ה-50% מהתלמידים מחוסנים בגילאי 12 עד 18. זה גם בעקבות מסע ההסברה.
היו"ר שרן מרים השכל
הגעתם ליעד הזה?
עבדאללה חטיב
אנחנו בדרך להגיע. עד פתיחת שנת הלימודים אני חושב שנגיע ליעד הזה. דבר נוסף, אנחנו עכשיו ממקדים את כל העבודה שלנו ביישובים שהם היישובים האדומים, כלומר היישובים האדומים שהזכרתי, אנחנו עובדים מול משל"ט הקורונה של שיבא, אנחנו מנגישים את השירותים של הבדיקות ושל החיסונים לאותם יישובים, אנחנו מתקשרים גם למורים, אנחנו עוברים מורה מורה, על מנת להביא גם את המורים לחיסונים. יש לנו את רשימות המורים, קיבלנו אותם ממנהלי בתי הספר, מנהלי בתי הספר ואנחנו מתקשרים למורים באופן אישי בכדי שיתחסנו וגם למשפחות של התלמידים.

בחברה הערבית עשינו מין התאמה כזאת, היושבת ראש, מין חמ"ל רשותי, מי שמנהל אותו זה ראש הרשות, יושבים בו כל האנשים, גם פיקוד העורף, גם חינוך, גם עובד סוציאלי, גם כל הבנות של השירות האזרחי לאומי, והם מתקשרים להורים ומביאים את הילדים לחיסונים. אני חושב שאנחנו התחלנו להתקדם בנושא של החיסונים בחברה הערבית כי החמ"ל הרשותי, שמותאם לחברה הערבית, יחד עם התקשורת ויחד עם הפרסומת שאנחנו עושים, שהיא מתאימה לחברה הערבית, אנחנו רואים שזה מתחיל גם להיראות אחרת.

הפקנו סרטון קצר ייעודי בשפה הערבית. בסרטון הזה משתמשים גם במשרד הבריאות וגם במשרד החינוך. (הקרנת סרטון). זה הקמפיין שאנחנו השקנו אותו יחד עם משרד הבריאות.

בנושא של החברה הערבית, אני רוצה להגיד שמטרת מערכת החינוך בחברה הערבית, אין ספק, גברתי היושבת ראש, שהחינוך הוא המפתח היחיד שיכול לסייע לחברה הערבית להשתלב בחברה הישראלית, הן בכלכלה והן בתעסוקה, ולכן החברה הערבית מייחסת חשיבות מאוד רבה לתחום של החינוך. אם תשאלי היום כל אזרח ערבי במדינת ישראל מה הנושא המרכזי שאתה רוצה להשקיע בו, הוא יגיד לך דבר ראשון זה הנושא של החינוך, דבר שני זה האלימות, כי הם רואים בחינוך את המנוף שיכול לסייע להם להשתלב בחברה הישראלית, גם בכלכלה וגם בתעסוקה.

במסגרת התוכנית שהשקנו אנחנו קודם כל עובדים על תוכנית אסטרטגית, שהיא בשיתוף של ועד ראשי הרשויות הערביות של מנהלי אגפי החינוך, של מנהלי מוסדות חינוך, יחד עם נציגות מהאקדמיה. אנחנו התחלנו בבניית תוכנית אסטרטגית למערכת החינוך הערבית כאשר המטרה הכללית היא שמערכת החינוך בחברה הערבית תכין את בוגריה להשתלבות בחברה הישראלית, גם בכלכלה וגם באקדמיה, ותקדם את המוביליות החברתית. אין ספק שאנחנו צריכים לשים דגש על הנושא של הזהות של התלמיד הערבי, הזהות האישית והזהות האזרחית שלו כאזרח בתוך מדינת ישראל וגם לחזק את הפן של ההיכרות התלמיד הערבי עם המורשת והתרבות הערבית.

אם אנחנו מסתכלים על החברה הערבית בראייה של עשור, מה שהתחילה להגיד אינה, אנחנו יכולים לראות גם עלייה באחוז הזכאות לבגרות, 14%, מתשע"ד לתש"פ עלינו ב-14% בזכאות לבגרות וגם עלינו באחוז התלמידים שהתעודה שלהם עומדת בתנאי הסף לזכאות לבגרות. כלומר בשני המרכיבים האלה, שהם זכאות לבגרות וגם המרכיב השני, איכות תעודת הבגרות, החברה הערבית עלתה בשני הממדים האלה.

אם נסתכל על הנושא של צמצום הפערים בין שני המגזרים, גברתי היושבת ראש, אם ב-2009 הפער בין שני המגזרים עמד על 17% בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי, ב-2019 הפער צומצם ל-8.3%. מה זאת אומרת? נכון שהחברה היהודית עלתה והחברה הערבית עלתה, אבל אנחנו גם צמצמנו את הפער בין שני המגזרים. אני חושב שזה צעד מאוד חשוב, גם צמצום הפער בין שני המגזרים בכל מה שקשור לנושא של אחוז הזכאות לבגרות. אם מסתכלים גם על תנאי הסף לאוניברסיטאות, אם הפער עמד על 17%, ירדנו ל-10.6%, כלומר המגמה היא מגמה של עלייה לאורך השנים עם צמצום הפער בין שני המגזרים.

גם אם נסתכל על התלמידים שהם בוגרי מערכת החינוך הערבית ואם נסתכל גם על המגמות שבהן הם לומדים, אנחנו יכולים לראות ש-38% מהתלמידים בחברה הערבית לומדים בחינוך הטכנולוגי. אנחנו חושבים שהחינוך הטכנולוגי מהווה גם מנוף שהוא מאוד חשוב להשתלבות התלמידים הערבים גם בלימודי ההייטק במסגרת האקדמיה הישראלית. אם נסתכל על הטכניון, נתון מעניין מאוד, שליש מהתלמידים שלומדים הנדסה בטכניון היום הם מהחברה הערבית, הם מהבוגרים של מערכת החינוך הערבית. אני חושב שזה נתון מאוד מעודד.

30% מהתלמידים בפקולטה להנדסה בטכניון הם מהחברה הערבית. אם ב-2012 היו לנו מסיימים בבגרות איכותית במגמות הייטק 2,000 תלמידים, היום, בתש"ף, אנחנו מדברים על כמעט 4,000 תלמידים שסיימו במגמות שהן מגמות מאוד יוקרתיות. אם מסתכלים גם על איכות המגמות, אנחנו מדברים על מכטרוניקה, אנחנו מדברים על מערכות טכנולוגיות, על מערכות תקשורת, על מערכות תכנון ותכנות, אלה מגמות שהן מאוד יוקרתיות, אנחנו לא מדברים על מגמות שהן לתלמידים עם תת הישגים ותלמידים מתקשים, אנחנו מדברים על תלמידים מצטיינים שלומדים במסגרת מגמות יוקרתיות.

אם נסתכל על ההישגים הלימודיים גם ביסודי וגם בחטיבה, הקו האדום זה הקו של היעד שנקבע, כלומר נקבע יעד במסגרת החלטת הממשלה 1560 שהמגזר הערבי מתקדם בחומש, מעל ל-50% בהישגים הלימודיים שלו. נקבעו יעדים, במתמטיקה ח' התקדמנו ב-80%, באנגלית ב-106%. יש לנו בעיה באנגלית ח', התקדמנו רק ב-34%, במדעים התקדמנו ב-66%. כלומר אנחנו רואים את המגמה של צמצום הפער בין שני המגזרים וגם את העלייה של החינוך הערבי.

אם נסתכל על שפת האם, אין ספק שהשפה הערבית היא הבסיס גם לרכישת שפות אחרות ולכן משרד החינוך מייחס חשיבות רבה גם לשפה הערבית וגם לשפה העברית. אם מסתכלים על התוצאות של המיצ"ב אנחנו יכולים לראות, הצבע הצהוב זה הציון בפועל והיעד שנקבע במסגרת החלטת הממשלה, גם בתשע"ה וגם בתשע"ט אנחנו רואים שאנחנו עברנו את היעד שנקבע במסגרת החלטת הממשלה, כלומר אנחנו הולכים בדרך טובה לקידום רכישת או הקניית השפה הערבית לתלמידים מהחברה הערבית.

מבחן פיז"ה, עדיין נשארו פערים במבחנים הבינלאומיים בפיז"ה, גם באוריינות קריאה, גם באוריינות מדעית וגם באוריינות מתמטית. אנחנו עובדים על הסוגיה הזאת, מוהנא פארס מתכלל את הסוגיה הזאת, יש לנו תוכנית אסטרטגית גם לצמצום הפער בין המגזר הערבי לבין החברה היהודית, ואנחנו גם נתייחס לסוגיה הזאת.

אם מתייחס לסטודנטים דוברי הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה בראייה של עשור, אם נסתכל על 2010, למשל על תואר ראשון, 10% מהתלמידים לתואר ראשון או מהמסיימים תואר ראשון היו מהחברה הערבית, ב-2019 אנחנו מדברים על 18%. כלומר קיימת מגמה של עלייה באחוז הסטודנטים דוברי הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה בראייה של עשור. זה חוץ מהתלמידים שלומדים בחו"ל. אם ניקח את הרשות הפלסטינית, וחבר הכנסת אוסאמה סעדי מכיר את זה וגם חבר הכנסת עלי מכיר את זה, יש לנו מעל 15,000 סטודנטים ערבים שלומדים בחו"ל, אם זה ברשות הפלסטינית, בירדן וגם בחו"ל, ואז אם תוסיפי את זה את תגיעי ל-25% שהם לומדים באקדמיה, הן בישראל והן בחו"ל.
היו"ר שרן מרים השכל
בתוך עשור הכפלתם את מספר הסטודנטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, גם שלומדים פה וגם בחו"ל?
עבדאללה חטיב
כן.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
זה למעשה שילש את עצמו מ-2006, מספר הסטודנטים. כשהייתי חבר הוות"ת עסקתי בזה, מספר הסטודנטים במגזר הערבי שילש את עצמו באקדמיה מ-2006 עד 2019.
עלי סלאלחה (מרצ)
אבל צריכים לקחת בחשבון שגם סטודנטים יהודים לומדים בחו"ל, אז הפער הוא לא בדיוק - - -
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
יחסית לא כל כך הרבה, גם בשטחים וגם בירדן.
עלי סלאלחה (מרצ)
אנחנו צריכים לקדם את הנושא הזה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
האחוזים האלה זה מהמגזר הערבי, לא מכל מדינת ישראל?
עבדאללה חטיב
לא, המגזר הערבי.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
יש עלייה דרמטית. באוניברסיטת חיפה זה 41% מהסטודנטים, באוניברסיטת תל אביב זה קפץ מ-6% ל-18%.
היו"ר שרן מרים השכל
בטכניון זה שליש.
עבדאללה חטיב
18% מהסטודנטים במדינת ישראל לתואר ראשון הם מהחברה הערבית, זה הנתון.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
נכון.
עבדאללה חטיב
לגבי הנושא של נשירת תלמידים, אם אנחנו מתייחסים רק לחברה הערבית, ל-50 הרשויות, אנחנו מדברים על 0.9 נשירת תלמידים מ-ט' עד י"ב. זה לא כולל את הנגב וזה לא כולל את מזרח ירושלים. זה נתון מהימן ברמה של רשות.

הסיבה היא פשוטה, התחלנו בהחלת התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה. התקצוב הדיפרנציאלי נתן לנו מענה מאוד טוב לתלמידים שהם התלמידים המתקשים. פתחנו בסביבות ה-300 כיתות מב"ר ואתגר בבתי הספר התיכוניים לחברה הערבית וזה ייעודי לחברה הערבית. בנוסף יש את תוכנית דוקאטוס שנותנת מענה לתלמידים מתקשים. אנחנו גם הכפלנו את התקציב הייעודי לתלמידים שמוגדרים אצלנו כנוער בסיכון ואנחנו גם נציג בהמשך תוכנית איך אנחנו מטפלים בנוער הזה. לכן אנחנו רואים בחברה הערבית, ללא הבדואים וללא מזרח ירושלים, ירידה מאוד גבוהה בנושא של נשירה, ירדנו מ-1.9 ל-0.9.
היו"ר שרן מרים השכל
תסבירו לי, ואולי לאחרים, מי כרגע אמון על החינוך במגזר הבדואי.
עבדאללה חטיב
בבדואים בינתיים מי שמטפל זה רם זהבי, שהוא מנהל מחוז דרום, והוא נמצא פה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
היה מישהו מטובה וסיים.
היו"ר שרן מרים השכל
זו מחלקה נפרדת לחלוטין?
עבדאללה חטיב
מחלקה נפרדת לחלוטין, כן.
היו"ר שרן מרים השכל
ומזרח ירושלים?
עבדאללה חטיב
מזרח ירושלים גם מחלקה נפרדת.
היו"ר שרן מרים השכל
למה? למה ההפרדה הזו?
עבדאללה חטיב
זו הפרדה שהיא לא חדשה, זו הפרדה ישנה, מאז שאני נכנסתי לתפקיד היה ממונה על המגזר הבדואי, היה ממונה על המגזר הדרוזי. אני נכנסתי לערבי והיה מזרח ירושלים שטופל גם על ידי העירייה וגם על ידי המחוז.
אינה זלצמן
לשאלתך, מי שמתכלל את זה ברמת המשרד זה המינהל הפדגוגי, אנחנו רואים את הכול. כיוון שלכל אוכלוסייה יש את הניואנסים הייחודיים שלה אז היה יותר חשוב לתת את המענים האחרים במזרח ירושלים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה לא ניואנסים, זה פוליטיקה.
אינה זלצמן
אוקיי, אבל יש מישהו שרואה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
רציתם להפריד דרוזים לבד, בדואים לבד, ערבים לבד.
אינה זלצמן
אוקיי, אני, כאמונה במשרד החינוך מתכללת את הכול.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
במקום שתגידו הכול מינהל חינוך ערבי וזהו.
עלי סלאלחה (מרצ)
אני כמגזר דרוזי הייתי מצטרף למגזר הערבי הכולל וכולנו נלך ביחד ונעבוד ביחד וזה יותר טוב.
אינה זלצמן
זה באמת המהלך שאנחנו מובילים.
היו"ר שרן מרים השכל
אתם מובילים את המהלך הזה? זה נשמע שיש הצלחות נהדרות במגזר הערבי, חבל שלא ניישם את זה גם במגזר הבדואי, אם יש שם אחוזי נשירה גבוהים, פחות סטודנטים.
אינה זלצמן
אנחנו גם נציג את המגזר הבדואי.
עבדאללה חטיב
אני דיברתי על התקצוב הדיפרנציאלי, היושבת ראש וגם חברי הכנסת. בתקצוב הדיפרנציאלי שאנחנו התחלנו להחיל אותו בחטיבה העליונה אנחנו מדברים על תוספת תקציב של 530 מיליון שקל לחמש שנים. יש פה שני מודלים, הוספנו כיתות מב"ר ואתגר וגם הוספנו מודל שני שהוא מודל שהוא שקלי ברמה של תלמיד. על כל תלמיד בחטיבה העליונה, כיתות י', י"א ו-י"ב, פחות או יותר משלמים סכום של 2,400 שקל ברמה של תלמיד. התקציב הזה הוא לחמש שנים ואנחנו רוצים להחיל אותו גם על כלל בתי הספר בחברה הערבית, זה נמצא במשא ומתן, דודי מנהל את זה יחד עם האוצר, ואני חושב שתוך שנתיים אנחנו נוכל לדבר על הסוגיה של החלת התקצוב הדיפרנציאלי על החברה הערבית.

בנושא של בינוי כיתות לימוד אנחנו רואים שהמגמה היא מגמה של ירידה. הבעיה של כיתות לימוד ידועה לנו, אנחנו בינתיים הקמנו צוות לבחינת בוא נגיד החסמים שקיימים בחברה הערבית. מה שגילינו, היושבת ראש וחברי הכנסת, שבחברה הערבית יש בעיה, הבעיה המרכזית היא קודם כל היעדר קרקע זמינה לבינוי, זה מה שיוצר אי תקצוב. כלומר הרשויות המקומיות לא מגישות בקשות לבנייה בהיעדר קרקע זמינה כי כל השטחים ביישובים הערביים הם שטחים פרטיים ואי אפשר להפקיע קרקעות ולכן אין קרקע ציבורית. זה משפיע מאוד על הנושא של הגשת בקשות לבנייה ולכן את רואה את המגמה של הירידה הזאת.
היו"ר שרן מרים השכל
מה החוסר שיש לכם כרגע בכיתות לימוד?
עבדאללה חטיב
אנחנו עשינו מיפוי ברמה של 50 רשויות ערביות, אנחנו ישבנו גם עם ועד ראשי הרשויות, המשרד מכיר ב-1,000 כיתות. ה-1,000 כיתות האלה נמצאות במסגרת החלטת הממשלה שאנחנו עכשיו אמורים להציג אותה גם למשרד האוצר. במסגרת הצעת המחליטים החדשה האוצר התחיל לדבר, ודודי יתקן אותי, על 750 כיתות לחברה הערבית. כלומר הוא מכיר ואומר שהוא רוצה לתקצב כ-750 כיתות לחברה הערבית. אנחנו בינתיים מנהלים משא ומתן, אני חושב שזה ייסגר בתקציב הבא לחברה הערבית, כלומר יהיו כיתות ייעודיות לחברה הערבית ולא מגזר בדואי ולא מזרח ירושלים.
עלי סלאלחה (מרצ)
אבל בלי אדמות זה לא יקרה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה לא רק אדמות, עלי, גם אדמות וגם תוכניות, היתרי בנייה.
עלי סלאלחה (מרצ)
אם יש לך אדמה אתה יכול לתכנן, אין לך אדמה אתה לא יכול לתכנן.
עבדאללה חטיב
עלי, אני רוצה להגיד פה משפט מאוד חשוב, מה שאמרתם הוא חשוב מאוד, הוא קריטי, כלומר אנחנו יכולים להעמיד תקציב לרשות המקומית ואז הרשות המקומית לא יכולה לנצל את זה ולכן אנחנו הקמנו, היושבת ראש, גם אצלנו במשרד צוות להסרת חסמים. מה זאת אומרת צוות להסרת חסמים? זה צוות שכולל גם נציגים של משרד ראש הממשלה, של האוצר, של השיכון, של החינוך יחד עם מינהל מקרקעי ישראל. אם ניקח יישוב כמו מג'ד אל כרום שאנחנו רואים שם מחסור של 28 גני ילדים ואנחנו לא מצליחים לבנות בגלל שיש בעיה של קרקע, אז אנחנו רוצים לשבת עם המינהל על מנת להעמיד להם קרקע ציבורית בכדי לבנות את אותן כיתות. לכן הוקם הצוות להסרת חסמים בחברה הערבית.

בחינוך הבלתי פורמלי תוקצבנו וקיבלנו בחמש השנים האחרונות, כל שנה 130 מיליון שקל, מתוכם 70 מיליון שקל זה לרשויות המקומיות הערביות, התקציב של ה-130 מיליון שקל לחינוך הבלתי פורמלי כולל את החברה הבדואית ובמסגרת התוכנית החדשה, היושבת ראש, וזה גם חשוב לחברי הכנסת, אנחנו כוללים גם את הערים המעורבות. בהחלטת הממשלה הקודמת 922 הערים המעורבות לא נכללו במסגרת אותן תוכניות, בתוכנית החדשה אנחנו רוצים לכלול את היישובים המעורבים כמו רמלה, לוד, יפו, עכו, מעלות תרשיחא, נוף הגליל, היישובים האלה ייכללו במסגרת התוכנית של החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו מדברים על 49,000 תלמידים שמשתתפים בתוכניות של אתגרים, אלה החוגים שאנחנו נותנים מכיתה ג' עד כיתה י"ב בחברה הערבית.

אתגרים מרכזיים לפתיחת שנת הלימודים, התחלתי בזה, הקטנת מספר היישובים הערביים האדומים. נכון להיום יש שמונה יישובים ערביים, אנחנו נמצאים בקשר רציף גם עם ראשי הרשויות, הקמנו חמ"ל יישובי, אנחנו נמצאים בקשר יומיומי עם מנהלי מוסדות החינוך, גם הקמנו מענה הסברתי באותם יישובים כדי לעודד קודם כל את הילדים בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה להגיע לחיסונים וגם להביא את שאר המורים שנשארו לנושא של החיסונים.

הנושא של צמצום פערים לימודיים, אין ספק שהנושא של הקורונה פגע קשות בחברה הערבית, החברה הערבית צברה פערים מאוד גדולים בתקופה של הקורונה, למה? כי הייתה למידה מרחוק והייתה בעיה של תשתיות. היה מחסור במחשבים הן בבתי הספר והן בבתים בחברה הערבית ולא היו תשתיות אינטרנט מספיקות לקיום לימודים מרחוק. אנחנו הגענו רק ל-60% מהתלמידים, 40% מהתלמידים בחברה הערבית לא היו איתנו בלמידה מרחוק בתקופת הקורונה, בהיעדר קודם כל תשתיות פיזיות וגם לא הייתה תשתית אינטרנט מספקת בכדי שהתלמידים יתחברו.
היו"ר שרן מרים השכל
אני רוצה להתעכב שם, זו שאלה שעלתה כמה פעמים בוועדה ולכן חשוב לי שנתעכב על זה, גם בעניין התשתיות. היום גם אינטרנט וגם טאבלטים יכולים לעבוד על אינטרנט סלולרי, זאת אומרת שאתם יכולים לחלק גם טאבלטים וכו' שהם מותאמים למגזר. השאלה היא, דווקא בתקופת זום, אנחנו רואים שיש 11 רשויות שהן אדומות, זה לדעתי הרבה יותר מהגודל מהאוכלוסייה, זאת אומרת שיותר מהחינוך במגזר הערבי יצטרך ללמוד דרך הזום. עכשיו, אם אנחנו כבר יודעים את זה מראש לקראת פתיחת שנת הלימודים איך אתם נערכתם לזה? האם יש חלוקה של טאבלטים ביחד עם אינטרנט? איך אתם מטפלים בזה?
עבדאללה חטיב
אני רוצה להגיד ככה, אני רוצה לחזור לשקף הקודם, ברשותך, רק לסקור את זה ואחר כך לתת תשובה ליושבת ראש. המענה הרגשי היה מאוד חשוב, ראינו גם שיש עלייה בנושא של התאבדויות, גם בנושא של פגיעות מיניות, גם בנושא של האלימות, גם רצינו לתת מענה לנוער בסיכון, ראינו ש-700 תלמידים מהחטיבה העליונה בשכבת י"ב איבדנו אותם בתקופה של הקורונה, לא הצלחנו למצוא את התלמידים האלה, הם הלכו לעבודה ולא חזרו ללימודים ולכן אנחנו פנינו קורסים טכנולוגיים, לפחות החזרנו אותם במסגרת חופשת הקיץ בכדי להביא אותם לבית הספר שיסיימו מקצוע שהוא עתידי שיכול לאפשר להם גם להשתלב בחברה. הנושא של הקניית מיומנויות למידה שמותאמות למאה ה-21, זה גם למורים וגם לתלמידים.

מה ששאלת, היושבת ראש, בנושא של התקשוב. אם אנחנו מדברים על החברה הערבית, אמרנו 562 בתי ספר, 530 מוסדות חינוך, כלומר 94% מבתי הספר בחברה הערבית תוקצבו במסגרת התשתיות של התקשוב, תשתיות אינטרנט. אנחנו תקצבנו 94% מבתי הספר.
היו"ר שרן מרים השכל
זה בתי הספר עצמם?
עבדאללה חטיב
בתי הספר עצמם. בתי הספר שלא תוקשבו, אני רוצה להגיד שחלקם הם בתי ספר קטנים מאוד והם אפילו לא הגישו בקשות כי הם בתי ספר פרטיים שיש בהם את התשתיות, גם של אינטרנט וגם של מחשבים.

לגבי הנושא של מה ששאלת, לגבי אמצעי קצה, לגבי מחשבים. מה שחולק בחברה הערבית, ללא המגזר הבדואי, ללא המגזר הדרוזי וללא מזרח ירושלים, בחברה הערבית אנחנו חילקנו 30,000 מחשבים. המחשבים האלה מצוידים באינטרנט סלולרי, כלומר אנחנו ניסינו להתגבר על הנושא של החיבור של הפס הרחב, יש אינטרנט סלולרי במסגרת המחשבים האלה. 13% מתלמידי בתי הספר בחברה הערבית קיבלו את המחשבים האלה. אנחנו חילקנו גם 2,040 מחשבים למורים שלא היו להם מחשבים. הייתה לנו תופעה שגם לחלק מהמורים לא היו מחשבים ואז הפצנו קול קורא וחילקנו 2,040 מחשבים, 17% מהמורים קיבלו מחשבים.
היו"ר שרן מרים השכל
לכמה מורים שהגישו בקשה לא הצלחתם לתת? כלומר לכמה עוד יש חוסר, מבחינת המורים וגם מבחינת התלמידים?
עבדאללה חטיב
בסך הכול בחברה הערבית יש 24,000 מורים, מתוכם אנחנו מצאנו ש-15%, זה בסביבות 3,000 מורים, אין להם מחשבים. במנה הראשונה קיבלו כ-2,040. צריך להבין שיש גם גופים נוספים שתומכים במורים, זה לא רק משרד החינוך. יש גם גופים כמו המשרד לשוויון חברתי וגם משרד התקשורת שנותן שירותים גם לרשויות המקומיות.
היו"ר שרן מרים השכל
שהם גם נתנו להם?
עבדאללה חטיב
אני מדבר על הפול של משרד החינוך. למשל אם תיקחי את היישוב ג'סר א-זרקא, בג'סר א-זרקא, בנוסף לדברים שאנחנו נתנו ולמחשבים שאנחנו נתנו משרד התקשורת נתן כ-120 עמדות, גם המשרדים השונים נתנו, גם הקרנות, הפילנתרופיה גם חילקה מחשבים באותן רשויות ולכן מצאנו שבנוסף לתקציב שאנחנו נתנו גם גופי הממשלה השונים וגם הפילנתרופיה הוסיפו.
היו"ר שרן מרים השכל
זה בעצם ה-1,000 הנותרים שהם השלימו? אתה רוצה להגיד לי שהיום אין מורה במגזר הערבי שאין לו מכשיר טכנולוגי לתקשר עם הילדים?
עבדאללה חטיב
כן, כן.
היו"ר שרן מרים השכל
מה בנוגע לתלמידים?
עבדאללה חטיב
התלמידים, אנחנו עשינו חישוב כזה, בהתחלת הקורונה עשינו מיפוי עם הרשויות המקומיות, מצאנו בדיוק 41,000 תלמידים מהחברה הערבית שאין להם מחשבים בבית. חילקנו מתוכם 30,000, ה-11,000 כאשר ישבנו עם משרד התקשורת ועם הפילנתרופיה אמרנו שאנחנו ניקח את ה-30,000, אנחנו נעביר לכם את הרשימה של 11,000, אתם תחלקו לאותם תלמידים שלא הצלחנו לחלק להם. כלומר ביעד שלי, אם הגענו ל-37,000, 38,000 תלמידים שיש להם מחשבים אני חושב שזה יעד מאוד ריאלי.
היו"ר שרן מרים השכל
זה עתידי או שזה כבר קרה?
עבדאללה חטיב
לא, זה כבר קרה. ה-30,000 קרה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מה עם ה-11,000?
עבדאללה חטיב
ה-11,000, יש כ-8,000 שקיבלו גם דרך משרדי הממשלה השונים, מה שאמרתי משרד התקשורת והפילנתרופיה, 3,000 תלמידים, לא שאין להם, לפעמים יש משפחות מרובות באותו בית. למשל היינו בקלנסואה, אמרו לנו שחסר מחשבים ל-3,000 תלמידים, כאשר הלכנו ובדקנו יש 1,500, 1,500 ולא 3,000, אבל הם אמרו שיש באותו - - -
היו"ר שרן מרים השכל
למה זה? זה שלושה ילדים מאותה משפחה?
עבדאללה חטיב
כן, שני ילדים מאותה משפחה.
היו"ר שרן מרים השכל
אבל הם לא יכולים להשתמש באותו טאבלט ביום לימודים.
עבדאללה חטיב
את צודקת ולכן אנחנו חילקנו את ה-30,000, נשאר הפול של ה-11,000, משרדי הממשלה והפילנתרופיה חילקו בסביבות ה-8,000, נשארה לנו קבוצה של 3,000 תלמידים מהחברה הערבית בערך שאין להם מחשבים.
היו"ר שרן מרים השכל
מה עושים עם ה-3,000 האלה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לא לומדים.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
יש לכם קשרים, למשל יש בתי ספר, גם במגזר וגם במקומות אחרים, שחברות הייטק נכנסות ונותנות מחשבים.
עבדאללה חטיב
יש לנו גם, זה הפילנתרופיה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
יש הרבה פילנתרופיה בנושאים האלה. בבאקה יש את הדברים האלה, אני הייתי נשיא מכללת הגליל המערבי, חצי מהסטודנטים שלי היו ערבים ונכנסו - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה משומשים.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
לא משומשים, חדשים. לא, נכנסנו ונתנו לסטודנטים, וחלק הלכו לעבוד אצלם אחר כך. זה היה ממש מפעל יפהפה.
עבדאללה חטיב
זה היה בבאקה וזה גם היה בכפר קרע.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
כן, בבאקה אני יודע שהיה.
עבדאללה חטיב
זה היה בג'סר א-זרקא וזה היה בהרבה יישובים ערביים שנכנסה הפילנתרופיה ונתנה גם תוספת שם.
היו"ר שרן מרים השכל
אני מניחה שזה ה-11,000, השאלה מה עם ה-3,000?
עלי סלאלחה (מרצ)
חברים, מי שצריך לתת את זה הוא משרד החינוך ולא לסמוך על אף אחד אחר וכל ילד שאין לו מחשב סימן שאנחנו לא נתנו את השירות הנכון.
עבדאללה חטיב
חבר הכנסת עלי, אני משקף לך פה את התמונה שהיא התמונה האמיתית.
עלי סלאלחה (מרצ)
אין בעיה, אני אומר שמשרד החינוך צריך לתת לכל ילד.
עבדאללה חטיב
אני אומר ככה, אנחנו נשקול את הסוגיה של התלמידים הנוספים במסגרת הצעת המחליטים החדשה, הרי אנחנו אמורים להיות מתוקצבים במסגרת תכנית החומש החדשה בחינוך. אנחנו גם נבדוק את הסוגיה של ה-3,000 תלמידים אלה כי חשוב לנו אישית, חשוב לי אישית וגם למשרד וגם לכל הצוות הבכיר של המשרד, להגיע לכל תלמיד ותלמידה. כאשר ראינו שלחלק מהתלמידים לא היו מחשבים אנחנו תקשרנו עם אותם תלמידים, אפילו הכנו ערכות לאותם תלמידים שלא היו להם מחשבים בבית בכדי שאותם תלמידים יוכלו להשתתף איתנו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני יכול לשאול שאלה לגבי הנושא של התקשוב? למשל ציינת את ג'סר א-זרקא, יש לכם נתונים כמה מהילדים שיש להם מחשבים שותפים לנושא הזה של למידה מרחוק?
עבדאללה חטיב
אני יכול לספק לך את הנתונים, קיים לנו נתון כזה, כי בג'סר א-זרקא הקמנו ספציפית משל"ט, ספציפית ייעודי לג'סר א-זרקא שהיה בקשר שוטף ומתמיד עם ההורים ועם המשפחות ועם התלמידים. יש יישובים, אני אומר לך, אנחנו ראינו למשל תופעה בדרום שהתלמידים לא היו מחוברים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
גם בתל אביב, לא רק בדרום.
עבדאללה חטיב
אני אגיד לך מה קרה בחברה הערבית, זה התחיל במרץ ואז המערכת נסגרה, אני אומר לך שבשבועיים הראשונים לא היה לנו מה להגיד לתלמידים מסיבה אחת, קודם כל לא היו שם שיעורים שהם מוקלטים, לחלק מהתלמידים לא היו מחשבים, לא היינו ערוכים בחברה הערבית לנושא של למידה מרחוק. היה לנו אתגר מאוד קשה איך אנחנו מצליחים להוביל את הנושא של למידה מרחוק בחברה הערבית כי החברה הערבית, זו הפעם הראשונה שהיא התנסתה בלמידה מרחוק בתקופה של הקורונה, אף פעם לא התנסינו בלמידה מרחוק.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אז אני אגיד לך, גם בחברה היהודית, הרי אסור לחייב תלמיד שהוא יהיה עם הצילום שלו, הרבה מאוד מהתלמידים מכבים את התמונה שלהם כי לא מחייבים אותם, אתה יודע מה הם הולכים לעשות? לישון. אז הבעיה היא לא רק בחברה הערבית, הבעיה גם בחברה היהודית, אנחנו צריכים לשים את זה על השולחן ולהבין שלמידה בזום זה לא בדיוק למידה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
בחברה הבדואית, שזו אחת הבעיות הכי גדולות, שם אנחנו בבעיה גדולה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לא, יש גם בעיות תשתית ובעיות תקשורת.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
בגלל בעיות תשתית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
במיוחד בנגב, אין תשתיות.
עבדאללה חטיב
אני חושב שהם צריכים לשמור על רצף לימודים, אם רוצים לשמור על רצף לימודים אנחנו חייבים להגביר את הנושא של המודעות לחיסונים בחברה הערבית. אנחנו מבינים את זה, אם אנחנו רוצים לפתוח את מערכת החינוך הערבית, כי מה שהיה לנו בשנה שעברה, אני רוצה להביא את זה גם לידיעת חברי הכנסת, מתוך 50 הרשויות הערביות, כאשר התחלנו להגיד ירוק, צהוב, אדום, כתום, 37 רשויות ערביות בתחילת השנה שעברה לא למדו כי כולם היו אדומים, כלומר מרבית היישובים האדומים היו מהחברה הערבית, לא למדו בכלל, רק 13 רשויות למדו. השנה התמונה היא תמונה אחרת. אני חושב שכאשר יפורסם המדד החדש, חלק מהיישובים האלה לא נראה אותם בעקבות ההגברה של החיסונים באותם יישובים.

יש את הנושא של למידה מרחוק, אנחנו פיתחנו גם תוכן פדגוגי חדשני שהוא מותאם לחברה הערבית, אנחנו הקמנו אולפני שידור ומאגר הקלטות בכל תחומי הדעת באמצעות מורים מהחברה הערבית. גם הנושא של פיתוח לימוד עצמאי זה הנגשה של קורסים דיגיטליים, זה מה שאנחנו עושים יחד עם מינהל התקשוב.

הנושא של המענה הרגשי, ראינו גם שיש בעיה בחברה הערבית ולכן אנחנו הכשרנו את היועצים החינוכיים לנושא של מתן מענה רגשי לאוכלוסיות במיוחד אוכלוסיות בסיכון, כי ראינו שהאוכלוסיות בסיכון הן האוכלוסיות המאוד רגישות ופגיעות בתקופה של הקורונה ואנחנו שמנו דגש על אותן אוכלוסיות. עשינו גם מאגר שיעורים להתמודד עם מצבי לחץ גם בשפה הערבית.

איתור וטיפול באוכלוסיות בסיכון. כמו שאמרתי, איתרנו 700 תלמידים, אנחנו הגענו ל-700 התלמידים האלה והבאנו אותם לקורסים טכנולוגיים כי אמרנו שלא נוותר על התלמידים האלה. לתלמידים האלה יש שתי אלטרנטיבות, אלטרנטיבה אחת זה ללמוד במסגרת קורסים טכנולוגיים ולצאת עם תעודה של טכנאי, או שאותם תלמידים יסתובבו ברחובות, והנתון המאוד קשה, ששליש מהתלמידים שהם בגיל בין 18 ל-21 בחברה הערבית לא לומדים ולא עובדים והם מחוברים לעולם הפשע, לצערי הרב, ולכן אנחנו רואים עלייה במדדי האלימות בחברה הערבית, לכן אנחנו צריכים לשים דגש על אותן אוכלוסיות שהם הנוער בסיכון, שהם נמצאים בסכנת נשירה. את אותה אוכלוסייה אנחנו צריכים לחבר.

במסגרת החלטת הממשלה החדשה, יש החלטת ממשלה חדשה שמתגבשת בימים אלה, אנחנו מגבשים אותה עם ועד ראשי הרשויות הערביות, גם עם נציגות של אקדמיה, עם מנהלי מחלקות חינוך, עם מנהלי מוסדות חינוך ותוך 90 יום אנחנו אמורים להגיש אותה לממשלה. הכנסנו בה מטרות ויעדים שהם יעדים מדידים ואנחנו רוצים לבנות מודל דיפרנציאלי לרשויות.

מה זאת אומרת? אני לא יכול להשוות את ג'סר א-זרקא לכאוכב אבו אלהיג'א כי יש הבדל משמעותי בין שני היישובים האלה ולכן אנחנו במסגרת התוכנית הממשלתית רוצים לתת מענה דיפרנציאלי לכל יישוב ויישוב. האסטרטגיה אומרת ככה, האסטרטגיה לחברה הערבית אומרת שאנחנו צריכים לקדם את האסטרטגיה במסגרת המשל של העץ, בסוף אני רוצה לראות השתלבות באקדמיה ובתעסוקה, אני רוצה לראות את המוביליות החברתית, אני רוצה לראות גם את התחושה של אמון ושייכות.

תחושת אמון ושייכות זו תחושה מאוד חשובה, שהתלמיד הערבי לא מרגיש עצמו מנוכר מהמדינה שהוא חי בה ולכן חשוב לנו מאוד שהוא ירגיש שייך למדינה. מעורבות חברתית ואזרחית בקהילה, אני חושב שזה דבר שהוא מאוד חשוב, כיום יש לנו 3,500 מתנדבים שהם שינשינים בשנת שירות שעושים במערכת החינוך.

התוכניות התוספתיות שאנחנו רוצים לקדם בחברה הערבית, שזה נמצא במסגרת הצעת המחליטים החדשה, זה הנושא של חיזוק השפה הערבית והעברית. השפה העברית מהווה חסם עבור השתלבות התלמידים הערבים גם בתעסוקה וגם באקדמיה. אנחנו התחלנו בהקמת אולפנים, התחלנו בפיילוט של 150 אולפנים, אנחנו מרחיבים את זה היום לבתי ספר נוספים בחברה הערבית כאשר המטרה היא להקנות לתלמידים הערבים את היכולת לשוחח בשפה העברית, כי התלמיד הערבי שמסיים תיכון, כאשר הוא מגיע לאקדמיה, מגיע לפקולטה לרפואה והוא צריך לעבור ריאיון שם, הוא לא עובר את הריאיון בגלל השפה העברית ואם הוא צריך לעבור ריאיון אצל מעסיק, הוא לא עובר בגלל השפה העברית הדבורה, ולכן נבנתה תוכנית שהיא ייחודית לחיזוק השפה העברית הדבורה בקרב התלמידים הערבים.
היו"ר שרן מרים השכל
מאיזה גיל?
עבדאללה חטיב
אנחנו מתחילים מיסודי, מכיתה א'-ב', זה נקרא 'טעימות בשפה העברית', עד י"ב. התחלנו בתוכנית חדשה.

הסוגיה השנייה שדיברתם עליה, הנושא של האלימות בחברה הערבית. אנחנו נדבר גם על התקצוב שקיבלנו לתוכנית הזאת. הנושא של האלימות, היושבת ראש וגם חברי הכנסת, חדר מאוד קשה למערכת החינוך. נרצח מנהל, חאג' יחיא, בטייבה, מנהל מקיף, בנוסף בג'לג'וליה נורה תלמיד בתוך בית ספר, היה לנו גם ירי של תלמיד בעילוט. מה שהיה לנו השבוע, לצערי הרב התלמיד המצטיין שנרצח בלוד. אני חושב שהסוגיה הזאת מחייבת גם אותנו כמשרד לטפל בסוגיה של האלימות.
היו"ר שרן מרים השכל
מה התוכנית של משרד החינוך לצמצום האלימות בבתי הספר?
עבדאללה חטיב
אני אציג אותה עוד שני שקפים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
עבדאללה, יש לי טיפ לתת לך. הרי בסוף מדברים על אלימות בחברה הערבית, מדברים על חוסר מעש וכדומה, אני מסתכל על כל מה שאתם עושים וזה מדהים מדהים מדהים, חסר לי משהו קטן שאני אומר כל הזמן, שיכול לפתור הרבה מאוד מהנושאים האלה - - -
עבדאללה חטיב
ספורט.
סימון דוידסון (יש עתיד)
ספורט, ספורט, עיסוק, תעסוקה, ספורט. זה תמיד חסר לי בעיניים. אני אומר לך כאדם שבא משם, בכל העולם זה מוריד פשע, מוריד אלימות, זה גורם לילדים להיות יותר מרוכזים. בכסף קטן אתה עושה דבר ענק. ככל שהילדים יעשו יותר ספורט ויהיו יותר עסוקים ככה הם יהיו יותר נורמטיביים, נקרא לזה.
היו"ר שרן מרים השכל
אני אחזק את דבריו של חבר הכנסת דוידסון, והיה מחקר מאוד מאוד מעניין גם בארצות הברית בעניין המוביליות החברתית ורואים באמת שהדרך להתקדמות המהירה ביותר, היעילה ביותר, המשמעותית ביותר, היא דרך ענפי הספורט. ממש רואים תלמידים שמגיעים מרקע סוציואקונומי נמוך ותלמידים שמתקשים - - -
עבדאללה חטיב
זה היה מחקר שפורסם לפני ארבע שנים שהראה שהפעילות הגופנית מיטיבה בנושא של הלימודים. זה היה מחקר עולמי ובזמנו אנחנו השתמשנו בו, ואני רוצה להודות לך, חבר הכנסת דוידסון, באמת ההערה שלך - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
אז בוא תעזור לי, תעזור לי, בוא נבנה בתי ספר עם מתקני ספורט. למה אנחנו בונים הפוך? אתה מכיר את הסרט 'מציצים'?
עבדאללה חטיב
כן.
סימון דוידסון (יש עתיד)
הפוך, גוטה, הפוך. זה מה שאנחנו עושים במדינה.
עלי סלאלחה (מרצ)
חברים, במגזר הערבי והדרוזי והצ'רקסי רוצים לבנות הכול, אבל חסר דבר אחד בסיסי, זה קרקע. אין קרקע. בבית ג'אן, אני רוצה להביא דוגמה, אין מגרש כדורגל. כולם מתחננים לשמורת טבע, לקרן קיימת, לכל העולם, ואף אחד לא נותן. כמה? 12,000, 13,000 תושבים, 4,000 תלמידים, אין להם מגרש כדורגל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
עלי, בקלנסואה 25,000, גם אין להם מגרש. הלכנו לכל המשרדים, תנו קרקע לקלנסואה, אין.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני אפתור לכם את זה.
עלי סלאלחה (מרצ)
חברים, אני בדקתי בחוק ההסדרים, נותנים ביד ימין לוקחים ביד שמאל. קוראים לזה עזים, אני לא הבנתי למה קוראים לזה עזים.
היו"ר שרן מרים השכל
זה לפעמים עוזר, אבל לפעמים זה גם לא עוזר. אני יכולה לספר לכם שאני בביקור שלי במזרח ירושלים, כשנסעתי בחגים, הייתי מג"בניקית, אז אני מכירה קצת את האזור, הלכתי להראות ככה לבעלי איזה נקודת תצפית מאוד יפה על העיר העתיקה ומזרח ירושלים. הגענו לשם, תבין, ילדים, היה להם מגרש ספורט שם למעלה למעלה, אני רואה אותם ממגרש הספורט, הם משחקים שם, הם יורדים בריצה למטה למטה למטה, מהר, אני מבינה שמשהו לא בסדר, אני אומרת לבעלי: בוא נצא מפה מיד, זריז, הוא אומר: מה? ילדים קטנים, בני שבע-שמונה, לא יותר מזה, משחקים במגרש שם, אני אומרת לו: לא, כנס לאוטו, אנחנו חייבים לנסוע. אנחנו נכנסים לאוטו, הוא אומר לי: ילד קטן, אני אומרת לו: סע, סע מפה.

אז בעלי, בחור מאוד מאוד נחמד, אומר לו: היי, מה נשמע, חמודי? ילד קטן, הילד בן שמונה, הוא אומר לו: שו מה נשמע? מרים סלע ככה, בום בתוך האוטו, כל הילדים מתחילים לזרוק עלינו שמה אבנים. אז עם כל העניין של הספורט ומגרשי ספורט יש פה נושא של חינוך שצריך להטמיע ולדבר לעומק ושהילדים יהיו תחת השגחה וזה מגיע קודם כל מהחינוך מהבית ובבית הספר לעניין האלימות.
משה טור פז (יש עתיד)
בתור מי שהיה ממונה על החינוך במזרח ירושלים, בין השאר, אני רוצה לומר על זה שלושה דברים. קודם כל הנושא של מזרח ירושלים מקבל בעיניי קשב מוגדל בשנים האחרונות ועדיין הרבה פחות ממה שהוא צריך. רק לומר נתון מדהים, אחד מכל ארבעה תלמידים ערבים במדינת ישראל הוא מזרח ירושלמי, רבע, שזה נתון מדהים. זה לא בא לידי ביטוי עדיין, למרות שהייתה התקדמות בזה בשנים האחרונות.

דבר שני, אני שומע את עבדאללה מדבר ואני אומר, כל מה שאתה אומר זה כמו תמונת ראי למה שצריך להיות בחינוך היהודי. למשל דיברת על לימודי עברית, אני חושב שזה כבר עלה פה בוועדה, אנחנו צריכים לעודד, לדחוף ואפילו ללחוץ את משרד החינוך להגדיל משמעותית את לימודי הערבית, כי בסוף צריך שניים לטנגו, אי אפשר רק שמגזר אחד יעשה מאמצים.

ואני רוצה לומר עוד דבר אחד בהקשר הזה, אם כבר דיברתי, אירועי 'שומר החומות' לא יכולים לעבור מעלינו ובהתעלמות שלנו. בסופו של דבר אנחנו מבינים שדו קיום זה דבר שמערכת החינוך צריכה להיות שקועה בו. התוכנית שהייתה הכי מוצלחת בזמני במנח"י בירושלים הייתה תוכנית שנקראה למידה משותפת לבתי ספר יהודיים וערביים. לצערי בשאר מדינת ישראל זה לא מספיק מקובל שבית ספר יהודי ובית ספר ערבי כשגרה נפגשים פעם בשבוע-שבועיים לפעילות משותפת ללמידה.

אי אפשר לצפות שרק המגזר הערבי יחזיק את זה, זה חייב להיות של שני המגזרים ביחד, לכן בעיניי יש עלינו חיוב מוסרי כחברה להשקיע בדו קיום ואם לא מערכת החינוך אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. אז אני אומר, אני מברך על מה שנעשה במשרד ואת הדברים של עבדאללה כאן, אבל אני אומר שבעיניי לא פחות חשוב שהמגזר הכללי בישראל, שהמגזר הלא ערבי, יהיה שקוע מאוד במחויבות לדו קיום.
היו"ר שרן מרים השכל
נכון. זו אולי גם הזדמנות לציין את הזוכה האולימפי הראשון מהמגזר הערבי, איאד שלבי.
סימון דוידסון (יש עתיד)
שנוסע לכל אימון שעתיים ורבע. הוא גר בשפרעם וברדיוס שלו אין לו איפה לשחות, הוא נוסע שעתיים ורבע לכל אימון. ורק אתמול סודר הנושא של ביטוח לאומי לאבא שלו, רק שתדע, אחרי שנים של התעסקות, רק אחרי שזכה בזהב.
קריאה
אפשר להגיד שכל מה שאתם אומרים צריך להתחיל מגן הילדים?
סימון דוידסון (יש עתיד)
נכון.
עבדאללה חטיב
התוכנית החדשה שאנחנו מגבשים, שהתחלתי להציג אותה, ואנחנו מקיימים דיונים גם עם האוצר, היא מתייחסת לשמונה הנושאים המרכזיים האלה. אנחנו שמנו משקל מאוד חשוב לנושא של נוער בסיכון וגם החינוך הטכנולוגי, גם לנושא של הכוונה להשכלה ותעסוקה, גם תוכניות למידה מותאמות למאה ה-20, פיתוח תשתיות ברשויות מקומיות וגם הנושא של טיוב איכות ההוראה.

שאלת אותי, היושבת ראש, על הנושא של האלימות. באלימות אנחנו מתוקצבים ב-150 מיליון שקל, או תוקצבנו ב-150 מיליון שקל לחמש שנים, 30 מיליון שקל בשנה. זה התקציב התוספתי על מה שאנחנו מקבלים במסגרת משרד החינוך. כלומר על התוכניות של משרד החינוך אנחנו תוקצבנו ב-150 מיליון שקל. אנחנו פה גם עבדנו עם ועד ראשי הרשויות המקומיות.

שאלת אותי על התוכניות שאנחנו עושים בנושא של האלימות, גברתי. אנחנו פילחנו את התלמידים בחברה הערבית לארבע זירות מרכזיות, את יכולה לראות את השקף הזה, השקף האחרון במצגת. יש את הקבוצה הראשונה שהם ילדים ונוער בסיכון במעגל הפשיעה והאלימות. כ-9,000 תלמידים מהחברה הערבית הם תלמידים שנפתח להם תיק במשטרה. את אותם תלמידים אנחנו רוצים לשים בפוקוס של העבודה שלנו והאסטרטגיה פה היא אסטרטגיית טיפול אינטנסיבי מציל חיים. כלומר אנחנו רוצים להעביר את ה-9,000 תלמידים, שיש נגדם הליכים, אם זה פליליים או לא פליליים, רוצים להציל את החיים של אותם תלמידים.

הקבוצה השנייה שאנחנו מתעסקים בה היא הקבוצה של ילדים ובני נוער בסיכון גבוה לנשירה שאם לא נטפל בהם הם יעברו לקבוצה הראשונה. בקבוצה השנייה אנחנו מדברים על 18,000 תלמידים ופה אנחנו מדברים על אסטרטגיית טיפול אינטנסיבי. הקבוצה השלישית היא הקבוצה של ילדים ובני נוער בפגיעות גבוהה לסיכון. אנחנו מדברים על 121,000 תלמידים שהם במדד טיפוח מאוד קשה ולאותם תלמידים אנחנו חייבים לתת גם מניעה וגם טיפול.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אתה מדבר על 50% מקבוצת הגילאים הזו?
עבדאללה חטיב
אנחנו מדברים על 50% מהתלמידים בחברה הערבית שמוגדרים אצלנו כנוער בסיכון, כי הם באים ממשפחות מצוקה ואם לא ניתן טיפול הולם לאותם תלמידים אותם ילדים יעברו לקבוצה שהיא הקבוצה הראשונה. תאר לעצמך, חבר הכנסת אוסאמה, ל-9,000 תלמידים מהחברה הערבית נפתחו תיקים במשטרה.
היו"ר שרן מרים השכל
כמה אחוזים?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
4%.
היו"ר שרן מרים השכל
תיקים פליליים כבר?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כן.
עבדאללה חטיב
כן, ולכן האסטרטגיה אומרת שאותם תלמידים, אנחנו צריכים להציל את החיים שלהם, כי אותם תלמידים יכולים להתחבר למשפחות השפע ולכן עכשיו במסגרת התוכנית החדשה אנחנו הולכים להצמיד לאותם ילדים חונך אישי על מנת ללוות אותו, על מנת גם שיבקר במשפחה שלו, על מנת שייתן לו מענה לצרכים האישיים שלו וגם לשלב אותו בחוגים. מה שאמר פה חבר הכנסת על הנושא של אותם ילדים ונוער, שהם תלמידים שמוגדרים כנוער בסיכון, אם ניקח אותם לחוגים של ספורט ולחוגים שהם רוצים להשתתף בהם, אני חושב שזה ייתן להם גם מענה לעתיד.

אלה הם הדברים הבסיסיים. אני רוצה להודות לך, אני רוצה להודות לחברי הכנסת גם על ההערות וההארות, תודה לכם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
תודה לך.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו נעבור על הערות ושאלות הח"כים, תוך כדי אנחנו נשלב גם כן דוברים שביקשו את זכות הדיבור. תודה רבה על ההצגה של הדברים. אנחנו נתחיל עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה לרשותך שלוש דקות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
תודה, גברתי היושבת ראש, על הדיון החשוב הזה, במיוחד כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים שסימני שאלה מרחפים עדיין על ההחלטה הזו. אני מסכים עם מה שאמר חברי סימון שכל הלמידה בזום היא לא רצינית, אנחנו מדברים על כמעט שלוש שנות לימוד. הקורונה התחילה במרץ 2020 ועד יוני כמעט, אתה יודע, לא למדו, מר עבדאללה, אחרי זה אנחנו חזרנו לספטמבר 2020 וגם למדו בערך חצי ואנחנו עכשיו מתחילים ב-1 בספטמבר עוד פעם עם הגל הרביעי, ולכן אנחנו מדברים על גילאים רבים שאיבדו הרבה הרבה הרבה שיעורים ולכן צריך לשים דגש על העניין הזה.

גברתי היושבת ראש, את זוכרת שלפני שבועיים, כשהתקיים דיון בעניין מנהלי בתי הספר, ואז התפרסם שיש מחסור בחברה היהודית של 14,000 מורים. אני אמרתי שאם יש 14,000 מורים חסרים בחברה היהודית, בבתי ספר יהודיים, והיום שמעתי ברדיו ששרת החינוך אמרה בבוקר אצלך שחסרות גננות בשיעור ניכר, אז ריבונו של עולם יש לנו 14,000 מובטלים מורים בוגרים עם תעודות שכבר שנים לא משתלבים במערכת החינוך. את זוכרת שביקשתי ממך לקיים דיון על זה, למה לא קולטים את המורים האלה במערכת בתי הספר ביישובים יהודיים.

שאלה שנייה, והיא מטרידה אותנו המון, ואנחנו כל פעם מעלים את זה וגם בפני כל שרי החינוך הקודמים והעוקבים וגם בפני מר עבדאללה חטיב, שהוא עושה עבודה מצוינת, אני חייב להדגיש, וראינו את המצגת המקיפה, היא בכל מה שקשור להעברות מורים מהנגב לצפון. זה פצע מדמם שעדיין לא מוצאים לו פתרון. אני מדבר על אלפי מורים שכבר מעל עשר שנים, יש כאלה שכבר 15 שנה, מורות מהצפון שמלמדות ומלמדים בדרום ולא מעבירים אותם.

עכשיו, אם לא היו תקנים בצפון אז הייתי אומר ניחא, הם התחילו שם וממשיכים שם, והם כל שנה מגישים העברות, אז איך פתאום אחרי 1.9 נסגרו ההעברות, זה בספטמבר, באוקטובר פתאום המערכת קולטת מורים חדשים, איך זה? חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שבדיוק נכנס בזמן, הגיש ועדת חקירה על הנושא הזה ואני אומר לך, כל הזמן אומרים לנו, ועבדאללה יכול להעיד, המחשב, המחשב, ניקוד במחשב.

המחשב בסדר, ניקוד במחשב בסדר, אבל תסבירו לי, ולכן אני מבקש מגברתי היושבת ראש, וביקשתי גם מעבדאללה חטיב, אני רוצה נתונים לוועדה כאן בספטמבר ובאוקטובר כמה מורים חדשים נקלטים במערכת בצפון. מורים חדשים. ואז אנחנו נראה שיש פתאום תקנים, משרות חדשות למורים שרק עכשיו סיימו וקולטים אותם בצפון ולא מעבירים את אלה שכבר שירתו עשר ו-15 שנים, מורות, נשים, עם ילדים. יש מורות מהיישוב שלי, מעראבה, גברתי היושבת ראש, בגלל שיש להם ילדים כל יום הן נוסעות לדרום וחזרה. נוסעים בחמש בבוקר וחוזרים - - -
היו"ר שרן מרים השכל
מה הסיבה לזה?
עבדאללה חטיב
הסיבה ככה, קודם כל הנושא של עודף מורים. כיום בחברה הערבית יש לנו כ-10,000 מורים שהם לא מועסקים, כלומר יש להם תואר אקדמי עם תעודת הוראה - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל איך הם נקלטו בספטמבר ואוקטובר?
עבדאללה חטיב
- - ואין משרות מספיקות בצפון. הנושא של הניווט של המורים האלה, בדרום קיים לנו מחסור, בצפון, בחיפה ובמרכז קיים עודף ולכן חלק מהמורים האלה צריכים ללכת לדרום. מה שאמר חבר הכנסת אוסאמה סעדי זו אמירה מאוד חשובה, אנחנו צריכים גם לתת מענה לסוגיה של העברות המורים. עכשיו יש צוות, שסוניה פרץ גם נמצאת בו, שהם דנים בנושא של העברות מורים. אני חושב שזאת סוגיה שהיא מאוד חשובה.
היו"ר שרן מרים השכל
כן, אבל זה נכון מה שהוא אומר לעניין שיש מורים חדשים שסיימו עכשיו את המערכת שבעצם שמים להם את התקנים בצפון במקום להעביר קודם את אלה מהדרום?
עבדאללה חטיב
אני אגיד לך את הסיבה, למשל אם קיבלנו בשנה שעברה 23,000 שעות שהן זמניות לחינוך הערבי, על השעות הזמניות האלה את לא יכולה להעביר מורים קבועים ולכן את משבצת מורים שהם במעמד של שיבוץ – אי אפשר להעביר מורים שהם קבועים על שעות זמניות. זו הסיבה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני לא מדבר על זמניות, אני מדבר על - - -
משה טור פז (יש עתיד)
אני רוצה להתייחס להיבט הארגוני ולומר שיש תקלה מתמשכת בכל היחס לחינוך הערבי במשרד החינוך, ששוחחתי עליו עם השרה ובעיניי הגיע הזמן לעשות בזה תיקון. זה מתחיל מהעובדה שמגזר גדול ומשמעותי במדינת ישראל מנוהל בדרג של אגף במקום מקביליו, שהם בדרג של מינהל, וממילא כל התקצוב, גם של המטה וגם של השטח, הוא חסר. שוב אני אסביר, בשירות המדינה יש מחלקה, אגף ומינהל או מחוז. מה שקורה הוא שהחינוך הערבי תקוע שנים בדרג האגף, זה משליך על כל בעלי התפקידים שמתחת לעבדאללה וזה משליך גם על רמת התקינה והתקצוב למרות שהיא לא אמורה להיות כך.

מה שצריך לקרות, וכאמור כבר שוחחתי על כך עם השרה ואני מקווה שהמנכ"ל ייקח את זה לתוכנית העבודה של השינוי הארגוני, זה שדרוג של החינוך הערבי שמטפל ב-21% מהאוכלוסייה, קצת פחות בתלמידים, אבל מבחינת האוכלוסייה זה חמישית, שדרוג שלו לרמה של מינהל או מחוז, אני חושב של מינהל, ואת כל שרשרת הניהול גם כן, ואז חלק מהבעיות פה שפשוט נובעות בעיניי מכשל ארגוני מתמשך אפשר בשדרוג בתוך המשרד לתת לזה מענה.
היו"ר שרן מרים השכל
יש תוכנית כזו במשרד החינוך?
עבדאללה חטיב
האגף הערבי שודרג לאגף בכיר, זה מה שהיה.
היו"ר שרן מרים השכל
אבל זה עדיין אגף?
משה טור פז (יש עתיד)
חצי דרך.
עבדאללה חטיב
זה עדיין אגף.
משה טור פז (יש עתיד)
הוא צריך להיות מינהל.
עבדאללה חטיב
אני רוצה להגיד שעכשיו מתקיים דיון במטה, המנכ"ל מוביל אותו, בנושא של המבנה הארגוני החדש של המשרד, אני חושב שאנחנו נוכל להביא גם את הדעה החשובה שלך.
משה טור פז (יש עתיד)
אני כבר אמרתי את זה לשרה ובעיניי זה מתבקש.
היו"ר שרן מרים השכל
אוקיי, בסדר. חבר הכנסת יוסי שיין.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
אני רוצה לשאול, יש הרי המון נושאים במגזר הערבי, ואתה דיברת על המנעד הרחב בין ההשכלה היסודית לאקדמיה, השינויים שחלו באקדמיה. יש איזה דיס-קונקט, באקדמיה ראית שיש יותר ויותר סטודנטים ערבים באקדמיה הישראלית ובבתי הספר היסודיים אנחנו רואים בעיות שהחריפו בשנתיים האחרונות, כולל בעיות של אלימות שאתה דיברת עליהן, גם יוסף ג'בארין שהיה יושב ראש ועדה פה עסק בנושאים האלה, נכון, אם אני זוכר?
עבדאללה חטיב
זכויות הילד.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
כן, לזכויות הילד, אני זוכר בזמנו. עכשיו, כשאני שואל אותך שאלה לגבי האקוטיות, עכשיו כשאנחנו דנים בכל הנושא של האלימות, למשל 37% מהקטינים שנעצרים בישראל זה בקרב הערבים, מערכות החינוך שהן כל כך צריכות סביבה שקטה וטובה, איפה היית שם היום את הנקודה שחוסר הקשר הזה בין מצד אחד הניוד והניעות הגבוהה של ערביי ישראל, אני ישבתי עם מונא מארון, ישבנו בוות"ת וניסינו לראות קידום סטודנטים ערבים באקדמיה ובאמת היה זינוק עצום, לבין מה שקורה במערכות ההשכלה הבסיסיות יותר. שם, אני חושב, יש בעיות הרבה יותר חמורות כרגע שמתייחסות גם לחלק מהבעיות במגזר, נושא האלימות וכן הלאה. איפה אתה רואה את הבעיה היותר אקוטית?

דיברנו פה קודם על מחשוב, אני חושב שאנחנו צריכים השבוע לציין את חברנו עליו השלום אלחרומי שהגיע למעשה מהפזורה הבדואית בדרום אבל למד בג'ת, ואחר כך הגיע לאוניברסיטה העברית וסיים פיזיקה באוניברסיטה העברית, שזה הרי דבר פשוט מדהים, אם אתה חושב על הדברים האלה.
היו"ר שרן מרים השכל
ואחר כך ניהל בית ספר.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
אז אני אומר, איפה אתה היית רואה היום את הצורך הכי אקוטי בשינוי?
עבדאללה חטיב
קודם כל אין ספק שהזירה של המשפחה וההורים היא זירה מרכזית שאנחנו צריכים לייחס לה חשיבות שהיא מאוד גבוהה. העולם היום הוא עולם משתנה, החברה הערבית לפני כשני עשורים הייתה חברה מסורתית שהכול התנהל דרך ראש המשפחה. אנחנו עברנו תמורות רבות, המשפחה היום בחברה הערבית היא משפחה שהשתנתה, אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע רבות בנושא של העלאת המודעות של ההורים לגבי הנושא של החינוך של ילדיהם. מה זאת אומרת החינוך? אני מדבר גם על החינוך הלימודי וגם על החינוך הערכי כי אנחנו מרגישים שחלק מההורים מהחברה הערבית הנושא הזה לא מעניין אותם ולכן צריך לשים שם דגש.

הסוגיה השנייה היא לפתח מערכת של תכנים ותוכניות שמותאמות לתלמיד הערבי. אנחנו רואים תוכניות שלפעמים אנחנו מקיימים או מובילים במשרד, אבל התוכניות האלה כאשר אתה רוצה לבצע אותן בשטח הן לא מתאימות לצרכי התלמיד הערבי. זאת גם זירה שהיא זירה מאוד חשובה שאנחנו צריכים להשקיע הבה.

והזירה השלישית והמרכזית זה הנושא של איכות ההוראה. אני חושב שיש צורך לעשות מעשה בנושא של הכשרת המורים בחברה הערבית, כי מה שיצרה המדינה זה שיש מכללות ערביות. אני לא אמרתי שהמכללות הערביות הן פחות טובות מהמכללות האחרות, אבל צריך לחזק יותר את המכללות הערביות כי איכות ההכשרה במסגרת המכללות הערביות, צריך לטפח אותה. מי שבא היום להוראה במגזר הערבי הם לא התלמידים הטובים, הם התלמידים הבינוניים ולכן - - -
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
מכללות אתה מתכוון כמו אלקסאמי וזה?
עבדאללה חטיב
כן.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
אבל הוויכוח שאתה דיברת בסכנין, אני הייתי בוועדה הזאת, היה דיון שהאקדמאים הערביים התנגדו לדבר הזה בטענה שהכניסה למערכות, כמו שאתה ציינת מקודם לטכניון, אם היו לומדים רק במסגרת מצומצמת ערבית ולא היו יותר אוניברסליים אז לא היו יכולים אחר כך לזוז לבתי הספר הטובים ביותר מבחינת מצוינות אקדמית. יש, אני מבין, דיון על הדבר הזה.
היו"ר שרן מרים השכל
אני רוצה גם לתת את זכות הדיבור לחבר הכנסת עלי סלאלחה.
עלי סלאלחה (מרצ)
חברים, אני קודם כל מברך את ידידי וחברי עבדאללה על התוכנית שהוא הציג פה ועל ההתקדמות המשמעותית, אבל לטעמי ולדעתי אנחנו צריכים לעשות השוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי, האם ההתקדמות הזו היא באותו קצב או שלא באותו קצב. יש התקדמות במגזר, אבל לעומת המגזר היהודי היא פחות.

שתיים, לדעתי כל הסיפור הזה לא יתקדם במגזר הערבי כל עוד המועצות המקומיות שלנו קורסות. הם לא יכולים להחזיק בבתי ספר כמו שצריך אם אין להם מתנ"סים, אין להם מרכזי תרבות, אין להם כל הפונקציות שיכולות לעצב את דמותו של התלמיד הערבי. מכאן באה האלימות, כשאין לתלמיד הערבי משהו לעשות אחרי בית הספר, אחרי הלימודים אז מה הוא יעשה? הוא ישוטט ברחוב. לכן אנחנו צריכים לתת את הדעת איך מחזקים את המועצות המקומיות, איך מחזקים את בתי הספר. לבתי הספר שלנו אין מרחבים, החדרים שלהם צרים, בכל חדר יש 30, 34, 35 תלמידים והם נמצאים במצב קטסטרופלי, גם מבחינת הקורונה וגם מבחינת לימודים. אי אפשר ללמד 34 ו-35 תלמידים בכיתה.

בעניין שפת האם, אני חושב שקודם כל מחזקים את שפת האם, אחר כך מחזקים שפות אחרות. אני בעד לחזק את השפה העברית ושכולנו נצליח ונגיע לרפואה וכל המקצועות החשובים, אבל חוק הלאום עשה את שפת האם פחות במעמדה מהשפה העברית. אנחנו גם כאן צריכים לתת את הדעת.

בואו ניקח את המגזר הבדואי ונשייך אותו למגזר הערבי, מה יהיו התוצאות? הרי הבדואים הם ערבים, הם לא באו מכוכב אחר, אז התוצאות יהיו פחות. לכן אנחנו צריכים גם לחזק את המגזר הבדואי ומכאן אני רוצה לבקש דיון בוועדה הזו גם למגזר הבדואי וגם למגזר הדרוזי והצ'רקסי על מנת שאנחנו באמת נבחן מה החוסרים שלהם ומה כואב להם, מה אין להם ומה יש להם.
היו"ר שרן מרים השכל
אז אני כבר אעלה גם את נציג מחוז דרום, רם זהבי, שאמון על המחוז של החינוך הבדואי, אני רק אתן לעוד שני חברי כנסת לומר כמה דברים לפני כן ויש לנו עוד כמה דוברים.
עלי סלאלחה (מרצ)
דו קיום, אני חושב שזה מצוין, אני עשיתי את זה ועשיתי 'מסע ישראלי' למשל, בנוסף לשל"ח.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו נשאל ונבדוק. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני התחלתי לדבר מקודם, אני רק רוצה לסיים. אני שמח, קודם כל, שחבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי נמצא פה וגם אוסאמה סעדי ובמיוחד עבדאללה.
היו"ר שרן מרים השכל
עלי סלאלחה גם.
עלי סלאלחה (מרצ)
אני השכן שלו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אתם מדברים כל הזמן ואנחנו מדברים, על נושא של אלימות, על נושא של מסגרות, על נושא של חינוך, על נושא של אי מעש של החבר'ה אחר הצהריים ואני רוצה שתחליפו דיסקט, כולם, ולהבין, ואני אומר את זה מדברים ומנתונים שקיימים בעולם, ככל שהילדים יותר עסוקים במסגרות ספורטיביות ככה לילדים יש פחות זמן, פחות רצון ופחות יכולת לעסוק באלימות ובדברים שאנחנו לא רוצים שהם יעסקו בהם.

מה אני רוצה לומר? דיברתם על אדמות, דיברתם על שטחים. לפני כשנתיים לקחתי את ראש מינהל הספורט, ראש אגף התקציבים במינהל הספורט, לסיור בהולנד ובאיטליה. היום באירופה בונים לגובה, מבנים של שבע קומות, מגרשי כדורסל, מגרשי כדורגל, בריכות שחייה, חדרי כושר והלאה והלאה והלאה, הכול על ארבעה דונם, הכול לגובה, וכל הילדים של אותה עיר או אותה מועצה או אותו אזור עוסקים בספורט, כולם בלי יוצא מן הכלל. במדינת ישראל פחות מ-1% מהאוכלוסייה רשומים באגודות ספורט. במסגרת הערבית אני בטוח שזה אולי חצי אחוז, אפילו פחות.

עבדאללה, צריכים לעשות תוכנית, אמיתית, עם כל הנוגעים בדבר ולחשוב על הנושא הזה ולהפוך אותו למשימה לאומית, שהילדים יעסקו בספורט.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
שהתכנון והבנייה יאפשר את זה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. כמו בכל פתיחת שנת לימודים צצות הבעיות האקוטיות של מערכת החינוך הערבית. אני שמח שמר עבדאללה חטיב נמצא פה כי הוא הכתובת המקצועית שלנו, הוא עושה עבודה קשה ומקצועית אמיצה ומגיע לו תודה.

יש בעיה של מחסור במורים, המחסור במורים לא כמספר, כי יש 14,000 או 10,000, המספר משתנה, של מורים שלא מועסקים, מובטלים, ולכן הגשתי הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הנסיבות שהביאו להיווצרות מספר כל כך גדול ואיך אפשר ליצור מכניזם שיוריד את המספר הזה.

כתוצאה מזה יש נושא שהוא קשור, מעניין לעניין באותו עניין, וזה ההעברות והמינויים, השיבוצים של מורים ומורות, בעיקר מורי צפון, בנגב. כמו שאמר אוסאמה, חלק מהמורים והמורות כבר 17-16 שנים, או שלא נקלטו, או שמלמדים בנגב רחוק מהיישוב שלהם, או במשולש או בגליל. מורה נשואה יכולה לצאת בחמש בבוקר יום יום ולחזור בערב. אלה לא חיים, אלה לא חיים נורמליים של מורה שצריך להיות לו סביבה נוחה למקצוע.

הנקודה השנייה היא למה לא קולטים מורות ומורים ערביים בבתי ספר יהודיים, לא במקצוע הערבית, אלא מתמטיקה, ביולוגיה, אנגלית, מחשבים, פיזיקה. יש כמה מאות מורים ומורות ערביים בבתי ספר יהודיים והם סיפורי הצלחה, חוץ מהמקרה האחרון המכוער ששמענו עליו, בהרצליה זה היה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בהרצליה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אוקיי, אבל כל שאר הסיפורים, יש פידבק חיובי לגביהם. למה המספר הזה, 500, כל הזמן קבוע? למה הוא לא מגיע ל-1,000, 2,000? מה עוד שבבתי ספר יהודיים יש מחסור במורים, בניגוד למערכת החינוך הערבית. כנראה שיש חסם, מישהו החליט לא לקבל בגלל סינדרום הרצליה אולי. צריך לפרק את המכשול הזה - - -
מנשה לוי
למה אתה לא קורא לילד בשמו?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
זה היה כל כך ברור, השם, סינדרום הרצליה קוראים לזה.
מנשה לוי
אני לא מכיר את הסינדרום הזה, אני מכיר את המילה גזענות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
זה הורים שסירבו לקבל מורה ערבייה בגלל שהיא ערבייה, לזה קוראים גזענות ואפליה. והמורה, אגב, זוכה להערכה רבה, כולם אומרים שהיא עושה עבודה מצוינת.
מנשה לוי
זאת הייתה מנהלת בתיכון יבנה בחולון? עם ולרי? שהיא לא רצתה לקלוט את ולרי, אותה זמרת עכשיו שהיא - - -
היו"ר שרן מרים השכל
רגע, רגע, אני מבקשת לסיים את דבריך.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
הנקודה השנייה שאנחנו מעלים אותה תמיד זו שיטת הניקוד, נפגשנו כמעט עם כל שר שהיה בנוכחות עבדאללה ומשהו לא תקין בשיטה הזאת כי מורים אומרים: אני מקום שני, אבל שנה לאחר מכן הפכתי למקום שמיני. יש כל מיני משתנים, אבל ההרגשה של המורים והמורות שנשארים בבית היא הרגשה רעה וצריך לטפל בזה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
איך מטפלים בזה, אחמד?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
זה משרד החינוך, צריך לשנות את השיטה, למצוא שיטה. 14,000 מורים מובטלים, איך לעזאזל יש מחסור אצל יהודים, יש עודף אצל ערבים ובכל זאת חלק מהמורים - - -
היו"ר שרן מרים השכל
יש שיטה פשוטה, וזה עניין שמנהלים יוכלו לקבוע את העסקתם גם של מורים. יש כזה עניין שכשלמנהל חסר מורים אז הוא ימצא את המורים והוא ימצא מורים איכותיים וזה לא משנה מאיזה מגזר כל עוד המורה מבצע את תפקידו והוא מעלה את רמת החינוך בבית הספר, ככה צריך להיות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
כן, אפרופו סמכות של מנהל, מה שאמרה חברת הכנסת השכל, יושב כאן חבר כנסת שהיה מנהל בית ספר, יש תקציב שמועבר לבתי ספר, מיוחד לבתי ספר, לאחרונה אני מכיר מספר רשויות, מועצות ועיריות, שראש העיר מנכס לעצמו את התקציב ולא מעביר אותו לבתי הספר ואז בית הספר, כמו שאמרו לי מנהלים, נכנס למצוקה ולמשבר והכסף הזה הוא כסף שלכם, משרד החינוך, לבתי הספר, לא לרשויות. אני מבקש שאתה תיתן לנו, שמשרד החינוך ייתן לנו מה הסטטוס של הנושא הזה, איזה רשויות לוקחות את הכסף של בתי הספר, למה, איך ואיך זה פוגע, כי זה פוגע בבתי הספר, אני מקבל תלונות ממנהלי בתי ספר בכל החברה הערבית, גם במרכז, גם בצפון, ולכן זה מחייב התערבות. אני מתכוון לפנות לשרה בנושא הזה בקרוב כי קיבלתי בין שש לשבע תלונות בכל הארץ בנושא הזה.
קריאה
אבל זה כסף קטן, אחמד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
כסף קטן, אבל הוא חשוב לבתי הספר. חשוב מאוד. בית ספר זה לא אוצר המדינה, כל כמה אלפי שקלים חשובים למנהל בית הספר וחשובים לבית הספר. תודה רבה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי. אנחנו רוצים להעלות את הדובר סמיר מחמיד
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אגב, קוראים לכסף הזה ניהול עצמי.
עבדאללה חטיב
ניהול עצמי ותקצוב דיפרנציאלי.
היו"ר שרן מרים השכל
סמיר מחמיד? ירד. אוקיי, אז אנחנו נעבור, בבקשה, לנדים מסרי, יו"ר ועד הורים ארצי בחברה הערבית. כן, נדים, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
נדים מסרי
תודה על זכות הדיבור שאני המתנתי כמה שעות טובות. בכל מקרה אנחנו מברכים על ההחלטה על פתיחת שנת הלימודים והלימודים מתוך בתי הספר בצורה פורמלית ואנחנו מקווים שההחלטה הזאת תעמוד בעינה אצל כל התלמידים בכל בתי הספר.

אני צריך להתייחס לפחות בשני נושאים שבעצם מדאיגים מאוד את ההורים ואותנו, אנחנו דווקא כוועד הורים ארצי, כל הזמן ביקשנו והתרענו ודרשנו להיערך על מנת שלא להגיע למצב שחלק גדול מהתלמידים יעבור ללימודים מרחוק. כבר שמענו שהזום או הלמידה מרחוק בחברה הערבית היא לא אפקטיבית, הגם שמערכת הלמידה מרחוק היא עדיין לא שלמה, יש לנו מחסור במחשבים, יש לנו מחסור באמצעי קצה ובתשתיות וכבר שמענו שהיה ניסיון לכסות על כל החוסרים ועד עכשיו הם לא הושלמו. אנחנו ביקשנו עוד בתחילת ההיערכות לשנה זו גם להתכונן ולהשלים את כל החוסרים. לצערי עד עכשיו זה עדיין לא הושלם. הובאו כאן נתונים מסוימים שהגענו למצב שאכן חולקו מחשבים אמצעי קצה, אבל אני אגיד לכם שהנתונים והאחוזים הם עדיין יותר גבוהים ממה שהוצג ועדיין יש מחסור.

לכן אני אומר ככה, אם אנחנו צריכים להיערך לפתיחת שנת הלימודים והמתווה שנקבע גם כן נותן, ואנחנו רואים לפי המתווה יישובים אדומים, כיתות ח' עד י"ב, בעצם אם אחוז המתחסנים בכיתה הוא פחות מ-70% אז עוברים ללמידה מרחוק, אנחנו יודעים שעדיין המערכת הזו לא אפקטיבית, היא עדיין לא שלמה ואז בעצם מראש אנחנו אומרים שהתלמידים האלה לא יקבלו חינוך. לכן אני אומר ככה, לפחות כשבאים לקבוע מתווה מסוים צריך להיות לפחות מתווה מותאם לאוכלוסייה או לחברה לפי הנתונים או הצרכים שבתוך החברה. אני חושב שכשקבעו את המתווה הזה לא לקחו בחשבון כנראה את המצב שבאמת הרבה רשויות מקומיות מנסות לעודד, ואנחנו גם כוועד הורים ארצי, להעלות את אחוז המתחסנים, אבל מה לעשות, אם אנחנו יודעים מראש שהאחוז הוא קטן בחברה הערבית ומצד שני אין אכיפה שמחייבת התחסנות, אז בעצם אנחנו אומרים שהתלמידים האלה באופן אוטומטי צריכים לשבת בבית וחלק גדול מהם שלא יקבל חינוך.

לכן אני הייתי מבקש שלפחות תהיה התאמה לפי הצרכים ואני חושב שצריך לשקול מחדש את העניין של לקשור את פתיחת הלימודים בכיתות ח' עד י"ב מכיוון שבהתחלה היה מתווה שהיה יכול להבטיח גם את בריאותם של התלמידים. גם אנחנו בעצם רוצים שהם יחזרו מבלי לסכן את הבריאות שלהם. אם נסתכל מי הנפגעים הגדולים שהיו במערכת החינוך בשנה שעברה הם החטיבות העליונות כי המערכת הייתה סגורה כמעט כל השנה ואז אנחנו נחזור עוד פעם השנה, ואנחנו רואים שגם יש ערים או יישובים, וזה הסיוט הגדול של ההורים שרוצים לפתוח ולהחזיר את התלמידים שלהם וחוששים שהם לא ימצאו להם דרך ללימודים מרחוק אפקטיבית, כי יש מחסור לחלק שלא יכולים להגיע אליהם.

כמו שאמרנו, אם עכשיו נתנו נתונים שלפחות הגיעו ל-60% או 70% אז אנחנו יודעים שכמעט ל-40% לא יכולים להגיע, ואם יש 60% או 70% אז יש חלק מהם שהלמידה לא אפקטיבית ואז אין חולקים שהלימודים מרחוק בחברה הערבית היא לא אפקטיבית ואז צריך למצוא פתרון אחר על מנת שלא לקשור את סיווג היישוב אדום שצריך לסגור את הכיתות מכיתה ח' עד י"ב.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, נדים. זה בעייתי, אנחנו בתקופת מגפה, אנחנו לא יכולים ביישובים אדומים, לא פשוט לסגור כיתות, כלומר אפשר למידה מרחוק. מהנתונים שקיבלנו אנחנו באמת רואים שיש מחסור בסך הכול ב-3,000 – לא בסך הכול, אבל בכל זאת 3,000 יחידות טכנולוגיות על מנת שכולם יהיו מחוברים מבחינה טכנולוגית ולכן באמת צריך למצוא איך אנחנו עושים את זה בצורה המיטבית בתקופה הזו.
נדים מסרי
הנתונים אומרים יותר. אני אומר לך שהנתונים הם יותר, לא האחוז שמדובר, מכיוון שאנחנו הצגנו ביחד עם ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי למשרד החינוך שהמספרים הם יותר גדולים, הם לא עומדים על האחוז הזה.
היו"ר שרן מרים השכל
אז רק משפט לסיכום כי אנחנו צריכים לעבור לעוד דובר.
נדים מסרי
בעניין של צמצום הפערים, דובר רבות פה על העניין של צמצום הפערים. אני חושב שצמצום הפערים צריך להיות המדד לא רק העלייה באחוז הבגרויות, אלא בגרות איכותית, וזה מתקשר לאחוז התלמידים במגזר הערבי שאומרים שהם יוצאים ולומדים בחו"ל או ברשות או בירדן, אני חושב שצריך לשים דגש על העניין של הבגרות האיכותית וצמצום הפערים ולא רק לשים וי שיש לנו התקדמות ועלייה באחוז הבגרויות. במיוחד צריך לשים דגש על העניין של השפה הערבית והשפה העברית, אני חושב שעניין ההשתייכות והזהות הוא נושא מאוד חשוב וכל הסטטיסטיקות במשרד החינוך, שאנחנו היינו חלק בכל הדיונים, שהם מבינים ורואים לנכון לטפל בנושא ולשים דגש על העניין של הזהות וההשתייכות בתוך המערכת.
היו"ר שרן מרים השכל
בסדר גמור. תודה רבה לך, נדים מסרי. אנחנו נעבור לדובר הבא, שיהאב אלדין, נציג החברה הערבית במועצת התלמידים והנוער הארצית. שלום, שיהאב, בבקשה.
שיהאב אלדין
צהריים טובים לכולם, אני שיהאב אלדין, נציג החברה הערבית במועצת התלמידים והנוער הארצית. היום הייתי צריך לפגוש אתכם בהתרגשות רבה לקראת פתיחת שנת הלימודים, אבל היום אני פוגש אתכם בעצם בפחד רב בגלל החדשות העצובות והמדאיגות ששמענו לאחרונה. ביומיים האחרונים איבדנו כמעט ארבעה בני נוער בגלל אלימות. לפי נתוני עמותת יוזמות אברהם כ-40 צעירים ערבים נהרגו בשנת 2021 מסיבות שקשורות לאלימות ופשע.

איך אנחנו אמורים להתחיל את שנת הלימודים בזמן שהאחים שלנו נהרגים? היום זה אנאס, מחר אולי זה אני. איך אנחנו נתחיל את שנת הלימודים ורוב הילדים מפחדים ללכת לבית הספר כדי שלא יהיו הקורבן הבא? המקום היחיד בו אנו מרגישים בטוחים, בו אנו מבלים כל כך הרבה זמן הפך למקום מפחיד מאוד, מקום מלא באלימות ומלא בנשקים.

אני חושב שהרבה מכם רוצים לשאול: אז מה נעשה? עשיתי סקר עם מספר גדול מהתלמידים הערבים וכולם אמרו לי רעיון אחד והוא להביא שומרים בכל בתי הספר ולהכניס מכשירים שיכולים להבחין ולזהות אם יש לתלמיד נשק בידיעה שרוב בני הנוער שיש להם נשקים מכרו אותם זה לזה בבית הספר. אז אוקיי, כולנו יודעים שאלימות זה לא רק אלימות גופנית, יש אלימות מילולית וכמובן רוב התלמידים נחשפו לזה. במצב כזה יש השפעה ועבודה גדולה מאוד ליועצות, אבל הבעיה שבהרבה בתי ספר אין יועצות ושאר היועצות אינן עושות את העבודה שלהן.

כאן התלמיד, במקום ללמוד כישורים המאפשרים לו להתגבר על הבעיות והמכשולים בהצלחה וביטחון הוא משתמש באלימות כשיטה ממש קלה וזמינה מכיוון שלא היה מישהו שידריך אותו. כך הוא ימשיך עד שהוא יהפוך מגיל צעיר מאוד לאחד מהרוצחים המהווים איום משמעותי על חיינו כל הזמן. אנשים כאלה כמעט גורמים לכל התלמידים ובני הנוער להיות במצב נפשי קשה מאוד, אבל מה עשיתם בשבילם? אפילו המורים לא התייחסו לזה ולא לקחו את זה בחשבון. לפחות תיתנו הכשרה למורים איך להתנהג במצבים כאלה, איך לשפר את מצבו הנפשי של התלמיד. מלא תקציבים העניקו לחברה הערבית לשיעורי ספורט, עם זה יש הרבה הרבה כיתות שאין להם שיעורי חינוך גופני וגם במקרים שיש אין ציוד ואין מגרשים בכלל.

ועוד דבר, אנחנו רואים שמגיעים לנו שיעורי חינוך, אבל אנחנו בכלל לא מקבלים אותם, מקסימום יש לנו רק שיעור אחד בשבוע ואנחנו ממש מחכים לו כדי לדבר עם המחנך, אבל הוא פשוט נכנס ואומר: תעשו מה שבא לכם. במקום שנרגיש שאנחנו לא רק תלמיד ומורה, אנחנו כמו משפחה, כמו חברים, איבדנו את כל היחסים שלנו עם המורים ורק רוצים אותם בשביל הציונים. איפה החינוך החברתי הבלתי פורמלי, למה לא לקדם אותו בחברה הערבית? יש לנו נערים מקסימים, למה לא לתמוך בהם?

כל זה קרה עקב רשלנות מצד המורה בעבודה שלו, אבל הייתם אמורים לעקוב אחריו וגם אחרי כל המורים אם הם עושים את העבודה שלהם. לא רק המורים, גם התלמידים. אתם באים פעם בשנה, עושים סקר על מצב בית הספר וזהו, בכלל לא חוזרים. אתם לא שואלים אותנו אם נוח לנו ללמוד, איך אנחנו מרגישים בבית הספר, אם יש לנו תלונות. סקר כזה חייבים לעשות כל שלושה חודשים לפחות בכל בתי הספר בארץ.

אני לפני שהייתי נציג במועצות וגם במועצת התלמידים והנוער הארצית היה לי ממש הרבה זמן פנוי, לא ידעתי איך להשתמש בו, אבל הבטחתי לנצל אותו כדי לעזור ולתמוך בבני החברה שלי, אבל בטח שלא כל התלמידים ובני הנוער כמוני. כל בני הנוער שנכנסו לעולם הרצח והאלימות, יש להם המון המון זמן פנוי והם ממש באמת לא יודעים איך לנצל אותו בצורה טובה. תמיד היה הרעיון הראשון שלנו במועצות להכניס אותם לתנועות נוער, אבל פשוט לא נצליח, למה? אין תנועות נוער וגם אין תקציבים. אני לא רואה ולא חושב שזאת סיבה משכנעת לגרום לבן נוער קטין לשכוח את חלומותיו ולהשתמש בפשע ואלימות, לתת תקציבים זאת עבודה שלכם וחייבים לדעת לאן הולך כל הכסף הזה, האם הלך למקום הנכון או לא?

בגלל שלא נתתם תקציבים מספיקים, לא רק שאין לנו תנועות נוער גם לא יהיה נושא התרבות בבתי הספר וזה גורם לתלמידים שירגישו שהלימוד משעמם מאוד, כל הזמן בלחץ, כל הזמן מבחנים, אין להם לפחות שיעור אחד שלא שייך לחינוך, לכן רובם מתחילים לחשוב ולחפש דרכים איך להביא כסף בלי ללמוד בבית הספר, ואז השיטה הכי קלה היא להיכנס לעולם הפשע והרצח.

היום רציתי לדבר על נושאים רבים שקשורים לשנת הלימודים, כמו חוסר במורים, חוסר שעות לימודים, חומר הלימוד, כל הדברים האלה, אבל איך אני אדבר ואני וכל בני הנוער הערבים אומרים: די, אנחנו רוצים ללכת לבית הספר בביטחון, בלי פחד. לפני שנתכנן את שנת הלימודים חייבים לפתור את הבעיה שגורמת לתלמידים לפחד ללכת לבתי הספר. סיבה כזאת, אתם חייבים להתחיל לעבוד עליה מעכשיו, אף אחד בכל המדינה לא רוצה לראות את הקורבן הבא, לכן אני ממש ממש מקווה לפתיחת שנת לימודים בטוחה, מוצלחת ונפלאה לכולם ותודה רבה על הזכות לדבר.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, שיהאב. באיזה כיתה אתה, שיהאב?
שיהאב אלדין
י"ב.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
באיזה בית ספר?
שיהאב אלדין
בית ברל.
היו"ר שרן מרים השכל
יישר כוח, שיהאב, הדברים שלך נאמרו והדהדו, באמת. אני מאוד שמחה שעלית לדבר איתנו ואנחנו גם נשמח לארח אותך פה לדיוני המשך בעניין החברה הערבית ובכלל בחינוך בחברה הערבית.

אני רוצה לסכם את הדברים של הדיון ולהפנות למשרד החינוך שאלות קשות שעלו כאן, גם עכשיו אחרי ששיהאב שוחח איתנו. תקשיבו, אנחנו מדברים פה, דיברנו פה כמה שעות מהבוקר על העניין של איך אנחנו פותחים את שנת הלימודים ויש לנו פה מגזר שלם של תלמידים, הוא אומר לכם, שפוחדים לקום בבוקר וללכת לבית הספר. במקום ההתרגשות הזו שאופפת את ילדי כיתות א' ליום הראשון של הלימודים בבית הספר יש פה מגזר שלם של תלמידים שפוחדים, הם פוחדים לא לחזור מבית הספר באותו היום.

לא יכול להתקיים דבר כזה שלתלמידים לא יהיה ביטחון בתוך משרד החינוך שאליו אנחנו שולחים אותו. יש פה שאלות קשות, לא רק על האלימות בחברה הערבית, אלא הוא העיד, סחר בנשק בבתי ספר, נשיאה של כלי נשק בתוך בתי ספר. איך משרד החינוך מתמודד עם הדברים האלה. כלומר הצגתם תוכנית למיגור והמון דברים טובים, תקשיבו, ממה שהוא מספר לנו יכול להיות שצריך להציב מגנומטרים. אנחנו לא יכולים להרשות ולהסכים שדבר כזה יקרה. לכן הוועדה קודם כל תתכנס ותקיים דיון נוסף - - -
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
חייבים, דיון חירום הייתי קורא לזה.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו חייבים דיון חירום לעניין האלימות במערכת החינוך במגזר הערבי כדי לוודא שכל תלמיד ותלמיד יכול להגיע בבטחה לבית הספר, שבית הספר הוא מקום בטוח ונקי מכלי נשק ומאלימות ומסוגל לחזור הביתה בביטחון להוריו ולעיסוקיו.

הוועדה מבקשת, בנוסף, דיווח על הפתרון ל-3,000 תלמידים שאין להם מחשב היום ולמעשה יש לנו מספר רב של רשויות אדומות במגזר הערבי. אנחנו מבינים ששם המצב קצת יותר דחוף ממגזרים אחרים, אנחנו מבקשים לשמוע על זה פתרון בשבוע-שבועיים הקרובים משום שמערכת החינוך נפתחת ממש ביום רביעי ובניגוד לממלכתי יהודי במגזר הערבי אין את החגים והם ממשיכים בלימודים ולכן הפער הלימודי שייווצר אצלם בחודש הקרוב גדול הרבה יותר מפער הלימודים בערים האדומות היהודיות משום ששם יש מספר מאוד מועט של ימי לימודים ועל כן אנחנו מבקשים לדאוג קודם כל ל-3,000 מכשירי אלקטרוניקה ומחשוב שאמורים לשמש את אותם התלמידים במגזר הערבי.

הוועדה מבקשת לקבל דוח בעניין העסקת מורים במגזר הערבי, על העודף שיש, היכן הם משתלבים, מדוע הם לא משתלבים למלא חוסרים במגזר היהודי. אנחנו מבקשים דוח מקיף על העניין ואני מבקשת שהממ"מ יעקוב אחרי זה וימשוך ממשרד את החינוך את כל הנתונים הרלוונטיים על מנת שנוכל לדון בזה פה בעומק בוועדה לנסות למצוא לזה פתרון רוחבי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אני רק מדגיש, גברתי, פה שלקבל נתונים על ההעברות ועל קליטת מורים בחודשים ספטמבר ואוקטובר, כי מה שקורה זה שהמנהלים מתחילים לחלק את שעות הלימוד ולקלוט מורים חדשים אחרי שנסגרות ההעברות.
עלי סלאלחה (מרצ)
לא, גם השאלה שאנחנו צריכים לשאול, למה תלמידים ערבים יוצאים לירדן, לגדה המערבית, לג'נין ולאוניברסיטה האמריקאית.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
זה יש לנו את כל התשובות.
עלי סלאלחה (מרצ)
וגם למה לחו"ל.
היו"ר שרן מרים השכל
חבר'ה, אנחנו בסיכום הדברים, אנחנו כמובן נקיים דיון המשך בנושא הזה. אני מבקשת שלדיון הבא משרד החינוך יגיע באמת עם תוכנית ארוכת טווח על עניין מעמד החינוך הערבי במשרד החינוך, כיצד יכול להיות שהם לא הפכו מאגף למחוז או כל הדברים שנהוגים במגזרים השונים, כיצד הם לא התקיימו במגזר הערבי.

ויותר מזה, אני מבינה שוועדת החינוך ב-2018 דרשה ממשרד החינוך מועצה מייעצת לחינוך הערבי. למיטב ידיעתי לא הוקמה מועצה כזו עד היום ולכן בעניין מעמד החינוך הערבי אני דורשת גם דיווח בעניין הזה בהמשך להחלטתו של חבר הכנסת מרגי פה בוועדת החינוך. זה יהיה בדיון ההמשך.

אנחנו רואים בחומרה ובדאגה רבה את הנתון המפחיד ש-50% מבני הנוער במגזר הערבי מוגדרים נוער בסיכון. אנחנו צריכים להבין את המשמעויות החמורות של העניין הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
4% עם כתבי אישום. המשמעות העתידית של כך וכיצד אנחנו מתמודדים עם העניין. אנחנו מבקשים בדיון המעקב דיווח על החודש האחרון האם אותן תוכניות שהצגתם, כיצד הן יושמו בתוך אותם בתי ספר עם אחוזים כל כך גבוהים של נוער בסיכון.

אנחנו מבקשים באותה הזדמנות לקבל דיווח על כמות מתקני הספורט בבתי הספר, כמות מתקני הספורט בסביבת בתי הספר ותכנון עתידי, כמה בקשות היו, כמה מהן נענו, כמה לא נענו, תכנונים עתידיים, אנחנו מבקשים לקבל דיווח גם כן ועל הפעילות הבלתי פורמלית אחר הצהריים, חוגים, צופים, כיצד זה מתוקצב, כמה שבטים יש במגזר הערבי. כמו שאמר נציג מועצת התלמידים, יש לו את מועצת התלמידים אחר הצהריים, לשאר הילדים במגזר הערבי אין צופים ויש להם המון זמן פנוי לעשות הרבה שטויות והרבה טעויות שלמעשה עלולות להחריב את העתיד שלהם.

והדבר האחרון, הוועדה מבקשת דיווח בתוך שבוע כמה רשויות בשנה האחרונה לא העבירו תקציב שיועד למוסד חינוך ואלו סנקציות ננקטו כלפיהם, כי אם התופעה הזו היא תופעה נרחבת אז אנחנו צריכים כבר בתחילת שנת הלימודים הזו לדעת איך לעשות לזה סטופ ולדעת להעביר ישירות את התקציבים למוסד החינוך ולא דרך אותן רשויות אם זו תופעה, ולכן אנחנו מבקשים למעשה את הנתונים.

אני רוצה להודות לנציגי משרד החינוך שהגיעו ולכל הנציגים ולחברי הכנסת שהשתתפו בדיון, אני נועלת את הדיון. הדיון הבא יתקיים בשעה שלוש וחצי בעניין החינוך המיוחד. תודה רבה לכולם, הדיון נעול.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:24 ונתחדשה בשעה 15:45.)
היו"ר שרן מרים השכל
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך לפתיחת שנת הלימודים לעניין החינוך המיוחד, אבל אני רוצה לפתוח ולהתייחס לטרגדיה הנוראית ולבשורה הכואבת שוברת הלב על מותו של בראל חדריה שמואלי, לוחם מג"ב, מלח הארץ, שהגן בגופו על מדינת ישראל ועל כל תושביה ושילם על כך בחייו. אני רוצה לשלוח חיבוק חם וניחומים למשפחתו שלא עזבה לרגע את מיטתו בבית החולים וקיבלה כרגע את הבשורה הנוראית ביותר, שכל משפחה חוששת לקבל. יחד עם כל עם ישראל גם אני התפללתי להחלמתו.

משפחת משמר הגבול איבדה היום לוחם אמיץ וגיבור, משמר הגבול כבר מספר שנים עומד בחזית המאבק על ביטחונה של מדינת ישראל ואיבד לא מעט מבני משפחתו. לא ניתן לתאר את הכאב והחלל שבראל ישאיר אחריו. אני רואה זאת כמחדל רציני שיש לחקור כיצד לעזאזל הצליחו להגיע מחבלים חמושים כל כך קרוב לגדר. מישהו צריך לתת את הדין על המחדל הנוראי הזה. זהותו של המחבל ידועה לכל ויש להגיב על מותו של בראל חדריה שמואלי בתקיפות, בעוצמה ובמהירות על מנת להחזיר את ההתרעה לגבול הדרומי ולהעביר מסר חד שמדינת ישראל לעולם לא תקבל מתקפה חמורה כל כך על ריבונותה. יהי זכרו ברוך.

אנחנו נפתח עכשיו את הישיבה, אנחנו ניתן למשרד החינוך להתחיל בהצגה של מתווה פתיחת שנת הלימודים של החינוך המיוחד. מי נציגת משרד החינוך שתציג בפנינו?
רחל אברמזון
רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד. שלום לכולם והרבה הצלחה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה.
רחל אברמזון
(מצגת). הנושאים שעל סדר היום שקבענו אותם, גברתי יושבת הראש, היו בעצם ארבע נקודות מרכזיות. אחת, קצת לדבר על הנתונים ועל הצפי לקראת שנת הלימודים תשפ"ב, אחר כך קצת להציג את נתוני יישום תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, ההכלה והשתלבות, על מה נעשה ומה צפוי. אנחנו גם התחייבנו שאנחנו נביא נתונים בפני הוועדה ונציג אותם, על ניהול הוועדות ועל אופן קבלת ההחלטות בהם, אחר כך שירותי החינוך לתלמידים חולים בביתם, כפי שאנחנו נערכים להעברת השירות למשרד החינוך ועקרונות המתווה לפתיחת שנת הלימודים שהוא די זהה למתווה שהוצג בבוקר, אנחנו חלק ממערכת החינוך הכללית ואנחנו נפעל בהתאם.

אנחנו מדברים על צפי לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ב, 296,840 תלמידים, הם אותם תלמידים שמקבלים את הזכאות לשירותי חינוך מיוחדים לשלוש השנים הקרובות כשאנחנו רואים עלייה מהשנה הקודמת של כ-4.7%. אני אגב רוצה לציין שזאת לא עלייה דרמטית, הדרמה אולי ששומעים עליה היא בעצם הבחירה של ההורים, אנחנו נציג את זה בשלב הבא.
היו"ר שרן מרים השכל
כי היום בבוקר שרת החינוך הציגה שיש עלייה ניכרת.
רחל אברמזון
יש עלייה, תיכף אנחנו נראה איפה, לא בסך הכול, אלא כן אנחנו רואים למשל עלייה מאוד מאוד משמעותית בתלמידים עם אבחונים על הרצף האוטיסטי, אנחנו רואים 16.6% ביחס לשנה הקודמת, אז תיכף כשנתקדם ונצלול לנתונים אתם תראו שלא המעטפת הכללית היא המשמעותית אלא באמת כשאנחנו מפלחים את זה לפי מוגבלויות. תלמידים עם הפרעות נפשיות, עם הקושי המאוד גדול בהתמודדות, בעיקר בתקופת הקורונה, אנחנו כן רואים עלייה.

כאן אנחנו רואים את ההתפלגות לפי סוגי התמיכה וסוגי המסגרות. אז אנחנו רואים שבגני הילדים יושבים 23,808 תלמידים. בבתי הספר עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, בבתי הספר המיוחדים, אנחנו נמצא כ-32,000 תלמידים. בכיתות החינוך המיוחד בתוך בתי הספר הכלליים אנחנו נמצאים עם כמעט 51,500 תלמידים. בזכאות לתלמידים שמגיעים ופוקדים את מערכת החינוך הכללית, בכיתות רגילות, אנחנו מוצאים כ-44,450, תלמידים שזכאים, שאנחנו אומרים שיש להם זכאות לקבל את התמיכות בתוך בתי הספר, אבל הם מקבלים אותם מהמשאבים של בית הספר עצמו, זה מהסל המוסדי, יש לנו כ-130,850, ותלמידים שהם בחטיבה העליונה ויש להם זכאות הפעם לקבל את הכיתות ללקויות הלמידה, הם כ-14,000 תלמידים. זאת ההתפלגות שאנחנו מזהים אותה.
היו"ר שרן מרים השכל
הזכאים לסל זה כולל הפרעות קשב וריכוז?
רחל אברמזון
כן. אז בסל המוסדי יש שניים, כל התלמידים עם לקויות הלמידה, הפרעות קשב וריכוז, אלה ה-130,000 שאנחנו מדברים עליהם והשאר זה תלמידים שהם עם אוטיזם, עם מוגבלות פיזית מסוימת, ראייה, שמיעה וכו'.

מספר הכיתות החדשות שנפתחות, אפשר להעביר עוד שקף ואז תראו גם את ההתפלגות שלהן. 1,134 כיתות חדשות נפתחות בשנת הלימודים הבאה.
היו"ר שרן מרים השכל
של חינוך מיוחד בלבד או משולב?
רחל אברמזון
של חינוך מיוחד בלבד. השקף הקודם הראה את ההתפלגות לפי מחוזות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אמרת שיש גידול של כמעט 5% במספר התלמידים שהם חדשים.
רחל אברמזון
כן, כ-13,000.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
הגידול גם מהווה 5% ממספר הכיתות שנפתחו?
רחל אברמזון
הכיתות לפעמים יותר. הגידול בכיתות הוא לפעמים יותר מפני שהאכלוס הוא לא תמיד מלא. אם יש לנו צורך, למשל, באיזה שהוא יישוב בודד לפתוח כיתה אז היא תיפתח לפעמים גם עם שלושה ועם ארבעה תלמידים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
כלומר לשיטתך לא אמור להיות מחסור בכיתות מול תלמידים?
רחל אברמזון
לא, אבל תיכף אנחנו נדבר על הבעייתיות שאתה הצפת בפניי עם הוועדות החריגות, בסדר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
מאה אחוז.
היו"ר שרן מרים השכל
רק עוד שאלה נוספת, משרד החינוך אמר לנו שנפתחות כל שנה 1,400 כיתות, בכלל, מקודם קיבלנו דיווח ש-700 במגזר הערבי, 1,100, זה כבר מקפיץ אותנו ל-1,800 בלי המגזר הכללי.
רחל אברמזון
אנחנו מדברים עכשיו על כיתות החינוך המיוחד בלבד.
היו"ר שרן מרים השכל
אז זה לא כולל את ה-1,400 כיתות שמשרד החינוך מוסיף במגזר הכללי?
רחל אברמזון
לא, זה לא.
היו"ר שרן מרים השכל
זה תוספת, כלומר 2,500 כיתות נפתחות בשנה?
רחל אברמזון
אנחנו מדברים רק על החינוך המיוחד.
יהודית גידלי
כן, זה רק לא מסתדר בנתון הכוללני.
היו"ר שרן מרים השכל
אז כנראה משרד החינוך לא הכניס את זה לתוך הנתונים שלו?
רחל אברמזון
אולי הוצגו הכיתות במערכת החינוך הכללית ולא בחינוך המיוחד כי ידעו שיש הפרדה, אני לא רוצה להתחייב על זה.

בחינוך המיוחד פתחנו השנה 1,134 כיתות. נפתחו 16 בתי ספר חדשים ברחבי הארץ כשאנחנו מדברים על חמישה בתי ספר לקשיים נפשיים, לתלמידים עם הפרעות נפשיות, אנחנו מדברים על שישה בתי ספר חדשים ברחבי הארץ לתלמידים על הרצף האוטיסטי ואנחנו מדברים על שלושה בתי ספר ללקויות למידה, תלמידים עם לקויות למידה מורכבות מאוד, ויש לנו מסגרת אחת בבית חולים פוריה שנפתחה לתלמידים מאושפזים חולים בבתי חולים, כי יש לנו גם מסגרות בתוך בתי החולים לתלמידים שמאושפזים.

מה שראיתם בשקף הקודם שבעצם מתוך 1,134 כיתות 444 כיתות הן כיתות לתלמידים עם אוטיזם. כשאנחנו מפלחים את זה לפי שלבי גיל אז 175 גני ילדים ברחבי הארץ ו-269 כיתות בבתי הספר.

אז כן אנחנו רואים עלייה ובמקום הזה בדיוק לנתונים שהוצגו בבוקר, מבחינת האמירה, כן אנחנו רואים עלייה מאוד מאוד משמעותית של תלמידים עם אוטיזם. אם אמרנו שבשנה שעברה תלמידים עם אוטיזם היו בגידול של משהו כמו בסביבות 12% או 13%, השנה אנחנו רואים 16.6% ביחס לשנה הקודמת. וזאת בעצם העלייה המאוד דרמטית.

אנחנו נדבר גם כשנגיע לפילוח ולבחירת ההורים נראה איך בחרו ההורים בתקופה המאוד מאוד מורכבת הזאת את המסלולים שהם היו רוצים עבור הילדים שלהם.

ואת החלק הבא, שמדבר על כל התקציבים וההנגשות אני מעבירה לעמיתי דודי, בבקשה.
דודי מזרחי
כאן יש התייחסות לנושא של הנגשה במערכת החינוך, הנגשה פרטנית, אנחנו מדברים גם על הנגשה פיזית בבתי הספר וגם על הנגשה פדגוגית. כאשר מדובר על הנגשה פדגוגית מדובר על עזרים פדגוגיים שהם תומכי למידה, רחלי תוכל להרחיב על זה ככל שנדרש, מדובר על הנגשה של הכיתות לכבדי שמיעה בכל מה שנוגע לתקרות אקוסטיות.

בפרק של ההסעות, מדי שנה אנחנו מסיעים תלמידים בחינוך המיוחד, הן תלמידים משולבים והן תלמידים בכיתות חינוך מיוחד. אנחנו מדברים על למעלה מ-32,000 מסלולים, 57,000 תלמידים, שזה כולל ליווי של תלמידים, על ההסעות יש מלווים. במסגרת הרפורמה בחינוך המיוחד, שדובר עליה, הכנסנו החל משנה שעברה מלווה בכל הסעה שיש בה ילדי גן, מה שלא היה קודם לכן, גם אם מדובר על מוגבלויות בשכיחות גבוהה, דבר חדש שנכנס לכל המערכת.

בהיבט של הבינוי, במסגרת הרפורמה שנעשתה בחינוך המיוחד אחד הדברים שזיהינו היה הנושא של חוסר קריטי במבנים. אחד הדברים שאני מניח שיעלה כאן על סדר היום ועלו גם, גברתי יושבת הראש, עוד קודם לכן בתחילת היום, הנושא של חוסר בכיתות בחינוך המיוחד. אנחנו זיהינו שהדבר נובע משתי בעיות מרכזיות, בעיה מספר אחת זה חוסר במבנים, חוסר בכיתות, המשרד יצא למערך אסטרטגי לפני ארבע שנים ובעצם הוסיף תוספת של למעלה ממיליארד שקל כדי לגשר על הפער הפיזי בכיתות חינוך מיוחד ויצא למהלך יחד עם השלטון המקומי של בינוי של למעלה מ-1,000 כיתות בחינוך המיוחד. הדבר הזה נעשה. הדבר השני הוא בנייה של מרחבי הכלה בבתי הספר הרגילים בכדי להקל על שילוב והכלה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת. סך הכול כל התקציב על 1.200 מיליארד והנושא בא לידי מימוש.

ניתן לראות בשקף הזה את הגידול בתקציב של החינוך המיוחד בין השנים תשע"ה לתשפ"א, גידול של 76% בשבע שנים. אין לזה אח ורע באף סעיף אחר בתקציב משרד החינוך. הדבר הזה הוא שיקוף של שני דברים, האחד של גידול משמעותי של מספר התלמידים, גם תלמידים על הרצף האוטיסטי, כפי שצוין קודם לכן.
היו"ר שרן מרים השכל
סליחה, חבר הכנסת קינלי יחליף אותי לכמה דקות.

(היו"ר משה טור פז)
יהודית גידלי
יש לך נתונים ממקומות אחרים בעולם, להשוואה?
דודי מזרחי
אני אשלים ואז אתייחס ברשותך. כעיקרון הגידול הדרמטי הזה הוא תוצר של שני דברים, האחד, גידול משמעותי במספר הילדים על הרצף האוטיסטי, שמאובחנים ומקבלים מענה במערכת החינוך. כדי לסבר את האוזן, לפני שבע-שמונה שנים, לפי נתוני משרד הבריאות, אחד מכל 150 ילדים מאובחן על הרצף, אנחנו מדברים על אחד ל-50 ילדים.
היו"ר משה טור פז
שזה גם הממוצע העולמי, נכון? על זה מדברים, אחד ל-54 בעולם.
דודי מזרחי
כן, זה דומה למה שקורה בעולם. רחלי תוכל להרחיב יותר.
רחל אברמזון
כן.
דודי מזרחי
זה מתכתב עם מה שאנחנו רואים בארצות הברית ובמדינות ה-OECD. יש כאן גם שינוי של הפרמטרים, איך בוחנים מי מוגדר על הרצף וגם סוגיות אחרות, זה נושא שצריך לדבר עליו בפני עצמו. זו סיבה אחת. הסיבה השנייה הייתה החלטה מודעת של משרד החינוך, עוד בתקופה של שי פירון כשהיה שר חינוך, וזה בא לידי ביטוי במדיניות עקבית של כל שרי החינוך, להגדיל את רמת השירות של החינוך המיוחד.

זאת אומרת מצד אחד יש כאן גידול במספר התלמידים, מצד שני החלטה מודעת לשפר את רמת השירות והדבר השתקף. אפשר לראות שבשנת הלימודים תשפ"ב הגידול הוא משמעותי עוד יותר בהשוואה לשנים עברו וזה תוצר של שני דברים, גם הגידול המשמעותי במספר הילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם הפרעות נפשיות שההורים שלהם בחרו שהם ישתלבו בכיתות חינוך מיוחד, זו סיבה אחת, סיבה שנייה היא שנתנו תוספת שלא הייתה בעבר, תוספת של שעות שילוב לילדים בגילאי שלוש וארבע בגני הילדים עבור ילדים עם מה שמוגדר מוגבלויות בשכיחות גבוהה, בעיות רגשיות, עיכוב התפתחותי קל, בגני הילדים, מה שלא היה בעבר. רק זה תוספת של 150 מיליון.
היו"ר משה טור פז
יש לך פילוח של ה-1.1 מיליארד של העלייה בין שנה שעברה לשנה זו איך הוא מתפלח? אמרת 150 מיליון לליווי של כיתות בגיל שלוש-ארבע, מה עוד?
דודי מזרחי
אז כ-150 מיליון גילאי שלוש-ארבע, כ-850 מיליון שקל לגידול בחינוך המיוחד והיתרה זה גידול בהסעות ובליווי הסעות כדי לתמוך בתוספת התלמידים, ויש כאן תוספת של כ-70 מיליון שקלים, החלנו את רפורמת אופק חדש גם בחינוך המוכר שאינו רשמי, זה בעיקר בא לידי ביטוי במגזר החרדי בחינוך המיוחד, מה שלא היה בעבר.
היו"ר משה טור פז
זו טענה שעלתה כאן בוועדת החינוך בסוף הכנסת הקודמת.
דודי מזרחי
נכון, וזה בעצם הסיבה.
היו"ר משה טור פז
זו הפעלה מלאה, 70 מיליון מחפים על כל הפער שהיה בחינוך המיוחד בגני הילדים המוכר שאינו רשמי או שזה חלקי?
דודי מזרחי
כן. קודם עוד בא לידי ביטוי גם בפ"א ואנחנו מגיעים בעצם ליישום מלא.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
חלק מהתקציב שמוצג פה הוא, אמרת, 150 מיליון לטיפולים פרא רפואיים? הבנתי נכון?
דודי מזרחי
נכון. התקציב עבור טיפולים פרא רפואיים הרבה יותר גבוה. הייתה איזה שהיא לאקונה עד עכשיו, רק החל מתשפ"ב זה מתוקן, שלא כל הילדים בגילאי שלוש-ארבע בגני הילדים שהם לא גני חינוך מיוחד, לא הילדים שהוכרו כילדי חינוך מיוחד מורכבים, לא קיבלו שעות שילוב בהיקף שנדרש בעקבות הרפורמה של טרכטנברג, שבעצם החילה את החינוך חינם חובה על כל הארץ וזו תוספת שאנחנו מכניסים החל מהשנה באופן רוחבי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אם אפשר, ברשותך, אדוני היושב ראש - - -
היו"ר משה טור פז
יוראי, בוא ניתן להם לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
הנתונים שמוצגים כאן, מה שאתה מציג, אתה רוצה שאני אתייחס לזה עכשיו או אחר כך? אתה תחליט.
דודי מזרחי
אין לי בעיה, מה שיחליט היושב ראש.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אוקיי, אז תמשיך ואני אשאל אותך אחר כך. תודה.
רחל אברמזון
אנחנו בעצם מגיעים לדיונים בוועדות הזכאות והאפיון ואני רוצה רגע להסביר איך זה מתנהל. כל שנה יש לנו תלמידים שסיימו את הזכאות שלהם אחרי שלוש שנים והם מגיעים לחדש את זה. אלה התלמידים המחדשים שאנחנו אומרים, השנה הגיעו כ-40,000 תלמידים והחדשים לחלוטין, שזה להם הדיון הראשון, פעם ראשונה לקבלת הזכאות, הגיעו השנה, כ-31,200 תלמידים.
היו"ר משה טור פז
רחלי, כשאת נוגעת בוועדה, אם את יכולה, כי זה יעלה בהמשך, אבל בכל זאת עדיף שתתייחסי כבר מעכשיו, אולי נחסוך שאלות ואולי לא, לנושא הוועדות החריגות של חודש אוגוסט.
רחל אברמזון
אנחנו מתקדמים אז אני אציג את הכול. אני קודם כל מציגה את הנתונים לגבי הוועדות שהתקיימו במועדון ולגבי מה שהיה בשטח. אז באמת כ-72,000 ועדות, אני שוב רוצה לומר, אנחנו רואים גידול, אבל גם בשנה שעברה לא היה הבדל כל כך משמעותי מבחינת מספר הדיונים בוועדה. יחד עם זאת אני אראה לכם כאן את השקף שבעצם כן מראה איפה השינוי הדרמטי שעליו גם דיברה בבוקר השרה לגבי העניין הזה של הגידול במספר התלמידים.

אם אנחנו מסתכלים על שנת תשפ"א אנחנו רואים ש-29,000 תלמידים בחרו הוריהם להיות במסגרות החינוך המיוחד ומנגד בשילוב האישי להגיע אל מסגרת חינוך רגילה ולהיות בתוך גנים רגילים או בתוך כיתות רגילות בחרו 30,000 הורים. השנה אנחנו מזהים היפוך קצת בעניין ואנחנו רואים ש-44,667 תלמידים נכנסות למסגרות והוריהם בחרו במסגרות החינוך המיוחד, ולעומת 24,000 תלמידים שבחרו הוריהם בחינוך הרגיל.
היו"ר משה טור פז
רחלי, האם זה לא אינדיקציה שהתהליך של השילוב מבחינת ההורים הם מצביעים ברגליים?
רחל אברמזון
אז אני רוצה רגע לשים את זה בסוגריים כי גם אנחנו מתלבטים בשאלה הזאת ואם בבוקר דיברה השרה על העניין הזה של שינוי ולהסתכל שוב ולהתבונן על המהלכים בתיקון החוק אני חושבת שזה אחד הדברים שנצטרך להתייחס אליהם. יחד עם זה אני כן הייתי מבקשת שאנחנו נשים לב לכך שמרגע שאנחנו התחלנו או התנענו את יישום תיקון החוק אנחנו לא היינו במהלכים רגילים של שנה רגילה לראות ולבחון את כל ההיבטים גם לגבי השילוב.

יצאנו לדרך עם היישום בצפון, שנה אחרי זה הגענו לפריסה הארצית, בפריסה הארצית הקורונה פגשה אותנו באמצע הוועדות הראשונות עד שהבנו איך מתנהלים עם ועדות בזום וכו' וכו', עברנו שנה נוספת, גם השנה השנייה הייתה שנה שאי אפשר להתעלם מהמורכבות שלה. אבל, שוב, אני לא רוצה לשים את כל הטיעונים אל מול הדבר הזה, אבל כן יש כאן מקום שצריך לבחון, יושבת כאן איתי חברתי הטובה מירי נבון ומירי מנהלת את כל המהלך של ההכלה וההשתלבות, מנהלת אגף בכיר להכלה והשתלבות, ואני חושבת שכשרגע נגיע למקום הזה אתם תראו גם כמה מהלכים נעשו כדי לקדם את הנושא הזה. יש לנו בוודאי עוד כברת דרך לעבור, אבל זה מה שאנחנו מציגים נכון לרגע זה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
האם יש נתונים לגבי המגזר הלא יהודי?
רחל אברמזון
כן, אני לא באתי עכשיו בפילוחים, אבל יש לנו בוודאי ואני אוכל להציג אם אתם תבקשו בשמחה רבה. אני רושמת לעצמי לגבי הנתונים למגזר, אני אעביר לכם אותם, היום אני לא באתי עם הפרדות אלא באתי להציג מערכת כללית.

כן חשוב לי להגיד שאחרי בחירת ההורים כמובן כל שנה להורים אם הם אינם שבעי רצון מההחלטה שהתקבלה בוועדה, נניח לא נראה להם היקף הסל או הם חושבים שהם היו רוצים לראות אחרת את הנגשת השירות לילדים שלהם, הם מגיעים לוועדות השגה ובדיונים בוועדות השגה השנה, אני חייבת לומר, הוגשו 1,204 ועדות, הדיונים שהתקבלו בהשגה היו 481, ועדות שהוועדה קיבלה את בקשת ההורים ואכן שינתה את היקף הסל והבחירה שלהם, ומכאן אנחנו רואים, כשאני מסתכלת באופן כללי, אם מתוך 71,000 ועדות - - -
היו"ר משה טור פז
זה אומר שיש לנו עוד 430 לקיים עכשיו, רחלי? בין 1,204 לבין 778, הוגשו 1,205 ובוצעו רק 778.
רחל אברמזון
לא, אז קודם כל הן כבר בוצעו, ההשגות, ונגמרו, אבל אני רוצה לומר שמה שהתקבל נכון לרגע זה היו 481 וחלקם נדחו.
היו"ר משה טור פז
אבל אם יש כאלה שעוד לא בוצעו, שלא הספיקו לבצע אותם?
רחל אברמזון
כן, אבל מעט, בודדים מאוד. אני יכולה לומר שאם זה לא התקיים אז ה-700 ועדות זה ועדות שלא התקבלו, שלא הייתה סיבה להשגה.

כאן אנחנו מגיעים לדיווח שהוא גם מה שאתם ביקשתם גם על הוועדות החריגות. אז קודם כל אני רוצה לומר שגם מתוך 71,000 דיונים שהתקיימו בתוך הוועדות זכאות קיבלו 69,000 תלמידים, זה אומר שישנם ילדים שאולי חזרו חזרה והם לא אמורים לקבל את הזכאות כי יכול מאוד להיות שהם נמצאים ברמות תפקוד כאלה שהם יכולים לקבל את המענה בתוך המסגרת הכללית.

מה שכן חשוב לי לציין, 4,348 בקשות לדיונים חריגים. הדיונים החריגים הם בדרך כלל דיונים שהבקשות שלהם מגיעות אחרי שאנחנו סיימנו את הקבלה והשנה אנחנו אפשרנו הארכה עד אמצע יוני. דווקא בגלל הקורונה ובגלל שבדרך היו לנו כל מיני תקלות אנחנו אפשרנו הגשת בקשה. זה אומר שהדיונים החריגים שאינם במועד מתקיימים בחודשים יולי-אוגוסט. מערכת חינוך שצריכה לפתוח את שעריה ב-1 בספטמבר באמת עם כל הרצון הטוב אינה יכולה לקבל באופן אוטומטי וגורף את כל 4,000 הדיונים האלה ומטבע הדברים חלק מהדיונים או חלק מהפניות נדחות ואז ההורים, אני מבינה את הכעסים, את החששות, את התסכולים, יחד עם זה כן מערכת החינוך מבטיחה שכל תלמיד שמגיע בשעריה, ויושב כאן דודי שאנחנו נמצאים כל הזמן בשיח הזה כדי להגיד שיש לנו רשת ביטחון שיכולה גם לתת מענה לתלמידים שלא קיבלו את הזכאות הזאת בתוך מוסדות החינוך, פעם אחת הסל הזה נמצא בידי מנהלי המחוזות שיכולים לתת את המענה עבור תלמידים שלא הגיעו לדיון בוועדה חריגה, ופעם שנייה הסל נמצא גם כרשת ביטחון נוספת במטה אצלנו באגף לחינוך מיוחד והוא תמיד מונגש לכולם.

דבר נוסף שהתחייבנו עליו, ונמצא לצדי עורך דין אילן שי שליווה את כל דיוני הוועדה, הנושא של דיונים שהתקיימו בגין חשש לפגיעה ממשית. אני חייבת לומר, בשנה שעברה כשהצגנו את הנתון אם אני לא טועה אנחנו הגענו ל-28 דיונים שהתקיימו, 28 או 32, אם אינני טועה, 28 התקבלו כחשש ממשי וארבעה נדחו.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
סליחה, יש לי רק שאלה בשביל לראות שהבנתי נכון, אמרת שיש 4,000 ועדות שלא הספקתם וסירבתם, זה בגלל שלא היה זמן לדון בהן?
רחל אברמזון
לא את כולם סירבנו, חלקם. חלקם הילדים חזרו חזרה - - -
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
ומי שסירבתם זה בגלל חוסר זמן?
רחל אברמזון
לא, לא, לא, זה מפני שאולי מצבו של התלמיד יכול לאפשר כניסה לתוך מערכת חינוך רגילה ולקבל שם את התמיכות מאיתנו, או מהמחוז. אז אין עניין.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
רחלי, זה לא פררוגטיבה של ההורים להחליט לאן התלמיד הולך?
רחל אברמזון
אם אתה קיבלת את הזכאות, אבל מאוד יכול להיות שהוועדות שהוגשו, יש לנו הרי קריטריונים שמגישים בגינם לוועדה חריגה ולא כל אבחון שמגיע – זה גם אולי נושא שאנחנו נרצה לקיים אותו גם אל מול המכונים שכבר ממליצים גם להורה לאן ישובץ התלמיד או הילד שלו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אבל האם זה שיקול של אם הורה הגיש מאוחר ולצורך העניין אין מקום במסגרת חינוך מיוחד, במסגרת השיקולים של מה שמגיע לילד לפי ההגדרה שלכם?
רחל אברמזון
לא, אם הילד זכאי לקבל את השירות הזה של שירותי החינוך המיוחדים, ואין על זה ויכוח אז אנחנו נמצאים היום בשלב שבו אני רוצה כן לומר שנעשו מהלכים מאוד מאוד רציניים, גם בתוך המחוזות, דברים שאנחנו לא נוהגים לעשות אותם בדרך כלל, אבל הייתה החרגה אפילו כדי לאפשר לתלמידים שבאמת הגיעו במועד מאוחר וזכאים לקבל את השירות הזה ואנחנו מבינים שהמקום המתאים באמת, כמו שבחרו ההורים, הוא בתוך מסגרות החינוך המיוחד אפשרנו את זה. יחד עם זה אני רוצה לומר שגם כן ישנם מקרים שהזכאות אינה עומדת בהתאם לבחירה של ההורה כי אנחנו אומרים: רבותיי, גם להכניס את הילד העשירי לגן זה כבר יפגע גם בתלמיד עצמו, גם בילד שלכם, ולכן אנחנו כן נותנים ומאפשרים מעטפת מאוד משמעותית בהתאם לתפקוד של התלמיד בתוך מערכת החינוך הרגילה.
היו"ר משה טור פז
רחלי, בואי נגיד את מה שאמרת עכשיו באופן אחר, מה שבעצם אמרת וגם המנכ"לית אמרה בבוקר זה שיש ילדים שהייתם רוצים להכניס אותם למסגרות חינוך מיוחד, אבל היות שהן לא קיימות אתם משלבים אותם בחינוך הרגיל כי אין מסגרת. זה מה שהמנכ"לית אמרה לנו הבוקר, בגלל חוסר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
מה שאני הבנתי זה, בתשובה לשאלתי את אמרת ראשית שהתשובה היא לא ואז בסיפא של הדברים שלך אמרת שהתשובה היא כן, כלומר שאם יש מסגרת חינוכית שבה יש תשעה תלמידים והמקום העשירי אמור להיות ממולא על ידי אותו ילד שהוריו הגישו את הבקשה אתם תשקלו את הזכאות שלו לחינוך מיוחד בהתאם ל - - - הספציפי הזה.
רחל אברמזון
לא.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אז זה מה שהבנתי מדברייך.
רחל אברמזון
אז אם אני לא הסברתי כמו שצריך אז אני - - -
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אני מצטרפת לדבריו של חברי חבר הכנסת יוראי להב, אני מקבלת הרבה סמ"סים ופניות מהורים, לא רק עכשיו, כבר בתקופה האחרונה. עכשיו קיבלתי הודעה על ילד בן שלוש עם אוטיזם במצב קשה, ככה היא מתארת אותו, דיבור ברמה נמוכה, לא גמול, ילד בן שלוש, מבקשת מהוועדה והוועדה דחתה אותה בגלל שאין מקום בחינוך המיוחד והוא יכול להסתדר בחינוך הרגיל. אז מה הקריטריונים? זה לא שקוף להורים, מתי כן, מתי לא? מאיפה השיקולים? זה קצת לא ברור.
קריאה
רק אני אדגיש, לא דחתה אותו ועדה הוא בכלל לא קיבל את ההזדמנות לוועדה.
היו"ר משה טור פז
תן לראש האגף, בבקשה, רחלי.
רחל אברמזון
קודם כל אני אומר ככה, הקריטריונים מפורסמים בשקיפות מלאה, אפשר לראות אותם בחוזר המנכ"ל שפורסם ונמצא באתר ובפורטל הורים, כך שכל הורה יכול לקרוא ולדעת בדיוק האם הילד שלו באמת נמצא בפרופיל שמתאים לדיון ועדת חריגים, כן או לא. אז זה קודם כל, זה מפורסם בשקיפות מלאה, הקריטריונים מפורסמים.

הדבר השני שאני רוצה להדגיש זה לגבי אותם 4,300 בקשות. לא כל ה-4,300 הבקשות יכולות להיות כאלה שעונות לקריטריונים לדיון בוועדת חריגים.
היו"ר משה טור פז
את מדברת על השורה השנייה.
רחל אברמזון
כן, על השורה השנייה, ולכן חלק מאוד מאוד מאוד גדול של הבקשות האלה והפניות האלה לא הגיע בכלל לדיון מפני שהוא לא עומד בכלל בקריטריונים. אז זה שיש איזה שהוא עיכוב שפתי לתלמיד, זה שיש – אני ארשה לעצמי גם לומר, אבל אני באמת לא צוללת לפרטים כי אני לא מכירה את הסוגיה הפרטנית שחברת הכנסת הביאה בפניי ואני מוכנה לבדוק כל פנייה, אני בדקתי הבוקר שוב מספר פניות ובאמת כשראינו שנעשה כאן איזה שהוא שיקול דעת אולי מוטעה, אולי מחוסר תשומת לב או ראייה, אנחנו ביקשנו שיעיינו שוב בבקשה. אבל יחד עם זה אני רוצה לומר שגם תלמידים עם אוטיזם שמגיעים לבקשות האלה לפעמים מעטפת בתוך המסגרת הרגילה, כי זה לא שאין שיבוץ לילד, הילדים האלה מגיעים פעם ראשונה לדיון ויש להם שיבוץ במקום שהם היו בו והם יכולים לחזור למקום שאליו הם אמורים להיות ואז אפשר כן, אמרתי, יש שתי רשתות ביטחון, פעם אחת הרשת המחוזית שיכולה לתת את המענה בתוך הגן הרגיל ופעם שנייה רשת הביטחון שנמצאת באגף לחינוך מיוחד. זה קודם כל, אין תלמיד שלא יקבל התייחסות.

ועכשיו אני אדבר על המקרים שהגיעו לדיון. המקרים האלה ברובם כן התקבלה הבקשה של ההורים אחרי שהתקיים הדיון ואז ההחרגה הייתה לא מתשעה לעשרה, כי זה אנחנו באמת מאוד מאוד מקפידים שלא יקרה, כי זה פוגע בהתנהלות וגם בצרכים של התלמידים, אז כן הייתה החרגה משמונה תלמידים לתשעה, זה כן התאפשר. לכן יכול מאוד להיות שיהיו תלמידים, ועל זה דיברה השרה בבוקר, וההורים מאוד מאוד רוצים את המסגרת הזאת של החינוך המיוחד ואחרי שכבר החרגנו את הגנים במקום המגורים שלהם אז אנחנו נשתדל לא לשלוח את הילדים מחוץ ליישוב, ילדים קטנים, בגילאי שלוש וארבע ואז אין מקום, אנחנו מחזירים אותם למערכת הרגילה עם מעטפת שתתמוך ותיתן להם את הזכאות ככל שמגיע להם.
היו"ר משה טור פז
רחלי, אני אתן לכם לסיים, אני רוצה שנייה לחזור על הדברים שאמרת עכשיו, שגם השרה התייחסה בבוקר, כי אין ספק שמתוך הפניות שאנחנו מקבלים זו אולי אחת הנקודות הבעייתיות, יש פה לא מעט בעיות, זו אחת החריפות שבהן. העובדה שבחודש אוגוסט המערכת בעצם לא יכולה עכשיו לייצר מסגרות חדשות, לבנות גני ילדים חדשים, לשים גננות וכל הדבר הזה מתרחש עכשיו, משמעות הדבר היא שיש ילדים במדינת ישראל שזכאים לשירותי החינוך המיוחד והמדינה לא מצליחה לתת להם את השירות הזה.
רחל אברמזון
אדוני היושב ראש, אני רוצה רגע לדייק, את הזכאות כן מאפשרים להם, הם מקבלים, אבל את הבחירה בסוג המסגרת - - -
היו"ר משה טור פז
אבל את השירות שהיינו רוצים לתת אנחנו לא נותנים להם.
קריאה
המענה לא ניתן רק לפי צרכים, אלא גם לפי תקציב.
רחל אברמזון
נכון.
היו"ר משה טור פז
כן, עורך הדין.
אילן שי
אני רוצה לעמוד כאן על איזה שהיא נקודה. תלמיד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים הוא תלמיד שוועדת זכאות ואפיון קבעה שיש לו את הזכאות. כדי להגיע לשלב הזה, אפשר לקרוא לזה תהליך מקדים כדי להיכנס לטרקלין שבו נקבעת הזכאות, אחת זה שיהיה לתלמיד הזה אבחון תקף לפי הרשימה של הגורמים המאבחנים שבתוספת הראשונה לחוק. חלק מהבעיה שאנחנו ניצבים בפניה כרגע שהייתה קיימת גם בעבר, אבל הוחרפה קצת בתקופת הקורונה, היא שיש תלמידים, במיוחד התלמידים בגילאי שלוש, ארבע, חמש, תלמידים שנכנסים למערכת, שהגורמים במערכת הבריאות הקהילתית לא אבחנו אותם עדיין. לפעמים תהליכי האבחון האלה הם תהליכים ממושכים, זה לא כמו שמגיעים לרופא ונמצאים במפגש אחד ויש אבחון, לפעמים זה תהליך של אבחון. יש תלמידים שמגיעים לשלב מאוחר, לפעמים לאוגוסט, ואין להם את האבחונים וללא האבחון אי אפשר לקבוע את הזכאות.

הסוגיה השנייה היא אותה סוגיה של המועד האחרון להגשת בקשה, זה גם נושא שנבחן בבית משפט וברור שצריך להיות מועד אחרון להגשת בקשה, המועד הזה קבוע ב-31 במרץ, יש גם החלטות של האגף שהתקבלו שמאפשרות להגיע גם בשלב הרבה יותר מאוחר אם יש אבחון ועדיין לקיים את הוועדה, אבל ברור שצריך להיות מועד אחרון. הוועדות החריגות, כשמדובר בוועדה חריגה זו ועדה שהיא חריגה מכיוון שהמועד האחרון שהוגשה הבקשה הוא לאחר המועד האחרון שנקבע בחוזר מנכ"ל להגשת בקשות.
היו"ר משה טור פז
אני מציע, בואו נסיים את ההצגה כי יש פה הרבה מאוד שאלות והערות, גם של חברי הכנסת וגם של אנשים שנרשמו לדיון.
רחל אברמזון
אז עכשיו אנחנו עוברים לחלק המשלים של הוועדות, כל נושא ההכלה וההשתלבות. מירי, בבקשה.
מירי נבון
צהריים טובים, מירי נבון, מנהלת אגף הכלה והשתלבות. התפקיד של האגף שלי הוא בעצם לדאוג לכך שתלמידים יקבלו את המענים ואת השירות והכשרה של צוותי החינוך והגברת המסוגלות שלהם לקלוט את התלמידים ולשלב אותם בתוך מערכת החינוך הרגילה.

(מצגת). מבחינת הדגשים המרכזיים שבהם עוסק האגף שלנו, הדגש הראשון הוא כמובן הגברת מסוגלות הצוותים להכיל את התלמידים, כל הפדגוגיה מותאמת פרט, הוראה בכיתה הטרוגנית וכל מה שקשור לנושא הזה. אחר כך אני אכנס טיפה לאיך אנחנו עושים את זה.

החלק השני מדבר על הרחבה של המענים לחינוך הרגיל באמצעות תקציב שקלי, מרחבי הכלה, רכזי השתלבות וכו' וכו'. אנחנו השנה בדגש, גם בעקבות הקורונה, אבל גם בעקבות ההחלטה של המשרד לשים דגש על הנושא של הלמידה הרגשית חברתית. הלמידה הרגשית חברתית אצלנו היא בדגש על אוכלוסיות מיוחדות, איך אנחנו מגבירים בקרב התלמידים המיוחדים, וכשאני מדברת על מיוחדים אני לא מדברת רק על התלמידים עם מוגבלויות, אני מדברת על תלמידים מיוחדים שזה גם ילדים ונוער בסיכון, גם עולים חדשים, אנחנו מסתכלים על כל קבוצת התלמידים המיוחדים, איך אנחנו מסייעים להם להיות חלק מהחינוך הרגיל ולהשתלב חברתית.

אנחנו עסוקים בבנייה של מודלים ומתווים נוספים למוסדות חינוך ולרשויות מכילות, אנחנו הקמנו עכשיו ועדה שהתפקיד שלה הוא לייצר מודלים לרשות מכילה כי הכלה היא עניין קהילתי, היא לא יכולה להצטמצם ולהתמקד רק במוסדות החינוך ואז אחר הצהריים קורים דברים דרמטיים שמדירים את התלמידים שלנו החוצה.

אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה על פיתוח תכנים, פרקטיקות, כלים, מתרגמים חומרים וכלים שיש ברחבי העולם, אנחנו מפתחים כלים שלנו, נמצאים המון בקשר עם השטח כדי ללמוד מגננות, ממורים, ממנהלים מה הם צריכים ומה הם רוצים מאיתנו כדי שנפתח ונעשה עבורם לצורך הכלה טובה יותר.

אנחנו עכשיו סיימנו מהלך של שלוש שנים עם המכללות והאוניברסיטאות כי לנו ברור שהדברים צריכים להתחיל כבר מפרחי ההוראה שלנו. נכון שאנחנו בעיצומו של מהלך דרמטי ועמוק בקרב צוותים שכבר מכהנים, אבל היה חשוב לחזור רגע אחורה לאותם פרחי הוראה ואנחנו סוף כל סוף, אחרי שלוש שנים של עבודה מאוד אינטנסיבית ומאומצת, הוצאנו לפני חודש מסמך למכללות ולאוניברסיטאות שמכשירות סטודנטים שמחייב ללמד מודולות שקשורות לנושאים של הכלה והשתלבות. זו באמת אחת הגאוות המרכזיות שלנו.

והנושא האחרון שאנחנו עסוקים בו זה בהערכה ומדידה של כל התהליך וגם של תהליכים נוספים, של הכלה בגני הילדים, של הרשויות המכילות, של טכנו פדגוגיה מותאמת, מוסדות חינוך מכילים. יש לנו קבוצה של מוסדות חינוך שהם בהגדרתם מכילים, הם המגדלורים שלנו שמהם אנחנו למדים פרקטיקות טובות יותר להכלה.

מבחינת סט המענים שיש לנו, בתי הספר שלנו מקבלים תקציב שקלי גמיש. אני מניחה שדיברו קצת על מערכת הגפ"ן בבוקר וחלק ממערכת הגפ"ן זה בעצם ההתאמה - - -
היו"ר משה טור פז
זה לא דובר.
מירי נבון
אז רק להגיד במילה שזו תפיסה שלמה של התאמה של המענים לצרכים הנדרשים והביטוי שלה, גם מבחינה תקציבית, שבעצם כיום בתי הספר במדינת ישראל, המנהלים, מקבלים תקציב שקלי ממש בכסף והם יכולים לרכוש סדנאות, תוכניות, סט של פעולות לטובת התלמידים, לטובת ההורים או לטובת המורים כדי להגביר את ההלכה, בתי הספר תופרים לעצמם את החליפה המותאמת להם. הדבר היחיד שאנחנו עושים זה לוודא שלא עושקים את מנהלי בתי הספר ואכן שהאנשים שנכנסים לבתי הספר הם אנשים מתאימים.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
האם המענה הזה תלוי בפנייה של המנהלים או שהוא ניתן?
מירי נבון
לא, זה אוטומטית.


(היו"ר שרן מרים השכל)
היו"ר שרן מרים השכל
לכל ילד משולב שם שמגיע לבית הספר?
מירי נבון
כל בתי הספר במדינה, לא משנה. יש תלמידים משולבים, אין תלמידים משולבים, אוטומטית כל בתי הספר מקבלים תקציב, את הסל הספציפי הזה והם בונים באמת את המענה.
קריאה
אבל זה לא סל, זה סלון.
מירי נבון
אתה יכול להגיד סל, סלון, לא משנה, ספה, כורסה.
קריאה
מדובר על כ-20,000 שקלים לבית ספר של מעל 1,000 תלמידים. זו בדיחה.
מירי נבון
אז אתה טועה ומטעה, ברשותך. אני מכירה את הסכומים, יש בתי ספר שמקבלים 150,000 שקלים. אכן בתי ספר קטנים, התקציב הזה נגזר גם מגודל בית הספר וגם מעשירון הטיפוח שלו. בתי ספר קטנים באמת התקציב הוא נמוך יותר. בתי ספר גדולים מאוד יכולים להגיע גם לסכומים של 150,000 שקלים בממוצע.
היו"ר שרן מרים השכל
מה הם עושים עם הסל הזה?
מירי נבון
כמו שאמרתי קודם, הם יכולים לרכוש תוכניות, טיפול בבעלי חיים, יוגה, מיינדפולנס, דברים אחרים, התערבויות באמנות עבור תלמידים, הם יכולים לרכוש מענה עבור ההורים, אם יש לי קבוצת הורים לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז, אנחנו יכולים לעשות סדנה עבורם, וגם עבור המורים.
היו"ר שרן מרים השכל
כמה מהפיקוח שלכם אחרי התקציב לאן הוא הולך? כמה הושקע במענה לילדים בשילוב מיוחד שלא היה בבית הספר? כלומר, לא יודעת, פיזיותרפיסט לבית הספר או איזה שהוא טיפול רגשי שיגיע או משהו כזה?
מירי נבון
יש את המענים שמגיעים ממש מהחינוך המיוחד באמצעות המתי"אות של המטפלים הפרא רפואיים, זה מיועד ומוקצה עבור התלמידים שהם תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים. לצד התלמידים הללו, שהם זכאי שירותי חינוך מיוחדים, יש לנו עוד אוכלוסיות מגוונות בבתי הספר, תלמידים מתקשים ומאתגרים.
היו"ר שרן מרים השכל
אני מנסה להבין מבחינת המענים להכלה, כמה בתי ספר משתמשים בזה באמת כדי לקבל ילדים בחינוך המיוחד?
מירי נבון
כל בתי הספר משתמשים בזה.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אני אשמח גם לשאול, האדון כאן אמר ש-1,000 תלמידים מקבלים 20,000, אמרת שהוא טועה ומטעה, אז בית ספר של 1,000 תלמידים, כמה תקציב הוא מקבל?
מירי נבון
אז אני אמרתי קודם, תלוי בגודל בית הספר ובעשירון הטיפוח. תלוי באיזה עשירון טיפוח הוא נמצא. התקצוב בממוצע לבית ספר בגודל ממוצע, עבור בית ספר יסודי 30,000 שקלים, עבור חטיבות ביניים 60,000 שקלים. זה הממוצע פחות או יותר של התקציב הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אפשר לשאול שאלה בנוגע למשלבות?
מירי נבון
אתה מדבר על הסייעות?
רחל אברמזון
שמלוות את התלמידים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
תקראי להם איך שתרצי, יש להן הרבה מאוד שמות, תומכת הוראה, משלבת, סייעת. הרי הן אמורות להנגיש לתלמיד את הסביבה שלו, לוודא שההכלה באמת מבוצעת. אותן סייעות לא מוגדרות כסגל בית הספר במובן הזה שהן עוברות הכשרה במשרד החינוך כמו סגל המורים, זאת אומרת הן לא מוגדרות כצוות חינוכי מן המניין אלא כמשהו שהוא חיצוני, כמו עובד קבלן כזה. אני הייתי מעריך שמרבית התקציב של השילוב, של ההכלה, יוקדש לתיווך של העולם החיצוני לתלמיד ועל כן אני רוצה לשאול אותך כמה מתוך התקציב מהאגף שלך מוגדר להכשרת אותן סייעות שיאפשרו בעצם את ההכלה או את ההנגשה של הסביבה לתלמידים?
מירי נבון
ההתניה שלנו היא שלפחות 50% מהתקציב הזה הולך עבור תלמידים פרופר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
מה זה אומר?
מירי נבון
עבור מענה לתלמידים עצמם, טיפול, סדנה וכהנה וכהנה, שיוסי מקבל איזה שהוא סוג של מענה. יתרת הסכום יכולה ללכת עבור מענה לצוות החינוכי והצוות החינוכי יכול להיות המורים, יכולות להיות הסייעות, ככל שהסייעות נכנסות לתוך הפול הזה למענה למורים, והסכום גם יכול להיות עבור מענה להורים עצמם, כמו שאמרתי קבוצות הורים.

עכשיו, לגבי הסייעות, הסייעות הן עובדות של הרשויות המקומיות, ההכשרה שלהן צריכה להיות באמצעות הרשויות המקומיות, יש איזה שהוא מהלך שנבנה כבר של הכשרה לסייעות עצמן, אבל בגלל שלא היה תקציב מדינה אי אפשר היה לממש את הדברים. כרגע יש מהלך גדול של מינהל עובדי הוראה, יכול להיות שגם עליו דיברתם, של הכשרת סייעות גם של גני ילדים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אם אפשר עוד שאלה לחידוד. הרי את מכירה את התפקיד של הסייעת בעולמו של התלמיד המשולב בחינוך הרגיל, את לא חושבת שזה מעט תמוה שמתוך התקציב של המשרד שלך או האגף שלך שנועד להגביל את ההכלה של הסביבה החיצונית לאותו תלמיד, לא מוקדש או לא מיועד כעניין של חובה להעצים את אותן סייעות כדי שהן יוכלו לוודא שהסביבה תהיה מכילה יותר, הן הגשר שלו לעולם החיצון, אז איך הן לא בתוך התהליך הזה? זה לא נראה לך תמוה?
מירי נבון
אז רחלי תיכף תתייחס. את רוצה להתייחס לעולם של הסייעות?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אני דווקא רוצה לשמוע את דעתך המקצועית, את אחראית על ההכלה, האגף שלך אחראי על ההכלה, איך הסייעות שאמורות להוות גשר הן לא חלק בתהליך הזה?
מירי נבון
הסייעות אכן צריכות לקבל הכשרה, ההכשרה שלהן צריכה להגיע מהרשויות המקומיות, הן עובדות הרשות המקומית. את ההבניה של התכנים, עשינו ביחד, ללא ספק, יחד עם הרשויות המקומיות, אפילו קבענו מתי, באיזה מקומות של השנה הדבר צריך להתיישם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
אני שואל ולא אומר, כי השאלה הבאה שבאה היא למה יש מחסור בסייעות, כי היחס אליהן כאיזה שהוא עובדות קבלן שמקבלות שכר שהוא מעט נמוך, שלא זוכות ליחס של הכשרה, של הכלה כחלק מצוות ההוראה של בית הספר כחלק אינהרנטי מהתהליך שבו תלמיד משולב מרגיש חלק מהסביבה הטבעית שלו. וזה לא סימן שאלה, זה סימן קריאה מבחינתי. אני יודע שאת שותפה לעמדה הזאת שלי ולכן אני לא לוחץ עוד יותר.
רחל אברמזון
אבל, ברשותך, אני רוצה לומר שדווקא התיקון לחוק החינוך המיוחד פעם ראשונה הגדיר קודם כל גם את חובת ההנחיה וההדרכה עבור הסייעות, זה נכנס כחלק בתוך המערך של המחויבות גם שלנו, כאנשי מקצוע, והמתי"אות שאמורים להנחות אמורים גם לתת את זה. עכשיו, זה נכון, אנחנו נמצאים באיזה שהוא תהליך של התפתחות גם בשיח שלנו, גם עם השלטון המקומי, בנינו יחד מערך הדרכה והכשרה מאוד מאוד ספציפי שנותן כן את המענה ואת התמיכה לאותן סייעות שנכנסות אל מערכת החינוך. אנחנו צריכים עוד לקדם את זה.
היו"ר שרן מרים השכל
שרת החינוך אמרה לנו שיש מחסור אדיר בסייעות.
רחל אברמזון
יש, יש.
היו"ר שרן מרים השכל
האם זה גם נכון שהסייעות מסיימות בשעה שתיים ויש תלמידים שלמעשה נשארים לבד משתיים, אם זה מאוחר יותר, עד ארבע וכו'?
רחל אברמזון
אז גם כאן, אולי דודי קודם לא ציין את השלב שבו אנחנו כבר התקדמנו קצת, ישנן רשויות שאנחנו מאפשרים במקומות מסוימים הארכה וכן מתן תמיכה של סייעות גם בצהרונים.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
באיזה קריטריונים מאפשרים דבר כזה?
רחל אברמזון
דודי, אתה רוצה להתייחס?
דודי מזרחי
בעיקרון, ככלל, בכל הצהרונים שמופעלים על ידי הרשויות שתחת התוכנית של המדינה, תוכנית ניצנים, זה עוד אחד הדברים שנכנסו בעקבות הרפורמה בחינוך המיוחד, כל ילד משולב שזכאי לסייעת בבוקר המדינה מממנת באופן מלא את הסייעת שלו אחר הצהריים. זה נושא שלא היה בעבר.
היו"ר שרן מרים השכל
בגלל שהדיון קצת מתארך ולא נתנו לדוברים אני רוצה להעלות הורה שפנה אלינו, יש לו בן בחינוך המיוחד, למיטב הבנתי. הוא נמצא איתנו בזום, רון נוטקין.
רון נוטקין
אהלן, אחר הצהריים טובים.
היו"ר שרן מרים השכל
שלום, רון. אני מבינה שעניין הסייעות והמענים להכלה בחינוך, יש הרבה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
המטפלים הפרא רפואיים.
היו"ר שרן מרים השכל
כן, אנחנו נשמח לשמוע קצת מהצד שלך כהורה.
רון נוטקין
אוקיי. קודם אני אתייחס באמת לסוגיה הזאת של השילוב. הבן שלי מתחיל שנה שלישית בגן תקשורת חינוך מיוחד, בשנה שעברה פעם ראשונה התחלנו שילוב בגן רגיל פעם בשבוע ואני רוצה רק לסבר את האוזן של הדוברים שדיברו בדיון לפניי שבשתיים בצהריים הסייעת הולכת ואז ההחלטה נופלת אצל ההורים האם הם מוכנים להשאיר את הילד לבד בגן, לבד הכוונה בלי סייעת, כאילו יש את הצוות של הצהרון, או שאנחנו צריכים לאסוף אותו הביתה.

בשנה הקרובה אנחנו נגדיל לו את כמות ימי השילוב, לפעמיים, אולי אפילו שלוש, אני לא בטוח שאני יכול להשאיר את הילד לבד לצורך העניין. אני לא קיבלתי שום דבר מחדש בעניין הזה שהסייעת הולכת הביתה בשתיים כי כרגע זה המצב הנתון. זה לגבי זה.

עוד משהו לגבי השילוב. לא זוכר אם רחלי אמרה את זה או מישהי אחרת אמרה את זה, זה נכון, הסייעות הן אכן תחת אחריות הרשויות המקומיות, אבל הן לא עוברות הכשרה. זאת עובדה, שלא יספרו לכם סיפורים, הן לא עוברות הכשרה, נקודה.

אני, בין היתר גם עם חבר הכנסת להב הרצנו ועם עוד חברי כנסת, וגם שרת החינוך כבר קיבלה ממני מסמך של בעיות ופתרונות בחינוך המיוחד, חייבים לתת הכשרה מקצועית לסייעות, חייבים, זאת חובה, נקודה, וכרגע זה לא קיים. אז אם משרד החינוך רוצה להפיל את זה על משרד הפנים מפני שהסייעות שייכות לרשויות המקומיות אז אנחנו נכנסים עוד פעם למצב הזה שבו משרד ממשלתי אחד אומר שהמשרד השני אחראי וחוזר חלילה, זה המצב. כרגע הן לא עוברות הכשרה מקצועית אמיתית כדי לפתור את העניין הזה.

אני מבין שמשרד הבריאות לא נמצא בדיון הזה, אבל יש עדיין עוד אלמנט בגני תקשורת של החינוך המיוחד בכל הנוגע לטיפולים הפרא רפואיים שניתנים בגנים. זה מתחלק לשניים, יש את הטיפולים שמשרד החינוך נותן, שזה דרך המתי"אות, ויש את הטיפולים של העמותות שפועלות בתוך הגנים כמו אלו"ט, העמותה לילדים בסיכון, שמפעילות את מערך הטיפולים בגני התקשורת. אני רוצה לתאר לכם מצב אבסורדי, מטפלת בגן יוצאת לחופשת לידה, אין לה מחליף, הבן שלי בשנה האחרונה, ובוא נשים רגע בצד את כל עניין הסגרים והבידודים, הבן שלי היה חצי שנה בלי ריפוי בעיסוק, בלי טיפול רגשי חמישה חודשים ובלי מנתחת התנהגות שגם הייתה חלק מהסל המקדם בגן במשך כמעט ארבעה חודשים. אין להם מחליף.

אם אתם לא מכירים את החוק, אז אני אבהיר לכם לגבי החוק, החוק אומר שבשביל לקבל טיפולים פרטיים בהחזר מקופת החולים אני צריך לוותר על כל הסל המקדם שיש לי בגן, אני לא יכול לוותר רק על הטיפול היחיד שאותה מטפלת יצאה לחופשת לידה. אני צריך לוותר על כל הסל ורק אז אני זכאי לקבל מקופת החולים טיפולים פרטיים בהחזר.

אז אין תקנים, אין מספיק מטפלות ובינתיים מי שנפגע מהדבר הזה אלה הילדים שבמשך חודשים שלמים לא מקבלים טיפול. אתם רוצים לדעת כמה החזר כספי קיבלתי מתוך ה-8,300 ששילמתי לעמותה לילדים בסיכון בתחילת השנה על זה שמטפלות היו בחופשת לידה ולא היה להן מחליף? 866 שקלים. בטיפולים פרטיים זה בקושי מכסה שלושה טיפולים פרטיים. אז אני ואשתי, לצורך העניין, אנחנו שמנו את הכסף מהכיס שלנו כי היינו חייבים לתגבר אותו בטיפולים פרטיים וזה בא מהכיס שלנו, אבל המדינה לא סוגרת את הפערים.

זה יפה שמר מזרחי מציג את הגידול, למרות שהתקציב הזה בעיקרון קשור יותר למשרד הבריאות, פחות למשרד החינוך, את הגידול בתקציב החינוך המיוחד בפריסה של שבע שנים. חברים, לעג לרש, זה אפילו לא קרוב. גם הטיפולים שניתנים על ידי משרד החינוך דרך המתי"אות, בגני התקשורת, בגן של הבן שלי הייתה רק קלינאית תקשורת שהיא גם טיפלה רק במרחב הגן, זאת אומרת היא לא לקחה את הילד לטיפול פרטי, שנה לפני זה היא כן פעלה במתכונת של טיפול פרטי.
היו"ר שרן מרים השכל
נא לסכם, בבקשה.
רון נוטקין
אז אני פחות או יותר נתתי את הנקודות העיקריות. חברת הכנסת השכל, אני אשלח גם לך את אותו מסמך שגם שיגרתי לשרת החינוך ולשר הבריאות ואני מקווה שלשם שינוי הפעם הדברים יתחילו לבוא לידי ביטוי במעשים ולא בדיבורים. תודה רבה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, אתה באמת מציג תמונה לא פשוטה בתוך החינוך המיוחד, תמונה שבה גם יש פערים בין הנתונים לבין מה שקורה בעצם בשטח. אנחנו מבינים שיש מחסור אדיר. אנחנו פה בפתיחת שנת הלימודים, השאלה איך אנחנו מצמצמים את זה.

אנחנו פה בוועדה מקבלים המון המון פניות, בגלל זה לא הכנסנו את נושא החינוך המיוחד ביחד עם כל פתיחת שנת הלימודים אלא ממש הקדשנו לו כמה שעות נפרדות משום שכמות הפניות שאנחנו מקבלים מהורים על חוסר מענה מבחינת השירותים המקצועיים שהם אמורים לקבל, מבחינת מוסדות חינוך, שלילדים שלהם לפעמים אין מוסדות חינוך, גם פנו אלינו בנוגע להסעות, בעיות מאוד מאוד קשות בעניין הזה, פנו אלינו בעניין אלימות בתוך ההסעות שהתרחשו על ידי אחד המלווים, הייתה לנו פנייה אחת כזו שמסתבר שממש אותו מלווה התנהג באלימות כלפי אותם ילדים עם צרכים מיוחדים.

אלה שאלות קשות ואני אשמח שהוועדה תקבל תשובה איך אנחנו – אני מבינה שיש גידול ענק, אנחנו מדברים על 40% גידול בבחירה של ההורים בחינוך המיוחד, אבל בכל זאת איך אנחנו נותנים מענה אמיתי והולם?
רחל אברמזון
אני קודם כל רוצה להגיד שאנחנו לא מתכחשים לקשיים ולבעיות ואני כן רוצה, ושלא ישתמע, אנחנו עובדים מאוד מאוד מאוד צמוד עם השלטון המקומי, עם אגפי החינוך ברשויות, יושבים ובאמת מנסים לחפש ולטכס עצה איך אנחנו פותרים. גם עניין הסייעות, למשל, הוא לא עניין רק לרשות המקומית כי מחר הילד אמור להגיע אל מערכת החינוך ואנחנו אמורים לקבל אותו וללוות ובאמת לתת את המעטפת. אז קודם כל העבודה היא עבודה משותפת כשאנחנו בנינו איזה שהוא מתווה לנסות לראות איך אנחנו מתגברים על הפערים, עם הניסיון שלנו גם להכשיר, כי אנחנו באמת חושבים שמי שמלווה את הילד במשך היום צריך להיות אדם שהוכשר לתפקיד הזה ואנחנו לא מזלזלים בזה.

אני מניחה, ואני באמת רוצה כאן לומר ולברך את השרה על האמירה המאוד מאוד ישירה שהנושא הזה של טיפול בתוך כל המערך הזה של תיקון החוק לא יטפל רק בסעיפי התיקון לחוק, אלא באמת הוא יצטרך לקחת לא בקוסמטיקה, כי אני שמעתי הבוקר שהשרה אמרה את זה חד משמעי, זה לא יהיה איזה שהוא טיפול קוסמטי, אלא הוא באמת טיפול עומק כדי לראות איך אנחנו משפרים את ה - - -
היו"ר שרן מרים השכל
מה השינוי שאתם רואים בחזון שלכם שאתם רוצים לעשות?
רחל אברמזון
תראו, אני לא יודעת לדבר עכשיו ולהגיד באופן עקרוני על נקודות מסוימות, אבל אני כן חושבת שכל הנושא הזה של לתת תעדוף לנושא של המטפלים בתוך מערכת החינוך שאולי גם יידון ויהיה מקום לדון בו במהלך של הסכמי שכר, זה לא משהו שעכשיו אנחנו נוגעים בו, אבל כמובן הוא יצטרך להיות גם על השולחן.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אני מקשיבה לכל הדברים, גם שאת אומרת, בעיית הסייעות והמטפלים זו בעיה של שנים, זו לא בעיה שמתחילה עכשיו, לא מאתמול, לא לפני שנה ולא לפני שנתיים. אתם, משרד החינוך, עד היום לא חשבתם לשבת לבנות פתרון, צוות עבודה, מה להציע, איך לקדם, שאת אומרת שאין פתרון? זה מגוחך.
רחל אברמזון
אז אולי כן נספר, יש צוות שהוא צוות מטעם משרד רוה"מ שמלווה אותנו ואנחנו איתם כבר שלוש שנים, שנתיים?
מירי נבון
כן.
רחל אברמזון
בתוך המהלך הזה שהוא מהלך מאוד גדול שמנסה למצוא את המענה ואת הפתרון איך אנחנו מביאים באמת לצמצם את הפערים האלה.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
ויש לכם דד ליין, לו"ז, מתי להגיש תוכנית עבודה, פתרונות, חלוקת זמן? מה יהיה בשנה הבאה, איך מגדילים כל שנה, פותרים פתרון? ילדים פה נופלים בין הכיסאות.
היו"ר שרן מרים השכל
השרה הודיעה היום בבוקר שהיא מתכוונת ל - - -
רחל אברמזון
שבמהלך השנה הזאת, כן.
היו"ר שרן מרים השכל
כן, ולפתוח את כל עניין חוק החינוך המיוחד.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
בורכנו בשרה טובה היום במשרד החינוך.
רחל אברמזון
בואו, אנחנו גם לא נשכח שאנחנו באמת היינו בתקופות של חילופים ובכל פעם שאנחנו רוצים להגיע למצב של מה אנחנו עושים בשלב הבא אז אנחנו צריכים גם להתכנס לזה שלא היה תקציב מדינה, שלא יכולנו בעצם להביא החלטות לקבלת החלטות כאלה ואחרות. אז אני קודם כל רוצה לברך ולחזק את ההחלטה של השרה לטפל בנושא הזה ואני מאמינה שלא רק חוק החינוך המיוחד, אלא שירותי החינוך המיוחדים השנה יידונו באופן קצת יותר משמעותי וממוקד.
היו"ר שרן מרים השכל
יש לנו המון המון דוברים ומעט מאוד זמן אז מה שאני אעשה, אני אתן זכות דיבור של שתי דקות, ובבקשה לשמור על הזמנים, ואני אשלב בין חבר כנסת לבין רשימת הדוברים שנרשמו פה אצלי. יתחיל חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
רחלי, אני מאוד מודה לך ואני יודע שאת עושה את מיטב מאמצייך בשביל לעמוד בכל הדברים, הבעיה היא לא בטיפול שלך, היא בעיה מערכתית. הנתונים שהוצגו פה מטרידים אותי לא כי אני לא סומך עליכם, כי אתה מעיד על כך שיש מספיק מסגרות, אבל המציאות שאנשים והורים פוגשים היא שאין מספיק מקום למסגרות.
דודי מזרחי
לא אמרתי שיש מספיק מסגרות, הצגתי את - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
רגע, אני הקשבתי לדברים שלך, אז אם יש לך משהו להגיב אז תגיב אחר כך כי יש לי זמן והיושבת ראש – לנו יש 57 פניות של הורים עומדות ופתוחות, עומדות ותלויות מול המשרד שלך, מחר מתחילה שנת הלימודים ול-57 הורים רק שפנו אלינו אין מקום מחר לפתוח את מערכת החינוך של הילדים שלהם.

לפי הנתונים של אלו"ט, שסותרים את הנתונים שאתם הצגתם כאן, יש פער דרמטי בין ההיצע שגדל לבין מסגרות החינוך שגדלו בהתאמה. אם אנחנו מדברים על גני תקשורת, 174% מספר הילדים שגדל, למול 118% במסגרות גדלו. אם אנחנו מדברים על כיתות תקשורת, יש גם פער של 157% בהיצע שגדל לבין 100% בגידול במסגרות. זאת אומרת יש איזה שהוא פער, אתם מכירים אותו? אתם נותנים לו מענה? מה התקצוב שדרוש כדי להשלים את אותו פער? כמו שחברתי, חברת הכנסת פינטו, אמרה, ילדים נופלים בין הכיסאות כי אין להם לאן ללכת.

אני שואל אותך, רחלי, האם זה סביר בעינייך שחבר כנסת צריך להרים טלפון לראשי ערים בישראל ולהתחנן לראשי הערים שיפתחו עוד הקצאה, עוד שתיים, כדי שהילד הזה יוכל ללכת למסגרת הכי נכונה עבורו?

זה בנושא הזה, אני כן מוכרח להתייחס למחסור במטפלים הפרא רפואיים שהעלה רון נוטקין כי זו באמת איוולת ענקית שגם תלווה את מערכת הרווחה ומערכת החינוך שנים קדימה, זה פרק הזמן הכי קריטי שבמסגרתו פעוטות וילדים צריכים לקבל את הטיפולים האלה כי זה הגרף שבו הם אמורים להראות הכי הרבה צמיחה. לא ייתכן שבמצב הנוכחי יש מחסור עצום במטפלים הפרא רפואיים.

אלו שכן נמצאים, במידה שהם הולכים לחופשה או יוצאים בנסיבות כאלה ואחרות מהמערכת, אין להם מחליף, ההורים לפי חוק נדרשים להחליט האם הם מוותרים על כל הטיפולים בכל הגן והולכים לקבל טיפולים בשוק הפרטי, לא מקבלים על זה החזר בכלל או החזר מסובסד במקרה הטוב שלא מכסה כמעט כלום. אני מקווה שאנחנו נצליח, גברתי היושבת ראש, להשיג עוד בתקציב הנוכחי תקציב ממשרד החינוך והבריאות והרווחה שיכסה או יסבסד בצורה חלקית או מלאה את אותם טיפולים, כי זאת איוולת ענקית.

והדבר האחרון שאני רוצה לומר, ובמשפט אחד, לגבי הסייעות. אני רוצה לחזק את הדברים שלך, רחלי, וצריך להדהד אותם מהוועדה למשרד החינוך. הסייעות הן אמנם לא עובדות ועובדי משרד החינוך, הם עובדי הרשויות המקומיות, אבל הם חלק אינהרנטי מסגל ההוראה ומהיכולת של התלמיד להיות משולב בבית הספר. לכן אתם, בתור רגולטור, מוכרחים ומוכרחות לוודא שהם מקבלים את ההכשרה ואת הליווי המתאים, שמתייחסים אליהם בכבוד כחלק בלתי נפרד מצוות ההוראה.

זאת הדרך להבטיח שהרפורמה הזאת של השילוב מצליחה כי כרגע היא לא כל כך מצליחה, אתם אומרים את זה בעצמכם. אתן אומרות ש-40% מההורים רוצים לחזור לחינוך המיוחד, למה? תשאלו את עצמכם את השאלות האלה ובואו נייצר מדיניות שמביאה לכך שכל החלופות תהיינה רצויות במידה שווה על ידי ההורים מבלי העדפה ברורה לחינוך המיוחד כי בשילוב הם סובלים מ-, אתן תגידו לי, אבל ההורים בוחרים לחזור לחינוך המיוחד אחרי שהם חוו את השילוב, למה?

והדבר האחרון שאני רוצה לבקש, אני חוזר לנושא של השילובים. את מסורה ואת אכפתית ואת עונה לנו מהר, אבל יש כל כך – אם לי, לחבר כנסת בישראל, מגיעות פתוחות היום 57 פניות, רק לאחד, יש 120 חברי כנסת, אני מניח שזה מתפזר בצורה די שוויונית, אם לי יש 57 פניות שטרם קיבלו מענה אני מעריך שהבריכה של אלה שחיים עדיין בחוסר ודאות היא נורא גדולה. אני מבקש מכם, תעשו את המאמץ ביום-יומיים הקרובים לסגור את הפער כדי שכל הילדים יקבלו מענה חינוכי.

וברמה הרוחבית, גברתי היושבת ראש, בואי נעשה מאמץ מול משרד החינוך על מנת לוודא שהם ייתנו פתרונות רוחביים מערכתיים שידאגו לזה שהמענה ידביק את הביקוש שפשוט כל הזמן גדל וגדל. אז בוא נצפה את זה ונתאים מענה כי אין, פשוט אין.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, חבר הכנסת הרצנו. אני אעבור לדוברת הבאה, עורכת הדין רויטל לן כהן שנמצאת איתנו בזום. שלום רב, לרשותך גם כן שתי דקות, בבקשה.
רויטל לן כהן
שלום, תודה. אני מקווה שתיתני לי קצת יותר דקות מזה. אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולכן היקף הידיעות, המענים והבעיות שאנחנו מציגים הוא, אני חושבת, רוחבי ויכול לתת תמונה טובה.

יחד עם זאת אני רוצה להתחיל, כמו שהתחלתי כל ועדה מהסוג הזה משנת 2007 ועד היום. כשהתחלתי את הפעילות שלי הבן שלי אלעד היה בן שלוש, אלעד סיים השנה כיתה י"ב והוא סיים את מערכת החינוך. הדבר היחיד שהשתנה, כי הכול אותו דבר, כל הבעיות, הוא שעברתי מהמגזר של ארגוני החברה האזרחית למגזר הציבורי ואני עובדת במשרד המשפטים, אבל בכל מה שקשור לחינוך דבר לא השתנה, כל הבעיות שהיו כשהוא היה בן שלוש נמצאות גם היום כשהוא בן 18.

אני רוצה קודם כל לפני שאני נכנסת לגופו של עניין להתייחס למושג 'בחרו' שכל כך מדברים בו פה, ההורים בחרו. ההורים לא בחרו, חלקם נאלצו. בחרו זה תוצאה של בחירה בין אפשרויות, אבל כשהאפשרות שלך היא לשים את הילד שלך במקום שאתה יודע שהוא יסבול בו כי הוא לא יכול להסתדר זאת לא בחירה אמיתית. אני אומרת את זה תמיד גם לרחלי, זה כמו את הכסף או את החיים כשיש מולך שודד, אתה לא באמת אומר לו: אני אשאר עם הארנק.

אני רוצה להתחיל מכך שאני מאוד שמחה שמתכוונים לתקן את החוק, אבל תיקון החוק לבדו לא ישנה את המצב בשטח, המצב בשטח הוא בעייתי בין היתר בגלל נרטיבים שקיימים גם בעולם החינוך וגם בעולם הרפואה. אני חושבת שחלק מהבעיה הוא שהורים שעוברים אבחון מיד נשלחים אוטומטית לחינוך המיוחד על ידי האנשים שמאבחנים את הילדים שלהם, אף אחד לא מסביר, לא במערכת החינוך ולא במערכת הבריאות, לא אומר להורים: דעו לכם שיש גם אפשרות של שילוב בתוך החינוך הרגיל. אני מבינה שלא אומרים להם בגלל שמבינים כמה השילוב הוא בעייתי ועדיין התוצאה היא שהורים חושבים ששילוב הוא איזה שהיא דרגה בהתפתחות של הילד ולא סוג של בחירה ערכית. לכן צריך לשים לב לזה, גם בתוך מערכת החינוך וגם מחוצה לה.

אני חושבת שחלק מהבעיה בפערים שנוצרים בין הדיווחים שלנו יש למה שמשרד החינוך מדבר עליו פה, שאפשר היה לחשוב שהבעיה היא בעצם קלילה, אמירה שהכול מאוד ורוד, זה שמשרד החינוך מתנהל בצורה שאנחנו סבורים, ממה שמגיע אלינו, שהיא עשויה להיות בעייתית, אנחנו חוששים שנעשות פעולות שעל פניהן יש בהן התנהלות שאיננה בהתאם לחוק ולחוזר המנכ"ל, ולכן חלק מהבעיות כביכול בכלל לא נספרות. למשל לומר על ועדות החריגים שהן לא התקבלו כי הן לא התאימו להיות ועדות חריגים, לפחות בחלק מהמקרים שהגיעו אלינו זה לא בהלימה למסמכים שהגיעו אלינו ולמצב של הילדים.

הורים שבחרו סוג מסגרת מסוג מסוים, אבל אין מסוג המסגרת הזאת מקום ומנסים לכפות עליהם סוג מסגרת אחר ומשבצים את הילדים בניגוד לבחירת הורים. זו בעצם התנהלות שאינה הולמת את הבחירה שיש להורים על פי חוק, אבל הילדים האלה לא נספרים בבעיות, זאת אומרת מבחינת משרד החינוך יש שיבוץ ולכן הם לא נספרים כתלמיד שיש בגינו בעיות.

אני רוצה לציין שפנינו לפגישה עם מנכ"ל משרד החינוך והשרה ולצערי לא הצלחנו לקבל את התשובות לזה עד היום, גם הפניות שלנו כמשרד ממשלתי למשרד החינוך נענות רק בחלקן וגם מה שנענה הרבה פעמים זה אחרי זמן ארוך מאוד. ואני כן רוצה להתייחס לבעיות הנקודתיות פרט לוועדות החריגים שכבר דובר בהן.

יש עשרות רבות, מאות ואני חייבת להגיד שלהערכתי אלפים, של ילדים שלא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים הקרובה, בין אם כי לא התקיימו עבורם ועדות, בין אם כי התקיימו ועדות ואין שיבוצים ובין אם כי אין סייעת בפועל שתלווה אותם. זה נכון שחלק מההורים בוחרים לא לשלוח ילד ללא סיוע לתוך מסגרת של החינוך הכללי, אבל אני חושבת שגם משרד החינוך מודע לכך שיש לא מעט מנהלים ומנהלות שמבקשים מהורים שלא להביא את הילדים שלהם כל עוד אין סייעת ואין טיפולים. זה בנוגע להשתלבות בחינוך הרגיל.

יש כבר תלמידים שיודעים כבר שביום רביעי הקרוב הם יצטרכו להתחיל בזום בגלל הנושא של 70%. משרד החינוך עד היום לא הסדיר, למרות בקשות רבות שלנו, את הנושא של הגעת הסייעות המשלבות לבתים של הילדים המשולבים במידה שהם צריכים ללמוד בצורה מקוונת. הלימודים מתחילים עוד יומיים ואין הסדרה, ולכן חלק מהילדים המשולבים לא יוכלו להתחיל את שנת הלימודים. ביקשנו הסדרה, גם של זה וגם של דברים אחרים וטרם נענינו.

המחסור החמור במטפלים שהוא לא רק חמור בפני עצמו, כי באמת חסרים במערכת בכלל, ובטח בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אבל גם משום שהמשרד מתנהל בצורה שמפלה בין התלמידים בחינוך המיוחד לתלמידים בחינוך הכללי, המשולבים והוא מתחיל בשיבוץ של כוח האדם שלו בתוך מסגרות החינוך המיוחד. באופן הזה התלמידים המשולבים לא מקבלים את הטיפולים שגם הם זקוקים ובעצם בניגוד למדיניות המוצהרת של המשרד, בניגוד למדיניות הממשלתית ובניגוד למדיניות של האמנה הבינלאומית, ש עליה חתומה מדינת ישראל, אנחנו מייצרים בכל מה שהסברתי עד עכשיו בעצם תמריץ שלילי להורים לבחור כביכול בשילוב או ללכת לשילוב.

כל עוד אנחנו נותנים מעטפת גדולה, תקציבים וסיוע בתוך מערכות של החינוך המיוחד ולא במערכות של החינוך הרגיל אין פלא שאנחנו רואים את המעבר הדרסטי משנה לשנה לחינוך המיוחד ולכן פתיחת מסגרות של חינוך מיוחד וייחוד של 1.200 מיליארד שקלים לנושא של בינוי ומאות מיליונים לנושא של הסעות בעיניי זה לא משהו להתפאר פה, אני חושבת שזו תעודת עניות למשרד החינוך שכל כך הרבה תלמידים בוחרים להיות בחינוך המיוחד.

נשאלה פה מקודם שאלה על ידי אחד מחברי הכנסת לגבי מה קורה בעולם, אז בעולם נמצאים מזמן במקום שמדבר על הכלה, אפילו לא על שילוב, שילוב זה integration, זה אם אתה מסוגל לעמוד במה שאנחנו מתייחסים אלי כרגיל אז תוכל להיות פה, אם תשמור על הרגיל הזה, בעוד שהכלה היא זכות, זאת אומרת קמת בבוקר, נולדת, זכותך להיות פה. אז בעוד מדינות העולם נמצאות במקום של הכלה וברוב מדינות העולם בכלל אין חינוך מיוחד ובמקומות שיש חינוך מיוחד הוא מינימלי ומדובר שם על אחוזים בודדים של ילדים במקרים חריגים במדינת ישראל, מתוך התלמידים עם המוגבלויות מעל 60% נמצאים בחינוך המיוחד.

זאת בעיה קשה מאוד כי ההתנהלות היא בניגוד למדיניות המוצהרת ובעצם במקום לקדם את השילוב במדינה אנחנו מקדמים את החינוך המיוחד. אני חושבת שזה מאוד ברור שמי שהתחיל בחינוך המיוחד הרבה פעמים כבר מוסלל הלאה. גם מבחינה כלכלית הילדים האלה עולים למדינה הון עתק, גם בילדותם וגם אחר כך בבגרותם.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה. אנחנו צריכים לסיים.
רויטל לן כהן
רק דבר אחד ממש חשוב.
היו"ר שרן מרים השכל
במשפט אחד, בבקשה, רויטל.
רויטל לן כהן
משפט אחרון. מנהל של בית ספר לחינוך מיוחד אמר לי: נחת עלינו מהשמים, הודיעו להם לפני מספר ימים שהם לא יוכלו לקיים את ההעשרות שהם מקיימים בבתי הספר לחינוך מיוחד שמתקיימות באמצעות התל"ן משום שהושת עליהם קיצוץ של 60%. עכשיו, כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. אני חושבת שצריך לבדוק את הנושא הזה משום שזה היה אחד הדברים המרכזיים שעזר בהתקדמות של התלמידים בתוך בתי הספר לחינוך מיוחד. תודה רבה.
היו"ר שרן מרים השכל
לא כל כך הבנתי את עניין התל"ן והקיצוץ של 60%, אני מבינה שזה לפי תשלומי הורים, כלומר הם אמורים לשלם את זה אז אני לא יודעת בדיוק מה שם העניין.

בסדר, אני אתן לעוד שני דוברים ואז אני מבקשת בבקשה ממשרד החינוך להגיב. חברת הכנסת מואטי, בבקשה.
אמילי חיה מואטי (העבודה)
תודה, חברות וחברים. אני מתנצלת שאני אצטרך ללכת לילדים הפרטיים שלי שגם הם חוזרים לבית הספר. אני שואלת גם בשם חברתי מיכל וולדיגר את ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית שיושבת בזום. ברשותך, הבנו הבוקר שיש תוספות לפסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך, אז כמי שנמצאות בשטח אני רוצה להבין איך אתן רואות את המציאות והאם התקנים החדשים יצליחו לשנות אותה ולתת מענה רגשי בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל.
היו"ר שרן מרים השכל
ד"ר נעם יצחקי נמצאת איתנו בזום? כן.
נעם יצחקי
תודה, תודה, אמילי. אני אגיד ששמענו בדיון בבוקר על תוספת התקנים, מה שלא צוין זה שכבר היום 30% מהתקנים של הפסיכולוגים החינוכיים במערכת החינוך אינם מאוישים בגלל תנאי העסקה של פסיכולוגים בשירות הציבורי. יש לזה כמובן השלכה על כלל מערכת החינוך ובפרט על מערכת החינוך במיוחד ששם יש צורך במענה הזה גם עבור הילדים וכמובן גם עבור צוותי החינוך. חלק מאוד משמעותי ממהלך ההכלה הוא גם עבודה עם צוותי החינוך, דובר על הסייעות, אבל זה נכון גם לאנשי החינוך, על איך לעבוד עם הילדים, איך לשלב אותם בצורה מיטבית ואנחנו נמצאים היום בחסר, אנחנו נמצאים במציאות של קורונה, אני מניחה שדובר על זה הרבה בבוקר ולכן תוספת התקנים לא מסייעת בשום דבר כי אין כרגע דרך לאייש את התקנים האלה.

אז אנחנו עובדים בחסר, אנחנו עובדים בעומס מאוד גדול שעלה בעקבות התיקון בחוק החינוך המיוחד. רק במאי היו עיצומים של הפסיכולוגים החינוכיים בעקבות העומסים, פסיכולוגים נמצאים המון בוועדות, עסוקים בבירוקרטיה במקום במענה לתלמידים ולצוותים החינוכיים ולצערי כרגע עדיין לא נחתם ההסכם עם משרד האוצר על בסיס ההבנות שהביאו לעצירת העיצומים ואנחנו רואים אפילו איזה שהיא נסיגה וגרירת רגליים מול ההסכמים שסיימו את העיצומים. חבל שזה יחזיר אותנו לאחור ויפגע בעצם במענה שאנחנו יכולים ורוצים לתת לילדים.

אני רוצה להגיד עוד מילה לגבי התיקון בחוק החינוך המיוחד, אנחנו לא מופתעים מהתמונה שהציגה רחלי אברמזון לגבי הבחירה במסגרות חינוך מיוחד ולא בשילוב. בדיוק כמו שרויטל תיארה, כשהמערכת הרגילה והצוותים החינוכיים והמענים שלא נמצאים שם זה בדיוק מה שיקרה, זה בדיוק מה שאמרנו שיקרה. כבר אחרי הפיילוט במחוז צפון היה ניסיון לעצור את המשך היישום של התיקון בחוק החינוך המיוחד כדי ללמוד ממנו ולהפיק לקחים, הוחלט להמשיך ליישם אותו בכל הארץ, אז התמונה הזאת ממש לא מפתיעה ואני באמת מקווה שהדברים שאמרה שרת החינוך על לפתוח לדיון מחודש ולתקן את מה שנדרש לתקן לרווחת הילדים באמת ייעשה.
היו"ר שרן מרים השכל
נהדר, תודה רבה לך, תודה על הדברים. זו שאלה, כלומר אנחנו יודעים על המחסור ב-30% בתקנים שכבר יש, אנחנו מבינים שמאוד קשה כבר תקופה ארוכה לאייש אותם. היום דיברנו על העניין של שינוי התנאים של התקנים של הפסיכולוגים, כלומר 3,500 שקל לחינוך אלה סכומים שאף אחד עם תואר שני לא יגיע לעבוד, הם יעשו את זה אך ורק מתוך שליחות, אבל הם ישלמו מחיר בבית. אז האם לא עדיף למערכת החינוך נגיד לקחת את ה-30 תקנים האלה, להוריד אותם בחצי אבל לשלם ל-15% כפול על מנת לפחות לאייש אותם. זה לא עוזר לנו שתקופה כל כך ארוכה הם פשוט עומדים ריקים.
אמילי חיה מואטי (העבודה)
הגדרת המשרה היא חצי משרה.
נעם יצחקי
אני רוצה להוסיף בהקשר הזה שמשרד החינוך - - -
היו"ר שרן מרים השכל
אני מתנצלת, אנחנו פשוט בסד זמנים מאוד מאוד קצר ויש לנו עוד המון דוברים. אני מבקשת אולי ממשרד האוצר לענות לכמה דברים שנטענו פה גם כן לפני כן ולאחר מכן יעלה אבי קמינסקי ולאחר מכן שירלי פינטו.
דודי מזרחי
רק כדי לסבר את האוזן, לא ממשרד האוצר, דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים של משרד החינוך, עובד עבור שרת החינוך ומנכ"ל משרד החינוך.

לגבי הנושא של הפסיכולוגים ובהתייחס למה שאמר המנכ"ל בבוקר. לצורך העניין אם התקן הנורמטיבי שהמשרד הגדיר עומד על 100% למיטב ידיעתי היקף האיוש בפועל באמת עומד על 70%, אבל גם היקף התקצוב היום עומד על 70%. כשהמנכ"ל דיבר על תוספת של עוד 200 משרות פסיכולוגים זאת הערכה שלנו יחד עם השלטון המקומי שביחס לתוספת הזו ניתן יהיה לאייש אותם בתנאים הקיימים. זה לא נמצא בסמכות של משרד החינוך לשפר את תנאי ההעסקה של הפסיכולוגים, זה נושא שנידון בין משרד האוצר לבין השלטון המקומי, שווה דיון בפני עצמו, אבל זה חורג מהמסגרת שלנו.
היו"ר שרן מרים השכל
אבל מה עם אמירה שלכם כמשרד החינוך, עם דרישות שלכם, יש לכם מחסור, אתם זקוקים לזה, למה אתם לא מבקשים את זה מהאוצר?
דודי מזרחי
זה לא נושא שנמצא בסמכות שלנו. אנחנו כן מקיימים דיאלוג כזה עם האוצר, אם תרצי, גברתי יושבת הראש, נשמח לעשות על זה דיון בפועל.
היו"ר שרן מרים השכל
מה הדרישות שלכם מהאוצר על מנת למלא את התקנים האלה? אתם מסבירים להם שאתם לא מצליחים לאייש את התקנים האלה בסכומים האלה?
דודי מזרחי
את 1,000 התקנים שהוספנו בעשור האחרון גם איישנו, מדובר בתוספת תקציב שדרשנו ממשרד האוצר.
היו"ר שרן מרים השכל
אבל אני מבינה שחסרים30%, התקנים לא מאוישים.
דודי מזרחי
קודם לכן היה חסר הרבה יותר, היינו במהלך רב שנתי של תוספת של 1,000 משרות של פסיכולוגים.
היו"ר שרן מרים השכל
אז מה, היה חסר 40% ועכשיו חסר 30%?
דודי מזרחי
זה לא אחד לאחד כי גם האוכלוסייה גדלה, אבל כן צמצמנו את הפער, אבל עדיין קיים פער משמעותי, חד וחלק.
היו"ר שרן מרים השכל
אז איך אתם מטפלים בזה? איך אתם פונים, מה אתם עושים אל מול האוצר כדי לוודא שאתם מצמצמים את זה?
דודי מזרחי
אנחנו נמצאים בשיח גם עם הממונה על השכר וגם עם אגף תקציבים, הצפנו את הדרישות שלנו.
היו"ר שרן מרים השכל
ומה הדרישות של משרד החינוך מהאוצר?
דודי מזרחי
הצגנו את הצורך שלנו כמשרד חינוך ואת החשיבות שאנחנו מייחסים לפסיכולוגים החינוכיים במערכת. צריך להגיד, גברתי היושבת ראש - - -
היו"ר שרן מרים השכל
אבל אני מבינה שאתם לא באתם בשום דרישה: חבר'ה, תעלו להם את התנאים.
דודי מזרחי
זה לא במגרש שלנו ל – אני יכולה להגיד שזה בסדרי עדיפויות של משרד החינוך - - -
היו"ר שרן מרים השכל
אבל אתה יכול כמשרד החינוך לבוא ולבקש את זה כמו שאתה מבקש תנאים יותר טובים למנהלים, כמו שאתה מבקש תנאים יותר טובים למורים, אתם דנים על זה, אתם יושבים מסביב לשולחן.
דודי מזרחי
אני גם יכול לבקש תנאים טובים יותר עבור הרופאים ועבור הכבאים ועבור שורה ארוכה של דברים. אני חושב שזה חשוב, אני חושב שזה קריטי וכך גם הגדרנו. אם תרצי נשמח לקיים דיון רק על זה, יש כאן סוגיות שהן - - -
היו"ר שרן מרים השכל
לא, זה פשוט עניין שחוזר על עצמו פעם אחר פעם, גם בעניין הקורונה והמענה הרגשי שכלל תלמידי ישראל מקבלים, בטח ובטח שבחינוך המיוחד. עכשיו, אם אתם יכולים להציב לאוצר דרישה: חבר'ה, תקשיבו, תורידו לנו 10% מהתקנים האלה שעכשיו הוצאתם - - -
דודי מזרחי
לא, אבל אלה תקנים מאוישים.
היו"ר שרן מרים השכל
אבל תיטיבו את התנאים של אלה שנמצאים כדי שנוכל לאייש את המשרות.
דודי מזרחי
אבל, גברתי היושבת ראש, הם תקנים מאוישים. ברגע זה אין לנו כמעט תקנים לא מאוישים, זה ממש בשוליים. נכון לרגע זה היקף התקנים הלא מאוישים יחסית בשוליים. אם עכשיו באמת נקבל ממשרד האוצר תוספת של עוד, לא יודע, 1,500 או 1,000 משרות פסיכולוגים לא ניתן לאייש אותם אלא אם כן ישפרו את תנאי ההעסקה, אבל זה נושא שעומד בפני עצמו.
היו"ר שרן מרים השכל
אבל זה העניין, אלא אם כן ישפרו את תנאי ההעסקה, אז למה אתם לא באים בדרישה ברורה אל האוצר: חבר'ה, תורידו לנו בתקנים ושפרו את תנאי השכר.
דודי מזרחי
אבל זה לא תקציב שנמצא אצלנו.
היו"ר שרן מרים השכל
זה לא בשליטה שלך, אבל אתה יכול לבקש את זה.
דודי מזרחי
כמובן שביקשנו והצפנו את הצורך הזה, אבל דובר קודם על תקציבי שילוב.
היו"ר שרן מרים השכל
זו דרישה שאתם העברתם לאוצר?
דודי מזרחי
בוודאי שזה אחד הנושאים בתעדוף - - -
היו"ר שרן מרים השכל
להוריד בתקנים ולשפר את התנאים?
דודי מזרחי
לא להוריד בתקנים, אני לא מוכן לוותר על – התקנים שיש לנו כרגע שהם בסדר גודל של כ-70%, אני לא הולך לקצץ, אני חושב שגם את ואף אחד מאיתנו לא היה רוצה להפחית את היקף המשרות של פסיכולוגים.
היו"ר שרן מרים השכל
כן, אבל אם הם יושבים שנה שלמה לא מאוישים מה זה עוזר לך שיש לך תקנים?
דודי מזרחי
גברתי, זה לא נכון. היקף התקנים הלא מאוישים בשירות הפסיכולוגי שמופעל על ידי הרשויות המקומיות הוא יחסית מינורי.
היו"ר שרן מרים השכל
מה זה מינורי? בכמה אחוזים?
דודי מזרחי
אפשר לתת את זה בדיוק, אין לי את זה בשליפה, אני יכול לתת לך דיווח מלא, זאת לא בעיית המפתח. בעיית המפתח, ואני חושב שעל זה אין עוררין, שביחס לתקן הנורמטיבי שהמשרד הגדיר יש צורך להוסיף עוד משרות פסיכולוגים ואין ספק שבתנאים הקיימים נכון לרגע זה אם לא ייעשה מהלך אסטרטגי לא יהיה ניתן לאייש. כלומר גם אם מחר בבוקר יושג איזה שהוא הסדר מול משרד האוצר על תוספת הפער הזה ל-100% איוש של התקינה לא ניתן יהיה לאייש את משרות הפסיכולוגים. זה לגבי הנושא הזה, אני חושב שזה נושא עומק ששווה להרחיב ולהעמיק בו.
היו"ר שרן מרים השכל
אני אעביר, ברשותך, את זכות הדיבור לאבי קמינסקי, מנהל אגפי החינוך, הוא נמצא איתנו בזום, אם אפשר בבקשה להעלות אותו. שלום, אבי, בבקשה, לרשותך שתיים-שלוש דקות.
אבי קמינסקי
קודם כל שלום ותודה רבה על האפשרות לתת לי לדבר. אני חושב שהדיון הזה, בכלל משעות הבוקר, מעלה הרבה מאוד חוליים של מערכת החינוך של המדינה, הרבה דברים לא נגעו בהם הרבה מאוד שנים ולכן צריך לנעוץ נושאים מסוימים שכדאי לטפל בהם בהמשך שנת הלימודים הזו.

אני רוצה לומר שלושה-ארבעה דברים. האחד, אני רוצה לומר שתיקון החוק הוא היה תיקון חוק נכון, חברתי ונכון, יישומו לוקה מאוד מאוד בחסר וזה לא נמצא במגרש של האגף לחינוך מיוחד, זאת אומרת זה לא נמצא שם. שם, עם כל הכבוד משרד החינוך הוא משרד גדול וחשוב לומר את זה כל הזמן, למרות שרחלי מייצגת את זה, שהאגף עשה את כל שלאל ידו לעשות כדי שהיישום של החוק ייצא בצורה המקצועית ביותר. לצערי הרב לא כך הם פני הדברים. אני יכול לבוא מפה עד מחרתיים וחלק מהדברים כבר נאמרו וחלק מהדברים לא נאמרו, וגם אנחנו, כמו נעם, לא מופתעים מיישום החוק ולא מופתעים מהקשיים שישנם כאן לאורך כל הדרך.

אני רוצה לומר גם שלצערי הרב, ואני אומר את זה בעדינות, בחלק מהדברים גם בנושא של הפיילוט במחוז מרכז, חלק מהדברים לא הועברו נכון לציבור, בוודאי לא לאנשי המקצוע כמו שהיה צריך להראות כדי שנוכל ליישם את זה בצורה הטובה ביותר, אלא המשרד היה אחוז אמוק כדי להגיע ליישום החוק בצורה כפי שהוא הגיע והמצב בשטח אינו טוב. אני מציע, היושבת ראש, אנא תנעצי מועדים לדיון רק על הנושא הזה של יישום חוק החינוך המיוחד. השרה אמרה את זה, היא אמרה שצריך לנהל על זה דיון משמעותי, אני חושב שיש מקום גם שזה יגיע לוועדה בכל מקרה כי זה ייצא גם מהוועדה.

הנושא של הפסיכולוגים הוא הרבה יותר מורכב מהנקודה הזו, וזה נכון שהיו אולי, לא אולי, בטוח היו 100 תקנים כל שנה בעשר שנים, וזה 1,000 תקנים, אבל גם הגידול הטבעי שחק את זה והקשיים עם הפסיכולוגים זה לא רק הקשיים של הפסיכולוגים, זה גם של הסייעות, זה גם של הקב"סים, זה גם של לבורנטים, יש קושי אדיר בנושא של כל כוח האדם במערכת החינוך של מדינת ישראל וזה חלק מתוך המכלול הכולל שמלווה אותנו לאורך כל הדרך, אלה שיושבים מאחורי השולחן ברשות המקומית ואמורים בעצם לנהל את כל המאטריה הזאת.

אז אני אומר את זה ממש בקצרה כי אני לא רוצה לגזול זמן של האחרים, אנא לקבוע מועד לפגישה, ליישום החוק. דרך החתחתים שאנחנו נמצאים בה בתוך יישום החוק לפחות בשנה האחרונה היא עם הרבה מאוד קשיים והרבה מאוד לקויות ואני יכול לפרוט אותן. שלחתי לך גם מכתב מסודר בקטע הזה, שלחתי את זה גם לשרה, צריך לעבור על זה אחד אחד ולקדם את זה. כך בוודאי לא ניתן להמשיך לשנה הבאה ביישום החוק הזה. תודה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, אבי קמינסקי. אנחנו ניתן את זכות הדיבור לחברת הכנסת שירלי פינטו. בבקשה, לרשותך גם שתי דקות.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
הקשבתי לדיון להרבה מהדוברים כאן וחשוב לי להגיד את מה שיושב לי על הלב. אני מקבלת המון פניות, כמו שחברי חבר הכנסת יוראי להב ציין פה ואמר, המון פניות של הורים. רק אתמול בלילה הסתמסתי עם שני ראשי ערים, אני לא אציין את שם הערים, להתחנן אליהם שיסדרו שיבוץ לילדים ל-1 בספטמבר. למה אני כחברת כנסת צריכה לדאוג שראש עיר יטפל בזה יומיים לפני תחילת שנת הלימודים? ואני יכולה להראות לכם את הווטסאפ שלי על הורים שמסמסים לי על בעיות בלי סוף.

אני לא רוצה להאריך פה במילים, גם חבר הכנסת יוראי להב דיבר פה לפניי, יש פה תופעה ברורה פה בוועדה שיש כאן פער עצום בין מה שקורה במציאות לנתונים שאנחנו רואים ומציגים פה בוועדה. אני יודעת שאתם עובדים מסורים ומנסים לעשות הכול, אבל לצערי זה לא מספיק. יש הרבה בעיות שעולות מהשטח, אם זה הנושא של הטיפולים הפרא רפואיים, הסייעות, ועדת ההשמה, מטפלים, הסעות. כל כך הרבה וה-1 בספטמבר זה מחרתיים.

אז אני מאוד מבקשת מגברתי יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת שרן השכל, כן לקיים דיוני מעקב גם במהלך השנה על הסדרת הנושא ומציאת פתרונות. אני לא רוצה להגיע לתחילת שנה הבאה, סוף אוגוסט, ולראות את אותה התוצאה, שכל השנה הזאת בעצם היו ילדים שבמקרה הטוב היו במקום שהם לא אמורים להיות בו.

ואני רוצה לחזור על השאלה ששאלתי בתחילת הדיון הזה, מה עושים עם אותם ילדים, מאות ילדים שנמצאים בכל רחבי הארץ שכרגע אין להם מסגרות חינוך או שהם נמצאים במסגרות חינוך שלא מתאימות להם? מה עושים? אתם אומרים לי שבגדול זה מה יש, ה-1 בספטמבר זה מה יש. ילד עם אוטיזם בתפקוד נמוך לא יכול להיות במסגרת חינוך רגיל והוא כרגע משובץ שם ומבחינתכם זה עובר חלק בגרון, אתם אומרים, אוקיי זה מה יש? כי מבחינתי זה לא מתקבל על הדעת לקבל כזאת תשובה. מאות ילדים שפשוט נופלים בין הכיסאות וה-1 בספטמבר זה מחרתיים, צריך למצוא לזה פתרון דחוף.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך, חברת הכנסת שירלי פינטו. אנחנו ניתן לאיתי קפלינסקי מהנהגת ההורים את זכות הדיבור, בבקשה לרשותך גם כן שתי דקות.
איתי קפלינסקי
תודה. אני אקצר את הדברים. אנחנו נמצאים היום בשיח של מחסור. בצד הנתונים היפים של כל ההשקעות ושל כל מה שכן נעשה יש שיח של מחסור, יש מחסור בסייעות, מחסור במטפלים, מחסור במסגרות. כל זה הוא שיח של מחסור.

אני רק רוצה לתת לכם נתונים נכונים לסוף השבוע הזה שאספתי מ-13 רשויות מקומיות. ב-1 בספטמבר לפחות 1,200 תלמידים יתחילו את השנה, בהנחה שהם יגיעו לבית הספר, הם זכאים לסיוע, אבל הרשויות עדיין לא גייסו להם סייעים משלבים. 1,200. אנחנו מדברים על 300 בתל אביב, 200 בבאר שבע, 112 בהרצליה, 111 ברעננה, 100 בגבעתיים וברמת גן, כל אחת 100, מודיעין 70, פתח תקווה 60, ירושלים 50, הוד השרון 40, רמת השרון 30, גם עבדכם הנאמן עדיין מחכה לשמוע, אולי הבן שלו יזכה לסייע השנה כי בשנה שעברה זה היה רק באמצע נובמבר, ורחובות.

1,200 תלמידים שזכאים להנגשה פרטנית לא מקבלים אותה ב-1 בספטמבר וזה סיפור שחוזר מדי שנה. השנה פשוט רצינו לדגום מה קורה. למה זה קורה? כי אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד בשכר רעב, 29 שקלים עבודה כל כך קשה שכמו שכבר דיברנו עליה היא גם דורשת הכשרה מסוימת ואיזה שהוא אופק. לא אחת אנחנו שומעים על תלמידים שחודשים רבים מחכים ולא מקבלים.

אני אציין עוד דבר לגבי המחסור הזה. במתי"אות עושים שמיניות באוויר על מנת לתת מענים לשורה של בעיות. אתם לא מודעים לזה, אני גם נציג הורים ונציג ארגון ציבורי בוועדות הצגות ואפיון וועדות השגה, אי שם במהלך הדרך כשהפסיכולוגים שבתו, ומבחינתם שבתו בצדק, שונתה המטריצה, מטריצת המינימום שמקבל כל תלמיד כשהוא מגיע לוועדה. הוועדה עובדת ככה, זכאי/לא זכאי, אם כן מה האפיון, לפי רמת התפקוד יש איזה שהוא מינימום שממנו מתחילים לדבר. תלמידים שהגיעו לוועדת זכאות ואפיון ונקבע להם, לצורך העניין, בוא נגיד לקות שמיעה ברמת תפקוד 3 היו זכאים לסל מסוים. אם הם היו מגיעים לוועדה חודשיים אחרי השביתה הזאת פתאום המינימום שהם מקבלים הוא נמוך יותר.

אנחנו פנינו למשרד ואנחנו מבקשים הסדרה. המשמעות היא שבשנת הלימודים תשפ"ב יהיו שלושה סוגים של תלמידים, אפרופו מחסור, אלה שהגיעו, עשו את הוועדה בינואר, פברואר או מרץ וקיבלו לכל הפחות את המינימום והתחילו בנקודה מסוימת, אלה שקיבלו פחות שעות מעצם זה שהוועדה שלהם נידונה מאוחר, וכל אלה שלא מקבלים כלום מהטעם הפשוט שמה לעשות, הגיעו אבחונים באיחור ולכן הם לא זכאים לוועדה חריגה.

ואם אנחנו בכלכלה של מחסור אז אנחנו נדבר על הנושא הזה של ועדה חריגה, כי שמעתי את זה. הרי הם לא יקבלו את אותו מענה שלו הם זקוקים במערכת הרגילה, זה ברור, אבל השאלה היא מי קבע אם הם זקוקים או לא זקוקים ועל פי הכללים, שגם לי היה חלק בלשבת ולכתוב אותם, על פי הכללים מי שקובע אם תלמיד מקבל ועדה שלא במועד הקבוע או לא זה במחוז. עכשיו כתוב, על פי ההגדרות, 'נסיבות חריגות במיוחד'. יש מאות תלמידים שמקבלים מכתבים שהנסיבות שלהם לא חריגות במיוחד. אני אומר שהורה שמקבל אבחון לאחר תהליך ארוך מאוד שבו הבן שלו אובחן על הרצף זה נסיבות חריגות במיוחד ואנחנו צריכים לתת את המענה הזה.

ורק הערה אחת, בבקשה, בהמשך למה שאמר דודי קודם, הוא אמר שניתן מענה לתלמידים בצהרונים אם יש להם משלב בצהריים, מה קורה לכל התלמידים שההורים שלהם מוותרים או מצליחים להסתדר בלי הנגשה בבוקר כי הם נמצאים בגן חינוך מיוחד ועושים איזה שהוא הליך שילוב בצהריים, בצהרונים של ניצנים? מי מממן את הסייעים אם הם נדרשים להם?
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה, איתי. אנחנו נמשיך עם עוד דוברים שיש לנו, חבר הכנסת משה קינלי, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד)
הדיון הזה, כמו שחששתי, הוא דיון מאוד מאוד מתסכל, הוא מתסכל בגלל שמצד אחד אנחנו רואים השקעה וגידול שהוצגו פה קודם מבחינה כספית מאוד משמעותיים ומצד שני המצב לא רק שלא משתפר, אלא אני חושב שביותר מתחושות, גם בעובדות, יש בו הרבה החרפה. אני מחזיק בפניי את הדוח של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שנשלח אלינו גם כן כנייר עמדה לקראת הדיון הזה, שמציג תמונה מאוד מאוד קשה.

אני אגיד כאן שני דברים, אחד הוא מקומי ואחד עקרוני. האחד ברמה המקומית, אני חושב שאנחנו צריכים את נושא הסייעות, שהוזכר פה בסוף על ידי איתי, אבל עלה כאן גם קודם, לייצר לו פתרון מערכתי. בסופו של דבר התגמול והנסיבות בישראל לא מאפשרים לסגור את הפער הזה, אני מציע להוציא הוראת שעה לאפשר הכרה בעבודה זמנית, גם לייצר איזה שהוא חמ"ל שיעסוק בנושא הזה. כמות פניות הציבור שהוזכרה פה על ידי חבריי, יוראי להב הרצנו ושירלי פינטו ואחרים, היא באמת דרמטית ולכן התסכול הוא מאוד גדול, במיוחד על רקע העובדה שלפני מספר שנים החלה רפורמה בחינוך המיוחד ושוב, התחושה היא שלא רק שהיא לא שיפרה את המצב, בנקודות מסוימות היא גם הרעה אותו.

אני רוצה להציע כאן הצעה, גברתי יושבת הראש, שיש לה משמעות עמוקה, אני מעלה אותה כאן ואני פותח אותה כאן כדי שאנחנו נגיע אליה בהמשך העבודה שלנו. אני חושב שחלק מהאתגר של החינוך המיוחד נובע מהצפה בלתי סבירה בכמות ובגודל האגף והשירותים שהוא צריך לתת למאות אלפי תלמידים. אני חושב שבחינוך המיוחד יש שני סוגים של חינוך מיוחד, נכנה אותם בהגדרה מאוד חדה של קל וקשה, ומה שקורה, 100% מהפניות ששמענו היום והבעיות נמצאות באזור הקשה.

אני הייתי מנהל בית ספר והיו לי תלמידים שהוגדרו כחינוך מיוחד, בשפה המקצועית קוראים להם 07, 08, יש כל מיני הגדרות, והאמת היא שאני חושב שהגיע הזמן משרד החינוך יעשה הבחנה בין שני הסוגים האלה וייתן מענה לשניהם, אני לא חושב שאפשר להזניח אחד מהם, אבל יתמקד קודם כל במקרים הקשים, שמענו כאן אוטיזם ופיגור וילדים שצריכים סייעת, ובזה ישים את רוב המשאבים וימשיך להשקיע גם באחרים, אבל לא באותה מידה. ההבחנה הזו בעיניי תעשה סדר ותמקד את המשאבים, את השמונה מיליארד כמעט שראינו כאן, במי שבאמת צריך אותם ושוב, תיתן גם לאחרים, אבל פחות, כי באמת המצב הזה בעיניי הוא בלתי נסבל.

גם צריך לומר, בכנות, במדינה שבסוף שמה בתקציב החינוך קרוב ל-67 מיליארד ₪ בשנה הבאה יהיה גבול לכמה נוכל לשים. לכן צריך להיווצר תעדוף בתוך המשרד שיגיד לזה אני נותן יותר ולזה פחות. חובתו של משרד מקצועי לומר את זה והעובדה שהדבר הזה לא נאמר אף פעם ולא נידון בצורה רצינית בעיניי זה חלק משמעותי מהבעיה, אבל זה גם חלק מהכיוון לפתרון. תודה.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה לך.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
אולי הערה קצרה בהמשך לדברים של משה קינלי, אם תרשי לי. אני באמת חושב שמה שאמרת, חבר הכנסת קינלי, זה נכון מאוד, הנושא הזה של לשים את הכול בסל אחד, גם שמענו את זה היום ממנכ"ל משרד החינוך, על ההיקף הגדול של מה שנקרא החינוך המיוחד מבחינת האחוזים בתוך המערכת, שגדל בצורה אקספוננציאלית, אם זה המושג בימינו אלה, ולכן באמת צריך פה לעשות הפרדות ברורות, כמו שדיברנו בבוקר, כי זה מטושטש. כשמדברים על רצף אז פתאום מדברים על איזה רצף, אבל יש דברים שהם מאוד ברורים.

אני לא אוהב לצטט מורים שלי, אבל זה תמיד טוב, היה לי מורה בארה"ב שהיה אומר, כשאתה רואה את התפוח הרקוב זה תפוח רקוב, זה לא שיש המון שעכשיו מתחילים להצהיב ויום אחד יהיו – זה בסדר, אני לא מזלזל בהם, ולכן באמת קודם כל צריך לעשות את ההפרדה. אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת קינלי, רק להחרות אחריו, זה חייב להיעשות, כי אחרת הרצף הזה משגע את השכל, הוא רצף שהוא כבר הופך לבלתי – כולנו נהיה על הרצף, זה הופך את כולם בסוף ברצף כי אנחנו רגישים ובאופן טבעי יש שינויים כל כך דרמטיים בהתייחסות שלנו לחינוך ובהתייחסות שלנו למוגבלויות ובהמון דברים, ואני חושב שברגע שזה ייעשה, אז אמנם זה לא יפתור את כל הבעיות, אבל לפחות מבחינת בהירות ובהילות ומבחינת הצורך האקוטי בטיפול נקבל, כמו שאתה אומר, תשובות הרבה יותר טובות. זה לכן אני חושב שצריך, לא לגמור עם הרצף, אבל פשוט המושג הזה, מצד אחד הוא מסייע לנו, מצד שני הוא מטשטש לנו את הגבולות לגמרי, הוא הופך את כל העסק.
היו"ר שרן מרים השכל
הדובר בא, מנשה לוי. בבקשה, שתי דקות לרשותך.
מנשה לוי
בגלל השעה המאוחרת, גם מכיוון שאני חושב שהדוברים השונים שהיו כאן, גם מקרב חברי הכנסת שבאו, לטעמי, אני אומר את זה כמנהל בית ספר, באו מוכנים עם שיעורי בית ובאמת יישר כוח, וגם הדוברים העלו כמעט את כל הבעיות המרכזיות. אני אפתח בכותרת קטנה, את התיקון לחוק החינוך המיוחד צריך לתקן, נקודה. אני שמח מאוד שאחרי חמש שנים שהתחילו לדבר על התיקון לחוק החינוך המיוחד, אחרי ריצת האמוק, אני לא יכול להסביר אחרת, שאני בצורה נואשת מתחנן למנכ"ל משרד החינוך, מר אבוהב, תעצור, אל תרוצו, תעצרו, בוא תנסה לבחון את הדברים עד הסוף והוא עונה לי: אנחנו ניכנס לרפורמה, ניישם אותה ונלמד תוך כדי תנועה. אז זאת הצורה וכאן אנחנו רואים מה קורה כשמתקנים או מנסים לתקן תוך כדי תנועה.

כשמדברים על התיקון לחוק החינוך המיוחד, אני חושב שבגדול עם ההורים הוא עם חכם, אני רואה את זה כל שנה מחדש, ההורים הם עם חכם. כאשר אני רואה את הנתונים סוף סוף מול העיניים שמ-29,000 הורים זה קפץ ל-44,600 שבחרו בחינוך המיוחד, בבתי ספר של החינוך המיוחד, עלייה של כמעט 55%, 55% בתוך שנה, שנה וחצי, אני אומר שהם יודעים מה הם מחליטים. ברור, כי מה סיפרו לנו בכל הישיבות כאן, בעשרות ישיבות שהיינו פה? נקברנו פה בתוך הישיבות, סיפרו לנו: אל תדאגו, התקציב הולך עם הילד, בגדול. למה הכוונה? אם הילד היה בחינוך מיוחד וההורים כאילו בחרו במסגרת של חינוך רגיל, כל התקציב שהיה לילד בחינוך המיוחד עובר יחד איתו לחינוך הרגיל.

אני, מנהל בית ספר בחינוך הרגיל, אמור לקבל את מה שמנהל בית הספר לחינוך מיוחד קיבל עבור אותו ילד. פיקציה, זה לא נכון. השופטת בדימוס דליה דורנר, כשהייתה פה במקום הזה, שאלה את מי שיושב כאן גם כן וכשהיא שמעה את הנתונים אז היא אמרה לו: אדוני, אז זאת לא רפורמה אמיתית, ככה לא מבצעים רפורמה.

אז כשבאים לתקן את התיקון לחוק החינוך המיוחד צריך קודם כל לגעת בנקודות המרכזיות. למשל כל הנושא של ועדות זכאות ואפיון, צריך לדבר מחדש על החזרת הסמכות של ההחלטות לנציגי הרשויות המקומיות ובתי הספר שמכירים הכי טוב את הילדים, הן בחינוך המיוחד והן בחינוך הרגיל, סמכויות ההחלטה צריכות לחזור אליהם.

אין לי טענות לכל האנשים הטובים, אני מכיר אותם אישית אחד אחד והם גם מכירים אותי, לא יודע אם זה לשמחתם או לא, מכירים גם אותי אישית, הם עושים כמיטב יכולתם במסגרת המדיניות והתיקון לחוק החינוך המיוחד שהשיתו עליהם והם אמורים בתוך המסגרת הזאת לבצע את תפקידם. אני אומר שהם נכנסו לסד שהוא בלתי אפשרי למימוש, זאת אומרת אם נותנים סמכויות החלטה לוועדות כאשר הוועדות - - -
היו"ר שרן מרים השכל
לסכם. כבר ארבע דקות.
מנשה לוי
את כאן מהבוקר ועד עכשיו, זה ים של שעות אז אני מנסה להתעשת ולומר כך, היו דברים שלא היו צריכים להיעשות ואפילו בניגוד לרוח החוק, חוק החינוך המיוחד או התיקון לחוק החינוך המיוחד, לא יכול להיות שמפקחים יאמרו למנהלי בתי ספר שהקריטריונים לקביעת הזכאות לטייטל של חינוך מיוחד הוקשחו, ומספרים לי את זה, ועדות הזכאות והאפיון קיבלו הוראות להקשיח את הקריטריונים כדי שהשורה התחתונה, כמה שפחות תלמידים יהיו.

ודבר אחרון, מכסות, מנהלים קיבלו הוראות ממפקחים. אני חוזר עוד פעם, מנהלי בתי ספר קיבלו ממפקחים של משרד החינוך הוראה על מכסות. אם הגשתם בקשות על איקס תלמידים לזכאות לחינוך מיוחד, לטייטל, אתם מקבלים מכסות של חצי מזה. גם עבדך הנאמן שיושב פה קיבל את ההוראה הזאת. ברור שצפצפתי על ההוראה הזאת ואיפה שחשבתי שצריך להגיש את התלמידים שלי, שהם לפי השקפת העולם שלי והכרתם של התלמידים האלה היו צריכים לגשת לוועדת זכאות ואפיון, אז עשיתי את זה, אבל אני אומר לך שכאן נעשו דברים שלא היו צריכים להיעשות וכשביקשתי בכתב את ההוראה של מכסה חלקית מהמפקחת היא אמרה: אני לא יכולה להעביר לך את זה בכתב. ברור שהיא לא יכולה כי זה בניגוד לרוח החוק, מי שמגיע לו צריך לקבל ולא להתחיל לעשות פוילישטיקים של מכסות והקשחת קריטריונים כדי להקטין את מספר התלמידים בחינוך המיוחד.

אני אעצור פה. את כל הדיונים האלה של התיקון צריך לעשות ואני אשמח להגיע לפה כאשר יתחילו הדיונים האמיתיים לתיקון התיקון לחוק החינוך המיוחד, מה שהבטיחה שרת החינוך.
היו"ר שרן מרים השכל
תודה רבה. אני באמת שואלת, זה נושא שחוזר כל הזמן, איפה התקציב שאמור להגיע לחינוך המשלב? כלומר לאן הוא הולך?
דודי מזרחי
אני אתייחס רגע. מנשה ידידי, אנחנו מכירים הרבה זמן, אבל כל הבעיות שמוצגות כאן, אני נמצא במשרד החינוך כעשר שנים, בתפקיד הנוכחי כשמונה שנים, ועוד לפני תיקון החוק וגם אחרי תיקון החוק השתתפתי במספר רב של ועדות ודיונים סביב פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד, ותמיד היו לנו אתגרים, שאגב הלכו והצטמצמו בשנים האחרונות. אכן יש לנו הרבה מורכבויות, אבל מה עשה בעצם תיקון החוק? תיקון החוק עשה שני שינויים מרכזיים, האחד, כמו שאמר מנשה, הוא עשה שינוי מבני בהרכב הוועדה, שזה נושא אחד, ודבר שני, נתן פעם ראשונה לכל ילד משולב בחינוך הרגיל תקציב אישי בהיקף הרבה יותר גדול ממה שהיה בעבר. עכשיו, נכון, זה לא מספיק, וכמו שאמרה שרת החינוך, זה לא נותן מענה מלא.
היו"ר שרן מרים השכל
לא, אבל המנהלים אומרים שהתקציב לא מגיע אליהם לבית הספר.
דודי מזרחי
אני לא יודע מה זה המנהלים אומרים.
היו"ר שרן מרים השכל
המורים אומרים – הנה יש פה הורים והם אומרים: הילד שלנו בחינוך משולב והוא לא מקבל את הסל הזה.
דודי מזרחי
יש פער עדיין, גם אחרי התיקון יש פער בין היקף תקציב ההשקעה בילד במסגרת של חינוך מיוחד לבין השקעה בילד בחינוך. זה מוגדר, אגב, גם בתיקון החוק, הגדרנו - - -
מנשה לוי
למה? למה צריך להיות פער?
היו"ר שרן מרים השכל
נגיד אתם קובעים, לא יודעת, שלילד כזה מגיע 100 שקלים או 200 שקלים בחודש, 1,000 שקלים בחודש, הסל הזה שלמעשה אמור להגיע איתו, איפה הוא? אתם מביאים אותו בתקנים או שאתם אמורים להעביר אותו בכסף?
דודי מזרחי
לכל ילד משולב, בהתאם לתיקון החוק, יש מטריצה של מה הזכאות שלו מבחינת שעות הוראה ומבחינת שעות סייעת, יש מערכת שנקראת מנגנון שנקרא פילוח תמיכות, זה יושב בבית הספר ובית הספר יושב עם ההורים וקובעים מה התוכנית הפדגוגית המיטבית עבור הילד, האם בסייעת, האם בשעות טיפול, בשעות הוראה, רחלי תוכל להרחיב על זה, זה קיים. אבל, אני לא רוצה לטשטש את זה, גם היום יש שירותים מסוימים, אגב במיוחד במוגבלויות מסוימות, שילדים אם הם הולכים למסגרות חינוך מיוחד הם מקבלים ובמסגרות השילוב הם לא מקבלים.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
למה?
דודי מזרחי
זה מתחלק לשניים.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
לא, למה? למה זה ככה?
דודי מזרחי
אני מסביר, זה מתחלק לשניים. יש מאפיינים מובנים של המסגרת, למשל בריכה טיפולית, יש מסגרות בחינוך המיוחד, למשל לילדים על הרצף האוטיסטי, הם לומדים לאורך כל שנת הלימודים וגם בחופשות לתוך אוגוסט, ילד משולב שמשתלב במערכת החינוך, הסל שלו לא כולל לצורך העניין המשך שנת הלימודים לתוך אוגוסט.
היו"ר שרן מרים השכל
זה מובן, על הנייר זה נשמע כמו רעיון באמת נפלא, אבל בפועל זה לא עובד. גם אם אתה רוצה לתת לאותו ילד משולב סל באים אליך מנהלים, באים אליך מורים והורים ואומרים לך: הילד שלי לא מקבל ולו במאית את מה שהוא מקבל בחינוך המיוחד.
דודי מזרחי
זה לא מאית, הוא מקבל. כמובן שהיינו שמחים להגדיל את זה עוד יותר.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
יש משהו שהוא איכשהו הגיוני, אנחנו חייבים להבין גם את הבעיה שלו. ברגע שאתה אומר שהילד נמצא במצב שהוא בחינוך מיוחד, בו בזמן אתה אומר שהילד צריך להשתלב, הנושא הזה של להיות משולב ובו בזמן להיות מיוחד יוצר פער בלתי רגיל, כי אם הוא משולב אז הוא נמצא עם אנשים - - -
היו"ר שרן מרים השכל
אז צריך למצוא לזה פתרון.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אני דווקא חולקת עליך, אני לא מסכימה. ברגע שילד משולב הוא צריך לקבל את הכלים שמותאמים לו בשביל להשתלב, לא להשאיר אותו בלי. אין דבר כזה, בטח שאפשר. אני בעצמי השתלבתי, בטח שאפשר, ראיתי תלמידים שמשתלבים.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
את נהדרת ברמות שאי אפשר לתאר אותן בכלל ואני לא רוצה גם להתחיל לתאר אותן, כי את באמת נהדרת, אבל אני אומר, כמו שהוא תיאר כרגע, אם יש בריכה טיפולית או משהו, בבית ספר רגיל היא לא קיימת אז צריך לעשות התאמות, אין מה לעשות.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אז לתת את הזכאות במקום אחר.
היו"ר שרן מרים השכל
חבר הכנסת ד"ר שיין, ההורים הם לא עם ציפיות לבריכה טיפולית בבית הספר.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
לא, אני אומר, אני מבין אותו.
היו"ר שרן מרים השכל
הם עם ציפייה לפיזיותרפיסטית, לקלינאית תקשורת, אלה דברים הרבה יותר בסיסיים מאשר עכשיו להכניס בריכה.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
אני רק אומר, יש בעיות, אני מבין אותם.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו מבינים שיש בעיה, כבר כמה שנים יש בעיה, אני מבינה שההורים מלינים על כך, אני לא מבינה למה לא מוצאים פתרון ישים כמו למשל כל רשות מקומית, כל עירייה, כל מועצה, תגדיר אפילו בית ספר אחד שהוא יהיה בית ספר משלב שבתוכו יהיו את כל התפקידים, קלינאי תקשורת, סייעות, פיזיותרפיסטים, הכול, הוא ירכז את זה בבית ספר אחד ואז אותם ילדים יוכלו להשתלב בתוך בית הספר הזה.
קריאה
לא, את מרחיקה אותם מהקהילה שלהם, זה בדיוק לא הכלה.
היו"ר שרן מרים השכל
אפשר לתת את זה כאופציה. יכול להיות שהם יעדיפו את זה מאשר את - - -
קריאה
מה זה משולב? משולב זה - - -
היו"ר שרן מרים השכל
זה נחמד מאוד בתיאוריה שאתם כמשרד חינוך אומרים שתיתנו את הסל הזה בכל בית ספר על מנת שישלב, בפועל זה לא קורה, אותם תלמידים לא מקבלים בבית הספר כלום וההורים נשארים עם חשבונות של 8,000 שקלים שהם לא מקבלים עליהם החזרים.
רחל אברמזון
קודם כל בואו בבקשה לא נדבר בהכללות, בסדר? אני לא יודעת איך מפלחים נתונים, אבל אני אגיד שרוב התלמידים שיש להם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים יושבים במערכת החינוך הרגילה, אנחנו יודעים גם על הרבה מאוד תלמידים, ואין כאן דבר מושלם, אנחנו לא באנו לכאן להגיד שהכול בסדר ואין לנו קשיים ואין לנו אתגרים, זה ממש לא, אבל אנחנו כן באים עם אמירה מאוד ברורה. אגב, גם בדיונים על האמירות הקודמות שלך, חבר הכנסת משה טור פז, כשאנחנו באנו לדיונים בכנסת בחוק אנחנו באנו עם ההצעה לעשות הפרדה בין אותם תלמידים שאנחנו מגדירים אותם קלים, שיושבים בתוך מוסדות החינוך עם הפרעות קשב, עם אולי לקויות למידה כאלה או אחרות, הייתה כאן החלטה ברורה של כל הנוגעים בדבר שישבו סביב השולחן, כולל הורים, כולל נציגים בכנסת, שאמרו: לא, רבותיי, כולם יהיו בתוך סל אחד. אז קודם כל בואו נברך על האפשרות הזאת אולי לפתוח מחדש את הדיון הזה ולהגיד מי כן ומי לא.

אבל כן להגיד שגם בדיונים על החוק אנחנו השארנו ובאנו בהגינות לומר שעם זה אנחנו יוצאים לדרך והתיקון על התיקון, מנשה, בא באמת מתוך ההבנה, גם של השרה, שצריך רגע להסתכל ולהגיד שאולי באמת ישנם מקומות שאנחנו צריכים לתת שם יותר ולשנות את המערך של התמיכות שלנו במערכת. לכן, רבותיי, אנחנו לא באים לכאן כדי להצטדק ולהגיד שהכול ורוד, לא, יש לנו הרבה מאוד קשיים, יש לנו גם הרבה מאוד למידה מהדרך הזאת, הלא פשוטה, שאנחנו צועדים בה, אבל אני מאמינה - - -
מנשה לוי
אבל אתם תלויים בתוך המסגרת שנקראת התיקון לחוק החינוך המיוחד. אתם לא יכולים לפרוץ את התיקון.
רחל אברמזון
אז אני מאמינה שגם כשהשרה הצהירה שהיא רוצה לפתוח את החוק ואת התיקון מחדש אנחנו נעשה את זה בשיח משותף עם השותפים שלנו, מי שיושב כאן, חלקו כאן וחלקו בזום, אנחנו נעשה את זה באמת בשקיפות מלאה ובלב חפץ כי בסוף מה שחשוב לנו זה לראות ילדים מאושרים, ילדים צומחים, מתפתחים, זאת הזכאות וזאת הזכות שלהם, כמו כל תלמיד אחר במדינת ישראל. אז אני מאוד מקווה שזה יקרה בקרוב כי אני חושבת שכשהשרה אמרה את זה - - -
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
לא מקווה, צריך ויקרה.
רחל אברמזון
זה יקרה.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו חורגים ב-20 דקות. אני מתנצלת, אני חייבת לנעול. יש לנו גם עוד המון דוברים שנמצאים איתנו בזום וביקשו לדבר ואני מתנצלת בפניהם על כך שאנחנו לא יכולים. אני מבקשת, אין לנו זמן ואני חייבת לנעול את הכנסת, כולם פה נמצאים רק בשבילנו. לכן אני מבקשת לסכם את הדיון.

קודם כל אנחנו מברכים על ההתנהלות של משרד החינוך ועל הקשב הרב שיש לו לעניין החינוך המיוחד. אנחנו יודעים שהעובדים במשרד החינוך שלמעשה אמונים על הדבר פועלים בכל ליבם יום ולילה עם פניות ובעיות לא פשוטות וקשות איתן הם מתמודדים והם נותנים מענה להורים בסיטואציות לא פשוטות. אני גם מאוד מברכת על ההתנהלות וההחרגות שהצלחנו ככה להוביל יחד בעניין הקורונה, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם חברי הכנסת שלחצו כל כך להחריג את החינוך המיוחד מהמון תקנות שלא היה בהן היגיון על מנת שלא תהיה רגרסיה אצל ילדים שנמצאים גם ככה בקשיים לא פשוטים בתקופת קורונה. על כך יש לנו באמת המון מילים חמות וטובות.

אבל אנחנו נמצאים בפני אתגרים לא פשוטים ואנחנו מקבלים המון המון פניות מאזרחים, ארגונים, מנהלים, מורים, הורים, בעניין הזה. יש פה בעיה מערכתית, בעיה רוחבית ואני מברכת את שרת החינוך שאמרה שיש צורך לתת פתרון ומענה רוחבי ולהיכנס לעובי הקורה.

יש פה קודם כל בעיה בעניין המלווים הפרא רפואיים, יש מחסור אדיר בתקנים. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להביא תוכנית שמצמצמת את הפערים האלה. אני גם ספציפית מדברת על העניין של הפסיכולוגים שנגענו בו לפני כן. יש מחסור חמור בפסיכולוגים ואני מבקשים ממשרד החינוך לבקש ממשרד האוצר לתקן את התנאים ולהיטיב את התנאים של הפסיכולוגים על מנת לאייש את התקנים האלה. הוועדה מבקשת דיווח כמה תקנים לא אוישו בשנתיים האחרונות לפי חלוקה של כל חודש, אנחנו רואים כמה זמן כמה תקנים לא מאוישים ונמצאים ככה בחלל.

אנחנו מבינים שיש עניין שעלה גם כן בעניין השיבוץ בניגוד לבחירת הורים. כמה מקרים כאלה היו? יש צורך על פי החוק גם לדווח לוועדה, אנחנו לא קיבלנו דיווח כזה. אנחנו מבקשים לקבל כמה מקרים היו בתוך הוועדות בהם לא התקבלה עמדת ההורים וכמובן הסיבות לכך.
רחל אברמזון
לא, אין דבר כזה.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אנחנו מקבלים הודעות מהורים, איך אפשר להגיד שאין דבר כזה?
רחל אברמזון
אני חייבת לדייק. אני חייבת, כי זה עולה וחוזר. יש הבדל והחוק מגדיר שזכותו של ההורה לבחור בסוג המסגרת לבנו, זהו. הוא יכול להחליט שהוא רוצה גן לחינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד, כיתת חינוך מיוחד בתוך בית ספר רגיל או לשלב באופן מלא בכיתה רגילה. זאת זכות הבחירה שלו. מה שמגיע לכאן זה בדיוק העניין של: לא, אני לא רוצה את בית הספר הזה, אני רוצה את בית הספר ליד. על זה החוק אינו מדבר ולכן אני רוצה שנדייק. אלה רוב הפניות.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אצלי בפניות שקיבלתי זה סוג המסגרת.
רחל אברמזון
סוג המסגרת, יש שלילה בזכות בחירת ההורים. אני רוצה עוד פעם לדייק, שלילה בזכות בחירת ההורים נמצאת כאן בשל חשש ממשי, יש תשעה מקרים, הצגנו את זה במצגת הקודמת.
היו"ר שרן מרים השכל
תשעה מקרים היו?
רחל אברמזון
תשעה מקרים, שמונה מקרים קיבלנו אותם והסכמנו לשלול את זכות הבחירה של ההורה מפני שבאמת זיהינו בוועדה שבדקה שיש אכן סיכון, ומקרה אחד הוחזר לדיון חוזר בוועדה. על מה שמדברת חברת הכנסת פינטו, היא מדברת על העניין הזה עכשיו שבו ילדים הגיעו לוועדות החריגות והם רוצים גן לחינוך מיוחד, אבל אי אפשר לפתוח ב-16 באוגוסט, ב-20 באוגוסט, 20 גני חינוך מיוחד. אין צוותים שמוכנים לפתוח, אין מבנים ברשויות המקומיות. אלה הדברים שבאו לוועדה חריגה.
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אז הילדים האלה לא זכאים בגלל חוסר מקום?
רחל אברמזון
מה פתאום? הם זכאים בשמחה - - -
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אז למה הם לא מקבלים זכאות?
רחל אברמזון
אז, גב' פינטו, אני רוצה לשאול את חברת הכנסת פינטו באמת, תני לנו איזה שהוא רעיון שיאפשר לנו ב-20 באוגוסט או ב-27 באוגוסט, איך פותחים 30 או 40 גני ילדים כי הורה הביא עכשיו את האבחון. אז אנחנו אמרנו, רגע, ילד לא תלוי ב - - -
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
גם אין תקציב, או גם אין מקום, גם הוא מקבל זכאות, אז הילד אמור להשתלב? מה עם ההורים?
רחל אברמזון
סליחה, תקציב יש, אין כאן בעיה של תקציב, כל ילד שמגיע ויש לו זכאות לקבל את המעטפת יקבל אותה, אבל הוא לא יוכל לקבל אותה ברגע זה - - -
שירלי פינטו קדוש (ימינה)
אבל הם לא מקבלים את הזכאות כי אין מקום ואין מעטפת, אז אין להם תקציב, זאת הבעיה.
רחל אברמזון
עוד הפעם, אנחנו אמרנו, כל תלמיד שמקבל את האבחון ומקבל את הזכאות לשירותי חינוך מיוחדים יקבל בתוך המסגרת, אבל יכול להיות שהוא יקבל אותה בתוך מסגרת רגילה. כן, וזה לא בעיה של תקציב. אם מחר בבוקר אנחנו נוכל לפתוח גן כי יש מבנה ויש צוות התקן נמצא שם, אין שום דבר שמונע מאיתנו לתקצב את הדבר. ואני אומרת את זה באחריות מלאה, זה לא בעיה של תקציב.
היו"ר שרן מרים השכל
אני אשמח לעיין בפניות שהתקבלו לעניין בקשות ההורים.
רחל אברמזון
יש לי אותן, ונכון לבוקר זה 98 מקרים שנמצאים בתהליך של שיבוץ ויש לי גם פילוח למחוזות, אני גם יודעת לדייק את זה.
היו"ר שרן מרים השכל
בסדר גמור, אוקיי. הסברה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להוציא הסברה נאותה להורים שיידעו שכאשר הילד שלהם מאובחן הוא לא חייב להגיע לבית ספר מיוחד, אלא יש לו גם שירות של שילוב, לעדכן אותו בזכויות. למיטב הבנתי ומפניות שאני קיבלתי הורים למעשה לא ידעו שיש להם אפשרות של בחירה או איזה שהוא סוג של אופציה אחרת. אנחנו מבקשים לתקן את זה.

בעוד 60 יום אנחנו נקיים דיון מעמיק בעניין החינוך המיוחד, אנחנו מבקשים שתגיעו כבר אז עם תוכנית מסודרת לתיקון חוק החינוך המיוחד שמקובל על דעתכם אחרת גם אנחנו נתחיל פשוט לפתוח את החוק הזה, כי למיטב הבנתי יש פה כשלים אדירים, אין הורה אחד שלא מלין על הבעיות שיש שם. השרה כבר הניפה דגל שהיא מעוניינת לעשות את זה, אנחנו רוצים להכניס את זה לתוך סד זמנים כדי שיהיה כמה שפחות פגיעה באותם תלמידים כדי שנוכל לפתור את זה כמה שיותר מהר, בין אם צריך לעשות פה חלוקה, כפי שנאמר פה על ידי חברי הכנסת, תיקונים בוועדות, שיבוצים, יכולת של עיריות, כיצד לעשות את זה, כיצד עובר התקציב. אנחנו ניכנס לפרטים האלה, אז אני מבקשת מכם להביא בעוד 60 יום מתווה מגובש לאיזה תיקונים אתם רוצים לעשות בתוך החקיקה הזו ונתחיל לעבוד על זה בשיתוף פעולה. נראה לי שמסביב לשולחן פה יש הסכמה רחבה על כך שבחוק הנוכחי יש המון תיקונים שצריך לעשות.

אני גם ממליצה להורים לשלוח אלינו לוועדה פניות בנוגע לבעיות בתוך החוק שהם מבקשים מאיתנו לתקן על מנת שנוכל להעלות בעניין הזה. וגם מהעמותות והארגונים שישלחו לנו הערות לגבי נוסח החוק ותיקונים שהם מעוניינים בהם. הוועדה דורשת ממשרד החינוך להוציא קול קורא לתיקונים לחוק מהעמותות על מנת לעשות את זה בשיתוף פעולה מלא עם ההורים ועם העמותות כי הם מבינים איפה הכשלים האמיתיים ואיפה זה נתקע.

אנחנו ננעל פה את הוועדה. תודה רבה לאנשי משרד החינוך שנמצאים איתנו פה מהבוקר, תודה לצוות הוועדה שנמצא איתנו כאן מהבוקר ותודה רבה לחברי הכנסת שנמצאים מהבוקר.
יוסף שיין (ישראל ביתנו)
תודה ליושבת ראש ובהצלחה בפתיחת שנת הלימודים.
היו"ר שרן מרים השכל
אנחנו כולנו מאחלים באמת לכל תלמידי ישראל, מכל החינוך, הממלכתי, החרדי, הערבי, הדתי, החינוך המיוחד, שנת לימודים מוצלחת, מפרה והכי חשוב, בריאות. תודה רבה לכם ואני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 18:00.

קוד המקור של הנתונים