פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת הכספים
10/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 77
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' באלול התשפ"א (10 באוגוסט 2021), שעה 14:00

הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
נירה שפק

ינון אזולאי

יוסי ניסים - עוזר החשב הכללי, משרד האוצר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

דני שפר - מנהל תחום בכיר מיסוי גז ונפט, רשות המסים, משרד האוצר

שלומי פיליפ - מנהל מינהל תחום בכיר עלויות חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

רות כהן-מרק - סגנית בכירה לחשב הכללי, משרד האוצר

אפרת ריץ - עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, משרד האוצר

מיכאל בן-דהן - אגף תקציבים, משרד האוצר

אלעד סלומיאנסקי - עו"ד, משפט כלכלי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריה פונדק - רו"ח, לשכת רואי חשבון

יניב שקל - שדלן, יועץ משפטי, איגוד חברות הנפט

יורם בן-נון - שדלן, יועץ משפטי חיצוני שותפות תמר

שלומית ארליך
שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021, מ/1400

אני מחדש את הדיון. אריה פונדק, לשכת רואי חשבון, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. החברות שבהן מדובר, הן חברות סידוריות שחייבות דין וחשבון לציבור, יש בהן דירקטוריונים מאוד שמרניים שלא יתנו שתהיה תביעת סרק שבסופה יהיה תשלום של כל המס עם ריבית לא מוכרת לצורכי מס של ארבעה אחוז. המחיר של הכסף הזה הוא גבוה ביותר, הוא לא רק ארבעה אחוז כשהריבית בשוק היא אחוז או שניים.

בואו לא נשכח, רשות המיסים היא גוף מעוניין פה. מדובר בשני צדדים שמנהלים בינם ויכוח אזרחי. מופיעה כאן מירי סביון, שאני מכיר הרבה שנים. היא אישה ראויה, הגונה, אבל בתור אחת שמייצגת את רשות המיסים, היא מאוד דעתנית, מאוד קשוחה. לפעמים, כמו שאמר כבוד השופט העליון רובינשטיין, מרוב שאנשי רשות המיסים אוהבים את המדינה, יש להם דעות משלהם. אנחנו חייבים מישהו ניטרלי. אני סומך על בתי המשפט. זה לא שאני לא סומך על מירי סביון, אבל היא צד מעוניין. אתמול פסק בין המשפט נגד תביעת השתקה, הוא אמר שלא יכול שמישהו תובע את "אדם, טבע ודין" בסכומי עתק והם אלה שצריכים לשלם את זה. רבותיי, יכול להיות אותו דבר גם כאן, כשהתביעה היא מופרכת. אמר יניב שקל שרק תביעה אחת מתנהלת. גם חברות הכרייה, שאני מכיר את האנשים שיושבים שם, לא ילכו סתם לבית משפט בשביל לשלם ריבית והצמדה פטורים ממס. אין מקום, לדעתי, לדבר הזה, ואני מדבר רק על העניין של הכסף כי כל יתר הדברים לא קשורים למס. מדברים איתכם על כך שמדובר רק בחברות הגדולות, אבל גם להן יש את הזכויות שלהן. אם כל אחד מכם ייקח מישהו שהוא מכיר, אם זה את הסגן שלו בצבא, אם זה עמית, אם זה אבא, וישאל אותו אם הוא היה מוכן להיות בידיים של אנשי המיסים, ואני מכיר ומוקיר אותם, הוא היה עונה שלא. אני חושב שאסור לנו להגיע למצב הזה. בחוק ההסדרים מדובר במחזור מ-20 מיליון שקל. אנחנו לא צריכים להיות שם.

אריה, זה לא קשור לדיון הזה.

לא קשור.

אני מזמין אותך לבוא כשנדון בחוק ההסדרים.

אני אבוא. פה, בדיון הזה, מדובר ברווחי יתר, ברווחים שאם אני לא משלם עליהם אני צריך לשלם ריבית מאוד גבוהה. יושבים אנשים וחושבים אם לשלם את זה, כן או לא. זאת עמדה לגיטימית. אני לא חושב שצריך לשלם את הכל רק כי מירי סביון החליטה. תנו כבוד לרשות השופטת, היא צריכה להחליט. לשכת רואי החשבון נתנה לרשות המיסים הרבה אפשרויות להגיע בהליך מהיר לבית המשפט. האמינו לי שזה מה שהם צריכים.

אני אבקש להתייחס להיבטים המשפטיים, אולי גם החוקתיים של הצעת החוק. אני רוצה להתחיל בהתייחסות לכמה מיתוסים שנמצאים בחדר מהבוקר. הדבר הראשון - שאין קשר בין עיתוי הגבייה לבין סכום ההיטל. זה לא נושא הדיון. נושא הדיון הוא גביית אמת. מה שחשוב זה שמס אמת יגיע לקרן העושר, לא מס שהוא שנוי במחלוקת ובכלל לא בטוח שבסופו של דבר ייחשב כמס.




נקודה שנייה, ואני אומר את זה עם כל הכבוד, זה שיש איזו שהיא תחושה שיש יד קלה על ההדק בכל מה שקשור לחברות שעוסקות במשאבי טבע. זה נכון שרובן מרוויחות כסף, אבל אנחנו לא חושבים שזו איזו מילת קסם שמצדיקה להתעלם מכל הזכויות שלהן, וגם להן יש זכויות. אולי פחות, אבל עדיין יש.

יש הלכת מוצא שעמדת רשות המיסים בשלב השומה היא הנכונה והחברות רק מושכות זמן עד שהאמת תצא לאור. אני לא חושב שיש לזה תימוכין מבחינת עובדתית, כי במקרים רבים בתי המשפט אינם מקבלים את עמדת רשות המיסים. כמו שעלה כאן בדיון, בסיטואציה בה התיק מסתיים בפשרה, ודאי שלא התקבלה עמדת רשות המיסים במלואה.

אני רוצה להתמקד בלשכנע שאין סיבה להסדר שונה לגבי חברות משאבי הטבע. כשעוברים על דברי ההסבר בהצעת החוק, רואים שרוב המטרות שרוצה להשיג רשות המיסים הן בכלל להשוות כל מיני הסדרים בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע להסדרים בפקודת מס הכנסה. במה זכינו שרוצים להחיל עלינו הסדר מיוחד? התשובות מצויות בדברי ההסבר. רשות המיסים מסבירה מדוע היא חושבת שצריך להחיל במקרה הזה הסדר ספציפי. מה הנימוקים? אחד - שמדובר בסכומי היטל משמעותיים, ושניים - שמדובר בסוגי נישומים שיכולים לאתגר את משטר השומה העצמית. עם כל הכבוד, אלה נימוקים שמסבירים מדוע לא להחיל את ההסדר הזה על מיסוי רווחים ומשאבי טבע. כשמדובר בסכומים משמעותיים, פערי השומה גדולים והצורך בביקורת שיפוטית הופך להיות קריטי. אלה לא סכומים זניחים שאומרים: אוקיי, לא נורא, מקסימום בית המשפט יחזיר לך את זה. גביית יתר שתוחזר רק לאחר שנים יכולה לגרום לנישום נזקים עצומים. גם לנישום שהוא חברה שעוסקת במשאבי טבע. יש הרבה מאוד גופים במשק שמרוויחים סכומים משמעותיים לא ממשאבי טבע שגם הם יכולים לאתגר את משטר השומה העצמית. לא ברור מדוע דווקא על משאבי הטבע רוצים להחיל את העניין הזה. נאמר כאן בדיון שהנישומים לוקחים פוזיציה אגרסיבית. א', מבחינה עובדתית הוסבר שזה לא נכון, וב', הסמכות לגבות את הסכום שאינו שינוי במחלוקת לא מותנית בזה שהפוזיציה אגרסיבית או לא אגרסיבית. פשוט שרשות המיסים תקבע, ואז בין אם הפוזיציה אגרסיבית או לא המס ישולם. אחר כך יתברר מי היה אגרסיבי, אם הרשות או הנישום.

אני חושב שלצורך ההחלה של הסדר ספציפי העיקר כאן חסר מן הספר. למה? כי אין בפני חברי הוועדה שום נתון לגבי הפערים בין סכומי המס שדורשת רשות המיסים לבין הסכומים הסופיים שמשולמים, בין בפשרה ובין בפסק דין.

אתה יכול להאיר את עינינו ולומר את המספרים?

לי אין את המספרים.

אולי יש לך את המספרים לגבי שותפות תמר עצמה.

לי אין את הנתונים.

אני חושב שהטיעון הזה מאוד חלש כשהוא בא מצדכם. אתם אלה שלוחצים על להשאיר את סעיף הסודיות. לפחות את הטיעון הזה תוציא החוצה מהדיון, כי אם נפתח את זה, אתה לא תרצה להיות במקום הזה. לא אתה ולא הלקוחות שלך.

אני לא בטוח. גם כשהמחלוקות מסתיימות במו"מ, זה בוודאי לא 100% מהסכום שרשות המסים דרשה. העניין הזה של הסודיות זה פשוט משהו שטבוע בדיני המס. אני לא חושב שיש איזו לגיטימציה להגיד: טוב, אתם תוותרו על הדבר. אין הבדל בהיבט הזה בין חברה שעוסקת במשאבי טבע לבין נישום אחר. לשניהם יש את אותה זכות לסודיות.

אמרת שאנחנו בוועדת הכספים לא יודעים מה סוד המחלוקת. אנחנו לא יודעים, כי רשות המיסים מנועה מלומר את זה בגלל סעיף סודיות. אם חל עליה סעיף סודיות, אתה לא יכול להשתמש בזה כטיעון. אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו.

לא שמעתי טענה ספציפית כלפי שותפויות הגז בהקשר לניצול לרעה של ההסדר הקיים. גם בדיון כאן הסבירו אנשי רשות המיסים שהתחום הזה של היטל רווחי יתר הוא סבוך יותר ממסים אחרים. מדובר בסוגיות תקדימיות שלקביעה של רשות המיסים יש הרבה פחות ודאות שהיא תתקבל על ידי בית המשפט כמו שהיא מאשר מקרים אחרים שבהם יש הרבה תקדימים ופסקי דין ונישומים יכולים להיות במצב שבו הם לוקחים פוזיציה למרות שיש תקדים הפוך. אנחנו חושבים שלהחיל הסדר ייחודי ושונה על משאבי טבע ולא הסדר כללי, אם יהיה, הוא פגיעה בשוויון.

הנקודה הבאה שאני רוצה לדבר עליה - העובדה שהצעת החוק הזאת מנוגדת להחלטת הממשלה בנושא מתווה הגז. החלטת הממשלה בנושא מתווה הגז, ואני מדבר על ההחלטה המתוקנת ממאי 2016, כוללת פסקת יציבות, ויש בה התייחסות ספציפית ליציבות בתחום הפיסקלי. המקרים שמדובר עליהם שם הם של סגירת פרצות מס או הבהרת הדין הקיים, קידום הליכי גבייה ותיקונים שוטפים. מדובר פה בהפיכה של משטר גביית המס שמוחל אך ורק על משאבי טבע וגז ונפט. אנחנו חושבים, אדוני, שזו חתירה תחת העיקרון המרכזי של פסקת היציבות, שהמטרה שלו הייתה למנוע פטנטים ייחודיים לתחום הגז שלא חלים על שינוי רוחבי. ההחלטה קובעת במפורש שהיא אינה מתייחסת לשינוי רוחבי במשטר המס.

עד כמה שאני יודע, ואתה יודע יותר טוב ממני, החקיקה הראשית גוברת על החלטות ממשלה.

מדובר פה בהצעת חוק ממשלתית. והשאלה היא: מדוע הממשלה הביאה אותה מלכתחילה. זה נוגד את פסקת היציבות. בקשתנו היא שפסקת היציבות תכובד. אני חושב שהצעת החוק מעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים. הנקודה הראשונה - התניית הערעור על השומה בתשלום המס השנוי במחלוקת היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות שהוכרה על ידי בתי המשפט כזכות יסוד. מה שקורה כאן זה שהנישום נדרש לשלם כרטיס כניסה כדי לערער על השומה. המונח "ערעור" קצת מטעה בהקשר הזה, כי מדובר מבחינה שיפוטית בערכאה ראשונה. זו הפעם הראשונה שגורם אובייקטיבי דן בשומה הזאת. יש פסיקה מפורשת שקובעת שהתניית הפנייה לערכאות בתשלום מס שנוי במחלוקת פוגעת בזכות הגישה לערכאות.

נקודה שנייה - פגיעה בקניין. אנחנו חושבים שגביית מס שנוי במחלוקת לפני שגורם ניטרלי נתן דעתו, אפילו באופן ראשוני, היא פגיעה בקניין של הנישומים. היא פגיעה חמורה במיוחד בהקשר הזה. כמו שאמרה גם רשות המיסים, יש הרבה מאוד סוגיות תקדימיות שצריך ללבן אותן, שזה לגיטימי, אבל יש היגיון רב בזה שבית המשפט ייתן את דעתו לפני שייגבה המס.

הנקודה הבאה, העדר תכלית ראויה. אנחנו לא חושבים שיש תכלית ראויה להסדר שמוצע כאן, בוודאי לא להחלה שלו רק על רווחים ממשאבי טבע. דברי ההסבר להצעת החוק מאוד דומים לדברי ההסבר שצורפו להצעת המחליטים של טיוטת חוק ההסדרים, לכן אין כאן סיבה להבחנה. אנחנו חושבים שמה שמוצע כאן פוגע בתכלית הספציפית שמדובר עליה, של הקדמת גביית ההיטל, כי מבקשים להאריך את תהליכי השומה, מה שבסופו של דבר יביא להתארכות משך הזמן שבסופו יגיע ההיטל לקרן. החשש שהתכלית האמיתית שעומדת ביסוד התיקון המוצע הזה, מעבר ליצירת התקדים למקרים הבאים, היא מתן כלי ליצירת לחץ על הנישומים ומניעת ערעור. זה פוגע באפשרות לבחינה אובייקטיבית. הרי זה שההיטל ייגבה על תנאי בצורה מידי זה לא מה שיפחית את העומס מבתי המשפט, כי ההליך המשפטי יתנהל בכל מקרה. כמו שהסביר עו"ד שקל קודם, ברגע שברירת המחדל מתהפכת אין לרשות המיסים אינטרס להתפשר יותר על התיקים שבית המשפט בתום התקופה יקבע.

נקודה אחרונה, הנושא של המידתיות. אנחנו חושבים שחיוב בתשלום ללא המס השנוי במחלוקת עוד לפני שביקשנו גורם ניטרלי - פשוט בלתי מידתי. כבר בחקיקת המס היום יש שלל אמצעים פחות פוגעניים שמבטיחים שנישומים לא יצאו נשכרים מזה שהם מגישים ערעורי סרק. גם הצמדה בריבית, גם הוצאות מוגברות, גם קנסות גירעון. אם הנישום לוקח פוזיציה אגרסיבית ובסוף הדיון מסתבר שהוא התרשל בדיווח, הוא משלם קנס גירעון. אם מישהו יגבה כאן ביתר של 50% ובתום הדיון זה יחזור, מי ייקח אחריות על גביית היתר? עצם החד צדדיות הזאת מדגישה את חוסר המידתיות. עמדת לשכת המיסים להסדר הכללי שנוצר במסגרת טיוטת חוק ההסדרים - שצריך לאזן ולקבוע איזה שהם הסדרים שמאזנים בין הזכויות של נישומים לאינטרס הציבורי. כאן אין שום מרכיב של איזון ברגע שהוצא הצו. גם זה מדגיש, מנקודת הראות של רשות המיסים, את חוסר המידתיות של ההסדר הזה.

אנחנו חושבים שהסדר ספציפי לרווחים ממשאבי טבע שיהיה שונה מהסדר רוחבי, אם יהיה כזה, הוא הפליה אסורה שפוגעת בזכויות שלנו שלא לצורך ושלא כדין. אנחנו מבקשים שההסתכלות תהיה הסתכלות כוללת, שיהיה דיון מאוחד בכל סוגי הנישומים, כדי שמה שיחול על כלל הנישומים, אם יחול, יחול גם על משאבי טבע.

לפני ההפסקה ביקשנו מרשות המיסים לתת לנו כמה תשובות. אני אשמח לקבל אותן. בבקשה, מירי.

יש לנו מיזמים שמאורגנים בצורה מאוד דומה לשותפויות. מי שמשלם את ההיטל זה השותפים, אבל אנחנו מתנהלים מול השותף הראשי בשם המיזם. בששינסקי 1 יש 16 מיזמים שיש בהם 28 בעלי זכויות שהם שותפים, אבל לא נראה שכל המיזמים האלה יגיעו לתשלום של ההיטל. מתוך המיזמים האלה יש חמישה מיזמים שכבר שילמו או צפויים לשלם לנו היטלים, כשבתוך החמישה מיזמים האלה יש 13 שותפים שהם אלה שישלמו את ההיטל בפועל. עד עכשיו יש שני מיזמים שיש בהם תשעה שותפים ששילמו ומשלמים את ההיטלים, ועוד 15 מקבלי "תשלום נגזר", שגם הם משלמים היטלי רווחי יתר.

מיזם זה רישיון או חזקה שרשומים בספר הנפט. יש בעלי זכויות נפט שהם אלה שמחזיקים באופן ישיר במיזמי הנפט. מקובל לעשות הסכמי קבלת תמלוגי על. מה זה אומר? בא צד ג', איזה שהוא תאגיד, ומתקשר עם בעל זכות במיזם הנפט על-מנת לקבל אחוז מהתקבולים שמקבל אותו מיזם נפט. אותו תאגיד שמגיע להסכם מקבל תמלוג על, ובלשון חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע – "תשלום נגזר".

אתה יכול לתת דוגמה להתקשרות כזאת?

הרבה פעמים מדובר בכל מיני קרנות, אם זה קרנות השתלמות של מורים, של ההסתדרות, שמחפשות איזו שהיא השקעה פיננסית.

איך הן נקראות?

מקבלי "תשלום נגזר".

בגלל שהגופים האלה זכאים לקבל תקבולים מתוך המכירות של אותו מיזם הנפט, הם חייבים במס רווחי היטל. כמו שנאמר כאן, ההתנהלות שלנו היא רק מול השותף המדווח של מיזם הנפט. השותף המדווח הוא אחד מבעלי הזכויות במיזם הנפט שהשותפים בחרו בו להיות שותף מדווח. ההתנהלות השומתית שלנו וההתנהלות בבית משפט הן רק מול השותף המדווח. כשיש חיוב בהיטל, כל אחד מבעלי הזכויות הישירים במיזם הנפט משלם היטל. ככל שאחד או יותר מאלה שמחזיקים במיזם הנפט צריך לשלם גם תמלוגי על למקבל "תשלום נגזר", הוא מנכה היטל במקור ומעביר אותו אלינו כך שאנחנו מקבלים את התשלומים מהבעלים הישירים שמחזיקים במיזם הנפט.

האם כשאתה לוקח מהם את מס היתר, זה פוגע באותן קרנות פנסיה? נניח שאתה לוקח 300 מיליון ושם בקרן החשכ"ל. הרי הקרנות האלו מפסידות כסף כשהכסף לא נמצא אצלן.

זה כמו כל גוף שמשלם מיסים.

כשאת לוקחת את ה-300 מיליון ושמה אותם בקרן חשכ"ל, אותן קרנות פנסיה מפסיקות לקבל על ההשקעה הזאת. לקחתם בחשבון שיכול להיות להן הפסד מזה?

זה לא הפסד.

הדגש בחקיקה של חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע היה כדי שהטייקונים או כל התאגידים הגדולים לא "יעשקו" את אותם שותפים בשותפויות. בעלי זכות הנפט שמחזיקים בזכות לנהל את אותם תאגידים יכולים לקחת לעצמם אחוזים מהמכירות, אחוזים מרווחי הנפט, וכתוצאה מזה "לעשוק" את האנשים שאתה מייצג.

אתה זה שעושק אותם.

כדי למנוע את זה, ניקח קודם את ההיטלים מאותם - - .

כל הבעיה היא על המס יתר.

הם משלמים מס הכנסה ומס חברות.

כמו שיכול להיות שיהיה עושק על ידי אותן חברות, כך יכול להיות גם עושק כשאתם לוקחים את כל הכסף ושמים אותו בקופה.

אם אני ממשיך באותו היגיון שאתה אומר, בוא בכלל לא ניתן להם לשלם מס.

אי אפשר לקחת 100%. תעשה איזה שהוא דירוג, איזה שהוא משהו.

דווקא פה אני מוצאת את עצמי יותר מסכימה עם ההצעה. אם רשות המיסים באה ואומרת שזה הסכום וגם מסבירה למה זה x ולא y, זה אמור להגן עליהם. הרי בסוף זה מגיע לקרן לנכסי הציבור. ההצעה עצמה היא הצעה טובה, רק צריך לשים בה תיקונים. אם אנחנו מדברים על קרנות ופנסיה לטווח ארוך של ארגון מורים ושל כל מיני כאלה שמגיע להם כסף בחזרה, הכסף הזה יחזור אליהם. יש לי בעיה עם הארבע שנים.

השאלה מה עושים עם הקרן הזאת.

עם הסתכלות אמיתית ובקרה מתאימה זה משפר את המצב של האזרחים.

נכון, צריך הסתכלות אמיתית ובקרה מתאימה, אבל הבעיה שזה לא תמיד בא ביחד.

זה התפקיד שלנו.

קיבלנו נתונים על ששינסקי 1. מה לגבי ששינסקי 2?

ב-שישנסקי 2 יש לנו חמש חברות.

זה חמישה מיזמים?

לא. בששניסקי 2 זה בנוי על חברות. בששינסקי 1 זה מיזמים, וזה באמת שותפויות עם שותפים או בעלי זכויות. בששניסקי 2 זה חברות שקיבלו את הזיכיון, ואז המבנה יותר דומה לדיני המס הרגילים כי יותר קל לספור את השחקנים.

חמש החברות שייכות לאותה קבוצה.

אנחנו לא יכולים לפרט, בגלל נושא הסודיות, באיזה תיק ובאיזה מחלוקות. השתדלנו לקבץ את הנתונים בצורה כזאת שכן נוכל לתת לכם איזו שהיא תחושה. אנחנו מתנהלים מול המיזמים הרלוונטיים. השחקנים כרגע במגרש הם חמישה. אנחנו לא מדברים פה על עשרות או מאות גופים. יש לנו מעט מאוד שחקנים שמולם אנחנו מתנהלים. ברוב התיקים וברוב השנים נוהלו ומנוהלות מחלוקות מס. זה אומר שזה אירוע שקורה בתדירות מאוד מאוד גבוהה סביב הנושא הזה של ההיטלים. בכמה שנים הגענו מול כמה מיזמים לשלב הזה של הוצאת צווים והגשת ערעורים. זה לא הגיע לפסק דין שפורסם, כיוון שבמקרים שזה הגיע לשם הושגה פשרה שקיבלה או לא קיבלה תוקף של בית משפט.

חמישה מיזמים הם כ-13 שותפים?

כן, אבל ההליכים נעשים מול השותף הראשון של מיזם. מול כל מיזם אני מתנהלת פעם אחת בשנה. כרגע יש שני מיזמים שנמצאים בדיונים בבית משפט. כנראה שבשבועות הקרובים יהיו עוד. זה לא אירוע נדיר להגיע למחלוקת בבית משפט. כל הדיון הזה הוא לא סביב איזה אירוע אזוטרי, הוא סביב משהו שקורה.

לגבי המס במחלוקת יש לנו חובת סודיות, אבל שמעתם פה את התאגידים. יש תאגיד שפרסם בדוחות שלו את המספרים. אני לא יכולה להכחיש או לאשר את הסכומים שהם אמרו, אבל ממה שהם אמרו הסכומים הם משמעותיים. מתוך המס שנגבה, שהוא כבר חלוט, יותר מ-20% נובע מהפרשים בין השומה העצמית לבין מה שנקבע בסוף. קודם שאלו אם אנחנו עושים את כל הסיפור הזה בשביל איזה שברירי אחוזים. אז לא, אנחנו מדברים פה על סכומים משמעותיים שיש רלוונטיות למועד שבו הם יגיעו לקופת המדינה. בחלק ממדינות ה-OECD קיימים הסדרים של גביית מס שנוי במחלוקת גם לפני פסיקת בית משפט. פרסמנו בתחילת יולי את הנתונים שיש לנו שחשבנו שמאזנים בין הזכות של הציבור לדעת לבין חובת הסודיות שלנו. פרסמנו את סך ההיטלים, את תחזית הגבייה לפי שנים עד סוף 2030 ואת סך כל הגבייה המצטברת.

אמרת ששניים נמצאים כרגע בהליכים בבית משפט ושיהיו עוד בעתיד. מה הכוונה לזה שאתם צופים שיהיו עוד בעתיד? האם הגעתם איתם להבנה שהם ילכו, או שאתם אומרים: אנחנו לא יכולים להגיע איתם להסדרים? אם אתם יושבים בהליכים, זה אומר שההליך צריך להימשך עד תום. אם לא יושבים איתם בהליכים, הם כבר בבית משפט.

זאת הערכה הסבירה שלנו לגבי מה שצפוי.

אני שואל את זה, כי החוק הזה הוא כמעט חוק פרסונאלי, הוא על אחד או שניים.

באותה מידה היא אמרה שברוב השנים, גם כשהגיעו להוצאת צווים, הושגה פשרה לא בהגעה לפסק דין.

יש להם את הכלים גם כיום בחוק.

כל החקיקה הזאת חלה מלכתחילה על מעט מאד גופים.

את רוצה לעשות את המעט של המעט של המעט?

אני רוצה להבין מה התכנון לעשות עם הכסף שיגיע לקרן הביניים הזאת בחשכ"ל.

הוקמה ועדה משותפת לחשכ"ל ולרשות המיסים, שתפקידה ליצור שיח משותף. אנחנו נקבל תחזיות לגבי השימושים של הכספים בקרן, מה אמור להיות הצפי של כניסת הכספים ושל יציאת הכספים. בהתאם לצורכי הנזילות, בהתאם לסיכון הנדרש ולאורך החיים הממוצע של אותן יתרות, אנחנו ניצור את המנגנון הכי נכון והכי יעיל כדי להשקיע את הכספים.

מה נעשה עם הכספים עד עכשיו?

אנחנו מדברים כרגע על שינוי חוק ועל הקמת קרן חדשה שאליה הולכים להגיע הכספים. אנחנו לא יודעים לכמה זמן. אני רוצה להבין איך אתם הולכים לנהל את זה. אני רוצה לדעת אם הרווחים הצפויים הולכים להצטרף אחר כך לקרן העושר.

כן. הכספים שנמצאים בקרן הביניים וצוברים רווחים יועברו לקרן הסופית.

כל ההשקעות שיבוצעו עם הכסף הזה שיגיע לקרן הביניים, כל הרווחים יגיעו יחד עם הקרן עצמה לקרן העושר.

או בחזרה לאותו גוף או מיזם שהשקיע.

ואז יש לנו תשלום ריבית קבועה.

במידה והוא מרוויח, האם אתה משלם לו רק את תשלום הריבית או גם את הרווח של הקרן?

רק את תשלום הריבית. אין היום השקעה של הכספים שנמצאים בקרן, כי אין חובה חוקתית לעשות את זה.

זאת אומרת, ה-129 שנכנס בשנת 2011 עומד נח, ה-106 שהגיע ב-2012 עומד נח, ה-99 ב-2013 עומד נח.

741 זה כסף שקיים. הסכום צריך להגיע למיליארד שקלים כדי לעבור לקרן העושר.

מה עושים עם הכסף הזה עד שהוא יגיע למיליארד? הוא עומד?

כן, עד שהוא יגיע ליתרה הרצויה.

מה קורה בביניים הזה?

זה נמצא בעו"ש או בהשקעה?

כרגע זה נמצא בחשבונות. אתם רוצים שהכסף יועבר לקרן העושר לפני שהוא הגיע ליתרה של מיליארד?

מה תהיה מדיניות ההשקעה בקרן הביניים שתוקם?

זה מותנה בפרמטרים שונים. אנחנו נצטרך להסתמך על תחזיות. מאחורי הכספים הלא חלוטים עומדות שומות. נוכל לקבל אינדיקציה מרשות המיסים מה אורך החיים, אם אפשר להשקיע למעל שלוש שנים, למתחת לשלוש שנים, ומה מתוך הסכום הזה צריך להיות נזיל ברמה מיידית. בהתאם לזה נקבע את המנגנון.

אבל כתוב ש-441 חלוט.

אין עכשיו חובה בחוק להשקיע את הכסף הזה או לעשות עליו תשואה. כאן אנחנו מדברים על קרן אחרת, נוספת, שנפתחת כקרן ביניים מאותו כסף שנמצא במחלוקת. המחוקק קבע שלפני שזה יגיע למיליארד הכסף לא יתחיל לעבוד.

אותי מטריד שמה שהיה - -

אז בואי נשנה את החוק. זה לא החוק הזה.

הוא אומר שהם יבחנו לפי התחזית. אני חושב שמן הראוי היה שהם יבואו לפה ויגידו: שמע, יש לנו תחזיות של הכסף כך וכך, אנחנו חושבים שצריך להשקיע אותו במקום זה וזה.

אני לא חושב שאנחנו מספיק מקצועיים בוועדת כספים כדי להגיד להם איך להשקיע את הכסף. אנחנו כן נרצה לקבל את הדיווח, אבל לא להגיד להם: תשקיעו פה או תשקיעו פה.

לא. דיווח ואישור.

אנחנו רוצים שהכספים מקרן הביניים יגיעו לקרן העושר. מה הערובה, מעבר לאמירה שלך, שבסופו של דבר האוצר לא ישתמש בכסף הזה לצרכים השוטפים שלו?

הכספים צבועים באופן ייעודי, הם לא נקלטים בקופת המדינה. יש פה כספים שהם כספים ייעודיים.

מה מעבר לאמירה שלך?

הכספים האלה מועברים באופן סדיר לחשבונות נפרדים, הם לא נספרים כחלק מהכנסות המדינה ממיסים.

מיכאל, הייתה לנו שאלה לגבי ההשפעה של ההסדר הזה על הוצאות עודפות של המדינה כתוצאה מריבית שאולי היא תצטרך לשלם. האם יש פה נטל תקציבי? האם זה משפיע על הנומרטור?

זה לא משפיע על הנומרטור ועל תקציב המדינה, לפחות לא בטווח הנראה לעין, מהסיבה הפשוטה שכרגע ההחזר לנישומים צריך להגיע מקרן הביניים שהיא מן קופת מעבר.

אמרת שאתם יוצרים את המנגנון. בהנחה שהחוק עובר מחר בבוקר, כמה זמן לוקח ליצור את המנגנון לקרן הביניים?

אין לי כל כך תשובה לתת לך. אני לא יכול להגיד לך אם ייקח יום, יומיים. אני מניח שברגע שזה יהיה רלוונטי המנגנון יוקם מהר כדי שהכספים לא סתם ישבו.

זה מנגנון שאתם יכולים להקים אותו באופן מהיר?

תגדירי מה זה מהיר.

מהרגע שהחוק נכנס לתוקף.

אני לא יכול להגיד לך עכשיו ולהתחייב ללוחות זמנים.

אמרת שהוקמה ועדה משותפת. היא צפויה לקיים דיונים? היא צריכה איזו שהיא היערכות נוספת?

ברור שיהיו דיונים. זה שיתוף פעולה שהוא הכרחי.

זה הגיוני שנקבל לוחות זמנים. האם זה ייקח חודש, שלושה חודשים, שנת מס?

ננסה לבדוק לכם.

יניב שקל, בבקשה.

אני אוכל למסור נתונים, כי אני זה שמייצג את חברות הגז בתיק הרלוונטי. אנחנו לא העלינו פה את נושא החיסיון.

אתה יכול לשלוח אותם במייל לוועדה? אנחנו נשמח לראות אותם לקראת הדיון הבא.

הם מופיעים בדוחות לבורסה.

להיכנס עכשיו לדוחות לבורסה ולנתח כל שותף ושותף ייקח לנו הרבה מאוד זמן. יש לך נתונים מרוכזים? אם אתה רוצה להיות שקוף, תשלח אותם.

נוכל להכין ניתוח של ההפרשים.

אני מקבל ממך כהבטחה לקראת שבוע הבא לשלוח את זה לחברי הוועדה.

אם יהיה לי את האימייל. רשות המיסים אמרה שאין כאן בעיה בתחום הזה של גבייה, כי עשרות תיקים שהתנהלו, שחלקם הגדול הגיע לבית משפט או להליכי שומה, נסגרו בפשרה, חוץ מאחד. רשות המיסים אומרת שמטרת הסעיף היא לשנות התנהגות. השאלה לאן מוביל שינוי ההתנהגות אם כרגע אין בעיה. החשש שלנו כאן זה שהתיקון הזה בשינוי ההתנהגות דווקא יזיק, כי הוא יביא לשינוי ההתנהגות של פקיד השומה. אני לא מזלזל במקצועיות של פקיד השומה. דני שפר והאנשים שלו הם אנשים מצוינים, אנחנו עושים איתם הרבה דיונים. דווקא בגלל שהם מקצועיים יש להם יעד מאוד ברור לגבות. האיזון בהליכי הגבייה מתבצעים עלי ידי זה שמהצד השני יש את רואי החשבון ואת עורכי הדין שמציגים את האיפכא מסתברא, את הטענות הנגדיות. הביקורת האובייקטיבית שמס הכנסה מציג נעשית במחלקה המקצועית ובמחלקה המשפטית. הן רוצות לבדוק רק דבר אחד - האם גישת פקיד השומה היא סבירה ברמה שאפשר להגן עליה בבית המשפט. אם הגישה עומדת ביכולת ההגנה בבית המשפט, גם אם היא לא בהכרח נכונה, הם ימשיכו איתה לבית משפט. מה שקורה כאן זה שהאיזון משתנה. מעכשיו פקיד השומה בכל תיק, אחרי שהוא גבה מראש את המס, ילך איתו לבית משפט. זה לא האיזון שעד עכשיו התבצע. האיזון הפנימי של רשות המיסים שולל תיקים לגמרי לא סבירים.

יניב, אתה יודע טוב מאוד שזה לא נכון.

אני יודע עם איזה תיקים אנחנו הולכים לבית משפט. אני גם אחשוף אותם בפני הוועדה. מירי אמרה שבנושא הזה אין בעיה, שהם רוצים לשנות התנהגות. עד היום לשני הצדדים היה אינטרס להתפשר - מס הכנסה רצה מהר את הכסף, הנישומים רצו ודאות. מעכשיו משנים את האיזון כך שפתאום לאחד הצדדים אין אינטרס להתפשר. יוצא מצב שבמקום שתגבו יותר מהר את הכסף לקרן הסופית, הכסף יעמוד ויחכה. אם מס הכנסה לא מתפשר כי הוא מבחינתו כבר גבה את הסכום, הרי הכסף לא יגיע. בשביל להגיע לאיזון ולא לסכן את הגבייה מהצד השני, יש לי שלושה מנגנוני איזון אחרים שאני חושב שהוועדה יכולה לשקול. מנגנון איזון ראשון – תגבו חלק, אפילו תקבעו חצי חצי. תקבעו משהו באמצע לפקיד השומה. נקודה שנייה - תרחיבו את ההוראה בפקודת מס הכנסה שאומרת שפקיד השומה חותם על הודעה לבית המשפט שהוא מבקש גביית כסף מיידית לבית המשפט, ותוך שבוע בית המשפט צריך לדון בזה. כשפקיד השומה יחשוב שהקייס שלו מספיק חזק, הוא יפנה לבית המשפט שיבדוק האם אלו פוזיציות סרק אגרסיביות. נקודה שלישית – קבלו את ההחלטה ברמת מנהל רשות המיסים. הרי מה הבעיה? מנהל רשות המיסים כפוף לוועדת הכספים, הוא צריך לתת את הדין. מדובר כאן בהחלטה שיש לה משמעות תקציבית משמעותית. אם גובים מראש את הכסף ומסתבר אחרי זה שלא מגיע הכסף, צריך להחזיר עם ריבית, וגם ריבית גבוהה. תקבעו שההחלטה הספציפית הזאת לא תהיה ברמת פקיד השומה, אלא ברמת מנהל רשות המיסים, כי הוא יודע שהוא צריך לתת תשובות לוועדת הכספים, להגיד כמה כסף נכנס, למה כעבור שנתיים הוא היה צריך להחזיר כל כך הרבה. שיהיה גורם שתוכלו לדבר איתו. הרי אתם לא יכולים להזמין וגם לא תזמינו את פקיד השומה. פקיד השומה הוא היום הגורם שמקבל החלטות כאלו. מדובר כאן במספר בודד של תיקים. הרי אמרנו שיש ארבעה עד חמישה מיזמים שמשלמים את הגז. מנהל רשות המיסים הוא זה שיכול לחתום על ההחלטה ולהגיד: אני דורש את הכסף מראש. להבדיל מפקיד השומה אבי בכר שאף פעם לא הגיע לוועדה, מנהל רשות המיסים יוכל בעוד שנה להגיע לוועדת הכספים ולהראות איך החוק הזה עזר לו לגבות מיסים או איך הוא פגע בו בלגבות מיסים, והוא יוכל לענות על כל השאלות שרשות המיסים אמרה שהיא לא יכולה לענות עליהן. תנו לו לקבל את הסמכות. אם הוא מקבל את הסמכות - שיקבל גם את האחריות.

אמרו לכם שבמיזם יש כמה שותפים. נניח שיש תשלום שרק אחד השותפים משלם, לא כל השותפים מתחלקים. מה רשות המיסים אומרת במצב כזה? שאם זה תשלום שרק אחד שילם, כמו הגאולוג של חברת דלק, הרי שההוצאה הזאת היא לא הוצאה בייצור הכנסה. זאת העמדה של רשות המיסים, אבל זה לא תואם את לשון החוק.

חשבתי שתגיד לנו את הפערים במספרים.

מסרתי קודם את הפערים במספרים.

תגיד את זה שוב. מה הפער במספר?

בתיקים שקשורים לשותפות תמר ומתנהלים קרוב לשש שנים מצטברות, מ-2013 עד 2018, החישוב של המס ינוע בין 80 ל-120,130 מיליון דולר.

הועלו פה טענות לגבי פגיעה בזכות הגישה לערכאות, לגבי התניה לערכאות בתשלום מס, שוויון, קניין. רשות המיסים ומשרד המשפטים, אני מבקשת שתשיבו להיבטים האלה.

אנחנו חושבים שהחוק מובא לתכלית ראויה. ייעול אכיפה ומתן כלים לביקורת טובה יותר לרשות המיסים זו תכלית ראויה. אנחנו חושבים שאין כאן פגיעה בזכות הגישה לערכאות, כמו שגם ציינו במסגרת דברי ההסבר. לנישום עומדת האפשרות להגיש בקשות לבית המשפט במסגרת הדין הכללי. חובת התשלום לא מהווה פגיעה בזכות לגישה לערכאות, הנישום יכול לפנות לבית המשפט ככל שיראה לנכון. אנחנו חושבים שההסדר מידתי. כמו שמירי הסבירה בבוקר, הליכי השומה עוברים בקרות רבות. מתחיל בשלב א', בשלב ב', עובר ייעוץ משפטי, עובר ביקורת שונה בתוך הגופים המקצועיים ברשות. לא לשכוח שהכל מתחיל בדיווח העצמי, בשומה העצמית. בהינתן שאנחנו מדברים על נישומים, כמו שציינו כאן, שהיכולת שלהם לאתגר את משטר השומה העצמית היא גבוהה מאוד, אנחנו חושבים שההסדר כולו מאוזן.

מה לגבי הטענה של פגיעה בשוויון אם תהיה הבחנה בין ההסדר שנוגע למשאבי הטבע לבין ההסדר הכללי שאתם מבקשים להביא במסגרת חוק ההסדרים?

הקבוצות כאן הן מאובחנות. כאן מדובר, כמו שאמרנו, בחקיקה אחרת, בנישומים שונים, ולכן ההסדר כמו שהובא לגביהן הוא עצמאי. אנחנו רואים בו הסדר אחר, לא כזה שמהווה איזה שהוא תקדים לגבי ההצעה האחרת שעליה נדון בהמשך.

בחנו את הסוגיה, והמסקנה שלנו היא שאין מניעה לקדם שינוי כזה. ההצעה מבחינה חוקתית כוללת תכלית ראויה ומידתיות. אנחנו חושבים שגביית מס בעתו, מניעת ערעורים אסטרטגיים – כולן תכליות ראויות כשלעצמן. נשארה פה האפשרות לפנות לבית המשפט על מנת לבקש סעדים. אפשר גם לפנות ולבקש עיכוב תשלום אחרי התיקון הזה. יש פה את עניין ההחזר של ארבעה אחוזים במידה ופוסקים לטובת הנישום. אנחנו מדברים פה רק על חברות גדולות שהן בקצה של החברות הגדולות במדינה, לכן ההסדר הוא מידתי. יש עוד מקומות בדין הישראלי שבהם יש תשלום לפני ערעור, כמו בעיצומים כספיים, כך שזה לא משהו שהוא מאוד זר. אנחנו חושבים שההסדר הוא מידתי ואין מניעה לקדמו.

נתחיל בהקראה.

הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021

תיקון סעיף 11 1. בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע התשע"א-2011 (להלן – החוק העיקרי),
בסעיף 11(ב), הסיפה החל במילים "ואם הוגש ערעור" – תימחק.

כאן מדובר על הסדר של תשלום מס שנוי במחלוקת. הסעיף מדבר על המצב הקיים היום שבו נישום שלא חולק על השומה צריך לשלם את הסכום שאינו במחלוקת, בעוד שנישום שחולק ומגיש ערעור לא צריך לשלם את הסכום השנוי במחלוקת. המחיקה של הסיפה שמתחילה במילים "ואם הוגש ערעור" אומרת שהוא יהיה צריך לשלם גם את המס השנוי במחלוקת.

תיקון סעיף 13 2. בסעיף 13 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "כשהם מאושרים בידי רואה חשבון, כהגדרתו
בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (בסעיף זה – רואה חשבון)";

כאן מדובר על החלק הראשון של חוק היטל הגז והנפט. אין היום חובה להגיש את הדוחות כשהם מאושרים בידי רואה חשבון, בעוד שבששינסקי 2 קיימת חובה כזאת. אנחנו מבקשים שתהיה חובה להגיש את הדוחות כשהם מאושרים בידי רואה חשבון, זאת בדומה לכל נישום שצריך להגיש דוחות. כאן אנחנו מבקשים להשוות את המצב.

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) לדוח רווחי נפט ולדוח מקדם היטל שהוא מגיש לפי סעיף קטן (א), יצרף בעל
זכות נפט של מיזם נפט את שני אלה:

(1) דוח המשמש בסיס לדוח רווחי הנפט ולדוח מקדם ההיטל, המפרט את
נתוניו הכספיים של מיזם הנפט והכולל דוח על המצב הכספי, דוח על רווח
או הפסד, דוח על שינויים בהון העצמי, דוח על תזרימי מזומנים וכן ביאורים;
דוח כאמור יהיה דוח כספי נפרד (סולו) הערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים
ומבוקר בידי רואה חשבון (בסעיף זה – דוח כספי נפרד);

(2) דוח להתאמה בין הנתונים הכספיים הנכללים בדוח כאמור בפסקה (1)
לבין הנתונים הנכללים בדוח רווחי נפט ובדוח מקדם היטל (בסעיף זה –
דוח התאמה)";

גם כאן מדובר על השוואה של המצב. אין היום חובה על רווחי הנפט להגיש דוח התאמה בין דוח רווחי הנפט לבין הדוחות הכספיים, בעוד שבהיטל רווחי נפט בששינסקי 2 קיימת החובה הזאת. אנחנו מבקשים להשוות בין המצבים, כדי שאפשר יהיה לבקר את הדוחות שמוגשים בדוח רווחי הנפט שמוגש היום.

מה שהם מגישים היום זה דוח מקדם היטל שנמצא באינטרנט, טופס של חמישה עמודים בלבד. המטרה שלנו היא להשוות את הדיווחים למה שיש במס הכנסה.

(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "במסגרת מיזם הנפט" יבוא "לרבות הדוח הכספי
הנפרד ודוח ההתאמה שעליו לצרף לדוחות האמורים";

גם הדוחות החדשים יתווספו לאותה הודעה. מדובר בתוספת לדוחות הקיימים.

(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) לא צירף בעל זכות נפט של מיזם נפט את הדוח הכספי הנפרד או את
דוח ההתאמה לדוח רווחי הנפט ולדוח מקדם ההיטל, כאמור בסעיף קטן
(א1) יראו אותו כמי שלא הגיש את אותם דוחות";

מה קורה במידה והוא לא הגיש דוחות?

יש לזה משמעויות שונות. יכולות להיות לזה גם סנקציות מסוימות.

עיצום כספי.

פה היה צריך להבהיר שהכוונה באותם דוחות היא לדוח מקדם ההיטל ולדוח רווחי הנפט.

(5) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) לעניין סעיף זה, יראו ככללי חשבונאות מקובלים את כללי החשבונאות
המקובלים כהגדרתם בסעיף 20א, בשינויים המחויבים, ולעניין בעל זכות
נפט שהיא זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת – את כללי החשבונאות
המקובלים החלים על השותף המדווח כאמור בסעיף 17, ואם ביקש השותף
המדווח כי יראו לעניין סעיף זה ככללי חשבונאות מקובלים את כללי
החשבונאות המקובלים החלים על בעלי זכות הנפט שסך שיעור הזכויות
שבהחזקתם הוא הגדול ביותר – את הכללים האמורים ביקש שותף מדווח
כאמור לא יוכל לחזור מבחירתו."

כאן התוספת היא החובה לדווח את הדוחות הכספיים באמצעות כללי החשבונאות המקובלים. זאת חובה שלא הייתה.

מה היה עד עכשיו?

לא הייתה חובה להגיש את הדוחות.

מה המשמעות של כללי חשבונאות?

כיוון שמדובר במיזמים שונים, אז לכל אחד יש כללי חשבונאות שונים, לכן ההחלטה היא שידווחו את כללי החשבונאות המקובלים לפי אלה שחלים על השותף המדווח.

מה קורה אם יש שינוי בזהות השותף המדווח?

הדוח המוגש הוא דוח שנתי. לכל שנת מס מוגש דוח שנתי. גם אם היה שינוי בשותף המדווח במהלך השנה או שהשתנו כל בעלי הזכויות במהלך השנה, בסופו של יום יש שותף מדווח שנקבע לאותו דוח שנתי.

במעמד הגשת הדוח.

מי שאישרנו את היותו שותף מדווח לשנת המס - הוא זה שרלוונטי לסעיף.

זה דווקא סעיף שאמור להסדיר את כל הבעיות שקיימות באי הגשת דוחות.

ליצור אחידות.

3. בסעיף 14(ב) לחוק העיקרי, ברישה, במקום "בתוך 12 חודשים ממועד הגשת הדוח" יבוא
"בתוך התקופה הקבועה בסעיף 145 (א)(2) לפקודה מתום שנת המס שבה נמסרו לו".

זה אישור שומה עצמית, או הוצאת שומה על ידי פקיד השומה שניתן היום תוך שנה. אתם מבקשים להפוך את זה לארבע שנים.

כל המטרה של החוק הזה - לגבות את הכספים מהר ככל שניתן כדי שיעברו לקרן העושר, תוך הקפדה על כך שאנחנו גובים מס אמת, לא איזה שהוא מס אחר. אני מבין את המורכבות של ההליך הזה של גביית מס בגלל הרבה מאוד תהליכים שיש בחברות ובשותפויות, אבל ארבע שנים זה הרבה מאוד זמן. זה די מנטרל את כל הזמן שאנחנו מנסים לחסוך פה בשינוי. אני מבקש מכם, רשות המיסים, לעשות חשיבה נוספת על התקופה, ולהציע לנו בדיון הבא טווח זמן סביר יותר. אני בכוונה לא אומר כמה, בגלל שאני לא איש מקצוע, ובגלל שאני מפחד לתת לכם זמן ארוך ממה שאתם מסוגלים לתת לנו.

כשמדובר בתיקוני מס, בהתייחסות או בפרשנות מסוימת לנושא מסוים שיכולה להיות שנויה במחלוקת, תמונה של שנה אחת היא תמונה מאוד מאוד חלקית. בתמונה חלקית אנחנו יכולים להגיע להסכמות על סמך מציאות שהיא לא נכונה ומעוותת את הדברים, לכן חשבנו שנכון שתהיה לנו פרספקטיבה של מספר שנים שבמהלכן יתברר המהלך כולו.

הבעיה שזה נוגד את תכלית החוק. לפחות ככה זה נראה מהצד. אני לא בטוח שזה נכון להקפיץ את זה פי ארבע.

שמענו את ההערה. יש צד אחד שעורך את הדוחות, יודע את התכנונים שהוא עושה, ורואה תמונה מאוד מלאה. אם נהיה במצב שבו אנחנו רואים רק שנה אחת, שזו תמונה מאוד מאוד חלקית, ומישהו אחר שיודע מה התכניות יראה תמונה יותר מלאה, זה יעמיד אותנו במצב שכשאנחנו ננהל מו"מ או נתנהל על סוגיה מסוימת, לנו תהיה תמונה מאוד חלקית, לצד השני תהיה תמונה מאוד מלאה.

4. בסעיף 15(ד) לחוק העיקרי, במקום הרישה עד המילים "סעיף קטן (א)" יבוא
"בתוך התקופה האמורה בסעיף 152(ג) לפקודה".

מבוקשת כאן התקופה שקיימת בפקודת מס הכנסה לגבי ההכרעה בהשגה.

במקום שפקיד שומה ייתן החלטה בהשגה בתוך חצי שנה אתם מבקשים שזה יהיה בתוך ארבע שנים מתום שנת המס.

פה מאריכים מחצי שנה לארבע שנים?

כן.

זו השלמה של אותו תיקון כמו שקיים היום בדין הכללי.

השאלה אם זה ארבע שנים ואחר כך עוד ארבע שנים.

לא, זה בתוך אותן ארבע שנים, ויש לך גם שנה מהגשת ההשגה. יש לנו שלב ראשון ושלב שני. ה-12 חודשים או הארבע שנים מתייחסים לשלב הראשון, שזה שנה מתום השנה שבה הוגש הדוח, או ארבע שנים מתום השנה שבה הוגש הדוח. אחרי שהוצאנו את השומה, הצד השני, אם אין הסכמה, יכול להגיש השגה ואז יש לנו שנה נוספת שבתוכה אנחנו צריכים לקבל החלטה – או להגיע להסכמה או להוציא צווים. בסעיף הזה אנחנו משווים את לוחות הזמנים. דיברנו קודם על השלב הראשון, עכשיו זה השלב השני לאותו מועד.

מה שהם מבקשים לעשות זה שפקיד השומה ייתן החלטה בהשגה בתוך חצי שנה, כשהסעיף אומר שזה יהיה בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נמסרו לו הדוחות, או בתוך שנה מיום קבלת הודעת ההשגה, לפי המאוחר. במקסימום זה יהיה ארבע שנים.

מה קורה בששניסקי 2?

אותו דבר.

זאת אומרת, אתם רוצים להשוות את התנאים לששניסקי 2. זה אומר שצריך לקצר גם בשינשסקי 2.

נכון, בדיוק. אי אפשר לעשות איזונים ובלמים שהם לא הוגנים לכולם. המטרה הסופית היא שהכסף יגיע לקרן ונוכל לפעול לטובת הציבור. אם בשם זה את מבקשת את התיקון ואת מאריכה, מה עשינו, מה הועילו חכמים בתקנתם?

יש פה טרייד אוף בין הזמן לבין הכסף.

שמענו את ההערה. כרגע אנחנו משווים למצב שקיים בנושאי הליכי שומה בפקודת מס הכנסה.

תודה שהערתם את תשומת ליבנו שצריך לתקן גם שם.

5. אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:

"סמכות להתעלם 16א. הוראות סעיף 86 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים,
מעסקאות מסוימות על עסקאות שהוראות חלק זה חלות עליהן."

מדובר בהשוואה למצב שקיים בפקודת מס הכנסה. הוראת סעיף 86 מדברת על עסקה מלאכותית. לפקיד השומה יש סמכות להתעלם מעסקה אם הוא חושב שהיא מלאכותית. זאת סמכות מאוד מסוימת.

לפי סעיף 86 בפקודת מס הכנסה, יש לפקיד השומה סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות אם הן עסקאות מלאכותיות, זאת אומרת שהן סתם איזה שהוא מצג שמוצג לצורך דיני המס - -

הסעיף אומר: היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או עלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מהעסקה או מההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתה ממס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.

זה לא היה בהסדר הקודם?

זה היה קודם, לפי מה שאני הבנתי.

זה היה בששניסקי 2.

אבל לא ב-1.

לא ב-1.

6. בסעיף 20א לחוק העיקרי, בהגדרה "משאב טבע", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה".

תיקון סעיף 20יב 7. בסעיף 20יב(ב) לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "ואם הוגש ערעור" – תימחק.

תיקון סעיף 20יד 8. בסעיף 20 יד לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב) –

(1) אחרי "לניצול משאב טבע" יבוא "את שני אלה", והקטע החל במילים
"דוח המשמש" עד המילים "רואה חשבון" יסומן בפסקה "(1)";

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1) דוח התאמה בין הנתונים הכספיים הנכללים בדוח כאמור בפסקה (1)
לבין הנתונים הנכללים בדוח רווחי היתר (בסעיף זה – דוח התאמה)";

קיימת היום חובה להגיש דוחות כספיים מבוקרים בלי אותו דוח התאמה. כאן אנחנו מבקשים שגם בששינסקי 2, בהתאם לרווחי היתר, תהיה חובה להגיש דוח התאמה, כדי שאפשר יהיה להתאים בין הדוחות שמגישים הנישומים לבין הדוחות הכספיים.

זה לא מקצר לכם את התהליך? הרי זה מקל עליכם בתהליך של החקירה של הנתונים, נכון? אז למה להאריך?

מסיבה אחרת.

לא משנה מאיזו סיבה.

זה יכול לקצר את התהליך באותם מקרים שעד עכשיו הצד השני קצת התיש אותנו ולא מסר לנו למרות שביקשנו את הדוחות האלה.

זה לא מקצר ברגע שזה הוגש, נכון?

כן, תלוי במורכבות.

זה אמור לקצר את התקופה.

זה לא קשור לסעיף הזה דווקא. הבנו את ההערה שלכם.

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיף קטן
(ב)(1)".

(3) בסעיף קטן (ה), במקום "כאמור בסעיף קטן (ב)" יבוא "או
את דוח ההתאמה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2)".

סעיף קטן (ה) מדבר על כך שבעל זכות שלא צירף את הדוח הכספי, יראו אותו כמי שלא הגיש את דוח רווחי היתר. כאן מדובר על כך שגם אם הוא לא הגיש את דוח ההתאמה, יראו אותו כמי שלא הגיש את דוח רווחי היתר.

תיקון סעיף 31 9. בסעיף 31 לחוק העיקרי, במקום "בסעיף 13 או כי" יבוא "בסעיף 13
כי" ואחרי "בסעיף 20יד" יבוא "או כי בעל זכות נפט של מיזם נפט
או בעל זכות לניצול משאב טבע הפר הוראה מהוראות התקנות
שנקבעוע לפי סעיפים 10(ב), 20יא או 51, כמפורט בתוספת השנייה".

סעיף 31 מדבר על סעיף העיצומים הכספיים, וכאן אנחנו מוסיפים את החובה לעניין תקנות המקדמות.

מקדמות על רווחי נפט ועל רווחי יתר, נכון?

כן. על מי שלא הגיש את דוח המקדמות ניתן יהיה להטיל עיצום כספי.

מה הסכום של העיצום הכספי?

53,000 שקלים לפיגור של חודש.

סעיף 10(ב) מדבר על מקדמות רווחי נפט, ו-20יא מדבר על מקדמות רווחי יתר. למה ההפניה ל-51?

הוא מדבר על תקנות ביצוע. ככל שתקבע הוראה שההפרה שלה תוכל להטיל עיצום כספי, זה יהיה צריך להיות מתוקן כאן.

אתם מבקשים להחיל לא רק על מקדמות רווחי נפט שהיום קבועות בתוספת, אלא גם לאפשר בעתיד הוספה של אלמנטים נוספים שכרגע לא מופיע שהם באישור ועדת הכספים.

נכון, זה באישור משרד המשפטים.

אני מבקש הסבר יותר מפורט על הסעיף הזה.

הסעיף הזה נועד לאפשר להטיל עיצומים כספיים על אי הגשת דוחות מקדמות. סעיף 51 הוא סעיף ביצוע, סעיף תקנות הוראות ביצוע כללי שקיים בחוק. ככל שיותקנו תקנות ביצוע מכוחו ותהיה הפרה שנחשוב שנכון שתוטל עליה עיצום כספי, זה יהיה אפשרי במסגרת התוספת הזאת ויצטרך לעבור את משרד המשפטים.

זאת אומרת, הכנסת לא רלוונטית. ברגע שיש שינוי בסעיף 51, זה כבר נמצא בידיים של הממשלה. אני מבין נכון?

שווה להוריד את זה, או להוסיף את ועדת הכספים.

להביא את זה לאישור, לא לעדכון.

בוודאי.

נבדוק את הנקודה הזאת.

תיקון סעיף 33א 10. אחרי סעיף 33 לחוק העיקרי יבוא:

"סכומים 33א. (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך
מופחתים מהסכום הקבוע בסעיף 31, אלא לפי הוראות סעיף קטן
(ב).

(ב)שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע
נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום
כספי בסכום נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 31,
ובשיעורים שיקבע."

כאן ביקשנו להוסיף אחרי המילים "שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים" את המילים "וועדת כספים".

את לא הולכת להצביע עכשיו על כל עיצום, את לא תצאי מזה. זה לא תפקיד הוועדה.

שר האוצר רשאי לקבוע נסיבות ושיקולים. זה לא סעיף סעיף.

יהיה ניתן להטיל עיצום כספי נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 31.

מדובר על סמכות לתקן תקנות הפחתה. כשמחוקקים עיצומים כספיים, מתלווה אליהם סמכות של תקנות הפחתה. התקנות האלו הן בסמכות השר שאחראי על החוק ושר המשפטים. זו תבנית חקיקתית בתחום העיצומים הכספיים. הסיפור של להכניס את הוועדה משנה מהתבנית.

חוק הוא לתמיד, וזה לא משנה אם אני בקואליציה או באופוזיציה. אני לא רוצה שיהיה מצב של שני גופים ממשלתיים בלי בקרה של הוועדה שאמורה לעשות בקרה על הדבר הזה. אנחנו לא מדברים על משהו כללי, אנחנו לא מדברים על עסק פרטי, אנחנו מדברים על הפחתות של כספים מהותיים. לא ייתכן שזה יהיה בלי בקרה שלנו ושזה יעבור לנו מתחת לרדאר.

מדובר כאן בתקנות הפחתה שקובעות כללים לגבי מקרים בהם אפשר לתת הקלה בעיצומים הכספיים.

אנחנו יכולים לבקש דיווח.

אני מציעה שנביא הבהרה נוספת.

מדובר כאן על הקריטריונים, ובקריטריונים אני כן רוצה להיות.

את צודקת, מדובר על הקריטריונים, לא על הטלת העיצום. הנקודה היא שמדובר בתקנות שבאופן רחב נעשות בשיתוף עם משרד המשפטים, לכן זה משהו שצריך להיבדק גם על ידם.

אבל החוק כאן הוא מיוחד. אני ב"יש עתיד" באתי לשנות. חלק מהדברים זה גם זה, לבוא וליצור את האפשרות לעשות בקרה ושקיפות. יכול להיות שבסוף זה אפילו נגדי, כי שני השרים יהיו מ"יש עתיד", אבל זה בכלל לא רלוונטי. כשאני מדברת על עיקרון, העיקרון הוא לכל. אל תגידו לי שפעם החוק הוא ייחודי ופעם הוא כללי.

אני מציע שתבדקו את הסוגיה הזאת.

11. אחרי סעיף 41 לחוק העיקרי יבוא:

"קנס על גירעון 41א. (א) בעל זכות שנקבע לגביו גירעון בסכום העולה על 500,000
שקלים חדשים לשנה ולא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד
השומה, שלא התרשל בעריכת הדוח שמסר או באי מסירת
הדוח, רשאי פקיד השומה להטיל עליו קנס בשיעור של 30%
מסכום הגירעון.

מדובר כאן באיזה שהוא כלי שקיים בפקודת מס הכנסה שאנחנו מבקשים לאפשר אותו גם במסגרת חוק ההיטל. כשיש פער בסכום של 500,000 שקלים והנישום או בעל הזכות לא הוכיח שהוא לא התרשל בעריכת הדוחות, פקיד השומה רשאי להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון. סכום הגירעון זה הפער בין הדיווח העצמי לבין ההחלטה שקיבל פקיד השומה.

לא מדובר בהשוואה למה שקיים היום. בסעיף 191 לפקודה, שגם זה משהו שהחלנו באופן אחיד על כל היבטי המס – מע"מ, מיסוי מקרקעין, קבענו שתי רמות בזמנו, כשברמה הבסיסית נישום שלגביו נקבע גירעון שעולה על 50% מהמס שהוא חייב בו ולא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שהוא לא התרשל בעריכת הדוח, יהיה חייב בקנס בשיעור של 15% מסכום הגירעון. הרמה השנייה היא רמה שבה יש למנהל טעמים להאמין שהגירעון נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, שאז זה כפל קנסות, כלומר 30%. פה אתם מבקשים מראש לקבוע 30%.

נכון, זאת לא השוואה של 100%, כי אחד התנאים שקיים בפקודה לא קיים כאן, וזה הפער של 50%.

בפקודה יש גם את סעיף (ג1): נישום שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים, והגירעון עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי פקיד שומה להטיל עליו קנס בשיעור של 30%. גם פה אלו נסיבות שנובעות מאחד או יותר מאלה: או שהוא לא דיווח על פעולה שהוא היה חייב בה בדיווח, או שהוא פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי, או שתכנון המס נקבע כעסקה מלאכותית, או שחוות הדעת לא דווחה, או שמדובר בעמדה חייבת בדיווח שהוא לא דיווח עליה.

יכול להיות שהסכום הזה יהווה 10% או 15%. השאלה אם נכון להתחיל כאן מ-30%.

בסעיף הזה, שמדבר על עשייה של פעולה שהיא בניגוד להוראות החוק, כתוב שאם מוטל קנס כאמור בסעיף הזה, לא יוטל בשל גירעון אותו קנס כפל קנס. זאת אומרת, בנסיבות החמורות האלו שמפנים לעשייה של פעולה בניגוד להוראות החוק, שם אי אפשר להטיל את כפל הקנס. פה אתם עושים מן שעטנז כזה בין ההוראות.

למה פשוט לא להחיל את מה שכתוב בפקודה?

בעיני זה הרבה יותר מידתי.

יש שני פערים בין מה שכתוב כאן לבין מה שכתוב בפקודה. פער אחד זה שיעורי הקנס. כאן יש לנו 30 ו-60, ובפקודה זה 15 ו-30. אנחנו מבינים את ההערה לגבי זה. מכיוון שבדרך כלל בנושא של היטלי רווחי יתר מדובר בסכומים מאוד מאוד גדולים וגם התאגידים עם הזמן יגיעו לתשלומים של מאות מיליוני שקלים בשנה, חשבנו שלא נכון לקבוע פער. כדי שאפשר יהיה להטיל היום קנס גירעון כתנאי סף, צריך שהמס יוכפל. כשאנחנו מדברים על גבייה של היטלים בסכומים של מאות מיליוני שקלים בשנה, או אפילו יותר מזה, גם פער של 20% יכול להיות פער של עשרות מיליונים, לכן נראה לנו לא נכון שיהיה פה פער מס באחוזים.

ככל שהסכום יותר גבוה, כך הסיכוי שאני אתרשל יהיה באחוזים, לא בסכומים.

שם יש לך כלל באחוזים. כשמדובר שם בסכום יחסית נמוך, האחוז הוא זה שקובע. פה היא אומרת שהשומה יכולה להיות מאות מיליונים ואתה לא תגיע לאחוזים גם אם הפער בכסף הוא גדול.

יכול להיות שאם טעיתי בחצי מיליון שקל לא התרשלתי בכלל, הטעות שלי היא הרבה יותר זניחה.

הוא יכול להוכיח שהוא לא התרשל. מה אומרת ההוראה? אם הוכחת שלא התרשלת, לא תקבל קנס.

ואז השיעורים לא יהיו מושווים לרף הגבוה, הם יהיו מושווים לפקודה, שזה שיעורים של 15% ו-30%. פה לא נקבעו הנסיבות החמורות.

אם אני מבינה נכון, ההערה שלכם היא לגבי שיעור הקנס.

כן.

אנחנו נרשום לעצמנו לבדוק את המשמעויות.

(ב)הוראות סעיף 191(ג), (ד) ו-(ה) לפקודה יחולו בשינויים המחויבים
על קנס לפי סעיף זה.

(3) בסעיף זה –

"בעל זכות" - בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב
טבע;

"גירעון" הסכום שבו ההיטל שבעל זכות חייב בו לפי סעיפים 14(ב)(2),
15(ד), 20טו(ב)(2) או 20טז(ד), עודף על ההיטל שהוא חייב בו על פי
הדוחות שהגיש לפי סעיפים 13 או 20יד(א) (בסעיף זה – הדוח),
או סכום ההיטל שנקבע לפי סעיפים 14(ג) או 20טו(ג) אם לא
הוגש דוח כאמור לפי העניין."

עשיתם פה שינויים ברמה המהותית וברמה הניסוחית. הסעיף קצת הפוך ממה שהוא קבוע במקומות אחרים. אני חושבת שאת הסיפה של ההגדרה "גירעון", שמתחילה ב"או סכומי ההיטל שנקבע לפי סעיפים.. אם לא הוגש דוח", צריך להשמיט, כי היא לא מסתדרת עם הרישה. הכל פה נמצא בידיים של פקיד השומה. תעשו על זה חשיבה.

הסיפה היא לגבי המקרים שלא הוגש דוח, שאז רשות המיסים קובעת שומה לפי מיטב השפיטה.

זה לא מסתדר. יש פה עניין עם "לא הוגש דוח כאמור לפי העניין".

"אם לא הוגש כאמור" אומר שההיטל שהוא דיווח עליו הוא אפס, ואז כל ההיטל שנקבע בשומה זה הגירעון.

נקרא את זה שוב.

12. בסעיף 51 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, במקום "התוספת" יבוא "התוספות";

(2) האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "לתוספת" יבוא "הראשונה";

(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה."

13. אחרי סעיף 53 לחוק העיקרי יבוא:

"קרן לתקופת 53א (א) על אף הוראות סעיף 53, כספים כאמור באותו סעיף שלא
ביניים מתקיימים לגביהם התנאים שלהלן, ובכל לזה מקדמות
ששולמו על חשבון ההיטל ינוהלו לפי הוראות סעיף זה בידי
החשב הכללי במשרד האוצר (בסעיף זה – החשב הכללי),
עד שיתקיים לגביהם תנאי מאותם תנאים.

(1) הם שולמו בהתאם לדוח שהוגש לפי סעיפים 13
או 20יד בחוק.

(2) הם כלולים בחוב מס סופי, כהגדרתו בסעיף 119א(ד)
לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ב) החשב הכללי יקים קרן לניהול הכספים האמורים בסעיף
קטן (א) רישה (בסעיף זה – קרן לתקופת ביניים); החשב
הכללי ינהל את הכספים האמורים לשם השאתם.

(3) התקיים לגבי כספים המנוהלים בקרן לתקופת הביניים
תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) או (2),
ינוהלו אותם כספים בצירוף רווחי ההשקעות או
בניכוי ההפסדים מהן, לפי הוראות סעיף 53.

(4) כספים המנוהלים בקרן לתקופת הביניים, אשר
יש להשיבם לנישום בשל זכאותו להחזר היטל ששילם
ביתר, יועברו לאוצר המדינה בצירוף רווחי ההשקעות
או בניכוי ההפסדים מהן."

יש לי שאלה לגבי פרסום התוצאות של הקרן. נכנס כסף שעבדתם עליו שנה. איך אזרח יכול לראות כמה הקרן הזאת עשתה?

מה שאפשר יהיה לעשות זה לתת, כמו שביקש יושב-ראש הוועדה, קצת יותר פירוט מהרגיל סביב אותה קרן. אפשר יהיה לגבש איזו שהיא טיוטה של דיווח לוועדת הכספים.

אני אשמח אם נוסיף את הדיווח לוועדת הכספים.

בסדר גמור.

14. אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:

ב-53א(א)(1), לגבי "הם שולמו בהתאם לדוח שהוגש לפי סעיפים 13 או 20יד", האם יכולה להיות סיטואציה שבה ישולם חלק מראש? השאלה אם צריך להבהיר פה ששולמו ללא הליך של השגה, ערעור?

הרעיון הוא שהם שולמו ואין עליהם אחר כך השגה.

אז אולי שווה להבהיר את זה. בסעיף קטן (ג) כתוב שאותם כספים ינוהלו לפי הוראות סעיף 53. סעיף 53 מדבר על הקרן לניהול כספי היטל על רווחי נפט. אין פה הוראה שאומרת שהכספים עוברים לקרן. מה זאת אומרת "ינוהלו לפי סעיף 53"? האם עכשיו המשמעות היא שהם עוברים לקרן?

כן.

צריך לנסח כך שהם לא ינוהלו לפי הוראות, אלא מעבירים אותם לקרן.

כולל רווחים.

סעיף קטן (ד) אומר שהכספים שמנוהלים בקרן לתקופת הביניים שיש להשיב לנישום בשל זכאותו להחזר ההיטל, יועברו לאוצר המדינה. אין פה איזו שהיא הוראה שאומרת שאם בסוף הנישום צריך לקבל אותם זה עובר לנישום.

זה כתוב בחקיקה מעכשיו.

אז למה לקבוע שזה עובר לאוצר המדינה?

אלה דברים ששייכים להתחשבנויות בין הקרנות של האוצר. זה שמישהו ששילם ביתר יקבל את הכסף חזרה צמוד פלוס ארבע, זה כבר נמצא בחקיקה הקיימת.

אתם צריכים להעביר את זה לאוצר כדי להעביר את זה לנישום? זאת המשמעות?

זה משהו שקשור להתחשבנויות בתוך החשבונות במשרד האוצר. מה שהוא שילם ביתר חוזר אליו צמוד פלוס ארבע. זה כבר נמצא בחקיקה הקיימת.

בתוך כמה זמן הוא מקבל את זה?

פה אומרים שזה בצירוף רווחי ההשקעות או בניכוי ההפסדים מהם.

זה החשבונות של משרד האוצר.

צריך להיות ברור שכשזה עובר לנישום לא עוברים גם ההפסדים.

הנישום לא מרוויח ולא מפסיד כתוצאה מזה שהמדינה השקיעה בצורה כזאת או אחרת את הכספים שלו. זה ניהול נפרד לגמרי. הוא זכאי או חייב בצמוד פלוס ארבע. כל הסעיף הזה הוא סעיף שמתייחס להתחשבנות הפנימית בין החשבונות של המדינה שנמצאים בחשבון השוטף או בחשכ"ל. זה לא משפיע על משלם ההיטל.

"תוספת שנייה
(סעיף 31)

(1) לא הגיש דוח לפי תקנה 3(3) לתקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע
(מקדמות בשל היטל רווחי נפט), התשפ"א-2020, עד המועד הקבוע
באותה תקנה;

(2) לא הגיש דוח לפי תקנה 3(3) לתקנות מיסוי רווחים ממשאבי
טבע (מקדמות על חשבון היטל רווחי יתר), התשע"ח-2018, עד
המועד הקבוע באותה תקנה."

צריכה להיות פה חשיבה שלכם אם אתם מכניסים את אישור ועדת הכספים.

15. (א) הוראות סעיפים 11(ב) ו-20יב(ב) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1
ו-7 לחוק זה, יחולו לעניין תשלום היטל, שהחלטת פקיד השומה בהשגה
לגביו לפי הוראות סעיפים 15(ד) או 20טז(ד) לחוק העיקרי נמסרה לחייב
בתשלום ההיטל ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו.

תתייחסו פה לטענה שנטענה לגבי האלמנט הרטרואקטיבי.

כמו שאמרנו, אין פה היבט של רטרואקטיביות, כי המשמעות של הסעיף הזה שזה יחול על צווים שיצאו אחרי תחילת החוק. על צו שקיים היום לא חלה החובה.

משרד המשפטים, אני רוצה לשמוע את עמדתכם בנושא הזה.

אנחנו באותה עמדה. מדובר על צווים שיינתנו מכאן ואילך, לכן רק על הצווים האלה זה יחול.

למרות שזה ניתן על השנים הקודמות.

אנחנו מדברים על השגה שמתנהלת עכשיו שתוצאותיה אינן ידועות עדיין. התוצאות ייוודעו כשיינתן הצו.

זה לא רק חל משנת המס 2021, זה יכול לחול גם על 2018,2019.

זה חל על שנות מס קודמות בהתייחס להחלטות שיתקבלו מעכשיו.

הם לא מתייחסים לשנת המס, הם מתייחסים לצו כנקודת מדידה.

על כמה שנים אחורה אתם מדברים?

זה יחול אם נתחיל לבחון דוח שהוגש בשנת המס 2019 והצו יצא אחרי שהחקיקה תאושר. זאת המשמעות של התחולה.

צריך לבחון את זה.

(ב) הוראות סעיף 41א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה, יחולו
על בעל זכות כהגדרתו בסעיף 41א האמור לעניין דוח כאמור באותו
סעיף שהוגשה לגבי שנת המס 2021 ואילך.

זאת הוראת התחילה לגבי קנס גירעון שתחול על דוחות שיוגשו לגבי שנת המס 2021 ואילך.

סיימנו את ההקראה של הנוסח. יש פה כמה נושאים במחלוקת שנרצה לקבל עליהם תשובות לפני שאנחנו מתחילים בתהליך של הצבעה על ההסתייגויות ועל החוק עצמו. הדיון יתקיים בשבוע הבא. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.