פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
16/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ח' באלול התשפ"א (16 באוגוסט 2021), שעה 11:30

תקצוב התכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
נעמה לזימי
גבי לסקי

אורית בן דרור - מנהלת תחום תקצוב ותמחור, משרד הרווחה

איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה ראשת מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה

עלי בינג - רכז רווחה, בטל"א ועלייה באגף תקציבים, משרד האוצר

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

זהר סהר - מנהלת המחלקה לטיפול באלמ"ב ותקיפה מינית, משרד הבריאות

רעות שאער - מנהלת פניות הציבור, האגודה לזכויות האזרח בישראל

ורד פרי - יועמ"ש בהתנדבות, פורום מיכל סלה

אורה כורזים - יו"ר ויצ"ו ישראל

עינת קינן - עיתונאית

דלית אזולאי

רויטל יפרח

תקצוב התכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה

שלום לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-16 באוגוסט 2021. לפני שמתחילים את הדיון, אני רוצה להודיע הודעה: אני מבקשת לעדכן את חברות הוועדה כי בהתאם לסעיף 120ד(4), אישר יושב-ראש הכנסת תביעת חיסיון על שמה של משתתפת בדיון ועדת המשנה למאבק וסחר בנשים ובזנות, שהתקיים בתאריך 17 ביוני 2017 לבקשתה, ועל-מנת שלא ייגרם לה או לזולתה נזק. אז היושב-ראש אישר, ומעכשיו יהיה חיסיון.

היום אנחנו מקדישים את הדיון הזה לתקצוב התכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים. אנחנו עקבנו בוועדה אחרי הנושא הזה מתקופת ההיריון עד הלידה של התכנית, כמו שאומרים, ועד לתחילת היישום. עברנו הרבה טלטלות עד שהגענו ליום הזה.

אפשר להגיד שתמיד התכנית כל הזמן לא הייתה מתוקצבת לפי ההחלטות ולפי התכנית עצמה. היה צריך לנהל הרבה מאבקים כדי להשיג חלק מהתקציב לתכנית שכולם מדברים בשבחה, וזו פעם ראשונה שיש לנו תכנית כל-כך קוהרנטית וחולשת על כל תחומי העבודה במאבק באלימות. למרות שתופעת האלימות נגד נשים הלכה והתגברה לצערנו בשנה האחרונה בצל הקורונה, עדין הרגשנו שהתקצוב לא מתאים לגודל של התופעה וגם לגודל התכניות שהיו למשרדים השונים.

אנחנו נרצה להתעדכן היום על איפה אנחנו עומדים מבחינת התקצוב בשנת 2021, מה מתוכנן בתקציב המוצע של המדינה, מה הצפי של הכספים שיוקדשו ליישום התכנית הזאת, אם זה במשרד הרווחה ואם זה במשרדים האחרים אשר אמורים להיות אמונים על חלק ניכר מהתכנית הלאומית למאבק באלימות.

נרצה גם לדעת מה כבר יושם מהתכנית ל-2020, ומה קורה עם התוספת שהוכרז עליה בחגיגיות רבה? אמנם אמרתי אז ואני שוב אומרת את זה, שהתוספת שנתקבלה השנה, של 55 מיליון שקלים, שלצערי הרב הייתה צריכה להגיע מקיצוץ שנעשה לקבוצת נשים אחרת ומסבסוד לגני ילדים – לפחות ככה הוכרז מהאוצר אז, אני חושבת הזאת ולנשים לקבל את התקציבים להפעלת התכניות והשגת הזכויות שלהן מבלי לפגוע בציבור אחר. זה לא חייב להיות בצורה כזאת אבל בכל זאת, ה-55 מיליון – נרצה לדעת מה יושם מהם ואיך הייתה ההקצאה שלהם ולפי מה הוחלט על הסדר של השימוש בכספים האלה.

אני זוכרת שב-8 בנובמבר 2020, הייתה החלטת ממשלה תחת הכותרת: טיוב, איתור ומניעה וטיפול בנושא של אלימות נגד נשים, ובמיוחד הוקצתה לנושא של הגברים האלימים. נשמח לשמוע גם עדכון על זה.

התחלתי בשאלות כי אני חושבת שגברת איריס פלורנטין, סמנכ"לית משרד הרווחה – כבר לא משרד העבודה. הפסקתם לעבוד? עכשיו אתם רק רווחה. גם מר אליעזר רוזנבאום נמצא אתנו. אנחנו נפתח בדברים של הגברת איריס – את האחראית ומרכזת ומשכללת את כל העבודה. בבקשה, גברתי.

אני חושבת שאני רוצה להתחיל במקום שאנחנו נמצאים היום – אני חושבת שאנחנו נמצאים במקום טוב. אנחנו קיבלנו הרבה מאוד כספים שיאפשרו לנו לעשות עבודה מאוד רצינית בשנה הנוכחית, ואנחנו נוכל לקחת את הכספים ולעשות איתם עבודה, אבל אני אתחיל עם מה שעשינו, כי גם בעבר אנחנו עשינו – היו לנו 50 מיליון ואתם עבדנו והתכנית - -

50 מיליון ל-2021.

ב-2021 עבדנו עם 50 מיליון. לפני כשבוע קיבלנו 55 מיליון נוספים אבל האוצר נתן לנו אישור לעבוד עם עוד 50 מיליון כך שאנחנו הולכים עכשיו להגדיל בעוד 105 מיליון שקלים, מה שאומר שכל דבר שאני הולכת להקריא עכשיו או לתאר את הפעילות שהתחלנו לעשות אותה, מבוסס על תוספת של 105 מיליון, שעכשיו אנחנו מתחילים להקצות אותה.

ה-50 מיליון שקיבלתם עליהם אישור מהאוצר בנויים על זה שזה מה שיוקצה מהתקציב שמוצע עכשיו לכנסת?

כן, אני אסביר: בגדול, מסגרת ה-55 מיליון, כפי שציינה יושבת-ראש הוועדה וגם איריס, כבר הוקצו בפנייה תקציבית והיה להם מקור כבר השנה. כבר בעת אישור תקציב המדינה הקרוב, ה-50 מיליון הנוספים נמצאים בבסיס התקציב של המשרד ולכן, ב-1 בינואר הם כבר יופיעו בתקציב המשרד.

כלומר, מעבר ל-50 מיליון שהיו מוקצים ל-2021, אתם הקציתם 105 מיליון כך שהתקציב לתכנית השנה יהיה 155 מיליון שקלים - -

כדי להעמיד דברים על דיוקם – השנה הקצנו 55 נוספים אז זה 105 מיליון, והחל מה-1 בינואר יהיה בסך הכל 155 מיליון.

החל מ...?

ה-1 בינואר 2022.

כלומר, ב-2022 גם כן ייכנס לגוף התקציב - -

לבסיס התקציב.

- - 155, בדיוק כמו שמוקצה עכשיו למרות שזה לא היה בבסיס התקציב.

כן.

אוקי. אני חייבת להגיד שלא תמיד קורה לי שיש לי הפתעות חיוביות בדיונים, ודווקא מצד האוצר. וואו.

תמיד עומדים במילותינו.

ממש. יש לך את הזכות להגיד את המשפט הזה ולא לקבל ממני תגובה.

בבקשה, איריס.

הסעיף הראשון שאנחנו עבדנו עליו כדי להוביל את כל החלטת הממשלה זה בניית מטה. כיוון שאנחנו מדברים על תכלול של מהלך לאומי, אנחנו מדברים על מטה שצריך להחזיק את כל המהלך הזה. מטה שהוא ארצי, מטה שהוא מחוזי ומטה שנמצא ברשויות המקומיות. ולמה אני מתכוונת? אני אתחיל מהרשויות המקומיות: בכל רשות מקומית, כדי להוביל את ההסתכלות על המאבק באלימות במשפחה על כל המשרדים, צריך להיות נציג בתוך הרשות המקומית שיעשה את העבודה ויוכל לדאוג שזה יקרה בכל המקומות, והוא ידאג לחדשנות, לפיתוח וליישום התהליך.

אם אני מתחילה מהרשויות המקומיות – אנחנו הולכים להכניס עכשיו 86 אנשים. איך החלוקה תהיה? אנחנו כרגע עובדים על קריטריונים חדשים לחלק את התקנים הללו וגם לחלק תקציבים אחרים שתכף אפרט אותם, כך שברגע שנסיים את התהליך של הקריטריונים, שאורית שיושבת לידי כבר עשתה אותם, הם צריכים לעבור כרגע לשלטון המקומי לאישור. אנחנו נוכל לחלק את 86 התקנים הראשונים של - - - של התכלול ברמת הרשויות המקומיות.

השלב השני הוא לחלק ארבעה מפקחים, אחד לכל מחוז, שיוכלו להסתכל ברמה מחוזית על יישום מול הרשויות המקומיות.

ברמת המטה – עד היום עבדנו עם שלושה עובדים שהם עובדים שהמשרד הקצה לנו לעשות את הפעולה. זאת פעם ראשונה שאנחנו מכניסים עובדים מתוך החלטת הממשלה – אנחנו נכניס תקציבן ייחודי לנושא, ונכניס עוד מנהל תחום שיוכל להוביל ולפקח על העשייה בשדה.

השורה הבאה שאני רוצה לדבר עליה, ולראשונה אנחנו עושים זה באמת לשים רפרנטים בשב"ס ובמשרד הבריאות – שני משרדים שמאוד רלוונטיים בתהליך הטיפול, אם זה משרד הבריאות, בצד של קופות החולים או בצד של הסתכלות על אלימות בבתי החולים, ובוודאי ובוודאי השב"ס, כשאנחנו מקבלים את האסירים המשוחררים מהשב"ס חזרה לקהילה, וצריך להסתכל על הפעולה מהמעצר, מאסר, וחזרה כשהאוכלוסייה ונפגעי העבירה נמצאים שם והאנשים מגיעים. אז שם נשים שני תקנים במשרד הבריאות ושני תקנים בשב"ס.

אני רוצה להוסיף שאנחנו מוסיפים למשרד הבריאות עוד ארבעה חלקי משרות שהן תקציבי פעולה כדי לשים בקופות החולים, כדי שהם יוכלו לעשות סוף-סוף את העבודה לרמת המודעות.

שנייה. חלק משרות, איפה?

בארבע קופות חולים.

למה אתם צריכים לממן בקופות החולים?

מכיוון שאנחנו מדברים על מניעה, ובתוך החלטת הממשלה יש מניעה, אנחנו רוצים שקופות החולים יסתכלו בחדר הטיפולי של הרופא ויראו שיש שם אישה באלימות, וישלחו אותה לטיפול. כדי לעשות את זה, אני צריכה מישהו בתוך קופת החולים שיסתכל.

אני מבינה את זה. השאלה למה זה על חשבון המדינה ולא על חשבון קופות החולים?

שאלה שאני מוכנה לבדוק אותה אבל אני חושבת שזו פעולה של תכלול. אני לא רוצה לייצג כרגע את משרד הבריאות כי אני לא מכירה את נבכי העבודה עם קופות החולים אבל בהחלט, זו פעולה נוספת שאנחנו הכנסנו אותה במסגרת החלטת הממשלה תכלול, ואני אתן דוגמה נוספת: גם השאלון המיוחד שהוצאנו, ה"היי-ריסק", שהוצאנו אותו לקהל רחב – אנחנו נתנו אותו למשרד הבריאות עבור קופות החולים, והם עשו לו התאמה כדי שבקופות החולים יפיצו את זה בכל הרשתות שלהם כדי שנשים וגברים יוכלו לפנות. כך שאנחנו בהחלט מנגישים את כל פעולות המניעה ואת כל פעולות ההסברה בכל מקום שאפשר בין משרדים, ובכל מקום שיש נשים שיכולות להיות מועדות לפורענות.

אוקי.

פעולות שאנחנו רוצים לעשות עם המשטרה – מספר פעולות שאנחנו מוציאים לדרך השנה: אנחנו התחלנו בעבר לתקצב שוטרים רגישי תרבות. אנחנו מקווים שהפעולה תתחיל עכשיו.

מה זה שוטרים "רגישי תרבות"?

להכניס שוטרים דוברי שפות שונות במסגרת המשטרה – אנחנו הולכים להקצות להם 4.4 מיליון שקלים כדי לקחת את השוטרים האלה. מדובר על 15 שוטרים שיוכלו לעשות את הפעולה בשפות השונות. במקביל לזה, אנחנו הקצינו והפעולה הראשונה מתחילה עכשיו – שמונה שוטרים למרכזי "אלומה", שאני אתייחס אליהם גם בהמשך, אלה מרכזים בקהילה 24/7. שני השוטרים הראשונים מצטרפים למרכז "אלומה" בעכו. המשטרה קיבלה אישור ממש בשבועות האחרונים והם מחפשים שוטרים ראשונים שייכנסו לתפקיד.

אני לא מצליחה להבין מה המרכזים ומה יהיה התפקיד של השוטרים.

אנחנו בתהליכי הקמה של ארבעה מרכזי "אלומה". מרכז "אלומה" הוא מרכז קהילתי שקולט נשים וגברים 24/7 כשהם במצוקה. יש לנו, למשל, הרבה מאוד נשים שבלילה מגיעות ל-106 ברשות המקומית, אף אחד לא בדיוק מבין מה לעשות איתן, והן מגיעות באיזו שהיא דרך למקלט, מתאימות או לא מתאימות, ולמחרת הן נפלטות. אנחנו רוצים שתהיה אפשרות להגיע למרכז כזה ולהגיד שיש מצוקה, להגיד שיש מסוכנות, לעשות איזו שהיא התערבות ראשונית ואם צריך, גם להלין את אותה אישה במרכז הזה. בתוך המרכז הזה אנחנו נותנים כמה מענים: עבודה סוציאלית, ייעוץ משפטי, אם צריך, וכמובן עבודה של שוטר שיהיה שם בתוך המרכז. את העבודה של השוטר בתוך המרכז אנחנו מתקצבים.

בבקשה, תמשיכי.

אז יהיו שמונה שוטרים שיכנסו למרכזי "אלומה", 15 שוטרים שיצטרפו לתחנות כדי כרגישי תרבות.

פעולה נוספת שאנחנו מדברים עליה היא באמת פעולה של תגבור מוקד 118 - -

אני לא מצליחה להבין את ה"רגישי תרבות" האלה. מה זאת אומרת "רגישי תרבות"? אני רוצה מהשוטר שיימלא את חובתו לפי החוק. תעזבו אותי מרגישי תרבות. מה זה רגישי תרבות? תגידו מדבר בשפה הערבית אבל רגישי תרבות? מה זה רגישי תרבות? זו הבעיה שלנו עם השוטרים כאשר הם משחקים רגישי תרבות ועושים סולחות. זאת הבעיה שלנו. אני אומרת לכם שהמושג הזה צריך להיעלם מהשפה המקצועית. "רגישי תרבות", זה אומר שהוא ייקח בחשבון שהוא צריך להחזיר אותה הביתה.

לא מבחינתי.

אז אני אומרת לך מה קורה בשטח, לא מבחינתך.

אבל זו לא הכוונה פה.

אז מה הכוונה? תגדירו לי מה הכוונה?

הכוונה היא שיהיה אדם שמכיר את השפה המקומית בכל מקום שהוא נמצא, שמכיר את התרבות, שיודע איך לדבר בשפה שתהיה נוחה יותר לאנשים שנמצאים סביבו. לא יותר מזה.

לא כל שוטר אמור לעשות את זה? צריך שוטר מסוג מסוים? זה ה-אל"ף-בי"ת שכל שוטר צריך לדעת, זה לא חייב להיות רגיש תרבות. "רגיש תרבות" – זאת הגדרה מאוד ספציפית. אני חושבת שכל שוטר צריך לדעת לדבר עם האנשים סביבו ולהבין באיזו סיטואציה הוא נמצא ולדעת לתקשר עם הסביבה. האם זה יותר מידי לבקש משוטרי מדינת ישראל? אני לא חושבת. צריך התמחות מיוחדת? אני לא חושבת.

אני כן אגיד שלא רק לשוטרים אלא לכל האוכלוסיות אנחנו עושים הרבה מאוד הכשרות בכלל בעניין של אלימות במשפחה. אז חלק מהעניין זה לעשות הכשרות וללמד את האנשים שעוסקים במלאכה לעשות את העבודה מול אלימות במשפחה. זה דבר נוסף שאנחנו משקיעים בו הרבה מאוד - -

אז זה מצוין.

- - אם זה עובדים סוציאליים, אם זה שוטרים, אם זה רופאים, אם זה שופטים שתכף נתחיל – אנחנו עושים עבודה מאוד רצינית עם העניין של ההכשרות, ובזה מושקעים משאבים נוספים.

כמובן שאנחנו מפתחים כלים. אנחנו כרגע סיימנו תהליך של פיתוח כלים דיגיטליים. עשינו תהליך של RFI, ניגשו 35 ספקים. אנחנו רוצים לקבל מהם כל מיני כלים כדי למנוע את הפגיעה הבאה. אנחנו כרגע בוררים את הסוגים השונים של המענים שקיבלנו ואנחנו נבחר את המתאימים ביותר.

מה זאת אומרת?

זה אומר שאם אנחנו יודעים שאם ניתן לאישה סיכה, שברגע שינענעו אותה זה יצלצל בתחנת המשטרה או שאנחנו נשים איזה שהוא לחצן אצל האישה והוא יצלצל אצל השכן – אנחנו נוכל - -

מה עם האזיקונים?

לגבי האזיקונים אני מעדיפה שלייזר ידבר עליהם. יש תהליך מאוד מאסיבי שהמשטרה עושה. אנחנו שותפים בדיונים, יש הרבה מאוד דיונים בעניין הזה.

אוקי. שכחתי לבקש שכל סעיף שדיברתם עליו – לשמוע הערכת תקציב.

אז הרגע דיברתי על כלים דיגיטליים, נמשיך הלאה: אנחנו רוצים לתקצב לראשונה כוננות לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות כדי שבלילה הם יהיו שם ונוכל לשלוח את הנשים. זה נושא הכוננות שרשום פה.

הכוננויות זה גם במרכזים שדיברתם?

זה לעובדים הסוציאליים שעובדים במרכזי אלימות במשפחה ברשויות המקומיות, כדי שהם יקומו בלילה. יש לנו כל לילה פגיעות של נשים.

ברור.

יש בכל הרשויות?

לא, יש לנו היום 180 רשויות מקומיות שיש בתוכן יחידות אבל אין רשות מקומית שלא יכולה לקבל פתרון כיוון שהיחידות האלה אזוריות.

אבל נניח אישה במקום שהמרחק בין המקום שקשור אליה מרוחק מדי?

זה לא קורה. אם אישה במצב חירום – אני דיברתי קודם על 106 ברשות המקומית שלה. אם אישה מרגישה בלילה שהיא בסיכון, היא מגיעה לעובד הסוציאלי ברשות המקומית או ל-106, שעושה את הפנייה. היא לא תופנה ליחידה לאלימות. היא לא צריכה להיות מופנית ליחידה לאלימות כדי לקבל מענה חירום. לא יקרה מצב שלא ניתן מענה בחירום. אני מדברת על יחידות אלימות שנותנות מענה גם בחירום אבל גם בשגרה. כשיש מענה בחירום הוא מיידי, זה לא משנה איפה האישה נמצאת, במקום שהיא גרה.

כן, אבל אם יש מקומות מרוחקים אז זה לא במיידי.

מה זה מקום מרוחק? אין מקום מרוחק. אם אישה גרה ביישוב, יש לה יחידה שמטפלת ביישוב שלה, יש מחלקה לשירותים חברתיים. חוק הסעד קובע שבכל רשות מקומית יש מחלקה לשירותים חברתיים.

לא, אני מדברת על כוננות הלילה.

עוד לא חילקנו אותה. אנחנו כרגע בתהליך של בניית הקריטריונים ובניית התפקידים.

פיתוח כלים – אנחנו פיתחנו כלי יוצא מן הכלל, שכבר מפותח, לאבחון אלימות במשפחה. פיתחנו במשרד שלנו עבור כל המשרדים. הכלי מוכן, מתוקף. הוא כבר פותח דיגיטלית. עוד חודש וחצי נוכל להעלות אותו לאוויר. אני רוצה לומר שהכלי הדיגיטלי שיאפשר לכל המשרדים לעשות את האבחון – גם המשטרה מדברת להכניס אותו לתוך התהליך של האיזוק האלקטרוני – אנחנו נעביר את זה גם למשטרה. כל המשרדים היו אתנו בתוך התהליך של הפיתוח, ואנחנו יודעים שהמענה הזה יוכל להינתן בפלטפורמה הדיגיטלית. בתוך המענה הדיגיטלי שאני מדברת עליו, יש שלושה רכיבים: 1. תיק התערבות ששייך לשירותי הרווחה. זה אומר שכל מידע על אותו מקבל שירות ברשות המקומית יהיה מתועד בתיק. 2. מערכת שמודדת תוצאות, שכבר העלינו אותה לאוויר. עשינו פיילוט ראשוני שלה, עשינו מדידה ראשונית של עו"ס משטרה, ומדידה של העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות שמטפלים באלימות במשפחה. קיבלנו כבר תוצאות, עברנו עליהן ואנחנו עושים תיקון ותיקוף של השאלון. השאלון של מדידה יצורף לתיק ההתערבות, יצורף לשאלון של אבחון מסוכנות בחבילה אחת. הוא כרגע בסיום הפיתוח שלו על פלטפורמה של ה"סיילס פורס". אנחנו נפיץ אותו לשטח במהלך אוקטובר.

מה עם משרד הבריאות? הוא מקושר?

בתוך זה, כולם יהיו מקושרים.

התגברתם על הבעיה של העברת מידע?

עדין לא.

אז איך?

זה לא שייך. כל משרד יאסוף את המידע שלו. אנחנו רוצים לאסוף את המידע הזה לכספת אחת כדי שנוכל להעביר את הנתונים ולהסתכל עליהם. עוד לא דיברנו על העברות מידע. זה דבר שאפשר לעשות בתוך ענן, המערכת הזאת היא "עננית", מה שאנחנו עושים. בשלב הראשון כל יחידה אוספת את שלה. בשלב השני – זה איך אנחנו מנגישים ויכולים אולי לא להעביר את המידע אבל לפחות לקחת בחשבון את המידע, גם בראייה של הטיפול וגם בקבלת החלטות. אנחנו ממש בסוף התהליך כרגע.

טוב.

תכניות מניעה "חינוך וזוגיות" – אנחנו הולכים להעביר תקציב למשרד החינוך כדי שיוכלו לעשות את התכנית. התכנית הזאת קיימת כרגע והיא עברה עדכון בשנתיים האחרונות כדי שתתאים לכל המגזרים ותתחיל לפעול בכל בתי הספר באמצעות התקציב שאנחנו מעבירים.

כמה?

שני מיליון.

שני מיליון? זהו?

זהו בשלב זה, כן.

למה?

כי זה התקציב שצריך כדי שהם יוכלו לקחת מנחים מיוחדים. התכנית נעשית בתוך בתי הספר. היא תיעשה במסגרת "כישורי חיים" בתוך בתי הספר. התקציב שמועבר הוא כדי להעסיק את היועצים שינחו את האנשים שיעשו את העבודה.

זה להוסיף למי שהיו?

ברור.

האם יש לכם הערכה כמה סדנאות כאלה או כמה תכניות כאלה יועברו בשני המיליון האלה?

אין לי את המידע פה. אני יכולה להגיד לך שהייתה לנו כבר פעילות בשנים האחרונות שעבדה. אני יכולה לאסוף את המידע אצלנו, יש לי את זה במשרד, ומשרד החינוך רוצה לצרף את התכנית הזאת לכל אחת מהרשויות המקומיות במסגרת התכנית של כישורי חיים. זה ייכנס בכל בתי הספר, הם כרגע עם התקציב הזה - -

לא, אני כבר מכירה את כישורי החיים שם. יש לי הרבה כישורים מלעבור על התכנית הזאת. הם מציעים אותה לכלל הרשויות המקומיות בחבילה אחת עם עוד 11 תכניות, כאשר כל שעות הלימוד לכל כיתה בתכנית כישורי חיים זה 32 שעות לימוד לאורך כל השנה. כלומר, הם לא יוכלו לבחור או להעביר את כל 12 התכניות, ויש אקזיט מאוד קל לכל מנהל שלא רוצה להעביר. אני יודעת שהרבה מנהלים בורחים לתכניות האחרות כדי לא להעביר את התכנית הזאת. השאלה כמה ומי יפקח איפה יעברו התכניות האלה?

יש לנו שני תהליכים שאנחנו עובדים עליהם: האחד, מהצד של משרד החינוך. הצוותים שלי כבר יושבים עם משרד החינוך כדי ליצור מצב שהתכניות האלה כן יהיו בעדיפות וידרשו מהמנהלים לעשות את זה. זה צד אחד, הצד של היועצות. הצד השני זה העובדים שלנו ברשויות המקומיות שמאוד מעוניינים שהתכניות האלה יופעלו. במסגרת היחידות הם יהיו בקשר עם בתי הספר לדאוג שהתהליך הזה קורה. אלה שני התהליכים שאנחנו עובדים עליהם כדי לדאוג שהתכניות יהיו.

בהצלחה. אני אומרת לך שזה לא עובד ככה. אם הייתם רוצים לעשות שינוי אמיתי, היה צריך לממן שעת לימוד אחת חובה בתוך התכנית של כלל בתי הספר, שמשרד החינוך יוסיף אותה ולא במסגרת כישורי חיים, שזה נתון להחלטת הנהלת בית הספר, ותכנית אחת מתוך 12 תכניות שהם יכולים לבחור.

ובטח לא עכשיו, עם זה שנותנים למנהלים לבחור תכניות.

זה מה שאני אומרת. הם נותנים להם סל של 12 תכניות, ולמנהלים יש זכות לבחור איזו תכנית מתוך זה יקבלו.

רשמתי את מה שאת אמרת ואני אחזור למשרד ואדבר אתם אבל אני קודם כל - -

אני מבינה שגם יש לנו נציגה ממשרד החינוך, אולי נפנה אליה גם בשאלה הזאת עכשיו.

אני ממשיכה: הרחבת מרכזים – קיצור המתנות – אנחנו בשנה שעברה הוספנו 59 יחידות והרחבנו כמעט לכל היחידות ברחבי הארץ. אנחנו עכשיו הולכים להוסיף עוד 20 מיליון שקלים לקיצור ההמתנות כך שנכסה את כל הארץ. בהזדמנות זאת אנחנו גם משנים את כל הקריטריונים שדרשנו לשנות אותם ומתאימים את זה לכל היישובים כך שאנחנו עושים חלוקה שוויונית בכל המקומות בארץ.

ה-20 מיליון, זה מה שמתוקצב לתכנית הטיפול בגברים?

לא, עוד לא הגעתי לגברים. זה תקציב נוסף שאנחנו נותנים כדי להרחיב את מה שכבר עשינו. בשנים הקודמות הוספנו 50 תקנים לטיפול בגברים, 68 תקנים לטיפול בילדים, 59 תקנים לסגירת פערים, עוד 50 תקנים לאזרחים ותיקים. אנחנו עכשיו מוסיפים כדי להרחיב – מוסיפים עוד כסף הפעם כדי לתת מענה יותר מעובה במקומות שלא היינו ומסדרים גם את הקריטריונים.

בנוסף לזה, אנחנו מוסיפים עוד 28 תקנים ליחידות לאלימות במשפחה לאזרחים ותיקים – שוב, זה גדילה בתחום הזה.

השורות הבאות מדברות על תקציבים לצד העובדים – ברור לנו שצריך תקציבים נוספים למניעה ופעולות נוספות כך שלצד כל עובד כזה אנחנו שמים גם תקציבים כדי לעבות את הפעילות שלו.

אני קופצת לשורה של עו"ס משטרה – בהזדמנות הזאת אנחנו נוסיף 54 עו"סים משטרה. זה תפקיד שמאוד הוכיח את עצמו, מאוד יעיל. אני מוכרחה לומר לכם שמהנתונים שקיבלנו מהמדידה הראשונה בנושא משטרה – זה מדהים לראות כמה המטופלים, מקבלי השירות, מעריכים את העבודה. אם אני משווה בין מה שהעו"ס כתב על עצמו לבין מה שמקבל השירות כתב – הם מאמינים שהשירות מוריד את הסיכון שלהם, מעלה את הביטחון שלהם, והם מאמינים שהשירות הזה באמת הקפיץ אותם מדרגה ועזר להם להתחבר להמשך טיפול. אנחנו עכשיו נוסיף עוד 54 תקנים ובזה כמעט נסיים את התהליך המלא שתכננו בהחלטת הממשלה לגבי עו"סי משטרה.

זאת אומרת שבכל קריאה לאלימות, כשמגיעה המשטרה, השוטר או השוטרת מגיעים בליווי עו"סית משטרה?

לא מגיעים. כשאישה מגיעה ומתלוננת במשטרה, נמצא שם עו"ס משטרה שיושב שם ומנסה גם לשכנע שיגישו תלונה, גם לעשות איזה אבחון ראשוני כדי שהאישה תגיע בסוף לטיפול ועושה את החיבור, ולפעמים עושים התערבות קצת יותר ארוכה כדי שהם יישארו ובאמת יגישו את התלונה.

סקר לאומי – אנחנו כרגע בתהליך של בנייה ראשונית עם מספר ארגונים של סקר ראשוני, שיעזור לנו לבדוק את היקף התופעה היום. יעזור לנו גם לבסס איפה המקומות שאנחנו צריכים למדוד אותם כדי שאחר-כך נוכל גם להמשיך ולהגיד מה היקף התופעה במדינת ישראל, לא מדדנו את זה הרבה מאוד שנים, וגם לדעת איפה המאפיינים שצריך להיכנס לתוכם.

אני כן רוצה לומר פה שאנחנו בתקופת הקורונה עשינו סקר בזק על-ידי "ברוקדייל", וראינו את המאפיינים של התופעה לסוגיהם השונים עם הסוגים השונים של האלימות.

דיברתי קודם לכן על מרכזים 24/7 ברשויות המקומיות – המרכז הראשון שנפתח בעכו, תיארתי אותו קודם לכן כך שאני לא אמשיך. כל מרכז כזה מתוקצב - -

מתי הוא נפתח בעכו?

ממש בחודש האחרון.

נו, פרוטקציה מהיו"רית.

לא, ממש לא.

עאידה, שאלה חשובה: האם המקלטים, שעכשיו מתחילים להכניס ארגונים למטרות רווח ולא את העמותות שאנחנו מכירים או העמקת הפרטה מה שנקרא – האם תוכלי להתייחס לדבר הזה לגבי המרכזים החדשים שנפתחים? במכרזים מתחילים להיכנס עכשיו – כל הסיפור של רכש חברתי מתחיל - -

רכש חברתי לא תקף לגבי הרשויות המקומיות. כל מה שדיברתי כרגע על רשויות מקומיות – אנחנו מעבירים את הכסף לרשות המקומית שעושה את העבודה. זה נכון לגבי מקלטים – אנחנו, למשל, באמצעות התקציבים האלה פתחנו שני מקלטים בשנה האחרונה. אנחנו הולכים פתוח שני מקלטים מיוחדים בשנה הקרובה. יחד עם זה, תהליך כזה יוצר מכרז. אנחנו כותבים את המודל המקצועי - -

אפשר לתעדף ארגונים בהקשר הזה בכלל – הסיפור של מטרות רווח, שחברה בורסאית לוקחת לך מקלט, יש פה סוגיות שנכנסות לכל מיני אלמנטים אחרים, והמשרד צריך להתייחס לזה. אולי זה באמת שווה דיון - -

המשרד כבר התייחס בזה שפתח להם את האפשרות.

נכון. צריך להגיד שהם כנראה - -

צודקת או לא צודקת?

לא, האפשרות פתוחה. הם נכנסו לתוך הסיפור בשנים האחרונות כמו שקרה עם חסות הנוער ועוד מקומות.

עצם העובדה שלא מכניסים בתנאי הסף של כל מכרז דבר שאומר שאי אפשר שינוהלו על-ידי ארגונים רווחיים - -

למטרת רווח. זה בעיה וזה ממש חמור, וצריך להגיד שגם בהקשר של תכלול התקציב – עאידה, זו חתיכת סוגיה. זה יכול לייצר...

אני כבר מדברת על זה שנים, נעמה.

לא, בתחום אלימות במשפחה אין לנו חברות אבל אני לא יועצת משפטית אז אני לא אתייחס אבל יש מורכבות.

אני חייבת להגיד שפעם, אצלכם, משרד הנדסה זכה במקלט, והייתי צריכה ללכת לבג"ץ כדי להחזיר את המקלט. אז בואו...

גברתי היושבת-ראש, אולי נעשה ביקור במעון כזה שמנוהל על-ידי חברה פרטית.

אין, אין עכשיו חברה פרטית. הטריק הוא לעשות חברה פרטית או משפחתית ולקרוא לה עמותה, ואז להיכנס למכרז ולזכות ביושר רב. ואני יודעת על מה אני מדברת, אני לא סתם אומרת את הדברים.

אני בטוחה.

יש כמה וכמה פרויקטים, לא רק מקלטי נשים אלא גם מעונות לקטינים, גם הוסטלים, שמנוהלים בצורה כזאת.

ומי מפקח על זה שזה לא יקרה?

להיפך, הם רוצים את זה. הרווחה ממש רוצים את זה.

לא, לא. בואו...

לא, לא, הם לא רוצים את זה.

קודם כל, זה לא קשור לוועדה אבל כשאני מסתכלת על כמות הרכש החברתי במשרד, לא כיסאות ושולחנות, זה הרוב עמותות. אבל החוק לא מאפשר להעדיף עמותות, צריך לחזור לחוק, יש יועצים משפטיים ולא פה צריך לקיים את הדיון.

אני רק רוצה להגיד לך שבוודאי שהרוב יהיו עמותות כשהם פתחו את הדבר הזה. מקלטי החירום לנשים מוכות התחילו מעמותה, והמדינה לקחה פה אחריות וזה חשוב מה שקרה לאורך השנים. מה שקורה עכשיו זה תהליך הפוך שמסוכן בעיני ורק הצפתי אותו, ואני שמחה שיושבת-ראש הוועדה עוסקת בנושא ומכירה את הסוגיה.

אנחנו נדבר על זה ונמצא דרך לתקוף את הנושא. כבר התנהלו דיונים בנושא ולצערי הרב, זה לא כל-כך פשוט.

בואו נמשיך: במסגרת התקציב הנוכחי אנחנו נעשה עבודה מאוד גדולה עם גברים, שמחוברת גם - -

את האמת – נדהמתי לגלות כמה היא גדולה. אני בדיוק יושבת ומחברת את הסכומים, וחלק גדול מהתקציב מנותב לשם ולעיבוי תקנים.

גיבוי תקנים זה טיפול. זה בעצם לתת יותר אנשים יעשו את העבודה מול הלקוחות שלנו. כשאנחנו באים לרשויות המקומיות והתלונה הגדולה ביותר היא בדרך כלל שיש רשימות המתנה. וכשיש רשימות המתנה ואנחנו רוצים לתת מענה, אנחנו מעבים את היחידות שנותנות את המענה כמו גם מרחיבים את קהל היעד לילדים, גברים וכולם, שיהיו בתוך המשפחה וישנו את מה שקורה בתוך המשפחה.

התכנית של הגברים תהיה מנותבת בשני כיוונים: היא כבר בתהליך של עבודה של בניית מודל, היא גם תגיע לגברים שלב אחד קודם, לפני שיש את האירוע של האלימות, והיא גם תגיע לגברים בהקשר של החוק שלך, עאידה, שעבר קריאה ראשונה – כפייה. זאת אומרת, לאבחן את הדברים באמצעות בתי המשפט ולשלוח אותם לטיפול כאשר אנחנו מדברים על שתי הזרועות הללו בטיפול.

כפי שאמרתי, אנחנו רוצים להקים שני מקלטים לאוכלוסיות ייחודיות. אנחנו נמשיך לתת סל מענים גמיש לנשים וסל מענים גמיש לגברים.

אני חושבת שבגדול עברתי על כל הפעילות שלנו. אני כן חושבת שיש - -

אני חייבת לשאול מה זה תכניות לגברים בתפעול אוצר, ומה זה שירות מבחן בתפעול אוצר?

זה תהליכים שאנחנו עדין בונים אותם ואנחנו בהתייעצויות עם האוצר. זה שני תהליכים שאנחנו עדין בונים אותם כדי לעשות איתם עבודה.

אבל מה זאת אומרת "תפעול אוצר"?

אין תפעול של אוצר. זה תכניות שאנחנו כרגע שמים אותן על המפה ואנחנו מחליטים איך הן יעבדו. זה בדיונים עדין.

קצת לא מובן לי.

תקנים, תהליכי פעולה – זה שאנחנו כרגע מבנים אותו. זה שתי שורות שהן בהבניה.

אוקי. תשמעו, יש סל נלווה לגברים. יש דירות לגברים מורחקים. יש תכנית מעקב אחרי גברים משוחררים. יש מרכז ערב לגברים. יש הוסטל טיפול בגברים. יש מרכז יום לטיפול בגברים אלימים.

זה לא מתוקצב, שימי לב. הדברים האלה הם בתקציבים קיימים. הם רשומים כי הם חלק מהתכנית. הם בשיקום האסיר, הם בשירות המבחן, אין כאן כסף עבורם כרגע. הם לא מתוקצבים בתקציב הנוכחי.

למה?

מכיוון שבסדר העדיפות של התכנית אנחנו עושים כרגע דברים אחרים וזה עובד. יש מספיק ואנחנו צריכים למלא את המקומות הקיימים.

כלומר, הם מקבלים מגוף התקציב הקודם, אתם לא מוסיפים להם.

כרגע אנחנו לא מוסיפים.

כן, עכשיו אני רואה.

אני רוצה לשאול משהו בהמשך לדברים של יושבת-הראש: אני רואה הרבה דברים טובים אבל אחד הדברים שחסר לי פה – גברים מקבלים תכניות מעקב אבל גם שיקום ושיחות. לנשים, אחרי כל הנושא הזה, יש להן פגיעה בתעסוקה, יש פגיעה רגשית, יש פגיעה ביכולת להיות עם הילדים. השאלה אם כל התכניות האלה גם מלוות בהעצמת נשים. זאת אומרת, אחרי שהן יצאו מהטראומה הכל-כך קשה, האם אנחנו גם משקיעות קצת בשיפור מצבן? לא רק הגנה פיסית אלא גם כלכלית ונפשית?

התשובה היא ברור שכן, אין לך פה את הכל. כאן יש את מה שאנחנו עושים בכסף החדש. יש לנו עוד 72 מיליון שקלים שאת לא רואה כאן, שמופעלים בתוך המשרד. צריך לדעת שרוב התקציבים עד היום היו מנוצלים רק לנשים. אנחנו רק בשנה, שנתיים האחרונות מתחילים לתת מענים לגברים באמצעות התקציבים האלה.

בואי נגד ככה – לא נותנים מענים לגברים, אנחנו מטפלים בגברים אלימים כי המטרה של התכנית הזו היא להיאבק באלימות נגד נשים. ואם חלק מזה זה לטפל בגברים אלימים או בילדים שעלולים להיות גברים אלימים בגלל מה שהם חווים – אז בסדר, אבל אנחנו לא נותנים מענים במקרה הזה.

בסדר גמור, אני מסכימה אתך.

אם אני חוזרת רגע לנשים, אתן כמה דוגמאות: למשל, יש חוק שמאפשר לנו לתת סל לכל אישה שיוצאת ממקלט 10,000 שקלים, ועוד 13,000 שקל לשנה וחצי לפעולות של שיקום. כרגע אנחנו נמצאים בפיילוט עם קרן שוסטרמן לתת את אותו מענה לנשים שלא היו במקלט. אנחנו כרגע עושים מיזם - -

סליחה, שלא היו במקלט? אתם עושים פיילוט?

כן.

כי אנחנו תכף נשמע את נציגת האגודה לזכויות האזרח.

עם דיברו איתי.

אבל השאלה שלי למה דווקא בחרתם לעשות את הפיילוט עם קרן שוסטרמן. מה הקשר? הם מבצעים? הם נותנים את הכסף?

הם נותנים את הכסף ואנחנו עושים פיילוט של התהליך. במידה והתהליך יהיה מוצלח אנחנו, כמשרד, נממן אותו.

איך עושים את הפיילוט? כמה נשים? מה הסכומים?

אנחנו כרגע בתחילתו. אנחנו בונים אותו, יוצאים איתו בדרך, נעשה מחקר עליו, נעשה מדידה עליו, נבדוק אותו ביחידות ברשויות המקומיות, ובהנחה שהתהליך הזה יהיה מוצלח, סביר להניח שהוא יהיה על השולחן שלנו.

ידוע לכם מה התקציב שהקרן הקצתה לנושא הזה?

כן.

אפשר לדעת?

כמה מיליונים.

כמה מיליונים זה אומר שזה לא יגיע לכל הרשויות.

זה לא יגיע, זה פיילוט. אנחנו כרגע מבצעים אותו בכמה רשויות בודדות. אנחנו צריכים לתכנן איפה אנחנו עושים את זה. בהנחה שהתהליך הזה יהיה מוצלח ונכון, אנחנו נבדוק אותו ואז אנחנו נוציא אותו לכל הארץ.

אני מקווה שהפיילוט יהיה מגוון מבחינת הרשויות המקומיות, שתוכלו למדוד את זה.

בוודאי. עוד פיילוט שאנחנו עושים כרגע – אנחנו עושים שותפות עם קרן אחרת, עם קרן רש"י ועם גוגל – אנחנו עושים תהליך של תעסוקת נשים בתחום הדיגיטל, וזה בכל הרשויות שאנחנו כרגע אוספים. יש הד מאוד גדול ונשים מאוד רוצות להיכנס. זה עוד משהו שאנחנו עושים עם נשים.

כשאני מסתכלת על כמות הנשים שמגיעות לטיפול, רוב הנשים המטופלות בכל המערכות הן נשים, כך שהמערכת עכשיו מתאימה את עצמה גם לגברים ולילדים, תוך כדי עבודה.

אוקי. אני מסתכלת על סוף הרשימה, שאם יישארו יתרות – תגבור תמיכות במרכזי סיוע פגיעות מיניות – חלק משמעותי מהפגיעות המיניות בתוך המשפחה. מה זה הספרה שלוש?

שלושה מיליון.

וזה רק אם יישארו יתרות? כלומר, מרכזי הסיוע לא יקבלו תוספת לתקציב השנתי - -

כעיקרון, מרכזי הסיוע לא יושבים על הפלטפורמה הזאת. יחד עם זאת, כולנו יודעים שחלק מהאלימות היא אלימות מינית במשפחה. לכן, אנחנו יכולים לשים את זה על הפלטפורמה הזאת, במידה ויש תקציב אבל כרגע, זה בדיונים.

זה מעניין – את יכולה לתת לנו קצת נתונים על סקר הבזק בתקופת הקורונה? מה מצאתם מבחינה זאת? כי יש מצב שאנחנו חוזרים שוב לסגרים, ואיזו היערכות יש לנו למצב הזה?

אני אגיד לך מה עשינו בתקופת הקורונה: אנחנו עשינו את סקר הבזק – זה לא אנחנו, "ברוקדייל"
עשו עבורנו. יש מצגת, עשינו את זה באמצעות הפייסבוק. אנחנו הגענו להרבה מאוד נשים שלא נמצאות בקשר טיפולי איתנו. זה טוב כי זה היה אוניברסלי. אנחנו ראינו עלייה בתחומים שונים של אלימות במשפחה. מה שאנחנו עשינו בתקופת הקורונה זה להנחות את העובדים שלנו להרים טלפונים ולהגיע. זאת אומרת, העובדים שלנו היו בקשר עם כל הנשים שהיו אצלם בטיפול.

יחד עם זה, באותה תקופה באמת הוצאנו את ה"היי-ריסק", בדיוק מהסיבה הזאת, כדי להגיע לנשים שלא היינו אתם בקשר, והפצנו את זה בכל מקום כדי שנשים ייכנסו, ובאמת הרבה מאוד נשים נכנסו ויכלו לפנות לטיפול.

בנוסף לזה, בתקופת הקורונה תגברנו מאוד את קו 118 ופתחנו קו שקט, גם קו לגברים, ותגברנו עובדים סוציאליים דוברי שפות – כל זה כדי להגיע ליותר נשים.

ולמה לא משאירים את זה כך לכל הזמן?

זה נשאר.

הערה כללית: את האמת, למרות השמחה – יש פתגם בערבית שאומר שמתפלאים לראות עוגה ביד של העני בתרגום חופשי. נזכרתי בזה כששמחתי בהתחלה כשנאמר לי על 155 מיליון, ואנחנו השנה אמורים להיות בשנה הרביעית של התכנית, נכון? היינו צריכים להגיע כבר ל-200 מיליון, נכון? אז על מה אני שמחה? מושכת בחזרה את הכל...

שאנחנו יכולים להקים כל-כך הרבה...

על חצי העוגה...

לא, אבל תראו איזה אבסורד – אנחנו כל-כך שמחות על ה-155, ושכחנו שממילא היינו צריכות להיות כבר ב-200. 200 אחרי 150, אחרי 100 שלא קיבלנו. בשנה הבאה אמורים להיות 250 אבל אתם אומרים לי שיהיו בתקציב 150, נכון? האוצר, זה התור שלך עכשיו.

155 ב-2022.

155, לא 250?

לא.

למה?

זה לא תוקצב מעולם.

אנחנו יודעות שזה לא תוקצב מעולם. השאלה שלי היא למה אתם לא מגיעים ליעד שהממשלה קיבלה על עצמה כאשר אימצה את התכנית הזאת? השנה צריך להיות 200 ובשנה הבאה 250, ואז אולי נסלח לכם על השנים הקודמות שלא עמדתם ביעד.

אנחנו נתחיל בהקצאה הנוכחית ונבחן אותה, ולקראת 2023 נראה אם אפשר להמשיך להגדיל אותה.

2022 זה שנה הבאה, אפשר לתקצב - - -

לא, להזכיר – התקציב עדין הוא הצעה, עוד לא אישרנו אותו בכנסת. כלומר, אני חושבת שהגיע הזמן, בלי לגרוע מסובסידיות של נשים אחרות, להבין את החשיבות של התכנית הזאת, ולתקצב אותה במלואה.

אבל גם בתכנית מדובר על העלאה הדרגתית, ולכן התחלנו בהעלאה הדרגתית ב-21, ב-20 וב-22.

כן, התחלתם באיחור של שלוש שנים.

אתם יודעים שאי-תקצוב זה חיי נשים, כן?

אנחנו לא מזלזלים בסוגיה והקצינו לה באמת סכומים נכבדים בשנים האחרונות.

לא, לא, לא, תחזור בך מהמשפט הזה. בכלל לא היו סכומים נכבדים שהקציתם.

למה? 55 בשנת 2021 - -

לא, אתה לא רציני - - -

כן, אתה באמת עומד מולנו ואומר את זה כאשר אתה יודע כשבשנה שעברה זה היה צריך להיות 150 מיליון והשנה 200? אז אתה אומר לי ש-55 זה נכבד? לא כדאי. באמת לא כדאי להשתמש במושגים האלה כי זה לא מכבד אותנו, כנשים, ולא את הבעיה עצמה ולא את התכנית שאנשי מקצוע טרחו לשבת ולכתוב.

וגם לא את החלטת הממשלה, שאם הם רוצים לקדם את הנושא, כפי שבאמת הוחלט, זה לא סכום... באמת, אתה יודע מה? אני אמנם חדשה אבל כבר התחלתי לראות סעיפים תקציביים. מחלף מתקצבים ביותר כסף מהתכנית הזאת. באמת. זה באמת לא נכבד ולא מכובד.

אני חייבת להגיד שתהיה ממשלת שינוי. אחד מהשינויים שכולנו רוצים זו התייחסות אחרת לנושאים שקשורים לחיים ומוות של נשים. אני חייבת להגיד, עם כל הכבוד, ואיריס את יודעת טוב מאוד שאני מכבדת את העבודה הקשה שאת עושה אבל מבחינתי, זו לא התוספת הראויה לתכנית. מצד שני, יש לי בעיה עם סדרי העדיפויות ואיך שהם נקבעו. ב-55 מאוד חרה לי לראות ששר האוצר מכריז מה יעשה עם ה-55 מיליון. עם כל הכבוד, זה לא התפקיד של האוצר להכריע מה סדרי העדיפויות.

הדבר השני – זה מאוד לא מובן לי למה העשייה בתחום מניעה והעלאת מודעות לדורות הבאים מקבלת רק שני מיליון שקל מכסף תוספתי שהוא 155 מיליון? זה לא פרופורציונלי. אני העליתי את כל השאלות איך ינצלו אפילו את השני מיליון האלה ויש לי ספקות רבות אבל אני חושבת שזה לא פרופורציונלי, ותכף נפנה למשרדים האחרים.

רק להגיד שהסיפור של הביטחון פנים לא מלא. זה מאוד-מאוד - - -

אני רוצה לפנות למר אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים. מר אליעזר, מה יש לך לספר לנו על התכנית? האם אתה שמח? עכשיו רואים אותך ולא רק שומעים.

מה שמדאיג אותי, שאני לא רואה בתכנית הזאת את הנושא של האזיקונים.

היא לא בתכנית הזאת אבל אני תכף אעדכן עליה.

אבל אם זה התקציב המוצע עד סוף 2021, יש סעיף תקציבי ב-2022 לאזיקונים?

אנחנו כרגע טרם מסוכמים עם משרד האוצר על תקציב 2022. לא סגרנו לפני שהממשלה אישרה, באותו לילה לבן, לא הגענו לסיכום. אנחנו עדין בתהליך של משא ומתן עם האוצר. גם היום אנחנו יושבים אתם ואני מקווה שנגיע לסיכום, אני לא מבטיח - -

אבל אתם מבקשים שזה ייכלל בתקציב?

כן, אבל כרגע אנחנו בפער משמעותי בדרישות שלנו. אני תכף אעדכן את הסטטוס שלנו, אם אפשר.

בבקשה.

אז ככה – קודם כל, אני שמח לשמוע שיש 150 מיליון שקל כהקצאה בבסיס התכנית, החלק מ-1.1.2022. כמובן אני מאוכזב שכרגע לפחות בחשבון שעשיתי, שאיריס פירטה, אנחנו אפילו לא 10% מהתקציב, אנחנו סביב 10 מיליון מתוך 155. צריך להבין שהמשטרה לא תעשה את הדברים – גם ככה היא עשתה ועושה מתקציבה אבל אם לא יהיה תקציב משמעותי, אז חלק גדול מהדברים שתכף אני אפרט - -

אליעזר, זה נשמע לי קצת מוזר שאתה רק עכשיו עשית את החישוב כמה מגיע לכם. מה, לא ידעתם כמה מוקצה? זה לא היה בהידברות אתכם? לא הבאתם תכנית סדורה?

יש לנו תכנית סדורה, אנחנו חברים אצל איריס, כינרת, הכל ידוע. נציגי המשטרה נמצאים וגם שירות בתי הסוהר אבל במבחן התוצאה, כרגע אנחנו לא תוקצבנו אבל עד כמה שאני מבין, עוד לא חילקו את ה-155 בצורה פרטנית. אני מקווה שהסכומים יהיו אחרים לגמרי כי כשאנחנו באים לאוצר, האוצר אומר: תשמעו, יש תכנית בין-משרדית מתוקצבת, תסגור עם הרווחה. אז בסדר, אנחנו בדיאלוג עם משרד הרווחה אבל כרגע, אני מבין שגם התוספות שניתנו זה בימים האחרונים אבל אני מקווה שכן נוכל לשבת - -

מה למשל היית רוצה לראות בתוך התקציב?

אז אני רוצה לפרט כמה דברים: ראשית, אני מזכיר לכולם שאת מחלקי המשפחה, את 16 התחנות המשמעותיות הקמנו ואנחנו עדין מתקשים לגייס את העו"סים שהם קציני משטרה ואנחנו עומדים כרגע על שישה, אולי קצת יותר אבל אנחנו עדין בפער ואנחנו לא מצליחים לגייס. מאחר וקבעו שהמסלול הוא מסלול ייעודי, לא מנהלי, אז הקושי הוא יותר גדול. יכול להיות שנצטרך עוד פעם לדבר עם המשטרה שיבחנו את הדבר הזה כי אנחנו לא מצליחים להגיע ל-16 קצינים או קצינות בכל אחד ממחלקי המשפחה.

זה לא אותם מחלקים שיקבלו תוספת, שדיברה עליהם...

לא, זה מחלקים שאנחנו הקמנו מתקציבנו. זו הייתה הבטחה של השר גלעד ארדן וביצעו את המשימה הזאת.

אני יודעת אבל המרכזים שדיברה עליהם איריס - -

לא, לא, היא דיברה על מרכזי "אלומה".

אנחנו צריכים לבחון עוד פעם למה אנחנו לא מצליחים לסיים את הגיוס של עו"סים שהם קצינים וקצינות משטרה בנושא הזה.

כל מה שקשור בשיפור הנהלים ושיתופי הפעולה בשולחנות עגולים במהלך הקורונה התבצעו ומתבצעים ברמת התחנה יחד עם אגפי הרווחה ברשויות המקומיות, והדבר הזה בהחלט מוכיח את עצמו. העבודה היא במעגלים קצרים. יש קשר עם הקורבנות, יש קשר עם הרווחה, וממה שאני מכיר, אני חושב שהדבר הזה שיפר באופן משמעותי את הקשר ואת הביטחון ואת ההגנה.

אנחנו גם שיפרנו את מערכת המידע במשולש בין שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל והרווחה ולקורבנות – כשאסיר יוצא לחופשה או - -

מערכת מנע?

לא. מערכת מנע – עכשיו אנחנו בתהליך. אני מדבר על מערכת ממוחשבת ששב"ס מעדכן גם את משטרת ישראל וגם את הרווחה וגם את הקורבן, שאדם X יוצא לחופשה או מסיים את תקופת מאסרו או מעצרו - -

או מוציאים אותו לשחרור מנהלי.

היה לנו פער בנושא הזה, והנושא הזה טופל ושופר, וזה התגלה בחיוניותו במהלך הקורונה. אני חושב שהדבר הזה בא על פתרונו בנושא הזה.

לגבי הנושא של פיקוח אלקטרוני – קודם כל, הצוות שלנו היום מושלם כי חברים בצוות שאני מוביל גם רשות שיקום האסיר וגם כמובן משרדי הרווחה והמשפטים. דבר אחד שחסר לנו הוא להגדיר את האוכלוסיות ולאמוד את המספרים. אומדן הכמויות של האוכלוסייה – כדי שנוכל לאמוד את התקציב של הדבר הזה. יש לנו השבוע עוד דיון ואני מקווה ששם נוכל לזקק את המספרים ולהגיע להסכמה גם מבחינת האוכלוסייה וגם לגבי המספרים, ואז נוכל להציג את העבודה לאישור השר שלנו. לאחר מכן, אני מניח שנציג את זה גם לשר הרווחה וגם לשר המשפטים, ובמקביל נצטרך להשלים גם את החקיקה וגם את כתיבת המכרז, כשאנחנו היינו מאוד רוצים שעד סוף 2022 יהיה לנו זוכה, בהנחה שלא יהיו קשיים חקיקתיים או משאביים כי אני חושב שגיבשנו את המודל, ואני חושב שזה מודל נכון.

עשינו עוד הדגמת יכולות של אחת החברות מתוך הארבע שהגישו לקול הקורא שפרסמנו – שלוש חברות לא עמדו בדרישות שלנו אבל הן יוכלו להשתתף במכרז כשנפרסם אותו, ובסך הכל המערכת עובדת. יש פערים טכנולוגיים אבל אני לא מכיר מערכת מושלמת בעולם, ובמדינות שהדבר הזה מופעל אז כמובן שגם שם הם מגשרים על הפערים הטכנולוגיים בתפיסה המבצעית, במענה המבצעי של התחנות ושל הכוחות הנוספים, אם זה אומר רווחה או שוטרים למיניהם. אז פה אנחנו נמצאים בנושא של הצימוד האלקטרוני. אני מקווה שאחרי שנגמור השבוע את האוכלוסייה, נוכל לאשר את זה אצל השר ולהתקדם הלאה. אם יש שאלות לגבי הצימוד, בבקשה. אם לא, אני אמשיך הלאה.

לא, אפשר להמשיך.

אז זה בנושא של הפיקוח. לגבי הנושא של הדברים האחרים – אז כפי שאיריס ציינה, אנחנו ביקשנו 60 חוקרים, דוברי השפה, מכירים טוב יותר את התרבות במגזר. כרגע אני מבין שמקצים לנו רק מחצית מהכמות – אני מדבר על - - - שיגדילו לנו את התקציב. אז זה דבר נוסף שחסר לנו בתכנית.

רגע. אתם ביקשתם 30? איריס, על כמה דיברת?

15 לפעולה הזאת. יש עוד שמונה לפעולה אחרת אבל זה 15 לפעולה הזאת. צריך לזכור שהתקצוב הוא רב-שנתי. זאת אומרת, אלה ה-15 הראשונים אבל יש המשך בשנים הבאות.

אז זה לגבי - - - חוקרים. אנחנו כמובן - -

אנחנו מדברים על 30 חוקרים או שוטרים?

בעיקר חוקרים לטפל טוב יותר בפוגעים ולטפל יותר נכון גם בקורבנות.

יש לכם אנשים שהוכשרו אבל אין לכם תקנים?

אם נסכם את הסיכום התקציבי, כרגע אנחנו בבעיה, בהחלט. כרגע אנחנו בתקציב המשכי של 19. כרגע המשטרה פועלת על פי תקציב המשכי של 19, והגיוסים הם במשורה, ואם הם נעשים, הם שוטר זמני, מה שנקרא שמ"זים, לאכיפה של הקורונה. אין לנו גיוסים משמעותיים. אני מקווה שגם בתכנית החומש החדשה של המגזר הלא-יהודי וגם בנושא האלמ"ב (אלימות במשפחה) – ברגע שהתקציבים יאושרו אז אנחנו נחדש את הגיוסים. אין לנו כוונה לקחת - -

רגע, תכנית החומש – אתה מתכוון למאבק ופשיעה באוכלוסייה הערבית?

אמת. כן.

למה? היא כוללת אלמ"ב?

כן, אבל אין לנו לקחת גם שם וגם - - - אנחנו פה.

עד כמה שידוע לי, היא לא כוללת אלמ"ב. היא כוללת אלמ"ב?

היא כוללת בעיקר חוקרים, תחנות משטרה. תחנה זה על כל חלקיה – זה גם חוקרים, זה גם מודיעין, זה גם סיירים וגם טכנולוגיה וכל המרכיבים האחרים.

בסדר אבל אלמ"ב זה משהו אחר.

ברור, ברור. כן, בהחלט, אני מסכים אתך חברת הכנסת עאידה. הכוונה היא באמת בתכנית החומש לרכז את המאמץ, כפי שאת מכירה, ולהקים את התחנות ואת הכוח הבא. במקביל, לטפל במסגרת התכנית הבין-משרדית, שהיינו שותפים לה מראשיתה, לתקצב ולעשות את הדברים שאנחנו צריכים לדבר הזה. אז זה לגבי הנושא של החוקרים.

אנחנו מדברים על החיזוק במוקד 110. כיום אין לנו במוקד 110 אנשי משטרה. דבר טוב היה אם היה לנו שם בכל משמרת קצין משטרה כדי לטפל במעגל קצר, מה שנקרא. כרגע החיבור הוא טכנולוגי והאירועים – אנחנו מעבירים אותם למוקד 100.

אליעזר, אפשר לשאול משהו?

כן.

אתה דיברת על 10 מיליון שלפי החישוב שלך אתם מקבלים מה-155. האם מהכסף התוספתי שאתם מקבלים למשרד, ידוע לך שהולכים להקצות לך כסף לאלמ"ב?

אז אמרתי בראשית דברי שלאור המצב ונכון להיום, אנחנו בלי הסכמה ובלי הסדרה תקציבית – אנחנו לא שם. כלומר, לא מתוכנן כרגע שיוקצו לנו תקציבים לאלמ"ב.

זה משפט מאוד...

זאת המציאות.

האוצר – כמה תקציב תוספתי המשרד לביטחון פנים מקבל בתקציב הזה?

אני לא יודע, אני יכול לבדוק את זה.

אני מבקשת שתבדוק תוך כדי. נראה לי מאוד תמוה שהמשרד לא רואה לנכון להקצות משהו ספציפי מהכסף התוספתי שלו לאלמ"ב.

כרגע הוא לא מקבל תוספתי, זה מה שהוא אמר, שכרגע הם עדין בדיונים לגבי האם וכמה.

יש לנו שם כמה בעיות קשות – האחת, זה השכר של השוטרים והסוהרים, פערי - - -. אני לא חושב שנכון להעלות כאן את כל הפורום המכובד כי זה לא ייפתר פה, ו - - -

אני לא מנסה לפתור. אני רוצה להבין אם המשרד, מהכסף התוספתי שישיג, מקצה משהו לאלמ"ב?

במסגרת הדרישות, אנחנו כמובן שמנו את הדרישות בנושא האלמ"ב, כולל לצימוד האלקטרוני, שאנחנו מדברים על 30 מיליון – ביקשנו להעמיד לרשותנו, לפחות לתהליך המכרזי - - - לפחות להתחיל להפעיל את המערכת אבל אין לי כרגע נתונים. אני לא יודע לעדכן כי כרגע לפחות בדקתי תוך כדי גם עם סמנכ"ל - - - שלנו ואין כרגע שום סיכום. הערב יש עוד דיון ואני מקווה שאולי כן יסכמו ואולי לא – נמתין בנושא הזה. הדרישות קיימות והוצגו. מה בסופו של דבר נקבל – נראה מה נקבל ולפי זה נוכל להתייחס לדבר הזה.

ברשותך, אם אני יכול להמשיך – אנחנו רוצים להרחיב את - - - המשפחה בעוד חמש יחידות, וגם זה כמובן מותנה בתקציב. אני מקווה שכשנשב עם איריס נוכל - - - רק חלק מזה, והדבר הנוסף, לגבי המשטרה – בכלל, בתחנות המשטרה, מעבר ל-30 רגישי תרבות, אנחנו חסרים בעוד כ-79 תקנים של חוקרים. גם כאן אנחנו נראה מה מהתכנית הלאומית, מה מתכנית ההתפצלות אבל לפחות התכנית קיימת בנושא הזה.

לגבי הנושא של מרכזי - - - אז שני תקנים – הדבר סוכם. אני מקווה שלגבי השאר נקבל את התקציבים על מרכזים אחרים אז נגייס את האנשים. אנחנו גם חושבים שנכון שתהיה נוכחות של המשטרה באותם מרכזים כדי עוד פעם, לטפל במעגל קצר מול אותם קורבנות שמגיעות ולא לשלוח אותם לתחנה וכל התהליכים הארוכים בדבר הזה.

לגבי שירות בתי הסוהר – בשירות בתי הסוהר עשינו כמה דברים, גם התחלנו בתכניות הטיפול וגם הקמנו עוד מרכז באחד מבתי הסוהר.

לגבי הרפרנטים – כפי שאיריס אמרה, אני שמח שזה יתוקצב בשב"ס. אנחנו גם מדברים על רפרנטים בכלל ב - - - ועוד שלושה במחוזות.

בכל מה שקשור בהיבט של הדרכות – אנחנו צריכים עוד תקציב לדבר הזה.

לגבי עו"ס משטרה – את מכירה את זה. עו"ס משטרה, אני מזכיר לכולם, שהרשות לביטחון קהילתי, הם בדרך חזרה למשרד ואנחנו מחכים שהחוק של הרשות יתוקן ואז הם יחזרו אלינו. מוקד 105 כבר חזר אלינו – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, והרשות שדן שחר עומד בראשה – הם בתהליך. אנחנו כבר בתהליך, אנחנו כמובן כבר עובדים כי משרד ה - - - בוטל. גם כאן, הנושא של עו"ס משטרה – צריך לזכור שהרשות היום עובדת ב-243 רשויות מקומיות מתוך 255. אני מקווה שב-2022 נשלים את כניסת התכניות לכל 255 הרשויות, וגם כאן חסרים לנו עוד עו"סים, ואנחנו מקווים שנוכל לצמצם את הפערים שיש לנו גם ביישובי המגזר וגם ביישובי המגזר היהודי כי זה מוכיח את עצמו – עו"סים משטרה בתחנות מסייעים רבות לקורבנות, ושמענו את זה גם מאיריס, וצריך בהחלט לטפל בדבר הזה. אנחנו פירטנו כאן, במסמך שלנו, באילו תחנות עדין חסרים – תחנת - - - תחנת עוז, הראל, גליל מערבי, זו התחנה החדשה של המגזר, זיכרון - -

איזה תחנה?

אמרתי שיש לנו פה - -

תחנת גליל מערבי, אמרת? זה מג'דל כרום או כפר יאסיף?

כפר יאסיף. המערבי זה ירכא - -

ג'דיידה מכר - -

כן, כל מה שהיה קשור לתחנת עכו, שפיצלנו אותה. יש לנו תחנת שועפאט, שזה מזרח ירושלים, תחנת שלם, תחנת עוז, תחנת הראל, גליל מערבי, זיכרון, זבולון, נהרייה, כפר קאסם, טירה, דימונה, תחנת ירדן, צפת, קרית שמונה וכרמיאל - - -

באום אל פאחם אין?

באום אל פאחם יש. עוד כשהרשות הייתה אצלנו, לפני שהיא עברה. יש שם, אין בעיה. באום אל פאחם גם השיטור העירוני עובד טוב מאוד ואין בעיה למרות שבמהומות שם שרפו את הנקודה אבל אנחנו מטפלים בזה, אבל השיטור העירוני עובד טוב שם.

בגלל זה נהנים מרוגע אמיתי בכל המקומות האלה.

בסך הכל, אם אני אסכם את כל התכניות שלנו, אנחנו מדברים בסך הכל על 150 תקנים, כולל שב"ס וכולל משטרה, בעלות של 110 מיליון שקלים בשוטף, ו-25 חד-פעמי. אנחנו צריכים לשבת עם איריס עוד פעם ולראות איך אנחנו באמת מקבלים ומתחילים לצמצם את הדרישות האלה.

טוב. אני מבקשת להעביר לנו את הפירוט שעשית, אם אפשר, כי אני הרגשתי באיזה שהוא שלב שאפילו אני הלכתי לאיבוד. אם אפשר, עם פירוט העלויות.

יש את הכל, אין בעיה.

את האמת, אני קצת מודאגת אחרי ששמעתי את שניכם. המצב כל-כך קשה בעניין רצח נשים, ובמיוחד באוכלוסייה הערבית – זה מגיע ל-50%, 58% מהנרצחות במדינה שהן ערביות, ואני לא הרגשתי שיש פה איזה שהוא הדגש מיוחד בנושא הזה, שמתבטא גם בתכניות הגנה וגם בסדרי העדיפויות של התקציב עצמו.

אני מסתכלת על התקציב, איריס – תכנית מעקב אחרי גברים משוחררים. לא הוספתם לתכנית אבל מה התכנית? כי היא מתוקצבת עכשיו ב-15, וסל נלווה לגברים – איזה סל זה?

אני אתייחס לשאלה הראשונה: קודם כל, זה ברור שהיישובים במגזר הערבי מקבלים באופן פרופורציוני כיוון שכשאנחנו עושים את הקריטריונים הם מקבלים, וברגע שנחלק לפי קריטריונים את תוכלי לראות את החלוקה וזה ברור שהיישובים מקבלים.

אבל כולנו יודעים עד כמה התקציבים האלה קשורים במצ'ינג?

הם קשורים במצ'ינג.

אז מה אפשר להגיד שהם מקבלים? הרי אנחנו יודעים מה מצב הרשויות המקומיות הערביות, אנחנו מכירים איפה הם נמצאים בסולם הסוציו-אקונומי, באשכולות, ואנחנו יודעים שהם מתקשים מאוד והרבה מהתכניות לא מתגשמות בגלל שאין להם מצ'ינג.

אני מודה שיש קשיים אבל אני גם רוצה להגיד שאני לא זוכרת בתחום האלמ"ב לפחות, שהייתה איזו רשות מקומית שלא הקימה את התכניות.

קראת את דוח מבקר המדינה על תפקוד הרשויות המקומיות בנושא האלמ"ב?

ברור.

והרשויות המקומיות מקימות את כל התכניות?

אני לא מכירה אף תכנית בתחום האלמ"ב שהרשויות המקומיות לא הקימו. אני לא זוכרת יישוב שאמר שהוא לא יכול להקים את זה.

את יודעת כמה הפניות יש מלשכות הרווחה, שיש לשכות רווחה שלמות שלא מפנות למקלטי נשים?

אני יכולה לעשות מיפוי מאיזה מחלקות מפנים. אני גם יודעת להגיד שבתוך המקלטים - -

אני יכולה להגיד לך על לשכות שלא מפנים למקלטים.

אז קודם כל, אפשר לבדוק את זה ולראות איפה הנשים האלה נמצאות ולעשות על זה עבודה. שוב, כשאנחנו אומרים שהמענה העיקרי הוא לא רק מקלטים. אני רוצה לראות את הנשים נמצאות גם בתוך המחלקות ומקבלות מענה, שזה צד אחד של העניין. בצד השני, אנחנו כולנו יודעים פה שבתוך המקלטים יש הרבה יותר נשים מהמגזר הערבי - -

אני יודעת, 40% מהנשים שנמצאות במקלטים הן נשים ערביות, וזה בדיוק כמו שאמרתי, ש-58% מהנרצחות במדינת ישראל כל שנה הן נשים ערביות. השאלה האם התכניות מקבלות תעדוף לא רק מבחינה תקציבית אלא גם בראייה של מה נחוץ ואקוטי עכשיו באוכלוסייה הערבית, שיכול להיות שונה ממה שאקוטי ונחוץ באוכלוסייה באופן כללי.

תראי, אנחנו עשינו שני תהליכים – קודם כל, ישבה תת-ועדה במסגרת הוועדה הגדולה וכתבה תכנית שלמה למגזר הערבי. מתוך התכנית הזאת, אנחנו בנינו תפיסה של סל עירוני שצריך להיות בכל רשות במגזר הערבי, שכוללת עו"ס מטפל, עו"ס משטרה, שוטר – ואת גם ראית את זה. אנחנו גם נוודא שבמסגרת התכנית הכללית, אנחנו נמלא את היישובים כך שהם יקבלו את המקסימום שאפשר במגוון תכניות שיוצרות את הסל הזה, זה על השולחן, ואנחנו בודקים שזה באמת יקבל תקצוב בתוך החלטת הממשלה.

אם אני אבקש שייעשה פילוח מהכסף שאתם מקבלים בשנה הזאת – כמה יקבלו באוכלוסייה הערבית?

אני יכולה להגיד לך שבפעם הקודמת שחילקנו זה היה 33%. אני בדקתי את זה. לא בזאת, בקודמת.

אבל בהמשך לדברים של היו"רית, יש 30% - אם אנחנו לוקחים בחשבון שמספר הנשים שנרצחו וניסיונות רצח ואלימות הוא הרבה יותר גבוה שם, אז לתת להם את ה-30% נראה בעייתי. צריך דווקא איפה שהבעיה יותר גדולה לשים הרבה יותר כסף. אולי בחלוקה פה צריכים בגלל תת-תקצוב קודם וגם בגלל שהמחלקות העירוניות יותר קטנות מבחינת מספר עו"סיות וכולי, צריך אולי לתת העדפה מתקנת בתקצוב - -

לא, אפילו לא הייתי קוראת לזה העדפה מתקנת אלא מענים לצרכים הקיימים, בואו נגיד ככה אבל מעניין אותי גם מה זה סל נלווה לגברים.

אני אקח את הדירות למשל – הגברים מוצאים מהבית, יש לנו 10,000 צווי הגנה. כשגבר יוצא מהבית, ברוב המקרים הוא מוצא פתרון איפה להיות, ואני אומרת את זה גם פה. יחד עם זה, יש גברים שלא מוצאים פתרון, ויש גברים שגם לא מגיעים לטיפול, כשאנחנו מדברים על צווי הגנה ואנחנו רוצים להביא אותם לטיפול. אנחנו יודעים שמה שמחזק את האפשרות להגיע לטיפול זה לדעת שיש סל שיקום, שאם צריך איזה שהוא סיוע בשכר דירה – מקבלים את זה או כל דבר אחר שמסייע ומתמרץ את הגברים להגיע כדי שנוכל לעבוד אתם על האלימות.

אתם מקצים לזה חמישה מיליון.

כן, אנחנו מתכוונים להקצות לזה. עאידה, גם בתכנית הגדולה, כשישבנו על החוק שעבר בקריאה ראשונה, אנחנו חילקנו 50 מיליון עבור הכוח אדם שיעשה את הפעולה האבחונית ועוד 40 מיליון שהיו לכל מיני סלים נלווים כמו דירות ועוד דברים - -

לא, לא, את מדברת על הטיפול – אתם נותנים לזה בפיילוט 10 מיליון.

20 מיליון.

20? איך?

אנחנו נותנים 20 מיליון.

כתוב 10.

אנחנו נותנים 20 מיליון לזה, אפילו יותר. אנחנו כרגע בעבודה על זה.

מה זאת אומרת? אני רוצה להבין - -

אז יש בעיה בנתונים?

יש לי פה נתון שכתוב 10 מיליון. אז מאיפה ה-10 האחרים?

הנתון הזה אומר שיש לנו 20 מיליון מכספים שכבר יש לנו במשרד, שאנחנו כבר עובדים אתם ואפשרו לנו לעבוד אפילו ביותר מ-20 מיליון ואת רואה את זה פה. אנחנו כבר בפעולה, בונים את המודל.

אוקי. אני לא יודעת, אני לא מצליחה להבין איך אתם בונים את זה.

אני פשוט אומרת שיש כסף נוסף שאנחנו כרגע עובדים איתו.

אני יכולה לשאול עוד שאלה בעניין הסל נלווה? האם גבר שלא עובר שיקום גם זכאי לסל נלווה?

אנחנו עוד לא קבענו – כמובן שלא, ברור שלא. התשובה היא חד-משמעית לא. גבר שייכנס לתכנית טיפול ועומד ביעדים הטיפוליים יקבל את הסל הנלווה, בתנאי שזה נקבע בתוך התכנית הטיפולית. זה לא משהו אוטומטי כמו שאנחנו עושים עם נשים שנמצאות היום בטיפול וכשהן עוזבות את הבית הן צריכות כסף למצרכים ראשוניים, לביגוד, לרפואה וכל מיני דברים ואנחנו נותנים את זה. זה שונה. זה חלק מתכנית טיפול.

טוב. אני רוצה לתת לנציגת האגודה לזכויות האזרח את רשות הדיבור.

אני עורכת דין מהאגודה לזכויות האזרח. אני רוצה לדבר בקצרה על הצעה שהוגשה אצלנו וגם הוגשה ליושבת-ראש הוועדה בנושא שלדעתנו הוא מאוד-מאוד אקוטי, ולא יכול להיות שלא יהיה לו מענה, מה גם שיש מענה מאוד זמין ופשוט שזועק ליישום. אז שמענו את התקציבים, הדברים מאוד-מאוד חשובים אבל יש כל מיני מענים שמכוונים לאתר את הנשים, לעודד אותן להתלונן, לבנות אמון שלהן במערכת, ואנחנו יודעים שהמענים לא תמיד מגיעים לנשים שצריכות אותם. אחרי עשרות שנים של הזנחה יש בעיה של אמון מול המערכות השונות, מול המשטרה, מול הרווחה. מעבר לזה, יש הרבה מאוד נשים שלא מקבלות מענה כי הן לא יוצאות מקלט.

עכשיו, המקלטים לנשים נפגעות אלימות, כמו שאתן יודעות, לא מותאמות לכל אישה שחווה אלימות במשפחה. הם מיועדים ומספקים מענה למצבי קצה מאוד-מאוד קיצוניים שיש בהם סכנה מיידית ואקוטית לאישה. לא כל אישה, גם אם היא נמצאת בסכנה מיידית ואקוטית יכולה להיכנס למקלט, אתן מכירות את זה היטב. יש מגבלות אובייקטיביות כמו מספר ילדים, הגיל של הילדים, המצב של האישה, מחלות, התמכרויות וכיוצא באלה – המקלטים לא מיועדים לכולן.

לכן, אנחנו חושבים שמערכת המענים הכלכליים שהחקיקה היום מבטיחה אותם, צריכים להיות מורחבים באופן מיידי לכלל הנשים שהן נפגעות אלימות, ואני מדברת על נשים שכבר מוכרות למערכות, שפנו לקבל איזה שהוא סיוע, ולאפשר להן לדעת שיש איזה המשך לפנייה שלהן. זאת אומרת, שהן נגישות למשטרה או פונות לאיש רפואה או פונות לעובד סוציאלי, גם אם הן לא ייכנסו למקלט שזה לא דבר שמתאים לכל אישה, שיהיה איזה שהוא סיוע שיאפשר להן להיחלץ מהמצב האלים שהן נמצאות בו, ואני מדברת על נשים שאין להן אמצעים כלכליים.

אז החקיקה אצלנו בארץ מציעה כמה דברים מאוד מינימאליים מבחינת סיוע כלכלי לנשים שהן נפגעות אלימות יוצאות מקלט אבל זה מוצע רק להן. זאת אומרת, אם אני אישה נפגעת אלימות אבל לא עברתי במקלט מסיבה זו או אחרת, שום דבר מהמענים האלה לא מוצע לי.

כמו שאמרה איריס, יש את סל המענים שניתן דרך איזו שהיא קרן אבל זה לא תקצוב שמובטח בחקיקה וזה לא תקצוב שהוא אחיד וכל רשות מקומית נותנת אותו במידה שווה כי שוב, הוא לא מעוגן בחוק.

אז על איזה מענים אני מדברת? כמו שקראתם במסמך, ואנחנו נשמח להעביר אותו לכולם – יש את חוק הבטחת הכנסה, שמבטיח סיוע ראשוני בהבטחת הכנסה לנשים נפגעות אלימות. שוב, כיום זה רק נפגעות שהן יוצאות מקלט, ואנחנו חושבות שמין הראוי להרחיב את זה גם למי שהיא נפגעת אלימות והיא לא יוצאת מקלט. איך היא תוכיח שהיא נפגעת אלימות? מאוד-מאוד פשוט – יש מנגנון שהוא מעוגן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, שמסתמך על ראיות אחרות, חזקות ומוצקות, על כך שאישה היא נפגעת אלימות. יש דוח סוציאלי של עובדת סוציאלית שמטפלת במשפחה במחלקה העירונית או במרכז האלימות במשפחה. יש צו הגנה, החלטה שיפוטית שאומרת שהאישה הזאת הייתה נפגעת אלימות ולא צריך יותר מזה. לא צריך לצמצם את זה גם לנפגעות מקלט, צריך לתת את הבטחת ההכנסה בהליך המקוצר, שגם לא מתחשב בנכסים של שני בני הזוג ואולי לא נגישים לאישה בשלב שהיא מבקשת להיחלץ מהקשר, ולאפשר למתן הבטחת הכנסה.

כך אותו עיקרון נכון גם לגבי חוק שירותי הרווחה, שמציע כל מיני מענים לנשים אבל כיום רק לנשים יוצאות מקלט. אותו עיקרון צריך להכיר בנשים נפגעות אלימות שהן לא יוצאות מקלט גם לצורך סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי לפי החוק הספציפי הזה. היום הקריטריון בחוק הזה מאוד מצמצם ומאפשר הכרה כהורה עצמאי רק לנשים שהיו שלושה חודשים במקלט, ונותן הרבה סיעוד שהוא רלוונטי לכל אישה נפגעת אלימות.

חוק עבודת נשים ופיצויי פיטורין – אותו דבר, אותו עיקרון. צריך להכיר בכל הנשים האלה ללא דרישה להיות יוצאת מקלט כדי לקבל סיוע. ברגע שניתן את הסיוע זה גם מעגל שמזין את עצמו – נשים יתחילו לפנות כי ידעו שהן באמת יקבלו עזרה בהמשך לפנייה שלהן לרשויות השונות וזה לא משהו שישאיר אותן באוויר בלי אפשרות לעמוד על הרגליים.

תודה. אתם מדברות על החקיקה ואני שומעת שאיריס בתשובה שלה אמרה שיש פיילוט שמנסים לפתח עכשיו עם הקרן כדי לראות איך זה יעבוד. ברגע שהרעיון יהיה מפותח, איריס, ותחליטו איך ואיפה מפעילים את זה, נשמח לקבל מידע על זה.

אני חושבת שבצד של החקיקה – אני לפחות אהיה מעוניינת שנשב ונדבר על זה ונראה במה אפשר כן להיעזר.

גם אני יחד עם היו"רית.

יופי, אז נעשה את זה ביחד.

איריס, אני רציתי לשאול בעניין התכנית של האוכלוסייה הערבית: אתם תצליחו לממן את כל התכנית?

לא.

אז אני אשמח לקבל פירוט מה מתוך התכנית הזאת יתבצע השנה וימומן בשנה הבאה באופן מפורט, כך גם כאשר מדברים על תקנים – כמה תקנים ועלויות.

רציתי לשאול – תוך כדי הדיון אני מסתכלת על הסעיפים, ואני רואה שאתם מתכננים להקים מקלט, שני מקטלים כבר הקמתם אבל יש בתכנון מקלט לנשים הרות ואימהות?

בתוך החלטת הממשלה יש ארבעה סוגים של מקלטים ייחודיים, שאנחנו רוצים להיכנס אליהם. יש לנו צורך של נשים הרות ונשים עם תינוקות. יש לנו צורך במקלט לנשים שהן טעונות הגנה, ויש לנו צורך בדגש על נערות. עם חלק מהמודלים אנחנו כבר מוכנים ונמשיך הלאה.

אבל מאיפה זה בא? למה נשים בהיריון צריכות מקלט נפרד? מה ייחודי במצב של אישה – לא שאני לא מבינה מה ייחודי ב...

הבקשה שלי למי שכרגע יושב על המודל היא שזה לא יהיה מקלט נפרד אלא בנוסף. שיהיה ברור שהמקלט נותן גם דגש לילדים בגילאים האלה לצד ילדים אחרים. היום אנחנו עובדים מאוד בבירור בכל המקלטים, ואנחנו מתאימים את המקלטים לאוכלוסיות יעד שנמצאות או יהיו בעתיד.

אבל מתאימים מקלט נשים לאוכלוסיית יעד של ילדים? נשים בהיריון – למה הן צריכות להיות במקלט נפרד? אני לא מבינה. האם הטיפול בהן, החיזוק שלהן, ההגנה שלהן שונה ממקלטים אחרים? למה צריך מקלט ייחודי לנשים בהיריון?

המקלט יהיה גם לנשים בהיריון. אנחנו מוסיפים אוכלוסיית יעד. אין לנו אף מקלט שהוא רק לתחום אחד. כל אחד מהמקלטים שאנחנו בונים הוא גם וגם וגם. יחד עם זה, מה שאנחנו עושים עכשיו, יש לנו פעולה מאוד מאסיבית של עדכון כל מודל העבודה במקלטים – זה להסתכל על הנשים ולהסתכל על הילדים בגילאים השונים, ולתת את המענה הראוי. אנחנו מסתכלים כך על כל המקלטים.

יש לי הרגשה, ואני מאוד מקווה שאני טועה שכשאני מסתכלת על התכנית הזאת, יש לי הרגשה שדוחקים את הנשים הצידה בשיקולים שנעשים בתכנית ויש יותר מדי פוקוס על גברים ועל ילדים ועל זקנים ואנשים.

אם אני מסתכלת על התוספת פה – אני לא יודעת.

אין אף תוספת חוץ מאשר ישירות לגברים שלא מיועדת ברובה לנשים, גם למקלטים. רוב הכסף שנמדוד אותו גם בעבר וגם עכשיו וגם בעתיד – הוא ניתן לנשים - -

זה לא רק בעניין הכסף, איריס. כאשר אני בונה מקלט שהוא במיוחד בגלל שיש ילדים בגילאים קטנים – אז מה? אז מה אם יש? 25 שנים המקלטים קיבלו נשים בהיריון, וקיבלו נשים שילדו בתוך המקלט. אני בעצמי ראיתי את זה, וזה דווקא תרם לנשים, קהילת הנשים שמסביב הייתה פנויה לעזור לה לטפל בתינוק, ללמד אותה את הצעדים הראשונים. למה עכשיו צריך לפצל?

אנחנו לא מפצלים. מה שאנחנו עושים בשנתיים האחרונות מאוד בבירור, ואני יכולה להגיד גם כשיצאה החלטת הממשלה – כשיצאה החלטת הממשלה, הפעולה הראשונה שאנחנו עשינו זה לתגבר את המקלטים לדברים שלא שילמנו קודם לכן והתגבור העיקרי היה לנושא הילדים. אנחנו מתייחסים לילדים כחלק מההיבט הטיפולי וגם עכשיו, כשיש לנו וועדה שבודקת את כל הפעילות של המקלטים, אלה בדיוק ההמלצות. זה גם נכתב פה על בסיס צוות של אנשים שישבו וכתבו. זה לא משהו שנכתב עכשיו, זה יצא מתכנית העבודה של הוועדה הבין-משרדית במסמך הגדול כי היו חסרים צרכים של ה - - -

גם היום, כשיושבים על המקלטים ואנחנו מדברים על המקלטים בתוך סט של דירות עירוני או מקלטים שישבו בפריפריה כקיבוץ – אנחנו מדברים על מודלים שונים שיתנו דגש לגילאים השונים של הילדים. יש שם חסך בכל המקלטים היום. כן, יש.

כשאתן יושבות במשרד, אתן פועלות יחד עם הצוות של ארגוני הנשים, של העמותות שמנהלות את המקלטים? כי כל הניסיון אצלם. אז הניסיון אם הם חלק אינטגראלי מהתהליך כי אז הן יכולות להגיד באמת מה שנאמר פה, שכל מקלט צריך להיות ערוך לקבל את כל סוגי הנשים.

המקלטים ערוכים לקבל את סוגי הנשים. כשאנחנו הוספנו תקציב ב-2016-17 זה היה בדיוק על זה. זה לשים תקציבים נוספים כדי לאפשר לקלוט נשים הרבה יותר מורכבות. מה לעשות שהנשים שמגיעות למקלטים עכשיו הן הרבה יותר מורכבות ויש להן הרבה יותר צרכים, גם להן וגם לילדים שלהן. לכן אנחנו נערכים בצורה אחרת - -

אני מבינה שנשים נפגעות נפש צריכות מקלט ייחודי, שנשים שעסקו בזנות או התמכרויות או עם רקע של התמכרויות – אני יכולה להבין אבל את האמת, נשים בהיריון? קטונתי מלהבין את זה. אי אפשר לקיים עכשיו דיון לעומק.

אני אגיד לך שכמי שישב עם כל אנשי המקצוע בתחום – אז התשובה היא כן, זה תהליך של עבודה עם המקלטים ולשנות את מודל העבודה ויש כמה פורומים: פורום המנכ"ליות, עם מנהלי המקלטים. יש פורומים שיושבים ובונים את המודלים מהתחלה. התשובה היא כן.

אני חושבת שלא אכנס לוויכוח בין המקצועי לפמיניסטי אבל יש לי דעה ואנחנו נדבר על זה אחר-כך. אני חושבת שאנחנו נסחפים יותר מדי אחרי כל הדיבור הזה על איך מטפלים בדברים ואיך נותנים להם כל מיני דרכי עידוד ובונים להם סל מיוחד ובונים להם זה ורק תבואו ובואו נטפל בכם, ובינתיים יש את הנשים, שאנחנו לא משקיעים מהתוספת הזו מספיק כדי לעבוד כי התכניות של מרכזי הטיפול באלימות ושוטרים בכל פינה – ראינו שעד עכשיו לא עזרו. סליחה, לא עזרו. נשים עדין נרצחות ונשים עדין סובלו מאלימות ונשים לא מצליחות לצאת ממעגל האלימות. אני חושבת שהגיע הזמן שנעשה קצת איזון. באמת, אני מרגישה שאנחנו מאבדות את הנשים שהן נפגעות האלימות בתוך הסיפור הזה.

גם היחס לגברים כלקוחות, זה גם, הם לא בדיוק לקוחות.

אני מבקשת לשמוע את אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל. בבקשה, שלוש דקות.

שלום. אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש, שנתת לי את זכות הדיבור. אני רוצה להוסיף על הדברים שאמרה איריס פלורנטין, שבתקופת הקורונה גם הקמנו ביחד עם משרד הרווחה את מקלט החירום, שנתן מענה לנשים לבידוד לשבועיים, ואחר-כך הועברו או חזרו לבתיהן במהלך הקורונה, ואני חושבת שזה היה פרויקט של שנה שהיה מלא חמישה ימים אחרי שפתחנו ב"ויצ"ו ישראל" את המקלט הזה, הוא היה מלא עד אפס מקום עד סוף אפריל.

בסך הכל עברו במקלט הזה 211 נשים, שזה בערך פי ארבע ממספר הנשים שעוברות בשנה במקלט ארוך טווח, וקרוב ל-400 ילדים. זאת אומרת, אנחנו רואים שבאמת יש בזה צורך, וזה באמת היה מקלט שהוקם אחרי הרבה מאוד שנים שלא הוקם מקלט במדינת ישראל, ואני מאוד מברכת את היוזמה של משרד הרווחה ושל איריס להקמת עוד מקלטים שנדרשים.

אני חושבת שהייתי מאוד שמחה שבתכנית הזאת היינו יושבות ומדברות גם על הנושא של מניעה. כמו שאנחנו מדברים היום על רפואה מונעת, אז בואו נדבר גם על הנושא הזה של מניעת אלימות ולא רק טיפול באלימות.

כל הנושא הזה שלנו, שראינו אותו מאוד בעייתי בתקופת הקורונה, ב"ויצ"ו ישראל", היה הנושא של תחזיות שראינו שנשים בקורונה, במיוחד נשים שנמצאות במעגל האלימות, הן חוות הרבה מאוד בעיות בנוסף לתקופות רגילות בדרך שלהן להשתלב בקהילה, בנוסף לעניין שהן רובן פוטרו מהעבודה. ולכן, הקמנו תכנית לנשים יוצאות מקלט – זה נקרא אצלנו "בראש מורם". הקמנו שש קבוצות כאלה ויש לנו היום קרוב ל-100 נשים בשש ערים שונות, והמטרה שלנו היא להקים עוד ארבע קבוצות כאלה עד סוף שנת 2022, במטרה לתת מענה ועטיפה קהילתית לנשים במעגל האלימות ולא רק לנשים יוצאות מקלט, כאשר אנחנו קוראות במחקרים שאחת היכולות שלנו לתמוך בנשים ולתת להן את הכלים הטובים יותר להשתלב בקהילה בחזרה, זה לתת להן תמיכה קהילתית וחזרה להאמין בעצמן.

אני חושבת שאחד הדברים שהיינו מאוד רוצות לחזק זה כמובן את הנושא של המענקים שנשים מקבלות כשהן יוצאות מהמקלט. צריך לזכור שהרבה מאוד מהנשים שמגיעות אלינו הן נשים מוחלשות, ממעגלים כלכליים - -

אורה, אני מאוד מצטערת, אי אפשר להאריך. אם יש לך הצעות קונקרטיות - -

לא, אני אסיים את הדברים שלי, ברשותך. אני אומר כך: הייתי מבקשת שנדון בנושא של התמיכה שנדרשת לנשים שיוצאות ממקלט. המענק שניתן להן על-ידי המדינה הוא לא מענק מספיק, ותזכרו שהנשים האלה מגיעות גם ממצב סוציו-אקונומי נמוך וגם נשים שהרבה מאוד פעמים אין להן חשבון בנק, אין להן אפשרות לשכור דירה וכדומה. תודה.

תודה. עינת קינן, עיתונאית. אני מאוד מבקשת בקיצור רב, אם יש הצעות קונקרטיות ובעניין התכנית והתקציב.

אני רוצה להעלות נקודה מאוד-מאוד קריטית להמון אימהות: אנחנו מדברים על תיוג, ניכור הורי והשתלטות על הנתיב הזה במקרי אלימות במשפחה. מה שקורה, אימהות מדווחות על אלימות כלפיהן וכלפי הילדים, ובגלל מדיניות שהשתרשה בעיקר ברווחה, ובתור מערכת שיש לה וטו על משרדים אחרים – יש לה סעיף וטו על משרדים אחרים במקרי דיווחים על אלימות, יש להם את הכוח להחליט שלא חוקרים. אני מתעדת עשרות מקרים של אלימות במשפחה, זה לא משנה באיזה סגנון – רגשית, פיסית, מינית, כלכלית, משפטית, דיגיטלית ועוד – מקרים בהם ילדים מדווחים על אלימות וברווחה לא מאמינים. הילדים מתויגים כמנכרים והם סרבני קשר להיפגש עם אב אלים. בדרך כלל זה האב האלים או אימהות שמדווחות על אלימות כלפי הילד, לא מאמינים להם ואז נוקטים במדיניות השתקה ואלימות. בהתחלה מוציאים את הילד או מאיימים, ואחר-כך מוציאים את הילד למרכזי קלט, ונשים עקשניות, שמנסות להגן על הילד הן אחר-כך מתויגות כחוטפות או כעוינות, מסיתות ומטורפות, ואז מוציאים את הילד למשמורת האב האלים. זה לא מקרה אחד, אני מדברת על עשרות - -

עינת, מאחר ושמעתי על התופעה וגם היו פניות אלי מנשים, אני מציעה שתכתבי על מקרים ספציפיים שהיית רוצה שנסקור, ואנחנו נפנה לאיריס ונטפל בזה כי - -

תודה רבה. הבעיה היחידה היא שבוועדה הקודמת אני יודעת שהדברים השתנו - -

אוקי, בואי לא נעסוק בוועדות קודמות. אני הצעתי פתרון. לא, אני לא יכולה להרחיב בנושא, אפשר לדבר על זה אחר-כך.

בקשה קטנה: אם יעבירו את זה לטיפול הרווחה כמו בעבר, זה ייקבר. זו הבקשה שלי.

עינת, ידוע עלי שאני חופרת קברים בצורה מאוד טובה אז תסמכי עלי.

תודה רבה.

ורד פרי מפורום מיכל סלה, שתי דקות לרשותך, ואם זה קשור בעניין של התקצוב, אני מבקשת להתמקד.

כן, זה קשור לעניין של התקצוב. אני רוצה להזמין אתכם, את מי שמתקצב, לשקול בתקצוב את הפרויקט שיש לנו, של "הכלבים של מיכל סלה". העלות של כלב כזה היא 70,000 שקלים, וזו עלות חד-פעמית, לכל השנים. כלב כזה, שמלווה אישה מונע ממנה צורך לצאת למקלט, מאפשר לה ולילדים להמשיך לחיות את החיים שלהם כרגיל, והוא פתרון הרבה יותר זול ממקלט ויש לו הרבה יתרונות מעבר למקלט.

אני מאוד מקווה שאת יודעת שהמקלטים הם לא רק קירות ששומרים על האישה - -

בוודאי, הם לא רק כלא, הם גם טיפול - -

הם לא כלא.

הם לא כלא בכלל, הם טיפול חשוב והם נותנים הרבה ואנחנו לא רוצים לשלול מהנשים את כל מה שהן מקבלות במקלט אבל אנחנו רוצות להזמין לחשוב חשיבה אחרת, כזאת שתפגע פחות בחיים המקוריים של האישה.

בסדר גמור. אני חושבת שזה נשמע על-ידי האנשים שמתקצבים.

נשמע את משרד הבריאות?

משרד הבריאות לא נמצאים. זוהר ממשרד הבריאות, את נמצאת אתנו? אני מבינה שאתם לא קיבלתם כלום מהתקציב התוספתי, נכון?

לפי מה שאיריס אמרה, אנחנו מקבלים עוד שני תקנים שלא קיבלנו אותם עד עכשיו.

וארבעה תקנים לקופות החולים.

ארבעה תקנים זה כבר תכנית שהגשנו לפני שנה או קצת יותר.

אפשר לשאול למה אתם מממנים את התקנים האלה לקופות החולים ולא מבקשים מקופות החולים לממן תקנים כאלה? לא חסר להם כסף, עד כמה שידוע לי.

זו שאלה שאני צריכה לבדוק אבל אני כן יכולה להגיד שהמטרה בתקנים זה לא מימון לקופות אלא להיות איש שמתכלל את העבודה. זאת אומרת, התקנים האלה בקופות, כמו שלאורך השנים אנחנו כן נותנים מתקציב הרווחה עוד מהוועדה הקודמת, יש לנו תכנית גדולה שאנחנו נותנים שעות ייעודיות לבתי החולים ולקופות החולים לעו"ס ייעודי לנושא הזה. התכנית הספציפית הזאת יותר מתייחסת לרצף הטיפולי מתוך הבנה שאנחנו יודעים שהרבה פעמים יש קושי גם להבין מי צריך לעזור לקבל שירותים מסוימים, וגם כדי לתת שירות יותר מדויק סביב הרצפים. זאת אומרת, אנחנו מבינים שהרבה פעמים הבעיה היא בתקשורת בין השירותים השונים גם בתוך מערכת הבריאות אבל הרבה גם בין מערכת הבריאות למערכות האחרות. וככל שיהיה אדם ספציפי שמתכלל את הנושא, שהוא ייעודי לנושא הזה, זה אולי יכול לעזור לנו לתת מענים יותר טובים כמו למשל – אתן רק דוגמה קטנה - -

אני הבנתי את הרעיון של התכלול, אני מנסה להתמקד בעניין של התקציב ובסדרי העדיפויות שנעשו בהקצאת התקציב שניתן, בגלל זה שאלתי.

התפיסה שלנו היא שמאחר וזו תכנית ממשלתית ויש פה מימון לנושא, אז באמת חלק מהתקציבים הנוספים צריכים להיות לדברים שיותר קשה לגייס בתוך המערכת.

תודה רבה. אני מודה לכולכם ומתנצלת בפני אלה שלא הצלחתי להגיע אליהם ולשמוע אותם. אני שוב מדגישה שאשמח לקבל את הפילוחים שביקשתי בעניין האוכלוסייה הערבית ואת המידע על תכניות הפיילוט שאתם מפתחים.

אני רושמת בפנינו שקצת מוזר לי שהעלייה בתקצוב אמנם חיובית ואנחנו מסתכלים עליה בחיוב אבל אני עדין רואה שהממשלה, גם ממשלת השינוי מה שנקרא, לא עשתה את השינוי האמיתי בלהפוך אותנו לנושא בראש מעייניה ועדין לא הקצתה את התקציב שהייתה צריכה להקצות. אנחנו דורשים ונדרוש ונפעל כדי שתהיה עוד העלאה בתקציב לתכנית הזאת.

אני רושמת בפנינו שמאוד מוזר לי ששאר המשרדים – ההקצאות שלהם לא עונות על הציפיות איך המשרדים יפעלו. אני לא יודעת איך עשיתם את סדרי העדיפויות מבחינת ההחלטות, למשל על ה-50 מיליון, למה הם יוקצו? מי החליט על זה? עוד לא קיבלתי תשובה. מי החליט על איך משתמשים ב-50 מיליון האלה ומה סדר העדיפויות? עד כמה אתם, כצוות מקצועי, הייתה לכם השפעה בנושא הזה? אני בספק.

אני חושבת שהמגמה של לתקצב יותר תכניות שהן מסביב לנשים, שהן חשובות ואני האחרונה שאזלזל בהן אבל המינון שלהן עלה והפר את האיזון העדין שזו התכנית למאבק באלימות נגד נשים והנפגעות העיקריות בה הן הנשים, במיוחד שאנחנו לא רואים נסיגה ברמות האלימות נגד נשים ובסבל של הנשים בשנים האחרונות ולאורך שנת הקורונה. אני קוראת לוועדה ולמטה לשקול מחדש את הנושא, במיוחד כאשר בונים את התקציב של 2023, כלומר את החלוקה ואת הכסף התוספתי או שלא יהיה תוספתי, שזה יהפוך לבסיס התקציב, שה-150 יהפכו לגוף התקציב ולא יהיו תוספת. כלומר, אתם החלטתם שגם בשנה החמישית אתם לא תגיעו ליעד שנקבע בתכנית הממשלתית.

אני רואה את זה בחומרה רבה, ואני דורשת מהאוצר לשקול מחדש ונפנה לשר האוצר, שהתכנית הזאת, לפחות בשנה האחרונה, תגיע ליעד שלה, של 250 מיליון.

גם בעניין החינוך – העלאת התקצוב לתכניות מניעה חינוכיות בבתי הספר - - -

נכון, ומתחייב גם פיקוח על איך זה מתבצע. אני אבקש ממשרד החינוך תשובה.

שזאת תהיה חובה, עדיף לחייב.

היה עדיף אם זה היה הופך לשעת לימוד חובה בתוך בתי הספר, ואז גם נבטיח שהוא יהיה בגוף התקציב מעכשיו והלאה.

אנחנו נפנה למשרדים ונחכה לקבלת התשובות. אני חושבת שגם בזה אנחנו מחויבות למאבק אמיתי עם האוצר, מול האוצר, מול הממשלה, איך שתרצו, כדי שהתקציב של התכנית ימולא.

אני רק רוצה להגיד שיש לנו פגישות בשבוע הקרוב עם כל המשרדים כדי לסגור את כל הפרטים.

ותשתמשו בנו כי אנחנו באמת יכולות לעזור לקדם.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.