פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ב' באלול התשפ"א (10 באוגוסט 2021), שעה 15:00

תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). אפשרות הגעת התלמידים לשנת הלימודים תשפ"ב במגבלות הקורונה.

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
משה טור פז
יוסף שיין
טטיאנה מזרסקי

יבגני סובה

ענת פינקלשטיין - רופאת המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

פרופ' אשר שלמון - משרד הבריאות

דינה רחל צימרמן - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

מיכל יוספוב - מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

ולנטין לידסקי - מנהל עליה ותכניות חוויה, הסוכנות היהודית

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה

יהודה בלוי - רשת אור אבנר

שמואל הופמן - כפר הנוער ימין אורד

יהודית גידלי

איה לינצ'בסקי


תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים)
אפשרות הגעת התלמידים לשנת הלימודים תשפ"ב במגבלות הקורונה

שלום לכולם, אני שמחה לפתוח את הדיון בוועדת החינוך בנושא תוכנית נעל"ה, נוער עולה לפני הורים, על אפשרות הגעה של תלמידים לשנת הלימודים תשפ"ה, במגבלות הקורונה. דיון מאוד חשוב והיה לי חשוב לקיים אותו היום לפני פתיחת שנת הלימודים משום שההיערכות לקראת שנת הלימודים תהיה ב-30 לחודש והיערכות של נוער עולה לא יכולה לקרות בדקה האחרונה. הם צריכים להתארגן עם טיסות, עם חיסונים ואנחנו מבינים שיש פה כמה בעיות.

קבלתי פניות אישיות של לא מעט תלמידים שנמצאים כרגע בחו"ל ולא יודעים איך הם מגיעים לארץ. לא יודעים מה הנהלים, מה לגבי החיסונים, כן צריכים או לא צריכים, בדיקות? בידוד? יש נוער שלא קיבל אישורים לעלות ואנחנו רוצים לבאר ולשמוע על הדברים הללו מהגורמים המקצועיים. ידברו בתחילה חברי הכנסת ואחר כך נשמע את ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעל"ה, שיציג בפנינו את מתווה פתיחת שנת הלימודים של נעל"ה, בהתייחס ספציפית להערות של חברי הכנסת שנמצאים אתנו בוועדה.

צוהרים טובים, תענוג להיות פה. קודם כל, זכיתי להיות אחראי ישיר על כפרי נוער שלומדים בהם תלמידי נעל"ה. מדובר בתוכנית חשובה ממדרגה ראשונה, תוכנית שמביאה לישראל נוער איכותי מרחבי העולם, בדגש על ברית המועצות לשעבר, אבל גם דרום אמריקה ומדינות נוספות. במקום הזה הנוער מקבל ערכים, לומד כאן, מביא את האיכויות שלו. רבים מהם עולים אחר כך לארץ ומשרתים שירות משמעותי.

מדובר באחת התוכניות הטובות בעיני להבאת בני נוער יהודים לישראל ולכן אני חושב שמן הראוי שבוועדת החינוך נחזק את התוכנית, ניתן לה את המענים שנדרשים לה עכשיו, לפני פתיחת שנת הלימודים וגם נדרבן ונעודד את המשרדים הרלוונטיים, חינוך, אוצר ואחרים, ככל הניתן להגדיל את התוכנית הזו, כי זו תוכנית מיוחדת שבעלות סבירה אנחנו זוכים ל"ווין" משולש, גם עליה לארץ, גם ציונות, גם איכות בתוך כפרי הנוער. חיבורים מכל הכיוונים האפשריים. אני מחזק את ידי העוסקים במלאכה וקורא לנו לאפשר את הגעתם לארץ לפתיחת שנת הלימודים וגם להגדיל את התוכנית ככל הניתן.

שלום לכולם, כבוד יושבת-ראש הוועדה, אני פעם ראשונה בוועדה אצלכם ומאחלת לכולנו בהצלחה. אני כאן בכמה כובעים, אני בעצמי בוגרת תכנית עליית הנוער משנת 93 וכעבור 11 שנים, אחרי תהליך עלייתי ארצה סגרתי מעגל כשהתחלתי את עבודתי בסוכנות היהודית וריכזתי תוכניות עליה לצעירים ממדינות שונות. אני כאן כי אני מכירה טוב את תוכנית נעל"ה ואיכות הילדים שמגיעים מהארצות השונות בעולם לארץ. בני נוער יהודים, נערים ונערות, שעוברים תהליכי מיון מאוד רציניים. אנחנו מקבלים את מיטב בני הנוער היהודים, אזרחים נהדרים למדינת ישראל, שמסיימים את הלימודים, מקבלים בגרות, רובם מתגייסים לצבא ומקבלים דור חדש של אזרחים מצוינים.

אנחנו צריכים לעשות את המקסימום כדי לאפשר קודם כל לילדים שכבר התחילו את התוכנית בשנים קודמות, לחזור, שיוכלו להמשיך את הלימודים שלהם במסגרת התוכנית וגם לאפשר לתלמידים חדשים שעברו עכשיו תהליכי מיון ומחכים לתהליך הגעתם לארץ, כך אנחנו צריכים לתת פתרון לשתי קבוצות.

לגבי החיסונים, אנחנו לא יכולים לתת אימון בחיסונים של ארצות שונות בחו"ל, אבל אנחנו יכולים לקחת אחריות על ילדים שמגיעים לכאן. לדוגמה, תוכנית סל"ע, סטודנטים לפני עולים שהגיעו שנה שעברה בשיא תקופת הקורונה, נכנסו למרכז הקליטה וזה אפשרי בכל כפר נוער. הם היו בבידוד במשך 14 יום וצוות של הפנימיה, כפר הנוער, או מרכז הקליטה יכולים לדאוג לילדים האלה ואחר כך הם יכולים להמשיך את התוכנית כפי שמתוכנן. שיהיה בהצלחה.

נראה לי שזה אחד הדיונים שצופים בו לא מעט אנשים בחו"ל דרך ערוץ הכנסת ומחכים לשמוע איך. זה כל כך חשוב, זה נוער כל כך ציוני וכל כך מוכשר וערכי שרוצה להגיע לפה והנה דוגמה לאיכות ולתקרות זכוכית שנשברו ויש להם לא לשאוף ולהגיע ואנחנו רוצים שהם יבואו.

זה אכן דיון חשוב, הקורונה בתחילת דרכה גרמה לנו לשינויים דרמטיים מבחינת היחס שלנו גם לתפוצות וגם לעם היהודי. מדינת ישראל כמו מדינות אחרות סגרה את גבולותיה ואפשרה רק לישראלים לחזור ואך הלכה להביא אותם. פתחה לישראלים וסגרה לעולם היהודי. אנחנו יודעים על המשבר הגדול שהיה בעולם היהודי. עכשיו, בגל הזה שאנחנו חווים, צריך לנסות ולראות איך אנחנו משתלבים עם העולם היהודי. לכן תוכנית נעל"ה יכולה להוות דוגמה למה שהולך להיות בעתיד, כי זה מאוד חשוב ויש תוכניות נוספות.

כולנו מבינים את החשיבות של התוכנית הזו, כמו תוכניות אחרות של נערים ונערות או בוגרים שמחכים לבוא ומתדפקים על השער. לוועדה וליושבת-הראש יש שתפקיד חשוב לאותת על מדיניות. כי נעל"ה, שבשנה הבאה מציינת 30 שנה להיווסדה, היא כמובן ספינת דגל של עליה ויושבים פה חברי ששותפים לדברים האלה, אבל היא גם דוגמה איך נצטרך לנהוג בכל הנשוא של יהדות התפוצות ובעיקר לגבי תוכניות אחרות שכרגע עומדות בפני משברים גדולים, שאנשים מחכים ואני לא נכנס כרגע לתגלית.

אני מציין ואומר לחברת הכנסת השכל שאולי צריך להסתכל על זה כמכלול רחב, לא רק נקודתי, לנסות ולתת תובנות שיהדהדו גם במקומות אחרים, כי אלה נושאים שאם המגיפה תופסת גל חדש ומבלבל, אנחנו צריכים לאותת לרמה קצת יותר גבוהה, מעבר לתוכנית הספציפית של נעל"ה.

תודה רבה. דברים חשובים. חבר הכנסת סובה בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך אותך, אני לא חבר ועדת החינוך ואני מתגעגע לוועדה הזו, כי בכנסת ה-21 הייתי פה. למרות שהייתה כנסת קצרה. אני מברך אותך מכל הלב ומאחל לך הצלחה בתפקיד הכול-כך חשוב הזה, יושבת-ראש ועדת החינוך.

לעניין נעל"ה, הגעתי לפה כי קיבלתי הרבה פניות, גם מגורמים רשמיים, גם מהסוכנות היהודית וגם מאנשים שרוצים להגיע לישראל. לדעתי זו תקלה גדולה שאפשר לתקן. היחס של מדינת ישראל, של כנסת ישראל וכל מי שאחראי לחניכי נעל"ה, צריך להיות יחס כמו לעולים. מי שעולה במסגרת התוכנית, אני בוגר סלע, עליתי לפני 24 שנים, לא היה שם מישהו, אף חניך, שלא זכאי לעלות. אז אני כמדינה צריך להתייחס לאנשים האלה כעולים. ברגע שאתייחס אליהם כעולים, לא תהיה שום בעיה, אצטרך לאפשר להם להגיע לארץ.

דבר שני, אנחנו יודעים שיש תנאים בשביל הבידוד בארץ מטעם הסוכנות, כי הסוכנות אחראית על התוכנית הזו. אז אני לא מבין את כל הקומבינות האלה שעושים, אם אתה בא ממדינה ירוקה, תשהה שבועיים במדינה ירוקה ואז תגיע, אבל בפועל אתה ממדינה אדומה, למה? בואו נתייחס לחבר'ה האלה כמו עולים, נביא אותם לפה, יהיו שבועיים בבידוד. מיש ירצה להתחסן יקבל את החיסון כי אני מבין שלא כולם רוצים להתחסן בחיסונים של מדינות המוצא שלהם. אם אלה ילדים עד גיל 16 אז יצטרכו אישור של ההורים, אני מבין שמ-16 עד 18 זה גיל שאפשר לקבל החלטות לבד. אבל אם נרצה לתת להם חיסון אז ניתן להם חיסון. כפי שאנחנו יודעים מהנתונים, קרוב ל-90% מהאנשים האלה נשארים ומקבלים אזרחות ואחר כך משרתים בצבא, אז למה צריך לעשות את זה?

חלקם אפילו הופכים להיות אלופים אולימפיים.

הוא בא בגיל 12, לא במסגרת התוכנית, אבל בטוח שיש כאלה שמביאים הישגים גדולים. תכף נשמע את הדיון ונתייחס לכל הדברים. צריכות להיות פה שתי קריאות: קריאה אחת למשרד הבריאות, להתייחס לחניכי תוכנית נעל"ה כעולים חדשים לכל דבר ואז תיפתר הבעיה. דבר שני, ליושב-ראש ועדת חוקה ומשפט גלעד קריב, שהוא למעשה אחראי על אישור התקנות ומ-16 באוגוסט, כשנקבל את התקנות החדשות לכניסה ויציאה מישראל נוכל לדרוש במסגרת הוועדה, במסגרת הכנסת, להכניס את חניכי תוכנית נעל"ה וכך תיפתר הבעיה. מעבר למילים הגדולות של ציונות פשוט נעשה מעשה כחברי כנסת כדי לעזור לתוכנית הזאת.

דבר נוסף שחשוב לומר, הבנתי שחבר הכנסת גלעד קריב אומת כחולה קורונה.

הודיע שמרגיש טוב, אז נאחל לו בריאות.

עדיין צריכים כולנו להיזהר. נתחיל עם ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעל"ה. תציג בפנינו את כמות העולים שרוצים להגיע, אתגרים, מתווה שאמור להיות כדי שנקבל רקע לעניין.

ראשית אני מברך אותך, גברתי היושבת-ראש, פעמים. אחד שנבחרת לתפקיד הזה ודבר שני, שלקחת את המייל שלי והפכת אותו תוך דקה לדבר אופרטיבי, שכתוצאה מזה אנחנו מתכנסים פה היום וכתוצאה מזה ארבעה משרדי ממשלה צריכים לומר את דברם.

אני רוצה לומר שוועדת החינוך, גם בחדר הזה ובכל החדרים הקודמים הייתה תמיד בית חם לתוכנית נעל"ה ולמנהלת נעל"ה, גם במשברים וגם בהזדמנויות שמחות. יהודית מנהלת הוועדה מכירה את זה מקדמה דנא וזו גם הזדמנות להודות ליהודית על הידידות רבת השנים. אני בטוח שכך יהיה בכנסת ה-24 ואני מאחל לכולכם קדנציה מלאה.

כפי שכבר הוזכר, שנת הלימודים המתקרבת אלינו תשפ"ב היא שנת ה-30 לנעל"ה. בהזדמנות זו אני מזמין את הוועדה ברשותך לקיים סיור בנעל"ה, או דיון מיוחד לשנת ה-30 לנעל"ה. כך היה גם בעשורים קודמים וראוי להמשיך את המסורת.

לפני שאכנס לנושא עצמו אני רוצה עוד להזכיר שבעבר העסקנו את ועדת החינוך לא מעט בסוגיה של מכרוז, מכרזים בתוכניות חינוכיות. זה נושא כבד, יושבי-ראש שקדמו לך הגישו הצעת חוק לתיקון חוק חובת המכרזים. האדונים הנכבדים אורלב, מצנע ומרגי, כל אחד בקדנציה שלו. אנחנו עכשיו במקום של מנצחים כי לפני שנה זכינו במכרז להפעיל את הנעל"ה לחמש שנים, אז אנחנו כרגע ברוגע. אבל העניין עצמו ראוי שיעלה שוב על סדר יומכם, כי נגרמים נזקים קשים לתוכניות חינוכיות ייחודיות שנעל"ה היא אחת מהן. לא מתקנים חוק רק בשביל נעל"ה. יש עוד כמה תוכניות בקבוצה הזאת.

אעבור לנעל"ה עצמה, על התוכנית ועל האתגרים שעומדים לפנינו ערב פתיחת שנת הלימודים. התוכנית היא תוכנית משותפת לממשלה ולסוכנות כאשר בממשלה מוביל אותה משרד החינוך, בתוך משרד החינוך מוביל אותה מנהל חינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער. זו תוכנית שמקיימת קשרי עבודה מצוינים עם משרדי החוץ, הפנים, רשות האוכלוסין, משרד הקליטה, משרד הביטחון וצה"ל.

זו תוכנית יחידה בעולם שמדינה לוקחת על עצמה אחריות על ילדי מדינות אחרות שהם לא אזרחיה, בתקווה שיהיו אזרחיה, אבל זה לא תנאי לא לכניסה לתוכנית ולא להישארות בתוכנית. לצורך העניין הוקמה מנהלת נעל"ה, שיש לי הכבוד לנהל אותה מיום הקמתה בשנת 92 ואנחנו נמצאים באגודה לקידום החינוך, שבאותה עת הייתה זרוע ביצוע של משרד החינוך. מרגע שנחקק חוק חובת המכרזים, הקשרים בין זרועות הביצוע לבין המשרדים התנתקו ועכשיו האגודה הזו צריכה להתמודד על כל דבר במכרזים.

יצרנו בנעל"ה מודל ייחודי שעניינו טיפול רב שכבתי בילדים הבאים ארצה לבדם. גיל הכניסה לנעל"ה הוא 14, מתחילים בכיתה ט' ל-4 שנים אבל רוב התלמידים באים בכיתה י' ל-3 שנים. אנחנו מפרסמים את התוכנית בעולם יחד עם הסוכנות היהודית, אנחנו מבצעים מיונים בכל רחבי העולם, כבר פעם שניה אנחנו עושים את זה בזום. בחנו השנה 1400 ילדים מ-60 מדינות בעולם בזום, עם הפרשי שעות ושפות, זה מבצע אדיר שהתחלנו בפברואר ועוד לא סיימנו, יש עוד שני מיונים עד סוף אוגוסט. אנחנו מדברים על ילדים שבתוך העניין הזה חודשים, אני לא מדבר על זה שחיכו להגיע לגיל, אלא רק על מה שעשו השנה.

אנחנו נותנים להם בארץ השמה, שמים אותם ב-26 מוסדות חינוך שעובדים עם תוכנית נעל"ה. נותנים להם ליווי חינוכי ופסיכולוגי בשפת המוצא שלהם. אנחנו מלווים אותם בכיתה יב' לקראת השלב הבא בחייהם ואנחנו מלווים אותם כבוגרי נעל"ה פורמלית עד גיל 21. כמו שראיתם עם טטיאנה, גם בגיל יותר מבוגר אנחנו עדין בקשר מפעם לפעם.

התרומה של נעל"ה למוסדות החינוך שקולטים אותם היא בכך שכל שנה נכנסת כיתה איכותית של ילדים, נקרא להם בינוניים ומעלה, בתוך החינוך הפנימייתי, זה לא מובן מאליו. אנחנו מדברים על 95% זכאות לבגרות של ילדים שהגיעו לכאן וחלקם לא ידעו את הצורה של האות אל"ף. תוך שלוש שנים זה מה שהם משיגים. 92% מהם נשארים בארץ. השנה, שנת הקורונה הנשירה הייתה 2.5%. לדעתי זה פחות מכל מדד של ישראלים.

גם במסע וסלע יש פחות או יותר אותם נתונים. אלה 3 תוכניות עיקריות שיש.

מעירים לי שאותן בעיות של נעל"ה יש גם במסע וסלע.

בתוכנית מסע מגיעים אחרי גיל 18. שם בכלל אין שאלה של חיסון כי בן אדם יכול לבחור לבד אם הוא מגיע, הוא יכול להתחסן פה. אלה לא ילדים שאתה צריך לבקש אישור ובטח כשאין להם אזרחות. זה עוד יותר פשוט לעשות להם את הבידוד ואת החיסון.

חשוב לי להרחיב את הדיון ולדבר על עוד כמה תוכניות שנמצאות במתווה הזה.

התרומה שלנו לצה"ל זה בסדר גודל גדוד לשנה, תעשו חשבון של 29 שנים. הבכירה שלנו היא תת אלוף בצבא, בוגרת נעל"ה, ראש מחלקת תקציבים של חיל האוויר. אלפי בוגרי נעל"ה משולבים בחברה הישראלית, באקדמיה, בתעסוקה, הקימו משפחות בישראל. יש כבר שני בוגרי נעל"ה שיש להם נכדים. להערכתנו 60% מההורים עלו בעקבות הילדים שלהם. אם מדברים על אוכלוסייה של כלל נעל"ה בארץ, אנחנו אומדים אותה בין 40,000 ל-50,000 נפש. הבוגרים, הבוגרים שהתחתנו, ההורים שעלו והילדים שנולדו. צרפו לזה את הצוותים החינוכיים שעבדו אתם כל השנים האלה, שווה מנדט לדעתי.

נעבור לבעיות, יש לנו שתי בעיות: אחת, כמה תלמידים אפשר להביא לנעל"ה? על פי התקנה התקציבית במשרד החינוך המספר הוא 1900. היינו השנה עם 2000 ואם לא הייתה קורונה היינו 2100 כי אנחנו עולים ב-100 כל שנה. זו הייתה ההנחיה של משרד החינוך, תביאו כל שנה עוד 100 ילדים. ישבנו אתמול עם מנכל משרד החינוך שגילה אהדה רבה לעניין הזה ואני מקווה שהוא פותר את הבעיה הזאת. כרגע אנחנו ב-1900 ואולי בעוד כמה ימים המצב ישתפר.

שורש המשבר הזה הוא בכך שהחלטת הממשלה האחרונה על נושא נעל"ה הייתה ב-2009. היו אז בתוכנית 1,100 ילדים וכתבו בהחלטה, 1,200. מאז כל שנה צריך להיאבק על עוד 100 ועוד 100 במקום שפעם אחת יכניסו את זה כמו שצריך. לדעתי הפוטנציאל של התוכנית לשנים הבאות הוא 2,500 ילדים.

זו החלטת ממשלה?

החלטת ממשלה. יש כמה החלטות ממשלה על נעל"ה, האחרונה ביניהם הייתה ב-2009, כשהיה המשבר עם הסוכנות היהודית, שיצאה מנעל"ה מהיום להיום והממשלה הכניסה לבסיס תקציב משרד החינוך 25.5 מיליון שקל במקום חלקה של הסוכנות בנעל"ה. זה היה ב-2009 והיו אז 1,100 ילדים. עכשיו עברנו את ה-2,000 וכל שנה צריך להיאבק על התלמידים האלה. אני מקווה שהמנכ"ל יפתור את הבעיה לתשפ"ב אבל הפתרון האמיתי הוא פשוט לתקן את החלטת הממשלה.

התקצוב הוא כ-10,000 שקלים לראש?

עלות תלמיד נעל"ה בשנה היא כ-50,000 שקלים.

אז 5,000,000 שקלים זה ההבדל התקציבי?

3,500,000. בית הספר זה בערך 15,000 שקלים, זה אוטומטי. הפנימיה היא בערך 35,000 שקלים, כפול 100 ילדים, זה 3,500,000 שקלים. זה מה שחסר.

כמה מדינה וכמה סוכנות?

הכול מדינה.

כלומר חסרים לך 3,500,000 כבר לשנה הקרובה?

נכון.

יש פילוח מאיפה מגיעים האנשים?

בוודאי. כרגע יש בנעל"ה 2,000 תלמידים. 1,400 ותיקים, שלמדו פה בתשפ"א, לא נסעו בשנה שעבר לקיץ כי הייתה קורונה, לכן היה לנו מאוד חשוב שיסעו השנה והם שואלים איך הם חוזרים. אגב, אם פונים אליך אישית, סימן שהם למדו טוב אזרחות.

כשהיו בארץ הם קבלו את החיסון?

מי שהיה בן 16, קיבל. כיתות ט' ו-י' היו קטנים מגיל 16 ולא התאפשר להם להתחסן. נעבור לעניין השני, איך מכניסים אותם לארץ. המחסום העיקרי כרגע הוא משרד הבריאות. לשאלת הפילוח, שני שליש מתלמידי נעל"ה באים ממדינות חבר העמים, היתר באים משאר העולם, סך הכול 61 מדינות.

מסומנות כמדינות אדומות כתומות?

רוסיה מדינה אדומה. כל אמריקה הלטינית אדומה.

מה-16 לחודש היא כבר לא תהיה אדומה, אבל זה יכול להשתנות.

הפתרון הוא להכיר בתלמידי נעל"ה כעולים. ברגע שמכירים בהם כעולים הבעיה הזאת אמורה להיפתר. צריך לאפשר את כניסתם לארץ כעולים, כי עולים באים גם בסגר, גם ממדינות אדומות, עולים באים כל הזמן. בנעל"ה מדברים על ספטמבר, אנחנו כבר אחרי הדקה ה-90. זה לארגן הטסה של 2,000 ילדים לארץ מ-60 מדינות בזמן קורונה, זה חתיכת מבצע. אם תוך יומיים שלושה אנחנו לא מקבלים את המתווה איך זה הולך להתבצע, הילדים יגיעו אחרי החגים במקרה הטוב.

הדבר השני שנובע מזה הוא משרד החוץ. מאחר שאין אוקיי של משרד הבריאות להכניס את התלמידים, משרד החוץ ב"הולד", לא מנפיק ויזות, לא מאריך דרכונים. אני מדבר על הקונסוליות במדינות השונות. יש מקומות שעובדים טוב, מתעלמים מזה, כי אנחנו אומרים להם, תנו להם אשרות, מקסימום לא ינצלו אותם, אבל למה להתעכב על אשרות?

אבל לאשרות יש תוקף. אתה לא יכול לתת אשרה בלי שיש אישור להגיע.

נותנים לשנה. הארכה עושים כבר בארץ.

זו בעיה גם של ישראלים עולים.

עוד רעיון שעלה במשרד הפנים זה שיכנסו כתיירים ויעשו את הא-2 בארץ כי זכאותם לעליה נבדקה כבר. את אשרת התלמיד שלהם יעשו בארץ. בשורה תחתונה, אם אנחנו עוברים את המחסום של הגדרתם, כל הרכבת תנוע קדימה במידית. הקריאה שקראת לשרים להירתם לעניין בעינה עומדת.

איך אתם מאורגנים מבחינת הבידוד?

לצדי רופאת המנהל לחינוך התיישבותי, ד"ר ענת פינקלשטיין שאחראית על נושא הבידוד ותסביר את זה טוב ממני.

אנחנו מדברים על 26 מוסדות שעובדים שנים רבות עם תלמידי נעל"ה, ערוכים לתנאי בידוד שעשינו גם בשנה שעברה. יש נוהל מובנה שהחל מהרגע שהתלמיד נוחת בשדה התעופה, נוהל מי מקבל אותו, איך מסיעים אותו, מערכת שלמה של היערכות נכונה בפנימיות, כולל לימוד, תמיכה סוציאלית, כולל כלכלה, כולל אחריות סיעודית. זה עבד מצוין בשנה שעברה ואין שום סיבה שלא יעבוד גם השנה.

מצוין. תודה רבה. משרד הבריאות, האם יש תשובות לעניין המתווה? הכנסת בסופו של דבר רוצה לשמוע איך יתכן לגבי תוכניות מסע, סלע נעל"ה, שאנחנו לקראת פתיחת שנת הלימודים ועדיין אין מתווה ברור. אם יש, בבקשה תעדכנו אותנו כדי שנדע.

שמי ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם לילד ולמתבגר בשירותי בריאות הציבור של משרד החינוך. לפי המבטא אתם יכולים להבין שגם אני באתי מחו"ל. אני הולכת להציג לכם את המדיניות של משרד הבריאות, האישורים יוצאים מרשות האוכלוסין, כך שאני לא הולכת לענות על השאלה הזאת.

יש שלוש קבוצות של תלמידי נעל"ה: אלה שהיו כאן שנה שעברה, שחלקם חוסן, עליהם אין סיבה שלא יכנסו לארץ, בהתאם למדיניות של המדינה מהם הם באים. כי בחלק ניכר מהמדינות צריך בידוד גם אם אתה מחוסן.

החבר'ה של נעל"ה שהיו בארץ וקבלו חיסונים נתקלו בקשיים בכניסה חזרה לארץ?

אם הם באים ממדינה אדומה, הם לא יכולים להיכנס.

אלה שהיו, חוסנו, יצאו לבקר את ההורים שלהם ונתקעו שם.

אם הם פונים לוועדת חריגים, מקבלים אישור.

כמה כאלה יש? כמה עזבו תוך כדי קורונה את המדינה?

בקיץ הזה כולם יצאו. 1,400 ילדים בחו"ל.

לגבי אלה שהיו פה והתחסנו, ניסו לחזור חזרה לארץ?

יש 1,400 תלמידים שהיו בשנה שעברה, לפחות מחצית מהם מחוסנים. 1,400 הילדים האלה חזרו לארצות המוצא שלהם לצורך החופשה ועכשיו אמורים לחזור. כיוון שהם לא אזרחים ורובם ממדינות אדומות, הם לא יכולים לחזור, הם נתקלים בסירוב חזרה.

זה מתווסף ל-2,000 חדשים?

600 חדשים. הכול ביחד 2,000

מבחינת משרד הבריאות, אלו שהיו בארץ וחוסנו, מבחינתכם אין בעיה, זו בעיה מול רשות ההגירה והאוכלוסין.

נכון, בהתאם לזה שכאשר יגיעו, יכנסו לבידוד, שהמוסדות אמרו שהם מוכנים לזה.

זה רק חלק מה-1400, זה לא כולם.

זה לא משנה. כולם יצטרכו להיכנס לבידוד. נצא מנקודת הנחה שכולם נכנסים לבידוד, אתם מוכנים לזה.

משרד הבריאות אמר שהבעיה לא מולם, הבעיה אצל משרד ההגירה והאוכלוסין, תכף ניתן לנציג שלהם לדבר.

זו בעיה של תקנות, כי רשות האוכלוסין פועלת על פי התקנות ובתקנות החבר'ה האלה לא מופיעים.

נעבור לקבוצה השנייה. קבוצה שהייתה פה ולא התחסנה.

הילדים שלא היו כאן צריכים להתחייב שיתחסנו בזמן שבאים לפה. נכון שאנחנו לא מחייבים אזרחים, אבל בינתיים הם לא אזרחים ואנחנו חושבים שמבחינת הבריאות של כל מי שנמצא בפנימייה, שזו דרישה מוצדקת לבקש שיהיו מחוסנים.

יש טופס ששלחתם שיוכלו להתחייב לכך? מספקת אתכם הצהרה של אותו אזרח שמצהיר שכשיגיע לארץ יתחסן?

ההורים.

מבחינתכם זה מסמך מספק.

כן. יש שני סוגים של ילדים מחוסנים. יש כאלו שהתחסנו במדינת היעד ואז, כמו כל מישהו אחר עושים בדיקה שמוכיחה שיש להם סרולוגיה חיובית והם מקבלים אישור כמו אנשים אחרים. בגלל שרוב הילדים בנעל"ה מעל גיל 12 ויכולים להתחסן אני חושבת שאין מניעה מטעם משרד הבריאות להכניס אותם לארץ בהתאם למה שאמרתי, או שהם כבר מחוסנים או שיש התחייבות להתחסן.

את אומרת שילדים שחוסנו בחו"ל אתם מקבלים את תעודת החיסון שלהם מחו"ל?

לא. כמו כל מי שבא לחו"ל לישראל, הוא צריך לעבור בדיקה סרולוגית שמוכיחה שיש לו את סרולוגיה חיובית ואז הוא נחשב מחוסן לכל דבר או מחלים לכל דבר.

הדרישה הזו עברה את משרד המשפטים?

רוב הילדים לא מחוסנים כי אין חיסונים במדינות האלה. החדשים מגיעים לא מחוסנים.

כצעד ראשון אני שמחה לשמוע שמבחינת הבירוקרטיה אין בעיה מול משרד הבריאות ורוב הפקק הוא מול רשות ההגירה והאוכלוסין.

אני רק מבקשת להוסיף קבוצה שלישית, שמי שלא חוסן, יחוסן פה בארץ.

אמרנו שמבחינתכם מספיקה הצהרה שלהם בעניין הזה. משרד הפנים, ריקי סיני מרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה.

שלום, זו לא ריקי, שמי מיכל יוספוב, מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות ברשות האוכלוסין וההגירה.

יש לנו בעיה, יש כמה ארגונים שמעודדים עליה, הכול מוכן לקראת אותם עולים והם נתקלים בקשיים מולכם בעניין ההגעה לארץ. אנחנו מבינים שנכון לעכשיו הפקק נמצא אצלכם. משרד הבריאות חילק את ה ל-3 אוכלוסיות: האוכלוסייה הראשונה היא אוכלוסייה מחוסנת שהתחסנה בארץ ויש לה תו ירוק ישראלי, אך אין להם אזרחות ישראלית ולכן הם נדרשים לוויזה להגעה לישראל. האוכלוסייה השנייה היא אוכלוסייה לא מחוסנת שמבחינת משרד הבריאות אמרו שמספקת אותם התחייבות מכל אחד ואחד שמגיע לאותה תוכנית, התחייבות להתחסנות בהגעה לארץ בתוספת בידוד של שבועיים. גם להם רשות ההגירה והאוכלוסין לא מאפשרת ויזה. האוכלוסייה השלישית היא אוכלוסייה שהתחסנה בארץ המוצא, יש לה תעודת חיסון מארץ המוצא והם צריכים להתחייב בישראל לבדיקה סרולוגית על מנת לוודא שיש להם נוגדנים ואז יהיו משוחררים מאותה תוכנית. אשמח לשמוע את תגובתם ואת המתווה שיש לכם להגעה לאותם עולים.

שלום לכולם, רשות האוכלוסין וההגירה רואה חשיבות עליונה בתוכנית נעל"ה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלת נעל"ה ועם ישעיהו ומשתדלים לתת להם מענה לכל הסוגיות והבעיות שצצות תוך כדי הטיפול בבקשות.

בתקופת הקורונה, כמו שכולם יודעים, אנחנו מחויבים לפעול תחת ההגבלות של משרד הבריאות, כשהמדיניות הכניסה לישראל אוסרת על כניסה של אזרחים בהם קיימת תחלואה גבוהה ויש לנו ברשימה 14 מדינות כאלה, שמשרד הבריאות נתן לנו ואמר שמהמקומות האלה אין אפשרות לתת אישור כניסה לארץ.

רשות האוכלוסין וההגירה מונחים על ידי ד"ר אשי שלמון. ביקשתי באחת הפעמים ששוחחתי עם ישעיהו בקשתי ממנו שיפנה לד"ר אשי שלמון ויבקש ממנו את המתווה. אם ד"ר אשי שלמון יאשר את המתווה שלהם, לנו אין בעיה שהקבוצה הזאת תכנס לארץ. נעזור לו בכל מה שניתן כדי שהם יקבלו את האשרות.

זה כבר לא 14 מדינות כי יש 7 מדינות אסורות. בתוך התקנות יש הרבה סעיפים שלצערי התקנות מיועדות למדינות אסורות, כי ממדינות אסורות לא צריך תקנות, אי אפשר להגיע. אבל גם בזה יש קשיים, סליחה שאני חורג מעניין התלמידים, יש את בני הזוג של משפחות, חיילים שעדיין אין להם אזרחות. האם יש לכם מרווח תמרון שלכם או שכל הזמן אתם אומרים תפנו לד"ר שלמון, רק הוא מנהל את העניינים? מה השיקול שלכם בהחלטות?

זר שרוצה להגיע מהמדינות האדומות, יש ועדת חריגים, שיפנה לוועדת החריגים ויגיש את הבקשה לוועדת החריגים. בשביל זה קיימת ועדת החריגים.

אני מבינה לצערי שיש פה פינג-פונג בלתי נסבל של בירוקרטיה ורגולציה, שמעבירים את זה אלפי עולים ציוניים. שהיתי 7 שנים באוסטרליה, בירוקרטיה שונה לחלוטין. הגעתי לארץ ובשבוע הראשון, בגלל הרגולציה והבירוקרטיה שמעבירים בהם עולים, אני עוד הייתי תושבת חוזרת שדוברת את השפה, כל כך ייאשו אותי ששקלתי לחזור חזרה לאוסטרליה, רק בגלל הרגולציה והבירוקרטיה הזו ורק בגלל הפינג-פונג הזה, זה פשוט בלתי נסבל. אני מדמיינת עולים ציוניים עם מוטיבציה לבוא ולעשות למען מדינת ישראל, שיהפכו להיות חברי כנסת ובכירים בצבא ואתם פשוט עושים להם פינג-פונג אפילו בלי שידברו את השפה. אני מבקשת לשמוע את אשר שלמון ממשרד הבריאות, שידבר עם הוועדה וייתן תשובות בעניין המתווה כי זה בלתי אפשרי.

גילוי נאות, הוא קבע אתנו פגישה להיום ב-17:30.

כנראה כשיש דיונים יש יותר דחיפות.

אני אציין שהוא היה אמור להיות בפגישה, הייתה כנראה בעיה טכנית. הייתה לנו שיחת הכנה לזה, כך שזה לא רק בגלל הצעקות עכשיו. אני מנסה להשיג אותו.

בינתיים נשמע את ולנטין לידסקי מהסוכנות היהודית, שרצו להציף כמה אתגרים לא פשוטים שעומדים בפניהם.

שלום לכולם, אני מסכים עם כל מי שדיבר ותמך בנחיצות פתרון הבעיה. דבר ראשון בכל השנה וחצי המטורפות האלה שעברו עלינו, דבר אחד נשאר בשגרה, ישראל המשיכה לקבל עולים, אף עולה לא נשאר מחוץ לגבולות ישראל מי שרצה לעלות עלה. צריך להודות גם למשרד הבריאות וגם למשרד הפנים.

אני חוזר לנושא החשוב, מדברים על 3 תוכניות: נעל"ה, מסע וסלע. אם בנעל"ה מעל 90% הופכים לאזרחים בתום התוכנית, בסלע זה 100%, למרות שמגיעים כתיירים, 100% כעבור 8 חודשים הופכים לעולים חדשים. במסע זה תלוי במדינה במדינות, ממדינות דוברות רוסית מעל 80% או משנים סטטוס במהלך התוכנית או עולים מיד אחרי זה ובהחלט רואים את התוכנית כעליה בשלבים. לכן אני לא מבין למה אנחנו יודעים להחריג ולקבל עולים ממדינות ירוקות צהובות וכחולות ובתוכניות האלה לא, רק כשסוג הוויזה שונה אנחנו לא יודעים להביא אותם.

נקודה שניה, צריך לומר שמשתתפי כל התוכניות האלה לא קהל שבוי. בתוכנית נעל"ה הילדים רשומים במקביל גם בבתי הספר בארצות המוצא כי הם לא ידעו אם יתקבלו או לא, הם עלולים להמשיך ללמוד שם במידה שנגיד שלא נביא אותם בטיסה מתוכננת והטיסות מתחילות עוד שבועיים וכבר הוזמנו כרטיסים והילדים האלה פשוט יעזבו אותנו וימשיכו את לימודיהם במוסדות ההשכלה בארצות המוצא ואנחנו נפסיד אותם. אותו דבר לגבי מסע וסלע, הילדים ימשיכו בלימודים הגבוהים שלהם או במקומות העבודה כי יש להם תוכניות מגירה משלהם. לכן חשוב להיצמד לתוכנית המקורית ולהטיס אותם בזמן. חשוב לציין שהסוכנות מטפלת בטיסות של כל התוכניות האלה והטיסות מתחילות ממש בעוד שבועיים.

נושא שלישי, אנחנו מסייעים למשתתפים האלה לקבל ויזות כשמדובר באשרות תלמיד או אשרות סטודנט ולצערי עכשיו אנחנו נמנעים. אף פעם לא היה מצב ששבועיים לפני טיסות הילדים והסטודנטים לא החזיקו באשרה. מדובר בלוגיסטיקה לא פשוטה, קחו לדוגמה את רוסיה שזה 8 שעות טיסה מהקצה המזרחי שלה למוסקבה, אנחנו אוספים את המסמכים באופן מרוכז, אבלע דיין לא יכולים לפעול ואם לא תתקבל החלטה ממש בימים הקרובים ילדים לא יספיקו לקבל ויזה לפני הטיסה, או לחלופים אם תתקבל החלטה על החתמת הוויזות בנתב"ג, מה שהזכיר ישעיהו לגבי נעל"ה, אפשר לעשות גם לתוכניות הנוספות כמו מסע וסלע.

פרופ' אשר שלמון ממשרד הבריאות, אנחנו נמצאים פה עם נציגת משרד הבריאות ד"ר דינה צימרמן, שספרה לנו שמבחינת משרד הבריאות המתווה שרואים לשלושה סוגים שונים של עולים שאמורים להגיע לפתיחת שנת הלימודים או לתוכניות לימוד כאלה ואחרות הוא: קבוצה אחת, כאלה שהיו בארץ לפני כן וקבלו חיסון, להם אין שום מניעה לחזור בהצגה של תעודת החיסון, בתנאי של בידוד לשבועיים כפי שנדרש בחוק מכל אחד שמגיע לישראל. קבוצה שנייה של אלה שלא חוסנו מתחייבים כל אחד בטופס אישי, שכאשר הם מגיעים למדינת ישראל הם יתחסנו והם יעברו את הבידוד גם על פי הנהלים. יש קבוצה שלישית שהתחסנה בחו"ל, תכנס לבידוד במדינת ישראל ורק לאחר שיעברו בדיקה סרולוגית על מנת לוודא שיש נוגדנים בגופם, יוכלו להיות משוחררים מבידוד.

אם זה המתווה של משרד הבריאות אנחנו לא מבינים איפה הקצר? הגברת מיכל יוספוב ממשרד הפנים, רשות הגירה והאוכלוסין שאחראית על אוכלוסיות מיוחדות אומרת שהם ממתינים למתווה מכם על מנת לאשר את הכניסה שלהם. אני רק אציין שבוועדת חינוך אנחנו רואים כערך מאוד גבוה את העלייה של אותם עולים שמגיעים לישראל ומהווים חלק מאוד חשוב בחברה הישראלית. עידוד עליה הוא ערך שלנו מאוד חשוב לקדם. אנחנו רואים בקושי רב שאלפי תלמידים ובעלי תוכניות שונות כרגע מנועים ולא יודעים מה הולך לקרות אתם ממש בעוד שבועיים עם פתיחת שנת הלימודים. נשמח לשמוע את דבריך ודבריך ישמעו גם לפני מיכל יוספוב מרשות הגירה והאוכלוסין, בבקשה.

אני אתחיל מהסיפא שאומרת שמבחינתנו כל תלמיד במסגרת נעל"ה שאמור להגיע לשנת הלימודים, יגיע. נקודה. בכל נסיבות ומכל מקום. יש הבדלים, כמו שאמרת, בין הקבוצות השונות, יש גם רגישות יתרה במדינות בסיכון מירבי, אבל גם לגבי אותן מדינות אנחנו ניתן פתרון. לא מחכים לשום מתווה חדש, המתווה הוא מתווה נעל"ה של קיץ 2020. בסופו של יום נעל"ה באופן מרוכז צריכים להגיש את מתווה הבידוד לכל פנימייה, זה יאושר באופן מסודר ופרטני ובכפוף לכך יונפקו האישורים לכל אותם תלמידים.

צריך לומר שלאור מה שמסתמן החל מה-16 לאוגוסט, שלמעשה מרוב העולם יתחייב בידוד, אין הבדלים גדולים בין הקבוצות, כולם יצטרכו להגיע לשבוע בידוד במסגרת הפנימייה ובהנחה שזה יתבצע בדיוק כפי שזה יתבצע בשנה שעברה, אני לא רואה בעיה מיוחדת. אנחנו כן דורשים מכל תלמיד שאינו מחוסן שיתחייב להתחסן בארץ לפי קבוצת הגיל. אנחנו עומדים באופן גורף על העניין שאזרחים שרוצים להיכנס לישראל לכל מטרה צריכים להיות מחוסנים או להסכים להתחסן.

מעבר לכך להערכתי התוכניות האלה יעבדו באופן מלא. ישנה רגישות מיוחדת למי שיישאר כמדינות בסיכון מרבי, למיטב זיכרוני משבוע הבא מדובר על מקסיקו וברזיל, גם להם ניתן פתרון כדי שהתלמידים יוכלו לבוא וללמוד.

גם מסע וסלע?

התייחסתי כרגע לנעל"ה, כי מסע זה סיפור אחר לגמרי. לגבי מסע, התשובה תהיה אותה תשובה. מה אני עושה עם מקסיקו וברזיל, עברנו את זה עם מסע באופן לא פשוט בתחילת הקיץ, אני עוד אראה מה אנחנו עושים. לגבי סלע אני אצטרך קצת יותר פרטים. לגבי נעל"ה קל לי לענות קטגורית כי המסגרת מאוד מוגדרת ומאוד ברורה.

אם היה מתווה לפני שנה לעניין הבידוד ואתם יודעים שהם עומדים בתנאי הבידוד, למה אתם ממתינים? האם אתם ממתינים מהם למכתב רשמי שיש אפשרות לבידוד?

אני צריך מכתב מכל פנימייה, זה נוהל קבוע שעבד היטב בעבר, שמפרט בדיוק את תנאי הבידוד, צורת אספקת המזון, צורת ההשגחה הרפואית וכדומה. זה מסמך מאוד מסודר שעושה סדר לכולם וגם מונע תקלות.

האם המכתבים האלה יצאו? נדרשו מכם מכתבים כאלה?

לא נדרשו אבל נוכל להנפיק אותם עוד השבוע.

אני מבקשת להנפיק אותם עוד היום אם אפשר. התלמידים צריכים לבקש אשרה, להזמין טיסות, להיפרד מההורים, לקנות דברים, להגיע לפה בזמן מספק על מנת לצאת מבידוד לקראת פתיחת שנת הלימודים שהיא בסך הכול בעוד כמה שבועות. זה לא הרבה זמן בכלל.

לא לחכות ל-16 בחודש, לעשות את זה כבר השבוע.

הוועדה מבקשת מארגון נעלה להוציא עוד היום את המכתבים לפרופ' אשר שלמון.

זה לא ארגון נעל"ה, זה אנחנו במנהל, כל פנימייה ופנימייה.

אנחנו מבקשים מכל פנימייה שכבר היום תשלח מכתב ברור ורשמי למשרד הבריאות ולפרופ' שלמון על מנת שיוכלו לאשר את אותם המוסדות. אני אבקש גם מארגון מסע וסלע, גם כפר הנוער ימין נורד.

אלה שמגיעים בתוכניות אחרות של הסוכנות היהודית, האם הסוכנות מגישה מכתב אחד ויחיד לכל המוסדות? או שכל מרכז קליטה אמור להגיש מכתב?

נעשה את תוכניות הלימודים הללו. אני מבקשת ממי שצופים בנו, גם מהסוכנות היהודית, עוד היום לשלוח את אותם מכתבים מהפנימיות לפרופ' שלמון. פרופ' שלמון, יש לכם כבר מתווה מוכן מפעם קודמת, זה לא צריך לצאת בנוהל חדש, אני מבקשת לא לעכב בירוקרטית כדי שאותם תלמידים יוכלו לדעת בוודאות שהם יכולים להגיע. אני מבקשת להעביר מכתב גם לוועדת החינוך וגם לרשות הגירה והאוכלוסין, לא יותר מ-24 שעות לאחר שהתקבלו אותם מכתבים, מחר בלילה ואולי מחרתיים בבוקר, אישור למתווה בריאותי על מנת שרשות ההגירה והאוכלוסין יוכלו להתחיל. קודם כל צריכים להגיש את הבקשה, רשות האוכלוסין צריכה לבדוק את זה, אנחנו יודעים שהם לא כל כך זריזים אבל נעקוב אחרי זה. אני מבקשת תוך 24 שעות לפרסם את המתווה ולהעביר אותו לרשות ההגירה והאוכלוסין על מנת שגם הם יוכלו להתחיל את שנת הלימודים כמו כל תלמיד ותלמיד במדינת ישראל שאנחנו דואגים לו.

ברשותכם אני רוצה לבקש, כפי שגם היה בשנה שעברה, הארגון מגיש בקשה מלאה לרשות האוכלוסין, החלק שלי יצטרף לזה, זה עובד במתכונת מאוד מסודרת לא הייתי משנה אותה כי זה עובד בסדר גמור.

רשות ההגירה והאוכלוסין אומרים שהם ממתינים למתווה מכם.

תשלחי אותם לשבת אתי. אני גם אדבר עם ראש רשות האוכלוסין אחרי השיחה הזאת, אנחנו נסכם את הדברים.

אני מבקשת לעדכן אותי ואת הוועדה מחר, לעדכן בהליך איפה הוא נמצא, האם זה אושר על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין על מנת שאותם תלמידים יתחילו לבקש אשרות ויזה.

יש תוכניות גם חצי שנתיות, כמו בית ספר מוס בהוד השרון.

למיטב זכרוני הבקשה לבית ספר מוס אושרה.

יש תוכניות שמגיעות גם עכשיו לחצי שנה לארץ בתחילת ספטמבר ולכן אני שואל אם זה גם לגביהם? אלה תוכניות מובנות, הם באים לחצי שנה להוד השרון.

יש שתי שאלות: הראשונה נוגעת לתוכניות אחרות כגון מסע ואחרים משום שהם לא נמצאים בפנימיות, כולל עולים חדשים מתוכניות סלע וכו'. להבין מה המתווה הבריאותי לגביהם ואלו אישורים נוספים נדרשים מהם. שאלה שניה של חבר הכנסת שיין לעניין סטודנטים שמגיעים בספטמבר לחצי שנה.

הם פרה-עולים, אנשים שבאים לחצי שנה, חלקם נשארים. יש קבוצות גדולות של תיכוניסטים מאנגליה, שמגיעים אפילו לשנה מלאה, יש גם מארצות הברית שמגיעים לתוכנית מוס בהוד השרון.

הערה, מאחר ואנחנו יודעים שכרגע ברשות האוכלוסין לא מתייחסים למתווה שיהיה מה-16 באוגוסט, מאחר ורוב התלמידים יגיעו לאחר התאריך הזה, פשוט צריך כבר עכשיו להתייחס אליהם שיבואו לאחר מכן ולא שמ-16 באוגוסט נתחיל לעשות את כל הדברים. שתהיה החרגה כבר עכשיו בנושא ההכנות. הבעיה הייתה שרוב התלמידים הם ממדינות חבר העמים ורוסיה, שהיא הספקית הכי גדולה של נעל"ה, כרגע מדינה אדומה. אם מחר תגידו בקשה ברשות האוכלוסין יגידו, חכו, רוסיה עדיין מדינה אדומה מבחינתנו, רק מ-16 באוגוסט הוא תוצא מהרשימה.

מבחינת משרד הבריאות אתם רואים הבדל בין המדינות האדומות לירוקות?

עד ה-16 לחודש יש הבדל.

אנחנו רואים הבדל ועדיין ברור ליש כל תלמיד, גם ממדינה שתישאר אדומה אחרי ה-16 באוגוסט, נצטרך לתת לו פתרון, למי שבאמת מתכנן לבוא לשנת לימודים מלאה.

האם הפתרון הוא אותו פתרון? משום ששני שליש מאותם תלמידים מגיעים ממדינה אדומה.

אחרי ה-16 באוגוסט להערכתי נישאר רק עם ברזיל ומקסיקו, רוסיה לשמחתי תצא, אוקראינה כבר יצאה, כך שרוב הבעיה נפתרת.

בשיחה עם ראש רשות ההגירה והאוכלוסין אני מבקשת, בגלל שהדבר דחוק בזמן, להתייחס לאותן בקשות ויזה. הרי בלאו הכי הם יגיעו לאחר ה-16 לחודש. אז לעניין הזה להתייחס לאותן בקשות שמגיעות מחבר העמים כאילו עבר אותו תאריך או שהם אמורים להגיע בתאריך שלאחר מכן.

בהחלט. ברשותכם אני מבקש לחדד הבדל בין נעל"ה למסע ותוכניות אחרות. נעל"ה כפי שאמרתי תכנית מאוד מובנית עם מבנה פנימיות ברור. במסע מדברים על עשרות אופציות שונות מאוניברסיטאות, דרך מוסדות, דרך קהילה ולכן הוא מטופל בכלים אחרים. אפשר לומר שכבר להערכתי, ומיכל יוספוב תוכל לאשר, אישרנו עשות תוכניות של מסע בשבועות האחרונים.

הסוכנות מתחייבת לתת בידוד למסע ולסלע, אז זו לא צריכה להיות בעיה, אפשר לרכז את זה ולעבוד מול הסוכנות.

חלק מהבקשה שלי מאנשי מסע הייתה לייצר בידודים מרוכזים בפנימיות מרוכזות ולא שכל קבוצה של 10 תלמידים יעשו להם מתווה בידוד פרטני או פרטיזני, אלא מסע, או על בסיס של אכסניות נוער, או על בסיס של מרכזי קליטה ועליה תייצר אפשרויות בידוד מסודרות, כולל מזון, ליווי רפואי וכל מה שצריך.

לגבי אוניברסיטאות, הסטודנטים שבאים בכל מסגרת של אוניברסיטה, לא רק במסגרות שהוזכרו פה, אנחנו נאפשר להם להתחיל את שנת הלימודים כסדרה. רוב התלמידים מגיעים לתחילת הסמסטר, יש עוד כמה שבועות להיערך. גם שם המתווה יהיה מתווה מאוד מסודר, דרך המעונות באוניברסיטאות. עשינו את זה בשנה שעברה, נעשה את זה בהחלט גם השנה.

המעונות מוכנים?

פרופ' שלמון, בגלל שהמתווים הופעלו כבר לפני שנה, אני מבקשת מכם, משרד הבריאות, תוך 24 שעות לשלוח לוועדת החינוך את המתווים, על מנת שנוכל לענות לפניות שמגיעות אלינו ולהסביר מה המתווה מבחינת משרד הבריאות כי כרגע יש המון חוסר ודאות, זה לא מפורסם וזה לא שקוף להם.

דבר אחרון הוא מתווה למדינות אדומות. יש לנו נציגים מארגונים בברזיל של תלמידים שכרגע יושבים בבית בחוסר ודאות והשאלה לגבי הצגת מתווה מהמדינות האדומות, האם יש? מתי יגיע ומתי יפורסם?

ככלל, במהלך הקיץ לא אפשרנו כניסת משתתפים ממדינות אדומות בעיקר כי היה מדובר בתוכניות קצרות לקיץ. כפיש כבר אמרתי, שוחחתי על זה קודם עם שר הבריאות ואנחנו נפתח את זה הלאה. ברור לנו שלא נמנע מסטודנט שצריך להגיע לשנת לימודים שלמה להגיע, כשהוא מגיע ממדינה אדומה. כן הצענו בעבר מתווה שהיה פרטני ומורכב, אני בודק דרכים איך לפשט אותו, אני לא רוצה להכריז הכרזות כי מטבע הדברים הוא צריך לעבור גם את המסרקות של הייעוץ המשפטי וגם כמובן אישור של המנכ"ל והשר. בהחלט זה נושא שאני יותר ממאמין שנמצא לו פתרון מספק, כך שהתלמידים יוכלו להגיע וללמוד.

אתה מאמין שתוך שבוע כבר יימצא הפתרון?

אני חושב שכן.

נבקש דיווח בעוד שבוע, לקבל את הנהלים מכניסה ממדינות אדומות כדי שנוכל להפיץ ולעדכן את אותם תלמידים. תודה רבה לך פרופ' שלמון. אני פונה לשמואל הוכמן מכפר הנוער ימין נורד, בכמה דקות אנא ספר לנו מה האתגרים שלכם?

שמי שמואל הופמן מכפר הנוער ימין אורד. יש תוכנית לימודית מברזיל שאני אחראי עליה כ-25 שנה וזה קצת שונה מתכנית הלימודים הישראלית כי הם לומדים לפי ברזיל שזה אומר מפברואר עד דצמבר. יש כרגע 20 ילדים תקועים בברזיל שקבלו ויזה, קבלו אישור ממשרד הפנים רשות ההגירה והאוכלוסין, כי קבלנו אישור של מוסד קולט בידוד. הם קבלו הכול ובדקה שהיו אמורים לעלות לטיסה ברזיל נסגרה והקונסוליות והשגרירויות לא נתנו להם אישור לעליה למטוס והם מחכים מפברואר עד היום לאשור.

כפי ששמעת כרגע מפרופ' שלמון, תוך מקסימום שבוע נקבל את המתווה למדינות אדומות ונוכל לעדכן אתכם. נוודא שהם יגיעו ויהיה מתווה. יכול להיות שהוא יהיה קצת יותר מורכב, תצטרכו לעמוד באותם נהלים, צרו אתנו קשר בעוד שבוע כשנקבל את המתווה ממשרד הבריאות.

תודה רבה.

נושא נוסף שרציתי לשמוע מנעל"ה. נמצא אתנו יהודה מרשת אור אבנר, ששוחח אתי על ילדים של אזרחים ישראלים שמשרתים את המדינה בחו"ל ועד היום היה מתווה וסוג של הקצאה בנעל"ה על מנת שאותם תלמידים יגיעו ולאט לאט מסירים את התנאים לכך שלא יוכלו להגיע ביחד עם אותן תוכניות. אלה ילדים שנמצאים כמה שנים בחו"ל, גדלו שם, ההורים שם ויש פה חפיפה והלימה ביחד עם התוכנית של נעל"ה. אני אשמח אם תוכל לספר לנו בחמש דקות ואז נשמע את נעל"ה.

שלום, למעשה זה פחות לנעל"ה ויותר למנהל החינוך ההתיישבותי. עליזה נמצאת פה, היא מסייעת לנו הרבה, סוג של כותל שלנו לבעיות האלה. יש שלוחים של חב"ד שנמצאים בעולם וכל שנה יש כמה, לא הרבה, אבל כל אחד מבחינתי זה עולם ומלואו, קורה שיש לשוחים של חב"ד שהילדים שלהם לא מצליחים להגיע במסגרת של נעל"ה כי המסגרת של נעל"ה זו מסגרת שהמטרה שלה מעט שונה. זו מסגרת שהוקמה למצוינות, יש לה תפקיד משלה, היא הוקמה כדי להביא את החבר'ה הכי טובים לארץ.

אם היינו עושים לעולים חדשים מבחנים בעלייתם לארץ ואומרים מי שלא עובר את המבחן לא עולה לארץ, בטח הייתה קמה צעקה נוראית. חסרה האפשרות לילד שרוצה להגיע ואין לו את היכולת לעבור את המבחנים של נעל"ה, הוא יוכל להיות תקוע בסיביר או במקום במזרח הרחוק ולא עבר את מסננת נעל"ה כי הוא לא מצוין, אז הוא לא יכול לבוא. אין לדבר הזה היגיון. לכן נעל"ה לא ממש הכתובת, כי בהחלטת ממשלה כתוב שהם מביאים רק מצוינים.

התחלנו שיחות בעבר עם המנהל לחינוך התיישבותי, עם המנהלת של המנהל החדש שבאה ברוח מאוד טובה. דברנו אתה שננסה למצוא לדבר הזה פתרון. היו כמה מערכות בחירות ולא הייתה דרך לדבר על דברים, עוד היו דברים תקועים, אפילו במסגרות הקיימות. היא אמרה שהיא תשמח יותר מאוחר לדבר על הנושא ולנסות לפתור את הבעיה. דברתי אתך, אני מנסה לפתור ולקדם את הבעיה. לדעתי צריך דגם לדבר אתם. אני אשמח אם יהיה לישיבה הזו המשך, אולי אתך ועם ראש מנהלת נעל"ה, כי היה לה כיוון חיובי רק שהיו חסרים לה כלים. צריך אולי לשנות או להרחיב את התקנה של הממשלה, לעשות שינויים מסוימים כדי לתת לזה פתרון.

בכמה תלמידים מדובר ובאיזה גילאים?

אותם גילאים של נעל"ה. יש למעשה גם את הילדים של השלוחים עצמם ויש גם תלמידים במוסדות בחבר העמים, שאנחנו מכירים מגיל 3, הם עוברים את כל המערכת מגיל אפס.

למה אתה רוצה להביא אותם לפה? משהו כמו נעל"ה?

אני אומר, בואו נרחיב את הפעולה הציונית הזו ונביא עוד. לא כולם מתאימים להגדרות המדויקות שהממשלה קבעה לנעל"ה.

לא הבנתי, מי מתחזק אותם פה?

אנחנו.

חב"ד לוקח אחריות על הילדים?

אנחנו לוקחים אחריות ורוצים להרחיב את המעטפת שאנחנו נותנים. כבר היום יש למנהל חינוך התיישבותי עוד פתרונות שהם לאו דווקא בנעל"ה, יש עוד כל מיני מסגרות שנתנו פתרונות לדברים ייחודיים אבל היה צריך שהכנסת והממשלה יעמדו מאחורי הדבר הזה. לכן באתי כדי לנסות להרחיב את זה.

השאלה אם זה רק עניין טכני של רשות האוכלוסין או משרד הבריאות או שזה עניין חינוכי פדגוגי?

לא קשור.

כי אתה מבקש ליצור מערכת שכרגע לא קיימת. זה לא ענין טכני שפרופ' שלמון לא נותן.

תמיד לקראת שנת הלימודים הם נופלים בין הכיסאות.

אז היה צריך להתחיל לפני.

הרבה זמן לא היה עם מי לדבר.

מדובר בהורים עם משימה ציונית בסופו של דבר באותן מדינות בחו"ל, שהרבה פעמים מייצגים את מדינת ישראל, שמפעילים מערכות חינוך בחו"ל ליהודים ובסוף כשהילדים שלהם צריכים להגיע לפה ללמוד בארץ הם נופלים בין הכיסאות. אשמח לשמוע תגובה מישעיהו ובנוסף נוציא מכתב לאילנה נוימן ונשב אתה לדיון על מנת למצוא פתרון לאותם ילדים.

התכנסנו לדיון אחד וזה דיון אחר. אני אומר את מה שאני יודע. אנחנו עובדים עם חב"ד בשלוש מסגרות בארץ. שתי מסגרות לבנות שמיועדות לבנות השלוחים ומסגרת לבנים שמיועדת לילדים מחבר המדינות שהם כמו ילדי נעל"ה הרגילים. המוסדות של הבנות, גם להם יש קריטריונים את מי מקבלים ומי לא. לא כל בת שרוצה הם מוכנים לקבל אותה. אנחנו עובדים ביחד על מנת שמי שמתאימה מבחינת נעל"ה או מי שמתאימה מבחינת המוסד החינוכי, בוודאי תבוא. שלא מתאימים למוסדות החינוכיים של חב"ד צריך לפתוח מוסד שלישי לבנות כדי שיקבל את אלה ששני המוסדות הנוכחיים לא רוצים לקבל אותם. מאחר ומדובר על בנות שלוחים שכמעט כולן ישראליות הם לא צריכים את נעל"ה כדי לבוא לארץ. הם יכולים לבוא ללכת לסבתא ומשם ללכת לכל בית ספר שחב"ד יקבל אותם.

כשיהודה אומר שהאחריות על חב"ד, אני רוצה להבין, אתם יכולים לממן אותם או שהמנהל לחינוך התיישבותי צריך לממן אותם? אני לא מדבר בשם המנהל, אני מדבר בשם נעל"ה. למנהל יש כביש ראשי שנקרא נעלה שמביא לארץ לא רק ילדים מצטיינים. יש גם מסלולים לילדים חלשים שלא מיועדים לבגרות. בכפר סיטרין שלכם מחצית הילדים הם כאלה. אין לכם מסגרת כזו לבנות. אם תבנו מסגרת כזו נשתף פעולה בשמחה בכיפוף לאישור המנהל.

זה בדיוק מה שאלתי, אם יש מסגרת חינוכית מתאימה?

לנו יש מסגרות חינוכיות מתאימות אבל כמובן שנצטרך לשבת, כדי שיהיה בהם את ההכרה ואת הכול. אנחנו לא באים ואומרים שהמדינה תקים מסגרת, ברור שלו. יש לנו גם את ההצעות לפתרון אבל צריך את העזרה.

אני מציעה שנפנה לאילנה נוימן ונמשיך את השיח מולה כדי למצוא את הפתרונות המתאימים.

תודה רבה.

רציתי להגיד ששמענו את פרופ' אשי שלמון, אני מברך על דבריו. אמרת שיש מעקב בשבוע הבא, אני קורא גם לנציגים של הסוכנות שאני מבין שהם לא משתתפים בדיון, אז צריך להעביר להם שיפנו עוד היום לפרופ' שלמון לאשר את מסגרת הבידוד, כי זה הדבר היחיד שמעכב. אני רק מקווה שבעוד שבועיים שלושה לא יחזירו את המדינות מהם באו החבר'ה לרשימה האדומה כי מסע צריכים להישאר פה.

יש אלמנט אחד שצריכים לזכור שאנחנו מקווים שלא יקרה ואני אישית חושב שלא צריך לקרות בכלל, אלה הסגרים כי אז לא נתנו בכלל להגיע. דברו על החגים, על ספטמבר, אז אם ילכו על צעדים כאלה קשים, שאני חוזר ואומר שאני מקווה שלא, צריך לחשוב על זה.

אני מבקשת לתת גם לזה מענה.

זה יעצור את הכול שוב. כי לא הייתה עליה לישראל בזמן הסגרים.

אני רוצה לסכם את הדיון. היום, כל המסגרות שמעוניינות להביא נוער עולה להתחיל את פתיחת שנת הלימודים, נא להעביר למשרד הבריאות את אותן הדרישות, או מכתב רשמי, על מנת לוודא שהם עומדים בתקנים ובתקנות לבידוד. ברגע שזה יגיע אליהם הם יוכלו לייצר לכם אישור מיוחד שיועבר גם לרשות ההגירה והאוכלוסין.

שלב שני, אני מבקשת תוך 24 שעות יאושר על ידי משרד החינוך ויועבר לוועדת חינוך ולרשות הגירה והאוכלוסין אותו מתווה בריאותי שלמעשה מאשר את הגעה של אותם תלמידים שצריכים להתחיל את שנת הלימודים.

דבר שלישי הוא בתוך שבוע מעכשיו, מקסימום, ועדת החינוך מבקשת לקבל את המפרט להגעה של אותו נוער עולה ממדינות אדומות. בתוך כך גם להתייחס לעניין הסגרים במידה ויהיה סגר באותו תאריך שבה אותה טיסה הייתה אמורה להגיע.

לעניין תלמידי חב"ד שאמורים לפתוח את תחילת שנת הלימודים אנחנו נוציא מכתב לאילנה נוימן ונקיים אתה מפגש אישי או שיחה על מנת לראות אם אנחנו יכולים לתת עוד סוג של פתרון לאותם תלמידים שרוצים להגיע. לגבי התוכניות הנוספות, יש מתווים שונים שגם הם יפורסמו.

קבלנו פה תשובה שכל מי שבא ללמוד, גם כאלה שלא קשורים לעלייה, סטודנטים מאוניברסיטה עברית, נכנסים לבידוד תוך המעונות, יכול להגיע. זה קשור לדברים אחרים לגמרי, לא קשור לנושא העלייה.

תודה רבה לכל מי שהגיע, אני מקווה שבצורה זריזה נצליח למצוא פתרון מיטבי לחבר'ה ציוניים, נמרצים, עם המון מוטיבציה שרוצים לסייע בבניה של מדינת ישראל ולהוות כוח חזק ורציני. הם חלק מהאוכלוסייה שלנו פה, אנחנו רוצים אותם ומברכים את ההגעה שלהם. אנחנו אוהבים את העולים ונמשיך לסייע להם כדי לקדם אותם. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:36.