פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
09/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, א' באלול התשפ"א (09 באוגוסט 2021), שעה 11:30

פניות ציבור בנושא: הסכנה בהסדרת מנחת המסוקים אסיף בצפון

חברי הוועדה: יעל רון בן משה – היו"ר

אוסאמה סעדי

אילנה שפרן - יו"ר מנהל התכנון, משרד הפנים

אילה גלדמן - ראש אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

חיים בורובסקי - רפרנט מים ותעופה באגף תקציבים, משרד האוצר

אילן טייכמן - מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי והשיכון

איתי סתת - יועץ לשרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מוטי שמואלי - מנהל אגף רשות התעופה האזרחית, רשות התעופה האזרחית

אפרת קניגסברג - מנהלת תחום בכיר תכנון סטטוטרי, הרשות הממשלתית למים ולביוב

משה דוידוביץ - ראש מועצה, מועצה אזורית מטה אשר

טל דלאל - יועץ

אברהם שי - יועץ תעופה

שי צברי - בעל רישיון הפעלה מנחת אסיף

פאוזי משלב - ראש הרשות, מועצת אבו סנאן

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

שרון רפאלי

הסכנה בהסדרת מנחת המסוקים אסיף בצפון

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה. כהרגלי אני פותחת בהקראה של שירה עברית, ברשותכם. השיר "למחרת" של לאה גולדברג:

הירוק היום ירוק מאוד
והאפור היום אפור מאוד
וקצת שחור ואין לובן בהיר
והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום עבר מאוד.
קצת עתיד ואין הווה באוויר.
ועוד לא קל לנשום
ועוד לא קל לחשוב מול הרוח
ומאוד לא פשוט לחכות.
הסערה נוגעת בריסים
ומשתבר כל רגע לרסיסים
אך הירוק היום ירוק מאוד.

תודה על ההקשבה. אנחנו עוברים לדיון. בעקבות פניית ציבור שהגיעה לוועדה לפניות הציבור בכנסת בנושא תהליך קידום מנחת אסיף, פנייה שהגיעה מראשי רשויות מקומיות באזור הגליל המערבי. עיקר הפנייה מתייחסת להליך שבוצע ולרצון של האזרחים, תושבי הרשויות המקומיות ונבחריהם, להביע את עמדתם מול מוסדות התכנון בשלבים שונים של התהליך. אני מעבירה, ברשותכם, את רשות הדיבור לפונה הראשי, מר משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר. אחריו ידברו שי וטל. בבקשה, משה.

בוקר טוב ותודה ליושבת-ראש על היוזמה הברוכה אחרי שהוועדה אושרה לפני מספר ימים מועט לגעת כבר בנושאים קרדינליים כל כך לעתיד של הגליל ובעיקר של הגליל המערבי בהקשר הזה. אני חייב לומר פה בריש גלי שאני לא מייצג את עמדתי האישית. אני מייצג פה עמדה של כמה ראשי רשויות בגליל המערבי, ובהם ראש העיר עכו שמעון לנקרי שלא נמצא פה, אבל הוא מתנצל; ראש מועצת אבו-סנין, ראש מועצת ג'וליס.

ראש מועצת אבו סנין איתנו בזום. ברשותכם, היועצים, קודם ניתן לנבחרי הציבור ואחר כך נעבור ליועצים.

ראש מועצת אבו-סנין, ראש מועצת ג'וליס, ראש מועצת כפר-יאסיף, מכר-ג'דידה, וירכא. כלומר בהקשר הזה אני מייצג את כלל ראשי הרשויות שיש להם נגיעה למנחת אסיף.

במה עסקינן? עסקינן במיזם פרטי של יזם שיש לו בית ספר לצניחה בקיבוץ שומרת שעוסק בפעילות של צניחה חופשית – פעילות תיירות וצניחות חופשיות. היזם חיפש לעצמו הקלות כלכליות ולייצר לעצמו הכנסות נוספות בקיצור הטווחים של הצנחנים. כלומר למצוא מנחת קרוב. באמירה כללית: מדינת ישראל – מינהל התכנון, ועדת עורכים – מתכננת תמ"א למנחתים, תמ"א 15א2, שבו אמורים להתקבל החלטות קרדינליות איפה יהיו מנחתים במדינת ישראל. והנה, אכן, כבר בתחילת האמירה שלי – התנגשות בין אינטרס ציבורי לבין אינטרס פרטי. אם מי שאמור לתכנן מנחתים במדינת ישראל זה המדינה, ובמקרה דנן אנחנו מדברים על יזם פרטי עם מנחת פרטי באדמה פרטית בשטח שהוא ריאה ירוקה, מסדרון אקולוגי שמסביבו מספר מאגרי מים; במרחק של כ-1,000 מטר ממנו – המטמנה הכי גדולה בצפון – והוא מוקף ביישובים שחלק מהיישובים במרחק של פחות מ-500 מטר. היזם הזה קידם במחשכים את המיזם הזה. אני חייב לומר שהדרך שלו צלחה בתחילת דרכו כי המתחם הזה של המנחת המדובר שנקרא מנחת "אסיף" נמצא בשטח גלילי, לא שטח של רשות מקומית מסוימת. כך בדרך לא דרך הוא הצליח להעלים את תחילת דרכו ולייצר מצג שהוא לא צריך לספק הסברים לאף רשות על אותו מנחת. הנושא סביב השולחן, מבחינתנו כראשי רשויות ונציגי ציבור, כמי שמייצגים אוכלוסייה של כ-150,000 תושבים הוא לא היזם – הוא המדינה, התנהלותה והשלכותיה.

אני אסביר: אני לא חושב שמנחת שהוא דבר קרדינלי משמעותי ביותר למדינה ובהכרח לאזור צריך להיות מקודם ביוזמה פרטית, אלא המדינה צריכה ליזום מנחתים. אני צועד עוד צעד קדימה כי אני רוצה שאנשי המקצוע יתייחסו בפירוט. אני נותן את הרקע. המדינה במסגרת העבודה שלה שכרה יועץ שהוא זה שהגיש לה תכנית להקמת אותו מנחת פרטי. במילים אחרות: היועץ של היזם הפרטי הוא גם היועץ של המדינה בשני כובעים נוספים: פעם אחת הוא יועץ לרשות התעופה האזרחית שנותנת היתרי נחיתה והמראה, ופעם שנייה אותו מר בחור מכובד הוא גם היועץ של ועדת העורכים. בשפה שאני מכיר הוא מה שנקרא: הוא השופט, הוא התליין, והוא הקברן.

ראש המועצה, נקודות נוספות בשלב הזה?

בוודאי. אני חייב לציין שהמנחת המדובר כבר מופיע בגוגל כמנחת שאמור להיות פעיל. תרשמו בגוגל "מנחת אסיף" ותראו נקודות ציון כאילו יש כבר מנחת. מוסדות התכנון טרם נתנו את אישורן ורת"א הגדילה לעשות ונתנה לו אישור נחיתה והמראה כשבעצם היא לקחה ממנחת קיים משנות ה-30 לפני קום המדינה את זכויות הנחיתה וההמראה והעבירה אותן לאותו מנחת שהוא כרגע לא פעיל ולא קיבל את אישור ועדות התכנון המוסמכות. יתרה מכך המנחת המדובר הזה שאמור להיות המנחת היחידי באזור אמור לשרת מספר ומגוון של גורמים באזור: הוא אמור לשרת את כעבה כי לכעבה אין מנחת באזור, ואם יש דלקות אז צריך לנחות ולהמריא; הוא אמור לשרת חקלאים; הוא אמור לשרת את מגן דוד אדום. אבל האורך של המנחת זה לא יכול לשרת את אותם גורמים כי הוא בדיוק במרחק המינימלי להקמת מנחתים במדינת ישראל. מישהו פה תפר למידותיו של היזם עבודה נפלאה כדי לקדם מנחת פרטי עם אינטרסים עלומים, והמדינה משתפת איתו פעולה.

לסיכום יש פה תחושה שהדברים לא רק לא נבדקו לעומק – רת"א שנתנה לו אישור התלתה את האישור לפני מספר חודשים כי הבעלים של המקרקעין הגישו התנגדות וחזרו בהם מההרשאה לקידום המנחת הזה במקורו, ועוד כהנה וכהנה סוגיות מקצועיות. אני לא מבין איך ייתכן שתוכנית של יזם פרטי שאמורה להיות חלק מתמ"א ארצית מקודמת בצורה כל כך לא מקצועית, לא סדורה ותמוהה עד כדי הרמת גבה כשכל הרשויות הסובבות: גם הערביות, גם הדרוזיות, גם המוסלמיות וגם הנוצריות מתנגדות למנחת הזה. תודה, חברת הכנסת.

תודה, ראש המועצה. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אלא אם כן אתה רוצה שנשמע קודם את ראש מועצת אבו-סנין.

נשמע את חברי.

בבקשה, מר משלב.

בוקר טוב לכולם. אני תומך בכל מילה שאמר ראש מועצת מטה אשר דוידוביץ'. כל מילה שאמר היא נכונה מאוד והוא צודק, ואני תומך בו. אני מתנגד בכל תוקף למנחת אסיף. אני לא יודע שהוא קיים ועובד אבל אנחנו מתנגדים לזה. תודה רבה.

תודה רבה, ראש המועצה. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

גברתי היושבת-ראש, ראש מועצת מטה אשר, אני קיבלתי אתמול את המסמכים וקראתי וגם דיברו איתי ראשי המועצות באזור שם – אדון משלב וראיס אבו-סנין, סוהיל מלחם – ג'דידה מכר – ושאדי שווירי מכפר יאסיף. באמת מדובר בנושא הזוי. איך יכול להיות שמקדמים תכנית כזאת בלי לשמוע את ראשי המועצות הסובבות? אם היינו אומרים דבר כזה לוועדת הפנים היו אומרים, מה אתם מדברים? אין דבר כזה. אבל עובדה שזה קורה. כשיש אנשים ויזמים ועסקים אז, כנראה, לא שומעים לראשי המועצות ולא מקבלים את העמדה שלהם. במיוחד כשמדובר בעסק פרטי אז צריך לחשוב כמה פעמים על העניין הזה – על ההשלכות, על התוצאות, על האפקטים הסביבתיים של איכות החיים ושל רעשים. איפה המשרד להגנת הסביבה? איפה כל המשרדים האלה פתאום? כשיש תכנית מתאר או תכנית ליישוב ערבי הורגים אותנו, גברתי היושבת-ראש: תביא זה ותביא זה. עכשיו על חוק הותמ"ל – ראית מה קרה בוועדת פנים שכל העמותות: אדם, טבע ודין, ירוקים וכל הארגונים אמרו, מה פתאום, זה שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים. אמרתי, אנחנו קודם כול רוצים חיים, תנו לנו לאשר תכניות. פתאום במנחת אסיף – כלום, שקט. מוזר. אלמלא אדון דוידוביץ' שעורר את זה ופנה אלייך ועשית את הישיבה הזאת אף אחד לא היה שומע על הסיפור הזה. לכן אני מבקש מגברתי היושבת-ראש, מדובר בוועדה שיש לה סמכויות. אני לא יודע אם יש פה נציגים של משרד הפנים, של המועצה הארצית ושל מינהל התכנון - -

יש.

אנחנו רוצים לשמוע איך קורה דבר כזה. אני חוזר ואומר: כל המועצות הערביות שהזכרתי וגם התושבים והאזרחים מתנגדים בתוקף. אם צריך לצאת למאבק ציבורי אנחנו מוכנים ומגבים אותם, ואנחנו בטוחים במאבק הצודק שלנו.

תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. ברשותכם, נעבור לאילנה שפרן, יושבת-ראש מינהל התכנון, שנמצאת איתנו בזום. אחרי הדברים שנאמרו נשמח לשמוע את התייחסותך להליך התכנון, שיתוף הציבור, שיתוף ראשי הערים והמועצות, בבקשה.

בשמחה. קודם נבהיר מה קורה כי נאמרו הרבה דברים וחלקם לא מדויקים. אנחנו נמצאים בתכנית מתאר ארצית שמחפשת אתרים ושומרת שטחים לשדות תעופה בכל הארץ. זה לא תכנית למנחת הזה, זאת תכנית להרבה מנחתים בצפון, במרכז, בדרום. היא הלכה לפי מתודולוגיה מאוד סדורה שחיפשה גם שטחים, גם מהם הצרכים של התעופה במדינת ישראל בעוד עשרות שנים וניסתה לאתר את השטחים שיכולים להיות עבור אותם שימושים שהם מאוד חשובים והם גם שימושים מקומיים. הם לא רק שימושים מקומיים של טיסות פנים בין חיפה לאילת; אנחנו מדברים על כבאות, אנחנו מדברים על טיסות צילום, כל מה שבשדה תעופה תורם לא רק לכלכלה אלא נדרש ויכול להיות רק בשדה תעופה.

אז, קודם כול, אנחנו נמצאים בתכנית מתאר שמחפשת ושומרת שטחים לשדות תעופה בכל הארץ. אין פה עניין של התכנית הזאת ב"אסיף". אחד האתרים שנמצא מתאים וראוי הוא מנחת באזור אסיף. אבל תמ"א 15(2) לא מאפשרת בנייה של שדה התעופה. בשביל הדבר הזה יצטרכו לעשות תכנית מפורטת שתלווה בתסקיר השפעה על הסביבה, וכמובן, אפשר יהיה למצוא גם במסגרת זאת גם חלופות למקום הזה.

איפה נמצאת התכנית הזאת? התכנית הזאת נמצאת בוועדת עורכים. נשאל פה למה הציבור עוד לא שמע. התכנית הזאת עוד לא הופקדה לציבור. היא צריכה קודם כול להגיע למועצה הארצית ששם הם צריכים לשמוע ולראות את המתודולוגיה שהייתה מאחוריה, לשמוע את האתרים. דרך אגב, התהליך הזה לווה בשיתוף הוועדות המחוזיות. מר דוידוביץ' הגיע לוועדה ואמר את דבריו. לפעמים מקבלים דברים ולפעמים לא מקבלים דברים. אבל, אין ספק, שהתכנית הזאת עדיין לא מיצתה את ההליכים שלה. כמובן, ברגע שהיא תופקד לציבור כל השמיעה של הציבור תישמע גם בשלב הזה שהוא השלב לפי החוק.

כדי לסבר את העין אני רוצה להראות את המיקום של התכנית כי יכול להיות שיש פה אי ודאות לגבי המיקום של האתר גם ביחס ליישובים, גם ביחס לתשתיות אחרות. אני יכולה לשתף מסך? אתם רואים את המסך?

כן.

מה שמסומן באדום זה כביש 6 המתוכנן, קטע 9. מה שאנחנו רואים לידו זה אתר התעופה "אסיף". אתם רואים את המרחק. אנחנו לא מדברים על 500 מטר מיישובים. המסלול הוא החלק הקרקעי ומה שאנחנו רואים זה תמונת הרעש שאפילו לא מגיעה ליישובים. אני לא בטוחה שכולם מכירים את התכנית. אני חושבת שההתנגדות היא התנגדות עקרונית לאיזשהו תהליך של יזם פרטי שאנחנו אפילו לא מכירים. זה לא בא מצד היזם הפרטי, זה לא נכנס מצד היזם הפרטי. זה נכנס במתודולוגיה סדורה של חיפוש צרכים – איפה ניתן את כל הצרכים של התעופה לשנים הבאות גם באזור הצפון, גם באזור המרכז וגם באזור הדרום. התכנית הזאת, תמ"א 15(2) רק שומרת על השטחים כדי שתכניות אחרות יוכלו לממש אותה.

אילנה, את אומרת שאתם לא מכירים את היזם אבל אני קראתי שאחד היועצים הוא חבר בוועדת העורכים ויש ניגוד עניינים. הכול במקרה, כנראה.

היועץ מתן אוריין נמצא פה ואני אבקש שגם הוא יתייחס כי נשמעו פה טענות קשות מאוד.

אני לא - - - אני רק - - -

דרך אגב, מי שעורך את התכנית זה האדריכל עמי שנער. עמי שנער אחראי על כל צוות היועצים שלו, וכמובן, כל הדברים האלה עוברים לא רק סינונים בתוך עורכי התכנית, אלא ועדת העורכים שמורכבת מנציגים כמעט מכל משרדי הממשלה הם אלה שמחליטים אם לאשר או לא לאשר שדה תעופה. דרך אגב, כבר היו שדות תעופה שהוצעו על-ידי עורך התכנית וגם על-ידי מתן אוריין ולא נכנסו לרשימת השדות – כמו השדה בצומת לטרון. אז ההחלטה היא לא של עורך התכנית ובטח לא של יועץ של עורך התכנית. ההחלטה נעשית על-ידי ועדת עורכים שממליצה למועצה הארצית; המועצה הארצית, אם היא רואה את התכנית כראויה מפקידה אותה לציבור, ובסופו של דבר הממשלה היא זאת שמאשרת את התכנית. אז לתלות את כל התכנית הזאת במתן אוריין – למרות שאני מאוד מעריכה אותו – זה קצת - -

גברתי, לא. הנושא הוא בכלל לא היועצים שאת עובדת איתם אלא אופן ההתנהלות של מוסדות המדינה.

אוקיי.

הבנתי את דברייך. התחלת לדבר על אתר תעופה. בשני המשפטים האחרונים כבר אמרת עשר פעמים "שדה תעופה". אני מודאגת מהדרך שבה את מציגה את הדברים.

אנחנו - - -

את לא חותכת את דבריי. גם אני נתתי לך להשלים את דברייך. בכל אופן אני קיבלתי פנייה משישה ראשי רשויות נבחרים, כולל ראשי ערים, שהרגישו שההליך הזה נוהל על-ידך ועל-ידי נוספים בצורה לא תקינה, ואת זה אנחנו נבדוק. זאת הסמכות שלנו, ועל זה אנחנו נקיים כעת דיון, ואם יש צורך אז גם בהמשך. כמי שמכירה היטב את תא השטח הזה אני יודעת שיושבים כעת גם במוסדות תכנון נוספים וזורקים לשם עוד ועוד יוזמות, רעיונות ופנטזיות. בסופו של דבר אנחנו נעשה כל מאמץ לשמור על המקום הזה כמסדרון אקולוגי. את מראה שם את כביש 6 כאילו זה משהו שקיים כשאנחנו יודעים שזה לא בחומש הבא של משרד התחבורה ולא הבא הבא של משרד התחבורה. אז בואו נציג את התמונה כפי שהיא ולא בפנטזיות ששדה התעופה יתחיל לפעול בעוד חודש לטובת יזמים פרטיים בכלל ללא שירות לציבור; כי אנחנו עדיין לא יודעים מהי עמדת כיבוי האש שציינת קודם. אם היה חשוב לך להביא את עמדת כיבוי אש היית דואגת שהם ישתתפו כאן והיינו שומעים את עמדתם. אבל בהחלט, לטובת כיסם של יזמים פרטיים. את לא היית מסכימה שמאחורי הבית שלך יזמים ייקחו שטחים פרטיים וירוצו מול המחלקה שאת מנהלת בכל מיני תכניות בלי לערב אותך ואת שכנייך. התפקיד שלי הוא לדאוג שיערבו גם אותם וגם את שכנייך, וזה מה שנעשה כאן עם כל הכבוד לכל הסיסמאות וכל הרעיונות היפים. בבקשה, שי.

אני אעיר הערה אחת שתפקידה של המדינה לפקח על מנחתים. - - - המנחת הוא פרטי.

תודה. ההערה נרשמה. הערות נוספות?

כן. אני עוסק בענייני תעופה. לראשונה אני רואה שיוצא פרק בפרסום מידע תעופתי שהוא חלק מתקנות הטיס על המנחת שבמסמך אחר נאמר שהוא עדיין לא פעיל: "מנחת אסיף אינו פעיל כיום". את זה הוציאה רת"א. הוא לא פעיל אבל הפרק ישנו, והוא נכתב בבהלה כזאת שכמות אי הדיוקים בו כל כך גדולה. אם אני טייס ואני רוצה להגיע למנחת מסוקים אני פותח את הפרק ורואה שיש שטח הצנחה על שטח ההצנחה הם שונים. אם אני קורא ועובר למסמך בתוך פרסום המידע התעופתי על אזורים סגורים ומסוכנים שכל טייס קורא אותו. ואז אני רואה שהסגירה של שטח ההצנחה בשומרת הוא - - - מה שהיה עד היום. אלא מה, בפרק של אסיף הוסיפו עוד חלק – הגדילו את החלק הזה כאילו ההצנחה של שומרת היא אסיף ושומרת והכול במרחב אוויר כזה שכשאחד קורה במקום אחד הוא איננו יודע שהוא קיים במקום אחר.

אדוני, אני מבקשת שתתמצת את הנקודות, ואחר כך אני רוצה לשמוע את דוד מנשה מרשות התעופה האזרחית שיגיב לנקודות בנושא התעופה.

אם המנחת מוקפא ולא פועל לא ראיתי שום התייחסות בפרסום לנהלים הכתובים. ברגע שזה ישנו זה חלק מתקנות הטיס. אני רק לא הבנתי את ההגדרה של "אתר תעופה". חכמים ממני אולי יגידו לי מה זה אתר תעופה. בתקנות הטיס יש שדה תעופה, מנחת חקלאי, מנחת ספורטיבי. "אתר תעופה" זה הגדרה שלא מופיעה בכתובים התעופתיים. תודה.

דוד מנשה, בבקשה, בזום.

בוקר טוב. אני מוטי שמואלי, המנהל של דוד מנשה, ואני אציג את העמדה.

מה תפקידך, בבקשה, מר שמואלי?

אני ראש אגף תשתיות תעופתיות ברשות התעופה האזרחית, רת"א.

תודה.

אם להשלים את הדברים שאמרה אילנה שפרן ממינהל התכנון, יש פה שני תהליכים שערבבו ביניהם, ואין בהכרח קשר ישיר ביניהם. תהליך התכנון ארוך הטווח שסקרה אילנה – אנחנו, כמובן, שותפים לו בוועדת העורכים. מוביל אותו מינהל התכנון – הוא חלק מהדאגה של המדינה, חלק מהתפקיד של משרד התחבורה – לדאוג לתשתיות תעופה. זה חלק מהחוק שהקים את רשות התעופה, זה חלק מהאחריות שלנו. לכן אני גאה מאוד שיחד עם מינהל התכנון אנחנו מקדמים תוכנית תמ"א שמסתכלת על כל המדינה, על כל השימושים, על כל הצרכים של התעופה הפנים-ארצית. יהיה תסקיר השפעה על הסביבה – ואת כל זה אילנה סקרה בצורה מפורטת. בקשר לביטוי "תשתית תעופה" – התלבטנו איך לקרוא לזה במסגרת התכנית. התכנית היא סטטוטורית. היא לא מתן רישיון והיא לא חלק מדיני הטיס. התלבטנו איך לקרוא למקומות האלה. יש תקנות למנחתים ויש תקנות לשדות תעופה, ואנחנו בשלב הזה לא יודעים מה יהיה כל אתר ואתר – מנחת או שדה תעופה. זה קצת מורכב, יש הגדרות בחוק הטיס. לכן החלטנו לקרוא לזה "תשתית תעופה" כי לא משנה כרגע לצורך התכנון אם זה מנחת או שדה תעופה. זה קשור אחר כך לרגולציה התעופתית.

אני ממשיך לגבי העניין השני – במקביל ובלי קשר בין הדברים – הקשר היחיד הוא להתאמה של המקום – בן אדם פרטי, יזם, בעל חברה פנה וביקש רישיון להפעלת מנחת. זה זכותו של כל אדם במדינת ישראל, גם של גורמים פרטיים. יש עוד כאלה דוגמאות מצוינות ליוזמות פרטיות של אנשים שפנו והקימו לעצמם מנחת פרטי. אנחנו כרת"א מפעילים את סמכותנו בהתאם לחוק הטיס ולתקנות המנחתים, כמו שאמרתי קודם, ונותנים רישיון או לא נותנים, לפי דיני הטיס. יש לנו ליווי משפטי, יש לנו נהלים מסודרים מאוד והגדרות מפורטות בחוק איך ולמי נותנים. נכון, אנחנו לא בודקים במסגרת דיני הטיס את כל החובות של מי שמבקש. אנחנו לא בודקים ניהול ספרים, אנחנו לא בודקים סטטוטוריקה, זה לא חלק מהעניין. אנחנו כן בודקים הסכמת המחזיק בקרקע. כמו שנאמר פה קודם, השטח הזה הוא שטח גלילי. חשוב להגיד לענייני הסביבה וההשפעה על השכנים: המנחת שביקש מר שי צברי או חברת "הצנחנייה", נועד להפעלת צניחה בלבד בשלב הזה. הוא אמור להיות בכלל מנחת דשא ללא מבנים, ללא אספלט, ללא בטון. חשוב להגיד עוד דבר: נתנו את הרישיון, התלינו אותו, שינינו אותו, אנחנו ממתינים להשלמות – כל זה במסגרת הליך הרישוי המסודר ולפי החוקים. נכון, אחת הסיבות שהתלינו את הרישיון ואנחנו מחכים להשלמות היא מכיוון שבאמת אחד מבעלי הקרקע שבתחומו נמצא המנחת נתן בהתחלה את הסכמתו ואחר כך שינה את זה וביטל את הסכמתו – הכול בהתאם לתקנות המנחתים.

חשוב להגיד שלמרות שניתן רישיון והותלה וניתן שוב מעולם לא נחת שם מטוס ולא המריא עדיין. זה לא אומר שמחר בבוקר זה לא יקרה. אנחנו מאוד נשמח ורוצים שזה יקרה. אנחנו בעד פיתוח מנחתים ובעד פיתוח תשתיות. זה לגבי מתן הרישיון המיידי, העכשיוי ליזם הפרטי שניתן על-ידי רשות התעופה האזרחית. בעתיד, בהנחה ובתקווה שתמ"א 15(2) תאושר, אחרי כל הליכי התכנון, הסקירה ושיתוף הציבור ובהנחה שאתר מנחת אסיף יאושר במסגרתו, הלוואי – ואני מאוד מקווה – שהמנחת הזה יהיה משהו אחר וייתן מענה לצרכים נוספים, כמו שאילנה שפרן ציינה כאן.

איזה? אני אשמח שתפרט.

גם לפעילות פרטית וספורטיבית אבל בהחלט גם לריסוס ולצילום, כמו שפועלים היום מטוסי צילום.

אז מה ההבדל בין אתר תעופה שאתם כל כך מקפידים להסביר פה, אבל לא הסברתם, לבין שדה תעופה?

"אתר תעופה" זה ביטוי שקבענו בתמ"א לקבוצה כוללת גם של מנחתים וגם של שדות תעופה. בהמשך כשיבואו אלינו ויבקשו רישיון יצטרכו להחליט אם מבקשים רישיון לשדה תעופה – ואז הרגולציה תהיה הרבה יותר מחמירה ומקיפה – לבין מנחת – ואז הרגולציה יותר פשוטה. מנחת נועד לשימושים הרבה יותר מקומיים.

אבל לא מדובר על מנחת, מדובר על אתר תעופה. כמה אתרי תעופה יש בישראל?

אני חוזר שוב – זה לא שני דברים סותרים: אתר תעופה זה לא ביטוי מקצועי תעופתית - -

אז למה אתם משתמשים בו?

הסברתי ואני אסביר בפעם השלישית כי זה, כנראה, מורכב: לצורך התמ"א מכיוון שהאתרים שנמצאים עכשיו בשלבי בחינה לתכנון ראשוני של הגבלות בנייה ושל אורך ורוחב – לא יודעים אם בעתיד זה יהיה מנחת או שדה תעופה. מה שלא תכתבי – אם תכתבי בתמ"א "מנחת" אז יכול להיות שאחר כך הוא יהיה שדה תעופה, ולכאורה תסתרי את התמ"א; תכתבי "שדה תעופה" – אז מקרה הפוך. לכן לצורך ההפשטה בתמ"א קראנו לזה "אתר תעופה". אבל כל הפרטים – שלא ישתמע כאילו זה מושג ערטילאי כדי להסתיר משהו - -

אז, קודם כול, אדוני, זה נשמע ככה לגמרי, כל ההליך הזה. דבר שני, אתה מדבר כאילו זאת עובדה קבועה – זה מוסיף על זה. אין שם כרגע אתר תעופה, שדה תעופה או מנחת או כל מה שתקרא לזה, ויכול להיות שהציבור ישמיע את קולו באופן כזה שבסוף גם לא יהיה שם כלום. אני מציעה מאוד לקחת בחשבון את התרחיש הזה עוד לפני שאתה אומר את התקוות שלך כאיש מקצוע שכבר יהיה שם שדה תעופה. זה לא ראוי ולא מקצועי.

רק תשובה קצרה למה שאת אומרת: בעניין ה"לא ראוי" – אני חושב שאת טועה. כמו שאמרתי, יש פה שני דברים שונים: סטטוטוריקה כרגע למקום הזה אין, זה נכון. אם תושבים יתנגדו ויקימו שם משהו אחר - -

ואתה כבר אומר שאתה רוצה שיהיה שם שדה תעופה. זה מאוד לא ראוי ולא מקצועי. בואו נעבור, בבקשה, לנציגת המשרד להגנת הסביבה.

רק להשלים - -

נציגת המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

שלום, אני אילה גלדמן, אני ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה. אנחנו יושבים במועצה הארצית וחברים בוועדת העורכים. אני אקרא את חוות הדעת שהעברנו לאתר התעופה הזה במסגרת ההליך התכנוני. אני לא רוצה לסטות מזה כיוון שאנחנו נמצאים באמצע הליך, ואני לא רוצה להביע דברים אחרים.

מבחינתנו מדובר באתר שנמצא בלב שטחים חקלאיים פתוחים. הוא נמצא באזור רצועה של נחל. אין בדוח שהוגש התייחסות לפגיעה ברצף השטחים הפתוחים. בדוח גם נכתב שבניגוד לעובדות השטח מסומן כמסדרון אקולוגי בתמ"א 35 כי לא מצוין שהוא נמצא בתחום מסדרון אקולוגי, ובנוסף לכך יש הסוגיה שכביש 6 עובר בו וצריך לתת מענה למסדרון האקולוגי שמקודם בימים אלה באותו תוואי, ולעמדתנו, חייבים למצוא פתרון למסדרון האקולוגי במסגרת כלל התשתיות שמקודמות באזור. אנחנו לא - - - באתר הזה, ועמדתי הייתה שבכל מקרה אם יוחלט לקדם את אתר התעופה הזה יש לקבוע כי לא יהיה בו כל בינוי שאינו הכרחי לתפעול המנחת. גם דיברנו על כך שהאתר צריך לאפשר בחינת חלופות נרחבת יותר משאר התכנון המפורט, וביקשנו להרחיב את השטח בכעשרה אחוז. עמדתנו לא התקבלה בדיון. דיברנו על כך שכל השימושים הנלווים, אם האתר יאושר, יהיו בעורף ולא בלב השדה. זאת גם הייתה העמדה של הוועדה המחוזית בלשכת תכנון מחוז צפון, אם האתר יאושר. ההחלטה הייתה שאם יקודם שם אתר אז לא יהיה שם כל בינוי למעט המינימום ההכרחי בגלל הרגישות לשטחים הפתוחים. תודה.

תודה, גברתי.

מתי ישמיעו את ההתנגדות שלהם? במועצה הארצית? מה לוח הזמנים?

המשרד להגנת הסביבה השמיע כבר.

אבל זה עדיין לא הגיע למועצה הארצית.

נכון, כי התמ"א לא הושלמה עדיין.

בפעם הבאה וזה כנראה יהיה במועצה הארצית.

אז בשלב הזה כל ההערות שלך האלה שלחתם למישהו?

כן, אנחנו חברים בוועדת העורכים והם הוגשו לוועדת העורכים.

אפרת קניגסברג מהרשות הממשלתית למים ולביוב, בבקשה.

שלום רב. אנחנו התבקשנו להשתתף בדיון הזה. לא ברור לנו למה, אז אם יש שאלות ספציפיות שאתם רוצים להפנות, בבקשה.

בגלל מאגרי המים. את מכירה את מאגר המים הסמוך?

יש מספר מאגרי מים בסמוך כמו שימושים נוספים שיש מסביב. זה נושא שצריך לעלות בדיון מוסד התכנון כשהתוכנית תעלה לדיון במועצה הארצית או לפני כן. אנחנו מקווים שגם ועדת העורכים תתייחס לנושא מאגרי המים.

אתם יכולים להיות אקטיביים מול ועדת העורכים, גברתי.

אנחנו נבחן לגבי כל האתרים שהתוכנית מציגה, לא רק האתר הזה. אני מבינה שיש כ-20 אתרים שהתוכנית מציגה את ההשפעה שלהם על כל מאגרי המים ותשתיות המים. ככל שנראה שיש בעיה אנחנו נעיר ונשיג במהלך ההליך התכנוני, כמקובל.

חיים בורובסקי ממשרד האוצר, רפרנט מים ותעופה, אתה מכיר את הנושא? מנחת אסיף שאין לו שום מעמד סטטוטורי, ואני רואה שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. ניפגש במועצה הארצית, אולי כבר יתחילו שם מטוסים להיות באוויר.

אני מכיר את המנחת הזה כמו הרבה מתקני תעופה אחרים במדינת ישראל. ההסדרה הסטטוטורית שלהם היא בעייתית, ועושים פעולות להסדיר אותם. זה לא המקום היחיד ובטח לא המקום הכי גדול שלא מוסדר סטטוטורית.

להסדיר אותם, כולל התייחסות לצרכים ולאתגרים של הציבור שמתריע שיש פה הליך שהולך לפגוע בציבור, בסופו של דבר. אמנם לשרת יזם פרטי – שזה בסדר גמור. אבל בעצם יש פה אתר ללא שום מעמד סטטוטורי שכולם כבר מדברים כאילו עוד רגע משדרגים אותו לשדה תעופה.

אני לא מכיר. קודם כול, אני מתנצל, אני נכנסתי באיחור מסיבות טכניות. אני לא מכיר את התוכניות לשדרג אותו לשדה תעופה, ואני גם לא חושב שאפשר להקים שם שדה תעופה. כך או אחרת זה דבר שצריך להיבחן. ראיתי שאילנה שפרן נמצאת פה – האכסניה לבדוק את כל הדברים האלה היא אצלה – מהיכרות שלי איך עובדים גופי התכנון.

תודה רבה. נמצא אתנו באולם איתי סתת, יועץ לשרת התחבורה. למשרד התחבורה יש עמדה בעניין?

- - - רת"א, ומבחינתנו מה שהם אומרים - - -

הנציג של רת"א אומר שזה מבחינתם אתר תעופה, קצת מורכב להסביר את זה. זה מין מנחת כזה, ומבחינתנו היינו רוצים שיהיה שם גם שדה תעופה. זאת העמדה.

זה לא מה שאני הבנתי.

חשוב לי להגיד כי אני רואה שאנשים לא מבינים כל כך – גם משרד האוצר וגם הרשות הממשלתית למים וביוב – זה נושא שמדיר שינה מעיניהם של עשרות אלפי תושבים. הם אמנם לא גרים בתל-אביב או ברעננה, אבל הם אזרחים במדינת ישראל. הם משלמים מיסים. הם רוצים שקולם יישמ,. הם רוצים שיתייחסו לצרכים שלהם, לאתגרים שלהם. כל מי שעוסק בתכנון של המרחב הציבורי יודע שהמקום הזה מאוד מורכב. הנה, מביאים להם את כביש 6 שזאת בשורה – שוב, לא במקום שהם רצו שהוא יעבור. אנחנו מכירים את המחאות של המגזר הדרוזי ושל יישובים אחרים סביב הנושא הזה.

יש מחר גם התנגדות במועצה הארצית.

אנחנו מכירים את הנושא של מתקן ההתפלה שרצו באותו תוואי שטח צמוד לבתי התושבים להעביר פעם נוספת שם, ואנחנו גם מכירים את הצרכים גם של הציבור וגם של איכות הסביבה, המסדרון האקולוגי שיש שם. קצת מוזר לי שכל הגורמים שאמונים על התכנון של תשתית כל כך משמעותית נדרשים לזה פעם ראשונה כשמבחינת הגברת אילנה שפרן התהליך מצוין, נהדר וכולם עושים את תפקידם נהדר. רק שכחו שיש גם אזרחים שצריכים לגור שם. אני אשמח שכולם יתגייסו ללמידה של הנושא ולהגעה לתהליך כלשהו. אני לא אומרת מה צריך להיות סופו אבל המינימום הוא לשמוע את ראשי הערים שהם נציגי הציבור הפורמליים ואפילו את האזרחים.

בבקשה, איתי, יש לך מה להוסיף?

אין לי מה להוסיף. אנחנו נעשה את העבודה אצלנו.

תודה. בסדר גמור. התייחסויות נוספות, בבקשה.

שמי טל, אני מדבר מהפריזמה של בטיחות טיסה בהקשר של סיכוני ציפורים. בעולם התעופה שני מוקדי הסיכון המרכזיים בשדות תעופה בהקשרים של סיכון מציפורים הם מאגרי מים ואתרים להטמנת פסולת. מאגרי מים משמשים לרוב ללינה של ציפורים נודדות או מקומיות או למאכל של דגים שבהרבה מקרים וגם במקרים האלה מאכלסים את מאגרי המים; ובאתרי פינוי פסולת והטמנת פסולת נשארות בדרך כלל כמויות גדולות יחסית של פסולת אורגנית שמוטמנת בקרקע שגם הן מזמנות מספר רב של ציפורים. המנחת הספציפי הזה מוקף מכל כיווניו במאגרי מים יחסית גדולים, ובחלק הצפוני שלו יש מטמנת עברון. השילוב הזה הופך אותו למסוכן לטיסה. נקודה. ברוב ימות השנה אנחנו צפויים לראות שם תנועה ערה של עופות גדולים יחסית – שקנאים, קורמורנים או חסידות שמבצעות תנועה בשטח. לכן בטיחות הטיסה כאן היא no go. אני כאיש צוות אוויר עם ניסיון של כ-20 שנה לא הייתי מוכן לטוס שם. אם אתם רוצים פירוט על משהו אני אשמח.

אני רק רוצה להזכיר לחברי הוועדה ולרשום גם לפרוטוקול שבוועדה הזאת התקיימו גם דיונים על אתר מירון. כל אחד שיעשה את ההשלכות. אומר פה איש מתחום התעופה שיש שם סכנה לחיי אדם אם מטוסים ימריאו בגלל הנוכחות המשמעותית של בעל כנף באזור בגלל המטמנה הסמוכה.

בהחלט.

תודה רבה. שי צברי שנמצא בזום ומבקש לדבר הוא היזם.

שלום לכולם. אני באמת מצטער שהגענו למצב שבו יזם פרטי הפך להיות מילת גנאי. היו פה לא מעט אי דיוקים וחבל לחזור עליהם כי זה לא דיון תכנוני.

גברתי יושבת-ראש הוועדה, היה נכון שהיית פותחת בגילוי נאות שאת תושבת מטה אשר ומיודדת עם מר משה דוידוביץ'.

אני גם אישה ועוסקת בקידום נשים, אני גם אימא לילדים ועוסקת בזכויות ילדים. תודה, אדוני, בוא נעבור לעניין. אני נבחרתי על רקע זה שאני תושבת מטה אשר ונציגת הצפון בכנסת. אני גאה בזה. אין פה עניין של גילוי נאות. אולי נלמד אותך בהזדמנות מה המשמעות של גילוי נאות בתחום המשפט והפרלמנט.

עצם העובדה שאת מתקוממת ככה זה רק אומר דרשני.

יש לך להגיד משהו לעניין הדיון?

זאת חוצפה שאתה מדבר ליושבת-ראש הוועדה ככה.

לא היית מעז לדבר ככה ליושב-ראש גבר גם אם הוא גר בסמוך שכנים מהגליל.

אז גם אם היא תושבת מטה אשר, אז מה? - -

מה הקשר?

אנחנו מייצגי ציבור, אנחנו נבחרי ציבור.

- - היא לא יכולה להעלות נושא כזה עם כל ראשי המועצות מסביב? תתייחס לעניין במקום שתתחיל - - -

הזדמנות אחרונה להתייחס עניינית.

אני לא שומע. צועקים שם.

קדימה.

אני לא הבנתי אם הדיון הזה הוא דיון תכנוני. כי אם הוא תכנוני הוא צריך להיות במינהל התכנון. אולי הוא דיון פוליטי בעיקרו. קילומטר מערבה מופעל על-ידי מועצה אזורית מטה אשר מנחת זהה בקיבולת שלו ואנחנו לא מדברים עליו. אנחנו כן מדברים על מנחת אסיף מהסיבה הפשוטה שיש התנגדות ציבורית. זאת התנגדות נמב"י קלסית. האשימו אותנו פה בפלילים וגם באי סדרים. כדאי לכולם לחשוב טוב מה האם אומרים.

כיבוי ושאר שימושים נוספים שדיברו עליהם כאילו המנחת אמור לשרת אך ורק אותי – אני רוצה לומר שזאת הייתה דרישה של מחוז צפון. הם רצו למזער למינימום את השימושים במנחת. אנחנו מצדנו נשמח לקבל כל שימוש שיוכל לתרום לתועלת הציבור. אבל נדרשנו על-ידי מחוז צפון לעשות גם בינוי מינימלי וגם שהשימוש יהיה מזערי כדי להשפיע כמה שפחות על הסביבה.

שום דבר לא קודם פה במחשכים. משה דוידוביץ' ואני מכירים כבר למעלה משמונה שנים. הוא מכיר את הכוונות שלי. בעבר קידמנו יחד עם הסדרתו התכנונית של מנחת שומרת בתחום השיפוט של מועצה אזורית מטה אשר. לצערי, עקב התנגדות ציבורית לגיטימית – הכול בסדר – משה דוידוביץ' מתומך נלהב של הסדרתו של מנחת שומרת הפך להיות מתנגד. זה בסדר גמור, הכול טוב. אני מבין איך פוליטיקה עובדת במדינת ישראל.

אני בחרתי לקיים את הבטחתי לעובדיי ולשותפיי ולהקים מנחת בגליל המערבי. פעלתי לעשות כך בשטח פרטי כיוזמה פרטית. מאז ומתמיד עד פגישת התכנון הראשונה במחוז צפון במסגרת הגשתה של תוכנית מפורטת הוזמן מהנדס המועצה של מטה אשר לדיון, וכולם ידעו במה מדובר מ- day one. לצערי, מר משה דוידוביץ' בסיפורים רחוקים ולא מדויקים רתם את ראשי הרשויות במרחב הכפרי להתנגדות בסיפור מה שלא הולך לקרות – הקמתו של שדה תעופה. אני רואה איך את מנסה לדחוף את המילה "שדה תעופה" שוב ושוב. אני לא מתכוון - -

אדוני, זאת הערה שלישית לא עניינית. אם היית פה כבר הייתי קוראת אותך לסדר פעם שלישית. אז אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית, מה שאומר שאתה מחוץ לדיון. תודה רבה, אדוני.

אני מעבירה את זכות הדיבור למוטי שמואלי שביקש להתייחס שוב, בבקשה.

תודה על זכות הדיבור, גברתי. רק לדייק שוב – הסברתי שהרישיון שניתן להפעלה הוא למנחת. זה לפעילות מאוד מקומית. אין בקשה כזאת, ואין כוונה להקים שם שדה תעופה. שוב – אין סטטוטוריקה למנחת. זה גם נאמר פה על-ידי חיים ממשרד האוצר. יש עוד מנחתים שאין בהם סטטוטוריקה. אבל זה כן קיבל את אישור המחזיקים בקרקע. ואם תהיה התנגדות בעתיד ולא יהיה שם אתר מאושר במסגרת תמ"א 15(2) אז הוא לא יהיה, אין בכלל על מה לדבר. יש פה הליך מקביל מסודר במסגרת חוק התכנון והבנייה.

אני רוצה להדגיש שוב: כרגע מדובר על מנחת לפעילות של מטוס אחד או שניים, לפעילות של הצנחות. יש מנחת קרוב מאוד אבל לא באותו מקום. זה הוזכר פה – מנחת חקלאי שמופעל על-ידי חברת תל"ם, חברת ריסוס אווירי. הוא זוכה לאהדה ולתמיכה של הרשויות ושל הציבור כי הוא מרסס את השדות החקלאיים של המושבים והקיבוצים באזור. הוא הרבה יותר פעיל. יש שם מטוסים יותר רועשים אבל זה עניין שצריך להתברר בצורה מסודרת בהליך התכנון.

ברשותך, אדון שמואלי, התחלת מזה שאין סטטוטוריקה במקום, ואתם כרשות תעופה אזרחית נתתם את הרישיון כפי שנהוג במקומות אחרים. המשפט השני שלך היה "יש שם מנחת". תסביר לי איפה אני מתבלבלת. אין שם מנחת. המנחת עוד לא סיים הליך סטטוטורי. אם הוא יסיים יהיה שם מנחת. ואולי הוא גם לא יסיים.

אני אסביר הסבר קצר מאוד: לפי דיני הטיס, חוק הטיס שאישרה הכנסת ותקנות המנחתים התנאי למתן רישיון הפעלה לשדה תעופה או למנחת אינו הסדרה סטטוטורית. זה לא תנאי. שדה התעופה בראש פינה שפועל מלפני קום המדינה, לא הייתה לו הסדרה סטטוטורית עד לפני כמה חודשים. לשדה התעופה הרצליה אין הסדרה סטטוטורית.

אני לא מצליחה לשמוע. תוכל לחזור שוב?

כן. לפי דיני הטיס, חוק הטיס, תקנות המנחתים ותקנות שדות תעופה, הסדרה סטטוטורית איננה תנאי למתן רישיון להפעלה. לכן גם שדות תעופה מכובדים כמו חיפה – אין לו עדיין הסדרה סטטוטורית, הוא שדה בין-לאומי; לנתב"ג יש הרבה מאוד שנים; לשדה התעופה בראש-פינה עד לא מזמן לא הייתה הסדרה סטטוטורית. יחד עם מינהל התכנון ומי שמפעיל את האתרים האלה פועלים בצורה מאוד נמרצת להסדיר. זה לא מצב בריא, זה ברור. אבל יש שם מנחת שקיבל רישיון הפעלה ואין לו הסדרה סטטוטורית, זה נכון.

הבנתי. המצב הרבה יותר חמור, כנראה, ממה שחשבתי בתחילת הדיון. לשמוע שבשדה התעופה בחיפה אין סיום של הליך תכנון סטטוטורי – אנחנו צריכים לערב גם את ראש העיר של חיפה וגם את ראשי הערים בקריות. אני כמעט בטוחה שהציבור לא מודע לדבר הזה. לדעתי, כדאי שנסדיר את הקיים לפני שאנחנו מכניסים ירקות ותבלינים נוספים לסלט הלא מאוד מעורר תיאבון הזה.

רק הערה אחרונה בעניין הזה, ברשותך: אם הסדר יהיה כזה אז לא יהיו פה שדות תעופה.

אוקיי. אז אנשים לא ייסעו בטיסות פרטיות רק כדי לצנוח עד שזה יוסדר.

לא, לא, זה לא רק לפרטיות. שדה תעופה חיפה הוא לא פרטי.

אני יודעת. אבל הדיון הזה הוא על שדה תעופה שכפי שאתם מציגים אותו הייעוד שלו הוא לטיסות פרטיות בלבד לצניחה ואולי לשימושים נוספים. אבל ללא בינוי וללא דברים אחרים. אז אנחנו מבינים - -

נכון.

לא רק לטיסות פרטיות. המנחת הוא פרטי.

התייחסויות נוספות מהנוכחים פה באולם? ראש המועצה רוצה לסיים?

לפני שאתה מסכם – כותב לי אמיר אנטלר, מנהל מחוז צפון במשרד החקלאות: "עמדת משרד החקלאות: התנגדות לפגיעה בשטחי חקלאות, כולל השפעה על נס עמים מצפון ומנחת קיים שיכול לשרת את התעופה באזור". זאת עמדת משרד החקלאות. תודה למנהל מחוז צפון. בבקשה, ראש המועצה.

קודם כול, אני מתנצל על זה שאני מיודד איתך ועל כך שיש למישהו הזכות והרשות לתקוף היכרות מוקדמת. אנחנו גאים שאת תושבת הגליל ומטה אשר ומייצגת את הצפון בגאון. זאת אמירה כללית בשמי ובשם כל עמיתיי, ראשי הרשויות בצפון.

לעצם העניין – אחרי ששמעתי מה שאמרה, בעיקר, אילנה שפרן שהיא אשת מקצוע, אני יותר ויותר מודאג. אני הולך לעשות לא מעט שיעורי בית יחד עם עמיתיי, ראשי הרשויות. כי כשגם נציגי רת"א וגם אילנה שפרן מדברים על אזור תעופה ועל אתר תעופה ומסמנים מנילה כזאת גדולה על שטח פרטי של יזם שיושב כאן – קוראים למקום הזה "מנחת אסיף". תקשיבו טוב – הם קוראים לזה "מנחת אסיף". מי המציא את המילה הזאת? מדינת ישראל? מי השתמש במילה הזאת? פקידי הממשל? "מנחת אסיף" זה המצאה של יזם פרטי שמאמצים אותה. מישהו לקח את היוצרות והפך אותן. אנחנו, ראשי הרשויות, נעשה כל שלאל ידינו שההחלטה ההזויה הזאת לא תתקיים. תודה.

אפשר הערה אחת?

אם זה מאוד קריטי לסיכום אז כן.

יש גם מרחב אווירי, זה לא רק הקרקע. מנחת אסיף אימץ עוד מרחב אווירי. רת"א גם הגדירה מרחב אווירי של צניחות.

אתה נכנס עכשיו לשיקולים התכנוניים, ואני לא מוסד תכנוני.

אני חוזר בי.

ברשותכם, חבר הכנסת רם שפע גם כתב לי. היה לו חשוב להביע את התמיכה בהתנגדות של ראשי הערים והמועצות. גם הוא, לו היה יכול להיות נוכח כאן, הוא היה משמיע את קולו של הציבור שיקר גם לליבו, וגם מתנגד לדבר הזה. תודה גם לחבר הכנסת רם שפע, יושב-ראש סיעת ממפלגת העבודה. אני מניחה שהמסר יעבור גם לשרת התחבורה.

לסיכום, אני מודה למשה דוידוביץ' שמוביל את העניין הזה, לראשי הרשויות הנוספים שפנו, לראש מועצת אבו-סנין שגם השתתף איתנו, לחברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי שהיה כאן ולנוספים שכתבו לי תוך כדי הישיבה, כולל מאזן גנאים שלא הקראתי את דבריו. גם הוא מסכנין בגליל והוא מצטרף להתנגדות או, לפחות, לצורך לשמוע את קולו של הציבור. ההתנגדות היא, כמובן, לא לקיומו של המנחת או שדה התעופה עצמו אלא להליך. אני לא יודעת להגיד אם צריך להיות שם או במקום אחר – אנחנו מדברים רק על ההליך.

בשלב הזה אני רוצה להגיד שאולי המשפט הכי משמעותי שאני לוקחת מכאן הוא משפט שאמר נציג רשות התעופה האזרחית מר מוטי שמואלי: "זה לא מצב בריא". אז במקום שזה לא מצב בריא זה הזמן לשמוע את הציבור, להתכנס סביב השולחן – גורמי המקצוע עם נציגי הציבור – ולחשוב איך הופכים את המצב לבריא.

במקום הזה הוועדה לפניות הציבור שהיא האוזניים והפה של הציבור בכנסת תמשיך לעקוב אחר הנושא הזה. אנחנו נקיים אחרי הפגרה דיון המשך כדי לשמוע מה קרה כדי לתקן את המצב הלא בריא הזה.

ניכר שלציבור יש שאלות רבות בעניין. אני אקח רק דברים מהדיון הזה: בתוכנית כתוב שזה מנחת פרטי – מה זה אומר? איך משנים את זה? אם זה מנחת פרטי מי יכול להגיש שם את הזכות להפעיל אותו? אולי אני רוצה להפעיל את המנחת הזה? אולי מישהו אחר מהציבור? האם ניתנת לציבור הזדמנות לקחת חלק ביוזמה הפרטית הזאת וליהנות מרווחיה?

מהו אתר תעופה לעומת שדה תעופה? זה בסדר גמור שאנשי המקצוע מבינים היטב את ההבחנה, אבל חשוב שגם הציבור יבין את ההבחנה – אותו ציבור שמעל ראשו ימריאו וינחתו מטוסים. צריך לדעת האם מדובר באתר שעומד להתפתח, האם מדובר במנחת של יזם פרטי או שבסופו של דבר יהיה שם גם בינוי ואולי נמצא שם שדה תעופה שישרת למטרות רבות וגדולות יותר. שוב, אני מדברת על מנחת פרטי.

אולי הדבר החשוב ביותר זה שיתוף הציבור. אני מכירה את מוסדות התכנון ואת הליכי התכנון גם ברשויות המקומיות וגם של המדינה. המחשבה שכשזה יגיע למועצה הארצית אז נקיים איזשהו שיתוף ציבור זה לא המדיניות היום. זאת לא המדיניות של שרת התחבורה, זאת לא המדיניות של השרה להגנת הסביבה, זאת לא המדיניות של שר הבינוי והשיכון. רק לפני שבועיים השתתפתי יחד עם ראשי המועצות של הגליל המערבי בהשקה של תוכנית מאוד גדולה של הגליל המערבי שהובילה האדריכלית הראשית במשרד הבינוי והשיכון, הגברת ורד סלומון ממן. השתתפתי שם כנציגת ציבור, אני גאה בזה. השתתפו חברי כנסת נוספים: מופיד מרעי שגם גר בגליל המערבי ואחרים. האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון אמרה: אנחנו עושים את כל תוכנית המתאר לגליל המערבי מ-day one עם הציבור, כולל מפגשים עם התושבים, כולל מפגשים שנערכו בשפות גם עברית וגם ערבית, כולל מפגשים עם המהנדסים, כולל מפגשים עם ראשי הרשויות המקומיות. והנה, אנחנו חוזרים פה בדיון הזה לשיטת עבודה שאולי הייתה נכונה ב-1980 או 1990 של להגיד לציבור: אנחנו בסוף במועצה הארצית נפרסם איזה צטעל'ה ויהיו לכם 30 יום אולי בעיתון בעמוד האחרון בין מודעות האבל. חברים ממשרדי הממשלה, השיטה הזאת כבר לא רלוונטית. אני מבקשת לקרוא לציבור ממש עכשיו לדיונים. זה יכול להיות במשרד להגנת הסביבה, זה יכול להיות במשרד התחבורה, זה יכול להיות במינהל התכנון, הגברת שפרן, זה יכול להיות במשרדים נוספים שהנושא הזה רלוונטי להם – להזמין את הציבור גם בעברית, גם בערבית, ואם יש צורך אז גם בשפות נוספות, למפגשים פיזיים להציג להם את החלופות ואת המשמעויות ולא בסוף.

אנחנו נתייחס לציבור בכבוד. זה התפקיד של הוועדה הזאת. אני מתכוונת לדאוג לזה, ונראה מה בסופו של דבר תהיה ההחלטה של מוסדות התכנון שכבודם במקומם מונח. הם בסופו של דבר הגורמים המחליטים, אבל זה יהיה אחרי שהציבור יגיד את דברו. אני מדגישה שוב וביתר שאת את חשיבות שיתוף הציבור. אם אנחנו נצטרך כחברי כנסת, כראשי רשויות ללכת לתושבים בג'דידה-מכר להסביר להם שתלוי על איזה עמוד בנצרת פתק שקורא להתנגדויות – זה לא ישמח אותנו. תקראו לציבור לפני כן כדי להגיד את דברו. אני אומרת לכם – התוצאות יהיו טובות יותר. אם יהיה מנחת או לא יהיה מנחת – זה פחות משנה. אם ייקרא לזה "שדה תעופה" או "אתר תעופה" – זה פחות משנה. בואו נראה שהציבור מבין מה הולך לקרות, תומך בזה, לפחות במידה רבה. זה בסדר שלכל תוכנית תהיה התנגדות אבל לא לעשות את זה בצורה כפי שזה נעשה עד עכשיו. אני אשתמש במה שאמר מר שמואלי – זה לא מצב בריא. בואו נפעל אחרת. תודה רבה לכולם על ההשתתפות. נקיים דיון המשך אחרי פגרת הכנסת באמצע אוקטובר, תחילת נובמבר. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.