פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
04/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ו באב התשפ"א (04 באוגוסט 2021), שעה 9:30

הצעת כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים) (תיקון), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

יעקב מרגי

טל הראל מתתיהו - ראש מטה המפקח על הבנקים, בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים

חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

ליאור ששון - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי אלטלט - כלכלן, בנק ישראל

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עדי טל - ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

קרן אור חזן - אגף החקירות, המשרד לבטחון פנים

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

ס.ל., חבר תרגומים



הצעת כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים) (תיקון), התשפ"א-2021

בוקר טוב, אנחנו שמחים לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים) (תיקון), התשפ"א-2021. אני מבקש מטל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים להציג את הנושא.

בוקר טוב. אני אציג בקצרה את הפרויקט ואת התכלית למעשה של החקיקה שיצאה לדרך כבר לפני כשלוש וחצי שנים. בשנת 2018 קודם חוק שהסדיר את נושא פרויקט מעבר מבנק לבנק על ידי לקוחות המערכת הבנקאית כאשר מטרת הפרויקט הייתה קודם כל לפעול להגברת התחרות, לשפר את יכולת הלקוח להתקשרות יותר טובה, לשפר את השירות שניתן ללקוח, לחזק את יכולת המיקוח של הלקוח מול הבנקים ולאפשר לו לממש את זכות הבחירה שלו לעבור מבנק לבנק בצורה הרבה יותר קלה ובטוחה.

עיקרי החקיקה היו במספר נקודות, לאפשר ללקוח לעבור תוך שבעה ימי עסקים, זאת אומרת חובה שהוטלה על הבנקים לאפשר ללקוח לעבור בנק תוך שבעה ימי עסקים בצורה בטוחה, קלה, מאובטחת וללא כל עלות. הבשורה החשובה ביותר, אני חושבת, של החקיקה הזאת, זה שירות עקוב אחריי שהיא מייצרת שבעצם אומרת שכשלקוח עבר בנק והפעילות שלו עברה כל החיובים והזיכויים ימשיכו לעקוב אחריו לבנק החדש והוא לא יצטרך לפנות לבית העסק, למוטב, כדי לבקש לעדכן את פרטי חשבון הבנק החדש במקום הישן. ללקוח תהיה כתובת אחת, שזה הבנק החדש, שבאמצעותו הוא מגיש את הבקשה והוא יהיה אחראי מולו כלפי הכול, גם לכל כשל שיהיה במידה שיהיה.

כתובת אחת זה איש קשר אחד בבנק?

בעצם הבנק החדש ולא הבנק הישן הוא זה שיהיה כתובת מולו.

הבנק הקולט יהיה הכתובת האחת?

בדיוק, הוא לא יצטרך לרוץ בין בנקים ולחשוב איפה אולי משהו נופל או מה קורה, כתובת אחת, זאת אומרת הבנק הקולט, שיש לו גם אינטרס ותמריץ מובנה לקבל אותו אליו, להעביר את הפעילות אליו, גם מבחינת האחריות, גם מבחינת השאלות, גם מבחינת כל ההוראות, איך לעשות, מה להעביר, ולאחר מכן הבנקים ביניהם – במשך שלוש וחצי שנים פיתחו מערכת שתאפשר לגרום לכך שכל ההוראות שלו יבואו לידי ביטוי וכל הפעילות שלו, אם זה שיקים והוראות קבע והרשאות לחיוב חשבון וניירות ערך וחיובים וזיכויים, יתרות חובה, יתרות זכות, הכול יעבור לבנק החדש. זה פרויקט שעובדים עליו כשלוש וחצי שנים, הוא עולה לאוויר ב-22 בספטמבר.

אני חייבת לציין שבעקבות ארכה שניתנה יצא שזה נופל על חול המועד סוכות, קצת מאתגר התאריך הזה לעלות עם מערכת כזאת גדולה ומשמעותית לציבור במועד כזה, בחול המועד, אבל זה המועד שזה עולה לאוויר, זה המועד שלפחות יוכלו להגיש את הבקשה. הבקשה יכולה להיות מהבית שלהם בכל זמן נתון בצורה מקוונת כמובן, גם באמצעות הסניף מי שירצה, אבל גם בצורה מקוונת באמצעות אתר האינטרנט. יש בנקים שכבר פיתחו את זה באמצעות האפליקציה שתהיה אפשרות להגיש את הבקשה בצורה מאוד ידידותית ונוחה.

אז כל הכללים האלה ייכנסו לתוקף בחול המועד?

כן.

מה הייתה הכותרת של הרפורמה של האוצר בנושא?

היה פה קצת אי דיוק, כי החוק כבר יצא ב-2018.

אי דיוק? תסבירי לי את האי דיוק.

מה שהובא בפני ועדת השרים בדיון האחרון זה היה הנדבך של הסדרי אחריות בין הבנק לבין הלקוח. בעצם אנחנו רוצים שהבנקים יהיו אחראים לכל כשל שקורה ולכן זה הצריך תיקון חקיקה נוסף בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), וזה משהו שהאוצר מקדם, כדי באמת לסגור את הפינה הזו.

זאת אומרת הסעיף הזה הפך להיות קרדיט על כל שלוש וחצי השנים האלה של העבודה, או משהו דומה? איך הבנקים מגיבים לרפורמה הזאת ואיך נדע אחרי שנה-שנתיים שהיא הגדילה את המעבריות בין בנקים?

הבנקים באמת עובדים על זה במרץ ואנחנו, בנק ישראל, מלווים את זה, גם מבחינת הסדרה, אבל גם מבחינת ועדות היגוי, יש ועדת היגוי עליונה כל חצי שנה עם משרד האוצר ומשרדים נוספים, כמו משרד התחרות, כל רבעון אנחנו עושים ישיבת היגוי עם כל המנמ"רים של כל הבנקים, עם מנהלי חטיבות קמעוניות בהובלת המפקח על הבנקים, אני מנהלת את הפרויקט, כל חודש אנחנו מתכנסים כדי לוודא שזה מתנהל כמו שצריך. יש את מס"ב שהוא נבחר להיות הגורם המתכלל הטכנולוגי של הפרויקט על כל היבטיו השונים.

מה זה מס"ב?

זה חברת שירותים משותפים של הבנקים שנותנת להם לפעמים שירותים.

שירותי סליקה?

כן.

אז מה הם עושים עבורכם בפרויקט הזה, מה עיקר משימתם?

הם עושים עבור הבנקים.

הם מונו על ידי הבנקים, א', דרכם עוברים כל התשלומים והם גם הגורם המתכלל המקצועי של הפרויקט בהיבט הטכנולוגי. חשוב לי להגיד שאז יש לבנקים גב מאוד מובנה של לראות שהם עומדים בכל היעדים. הם עכשיו בשלב הפיילוט בייצור והם יהיו ערוכים לקראת ה-22 בספטמבר וזו באמת מהפכה משמעותית שאנחנו כן חושבים שתביא שינוי לטובת - - -

יש לכם יעדים מדידים שהמעבריות הזאת תוזיל עלויות לצרכן?

אני אגיד שכדי לגבש את המדדים אנחנו נסענו לאנגליה, יחד עם משרד האוצר, כדי ללמוד על המערכת, כי היא הובאה משם. מערכת ה-CASS, Current Account Switching System.

תגידי את זה באנגלית שוב פעם.

Current Account Switching System. בעצם המערכת הזאת, אנחנו למדנו עליה שם, נסענו לאנגליה כדי ללמוד עליה, היא הוטמעה שם בשנת 2013, יחד עם משרד האוצר כמובן, ורצינו להבין האם היא מחוללת את השינוי המצופה. אז דבר ראשון שאמרו לנו, ששיעור המעבר שהיה לפני הקמת המערכת היה בערך 2.5% ולאחר המעבר נשאר אותו דבר.

2.5% בשנה?

כן, והוא נשאר אותו דבר, ושאלנו, למרות ששיעור המעבר לא השתנה האם עדיין יש הצדקה להקים כזאת מערכת? שזאת מערכת שהעלות שלה במדינת ישראל היא בערך רבע מיליארד שקל למערכת הבנקאית.

העלויות מושתות על הבנקים?

בוודאי, זה בעלויות של הבנקים. הוסבר לנו שהדגש הוא לאו דווקא בלראות שאנשים עוברים אלא האם יש פה שינוי באיום התחרותי, האם זה מביא לשיפור ההתנהגות של הבנקים ומהניסיון שלהם הם אמרו לנו שהם אכן ראו שיש השפעה על השירות, יש גיוון מוצרים, לקוחות יותר מרוצים. הם עשו שם סקרי שביעות רצון.

אז גם אנחנו באותו אופן נעשה סקרי שביעות רצון. אנחנו עושים איזה שהוא סקר לפני עליית המערכת וסקר אחרי כדי לראות באמת איך הציבור חווה את החוויה של המעבר מבנק לבנק.

יש לך נתונים עדכניים של חלוקת הלקוחות בין הבנקים הגדולים בישראל באחוזים נכון לעת הזאת?

יש נתונים באופן כללי, אין לי אותם כרגע כאן.

בדיון הבא אתם תביאו לנו את זה?

כן.

בדיון הבא אנחנו רוצים לראות גם את הבקרה על ההשפעה של הרפורמה הזאת בכל ההיבטים שדיברנו.

בהחלט.

כמה אחוז העוברים, האם לפי דיווח, או באופן מדיד אחר, זה הקטין עלויות לצרכן?

יש לנו שיעורי הדיווח שאנחנו אוספים ונעקוב וממשיכים לעקוב וללוות אחרי עליית הפרויקט ואנחנו ננסה - - -

אבל אתם לא יודעים בעל פה קצת את אחוז ההשתתפות בכל בנק בישראל, ככה גרוסו מודו?

אנחנו יודעים שגם שיעור המעבר בארץ הוא בערך - - -

לא, מה נתח השוק של כל בנק בישראל. בערך.

אני לא יודעת להגיד, אבל אנחנו יכולים להשלים - - -

יש לכם 50 דקות להביא לי את הנתונים האלה, תשלחו אס-אמ-אס למישהו. זה נתון ידוע, חברים, צריך לדעת אותו.

מה ההיקף של בנק בעל היקף פעילות רחב?

אני לא בטוחה. להבנתי יושב ראש הוועדה שואל כמה לקוחות יש - - -

אחוז השליטה של כל בנק בשוק הישראלי. יש שלושה-ארבעה בנקים שסוגרים 90%-80% מהסיפור, ואם את טוענת שבאנגליה, למרות המעבר תוך שבעה ימים לא השתנה פחות או יותר דפוס המעבר - - -

שיעור המעבר.

אז יש לנו בעיות יותר גדולות מלעבור בין בנקים. אולי אין סיבה לעבור כי הם כולם אותו דבר, אולי זה יותר דומה לקרטל מאשר לשוק תחרותי פתוח. זה שאני מקפץ ממקום למקום לא אומר שקיפצתי בין שני מקומות שבאמת מתחרים זה בזה. אם נתח השוק שלהם כל כך גדול ורגוע אין להם סיבה להתחרות.

הנגזרת של זה יכולה להיות גם שבנק יפעל הרבה יותר לשמר את הלקוח ולשפר את התנאים שלו באותו בנק, וזאת התכלית.

כן, אבל יש מחקרים שהבנקים הללו יציבים, עם היקף לקוחות שנים, בלי הרבה שינויים באחוז הלקוחות שלהם, עם כל הקשיים ועם כל העמלות ועם כל הביקורת. זה טוב ללקוח שתהיה לו את הזכות לעבור תוך שבוע לבנק אחר, אבל אני באמת שואל האם יש תחרות אמיתית בין בנקים. אני לא בטוח, אני צריך את הנתונים האלה, אבל אנחנו נדון גם בנושא הזה. זה נושא רחב יותר מהעניין שלשמו הגעתם היום, אבל את אמרת משפט יפה, את אמרת תכלית החוק, מה המהות, לשם מה, אז בסוף את רוצה שהצרכן ישלם פחות ויקבל תמורה לכספו.

לגמרי.

אז זה בסדר שעושים את הדבר הזה וזו אפילו יוזמה יפה ומשמעותית, אבל בלי לבחון באמת מה זה עושה לצרכנים אנחנו נישאר בלי השאלות הגדולות.

אני חושבת שגם כשמדברים על הגברת תחרות, שזה יעד מאוד מאוד חשוב, אנחנו צריכים להסתכל על מכלול הצעדים שננקטים כדי לשפר תחרות. פרויקט הניידות, שזה באמת פרויקט מרגש, אני חייבת להגיד, ומשמעותי, הוא חלק מכמה צעדים כמו פרויקט הבנקאות הפתוחה והעובדה שבדיוק כשזה עולה לאוויר ובסמוך לכך יהיה לנו בנק דיגיטלי חדש שייכנס למערכת הבנקאית, שגם מחולל איזה שהיא תנועה והגברת תחרות ועוד כל מיני צעדים שננקטים כדי באמת להגביר את התחרות, זה כשלעצמו הוא משמעותי, אבל יחד עם כל הצעדים אנחנו כן נראה פה איזה שהוא שינוי, אני מאוד מקווה.

איך מודדים תחרות ברמה רחבה יותר זו שאלה בפני עצמה, אבל כרגע לעניין הדיון הזה ולעניין הפרויקט הספציפי הזה אנחנו עושים כמיטב יכולתנו באמת כדי שזה ייצא לפועל בצורה הכי טובה שהלקוחות באמת יחוו את החוויה הכי ידידותית ונוחה וללא כל תקלות ומי שירצה, או מי שאפילו יוכל להגיד לבנק, שהבנק יידע שהוא יכול לעשות את זה בכל כך קלות הוא כבר יפעל אחרת לשמר אותו, הוא כבר יציע לו תנאים יותר טובים, הוא יילחם יותר על הלקוח ולא ייקח את זה כמובן מאליו שהוא רק מאיים ולא באמת יכול לעשות את זה.

תגידי, מקרה תיאורטי, אזרח מחליט כל שבועיים להחליף בנק, מה האפשרויות בחוק הזה?

קודם כל לקוח יכול בכל זמן נתון לעבור בנק, להשתמש במערכת הזאת שמאפשרת את כל הפרוצדורה הזאת יש אפשרות של כל שלושה חודשים, כי בכל זאת יש פה מערכת שצריך שהיא תהיה יציבה, אבל הוא עדיין יכול לעבור לא באמצעות המערכת, זאת אומרת זה לא שיש חסם, פשוט בצורה אחרת. הוא יכול לעשות את זה, כל שלושה חודשים לעבור בנק.

ברוך הבא ליושב ראש ועדת הכלכלה לשעבר, חבר הכנסת יעקב מרגי, שעסק ברפורמת הניידות בין הבנקים. אז יש לך זכות לברך על המוגמר הבוקר, ידידי ורעי, ברוך הבא.

בוקר טוב.

עמדתי לשאול אם יש חברי כנסת שרוצים להגיד על זה משהו, אבל לא היו חברי כנסת ובדיוק הגעת.

הזהרתי, סנטתי במי שהקפיץ אותי לוועדת הפנים, אמרתי שישתדל למעט, יש נושאים יותר חשובים.

אני שמח שאתה פה. טל, סיימת את הצגת הדברים?

כן.

אז ניתן לחבר הכנסת מרגי לומר כמה דברים. אם זה היה חבר כנסת טירון לא היינו נותנים לו, כי הוא לא היה בקי, אבל הוא נכנס עכשיו והוא כבר יידע מה להגיד על הרפורמה הזו, בבקשה.

א', יישר כוח, אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה ובקריירה הפוליטית שלי היו הרבה פעמים שאני גזרתי סרטים של אחרים, לצערי הרב לא היו הרבה, אבל אחריי היו הרבה סרטים שגזרו אחרים ואני מפרגן ואין ספק שזה עוד איזה נדבך, קטן אבל חשוב, בכל הסוגיה הזו של ההנגשה של התחרות. כל מה שאנשים ראו כהר להתעסק עם זה, לאט לאט זה הולך ומופשט. הנה אני אומר לך, אני שטכנולוגיה, אין לי בעיה איתה - - -

ואנחנו באותו בנק כל חיינו, לא משנה מה הוא יעשה לנו. אני חושב שיש יותר גירושים מאשר עזיבה של בנק, אנשים מוכנים להתגרש ולא לעזוב בנק.

אז תשמע, במסגרת כביכול עידוד התחרות החליט מי שהחליט שבנק איגוד צריך להימכר ורכשו אותו קבוצת מזרחי. אני תמיד הולך לקופת החולים הכי קטנה, לבנק הכי קטן, אני אוהב טיפול אישי. כשהיה צריך עוד חודשיים לעבור למזרחי, בשבילי זה עכשיו לחצות את האוקיינוס, ואני יודע שיש מעבר בקליק ו - - -

ואתה עוד יודע לעשות את הדיגיטליות, תחשוב על בני ה-60 ו-70 שאין מי שיענה להם בטלפון.

אז תאר לך, לפני כל הסיפור הזה אני הייתי צריך לעבור עם כל המסורת הבנקאית שלי ולהתחיל להעביר - - -

הוראות קבע.

היום זה – אמנם מאוחר, אני תמיד אמרתי שהעשור השביעי של מדינת ישראל התברך, שביעיות זה חשוב במסורת היהודית, בעשור השביעי קרו הרבה דברים, כאילו קמה המדינה בדיוק בעשור השביעי. יש כאלה שחשבו שרק לפני שלושה חודשים קמה המדינה, הכול הם עשו, הכול הם – אבל בגדול הרבה דברים טובים, הרבה רפורמות - - -

בוועדה שלנו אנחנו לשם העניין, אין לנו פה פוליטיקה.

הרבה דברים טובים ותחזקנה ידיכם ואנחנו נמשיך לעקוב שלא נעצרים בזה, שהגדולים לא נתנו לנו איזה פירור ככה והרדימו אותנו, אנחנו נמשיך לעקוב.

כן.

וגם מה שלא הוחלט ברפורמה עומדת לנו הזכות לחשוב על דברים נוספים. ברוכים תהיו לכל העוסקים במלאכה.

תודה רבה.

אשריך. יש למישהו הערות לפני שאנחנו נעבור להקראה, הקראה שיטתית? יופי, אנחנו עוברים להקראה שיטתית. את רוצה להגיד משהו לפני ההקראה?

אני יכולה לתת רקע טיפה על ההקשר.

את יכולה להגיד מה שאת רוצה, בבקשה.

בעצם מבחינת החקיקה וחקיקת המשנה זו רפורמה עתירת רגולציה. התחלנו בחוק ההסדרים הקודם, זה מעניין שבדיוק עכשיו אנחנו מגיעים לנקודת העלייה לאוויר, ב-2018 היה הסעיף היסודי של הרפורמה הזו ובשנה שעברה, בעזרת חבר הכנסת מרגי, העברנו את התיקונים לחקיקה של השיקים. אחד הרכיבים המשמעותיים פה זה השיקים כי אנשים חוששים שכשהם יעברו בנק והם נתנו שיקים לתשלומים אז בעצם השיקים האלה יוצגו בבנק הישן שלהם וזה יחזור ויהיה להם סירוב וכיסוי וזה יסבך אותם, אז זה כן זוהה כאחד החסמים ובשביל לטפל בו היינו צריכים לתקן את חוק סליקת שיקים ואת זה עשינו בתחילת השנה הזאת.

עכשיו אנחנו בשכבה של חקיקת המשנה, אנחנו משלימים את חקיקת המשנה וזה סט אחרון של כללים של הנגיד שעוסק בשמירה של השיקים הפיזיים ושמירה של השיקים הממוחשבים. זה תיקון קטן שנועד בגדול לשמר מצב קיים. אם אני אהיה רגע טכנית, יש לנו סיטואציה שבה לקוח קיבל שיק, הוא הלקוח המוטב, הוא הציג אותו לפירעון בבנק המקורי שלו, השיק הזה חזר, אבל יש לו אפשרות עדיין במשך, ברוב המקרים סדר גודל של חצי שנה, לעשות הצגה נוספת. למשל אם הלקוח שנתן לו את השיק אומר: אוי, ביום הזה באמת לא היה לי כיסוי, אבל עכשיו יש לי, תציג עוד פעם ועכשיו השיק הזה יכובד, ובינתיים בזמן הזה הלקוח התנייד לבנק הקולט, אז אנחנו מאפשרים לו דרך הניידות להציג את ההצגה השנייה הזאת דרך הבנק הקולט.

ואז עולה השאלה מה עושים עם השיק הפיזי, כי בשלב הזה בזכות הרפורמה של הסליקה האלקטרונית אז לא משתמשים כבר בשיק הפיזי, משתמשים בסריקה, בשיק ממוחשב. היום המצב הוא כזה שיש כללים שאומרים שאת השיק הפיזי, אם הוא מעל חצי מיליון שקל, שומרים בבנק שהציג אותו, ועלתה השאלה מה קורה אם הוא התנייד, האם צריך להעביר אותו, מה עושים. בשביל לייצר בהירות ולהקל על התהליכים התפעוליים הכללים יגידו ששומרים אותו לחצי שנה נוספת. ההסדר הזה באישור של המשרד לבטחון פנים כי האינטרסנט הכי יסודי בנושא של שמירת השיקים הפיזיים זה המשטרה, הם גם אלה שסימנו את השיקים מעל חצי מיליון כשיקים שמעניינים אותם ועשינו את ההתייעצות עם שר המשפטים ועכשיו הגענו לאישור הוועדה.

אני אגיד, וזה נכתב גם בדברי ההסבר שלנו, שלגבי השיקים הממוחשבים לא מצאנו מקום לשנות כי ממילא שני הבנקים צריכים לשמור שבע שנים ולכן לא ראינו שיש צורך בתיקון. זה הרקע לכללים האלה.

מצוין. שאלה שהיא קצת מחוץ לדיון הממוקד, היה פרסום ששר שהאוצר הכניס סוגיות משפטיות ברפורמות שקשורות לבנק ישראל, אתם יודעים במה מדובר?

במה מדובר?

האמת שאני לא הגורם המוסמך לדבר על זה.

לא, אבל את יודעת? יש דברים?

בהקשר של הניידות אני לא מכירה.

לא בהקשר של הניידות.

באופן כללי?

בכלל בסוגיית המפקח.

אני לא יודעת להתייחס.

חשבנו לנצל את הבמה הזו.

כן. עדי טל וקרן אור חזן מהמשרד לבטחון פנים. קודם כל טוב שאתן איתנו, אתם רוצים להעיר משהו או שאתם רגועים?

שלום, הנוסח מקובל עלינו, דיברו איתנו לפני ותיאמו איתנו ואנחנו מברכים על התיקון.

יופי, תודה רבה. בוא נעבור להקראה, חברים.

כללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים) (תיקון), התשפ"א-2021

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהסכמת השר לבטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני קובע כללים אלה:

תיקון שם.
1. בכללי סליקה אלקטרונית של שיקים (שמירת שיקים), התשע"ו-2016 (להלן – הכללים העיקריים), בשם הכללים, במקום "סליקה אלקטרונית של שיקים" יבוא "סליקת שיקים".

תיקון הפתיח.
2. בפתיח לכללים העיקריים, במקום "חוק סליקה אלקטרונית של שיקים" יבוא "חוק סליקת שיקים".

תיקון סעיף 1.
3. בסעיף 1 לכללים העיקריים, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ושיק כאמור בסעיף קטן (א) הוצג לפירעון הצגה חוזרת על ידי הבנק הקולט, באמצעות הצגת שיק ממוחשב שהועבר אליו על ידי הבנק המקורי, ישמור הבנק המקורי את השיק האמור למשך שישה חודשים נוספים מעבר לתקופה הקבועה בסעיף קטן (א); ל עניין זה "בנק מקורי" ו"בנק קולט" – כמשמעותם בסעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)."

תחילה.
4. תחילתו של סעיף 3 ביום תחילתו של סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

מצביעים?

אתה יודע, בעידן של הפקדה דיגיטלית לשיק היה ערך, למוכ"ז, המושג הזה של המוכ"ז, מוסר כתב זה, זה אפילו נשאר אצלך. אנחנו מתעסקים עם רגולציה עכשיו של שמירת שיקים.

כן, אבל זה דווקא התקדמות יפה.

התקדמות אדירה.

השיקים שאפשר לצלם ולפדות אותם, זה דבר גדול מאוד, זה ממש יפה.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 2
נגד – 0
נמנעים – אין
אושר.

פה אחד. שני פיות, אבל פה אחד אנחנו.

לפעמים בהרבה מקרים אתה תהיה פה אחד תרתי משמע.

בבדידות מזהרת, אבל אני אומר לך שהדיונים האלה שהח"כים לא באים הם מפסידים.

ודאי.

זה אולי לא נוצץ ולא כל מה שנוצץ זהב, אבל זה שינויים דרמטיים בכלכלה.

ידידי מיכאל, אני אומר תמיד, לעתים יש משמעות, מעבר למה שנאמר פה לפרוטוקול, דברים נרשמים בדברי הימים של הכנסת, זה חשוב.

זה שינוי אמיתי.

גם דברים מובנים מאליו, כיושב ראש הם היו מובנים לי והייתי שואל כדי שהשאלה תירשם והתשובה תינתן.

יפה, זה תכלית החוק, זה חשוב, לשם מה עושים דברים. לא מה עושים, אלא לשם מה עושים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 09:54.