פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
04/08/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ו באב התשפ"א (04 באוגוסט 2021), שעה 9:00

הצעת תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרין הדין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2021 לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
גבי לסקי

אילת פלדמן - יעוץ וחקיקה - משפט אזרחי, משרד המשפטים

רעות אופק - עו"ד, משרד המשפטים

עו"ד ניצן רוזנברג
עומר עשת, מתמחה

אסף פרידמן

הדס צנוירט


הצעת תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרין הדין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2021 לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרין הדין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשפ"א-2021 לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. כמנהגנו בוועדה נבקש מעומר להציג את המסגרת הנורמטיבית של החוק שבו אנו דנים, התקנות, ואת הפרטים כמובן נבקש מנציגי משרד המשפטים ורשות הפטנטים. עומר, בבקשה.

אנחנו עוסקים בתקנות הפטנטים – נוהלי הרשות, סדרי הדין, מסמכים ואגרות. בעצם התקנות מסדירות את כל הנושא של הגשת פטנט, הגשת מסמכים נוספים בבקשה לפטנט, אם זה בקשות, אם זה מסמכים נוספים שצריך להעלות – מסדירות את כל הנושא הזה.

התיקון שאנו עוסקים בו עוסק בדרך ההזדהות של אדם כשהוא רוצה להגיש פטנט או להגיש מסמך. זה עוסק בדרך ההזדהות, איך הוא עושה את זה. דרך ההזדהות הנהוגה כיום היא בעזרת תעודה אלקטרונית, כרטיס חכם מה שנקרא – מדפיסים את הכרטיס ומזדהים בעזרתו חוץ ממספר מסמכים שמנויים בתקנות, וכדי להגיש אותם צריך רק שם משתמש וסיסמה, כי הם מסמכים יותר ראשוניים.

התיקון בעצם, מה שמציעים משרד המשפטים, מציע להפחית את רמת ההזדהות הקיימת, בעצם לאפשר רמת הזדהות קצת יותר נמוכה שתהיה רמת הזדהות בוודאות גבוהה אבל לא תעודה אלקטרונית שהיא רמת הזדהות חזקה יותר.

התיקון הוא חלק ממדיניות ממשלה שיצא בהחלט ממשלה משנת 2017. הוחלט על שינוי בדרכי ההזדהות, כדי לקבל שירותים ממשלתיים, להפוך את זה יותר נגיש, להפוך את זה לדיגיטלי. לכן עשו שינוי רחב בכל מיני תחומים שונים.

בגדול, השינוי הוא לא מאוד מרחיק לכת, אבל הוא מעלה כמה שאלות שהיינו שמחים לשמוע תשובות עליהן ממשרד המשפטים. דבר ראשון זה האם רמת ההזדהות שמתאימה לתחום הפטנטים – מדובר בתחום שהוא מאוד-מאוד רגיש, ולכן צריך אולי לבדוק שבאמת רמת ההזדהות החדשה שמוצעת מתאימה לזה. זה תחום שנוגע להרבה ענייני סודיות. אנשים פה מפקידים את הפרויקט של חייהם, וראוי אולי לשמור על זה בסטנדרט גבוה, והנוסח שמוצע בעצם קובע איזשהו מושג מאוד עמום, שזה רמת ודאות גבוהה, שלא ברור לנו מה הקביעה הכללית הזו אומרת. זה בעצם לטעמנו מוריד את שיקול הדעת שכרגע קיים בידי שר המשפטים לקבוע את אמצעי הזיהוי ואת רמת ההזדהות, ומעביר אותו לרשות המינהלית, לרשם הפטנטים, ואנחנו רוצים להבין למה זה נעשה ככה, והאם לדעתכם נכון לעשות זאת ככה.

אני מפנה גם לתיקון שנעשה בוועדה בדצמבר האחרון לתקנות החברות, שבו נקבע נוסח הרבה יותר ברור לאמצעי הזיהוי, ולכן אנו רוצים להבין מה השוני ולמה הוא נעשה.

נושא אחרון – אנחנו מציעים נוסח חלופי שאני רוצה לשמוע את דעתכם עליו – אחרי שתיתנו את הסקירה שלכם, נראה אותו, וגם נשמח לקבל התייחסות – כרגע התקנות אמורות להיכנס לתוקף ב-19 ביולי – התאריך עבר, ואנו רוצים להבין מה התאריך הנכון לדעתכם שצריך לתקן את התקנות.

תודה, עומר. מייד נפנה לנציגי משרד המשפטים. אציין שאנו מדברים פה על תקנות, אז מי שיצטרך לתקן את התקנות ולקבוע את התאריך והדברים זה הדרג הממשלתי, המשרד המציע, שיודיעו לנו כמובן. אני רק אומר כדי להבהיר שזו לא הצעת משרד המשפטים למתי לתקן. אנחנו מסבים את תשומת ליבכם שצריך לבצע את השינוי גם בתאריכי התחולה.

כמובן אבקש את ההתייחסות של משרד המשפטים. כן אבקש מעבר להתייחסות לשאלות שהוזכרו, להבין ברשותכם כרגע, מה כרגע מדיניות הממשלה בנושא הזה של ההזדהות האלקטרונית – האם יש פה מדיניות כוללת? האם היא מעוגנת בחקיקה ראשית מתחום הפרטיות, כל דבר אחר, או זה בכל דבר חקיקה בנפרד? האם יש כוונה לבצע סטנדרטיזציה בנושא הזה? מה כרגע עמדת הממשלה בעידן המעניין שאנו חיים בו במפגש בין האלקטרוני והדיגיטלי לבין שגרת חיינו? בבקשה. אני רק שואל את מנהלת הוועדה – רשות הגנת פרטיות הוזמנה? כן. ולא התייצבו. הרשות כפופה למשרד המשפטים, נכון?

נכון. נתחיל בצעד אחורה, מה יש היום. היום התקנות קובעות שההזדהות לגבי אותם מסמכים שנדרשת הזדהות כפי שעומר תיאר, היום התקנות קובעות שההזדהות תהיה באמצעות תעודה אלקטרונית שהיא בשפה היום-יומית כרטיס חכם. אנחנו בעצם רוצי להתאים את מה שקבוע בתקנות למדיניות הממשלתית, שתכף נגיע אליה, והנוסח שהצענו הוא נוסח כללי שהוא ניטרלי טכנולוגית: הזדהות אלקטרונית – הזדהות ברמת ודאות גבוהה תוך שימוש באמצעי אלקטרוני.

המציאות הטכנולוגית משתנה במהירות, לכן לגישתנו יש ערך גדול בכך שהדין יהיה ניטרלי מבחינה טכנולוגית. הניסוח הניטרלי טכנולוגי גם מאפשר גמישות בשינוי אופני ההגשה, והגמישות הזו תסייע לרשות הפטנטים להתאים את השירות שלה לעידן המודרני, תבטיח שירות טוב יותר ופחות בירוקרטיה למשתמשים בשירותי הרשות.

אמרת: טכנולוגי?

אנחנו רוצים שהנוסח יהיה ניטרלי מבחינה טכנולוגית.

רשות הפטנטים היא חלק ממשרד המשפטים, וככל משרדי המשלה היא כפופה למדיניות הלאומית להזדהות בטוחה שהמדיניות הזו קובעת כמה רמות הזדהות, והבחירה ברמת הזדהות מסוימת נעשית באמצעות תהליך ניהול סיכונים, כאשר בוחרים את רמת האימות הנדרשת. לפי המידע שנמסר לי מהרשות, הם ביצעו את התהליך הזה והגיעו למסקנה שאין צורך ברמת הזדהות של כרטיס חכם שהיא רמת הזדהות 4.

כשאת אומרת הרשות, הכוונה לרשות הפטנטים.

כן.

כלומר התהליך הזה מתבצע בכל רשות כתהליך פנימי. יש גוף מבקר במשרד המשפטים על ההכרעות?

אולי על השאלה הזאת אפנה תכף לעו"ד רעות אופק מהמחלקה שלנו שנמצאת בזום. רק אשלים את התיאור. בעצם מה שאנו רוצים לקבוע הוא סטנדרט של רמת הזדהות גבוהה, שלפי המדיניות הממשלתית היא רמה 3 או 4 ומעלה וכיום לפי המדיניות מדובר בשני פרטי איומת ומעלה. אולי רעות תרצה להרחיב באופן כללי על המדיניות.

אשמח. אני רוצה רגע לחדד. כשאתם מדברים – אני מניח שעו"ד רעות אופק תתייחס לזה – על מדיניות ממשלתית, אני מבקש להבין במה היא מעוגנת מבחינה נורמטיבית – הם מדובר היום בחוזה מנכ"ל? האם קיים דבר דחיקה בנושא הזה? האם זה רק מסמך מדיניות? אני מבין שיש בתוך המדיניות הזו, ממה שאמרת עכשיו, הגדרות קונקרטיות שמגדירות כל רמה. ככל שהמסמך הזה לא מעוגן במדרגה נורמטיבית מקבילה של דחיקה או אפשר לחשוב גם בעתיד הסדר ראשוני של חקיקה – יש קצת קושי בעיניי מבחינת המדרג הנורמטיבי לקבוע הגדרות בדחיקה שפירוט ההגדרה נמצא במסמך מדיניות שעוד לא ברור לי מהו. נצטרך לחשוב פה, אם אני מבין את הדברים של עומר נכון, אחד הדברים שהייעוץ המשפטי מעלה פה הוא השאלה של המדרג הנורמטיבי – איפה נמצאות ההגדרות. אם ההגדרות נמצאות במקום אחר, שהוא יציב דיו מבחינה חקיקתית - לא צריך לחזור על ההגדרה בכל דבר דחיקה, אבל אם אין הגדרה, אומר הייעוץ המשפטי אולי בצדק – לעת הזו, עד שתסדירו את הדחיקה או חקיקה בנושא – תכניסו את ההגדרה שאתם מתכוונים אליה לתקנות – נכון? זו הכוונה?

תכף נפנה לרעות כדי שתסביר את המדיניות הממשלתית, אבל כשרעות תסיים את ההסבר הכללי אחזור לשאלות שעומר העלה. כבר עכשיו אתן ספוילר שנוסח הוועדה מקובל עלינו.

ננצל את ההזדמנות בכל זאת כדי להבין איפה אנחנו עומדים היום מבחינת המדיניות. אחדד עוד שאלה שעלתה בדברי הייעוץ המשפטי – האם ההכרעה הזו יכולה להיות הכרעה של הרשות המינהלית עצמה או חייב להיות גורם מבקר או מתכלל, אם באמצעות מנגנון אישור של השר הממונה ועם היזקקות להיוועצות או להסכמה של הרשות להגנת הפרטיות. בוקר טוב.

תודה רבה על רשות הדיבור. טוב להיות כאן. המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה אומצה בהחלטת ממשלה לפני מספר שנים, וזה מסמך פנימי שמנחה את הממשלה. זה המדרג הנורמטיבי שלו. לא היתה לנו כוונה שהחקיקה או תקנות יפנו למדיניות – זו מדיניות של הממשלה והיא נועדה לשקף לציבור ולכולם, איך הממשלה קובעת את רמות ההזדהות. אציין שהרוב של אופני ההזדהות המוחלט לא מעוגן לא בתקנות ולא בחקיקה ראשית אלא מדובר בנהלים של הרשויות המינהליות. מכאן שהממשלה ראתה צורך לייצר מדיניות אחידה בנושא ורוחבית. המדיניות הזאת מבוססת על תקינה בין-לאומית מקובלת שמחלקת את מגוון השירותים לארבע רמות.

לאור המעבר הדי דרמטי גם לפני הקורונה ובוודאי יואץ על-ידי החוויה המורכבת שלנו, האם זה לא תחום שראוי – לא נעכב את הדברים, אבל האם זה לא תחום שהממשלה חושבת שחייב להיות מוסדר בחקיקה ראשית ובגוף מסמיך, בטח לאור הנגיעה של זה לזכות לפרטיות? לא נראה קצת מוזר שכל שיטת ההזדהות למול גורמי הממשלה בישראל מעוגנת בנוהל פנימי של הממשלה ולא במקור חקיקתי או לפחות דחיקתי כלשהו, מכוח חוק הגנת הפרטיות?

אנחנו כל העת שוקלים עדכון של שלל כללים בחקיקה. כרגע המצב הנוכחי – אנחנו מוצאים שלא זיהינו בעיות בנושא. יש חוקים ייעודיים שעוסקים בעולמות של פרטיות, ולכן הם חלים גם במקרה של הזדהות. אין הכרח לציין במפורש שחוקי הגנת הפרטיות חלים על כל אחד מהרבדים של שירות שניתן על-ידי המדינה מפני שהם חלים, לכן אנו לא מוצאים קושי בזה, אבל כמובן תמיד שוקלים. יש חקיקה בין-לאומית שנקראת חוק שירותי האמון באירופה, שמתייחסת לכלל שירותי האמון, הזדהות, חתימה וכל מיני אמצעים נוספים. אולי זה משהו שגם אנחנו נחוקק. היום המצב טוב. יש ניהול סיכונים. יש אפילו יחידה שאפשר לפנות אליה להתייעצות בעניינים האלה בממשלה – היחידה להזדהות בטוחה.

איפה היא ממוקמת? במשרד רוה"מ?

כן.

מהן ארבע המדרגות שהזכרת?

יש ארבע מדרגות מקובלות בכל העולם – לא רק אצלנו. כשמדובר בעניינים טכנולוגית, אנחנו משתדלים שתהיה תאימות בין-לאומית ככל הניתן כדי לאפשר חיי מסחר, ושהמדינות יוכלו לדבר ביניהן. לכן אנחנו מתבססים על מה שקורה בחו"ל.

הרמה השלישית, גבוהה, שזאת הרמה שאליה מכוונות התקנות – היא רמה 3 או 4. שתיהן גבוהות. רמה 3 מבוססת על שני פרטי אימות. יש למעשה שלושה סוגים של דרך לאמת זהות של אדם – משהו שיש לך, משהו שאתה יודע ומשהו שאתה. כמו למשל משהו שיש לך בכרטיס חכם, משהו שאתה יודע את הסיסמה ומשהו – נגיד, פריט ביומטרי. בתקנות מה שאנו מבקשים לאשר היום זה לאפשר את הרמה השלישית ומעלה, שהיא מאוד גבוהה וחזקה, ומרבית שירותי הממשלה עושים בה שימוש שזה שני פרטי האימות.

הרמה הגבוהה ביותר זה שלושה פרטי אימות?

לא בהכרח. אפשר שלושה פרטי אימות אבל הרמה הגבוהה ביותר זה כשמקבלים את האמצעי שבאמצעותו אנחנו מאמתים את זהות האדם. עצם הקבלה הזאת, ההנפקה שלו, מתבצעת פיזית פנים אל פנים.

זה הכרטיס החכם, או גם הכרטיס החכם מבחינתכם הוא לא רמה גבוהה?

כרטיס חכם, חתימה אלקטרונית מאושרת, שנעשה שימוש נפוץ בכרטיס חכם, אם מתבצעת באופן כזה שבפעם הראשונה בהרכשה של הזהות האדם מגיע פיזית, מציג תעודת זהות, מדברים איתו. זה רמה 4. רמה 3 – אפשר להנפיק אמצעי זיהוי גם על בסיס- -

לא על בסיס התייצבות פיזית.

נכון.

מה זה רמה 1 ורמה 2?

רמה 0 זה אנונימיות. רמה 1 זה רמת ביטחון נמוכה, ללא ביטחון בזהות הניתנת. רמה 2 – בינונית, עם פריט זיהוי אחד. 3 ו-4 אלה הרמות הגבוהות.

אציין שיש הנחיית יועץ משפטי לממשלה בעניין הסדרים דיגיטליים, שגם היא מנחה את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, איך לנהל את הסיכון הזה ולבחור בדרך הזדהות מתאימה לסוג השירות. זה נבחן גם משיקולים של פרטיות, כפי שאדוני ציין קודם. יש לנו מטרה לייצר שירות שיהיה נוח לשימוש. זה גם שיקול שלוקחים בחשבון. יש מגוון שיקולים, שכפי שאיילת ציינה- - -

נראה לי שהמאוורר שמאחוריך יוצר רעשים.

בדיוק התחילו שיפוץ ליד – אני מתנצלת.

הכול בסדר. ברשותך עוד שתי שאלות ואז נחזור לחברותיך ממשרד המשפטים. איפה אנחנו היום עומדים בתהליך הזה של המעבר להזדהות האלקטרונית בכל התחומים? האם יש לכם מעקב אחר הנושא? האם יש פה תוכנית עבודה? היינו בדיון בנושא תקנות שעת חירום וחוקים לשעת חירום – אז אתה רואה שיש תוכנית עבודה של הממשלה, במה צריך לטפל. יש רשימת חוקים, זה קורה בעצלתיים. אבל יש מעבר. השאלה אם גם כאן יש פעולה ממשלתית, שמישהו מתכלל את כל המעבר ואת ביצוע ההאחדה הזאת?

הממשלה עוברת לעולם הדיגיטלי ומבצעת שורת פעולות כדי לאפשר את זה. דוגמה מהעת האחרות היא החלטת ממשלה 260 שקובעת תחומי חיים שצריכים לעבור כמכלול לעולם הדיגיטלי בצורה נגישה וטובה כמו למשל לידה ופטירה – רוצים שכל התהליך הזה- - -

אני מאוד מקווה שהלידה לא יעבור למרחב הדיגיטלי...

הרישום של האירועים האלה כמובן. בעצם מתבצע מהלך מאוד מסודר של הממשלה. יש צוותים לכל אירוע חיים. המטרה היא לייצר שירות יעיל ונוח ולהפחית את הבירוקרטיה. הזדהות היא אחד הרכיבים של השירות הכללי.

אני חייב לומר שזה נשמע שהתהליך חשוב וכו', אבל בכל מה שקשור להזדהות, ככל שהדבר הופך להיות יותר דומיננטי בחיינו, במפגש שלנו עם הממשל, עם הממשלה, ולאור העובדה שקיימת מדיניות מאוד ברורה שהיא בהלימה לתקינה בין-לאומית, אני לפחות חש קצת לא בנוח שזה מכוח מסמך מדיניות פנימי של הממשלה ואין פה הגדרות במדרג נורמטיבי יותר גבוה. יש פה ציפייה שתהליך שכפי שאת אומרת, הולך לחלוש על כל כך הרבה תחומי חיים שלנו, ההגדרות שלנו של מה ההזדהות הנדרשת וכו' מחייב הסדר ראשוני קצת יותר בסיסי שמסמיך את הממשלה לבצע את העניין הזה. אני משאיר את זה בצריך עיון. נדבר על זה כי זה נשמע קצת מוזר וגם נשמע מוזר שבכל דבר חקיקה או דחיקה שנתקן, נצטרך להכניס הגדרה קונקרטית, כי אי-אפשר להעביר תקנות שההגדרה למונח נמצא במסמך מדיניות פנימי של הממשלה. זה פשוט לא מסתדר. ואם ראש הממשלה וסמכות שיורית או קונקרטית הוא השר שמופקד על העניין, יכול היות שצריך לסדר את זה בדחיקה ולא בחקיקה ראשית. נשמע קצת מוזר שרצים קדימה ולא מסדירים פה משהו נורמטיבי יותר בסיסי.

חברת הכנסת לסקי, שאלה, ואז נעבור לניסוחים הקונקרטיים.

תודה, יושב-הראש. מספר שאלות. אחת, אני רוצה להבין אם מערכת ההזדהות הממשלתית, כפי שזה קורה, נניח, עם החתימה האלקטרונית של לשכת עורכי הדין - מי שמנפיק את זה, זה גוף פרטי – לא הממשלה. מעניין אותי לדעת אם ההזדהות האלקטרונית הופרטה, או זה ממש בידי הממשלה או זה בידי גוף פרטי – אותו גוף שמנפיק את האישורים האלה ללשכת עורכי הדין והחתימה האלקטרונית, שיש עם זה בעיה.

שתיים, לגבי אמצעי הזיהוי. כתבתם פה בהצעה שזה יכול להיות גם ברמה של כרטיס אשראי. אני לא בטוחה שכרטיס אשראי הוא אמצעי שאפשר לסמוך בו או שיכול להיות אמצעי זיהוי.

ושלוש, אין פה שום דבר בעניין שמירת מידע. אנו יודעים שמאגרי המידע בישראל אפשר לפרוץ אותם בקלות, כולל זה של משרד הפנים, ופה מבקשים ממני דאבל פרטים – אני נותנת גם מספר זהות, גם מספר כרטיס אשראי. איך הנתונים האלה נשמרים? אני לא רואה בהצעה דבר שנוגע לזה.

חוזר לשאלת ההסדרה הנורמטיבית היותר מהודקת של הנושא הזה לרבות הגורם המפקח על תחום הפרטיות. בבקשה, עו"ד אופק.

לעניין מערכת ההזדהות הממשלתית, מדובר במערכת שמפותחת על-ידי גורם ממשלתי ברשות התקשוב, שכרגע הם תחת מערך הדיגיטל במשרד הכלכלה. זו מערכת שפותחה לאורך השנים האחרונות בידי מיטב המומחים, מונחית על-ידי הגופים בממשלה שעוסקים בפרטיות ושעוסקים בסייבר ובאבטחת מידע; רבים מגורמי המקצוע שבדיוק עוסקים בתחומים האלה או מפקחים על המערכת הזאת ומלווים את פיתוחה. כיום יש כבר כמה מיליונים של תושבים שרשומים במערכת ההזדהות הזאת, ודרכה הם יכולים לקבל שירותים שונים. בהחלטת הממשלה האחרונה שהתקבלה בתחום הדיגיטציה אפילו נעשית עכשיו בחינה להרחיב את השימוש במערכת המרכזית הזאת לגופים נוספים כמו רשויות מקומיות, גופים שנותנים שירותים ציבוריים נוספים שאינם הממשלה. לכן זו מערכת שאנחנו מאוד מאמינים בה, היא ממשלתית ומספקת שירות לכולם וגם רשות הפטנטים תיהנה מהשירותים שלה.

לעניין שאלה על כרטיס אשראי כאמצעי אימות – מאחר שלפי המדיניות, ואנחנו רוצים להביא לרמת הזדהות גבוהה – המערכת משתמשת בשני פרטי אימות, שלאורך כל השנים הללו אנחנו מנסים להגדיל את מאגר פרטי האימות. שני פרטי האימות שאפשר למשל להזדהות באמצעותם זה דרכון ותעודת זהות. יש בעיה, שלא לכולם יש דרכון ולכן אפשר להזדהות או באמצעות תעודת זהות ביומטרית – רק תעודת הזהות הביומטרית, ויש אפשרות להוסיף גם כרטיס אשראי, למי שאין דרכון. מדובר – מזינים את פרטי כרטיס האשראי. הם לא הולכים לשום מקום; הם הולכים אך ורק לצורך מאוד נקודתי של אימות זהות – לא לשימוש בו, אלא רק עושים עסקה סכום 0 כדי לוודא שהאדם שעושה שימוש באשראי אכן האשראי שלו. כך מגבירים את הוודאות בזהות שלו. זה לא שרשות הפטנטים מקבלת גישה לאשראי. זה אך ורק רשות התקשוב שאצלה נמצאת המערכת והיא מומחית סייבר, מומחית פרטיות ומומחית כל הגורמים שנועדו לגרום לכך שנישן בלילה טוב יותר.

מה עם רשיון נהיגה שיש לו גם מספר נפרד?

רשיון נהיגה הוא לא אחד מאמצעי האימות. גורמי המקצוע הם אלה שעושים בחינה דקדקנית של כל אמצעי ואמצעי, ובוחרים באמצעים שהם הכי חזקים, שהמאגר שלהם פותח בצורה הטובה ביתר ושיש ממשק בינם לגורם שמנהל את המאגר.

איך יש ממשק של הממשלה עם כרטיסי האשראי של האזרחים? וגם אם עושים סכום 0 – אני בטוחה שאנשים ברשות הפטנטים לא הולכים, אבל אם עושים עסקת סכום 0, זה פתוח לטעויות.

לא נעמיס על הדיון בתקנות האלה את כל העניין, אבל מה שחברת הכנסת לסקי – ואני מצטרף אליה – אומרים, שהנושא זה צריך בחינה יותר רחבה. גם בהיבט הנורמטיבי. כי מה שאת מתארת זה יצירת רשות ממשלתית שטוב מאוד שקיימת – כולנו רוצים לעבור לעידן של דיגיטציה, ואנחנו מגבים כמובן את מדיניות הממשלה – אבל על פניו פעילות של כזו רשות שעוסקת בפרטיו של האזרח, בהזדהותו, שהיא בהגדרה מערכת שיותר ויותר תצבור פרטים – אי-אפשר להשאיר אותה לחקיקה הקיימת של הגנת הפרטיות ורישום מאגרי מידע שכולנו יודעים שגם החקיקה הזאת היא מחוררת כמסננת, ויש לטפל בה. חייבת להיות לתהליך כל כך חשוב של דיגיטציית השירות הממשלתי והשירותים הציבוריים לאזרח חייבת להיות הסדרה – לדעתי ברמת חקיקה ראשית אבל לכל הפחות ברמת דחיקה. זה לא הגיוני שמערכת כזאת עובדת שלא מכוח הסדר ראשוני של המחוקק. עו"ד לסקי בצדק האירה את ההיבט של הפרטיות שמעסיק את כולנו אבל יש פה עוד הרבה מאוד היבטים. עצם הסמכות לדרישה מהאזרח להזדהות בדרך כזו חייבת להיות מעוגנת בהסדר נורמטיבי. התחושה היא שנצטרך לעסוק בנושא הזה ביריעה יותר רחבה ונקבע על זה דיון, על כל ההסדרה של תהליך הדיגיטציה.

כרגע אני מבין – בהמשך לשאלת עו"ד לסקי – האם יש היום יותר משני אמצעי הזדהות? כרגע הזכר תעודת זהות ביומטרית, שלא לכל אזרחי ישראל יש, וכחלקם שמחים שאין להם.

עד 2022 לכל האזרחים יהיה.

גם בזה נצטרך לדון, והדבר השני הוא כרטיס אשראי. האם יש עוד אמצעים? כי נכון לרגע זה יש קבוצת אזרחים לא מבוטלת שאין לה אחד משני הדברים האלה. אני מניח שיש אזרחים שאין להם לא את זה ולא את זה. אולי הם לא קהל היעד המרכזי של הרשות לפטנטים, אבל אם מדברים על תהליך ההזדהות – מה קורה עם אזרחים שאין להם כרטיס אשראי בתהליך ההזדהות למול הממשלה היום?

רשות התקשור עובדת כל העת על הוספת פרטי אימות מהימנים, ואני אברר במקביל אם נוספו מאז עוד אמצעים.

בדיון שנקבע על העניין הזה זו תהיה שאלת מפתח. שוב - לא נעכב את עניין תקנות הפטנטים – חשוב להתקדם עם זה. ככל שיש קבוצת אזרחים במדינת ישראל שאין בידה אחד מהפרטים הנדרשים, כך צריך לשקול יותר במסורה את השימוש בהזדהות הדיגיטלית. וזו בדיוק השאלה מי הגורם המפקח.

אני נגד שלמדינה יהיה רישום של מספר כרטיס אשראי.

כיוון שזה כבר קיים היום, בחלק גדול מהשיורתים בתקופת הקורונה זה מה שקרה - ואנחנו לא עוסקים פה בהסדר. כמובן אמליץ לאשר את התקנות, אבל בכפוף לאמירה שאנחנו בקרוב מאוד נקיים דיון כללי במדיניות הזו. גם הייתי מצפה מנציג הרשות להגנת הפרטיות להיות בדיון הזה. זה שהם לא נמצאים אולי מעיד על שאלת המעורבות שלהם בכל תהליך של הרחבה של השימוש בכלי. שוב – נקיים על זה דיון, הערה של היועצת המשפטית ונעבור לפרטי ההסדר, כי תוך 25 דקות נסיים בהצבעה.

רק רציתי להעיר לגבי מה שאמרת לגבי המעבר לשימוש באמצעים דיגיטליים – אני לא מכירה את כל התחום, אבל לפחות בתום הפטנטים, בתיקון שעשינו ב-2015 או 2016 עד אז כל ההגשות לרשות הפטנטים היו בנייר. הם עשו מעבר להזדהות באמצעות כרטיס חכם. אבל לא חובה להשתמש בכרטיס החכם. עדיין הם אפשרו להמשיך את ההגשה בנייר למי שזה מתאים לו למעט עשו איזון – יש אוכלוסיות מסוימות – עורכי דין או עורכי פטנטים, גורמים מקצועיים מסוימים, שהם כן חייבם להגיש באופן אלקטרוני.

בעיניי היא הנותנת. את העקרונות האלה של האם אתה חייב למשל להשאיר אמצעי שאינו אלקטרוני – זה הסדרים נורמטיביים ברמה הראשונה. זה המחוקק צריך לקבוע את אותם פרמטרים. כמו שהמחוק צריך לקבוע שקיים מנגנון פיקוח לכל הפחות בתקנות. לא יכול להיות שהשאלה הזאת נותרת להכרעה – מה שהתקנות האלה משקפות עד התיקון שלכם, שהכניס את השר כגורם, אבל יכול להיות שזה לא קיים בתקנות אחרות – חייבת להיות פה האחדה – מי הגורם שמחליט? האם כל גורם מינהלי הוא זה שמחליט על מעבר לדרגה כזו או אחרת? אני לא רוצה להיכנס לדיון, אנו צריכים להיות קונקרטיים, אבל אלה דברים שנדון בהם בקרוב כי זה סוגיה גדולה.

משרד המשפטים – נעבור להיבטים היותר קונקרטיים.

ההגשה המקוונת היא אחת משתי אפשרויות. למבקשים פרטיים ניתנת האפשרות להגיש בקשות לפטנט בנייר – לא באמצעים אלקטרוניים. הם יכולים לבחור להגיש בצורה מקוונת. עד היום באמצעות כרטיס חכם או בעקבות התיקון יוכל גם באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, ואכן, כפי שניצן ציינה, לבאי כוח, גורמים מייצגים יש חובה להגיש באופן מקוון, מתוך ההנחה שיש להם כרטיס חכם – לעורכי דין יש כרטיס חכם - וגם תאגידים, שמי שפועל מטעמם, הם גם צריכים להגיש בצורה מקוונת.

אם אני חוזרת לשאלות שעומר העלה – שאלתו הראשונה היתה בעניין רמת הוודאות המתאימה להזדהות בתחום הפטנטים. אנו כאן מדברים על הזדהות לצורך הגשת מסמכים לתוך תיק הבקשה. המערכת הזו לא מאפשרת גישה למסמכים עצמם, לכן אנו חושבים שרמת ההזדהות הזו היא מספיקה. כמובן מסמכים ברשות הפטנטים הם סודיים עד נקודת זמן מסוימת. אם אני מפשטת את זה - שנה וחצי לאחר הגשת הבקשה, ולאחר מכן המסמכים פתוחים לעיון הציבור באתר החיפוש של הפטנטים - כך לפי החוק. כמובן בזמן הראשוני המסמכים חסויים, וכאמור מערכת ההגשה לא נותנת גישה לתיקים עצמם.

בנושא השני של עיגון סטנדרט ההזדהות בתקנות - כפי שאמרתי, ההצעה של הייעוץ המשפטי מקובלת עלינו, כך שנקבע סטנדרט הזדהות של רמת ודאות גבוהה, וגם ניתן אפשרות לשר לקבוע אמצעי זיהוי נוספים. מייד נגיע לנוסח עצמו. בהקשר הזה אציין שבהגדרה הראשונה של הזדהות אלקטרונית, שמוגדרת באמצעות אימות רב גורמים שיש בו שני פרטי אימות לפחות – נכלל היום הן הזדהות באמצאות כרטיס חכם והן הזדהות באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, לכן כשהתקנות האלה ייכנסו לתוקף, נוכל לאפשר את שני אמצעי ההזדהות האלה. הסעיף השני, שמאפשר לשר להרחיב, נותן לנו את הגמישות להוסיף אמצעים חדשים ככל שיפותחו ובלבד שהם שומרים על רמת הוודאות שהתקנות קובעות.

בשאלה האחרונה, של יום התחילה המבוקש – כמובן צריך לתקן. התקנות האלה חיכו הרבה זמן – לא אצלכם. אצלכם מאוד מהר, אני חייבת להרים לוועדה – אנחנו מאוד שמחים, כי זה שירות יותר טוב לציבור. אז יום התחילה יהיה חודש מיום פרסומו.

האם יש מישהו שמעוניין עוד להתייחס לנושא? אם הנוסח מוסכם – לחברת הכנסת לסקי יש הנוסח המשולב? אני חוזר ואומר – אנחנו נקיים דיון יותר מעמיק בסוגיה של מדיניות הדיגיטציה.

האמת שגם בענייני פטנטים – זה לוקח יותר מדי זמן לאשר פטנטים. גם זה מפריע.

כן. גם בזה אפשר לדון. נתחיל עם נושא ההזדהות. איך שנגמרת הקורונה ניכנס למגוון נושאים.

נשמח לקידום נושאי קניין רוחני בוועדה.

יש דרך מאוד פשוטה לממשלה לקדם דיונים בוועדה - לכתוב הצעות חוק, תקנות.

יש בקנה.

אולי חברת הכנסת גבי לסקי תעמוד בראש ועדת משנה לענייני פטנטים. נושא הקניין הרוחני הוא קריטי, חשוב, מורכב, ונשמח לסייע בקידום ההגנה על הקניין הרוחני בישראל. עומר, תתכבד בקריאת התקנות?

רק אעיר הערה לפני – השינוי שעשינו, גם הנוסח המוצע על-ידינו הוא יוצר איזון ביניים בין מה שהממשלה הציעה למציאות שהיום. המציאות היום אמרה שהשר מאשר את אמצעי באישור הוועדה, ועכשיו אנחנו מורידים את זה רק לרמת אישור של השר. צריך לציין את זה לפרוטוקול.

זו אמירה חשובה. במצב הנוכחי שממילא אין מדרג, אין כלי נורמטיבי לטפל בעניין הזה.

היום זה קבוע בתקנות. היום כתוב לך קונקרטית שתעודה אלקטרונית, שהיא האמצעי - הקביעה הזאת נעשתה על-ידי השר באישור ועדת חוקה. האופציה השנייה שאנו מוסיפים פה נותנת את האפשרות להוסיף עוד אמצעים כאלה, ואנחנו מורידים את הצורך לקבוע אותם במפורש בתקנות, זאת אומרת שהשר יכול לקבוע את זה בלי להביא את זה לאישור הוועדה. כן יש פה הפחתה ברמת הפיקוח הפרלמנטרי.

למה להוריד? כרטיס אשראי – אם היו שואלים אותי, אני לא יודעת אם זה היה עובר. אני לא חושב שהשר – אם זה אמצעים, אפשר לקבוע שמאמצעים מסוימים הוא יכול להחליט מה בא לו, אבל באופן כללי אני לא יודעת. אני לא חושבת שצריך להוריד את הפיקוח הפרלמנטרי על הגנת הפרטיות.

אבל זה לא מוסדר פה.

אם הוא רוצה להוסיף עכשיו, נניח, כרטיס אשראי – צריך להביא לוועדה והוועדה צריכה לאשר. היום לפי התקנות הוא כן צריך להביא את זה. התקנות אומרות: הוא לא צריך להביא את זה לפה. אני לא חושבת שצריך להוריד את זה.

היום אין אפשרות לעשות את ההזדהות הזאת שהיא לא באמצעות כרטיס, תעודה אלקטרונית. אם הוא רוצה להוסיף פרט של כרטיס אשראי – לא. גם אם אנחנו לא מוסיפים את האמצעי שמאפשר לו להוסיף עוד - עדיין זה שאנחנו מאפשרים לו לקבוע אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב-גורמים ובו שני פרטי אימות – מהם אותם פרטי אימות – עדיין הם קובעים אותם.

לא צריך לעשות עבודה יותר מסורבלת, אבל את האמצעים עצמם- -

גבי, אני חושב שיש פה שיפור מבחינתנו למול התקנות המקוריות שהמדינה מבקשת במובן הזה שכרגע הרשות היא זו שקובעת – אפילו אין אמירה נורמטיבית שהרשות כפופה להוראות הכלליות של הממשלה לגבי מה זה הזדהות בוודאות גבוהה.

אני רוצה להציע, בכפוף לאמירה המאוד ברורה שלנו, שתהיה קונקרטית מהר מאוד לדיון כללי בנושא הזה – ויכול להיות, שוב, אני חושב שתחום הפטנטים הוא מצומצם היקף שנוגע לאוכלוסיות מסוימות שמגישות את הפטנטים. אני חושב שאם היו מביאים לנו תקנות שאפקט הרוחב שלהן הוא יותר גדול, בהחלט צריך לדבר על מה שחברת הכנסת לסקי מעלה. איך מוודאים שוועדת החוקה עושה פיקוח פרלמנטרי- -

אם רוצים להרחיב את השימוש במערכת, ואם אנחנו כבר היום נותנים גושפנקא לשר- -

כבר היום בהרבה תחומים הסיפור של כרטיס האשראי עובד. בעיניי זה שיפור של המצב כי מחר אפילו – כרגע לא צריך לפרסם מה האמצעים האלה ברשומות.

פשוט כרגע המצב הוא שיש רק תעודה אלקטרונית.

זה לגבי תחום הפטנטים.

אבל אנחנו מסתכלים, מה יהיו ההשלכות של אותה מערכת.

אני מציע לא לעכב את הטיפול. אם היה פה הסדר ראשוני פורץ דרך, שבשום תחום אחר לא היה השימוש בכרטיסי אשראי, היינו צריכים לומר: יש פה פריצה לתחום חדש – בוא נעצור. כיון שזה לא המצב לצערי – אני אומר לצערי כי הוא לא מוסדר. יכול להיות שישכנעו אותנו שכן פרטי כרטיסי האשראי ממילא קיימות במערכות סליקה. לא יודע. אני לא בקי מספיק. אם זה היה הסדר ראשון מסוגו, אני מסכים. כיוון שזה לא המצב, והתחום הוא קונקרטי, אציע, חברת הכנסת לסקי, שנלך לאשר את התקנות האלה כדי לא לתקוע את התחום, אבל שוב – אנחנו בהידיינות עם הנהלת הוועדה ועם הייעוץ המשפטי מהר מאוד נקבע כאן דיון רוחב בנושא הזה. בעיניי הקורונה מאוד מאיצה את הנושא הזה, ויש לחשוב עליו. בעיניי בלי הסדרה נורמטיבית לתחום הזה, קשה מאוד להתקדם הלאה. עצם העובדה שאנחנו דנים פה - את כל הדיון הזה העמסנו על תקנות הפטנטים - רק מראה כמה כל הסיפור הזה לא מוסדר בהסדרה נורמטיבית בנויה לתלפיות, ואם כבר יש מדיניות ממשלתית, התרגום שלה להסדרים נורמטיביים – זה לא שצריך לעשות פה את פעולת המחשב. יש גם הבנות בין-לאומיות או אפילו יותר מהבנות בין-לאומיות וגם מדיניות ממשלתית בת כמה שנים. תרגמו את זה לחוק, להסדר ראשוני, ותקבעו שם מה בתקנות, מה לא בתקנות. אחרת חברת הכנסת לסקי תגיש הצעת חוק פרטית – אני לא בטוח שתאהבו את ההגדרות שם. ניגש להקראה, בבקשה.

אקריא את התקנות. אציין מתי אנחנו מדברים על השינויים המוצעים שלנו. יש גם כמה שינויים שהוספנו בכתב יד בהסכמה עם משרד המשפטים הבוקר. הכול אציין לפני.

תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי הדין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשפ"א–2021.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 194 לחוק הפטנטים, התשכ"ז–1967, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי הדין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח–1968 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – (1) אחרי ההגדרה "הגשה בנייר" יבוא: ""הזדהות אלקטרונית" – הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני – עכשיו זו תוספת שלנו - שהוא אחד מאלה: (1) אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב-גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות; לעניין זה, "פרט אימות" – פרט ייחודי שנועד לאמת זהות;

(2) אמצעי זיהוי אלקטרוני אישי אחר שאישר השר, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות כאמור בפסקה (1); הודעה על אישור אמצעי אלקטרוני כאמור תפורסם בידי השר ברשומות, ורשימת אמצעי הזיהוי האלקטרוניים תפורסם באתר האינטרנט של הרשות."

(2) ההגדרה "תעודה אלקטרונית" – תימחק.

תיקון תקנה 11ב 2. בתקנה 11ב(א) לתקנות העיקריות, במקום "תעודה אלקטרונית" יבוא "הזדהות אלקטרונית".

תחילה ותחולה 3. תחילתן של תקנות אלה – בהתאם להסכמה שהיתה עכשיו עם משרד המשפטים - חודש מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על כל – זאת תוספת שלנו - בקשה, הודעה או מסמך אחר. אנחנו מוחקים את המילה "המסמכים" - שנדרשת הזדהות בעת הגשתם לפי התקנות העיקריות, המוגשים לרשות מיום התחילה ואילך.

בסדר גמור. אנחנו ניגשים להצבעה על התקנות בכפוף לכל מה שאמרנו בדיון לגבי ההמשך. מי בעד אישור התקנות?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.

פה אחד, התקנות אושרו. עומר, ברכות נאמנות על כל הדברים. כיוון שאנחנו לא במליאה, אצלנו מותר למחוא כפיים. שיהיה לכם בהצלחה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:55.