פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/08/2021
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ד באב התשפ"א (02 באוגוסט 2021), שעה 10:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 02/08/2021
הצעה לתיקון הסכם בדבר מתן הטבות למובטלים החוזרים למעגל התעסוקה
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לתיקון הסכם בדבר מתן הטבות למובטלים החוזרים למעגל התעסוקה
מוזמנים
¶
אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר
שלומי מור - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי
אלון דסה - מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי
רועי בליטנטל - מנהל חטיבת מטה ורגולציה, איגוד התחבורה, ההסתדרות החדשה
ורד וייץ - עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות בתי המלון
יוסי פתאל - תיירות פנים
מרק כצנלסון - יו"ר איגוד תיירות מרפא
טלי לאופר - מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות
רישום פרלמנטרי
¶
עופרה ארגס – חבר תרגומים
הצעה לתיקון הסכם בדבר מתן הטבות למובטלים החוזרים למעגל התעסוקה
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
היום ה-2.8.2021 כ"ד באב תשפ"א השעה 10:45. אני מתנצלת על העיכוב, גלשנו עם הישיבה הקודמת שהייתה לא פחות חשובה. הנושא לדיון כעת הוא הצעה לתיקון הסכם בדבר מתן הטבות למובטלים החוזרים למעגל התעסוקה. המוזמנים שיושבים איתנו כאן, תציגו את עצמכם.
שלומי מור
¶
אני אציג. בוקר טוב, מוצג בפניכם תיקון נוסף להסכם בדבר מתן מענקים למובטלים שחזרו למעגל העבודה. כזכור המדינה לאורך כל המשבר ניסתה לעודד בכל מיני כלים אנשים לחזור למעגל העבודה וכאשר היה ברור שעצם הזכאות לדמי אבטלה הי מכשול או לפחות שיקול וטעם לא לחזור לשוק העבודה, נהגה ההסכם הזה שזה הסכם מכח סעיף 0 לחוק הביטוח הלאומי בין אוצר המדינה לבין הביטוח הלאומי. ההסכם הזה מאפשר מתן מענקים כך שהמענקים פלוס הזכאות לדמי אבטלה פלוס ההכנסה של הבנאדם ביחד תהווה סכום יותר גדול שיתמרץ אותו לצאת לשוק העבודה.
אכן מהנתונים שלנו עד היום 24,000 בני אדם היו זכאים למענק הזה, כאשר מתוכם כ-7,000 אנשים קיבלו מענק מוגדל. הייתה אפשרות גם לקבל עוד 1,500 שקל בגין חודש ראשון וחודש רביעי, עוד 7,000 איש בערך קיבלו כך שבערך שולמו כ-62 מיליוני שקלים במענקים האלה וכ-24,000 איש זכו במענקים האלה.
מה שאנחנו עושים כעת הוא מאריכים את התקופה שמכוחה אפשר לקבל את הזכאות למענק. ההסכם הנוכחי עסק רק במי שחזר עד אפריל לשוק העבודה, וההסכם הנוכחי מאריך אותו גם למי שחזרו במאי ביוני וביולי.
ההסכם עושה עוד דבר, הוא מאפשר לאנשים לעבוד עד אוקטובר ולצבור את התקופה שמזכה אותם במענק כי כל חודש עבודה זה מענק בגין אותו חודש. ההבדל היחידי מההסכמים הוא שמי שחוזר בחודש יולי, כיוון שאנחנו כבר די רחוקים מהמשבר או לפחות רוצים לחשוב שאנחנו בדרך החוצה מהמשבר, יהיה זכאי למענק בגין שלושה חודשים ולא בגין ארבעה חודשים. זה ההבדל היחיד מההסדר הקיים.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
שוב, אני אתן אולי גם לאביעד להשיב אבל זה בעיקר מהטעם שהתחושה שככל שמתרחקים מהמשבר אז התמריץ שנדרש הוא יותר נמוך.
אביעד שוורץ
¶
אני אוסיף מעבר למה ששלומי אמר, בעצם בחודש יולי כבר רוב האנשים לא זכאים לדמי אבטלה. המענק נועד מראש בעצם לשלול תמריץ שלילי שהיה. כי אם אני מקבל דמי אבטלה ומציעים לי עבודה בשכר נמוך, אני מקבל דמי אבטלה פחות או יותר באותו גובה של השכר אז יש לי תמריץ מאוד חזק להשאר בבית. פה המענק נועד להגיד לכל אחד בעצם 'תמיד ישתלם לך לצאת לעבוד. תצא לעבוד, תרוויח יותר, לא משנה מה גובה דמי האבטלה שלך, גם אם השכר שאתה חוזר אליו הוא שכר מאוד נמוך, גם אם הוא פחות מחצי מהשכר הקודם' בעצם ביולי כבר אין לנו את התמריץ השלילי כי אין את הזכאות לדמי אבטלה, לרובם המכריע של האנשים, והמענק בעצם, אם בחלק הקודם גם המענק הוא יחסית מאוזן תקציבית פה כבר זה נהיה ממש מענק תקציבי לגמרי, אני משלם כסף לאנשים שעובדים בלי שתמורה יש איזו שהיא קיצבה בצד השני שנחסכת ואז גם העלות היא מאוד גבוהה, וגם כמו ששלומי אמר, אנחנו כבר בשלב יותר מתקדם של הפתיחה של המשק, כבר המשק פתוח כחצי שנה או מחודש מארס ולכן הצורך במענק ארוך טווח הוא כבר פחות משמעותי. נותר באמת לתת את התמריץ בהתחלה לאותם אנשים כן לחזור מהר ולא להתמהמה, אבל לעשות את זה לתקופה שהיא קצת יותר קצובה עקב העלות המשמעותית.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אבל היה איזה שהוא הגיון אני מניחה, כשקבעתם ארבעה חודשים ולא שלושה לעומת עכשיו בפעם הקודמת, וגם השאלה שלי היא האם לקחתם בחשבון בתקופות הבאות האלה שעכשיו הגדרתם גם את תקופת הקיץ ותקופת החגים שיש להן משמעויות לאוכלוסיה.
אביעד שוורץ
¶
אז המענק גם שלושת החודשים יכסה את התקופות האלה. החגים יוצאים בחודש ספטמבר, זאת אומרת ביולי, אוגוסט, ספטמבר אנשים יהיו זכאים. אז גם אם בחודש ספטמבר עקב החגים אנשים יעבדו בהיקף משרה יותר נמוך ולכן תהיה להם איזו שהיא פגיעה בשכר ביחס למה שהיה להם לפני שהם היו מובטלים, כעת הם עדיין יוכלו לקבל את המענק שיהווה מעין השלמה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
שלומי אני חוזרת אליך אבל גם לראות ולשמוע את המוזמנים הרבים שאני רואה שיש לנו בזום. הסתכלתי על הפרוטוקול של הוועדה הקודמת וראיתי באמת שהייתה פה שאלה שנשאלה, נדמה לי גם את איציק דניאל שישב כאן מהאוצר, כמה יישמו את ההסכם הישן בנובמבר והתשובה הייתה 'אפס'.
שלומי מור
¶
אבל זה נכון שההסכם הקודם ארך יותר זמן ליישום כיוון שבאותה תקופה עסקנו לא רק בהסכם הזה אלא בכל מתווה האבטלה המאוד מאוד מורכב שעמד לפתחנו כך שזה טיפה התעכב, אבל נכון ליום זה אני שמח לבשר שאנחנו כן הצלחנו ליישם ואנחנו כן מדברים כבר על 24,000 איש שיישמו את ההסכם הזה.
עוד דבר שאומר בהמשך למה שנאמר כאן הוא שבאמת עלתה גם שאלה שהיועצת המשפטית הפנתה אלי מטעם ההסתדרות, עלתה איזו שהיא שאלה פרשנית שמא מי שלא זכאי לאבטלה לא יהיה זכאי מכח המענק, זה בעיקר רלוונטי ביולי כי עד סוף יוני כולם היו זכאים לדמי אבטלה, וחד משמעית גם אחרי שביררתי את זה עם האוצר, אין כוונה שמי שאין לו זכאות לאבטלה לא יקבל. מי שזכאי מכח המענק יקבל, זו הבהרה לפרוטוקול, שיהיה ברור.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
תודה שלומי. מוזמנים בזום מי שרוצה להתייחס, בבקשה. אני מזכירה שהדיון שלנו הוא במסגרת חובת ההיוועצות של חוק הביטוח הלאומי.
ורד וייץ
¶
אני עו"ד ורד וייץ, מההסתדרות החדשה. שלום לכולם. תראו, קודם כל אנחנו כמובן מברכים על כל סיוע למשק לעבור את המשבר, בטח בעידוד של שימור עובדים והחזרת עובדים לעבודה. יחד עם זאת אנחנו כן חושבים שיש שני דברים שכדאי לתקן בהסכם כדי שהוא ישיג בצורה מיטבית כפוף לאילוצים, את התכלית שלו.
נקודה אחת, נציג האוצר כרגע דיבר עליה ואני שמחה שוב להבהרה שגם עובדים שמיצו את ימי האבטלה יהיו זכאים למענק, רק אנחנו בכל זאת מציעים אם ככה, למחוק את המילים שמדברות על התנאי הזה בתוך ההסכם, כדי שתהיה ודאות. שיהיה ברור שהתנאי הזה לא חל על מי שמיצה וגם העובדים האלה יהיו זכאים מענק. יש לזה חשיבות מאוד גדולה כי בעצם החל מה-1 ליולי קבוצת העובדים שעוד יש להם, אם בכלל, זכאות, היא מאוד קטנה אחרי שהמתווה של החל"ת נפסק. זו נקודה ראשונה.
הנקודה השניה היא הנושא של השלושה חודשים. אנחנו לא רואים הצדקה בעצם, וההיפך הוא הנכון, אנחנו חושבים שאין הצדקה לקצר את התקופה לשלושה חודשים ודווקא לעובדים, נגיד עובדים שעתיים בתחומים ובענפים שנפגעו בעיקר, שזה תחומים שיש בהם עובדים שעתיים, מלצרים, טבחים, עובדי במה, כל מיני כאלה, שבחודשים אוגוסט-ספטמבר יש מעט מאוד ימי עבודה בגלל חופשות שנתיות, חופשות מרוכזות, חגים וכן הלאה. אז פעם אחת השכר שלהם ממילא יותר נמוך, פעם שניה מיעוט ימי העבודה ינמיך אותו עוד יותר ופעם שלישית הם יהיו זכאים רק לשלושה חודשים.
שוב, אנחנו חושבים שזה מהווה סוג של תמריץ שלילי והרי המטרה היא לעודד אנשים ולתמרץ אותם לחזור לעבודה.
ורד וייץ
¶
בנייר העמדה גם פירטנו למה מבחינה תקציבית בעצם אנחנו חושבים שיש פה איזה שהוא סוג של איזון. אני רק אזכיר שמי שחזר לעבודה מאפריל כבר לא מקבל את המענק המוגדל למשל של 1,500 שקל לדוגמה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אז באמת יש כמו סוג של עוול. תודה ורד. אני רוצה גם להוסיף באמת, הסתכלתי וקראתי בעיון את ההסכם וכמובן גם אני בירכתי עליו, אבל עם זאת, אמרתי שאנחנו מדברים כאן על תיקון רטרואקטיבי, ולמה או האם הייתה כאן איזו שהיא מחשבה ומה היו הנימוקים שלכם לא להאריך אותו גם באמת את החודש הנוסף הזה. שנראה לי כן קריטי.
שלומי מור
¶
אני אתחיל בלהתייחס למה שהתבקש כאן, אותו תיקון מבהיר, ואני אסביר למה הוא לא נדרש. ראשית, אנחנו כבר בחודש יולי והטענה הזו יכולה להשמע הייתה גם לעניין הזכאות של חודש יולי. אלא שהלכה למעשה כבר בגין חודש יולי אנחנו משלמים על אף שאין זכאות לדמי אבטלה, כך שהחשש יכול להיות מוסר, מה גם שהסעיף הזה, איך שהוא מנוסח היום יש לו משמעות. כי מה הוא אומר? הוא אומר בגין ימים שניתן לשלם בעדם דמי אבטלה. אף אחד לא מתכוון שנשלם דמי אבטלה בגין יום שבת לדוגמה. לכן יש לו תוחלת לסעיף הזה כמות שהוא, ואם אמרנו את זה לפרוטוקול, ואנחנו מיישמים אותו אז אני לא רואה שום חשש שזה לא ייושם כך.
לגבי העובדה שההסכם הזה עד יולי ואנחנו ב-1 לאוגוסט, הדברים ברורים. יש פה כמה דברים, ראשית, הייתה פה הבטחה של האוצר ואני שמח שהאוצר עמד בה, בכל זאת צריך להשלים את הפער מאפריל ועד סוף יולי והדיון בוועדה או הטיפול שלנו התארך מעט. שנית, מי שנכנס היום יש לו זכאות, ההארכה עד אוקטובר מתמרצת אנשים להמשיך לעבוד. ההסכם הנוכחי מדבר על עבודה עד יולי, כך אני מאפשר להם לקבל מענק גם לאחר מכן. אז יש לזה ערך. לגבי המשך לעתיד, חברי באוצר.
אביעד שוורץ
¶
אני רק אוסיף שאנחנו גם דיברנו, ארגונים שפנו אלינו, מעסיקים שפנו, אנחנו ציינו בפניהם את מה שהולך להיות מאושר מבחינתנו, את המתווה המוצע, בשביל שהם יוכלו להחזיר את העובדים עדיין בחודש יולי. הם שאלו אותנו, אמרנו 'תראו, זו ההצעה שאנחנו רוצים להציע' כן הבעיה הייתה שאפילו היה כבר נסיון להאריך קודם כל עד סוף יוני, כבר הניסיון קודם מתואם מול הביטוח הלאומי רק לא הייתה ועדה, בגלל שהחוק מצריך את ההתייעצות ספציפית עם ועדת העבודה. אני לא יכול להחליף אותה בוועדה אחרת - - -
ורד וייץ
¶
ההסכמים שנעשו במסגרת המתווה בשיתוף האוצר, ההסתדרות וחברות התעופה ארקיע ואל על מסתמך על העניין של מענק לארבעה חודשים, יש לזה גם חשיבות רבה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
כן, הדברים הם פה לגמרי על השולחן. אני לא חושבת שמישהו סותר את מה שאת אומרת. גם אני הבעתי את מורת רוחי מהעניין שזה קוצר לשלושה ולא נכלל לארבעה, גם העניין הרטרואקטיבי ולא צופה פני עתיד לפחות בחודש הקרוב, על אוגוסט שהוא כן נדמה לי, תרשו לי לומר את זה באמת, כל כך משמעותי, במיוחד כשאנחנו מדברים על חברות התעופה ועל העובדים של חברות התעופה ואנחנו יודעים על הקיטון המשמעותי של הנוסעים לחו"ל והדבר הוא בעיני היה מאוד חשוב. אביעד.
אביעד שוורץ
¶
אני רק כן אוסיף שלכל הפעמים מאז שהגענו למתווה הזה כן דובר, לפחות ככל הידוע לי, על שלושה חודשים, גם בדיונים שהיו בוועדת הכספים על הארכת המתווה ומאז גם כשפנו אלינו אנשים מכל הענפים אנחנו דיברנו תמיד על שלושה חודשים, למי שייקלט לעבודה במהלך חודש יולי, בעצם כשייגמר החל"ת. חשוב לציין שזה מעין סוג של הארכה של החל"ת עבור חלק מה- - - אנשים שעובדים בשכר יכול להיות מאוד נמוך ב-20% משרה עדיין יזכו לקבל את רוב דמי האבטלה שלהם למשך התקופה הבאה ואם היינו מאריכים בארבעה חודשים זה היה אפילו יותר, הארכה מקסימלית שניתנה במהלך ה- - -
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אנחנו בעד אביעד. זה בסדר. אנחנו תומכים בזה. אנחנו רוצים שכולם יצלחו את החודשים הקרובים בשלום ושיהיה להם לחיות בכבוד.
אביעד שוורץ
¶
אנחנו רוצים, רק בסוף זה מדובר באמת על מענק לאנשים שעובדים. ברגיל לא נותנים מענק, כשאין את התמריץ השלילי זה פחות בולט לתת את המענק למי שדווקא נקלט לעבודה מאותו שלב.
יוסי פתאל
¶
אני מלשכת מארגני תיירות נכנסת. הנושא של השלושה חודשים והעבודה הרוחבית הזאת והמילה 'המשק' בתחום התיירות הנכנסת גם האוצר כבר הכיר בעובדה שאנחנו לא יכולים לעבוד כי המדינה לא מרשה לנו לעבוד והוא הגיע איתנו אגב להסדרים ושימור עובדים במסגרת סעיפים אחרים וכולי, ונשארנו חשופים עם בני 45 ומטה, ואנחנו בעצם עכשיו נאלצים להחזיק אנשים לא כי יש עבודה, אלא פשוט אנחנו לא רוצים לאבד את החבר'ה היותר צעירים, והשלושה חודשים לעניינו ממש לא רלוונטי לצערי. ואני חושב שצריך להיות איזה שהוא סרגל או התייחסות, כאשר המדינה כבר הכירה שמארגני התיירות הנכנסת שמייצרים בערך 15% ממקומות העבודה בפריפריה שצמאה לקבוצות התיירים וערים כמו נצרת וצפת וכולי פשוט שוקטות עד שהקבוצות לא יחזרו, שאנחנו מארגנים אותן, והשלושה חודשים, אנחנו נכנסים לאיזה שהוא מתווה רוחבי שהוא בעצם איזה שהוא טריק במקום החל"ת שגם בני ה-45 ומטה לעניין - - - צריכים לקבל.
השלושה חודשים, הגבול הזה פשוט אין לו שום הגיון ורלוונטיות לגבינו, ואני חושב שצריכה להיות אינדיקציה גם מבחינת הוועדה והאוצר שאומרת שיש תחומים מסוימים, כאשר הם מוסכמים על דעת כולם ויו"ר הוועדה הזכירה את תחום התעופה, בנכנסת אנחנו באפס. צריך לקבל איזו שהיא התייחסות. תודה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
יוסי רק עוד שאלת המשך לדברים החשובים שאתה אומר, האם אתם מנהלים כרגע איזה שהוא דיאלוג מול האוצר בעניין הספציפי הזה?
יוסי פתאל
¶
לא, מכיוון שלבני 45 ומטה זה בעצם האלטרנטיבה שאנחנו נדחקים לתוכה לא מבחירה, ואנחנו כרגע - - -
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אני יודעת ושומעת על יוזמות שנעשות כיום מול משרד הכלכלה דווקא ומול משרד התיירות כדי באמת לתת פתרונות. אתה בטח גם שמעת עליהן.
יוסי פתאל
¶
אני מכיר ושותף להן, הן מדברות על המסגרת העסקית, שם הגענו בפירוש להישג ואני חייב לברך גם את האוצר בנושא הזה. ויש לנו גם, אנחנו מעסיקים כ-20% מהעובדים שהיו לנו ב-2019 בסיוע המדינה, בכדי לשמר את הפוטנציאל, יש ביקושים ורצון גדול של אנשים להגיע לארץ. עדיין הצעירים של הבני 45 ומטה, אנחנו לא יכולים לקלוט את כולם באפס עבודה. הלוואי ובעוד שלושה חודשים לא נידרש לזה, אבל צריך להיות או איזה שהוא דיון עוקב, או איזה שהוא כוכבית שהאוצר מסכים לה, שייערך דיון, וככל שיידרש איזה שהוא תיקון לגבי ענפים מסוימים כמו במקרים מובהקים שלנו שאין עליהם עוררין, הדבר הזה יתקיים, כי בעוד שלושה חודשים אנחנו נהיה בדיוק כנראה באותו מצב שנהיה היום.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
יוסי אני מציעה שתמשיכו גם את הדיאלוג מול האוצר ואנחנו כאן לרשותך. אתה יכול לפנות אלינו כדי לעדכן אותנו אם יש שינויים כאלה ואחרים שכדאי שאנחנו ניכנס לתמונה. אני רוצה לפנות אליך מרק כצנלסון, יו"ר האגודה הישראלית לתיירות מרפא. בבקשה מרק.
מרק כצנלסון
¶
אני יו"ר האגודה הישראלית לתיירות מרפא. אני מצטרף לדבריו של יוסי. אני מדבר על ענף תיירות מרפא ספציפית אבל זה גם תיירות נכנסת ובכלל תיירות, אנחנו באותה בעיה. מה שקורה עכשיו, במיוחד הכואב עכשיו זה כל מי שמתחת לגיל 45 הם עכשיו בלי הכנסה כל שהיא, ואנחנו לא יכולים להעסיק אותם. מצד שני אנחנו נמצאים בהידברות עם שר התיירות, עם חברי כנסת וגם תומכים במנהלי בתי חולים לתת אישור להביא לכאן תיירי מרפא וכך זה איך שהוא פתרון חלקי במתן עבודה לאנשים הללו.
מרק כצנלסון
¶
שר התיירות בונה מתווה, אני מקווה מאוד שנוכל פה עם חברי כנסת להרים דיון בנושא. אבל זה גם משהו שלוקח זמן וזה לא יקרה מחר. ומי זה האנשים האלה? אנשים ששנתיים, שלוש שנים בארץ, זוג צעיר עם שני ילדים, גרים בדירות של עולים חדשים, אני קורא להן כך, אלה אנשים שחיים מאוד בצניעות. אלה אנשים הרבה פעמים עם השכלה גבוהה שמסיבה כזאת או אחרת בחרו להשאר בחברות תיירות מרפא.
מרק כצנלסון
¶
שום דבר. שום דבר. המדינה זרקה אותם. ביום אחד בהיר המדינה זרקה אותם, ומצד שני אנחנו נלחמים כמובן ואני אעשה הכל כדי שנוכל לפתוח את השמיים ולהביא את האנשים המסכנים האלה, יכול להיות שיש להם כסף להרשות לעצמם להגיע לטיפולים רפואיים אבל הם אומרים 'מרק מה קורה איתכם, למה אתם לא נותנים לנו להכנס לקבל טפולים רפואיים, אנחנו לא סומכים על הרופאים שלנו. תנו לנו'. ואלה חולים אונקולוגיים, קרדיו, נוירו-כירורגיה, כל מיני. מצד אחד משרד הבריאות אומר 'אין לנו כסף ואנחנו מבקשים מהאוצר כסף' ומצד שני לא נותנים להכנס. כל מדינה בעולם שמתעסקת, וישראל, לא הרבה יודעים על זה אבל ישראל היא מעצמה בתיירות מרפא. אנחנו לא פחות טובים מגרמניה. תורכיה השקיעה 100 מיליון דולר בפיתוח תיירות מרפא אחרי שהם ראו כמה ישראל מרוויחה בזה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
מה מבחינת הדיאלוג שלכם עם משרד הבריאות כדי למצוא את הפתרונות שיאפשרו כניסה של האנשים האלה בלי לסכן פה את הציבור וכולי. הרי שם נמצא הקושי.
מרק כצנלסון
¶
אין דיאלוג, מסיבה מאוד פשוטה. הם אומרים 'לא, מכיוון שזה מביא קורונה'. אנחנו אומרים 'כן', מכיוון שעשינו בדיקה שזה לא מביא קורונה ויש לנו נתונים. כל מנהלי בתי החולים, ונפגשתי עם בכירים - - -
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אז אני ממליצה לך לעשות דיון פה בוועדת הבריאות ומיד אחרי, הפגרה מתחילה או-טו-טו לצערי או שלא לצערי - - -
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
בדיוק. זאת ההגדרה הכי נכונה. אבל נדמה לי שאתם צריכים באמת לקיים, כל תחום הבריאות יעבור לוועדה ייעודית שתטפל אך ורק בענייני הבריאות והנה לכם באמת דרישה מאוד מאוד חשובה שאפשר לזמן לכאן את נציגי משרד הבריאות כדי להציג פה נתונים ולוודא שכן מתייחסים אליכם בכבוד.
יואב בכר
¶
כן בבקשה. שלום לכם. קודם כל תודה רבה שסוף סוף זה עובר את הוועדה. לך אני יכול לומר, יו"ר הוועדה, שהדבר הזה הובטח, ההסכם הזה, בוועדת הכספים לפני כשלושה חודשים ומאז אנחנו נתנו למעסיקים, אמרנו להם 'תקלטו עובדים במאי יוני יולי כי המענק הולך להתארך. וכמות הלחץ שקיבלנו מהשטח שאמר לנו 'תשמעו, על סמך זה החזרנו עובדים' והעובדים מקבלים מביטוח לאומי כשהם נכנסים לאתר את התמונה שאומרת שנגמר באפריל המענק הזה. אז קודם כל שתדעי, הייתה אי ודאות נוראית אצל עובדים ומעסיקים שחזרו בגלל המענק הזה ועד עכשיו דחו אותם והעיפו אותם ועכשיו סוף סוף, תודה רבה, שנצליח לנצל את זה ושהעובדים לא - - - על המעסיקים.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
בהחלט. חלק מהסדר שאנחנו עורכים כאן בכנסת כמו שאתם בוודאי שמים לב בשבועות האחרונים, מקימים את כל הוועדות ומטפלים בכל העניינים.
יואב בכר
¶
מצוין. תודה רבה. זה מאוד מאוד חשוב. עכשיו אני רוצה רק לומר שיש ענפים, אמרו את זה קודמיי מהתיירות, אבל יש ענפים שאין להם בכלל עבודה אבל יש לא מעט ענפים שהמענק הזה יהיה טוב להם גם להמשך השנה. זאת אומרת אם יהיה אפשר, ופה אני פונה אליך כדי לנסות להביא את זה שתהיה יוזמה לעוד מענק כזה, לקליטות בהמשך השנה עד דצמבר בגלל שיש עוד ענפים - - -
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אז בוא כבר נשאל את נציג האוצר, אביעד, יש על זה איזו שהיא נכונות לנהל דיאלוג להמשך הדרך בחודשים הקרובים?
אביעד שוורץ
¶
קודם כל באמת ענף התיירות הוא ענף בעל מאפיינים ייחודיים בתקופת הקורונה ונעשה שיח. אני לא נמצא בו, צוות תיירות אצלנו יחד עם משרד התיירות ניהל שיח סביב הנושא בהתמודדות עם עולם התיירות ואני לא רוצה להגיד פרטים שאני לא בקיא בהם. יכול להיות שיואב אולי מכיר את חלקם, ממה שהגיעו אליו. אבל זה כן משהו שנדון ספציפית גם לענף התיירות, לאור המצב המורכב.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
כן, אבל אם ספציפית אנחנו מדברים על מודל שהוא בעצם משרת את האידיאולוגיה ואת האג'נדה של משרד האוצר שבא ואומר 'אנחנו מעודדים אנשים לחזור אל המשק, אנחנו כבר לא רוצים יותר לשלם קיצבאות ולהקפיא את המצב, אלא אנחנו באמת נוקטים באמצעים כדי לעודד אנשים לחזור לתעסוקה והמודל הזה אמור לשרת את האג'נדה הזו. האם כשאנחנו מתייחסים לאוכלוסיות ספציפיות שאתם רואים כמו שציין עכשיו יואב, מתאוששות אבל לאט לאט וצריכות את התמיכה הזו שלכם, האם יש על מה לדבר אתכם?
אביעד שוורץ
¶
קודם כל תמיד יש על מה לדבר, אנחנו תמיד פתוחים לשיח ושומעים ומקבלים לא מעט פניות ומקיימים שיח עם לא מעט גורמים גם מצד העובדים גם מצד המעסיקים במשק. זה כן משהו שתמיד ניתן להשיג, גם לא מעט פעולות עכשיו, כמו שהיום בבוקר אושר תקציב שבין השאר כולל גם באמת התייחסות לדברים כאלה, פעולות שנועדו לעזור לדברים האלה, המשך מתן הכשרות מקצועיות, ליווי בתעסוקה, בפרט של אוכלוסיות, אושרה עכשיו בממשלה תכנית חומש גדולה לאוכלוסיה הערבית. מענים שיינתנו ואנחנו באמת רוצים שהם יעזרו לכל אותן אוכלוסיות להשתלב טוב יותר בשוק העבודה.
טלי לאופר
¶
תודה. אני מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל. קודם כל אני מברכת ושמחה שההסכם הזה עבר ובאמת גם אצלנו הייתה חוסר ודאות גדולה, אבל בשיחות והתייעצויות גם עם אנשי הביטוח הלאומי וגם האוצר אין ספור מעסיקים אצלנו התבססו עליה ואני שמחה היום לנשום לרווחה שזה עבר, זו גם הזדמנות להגיד תודה לאנשי הביטוח הלאומי שעושים עבודת קודש בעניין הזה, כמה שקשה וכמה שלא תמיד יש ודאות. יושב כאן אלון דסה וכולם, ובאמת הם עושים עבודה. גם בהזדמנות הזאת להגיד תודה לאוצר כי הנושא של החודש, של יולי, זה באמת משהו אפרת, אם את זוכרת בוועדת הכספים הצלחנו - - - להעביר לבקשתנו, הם נענו לבקשתנו. אז קודם כל אני שמחה שההסכם הזה - - -
כמובן כל מה שאמרו עמיתיי לענף התיירות, כל הנאומים בהתחלה על זה שענפי המשק חוזרים לעבוד, אנחנו בסרט אחר לגמרי, אצלנו חזרו סדר גודל של 20% מהעובדים ואני פשוט רוצה לנצל כאן את הבמה הזאת לבקש בכל לשון של בקשה שההסכם הזה ייסגר, ייחתם, הכל טוב, מיד להיכנס ואני אשמח אפרת אם תובילי את העניין הזה, להיכנס למשא ומתן להאריך את תכנית המענקים הזאת, גם שהמענקים יהיו לתקופה יותר ארוכה, אבל בכל מקרה שהאפשרות להחזיר לעבודה בתנאים האלה יימשך לענף התיירות באופן ייחודי לכמה חודשים נוספים עד סוף השנה, בעיני זה מתבקש ואין שום טיעון הגיוני לא לעשות את זה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
אני מסכימה איתך טלי, תודה על הדברים האלה. אביעד, אני בעיקר פונה אליך, גם לשלומי ואלון, אני חושבת שיש ענפים שבאמת יידרש לעשות סביבם דיון נוסף בחודש, חודשיים-שלושה הקרובים, משום שבאמת הקורונה עדיין כאן, למרות שאנחנו חיים במשק באופן יחסי מאוד פתוח, אבל עדיין ענפים מסוימים סגורים.
אנחנו לא סתם מדברים על נתונים ושיעורי חזרה לעבודה כל כך נמוכים של 15%, 20% של ענפים שלמים. אני יודעת על תהליכים והכשרות שאתם עושים, באמת במשרדים האחרים שעושים, גם משרד הכלכלה וגם משרד התיירות, עבור אותם אנשים שכרגע ממש אין להם שום אפשרות לחזור למקצוע שבו הם עבדו במשך השנים האחרונות, ענף התיירות, מורי דרך והתיירות פנים, אין ספק שהם המקצועות העיקריים והבולטים בהם, אני מניחה שבוודאי יש אולי גם עוד אחרים שאנחנו כרגע לא דנים בהם אבל אני חושבת שזו המחויבות שלנו כמדינה, כמי שמנהלת כאן בעצם את ההחלטות עבור אזרחיה, כאשר ראש ממשלה באמת מבקש לשמור על האזרחים שלו מפני המחלות והווריאנטים שמגיעים מחו"ל, אבל באותה נשימה סוגר ענפים שלמים מתעסוקה ומבקש מאנשים שלא לטוס לחו"ל, אין ספק שהפגיעה היא ברורה וישירה ואני לא חושבת שכבעלי אחריות פה אנחנו יכולים להתעלם מזה, ואנחנו צריכים לעשות את המקסימום אם זה בהכשרות, אם זה בעבודה אחרת או אם זה בצורת המענקים האלה כמו בהסכם הזה, לתת לאנשים את האפשרות לעבור את הגל הזה ואת הגלים הבאים בצורה המכובדת ביותר.
יש עוד מישהו אחרון שנשמע?
רועי בליטנטל
¶
אני אשמח גבירתי. אני מנהל חטיבת מטה ורגולציה באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. אנחנו למעשה האיגוד שמאגד תחתיו את חברות התעופה ורק חידוד קטן שמתחבר היטב לדבריה האחרונים של גבירתי, והוא מתייחס למה שאמר פה עו"ד שלומי מור ומר אביעד שוורץ, לגבי ההתאוששות של המשק. כמו שאמרה גבירתי, בימים שבהם ראש הממשלה מתוך אחריות קורא לציבור האזרחים לא לטוס, בימים שמשרד הבריאות יש לו מתווים ורעיונות להגבלות מאוד קשות על כניסה ויציאה של אזרחים, בימים שבהם מדינות הופכות אדומות ושחורות אני מוצא שקצת קשה להגיד שענפים מסוימים ובטח ענף התעופה בראשם מתאוששים, וקשה להגיד שהקורונה מתרחקת מאיתנו ובהקשר לפחות של ענף התעופה, הענף המשקי הזה לא חוזר להתנהגות רגילה. רק היום קראנו לדוגמה שאל על מקצצת מספר לא מבוטל של טיסות ללונדון בגלל האילוצים החדשים וכולי, ולכן אני מצטרף לקריאה של חברתי ורד וייץ שהמתווה הזה יוארך לפחות לפחות עד לסוף אוקטובר, כמו שגם היה בשיח עם אנשי משרד האוצר. תודה.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
תודה רבה על הדברים האלה. אני חושבת שאנחנו יכולים לעבור הלאה ולסכם גם את הדיון הזה וההיוועצות. לפני כן היועצת המשפטית שמרית תקריא לנו את הנוסח של ההסכם.
שמרית גיטלין
¶
ברשותך אני רק רוצה לומר כמה מהתנאים העיקריים שיש בהסכם הזה כדי שנבין מה אנחנו מאריכים. ההסכם יחול על אדם שלא היה מועסק במשך 75 ימים ברציפות בתכוף לפני 31 בינואר 2021. זו הקבוצה שיכולה להיות זכאית למענק. וגם תנאי נוסף ששולמו לו דמי אבטלה בעד 75 ימי אבטלה, גם אם הם לא רצופים, בתקופה שבין 1 במארס 2020 וה-31 בינואר 2021. אנחנו בעצם מאריכים את המועד כמו שהוסבר פה, גם לגבי אנשים שחוזרים במאי יוני וביולי. השכרה חדש שלו באותו חודש צריך להיות גבוה מ-2,650 לחודש, נמוך מ-15,800, וגם השכר החדש שלו צריך להיות נמוך מהשכר הקודם שלו. זה בגדול עיקרי התנאים, זו הקבוצה שאנחנו מחילים עליה את התיקון. אני מקריאה את התיקון מסעיף 2.
הרחבת והארכת הזכאות למענקים למובטלים בעד השתלבות בשוק התעסוקה שלפי ההסכם העיקרי. בסעיף 3.א בהסכם העיקרי 1. בפסקה 3, במקום 'י"ח באייר התשפ"א 30 באפריל 2021' יבוא 'כ"ב באב התשפ"א, 31 ביולי 2021.
בפסקה 4, במקום 'כ"ב באב התשפ"א 31 ביולי 2021' יבוא 'כ"ה בחשון התשפ"ב 31 באוקטובר 2021'. ב. בסעיף 4 להסכם העיקרי 1. במקום ס"ק ד' יבוא: 'ד. על האף האמור בס"ק א.1 מבוטח שיחל להיות מועסק בתקופה שבין יום י"ט בשבט התשפ"א 1 בפברואר 2021 לבין יום י"ח בניסן התשפ"א 31 במארס 2021, לא יהיה זכאי למענק בעד ימים שלאחר יום כ"ב באב התשפ"א 31 ביולי 2021 ולאחר ארבעה חודשים מיום תחילת העסקתו לראשונה לאחר היום הקובע כאמור בסעיף 3.א.3, המוקדם מביניהם. 2. מבוטח שיחל להיות מועסק בתקופה שבין יום י"ט ניסן התשפ"א 1 באפריל 2021, לבין יום כ' בתמוז התשפ"א 30 ביוני 2021 לא יהיה זכאי למענק בעד ימים שלאחר יום כ"ה בחשון התשפ"ב 31 באוקטובר 2021, או לאחר ארבעה חודשים מיום תחילת העסקתו לראשונה לאחר היום הקובע כאמור בסעיף 3.א.3 המוקדם מביניהם. 3. מבוטח שיחל להיות מועסק בתקופה שבין יום כ"א בתמוז התשפ"א 1 ביולי 2021 לבין יום כ"ב באב התשפ"א 31 ליולי 2021 לא יהיה זכאי למענק בעד ימים שלאחר יום כ"ה בחשון התשפ"ב 31 באוקטובר 2021 או לאחר שלושה חודשים מיום תחילת העסקתו לראשונה לאחר היום הקובע, כאמור בסעיף 3.א.3 המוקדם מביניהם" זה מה שנאמר פה לפני כן, שמי שחוזר ביולי, הזכאות היא עד שלושה חודשים.
2. ס"ק ה' יימחק. בסעיף 8 בהסכם העיקרי במקום כ"ד בתשרי התשפ"ב 30 בספטמבר 2021 יבוא כ"ז בטבת התשפ"ב 31 בדצמבר 2021 והסיפא המתחיל במילים 'אם ישונה המועד' תימחק.
3. יתר הוראות ההסכם העיקרי יחולו על תיקון הסכם זה.
אני אומרת שהתיקון שהרגע הקראתי זה לגבי המועד להגשת בקשות. בעצם אפשר לצבור את הזכאות עד ל-31.10 והמועד האחרון להגיש בקשה לקבלת המענק זה 31 בדצמבר 2021.
שמרית גיטלין
¶
שלומי אתה חושב שזה יותיר די זמן לאנשים? כי הם צריכים להשיג את תלושי המשכורת שלהם ואת אישורי ההעסקה וכולי.
שלומי מור
¶
זה היה פרק הזמן שהיה עד כה ולא גילינו שיש איזו שהיא בעיה מיוחדת. אדם ברגע שהוא חוזר לעבודה, הוא כבר 30 יום אחרי זה מדווח לנו וזה נעשה באוטומט. אין עם זה שום - - -
שמרית גיטלין
¶
אוקיי. וכמו שנאמר פה בדיון, זה בעצם חל רק על אנשים שחזרו עד ל-31 ביולי. זה לא יחול על אנשים שחוזרים באוגוסט.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
נקיים הצבעה על נוסח ההסכם. כאמור זה הסכם בין ממשלת ישראל לביטוח הלאומי.
הצבעה
בעד – פה אחד
אושר.
היו"ר אפרת רייטן מרום
¶
קוימה חובתנו על פי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי לקיים היוועצות עם ועדת העבודה והרווחה. קיימנו ואישרנו. שיהיה לכולם בהצלחה ושלא נזדקק לעוד כאלה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:10.