פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ד באב התשפ"א (02 באוגוסט 2021), שעה 9:35

1. הצעת תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021
2. הצעת תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי
שירלי פינטו קדוש
מיכל רוזין

רותי ישי - מנהלת המחלקה למעבדות, משרד הבריאות

אור אלדר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

יותם ארונוביץ - ראש תחום בדיקות מהירות, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, תוכניות לאומיות, משרד הבריאות

אסתר אדמון - יו"ר האיגוד המקצועי של עובדי המעבדות, ההסתדרות החדשה

דנה רוטישלד - ייעוץ וחקיקה, משפט פלילי, משרד המשפטים

אלעד גונן - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רימה כהן - מנהלת המעבדה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ג'ורג' פרחגרוד - מנהל אגף מעבדות, קופת חולים מאוחדת

ענת מימון
תרצה ברמה - מתמחה

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים


1. הצעת תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021
2. הצעת תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ"א–2021


הכנסת



10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/08/2021

בוקר טוב, היום ה-2.8.2021, כ"ד באב תשפ"א, השעה היא 09:35. אנחנו בדיון המשך בעניין הצעת תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ"א–2021. אני רק אזכיר בשתיים-שלוש מילים שבשבוע שעבר קיימנו דיון ראשוני וארוך מאוד בנושא הספציפי הזה של הבדיקות המהירות. מדובר בתקנות חדשות שמשרד הבריאות מבקש להחיל. אנחנו כמובן תומכים. עם זאת, קיימנו דיון שעסקנו בסעיפים השונים כדי באמת לאתר ולהיטיב את הנוסחים השונים כדי באמת שהתוצאה בפועל ובשטח תהיה המיטבית כדי להקל על כולנו, גם על משרד הבריאות אבל גם על הציבור כולו לחיות לצד נגיף הקורונה אבל גם לשמור על בריאות הציבור.

אולי תפתחו, נציגי משרד הבריאות. רק תגידו בבקשה מי נמצא כאן, את השם ואת התפקיד, ונוכל לשמוע על התיקונים.

אני מהלשכה המשפטית.

אני מנהלת המחלקה למעבדות בשירותי בריאות הציבור.

אני יושב-ראש הסתדרות המיקרוביולוגים, עובדי המעבדות.

אני ממשל"ט הקורונה במשרד הבריאות.

אני מנהלת קשרי ממשל, תוכניות לאומיות.

שלום לכולכם. אולי קודם כל תאמרו לנו לפרוטוקול ותעדכנו האם שוחחתם עם הנציגים של מועצת המעבדות ושאר הארגונים שדיברו כאן בזום וטענו שלא שוחחתם והחלפתם מידעים.

אכן קיימנו דיון עם יו"ר המועצה למעבדות הרפואיות וגם עם חברים של המועצה. הגענו להבנות. עבדנו ביחד ותיקנו ביחד חלק מהמסמכים.

יופי, אני מברכת ושמחה לשמוע על כך.

בבקשה, עורכת דין אור.

כמו שציינת, בשבוע שעבר אנחנו הגענו לפה לאשר את התקנות. התקנות, בקצרה, באות לקבוע חובת רישום של מפעילי אתרי בדיקה ותחנות איסוף. בעקבות הערות הוועדה אנחנו ביצענו עבודה מחודשת כדי לקבוע סייגים נוספים, בין היתר לגבי הכשרת המנהל הרפואי. ערכנו מספר תיקונים בהצעה, שהונחו לפניכם.

אני אסקור בקצרה את התיקונים. התיקון הראשון נוגע לגבי ההכשרה של המנהל הרפואי באתר בדיקה או תחנת איסוף.

על איזה סעיף את מדברת, אור?

קודם כל אנחנו מחקנו את הגדרה של איש צוות רפואי.

לחברי הוועדה יש את הנוסח המתוקן בפניכם?

כן.

אוקיי. בבקשה.

מחקנו את ההגדרה של איש צוות רפואי. תיקנו את ההגדרה של עובד מעבדה רפואית. עובד מעבדה רפואית הוא עובד מעבדה רפואית כמשמעו בתקנה 62(א) לתקנות המעבדות, בעל ניסיון של שלוש שנים במקצוע בסיס. יש גם הגדרה של מה הוא מקצוע בסיס, כהגדרתו בתקנות המעבדות. מדובר במקצועות שונים כמו ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, גנטיקה, חקלאות, כימיה, מדעי החיים, מדעי המעבדה הרפואית ועוד מקצועות נוספים שמפורטים בתקנות. המשמעות היא בעצם שמי שיהיה רשאי בעצם להיות המנהל הרפואי של אתר בדיקה או נקודת איסוף, הוא יהיה מנהל מעבדה רפואית בעל ניסיון של שלוש שנים, כאמור, באחד מהמקצועות שציינתי.

בנוסף לכך, מאחר שאנחנו ראינו שיתכן שאנחנו נדרשים להקשות יותר את התנאים ואת אופן הפעילות של נקודות איסוף של בדיקות סרולוגיות בהם מבצעים דם ורידי, בשלב הזה אנחנו החלטנו להוציא את הבדיקות האלו מתחולת ההגדרה ואנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לשוב ולעדכן את התקנות בהמשך עם תנאים נוספים שיהיו מתאימים.

לא הייתי אומרת להקשות.

כמובן שלא. להעלות את הרף.

אנחנו מבקשים פשוט באמת לבצע את הבדיקות האלה בצורה באמת הבטוחה ביותר והנכונה ביותר. זה מבחינתי ההגדרה והתווית הדרך.

כמובן. אני אפנה רק לנוסח. בסעיף 1 בהגדרות אנחנו מחקנו את פסקה מספר 3 להגדרת בדיקה.

רק כדי להבהיר כאן לכל השומעים והחברים, שהתקנות החדשות האלה שבהן אנחנו מדברים על דיגום וביצוע בדיקות קורונה, אתם סייגתם והוצאתם כרגע בשלב הזה את הבדיקה הסרולוגית. היא לא תתבצע במסגרת הבדיקות המהירות.

נכון.

אם אנחנו כבר מדברים על סוגי הבדיקות, אז אני רק אבהיר שבאמת אנחנו כוללים כרגע רק בדיקות קורונה ובדיקות קורונה מהירות שכוללות גם בדיקות סרולוגיות מהירות.

מהירות, נכון.

מהירות בלבד.

מהירות בלבד, כן. שאלה נוספת שפשוט עלתה בנייר עמדה שקיבלנו. השאלה אם אנחנו מדברים על בדיקות קורונה מהירות מסוגPCR גם או רק מסוג אנטיגן, אם אנחנו כבר מדברים על הסוגים שנכנסים?

לפני שאת עונה, אני רק מזכירה לוועדה שיש לנו סעיף בעצם שנוגע לציוד הרפואי שניתן להשתמש בו. נכון לכרגע לא ידוע לי על בדיקות PCR מהירות שמותרות לשימוש ולכן בשלב הזה זה עדיין לא מתעורר. ככל שזה כן יתעורר, אני אתן לרותי.

בהחלט. מה שאור אומרת, אנחנו לא מתירים כרגע בדיקותPCR במובן הקלאסי של ה-PCR. זה לא המקום. המקום זה במעבדות הרפואיות. כן צריך להדגיש כי קיבלנו לפני כמה ימים, הציעו לנו עוד טכנולוגיה מהירה בלבד ללא מכשיר, שהיא דומה ל-PCR. היא גם מולקולרית, היא לאPCR פרופר. זה נקרא טכנולוגיית לאמפ. המשרד בודק. זה בדיקה מהירה. זה לאPCR במובן הקלאסי, אז אני רוצה לטובת כולנו. יתכן ובעתיד יגישו לנו טכנולוגיות מהירות נוספות. אני רוצה להרגיע את כולם. הבדיקות הקלאסיות PCR, רק במעבדות רפואיות. חס וחלילה לא בחוץ.

לא נכנסות במסגרת הבדיקות המהירות האלה של התקנות. בבקשה, את יכולה להמשיך?

כן. לגבי תקנה מספר 3, אחת ההערות של הוועדה הייתה שהסיפה של הסעיף לא ברורה. אנחנו באמת החלטנו שהסיפה הזאת מיותרת, ומה שחשוב לנו שיהיה בהיר זה שחל איסור לבצע בדיקה מהירה על דרך עיסוק.

את יכולה להזכיר במה היה מדובר?

כן. הסיפה המקורי היה: לא יפעיל אדם על דרך עיסוק אתר בדיקה לקורונה אלא אם כן הוא רשום במרשם. הסיפה שאותה מחקנו אמרה, אין באמור בתקנה זו כדי למנוע מאדם ביצוע בדיקת קורונה מהירה שלא על דרך עיסוק.

זה במסגרת הערות חברי הוועדה.

תסבירי את ההבדל.

אני עדיין לא מבין מה זה אומר.

אז אני אסביר. המטרה הראשונית של הסעיף הזה שעבר גלגולים רבים של ניסוחים, אבל המטרה הראשונית הייתה להבהיר שאנחנו לא אוסרים על ביצוע בדיקות עצמוניות. אם משפחה רוצה להיבדק, מנהלת גן רוצה לדגום את הסייעות שלה לפני, אנחנו לא באים לאסור את זה. מה שאנחנו באים לאסור, בעצם לתת את השירות של ביצוע בדיקות מהירות.

האם בית ספר מעמיד עמדה ומורה בכניסה ודוגם בבדיקה מהירה 400 תלמידים, זה על דרך עיסוק או שזה גם - - - ?

אם היא תיקח כסף, אסור לה. אם היא לא תיקח כסף, מותר לה. ככה הבנתי. נכון?

אמרתם שלא התמורה היא המבחן, בפעם שעברה.

השירות. כמובן שיש פה פקטורים של תמורה. בנוסף לזה, את היכולת שלי לבחור לבצע את הבדיקה הזאת או לא, כלקוח הכוונה. אנחנו פשוט מאוד לא רוצים לאסור ביצוע בדיקות עצמיות. זה באמת הכוונה שמאחורי הסיפה הזו.

אבל זה לא עצמיות. את אומרת שגם מורה יכולה לבדוק את כל הילדים שלה בבוקר, וגם מנהל במשרד יכול להגיד, כל העובדים בבוקר ייבדקו.

נכון, אבל השאלה פה האם אני נותנת שירות לתלמידים שמבקשים לקבל בדיקות מהירות או שאני באופן וולונטרי - - -

תלמידים לא יבקשו. המורה, המנהל יתעקש לקבל. המנהל בעבודה יתעקש לקבל. האם מותר לו?

כן.

התשובה היא כן, שלא במסגרת התקנות.

ולא במסגרת חובת הרישום, שזה בעצם עוסק הסעיף הזה.

נכון.

יש לכם פתרון לתהיה הזאת שעולה?

הפתרון לזה הוא שהתוצאות האלו לא יהיו רלוונטיות לגבי תו ירוק. בעצם האמירה בתקנות הגבלת פעילות היא שבדיקות מהירות יחשבו לעניין תו ירוק רק אם הם בוצעו על ידי גוף שנרשם במשרד הבריאות.

זה עניין של משרד הבריאות, למי הוא נותן את האישור לבצע, אבל בעצם בהחלטה הזאת שאולי היא מוצדקת אפידמיולוגית-רפואית, אבל יש פה סוג של נתינת כוח לידי בעלי סמכות מול מי שכפוף אליהם, אתה לא נכנס למשרד או הילד לא נכנס לבית ספר או לגן אם אני לא מעבירה אותו בדיקה. אין פה אפילו שיקול דעת להורה או שיקול דעת לעובד מכיוון שמותר לו לעשות את הבדיקות האלה. זה שונה, וכבר היה על זה פסיקות בית משפט. זה שונה מאשר לשלוח עובד לעשות בדיקה, ועל זה היה פסיקה עם הסייעת וכל העניינים האלה. יש הבדל בין אני כמנהל אומר לעובד שלי, אתה לא נכנס למשרד בלי לעשות בדיקה, ועל זה היו פסיקות, וזה בעייתי חוקית, ופה הוא עוקף את החוק ואת מאפשרת לו להכריח את העובד לעבור בדיקה.

אני לא חושבת שזה מטרת הדיון.

אני חושב שמדובר בשתי סוגיות שונות, מיכל.

זה לא מטרת הדיון אבל זה מה שקורה כתוצאה מזה.

אותו גוף, גם אם הוא היה רשום, אותו מנהל יכול לבקש. אני לא נכנסת לזה כרגע כי התקנות לא עוסקות בזה. התקנות עוסקות בשאלה איזה גוף יכול להירשם לצורך ביצוע בדיקות מהירות. לשיטתנו, הגופים האלה, כל עוד הם לא עוסקים בביצוע בדיקות, אם זה בית ספר, אם זה גן, אם זה משפחה שרוצה לדגום את עצמה, מבחינתנו לא מדובר בעיסוק.

הבנתי אותך מצוין. זה משרד הבריאות, זה בסדר, אבל הצד השני הוא שבעצם את נותנת פה היתר לכל אדם לחייב או לדרוש בדיקות. אין את זה פה אבל בעצם ברגע שזה לא רק אדם מורשה על ידי משרד הבריאות, אז כל מנהל בית ספר, כל מורה, כל גננת, כל מנהל משרד, כל מנהל מכולת יכול לחייב את העובדים שלו, את התלמידים שלו לעבור בדיקות, שוב, בבית ספר.

אולי שווה שנבהיר את הנקודה הזו גם עבור חברי הוועדה. אולי כן זוכרים או לא זוכרים את הדיון שערכנו שבוע שעבר. התקנות לא מדברות על הסוגיה הזו. התקנות אך ורק מסדירות את אופן וההרשאה של ביצוע בדיקות מהירות.

אני הבנתי את זה. אני אומרת שאם לא נסגור את הפירצה הזאת במקום אחר, ההשלכות - - -

בוועדת חוקה.

בסדר. אני אומרת, צריך להיות פה מהלך.

מאה אחוז, אז אולי זה מסוג הדברים שצריך לעלות גם בוועדת החוקה כדי לדון בעניין הספציפי הזה. אותנו מה שבין היתר הטריד, היה הכשירות של אותם אנשים, גם הדוגמים, גם האחראים, גם המשנעים, כל אותם אחראים שפה נכנסים בגדר התקנות.

אפרת, אני מבינה. אנחנו לא ועדה של משרד הבריאות שמסתכלת רק על העניין הרפואי-בריאותו. אנחנו פה מייצגים את האזרחים שמסתכלים ואומרים, איזה פירצה זה יוצר.

אבל מיכל, אנחנו לגמרי ואני חושבת שאחד מהדברים שעלו כאן היה שאנחנו לא עובדים אצל משרד הבריאות ולכן, איך אני אומר את זה במילים עדינות, נאלצו ללכת הביתה שבוע שעבר כדי לעשות פה הרבה מאוד תיקונים של כל חברי הוועדה. יוראי.

יש לי שאלה שאולי תעזור לי ואולי לחברים נוספים לעשות סדר בראש. בדיקות מהירות בשלב שבו אנחנו נמצאים תהיינה זמינות גם בבתי מרקחת, שכל אדם יוכל ללכת, לרכוש ולעשות בדיקה ביתית והתוצאות תהיינה שקולות או התהליך שאותן בדיקות עוברות מבחינה בריאותית, זהות לתהליך שהבדיקות בעמדות הללו עוברות, נכון?

התשובה היא כן ולא. כן, אפשר גם היום לקנות אתן בפארמים. החל מיום חמישי שעבר התחילו להיות מופצות ברשתות הפארמים לשימוש עצמי, בדיקות אנטיגן מהירות לשימוש ביתי. אפילו לי יצא לדגום מישהו בסוף שבוע בבית כי הוא חשב שאולי יש לו משהו, אבל הן לא מהוות אסמכתא לשום דבר, כלומר אם נדגמת בבית, זה לשימושך העצמי. אתה לא יכול להשתמש בתוצאה השלילית של זה כאינדיקציה לכניסה לשום מקום, מהסיבה הפשוטה, ובגלל זה גם חשוב הסדרה של תהליך הרישום. אנחנו רוצים לוודא והוועדה שמה על זה דגש, כשהיינו פה בשבוע שעבר, שכשמבוצעת בדיקה, וחלק גדול מההערות והשינויים שערכנו הם בעקבות זה. כשמבוצעת בדיקה, רוצים לוודא שהיא נעשתה כראוי. רוצים לתת הרגשה גם לשאר האנשים שנמצאים במתחם, שכל מי ששם נבדק כראוי, ולכן בשלב זה אין בכוונתנו לאפשר הסתמכות על הבדיקות הביתיות.

כלומר הסיטואציה שחברת הכנסת מיכל רוזין דיברה עליה, היא משני סוגים: סוג ראשון זה שאם אותו מנהל בית ספר או מעסיק יקרא לאחד מהרשומים במרשם המבצעים, יעמיד אותו בכניסה ויגיד, אתה לא נכנס עד שאתה נבדק, ואז גם הבדיקות תהיינה בעלות תוקף, וסיטואציה שנייה זה שאותו מנהל יקנה 20 בדיקות בבית מרקחת ויגיד, אתם עושים פה ואני רוצה לראות את התוצאה ואז אני אחליט אם אני אכניס או לא.

רק נגיד שלהבנתי לשני הדברים נדרשת הסמכה בחוק או בתקנות, כלומר מנהל בית ספר לא יכול לאסור כי הוא רוצה, כניסה של ילדים. אסור לו על פי החוק.

אבל לצורך העניין הוא כן יכול לקרוא לאותו מפעיל ולהעמיד אותו בכניסה.

גם זה נדרשת הסמכה בתקנות. בתי ספר לא עובדים תחת תו ירוק. ברגע שמקום עובד תחת תו ירוק, בהחלט זה אפשרי להעמיד מישהו בכניסה שהוא רשום ושהוא גורם פורמלי.

נראה לי שהם ענו לנו, נכון?

כן, כן, לי ענו.

בואו נתקדם בעוד תיקונים שערכתם. בבקשה.

תקנה 3(ד), דיברנו על תנאים נוספים שהמנהל רשאי להוסיף, ובכלל זה תנאים לגבי מקום ביצוע הבדיקות. אני מזכירה שעלו כמה הערות בנושא של התקנה הזאת. חברי הוועדה גם דרשו לבדוק את הנושא של התמורה בעד הבדיקות וחשוב שנציג את הבדיקה שנעשתה ואת התשובה, וגם לעניין מקום ביצוע הבדיקות, נבהיר שהמנהל יכול להגיד למפעיל מסוים, כתנאי לרישיון שלך, ביום ה' אתה חייב להגיע לאזור הדרום כדי לדגום שם ואז תקבל את הרישיון. כלומר, מקום ביצוע הבדיקות מאפשר לנו איזושהי פריסה גיאוגרפית, משהו שהטריד את חברי הוועדה.

זה בהמשך להערות הנכונות של חברי הוועדה שדיברו על פריסה גיאוגרפית ופריפריה כדי לתת פה מענה לכל הציבור.

הנושא של מקום ביצוע הבדיקה כבר היה בנוסח המקורי. לאחר בדיקה לגבי קביעת תנאי בנוגע לתמורה שמתקבלת בעד הבדיקה, התקנות האלו לא יכולות להסדיר פיקוח על מחירים. פיקוח על מחירים של מצרכים ושירותים יכולים להתבצע באמצעות חוק פיקוח על מצרכים ושירותים. מדובר בפרוצדורה שהיא לא פשוטה, היא דורשת צו שמוציא המנהל לאחר התייעצות עם ועדת מחירים, עם משרד האוצר וזה משהו שכרגע הוא לא בעל היתכנות.

אני כן אציין ואומר שאנחנו נמשיך לעקוב וככל שמשרד הבריאות יראה שיש צורך בהתקנת צו שכזה, אנחנו אכן נשקול את זה.

מאה אחוז.

זה גם מונע את אחידות המחירים? זאת אומרת, אתם לא יכולים לקבוע מחיר אבל האם יש אפשרות לקבוע יחידות, שגם אצלי באשדוד וגם בתל אביב זה יהיה אותו מחיר?

אין לנו יכולת כרגע לקבוע מחיר מקסימלי או מחיר מזערי.

אוקיי.

בבקשה.

אני דווקא רוצה לחדד כמה דברים. מועצת המעבדות לא התכנסה כבר שנתיים מאז הקורונה. חבל מאוד כי אנשי המקצוע, יש להם תפקיד חשוב, מקצועי. אנחנו רואים את עצמנו כחיילים בחזית כדי לעזור למשק לחזור לשגרה כמה שיותר, תוך כדי זה של לשמור על בריאות הציבור, ומי כמונו יודע שזה התפקיד שלנו ואנחנו עושים את זה בכל ההתפרצויות שהיו במדינת ישראל.

אנחנו לאחר הישיבה שלכם, ומאוד הערכנו את האחריות שהפגנתם, כינסנו את מנהלי המעבדות. היו למעלה מ-25 מנהלי מעבדות. מכיוון שמועצת המעבדות לא התכנסה, אז כינסנו גם חלק ממועצת המעבדות. קיימנו ישיבה. שלחנו לכם גם את הסיכום של הישיבה. הניסוח המקצועי והמונחים מאוד לא ברורים, לא מקצועיים והם משאירים הרבה מאוד פרצות שיכולות לסכן את בריאות הציבור, ולכן עברנו על סעיף-סעיף והגדרנו, ועכשיו אני מבינה שהשאלות שלכם נובעות מזה שהדברים לא כתובים בצורה ברורה.

יש כמה בדיקות שעליהן מדובר. חברתנו פה דיברה על דם ורידי, סרולוגיה. בישיבה הקודמת הם דיברו על דם קפילרי. יש הבדל בין הפעילות הזו לזו. עדיין התקנות פה, התיקון, מדובר על דם קפילרי.

מה זה דם קפילרי?

דקירה מהאצבע, וזה לא פעולה חודרנית, ולפי תקנות בריאות העם באמת יכול לעשות את זה כל אחד.

זה לא נכון.

היום כל אחד בודק סכרת מהאצבע בבית. היום זה נעשה. נכון שיש החמרות במסגרת הרפואית, אבל בבתים פרטיים זה נעשה. לעומת זו, לקיחת דם ורידי זה תהליך שצריך בן אדם שעבר הכשרה ויש גם כמה דרגות של הכשרה, אז זה צריך מאוד מאוד לחדד.

גם לא מחודד איזה סוג של בדיקות. אנחנו כתבו בטיוטה והסברנו. מדובר על בדיקות של זיהוי או אנטיגן או נוגדנים, שזה או בסרולוגיה או בבדיקה מהירה לזיהוי של אנטיגן במטושים של קורונה. אנחנו גם חידדנו. מאוד חשוב שהבדיקות האלה יהיו לאחר שעברו תיקוף במעבדה מורשית, שבדקו וראו ואז לפי זה אנחנו יודעים. לכן הגדרנו. גם לגבי איש צוות רפואי. גם עכשיו לפי מה שהם כתבו, יש פה בלגן. הם אומרים מנהל מעבדה רפואי, שלוש שנים ניסיון. אין לפי הגדרת תקנות בריאות האם מנהל מעבדה שיש לו שלוש שנים ניסיון. לפי תקנות בריאות העם, גם אם הוא דוקטור, הוא חייב לעבוד במעבדה, הוא חייב לעבור תהליך של בכיר ורק אחרי בכיר הוא חייב לקבל היתר לניהול מעבדה, לכן כל הדברים האלה הם בעלמא.

מכיוון שמדובר פה בתקנות, חבר'ה, ומכיוון שמדובר פה בבריאות של האנשים, לתת כל כך הרבה פרצות זה מסוכן גם לנו כאזרחים וגם לכם כמקבלי החלטות, ולכן אני מאוד הייתי רוצה שתייחסו לאיך שניסחנו את הדברים.

בואו נשמע מרותי. רותי, בבקשה, רוצה לענות.

אני מאוד מעריכה את אסתר והדאגה שלה לבטיחות ואיכות הבדיקות. אני אתקן כמה דברים שלדעתי אסתר לא דייקה בתום לב. בשביל שבן אדם יהיה רשאי להוציא דם קפילרי, קודם כל זה כן קצת פולשני כי אתה דוקר את האצבע, אבל ההכשרה שנדרשת לכל בן אדם שהוא לא רופא והוא לא אח או אחות, שמותר להם לקחת דם, חייב לעבור את הקורס ללקיחת דם ורידי של משרד הבריאות שאנחנו אמונים עליו. במסגרת הקורס הם מקבלים הכשרה לדם קפילרי. בנוסף, המוסד שמעסיק אותו, ואם זה גם המעסיק, חייב לוודא שיש לו הכשרה לדקירה מהאצבע, דם קפילרי, אז זה דבר אחד. מי שיושב פה לא יכול להתחיל לקחת דם קפילרי. חייב הכשרה. זה דבר אחד.

דבר שני, סרולוגיה. אמרנו, סרולוגיה בודק נוגדנים, לא אנטיגן, והסרולוגיה מהוריד שהיא יותר מסורבלת ודורשת יותר התמקצעות, בחרנו להוריד מהתקנות כי זה בדיקות מחוץ למעבדה הרפואית ולכן השארנו רק את האישור לטובת בדיקות שמושתתות על דם קפילרי.

היה עוד התייחסות למנהל מעבדה רפואית. רק בשביל לסבר את האוזן, בן אדם עם תואר שלישי יכול לקבל היתר לניהול מעבדה תוך שנתיים. הוא יכול תוך שנה לעבור את הבכיר וכעבור שנתיים לקבל גם היתר לניהול מעבדה, אבל כוונת המשורר הייתה שבאותם אתרי בדיקה לא חייב להיות מנהל עם היתר לניהול מעבדה, אלא להבטיח שיהיה עובד מעבדה רפואית כי הוא יותר מתמקצע, מבין באבטחת איכות, בקרת איכות. לפחות אם יש בעיה, גם יודע עם מי להתייעץ, אסתר, ולא איש שלא מהמקצוע. אני חושבת שהבטחנו באמצעות התיקונים.

אני שוב שבה וחוזרת על זה. דיברתם עוד על הדברים, עברתם על הדברים עוד לפני.

אנחנו התכנסנו. הזמנו גם את ד"ר רותי ישי, היא לא יכלה להגיע. אנחנו כתבנו את הדברים. אנחנו הפצנו את זה אתמול גם לכל החברים כולל ד"ר רותי ישי, וגם יושב-ראש אילמ"ר, שזה גם עמותה של הארגון הרפואי. שלח מכתב. הבענו את דעתנו המקצועית פרופר. לגבי דברים אחרים של הרשאות, רישומים, אני חושבת שגם זה דבר מאוד חשוב אבל עוד פעם, אנחנו התבטאנו רק בהיבט המקצועי שלדעתנו מאוד חשוב.

אסתר, אני חושבת שהדברים נרשמו והובעו היטב.

לפני שאנחנו נמשיך הלאה לשמוע עוד מוזמנים, אני חושבת שכן חשוב שאנחנו נעבור רגע עוד על השינויים שנערכו ואז אחר כך נשמע את ההערות ככל שיש.

אין לנו עוד הרבה, אני רק אסרוק את זה כדי שאפשר יהיה להעיר גם לגביהן.

תקנה 6, התקנה שמדברת על סייג לרישום, מאפשרת למנהל לסרב לרשום מישהו שרוצה להפעיל אתר בדיקה או נקודת איסוף, והוספנו שההחלטה לסרב תהיה החלטה מנומקת בכתב. בנוסף, הוספנו את העניין של השימוע, שלא תינתן החלטה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה למבקש הרישום או למפעיל אתר הבדיקה או נקודת האיסוף, לפי העניין, הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני המנהל.

אני עוברת הלאה לתקנה 8 בעמוד הבא. פה בעצם רואים ביטוי לנושא של ההכשרה של מנהל הרפואי, אז אם בהגדרות שינינו, פה קבענו שמפעיל אתר בדיקה לקורונה או נקודת איסוף ימנה מנהל רפואי והמנהל הרפואי יהיה עובד מעבדה רפואית בתנאים שאור הציגה קודם, שמדובר על הכשרה וניסיון של שלוש שנים במקצועות שדיברנו עליהם.

מה שלא היה לנו קודם. חשוב מאוד.

דבר נוסף, יש לנו פה תקנה 11, זה התקנה של הדיגום.

רגע, יש עדיין את תקנה מספר 10 לגבי מינוי אחראי.

אוקיי.

מה הוספתם?

קודם כל אנחנו הוספנו חובה על האחראי להיות נוכח בכל עת בזמן פעילות אתר הבדיקה. גם שם קבענו שהאחראי יהיה מבין הדוגמים ובעצם יהיה האדם בעל כישורים, ניסיון והכשרה מתאימים. באתרים בהם נלקח דם, הכוונה היא למקומות בהם מבצעים בדיקות סרולוגיות מהירות, האחראי יהיה גם עובד מעבדה.

בסדר גמור.

התקנה הבאה זה הנושא של הדיגום, מי רשאי לדגום בתוך התחנות את הבדיקות. הוועדה אמרה שזה לא סביר שמשאירים את זה בלי שום דרישות ובעצם המנהל הרפואי יכול למנות כל אחד לבצע את הדיגום, ולכן הגענו לאיזושהי הסכמה שכן יהיו דרישות של ניסיון, מיומנות וכישורים. העניין הוא שכרגע יש קושי לפרט אותם בתקנות. משרד הבריאות מבקש להשאיר לו את הגמישות לשנות בהתאם לסוגי הבדיקות, סוגי האתרים, ולכן אנחנו מציעים שהסעיף יקבע שלא ייטול אדם דגימות באתר בדיקה לקורונה או נקודת איסוף שמפעיל מי שרשום במרשם לצורך ביצוע בדיקות קורונה, אלא אם כן המנהל הרפואי נתן לו הרשאה בכתב לבצע פעולות של דוגם, ונוסיף תקנה שאומרת שהמנהל יקבע אמות מידה מומלצות, מי יכול להיות דוגם גם מבחינת כישורים, השכלה, הכשרות וניסיון נדרש.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזו. זה ברור מאליו שאנחנו חייבים לתת איזשהו פירוט ולתת כאן אמות מידה. אין בכלל ספק. אין פה בכלל שום שאלה ומחלוקת, נראה לי לאף אחד פה בשולחן.

ברשותכם, יש את הפירוט הזה בתקנות בריאות העם. כל הדוגמים עוברים הכשרה וגם התמקצעות קצת אצלינו במיונים ואז הם לפחות עוברים.

ולכן כמו שבאמת ענת פירטה וציינה כרגע, אנחנו עומדים על זה שהדברים האלה ייכתבו ברחל ביתך הקטנה במסגרת הנוהל שיקבע מנכ"ל משרד הבריאות.

אפשר משהו פה?

בבקשה, כן.

בסופו של דבר את אומרת שהמנהל הוא זה שקובע מי יכול לדגום, ואין פה תקנות או קריטריונים של הדוגם, אז איפה אנחנו כן יכולים למצוא את הקריטריונים? אם הקריטריונים קיימים על פי מה שאתם אומרים, אז תכניסו אותם לתקנה.

יש שתי מגבלות עיקריות עם קביעה של זה בתקנות. פעם אחת, יש דינמיות גם בעולם הבדיקות, בטח עכשיו כשהעולם מבין שהוא הולך לקראת חיים לצד הקורונה. אנחנו מקבלים את זה כל הזמן. אני גם מתעסק עם טכנולוגיות חדשות לאבחון מהיר של קורונה. יש טכנולוגיות חדשות כל הזמן. כל טכנולוגיה והדרישות השונות שהיא מציבה בפני הדוגמים שלה והבודקים שלה. אין דין בדיקה מסוג אחד כבדיקה מסוג אחר, ולכן אנחנו לא חושבים שתקנות זה המקום לפרט את זה באופן מפורט אלא כמו שנאמר בנהלים שיוצאו על ידי המנהל.

דבר שני, יש פה גם תלות ברמת התחלואה. כשיש 100,000 בדיקות ברחבי הארץ וצורך לבצע 100,000 בדיקות PCR, זה לא דומה כשיש צורך לבצע 1,000. הדברים האלה הם משתנים ודינמיים.

בכל מקרה אתה צריך להכשיר את האנשים בהתאם לפרמטרים.

יש לפעמים טרייד אוף בסיפור הזה, כלומר בסוף כשצריך לדגום 100,000 ביום וצריך אנשים שידגמו, זה שונה מאשר הצורך בלדגום 1,000 איש ביום.

זה בסדר גמור, זה מובן מאליו. זה צד אחד של הסקלה, אבל הצד השני זה הפיקוח והבדיקות שיבוצעו בצורה המיטבית ביותר, נכון? זה שיש לנו 100,000, זה מצוין אבל אנחנו לא רוצים שה-100,000 האלה, שיהיו שם טעויות, אז לכן כמובן ההערה היא נכונה. אני מבינה את השיקולים שלכם, הם ברורים מאליהם, אבל עדיין כשאנחנו מדברים כאן על נוהל שצריך להיות מפורט, מצוין וברור ומחייב, אתם צריכים לדאוג שגם יהיה עליו פיקוח כדי שבאמת לראות שבשטח אותם אנשים שמקבלים את ההיתר לעשות את הדיגומים האלה, לא עושים לנו חס וחלילה את ההיפך ממה שאנחנו מבקשים שיקרה.

לכן עובד המעבדה הוא כזה קריטי. זה איש המקצוע שחייב לפקח על האתר הזה.

אני צריכה רק להעיר לגבי הנושא של כמה הנהלים האלה יהיו מחייבים. לאחר התייעצות עם משרד המשפטים, ואם הם ירצו, הם יוכלו להעיר גם בעצמם, כרגע יש לנו מניעה משפטית לציין שאמות המידה האלה יהיו מחייבות. אנחנו גם ניסחנו סעיף שאני יכולה לקריא אותו לוועדה. המנהל יפרסם אמות מידה מומלצות לכישורים, הניסיון, ההדרכה והמיומנות הנדרשת לביצוע בדיקות קורונה ברמה נאותה אשר לפיהן יפעל המנהל הרפואי בעת מתן הרשאה בכתב לבצע פעולות של דוגם.

אז אולי באמת נשמע את משרד המשפטים, את הנציג אם הוא נמצא כאן, רק שייתן לנו הבהרה.

אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט פלילי.

אני אסביר. הדבר הזה עולה משתי זוויות שחשוב להבין אותן כרקע במסגרת התקנות האלה. ראשית, חשוב להבין שלפי פקודת בריאות העם קבועה למעשה עבירה פלילית בסעיף 71 לפקודה, שבעצם קובע שכל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, במקרה הזה התקנות שבפנינו, למעשה עובר עבירה פלילית, ולכן ההוראות שמנוסחות כאן כאיסורים במסגרת התקנות, כמו הוראות שונות של לא יפעיל אדם מאתר בדיקה וכמו ההוראה הספציפית גם שלפנינו, של לא יטול בדיקה אלא אם ניתן לו אישור, מהוות בעצם עבירות פליליות ולכן יש חשיבות שהן ינוסחו בצורה בהירה ומפורשת וכתובה בחוק לפי עקרון חוקיות שהוא בבסיס של המשפט הפלילי.

היבט נוסף שיש לנו כאן, למעשה צריך לזכור שאנחנו נמצאים בעולם של חקיקת משנה בתקנות. השר הוסמך להתקין את התקנות האלה אבל הוא לא רשאי לאצול את הסמכות שלו כרגע למנהל לדברים שהוא מוסמך לקבוע בתקנות לפי סעיף 33(ב) לחוק יסוד הממשלה, ולכן אני מבינה ממשרד הבריאות כפי שהוסבר עכשיו, שיש קושי לקבוע את הדברים בתקנות, אז ניתן לפרט אותם במסגרת המלצות וכו', אבל לא ניתן לקבוע הוראות מחייבות אחרות שהן למעשה יהוו אצילה של סמכות לגורם אחר שהוא לא השר, לכן מה שהצענו הבוקר זה באמת הנוסח הזה שיאפשר מצד אחד לתת מענה לקשיים הברורים שהוועדה הציבה כאן ואני חושבת שהם חשובים מאוד ואלה שאלות כמובן ראויות. לאפשר למשרד הבריאות לפרסם המלצות לדברים. המנהל הרפואי יצטרך לפעול לפיהם. הדברים האלה, אני מבהירה, הם כמובן לא יהוו עבירה פלילית, אם למשל הכישורים אינם הכישורים וכו'. אלה דברים שהם דברים של שיקול דעת אבל כן אני חושבת שיש להם חשיבות בהיבטים אחרים, וזה אולי משרד הבריאות יוכל להסביר, אבל יש גם סמכויות לשיקול דעת למשרד הבריאות, למשל לבטל היתר אם ניתן או את הרישום של אותם גופים. כמובן שמדובר גם באנשים בעלי מקצוע רפואי, אז יש גם סמכויות שונות אחרות למשרד הבריאות מבחינת היכולת להתייחס לרישיונות או היבטים מהסוג הזה.

דנה, אנחנו נסתפק בדברים האלה. אני חושבת שההסבר המשפטי הוא ברור לכולנו. צר לנו שזאת השורה התחתונה כי בסך הכול הכללי כולנו כאן מעדיפים שהדברים יהיו מאוד ברורים וכתובים בתקנות או בחוק כמו שאת ציינת ובצדק, ושההנחיות לא יהיו רק מומלצות אלא באמת יהיו מחייבות, כי שוב אנחנו מדברים על הבריאות של כולנו ורוצים שהבדיקות האלה יבוצעו בצורה הטובה ביותר.

אולי גם במסגרת הדיווח שעליו אנחנו תיכף גם נדבר, אותו סעיף דיווח שגם הכנסנו כאן בתקנות החדשות האלה, אנחנו נרצה לקבל על זה את הדיווח בישיבה הבאה או על פי הדיווח שאתם נדרשים, משרד הבריאות, למסור לוועדה, להבין בשטח ולקבל פירוט ונתונים אודות הביצוע, אודות האיכות של הביצוע של הבדיקות החדשות.

בואו נתקדם, ענת, הלאה.

כן, אז באמת התיקון הבא אחרי שסיימנו את תקנה 11 ואמרנו שאנחנו מוסיפים את ההוראה בדבר אמות מידה מומלצות, אנחנו עוברים לתקנה 19 שלאחריה אנחנו מוסיפים את תקנה 19(א) שקובעת דיווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובעצם לבקשת הוועדה אני אקריא. הוספנו תקנה שקובעת שהמנהל ימסור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 60 יום מיום תחילתן של תקנות אלה ובכל חצי שנה, דיווח לגבי יישומן של תקנות אלה ובכל לזה לגבי מפעילי אתר הבדיקה ונקודות האיסוף שנרשמו, מספר הבדיקות שבוצעו בכל אתר בדיקה או נקודת איסוף, מקום ביצוע הבדיקות ואזורן הגיאוגרפי, ובהמשך למה שיושבת-ראש הוועדה אמרה, אנחנו נבקש גם לדעת על הדוגמים, הכשרתם, מספר הדוגמים, שבאמת נוכל לראות את זה ואז לראות אם יהיה צורך לתת המלצות נוספות לגבי הנוהל או אם נרצה באמת שיהיה תיקון תקנות, שזה יכול לבוא לידי ביטוי.

דברים מאוד מאוד ברורים.

יש לנו עוד כמה דקות כדי לשמוע עוד מהמוזמנים, אם מישהו רוצה עכשיו להעיר או להתייחס. כן, בבקשה.

אני ממשרד העבודה, מהשלכה המשפטית.

אנחנו לא הוזמנו לדיונים האלה ואני מבין שזה לא הדיון הראשון. לנו יש קשר לתקנות האלה בהיבט של בטיחות העובדים בעבודה. בתוספת בסעיף 12 שמפנה לעניין ציוד מגן אישי, נמצאת פה איתנו גם רימה שהיא מנהלת המעבדה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והיא אולי תוסיף את האינפוט שלה בהקשר של ציוד מגן אישי. נשמח להיות מוזמנים.

אז אנחנו מדברים על סעיף 12?

התוספת השלישית, תקנה 12 והתוספת הראשונה, תנאים לדיגום וביצוע בדיקות קורונה מהירות. אני עוד שנייה אעביר את המיקרופון לרימה שהיא מנהלת המעבדה במשרד העבודה.

התקנות לא הגיעו אלינו ולא יכולנו להתייחס. חלק מהדברים שנרשמו פשוט לא מדויקים. לדוגמא, לגבי מסיכה מסוג N-95 שיש לה מקבילים בעולם עם תקינה וחקיקה אחרת ויש גם תקן ישראלי ששכחו להתייחס. יש פה לדוגמה מסכה וכתוב משקף מגן, שזה פשוט לא הולך ביחד. יש פה סוג כפפות שלא התייחסו מה הן, שחס וחלילה שלא יהיו כפפות לטקס. שכחו להגיד שאסור נניח מסכה עם שסתום פליטה וכך הלאה. יש פה הרבה דברים שאנחנו חייבים להתייחס ולכתוב את זה בצורה נכונה. לא מאמינה שאפשר לעשות את זה כעת, אז לכן אני מבקשת שתיתנו לנו לפחות להתייחס ותנו לנו זמן סביר שלפחות נכתוב את זה בצורה סבירה.

רותי, אתם יכולים להתייחס?

אני אתייחס לעניין הבטיחות. הוא סופר חשוב. בנהלים שלנו יש את החובה לעטות מסיכה N-95, כפפות חד פעמיות. כמובן לאנשים עם אלרגיות חייבים לספק את הכפפות ההיפו אלרגניות. יש חלוק חד-פעמי רכוס עם שרוולים ארוכים וארוך, לא קצר ולא פתוח, נעליים סגורות.

לקולגות שלנו במשרד העבודה, אנחנו מאוד מודעים לעניין של הבטיחות. אנחנו גם מבקשים מכל עובד שעוסק בחולי קורונה או בפוטנציאל קורונה, כמובן את החיסון של הקורונה.

רותי, אולי לטובת הפרוטוקול גם נקריא את הסעיפים הרלוונטיים מהתוספת.

כן, יש לנו פה שלוש תוספות. הן קצת ארוכות. אני אקריא אותן מהר כדי שבאמת נקבל את המסגרת של הדברים ואז באמת נגיע גם לנקודה של המיגון הנדרש. אני נמצאת אחרי תקנה 20. אני אקריא את זה מהר. תוספת ראשונה, (תקנות 4 ו-5), זה לעניין הרישום. תצהיר. זה התצהיר שצריך להגיש. מבקש להירשם כמפעיל אתר בדיקה או נקודת איסוף. פרטי המצהיר. הוא ממלא את הפרטים לפי הטבלה. אני עושה תצהירי זה לביסוס הבקשה. אני לא אקריא את הנוסח של התצהיר. ב-5 ו-6 הוא מצהיר שהוא מינה מנהל רפואי לפי התקנות, וברור לו שהמנהל הרפואי באתר הבדיקה או בנקודת האיסוף הוא עובד מעבדה רפואית, זה כמו שתיקנו היום, כהגדרתו בתקנות.

בנוסף הוא מצהיר שככל שהוא יפעיל אתר בדיקה או נקודת איסוף הכוללים למעלה משלוש עמדות דיגום או אתר בדיקה או נקודת איסוף בהם מבוצעות פעולות של לקיחת דמים, הוא ימנה אחראי שיהיה נוכח באתר בזמן הפעילות. זה גם תיקון שהכנסנו.

בנוסף, הוא מצהיר שידוע לי ומובן לי שחל איסור על נטילת דגימות לצורך ביצוע בדיקות קורונה שלא על ידי מי שקיבל הרשאה לבצע פעולות של דוגם. הוא מתחייב כי בדיקות הקורונה המהירות המתבצעות באתר הבדיקה לקורונה שאני מפעיל יבוצעו באמצעות ציוד רפואי המיועד לבדיקת קורונה מהירה שהמנהל התיר לי למטרה זו ובתנאים שהורה לי לעניין אותו ציוד רפואי, והוא מתחייב לדווח למשרד הבריאות על תוצאות בדיקה שבוצעו באתר הבדיקה לקורונה שאני מפעיל לפי תקנה 15 שעברנו עליה. מתחייב לנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח שכל מידע וכל דיווח שמעביר למשרד הבריאות לפי התקנות, בין אם על ידי ובין אם על ידי שלוחי יהיה אמיתי, מעודכן, שלם ומדויק. מתחייב להחתים כל אדם הנתון למרותי באתר הבדיקה או בנקודת האיסוף טופס התחייבות לשמירה על סודיות רפואית, וידוע ומובן לי כי המנהל רשאי לבטל את הרישום, להתנותו או להתלותו לתקופה שיורה בהתקיים אחד התנאים שמנויים בתקנה 7. יש פה אישור של עורך דין ופרטי המצהיר.

אני עוברת לתוספת השנייה, שזו הסכמה למסירת מידע פלילי, שזה גם משהו שהוא צריך להגיש בעת הרישום. אני לא אקריא את הנוסח. הוא פשוט נותן את הסכמתו שהגורם המקצועי יוכל לבקש לגביו מידע.

ענת, אני רק אעיר שמדובר בנוסח גנרי.

כן.

נכון, ולכן אני לא מקריאה. יש לנו גם נוסח מתאים לתאגיד.

אני עוברת לתוספת השלישית שהיא יותר רלוונטית לעניין ההערות שהועלו עכשיו.

תנאים לדיגום וביצוע בדיקות קורונה מהירות

(1) התמגנות הדוגמים:

(1) דוגם ישתמש בציוד מגן הכולל את כל אלה:

(1) חלוק חד פעמי ארוך ורכוס עמיד לנוזלים;
(2) מסיכה מסוג N-95;
(3) משקפי מגן או מגן פנים;
(4) שני זוגות כפפות חד פעמיות;

(2) בעת העבודה עם כפפות יש להימנע ככל האפשר ממגע בעיניים, באף או בעור;

(3) סדר פשיטת ציוד המגן יהיה כדלקמן:

(1) זוג עליון כל כפפות חד פעמיות;
(2) משקפי מגן או מגן פנים;
(3) חלוק חד פעמי;
(4) מסיכה מסוג N-95;
(5) זוג תחתון של כפפות חד פעמיות;

אני רק רוצה להתייחס רגע להערה קטנה שצריך להכניס. להוסיף שתהיה אפשרות להחליף למסיכה שקופה אם מגיע אדם חירש או כבד-שמיעה להיבדק.

מאוד חשוב.

אני חושבת מגן פנים, הכוונה.

כן, מגן פנים רשום אבל אם ישתמשו במסיכת N-95 זה לא נגיש.

נכון, צודקת לגמרי, חברת הכנסת שירלי פינטו. היום זה נמצא בבתי החולים.

נכון. אתמול, ב-1 באוגוסט זה נכנס לכל בתי החולים, אז אפשר לקחת משם.

אנחנו מקבלים את ההערה והנוסח הזה יתוקן.

רק להבהרה, מסיכה מסוג N-95 או מסיכה שקופה?

שיהיה בנמצא מסיכה שקופה כדי שאפשר יהיה לבעלי לקויות שמיעה או חירשים.

לחירשים וכבדי שמיעה, כן, שיהיה אם מגיע מטופל. תודה.

אז נוסיף שבמידת הצורך במקום מסיכת ה- N-95תהיה מסיכה שקופה. בסדר.

(4) לאחר פשיטת ציוד המגן, יושלך ציוד המגן החד פעמי לפח פסולת ביולוגית;
(5) אין לעזוב את עמדות העבודה לפני הסרת כל ציוד המגן;
(6) לאחר הסרת ציוד המגן יש לשטוף היטב את הידיים באמצעות מים וסבון; אם לא ניתן לבצע שטיפת ידיים כאמור, יש לבצע חיטוי ידיים באמצעות תמיסת אלכוהול 70%;

(2) תהליך הדיגום:

(1) הדיגום יבוצע בחדר או אזור ייעודיים המיועד לדיגום וביצוע בדיקה;
(2) החדר או האזור הייעודי יהיה תחום ומגודר ויכיל את כל הציוד הנדרש לדיגום ולביצוע הבדיקה;
(3) החדר או האזור הייעודי יהיה מוגן מפני תנאים סביבתיים שיש בהם כדי לפגוע בתהליך הדיגום, ביצוע הבדיקה או בציוד הבדיקה, לרבות שמש ישירה, חום גבוה, גשם ורוחות;
(4) תימנע כניסה לחדר או לאזור הייעודי לזרים, למעט נבדקים למעט מי שהדוגם הרשה לכך;
(5) דוגם לא יחל בפעולה של ביצוע בדיקת קורונה אלא לאחר שהשלים את פעולות הדיגום ולאחר שהחליף כפפות חד פעמיות;
(6) כל דגימה חייבת ברישום, סימון וזיהוי ייחודי (חד-חד ערכי);
(7) יש להחליף כפפות חד פעמיות בין כל נבדק ובתום ביצוע תהליך דיגום של כל נבדק;
(8) יש לבצע חיטוי של משטח העבודה בין כל נבדק בתמיסת חיטוי המיועדת לחיטוי משטחים; תמיסת חיטוי מקובלת היא חומצה היפוכלורית 5.25% מהולה במי ברז ביחס 1:10 או אלכוהול 70%; את התמיסה יש להכין בכל יום מחדש;

(3) טיפול בדגימות:

(1) לאחר השלמת פעולת הדיגום יועברו הדגימות לחדר או אזור הייעודים לבדיקה;
(2) הדגימות יועברו לחדר או האזור הייעודיים באמצעות כלי דיגום מתאים לציוד רפואי שבו מתבצעת בדיקת הקורונה המהירה; יש להעביר את הדגימות בתוך כלי דיגום סגור היטב ובתוך שקית סגורה היטב;

(4) תנאי ביצוע הבדיקה:

(1) יש להניח נייר סופג על משטחי העבודה המשמשים לביצוע הבדיקה ולסלקו לפח ביולוגי בתום השימוש;
(2) בתום הטיפול בכל דגימה יש להחליף את הנייר הסופג ולחטא את משטח העבודה בתמיסת חיטוי המיועדת לחיטוי משטחים, כאמור בפרט (2)(ח) לתוספת זו;

(5) סיום העבודה:

(1) בסיום העבודה יש להקפיד ולבצע חיטוי של כל משטחי העבודה בתמיסת חיטוי המיועדת לחיטוי משטחים;
(2) יש לסלק לפח הביולוגי נייר וחומרים מתכלים פתוחים שהיו בשימוש;


תוספת רביעית

הוראות בעניין אריזה ושינוע הדגימות

(1) אריזת הדגימות: אריזת הדגימות תיעשה באופן הבא:

(1) מכלי הדגימות יוכנסו לתוך שקית Biohazard סגורה; השקית האמורה תוכנס לקופסת פלסטיק קשיח בעלת מכסה מתברג;
(2) יש לצרף לכיס החיצוני של השקית טופס דגימה המפרט את הפרטים המזהים של כל נבדק;
(3) קופסת הפלסטי תוכנס לאריזת קלקר בתוספת קרחום וחומר סופג; ניתן לארוז מספר דגימות באריזת הקלקר;
(4) יש לאטום את האריזה בסרט טייפ רחב מכל הצדדים ולסמן את האריזה בסימון "Biohazard" ו"קורונה";
(5) יש להפקיד על סגירה הרמטית של מכלי הדגימות למניעת השפיכה של הדגימות;
(6) כל מכל דגימה יסומן בנפרד ויכלול את שם הנבדק, מספר מזהה וסוג;
(7) הדגימות יועברו למעבדה רפואית במהירות המרבית בקירור של 2 עד 8 מעלות;

(2) איסוף הדגימות ושינוען יעשו באופן הבא:

(1) שינוע דגימות למעבדה יתבצע באמצעות רכב ייעודי מתאים, שלא בתחבורה ציבורית או ברכב דו גלגלי;
(2) יש לוודא קיבוע של המכלים החיצוניים ברכב באופן שימנע נפילה, גלישה או פיזור של הדגימות ברכב או מחוצה לו.

אוקיי, אז אני רוצה רק התייחסות, אם יש מהותית.

יש משהו.

כן, בבקשה חבר הכנסת.

אני מחזיר אתכם לסעיף 19(א), חובת דיווח לוועדת הרווחה תוך 60 יום. האם יש נוהל של הדיווח או שזה נתון להחלטה של המפעיל, איך הוא מדווח, ואם אין נוהל כזה, אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע כמו טבלה מסודרת שידווחו לנו.

אנחנו נוציא להם מכתב בסוף הישיבה ובמסגרתו אנחנו נבקש את הדברים כדי שתוכלו לדווח לנו.

אני ברשותכם הייתי מוסיפה עוד משהו מקצועי, שהנהגים יעברו הדרכה למקרה של שפך ביולוגי. אצלנו במעבדה אנחנו מעבירים אותם הדרכה ונותנים להם ערכה, שחלילה אם אותה קופסה נפתחת ונשפכת, שהם ידעו איך להגיב במיידית, כי אם לא, זה יהיה זיהום ביולוגי.

זה מופיע בנוהל שינוע, אסתר. זה מכוסה.

אני רוצה לבקש, אם יש התייחסות מהותית ספציפית עכשיו לתוספת שאנחנו שמענו. כן, אני רואה בזום.

כל מה שאמרתם, משום מה לא התייחסתם אבל יש פה סתירה עם התקנות הקיימות של ציוד מגן אישי. חייבים שלא יהיה סתירות בין התקנות, אז כל מה שאמרתי לגבי סוג המסיכות והשתלבות עם ציוד מגן אישי וכפפות, חייבים להתייחס לזה, ושסתום פליטה כמינימום.

אתם יכולים לעשות את השינויים הרלוונטיים האלה שמדברת רימה?

אני מציעה, רימה, שנהיה בקשר ותגידי בדיוק. אני לא מצליחה להבין.

רגע, אני רוצה להבין. בעצם אתם אומרים, אלה ההוראות המיוחדות שיחולו לעניין הבדיקות שעכשיו הסדרנו.

כן.

ומה שחל במעבדות אחרות, לא חל, נכון? אנחנו מחריגים את זה.

נכון.

אין התאמות. זה ההוראות שחלות.

לא, אני לא רואה סיבה מקצועית.

אבל יש פה טעות.

רק בשביל להרגיע, הבטיחות הוא סופר חשובה. כל ציוד המיגון שמופיע בתקנות, זה אותו ציוד מיגון שמשתמשים היום במעבדות קורונה בבתי חולים והקופות. אני לא רואה סתירה.

אוקיי. אנחנו נקבל גם דיווח על זה ונראה את זה בעוד 60 ימים.

בבקשה, מי אדוני?

אני מנהל אגף המעבדות במאוחדת.

יש לי רק הערה קטנה. להזכיר לכם שאנחנו מדברים על דיגום וביצוע בדיקות במקום. כל עניין השינוע הוא חסר משמעות. לא הבנתי למה בכלל הכניסו סעיף שינוע. שום דגימה לא משונעת לשום מקום.

יש שינוע של בדיקות PCR.

רק בשביל להבהיר, רוצה לענות לך עורכת דין אור.

יש שינוע של דגימות לצורך ביצועPCR במעבדות רפואיות.

לזאת הכוונה, ד"ר.

אבל זה לא קשור בכלל לנוהל הזה.

במסגרת הנוהל, תסתכל בהתחלה, אנחנו מדברים כאן על איזה בדיקות אנחנו מדברים בנוהל הזה.

אבל זה בדיוק העניין. אני הייתי שותף לניסוח הנוהל הזה גם.

הוא חבר במועצה.

אין קשר בין שני הדברים. PCR, יש נוהל אחד של המעבדות הרפואיות והנוהל הזה נועד להסדיר את עניין דיגום וביצוע בדיקות במקום. אין קשר לשינוע. אפשר להוסיף סעיף שינוע, זה רק דף, אבל אין לו משמעות.

אתם תרצו להגיב ממש בקצרה, רותי.

ג'ורג', אני רק אבהיר שבאתרי הדיגום אפשר לדגום בן אדם לטובת בדיקתPCR שחייבים לשנע למעבדה רפואית.

אבל אין קשר. אפשר לדגום גם אנשים לכולסטרול.

לא, לא, הכוונה זה רק במסגרת קורונה, ג'ורג', לפי כללי נוהל שינוע של משרד הבריאות.

אני רוצה כן להגיע להצבעה לגבי נוסח התקנות שעומד בפנינו והמתוקן, לרבות ההערות ששמענו כאן. אני פונה לחברי הוועדה. מי בעד הנוסח המוצע, תקנות בריאות העם (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ"א–2021? נא להרים את היד. מי נגד? נמנע?

הצבעה
אושר.

פה אחד.

כן, ויש לנו פשוט לאשר עוד משהו אחד, שזה טיוטת תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון מס' 2).

בתוקף סמכותי לפי סעיף 36 לפקודת בריאות העם, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), בהגדרה "מעבדה רפואית", אחרי פסקה (3) יבוא:

אתר בדיקה לקורונה כהגדרתו בתקנות בריאות העם (דיגום וביצוע
בדיקות קורונה).

כלומר, אנחנו מחריגים מההגדרה "מעבדה רפואית" את האתרים לבדיקת קורונה, שזה מה שהוסדר כרגע בתקנות שהצבעתם עליהם.

אוקיי, אז א', אני רוצה להודות לכולם ולאחל הרבה מאוד בהצלחה על ביצוע התקנות האלה, על הפיקוח, על הפריסה שלהם בארץ וכל הדברים שאנחנו דיברנו עליהם.

אנחנו, כאמור, גם נוציא לכם מכתב אחרי זה כדי לדבר באמת על הפירוט שאותו אנחנו נבקש מכם לדיווח הבא בעוד 60 ימים.

הפירוט שכתוב בנוסח של התקנות.

כן, ונפרט.

זה לא בנוסח של התקנות אלא של הנוהל. בסדר, אנחנו נדבר על זה אחר כך, ואנחנו מצביעים על הסט השני.

מי בעד טיוטת תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון מס' 2)? להרים את היד. מיכל יצאה. מי נגד? מי נמנע? אף אחד.

הצבעה
אושר.

גם התקנות עברו. תודה רבה לכולכם ובהצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:32.