פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



27
הוועדה המשותפת לעניין הכרזה על מצב חרום
28/07/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון
וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום
יום רביעי, י"ט באב התשפ"א (28 ביולי 2021), שעה 9:30

הצעת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה

חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר
גלעד קריב – יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
אלי אבידר
ניר אורבך
איתן גינזבורג
שרן מרים השכל
אוסאמה סעדי
מיכל רוזין

אייל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

שירי - משרד ראש הממשלה

ערן יוסף - עו"ד, ממונה משפטי לרגולציה וחירום, משרד הביטחון

הדס פיקסלר - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רון להב היימן - יועמ"ש, משרד הכלכלה

אור אלדר - עו"ד, יועמ"ש משרד הבריאות

שירלי אברמוביץ' - יועמ"ש, משרד הבריאות

אודליה אסולין דגני - עו"ד, ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה משרד החקלאות

סיגלית ברקאי - משרד התחבורה

לילה מרגלית - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

גל נוי אפרת - הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה

עידו בן יצחק

דפנה כהן

עופרה ארגס – חבר תרגומים

נושא >> הצעת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לענייני הכרזה על מצב חירום. על סדר יומנו בקשת הממשלה לשוב, כמו שהיא עושה מדי שנה, ולהכריז על מצב חירום לתקופה של שנה אחת. אני מבקש מהייעוץ המשפטי לוועדה להציג את הנושא ואחר כך נשמע את התייחסות משרדי הממשלה השונים. בבקשה.

מצב החירום בישראל הוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית מספר ימים לאחר הקדת המדינה ב-1948, לא נקבעה בו אז הגדרה של מהו מצב חירום ומה הנסיבות שבהן מכריזים אותו, הוא פשוט הוכרז. בהמשך הוא גם עוגן בחוק יסוד הממשלה. בעצם הסמכות העיקרית שהוא מקנה היא סמכות לממשלה להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן לגבור גם על חקיקה של הכנסת, תוקפן מוגבל לשלושה חודשים אבל מדובר בעצם בסמכות מאוד קיצונית.

משמעות נוספת של ההכרזה היא שבעשרות השנים הראשונות של קום המדינה, למעשה עד שנות ה-80, הרבה חוקים נחקקו שבהם נקבע כי הם יעמדו בתוקף כל עוד יש מצב חירום ולמעשה אנחנו ה יום, הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום אנחנו לא באותו מצב שהיינו ב-1948, מטבע הדברים, אנחנו מדינה קצת יותר מסודרת ואחת הסיבות המרכזיות שבגללה אנחנו נדרשים לשוב ולהכריז על מצב חירום, היא שאם לא תהיה הכרזה יפקע תוקפם של אותם חוקים.

חלק מהחוקים האלה הם חוקים שיש להם בהחלט זיקה בטחונית, אם זה חוק המעצרים המנהליים או חוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום. אחרים, איך לומר, זיקה קצת לא באמת קיימת, הם כולם, רוב ההסדרים האחרים הם צווים מחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שבאמצעותו הסדירו לאורך השנים ענפים שונים במשק החל ממשק הדבש וכלה בענף היהלומים.

למעשה הוועדה בעשר השנים האחרונות פעלה באופן נמרץ מול משרדי הממשלה במטרה לבטל את אותם חוקים וצווים ולהחליף אותם בחקיקה שלא תהיה תלויה במצב חירום כדי שנוכל לבטל סוף סוף את מצב החירום מ-1948 שכפי שציינתי מקנה לממשלה סמכויות מאוד דרקוניות. הייתה התקדמות מאוד משמעותית, ב-2009 מספר החוקים והצווים עמד על 174, היום אנחנו רק על 21 אבל בשביל לבטל את מצב החירום אנחנו צריכים להגיע ל-0. אנחנו תיכף נשמע ממשרדי הממשלה מה הם עושים כדי להחליף את החוקים והצווים שיש באחריותם בחוקים וצווים חדשים.

לגבי תקנות לשעת חירום אני אציין שבעשורים הראשונים של המדינה באמת היה גם שימוש מאוד נרחב בתקנות שעת חירום, השימוש הזה בשני העשורים האחרונים הצטמצם מאוד, אני תיכף אחדד חריג אחד מאוד בולט. למעשה בין 2004 ל-2019 היו בסך הכל שתי תקנות שעת חירום, שתיהן עסקו בשביתות שהיו בוועדה לאנרגיה אטומית. החריג המאוד בולט היה לפני כשנה וחצי עם פרוץ משבר הקורונה, שכאשר הממשלה, הכלים הראשונים שהיא השתמשה בהם כדי להתמודד עם המגפה, היינו גם בתקופת ביניים שלבחירות שלא הייתה כנסת פעילה, הותקנו עשרות תקנות שעת חירום, 38 במספר, חלקן גם תוקנו מספר פעמים ובסופו של דבר בתהליך חקיקה שנמשך במהלך 2020 רובן הוחלפו בחקיקה ראשית של הכנסת וחלקן פקעו או בוטלו. אלה שהוחלפו בחקיקה ראשית של הכנסת, החוק המשמעותי ביותר בהקשר הזה הוא מה שמכונה חוק הקורונה הגדול שמכוחו גם מוכרז מצב חירום לעניין הקורונה, זה מצב חירום שונה מזה שאנחנו דנים בו, מצב החירום הזה הוכרז לאחרונה, אושר בוועדת החוקה בחודש שעבר והוא בתוקף עד סוף אוגוסט.

מצב החירום הנוכחי שבו אנחנו דנים כעת הוא אותו מצב חירום שקיים מ-1948, ובעצם אנחנו כל שנה, לכל היותר שנה, דנים בחידושו. בעצם מצב החירום הנוכחי, ההכרזה הנוכחית היא בתוקף עד ה-11 בספטמבר כאשר הוועדה המשותפת נדרשת להביא את המלצתה בפני המליאה לכל היותר שבועיים לפני תום מצב החירום, אנחנו קצת הקדמנו את המועד הזה כדי לא להכנס לפגרת הקיץ, ואנחנו עכשיו בדיון נשמע את המשרדים מה הם מתכוונים לעשות.

יו"ר ועדת חוקה, אתה רוצה להוסיף משהו לפני שנתחיל את הדיון?

ראשית אדוני בוקר טוב, תודה על אירוח הוועדה המשותפת. ברכות לחברי הכנסת הנמצאים כאן איתנו. אני רואה שכל מי שאיתנו הבוקר הם חברי הקואליציה אז אולי צריך לומר רק לצורך הפרוטוקול שהוועדה הזו יש בה כמובן ייצוג משתי הוועדות וגם חברי אופוזיציה שאני חושב שהתפקיד שלהם בוועדה הזאת חשוב במיוחד. אני רק אומר שאני מאוד מאוד מקווה שהממשלה שמכהנת שאתה ואני חברים בקואליציה שלה תשלים את המלאכה, שצריך להציב את זה כיעד למולנו, שהכנסת הזאת תוציא את ימיה כאשר סיימנו את המלאכה שגם הכנסת גם הממשלה וגם בג"צ העמידו כמשימה בעלת חשיבות גדולה.

תודה. נעבור למשרדי הממשלה. משרד המשפטים, התייחסות ראשונה שלך.

בוקר טוב. אני ממשרד המשפטים מחלקת ייעוץ וחקיקה. ברשותכם, אני לא יודע למה רק הוועדה לביקורת המדינה השאירו את הפרספקסים - - -

לא, החזרנו אותם.

כולם. כולם. אייל, זה מטריד, זה אומר שלא היית פה שבועיים. אנחנו כנראה נזמן אותך מחר לדיון.

דיוני חוק ההסדרים גוזלים אותי מוועדת החוקה. היועץ המשפטי של הוועדה, עידו כמובן הציג את הדברים כרגיל בבהירות ובתמציתיות, יש גירסה קצרה וגירסה ארוכה, וזה באמת נגע בדברים הכי מרכזיים. אני אתחבר למושג שהוא השתמש בו שהוועדה פעלה בעשר השנים האחרונות במרץ, הייתי אומר שגם הממשלה יחד עם הוועדה פעלה באותו המרץ במובן הזה שנעשו באמת הרבה מאוד מהלכים כדי לצמצם את אותו חקיקה שתלויה בהכרזה על מצב החירום. צריך לזכור שיש שני ערוצים, הסמכות שנובעת ישירות מההכרזה לפי חוק יסוד זה להתקין תקנות שעת חירום שזה נושא שעומד בפני עצמו אבל בדרך כלל בדיונים פה הוא לא בליבה כי למעט בתקופת הקורונה, ומתוך תפיסה משפטית שהשתנתה בעשור או יותר, השימוש בתקנות שעת חירום הוא מצומצם מאוד מאוד מאוד. הקורונה גילתה צורך אמיתי וממשי והשתמשו בה ועיקר העיסוק, ובזה מדברים וזה נושא שבאמת מוטל לפתחה של הממשלה ושל הכנסת ביחד, כי חלק מהדברים מחייבים חקיקה ראשית או אישור של תקנות, הוא לצמצם עוד יותר, בעצם עד הסוף את תוקפם של אותם חיקוקים שמותנים בהכרזה על מצב חירום ומציאת תחליפים כשהדבר נדרש.

כשאני התחלתי לטפל בנושא הזה הטבלה מנתה 92 צווים, היום אנחנו בסביבות ה-15, תלוי איך סופרים, שחלקם כבר מוכנים, אז אפשר להסתכל על החלק המלא והאופטימי של התהליך, אבל זה פחות חשוב. יותר חשוב להסתכל על מה שעוד לפנינו וזה אותם 15 פריטים, אותם הפריטים שצריך לסיים.

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? הרי אני יודע שמה שעושים בחודש אפשר לעשות בשבוע ומה שעושים בשנה אפשר לעשות בשלושה שבועות. בסוף זה עניין של כמה אתה משקיע. איזו סיבה להגיד 'אנחנו נגיש את הטיוטה בעוד חמישה חודשים' וככה מושכים ומושכים. אני לא מצליח להבין את זה. כולם מסכימים שזה לא טוב, הצווים האלה, יש צו אחד שאו.קיי, באמת הוא מיוחד. אבל שאר הדברים שאתה קורא כאן, הדבש, התמרוקים, חומרי ההדברה, יושבים שלושה ימים, מסכמים, הערות עוד חודש וסוגרים את העניין. למה אנחנו צריכים משנה לשנה להגיד 'כן, הם יעשו, ייקח עוד קצת זמן, יבואו לוועדה הזאת וידונו'. למה?

יש לזה כמה הסברים, אני אשמח להציג אותם.

נשמח לשמוע.

יש נושאים שאמנם לפי הכותרת שלהם נראים מאוד פשוטים ואני עם כל הכבוד חושב שבשלושה ימים כנראה אי אפשר לכתוב חוק שמסדיר את כל משק הדבש בישראל.

אבל בשנה אפשר?

אני אמנם לא מומחה לתחום הזה אבל אני מכיר, כיוון שאנחנו עוקבים ומקבלים את הדיווחים מהמשרדים ומבינים שכשלוקחים צו שהסדיר לאורך שנים תחום כלכלי משקי בתחום החקלאות שכידוע הוא נושא, יש בו מובהקות - - -

אני מכיר את נושא הדבש במקרה טוב.

לא, אני אמרתי, אני לא מתיימר להיות. אז כשמשרד החקלאות עוסק בדבר הזה ומבין שהוא צריך לבנות מן היסוד את ההסדרה בחוק ראשי ויש הבדל בין מה שהיה בצו פיקוח לחוק ראשי, הוא צריך לטפל בדבר הזה, הוא צריך לבוא בדברים. צריך לבנות בעצם ענף משקי חדש, עכשיו אפשר להתווכח כמה זמן זה לוקח. שלושה ימים זה כנראה לא לוקח וכנראה גם לא שנה. התהליכים ארוכים.

זה שנים, לא שנה.

עכשיו זה עובר לשלב הבא. חקיקה היא דבר שלוקח זמן במדינת ישראל, לאו דווקא בהקשר הזה. זה רק נתח. אנחנו עכשיו מסתכלים בהיבט מסוים, אנחנו מסתכלים בהיבט של ביטול הכרזה על מצב חירום, אז זה יישמע כאילו שהדברים האלה הם הדברים הראשונים והבלעדיים שהממשלה או משרדי הממשלה, כל משרד יש לו את הסיפור שלו, אני לא דובר של כל המשרדים אבל אני כן רואה את התמונה הכוללת, זה הדבר היחידי שהם עושים. חקיקה במדינת ישראל היא תהליך שלוקח זמן. זאת שאלת עומק, גם בדיונים בכנסת יש לומר, יש ועדות בכנסת בלי לנקוב בשמות, שממש היה שם תור, היה עומס של דברים שהבאנו לוועדה ולא נדונו. גם בכך יש למשרדי הממשלה טענות. המכלול, אנחנו כמדינה ממשלה וכנסת ביחד, התהליכים האלה הם תהליכים ארוכים. זה נכון לגבי חקיקה בכלל, זה נכון לגבי חקיקת משנה ולכן זה גם נכון לגבי רשימת החיקוקים האלה.

אני לא בא לומר שהממשלה בהכרח בכל פרט ופרט פעלה בשיא היעילות. לא יודע. אבל אני חושב שכמכלול זה לא סוטה ולא חורג פה, אין איזה עיכוב מיוחד דווקא בנושאים שקשורים לחירום, אלא חלק - - -

לא, זה בסדר שאין עיכוב מיוחד. אבל פה צריך להיות ההיפך. פה צריך להיות מאמץ מיוחד. בסדר? זה שאין עיכוב מיוחד למול חקיקה רגילה זה נכון. תהליכי חקיקה לוקחים זמן, אבל במצב שבו כולנו מודעים לצורך החוקתי, הרציני לטפל בעניין הזה, כשאנחנו נמצאים בישורת האחרונה, אז השאלה האם לא צריך לרכז כאן מאמץ והאם צריך אולי לעבור לשיטה קצת יותר ריכוזית. אני לא יודע אם יש צוות למשל במשרד המשפטים שזה תפקידו. כי באמת ידיכן עמוסות, גם במשרד המשפטים וגם בכל מחלקה משפטית, ייעוץ משפטי של המשרדים. האם ישנו צוות מיוחד, מקצועי, במשרד המשפטים שמרכז, האם ישנה תכנית עבודה סדורה. בסדר, לא שלושה ימים, אבל האם יש תכנית ממשלתית מתכללת שאומרת 'חברים, זה המאמץ, המשרד הזה והזה עד תאריך זה וזה תציגו את הטיוטה'. אתה יודע, גם חוקים זה יצור מתפתח. לא צריך להביא את הדברים ברמת, מביאים חוק, זה הבסיס, יכול להיות שיהיו עוד תיקונים בחוק בהמשך, אבל יש פה איזו שהיא תחושה, טוב צריך גם לומר שאנחנו אחרי שנתיים של כנסת יחסית משותקת בהקשרים האלה, אז אולי כדאי לחשוב על איזו שהיא שיטת עבודה שתביא אותנו לקו הגמר?

אני אשמח להתייחס. א. ראשית התשובה הפשוטה היא שאכן יש מעקב ועבדכם הנאמן יחד עם עו"ד גל עזריאל שמוכרת לחלק מחברי הכנסת בהקשרים אחרים מרכזים את הדבר הזה ומטפלים בו מבחינת המעקב, שוב, עושה את זה הרבה מאוד שנים עוד כרפרנט צעיר, התחלנו את המעקב, המיפוי הראשוני כדי להביא לפתרון הזה נעשה בתקופת השר יוסי ביילין, בכלל לטפל בבעיה, להבין שיש בעיה, והעובדה שאנחנו נמצאים היום ברשימה של 15 צווים ולא 192 זה חלק מהעובדה שאנחנו מבצעים את המעקב ודורשים הסברים ומנסים לסייע. אנחנו לא יכולים ולא צריכים וזה לא יהיה נכון, כמובן שמשרד המשפטים יכתוב את חוק הדבש או את חוק התמרוקים או היהלומים וכן הלאה וכן הלאה, זה בתחום המומחיות של כל משרד ומשרד.

אנחנו מסייעים כאשר רוצים לייצר בתחום המשפטי סעיפי חירום, כי בהקשרים מסוימים רוצים את זה אבל זה בשוליים.

אייל, אבל מלבד המעקב - - -

אני אשלים את התשובה ח"כ גינזבורג, אני עוד לא השלמתי את כל המהלך ברשותך. זה דבר אחד שאנחנו עושים ונעשה ואכן אנחנו יודעים ולכן אני יודע להגיד בכל חיקוק מה דיווח לנו כל משרד. מעבר לכך, החלטת הממשלה, אפשר גם להגיד מה אתה חושב על החלטות הממשלה, אבל החלטת הממשלה ואנחנו דאגנו שמשלב מסוים החלטת ממשלה מחייבת את המשרדים לדווח למזכיר הממשלה, בעצם לממשלה, מה כל שר עשה בתקופה עם תאריך יעד לדיווח. יותר מזה, מבחינת הפעלת הלחץ, זיהוי ובקרה מאוד מדויקת, האם בסופו של דבר משרד מסוים עומד או לא עומד ביעד שהוא אמר ומה האילוצים האחרים שלו וסדרי העדיפויות שיש, הנושא הזה בעיני הוא בוער כי איש של דיני חירום מעניין אותי משפט חוקתי. אבל כששר צריך לקדם בזמן נתון כמה רפורמות, כמה תיקונים והאם הוא בהכרח בוחר את החיקוק הזה אל מול חיקוקים אחרים שאם הוא לא יקדם אותם אז הוועדה הרלוונטית בכנסת תעביר ביקורת 'למה לא קידמת את החוק האחר', זו סוגיה יותר מורכבת.

אני לא בא לגונן ולהגיד שהכל נהדר, אני אומר שהסוגיה של סדרי העדיפויות היא מורכבת, חובת הדיווח לממשלה קיימת, הפירוט המדויק קיים, היכולת להפעיל לחץ על כל שר ושר בכל רגע נתון היא יותר מורכבת, וכמו שאמר יו"ר ועדת החוקה, בשנתיים וחצי האחרונות אכן כל - - - החקיקה קצת התעכבו ואם נעבור על הרשימה אולי לא נדבר ב-40,000 רגל, אז תראו שחלק מהדברים בעצם מוכנים לחזור לוועדות, הם כבר היו והם צריכים רק לחזור עם עדכונים וחלק עדיין מחייבים עוד שלב של מסוים של עבודה ואני רוצה לקוות ולהאמין שאנחנו בשלב של הדחיפה האחרונה הזאת ברוב הדברים פה הם ממש בשלבים האחרונים.

על זה רציתי בדיוק להתעכב כי מלבד שני חוקים שטרם הופץ תזכיר ממשלתי כלשהו בגינם, כל שאר החוקים היו או בהליך חקיקה בכנסת ה-20 או לפניה, ובחלק היו במצב שתזכיר הופץ, צריך לערוך בו שינויים כאלה ואחרים. אני לא מבין למה אם תזכיר הופץ עכשיו צריך לעשות שינויים ולהפיץ אותו שוב לציבור, אפשר להתווכח על זה.

מה שברור הוא שהתחושה היא שלכם ברור שהכנסת תאריך את מצב החירום ולכן יש זמן. אלא אם כן ייעשה פה מעשה, תגיד 'אוקיי, מאשרים את מצב החירום אך לתקופה מוגבלת יותר'. ואז ניאלץ את המשרדים לעבוד טיפה יותר בדחיפות. זה נכון שבכנסת 20, 21, 22 וה-23 היו מורכבות אבל ב-23 אפשר היה להביא חוקים, הוועדות עבדו, לא רק בנושא קורונה, ואני חושב שהמשרדים מתמהמהים. רואים פה את הטבלה, רואים את הפירוט, כשאומרים 'נדון בזה בעוד תשעה חודשים', 'נדון בזה בעוד שנה', 'בשנת 2022' וכולי, זה מראה שאין דחיפות ושאין רצון באמת לדחוף את זה כמו שאמרו פה שני ראשי הוועדות.

לכן אנחנו מבקשים, אתה לא הגורם להטיח בו את הדברים כי אתה זה שהדברים בוערים בו - - -

בסדר, אני אבל צריך להעביר את המסר בהחלט.

ואין פה את כל משרדי הממשלה שאמונים על כל חוק וחוק. השאלה האם באופן שבו אנחנו נתחיל טיפה יותר ללחוץ, אם זה - - - לך אדוני, לגרום להם - - -

אבל ח"כ גינזבורג, הבעיה שגם אם תיתן חצי שנה, הם ידעו שבעוד חצי שנה תאריך.

בסוף אפשר יהיה להתחיל - - -

ח"כ גינזבורג, הניסיון מלמד, אולי גם זה לח"כ קריב, הניסיון שלנו מלמד בפעילות של הוועדה בשנים האחרונות שמה שהביא להכי הרבה תוצאות הוא ישיבות מעקב שוטפות של הוועדה הזאת שהזמנו את כל המשרדים ובמקרים מסוימים כשהתחלנו להרגיש שהדברים לא זזים גם הזמנו שרים ומנכ"לים וזה מה שתרם הכי הרבה לכיוון של הנושאים.

ח"כ בני בגין אתה רוצה להעיר?

כן. תודה. רבותי יושבי הראש, לפני עשר שנים, זה בהקשר לדברים של איתן על ההחלטות בכנסת ה-20, חלק מההסרה של ההתניה של צווי שעת חירום, נבעו מעבודתנו בוועדת שרים לחקיקה לפני עשר שנים ב-2011, כשמשרד המשפטים הביא ומשרד ראש הממשלה הביאו בפני הוועדה את חוק המאבק בטרור. לא הצלחנו לשכנע אותם אז לתקן את התיקונים שרצינו, אני מדבר על חבריי דן מרידור, מיקי איתן ואנוכי, והפשרה הייתה שלפחות יסרקו את צווי שעת החירום ויביאו לביטולם גב אל גב עם הצעת החוק. זה לקח עוד כמה שנים, אבל הזכרנו להם בישיבות של ועדת החוקה חוק ומשפט, את ההתחייבות הזאת, ואכן הביאו גב אל גב עם חוק המאבק בטרור המאוד חשוב, ביטולם של 67 - - -

בין צווי הפיקוח? אתה מדבר על תקנות ההגנה לשעת חירום.

כן. אז משהו כזה ב-60, 70 בבת אחת. היה דיון על הריסת בתים אבל בסדר, קיבלו הנחות. אבל ברור שדעת אני חושב רוב החברים כאן לא נוחה מן המצב הזה. אני מציין את הדברים, כנראה יש עוד דרך ליצור איזה שהן התניות שתמרצנה את משרדי הממשלה, את שרי הממשלה לעשות את העבודה הנדרשת. אני חושב שצריך לומר, המספר הקטן יחסית, המספר העצום הבלתי נתפס שהיה רק לפני שנים אחדות, הוא בהחלט הישג, גם של הכנסת אבל ודאי של הממשלה וראוי לברך על כך. אבל כמו שציינו החברים, למה בתמרוקים כך, או, זה נראה מאוד מאוד קיצוני והדברים נובעים ממה שאמר אייל. זאת אומרת אין פה איזה עניין עקרוני, יש פה עניין של השקעת עבודה וליבנו איננו גס בעומס המוטל על המשרדים, בייחוד עכשיו אחרי השנתיים האחרונות, ויש גבול לעבודת הפקידים.

למרות שהכנסת מוכיחה שאפשר לעבוד 22 שעות ביממה. אפשר לאמץ את זה גם במשרדים.

אדוני היו"ר, אני קראתי איזה מאמר בתחילת השבוע שממנו הייתי אומר, בינתיים היא מוכיחה אבל מה ההשפעות מרחיקות הלכת על חברי הכנסת, ובייחוד היותר מבוגרים שאני מייצג אותם בדיון זה, אז זה עוד לא נגמר. אבל בכל זאת, פקידים יש להם עוד דברים לעשות בחיים חוץ מלתקן חוקי חירום ויש משפחה ואיזון בין הבית לעבודה, הכל נכון. אבל יש אמצעים נוספים ואני מציע לבחון אותם. שניתן לכוון הייתי אומר את הממשלה לעשות את שארית העבודה במידת האפשר, יהיו דברים שלא רצינו, חוק המעצרים המנהליים לא רצינו. הייתה הצעה לנתק, אז גם בלי מצב חירום אפשר לשלוח מישהו למעצר מנהלי אם כי היום בכל זאת, בהתערבות של בית המשפט, זה לאמה שהיה פעם-פעם.

אז זו הצעתי לבחון, רבותי יושבי הראש, צעדים אפשריים מסוג זה, למרות שהם לא נעימים ייתכן שהם דרושים.

יש דבר קצת מטריד בזה שבהודעה של מזכיר הממשלה המשרדים מתבקשים אם אני לא טועה לעדכן אותו עד ל-31 במארס 2022. בואו רגע נהיה ריאליים. כשרוצים לעשות מאמץ ממשלתי מרוכז ומתוכלל של משרדי הממשלה, אז כשמזכיר הממשלה אומר למשרדים השונים 'תעדכנו אותי על ההתקדמות' הייתי מצפה - - -

'תעדכנו' זה לא צו עשה.

היא הנותנת.

אבל ח"כ קריב, התאריך הזה ממש נבחר במחשבה סדורה שלנו כדרג מקצועי מתוך ניסיון. אם אתה אומר למישהו 'תדווח' בתוך זמן קצר מדי, הוא ידווח על כך שאין שום שינוי. זאת לא המטרה. המטרה היא בדיווח שיהיה איזה שהוא דד-ליין שבנאדם ירצה גם לעשות משהו ולדווח שהוא עשה. אם זה קצר מדי ובאמצע יש חגים, ואנחנו יוצאים מקורונה, אפשר לקצוב הרבה מועדים קרובים. אנחנו נשים מועדים פיקטיביים, אז אם אתה נותן עוד שלושה חודשים, אחרי החגים, ארבעה חודשים, אז יש סיכוי שגם יקרה משהו.

זה אני חייב לומר שדעתי שונה. אני רוצה גם להסביר למה. ציין ח"כ גינזבורג בצדק, שאנחנו לא נמצאים באותו קו זינוק כרגע ביחס לכל הצווים והחוקים שנותרו. בחלק לא מבוטל כבר הוכנו תזכירים וכולי. הטבלה שלכם בעצמה מציינת שמשרדים מסוימים אומרים 'בעוד חודשיים נהיה מוכנים עם תזכיר חוק' אחרים אומרים 'במחצית השניה של 2022'. אתם בעצמכם באים ואומרים ומעידים שהמשרדים אומרים שדברים אמורים להתרחש, דברים משמעותיים יכולים לזוז קדימה כבר עכשיו.

אנחנו נמצאים ברגע אחרי התנעת הפעולות של ועדות הכנסת השונות שרלוונטיות, אז זה בדיוק הרגע המתאים לבוא - - -

שולחן די ריק יש להן.

כן, אפילו גם - - - זה בדיוק הרגע המתאים לבוא ולומר, יש ועדות, יש יושבי ראש, אפשר שמשרדי הממשלה יבואו איתם בדברים. כשמזכיר הממשלה אומר לנו בהודעה שלו 'אני מבקש ממשרדי הממשלה שיעדכנו אותי ב-31 במארס', כתוב באותיות קידוש לבנה שהממשלה פועלת מתוך נקודת מוצא שעולם כמנהגו נוהג. בשנה הבאה נבוא לפה, יורידו שני צווים, ואני לא מזלזל בשום התקדמות אבל אנחנו, בייחוד מהממשלה הזאת מצפים, אני הייתי מצפה שמזכיר הממשלה יאמר 'אני בעוד חודשיים עושה ישיבת תכלול'.

אתם הצבתם לוחות זמנים בטבלה של המשרדים השונים. אז מזכיר הממשלה צריך אחת לחודשיים לעקוב אחרי לוחות הזמנים האלה, אם הממשלה רוצה לסיים.

בואו נתקדם.

אני הנציג היחיד של האופוזיציה אז תנו לי קצת - - -

ניתן לך את הכבוד.

אז באמת תודה רבה אדוני היו"ר ותודה ליו"ר ועדת חוק ומשפט. כמי שעוסק בנושא של חירום 30 שנה, יש לי פה שני סטודנטים מצוינים שיודעים שזה אנחנו עוסקים בקורסים, הנושא הזה הוא קריטי לאר רק במובן הזה של תקנות, באמת במובן מראית העין של הדמוקרטיה הישראלית, גם בשפה וגם מבחינת המשמעויות של הדברים. אתה ציינת בעצמך את הנושא שהתחיל ב-1948.

חוקי חירום נועדו באמת, אנחנו לא צריכים להכביר מילים, הנושא של שמירת הקונסטיטוציה מי סינסינטוס, מרומא העתיקה וכמובן הריבונות הישראלית וכן הלאה ואנחנו יודעים את ההתפתחויות. אבל אני חושב שהשימוש אפילו הלינגוויסטי בחירום בדברים שהם טריוויאליים לכאורה, מערערים ברמה מסוימת על האתוס הזה שאתם מדברים עליו ואתם עוסקים בו.

לכן אני באמת חושב בהמשך למה שאמר ידידי ח"כ גינזבורג ואחרים כאן, צריך לעשות מאמץ גדול מאוד, פשוט להתחיל להוציא את השפה הזאת. השפה הזאת נכנסה בזמן הקורונה בצורה מאוד מאוד דרמטית נוספת בגלל אותם איומים. אבל הדנ"א הישראלי, הדנ"א של כולנו, מיד לעבור ממצב של נורמליות שהיא המצב הדמוקרטי, למצב של אבות מייסדים ושל חירום ושל, 'מאימפריה להיסטריה' כמו שאני קורא לזה, צריך פה לקבל איזה ריסון מסוים, ואני חושב שיש נושאים מסוימים שאולי לא היום המקום לדבר עליהם, כולל אני חושב בכל נושא של המבחנים הביומטריים, שזה אחד הנושאים הקריטיים בכל הנושא שאני מדבר עליו, אתמול שוחחתי עליו עם ידידי אביתר מתניה ואחרים על כל מה שצריך לעשות גם מבחינת מראית העין בתקופה הזאת של ישראל.

לכן אני תומך בהצעה הזאת, אני חושב שאם סינסנטוס הספיק להם שישה חודשים לתת להם בללבוש טוגה בזמן חירום, אז לנו מספיק איזה תקופה. אני חושב שאדוני היו"ר אמר את הדברים האלה, צריך לתת dead lines. רוסו דיבר על חירום ו-dead lines, כולם דיברו על dead lines. אני לא אומר שהם צריכים להיות משהו שיעיק על הוועדות וזה ברור לנו שאנחנו במדינה שיש בה התפתחויות וגם צעדנו צעדים באמת יוצאי דופן לכיוון של מדינה ליברלית פתוחה, שהאיסורים האלה הוסרו, אבל בהחלט הרוח הזאת אני חושב שהיא חשובה ואני רוצה לציין באמת, אולי היו"ר ייתן בעצמו איזה דד-ליין סביר ואז אנחנו נוכל באמת לצאת עם איזו בשורה מסוימת לגבי הצמצום של הדברים האלה.

תודה. ח"כ אוסאמה בבקשה.

תודה כבוד יושבי הראש, ובוקר טוב גם לחברתי ולחבריי. תראו, אני יצא לי להיות בוועדה המשותפת גם בכנסת נדמה לי ה-20, כבר לא סופרים. ואני תמיד, אולי גם הפעם, אהיה הנציג היחיד שיצביע נגד הבקשה של הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום. אני חושב שהמדינה הייתה צריכה לבוא ולהגיד 'די'. אחרי 73 שנים מאז ההכרזה על המדינה הגיע הזמן והגיע הרגע לבטל את מצב החירום. וכאשר במיוחד שהמדינה מתגאה שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, יש לנו הרבה ויכוח על העניין הזה, אבל אני אומר, אי אפשר להמשיך ולהשתמש במצב הזה על מנת להמשיך ולהשתמש בהכרזה ולהגביל, לדכא דמוקרטיה וזכויות בסיסיות, זכויות חוקתיות, ולתת לממשלה סמכויות רחבות ביותר, דרקוניות, וראינו איך הממשלה הקודמת השתמשה בסמכויות האלה בזמן הקורונה. ואלמלא התערבות בג"צ אז היו ממשיכים. תקנה אחרי תקנה אחרי תקנה אחרי תקנה.

ומי שהיום יושבים בממשלה אז הקימו קול זעקה, ובצדק, נגד השימוש הנרחב בתקנות שעת חירום. אז מה עכשיו אנחנו עושים? אמרתי אתמול גם בוועדת הפנים בעניין תקן כליאה. משנים ממשלות, משנים שרים, משנים ועדות, אבל אותו דבר. גם אתמול תקן כליאה 14000, אפילו לא הורידו. אפילו ב'עוד שנה תנו לנו', גם עכשיו פה 'תנו לנו עוד שנה', אבל יש מכתב של מזכיר הממשלה איך שאמר כבוד יו"ר ועדת חוקה 'אנחנו נבדוק'.

אני תמיד אומר, זה גם לא בטוח, כבוד היו"ר של הוועדה המשותפת שזה לא תמיד כאילו הם מחליפים תקנות שעת חירום בחוקים רגילים, אז לפעמים זה יותר גרוע. אני אומר לכם, למשל, היה לי הכבוד המפוקפק להשתתף בוועדה שדנה בפקודה למניעת טרור ואז החליפו את זה בחוק למאבק בטרור. אני אומר לכם, זה יותר גרוע. מבחינת הסמכויות שניתנו ומבחינת הפגיעה הקשה בזכויות.

יש לנו חוק המעצרים המינהליים שעדיין קיים בתוך ישראל, אני עוד לא מדבר על השטחים הכבושים. בתוך ישראל יש מעצרים מינהליים. אתם יודעים שבחודשיים-שלושה האחרונים יש עליה דרמטית במספר המעצרים המינהליים? מ-270 ליותר מ-550. פי שניים. 40 הם אזרחי או תושבי המדינה. מעצרים מינהליים. אז על מה אנחנו מדברים?

אני אומר, אנחנו רוצים לא רק כאילו מבחינה רשמית, מבחינת הפרוטוקול 'וואלה, הנה הגענו, ביטלנו את כל החוקים, ביטלנו את כל הצווים ועשינו חקיקה ישראלית'. השאלה איזה תוכן של חקיקה. איזו חקיקה אנחנו עושים. אם זה אותה גברת בשינוי אדרת, או שאפילו מבחינת התכנים זה יותר קשה ויותר פוגעני בזכויות בסיסיות, בזכויות חוקתיות, אז בואו נשאיר עם החקיקה המנדטורית, לפחות נגיד שירשנו את זה מהמנדט, ולא חקיקה ישראלית לתפארת.

אני חושב שיש פה, ואני חושב שחברי בני בגין היה איתנו בכנסת ה-20, יש מלא צווים ומלא חוקים שאפשר לבטל את זה כליל. בטח אייל יגיד, יש מאות חוקים בספר החוקים כאות מתה. אפילו אי אפשר ליישם את זה כי אין תקנות. אז בשביל מה זה? אז אני אומר, ואת זה לכבוד יו"ר ועדת החוקה, יש המון מה לעשות בעניין הזה. השאלה אם אנחנו רוצים לעשות או שאנחנו נמשיך איך שאמרת, ואני מסכים איתך, נבוא כל שנה – ראיתי את חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה – זה דבר שבשגרה כבר. כל שנה באים, עושים את הטקס הזה, ובסוף 'נו יאללה, מצב חירום, מצב בטחוני, זה אפילו יותר גרוע, נצביע בעד ונלך'.

אני חושב שהגיעה העת לעשות חקיקה שתיקח בחשבון גם את הזכויות הבסיסיות, את הזכויות החוקתיות ולעגן עלזה ולשמור על זה ולא לתת לחקיקה ולסמכויות של ממשלה, ואנחנו צריכים ללמוד מהשנה האחרונה. השנה האחרונה הייתה מבחינת שימוש בתקנות שעת חירום, שנה שחורה. וצריך לשים קץ לזה.

תודה רבה. ח"כ מיכל. אנחנו קצת הפכנו את הסדר כי היה אולי רצוי לשמוע את שאר המשתתפים ואני כבר אומר לכם שלא נעשה את הסשן הזה עוד פעם. אם יש למישהו משהו חשוב להגיד, כי אנחנו גם מוגבלים בזמן. אז אחרי ח"כ מיכל רוזין נעבור לנציגים השונים. בבקשה.

תודה. בוקר טוב לכולם. אני מסכימה עם הרבה מאוד דברים שאוסמה אמר, לא יפתיע אתכם, בוודאי בנושאים בטחוניים וכדומה. מצד שני אוסאמה, אני חושבת שבמדינה מתוקנת, דמוקרטית, אחרי 73 שנים, עוד מעט אנחנו כבר 74 אבל אחרי עשרות שנים הגיע הזמן שלא נחיה על פי חוקי המנדט הבריטי, בשביל זה ניצחנו את המנדט הבריטי והקמנו מדינה עצמאית, לכן מן הראוי - - -

ושנביא חוקים גרועים יותר? אז נישאר עם המנדט הבריטי.

אני עדיין חושבת שאנחנו במדינה דמוקרטית וגם אם מחוקקים חוקים שאנחנו במדינה דמוקרטית וגם אם מחוקקים חוקים שאני מאוד לא אוהבת, אני אלחם באופן דמוקרטי לשנות את השלטון ולשנות את אופי החוקים ועדיין אני חושבת שחוקים לשעת חירום שקיימים מאז המנדט הבריטי הם לא ראויים להתקיים יותר.

דבר שני ולא פחות חשוב, חלק גדול מהדברים ולכן הערתי בציניות כשנכנסתי, כשאני עוד הייתי בוועדה המשותפת הזאת בכנסת ה-19.

אני עוד לא הייתי.

אתה לא היית. אני הייתי. וישבנו עם סלומיאנסקי, הוא היה יו"ר ועדת חוץ ובטחון, נכון? אני צודקת?

חוקה.

אחרי זה היה יו"ר חוקה בכנסת ה-20.

בדיוק. והסיבה שאני אומרת את זה, כי יש פה דברים שאני לא מאמינה שהם עדיין קיימים כמו הדבש, והדייג, ואני הייתי גם בוועדת כלכלה שהביאו את ענף הדייג ודנו ודנו ודנו ימים ושעות ועדיין זה בתקנו תשעת חירום, ויהלומים, וכל מיני נושאים. אני לא אעבור על כל הנושאים שקיימים פה.

כלומר בואו נסיר מהשולחן, אני אשמח שיושבי הראש יקשיבו.

יושבי הראש כבר מפנימים את ה- - -

את מה שאת אומרת. את רואה?

בואו נסיר מהשולחן קודם כל את כל הדברים האזרחיים שצריך כבר להסדיר אותם ואי אפשר להמשיך לחיות על פי התקנות האלה, ונשאיר בסוף, אוסמה, את הנושאים הביטחוניים ועליהם נתווכח ועליהם יהיה פה זמן, תהיה פה ממשלה ארבע וחצי שנים, ואז נוכל לנהל על זה דיון מעמיק וכדומה. בואו נפצל.

בזמנו דרך אגב, מה שעשו, פיצלו את כל החוקים האלה בין ועדות הכנסת, דנו בהם רק שחלק גדול עובדה, עדיין נמצאים על שולחננו. צריך להעיף את הדבר הזה, והכי חשוב אני אומרת, מה שלא קויים פעם שעברה אבל כן תיכננו, לוח זמנים. היה לוח זמנים נורא ברור. וכל פעם שהתיישבנו, אמרנו 'אוקיי, זה היה אמור להסתיים' ואני לא רואה את זה בטבלה הזאת. אז הייתה טבלה, עם ממש תאריכים ליד.

הגאנט לא ברור מספיק.

ממש טבלה, הייתה כזאת. אני מוכנה לנסות לשלוף אותה.

ח"כ רוזין, ההבדל הוא שפה הטבלה כוללת את מה שהמשרדים התחייבו אליהם. הטבלאות שאת מדברת עליהן היו לוחות זמנים שהוועדה הקציבה למשרדים ולכן הם - - -

אני מציעה לחזור ולעשות טבלה של מה הם התחייבו, ודרך אגב, גם אם הם התחייבו למשהו זה לא אומר שאני מסכימה או אנחנו מסכימים. כלומר, גם אם התחייבו לעוד שנתיים, אנחנו נגיד 'חבר'ה, יש לכם חצי שנה'.

בואו נאמר את האמת, מי שהיה צריך לעשות את זה זה מזכיר הממשלה. אנחנו היינו צריכים לראות גאנט ברור- - -

לא יודעת, לא, זה תפקיד שלנו.

בסדר, אם הממשלה לא עושה את זה, בסדר, אנחנו נעשה את זה.

תודה רבה.

תודה. נעבור לנציגים השונים. משרד ראש הממשלה. יש נציג?

בוקר טוב. מדברת שירי. איני נראית אבל אני רק אגיד כמה דברים. לנו יש שני דברי חקיקה שהם רלוונטיים לפעילות שלנו, ונדרשים לצורך התמודדות עם המלחמה בטרור וזאת בעצם עד להשלמת חקיקה בהוראת קבע.

החוקים הרלוונטיים זה חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) התשל"ט 1979 ותקנות שעת חירום יציאה לחוץ לארץ התש"ח 1948, חוקים שאנחנו עדיין צריכים, שוב, כמו שציינתי, כדי להתמודד מיטבי עם הטרור, אנחנו נדרשים להפעיל את הסמכויות. אני רק אומר שהסמכות מכח החוקים האלה מופעלת בזהירות, במשורה, באופן שקול וכמובן בהתאם לדין לפחות ביחס למעצרים מינהליים, כחלק מההליך מובאת להחלטה שיפוטית מיד עד 48 שעות ממתן ההחלטה. עד כאן. לכן אנחנו מבקשים לחדש את ההכרזה על מצב החירום כדי שנוכל עדיין להמשיך ולהפעיל את הכלים במקרים הרלוונטיים עד לחקיקה בהוראת קבע. תודה.

תודה רבה. משרד הבטחון

בוקר טוב. אני סגן היועץ המשפטי למערכת הבטחון. למשרד הבטחון יש שני דברי חקיקה שבאחריותנו שקשורים במצב החירום, האחד הוא חוק להסדר תפיסת מקרקעין שמאפשר תפיסת מקרקעין לצרכים בטחוניים. ההסדר הזה הוא שימושי גם בימים אלה, גם בימים של שגרת חירום אם נקרא לה כך, למשל לצורך הסדרה של מקרקעין לכיפות ברזל ולצרכים נוספים של מערכת הבטחון ולכן אנחנו עמלים על חקיקה מחליפה להסדר הקיים שתאפשר את ביצוע הדברים האלה.

פורסם תזכיר חוק כבר לפני כמה שנים, היו מחלוקות עם משרד המשפטים ואנחנו בשיח איתם על מנת להגיע להבנות ולהתקדם עם החקיקה הזו בכנסת.

סליחה, זו אמירה נורא כללית. אתם באים ואומרים שא תם כמה שנים עם תזכיר חוק. במחלוקות הכי עמוקות, בהתדיינות בין שני משרדי ממשלה אפשר לצפות שוויכוח יסתיים לא תוך כמה שנים אלא תוך כמה חודשים. כשאתה אומר לנו 'אנחנו עובדים על הצעת החוק' אז בעצם לא אמרת לנו שום דבר קונקרטי מבחינת ההתקדמות. אנחנו יודעים שאתם עובדים, אנחנו סומכים עליכם שאתם עובדים אבל בוא תאמר לנו. אתה צופה שהמחלוקת עם משרד המשפטים תגיע לכדי מיצוי מה, עוד חודשיים?

אני לא יודע אם אני יכול לעזור אבל קבועה ישיבה לדעתי בנושא הזה ככל שאני יודע, לתחילת ספטמבר. היא הייתה קבועה לעכשיו - - -

אז אני רוצה לומר, אין טעם בלעבור בין היועצים המשפטיים של המשרדים שיאמרו לנו את שאנחנו יודעים, שהחוקים האלה הם חשובים וצריך להסדיר חקיקה במקומם. את זה חבל שתאמרו לנו. יש לנו גם טבלה שאומרת במה כל משרד מתעסק. כתבתם לנו. אנחנו מצפים לשמוע מכם אמירה 'להערכתנו החוק הזה של תפיסת מקרקעין בשלושה חודשים הקרובים יהיה תזכיר', אין צורך בריטואל שאתם מספרים לנו את מה שכתוב לנו בטבלה.

אני אשלים את דבריי ברשותכם. כמו שנאמר, יש דיון מסכם אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שקבוע לספטמבר, אני מאוד מקווה שבדיון הזה נשלים את ההסכמות עם משרד המשפטים ומיד לאחר מכן נוכל להתקדם עם החוק לממשלה, כיוון שכבר פורסם תזכיר חוק, אז התהליך יכול להיות קצר. אני מעריך שבתחילת שנת 2022 נוכל להגיע עם החוק הזה לכנסת.

הנושא השני הוא צו הצופן, צו שנובע מחוק הפיקוח על - - - התו הוא מסווג אז אני לא יכול להגיד עליו יותר מדי חוץ מזה שהוא עוסק באמצעי הצפנה. יש הבנה במערכת הבטחון שאפשר להחליף את הצו הזה בהסדר שהוא אזרחי ולא מצריך עמידה בצו בחירום אלא שזה מצריך עבודה משותפת עם משרד הכלכלה שייקח על עצמו חלק מהדברים שינבעו מהצו החדש בהיותו אזרחי.

העבודה הזו מתבצעת וגם כאן אנחנו מעריכים שבחציון הראשון של 2022 נוכל לבוא עם חבילה של צו חדש וביטול הצו הנוכחי. עד כאן.

תודה. משרד התחבורה.

לנו למעשה יש ארבעה חיקוקים, הסדרים שבשעת חירום. הסדר אחד נוגע לפיקוח על כלי שייט, כל מה שנוגע לכניסה והסדרה של פעילות מול כלי שייט בשעת חירום. ההסדר הזה אנחנו כבר גיבשנו כבר תזכיר חוק שאמור להחליף אותו, שהוא אמור להסדיר למעשה את כל היבטי הבטחון של כניסה דרך הים לטריטוריה של ישראל. נותרו לנו רק הסדרים מסוימים שאמורים להחליף חלק מתקנות שעת חירום ואנחנו אמורים להשלים את זה, ממתינים למעשה להסדרה של זה בתיאום עם משרד המשפטים, בגלל כל היבטי הקורונה זה מעט התעכב.

בשיח עם משרד המשפטים אנחנו מעריכים שנוכל להשלים את התזכיר תוך חצי שנה, בהנחה שלא יהיה עוד עיכובים בגלל היבטי קורונה או שעות חירום אחרות.

מה הקשר לקורונה, סליחה גבירתי, מה הקשר?

משרדי הממשלה עובדים אחרת בתקופת קורונה, ח"כ גינזבורג - - -

תראה איך אתם עובדים נהדר בזום.

סליחה, לא יודע אם אני מייצג את כל משרדי הממשלה, אבל צריך לשקף את צורת העבודה בתקופת הקורונה, עובדי המדינה, לא צריך לרחם עליהם הם עושים את עבודתם אבל סדרי העדיפויות השתנו. שבוע העבודה מוקדש 90% לענייני קורונה כי יש מה לעשות, אז אתה לא יכול לעשות באותם 90% גם חקיקה אחרת, חשובה ככל שלא תהיה. - - -

ברור. עו"ד זנדברג, אף אחד לא מטיל דופי.

· - - האמירה ש'תעבדו בזום'. עבודה בזום לא משנה את סדרי העדיפויות של הממשלה.

עו"ד זנדברג, אף אחד לא מטיל דופי אבל אתם כתבתם לנו, אתם מדווחים לנו שתזכיר החוק בנושא הזה הופץ במאי 2017, שנתיים וחצי לפני פרוץ הקורונה. על זה התהיה.

ח"כ קריב, אתה צודק, לא הכל מושלם, אני אומר אבל שחברתי ממשרד התחבורה כרגע, ההערה הייתה שאם לא יהיו בעיות קורונה נעמוד בזמנים, היא נקבה בתאריך ואמרה שהיא מקווה שלא יהיו בעיות, אז תקפו אותה שהיא אמרה ש- - -

המדיניות החדשה של הממשלה זה חיים בצל קורונה, שיתחילו להתרגל, ככה עובדים עכשיו.

אם זה המצב, אתה לא הכתובת כמובן. אבל צריך לומר לפרוטוקול, אם זה המצב ובאמת 90% מזמן העבודה של הייעוץ המשפטי של המשרדים מוקדש היום לקורונה וזה באמת דבר נדרש, אז שיגדילו בתקן נוסף את כל מחלקות הייעוץ המשפטי במשרדים, כדי שאנחנו נוכל להתקדם גם במשימות הלאומיות החשובות האחרות. הקורונה איתנו שנה וחצי, כפי שציין היו"ר, הדוקטרינה היום היא שאנחנו נחיה עם הקורונה לעוד הרבה זמן, אז בבקשה. הכתובת היא לא אתה כמובן, אבל הממשלה, בסדר, אז תתארגנו ותדאגו לטפל במשימה הזאת.

כן. בבקשה תמשיכי.

אני אמשיך. הסדרים נוספים, יש הסדר נוסף שנוגע לרכבלים, זה הסדר שהוא מאוד מאוד, מתבצעת לגביו כבר מזה זמן עבודה מקצועית מאוד מקיפה בשביל להסדיר למעשה את הרכבלים ככלי תחבורה ציבורית.

רק אעזור לחברי הכנסת, מספר 16 בטבלה שלכם.

אתם הפעלתם לאחרונה רכבל כאמצעי להסעת המונים, נכון? בחיפה.

נכון. זה הסדר שאמור, ההסדר שיחליף את צו הפיקוח אמור למעשה להתייחס בעיקר להיבטים של תחבורה ציבורית, של רכבלים כתחבורה ציבורית והוא אמור בשביל זה להסדיר את כל ההיבטים גם המקצועיים של בטיחות והפעלה וגם היבטי שירות כאמצעי תחבורה ציבורית. זה אנחנו מעריכים באמת שבעוד כתשעה חודשים נוכל להפיץ תזכיר חוק שיהיה - - -

אז הנה, את אומרת עוד תשעה חודשים אז אני מבין שאת בשלב די מתקדם יחסית.

כן. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים. רק להבהיר, ההיבט, בנוגע לרכבלים הייתה עבודה מאוד מקיפה שנדרשה השוואה אל מול מה שקורה בעולם לגבי רכבלים לא כאמצעי תיירות אלא ממש כאמצעי תחבורה ציבורית, זה לא קיים בהרבה מקומות וממש אנחנו מנסים להסדיר הסדר מקצועי מאוד מאוד מקיף שיסדיר, שיהיה מספיק בטיחותי לציבור במובן הזה. זה לגבי הרכבלים.

שני הסדרים נוספים שהם די שלובים אחד בשני, אחד על הסדרת מונים למוניות ואחד לעניין הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב. תיקון פקודת התעבורה מס' 116 שנדון כבר בכנסת ה-20, היה אמור להסדיר חלק מהצווים האלה, אנחנו עכשיו בגלל חלוף הזמן עושים בדיקה מסוימת לראות שאכן לא היו אי אילו שינויים ועושים התאמה מסוימת בגלל שבתקופה האחרונה הוחלפו כל המונים של המוניות וצריך לעשות איזו שהיא התאמה מקצועית קלה. אנחנו עושים בדיקה של זה ואנחנו מקווים שבחצי השנה הקרובה נוכל להשלים את זה ולהמשיך את הקידום של הפקודה, התיקון של הפקודה.

גבירתי למה צריך לפרסם תזכיר חדש אחרי שהחוק כבר היה בדיונים בוועדת הכנסת. למה?

אני אגיד למה, בגלל שתזכיר החוק גובש והופץ לפני חמש שנים.

אז תקיימו את הדיון בתוך הוועדה. תזכיר חוק עכשיו יופץ, בסדר.

אתה צודק לגמרי - - -

ברשות היו"ר אני אתן דוגמה לחוק המעצרים המינהליים. זה היה בוועדה והמשרד – אייל תקן אותי – לקח אותו חזרה - --

לא דוגמת חוק המעצרים כחוק מונה למוניות.

בעקבות הערות חברי הוועדה.

לגבי המעצרים כך היה.

זה קורה איתן, זה קורה.

כן בסדר - - -

חברים יש לנו עוד 40 דקות להצבעה. קדימה, אני רוצה לשמוע את כל המשרדים.

זה מונים למוניות, זה לא - - -

לא, אני מבין, אבל לפעמים זה קורה.

רק להוסיף שאנחנו במקביל משלימים את ההסדרים שנדרשים ל- - - הסעת סיור והסעה מיוחדת, בתיקון תקנות וכל ההסדר גם כן, אמור להיות מושלם בשאיפה בחצי השנה הקרובה.

תודה רבה. המשרד להגנת הסביבה.

שלום. לנו נשאר רק נושא אחד וזה חוק שנועד להחליף את תקנות הרוקחים, זה מסדיר עיסוק בקרינה מייננת בחומרים רדיואקטיביים, תחום שהוא חשוב. הצעת החוק כבר מוכנה ואנחנו מקווים לקדם אותה בהקדם האפשרי מיד אחרי סיום העיסוק בחוק ההסדרים, שכרגע גוזל את הרוב המוחלט של זמננו.

או, זו תשובה.

· - - בהקדם האפשרי. לא הבנתי.

בסדר גמור. מיד לאחר חוק התקציב אתם מעלים את זה לכנסת?

כן. ועדת שרים.

אני רק אציין לגבי החוק הזה שהוא גם מסדיר צו נוסף של משרד ראש הממשלה בעניין כורים גרעיניים. בנייה והפעלה של כורים גרעיניים.

זה היה בצו הפיקוח על השירותים. הפעלה של כורים גרעיניים מתחת פיקוח על מצרכים ושירותים.

זה סוגיה לעסוק בה בוועדת חוץ ובטחון בנפרד.

משרד הבריאות, אני רואה שלכם יש כאן חבילה יפה. כן.

אני אור אלדר מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות ולידי עו"ד שירי אברמוביץ' גם היא מהלשכה המשפטית. למשרד הבריאות ישנם עוד שלושה צווים שנותר להסדיר, שניים מהצווים - - -לחקיקה ראשית שאני תיכף אפרט אותם, וצו נוסף דורש התקנת תקנות.

הצו הראשון הוא צו הנוגע לחובת רישיון למוצרים להדברת מזיקים מגוף האדם וחומרי חיטוי לגוף האדם. בשנת 2014 ביצענו תזכיר חוק בעניין הזה שמסיבות שונות לא התקדם עד היום. יחד עם זאת אני יכולה להעיד שכבר בשבועות האחרונים הייתה התקדמות משמעותית בעניין הזה, התזכיר כבר בשלבים סופיים, הוא פורסם בשנית להערות הציבור לתעשייה הרלוונטית שהייתה אמורה להגיב לנושא הזה כבר לפני מספר שבועות. התבקשנו להאריך את המועד למתן התייחסויות של הציבור עד ל-1 לספטמבר, אנחנו הודענו שלא ניתן אורכות מעבר לכך ואנחנו מקווים ומעריכים שנוכל להעביר נוסח סופי לאישור משרד המשפטים עד לסוף השנה הקרובה.

נושא שני נוגע לתמרוקים. הנושא הזה הוסדר בשנת 2016 בפקודת הרוקחים, אבל בשל מחלוקות בין משרדיות וגם מחלוקות שהיו מול התעשיה בנושא הזה, היה קושי בהתקנת תקנות. בשנתיים האחרונות היו לא מעט דיונים עם משרדי הממשלה וגם עם התעשיה לצורך גישור על המחלוקות.

בימים אלה אנחנו כבר מקיימים שיח יחד עם משרד האוצר, שגם משרד המשפטים מעורב בו כדי לבדוק את ההיתכנות של הסדרת הנושא כבר בחוק ההסדרים הקרוב ואנחנו מאוד מקוים שזה אכן יתאפשר ואז כבר ממש בחודש-חודשיים הקרובים הנושא הזה יוכל להגיע לכלל פתרון.

הצו השלישי נוגע למכשירים רפואיים שפולטים קרינה. בנושא הזה היה לנו קושי בקידום החקיקה בנושא מאחר שהגורם המקצועי שיכול היה ללוות את הנושא לא היה. עם זאת, כבר לפני שנה וחצי המשרה של הממונה על התקינה הרפואית אוישה וכעת אנחנו נמצאים בהליך - - -אנחנו מבקשים את התייחסות הציבור לתזכיר חוק שאנחנו מכינים בימים אלה. אנחנו מעריכים שנוכל לפרסם את התזכיר הזה עד סוף מארס 2022.

תודה רבה. ח"כ בני בגין אתה רוצה להעיר משהו?

רק לנצל את ההזדמנות הזאת כי אני לא רואה אותם לעתים. משרד הבריאות בבקשה, לפני כשלוש שנים התחלנו לדון בוועדת המדע בחוק ניסויים רפואיים בבני אדם, וחוק שמירת מטען גנטי, שני החוקים, הם היו כמעט בשלים לחקיקה ואתם משכתם אותם, לא שתיכן אבל בלשכה המשפטית. את יכולה להסביר לי איפה זה עומד? כי אז אמרו 'בסדר, לא עכשיו, תוך כמה חודשים נחזיר'.

אנחנו לא יכולות להתייחס לחקיקה שלא היינו מעורבות בה ואנחנו לא יודעות מה היה מצב הדברים לפני שלוש שנים.

בסדר. אם ניתן לברר ולחזור אלינו עם תשובה. אני רואה שגם חברתי מיכל רוזין מתעניינת בדבר. תבררו אצל טליה מה המצב.

בסדר גמור.

תודה רבה. תודה אדוני היו"ר.

בבקשה. משרד האנרגיה.

שלום. אני מהלשכה המשפטית במשרד האנרגיה. לנו דווקא יש בשורה טובה, אנחנו צמצמנו מאוד את הרשימה של הצווים של משרד האנרגיה משישה צווים שהיו לנו בדיווח קודם, נשאר לנו צו אחד. חמישה הצווים שביטלנו בחודשים האחרונים הם בתחום הגפ"מ ויכולנו לבטל אותם בעקבות החקיקה של חוק הגז הפחמימני המעובה בחודש דצמבר האחרון.

נשאר לנו בעצם צו אחד בתחום הדלק שמסדיר הוראות שקשורות לאחזקה של מלאי של דלקים ואנחנו מתכוונים לפרסם בחודשים הקרובים תזכיר עד סוף אוקטובר אנחנו מעריכים שנוכל לפרסם תזכיר בעניין הזה.

תודה רבה. יפה מאוד, מעודד. משרד הכלכלה בבקשה.

בוקר טוב. אני מהלשכה המשפטית של משרד הכלכלה. אצלנו יש שני צווים, הזכרתם חלק מהם בדיונים שקיימתם לפני ששמעתם אותנו, הראשון זה בנושא יהלומים, השני בנושא צעצועים מסוכנים. נתחיל עם צו היהלומים. בנושא הזה פורסם תסקיר חוק בדצמבר 2018, התקבלו הערות רבות מהציבור ובאמת המשרד שלנו עשה עבודה, הלשכה המשפטית, היחידה המקצועית אגף אסטרטגיה, על נוסח סופי. בימים אלה עובדים על הנוסח הסופי ובכוונתנו להציג את זה לשרה.

תקשיבו, אני חייבת להגיד משהו, סליחה רם. זה לא את אישית אבל אני חייבת רגע לעצור. זה קורה ככה ואנחנו פשוט בתחילת הכנסת הזאת אז שנדע את זה. וזה תמיד אותה תשובה. תמיד בכל דיון מגיעים פתאום משרדי הממשלה ומודיעים 'בשבועיים הקרובים יגיע' 'בדיוק ישבנו על זה ישיבה' מה קרה בשלוש שנים? איפה נעלמו השלוש שנים האלה? נעזוב קורונה שנה וחצי, מה השנה וחצי לפני זה? ובשנה וחצי קורונה אפשר היה לעבוד על החוק במשרד. העניין הזה שמגיעים כשקוראים להם לוועדה ומיד אומרים 'תוך שבועיים יש מכרז, יש תסקיר חוק', דחילאק.

לא, במקרה הזה באמת, שימי לב ללוח הזמנים חברת הכנסת, דצמבר 2018 זה היה בערך הזמן שפוזרה הכנסת ה-20 ובאמת מאז נעשתה עבודה במשרד והתסקיר מוכן, אנחנו מתכוונים להציג אותו לשרה בקרוב ולקבל את ההנחיות שלה, ולגבי הצעצועים המסוכנים, כאן הייתה לנו הצעת חוק ש- - - דין הרציפות פעם אחת ולצערנו אי אפשר לעשות את זה עוד פעם. ולכן צריך להתחיל את החקיקה מחדש. יש לנו את הצעת החוק, אנחנו מתכוונים לקדם את הנוסח הנוכחי, הנוסח שנדון בכנסת ה-20 בפעם האחרונה, בכוונתנו להציג גם את הנוסח הזה לשרה לאישורה ובאמת להעביר את זה למשרד המשפטים לאישור נוסח. בנושא הזה אני רק אגיד שאנחנו בוחנים אפשרות לקצר את הליכי החקיקה בגלל שהצעת החוק נפלה, אנחנו צריכים- - -

האם אנחנו נוכל לקבל את דעתה או את ההנחיה שקיבלתם מהשרה, נאמר תוך שבועיים?

אנחנו מתכוונים לשלוח את הנוסחים לאישורה, להתייחסותה, וממש בימים הקרובים, זו גם ההתייחסות שהעבירה היועצת המשפטית של המשרד שלנו כשנשאלנו על הנושא. העניין במקרה של צעצועים מסוכנים, פנינו למשרד המשפטים שהפנו אותנו למשרד ראש הממשלה לבדוק את האפשרות לגבי הליך ה-RIA מכיוון שצריך להתחיל את הליך החקיקה מחדש, בפעם הקודמת שההצעה הזו נדונה אז לא הייתה חובת RIA, אנחנו מנסים לבחון אם אפשר לקצר את ההליך הזה ואנחנו נעדכן בנושא.

אני רוצה לציין, יש לכם עוד צו בנושא מעליות.

נכון. לעניין הזה יש רפרנטית של משרד העבודה, הלשכה המשפטית נפרדת.

יש פה נציגה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה?

אני לא יודעת אם היא נמצאת, זו דבי אליעזר. אני לא חושבת שראיתי אותה ברשימה של הזום. אבל לעניין הזה הם יתייחסו.

טוב. אתה רוצה להעיר משהו?

לא, רק רציתי להבהיר בנושא ה-RIA שהוזכר פה אם הוא מוכר לחברי הוועדה.

לי הוא לא מוכר.

ה-RIA הכוונה היא בעצם להליך של הארכת, אני מתרגם לעברית, השפעה רגולטורית של כל חקיקה חדשה, זה לפי החלטת ממשלה שכבר נוהגת כמה שנים, מ-2014 אם אני לא טועה, בדומה למודלים בעולם. הרעיון הוא כדי לצמצם רגולציה מיותרת, כדי לטייב רגולציה, המושג 'רגולציה' הוא מאוד רחב, כאשר הממשלה רוצה לקדם חוק או חקיקת משנה, גם הסדרים אחרים שיכולים בעצם להטיל מחויבות ולהשפיע על חיי המשק האזרחים וכדומה, כל משרד צריך לפעול לפי מנגנון והליך עבודה מאוד סדור, בעיקר הדגש הוא על קבלת נתונים וקבלת הערכות מהי העלות של הציות לאותה רגולציה, מה המשמעויות הכלכליות על המשק, הרבה פעמים משרדים נוהגים להסתכל על ההיבט המרכזי שבתחום עיסוקם ולא לחשוב איך זה משפיע על האזרח הקטן, אז זה תהליך מובנה שכולל, שבאמת מגיע ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, יש אגפים במשרדים השונים שאמורים - - - שהתהליך יתקיים.

משרד ראש הממשלה, אצל אודי פרבר.

נכון. זה היה - - -

כשכמה זמן ממוצע, ההליך?

אני לא רוצה להטעות, אבל זה תלוי, זה כולל קול קורא לציבור כדי שהציבור המפוקח או הרלוונטי יוכל לתרום את חלקו ולהבהיר איפה הוא רואה את הבעיה כדי שיזהו נכון את הבעיה, שלא יפתרו בעיות שהממשלה חושבת שקיימות אבל הציבור חושב אחרת, - - -

זה תהליך - - -

זה תהליך מאוד מבורך - - -

זה תהליך מאוד מבורך - - -

אבל הוא לוקח זמן.

אבל כך נוהגים במדינות המפותחות בימינו בשיטה כזאת, שהיא עדיפה מאשר כנראה - - -

הכל בסדר, במדינות המתוקנות גם לא חיים 73 שנים עם מצב חירום. לכן אני אומר, זו דוגמה טובה. כי אני חושב שאם היה פה תכלול מאמץ ממשלתי וסדר עדיפויות אז למשל היו באים ואומרים שעוברים על הרשימה, והיינו שומעים ממזכיר הממשלה היום מה הוא פתר מהתהליך. אבל זה בדיוק - - -

ח"כ קריב, אני מבין לחלוטין ושוב, אני מחויב מאוד לנושא ברמה האישית - - -

אני יודע.

יותר מזה אבל. החוק שיחוקק, שיחליף כל אחד מהפריטים, הוא צריך ללוות אותנו, את החברה עשרות שנים. אנחנו לא רוצים שהוא ייעשה בצורה לא טובה. רוצים שהוא ייעשה במהירות ראויה אבל לא בחיפזון.

אני רוצה להעיר הערה ליועצת המשפטית או לעורכת הדין במחלקה לייעוץ משפטי של משרד הכלכלה. לא מקובל עלי, באמת לא מקובל עלי שיודעים שהולך להיות דיון ובנוסח שאני מקבל כתוב 'מחכים להנחיית השרה'. אם אתם יודעים שהולך להיות דיון, במחילה מכבודכם, תפנו לשרה ותקבלו את ההנחיה. איזו מן תשובה זו שאתם מחכים להנחיה של השרה, כשאתם יודעים שיש דיון, שהדיון הבא יהיה בעוד שנה והתשובה שאני מקבל כאן זה שאתם מחכים להנחיה של השרה. זה לא מקובל על הוועדה ואני מבקש שזה יובא גם לידיעת השרה. אני רוצה תוך שבועיים לקבל מה ההנחיה של השרה,אחרת אני לא מבין למה אנחנו מקיימים את הדיון הזה. בשביל שתגידי שאתם מחכים להנחיה של השרה? זה לא רציני.

בסדר גמור, שמעתי אני מקבלת ואני גם אעביר הלאה לממונים עלי. אני רק אגיד כמו שנאמר כבר לפניי שבאמת בגלל התקופה של התקציב וההסדרים אני חושבת שבאמת המאמצים מושקעים לכל מיני כיוונים, והקורונה, אני לא חושבת שזה חלילה מאיזו שהיא כוונה רעה ובאמת אנחנו עומדים מאחרי כוונתנו ונציג לה את זה בקרוב, ואעביר הלאה את הדברים שנאמרו.

אני רק אומר לח"כ בגין, אני לא יודע אם אתה יודע שאודי כתב ספר כרגע, למה בגין לא דפק על השולחן, על הנעת תהליכים ממשלתיים ואפשר להעביר את הספר לכולם. בדיוק בנושאים האלה הוא כתב.

יוסי במקרה אבל לא במקרה, אני מכיר את הספר.

צריך להניח שהוא גם עשה גהה.

בסדר. רציתי רק לומר, אני כתבתי את המקור. ספר נהדר שגם יניע לנו פה תהליכים.

אז אני אסביר את המקור, כי פעם אמרו לראש הממשלה בגין 'תקדם, זה לא רחוק ממה שאנחנו עושים פה, ותדפוק על השולחן' אז הוא אמר 'בסדר, דפקתי על השולחן, מה יקרה? יכאב לי ממכת השולחן'. זו גישה מאוד - - - לא רק במדינת ישראל.

משרד החקלאות בבקשה. תודה רבה למשרד הכלכלה.

שלום לכולם. אני מהלשכה המשפטית של משרד הכלכלה. לנו יש שני דברי חקיקה שאנחנו מקדמים, קידמנו אותם גם בכנסת ה-20 ולצערנו עקב הקדמת הבחירות ומאז לא יכלנו לקדם אותם. אחד זה בנושא הדבש, חוק הדבש בעצם יקודם על ידינו בתקופה הקרובה, יוגש לוועדת שרים לחקיקה מחדש, הוא כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת ה-20 אבל מן הסתם צריך להתחיל את הכל מהתחלה. דבר החקיקה השני - - -

יש לי שאלה. למה זה כל כך מסובך חוק הדבש? תנסי להסביר לנו. הרי יש הרבה מאוד מוצרים שהם מפוקחים ויש חוקים לגביהם, נהלים. למה הדבש הוא כל כך בעייתי שהוא תחת צו חירום כל כך הרבה שנים?

אני מאמינה שכל המחלוקות נפתרו אם עכשיו אנחנו יכולים להגיש אותו מחדש, היו מחלוקות במסגרת הכנסת ה-20 שבשבילם היה צורך לצאת לדיונים.

מה, חלוקת אזורי מרעה ודברים כאלה? מהסוג הזה?

בין היתר. יש ליווי של הנושא הזה על ידי, אצלנו יש רפרנטים לכל תחום, בנוגע לזה גם הרפרנטית שעוסקת בתחום ומלווה את זה היא כמובן תלווה את זה גם בוועדת הכלכלה כשזה יגיע אל ועדת הכלכלה, אגב, נאמר פה על ידי ח"כ קריב בנוגע לתיאום עם ועדות הכנסת ובאמת זה דבר חשוב, שוועדות הכנסת האחרות תדענה שיש פה חקיקת חירום שמבקשים לבטל כבר הרבה מאוד זמן, אולי יתנו לזה סדר עדיפות אחר אם הוועדה הזאת תפנה אליהן ותתן להן את הרשימה.

אבל גבירתי את לא עונה לשאלת היו"ר מה מורכב כל כך בחוק הזה שלוקח כל כך הרבה זמן להסדיר אותו. הוא לא שאל האם יש מחלוקות, מה מורכב בעולם הזה. זה עולם שהוא מכיר אותו מקרוב והוא לא מבין את המורכבות של החוק שלוקח לו כל כך הרבה זמן להגיע.

שוב, מבחינתנו אין מורכבות. מבחינתנו אנחנו הבאנו את זה לכנסת הקודמת וכמו שקיים במסגרת כל ועדה, הדיון נדחה, נדחה לינואר 2019 וכתוצאה מהקדמת הבחירות בסופו של דבר - - -

זה ברור. זו דוגמה מצוינת, פשוט מכיוון שסדר היום של ועדת שרים לענייני חקיקה הוא פומבי, אז אם אתם כותבים לנו שאתם בעצם הולכים לקחת את התסקיר שכבר קיים, במקרה שלכם לא צריך RIA, מדוע - - -

להביא אותו בהקדם האפשרי. למה לא הבאתם אותו עד עכשיו?

לא, שניה, יכול להיות שהם הגישו אבל אני לא מצליח להבין מה המשמעות של הביטוי 'נגיש את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה בהקדם האפשרי'. יש את החוק וגמרתם, לקראת הדיון כבר הייתם צריכים להודיע שהעברתם את העניין למזכירות הממשלה, בסדר? ואז אנחנו אולי היינו יכולים לפנות לשר המשפטים שיושב בראש הוועדה, לומר לו 'אנחנו יודעים שיש אצלך עכשיו שני חוקים, שלושה חוקים שהם כבר מוכנים והם קשורים בחירום, אנחנו מבקשים ממך שר המשפטים, להביא את זה ביום ראשון הקרוב' לא ברור לי למה התסקיר הזה לא נמצא על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב. פספסנו מושב, כדרך אגב. אני רוצה לומר, פספסנו מושב. אם הצעת החוק הייתה מוכנה ובדיון הראשון של ועדת השרים לענייני חקיקה היו מביאים את שלושת החוקים מהרשימה הזאת שבעצם, גמרנו, הם נפלו רק בגלל דין רציפות בכנסת ה-20 ל-21. היינו מדברים עם שר המשפטים, היינו מבקשים שהחוקים האלה יעלו, אולי היינו גומרים במושב, חוק אחד ופותרים.

התשובה הזאת מעידה, עוד פעם, אין פה תלונה כמובן אליכם. אני חוזר לעו"ד זנדברג, עם הרבה מאוד הערכה למה שהצלחתם, זה כמעט מפעל חיים הייתי אומר הניקוי של הרשימה, אבל לפעמים דווקא הישורת האחרונה היא הכי קשה. יש איזו שהיא תחושה שהמאמץ פה מבוזר מדי. זאת אומרת שמשהו בדיאלוג שלכם עם המשרדים ואז אתה הולך לשר המשפטים ואומר לו, 'הנה שלושת החוקים שלאלתר אפשר להתחיל לקדם' אין תכנית עבודה פר מושב, מזכיר הממשלה, התשובה שהוא נתן, אני אומר עוד פעם, היא פשוט בעיני אדוני היו"ר, לא מתקבלת על הדעת. כשמזכיר הממשלה אומר לנו שהוא יעשה דיון מעקב ב-31 למארס הוא הודיע שהנושא הזה נמצא אצלו במקום 40 בסדר העדיפויות. זה משמעות ההודעה.

צריך להבין. כולנו יודעים שאתם עמוסי עבודה, אבל אני חושב שבהינתן זה שיש כמה תסקירי חוק שפשוט היה צריך להניח אותם, יש פה איזה קצר.

כן. את רוצה להמשיך בבקשה?

כן אני רק אשלים. דבר החקיקה השני הוא בעצם תקנות מחלות בעלי חיים (דיג) שיחליפו את צו החירום בנוגע לטיפול בדגים שבים או באגמים שנדוגו, זה בעצם צו חירום ישן שהספקנו בכנסת ה-20 לתקן גם צו פקודת של מחלות בעלי חיים ואת התקנות התחלנו לקדם, התקנות האלה גם יוגשו לוועדת הכלכלה על ידינו מחדש בכנסת הזאת בקרוב, אנחנו - - -

למה הם לא הוגשו כבר?

לא, - - - רק השבוע.

סליחה, אתה יודע כמה תקנות הוגשו לוועדת החינוך ומחכים שתהיה ועדת חינוך? לא צריך להקים את הוועדה. הוועדה היא קבועה.

ועדת החינוך הוקמה לפני יום או יומיים - - -

גבירתי, ועדת הכלכלה היא ועדה קבועה בכנסת. אם התקנות היו קבועות הייתם משגרים את זה למנהלת ועדת הכלכלה והיא הייתה מציבה את זה ליו"ר ועדת הכלכלה אתמול בדיון הראשון שהתקיים. אבל אתם עוד לא הגשתם את זה לוועדת הכלכלה.

אנחנו הגשנו את זה לוועדת הכלכלה בפעם האחרונה שוועדת הכלכלה - - -

מה שח"כ איתן גינזבורג מנסה להגיד לך זה שלא חייבים לחכות להקמת הוועדה, מספיק לשלוח את זה למנהל הוועדה גם לפני שהוועדה קמה ואז זה היה נדון בישיבה הראשונה שלה.

גם בתקופת בחירות אפשר לשלוח.

נכון אבל זה צריך להיעשות באמצעות השר ולכן הדברים האלה מן הסתם, השרים נכנסו לתפקידם בתקופה האחרונה וצריך להעביר את זה קודם כל דרכם ואחר כך להעביר את זה לוועדת הכלכלה.

בסדר גמור. יש לנו בדיוק עוד 17 דקות בשביל להיות אחרי הצבעה. אני מבקש לקמץ במלים ולהגיד מה שחשוב. האגודה לזכויות האזרח, את רוצה להגיד כמה חשוב להוריד את החוק הזה מסדר היום? בבקשה, האגודה לזכויות האזרח? לא נמצאים. אז המכון הישראלי לדמוקרטיה.

תודה רבה ובוקר טוב. אני לא אחזור על הדברים, אנחנו הגשנו חוות דעת ונראה לי שהכל כבר נאמר. אני רוצה להודות לוועדה על הדיון הרציני הזה בנושא הכל כך חשוב הזה, שאם עד לפני הקורונה יכלנו לחשוב שמדובר בעניין טכני לא הכי חשוב בעולם, אנחנו ראינו באמת עד כמה חשוב לבטל את האנומליה החוקתית הזאת שיוצרת תקלה משטרית דווקא במצב חירום ולבטל סוף סוף את מצב החירום, ואנחנו באמת קוראים לוועדה להציב מועדים מחייבים ולהשתחרר מהתפיסה שבאמת אין לכנסת אפשרות אלא להאריך כל פעם מחדש את מצב החירום ולהציב מועדים מחייבים שאחריהם לא יוארך מצב החירום כדי באמת להגיע לסוף המלאכה. תודה רבה.

יש לי שאלה משפטית בהקשר הזה. דווקא בעקבות שנת הקורונה ויכול להיות שצריך להתניע פה חשיבה, האם לא נכון היה יותר, בייחוד אחרי הלקח שלמדנו בנושא הקורונה, ללכת למהלך יותר גדול במקביל לדברים האלה, ולחשוב על מצב שבו אתה בא ואומר 'בסדר, יש פה 15 דברי חקיקה, יש לגביהם מעין שמירת דינים שכל שנה, בסדר, יש פה הארכה וננקה את זה' ולהתקין בצורה הרבה יותר מידתית את ההוראה בחוק היסוד לגבי מצב החירום כי התחושה שלי שההוראה החוקתית על מצב החירום עודכנה בראייה שצריך להשאיר את החוקים האלה בתוקף עד שנבטל אותם לאט-לאט.

ומה שהקורונה לימדה אותנו היא שההוראה בחוק יסוד הממשלה גורפת מדי. הרעיון הזה שאפשר להכריז במדינת ישראל מצב חירום לשנה שלמה, שנה שלמה, זה ראינו בעניין הקורונה שזה דבר לא מתקבל על הדעת. אז אולי בצד הדבר החשוב של ניקוי הרשימה, וזה אולי תפקידה בעיקר של ועדת חוקה בהיוועצות פה עם הוועדה הזו, אבל ועדת חוקה יכולה ליזום שינויים בחוקי יסוד, אולי בעקבות הקורונה צריך לבוא ולומר 'בסדר, נותיר את התוקף של זה פעם בשנה, את החקיקה הספציפית הזו', יש לנו מעין סעיף שמירת דינים, הרעיון הזה של מה שקיים עכשיו מקפיאים, נטפל בזה במהלך הרגיל, אבל לשנות את כל הקונסטרוקציה של מצב החירום - - -

אתה מדבר על צמצום הטווח?

למשל. לא הגיוני שאפשר להכריז מצב חירום למשך שנה שלמה, אין כדרך אגב, גם כשאתה מכריז, אין למשל קביעה שאחת לכמה זמן אתה בודק. תקנות שעת חירום, עומדות בתוקפן לשלושה חודשים, זה המון זמן. זה המון זמן. לכן אני אומר, רק הערת צד אני אומר, יכול להיות שאנחנו חיים עם הוראה חוקתית מוגזמת כדי לא להפיל את דברי החקיקה האלה של הדבש והדגים.

גלעד, להרחיב את דבריך, מה שלמדנו ולא היינו צריכים את הדוגמה הזאת, הייתה לנו דוגמה באמריקה של חוק הפטריוט, מצב חירום וחששות של יחידים או של הציבור מולידים מצבים חוקיים וחוקתיים שהם מאוד מאוד לא נוחים, הם מאוד קיצוניים, ההחלטות הן לא יכולות להיות מאוד שקולות ובמידה רבה ממשלות הולכות בעקבות הציבור החרד ולאו דווקא להיפך. זה באופן כללי אפשר לראות תקנות או סעיפים בחוק הפטריוט בוטלו כעבור שנים ספורות על ידי בתי משפט פדרליים בארצות הברית כי התחושה הייתה 'הברברים באים' ובמידה רבה זה היה נכון, אבל התגובה הייתה תגובת יתר בלי ספק. אבל לילה עוד תבדוק את זה במכון בראיה ארוכת טווח.

במשרד המשפטים העברתם את החוקה?

אני רוצה להוסיף רגע על מה שאמר ח"כ קריב, בהחלט כשאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה בהחלט יש מקום לבחון מחדש את ההסדר כולו לא רק מבחינת הזמן אלא גם מבחינת העילות, מתי אנחנו מכריזים על מצב חירום, שהיום זה פתוח לגמרי.

ומנגנוני הפיקוח של הכנסת שחסרים.

שהכלי הזה קיים, אז קל להזדקק לו. זה מאוד פשוט או ליפול בפח על זה.

יש כאן שני דיונים, ח"כ קריב. אחד להוציא ולצמצם את כל מה שנמצא תחת החוק הזה ולהיות מדינה נורמלית שעובדת על פי חוק, וזה מה שאנחנו עושים כרגע. אני מקווה שבמשמרת שלי אנחנו נגיע לאפס או אולי ל-1 של כל הדברים שרשומים כאן, זו התכנית שלי. זו הכוונה שלי בכל אופן.

דבר שני זה באמת הדיון היותר עקרוני שהעלית עכשיו, מתייחס לאיך מכריזים על מצב חירום ומה זה גורר, לכמה זמן, זה דיון שאני - - -

זה במידה מסוימת קשור לוועדה הזו.

כן. אני אשמח אם אנחנו שנינו נתעסק בזה ונבוא עם אולי משהו אחר, אבל זה בהחלט נושא חשוב.

שני מאמצים מקבילים. רק שלא נהיה במצב שרק בגלל החוק האחד שכולנו מודעים שאולי בו יש מורכבות, נשאיר את כל הקונסטרוקציה החוקתית המוגזמת של מצב חירום כדי להחזיק את החוק הזה, אז כבר עדיף על החוק הזה לעשות שמירת דינים ולהסדיר חקיקת יסוד ראויה בתחום החירום.

אני בהחלט מוכן להכנס לסוגייה הזאת. אוקיי. יש עוד מי מחברי הכנסת שרוצה להעיר או אם יש איזה שהוא אורח שלא אמר ורוצה בכל זאת להגיד, או עכשיו או ישתוק לעולם. כן?

אני חושב שחשוב מאוד ואני מברך את היו"ר ואת שניכם, כי באמת אני רואה שפה היום נאמרו מספר דברים ואפשר לעשות שינוי משמעותי וזה באמת אני חושב הבשורה שתצא מפה היום.

אני רוצה לעודד את הרוח. כי זה חשוב לא פחות. ויסלחו לי משרדי הממשלה, אבל כש- - -

ח"כ קריב, אנחנו מקבלים כל כך הרבה מחמאות שאולי נעשה את הישיבה הזאת כל יום.

בכלל, אנחנו מקבלים מחמאות במליאה - - -

חכה, האופוזיציה עוד לא פה, רם, אל תתרגש.

כן, שגם זה אני רוצה לומר, קצת מטריד. לרוב האופוזיציה היא זו שצריכה לעמוד יותר על המשמר של אי הפעלת כלים של חירום.

12 שנה שהם לא עשו כלום, מה הם יגידו עכשיו?

חברים אני רוצה לסכם ולהגיע להצבעה. ח"כ גינזבורג, אתה רוצה להעיר משהו?

רק כדי להיות טיפה יותר אופרטיביים, אנחנו צריכים להצביע והכל בסדר, והממשלה תקבל את מה שהיא רוצה, כמו תמיד. אבל אולי אנחנו כדי שנהיה יותר אופרטיביים נקים ועדת משנה שממש תעקוב באופן הדוק והיא תהיה זו - - -

קלעת לדעת גדולים. זו בדיוק הכוונה.

אני לא חושב שוועדה משותפת יכולה להקים ועדות משנה, תקנונית. לא?

בנושא הספציפי הזה גם פעלה בעבר.

אוקיי. ח"כ אוסאמה ביקש להיות כאן בהצבעה.

אני כאן.

אה, סליחה. אז גם יצאתי זה שדואג לך וגם אתה פה, הכל בסדר. אז תראו, אנחנו באמת לוקחים על עצמנו להוריד כמעט לאפס את כל מה שרשום כאן. לצורך העניין אנחנו באמת נקים ועדת משנה שתקבל פעם בשלשה חודשים לפחות דיווח על ההתקדמות מהמשרדים השונים. אני מציע להאריך את זה בשנה כרגע, אבל לחייב אותם בדיווח כל שלושה חודשים, לראות איך הם מתקדמים בחקיקה מתוך כוונה שבשנה הבאה יהיה לא יותר מחוק אחד על השולחן הזה שנצטרך לאשר. במקביל יו"ר ועדת חוקה ואני נחשוב על דרכים אולי אלטרנטיביות לכל מצב החירום הזה.

כבוד היו"ר, אם אפשר לבקש גם שתצא מכאן בקשה למזכיר הממשלה לקיים קודם כל ישיבות מעקב מסודרות, לא פעם בשמונה חודשים אלא כל שלושה חודשים, לקראת הדיון בוועדה.

אפשר להזמין אותו פעם אחת כדי לראות מה דעתו בנושא.

נכון. אבל שאחת לשלושה חודשים יתקיים דיון מעקב ברמה ממשלתית, זו צריכה להיות הבקשה שלנו, אם אנחנו הולכים לדון פעם בשלושה חודשים.

בסדר גמור, אני מקבל את זה. אז בנוסף אלינו גם יש בקשה למזכיר הממשלה לעשות מעקב מקביל שלושה חודשים. אני מעלה להצבעה.

אני רק אומר לפרוטוקול, מאחר שזה יעלה במליאה ביום שני, שהוא ה-2 באוגוסט אז ההכרזה תהיה בתוקף עד ה-2 באוגוסט 2022.

זאת הבעיה. תקצרו את זה בחצי שנה.

לא, אני מאריך את זה בשנה, ואנחנו נעשה מעקב רבעוני ואנחנו נגיע בשנה הבאה עם אפס, זו הכוונה שלנו. אנחנו נהיה מאוד תקיפים למי שלא יגיע בתוך שנה לסיכום. מי בעד ההארכה בשנה ירים את היד.
הצבעה

בעד – 7
נגד – 1
נמנעים – אין

ההצעה אושרה



הישיבה ננעלה בשעה 10:55.