פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
02/08/2021


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד באב התשפ"א (2 באוגוסט 2021), שעה 9:30

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

איתן גינזבורג
שלמה קרעי

שר התקשורת יועז הנדל
לירן אבישר בן חורין - מנכ"לית, משרד התקשורת

זיו גלעדי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

גדעון שטרית - מנהל אגף בכיר רישוי, משרד התקשורת

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

צחי שלום - מנמ"ר, מרכז השלטון המקומי

משה לאו - ראש צוות תקשורת, רשות התחרות

אגם דניאל - עו"ד, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

יחיאל שמן - יו"ר ועד עובדי חברת פלאפון

אורן ויסמן - מנכ"ל, טלקום

טל קונסטנטין לדרמן - חבר ועד מנהל, עמותת אל-ספאם

אביאל קרמזיאן - אחראי קשרי ממשל קהילת המשתמשים

איתי עצמון
נעמה דניאל

עידית חנוכה

יפעת קדם

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021, מ/1404

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה הראשונה להיום בנושא: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום בזק). מצטרפים אלינו שר התקשורת, שאנחנו שמחים שהוא איתנו, מנכ"לית משרד התקשורת, ואנשי מקצוע אחרים. אני אבקש מהשר להציג את התיקונים לחוק. באופן כללי זה מבורך שמשרד מבקש ליעל את עבודתו, להקטין את הבירוקרטיה, להתמקד בעיקר ולא בטפל, לפקח באופן הדוק על מי שצריך לפקח, ולאפשר ליזמים ולמשקיעים לפעול. המגמה של הדיון הזה מבורכת. מדובר בתיקון לחקיקה של חוק רחב עם כמה עמודים. אנחנו יוצאים למסע הזה. אנחנו נקיים פה מספר דיונים סדורים ואפקטיביים כדי להגיע לניסוח סופי של הדברים. שר התקשורת, בבקשה.

אני שמח להיות כאן, במיוחד אחרי לילה שבו אושר תקציב בממשלה. שלוש שנים היו די והותר למדינה שלמה להתקיים בלי תקציב, ולכן זה יום חגיגי. הוא גם יום חגיגי, כי אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה בתשתיות התקשורת ובתחום הסיבים האופטיים שהתחילה פה, בוועדת כלכלה, ועברה כאן עם היושב-ראש הקודם. הוא לא נמצא כאן עכשיו, אבל צריך להגיד לו, ליעקב מרגי, תודה על המהירות והיעילות שבה הוא העביר את הרפורמה דאז. אלמלא היא הייתה עוברת לפני פיזור הכנסת לא היו נפרסים 60,000 בתי אב בחודש, לא היינו מוצאים את עצמנו עם מעל מיליון בתי אב שפרוסים עם סיבים אופטיים. המהפכה הקודמת עוזרת להבין עד כמה הרפורמה הזאת היא חיונית. אנחנו עם חוק תקשורת מיושן, עם הרבה דברים והרבה תחומים במשרד התקשורת שכדאי שיתעדכנו. החוק הזה מפריע לנו ליישם שירותי תקשורת והתפתחויות טכנולוגיות, לכן חשוב לעדכן אותו.

החקיקה שמוצעת כאן, אדוני היושב-ראש, עושה דה-רגולציה משמעותית בשוק התקשורת, היא מפחיתה משמעותית במגבלות, בתנאים, באישורים הנדרשים. אנחנו מייצרים פה תהליך קל יותר ופשוט יותר כדי להקטין את העומס על אזרחים, על מי שעוסק פה בשירותי תקשורת. רק כדי להסביר, אדוני היושב-ראש, כדי למכור היום מערכת השקיה אתה צריך רישיון. אם אנחנו מסתכלים על המציאות הנוכחית, אז המציאות הנוכחית לגמרי לא תואמת את הרגולציה הקיימת. אנחנו פותחים את צוואר הבקבוק הזה, משחררים את הפקק, ומאפשרים לכל החברות והצרכנים לעשות את זה בצורה פשוטה יותר. היום יש 150 רישיונות. אנחנו מביאים פה הצעה לצמצום מאסיבי של הרישיונות. אנחנו רוצים להשאיר מספר בודד של רישיונות שיידרשו - היתר בתקנות. אנחנו מקצרים את הזמן משישה חודשים לשבועיים, שזה מצריך מאיתנו להסדיר את האגרות, את הערבויות. מפחיתים ממיליונים לאלפים בודדים. כל המהלך הזה יגולגל בסוף לצרכן כדי שיהיה אפשר ליהנות מתחרות בריאה, מרגולציה נמוכה, מנגישות גבוהה, לייצר מנוע צמיחה שמתחיל בסיבים, עובר למהפכת הדור החמש, לרישיונות ולהיתרים. כשאתה מפחית רישיונות, מפחית רגולציה ומפחית בירוקרטיה, שזה מה שהתרחש היום בממשלה עם אישור התקציב, אתה מאפשר לשוק הזה להתפתח, אתה מאפשר לעוד מתחרים להיכנס, ואתה מאפשר לאזרח שירותים טובים יותר. עד כאן הדברים בגדול.

אני רוצה להגיד תודה לאנשי הצוות במשרד: ליועצת המשפטית דנה נויפלד שנמצאת כאן, למנכ"לית לירן אבישר בן חורין, לשר התקשורת לשעבר שהעביר את זה בתקופה שלו, לאנשי המשרד שעשו עבודה מצוינת. אנחנו בממשלה במגמה של צמצום בירוקרטיה, צמצום רגולציה. אנחנו מתכוונים לזה מאוד ברצינות בהחלטות שקיבלנו בחוק ההסדרים. אנחנו עושים את זה עכשיו עם המתווה הזה שמפחית את כמות הרישיונות, שמגדיל את התחרות ומאפשר שירות ראוי לאזרחי ישראל בשנה שבה הם נמצאים, לא שירות שראוי לשנים עברו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר, בבקשה.

תודה על הדיון הזה, אנחנו שמחים להיות פה. כמו שכולם יודעים, אנחנו הלכנו דרך מאוד מאוד ארוכה בשביל להגיע עד הלום. לפני שאני אגיד מילה על החוק הזה, אני רוצה להגיד תודה לצוות שעובד על הרפורמה הזאת שמעניינת ברמה כלל משקית, שרגולטורים יכולים לקחת ממנה דוגמה. יושב כאן יאיר חקאק, סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה, גדעון שטרית, סמנכ"ל בכיר רישוי במשרד התקשורת, דנה נויפלד, היועצת המשפטית, וזיו גלעדי, היועץ המשפטי שמלווה את הרפורמה הזאת. מדובר בעבודה של מעל שנתיים על המודל ותפיסת העולם, מדובר על הרבה חודשים בכתיבת החוק ובכתיבת ההיתרים שהם אחד התוצרים של החוק הזה.

אני אגיד כמה מילים כלליות על מדיניות הרישוי ועל החוק שלפנינו. כמו שאמר השר, חוק התקשורת נכתב ב-1982. מאז הוא לא עבר שינויים משמעותיים בתחום הבסיסי של רישוי. משרד התקשורת מרשה גופים שמספקים שירותי תקשורת. הרבה מאוד שנים לא נשאלה השאלה: איזה גוף צריך להיכנס לעולמות הרישוי, לאינטראקציה עם המדינה שבה היא נותנת לו רישיון פעולה. החוק היום מחייב רישיון מהמשרד לכל פעילות שמעורב בה מתקן תקשורת, שרת תקשורת, רכיב תקשורת, כל דבר שמעביר סיגנלים בנקודות. הדבר הזה איננו מתאים למציאות הטכנולוגית שאנחנו חיים בה, לכן הוא הצריך אותנו לתפיסה עדכנית לגבי השאלה: מה הם שירותי התקשורת שאכן מצריכים רישוי והתערבות של המדינה, ובאיזו רמה.

רישוי, כמו שאמרתי, זה הכפפת תחום שירות לרגולציה לפי חוק התקשורת. אנחנו רוצים לדבר על שני המודלים האפשריים. מודל אחד הוא מודל ההיתר. היתר כללי הוא בעצם סט של כללים שמאפשרים לכל מאן דהוא לספק שירות בכפוף לתנאי ההיתר. הוא אחיד, אין בו דרישות פרטניות. המודל השני הוא רישיון. רישיון מדבר על אישור פרטני לגורם ספציפי, עם הנחיות ספציפיות, הוא מצריך פעולה אקטיבית של הרגולטור. אי אפשר לספק שירות אם לא נותנים רישיון פרטני מראש. רישיון, כמו שתראו, הוא יותר כבד במהותו, הוא מצריך הרבה עבודה בהתקנה שלו ובשינויים שלו. השר הביא לכם רישיון לדוגמה כדי שתראו באיזה עובי של מסמך מדובר.

אנחנו במשרד התקשורת חושבים שאנחנו נמצאים בעידן שיש בו רישוי יתר, שיש תחומים שלא בהכרח יש להכפיף אותם ולהכניס אותם לעולמות הרישוי. מדברים הרבה על עודף רגולציה. רישוי יתר הוא מודל של רגולציה עודפת. מתכונת הרישיונות שלנו היא מיושנת, היא מכבידה על השוק, היא מונעת כניסה של מתחרים לשוק, בפרט של מתחרים קטנים. יש לוחות זמנים מאוד ארוכים בשינוים ובתיקונים, יש חיכוך מאוד גבוה מול בעלי הרישיון, התעסקות מאוד מאוד גדולה והרבה משאבים ציבוריים של עובדי משרד התקשורת. יש גם חסמי כניסה גבוהים, אם זה עולמות של הון עצמי, ערבויות. כל מודל הכניסה לעולם הרישוי הוא יקר ומורכב. בהתבוננות על המציאות הטכנולוגית אין לו יותר הצדקה, הוא ראוי לפישוט משמעותי, ואת הפישוט הזה החקיקה שבפניכם מציגה.

אנחנו חוזרים לייעוד הבסיסי. הייעוד של משרד התקשורת הוא להבטיח תשתית תקשורת מתקדמת לכל אזרח בכל מקום, לכן אנחנו רוצים למקד את האסדרה שלנו בשירותי בזק שניתנים באמצעות תשתיות תקשורת, לא בתחומים אחרים שהיום נותנים באמצעות רישיונות. אני רוצה רגע להגדיר מה עקרונות העל שלפיהם אנחנו מבססים את מודל הרישוי שנציג לכם בחקיקה הזאת. המודל הוא מודל אירופאי, הוא עובד כבר 20 שנה באירופה. עיקרון אחד של המודל הוא אחידות. יש היתר שקובע כללים גנריים אחידים לכל מי שנכנס בגדרו. הדבר הזה מדבר על היקף אסדרה מצומצם הרבה יותר, על מסמך יותר קטן ויותר בסיסי, פחות מפורט. אחד העקרונות הבסיסים שהמודל מציג, ואני חושבת שהוא עיקרון מאוד משמעותי לאימוץ בחקיקה הישראלית, הוא של פיקוח בדיעבד, לא פיקוח מראש. זאת אומרת, מי שרוצה להיכנס, יכול להיכנס בשער הראשי, להירשם במרשם. אגב, המודל מדבר על רישום קל תוך 14 יום. אם לא הייתה איזו התראה מיוחדת בעניינך, אתה יכול להתחיל לספק שירותים. ככל שלא תעמוד בהתחייבויות שלך, ככל שתסטה מכללי ההיתר, יהיה לנו פיקוח בדיעבד שיטופל. זה מודל שמקובל במקומות אחרים בעולם, יש לו תועלות משקיות גבוהות. מאידך, והיושב-ראש התייחס לזה בתחילת דבריו, אנחנו מדברים על רגולציה חכמה, על רגולציה הדוקה, על רישיונות בתחומים בעלי חשיבות משקית, ואנחנו תיכף נציג באיזה אזורים נשמור על הרישיונות ומתי אנחנו נהיה בהיתר. משרד התקשורת מתכוון לייצר מרשם שאליו יירשמו כל מבקשי ההיתר ושבאמצעותו ינהלו את בעלי ההיתר, להבדיל מבעלי הרישיונות שלהם ימשיכו להיות מסמכי הרישוי הרגילים.

בואו נראה את המודל במבט מקרו. קחו לדוגמה שירותי סלולר, טלפוניה, MVNO, שזה תקשורת על גבי רשת סלולר של אחר, שירותים כמו תא קולי, שיחות ועידה וכו'. את כל אלה אנחנו מכניסים למשפך הזה. בסוף הליך החקיקה ייצא שכ-30% מהשירותים שהיום מאוסדרים בחוק התקשורת ייצאו לפטור, אנחנו לא מתכוונים לעסוק בהם בכלל. השר הדגים כמה מהם. שיחות ועידה, איתוראן, ביפר וכו' - כל אלה יוצאים מעולם חוק התקשורת לחלוטין. מי שנשאר ברישיון זה ספקים בהיקף גדול, זה חברות סלולר, זה כבלים תת ימיים כשמדובר בתשתית אסטרטגית למדינה, לוויינים. 60% מהרישיונות הולכים ועוברים להיתר. המודל זה שנרשמים במרשם, והופכים להיות בעלי היתר כללי. שירותי טלפוניה לא גדולה, שירותי גישה לאינטרנט, שירותי MVNO - כל השירותים האלה הם שירותים שעוברים להיות שירותים בהיתר.

קראתי באחד המקומות שההיתרים יידרשו לעבור איזה רישוי. האם זה תנאי להתחלת אספקת השירותים שלהם כשהם נרשמים?

בוודאי.

איך זה שונה מלתת למישהו רישיון אם יש לו תחנה שהוא צריך להירשם אצלך כדי להתחיל לעבוד? איך זה יהיה יעיל יותר?

מודל אחד הוא מודל הרישיון. חברות סלולר וחברת בזק נשארות ברישיון. 10% מהשירותים האלה נשארים ברישיון. השירותים שמסופקים על ידי התשתיות האלו - ברישיון. באמצע יש לנו את המרשם. משרד התקשורת ינהל מרשם של כל מי שרוצה לספק שירותים שניתן לספק בהיתר. הרישום הוא קל, לא מסובך. ספי הכניסה מבחינת הסכומים, אם זה הון עצמי, ערבויות וכו', הכל מאוד מאוד קל ונמוך. אחרי 14 יום, אם לא קיבלת התייחסות מהמשרד, אתה נכנס למרשם.

באופן כללי, לפי החוק החדש, לא יוכל לספק שירות לפני שהוא רשום.

הוא לא יוכל, לפי החוק החדש, לספק שירות לפני שהוא רשום. הרישום הוא מאוד קל. אנחנו מדברים על מעבר למודל רישוי תחת היתר אחיד לכלל הגורמים הנרשמים בהיתר. חלק גדול מהשירותים יוצאים, לא נדרש יותר היתר. מוני מים חכמים של חברת החשמל זה שירות פטור. אנחנו לא חושבים שמשרד התקשורת צריך לרשות מוני חשמל חכמים של חברת החשמל. לגבי מי שמחזיק רשת פרטית שמשקה את השדה שלו, אין צורך, אפילו שיש שם רכיבים שיש ביניהם סיגנלים שעוברים, שמשרד התקשורת יהיה מעורב. אין שום סיבה למעורבות של המדינה באזורים האלה. אלה בדיוק האזורים שאותם אנחנו מסמנים כעודף רגולציה.

אני רוצה להתייחס לתועלות לשוק. תראו, אנחנו במגמה מאוד משמעותית של צמצום הרגולציה במשק הישראלי. שוק התקשורת הוא שוק שמתקדם בקצב אדיר, שמשתנה בקצב אדיר, שהטכנולוגיה מתקדמת. אנחנו רוצים לאפשר לשוק הזה לחיות, לבעוט ולהתפתח בלי שהוא יזדקק לחיכוך בירוקרטי מיותר. אנחנו צופים שהחוק הזה יבטיח כניסה של שחקנים חדשים בארץ ומחו"ל. חברות תקשורת מחו"ל שלא נכנסו עד היום עשויות להיכנס. אנחנו חושבים שזה מעודד חדשנות והתפתחות של השוק. אנחנו חושבים שבמודל שאנחנו עובדים איתו יש רישוי יתר. רישוי יתר מייצר תועלות שליליות משקיות, לכן אנחנו חושבים שצריך ללכת למהלך הזה. אני חושבת שהוא מהלך משמעותי, דרמטי, אמיץ, וחשוב לצאת לדרך כדי לעשותו.

תודה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הייתה לי הזכות לכהן תקופה מסוימת במשרד התקשורת. אני מאוד שמח שאנחנו מגיעים היום למצב שבו הגיע החוק הזה. בתקופה קצרה הצלחתי להעביר את החוק בקריאה ראשונה. למרות ממשלת המעבר, למרות הקשיים, למרות "שומר חומות" וכל הבלגן שהיה, הצלחנו לגבש רוב שבו הממשלה העבירה את הצעת החוק בקריאה ראשונה בשלהי חודש מאי. זה לא חוק שאני יזמתי אותו, זה חוק שהיה מן המוכן, יועז הנדל הכין אותו כשר התקשורת יחד עם הצוות המצוין. מדובר בחוק לביטול הבירוקרטיה המיותרת בתחום התקשורת. סקרה כאן בצורה מאוד מדויקת ויפה המנכ"לית את משמעותו של החוק הזה. המטרה היא להפוך את השירות הציבורי ליעיל יותר, לשירותי הרבה יותר, על ידי כך שמבטלים עשרות רבות של רישיונות שהיום כבר לא רלוונטיים וההוצאה שלהם כרוכה בהליכים בירוקרטיים ארוכים. ההדגמה שהציג פה השר היא custom made למבקש, כל אחד צריך לקבל ספרון שבו מתאימים לו את הרישיון כדי שיוכל לספק שירות שלעיתים לא כל כך חשוב לצרכן הכללי. אנחנו היום הולכים לעולם שבו אנחנו מבטלים את כל ההליכים היקרים האלה. זה יוביל להסרת חסמי הכניסה לשחקנים חדשים, לקידום התחרות, ולעוד הרבה דברים חשובים.

אני רוצה להצטרף לאמירה שנאמרה כאן בהבלחה על ידי מנכ"לית המשרד. לא כל משרדי הממשלה באים בהתנדבות ומוותרים על כל כך הרבה כוח וסמכויות שיש בידיהם. משרדי הממשלה אוהבים לשמור את הכוח אצלם, לא רוצים לשחרר, מסבירים באותות ובמופתים למה חשוב שיהיה רישיון, למה חשובה רגולציה ובירוקרטיה. פה בא המשרד באומץ ואומר: אנחנו חושבים שבמקום שבו אפשר להקל צריך להקל. יש פה שר במנהיגות אמיתית שאומר: אנחנו רוצים לבוא לקראת האזרחים, לשחרר את הבירוקרטיה, לשחרר מהרגולציה המצרפית, לקדם את השוק קדימה. אני רוצה לברך אותך, יועז, על המנהיגות, לברך אותך לירן על הנהלת המשרד, לברך את כל הצוות המשרדי שעושה עבודה מאוד מאוד חשובה, ולתת לכם, לחברי הכנסת ולוועדה, גיבוי. אני בטוח שתצליחו להעביר את החוק הזה, אדוני היושב-ראש, במהירות המרבית. ככל שהחוק הזה יעבור מהר, כך המשק ייפתח לתחרות ולעבודה טובה יותר. אני קורא מפה לכל משרדי המשלה לקחת כפרויקט תחומים בתחום פעילותם, לצמצם בהם את הבירוקרטיה. אני קורא להם לבטל רגולציה, לשאול למה צריך את אותם רישיונות, למה צריך את אותם טפסים, למה צריך את אותן דרישות. לפעמים לשאלה למה אתם תראו שאין תשובה. כשאין תשובה, זה אומר שצריך לבטל. אני מאחל לכם עבודה פורייה וטובה. אדוני היושב-ראש, זה החוק הראשון שאתה מוביל בוועדה. אני מקווה שהוא גם יהיה החוק הראשון שתעביר למליאה. הרבה הצלחה.

אני גאה שהתקנה הראשונה שהובלנו פה היא מניעת שכיחת ילדים באוטו, קיצור הזמן שהממשלה תחיל את התקנה הזאת.

אני לא עושה תחרות, אבל אין להשוות בין צו ותקנה לבין חוק משמעותי. זה החוק הראשון שלך.

נכון. תודה רבה לך השר לשעבר חברי איתן גינזבורג. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח במה שפתח השר. הוא הזכיר את התקציב שאושר הבוקר בממשלה. הוא כנראה לא כל כך מכיר, אבל התקציב הזה שאושר הבוקר בממשלה הוא דגל שחור שמתנוסס מעל ראשה של הממשלה הזאת, הוא תקציב פוגעני שכולו פגיעה בחלשים, פגיעה בנוסעי התחבורה הציבורית, במשתמשי הכלים החד-פעמיים, במעונות היום. התקציב מטיל מסים על גבי מסים, אם זה מס נטפליקס, אם זה מס שתייה קלה, והכל כדי לממן את ממשלת הג'ובים המושחתת הזאת. אני לא מצטרף לברכות שלך, אדוני השר.

אני לוקח את זה כברכה.

בוודאי שאתה לוקח כברכה. אני לא מתפלא שאין לך מושג כמה עולה לסטודנט לנסוע בתחבורה הציבורית, בכמה עכשיו יתייקר הרב-קו שלו, בכמה יתייקרו הכלים החד פעמיים למשפחות ברוכות ילדים.

המנכ"לית אמרה ששירותי גישה לאינטרנט ושירותי טלפוניה יהיו דברים שלא יצטרכו רישיון. בסעיף 2(20) כתוב: "במקום ההגדרה "שירות בזק" יבוא: "שירות בזק"", כשאינטרס ציבורי שנוגע לביטחון המדינה ודברים מהסוג הזה יצטרכו רישיון. כתוב כאן גם שירותי גישה לאינטרנט ושירות טלפוניה. תסבירו מה הואילו חכמים בתקנתם אם עדיין צריך בדברים הכי בסיסיים רישיון.

אני מברך על הפחתת רגולציה, אבל יש עוד הרבה רגולציה, אדוני השר, שצריך להוריד במשרד התקשורת. יש תאגידי שידור שממומנים על ידי הציבור, מאות מיליונים בשנה שהם בזבוז כספי ציבור ואפשר לקחת. אם יש סעיף בחוק התקשורת שמחייב ערוצים מסחריים בהפקות מקומיות, בואו, במקום לממן ערוץ אחד ב-800 מיליון שקל בשנה, תחלקו תקציבים לכלל הערוצים על הפקות מקומיות. אפשר לפתוח את הרדיו האזורי בכל הארץ. לא חסרים דברים שהציבור יכול להרגיש במיידי. באבחת עט שלך, אדוני היושב-ראש, הרגולציה, התקנות המכבידות וכל הסעיפים הדורסניים שיש בחוק הזה יכולים להיעלם. מה שאתם עושים פה זאת התחלה, אני רק מקווה שתמשיכו ככה.

אנחנו שותפים לרצון להפחית רגולציה.

על מה שטוב לאזרח עובדים ביחד. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה.

אני רוצה לברך את השר יועז הנדל על הצעד הבאמת מאוד אמיץ. אנחנו במשך שנים מחכים שיבואו ויפחיתו את הרגולציה, יפחיתו את הבירוקרטיה. אני מאוד מתחברת לדברים של ידידי איתן גינזבורג שזה צריך לקרות בכל הענפים. במשך יותר מעשור גם האזרחים וגם העסקים ממתינים שחוקים ישנים שאבד עליהם הכלח ישתנו. כל פעם זה לא קרה בגלל אינטרסים פוליטיים כאלה ואחרים שהשתלטו על המערכת, גם הפרלמנטרית. אני מאוד שמחה שידידי השר יועז הנדל החליט לשים לזה סוף ולעשות את הצעד המהפכני שיעשה טוב למען הציבור בישראל.

חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני קודם כל מברך את הממשלה על התקציב שהתקבל לפנות בוקר. לפני מספר ימים, כשהתראיינתי ושאלו אותי איך תתמודדו עם חילוקי הדעות ועם כל הוויכוחים, אמרתי שאנחנו, בגלל שמדינת ישראל כבר למעלה משלוש שנים מתקיימת ללא תקציב, שכחנו מה זה ויכוחים על התקציב. ברגע שהתקציב יגיע לכנסת, בין היתר גם ועדת הכלכלה תדון בזה וכל אחד מאיתנו יוכל לתרום את חלקו כחבר כנסת. זה לא קשור אופוזיציה או קואליציה. לכל אחד מאיתנו יש את ההסתייגויות כדי לשפר ולעשות את זה.

עכשיו לגבי החוק. אני קודם כל מברך אותך, שר התקשורת, על הדבר הזה. כאיש תקשורת לשעבר אני כמעט 15 שנה תרמתי לתחום. אני הייתי איש טלוויזיה. עבדתי גם ברדיו. אני לגמרי לא מסכים איתך, ד"ר שלמה קרעי, לגבי התאגיד. אני חושב שכן צריך לצמצם. בשנה הבאה, למשל, חברת BBC תחגוג 100 שנה, ו-BBC זו דוגמה טובה לשידור הציבורי, שידור מוצלח מאוד. כצרכן אני נהנה לראות את תאגיד השידור הרבה יותר מערוץ אחד. אולי בגלל שעבדתי פעם ברדיו רקע יש פה סוג של ניגוד עניינים, אבל אני מנסה לא להיכנס לדברים.

אם אתה נהנה - תשלם.

אני כן חושב שצריך להקטין את כספי הציבור, כי בכל דבר שאפשר לחסוך צריך לחסוך. לא הייתי אומר שזה לא דבר חשוב. אני חושב שזה חשוב גם לדברים שאין להם ערך שיווקי. אגב, יש ענפי ספורט לא כל כך פופולאריים שאם תאגיד השידור ישקיע זה יהיה דבר טוב. אני בעד השידור הציבורי, שידור ציבורי טוב, חזק. זה בסדר שזה יהיה חלק מתקציב המדינה.

הפחתת רגולציה זה דבר חשוב. אני חושב שבשוק התקשורת המדינה לא צריכה בכלל להתערב. אם יש ערוצים שרוצים להיכנס ולפעול, זה בסדר, לא צריך להגביל אותם. אני לא התעמקתי ב-100% בחוק, אבל כל הנושא הזה של הפקת מקור, כל הנושא הזה שאלה ככה צריכים להשקיע, אלה לא צריכים להשקיע, אלה כן יקבלו עוגת פרסום, אלה לא יקבלו – אני חושב שהגיע הזמן במאה ה-21, בשנת 2021, לרדת מהסיפור הזה. אתה רוצה להקים ערוץ טלוויזיה? תקים ערוץ טלוויזיה, תוכיח למשרד התקשורת שאתה יכול לממן. יש היום מספיק אפיקים דיגיטליים בשביל לעשות דבר כזה. אני חושב שהמדינה לא צריכה להתערב. צריך להיות איזה שהוא גוף ציבורי, בדומה לרשות השנייה, בדומה למועצת הכבלים והלוויין, שכן יעקוב אחרי התכנים, שכן יראה שכולנו שומרים על הכללים ושאין דברים שעלולים להתפרש כדיבה, חלילה, או כדברים שמכפישים עובדי ציבור.

יבגני, זה חוק השידורים שתצטרך להתמודד איתו, ואני מקווה בקרוב. בדיוק על מה שאתה אומר אני מתכוון - -

הפחתתה הרגולציה לאו דווקא בנושא טכני, גם בנושא תוכן, כי בכל זאת אנחנו מדינה חופשית. לפתוח היום במדינת ישראל ערוץ יוטיוב לא עולה שום דבר, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, לקבל מאות אלפי עוקבים ולהרוויח הרבה כסף. לעומת זאת, בשביל לפתוח עיתון אתה צריך לעבור את כל הבירוקרטיה, לקבל אישור של שר הפנים.

אני חושב שהתפקיד של משרד התקשורת חשוב בכל מה שקשור למאבק בפייק ניוז, בכל מה שקשור לבוטים, למלחמה הזאת שאנחנו כפוליטיקאים מתמודדים איתה. אני חושב שבזה תפקידה של המדינה, תפקידו של הרגולטור כן להתערב, כי לא ייתכן שהשחקנים החזקים ייהנו מזה והשחקנים החלשים ייפגעו מזה. אני חושב שבסיפור הזה חשובה הרגולציה, אבל רגולציה לא כניסיון כוחני, אלא כמעקב לטובת הציבור, כי לציבור מגיע לקבל את האמת, לא להיות מושפע מהפייקים ומכל הדברים שמשתמעים מכך.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. אני רוצה להודות לעמיתתנו ממשרד המשפטים שנמצאת כאן, לאנשי משרד האוצר שעזרו כולם בקידום ההצעה הזאת והבאתה בפני הוועדה, וגם הזדמנות ראשונה אך לא אחרונה להודות לעורך הדין איתי עצמון ולנעמה דניאל שעשו איתנו עבודת הכנה מקיפה. הנוסח שבפניכם הוא כבר אחרי קבלת הערות מטעמם ושיח איתנו. אנחנו חושבים שההערות האלו מטייבות את הצעת החוק. תודה רבה להם על ההשקעה הרבה. אתם תיווכחו בעצמכם כמה הם שולטים בהצעת החוק בעוד כמה דקות.

אני רוצה לתת מענה לשתי הערות. מענה אחד לחבר הכנסת קרעי בעניין שירות הגישה לאינטרנט. אנחנו נרחיב בזה כשנסביר מה הם שירותי הבזק, אותם שירותים אשר ייכנסו תחת האסדרה. שירות הגישה לאינטרנט הוא אחד השירותים המשמעותיים ביותר בגישה לעולם, נקודת הממשק לעולם.

הוא צריך רישיון.

הוא יהיה טעון היתר. אנחנו נסביר את ההבדל בין הרישיון לבין ההיתר. כמו שאמרה המנכ"לית, ההיתר הכללי הוא צורה של אסדרה קלה יותר ומהירה יותר ביחס למתן רישיון היום.

מה שמוגדר היום כשירות בזק טעון רק היתר, לא יצטרך רישיון?

השירותים המאוסדרים הם שירותי בזק מסוג מסוים. הצעת החוק הזאת אינה עוסקת בתחום השידורים, היא עוסקת בשירותי תקשורת שהם שירותי טלקום - קוראים להם שירותי בזק. הצעת החוק הבאה שתבוא לכאן תהיה בנושא השידורים, ואז כל הנושאים האלה יקבלו מענה.

נעם שרלו, נציג האוצר, בבקשה.

אנחנו מברכים על החוק הזה שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק ביתר קלות, גם שחקנים קטנים וגם שחקנים בינלאומיים. אנחנו מקווים שהחוק הזה יעבור כמו שהוא.

עורכת דין אגם דניאל, הרשות להגנת הצרכן, בבקשה.

אנחנו ברשות להגנת הצרכן לא מתנגדים להצעת החוק ולשינוי שיטת האסדרה, אבל מכיוון שהבדיקה הולכת להיות בדיעבד, אחרי שמקבלים את ההיתר, יש צורך להגביר את האכיפה. הרשות להגנת הצרכן עושה כבר היום אכיפה של הוראות צרכניות ושל הטעייה בתחום התקשורת. 26% מההפרות שאנחנו מוצאים כיום הן בתחום התקשורת, לכן חשוב מאוד להגביר את האכיפה.

במקומות הנכונים. יחיאל שמן, ועד עובדי חברת פלאפון, בבקשה.

אף אחד מהציבור שתציגו לו כזאת מצגת, לא יגיד, "איזה יופי, וואו" וימחא כפיים. אני מזועזע ממה שקורה פה. דיברתם על פיקוח בדיעבד, דיברתם על רשתות פרטיות, דיברתם על רגולציה חכמה ושחקנים מחו"ל. אני מהנדס, אני 22 שנה בתחום הסלולר, מכיר את התחום הזה כמו את כף היד שלי. ההקלות ברגולציה שמדברים עליהן, כניסת השחקנים החדשים – אנחנו ראינו בדיוק מה זה מביא לנו. כש"גולן" נכנסה לפה מחו"ל ואמרו "נעשה פיקוח בדיעבד", זה דבר שפירק את הרשת והשאיר אותנו בלי כלום. אחרי זה בא עוד פיקוח ועוד פיקוח, ועכשיו הסיפור האחרון עם חזי בצלאל שהחזיר את הרישיונות למשרד התקשורת ומכר את הלקוחות. חברים, זה לא צחוק, יש לנו שחקן חדש בשוק שקוראים לו "אלומה". מה שקורה פה, מקלים פה באסדרות משמעויות בשוק התקשורת, אנחנו שומרי הסף של הציבור. אנחנו, חברות הסלולר, עובדי חברות הסלולר, אנחנו שומרי הסף. כל ההקלות שאנחנו רואים פה יקלו על חברת "אלומה" להיכנס לשוק הסלולר. היא מצהירה שהיא רוצה לרכוש את רשתות הסלולר ולעשות פה תשתיות. מונופול תקשורת במדינת ישראל יהיה "אלומה". אני לא מדבר על ההקלות בתחום הבזק לחברות הגדולות. יש פה הקלות משמעותיות בהקמת אתרים סלולריים. זה אומר שהפיקוח גם שם יורד. יש פה מהלך כולל של הורדת רגולציה ופיקוח על דברים משמעותיים מאוד שהציבור זעק עליהם במשך שנים רבות. אין בעיה עם הורדת חסמים ברגולציה, אבל יש בעיה מאוד קשה עם בדיקה. אין דבר כזה בדיעבד, כי מה שנגמר אי אפשר להחזיר אחר כך. להקים היום אתר סלולרי לוקח שנתיים, לפרק לוקח דקה. לפרק רשתות אפשר בדקה וחצי. מדברים על דברים שהם לכאורה קטנים, אבל יש פה רשתות פרטיות בנמל אשדוד, יש פה רשתות פרטיות בחברות הצל שזה דור חמש. מוזר לי שוועדה כזאת רצינית לא מבקשת אינפורמציה יותר רצינית מאשר מצגת פשוטה שמדברת באחוזים. פניתי לא פעם ולא פעמיים לכבוד השר, למנכ"לית המשרד. ב"אלומה" יושב מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלא עבר אפילו תקופת צינון. אי אפשר להגיד שזאת חברת נדל"ן בזמן שהיא רוצה להשתלט על רשתות סלולר. יש פה דברים מהותיים במדינה שקורים ואתם מתחבאים מאחורי מצגות יפות.

אביאל קרמזיאן, אחראי קשרי ממשל קהילת המשתמשים.

אנחנו מברכים על הרפורמה הזאת. אנחנו רק רוצים לתת דגשים על ההיבט הצרכני כאן. החשש שלנו הוא שלא יתאפשר לייבא ציוד לכאלה שלא רשומים במרשם. דבר נוסף, שאפשר יהיה להביא ציוד שאי אפשר יהיה להשתמש בו. הדבר האחרון הוא העניין של להתחבר לספק אחר בתשתית. אם אנחנו רוצים להתחבר לתשתית הסיבים האופטיים של פרטנר או סלקום, אין לנו ספק אחר להתחבר.

אני מבקש ממך לשלוח את ההתייחסות הזאת בכתב למשרד התקשורת, שתהיה מונחת בפניהם.

על איזה סוג ציוד מדובר, תן דוגמה.

כמו מודם וראוטר פרטי בתקציב של הוט. פנינו בתור קהילת משתמשים, קהילה שמונה 11,000 משתמשים. פנינו מספר פעמים למשרד, למנכ"לית ולשר. הדברים האלה מונחים, אנחנו יודעים שזה ברגולציה. אני יודע שבחו"ל אפשר להשתמש בתשתית של הוט. יש כאן תשתית של סיבים אופטיים. חלק מהחברות לא מאפשרות לעשות שימוש בציוד פרטי, הן מחייבות להשאיל מהן את הציוד, כשעבור ההשאלה הן לוקחות 20 עד 25 שקלים בחודש.

עורך דין טל קונסטנטין, חבר ועד מנהל עמותת אל-ספאם.

אנחנו רוצים להתייחס בעמותת אל-ספאם לתיקון סעיף 30א לחוק התקשורת, שזה הסעיף בחוק שידוע בציבור כחוק הספאם. החוק היום נותן פטור לכל מי שמשגר מסר באמצעות מתקן בזק. תיקון החוק מציע להכניס הגדרה של ציוד קצה, דבר שמרחיב את היריעה על ידי כך שלא תהיה אחריות לחברות כמו חברות הסלולר. החוק הזה שופך את התינוק יחד עם המים, מרוקן את חוק הספאם מתוכן.

תגיד את הערתך כשנגיע לסעיף בחוק הזה. נתחיל בהקראת החוק.

החלפת מונח 1. (א) בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק
העיקרי), בכל מקום בחוק, למעט בהוראות החוק המנויות בסעיף קטן
(ב) –

(1) במקום "בעל רישיון" או "בעל רישיון כללי" יבוא "ספק
מורשה;

(2) במקום "לבעל רישיון" או "לבעל רישיון כללי" יבוא
"לספק מורשה";

(3) במקום "בעל הרישיון" יבוא "הספק המורשה";

(4) במקום "לבעל הרישיון" יבוא "לספק המורשה";

(5) במקום "מבעל הרישיון" יבוא "מהספק המורשה";

(6) במקום "מבעל רישיון" יבוא "מספק מורשה";

(7) במקום "שבעל הרישיון" יבוא "שהספק המורשה";

(8) במקום "בבעל הרישיון" יבוא "בספק המורשה";

(9) במקום "בעלי רישיון" יבוא "ספקים מורשים";

(10) במקום "בעלי הרישיון" ו-"בעלי הרישיונות"
יבוא "הספקים המורשים";

(11) במקום "לבעלי הרישיון" יבוא "לספקים המורשים";

(12) במקום "ובעל הרשיון" יבוא "והספק המורשה".

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ההוראות שלהלן בחוק העיקרי:
ההגדרות "בעל רישיון", "בעל רישיון לשידורי כבלים", "בעל רישיון
לשידורים" ו-"נכסי הרישיון" שבסעיף 1, סעיפים 4, 4ג1, 4ז ו-4ח,
ההגדרות "בעל רישיון" ו-"בעל רישיון אחר" שבסעיף 5(א), סעיפים
5(ז), (ח) ו-(י) ו-גב(ו), פרק ב'1, פרק ב'2, פרק ב'3, סעיף 11(ב), ההגדרה
"בעל רישיון" שבסעיף 12(א1)(3), ההגדרה "בעל רישיון שבסעיף 13(א),
ההגדרה "בעל רישיון" שבסעיף 13א(א), סעיף 14ב, ההגדרה "בעל רישיון
שבסעיף 17(ה), סעיפים 18(א) ו-31(ב), ההגדרה "בעל הרישיון" בסעיף
37א, סעיף 37א13(ב), סימן ב' לפרק ז'1, ההגדרה "בעל רישיון" שבסעיף
37י, סעיפים 51א ו-51ב, ההגדרה "בעל רישיון" שבסעיף 51ג(א), סעיפים
51ד ו-51ה, ופרט (11) בחלק ד' לתוספת.

התיבה "בעל רישיון", שזה מנגנון האסדרה העיקרי בחוק הקיים, מוחלפת בתיבה "ספק מורשה", שזו התיבה הרלוונטית במנגנון האסדרה החדש. "ספק מורשה", כשנגיע לסעיף ההגדרות, זו ההגדרה שכוללת את בעלי הרישיונות והגורמים שמספקים שירותים מכוח היתר כללי ורשומים במרשם. שתי הקבוצות האלו יחד נחשבות לספק מורשה, לכן אנחנו מחליפים את התיבה "בעל רישיון" בתיבה "ספק מורשה". ההחלפות האלו רצות על כל החוק. סעיף קטן (ב) מחריג סעיפים מסוימים שבהם אנחנו לא רוצים לבצע את ההחלפה. אנחנו נדון באותם סעיפים באופן פרטני, כי שם אנחנו מבקשים לקבוע איזה שהוא הסדר שהוא טיפה שונה - אולי כן להחיל אותם רק על בעל רישיון, אולי להחיל אותם על בעלי רישיון מסוג מסוים.

מי בעד?

הצבעה
סעיף 1 אושר.

תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 לחוק העיקרי –

(1) בהגדרה "אזור שירות", אחרי "על פי רישיונו" יבוא
"או על פי ההיתר הכללי, לפי העניין";

אזור שירות הוא אזור שבו חלה חובת פריסה ומתן שירות באופן אוניברסלי, כלומר, לכל יחידות הדיור ולכל האנשים שמתגוררים באותו אזור חלה חובה לספק שירות. במתכונת האסדרה הישנה, אזורי שירות היו רלוונטיים רק לבעלי רישיון, רק לבעלי רישיונות כלליים. תחת האסדרה החדשה ייתכן שיהיו גם גורמים שפועלים מכוח היתר כללי שתחול עליהם חובת אוניברסאליות מסוימת. זה מתקשר לתיקון 74 לחוק, לפריסת הסיבים, שיכולה להיקבע בה חובה למתן שירותים גם לחברות שהן לא בעלות רישיון והן לא רק חברת בזק, IBC או חברת הוט, ולכן ייתכן שזה ייקבע כחלק מההיתר הכללי.

כשאתה אומר "כחלק מההיתר הכללי", צריך להבין שמדובר על תקנות, על חקיקת משנה.

כמו שאמרנו, דרך המלך לאסדרה של שירותי תקשורת, לפי ההצעה הזאת שמונחת בפניכם, היא דרך ההיתר הכללי. ההיתר הכללי זה תקנות שהן אסדרה של חקיקת משנה שבה ייקבעו כלל החובות שחלות על מי שמבקש לספק שירותי תקשורת. השירותים האחרים שיאוסדרו ברישיון, גם עליהם יחולו ההוראות של ההיתר הכללי, ויתווספו הוראות פרטניות שהופיעו בהוראות הרישיון. כל זה ביחד יהווה את האסדרה בתחום שירותי הטלקום. כשנגיע לעניין של מה מופיע בתוך ההיתר, של מה מופיע בתוך הרישיון, נוכל לשוב ולהרחיב בעניין האוניברסאליות. כרגע אנחנו רק מאפשרים את העיגון של ההוראות האלו גם בהיתר הכללי.

האם ההיתר הכללי זה שיהיו תקנות שחלות באופן בלתי מסוים על כל ספקי השירות? איך ייקבעו אזורי שירות ספציפיים אם מדובר בחקיקת משנה?

הייתי שמחה אם ניכנס לזה בהמשך, כי זה יסיט אותנו מהעיקר. אנחנו נגיע לאותם סעיפים שתוקנו ב-74, שזה החוק שעיגן את הפריסה של הסיבים האופטיים. אנחנו נשמח להרחיב ולהסביר גם לעניין אותם אזורים שבהם יש חובה לפרוס בהתאם למכרזי קופת התמרוץ. כשנגיע לסעיפים האלה, נשמח לשוב ולהסביר. נראה לי שעכשיו זה גם קצת מוקדם וגם מעמיס יתר על המידה.

פשוט רציתי שתציגו, מכיוון שאזור שירות מוגדר כאזור שבו ספק מורשה מחויב על פי רישיונו או על פי ההיתר הכללי. במונח "היתר כללי" מדברים על תקנות, לא על מסמך ספציפי ופרטני שמקבל אותו גורם.

נסביר כשנגיע לסעיף 12 שמדבר על איפה מעגנים את אזורי השירות, וגם כשנגיע לתיקון ל-74.

(2) אחרי ההגדרה "אזור שירות" יבוא:

"איגוד הבזק הבין-לאומי (ITU)" – איגוד הבזק הבין-לאומי,
International Telecommunication Union (ITU)

זה פשוט גוף של האו"ם שאנחנו מפנים אליו בכמה מקומות בחוק, לכן הגדרנו אותו.

(3) בהגדרה "אישור סוג", המילים "שניתן לפי חוק זה" – יימחקו,
ובמקום הסיפה מהמילים "לשם חיבורו לרשת הבזק" יבוא "לשם
עיסוק בסחר בו, לפי סעיף 4א";

אישור סוג הוא מה שמאפשר לחבר ציוד קצה לרשת. ציוד קצה הוא ציוד שנמצא ברשותו של המשתמש, הוא לא חלק מהציוד של בעל הרישיון. בעל הרישיון מחויב לאפשר לחבר את הציוד הזה לרשת, ובלבד שהציוד הזה יש לגביו אישור סוג. הטלפונים הסלולריים שלנו הם ציוד קצה שמתחבר לרשת. אנחנו יכולים ללכת לחנות אלקטרוניקה או לחנות מחשבים, לקנות טלפון כזה, וחברות הסלולר מחויבות לאפשר לנו לחבר אותו. כמובן שהמכשירים האלה, עוד לפני שיובאו לארץ ולפני שהתחילו להשתמש בהם, עברו איזה שהוא תהליך של אישור סוג. התיקון עושה שני דברים. דבר ראשון - אישור הסוג הוא כבר לא אישור שניתן, אלא אישור שנקבע, זאת אומרת, אדם לא מבקש אישור לאייפון מדגם מסוים, אלא נקבע אישור, ועכשיו כולם יכולים לדעת שאישורים לטלפונים מדגמים מסוימים ניתן לייבא על בסיסם ציוד. הדבר השני - אנחנו כבר לא אוסרים על חיבור לרשת של ציוד. היום חיבור לרשת של ציוד קצה שלא קיבל אישור סוג זה דבר אסור ואפילו מהווה עבירה פלילית. אנחנו מורידים את ההפרה הזאת מכתפיו של משתמש הקצה, ואנחנו מעבירים אותה על כתפיו של מי שעוסק בסחר – החנויות, היבואנים.

(6) במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא:

"בעל רישיון בזק" – מי שבידו רישיון שניתן לפי סעיף 4;";

המילה "בזק" היא תרגום של האקדמיה ללשון עברית למילה telecommunication . הכוונה היא לא לרישיון של חברת בזק. חברת בזק הייתה הראשונה להשתמש בשם הזה באופן מסחרי, אבל ההגדרה המילונית לטלקומוניקציה היא בזק. בעל רישיון בזק הוא מי שיהיה לו רישיון. יהיו חלק מהשירותים שימשיכו להיות כפופים לרישיון, שאלה הנושאים היותר אסטרטגיים, היותר כבדים שאנחנו חושבים שצריכה להיות עליהם רגולציה קצת יותר הדוקה.

(7) במקום ההגדרה "היתר כללי" יבוא:

"היתר כללי" – כמשמעותו בסעיף 4א1(ה);

ההיתר הכללי הוא תקנות שמסדירות את אופן מתן השירותים. כשחברה תקבל היתר, היא תקבל כרטיס מגנטי שהיא יכולה לספק שירות. האם היא מחויבת לספק סינון אתרים, האם היא מחויבת לשלוח חשבונית כל 30 ימים - כל הדברים האלה ייקבעו בהיתר הכללי.

(8) אחרי ההגדרה "היתר כללי" יבוא:

"הכוונת פעולה", של רשת בזק – הכוונת פעולתה של רשת בזק,
הנעשית, במישרין או בעקיפין, בידי מי שנותן שירות באמצעותה,
כדי להבטיח כי טיב השימוש בה ואיכות השירות הניתן באמצעותה
יהיו בהתאם לתנאיו של נותן השירות; לעניין זה יראו הכוונת
פעולה כנעשית בעקיפין אם מתקיים בה אחד מאלה:

(1) היא נעשית מכוח חוזה;

(2) היא נעשית על בסיס חובה בדין שנקבעה לפי סעיפים 4
או 5 לחוק;

(3) היא נעשית באופן אחר שקבע השר."

זאת אחת ההגדרות המרכזיות בחוק שמובילות אותנו לדבר על השינוי המהותי שאנחנו עושים בהצעת החוק. זאת ההגדרה שתשמש אותנו אחר כך כמדרגה ראשונה לדעת מי נכנס לתוך חובת האסדרה לפי החוק.

יש הרבה שירותים שניתנים על גבי רשת שלא מתוך הפעלה של הרשת, שלא מתוך נגיעה ברכיבים ההנדסיים של הרשת. כשאני אומר "נגיעה", אני מתכוון שזה לא מתוך נגיעה פיזית ומתוך נגיעה משפטית, אלא מתוך מתן הנחיות לאיך הרכיבים האלה צריכים לפעול. "זום" היא תוכנה שעובדת על גבי חיבור האינטרנט שיש לכל אחד בבית. ל"זום" אין נגיעה לאופן שבו עובד האינטרנט. אם אני תאגיד בנקאי שרוצה לחבר בין סניפי הבנק שלי, אני פונה לחברת בזק או לחברה מסחרית אחרת, ומבקש קישור של סניפי הבנק שיעבוד באופן מסוים – שיהיה יותר מאובטח, שיהיה בקצב גלישה מסוים. אלה שירותים שכבר נעשים מתוך התערבות באופן שבו עובדת הרשת. שוב, זו ההבחנה שאנחנו עושים בין שירות שניתן על גבי הרשת, מה שקרא בלעז over the top או OTT, לבין שירות שנעשה תוך הכוונת פעולתה של הרשת. למי שמטפל ברכיבים האלקטרוניים יש מהנדסים ומערכות שלו, לכן הוא מכווין פעולה. מי שחותם על הסכם עם חברת לוויין הוא לא בהכרח משגר לוויין משל עצמו, אבל יכול להיות שהוא מקבל שליטה על כל מיני מאפיינים הנדסיים בלוויין, שזה דבר שמעלה אותו מדרגה, ולכן הוא נחשב למי שמכווין פעולה. זה עדיין לא אומר שהוא לא כפוף לאסדרה, אבל זאת מדרגה שלנו חשוב לראות שהיא מתקיימת לפני שאנחנו נשאל מי כפוף לחובת הרישוי. מה שהסברתי עכשיו מתבטא בהבחנה בין הכוונה במישרין לבין הכוונה בעקיפין. הכוונה בהכוונה במישרין היא שלי יש עובדים שהולכים בעצמם לציוד ומשנים את רוחב הפס, את הקצב, את האיכות של הרשת. הכוונה בעקיפין זה שאני נותן הוראה לחברה שהציוד הוא שלה, נותן הוראה מכוח הסכם, מכוח זכות רגולטורית שיש לי: אני מבקש רוחב פס שלא ייפול מקצב מסוים, אני מבקש שלא יהיה שיהוי בהעברת הנתונים. יכולה להיות חברה שמספקת שירותים רפואיים שמאוד חשוב לה קצב גלישה, היקף תקלות נמוך.

משה לאו, בבקשה.

אני רוצה להצטרף לברכות על החוק זה. גם אנחנו רואים את היתרונות הגדולים בהכנסה של שחקנים חדשים לשוק. כל הסרת רגולציה כזאת מסירה חסמים. הרבה פעמים הרגולציה היא החסם המרכזי שעומד בפני שחקנים נוספים להיכנס לשווקים, לכן אנחנו מצטרפים לברכות ולתמיכה במהלך הזה.

אורן ויסמן, מנכ"ל חברת טלקום.

לא ברור לי איך מתייחס התהליך לרישיון באיו"ש. האם הרישיון באיו"ש עדיין יידרש, או שהחוק הזה יבטל אותו?

אלו הערות ספציפיות. כשנתגלגל עם החוק נגיע לכל הסוגיות האלו.

כנ"ל מה שקשור למספור ולנכסים לאומיים.

תמשיכו את ההקראה.

אני רוצה להגיד כמה מילים על ההגדרה הזאת של הכוונת פעולה, מכיוון שהיא אכן הגדרת ליבה. היא גם משמשת בסעיף מאוד מרכזי בהצעת החוק, בהחלפה של סעיף 2, שקובע את ההגדרות של הרגולציה, כלומר מה בעצם נכנס לגדר האסדרה, מה לא, ואיך. אני מוכרח לומר שהיו לנו לא מעט שיחות עם נציגי משרד התקשורת לגבי ההגדרה הזאת. חשבנו שהיא מעלה קשיים מבחינת הבהירות שלה. אני חושב שהגדרה שקובעת את גדר הרגולציה צריכה להיות מאוד חדה וברורה. אני לא חושב שהנוסח הזה נותן את המענה. קודם כל, מגדירים מונח תוך שימוש במונח, כלומר, הכוונת פעולה של רשת בזק זאת הכוונת פעולתה של רשת בזק הנעשית וכו'. אין באמת הסבר מה זאת אותה הכוונת פעולה. יש כאן שימוש בתיבה "בהתאם לתנאיו של נותן השירות", כאשר לא ברור אם זה התנאים שנותן השירות קובע בעצמו, האם הרגולטור קובע לו, או גם וגם. גם הפירוט שנוסף כאן, של מה זה הכוונת פעולה שנעשית בפעולה, מעלה שאלות - האם הכוונת פעולה שנעשית במישרין היא לא נעשית מכוח חוזה, האם היא לא נעשית על בסיס איזו שהיא חובה בדין, האם זה חוזה שנותן השירות הוא לא צד לו. אני חושב שהשאלות האלו הן שאלות שצריך לתת להן התייחסות ומענה. ניסינו להציע הצעות שונות במהלך הדין ודברים שהיה לנו עם משרד התקשורת שהיה בשיתוף עם משרד המשפטים, אבל לא הצלחנו להגיע למשהו מוסכם ומגובש, לכן אני חושב שכדאי לדלג על האישור של ההגדרה הזאת, לדון בה יחד עם הסעיף המהותי, ואז אני חושב שחברי הכנסת יבינו את הקושי.

אני מציע לכם לקחת את העצה הזאת ועד הישיבה הבאה לסיים את ההגדרה הזאת כך שתהיה על דעת משרד הכלכלה, על דעת המשרדים ועל דעת היועץ המשפטי שלנו. עד אז נשאיר את ההגדרה הזאת פתוחה.

אפשר להצביע על פסקאות (1) עד (7).

מי בעד?

הצבעה
פסקאות (1) עד (7) אושרו.

(9) ההגדרה "משק" – תימחק;

(10) בהגדרה "מיתקן בזק", במקום הסיפה מהמילים "שנועד מעיקרו"
יבוא "שהוא חלק מרשת בזק";

אני אקריא עכשיו את ההגדרה המלאה של מיתקן בזק כפי שתהיה אחרי התיקון: מיתקן בזק – מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק. כשנגיע להגדרה של רשת בזק, אתם תראו שרשת בזק זאת מעין הגדרה מרכזית בחוק ומיתקן הוא פשוט חלק מהרשת. זה בשונה מהאופן שבו החוק מנוסח היום, שבו מיתקן מגדיר רשת, לא להיפך.

מה המשמעות של התיקון הזה?

החוק היום מסתכל על מתקנים בודדים, הוא אומר שמיתקן שמעביר אותות וסיגנלים הופך את הפעילות לפעילות בזק. יש המון מיתקנים שמעבירים סיגנלים. אפילו השלט לחנייה הוא מיתקן שמעביר סיגנלים. פה אנחנו קודם שואלים אם יש רשת, אם יש רכיבי תמסורת של רשת, ואם יש רשת, אנחנו גוזרים מתוכה את המתקנים הבודדים.

מה התיקון הזה מסייע לכם?

הוא מאוד מצמצם את תחולת האסדרה, כי היום, בגלל שאני מגדיר פעולת בזק ופעולה שכפופה לרישוי כפעולה שמעורב בה מיתקן בזק, יש לי המון פעולות שכפופות לאסדרה. בעתיד, בגלל שאני קודם אסתכל אם יש רשתות, סיבים אופטיים, תמסורת אלחוטית, אני מלכתחילה מכנס את עצמי לפחות פעולות שכפופות לאסדרה.

השאלה אם אין לכם פיקוח עכשיו על אנשים שיתחילו לשים מתקנים שעם הזמן יהיו יותר יצירתיים. השאלה אם אתם לא פותחים פה פתח.

על מתקנים אלחוטיים, שהם יותר זולים ויותר קלים, יש לנו פיקוח דרך פקודת הטלגרף האלחוטי, שזה דבר חקיקה נפרד שאנחנו לא נוגעים בו. בפריסה של תקשורת נייחת שממש צריך לחפור באדמה ולהניח כבלים, אנחנו מאמינים שיהיה רכיבי תמסורת והם ימשיכו לבוא אלינו.

ומה שלא יהיה?

לא יבוא.

ואז אין פיקוח. מה עושים עם אלה שכן יהיה צריך לחפור באדמה אבל לא יהיה להם רכיבי תקשורת?

אם על גבי אותו צינור יינתן שירות, זה בוודאי יעבור למישור הפיקוח. אם יש גורם שרק מניח צינור, שרק שם ציוד שאין בו ציוד אקטיבי, לא תהיה הצדקה לאסדרתו.

הבעיה היא שבחוק הבא אנחנו מבטלים את האישור מהרשות המקומית.

אתה מדבר על סלולר באופן ספציפי. כל השירות האלחוטי נמצא בפקודת הטלגרף האלחוטי.

אתם פותחים פתח לאופציות עתידיות שלא נוכל לפקח עליהן.

רק לציוד שלא נותנים על גביו שירותי תקשורת. ברגע שנותנים עליו שירותי תקשורת - -

למה שיעשו את זה אם זה לא נותן שירותי תקשורת?

מי שמניח ציוד תקשורת ונותן על גביו שירות תקשורת, ייכנס למסגרת הרישוי, אנחנו נוכל לתת לו הוראות גם לעניין הצינורות שעל גביהן ניתן השירות.

אני מבקש לשאול לגבי מיתקן בזק. ההגדרה, לפי התיקון שאתם מציעים כאן, תהיה: מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק. השאלה אם זה כולל גם רכיבים שאינם פיזיים.

אנחנו בהחלט רואים בזה גם מתקנים וירטואליים. המילה "התקן" מתייחסת גם לרכיבים וירטואליים.

חשבנו שכדאי להבהיר ולכתוב באותה הגדרה: ובכלל זה תוכנה ומיתקן או התקן שאינו פיזי.

(11) אחרי ההגדרה "מיתקן בזק" יבוא:

"מיתקן גז אקטיבי" – מיתקן בזק המוזן בחשמל ומשמש להעברת
האותות ברשת הבזק;"

את ההגדרה של מיתקן בזק אקטיבי הוספנו כדי להשתמש בה אחר כך בהגדרה של תשתיות פאסיביות. מיתקן גז אקטיבי, וזה למהנדסים בינינו, זה מיתקן שמוזן בחשמל. כשמשרטטים איזה שהוא מעגל חשמלי או מעגל אופטי של העברת תקשורת, יש רכיבים שהם רק רכיבים שעושים פיצולים, ויש רכיבים שעושים הגברה, העברה של אותות, שכפול של האותות וכו'. המתקנים שמוזנים בחשמל הם המתקנים האקטיביים. בהמשך, כשנדבר על תשתיות פאסיביות, נדבר על כך שתשתיות פאסיביות הן תשתיות שאינן מוזנות בחשמל, כשהכוונה היא גם לרכיבים הפיזיים, אם זה צינורות, ארונות, עמודים, וגם לרכיבים כמו ממסרות ברשתות אופטיות, מפצלים שאינם מוזנים בחשמל.

ביקשנו להגדיר תשתיות פאסיביות. אתם תראו את ההגדרה הזאת בסוף התיקון לסעיף ההגדרות. מכאן נובע הצורך להגדיר מה הוא מיתקן בזק אקטיבי.

"המנהל" – המנהל הכללי של משרד התקשורת;

(1) לעניין ספק מורשה – מי שהתקשר בהסכם עם ספק
מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו;

(2) לעניין בעל רישיון לשידורים – מי שהתקשר בהסכם
עם בעל רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת
שירותיו;";

מנוי לעניין בעל רישיון לשידורים זו הגדרה שקבועה כבר היום בסעיף 6א לחוק שאנחנו פשוט מעבירים אותה לסעיף 1 לחוק, אנחנו מקדימים אותה. ההגדרה של מנוי לעניין ספק מורשה, שאני מזכיר שספק מורשה הוא שם הקוד שלנו לבעלי רישיון ומי שפועלים מכוח היתרים כללים גם יחד, זאת הגדרה חדשה. ההגדרה הזאת מזהה מנוי כמי שיש לו איזו שהיא התקשרות הסכמית עם ספק לשם קבלת שירותי בזק מאותו ספק.

ההצבעה על סעיף (11) כוללת את התיקון שהצענו להגדרת מיתקן בזק.

מי בעד?

הצבעה
פסקה (11) אושרה.

(12)אחרי ההגדרה "מעבדה חיצונית" יבוא:

"המרשם" – המרשם המתנהל לפי סעיף 4א1;";

אמרנו שלצורך אספקת שירותים צריך להירשם. המרשם הוא מרשם קונסטיטוטיבי, זאת אומרת, מי שלא רשום במרשם לא רשאי לספק שירות. המטרה היא ליצור סדר, ניקיון וגם שקיפות כלפי הציבור. אם לבן אדם מציעים לקבל שירות, הוא יכול להיכנס בקלות, לבדוק האם הספק שמעוניין להתקשר איתו הוא אכן ספק רשום. אם הוא לא רשום, הוא לא רשאי לספק שירות בזק.

(12א) בהגדרה "נכסי הרישיון", אחרי "מתן שירותי בזק
בידי בעל רישיון" יבוא "בזק, ולעניין סעיפים 4ד ו-28(ב)(ג)(6)
גם הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי מי
שרשום במרשם";

הייתה כאן איזו שהיא טעות מבחינת השילוב של התיקון בהגדרה, כי ייצא כאן שרשום במרשם בהתאם לרישיונו, וצריך להגיד: או בהתאם לסעיף 4ד.

נכון. נכסי רישיון הם או נכסים של בעל רישיון, או בהקשר מאוד ספציפי של סעיף 4ד שמקביל לצו אינטרסים חיוניים בתחום הבזק. האסדרה של נכסי הרישיון, שהיא אסדרה שמגבילה את היכולת למכור נכסים של בעל הרישיון - ההגדרה הזאת לא תחול, והמגבלות האלו לא יחולו עליהם. זו אחת מהרגולציות שתופחת כלפי מי שיפעל מכוח ההיתר הכללי.

(13)במקום ההגדרה "נס"ר (נקודת סיום רשת)" יבוא:

"נקודת סיום רשת" או נס"ר – הנקודה הפיזית שבה מסתיימת
רשת בזק וממנה מתאפשרת גישה לרשת בזק למשתמש בה;

ההגדרה "נקודת סיום רשת" היא הגדרה חשובה בהצעת החוק, כי היא קובעת את המקום שבו נגמרת רשת הבזק. הרגולציה של משרד התקשורת היא רגולציה על שירותים ברשת בזק, כשיש את המקום הפיזי שבו נגמרת האסדרה. הנקודה בהקשר של רשתות נייחות מגיעה בדרך כלל בבית המנוי. אם אני בתוך ביתי רוצה לפרוס רשת פיזית, ואם אני רוצה לשים נתב אלחוטי או לעשות כל מיני חיווטים אחרים לפי הצרכים שלי, הפעילות הזאת היא כבר מעבר לעולם האסדרה של עולם התקשורת, היא מעבר לנקודת סיום הרשת. ההגדרה של נקודת סיום הרשת היא הגדרה נורמטיבית שאומרת: במקום שבו נגמרת הרשת, שם נמצאת הנקודה. זה מקום שנקבע על ידי המשרד. בעולם הסיבים האופטיים המשרד מחייב ספקים באזורי השירות לפרוס רשת עד לדירת המנוי.

"סחר" בציוד קצה – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או ייבוא,
של ציוד קצה;

סחר רלוונטי לעולם של ציודי קצה ואישורי סוג.

חשבנו כאן שהשאלה לא כל כך רלוונטית, כי גם אם אתה משכיר ולא מקבל תמורה ממש ישירות על ההשכרה אבל יש איזו שהיא תמורה באופן אחר שמגולמת במחיר הכולל של החבילה, זה עדיין השכרה.

נכון, קיבלנו. המקומות שבהם זה ייעשה בדרך עיסוק הם מקומות של השכרה, לא של השאלה.

"ספק מורשה" – בעל רישיון בזק או מי שרשום במרשם;";

זה מה שדיברנו עליו בהתחלה, בסעיף 1 של ההחלפות הרוחביות.

אם אין הערות, הוועדה יכולה להצביע על פסקאות (12), (12א) ו-(13).

מי בעד?

הצבעה
פסקאות (12), (12א) ו-(13) אושרו.

אנחנו נמשיך לדון על החוק הזה בהתאם לפגרה, לתקציב ולחוק ההסדרים. אנחנו רוצים להיות אפקטיביים ויעילים, אז תבואו מוכנים. ככל שתעשו עבודת תיאום מקדימה עם הייעוץ המשפטי שלנו, כך יהיו פה פחות דיונים. את הדברים המוסכמים נציג כדי שיהיו זמינים להערות חברי כנסת ואנשי ציבור.

אני רוצה לברך את השר ואת המנכ"לית על כניסה לאתגר עצום, ללא חשש - מצד אחד, לפשט את הרגולציה ולייצר השקעות ופיתוח ויזמות, ומצד שני, למקד את הבקרה והפיקוח בנושאים החשובים באמת ולהתפנות אליהם. אני רוצה להודות לחברי ועדת כלכלה שפתחנו דרך וצורת עבודה נכונה וראויה, גם של נועם השיח וגם של אופן ההצבעה. תודה לכולם, ותודה לאנשי המקצוע.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.