פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת החוקה, חוק ומשפט
26/07/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ז באב התשפ"א (26 ביולי 2021), שעה 12:30

1. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021
2. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 7), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
אוסאמה סעדי

אחמד טיבי
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל וינר שילה - עו''ד, משרד הבריאות

יפעת רווה - ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שושי פרידמן-סומך - עו"ד, משרד המשפטים

אורי בוצנימסקי - מנהלת קורונה – משטרה, המשרד לביטחון פנים

רועי בליטנטל - מנהל חטיבת מטה ורגולציה באיגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות החדשה

ענת סרגוסטי - אחראית חופש העיתונות, ארגון העיתונאים

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

מוריה אביגד


תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 7), התשפ"א-2021

שלום לכולם, אנחנו פותחים דיון בנושא תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל). יש לנו למעשה שני קבצי תקנות: תיקון מס' 6 ותיקון מס' 7, כשבכל אחד מהם רשימה של מדינות. אם אינני טועה, תקנות מס' 6 כבר נכנסו ב-23 לחודש, ביום שישי האחרון, והתקנות בתיקון מס' 7 עתידות להיכנס לתוקף ב-30 ביולי, ביום שישי הקרוב.

אנחנו כמובן נבקש לשמוע ממשרד הבריאות את ההצדקות, ואת זה נעשה מיד, אבל אנחנו חייבים להידרש היום גם לשאלת ההלימה בין האמצעי הזה שהולך ומתרחב מעצם הרחבת מספר המדינות, למול העובדה שאנחנו עוד לא מאתרים כוועדה התקדמות בצעדים שהשימוש בהם ראוי על פי עקרון המידתיות כמובן. נמצאים אתנו נציגי מנהלת האכיפה בזום, אני אבקש התייחסות של מנהלת האכיפה לסוגיות שכבר דנו בהן בעבר לגבי המתרחש בנתב"ג. ראינו שבוע שעבר בדיון המעקב את הנתונים הקצת מטרידים על אכיפת חובת הבידוד, אז נראה אם יש גם כאן התקדמות, והדבר היותר משמעותי הוא להבין איפה עומד הדיון באמצעים חליפים שמידת הפגיעה שלהם יותר נמוכה.

חשוב לי לומר בפתח הדיון שאנחנו בהחלט רואים את הנתונים הבריאותיים, אנחנו שותפים לדאגה של משרד הבריאות ושל הממשלה ומגבים כמובן את הצורך של הממשלה לנקוט בצעדים, אבל דווקא מכיוון שהממשלה בוחרת בצעדים מאוד מידתיים – ראינו תו ירוק שהוגבל לתחומים ספציפיים, אנחנו שומעים בתקשורת על כל מיני צעדי החרגה מבדיקות של אוכלוסיות כאלה ואחרות, אנחנו לא נמצאים במציאות של סגרים, אנחנו שומעים בתקשורת על המתווים המסתמנים למערכת החינוך שלשמחתנו תיפתח במועדה, גם ב-6 באוגוסט בחינוך החרדי לבנים וגם ב-1 בספטמבר, בתקווה, ליתר מערכת החינוך – במציאות כזו, שהממשלה באה ומדברת בזכות המידתיות, אז גם לכלי הזה של ההרחבה הזוחלת של מספר מדינות חייב להיות איזשהו גבול.

אני אתן ליועץ משפטי להוסיף ואז נעבור לראש מטה שירותי בריאות הציבור, אילנה גנס, נשמע ספציפית התייחסות לשש המדינות, ואז אני אבקש הבהרות ממשרד המשפטים, משרד הבריאות ומנהלת האכיפה איפה עומד הדיון באמצעים אלטרנטיביים. לא ניתן לאורך זמן להגן על השימוש המסיבי בכלי הזה שמונע מאזרחי ישראל זכות חוקתית. אני אבקש, אילנה, את התייחסותך לדברים ששמענו בתקשורת על החרגת מדינות מסוימות בעקבות דין ודברים דיפלומטי. אני אבקש להבין האם הדבר אכן קרה, ואם אכן קרה, על בסיס מה מבחינה משפטית.

אנחנו עוסקים בתיקון מס' 6 ותיקון מס' 7 לתקנות הגבלת יציאה מישראל שבעצם מאריכים – ה-6 האריך עד ה-5 באוגוסט וה-7 עד ה-12 באוגוסט – את ההגבלה הכללית על כל המדינות שמופיעות כבר בתקנות. תיקון מס' 6 מוסיף שתי מדינות: קירגיסטן וספרד, ותיקון מס' 7 את: בריטניה, גיאורגיה, קפריסין וטורקיה.

המסגרת הנורמטיבית שלנו היא סעיף 7א למה שמכונה "חוק הקורונה", חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, כמובן בגלל שמדובר פה בהגבלה של זכות חוקתית שמעוגנת במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הגבלה על זכות היציאה מישראל, שגם גורמת כמובן לפגיעות נגזרות בזכויות נוספות: חופש העיסוק, אם אדם יוצא לצורכי עבודה, קיום חיי משפחה בסיטואציות מסוימות וכו'.

מעבר למסגרת החוקתית העקרונית, חוק הסמכויות גם קובע מסגרת מאוד-מאוד נוקשה להפעלת הסמכות של איסור היציאה. במקרה הזה, סעיף 7א(ב)(2) קובע שהממשלה יכולה להטיל את המגבלה החריפה הזו על יציאה למדינות ספציפיות רק אם היא שוכנעה שאין בדרכי פעולה חלופיות, ובכלל זה בקביעת הגבלה: לפי סעיף (א)(2), שזה אומר בחובת הבדיקות, הכרזה לפי סעיף 22ג, שזו חובת המלוניות, ולפי 22יח, שזה אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים השונים שיש. כלומר, רק אם אין די בבדיקות, במלוניות ובאמצעי פיקוח טכנולוגיים אפשר בעצם ללכת הלאה להגבלת יציאה.

מעבר לזה, בסעיף (ב)(3) נאמר שכשמאריכים או מאשרים את זה והממשלה צריכה לשקול את זה בהתחשב בזכות החוקתית פה, יש להתחשב בפרק הזמן הרצוף של הגבלת יציאה כאמור. במקרה הזה התקנות בתוקף כבר חודשיים וחצי, מאז 3 במאי, כל פעם נוספות להן עוד מדינות.

ויורדות מדינות מסומות.

נכון. לאור המסגרת הזו, שהיא גם כמובן נובעת מעקרונות המידתיות הכלליים כשמדובר בפגיעה בזכות יסוד, אבל גם מעוגנים שיש פירוט שלהם, קונקרטיזציה שלהם בחוק הסמכויות, אני חושב שבמקרה הזה עולה שאלה מאוד-מאוד כבדה, גם על רקע מה שהוועדה שמעה בדיונים האחרונים בנוגע לשאלה האם הממשלה מיצתה את האפשרויות שפגיעתן פחותה. זה אחד ממבחני המידתיות המרכזיים.

אין הפעלה כרגע של מלוניות; אין הפעלה כרגע של אמצעי פיקוח טכנולוגיים; ממה ששמענו בשבוע שעבר לגבי אכיפת הבידוד, למרות שגורמי האכיפה מגיעים להרבה מאוד מקומות ניתנים מעט מאוד דוחות באופן יחסי. זאת אומרת שהאכיפה לוקה בחסר. האכיפה לוקה גם בכל הנוגע לנסיעה בתחבורה הציבורית של מי שחוזר מחו"ל. זה עוד דבר שעלה בצורה משמעותית. על רקע כל הדברים האלה עולה שאלה מאוד כבדה האם באמת אפשר להצדיק מבחינה חוקתית את הפגיעה הקשה מאוד שקשורה באיסור יציאה הולך ומתגבר, על מדינות גם שהתעבורה אליהן היא תעבורה מאוד משמעותית, כפי שאנחנו רואים בחוות הדעת שהוגשו על ידי משרד הבריאות.

רק לסיום הדברים, לפני התייחסות נציגי הממשלה, מהסקירה המשווה שגם הציג משרד הבריאות בחוות הדעת שלו עולה שהמדינה היחידה בעולם שיש בה הגבלות מהסוג הזה זו אוסטרליה. בכל המדינות האחרות הדומות לנו מבחינת מדינות מערביות שמוצגות שם, האכיפה נעשית באמצעות חלק מאותם אמצעים שהזכרתי קודם, בראש ובראשונה מלוניות ואכיפת בידוד. אז גם פה השאלה היא האם אפשר להצדיק את הדבר הזה, שהולך ומתמשך והולך ומורחב כשלא מופעלים כל האמצעים שפגיעתם פחותה. בעינינו זו שאלה מאוד-מאוד כבדה האם הדבר הזה יכול לעמוד.

אני מבקש קודם כל את התייחסות משרד הבריאות לבקשה הקונקרטית של המדינות ואז נדבר על הסוגיות שהעלה היועץ המשפטי. בבקשה.

צהריים טובים. לשאלתך, קודם כל חשוב לציין שהייעוד של המודל שנבנה במשרד הבריאות לצורך הערכת סיכונים במדינות כאלה ואחרות הוא להעריך את הסיכון הבריאותי בעת שהייה באותה מדינה שמדובר עליה, ולכן כל הקריטריונים שהם חלק מהמודל, כפי שהם מפורטים גם בחוות הדעת האפידמיולוגית, באים לבטא את הערכת הסיכון לתחלואה. זה השיקול היחיד שבסופו של דבר מנחה אותנו בסיווג של מדינות.

כל המדינות, ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות אפילו שכמעט ואין תעבורה אליהן, מוערכות לפי אותה סקאלה ולפי אותן אמות מידה של תחלואה נכנסת, של הערכת תחלואה לפי מודלים כאלה ואחרים, וכל השיקולים האלה יחד בסופו של דבר מייצרים לנו שקלול של חלוקת המדינות לקבוצה של מדינות בסיכון מרבי, אזהרת מסע חמורה, ומדינות שיש עליהן אזהרת מסע רגילה, או ללא סיווג כזה או אחר בגלל היעדר מידע לרוב, או היעדר תעבורה בכלל למדינות אלה, שאנחנו לא יודעים לבצע הערכת תחלואה בצורה מדויקת. כך בעצם בנוי המודל.

פיזית, בפועל, כשאנחנו מסתכלים על המספרים האבסולוטיים של התחלואה שנכנסת למדינת ישראל לפעמים אנחנו רואים אכן מספרים גדולים. אתם יכולים לראות את זה למשל בעיקר במדינות שהתעבורה אליהן היא מאוד-מאוד גדולה, כדוגמת יוון, כדוגמת ארצות הברית, שהן בעצם מככבות בשתי השורות הראשונות של היקף הנוסעים והחוזרים מהמדינות האלה מדי חודש כפי שזה משתקף בנתונים של מכלול תעופה של משרד הבריאות – המספרים הגדולים יחסית של חולים שחוזרים משם משקפים את היקף התעבורה, את היקף הנוסעים לשם, אבל לא את התחלואה האמיתית במדינת המקור.

ולכן, למרות שמספרית אין ספק שזה אירוע מורכב שאנחנו גם צריכים לחשוב איך אנחנו מתמודדים אתו, בסופו של דבר היקף החולים שנכנסים ממדינות שיש אליהן היקפי תעבורה מאוד-מאוד גדולים לא משקפים בצורה מהימנה את היקף התחלואה במדינת מקור. ולכן זה השיקולים שחלק מהמדינות בסופו של דבר לא נמצאות ברשימה זו. כי השיקול, כפי שהסברתי ואם תרצו אני אראה את זה גם במודל ובמצגת, מתייחס נטו להערכת סיכונים של תחלואה באותה מדינה.

אני מבקש את התייחסותכם מעבר לדיון הכללי לכמה שאלות. ראשית, שאלתי האם הייתה עוד מדינה שהייתה ברשימה והוצאה משיקולים דיפלומטיים, שיג ושיח? היו על כך ידיעות בתקשורת.

ממש לא. כל הזמן אנחנו מקבלים המון פניות ושאילתות על מדינות שנמצאות ברשימה, בעיקר של סיכון מרבי, שיש הגבלת יציאה אליהן, ואנחנו מחזירים את אותה תשובה עם נתונים, גם אם הפונה הוא אדם פרטי, גם אם הפנייה מגיעה דרך עמותה, גם אם הפניה מגיעה מחברי כנסת. אנחנו רואים המון פניות. כל אחד מביע שאלות, סוגיות וטענות כאלה ואחרות, כאשר בסופו של דבר בכולם ההסבר מתייחס לשיקולים המקצועיים, האפידמיולוגיים, שבגינם מדינות כאלה ואחרות נמצאות ברשימה ומה הקריטריונים בשביל לצאת מהרשימה הזו. הכול מפורסם בצורה הכי שקופה וכך אנחנו עונים לכל הפניות ללא יוצא מן הכלל.

כי זו אמירה בעיניי שהיא מאוד חשובה גם במענה לדברים שנשמעו בתקשורת, כי הנושא הזה של שקיפות, הגינות או תחושה שאין פה עיגולי פינות היא מאוד-מאוד קריטית. אז לפרוטוקול אמרתם שלא היה מצב שבו מדינה על-פי הפרמטרים שלכם נכנסה לתוך המרשם, בתוך הקבוצה - - -

מקבלים על זה פניות, שאלות, שאילתות כאלה ואחרות.

בסדר, לא היה.

כל כמה זמן מתבצעת ההערכה הזאת?

כל שבוע. כל שבוע אנחנו מבצעים הערכה באמת בשביל להתרשם ממגמות כי בסופו של דבר ככל שיש לנו יותר נקודות דגימה של הערכת התחלואה, כולל תחלואה נכנסת, זה מאפשר לנו לקבל התראה על מדינות שהן במגמת עליה בזינוק משמעותי. אגב, תיקון מס' 7 לתקנות הנוכחיות, כפי שהוא מובא היום לדיון, מתייחס לאותן ארבע מדינות שזיהינו שם זינוק מאוד-מאוד חד במגמות עלייה של תחלואה נכנסת לישראל ולכן ביקשנו לעדכן את התקנות לפני מועדן.

אני מבין, בסדר גמור. אני מבקש התייחסות שלכם לפעילות ועדת החריגים. מה קורה כרגע בוועדת החריגים?

ועדת חריגים פועלת ואנחנו מקבלים ממנה דיווחים עתיים בשביל להתרשם איזה סוגים של פניות מגיעות, על איזה מדינות ומה היקף האישורים שניתנים. מתוך סיכום עדכני שהועבר אלי, שבוצע על חודשים מאי עד אמצע יולי פחות או יותר, יש רשימה של כל המדינות בסיכון מרבי שיש עליהן הגבלת יציאה עם מספרים של בין עשרות למאות בודדות של בקשות שאושרו. מספרים הרבה יותר גדולים כמובן הגיעו עם בקשה לוועדה לאישור יציאה.

המדינה היחידה שהיא מאוד שונה וחריגה במספרים שלה זו רוסיה, שכמות הבקשות היא מאוד-מאוד גדולה. היקף האישורים בטווח של חודשיים וחצי סך הכול עומד על 1,942 אישורים שהוועדה נתנה, כולל ועדות השגות, ערעורים, על החלטות ועדת חריגים. אגב, על רוסיה יש לנו הכי הרבה פניות של תקשורת, של איגודים, של ארגונים כאלה ואחרים שמעבירים אלינו פניות. מטבע הדברים, יש אוכלוסייה רבה שיש לה משפחות מעורבות, קשרים עסקיים וכאלה. ועדת חריגים, אגב, מחריגה מראש במסגרת האישורים אנשים שיש להם אשרות כניסה זמניות לכל מיני צרכים שקשורים למשפחות מעורבות, לעסקים. זה משהו שהוא קיים במסגרת ועדת חריגים מראש, כחלק מהתנאים.

אנחנו מקבלים דיווחים מוועדת החריגים?

מי שצריך לפקח זו ועדת הפנים, לא? כי זה שייך לרשות האוכלוסין. זו גם התקלה, כי אנחנו לא יודעים מה קורה שם.

הם היו אתנו בכל הדיונים, אפשר לבקש מהם התייחסות מסודרת.

שתי שאלות עולות לגבי ועדת חריגים: אחת, אמרת שהם אישרו 1,942 בקשות – אבל מה האחוז?

מתוך כ-6,000 בקשות שהגיעו.

זה רק על רוסיה?

רק על רוסיה. ספציפית רק על רוסיה, כן.

את יכולה גם לתת את הנתון הכללי שיהיה לנו סדר-גודל?

הנתון הכללי הוא סדר-גודל של בין 10% ל-20% בקשות מאושרות.

ושאלה נוספת בהקשר הזה: הייתה פנייה של איגוד העיתונאים לגבי הוספת חריג סטטוטורי של עיתונאים. אני מזכיר שבעתירה של איכוני השב"כ בהתחלה לא הייתה החרגה ובעצם בעקבות פסק הדין כן הוחרגו העיתונאים, נוצר הסדר ייחודי לעיתונאים. השאלה היא האם נתתם דעתכם לנושא הזה גם פה?

המכתב הזה גם הגיע אלינו. קודם כל, אני מזכירה, העיתונאים גם יכולים לפנות לוועדת חריגים ובמקרים שבהם וועדת החריגים תמצא לנכון ייתכן שיינתן אישור. דבר נוסף, בגלל שגם אנחנו קיבלנו את זה רק אתמול הנושא ייבחן.

בסדר גמור. אנחנו תכף נשמע גם נציגה של ארגון העיתונאים. זה בהחלט דבר שמעסיק אותנו כוועדת חוקה.

בשים לב להשפעה על חופש העיתונות המכתב גם הועבר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

בסדר גמור, ניתן לזה כאן את הדעת. אני כבר אומר, אנחנו נצטרך לקבל פה עדכונים של ועדת החריגים. אנחנו נזמין אותם לדיון שבוע הבא ונבקש הצגה. אני מקווה שיו"ר ועדת הפנים נבחר היום, אז אני גם אדבר אתם.

ועדת הפנים לא קשורה.

בסדר גמור, אנחנו נדון בזה פה. זה יהיה דיון מעקב שלנו על ועדת החריגים. החוק גם מגדיר לוחות זמנים ברורים למתן תשובה ודברים כאלה. חבר הכנסת סובה, אני מניח שאתה רוצה להתייחס לנושא הזה?

תודה. אדוני היושב-ראש, אני מצטער, הייתי רוצה להיות נוכח כבר בתחילת הדיון אבל בגלל שהצבענו על יושב-ראש ועדת הכלכלה נאלצתי לאחר. אני לא חבר ועדת החוקה אבל אני רוצה להגיד כמה דברים ואני רוצה גם לתת עצות איך לשפר את ועדת החריגים ובין היתר גם לא לפגוע ביחסים בין ישראל לרוסיה כי המדינה הזאת חשובה לנו בהיבט המדיני, הפוליטי, החברתי, התרבותי, כל מה שאתם רוצים.

תראו, הצגת פה נתון, אילנה, שהוא בעיניי נתון מאוד מדאיג: מתוך 6,000 בקשות שהופנו לוועדת החריגים אתם אישרתם רק כ-20%. אני, ולא רק אני, גם רוב חברי הכנסת דוברי השפה הרוסית, מופגזים – אני לא מגזים – בפניות של אנשים שלא רק שהם קיבלו תשובה שלילית, הם קיבלו תשובה שלילית תוך חצי שעה מעצם פנייתם.

אני הצעתי למשל שני דברים: א' – פניתי לשר הבריאות, הבנתי שזה לא בסמכותו בדיוק, זו סמכות של שרת הפנים – להכניס רופא דובר השפה הרוסית לתוך הוועדה הזו. לא צריכה להיות שום בעיה. אנחנו 30 שנה מאז העלייה הגדולה, 45,000 רופאים הגיעו מברית המועצות לשעבר, אין שום בעיה להכניס רופא שיהיה מוסמך לעבור על מסמכים רפואיים שמעידים על הבעיה. הרי מה קורה? הוועדה מבקשת לתרגם את המסמכים – שזה עולה מאות שקלים, לפעמים גם אלפי שקלים לאדם – ובסופו של דבר אתם נותנים תשובה שלילית. אז למה צריך להתעלל באנשים? למה צריך להתעלל בבני-האדם? תגידו שהמקרה של סבתא שהיא אימא לאזרחית ישראלית, בת 82, לא הומניטרי, וכעבור חודש אתם נותנים אישור ללוויה. יש לי את המקרים האלה. אני לא ממציא את זה.

אני הצעתי דבר מאוד פשוט, שברגע שיש לך הורה קשיש – בואו נקבע גיל, בואו נקבע רף, 80, 82, 85 – בהגדרה בן אדם רשאי לקבל אישור לבקר אותו. הרי זה לא ייתכן. אם אני רוצה לבקר את אבא שלי או אימא שלי שהם בגיל 85 ואני צריך לתרגם את המסמכים שאומרים שיש להם יתר לחץ דם, שהבן-אדם הזה כל יום יכול למות, ואומרים לי: אתה יכול לצאת ללוויה – חבר'ה, הלו, לאן הגענו? לאן הגענו? לכן אלה דברים שאפשר להכניס כהסתייגות. אני מבין שזה לא קשור אליכם ספציפית אבל אם אנחנו ביחד - ואני גם פונה אליך, אדוני היושב-ראש – ניזום את המהלך הזה נוכל להכניס את הסייג הזה לתוך הדבר הזה.

זו פרצה. איזו פרצה? איזו פרצה? אם בן-אדם רוצה לבקר, שנתיים בן-אדם לא ביקר את ההורים שלו, אז הוא מגיש מסמכים רפואיים שמעידים על מצבו הרפואי – חבר'ה, גיל 85 ברוסיה זה גיל שהוא כבר מעבר לממוצע. אצלנו פה, ברוך-השם, תוחלת החיים גבוהה, שם מי שמגיע לגילים האלה זה כבר לקראת סוף חייו.

אני אתן לכם עוד דוגמה. יש הרבה דברים שיש להם השפעה, כמו שאמרתי, פוליטית-מדינית. הזכרת את הנושא של העיתונאים. אנחנו יודעים שבארץ יש אוכלוסייה גדולה שעדיין איכשהו יש לה קשר תרבותי לזמרים שבאים משם, לאנשי תרבות שבאים משם – מחוסנים, אף אחד לא מבקש להכניס לפה אנשים לא מחוסנים. למשל, אם באה להקה, 3-4 אנשים שמראש תוכנן – בזמן שכבר יצאנו מהקורונה – ביקור שלה לחודש אוגוסט, אומרים לה: לא, אתם לא יכולים להגיע. הם מחוסנים. אנשים קנו כרטיסים להופעה שלהם ואומרים להם: אתם לא תגיעו, למה? כי אתם באים מרוסיה.

חברים, רוסיה זו מדינה ענקית. זו מדינה שבין סנט-פטרבורג ולדיווסטוק יש הבדל של 8,000 קילומטר ואזורים שלמים. היה פה דיון, אדוני היושב-ראש, אתה לא נכחת, בכנסת הקודמת, האם אפשר לחלק מדינות גדולות כמו ארצות הברית, צרפת, גרמניה, לאזורים בשביל להתייחס לכל אזור בנפרד. אם זה אזור אדום אז אין כניסה משם, אם זה אזור כתום, ירוק וכו'. חבר'ה, אל תתייחסו לרוסיה כמקשה אחת. זו מדינה ענקית. אין ספק שיש פה נתונים מדאיגים, ואני לא בא להחליף את משרד הבריאות, זו אחריות שלכם ולכן אני לא רץ ולא משגע את הוועדה הזאת. אני רואה שבאמת יש פה מקרים הומניטריים שחייבים להתייחס אליהם. כמו שאמרתי, ביקור הורים קשישים, ביקור משם, אנשים שבאים לפה ולא ממציאים.

והכי חשוב, יש לי בקשה קטנה ובזה אני מסיים. לא צריך לחשוד בבקשות. נקודת ההנחה הזו שמישהו מנסה להתגנב, לנסוע לרוסיה לנופש – לא. אם בן-אדם כותב מכתב ומעיד על הבעיה, בואו נצא מנקודת הנחה איך אנחנו עוזרים לו, ולא איך אנחנו חושדים ומנסים לדחות את הבקשה בגלל שהוא מנסה בכל דרך אפשרית לנסוע לרוסיה. זו הבקשה שלי. אני מוכן להיות לכם לעזר, אני מוכן לעזור וביחד לעשות דברים בשביל להקל על האזרחים. יש סיבות רבות. גם בתקופת הקורונה החיים לא נעצרים וצריך להמשיך את החיים.

זו הבקשה שלי למשרד הבריאות ולרשות האוכלוסין. אני עובד אתכם, אנחנו עובדים עם רשות האוכלוסין, ואני חייב פה לציין גם לטובה את הזמינות וההיענות שלהם. הם עוזרים ומנסים באמת להיכנס לעומק העניין, אבל מתוך אלפי בקשות אי אפשר כל פעם להטריד אתכם עם פניה רק בגלל שמישהו פנה לח"כ. לא, זה לא אמור להיות כך. זה אמור להיות משהו בהגדרה. זו הבקשה שלי. אני אשמח אם אנחנו נוכל להתקדם בעניין הזה. תודה רבה.

אמרנו נקיים דיון מעקב בנושא ועדת החריגים. זה מתקשר לנושא שדיברנו עליו כי זה ברור שאם הייתה תחושה שעם כניסת האנשים בחזרה לישראל יש פה מערכת יעילה, מאמצעים אלטרנטיביים כמו הצימוד האלקטרוני, עובר לאכיפה יעילה של נושא הבידוד, אז ועדת החריגים הייתה יכולה קצת לשחרר. אנחנו עוד פעם רואים שהדלת נטרקת לחלוטין ביציאה או שהסדק מאוד צר כי יש איזושהי הנחה שכשחוזרים אנחנו לא מצליחים לטפל כמו שצריך בעניינים. אנחנו נקיים שבוע הבא דיון מעקב אחרי נושא ועדות החריגים.

אבל אני מסתכל שוב על הנתונים שנתתם לנו בדיווח, אני רואה שבמדינות שאתם מדברים עליהן יש בשבוע שאתם בדקתם כניסה של בין 400 ל-500 חולים מאומתים ואנחנו כבר עמדנו על כך שיכול להיות שחצי מהם חזרו בתחבורה ציבורית הביתה. ומשבוע לשבוע אנחנו לא מקבלים תשובה. אז יגיע איזשהו רגע שהוועדה תאמר לממשלה – הוא קרוב, דרך אגב – זה לא מחזיק מים. אתם לא יכולים לספר לנו שנכנסים חולים מאומתים מהמדינות שאסרתם אליהן את היציאה ואתם לא יודעים להסביר לנו איך אתם אוכפים שהם לא ייסעו בתחבורה ציבורית הביתה. גם על פי הדיון של שבוע שעבר אנחנו לא יודעים בוודאות שכל בן-אדם כזה מקבל שלושה ביקורים בתקופת הבידוד שלו. ראינו את הנתונים העגומים של אכיפת הבידוד והדוחות על הבידוד בשבוע שעבר.

נמצאת אתנו ענת סרגוסטי מארגון העיתונאים. כפי ששמעת, ענת, חברתנו, הבקשה מונחת על שולחן משרד המשפטים ומשרד הבריאות. הם מבינים את נושא חופש העיתונות וחשיבותו. בבקשה, את מוזמנת להתייחס, אבל אנחנו נידרש לעניין הזה בהקדם.

תודה רבה, אדוני, ותודה רבה לכל מי שהתייחס למכתב שלנו שהוצאנו. שמי ענת סרגוסטי, אני אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים. ארגון העיתונאים הוא הארגון היציג הגדול ביותר של העיתונאים בישראל ואנחנו מייצגים את העיתונאים המאורגנים ברוב כלי התקשורת, וגם כמובן שורה ארוכה של עיתונאים עצמאים וכלי תקשורת עצמאיים. בשם זה אני באה לדבר אליכם בוועדה.

אני ראיתי שהתקנות מחריגות קטגוריות שונות, בין השאר ספורטאים או אנשים בעלי דין שנוסעים למשפטים, או שליחים של המדינה או שליחים של רשויות אחרות, או אנשים שנוסעים כדי לקדם נושאים שקשורים לביטחון המדינה וליחסי החוץ, ואני מבקשת להכליל גם את קבוצת העיתונאים בחריגים מראש כדי שלא יצטרכו לעבור את המהלך הזה, שלפעמים הוא מאוד-מאוד מסורבל ובירוקרטי, של ועדת חריגים, ולעיתים הוא לא מתכתב עם הצורך בנסיעה מהירה של עיתונאי. זה לא שיש עכשיו גדודים של עיתונאים שירצו לנסוע לחו"ל. הכל כמובן בכפוף לכך שהמבקש הוא אכן עיתונאי שנושא תעודת עיתונאי של ארגון העיתונאים או של לע"מ, ובכפוף לכך שאנשים נוסעים לצורכי עבודה. אז אני מבקשת שעיתונאים יהיו מוחרגים.

כמו שאמר נכון היועץ המשפטי של הוועדה, אולי טעיתי, אנחנו הגשנו בג"ץ בנושא איכוני השב"כ ופסק הדין שניתן באפריל לפני שנה אכן הורה להחריג עיתונאים מאיכוני השב"כ ככל שהעיתונאים האלה יבקשו להיות מוחרגים, ואכן העברנו רשימות למשרד הבריאות והעיתונאים מוחרגים מטעמים של חופש העיתונות, שמירה על חסיון המקורות וחסיון המידע. פה אנחנו מדברים על שמירה על חופש התנועה, שהוא באמת מרכיב חשוב כדי לאפשר לעיתונאים לעשות את עבודתם. אני מזכירה לכולנו שעיתונאים הם משרתי הציבור והם משרתים את זכות הציבור לדעת. זו לא איזו גחמה אישית של עיתונאי הוא עיתונאית כזו או אחרת אלא באמת משהו שהוא חשוב לנו כחברה, שיהיה לנו מרב המידע, ולכן חופש התנועה הוא כלי חשוב בעבודה העיתונאית.

בזמן הסגרים העיתונאים קיבלו אישור לנוע באופן חופשי גם לתוך ערים אדומות מאוד, כמו בזמנו בני ברק או שכונות מסוימות בירושלים, ולכן חופש התנועה שלהם נשמר גם על ידי המשטרה וגם על ידי רשויות אחרות, פיקוד העורף וכו', התעודות שלנו היו מוכרות לצורך חופש התנועה. ולכן נראה לי חשוב להגדיר את הקטגוריה הזאת שנקראת עיתונאים ולאפשר להם להיות מוחרגים מראש.

אני מזכירה לנו שבקרוב חגי תשרי. בשנה שעברה היה סיפור שלם שהיה סיקור עיתונאי סביבו, כל הנסיעות לאומן והמאמינים שנתקעו שם על הגבול. זה משהו שמן הסתם יפגוש אותנו גם בסיבוב הזה, אני מעריכה. כרגע אני לא יודעת אם אוקראינה נמצאת ברשימת המדינות האדומות אבל יכול להיות שזה עוד יקרה.

אוקראינה כרגע לא ברשימה. בלשון עדינה, זה מעצבן את האנשים שלא יכולים לטוס לרוסיה ורואים שאוקראינה פתוחה. אני בעד, אני לא אומר - - -

זו נקודה צדדית. אני רק אומרת שהדחיפות של העניין היא כבר לפתחנו, וכמובן יש עיתונאים שנוסעים לנושאים אחרים - - -

כמה כבר יש מקרים של עיתונאים? כמה עשרות? כמה?

זה חשוב מבחינה ערכית ומבחינת שמירה על חופש העיתונות, וזו אמירה של הכנסת בוודאי ושל מדינת ישראל בוודאי ובוודאי.

אם מוחרגים שליחים של המוסדות הלאומיים – זה גם לא ציבור של אלפי נוסעים – יש משמעות לעניין הזה. תודה, ענת. אני מבין שהנושא על סדר יומו של משרד המשפטים?

כן. קיבלנו את הפניה, היא הועברה גם אלינו. אנחנו בוודאי קראנו את הדברים ויש להם משמעות רבה.

מתי נוכל לקבל התייחסות לנושא הזה?

ההתייחסות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות הייתה מיוחדת לאורך כל תקופת הקורונה. גם פה, זה נכון שזה לא נושא שנדון עד היום ואנחנו - - -

אז מתי נוכל לצפות? תביאו לנו תקנות שבוע הבא. נמצא אתנו, גם באמצעות הזום, עו"ד רועי בליטנטל מההסתדרות החדשה.

תודה. דיברתם, אדוני יו"ר הוועדה והיועץ המשפטי, על פגיעות נגזרות שונות בחופש העיסוק, על צורך בהלימה ומידתיות של הצעדים, דיברו על ציבורים שונים שנפגעים. אנחנו, באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, מופיעים בכל מיני ועדות שעוסקות בנושא הקורונה, הגבלות שקשורות לנושא הקורונה ואנחנו גם כאן. אנחנו מבקשים להביא לידיעת הוועדה ויו"ר הוועדה שכל הצעדים שמומלצים – ואנחנו לא חולקים עליהם מקצועית או רפואית – על ידי משרד הבריאות, יש בהם פגיעה מאוד-מאוד גדולה, ואולי גם לא מידתית בהכרח, כל עוד לא נבחנו צעדים אפשריים שפגיעתם פחותה בציבור העובדים, בציבור העובדים בענף התעופה בפרט.

לכן אנחנו מבקשים שבמסגרת הוועדה ובמסגרת מעקב הוועדה, וכמובן אם אדוני ימצא לנכון, לבחון אמצעים מידתיים שפגיעתם פחותה גם ביחס לציבור העובדים, או לחילופין שבמסגרת התוכניות השונות שמוגשות והאמצעים השונים שמוגשים תהיה התייחסות גם לציבור העובדים שנפגעים קשות בגלל הצעדים שעתידיים להינקט. זה הכול.

תודה. אני חייב לומר עוד פעם שהכול חוזר לאותו מקום. בואו נאמר שלאדם יש עסקים משותפים עם רוסיה, עם בריטניה, הוא מחוסן והוא אזרח אחראי – אז, בסדר, אם אומרים לו: אתה לא יכול לנסוע החודש הזה, תדחה, ניחא, אבל לאורך זמן, לאנשים יש גם חופש עיסוק. אם היינו יודעים שלמרות התקנת צעדים מאוד-מאוד ברורים שהיו גורמים לבן-אדם לומר: אני חייב לנסוע, אני מחוסן ואני לוקח על עצמי להיכנס לשבועיים בידוד, לא לנסוע בתחבורה ציבורית, אשב בבידוד, אשים על עצמי צמיד אלקטרוני, אם אז גם הייתם אומרים שיש סכנה ניחא. אבל מכל מה שנשמע, אם האדם הזה הוא באמת אזרח אחראי והוא יוצא וחוזר ונכנס לבידוד – הכול חוזר לשאלה הזו שכאילו אתם מקימים את הסכר במעלה הנהר כי לא מצליחים להקים סכרים הרבה יותר קטנים והרבה יותר מידתיים לקראת השפך.

זה בסדר כשזה קורה בתחילה המגיפה, זה בסדר כשמעירים פעם אחת, פעם שנייה, אבל לאורך זמן, לראות היעדר התקדמות – ומבחינתי, יכול להיות שמבחינה הדבקתית-בריאותית האוטובוס מנתב"ג הוא לא הדבר המרכזי, למרות שלא שמעתי את העמדה הזו ממשרד הבריאות. משרד הבריאות, כשהתבקש, הציג עמדה הפוכה, אבל נאמר. עדיין זה קריטריון מבחינתי כחבר ועדה לראות האם יש התייחסות לדברים שנאמרים פה.

בדיון הראשון שלי בנושא תקנות הקורונה העליתי את עניין התחבורה הציבורית מנתב"ג, עד הרגע הזה לא שמעתי על איזשהו פתרון, אז זה אומר לי מה קורה עם הניסיון הזה לפתור. אז אם לא פותרים את העניין של שוטר בכניסה לתחנת הרכבת בנתב"ג אז מה יש להתפלא שלא מתקדמים עם הצימוד האלקטרוני. אנחנו מבקשים עכשיו את ההתייחסות של משרד המשפטים ומשרד הבריאות ואז מנהלת האכיפה לסוגיית האמצעים המידתיים.

אז לגבי התחבורה הציבורית אני מניחה שלמנהלת האכיפה תהיה התייחסות כי זו אכיפה בשטח לגבי איסור נורמטיבי שכבר קיים.

לעניין השאלה של היו"ר ביחס לדברי הפתיחה של היועץ המשפטי של הוועדה, כמובן גם אנחנו ערים לסעיפי המידתיות השונים שמופיעים בסעיף 7א להצעת החוק. כזכור, מדובר בהצעת חוק ממשלתית. הסעיפים נכתבו על ידי הממשלה מלכתחילה. אלה היו ההצעות של הממשלה, לא דברים שנוספו על ידי הכנסת, ולכן מלכתחילה לקחנו על עצמנו את הצורך בבחינת הדברים במידתיות מוגברת ובציון הדברים במפורש מעבר לחובת המידתיות הרגילה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בשל הפגיעה המשמעותית בחופש התנועה ובזכות לצאת מישראל.

עכשיו, כמו שהיו"ר אמר, אנחנו בוחנים את הפגיעה בחופש התנועה בנקודת הזמן שבה הממשלה מבקשת להתקין את התקנות. באותה נקודת זמן, עד הימים האחרונים, המצב הוא כזה שסכנת התחלואה עולה, סכנת הווריאנטים מתפתחת בעולם – אנחנו רואים מה קרה עם הווריאנט ההודי שנכנס לישראל והוא כבר הווריאנט הדומיננטי וכמעט היחידי, אם אני מבינה נכון, בתוך המדינה, והוא מדביק גם מחוסנים ומחלימים. לכן יש חשיבות משמעותית להימנע מכך שייכנסו וריאנטים נוספים מסוכנים למדינה. כאשר מתקינים את התקנות מסתכלים על נקודת הזמן הספציפית, עדיין כמובן שיש חשיבות להמשך המאמץ מיוחד למציאת פתרונות יותר מידתיים.

לעניין הפיקוח אלקטרוני, הדברים התקדמו בשבועות האחרונים. כפי שעדכנו במנהלת האכיפה בדיונים האחרונים, האחריות על תכלול האכיפה של הבידודים עברה ממשרד הבריאות למשרד לביטחון פנים.

כולל נושא הצמיד האלקטרוני?

הייתה החלטת ממשלה שהתקבלה ביום ראשון האחרון בממשלה לעניין העברת האחריות גם לעניין ההכרזה לפי חוק הסמכויות לעניין הפיקוח האלקטרוני למשרד לביטחון פנים וקביעה שהשר לביטחון פנים הוא השר הרלוונטי והמנכ"ל הוא המנכ"ל הרלוונטי לסעיפים שהמנהל מפעיל בפרק הזה. כרגע נעשות סגירות אחרונות בין המשרדים הרלוונטיים, כאשר הכוונה היא שממש בימים הקרובים תהיה הכרזה על פיקוח אלקטרוני.

תודה. אני רוצה להדגיש, אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו יחסית סומכים על המנגנון של משרד הבריאות במיפוי המדינות. יש קריטריונים ברורים, שמענו תשובה ברורה שלא מתערבבים כאן שיקולים דיפלומטיים בתוך המערכת הזו. אחת לשבוע נעשית סקירה ובדיקה. הצד הזה פחות מדאיג אותנו. מה שיותר מדאיג אותנו – זה בסדר שכל פעם בודקים את המצב עכשיו אבל בגלל שאין פה איזשהו תכלול מסודר של האמצעים האלטרנטיביים אנחנו מתגלגלים עוד ועוד למציאות הזו.

אני מקווה שהחלטת הממשלה לתכלל את הנושא במשרד הבט"פ תסייע בעניין, אבל אני אומר, ברגע מסוים החובה שלנו לפיקוח פרלמנטרי תחייב אותנו לבוא ולומר: חברים, אנחנו לא מוכנים לאשר יותר את הרחבת מספר המדינות. יש גם משמעות למספר המדינות. לא דין רשימה של שלוש מדינות כדין רשימה של 10 מדינות, כשבהן יש מדינות גדולות ומשמעותיות מבחינת מסחר, משפחה, גם בריטניה, גם רוסיה. יש לדברים האלה השלכות על זכויות של אזרחים ישראליים.

יועמ"ש מינהלת האכיפה, נשמח להתייחסות שלך מה קרה מאז שהנושא הועבר לאחריות משרד הבט"פ, מאז הדיון האחרון שלנו בנושא המעקב. האם ישנו איזשהו שינוי גם בנושא של היציאה מנתב"ג וגם בנושא של האכיפה של הבידודים בבית?

שלום, אדוני היושב-ראש. מדבר אורי בוצנימסקי מהייעוץ המשפטי של המשטרה. שתי השאלות שהצגת כאן הן שאלות שצריך לקבל מענה עליהן מגורם מבצעי, שלמיטב ידיעתי לא נמצא כאן בדיון, גם לגבי נתב"ג. אני רק אשלים ואומר שלגבי הפיקוח הטכנולוגי בהחלט ישנה התקדמות והנושא מנוהל ומקודם ממילא על ידי המשרד לבט"פ.

אני מתקשה להבין את החלק הראשון של התשובה. מי נציג מנהלת האכיפה בדיון?

למיטב ידיעתי, גורם מקצועי מטעם מינהלת האכיפה בדיון.

מתי התקנות האלה נכנסות לתוקף? 6 כבר נכנס לתוקף, מתי 7 אמור להיכנס לתוקף?

ביום שישי.

לא מוכן לקבל את המצב הזה. לא תהיה היום הצבעה. אנחנו נגיע לפה מחר. חברים, התשובה של המשרד לביטחון פנים ושל משטרת ישראל לא מקובלת. אני לא זקוק כרגע לייעוץ משפטי ממנהלת האכיפה. אני שמח שאתה אתנו - - -

אולי ננסה עד סוף הדיון לנסות לראות אם יש גורם מבצעי שיכול להעלות?

לא, לא. הדיון מסתיים בדיוק עוד 5 דקות. אני לא מבין את הדבר הזה. זו רק הוכחה למה שאנחנו אומרים. אני רוצה נתונים. על פי הטבלה שלכם – אני מבין שזה ניתוח שבועי מפגישה לפגישה – על פי הנתונים של משרד הבריאות נכנסו בשערי נתב"ג מהמדינות שמוגדרות מדינות אסורות לנסיעה 400 חולים מאומתים, אפשר לקבל את התשובה האם החולים האלה נסעו בתחבורה ציבורית? מה עשו אתם? איך הם הגיעו? אפשר לדעת כמה ביקרו אותם במהלך הבידוד? האם היו הפרות? לא היו הפרות? כי מה הועילו חכמים בתקנתם שמנענו מאלפי ישראלים שרוצים לנסוע לבקר את הוריהם או לנפוש, לצאת למדינות האלה, אם 400 חולים לא מטופלים כמו שצריך כשהם חוזרים?

חוץ מזה, גאל, לא התייחסתם גם לנושא של המלוניות. גם הנושא של חובת בידוד במלונית זה חלק מהוראות החוק שמתוות לשקול חלופה מידתית יותר והשאלה האם זה משהו שנשקל. במקום לאסור על יציאה למדינות בסיכון מרבי, להגיד שכשחוזרים הם יהיו בבידוד קצת יותר משמעותי, אפילו לתקופה קצרה.

יש לכך התייחסות גם בחוות הדעת. נושא המלוניות, מצאנו שהוא לא פתרון הרמטי מספיק וזה בעצם להטיל עוד הגבלה על החוזרים מחו"ל, ומתוך ניסיון שלנו עם הפעלת המלוניות, מתוך הסמכויות שיש לנו בחוק, לאנשים יש את הפטורים הרבים שמצויים בחוק, פשוט יש הרבה יותר זליגה החוצה מאשר - - -

אבל, טלי, עם כל הכבוד, לפי החוק אתם מחויבים להפעיל קודם את המלוניות, זו לא בחירה שלכם. יש מדרג שהכנסת חוקקה אותו. זה לא עניין של בחירה שלכם. יש מדרג: מלוניות, אמצעי טכנולוגי, איסור יציאה. אתם פשוט מקיימים את הסעיפים שבא לכם מתוך החוק? אני לא מבין את הגישה הזו.

גם הנושא של המלוניות הופעל בעבר בצורה מאוד מסוימת, יכול להיות שאפשר לשקול להפעיל את זה בצורה אחרת. לא צריך אולי בידוד במלונית של 14 ימים, אפשר לעשות בידוד קצר יותר. תסתכלו גם על מה קורה במדינות אחרות.

חברים, הדיון הזה לא מניח את הדעת. צרי לי לומר למשרד הבריאות, משרד המשפטים ומשרד הבט"פ. הוא גם לא מניח את הדעת מעוד טעם, בגלל נושא ועדת החריגים. תעזבו אפילו את עצם איסור היציאה. בואו נאמר שבאמת מבחינה בריאותית יש לכם הצדקה להטיל על כל המדינות האלה, על חלק מהמדינות האלה, אבל יש מנגנון של ועדת חריגים. אנחנו לומדים עכשיו שרק בין 10% ל-20% מהפונים מקבלים מענה חיובי.

יש לנו כאן את חבר הכנסת סובה שהעיד, אני בטוח שבהקשרים של נסיעה לרוסיה גם חברת הכנסת מזרסקי יכולה להעיד על הקושי הזה. לי אין ספק שהאחוז הנמוך של ההיתרים בוועדת החריגים גם קשור לעובדה שאנחנו לא סומכים על מה שיקרה כשאנשים יחזרו, ושאם הייתה פה באמת עבודת מטה ראויה שאומרת שאנשים שחוזרים מהמדינות האלה מקבלים צימוד אלקטרוני, אולי האנשים שחוזרים רק מהמדינות האלה נשלחים למלונית, כך שלא צריך להפעיל מערך של עשרות-אלפי מיטות במלוניות, אז אולי ועדת החריגים, בתיווך משרד הבריאות, הייתה קצת יותר משחררת. אנשים שלא ראו את ההורים הקשישים שלהם שנה וחצי והם במצב בריאותי – גם אם לא צורך רפואי חיוני, אבל ביקור של בן אצל אמו, אם הוא בן יחיד, זה לא צורך ראוי של וועדת חריגים? אני כבר לא מדבר על אנשים שעובדים ויש להם פה עסק שתלוי ביכולת שלהם לנסוע לנסיעת עסקים כשכל המשק בישראל כבר פתוח.

זה לא יכול להיות. הדיון כאן פשוט לא מניח את הדעת. יכונס דיון נוסף לפני יום שישי, גם אם זה יהיה ביום חמישי. אדוני היועץ המשפטי של מנהלת האכיפה, התפקיד שלנו זה לא לדבר פעם עם ייעוץ משפטי, פעם עם גורם מבצעי. מה זה הדבר הזה? אנחנו רוצים תשובות ברורות ממנהלת האכיפה מה קרה מאז שהעלינו את השאלה של היציאה מנתב"ג ואכיפת הבידודים. אנחנו מבקשים לקבל הסבר רחב איפה עומד נושא הצימוד האלקטרוני, איפה עומד נושא המלוניות, מדוע לא נתפרים פתרונות ספציפיים לחוזרים מהמדינות האדומות כך שלפחות ועדת החריגים תוכל להגיע – הנתון של 10%-20% לא מתקבל על הדעת. אם הייתם אומרים 60% ולא 80% זה היה נשמע הגיוני; 40% ולא 50% - בוא. אנשים לא מגישים בקשה לוועדת חריגים כי ביטלתם להם את הנופש. צריך גם להבין מי פונה לוועדת חריגים. אלא אם תראו שאלה הנתונים. נבקש מרשות האוכלוסין את הנתונים של ועדת החריגים.

אני לא מוכן להצביע על תקנות מס' 7. חבל שאנחנו צריכים להטריח את הדרגים אבל אני אומר שוב, אתם תביאו תשובות, גם מנהלת האכיפה, גם משרד המשפטים, גם משרד הבריאות. אני מבקש התייחסות בדיון הבא לנושא העיתונאים ואני רוצה פירוט מלא והתייחסות לכל הצעדים שמנויים בחוק כצעדים חליפיים לקבל דיווח איפה הדברים נמצאים. אני מצפה לשמוע ממנהלת האכיפה באופן ספציפי על נושא הבידודים, אכיפת הבידודים של החוזרים מהמדינות האלה בבית ואת נושא התחבורה הציבורית. הגיע הזמן לקבל תשובות ברורות.

אני רוצה בדיון הבא תשובה לפרוטוקול של מנהלת האכיפה האם הם מוותרים על האכיפה של ההגעה בתחבורה ציבורית מנתב"ג הביתה. תנו תשובה. תנו תשובה לפרוטוקול. אז נדע לא לחזור כמו תוכי על השאלה הזו. בישיבה הבאה אני אדרוש תשובה של מינהלת האכיפה לגבי הנושא של החזרה, ואל תפילו את זה על רשות שדות התעופה כי אתם קיבלתם את סמכות האכיפה המתוכללת.

מכיוון שאני מבין מהייעוץ המשפטי שאם לא נצביע על תקנות מס' 6, שכבר נמצאות בתוקף, הן תעבורנה אוטומטית למליאה אז ההמלצה שלי לחבריי כאן בוועדה שנצביע על תקנות מס' 6 היום, אלה שתי מדינות, קירגיסטן וספרד, שממילא התקנות כבר נמצאות בתוקף.

זו הארכה בעצם של התקנות עד ה-5 באוגוסט.

נראה לי לא הגיוני להעביר את זה למליאה בסדר יומה העמוס. אני מסרב להביא להצבעה את תיקון מס' 7, שהוא הרחבה לעוד ארבע מדינות, ביניהן בריטניה וטורקיה. ממילא הכניסה לתוקף היא רק ביום שישי. יתקיים דיון, נראה אם הוא יהיה ביום רביעי או ביום חמישי. אם לא תהיינה תשובות, ראשית תשובות רציניות, הוועדה לא תצביע. יעבור למליאה, לא יעבור למליאה, או שהוועדה תצביע ותפיל את התקנות, או שהועדה תצביע ותיתן לכם 48 שעות. אנחנו נאשר כל 48 שעות. אנחנו נעשה פה דיון כל 48 שעות עד שאתם תביאו, ראשית, תשובות. המצב הזה מבחינתי הסתיים. אני מודיע למשרד הבריאות, משרד המשפטים ולמשרד הבט"פ.

חבר הכנסת סעדי ואנחנו מסיימים בהצבעה על תקנות מס' 6.

אדוני היושב-ראש, אנחנו כמובן מודעים למצב החדש שנוצר ועל הגל הרביעי שכבר פוקד אותנו. אבל אני חושב שחלק מההחלטות שמתקבלות הן לא מקצועיות פוליטיות ואני רוצה לדבר על העניין הזה של הכנסת טורקיה לרשימת המדינות האסורות לנסיעה והוצאת יוון למשל. אני קראתי את הנתונים: מאלה שחזרו מטורקיה היו 24 מאומתים ומיוון 22, אז מה ההבדל? אני אגיד לך מה ההבדל, ואת זה אנחנו מקבלים ומרגישים בציבור הערבי, שפוקד בהמוניו את טורקיה, במיוחד בחג, נסעו אלפים לשם. גם נוסעים ליוון אבל אין שום הסבר מקצועי-רפואי להוצאת טורקיה והשארת יוון.

אני חושב שכל העניין הזה של איסור יציאה בכלל – למשל רוסיה, יש לנו כ-300 סטודנטים שלומדים ברוסיה רפואה, כבר שנה הם לא מורשים להיכנס לרוסיה והם עלולים לאבד את כל התואר שלהם כי חלקם כבר עולה לשנה רביעית ושנה חמישית. למה לא נותנים לסטודנטים האלה לצאת לרוסיה ולהישאר שם?

איך ייתכן שבחריגים אין התייחסות למשל לסטודנט שלומד במדינה זרה?

אין. יש עכשיו, ותבדקו את זה, 250 סטודנטים ערביים ישראלים, אזרחי המדינה, שלומדים וכבר שנה לא מורשים לצאת לרוסיה להמשך הלימודים שלהם. כבר האוניברסיטה מאיימת עליהם, במיוחד בשנה רביעית וחמישית.

לא צריך אישור. מי שיוצא למקום קבוע לא צריך אישור.

אז עובדה שלא נותנים כי יש איסור.

הם לא צריכים לבקש. הם לא צריכים לבקש אפילו.

חבר הכנסת סעדי, זה על פי סעיף 2 לתקנות.

אני אומר, מאחר שכבוד היושב-ראש ביקש נתונים אני מבקש גם נתונים למה טורקיה בחוץ ולמשל יוון בפנים. אפשר לבוא ולהגיד שיש לבצע בדיקות גם בארץ המוצא וגם בחזרה, גם ימי בידוד, אבל למנוע כליל?

חבר הכנסת טיבי ואנחנו מסיימים. כפי שאמרתי, אנחנו לא נצביע על התקנות שכוללות כרגע את טורקיה, זה יהיה בעוד דיון כי אנחנו לא מרוצים מרמת המידע שהונחה לנו. אני כן אבקש את תמיכת חברי הכנסת באישור תקנות שכבר ממילא נמצאות בתוקף על ספרד וקירגיזסטן. את הרחבת הרשימות אנחנו לא נאשר היום.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. לפני כ-10 ימים פורסם בתקשורת ששוקלים להרחיב את רשימת המדינות האדומות האסורות בנסיעה ושם הופיעה יוון. גם טורקיה, גם גיאורגיה ויוון. הגיע לכאן שר החוץ של יוון, נפגש עם שר החוץ ולפי מה שפורסם אחד מהבקשות שלו הייתה להחריג את יוון מהחלטת משרד הבריאות בגלל יחסים מיוחדים, שיקולים דיפלומטים ואי פגיעה בתיירות ביוון. ראה איזה פלא, ממשלת ישראל נענתה והשאירה את טורקיה וגיאורגיה. כאשר היא משאירה את טורקיה, הנפגעים מהדבר הזה הם התיירים לטורקיה, ש-95% מהם הם אזרחים ערביים. כלומר, דעתנו היא שאפשר לעשות בדיקות לפני, אחרי, אבל מה שטוב לתיירים ליוון טוב גם לתיירים לטורקיה.

אם יש שיקולים מדיניים זה לא נקרא שיקולי בריאות. או שיש החלטה של משרד הבריאות שחלה על כל המדינות שהפרמטרים של התחלואה בהן דומה – אגב, באחד הנתונים מספר המאומתים שהגיעו יוון היה גדול יותר מאשר בטורקיה ובגיאורגיה. האמת היא ששאלתי כמה פקיד בכיר למה יוון הוחרגה ולמה טורקיה לא, הוא אמר לי: אתה יודע למה. אני לא רוצה את התשובות האלה. אני לא רוצה את התוצאות האלה. מי שנפגע זה עשרות-אלפי אזרחים ערביים מישראל, או יהודים, שנוסעים לטורקיה בגלל שיקולים מדיניים. ולכן, טוב עשית, אדוני היושב-ראש, שאתה לא מצביע על ההרחבה של המדינות האלה. אגב, יש גם אנשים שקנו כרטיסים לעוד שבוע-שבועיים, שילמו כסף טוב, פנו אלי, פנו לחבריי. מה יעשו האנשים האלה? למה לגרום לאנשים להפסיד כסף? ולכן אני מבקש לא לקבל את ההמלצה הזו.

חברים, בדיון שנקיים עוד השבוע אני מבקש באופן ספציפי, מכיוון שחברי כנסת העלו כאן טענה, התייחסות של משרד הבריאות לנתונים - - -

אני יכולה להציג אותם. יש לי אותם כאן.

לא. אני חושב שצריך לשלוח אותם ולהציג. אני אבקש התייחסות בישיבה הבאה שנקיים לנתונים של יוון ולנתונים של טורקיה. חבר הכנסת סעדי וחבר הכנסת טיבי, לא הייתם כאן בתחילת הדיון כשאני שאלתי במפורש את נציגי משרד הבריאות לפרוטוקול האם הייתה איזושהי מדינה שהוחרגה מטעמים דיפלומטיים מהרשימה למרות הנתונים. לטענת משרד הבריאות לא היה כדבר הזה. אז מכיוון שחברי כנסת נכבדים מאוד – אחד מהם רופא, אחד עורך דין, מה צריך יותר מזה? – העלו טענה לגבי מדינה ספציפית, אנחנו נבקש בדיון השבוע נתונים ספציפיים על שתי המדינות הללו. אמרתי את הדברים. אני אבקש מחבריי לתמוך באישור של תיקון מס' 6, ששם את ספרד וקירגיסטן כי ממילא הדבר הזה בתוקף, ואת תיקון מס' 7 לא נביא כרגע לדיון. בואו נקריא.

לפני זה רק חיזוק נוסף למה שאמרו חברי הכנסת סעדי וטיבי. אני חייב להגיד אני יודע שזה לא אחד הקריטריונים שלכם אבל אתם כן נותנים את זה וזה נתון רלוונטי, שלפי חוות הדעת שלכם רמת התחלואה בטורקיה עומדת על 85 חולים חדשים למיליון איש ביום, כשלמיטב הבנתי זה יותר נמוך מרמת התחלואה בישראל, כי היום אנחנו מדברים על רמת תחלואה שעומדת על אזור 1,300-1,4000, שזה כ-150 למיליון איש. אז גם פה עולים סימני שאלה. אני מבין שזה לא אחד הקריטריונים שלכם אבל זו שאלה. אנשים מטורקיה עוד מדללים את כמות החולים לכאורה בארץ. זה נתון שלכם. אני חושב שבמסגרת הבחינה של הדבר הזה כדאי לשקול זאת כי זה מעורר שאלות. אולי על מדגם לא מייצג של אנשים שחוזרים יש משהו, אבל רמת התחלואה הכללית במדינה נמוכה מרמת התחלואה בישראל היום. יש פה איזה חוסר הלימה.

אנחנו נבדוק את הסוגיה הזו בדיון הבא. אני אבקש שם התייחסות ספציפית לטורקיה וליוון כי אלה יעדים תיירותיים. כל עוד מדינת ישראל מאפשרת לאנשים לצאת לנופש צריך לתת את הדעת על כך.

אנחנו מקריאים את תיקון מס' 6 ומצביעים עליו.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 6), התשפ"א - 2021



בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), [באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת/ ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק], מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 5
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א–2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 5 במקום "ט"ז באב התשפ"א (25 ביולי 2021) "יבוא כ"ז באב התשפ"א (5 באוגוסט 2021)".

תיקון התוספת
1.
בתוספת לתקנות העיקריות אחרי פרט (11) יבוא:




"(12) קירגיסטן;




(13) ספרד"

תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ד באב התשפ"א (23 ביולי 2021)."

מי בעד? מי נגד?


הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

אושר פה אחד.

אני רוצה להזכיר את הנושאים של הדיון הבא. אנחנו נדבר על הנתונים הקונקרטיים של יוון וטורקיה בעקבות שאלות של חברי הכנסת סעדי וטיבי. ככל שמשרד הבריאות יכול לשלוח מראש את הנתונים ולתת חוות דעת ספציפית שמתייחסת לשלוש המדינות שהוזכרו – גיאורגיה, יוון וטורקיה – אנחנו נודה לכם.

אנחנו נבקש לשמוע ממנהלת האכיפה ומשרד הבט"פ התייחסות לנושא הצימוד האלקטרוני, התחבורה הציבורית היוצאת מנתב"ג ונושא הפעלת המלוניות במתווה כזה או אחר, לרבות הפעלת מלוניות למי שחוזר מהמדינות האסורות ליציאה. אנחנו נשמע מרשות האוכלוסין וההגירה סקירה, שאני מקווה שתהיה מקיפה, ואני אשמח גם כאן לקבל נתונים מראש ובכתב – לא ראיתי נתונים כאלה בשבועות האחרונים – לגבי פעילות ועדת החריגים, לרבות התייחסות לטענה שהשמיע חבר הכנסת סעדי על סטודנטים לרפואה, שלמרות שעל פניו סעיף 2 בתקנות מאפשר את החרגתם, טרם קיבלו תשובה או קיבלו תשובה שלילית. אני אשמח להתייחסות לנושאים האלה.

אני מצפה לשמוע ממשרד המשפטים על נושא העיתונאים. מכיוון שכבר תכנסו על זה דיון אני גם מעלה את השאלה האם לא נכון לחשוב על סוג מסוים של חריג שקשור בעבודתם של אנשים במצב שאנחנו נמצאים בו היום. תקנות אפשר לשנות אם באמת הגל מתפרץ אבל בשעה שבמצב הנוכחי נותנים לאנשים לעבוד ואין שום מגבלה על מקומות עבודה בישראל, אנא תחשבו – לא באופן גורף – על אפשרות לפנות לוועדת חריגים. אדם לא צריך לאבד את עולמו בפרנסה ובכלכלה ואולי הגיע הזמן לשקול גם את זה איכשהו. תחשבו על העניין.

הערות נוספות, משרד המשפטים? משרד הבריאות? נשוב וניפגש ביום רביעי או חמישי. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.