פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
74
ועדת הכספים
26/07/2021
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ז באב התשפ"א (26 ביולי 2021), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 26/07/2021
חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021 (מ/1492) – המשך דיון
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
מאיר יצחק-הלוי
נעמה לזימי
יסמין פרידמן
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק
חברי הכנסת
¶
ינון אזולאי
קרן ברק
מיכל וולדיגר
משה טור פז
אחמד טיבי
עופר כסיף
אופיר כץ
מיכאל מלכיאלי
שלמה קרעי
מוסי רז
מוזמנים
¶
טובה ווסר - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורלי ישי-גנץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
איציק דניאל - רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי כץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
אסתי ורהפטיג - עו"ד, ממונה לשכה משפטית, משרד הבריאות
אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות
תמר מתתיהו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
עילם שניר - רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
חנן פוטרמן - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי
קרן אוחנה איוס - עו"ד, מנכ"לית היב"ה-איגוד הגנים הפרטיים הארצי
משתתפים באמצעים המקוונים
¶
שלומי מור - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי
ורד וייץ - עו"ד, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
מיכל וקסמן חילי - מנהלת אגף, התאחדות התעשיינים בישראל
ישי פולק - עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים
אורית עמית - ראש ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
דנה מיטב - עו"ד, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר תרגומים
הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021, מ/1429
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את הוועדה. היום יום שני, י"ז באב תשפ"א, 26 ביולי 2021. אנחנו נכנסים לסעיף הראשון בסדר היום שזה הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מספר 6), התשפ"א-2021, מ/1429, לקראת קריאה שנייה ושלישית.
לפני הצעות לסדר אני רק רוצה לומר שני דברים, גם בעקבות הבקשות וההערות של חברי הוועדה וגם בעקבות ההערות של ארגוני מעסיקים והמעסיקים עצמם אנחנו כבר עושים שני תיקונים בחוק, האחד זה צמצום, קיזוז ימי מחלה מארבעה לשלושה, זה דבר אחד, ועוד מעט, איציק, אתה תפרט, והדבר השני זה בכל מה שקשור לתשלום על ימי בידוד בגין נסיעה לחו"ל בשליחות המעסיק. אנחנו מרחיבים את זה טיפה ומכפיפים את זה להוראות והנהלים שיחולו באותה עת על כלל המשק. זאת אומרת אם הנסיעה לחו"ל בעקבות השליחות של המעסיק מחייבת בידוד בגלל שהמדינה היא שמחייבת בידוד או בגלל שהבן אדם לא מחוסן הוא יקבל את התשלום על פי המתווה שכתוב בחוק.
איציק, בשתי מילים, רק תדייק את שני התיקונים האלה שאמרתי ואז נעבור להצעות לסדר, אחר כך יש אנשים מארגוני החברה האזרחית שירצו להביע את דעתם ואחר כך אנחנו נעבור להצבעה על החוק ועל ההסתייגויות.
איציק דניאל
¶
אמרת מדויק, אני לא חושב שיש לי מה להוסיף, יושב ראש הוועדה. בדיוק מה שאמרת זה מה שיהיה, ארבעה ימים שהיה בחוק המקורי שהופחתו, ימי המחלה שהופחתו, באמת חברי הוועדה ויושב ראש הוועדה ביקשו להפחית. אני מניח שגם ארגוני המעסיקים ירצו להתייחס, אבל האמירה פה היא להוריד את זה לשלושה ימים בעקבות קיצור משך זמן הבידוד וכמובן לתת לעובד שחוזר מחו"ל בשליחות המעסיק לקבל את המתווה שקיים בחוק הזה.
נעה בן שבת
¶
אבל יפחיתו בהתאמה את הימים למי שלא מחוסן, היום מי שלא מחוסן מקבל תשלום יותר נמוך, אבל גם נותנים לו רק שלושה ימים לעומת ארבעה ימים.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
כן, אנחנו קראנו השבוע, התפרסם בתקשורת, שיש כוונה של ועדת המחירים שזאת ועדה בין משרדית, שאנחנו כולנו יודעים שיש בה גם נציגים של האוצר וגם של ועדת הכלכלה, להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם, למרות שהוועדה, מה שהיא דורשת, או יותר נכון מה שהיא קובעת, זה בגדר המלצה והשר צריך להסכים לזה. אני מבקש פה להעלות את הנושא הזה מראש כדי שהדבר הנורא הזה לא יקרה. תודה.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
¶
בוקר טוב. לפני יותר משבועיים דנו כאן בוועדת הכספים במתווה של החל"ת שכלל גם התייחסות לתיירות ולתעופה. אני אז בזמנו העליתי את הנושא של מורי דרך והמתווה התייחס גם למורי דרך. להבנתי היום הממשלה אישרה תוכניות סיוע למלונאים ולמארגני טיולים, אבל למורי דרך עדיין אין תוכנית סיוע, אין מתווה ברור. קבוצה גדולה של מורי דרך ונציגים שלהם נפגשו בשבוע שעבר עם שר התיירות וממה שאני הבנתי מהם הוא אמר שאין תקציב פיצוי על מה שהיה חסר להם במהלך החודשים האחרונים וגם אין מתווה ברור להבא.
עכשיו הקורונה חוזרת והשמים נסגרים, אז אני מבקשת לקיים דיון בנושא של מורי דרך ספציפית בכדי לבחון לעומק את הסוגיה ולראות איך אפשר כן לפצות אותם על מה שהיה וגם להכליל אותם במתווה של החל"ת. יכול להיות שחלק מהפתרון יהיה גם דרך משרד הכלכלה במתווה של עסקים קטנים וגם בהכשרות מותאמות ועוד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, רק לעדכן את חברי הוועדה, לפני שנכנסנו לדיון אני קיימתי דיון רחב יותר על מפוטרי הקיץ באופן כללי ושם הועלו כמה סוגיות, אחת זה באמת לנסות להבין את גודל המצוקה, בכמה אנשים מדובר, וגם אולי למצוא מתווה לסיוע וגם אולי למצוא מתווה לתעסוקה, לתעסוקה זמנית. אני מאוד מקווה שבקרוב יהיו פתרונות.
לגבי מורי דרך, אני רק רוצה לומר שאני בוועדה כאן ביקשתי תוספת לאותו תקצוב של משרד התיירות כדי להוציא לפועל את התוכניות של חמישה מיליון שקלים. הדבר הזה יאושר כנראה בנפרד מההחלטה הכללית שכבר אושרה על חמישה מיליון ואני גם אלחץ ואבקש שזה בכל זאת ייכנס להחלטה המקורית כדי שהתקציב שם יוכפל לעשרה מיליון, ואגף התקציבים, אני מבקש לבדוק את הסוגיה הזאת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני באמת מברך על השינוי וההסכמות שהגעת עם האוצר על הסכום הנוסף וגם להתחשב בעובדים וגם במעסיקים. חשבנו על ארבע ואז שמענו אותם וראינו שצריך לקחת אותם בחשבון ואני מברך על ההסכמה.
ההצעה שלי לסדר היא כזו, המתווה של הנשים בהיריון הוא מתווה לא מספק בלשון המעטה, יש נשים שיישארו חודשים ללא שום הכנסה. אני לא מבין למה לא יכולנו להכליל אותם בתוך ההחרגה של החל"ת שעשינו עד גיל 45, עד דצמבר, שהן יהיו רגועות. אני מניח שבמתווה הזה שהוא מאוד מצומצם, סך הכול 15% וזה לתת להם בעצם מהכסף שגם ככה מגיע להם, רק לקחת את זה יותר מוקדם, אז המדינה לא עשתה פה הרבה, וההצעה שלי היא כזו, שיתכבדו אלי אבידר ויאיר גולן וישהו את הכניסה שלהם לממשלה ואת הכסף הזה שנחסוך נוכל להוסיף לתקציב לנשים בהיריון והכסף הציבורי יילך באמת לאן שצריך ולא לכל מיני סידורי ג'ובים וכל מיני שחיתות פוליטית שעושים עכשיו. הכסף הזה יכול לתרום ולסייע הרבה יותר לנשים בהיריון מאשר לדאוג לאיזה הצבעה במליאה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רק אתייחס למתווה עצמו, אני אתייחס לרישא, לא לסיפא. רק כדי שנבין כולנו, אני אזכיר לכם שדמי הלידה שהיו מגיעים לפי החוק היו אמורים להיות בגובה של דמי האבטלה. אני אזכיר לך, בפעם הקודמת שדנו בחוק הצלחנו להעלות את זה לגובה השכר האחרון ולאחר מכן הוספנו עוד 15%, לכן התוספת היא לא 15% אלא היא 35% ואם אתה עושה חישוב מתמטי פשוט ועכשיו גם אפשרנו מקדמה של 50% מהסכום הזה - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, הכול עניין של שבועיים, אופיר. אם אתה עושה את החישוב אז אתה רואה שבעצם ההטבה הזאת היא שוות ערך של שלושה ימי דמי אבטלה פלוס דמי לידה בגובה דמי אבטלה, ולכן אני חושב שזה כן סיוע משמעותי, זה גם הפידבקים שאנחנו מקבלים מרוב הנשים שנמצאות במצב הזה, וזה הפתרון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני מקבל פידבקים הפוכים. אישה שהרוויחה 5,000 סך הכול, זה לא נותן לה באמת אוויר וחמצן ולזמן מצומצם, יכול להיות שהיא תגיע לחודשיים שלמים שהיא תהיה בלי שום דבר.
קרן ברק (הליכוד)
¶
יש לי שני דברים. ישבנו פה כמה וכמה דיונים, כולל הדיון האחרון שהיינו בו לגבי מתווה התיירות וקבענו, היושב ראש, שאנחנו מטפלים בנושא סוכני הנסיעות וגם קבענו שנקיים איתם פגישה ולאט לאט הם כבר ברמה של השבתה ומודעות בעיתונים. זה חשוב מאוד תיירות נכנסת כי זו ההכנסה שלנו כמדינה, אבל חשוב לנו גם העסקים הקטנים, אני יושבת ראש השדולה של העסקים הקטנים, וזה חשוב לנו לא פחות.
אני לא מצליחה להבין איך בכל האירוע הזה שלכולם תופרים – ואני שמחה כי בזה עזרנו למלונאים והיה עכשיו איזה שהוא מתווה לתעופה, אבל לסוכני נסיעות, בגלל שהם עסקים קטנים, היה צריך לתת להם משהו ספציפי, איזה שהוא, איכשהו, הגדלת החל"ת לתקופה מסוימת, גמלה אחרת, כמו לבני 45. גם דיברנו על זה פה, גם אתה הבנת שזה האירוע ובכל זאת גם לא עשינו לזה follow up מבחינת הבקשות שאמרנו שנעשה וגם האוצר די מתעלם מהם.
אני מבקשת ממך, באמת, אני מכירה כשאתה נכנס לנושא, זה לא קבוצה גדולה, לא מדובר בהרבה מאוד אנשים, מדובר בדרך כלל גם באנשים מבוגרים, אני מבקשת ממך שתיתן על זה את הדעת ותיכנס לעובי הקורה בנושא, ספציפית לענף הספציפי הזה. זה דבר אחד.
קרן ברק (הליכוד)
¶
ודבר שני, שאלה, אני לא כל כך הבנתי מנושא הרגולציה של ההקלות ברגולציה לעסקים, מה שהיה אמור להיכנס לחוק ההסדרים. יצא, נכנס, יצא, נכנס, לי כמובן זה מאוד מאוד חשוב, זה פרק מאוד מאוד משמעותי בהקלות האלה ואני לא כל כך הבנתי אם הוא בפנים או בחוץ. האם יש לך תשובה לזה ואם לא, אז אנחנו צריכים לעשות על זה דיון גם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, כרגע זה נמצא במשא ומתן בתוך הממשלה. ברגע שזה יגיע לכנסת אנחנו נראה מה בסוף נכנס, הרי זה יבוא לכנסת לקריאה ראשונה אז אנחנו נבין איפה זה נמצא ולפי זה נפעל.
קרן ברק (הליכוד)
¶
פשוט, מכיוון שאני, כמו שאמרתי לך, אני אמשיך לשאת בתואר הזה של יושבת ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, אני יודעת שחלק ממסקנות הקורונה שראינו שאנחנו יכולים, בלי רגולציה, עדיין לתפקד בלי הרגולציה המחמירה אז חבל שנחזור על הטעויות שעשינו ושווה להמשיך את זה, ולכן אם אנחנו יכולים לעזור להם בהקלות האלה, זה בלי עלות תקציבית, להיפך, זה הפחתה תקציבית, אז שווה שגם תצא מפה איזה שהיא קריאה להגיד: חבר'ה, גם אנחנו חושבים על זה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני חושב שלאף אחד אין ספק שהרגולציה או הפחתת הרגולציה זה דבר מאוד מאוד חשוב, זה גם היעד של הממשלה. מה נכנס בדיוק ומה לא נכנס, אני לא מתערב בדיונים בתוך הממשלה, יש שם משא ומתן. יסתיים המשא ומתן זה יבוא אלינו ואנחנו כחברי כנסת בוודאי - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
ברגע שזה יגיע לכאן אנחנו נדון בזה בהחלט. כן, עוד חברי כנסת, בבקשה. נירה שפק, בבקשה.
נירה שפק (יש עתיד)
¶
שלום. אני רוצה לעדכן, אמנם זה משהו שהוא ביטחוני, אבל יש לו השלכות כלכליות, טרור הבלונים ממשיך, השריפות ממשיכות, הרצון לפגוע בחיי אדם ולסנוור אנשים לאורך הגדר ממשיכים ואני חושבת שאנחנו חייבים לקיים גם פה דיון על המשמעויות של זה ואיך לגרום לתושבי העוטף, אנחנו נמצאים בערך שלושה חודשים לפני תום הקלות המס לתושבי העוטף, לראות איך אנחנו מביאים את זה בלוח זמנים כזה שלא נצטרך לעשות כאן דיונים לתוך הלילה כדי לחכות עד הקצה, ובמקביל לטפל גם בכאן ועכשיו. זה דבר אחד שאני מעלה ואני אשמח לקבל מענה.
והדבר השני זה כל נושא רפורמת החקלאות. בסוף רפורמת החקלאות היא לא בעיה של החקלאים בלבד, חקלאות היא ערך, היא ביטחון אסטרטגי למדינת ישראל, זה משפיע על הצרכנים, על הביטחון התזונתי שלנו, על מקורות הקרקע, על השימושים האחרים שיהיו לקרקע, על מקורות המים, ואני מבקשת שיתקיים דיון פה בוועדת כספים במקביל לזה שזה כבר נפתח לעיון הציבור כדי שנוכל להביא את אנשי המקצוע ולשאול אותם את השאלות המקצועיות במקביל. הלמידה שלנו לא פחות חשובה מהשאלות שאנחנו שואלים. תודה.
מוסי רז (מרצ)
¶
אדוני יושב הראש, פורסם שרשות המסים דרשה להסיר מבניין שהיא שוכרת שלט נגד אלימות. אני רוצה לשאול באיזה זכות, ולהעלות את זה כאן, לרשות המסים אין זכות, בוודאי בבניין שלא שייך לה ולא שייך למדינה, להסיר שלט נגד אלימות.
מוסי רז (מרצ)
¶
שלט שקורא לגנץ, לשר הביטחון, ולשר לבטחון פנים לפעול נגד האלימות של המתנחלים. אין להם זכות לדרוש הסרה של שלט כזה.
מוסי רז (מרצ)
¶
לא, זה בניין שהם שוכרים, אבל בעל הבית אישר את זה והוא גם מזדהה עם התוכן. לא שצריך להיות, צריך להיות סך הכול בן אדם נורמלי כדי להזדהות עם תוכן נגד אלימות, גם אם אתה מתנחל בעצמך, ואני חושב שצריך להבהיר כאן, גם בדיון הבא שיהיה עם רשות המסים, שאין להם זכות להתערב בדברים מהסוג הזה על בניין שלא שייך להם ובכלל הם לא צריכים לנקוט עמדה פוליטית, בוודאי לא לנקוט עמדה בעד אלימות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גם על בית שאתה שוכר יכולים לתלות שלטים? חבר הכנסת רז, גם על בית שאתה שוכר יכולים לבוא לתלות לך שלטים בלי לשאול אותך?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
לא, יש סעיף בחוזה, למשל בדירה שאני משכירה כתוב שאין לתלות שלטים, או שיש לתלות שלטים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אין בעיה, אבל במצב נורמלי, גם אני שוכרת, בעל הבית לא יכול לתלות לי בתוך הבית שלט שאינני מסכימה אליו, זה מזוהה איתי, הדירה היא שלי, הוא לא יכול לשים לי שום דבר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כדאי שתגנה את אלה שרוצים להשמיד אותנו ולא את אלה שציוניים ושומרים כאן על הארץ. תגנה טרור.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
שבוע טוב לכולם, שלום, אדוני היושב ראש. אני בא עכשיו בנסיעה מהעיר אילת ואני רוצה להעלות פה - - -
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
¶
כדי לנהוג בצורה מסודרת יצאתי בחמש וחצי. אני רוצה להעלות שלושה נושאים שהם רלוונטיים, האחד, העיר אילת, לשמחת כולנו, מלאה בהמוני עם ישראל, אבל בזמן שהיא מלאה בהמוני ישראל גם הנגיף נכנס לתוכה ואני מתכוון להעלות, ואני מעלה את זה פה כי זה יגיע גם לדעתי לדיון פה, להחזיר את מתווה האיים הירוקים לעיר אילת, היום יותר מתמיד זה קל משום שכ-80% מתושבי מדינת ישראל מחוסנים לשמחתנו כך שמנגנוני הבקרה אמורים להיות פשוטים וקלים. זה ייצר, שוב, כלכלה שהעיר אילת כל כך צריכה אותה אחרי המשברים הקשים שהיא עברה בשנתיים האחרונות.
הדבר השני, לצערי הגדול בשבת טבע צוללן בעיר אילת, שמצטרף לארבעה אנשים שטבעו בסוף השבוע הזה. אני שמח שחבר הכנסת ולדימיר מתכוון להעלות הצעה בעניין, אני חושב שהגיע הזמן לעשות סדר בנושא החופים במדינת ישראל, ודאי וודאי בחופים שאינם מוכרזים שגובים מחיר כבד מאוד של תושבי מדינת ישראל ואורחיה.
והדבר השלישי שאני רוצה להעלות, שוב ראינו השבוע איך כביש הערבה גובה דמים. זה לך אני אומר, אדוני היושב ראש, אני בטוח שאתה תסייע בעניין הזה, גם משום שמדובר פה בפעולה תשתיתית חשובה מאוד בעת הזו וגם כשמדובר בכביש שהוא גובה דמים. אני מדבר על כביש הערבה מאילת בואך צומת הערבה, שכנראה הנושא הזה יעלה כאן לסדר הדיונים ואני מאוד מאוד מקווה שהנושא הזה ייכנס לתוכנית החומש של משרד התחבורה בעזרת ועדת הכספים ומשרד האוצר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני לא יודע אם לא שמעת, חבר הכנסת הלוי, אבל הממשלה שלך החליטה לבטל את הפרויקט של הרכבת לאילת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אוקיי. יש לנו אנשים בזום שרצו להביע את דעתם? מיכל וקסמן חילי, התאחדות התעשיינים, בבקשה.
מיכל וקסמן חילי
¶
שלום לכולם, תודה רבה. הייתי רוצה, בבקשה, ברשותכם, לחזור לאחור ולהזכיר לכולם שזה לא ברור מאליו שהמעסיקים מממנים את דמי הבידוד. חיוב המעסיקים לכתחילה בתשלום דמי בידוד היה בניגוד לחוק, אני מזכירה לכולם. רק לאחר שהתאחדות התעשיינים עתרה לבג"צ ובג"צ ביטל את ההסדרה הלא חוקית, רק אז ישבנו למשא ומתן עם המדינה והעובדים והוחלט על עקרונות שרובם שולבו בנוסח המקורי של החוק בנובמבר 20'. כך שלכתחילה ממש לא ברור מאליו שהמעסיקים נושאים בתשלום, אפילו לא בחלק מהתשלום.
הנוסח הנוכחי מכרסם בחלק גדול מההסכמות והוא משית עלויות חדשות על המעסיקים. אני מתחילה דבר ראשון עם שינוי הגדרת עלות מעסיק. הפחתת השיפוי בגין עלות מעסיק והעמדתו למעשה על סך 25% בלבד מעלות השכר ששילם המעסיק במקום העלות כולה, כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה, משיתה עלות נוספת ומשמעותית על המעסיק. אני מדגישה, לא הייתה תקרה עד עכשיו ולכן היה צריך המעסיק להראות כי אכן זו העלות ומשהוכיח את זה הוא למעשה קיבל את התשלום.
נאמר פה בדיון הקודם שנעשתה פה השוואה לשיפוי שנעשה ב'שומר החומות'. אני מזכירה, מלחמת 'שומר החומות', מעסיק ששילם שכר קיבל שיפוי מהמדינה, אבל ההשוואה הזאת היא לא רלוונטית משום ששם העיקרון המנחה היה הפשטות של ההסדרה ולכן נקבע תשלום ממוצע קבוע בלי להוכיח את התשלום וגם לא את - - - זה לא ההליך שלפנינו שהוא מורכב מאוד, מאוד מסורבל ונדרשת הוכחה. הוא כל כך מורכב שחלק מהמעסיקים ויתרו בחלק מהמקרים על ההגשה. בנוסף לזה 25% לא משקף את העלות בפועל בגין רכיבים סוציאליים כמו ביטוח לאומי, קופת גמל, צבירת חופשה ומחלה, קרן השתלמות בחלק גדול מהמקרים. כל אלה מעלים את השיעור מעל 30%. זה הדבר הראשון שלמעשה מכרסם בהסכמות ומביא לכך שהמעסיקים משלמים יותר.
הדבר השני כבר טופל, תודה רבה, הוא קשור בנסיעה של עובד מטעם המעסיק לחו"ל. הייתי רוצה לדבר על הגבלת מספר ימי המחלה. הוצע פה על ידי חברי הכנסת בדיון הקודם שניים, שמעתי שהיושב ראש מדבר על שלושה ימים, אני רוצה לומר שלכתחילה זה לא היה ברור שמפחיתים רק ארבעה ימים כשהעובד נעדר שמונה ימים ויותר. צמצום ימי המחלה אותם ניתן להפחית מהווה למעשה עלות נוספת על המעסיקים בעוד שלכתחילה הוסכם, כמו שאמרתי, על כל ימי ההיעדרות וזה נלקח בחשבון במסגרת המשא ומתן שעשינו לאחר החלטת בג"צ.
חשוב לומר בהקשר הזה, אנחנו לא נגד העובדים, המטרה היא לא שהעובדים ישלמו יותר, או שיופחתו מהם יותר ימים, מלכתחילה המדינה הייתה אמורה לשאת בזה והיומיים האלה ולא ארבעה ימים מכרסמים עוד בהסכמות האלה וזה מחייב את המעסיקים לתשלום גבוה יותר.
עוד דבר שלא הוזכר בדיון הקודם, שהשיפוי ישולם רק בחודש אוקטובר ואילך. למעשה המעסיקים נותנים אשראי למדינה, בחלק מהמקרים ממרץ 20', חלק מההוראות למעשה חלות רטרואקטיבית, למשל במקרים שבהם מדובר היה בעובד מחוסן לילד מבודד שלא יכול היה לדווח על הצורך שלו בליווי של הילד שלו משום שהמטרות של הרישום במשרד הבריאות נועדו לצרכים בריאותיים ומכיוון שהוא מחוסן הוא לא יכול היה להודיע, אז כאן עשו תיקון וזה טוב מאוד, תיקון רטרואקטיבי ממרץ, וחלק מהמעסיקים למעשה נותנים אשראי, זאת אומרת מי שיבקש את השיפוי הזה נותנים אשראי למדינה ממרץ עד אוקטובר, שישה חודשים עד שהם ישופו.
ועוד דבר, לגבי נושא שעלה גם בדיון הקודם, לגבי העובדים הלא מחוסנים, שכאן בהצעת החוק מבקשים להעמיד את השיפוי בגין הבידוד על 75%. אנחנו חשבנו לכתחילה שנכון היה לעשות את זה הרבה פחות כדי לעודד עובדים להתחסן. המדינה צריכה לעשות כל מה שהיא יודעת כדי לעודד עובדים להתחסן.
אז אם אני ככה מסכמת את כל הנקודות, כל הנקודות האלה למעשה פוגעות במעסיק בהסכמות שהביאו לכך לכתחילה שהמעסיקים בכלל מוכנים לקחת חלק בתשלום הזה, זה בכלל לא ברור מאליו, וכל אחת מהנקודות האלה מכרסמת עוד ועוד בהסכמות ומביאה לכך שהמעסיקים ישלמו יותר. אני חוזרת שוב, זה לא נגד העובדים, זה קודם כל כדי שהמדינה תבין שהיא זו שצריכה לשלם יותר ולקחת על עצמה מקום שהיא חושבת שצריך לכרסם בהסכמות האלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, אפשר הבהרה לגבי מה עומד על השולחן בנושא הזה של ימי בידוד? מה העובד משלם, מה המעביד ומה המדינה.
איציק דניאל
¶
אני רגע אזכיר את ההסדר הקודם שנקבע פה בכנסת בוועדת העבודה והרווחה. ההסדר המקורי אמר שעובד שנכנס לבידוד יצטרך להירשם באתר משרד הבריאות, ברגע שהוא נרשם קמה חובה מהמעסיק לשלם לו את התשלום כשהתשלום נעשה באופן הבא, ליום הראשון העובד לא מקבל תשלום בכלל, ליום השני העובד מתחיל לקבל 100% וכך הלאה מהיום השני עד סוף תקופת הבידוד, למעט מן הסתם שבתות וימי שישי שאינם ימי עבודה.
העלות בין המעסיק לבין המדינה מתחלקת באופן הבא: היום הראשון, אמרנו, אין תשלום בכלל, היום השני כולו על המדינה, מהיום השלישי והלאה העלות מתחלקת 50-50 בין המעסיק לבין המדינה כאשר עסק קטן מתחת ל-20 עובדים התשלום הוא 75% מדינה, 25% המעסיק, כשהעובד גם מעצמו נותן איזה שהוא תשלום וזה ימי המחלה שהוא משלם, שכמו שעכשיו אמרה נציגת המעסיקים, ארבעה ימי מחלה. זה מה שנקבע בחוק המקורי, ארבעה ימי המחלה הם הימים המקסימליים שיירדו לעובד שנכנס לבידוד. כעת מה שדובר פה, בגלל שקוצרה תקופת הבידוד מ-14 לפחות בעצם יופחתו מספר ימי המחלה המקסימליים שיופחתו לעובד מארבעה לשלושה.
ורד וייץ
¶
שלום לכולם ותודה. זה שניתנה לי זכות דיבור מיד אחרי נציגת התאחדות התעשיינים זו דוגמה מצוינת לאמירה הידועה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אנחנו אומרות בעצם את אותו דבר, רק הפוך. עמדת המעסיקים מבטאת איזה הנחה סמויה שאנחנו לא יכולים לקבל כאילו ימי מחלה הם איזה שהוא קנס שמוטל על המעסיקים או איזה הטבת שכר סתמית שניתנת לעובדים ולא צורך ממשי של עובד שחלילה חולה או שבני משפחתו חולים.
אדוני היושב ראש, כשנחקק החוק מלכתחילה הייתה איזה שהיא הבנה והסכמה שהנטל יהיה פחות או יותר שווה בין המדינה, המעסיקים והעובדים. תקופת הבידוד אז הייתה 14 יום בלי שהייתה אפשרות לקצר אותם ואז הוסכם או נקבע שניתן יהיה לנכות עד ארבעה ימי מחלה מקסימום מן העובדים. היום ניתן לקצר את תקופת הבידוד באמצעות שתי בדיקות שליליות לשבעה ימים, אבל מספר הימים שניתן לנכות מהעובדים לא הוקטן באותה פרופורציה ואנחנו שואלים בעצם למה שלושה ימים ולא יומיים.
מה גם שיש חידוש נוסף בחוק הנוכחי והוא שחלק מהעובדים יקבלו 100% וחלק מהעובדים יקבלו רק 75%, וגם מאלה וגם מאלה ינכו שלושה ימים. אנחנו חושבים שבזה האיזון הופר והיינו רוצים שהוא יישמר באיזה שהוא אופן ומבחינתנו השימור הזה יהיה על ידי כך שתקופת הניכוי המקסימלית ומספר הימים המקסימליים שניתן יהיה לנכות יועמד על יומיים. היינו שמחים להבין איך זה נקבע דווקא על שלושה ימים. תודה רבה.
ישי פולק
¶
בוקר טוב, תודה רבה. אני אגיד שתיים-שלוש מילים מקדימות. קודם כל אנחנו מדברים על מצב של שמירת בטחון העם, זה לא משהו שהיה אמור לשבת על המעסיק, זה משהו שמראש כאשר המדינה רוצה לטפל בבריאות העם הכול היה צריך להיות על המדינה והחוק הקודם אכן עשה איזה שהוא איזון על מנת שהנטל בין הצרכים של המדינה, התקציבים, לבינינו, המעסיקים והעובדים, ונוכל להתקדם.
אני לא אחזור על כל הדברים האחרים שנאמרו, אני רק אגיד שני דברים. קודם כל עלות השכר חייבת להיות מלאה ולא בהגבלה של 25% עלות מעסיק, היות שעוד פעם זו השתה שמוציאה מאיזון את החלק של המעסיק בסיפור.
הדבר השני זה לגבי עובד לא מחוסן שנוסע לצורך עבודתו. אלון בר דוד בהסתדרות ודובי אמיתי מנשיאות המגזר העסקי הגיעו להסכמה מסוימת של איך אמורים לטפל בעובדים שלא רוצים להתחסן במקום העבודה ועל מנת שלא יפסידו את מקום עבודתם הוחלט על איזה שהוא מדרג מסוים שאם הם יכולים לעבוד מהבית או אם הם יכולים לעבוד בחדר סגור ואין להם גישה לקהל אז הם לא נפגעים והם יכולים להגיע למקום העבודה. רק במקרים קיצוניים יותר שלא ניתן להעסיק אותם אפשר יהיה ולמעסיק יש פררוגטיבה לסיים את ההעסקה.
התוצאה של זה שאנחנו נאלצים להילחם על להשאיר עובדים מיומנים במקום העבודה, גם אם הם לא מחוסנים בצורה מסוימת. אנחנו לא מדברים על עובד שנסע סתם ככה לחוץ לארץ, אם זה 75%, חצי נחמה, אני מדבר על מקום העבודה, אם הוא נסע מטעם מקום העבודה השיפוי צריך להיות מלא ולא ב-75% היות שאז זה מייצר גם אפליה בתוך מקום העבודה וגם בניגוד לאיזה שהיא הסכמה של ניסיון לשמר את אותם עובדים, דרך אגב הסכמה שגם מצוטטת היום בבתי הדין לעבודה בתלונות של עובדים כאלה ואחרים בנושא הזה.
הנושא השלישי, בתקנות יש את המנגנון שמדבר על מצב שבו אם לוקחים בחשבון את ההורים המלווים ואת העובד שנשאר עם הילד בבית כמשק בית, מה הכוונה? זאת אומרת שאם למעשה שני ההורים מתחלקים בזמן הזה המשמעות היא שניתן לשניהם ביחד להוריד עד, עכשיו זה שלושה ימים, קודם זה היה ארבעה ימים, ושתיים, רק מהמעסיק הראשון, רק למעשה מהעובד הראשון, אבל אנחנו המעסיקים, שני ההורים לא עובדים אצל אותו מעסיק, הם עובדים אצל שני מעסיקים שונים, המשמעות היא שהמעסיק השני נושא בעלות כלכלית יותר גבוהה מאשר המעסיק הראשון ואין לזה שום היגיון בשום תפיסה כיוון שאנחנו לא מטפלים במשק בית, אנחנו עובדים מול העובד שלנו. יש פה בעיה טכנית לבצע גם את הסנכרון, הצורך לדווח ואיך שנדווח מבחינה טכנית לא ברור פה והתוצאה היא שלא נהיה כנראה מסוגלים לעשות את זה.
והדבר האחרון, אדוני, מדבר על נושא הרטרואקטיביות. התקנות מדברות על רטרואקטיביות מינואר 21' בכל מה שקשור להורים, אבל הדיווח שמדבר על 90 יום אחרי התחולה מביא למצב שבו אין את הטפסים שהיו צריכים למלא, אין מעקב מה-1.1.21 עד היום, ולמעשה אין שום דרך לפקח על זה בצורה הזאת. לעומת זאת יש לי בעיה להבין למה לא ניתן להחיל רטרואקטיבית את כל העובדים, בלי שום קשר להורים, מ-1.1.21 עד היום שכן זו זכות של המעסיק והעובדה שזה נמנע מאיתנו טכנית, להגיש בקשות שייצרו, כמו ששמענו כבר על בירוקרטיה מטורפת, על חוסר יכולת, בזמנו היו אנשים שמחוסנים ולא ניתן היה בכלל להזין להם את הבידוד כי הם היו מחוסנים אז לא מגיע להם ואז אם הילד נשאר בבית, עכשיו איך יפתחו את זה טכנית לזה שהם כן יוכלו לעשות את זה, אלא באמצעות תצהיר ידני שיגיע והמעסיקים יתחילו לריב על זה עם הביטוח הלאומי?
המערכת פה בנקודה הזו לא תפורה בצורה הטכנולוגית שאנחנו נוכל להגיד לך שאני שם את היד על כך שזה יעבוד. אני לא רואה איך זה עובד. ולכן ככל שמסתכלים על רטרואקטיביות צריך להסתכל על רטרואקטיביות מלאה, וככל שמסתכלים על עובד אין בעיה, אי אפשר להסתכל על זה כמשק בית וצריך קודם כל לפתור את הבעיה הטכנולוגית ואז לבצע את הדבר הזה אחרת אנחנו פשוט נהיה במקום שאנחנו נשלם את הכול, נבקש את הבקשה ובסוף גם נקבל שיפוי חסר כי המדינה תחליט שזה נופל ברובריקה כזאת או אחרת שאנחנו לא היינו מודעים לה. הרבה תודה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני יושב הראש, עוד שאלה. לגבי ימי המחלה שנגרעים מהעובד, האם זה לסירוגין, זאת אומרת כל יום שלישי של בידוד יורד לו יום אחד, או שאם אני בבידוד חמישה ימים אז בעצם יורדים רק ממני שלושה ימי מחלה?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא הורים, אני לבד בבידוד, חמישה ימים. אמרת שהיום הראשון אני לא מקבל, היום השני המדינה משלמת ושלושה ימים, שלישי, רביעי וחמישי נגרעים ממני בעצם?
איציק דניאל
¶
אתה מקבל תשלום מלא, המעסיק ישלם לך תשלום מלא כשהעלות מתחלקת בין המדינה לבין המעסיק בהתאם לגודל העסק.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בתיקון החדש יירדו שלושה, זאת אומרת זה לא יום המעביד ויום העובד, זה העובד, גורעים ממנו את כל ימי המחלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן, אבל אתה לא עושה את זה לסירוגין, אתה לא עושה כל יום שלישי, שישי, תשיעי, 12, יורד מהעובד.
איציק דניאל
¶
שוב, ההסדר הזה של הפחתת ימי המחלה באופן הזה נקבע בהסדר המקורי. מה שעכשיו אנחנו עושים אנחנו עושים את התיקון מארבעה לשלושה, אנחנו לא פותחים - - -
איציק דניאל
¶
שוב, אנחנו צריכים לראות את השיח גם עם המעסיקים ועם העובדים, להבין בדיוק את המשמעות של זה גם מבחינה תפעולית, כי תחשבו מה זה אומר, זה אומר שעכשיו המעסיק יבוא ויצטרך לעשות את החשבון לעצמו, כל אחד בהתאם למשך הזמן של העובד שלו, קצת יותר מורכב.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתה אומר שאם בידוד יותר ארוך זה עדיין שלושה, אז אני אומרת אם בידוד יותר ארוך שלושה ואם בידוד הוא שבוע למה לא שניים?
איציק דניאל
¶
לא, זה מה שאני אומר, שהמורכבות הזאת בסוף תיצור מצב שעובד שבבידוד בעשרה ימים אז ארבעה, אם הוא בשבעה ימים זה שלושה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, אבל שנייה, איציק, אתם שוכחים פה משהו, אתם שוכחים פה את המסגרת ממנה התחלנו לדון בחוק הזה. הייתה דרישה שההורים שבעצם נכנסו לבידוד בגלל הילדים שלהם לא קיבלו כסף במשך חצי שנה כי הם לא היו זכאים לכסף הזה, אז התיקון המשמעותי שאנחנו מדברים עליו והבשורה המשמעותית שאנחנו מביאים כאן בחוק הזה זה קודם כל שההורים שהיו בבידוד עם הילדים שלהם החל מפברואר בשנה שעברה היום יוכלו להגיש את הבקשות ולקבל על זה כסף, משהו שהם לא קיבלו במשך חצי שנה. זו המסגרת הגדולה והבשורה המשמעותית של החוק הזה.
מעבר לזה יש פה עוד כמה תיקונים. אחד התיקונים זה בעקבות צמצום של ימי הבידוד אנחנו גם מצמצמים את ימי המחלה שנגרעים מהעובד. אני מסכים שיכול להיות שניים, יכול להיות אחד, יכול להיות ארבעה, צריך להגיע פה לאיזה שהיא נוסחה שתהיה מקובלת גם על העובדים מצד אחד וגם על המעסיקים מהצד השני, ולכן לשם אנחנו הולכים. בכל הנושא של ימי הבידוד בעקבות נסיעה לחו"ל, זה גם חשוב מאוד להסדיר את הסוגיה הזאת ולכן אני רוצה רק להזכיר לכל חברי הכנסת את המסגרת הכללית של הדיון.
כן, מי הבא בתור? אורית עמית, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, בבקשה.
אורית עמית
¶
בוקר טוב. אני מודה לכם על הדיון הזה ואני גם הייתי בפעם הקודמת ואני רואה איך אתם קשובים לשטח וזה מדהים בעיניי וכל השינויים שאתם עושים, אבל יש משהו חשוב שלא נגעתם בו בפעם הקודמת ואני אציין אותו ככה בקצרה. בכלל הגענו למצב שהוועדה מתכנסת זה היה כשבאנו ואמרנו והרמנו דגל בגלל המון מעסיקים שפנו אלינו, שהם לא יכולים אפילו להגיש את ימי הבידוד כיוון שהם מבעיה טכנית נתקעו עוד כשהם ניסו להגיש והייתה שם איזה שהיא חסימה על 60 יום.
מעסיקים בתקופת קורונה בשנה הכי קשה כלכלית במדינת ישראל לא באמת ידעו שיש להם רק 60 יום שבהם הם יכולים להגיש את הבקשה לקבל חזרה את הכסף עבור הבידוד של העובדים שלהם, אז עוד להעמיס על זה בעצם את 60 היום האלה זה היה מיותר. עכשיו נעשה פה איזה שהוא תיקון שאומר שאנחנו נוסיף עוד 30 יום מהרגע שבו העובד באותו חודש היה בבידוד וזה לא עוזר לאותם מעסיקים שלנו שהעובדים שלהם היו בבידוד, לא בינואר ולא בפברואר וגם לא במרץ. יש כל כך הרבה מעסיקים שלא יכולים לקבל את הכסף שלהם והכסף הזה כבר צבוע, הכסף הזה כבר אמור היה להגיע אליהם והם לא קיבלו אותו כי יש כאן איזה שהוא כשל טכני.
החוק אומר ש - - - החדש יהיה עד אוקטובר, אז תנו להם להגיש את זה עד אוקטובר, למה להגביל אותם? למה לתת את ההגבלה הטכנית הזאת אם הם כן יוכלו להגיש או לא יוכלו להגיש, כן רואה חשבון העביר את הטפסים או לא העביר את הטפסים, זה משהו שהוא באמת קטן ויכול לעזור כל כך לבעלי עסקים כי כבר המדינה הבינה שיש כאן בעיה, הבינה שהיא צריכה לעזור לאותם בעלי עסקים. אז בואו פשוט לתת להם את מה שמגיע להם כי זה מגיע להם.
ודבר אחרון שכן חשוב, ואני יודעת שזה דובר ואני יודעת שזה משהו שנאמר גם בשבוע שעבר וגם עכשיו, זה הנושא של ה-75% עבור מי שלא התחסן. זה נכון שזה כאילו מעין משהו שייפול על העובד, אבל בסופו של יום אני רוצה להגיד לכם שזה ייפול על המעסיק כי הכוחות של השוק, ומי כמוכם יודע כמה קשה היום להשיג כוח עבודה מיומן, הכוחות של השוק יגרמו לכך שבעצם העובד יגיד למעסיק שלו: אם אתה לא משלם לי את ה-100% אני לא אהיה פה, והמעסיק ישלם את ה-100%. אז בסופו של דבר זה שוב נופל על המעסיקים הקטנים.
אורית עמית
¶
אני לא יודעת למה. אני פשוט באה ואומרת שבסופו של דבר שמה שיקרה זה שאתם תורידו את זה ל-75% למי שלא מחוסן וזה ייפול על המעסיק כי - - - (נתק בזום) הוכיחה את זה כפל כפליים וזה פשוט חשוב להשאיר את זה כמו שזה היום. זה הכול, תודה רבה לכם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב, אני הבנתי את הנושא של מועד להגשת בקשות. אגף התקציבים, אתם רוצים להתייחס לסוגיה הזאת רגע?
איציק דניאל
¶
כמו שהצגנו בדיון הקודם בחוק המקורי נקבעו 60 ימים מיום סיום החודש ובנוסח הנוכחי שהגשנו לוועדה הגדלנו את משך הזמן ל-90 ימים מסיום החודש. אז זה כן נותן פרק זמן יותר משמעותי למעסיק להגיש בקשות.
איציק דניאל
¶
הרציונל באופן כללי היה לתחום את כל האירוע הזה של המענקים, ככה עשינו במענקים אחרים, זה לא שיש משך זמן בלתי מוגבל להגשת מענקים, אנחנו רוצים שהמעסיקים כן יידעו מה קורה. עצם זה שהמעסיק בא לדרוש את השיפוי הזה זה אומר שהוא שילם לעובד, אנחנו כן רוצים שהאירוע הזה יהיה מתוחם ולכן באנו וקבענו פרק זמן של 60 ימים. שוב, המעסיקים פנו, זה לא הספיק, הארכנו את זה ל-90 ימים עכשיו בנוסח שלפניכם. אנחנו נבדוק את ההערה שהועלתה פה ונראה אם אנחנו יכולים לתת מענק.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
כן, רציתי לחזק. אנחנו שומעים, ואני מעלה את זה פה בפני החברים והיושב ראש, גם אמרתי את זה בישיבה הקודמת ואני מדגיש את זה שוב, גם מהזווית של העובדים וגם מהזווית של המעסיקים, הסעיף הזה שמטיל סנקציה כלכלית על העובדים שלא מתחסנים, אמרתי ואני חוזר שוב לפרוטוקול, כדי שזה יילקח בחשבון באופן רציני, קודם כל זו סנקציה כלכלית, דבר שני, זה דבר שפוגע גם בעובדים וגם במעסיקים, דבר שלישי, בניגוד למה שאמרה אחת מהדוברות, נדמה לי שמהתעשיינים, אם אני לא טועה, זה לא יעודד התחסנות, נהפוך הוא, משום שזו סנקציה זה רק יעודד או ייצור אנטגוניזם וניכור וייצור דווקא מוטיבציה או דחף לא להתחסן.
לכן אני אומר בפעם השנייה כבר, אם לא למעלה מזה, ופונה פה לכולם, לבטל את הסעיף הזה ולהשאיר, בלי קשר, ולא לעשות גם היררכיה או הפרדה בין עובדים, לא 75% אלא 100%, בדיוק כמו עובד שכן התחסן.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רק רוצה לדייק, אני לא חושב שמדובר בסנקציה כלכלית. החוק הזה גם לא אמור לעסוק בעידוד התחסנות, זו לא המטרה שלו, אבל יש כאן הבנה שעובד שלא התחסן מטיל עלויות נוספות על המעסיק קודם כל ולכן מתוקף זה הוא ישופה פחות. זה הרעיון.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני לא אחזור על מה שאחרים אמרו, אני אגיד משהו דווקא בהקשר של המתווה לגנים הפרטיים וימי הבידוד של ילדים. אין אחריות היום מאפס עד שלוש ומתוקף זה - - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לידה עד שלוש, ומה שקורה זה שיש כאן עוול כפול. עכשיו עובדי הגנים הפרטיים, עובדות הגנים הפרטיים, בעצם כל פעם נשלחות לבית כשילד חולה לבידוד כי זה שולח את כל הגן לבית והן לא מקבלות על זה תשלום כי אי אפשר לגבות כסף מההורים על ימי בידוד כאלה ויש פה ממש פגיעה כלכלית מאוד קשה. היום בישראל סגורים כ-350 גנים בגלל בידוד, זה יכול עכשיו להיות ממש הרבה יותר רציני בשבועות הקרובים, חייבים למצוא לזה פתרון, אלה עובדות שגם ככה לא מרוויחות הרבה, קשה להחזיק גן, קשה להחזיק מעון פרטי, אי אפשר להפיל את זה מצד שני על ההורים שהילדים לא נמצאים בגן והם מפסידים ימי עבודה. יש פה משהו שהוא מאוד מאוד בעניין הזה בעייתי. חייבים למצוא לסיפור הזה פתרון.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני לא מבין מה ההבדל. הרי ברגע שהילד יוצא לבידוד ההורה על פי החוק הזה יקבל את הפיצוי, ואם העובד, שהיא עובדת הגן לצורך העניין - - -
קרן ברק (הליכוד)
¶
לא, אבל זה שייך לחנות שזה קורה, עובד אחד סוגר את כל החנות. את חייבת להבין, יש בעיה של עצמאים אמיתית.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הבנתי. נעמה, רק לשים מסגרת, החוק הזה מטפל ונועד לטפל, גם לפי אנשי המקצוע שיושבים פה, בשכירים, לא בעצמאים. הסיפור של העצמאים הוא סיפור נפרד ואני בטוח שהוא יבוא לפתחנו אם המצב ימשיך.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אם המצב ימשיך כמו שהוא ימשיך מבחינת ה – את גם לא יודעת מה מדיניות הבידוד, את שומעת כל מיני דברים, יכול להיות שיהיה מצב שיגיעו למתווה שברגע שיש ילד אחד בגן שהוא חס וחלילה מאומת אז זה לא מחייב את כל הגן להיכנס לבידוד. אז אנחנו נראה, אני חושב שזה עוד מוקדם מדי לדון בדבר הזה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בכל מקרה הצוותים מחוסנים וצריך להבין גם את המורכבות שלהם, הם כאילו נסגרים ללא עוול בכפם.
דנה מיטב
¶
בוקר טוב. אני רוצה לדבר ולהציף את הנושא של נשים בהיריון שעבדו הרבה מאוד שנים לפני הקורונה ופוטרו בעקבות הקורונה והן עכשיו הפסיקו, לפי המתווה החדש, לקבל דמי אבטלה.
דנה מיטב
¶
אנחנו מלוות את הנשים האלה, בתוך הנשים האלה, ששוב עבדו המון שנים ושילמו דמי לידה, יש נשים בשמירת היריון, יש נשים חד הוריות, יש נשים עם סוכרת היריון, יש נשים שעברו טיפולי פוריות, אוכלוסייה מאוד מגוונת, אנחנו יודעות שבתקופת הקורונה מי ששילמו את המחיר הכי גבוה היו נשים, הן היו הראשונות שפוטרו או הוצאו לחל"ת והאחרונות שהוחזרו למקומות העבודה. המתווה החדש אמור לתת טיפה חמצן נוסף, עזרה נוספת, לאנשים כדי לעבור את התקופה המשברית הקשה הזאת ונתנו את הסיוע הזה לאנשים מעל גיל 45, אבל את האוכלוסייה הכי מוחלשת בתוך אוכלוסיית הנשים, שזה נשים בהיריון, השאירו בצד, ותיכף אני אדבר גם על המתווה שהאוצר מציע.
השאירו אותן בצד. אנחנו קיבלנו המון פניות ועשינו מאמצים כדי שקודם כל ישמעו אותן, כי הן היו שקופות לחלוטין. הבעיה היא, ואנחנו יודעות את זה, שכשאת מגיעה עם בטן לריאיון עבודה הסיכוי שלך להתקבל הוא אפס. נשים שהלכו לשירות התעסוקה אמרו להן: אין לכן טעם לבוא, ושוב אני מזכירה גם שיש נשים בבית או בבתי חולים בשמירת היריון והן בכלל לא יכולות, לפי רופא גם, לעבוד, וגם אותן השאירו בצד.
המתווה של האוצר, אחרי שבאמת שלושה שבועות עזרנו להן בכלל להשמיע את קולן ולא להיות שקופות, המתווה של האוצר מוסיף להן 15% לדמי הלידה. וזה נכון שהוסיפו להן קודם 30%, בגלגול הקודם, בינינו העניין של דמי הלידה הן צריכות לקבל לא מתוך טובה, זאת אומרת האוצר מתייחס לזה כאילו שמלכתחילה עשו להן טובה בכלל שהן מקבלות את דמי הלידה בשיעור של 100% לפי השכר האחרון שלהן, עכשיו 15% זה נותן מענה לנשים שהן בחודש שמיני-תשיעי, אבל לנשים שהן בחודש למשל חמישי, שלפי חוקי מדינת ישראל הן חייבות לספר למעסיק שהן בהיריון, ואנחנו יודעות שיש גם נשים שלפני חודש חמישי הבטן יוצאת, המתווה הזה למעשה לא נותן להן פתרון.
אני קיבלתי את התחשיבים של האוצר, האוצר לקח כדוגמה אישה שמרוויחה 9,000 שקל לפני משבר הקורונה, אישה כזאת לפי כל החישובים מקבלת, ואני מכניסה לפה בכוונה גם את ה-30% שכל הכבוד באמת שהאוצר נתן, וגם את ה-15%, אם מחלקים את זה בחצי כי האוצר אומר, אגב זה גם המצב החוקי הקיים, שהיא יכולה להשתמש ב-50% מזה לפני הלידה, אז 50% מזה, ואני חוזרת אומרת גם עם ה-30% וגם עם ה-15%, זה 18,112.5. אומרים לאותה אישה: קחי 18,112 שקל ותשתמשי בהם לחמישה החודשים שנותרו לך עד הלידה. לפי התחשיבים, וכל אחד מכם יכול לעשות את התחשיב, למעשה משאירים אותה עד לידה עם 40% מהשכר שלה בחודש במקום 70% דמי אבטלה שהיא קיבלה עד עכשיו. וברגע שהיא מושכת 50% מדמי הלידה, זאת אומרת שאחרי הלידה נשאר לה 50%, גם 18,112.5 לשלושה וחצי חודשים, שזה פחות מ-60% מהשכר.
זאת אומרת שכשהאוצר מתהדר בזה שלא נתנו 70% אלא נתנו 100%, לגבי אותן נשים שיש להן עוד חמישה חודשים עד הלידה זה יורד מ-60% אחרי הלידה וזה מגיע ל-40% מהשכר לפני הלידה. מדינת ישראל לוקחת את אוכלוסיית הנשים הכי חלשה בשוק התעסוקה, שלא בכדי יש חוקי מגן שמגנים על הנשים האלה, היא לוקחת אותן ומשאירה אותן עם הכנסה עלובה. ואני חוזרת ואומרת, יש מתוכן נשים בשמירת היריון, יש מתוכן נשים חד הוריות, יש מתוכן נשים שהן חייבות את המשכורת הנוספת, משפחות שחייבות שתי משכורות כדי להתקיים. אנחנו מקבלות פניות מאוד מאוד קשות ויש פה שתי נשים שעלו במיוחד לזום כי הן רוצות לדבר ולהשמיע את קולן ואת נסיבות חייהן הקשות. מדינת ישראל עושה פה עוול וזה דבר מאוד מכאיב.
דנה מיטב
¶
זה חוסר מוסריות, זה חוסר צדק. אני יודעת, יושב ראש הוועדה, שעשית מאמצים, אני מאוד מעריכה את זה, אבל המתווה של משרד האוצר נותן מענה למי שבחודש שמיני-תשיעי ומפקיר את מי שבחודש חמישי ומעלה, ואני לא הולכת לחודשים לפני, כן? כי אם אישה עכשיו ב - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
דנה, תודה רבה. יש לנו עוד כמה נקודות שאנחנו חייבים לברר בחוק הזה לגבי ההוצאות העקיפות, קודם כל לפתור את זה, ויש עוד כמה נקודות קטנות, לכן מה שאנחנו נעשה אנחנו נצא להפסקה עד 11:20, נחזור לכאן, נבהיר את כל הנקודות ונתחיל בהצבעה על הסתייגויות ב-11 וחצי בערך. זאת אומרת 11:20 נחזור, נפתח את הוועדה, ההצבעות יתחילו ב-11 וחצי. הפסקה, תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:32.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה לחדש את הישיבה. עשינו פיין טיונינג לסוגיות שהועלו במהלך הדיונים כאן, גם בשבוע שעבר וגם השבוע וגם היום, ובהידברות עם התאחדות התעשיינים ובהסכמת האוצר כמובן אנחנו מגדילים את גובה ההוצאות הנלוות מ-25% ל-30% וזה בעצם אמור לכלול את כל ההוצאות שיכולות להיות למעסיק בגין העובד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אוקיי, אז אני אומר ואני מקווה שאני לא מפספס משהו ואם אני מפספס, אגף התקציבים, תקנו אותי בבקשה. אז קודם כל אני אתחיל מהתחלה, הבשורה המשמעותית ביותר, לפחות כך אני רואה את זה, בחוק הזה, זה שאנחנו מאפשרים להורים שנכנסו לבידוד בעקבות הילדים שלהם, החל מחודש פברואר, נכון, איציק?
היו"ר אלכס קושניר
¶
סליחה, החל מתחילת השנה להיות זכאים לפיצוי על דמי הבידוד, שזו הבשורה המשמעותית ביותר. מעבר לזה, היות וימי הבידוד בחוק צומצמו לשבעה ימים נכון לעכשיו אז ימי המחלה שיירדו מהעובדים יורדים מארבעה ימים לשלושה ימים. דבר נוסף, במידה שהעובד נשלח לחו"ל על ידי מעסיקו אז הוא יקבל פיצוי בגין ימי הבידוד שלו על פי המתווה המוצע בחוק, לא משנה אם הוא מחוסן או לא מחוסן.
היו"ר אלכס קושניר
¶
כן, וזה לא משנה לאיזה מדינה הוא נוסע, פשוט מתייחסים להגדרות של משרד הבריאות בנושא הבידוד בחזרה מחו"ל.
דבר נוסף, אנחנו מגדילים את האחוזים של ההוצאות הנלוות של המעסיק מ-25% ל-30%, שזה בעיקר כל ההפרשות שקשורות להפרשות פנסיוניות, קרן השתלמות, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל הניכויים של מס במקור והפרשות נוספות. פספסתי משהו, איציק? אה, וכמובן המתווה החדש של סיוע מוגדל לנשים בהיריון כפי שהצגתי אותו בשבוע שעבר, הוא ייכנס כתיקון בחוק הזה, אבל הוא בעצם מתקן חוק אחר. אני צודק?
נעה בן שבת
¶
כן, הוא מתקן חוק אחר ולמעשה, אולי כדאי באמת לבקש מביטוח לאומי להציג בדיוק על מה מדובר כי זה נאמר בתור איזה שהוא - - -
נעה בן שבת
¶
זה קיבל צורה קצת אחרת, לפחות בנוסח ששלחו אלינו זה מופיע כצורה קצת אחרת, דובר על תוספת של 15%. אני מבינה שבעצם היה צריך לתת, אולי ביטוח לאומי יסביר, אבל מה שאנחנו שמענו מהם זה שמציעים להוסיף כאן בחוק הביטוח הלאומי תשלום נוסף שישולם לאותן נשים שמקבלות את דמי הלידה בגלל שהן היו מובטלות בסוף יוני, הן יקבלו עוד סכום ששווה ל-18 ימים שבהן הן מקבלות דמי לידה.
חנן פוטרמן
¶
אני לא הייתי מעורב בעניין הזה, אם אפשר להעלות את עורך דין שלומי מור שהיה מעורב בזה, הוא נמצא בזום.
שלומי מור
¶
בוקר טוב. אז אכן מדובר בתוספת שנועדה ככל הניתן לגשר בין הפסקת התשלום של דמי האבטלה שהסתיימו כאמור ב-30.6 לבין המועד שבו אישה יולדת ומתחילה להיות זכאית לדמי לידה. יש פה שני דברים שנעשים, האחד זה באמת הגדלה בשווי של 15%, שזה שווי ערך ל-18 ימי דמי לידה, והדבר השני הוא, שזה גם היום מעוגן בחוק ואנחנו נפרסם את זה לנשים, האפשרות של הנשים לקבל חלק מדמי הלידה שלהן עוד קודם ליום הלידה אם הן תפנינה לביטוח הלאומי כך שאנחנו מצמצמים ככל שניתן את הפער בתקופה שבה אין לנשים הללו הכנסה.
שלומי מור
¶
כן. זה 15 שבועות אז זה כמעט 50%, מה גם שאנחנו מוסיפים 18 ימים נוספים. חשוב לציין שה-18 ימים הללו אינם דמי לידה, הם תוספת לאישה שיולדת וזכאית לדמי הלידה כשבנוסח שאני אקריא, אם תבקשו, אנחנו מציינים שלא רואים בזה הכנסה. לא רצינו לסבך את הנשים עם ניכוי מס במקור ועם כל מיני חיובים כאלה ואחרים והאוצר נתן הסכמתו לכך שזה יהיה סכום שלא יראו בו כהכנסה, פשוט תוספת שהביטוח הלאומי ישלם לנשים הללו כמעט במקביל לתשלום דמי הלידה שלהם.
נעה בן שבת
¶
אז הנוסח שמונח בפניכם, רוב התיקונים פה הם תיקונים נוסחיים, למשל בנושא של 'הרופא קבע בהתאם להוראות המנהל כי התקיים אחד מאלה, או שיש לגביו מניעה להתחסן או אין המלצה', אבל זה תיקונים נוסחיים. גם החלוקה הזאת לגבי הצהרה שנמסרת לגבי ההורה השני, גם לגבי עובד מזכה וגם לגבי הורה מלווה, יש הצהרה לגבי ההורה השני, האם הוא הורה בבידוד מזכה, האם הוא הורה מלווה או האם הוא הורה עצמאי שחדל לעסוק במשלח ידו בשל הבידוד של הילד. גם ההורה המזכה הוא לעניין הילד. זה נושא נוסף שמופיע בנוסח שעכשיו נמצא בפניכם.
הנושא של העובד המזכה, אנחנו לא משנים את הסכומים, אנחנו נשארים ב-75% להורה שלא התחסן. יש פה רק הבהרות בנוסח. אנחנו תיקנו גם את ההוראה שנוגעת להורה האומן, אבל זה רק תיקוני ניסוח שמבהירים את הסדר. השיפוי להורה השב מחו"ל, אתם הורדתם את ההגבלה שחלה על השיפוי להורה שחוזר מחו"ל.
איציק דניאל
¶
אני רק מבקש לציין, לעניין העובד שנסע לחו"ל בשליחות המעסיק, מה שהכנסנו מאז הפגישה הקודמת של הוועדה, כרגע כן יש שיפוי של המדינה עבור המעסיק שישלם דמי בידוד לעובד שנסע לחו"ל בשליחות המעסיק. התשלום הזה יהיה לפי דמי בידוד של 100% לעובד שנסע בשליחות המעסיק, בלי קשר לשאלה אם הוא מחוסן או לא מחוסן, או מדינה אדומה או ירוקה, בכל מקרה יש 100%. בעצם אנחנו כן חושבים שנכון באופן עקרוני לשמור על הרציונל בחוק שעניינו השאלה אם העובד חייב בבידוד או לא, זאת אומרת התחסן או לא ובכך יכול היה למנוע את העלויות, אבל בגלל הקושי התפעולי ליצור את ההבחנה הזאת לעניין חזרה מחו"ל וגם בגלל הדינמיות של איזה מדינות נהיות אדומות וירוקות בעצם החלטנו לתת באופן גורף לפי 100% לכולם והמעסיק ישופה לפי 100%, אבל אנחנו כן שומרים על הרציונל ביתר הוראות החוק.
נעה בן שבת
¶
המעסיק חייב לשלם לעובד 100%, אין הפחתה גם אם הוא לא מחוסן, אבל כללי השיפוי הרגילים של ה-50% או ה-75% נשארים.
נעה בן שבת
¶
עכשיו , דיברו פה הרבה בהערות על הבעיות התפעוליות של ההסדר ולכן בסעיף שנוגע לפרטים שמוסרים למוסד לביטוח לאומי אז אנחנו מוסיפים גם פירוט האם העובד הוא הורה מלווה ואיזה מההורים המלווים נעדר ראשון והאם באמת העובד הוא עובד שנסע בשליחות המעסיק. וגם עשינו שינויים בהתאם לזה גם בטופס ההצהרה, התייחסות לנושא הזה של העובדים לסירוגין, אז יש גם שינויים בנוסח שמופיע בפניכם.
נושא הרטרואקטיביות, אני מבינה שהמוסד לביטוח לאומי, אתם ביקשתם שהבקשות לשיפוי לפי ההסדר החדש יוגשו לא לפני 15 באוקטובר.
נעה בן שבת
¶
זו בקשה שלכם ולכן זה יתוקן, מופיע אצלכם בתחילת סעיף 15(ב) לגבי הבקשה שזה ישולם רק מ-15 באוקטובר, וכפי שנאמר, הבקשות לשיפוי לגבי ההסדר הקודם, כפי שחלו לגבי ההסדר הקודם, אפשר להגיש אותן ברצף.
נעה בן שבת
¶
אם מישהו עדיין נמצא במסגרת 90 הימים מהמועד שבו הוא שילם את דמי הבידוד או מועד הבידוד אז עדיין אפשר.
נעה בן שבת
¶
דבר אחרון, הבקשה לשיפוי עבור ההורה המלווה, אנחנו מציעים שזה יהיה מ-15 מאוקטובר, עד תום חודשיים מ-15 באוקטובר. שתהיה איזה שהיא ודאות מבחינת המועד.
קרן ברק (הליכוד)
¶
יש לי כמה דברים לגבי הנוסח. אנחנו רוצים שהחוק הזה, יש מטרות לחוק הזה ואנחנו רוצים שזה יקרה. יש הרבה בעלי עסקים שלא מצליחים, טכנית, שהקטע הוא שמהרגע שהם מגישים את הבקשות ועד הרגע שזה עובר לוקח שלושה חודשים, יש אנשים שזה עדיין לא קרה להם בכלל. אנחנו רוצים שזה ייצא לפועל, אז אם אפשר לשנות את הזמנים האלה כי כאילו זה אות מתה לכתוב 30 יום ולא 90 יום.
קרן ברק (הליכוד)
¶
מה המטרה? המטרה שזה יוגש, נכון? עכשיו אם אומרים לך שזה לוקח שנה, אז זה לא עוזר ש – בכוונה אני מקצינה לך את זה, ואתה נתת 30, זה עוזר? לא. אתה רוצה שזה יעזור בסוף ואם אתה מבין שההליך הזה לוקח 90 יום אז אין סיבה לכתוב 30 יום כי זה ההליך.
איציק דניאל
¶
לא, בנוסח המקורי כרגע כתוב 90, אבל –אתה רוצה אולי להתייחס להליך וכמה הוא מורכב או משך הזמן שלוקח להגיש?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אז אני אסביר. יש שני דברים שלא קשורים אחד לשני, האחד זה שהארכנו את האפשרות להגיש את הבקשות ל-90 יום במקום 60 יום, כדי שאנשים לא יפספסו את הזכאות. זו סוגיה אחת. הסוגיה הנפרדת היא איזה שהוא אתגר תפעולי שקיים לביטוח הלאומי כדי להקים את המערך הזה. התהליך הזה לוקח קצת זמן וגם בגלל שיש לך חגים באמצע זה טיפה מאריך את זה ולכן התיקון לנוסח. זה לא קשור אחד לשני בכלל. זה שאנחנו מיטיבים עם האנשים ונותנים להם אפשרות להגיש את הטפסים, במקום 60 יום ל - - -
קרן ברק (הליכוד)
¶
אבל אם טכנית, יש פה בעיה טכנית, אז למה לא – אני לא מצליחה להבין את ההגבלה. תסבירו לי אותה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
קרן, זה נכון לכל דבר. למה את מגבילה במקומות אחרים? כי את רוצה שאנשים יגישו. את גם רוצה שהמערכת איכשהו תתנהל ותתופעל. אם זה יהיה ללא סוף אז - - -
נירה שפק (יש עתיד)
¶
קרן, אני אגיד אמירה גם כעצמאית וגם כמעסיקה בעברי, בסוף מאוד רצוי שמי שממלא את הדברים האלה יידע מה המצב שלו. בעצם הוא מגיש את הטפסים ומגיש את הדוחות, מס הכנסה ומע"מ, אם זה פעם בחודש או פעם בחודשיים, תלוי בעסק ותלוי במעסיק ובכול, אבל בסוף גם לנו יש אינטרס שלא ימשכו את זה ושיבינו את המצב כי הדחיינות הזאת לא תמיד טובה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
בזמן שאני נותן לנציגת ההסתדרות להתייחס אני מבקש שהנוסח של דמי הלידה יופץ בין חברי הוועדה. בבקשה.
ורד וייץ
¶
קצר קצר. תראו, אני כמובן מברכת על הורדת הניכוי מארבעה ימים לשלושה, אבל אני בכל זאת חוזרת ומבקשת שזה יוגבל ליומיים. אני מבקשת להזכיר שגם עבור היום הראשון העובד לא יקבל תשלום, או שהוא מוותר על יום חופשה תמורתו, זאת אומרת העובד משלם בארבעה ימים מתוך שבעה או ארבעה ימים מתוך חמישה אם הוא זכאי רק ל-75%, זה תמיד יותר מחצי. באותו זמן ההסדר לגבי שיפוי המעסיקים לא השתנה וגם הגדילו להם את ההוצאות הנלוות, ואני מברכת על כך, זה יופי, אבל אני באמת מבקשת שהוועדה תשקול שוב להוריד את מקסימום הניכוי ליומיים, שלא לדבר על יום וחצי למי שמקבל רק חמישה ימי בידוד. תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה על ההתייחסות. אנחנו בחנו את הסוגיה הזאת וניסינו להגיע לאיזה שהוא, איך אני אגיד את זה? שביל זהב בין המעסיקים לעובדים וזה מה שהוחלט. ויוי, תודה רבה על ההתייחסות.
עילם שניר
¶
לגבי חוזרים, רק להדגיש שהתשלום, כפי שנאמר, יהיה 100%, ואני רוצה לחדד שהעניין הוא שבנסיעת עבודה לחו"ל בסוף המעסיק שולח את העובד ולא מדובר בסיטואציה שאנחנו מדברים עליה שהעלויות למעסיק נוצרות כתוצאה מאי ההתחסנות של העובד, לכן יש פה הבחנה שצריך לשים לב.
נעה בן שבת
¶
אז נעבור על ההסתייגויות. כרגע קיבלנו במייל במהלך הדיון עוד איזה תיקון, נוסח מתוקן של הסתייגויות של שלמה קרעי, כמובן אנחנו לא יכולים להתייחס להסתייגויות בלי שאנחנו יודעים מה מהן תוקן, מדובר במאות הסתייגויות, אז אנחנו נבקש הבהרה לגבי הדבר הזה.
נעה בן שבת
¶
הן בתוך המקבץ, אבל שלחו במהלך הדיון קובץ מתוקן. אנחנו לא יכולים לדעת איזה תיקונים נכנסו בקובץ, מה התיקונים. צריך להיות פה ולהסביר מה התיקונים שמדובר עליהם.
נעה בן שבת
¶
אז ההסתייגויות מופיעות בפניכם בקבצים, אולי תוכלו להסביר, יש פה הסתייגויות של קבוצת ש"ס. יש פה הסתייגות, אתם רוצים שנקרא אותן במקום ההנמקה של חברי הכנסת?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה רק להוסיף עוד. שלחנו. ביקשתם ממני להקריא, אני רוצה להוסיף עוד שתיים. שלחנו במהלך הדיון וביקשו ממני גם להקריא אותן, אז אני רוצה להקריא, יש לי עוד שתיים לפני סעיף 1.
נעה בן שבת
¶
נבהיר את המסגרת. אנחנו קיבלנו קובצי הסתייגויות מאוד גדולים ורחבים, אבל למעשה כשאנחנו מסתכלים על ההסתייגויות, זה חשוב להבהיר, היו הסתייגויות שהיו הצעות לכל מיני תיקוני חקיקה, לא קשורים, זו לא הסתייגות לחוק. זה לא הסתייגות כי הרי לא יכול להיות שהדבר הזה ייכנס ויהפוך להיות חלק מהחוק בלי שיתקיים לגביו דיון, בלי שהוא באמת נדון פה בוועדה, ולכן ההסתייגויות האלה נמחקו. הסתייגויות שבעצם לא התיישבו עם הנוסח, לא יצרו משפט בעברית, החליפו את המילה 'או' באיזה משפט, גם כן הוסרו מתוך הקובץ.
יש לנו פה הסתייגויות שהן בעצם חלופיות, זאת אומרת אם יש לנו פה סעיף מטרה שהוא או מטרה כזאת או מטרה כזאת או מטרה כזאת, נעבור על ההסתייגויות האלה, אבל יצביעו עליהן כמקבצים כי יש לנו מטרה מסוימת או מטרות חלופיות. אותו דבר לגבי הוראות תחילה, שהן בעצם הוראות חלופיות, אתה לא יכול להגיד שתחילתו של החוק הזה ביום הזה וביום הזה וביום הזה, זה צריך להיות או ביום הזה או ביום הזה או ביום הזה. לכן הן חלופיות ונצביע עליהן כמקבץ. זה הקובץ שמונח בפניכם.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבקש לצרף את הרשימה המשותפת להסתייגויות של ש"ס. בנוסף על הסעיף של 75% החזר על ימי בידוד של אנשים שלא התחסנו, אנחנו מבקשים 100% החזר. הסתייגות עצמאית של הרשימה המשותפת, שלי ושל עופר וכלל חברי הרשימה. תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מה שנעשה, אופיר, אנחנו נעשה ככה, אנחנו קודם כל נצביע על ההסתייגויות הכתובות ולאחר מכן ניתן לך את האפשרות להקריא את ההסתייגויות שיש לך בעל פה.
ענת מימון
¶
טוב, אנחנו מתחילים עם הסתייגות לפני סעיף 1 של הקבוצות השונות. אני אגיד את זה בפעם הראשונה, יש את קבוצת הליכוד, ש"ס, קבוצת יהדות התורה וקבוצת הציונות הדתית ועכשיו הרשימה המשותפת הצטרפה.
ההסתייגות הראשונה
¶
לפני סעיף 1 לחוק המוצע יבוא 'הוראות חוק זה יחולו כאשר מפלגת ימינה ובראשה ראש הממשלה ושרת הפנים יעמדו בהתחייבותם שלא לפגוע בציבור החרדי, שלא לפגוע בלחם ובחלב של הילדים הקטנים ולאחר שיבוטל הקיצוץ המתוכנן במעונות היום'. לזה יש שני חילופים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ההסתייגות לא התקבלה. רביזיה. אם זה הסתייגויות כאלה, לא זה, אל תקריאי אותן. קדימה.
ענת מימון
¶
עכשיו יש לנו 50 הסתייגויות שמבקשות לקבוע שהחוק יחול בכפוף להעברת תיקונים שונים. אני אקריא את הראשון, חוק זה יחול בכפוף להעברת תיקון להצעת חוק ביטוח לאומי שקובע שמבוטחת שנמצאת בהיריון תהיה זכאית לדמי אבטלה נוספים עד ליום הלידה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לחשוב על זה טוב, אם אני רוצה לשכלל את זה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:54 ונתחדשה בשעה 11:59.)
ענת מימון
¶
עכשיו יש לנו מקבץ של 250 הסתייגויות חלופיות שגם מבקשות להחליף את המטרה של החוק, אפשר להצביע על המקבץ הזה ביחד.
ענת מימון
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 1. זה היה הסתייגויות ללפני סעיף 1. ההסתייגות הראשונה מבקשת לקבוע: במקום משרד הבריאות יבוא משרד החקלאות.
ענת מימון
¶
עכשיו יש מקבץ של 70 הסתייגויות לחילופין, גם אישורים נוספים של חברי אופוזיציה ובעלי תפקידים בממשלה שיידרשו לעניין הבידוד.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז ההסתייגות הראשונה, החוק יחול ובלבד שעשרה מיליון מעלות הכנסת סגן שר הכלכלה ושר ממשרד רוה"מ לממשלה יועברו לפתרון אמיתי לנשים בהיריון. הסתייגות שנייה, להעלות את החל"ת לנשים בהיריון מ-15% ל-50%.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו ההסתייגות השנייה של אופיר. מי בעד ההסתייגות השנייה של אופיר?
ענת מימון
¶
אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 2. ההסתייגות הראשונה, אחרי המילים 'באותה תקופה' יבוא 'בעבור ההיעדרות של עובד השוהה בבידוד'. זה למעשה מבקשים לשלם לעובד שהתחסן גם על היום הראשון שהוא נמצא בבידוד. היום הוא לא מקבל תשלום על היום הראשון.
ענת מימון
¶
הסתייגות נוספת, מבקשים להחליף את ניכוי ימי המחלה שמנכים לעובד, פה כתוב מארבעה, עכשיו הורדנו את זה לשלושה, אבל זה משלושה לשני ימים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
בוא נרחיב. הפעם זה כישלון מוחלט המרחק בין המחיצות, כישלון מוחלט. זה מעיק, לעתים אי אפשר להיכנס.
נעה בן שבת
¶
רק רציתי להעיר שההסתייגות שסומנה פה שמונה בקובץ היא הייתה חלק ממקבץ, אז היא בטעות נשארה.
ענת מימון
¶
עכשיו יש לנו הסתייגות שהגישו במהלך הישיבה הקודמת חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת עופר כסיף, זה לעניין המתחסנים, חברת הכנסת לזימי, את גם רשומה, וחבר הכנסת אופיר כץ, את רוצה להגיש את זה כהסתייגות?
ענת מימון
¶
בסדר. וההסתייגות כרגע מבקשת שמי שלא התחסן יקבל גם כן 100%, כרגע יש לנו גם הסתייגות נפרדת של הרשימה המשותפת, בדיוק אותה הסתייגות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה להסביר. סליחה, אדוני היושב ראש. אנחנו נגד סנקציות. בעד תמריצים, נגד סנקציות.
ענת מימון
¶
הסתייגות 16, זה הסתייגות לסעיף 2(3) לחוק והם מבקשים שאחרי פסקה (ג) יבוא 'ובלבד שיו"ר מפלגת רע"מ הסכים על כך עם ראש הממשלה'.
ענת מימון
¶
ועכשיו יש לנו מקבץ שמבקש להחליף את זה ליו"רים של מפלגות אחרות שיסכימו על כך עם שרים ועם ראש הממשלה.
ענת מימון
¶
אלה היו 14 הסתייגויות חלופיות. הסתייגות 17 בסעיף 2(1), במקום '75% מהסכום' יבוא '76% מהסכום'. זה לגבי מי שהתחסן, אז יש פה להעלות לו ב-1% את התשלום.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה להצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מי בעד סעיף 2? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אני במשא ומתן על משהו, לא יכול לפרט. אנשים פה עשו - - - מבלבלים אותי, אני אצא החוצה. תיכף אשוב.
ענת מימון
¶
בסעיף 8 יש הסתייגות של חבר הכנסת כסיף שמבקש שיהיה שיפוי מלא למעסיק, מה שהוא שילם הוא יקבל, בלי הגבלה של סכום.
ענת מימון
¶
הסתייגות נוספת, ביטול הסעיף שלא מזכה בשיפוי מעסיק של עובד שנשלח מטעמו לחו"ל, אבל זה בעצם התייתר.
ענת מימון
¶
אנחנו לא נצביע על ההסתייגות. הסתייגות נוספת, גם לביטול המגבלה על עלות המעסיק, על זה הצבענו. עכשיו יש הסתייגות 26 של כל הקבוצות, במקום '25% מדמי הבידוד' יבוא '26% מדמי הבידוד'. עכשיו פה זה לא יהיה 25, זה יהיה 30%, שינינו. אז זה מתייתר.
נעה בן שבת
¶
נכון, חבר הכנסת קרעי, שלחו לנו במהלך הדיון קובץ מתוקן, אתה יכול להגיד מה ההסתייגויות שנוספו בו?
היו"ר אלכס קושניר
¶
מצביעים על סעיף 9 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חבר הכנסת טיבי, מי נמנע?
הצבעה
אושר.
ענת מימון
¶
סעיף 10, יש הסתייגות שמבקשת להפחית, היום ההצעה קובעת 90 ימים להגיש ואתם מבקשים להפחית ל-89 ימים.
נעה בן שבת
¶
רק רציתי לשאול, הרשימה המשותפת הצטרפה להסתייגות הזאת? הרשימה המשותפת אמרה קודם שהיא מצטרפת להסתייגויות של ש"ס, השאלה אם גם להסתייגויות האלה של הקבוצה הזו?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה להצביע על סעיף 10 כנוסח הוועדה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אף אחד לא נמנע, חבר הכנסת טיבי?
ענת מימון
¶
טוב, סעיף 11 הסתייגויות, יש הסתייגויות בסעיף 11(2), בסופו יבוא 'ובלבד שראש הממשלה לא ירגיז את יו"ר הרשימה המשותפת'.
ענת מימון
¶
הסתייגות 30, בסעיף 11(2), בסופו יבוא 'ובלבד שהדבר יאושר בחתימתם של ארבעה חברי אופוזיציה'.
ענת מימון
¶
ועכשיו יש לנו מקבץ של הסתייגויות שמופיעות, של גורמים שונים שיאשרו גם כן את העניין הזה. יש לנו למעלה מ-100 חלופיות, אפשר להצביע עליהן במקבץ.
ענת מימון
¶
אין הסתייגויות נוספות לסעיף 11 ובנוסף לסעיף 12 אין הסתייגויות, אפשר להצביע על סעיפים 11 ו-12.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אז אני רוצה להצביע על סעיף 11 ו-12 כנוסח הוועדה ביחד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר.
ענת מימון
¶
לסעיף 13 יש הסתייגות, זה מדבר על שהחוק יחול עד 31 באוקטובר 2021 ומבקשים להאריך את זה ל-1 בנובמבר 2021, הארכה ביום.
ענת מימון
¶
עכשיו יש מקבץ של 41 הסתייגויות לחילופין, גם כל פעם להאריך את התוקף של החוק בעוד יום. אפשר להצביע על כל המקבץ.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אוקיי. אני מצביע על סעיף 13 ו-14 ביחד, מי בעד הסעיפים כנוסח הוועדה? מי נגד?
הצבעה
אושר.
ענת מימון
¶
הסתייגות לאחרי סעיף 14, מבקשים להוסיף לתיקון של החל"ת גם מי שמלאו לו 35 שנים ויש בו שלושה תלויים.
נעה בן שבת
¶
על ההסתייגות שאתם מבקשים להכניס, ההסתייגות שנוגעת לנשים, על זה הוא מבקש לטעון נושא חדש.
נעה בן שבת
¶
טוב. בסדר, אז אנחנו לא נצביע על סעיף 15 עד שאנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת. איזה מהתיקונים בסעיף 15?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
לא, זה היה במקום 'אדם המצוי בבידוד' זה המשפט. אבל אתה מעכב את מה שכן סוכם לנשים בהיריון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
למה לא שאלי אבידר ויאיר גולן ידחו את הכניסה שלהם לממשלה בחמישה חודשים ואת הכסף הזה ניתן לנשים בהיריון?
נירה שפק (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך משהו, חבל מאוד שבתקופה – הרי הקורונה לא התחילה עכשיו, לא ראיתי שרצתם לנשים בהיריון בתקופה שזה היה באחריותכם ובסמכותכם.
נעה בן שבת
¶
אנחנו נפנה את התיקון הזה. כיוון שנטען פה טענת נושא חדש אנחנו נפנה את התיקון לוועדת הכנסת, למרות שהדברים על פניהם די ברורים, כי זה הפורמליסטיקה המתחייבת, אבל אני רק רוצה לבקש, אדוני, יש לנו פה עוד הסתייגויות, אנחנו קיבלנו במהלך הדיון, בעודנו יושבים פה קיבלנו מחבר הכנסת קרעי קובץ הסתייגויות מתוקן, אנחנו רוצים לדעת - - -
נעה בן שבת
¶
אנחנו לא יודעים מה הקובץ, אז אני רוצה לדעת מה התיקון לעומת קובץ קודם ששלחת. איזה הסתייגויות אתה מוסיף כדי שתוכל לנמק אותם ואפשר יהיה להצביע.
נעה בן שבת
¶
אבל הוספת, תוכל להגיד לנו מה ההסתייגויות החדשות שהוספת? תנמק אותן ואפשר יהיה להצביע עליהן, כי אנחנו לא יכולים לשבת עכשיו עם הקובץ במהלך הדיון.
נעה בן שבת
¶
אבל אנחנו צריכים לדעת כי אתה צריך לנמק ולהסביר לנו איזה הוספת לעומת אלה שהיו בקובץ הקודם.
ענת מימון
¶
הסתייגות 1 לסעיף 15 מבקשת, הייתה בקשה עד בפסקה יימחקו שזה לבטל את מגבלת השלושה חודשים לבקשות הרטרואקטיביות, כלומר שאפשר יהיה לבקש יותר.
ענת מימון
¶
הסתייגות נוספת, במקום 'חוק זה יחול לעניין תקופת בידוד שהחלה ביום פרסומו של חוק זה' יבוא 'חוק זה יחול לעניין תקופת בידוד שהחלה ביום לאחר יום פרסומו של חוק זה'. לדחות ביום.
ענת מימון
¶
ועכשיו יש מקבץ של הסתייגויות חלופיות, עשר הסתייגויות שמבקשות גם שתקופת הבידוד, לדחות את זה בעוד יום, יומיים, זה במקבץ של חילופין.
ענת מימון
¶
הסתייגות נוספת, אחרי 'חוק זה יחול לעניין תקופת בידוד שהחלה ביום פרסומו של חוק זה' יבוא 'ובלבד שהדבר יאושר על ידי 61 חברי כנסת'.
ענת מימון
¶
ועכשיו יש לנו מקבץ של הסתייגויות שזה יאושר על ידי כל מיני גורמים שונים, כך וכך חברי כנסת, כך וכך חברי אופוזיציה, יש לנו 100 ומשהו הסתייגויות כאלה לחילופין שאפשר להצביע כמקבץ.
ענת מימון
¶
הסתייגות נוספת, במקום '1 בינואר 2021' יבוא '31 בדצמבר 2020', כלומר להקדים ביום את היום שהרטרואקטיביות של הורה מלווה תחול.
ענת מימון
¶
הסתייגות נוספת, בסעיף 15(ב)(2), במקום 'בתוך 90 ימים מיום התחילה' יבוא 'בתוך 89 ימים מיום התחילה'.
ענת מימון
¶
אוקיי, עכשיו יש הסתייגות מספר 40, 'חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תעבור בקריאה שלישית בכנסת הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), הגבלת הסמכות להגשת קובלנה פלילית'.
ענת מימון
¶
ועכשיו יש לנו מקבץ ארוך של הסתייגויות, כל המקבץ על החוק ייכנס לתוקף בכניסה לתוקף של חוקים כאלה ואחרים, הצעות חוק כאלה ואחרות. אפשר להצביע על כל המקבץ הזה ביחד.
ענת מימון
¶
זהו, סיימנו עם הסתייגויות לסעיף 15, אבל על הסעיף עצמו אנחנו לא יכולים להצביע כי יש טענת נושא חדש.
נעה בן שבת
¶
כבר ציינו שהסתייגויות שלא נוגעות לנושא אז אנחנו לא הבאנו אותן פה בקובץ ההסתייגויות, אבל פה אנחנו מבינים שגם יש איזה שהיא זיקה לנושא בגלל שאנחנו מדברים על אנשים שנפגעו עקב הקורונה, עובדים שהם עובדים לשעבר שנפגעו עקב הקורונה, יש לזה זיקה לנושא, וגם ראינו שיש הסכמה לזה מהקואליציה אופוזיציה, יש הסכמה גורפת.
התיקון הוא תיקון לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מספר 225 והוראת שעה, התשפ"א): חוק הביטוח הלאומי (תיקון מספר 225 והוראת שעה), התרפא-2021, בסעיף 3(1) בפסקה (1) בסופה יבוא – באותה פסקה הוסיפו כבר את סעיף 49ב, שהקנה דמי לידה לאותה קבוצה של נשים ועכשיו יבוא סעיף 49ג, שמדבר על תשלום נוסף ליולדת, זה לא דמי לידה, אלא תשלום שבא בנוסף לדמי הלידה: (א) מבוטחת הזכאית לדמי לידה לפי סעיף קטן (א) תהיה זכאית לתשלום נוסף על דמי הלידה בסכום השווה לדמי הלידה ששולמו לה בעד 18 ימים.
נעה בן שבת
¶
(ב) לא יראו בתשלום הנוסף, כאמור בסעיף קטן (א) כהכנסה לעניין חוק זה או לעניין כל דין. (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א) לרבות ההוצאות המנהליות הכרוכות בתשלום כאמור.
היו"ר אלכס קושניר
¶
עכשיו ככה, חבר'ה, שני דברים, אנחנו נקבע זמן לדיון בוועדת הכנסת על טענת נושא חדש וב-12:56 אנחנו נתכנס כאן כדי להצביע על הרביזיות על כל החוקים. תודה רבה. הפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 12:56.)
נעה בן שבת
¶
רביזיה על ההסתייגויות של סעיף 1. רק רציתי להגיד לחבר הכנסת קרעי, הוא ביקש לדון, הוא אמר שהוא הוסיף עוד כ-100 הסתייגויות - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אוקיי, אז אני רוצה להצביע על ההסתייגויות של חבר הכנסת קרעי כמקבץ. מי בעד ההסתייגויות?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רוצה להצביע על הרביזיה לאחר התייעצות סיעתית. מי בעד הרביזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו נחזור, אני אודיע לכם חמש דקות לפני, ברגע שיסתיים הדיון בוועדת הכנסת על נושא חדש.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:11 ונתחדשה בשעה 13:18.)
היו"ר אלכס קושניר
¶
הרביזיה לא התקבלה. אנחנו מקבלים פה החלטה ועדתית שאנחנו עובדים במקבצים של רביזיות בעניין של התייעצויות סיעתיות. זאת אומרת מגבילים את הכמות, בהסכמות של ינון אזולאי, נכון, ינון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איך הגעת לזה? בוא תסביר. לא הבנתי מה אתה רוצה. אלכס, חשבתי מילא היית מביא ארוחת צהריים ומדבר על זה, אבל ככה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
טוב, אנחנו יוצאים להפסקה בשביל ישיבות הסיעה, על המשך הישיבה אנחנו נודיע לכם בנפרד.
הישיבה ננעלה בשעה 14:22.