פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



54
ועדת הכספים
21/07/2021


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ב באב התשפ"א (21 ביולי 2021), שעה 9:00

הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ולדימיר בליאק – (בזום)
נירה שפק

ינון אזולאי
עופר כסיף
אופיר כץ
נעמה לזימי
מוסי רז
אפרת רייטן מרום

אורי כץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

טובה ווסר - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

עילם שניר - רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסתי ורהפטיג - ממונה, משרד הבריאות

תמר מתתיהו
מאיר שפיגלר
–
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
מנכ"ל הביטוח הלאומי

חנן פוטרמן - עו"ד , המוסד לביטוח לאומי

מרדכי מרקי בן חיים - מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

נעה בן שבת
ענת מימון

טמיר כהן

מאיר פרץ


הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021, מ/1429

שלום רב, היום יום רביעי, י"ב באב תשפ"א, ה-21 ביולי 2021. היום נתחיל לדון בהצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, מ/1429. בעקבות ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה אנחנו לא נעבור להצבעה היום בכל מקרה אלא רק נדון בחוק ונמשיך לדון בו גם בשבוע הבא. לפני שאני עובר להצעות לסדר אני רוצה לבשר שבעקבות הפנייה שלי לשר האוצר ובעקבות העבודה המשותפת של חברי הכנסת – נירה שפק שנמצאת איתנו וולדימיר בליאק שנמצא בבידוד, אפרת רייטן, טטיאנה מזרסקי, לימור מגן תלם – הצלחנו להגיע למתווה סיוע תוספתי לנשים בהיריון. אנחנו מגדילים את דמי הלידה ב-15% נוספים. זה מעבר להגדלה שהחלטנו עליה בפעם הקודמת מגובה דמי האבטלה לגובה השכר האחרון. אנחנו נותנים אפשרות למקדמה של 50% מהסכום הזה לנשים שזקוקות לכך במהלך הריונן. מדובר בנשים שהיו זכאיות לדמי אבטלה בטרם השתלבו בשוק התעסוקה.

המשמעות היא שמי שתמשוך את המקדמה הזאת זה כמעט שלושה חודשי דמי אבטלה, מדובר בפתרון הולם. במשך התקופה הזו היינו בקשב רב למצוקתן של הנשים האלה ואני שמח על העבודה המשותפת של חבר כנסת מסיעות שונות וגם תודה רבה לשר האוצר, למשרד האוצר, לאגף התקציבים על ההיענות. התיקון הזה ייכנס כחלק מהחוק שאנחנו דנים בו היום, כתיקון של הוועדה. אני מקווה שגם את החוק הזה נוכל לחוקק מהר ככל שניתן וגם ניתן פתרון לתשלום ימי בידוד רטרואקטיבי שיש כאן בחקו הזה, אני חושב שזו בשורה חשובה להורים, וגם ניתן פתרון לסיוע לנשים הרות. לפני שנעבור לדון בחוק. ניתן לחברי הכנסת רשות דיבור ואפשרות להעלות הצעות לסדר. נירה שפק, בבקשה.

אני רוצה להעלות את הנושא של שומר החומות. ראשית, אני רוצה לומר תודה על הטיפול המהיר שטיפלת, אדוני היושב-ראש, כשגילינו שהאתר של רשות המסים, כדי להגיש תביעות נזיקין לעסקים שנפגעו, לא היה פתוח על פי מה שסוכם פה ובחוק. טיפלת בזה ואמש לא הפסקתי לקבל הודעות מאנשי עסקים שהצליחו להזין מה שצריך. זה מראה שכשאנחנו מתאמצים ובודקים אז זה קורה, תודה על כך שחזרת אלי גם בשעות מאוחרות של הלילה כדי לוודא שזה קורה.

אני רוצה להעלות נושא, יש פניות רבות בעקבות מבצע שומר החומות של מעסיקים שהכריחו אנשים שגרים ביישובים סמוכי גדר להזין ימי חופשה ומחלה. זה לא מקובל ואני רוצה לדעת מה המנגנון שמאפשר לנו לוודא שהם מקבלים את הפיצוי לימים האלה כפי שנקבע, כיוון שאסרו עליהם לצאת מהבית, או שהכבישים היו סגורים בדרך למקום העבודה, והגנים ובתי הספר היו סגורים בעקבות זה. לא יכול להיות שנשתמש במאגר של ימי חופשה ומחלה למשהו שהמדינה לא הצליחה להגן עליהם. אנחנו צריכים להוציא חוק או להשתמש בחוק קיים כדי שזה לא יחזור על עצמו, ולהחזיר להם בדיעבד את ימי החופשה והמחלה.

אני בטוח שקיימת תקנה בנושא הזה. אולי מנכ"ל הביטוח הלאומי יודע להגיד לנו. מר שפיגלר, חברת הכנסת שפאק אמרה שמעסקים מאפס עד שבע במהלך שומר החומות הכריחו את העובדים לרשום ימי מחלה וימי חופשה בניגוד לתקנות. עכשיו העובדים לא זכאים לפיצוי בגלל שהמעסיקים הזינו ימי חופשה ומחלה, כך לפי ההסבר של חברת הכנסת שפק.

ימי מחלה וימי חופשה הם בהסכמי העבודה שבין המעסיק לבין העובד, הם לא נוגעים לביטוח הלאומי, למעט הנושא של ימי בידוד שלשם כך נתכנסנו הבוקר. אני לא מכיר את הסיפור הזה - - -

זה בגזרתך?

לא, זה בין המעסיק לבין העובד, זה בהסכמי העבודה.

אני רוצה להבהיר שכשיש מצב חירום כמו שהיה בשומר החומות, שאזרחים קיבלו הנחיות להישאר בבתים, להיות צמודים למרחב מוגן, לא לנסוע בכבישים, מוסדות חינוך נסגרו – אז המעסיקים פשוט אמרו להם, מה קורה, הרי התהליך הוא שהמעסיק מבקש שיפוי על הימים האלה. אז במקום לבקש שיפוי ולהתעסק עם המערכת הם אומרים לעובדים להזין ימי חופשה וימי מחלה.

הבנתי. תראי, בדרך כלל הפיצוי נעשה על פי חוק, כמו למשל מצב שבו אנשים נדרשים להיות בימי בידוד בגלל הילדים ששוהים בבית או בגלל שהם נקלעו למצב שהם נדבקו. נערכו דיונים בוועדת הכספים וזה עבר בחקיקה והביטוח הלאומי נותן מענה, פיצוי לכל המעסיקים – מעל 18 עובדים או מתחת – במתכונת מסוימת. בנושא של שומר החומות, למיטב ידיעתי, לא הייתה החלטה שכזאת למיטב זכרוני.

יש החלטה שאושרה בוועדה בנוגע לפיצוי דרך רשות המסים. אחד המסלולים שם הוא מסלול שכר בגין עובדים שלא יכלו להגיע בגין ילדיהם או בגין עצמם. לגבי המקרה הזה ספציפית, אני לא יודע להתייחס

אז זה לא קשור לביטוח הלאומי.

לגבי המקרה הזה ספציפית אני לא יודע להתייחס - - -

היועצת המשפטית, בבקשה.

יש חוק שמאפשר לעובדים שנעדרים מהעבודה, הוא מגן עליהם מפני פיטורים אם הם נעדרו בגלל הוראות של מצב מיוחד בעורף או דברים דומים. תשלום השכר נעשה על ידי המעסיק והאחרון משופה בהחלטות - - -

צריך - - - שמכיוון שהתהליך הוא כזה, חודשיים אחרי, לכו תגישו וזה, אז מה הם עושים? מעבירים את הקוף לעובד. העובד כבול באמצע כי אם הוא יגיד לא אז אולי לא יהיה לו את מקום העבודה. מה המנגנון שיש לנו על מנת להגן עליהם, זאת השאלה שלי.

אנחנו נבדוק את זה.

אפשר לבדוק את הנושא הזה. למעשה אין לעובד זכאות מלכתחילה בחוק כי אין תמיד זכות לשכר. הזכות לשכר נובעת מזה שהמעסיק ששילם שכר יקבל שיפוי מהמדינה, זה מנגנון יותר מורכב.

יש פה מעסיקים שעוברים על החוק, זה מה שאת אומרת.

אני צריכה את הקלף להביא לעובד, להגן על העובד, כדי שהוא יוכל להגיד למעסיק- - -

טוב. אופיר כץ, בבקשה.

תודה, אדוני, אני רוצה לברך על מציאת הפתרון למצוקת הנשים בהריון, זו באמת הייתה בעיה שכולנו קיבלנו פניות בנושא ואני מברך על הטיפול. לגבי הדיון היום, למרות שהיו הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, הכנסתם את הדיון הזה בלי ליידע אף אחד ובניגוד להסכמות.

למה?

בדקתי את זה עם יושב-ראש הסיעה שלנו והוא אמר שהוא לא הכיר את זה, אף אחד לא דיבר איתו, ועשיתם את זה שוב על דעת עצמכם ובלי לעדכן אותנו למרות ההסכמות שהיו בגלל חג הקורבן.

אנחנו נבדוק את התהליך. הכוונה הייתה לעדכן.

בפועל זה לא קרה, החלטנו שכל דבר יהיה בהסכמה והכנסתם את זה בלי להגיד.

אני מקבל את זה, אופיר.

ההצעה שלי היא לגבי עובדי ענף התעופה וסוכני הנסיעות שכרגע לא עובדים. אנחנו גם אומרים להם שהם לא יכולים לעבוד, בניגוד לעובדים אחרים שדרשנו מהם לשבת בבית ונתנו להם חל"ת. חוק החל"ת החדש שהעברנו משאיר אלפי עובדים כרגע מתחת לגיל 45 שאינם עובדים ואינם יכולים לחזור לעבודה גם אם הם רוצים. אנחנו פשוט הפקרנו אותם בלי רשת ביטחון. הם בלי שכר, מדובר בכל ענף אל-על, ארקיע, כל העובדים של ענפי התעופה, סוכני נסיעות בכל הארץ, במרכז ובפריפריה, כרגע הם לא עובדים ולא מקבלים שכר ואנחנו כמדינה השארנו אותם בחוץ והם נשארים ללא אפשרות להביא פרנסה לביתם. אנחנו צריכים למצוא פתרון לכך. הגשתי הסתייגויות וגם את הנושא הזה הגשתי כהסתייגות. אני מבקש שנמצא פתרון לאנשים שהפקרנו, תודה.

תודה רבה. אפרת רייטן, אחת המובילות של המתווה לפתרון עבור נשים בהיריון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, אני מודה לך באופן אישי וכן לשר האוצר ליברמן ולאגף התקציבים ולכל החברים שתרמו. אני חושבת שזה היה מהלך מאוד אנושי, אינטנסיבי ויצירתי שבו כל אחד תרם את היכולות שלו והידע שלו. אפשר היה ליצור מתווה שמסייע לקבוצה שנשארה, כמו שידענו כל הזמן, בלי שום יכולת לחזר לשוק העבודה. היה לי חשוב לבוא ולומר לך תודה באופן אישי.

תודה גם לך.

מנכ"ל הביטוח הלאומי, אנחנו עוד נעשה ביחד דברים כדי להוציא את הדבר הזה לפועל וגם נושאים אחרים. בהצלחה לכולם.

ינון אזולאי, בבקשה.

גם אני מצטרף למה שאמר אופיר כץ לגבי הדיון. הבנתי, אדוני היושב-ראש, שאנחנו לא נביא השבוע דברים מהותיים ונישאר ברמת הדיונים.

אני כבר אמרתי, ינון, אמרתי שאנחנו לא מצביעים.

אם היית אומר לפני הדיון אז זה היה נראה אחרת. עזבתי את הילדים ובאתי - - - שבוע הבא לא נמצאים. זה חלק מהעבודה וזה בסדר גמור. אני רוצה שני דברים להעלות: אתמול הייתה הונאת הכשרות של השר כהנא ביחד עם שר האוצר. הדבר מהווה עוד פגיעה. לממשלה הזו אין מה לעשות מלבד לפגוע בעוד נדבך של היהדות והדת. יש קורונה, אל תשכחו, יש עסקים שקורסים, יש ענף תיירות. חבר'ה, תתחילו לטפל גם בהם. אל תחפשו רק את הדת, לא רק שם נמצא הכסף, יש עוד מקומות, אנחנו יכולים להראות לכם איפה נמצא. בוועדת הכספים אנחנו רואים כמה כסף נמצא בכל מיני מקומות שאפשר לחסות. הגיע הזמן שנשאיר את המדינה היהודית כיהודית ולא ננסה לעשות כל מיני רפורמות.

הדבר הנוסף, אתמול לא הייתי כאן אבל שמעתי את דברי היושב-ראש לגבי ההיעדרות של ראש רמ"י מהדיון. אני רוצה להצטרף למחאתך, אדוני היושב-ראש, זה בסדר, זו דרך החיים שלו, זו ההתנהגות שלו וזו דרך העבודה שלו. לפני חודש הגשתי הצעת חוק שקצת תקשור את הידיים של רמ"י. קיבלתי על זה כותרות שליליות מכל מיני עיתונים כלכליים. כנראה שהם עובדים אצלו ולכן הם עשו את הכותרות. בסך הכול רצינו להגביל את הכוח של רמ"י. אני חושב שהפתרון שאם נגביל את החוק של רמ"י, קצת, רק לגעת להם בכנף, תאמין לי שאתה תראה אותו יושב פה וגם בא לפה עם שק שינה. צריך להעמיד את האדם הזה במקומו, לא יכול להיות שיענקי הזה יעשה מה שהוא רוצה ויזלזל בוועדת הכספים ובכנסת. הגיע הזמן שנחבור ביחד על מנת לקצץ להם את הכנפיים. תראה אותם באים לפה, היית רואה את שיא החולשה שלהם בוועדה זו, להראות להם שאנחנו מושלים ולא שהם ימשלו בנו, תודה.

בנושא הזה אני רוצה לומר שגם אמש וגם היום דיברתי עם מנהל רמ"י. הוא הבטיח שהוא יבוא לפגישה ויעשה מצגת כמו שצריך על מנת שנתקדם.

של ארבעה עמודים?

מה שהיה אתמול היה גם, היה גם חלק של אי-הבנה, לכן אני מבקש לתת לו בכל זאת קרדיט - - -

תן לו שהוא ירד מהעץ, לא אתה, הוא לא היה בסדר.

ינון, תקשיב, אנחנו לא רוצים להתנגח באף אחד באופן אישי. בסך הכול הייתה אתמול תקלה, המצגת של ארבעה עמודים לא מתקבלת בוועדת הכספים. ניתן לבן אדם הזדמנות להציג את הדברים כמו שצריך.

אלכס, רק שיידע שהוא גמר את ימי החסד. אין לו ימי חסד מעכשיו. אני לא צוחקת, אני עברתי על כל הפעמים אחורה - - -

מה תעשי אם לא? פרט, נמק והסבר.

אני רוצה לציין את מנכ"ל הביטוח הלאומי שמגיע לכאן באופן אישי וזה עניין של תרבות. אני אחבר אותך לסיסמא של יש עתיד: "באנו לשנות".

באנו לשסות.

לא, בסדר - - -

חברים, הוויכוחים הפוליטיים זה שם בחדר. אני מעדיף שהפוליטיקה תהיה קטנה והמהות תהיה גדולה.

הלוואי.

אנחנו נסתדר.

- - - כנפיים - - - עובדים אחרת.

חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

בוקר טוב, בעניין של הצעות לסדר אני רוצה להעלות את הנושא של מורי הדרך בפרט ואת נושא התיירות הנכנסת בכלל. הענף הזה נמצא בבעיה רצינית מאוד. מצד אחד התיירות הנכנסת לא חזרה עדיין למה שהיה קודם ויש כמובן גם עכשיו, לאור הווריאנט החדש, סכנה של החמרה. מי שמשלם את המחיר, תרתי-משמע, זה כל האנשים שעוסקים בתיירות נכנסת, בראש ובראשונה מורי הדרך שמוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה. אני מבקש להעלות לסדר היום את הנושא של מורי הדרך ולדון בכך בהקדם האפשרי כדי לתת להם מענה הולם.

רק אזכיר, עופר, שבפעם הקודמת הגענו להגדלת תקציב עבור מורי הדרך וביקשתי ממשרד התיירות לקיים פגישה עם הארגון שלהם. אני הולך לוודא מה קרה עם זה, אם הייתה פגישה או לא ואם יש התקדמות. ולדימיר בליאק בזום, ממובילי הפתרון עבור נשים בהיריון.

איך אתה מפרגן רק לאופוזיציה? שכחת מה עשינו בחדר אותו יום כשבאנו ונלחמנו איתך בשביל הנשים - - - מתווה - - - את זוכר. אין לי בעיה, העיקר שהגענו לפתרון הזה כי זה מה שחשוב.

עשינו מקצה שיפורים והגענו.

אני אומר, כל הכבוד, אנחנו מפרגנים על זה.

ינון, אפרת רייטן עשתה לילות כימים - - - אתה - - -

אני - - - אני פרגנתי - - -

פרגנו גם לאפרת.

בוודאי.

חבר הכנסת בליאק לא בזום. בפעם הקודמת שדנו בחוק עצמו, בעקבות שיתוף פעולה עם ינון ואופיר הצלחנו להגיע אז להגדלה הראשונית. עכשיו ביצענו הגדלה נוספת ומקדמה.

צריכים להיות הגונים ולומר שהן לא היו זכאיות אפילו לדמי אבטלה. נתנו דמי אבטלה ולאחר מכן נאבקנו שדמי האבטלה יהיו בגובה דמי הלידה ובצדק. כרגע - - -

בגובה השכר.

בוודאי, שכר. כעת זו התוספת שעליה אתם בירכתם.

אתם מדברים על משהו שלא היה בהצעת החוק הקודמת.

נכון, זה לא היה, זה לא נמצא בהצעת החוק המקורית.

בהסתייגויות שלי - - - אז אני שמח - - - יש לך פחות הסתייגות, אל תדאג.

אם כך, אני רוצה לדון בחוק עצמו. איציק דניאל מאגף התקציבים, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני יכול להקדים ולומר משהו? אני צריך לעזוב אחר כך.

כן.

אנחנו נבצע את מה שעומד על הפרק מבחינת גריעת יום ממי שבכל זאת יידרש לבידוד והוא לא יתחסן, ובלבד שאת הנתון הזה אנחנו נקבל ממאגר המידע של משרד הבריאות. הם ידווחו, מכיוון שהנתונים אודות המחוסנים נמצאים במשרד הבריאות. גם במצב הנוכחי אנחנו מקבלים את הקובץ. ממשרד הבריאות לגבי מי שנדרש לעבור למצב של בידוד. אנחנו מבקשים מהם לקבל במסגרת הדיווחים שלהם את המידע מי נדרש לצאת לבידוד ולא התחסן.

איך פותרים את זה מבחינת - - -

הם ישדרו לנו, זה קל, הם ישדרו לנו בתוך הקובץ לגבי מי שיצא לבידוד ולא היה מחוסן, עוד יום גריעה אחד, ואנחנו נבצע את זה תוך פרק זמן קצר מאוד.

מה זה יום גריעה נוסף, אנחנו לא - - -

מה שעומד על הפרק כרגע - - -

אני ממשרד הבריאות וזו פעם ראשונה שאני שומעת את הדבר הזה.

בסדר, לא נתתי לך זכות דיבור.

יש דיונים ואנחנו רוצים לראות איך לבצע את זה כמה שיותר מהר. לנו אין את הנתונים לגבי מי התחסן. אנחנו מקבלים קבצים ממשרד הבריאות, כך גם לגבי המצב הנוכחי שעוד לפני השינוי שעומד על הפרק. אנחנו מקבלים נתונים לגבי מי נמצא בבידוד ממשרד הבריאות ואנחנו מבצעים את המוטל עלינו לגבי הפיצוי. אנחנו מבקשים שמי שנדרש להיות בבידוד ולא התחסן – המידע הזה נמצא במאגר המידע של משרד הבריאות – אנחנו מבקשים שמשרד הבריאות ישדר לנו לגביו עוד יום אחד שאנחנו צריכים לפצות בעבורו, זה הכול.

מאיפה אתה מביא את היום הנוסף?

זה מה - - - קרן.

מאיר פה - - -

זה מה שעומד כרגע על הפרק.

- - - על הפרק, - - - נוגע לסעיפים שיש היום.

זה אחד הסעיפים שמופיע פה בחוק, כרגע הוא מנוסח מעט אחרת. הייתה בעיה תפעולית לביטוח הלאומי לבצע את מה שכתוב פה, אגף התקציבים יחד עם הביטוח הלאומי ניסה להגיע לפתרון זהה מבחינה כספית אבל יותר פשוט תפעולית. זה הפתרון, וכשנגיע לסעיף הספציפי הזה אנחנו נדון בו בהרחבה. מנכ"ל הביטוח הלאומי צריך לעזוב עכשיו אז נתנו לו את האפשרות לומר את זה. אני מדייק?

מאוד.

אנחנו - - -

לא נקיים את הדיון הזה עכשיו, תזכרו את האמירה הזאת.

אדוני היושב-ראש, בהנחה ובתקווה שאלו יהיו פני הדברים – הביטוח הלאומי יבצע זאת.

תודה רבה.

בסדר גמור, אז ברשותכם - - -

אני רק רוצה לציין שבנוסח המוצע כרגע יש פתרון לשאלה אם הוא מחוסן או לא מחוסן, ההורה מציג את העניין הזה למעסיקו, הוא מציג למעסיק את האישור - - -

אבל זה לא עובד ככה.

מאיר, חבל, כשנגיע לזה - - -

מאיר, אנחנו מתחילים מאמצע החוק ואני לא אוהב את זה, זה לא צריך להיות כך.

בסדר גמור.

נגיע לזה על פי הסדר ונדבר על זה בהרחבה.

תודה רבה.

איציק דניאל, בבקשה.

תודה, בוקר טוב, נציג בקצרה את הצעת החוק ונענה על שאלות במידה ותהיינה. הצעת החוק שלפניכם מתקנת את חוק התוכנית הכלכלית שיוצר מנגנון של שיפוי לעובד בגין ימי בידוד שביצע עבורו או עבור ילדו, מדובר בחלוקה בין המעסיק לבין המדינה בתשלום ימי הבידוד לעובד. אחזור בקצרה על ההסדר המקורי: עובד שנכנס לבידוד צריך להירשם באתר משרד הבריאות, לאחר מכן הוא צריך לתת את הטופס שהוא מקבל ממשרד הבריאות למעסיק. הטופס הזה מעדכן את אורך תקופת הבידוד שבה שהה העובד. המעסיק משלם לעובד את אותם הימים, התשלום שנקבע בוועדת העבודה והרווחה הוא שלא מקבלים תשלום עבור היום הראשון, בדומה לחוק ימי מחלה, מהיום השני והלאה העובד מקבל מאה אחוז. זה מה שנקרא "תשלום ימי בידוד".

אם העסק מונה מעל 20 עובדים אז המעסיק משלם 50% והמדינה משלמת 50%, אם העסק מונה מתחת ל-20 עובדים אז המדינה משלמת 75% והמעסיק משלם 25%. עוד דבר שנקבע הוא שהיום השני שהעובד מקבל אינו על חשבון המדינה, זה ההסדר שנקבע בזמנו. במקביל לכך יורדים לעובד ארבעה ימי מחלה בלי קשר למשך הבידוד, גם אם הבידוד נמשך מעל ארבעה ימים מופחתים לעובד ארבעה ימי מחלה.

אבל למה זה לא מותאם לפי הורדת ימי הבידוד? בעצם היו 14 ימי בידוד וסוכם ארבעה ימים. עכשיו זה קוצץ בחצי אז למה - - -

אולי אסיים קודם להציג ואז אשמע את השאלות בשמחה.

מדובר בשאלות חשובות, זה ירד לעשרה ימים ונשאר אותו דבר, עכשיו מורידים עוד?

אגיד מה התיקונים שנמצאים לפניכם ואז תוכלו להתייחס לשאלות שעולות. בראש ובראשונה, החוק המקורי פג ב-6 ביולי 2021. אנחנו מאריכים את החוק עד לאוקטובר 2021 עם אפשרות לשר האוצר להאריך אותו בצו, זה תיקון מספר 1 שנמצא לפניכם.

החוק המקורי לא התייחס למצב של חיסונים. נוצר מצב שהורה שילדו עד גיל 16 נכנס לבידוד וההורה מחוסן וצריך להישאר בבית, החוק לא נתן לו מענה. אנחנו באים לתקן את זה ולתת להורים המחוסנים מענה גם בגין ילדם המבודד. אנחנו נשלם זאת רטרואקטיבית החל מפברואר האחרון שזה החודש הראשון שבו החלו המחוסנים הראשונים להיכנס - - -

אתם עושים את זה רטרואקטיבית מינואר על פי הנוסח.

מינואר, אוקיי. אז זה התיקון השני שאנחנו עושים. דבר נוסף שאנחנו מאפשרים פה, בחוק המקורי קבענו שניתן למעסיק 60 ימים מסיום החודש לצורך הגשת בקשה. אנחנו מאריכים תקופה זו ל-90 ימים. אנחנו יודעים על קשיים שחוו המעסיקים בהגשת הבקשות, ההארכה האמורה תאפשר להם פרק זמן משמעותי יותר.

בנוסף לזה, ולתיקון הזה התייחסו חברי הכנסת, אנחנו רוצים לתת תמריץ לאנשים שנכנסים לבידוד ללכת להיבדק ולא לחכות את כל תקופת הבידוד בבית. אנחנו ניתן מענה, כמו שנקבע בצו בריאות העם, משך הזמן המינימלי שאדם הולך לעשות בדיקות הוא משך הזמן שהמעסיק יחויב לשלם, ובאותה מידה הוא משך הזמן עבורו המדינה תשפה את המעסיק. אנחנו רוצים לעודד אנשים לעשות את הבדיקות, זה שנקבע בחוק 14 ימים זה בסדר, אבל אם יש אפשרות לקצר את משך זמן הבידוד על ידי בדיקות – לך לעשות זאת, ושם יינתן המענה.

הגבלת עלויות מעסיק. בחוק המקורי לא הייתה מגבלה לעלויות שמעסיק יכול לדרוש מהמדינה. על פי קריטריונים שיש לנו ברשות המסים אנחנו באים להגביל את עלויות המעסיק ל-25%, זה תיקון נוסף שנכנס. דבר אחרון: יום עבודה ראשון כיום עבודה מלא, גם כן תיקון באופן החישוב של ימי הבידוד כדי להגדיר את היום הראשון שכולו על העובד כיום מלא ולא יום חלקי כפי שהיה בעבר. זהו, אם רוצים לשאול שאלות אשמח לענות. אני מניח שנוכל גם לעבור על הדברים על פי סדר ההקראה ולדון בפרטים.

לפני ההקראה אתן לחברי הכנסת להתייחס לדברים. היועצת המשפטית תחילה, בבקשה.

מר שפיגלר אמר קודם שיש לכם סיכום לגבי מתווה אחר שמוריד יום אחד. אתה מכיר כזה דבר?

בהסדר הנוכחי אדם שלא חוסן ונכנס לבידוד בגין עצמו ולא בגין ילדו, השיפוי שאותו עובד יקבל יהיה בגובה של 75%. צריך להגיד לעובד שלא מחוסן: אתה מטיל עלויות נוספות על המעסיק שלך בזה שאתה נעדר, יכולת לצמצם את הבידוד הזה על ידי התחסנות, החלטת שלא להתחסן, אתה תקבל מענה נמוך יותר לעומת העובד שמתחסן. זה נקבע ומופיע בתזכיר שלפניכם. ביטוח לאומי העלו קשיים תפעוליים ואנחנו שוקלים לעשות המרה ולהפחית יום אחד, זה די שווה ערך בהינתן שהבידוד הממוצע הוא כחמישה ימים. אנחנו צריכים לבדוק את זה מול משרד הבריאות ועם גורמי הממשלה השונים. מדובר בנושא שעלה היום מצד הביטוח הלאומי ואנחנו רוצים לבדוק אותו. כרגע אנחנו מבקשים להיצמד לחוק כבקשת יושב-ראש הוועדה. כשנגיע לנושא של 75% לעובד שלא חוסן אז נבחן אותו וניתן מענה.

רק לדייק: מדובר באנשים שלא חוסנו שלא מסיבות רפואיות.

נכון.

זה חשוב.

נכון.

יש אנשים שפשוט לא יכולים להתחסן והם לא צריכים להיפגע. עופר כסיף, בבקשה.

אני רוצה להביע שתי הסתייגויות לפני שאנחנו עוברים לתוך הסעיפים השונים. מלכתחילה, גם בחוק המקורי, התנגדנו לזה שיושת מחיר על המעסיקים וטענו שהמחיר המלא או רובו ככולו צריך להיות על המדינה, אנחנו עדים לכך גם במקרה שלפנינו. הדבר השני שכרגע הוזכר על ידי איציק דניאל: נוצר פה מנגנון של הפרד ומשול בין סוגים שונים של עובדים. אם אנחנו מסתכלים על הגדרות יש מה שנקרא "עובד השוהה בבידוד", "עובד שהוא הורה מלווה", "הורה בבידוד מזכה". יש פה הפרדה שאנחנו לא מקבלים אותה משום שיש פה טעם לפגם של הפרד ומשלו בין סוגים שונים של עובדים. הדבר המרכזי ביותר הוא עצם זה שמשתמשים בסנקציה כלכלית כדי לכפות חיסונים.

איני אומר שאנחנו מתנגדי חיסונים, שיהיה ברור, אנחנו בשום אופן לא. יש לנו ביקורת על סרבני חיסונים ובעיקר ביקורת על אלו שגורמים לסרבנות, לא ניכנס לזה עכשיו. מדובר בשיח שלם של תיאוריות קונספירציה וכן הלאה שאנחנו שוללים. אנחנו לא מוכנים לקבל סנקציה כלכלית גם על סרבני חיסונים. זה לא נכון מבחינה ערכית וזה גם מהווה Counterproductive. לשיטתנו, הטלת סנקציה כלכלית על מי שלא מוכן להתחסן על ידי כך שהמעסיק שלו ייפגע בשיפוי, שהוא עצמו ייפגע – ואני מחריג את אלו שאינם יכולים להתחסן מסיבות בריאותיות, כדברי היושב-ראש – אני מדבר על אלו שיכולים ולא רוצים ושיש לי ביקורת עליהם. ברם, על אף הביקורת, לא ייתכן להטיל סנקציה כלכלית באופן ישיר על העובד או באופן עקיף על ידי פגיעה בשיפויו של המעביד, כל זאת על מנת לכפות חיסונים.

מעבר לזה שזה לא נכון ערכית, אני אומר שזה גם Counterproductive. זה לא יעודד התחסנות אלא להיפך, זה רק יהווה דלק לעוד תיאוריות קונספירציה, זה דבר אחד. בנוסף, זה יעודד הסתרה ורמייה, התחמקות מבדיקות, הימנעות מדיווח על מפגש עם מאומתים ועוד. מעבר לזה שזה פסול ערכית, מעבר לזה שזה הפרד ומשול בין עובדים – ולפיכך גם מחליש אותם אל מול המעביד – זה גם יפגע בסופו של דבר באינטרס הציבורי של התחסנות. בשל כל זאת, אני מבקש שהנושא של הפרדה בין עובד בבידוד מזכה לבין עובד השוהה בבידוד, שכל ההפרדה הזאת לא תהיה, תודה.

אני מסכים איתך שהנושא מורכב. בעולם שאנחנו חיים בו היום, זו דעתי, אדם מחוסן שבא במגע עם מאומת לא מחויב בבידוד ומי שלא מחוסן ובא במגע עם מאומת הוא חייב בבידוד. מעבר לזה שהוא מסכן את עצמו ומעבר לנושא הבריאותי שאליו אני לא רוצה להיכנס הוא מטיל פה עלויות נוספות גם על המעסיק שאמור להשתתף בתשלומי הבידוד שלו.

התייחסתי לזה.

וגם על המשק. אני חושב שאפשר לעשות הפרדה בדיוק בגלל הסיבות האלה. לא מדובר באלו שמנועים מלהתחסן.

אני אמרתי, במענה למה שענית, הסקציה הכלכלית היא לא הדרך. אף אחד פה, אני מקווה ומאמין שבזה כולנו מסכימים, שראוי להתחסן ושצריך להתחסן. אני מניח שאני אדבר בשם כולם אם אני אקרא להתחסן ולא להאמין לתאוריות קונספירציה. יחד עם זאת, בשורה התחתונה, סנקציה כלכלית מהסוג שמופיע פה לא תיתן מענה ולא הולמת.

אפשר להציג זאת הפוך: מי שכן מתחסן מקבל הטבה. אופיר כץ, בבקשה.

לגבי תחילת החוק, לגבי כל הסעיפים זה מה-1 בינואר? כתוב פה שהחוק יחול מיום פרסומו.

איציק, איציק, יש פה שאלה של חבר הכנסת כץ.

כל הסעיפים שבחוק, זה לא רטרואקטיבי גם?

אני אומר שההסדר של לתת שיפוי להורים בגין הילדים שלהם, ההורים המחוסנים, הוא רטרואקטיבית. אנחנו נכניס אותו מלכתחילה. כל שאר ההסדרים האחרים שאנחנו עושים הם מכאן והלאה, אנחנו לא יכולים להחיל לגבי הלא מחוסנים. אני לא אקח למי שלא חוסן ונכנס לבידוד עכשיו את ההפחתה של ה-25 אלא מיום חקיקת החוק מכאן והלאה.

לגבי נשים בהיריון – זה מעכשיו?

לגבי נשים בהיריון, יושב-ראש הוועדה אמר את ההסדר, אנחנו נחוקק את זה יחד עם הלשכה המשפטית. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שזכאית לפי החוק המקורי, מה שתיקנתם לפני שלושה שבועות, אותה קבוצה שנתתם להם דמי לידה בחצי שנה הקרובה עד סוף שנת 2021, להם תהיה ההטבה.

זאת אומרת שזו אותה הקבוצה. השאלה אם זה פוטר את כל הנשים בהיריון או רק אלה - - -

מי שכבר היום מקבלת דמי לידה, לפי מה שהוצע - - -.

מי שהייתה זכאית לדמי לידה מכוח החוק שתיקנו כאן, היא זו שתקבל. אני מדייק?

- - -

מי שנכנס לבידוד לפני שאנחנו מחוקקים את החוק, לפני שבועיים, הוא זכאי או לא זכאי?

עד ה-6 ביולי הוא היה זכאי לפי החוק המקורי, מה-6 ביולי החוק המקורי פג, הוא לא בתוקף.

אפשר גם להאריך אותו. מוצע כאן להאריך את התקופה.

נכון, אנחנו מציעים עכשיו שמה-6 ביולי החוק יימשך.

לא, לא, זה מה-6 ביולי.

אבל ה-6 ביולי כבר עבר.

נכון, אבל - - -

זה טיפה רטרואקטיבית.

כרגע זה כתוב מרגע - - -

אני מבקש לדייק. אני אורי כץ מהלשכה המשפטית באוצר. נכון שהחוק המקורי פקע בתחילת יולי אבל אנחנו מאריכים אותו רטרואקטיבית עד למועד התחילה כאן. מה שאיציק אמר על הזכאות הרטרואקטיבית זה שבאמת מיום שהתיקון לחוק הזה יעבור בכנסת, רק אז תחול ההפחתה של 75%. עד יום זה יחול התשלום של 100% לעובד ששוהה בבידוד.

איפה כתוב שמאריכים את ה-6 ביולי?

כתוב בהגדרה של תקופת הוראת השעה בסוף הוראות המעבר.

בנוסח המתוקן שלפניכם.

חברת הכנסת לזימי, בבקשה.

העירו את רוב ההערות, רק על הסיפור של ימי הבידוד שאינם מגולמים ביחס הדיפרנציאלי בין הימים. אם היו 14 ימים וירד לעשרה ימים, עדיין מושת על העובד, צריך להוריד ליומיים ומה קורה עם זה.

חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה.

אתחיל בלהגיד כמה דברים טובים. אני חושבת שזה שמכינים את זה ל-1 בינואר זה חשוב. גם הנושא של הפחתה של יום על שני ההורים ביחד זה ולא הפרדה של כל אחד בנפרד זה גם מהלך שמבחינתי הוא מאוד רגיש וכל הכבוד על צורת חשיבה זו. אני רוצה לשאול, כל הנושא שזה מוכל במסגרת ימי המחלה הרגילים של ההורים הוא בעייתי ואני אשמח להתייחסות. לא מדובר על מחלה רגילה אלא על מגיפה, אני חושבת שנכון להגדיר הגדרות שתואמות למגיפה כי אנחנו נמצאים בווריאנט אחד על אחד על אחד ובסוף למשפחה יש כמה ילדים והילד חולה בעוד מחלות, ואנחנו מביאים אותם למצב שבעצם הסבירות גבוהה שהם ימצו את המכסה. אני רוצה לדעת מה המענה לדבר הזה.

מה קורה באמת אם ממלאים את כל המכסה?

אתייחס גם לזה.

לפי מה שכתוב זה עובר לשנה הבאה, הם נכנסים במינוס לשנה הבאה.

כרגע אנחנו לא מדברים על ילד חולה. החוק הזה עוסק רק בילד שמבודד ואינו חולה.

כתוב שזה ייחשב במכסת ימי המחלה, אני אשמח לתשובה.

אני עונה: ההסדר המקורי, ישבנו בוועדת העבודה שעות על גבי שעות, נוסד שם הסכם בין המעסיקים, נציגי העובדים ובין המדינה. בהסדר שנקבע כל אחד נותן משהו ומקבל משהו. המעסיקים נכנסו בשיפוי, העובד נתן את ימי המחלה והוא מקבל שיפוי מלא, המדינה נותנת את התשלום ואת החלק שלה. מה שנקבע בזמנו לגבי עובד שנסתיימה מכסת ימי מחלתו זה שיבואו על חשבון ימי מחלה עתידיים. בזמנו, בוועדת העבודה, הצענו כמה ורסיות למקרה שמסתיימים ימי המחלה. זה מה שהוועדה החליטה לאמץ, את המודל הזה.

ואם בן אדם נהיה חולה אז מה? כשהוא לא היה חולה - - - אבל כשהוא חולה בעתיד מה אתה קובע לו, אתה אומר לו שעדיף לו למות ולא להיות חולה.

ההסדר כולו מתייחס למקרה של בידוד. מקרה של מחלה לא מוסדר בחוק. יש חוק - - -

אתה אומר שזה מוריד מימי המחלה לעתיד.

אני אומר שוב שזה ההסדר שנוסד בין המדינה, למעסיקים ולעובדים.

אני מבין את ההסדר, אני שואל אותך שאלה, מפעם לפעם אנחנו מנסים להועיל בתיקונים שאנחנו עושים. אני שואל שאלה: כמו שאמרה נירה, מה שהיה עד עכשיו, בסדר, אני גם בעד לא להוריד את זה אבל לא חשוב, בסדר גמור, אתה אומר לו: מכאן ולהבא תשתדל לא להיות חולה כי אם תהיה חולה. יכול להיות שעדיף להיות חולה מאשר למות כי אם אתה מת אז נגמר ואתה לא מרגיש את העול עליך אבל אם אתה חולה אז גם תצטרך לעבוד וגם - - -

ינון, אני לא יודע אם אתה צודק.

ימי הבידוד, לא המחלה.

להיות מת?

"מקזזים לו להבא"? מה זה אומר? שיורדים לו ימי מחלה.

אני רוצה להגיד שההחלטה הזאת התקבלה במצב שכולנו ידענו שיש חיסונים ויש מחלימים וזה היה לפני וריאנט מסוים.

זה היה הרבה לפני.

זה היה לפני שהיו חיסונים.

התפיסה הייתה שזה מה שהולך להיות. אף אחד לא ידע שגם אחרי שנהיה מחוסנים יהיו וריאנטים. המציאות היום היא שזה הופך להיות חיים בצל המחלה ובצל הבידודים וכל הדברים האלה. אני אומרת שאולי זה ישנה את מה שסוכם אז. אני מניחה זאת כשאלה.

הדבר השני שאני אומרת הוא שיש עוד מחלות וימי מחלה, אני רואה מה קורה היום כשהילד צריך להיות בבידוד, מה אומר לה המעסיק: תקשיבי, לא לקחתי את זה בחשבון, אני לוקח אישה וביננו זה לא מתחלק חצי - חצי, בעיקר האימהות כי הן המפרנסות הפחות משמעותיות היום, גם את זה אומרים המחקרים, אז היא זאת שיוצאת ואז הוא אומר: אולי טעיתי כשלקחתי אישה עם ילדים קטנים או עם ילדים עד גיל 12, או נדבקים או כאלה שאי-אפשר להשאיר אותם לבד. אולי שווה לשקול שלא להעביר לשנה שאחרי. המדינה בעידן של מגפה, צריכה להגן על העובדים ועל האזרחים ולא תהיה העברה לשנה שאחרי.

יש פה פתרון לשתי הבעיות, גם מה שהעלו וגם מה שחברת הכנסת לזימי ואנוכי העלנו. מנצלים יותר מדי את ימי החופש, אז בואו נוריד את מה שלוקחים לעובדים, הם משאירים את זה כל הזמן על המקסימום, מה שקבענו בסבב הראשון, כשמורידים את ימי הבידוד. אחרי חיסון שני זה יכול להיות פחות, אז למה לעובד לוקחים את המקסימום? אם נוריד את ימי המחלה שמתכננים לקחת.

הפגיעה פה היא פגיעה במעסיקים. ההורדה, המעסיק משלם את החלק שלו בעניין הזה לעובד והוא מקבל בתמורה את ימי המחלה. הפגיעה הזאת שאתם מדברים עליה, להוריד את ימי המחלה, זו פגיעה במעסיק ובתמורה שלו על פי ההסדר שהיה.

אז תחשבו על פתרון.

איפה המדינה בהסדר?

זה מה שאמרתי קודם, אופיר, המדינה צריכה להיות הגוף המרכזי פה.

המדינה לוקחת דמי תיווך.

יש כאן שני דברים, אחד - - -

המדינה משתתפת בהרבה מאוד כסף.

אבל הם - - - של העובד - - - למה?

השאלה בכמה היא משתתפת.

אני מזכיר לכולם שהחלק של המדינה הוא החלק הגדול. אני מזכיר שוב שלגבי עסקים קטנים - - -

- - - עשינו אז, בזמנו, אני זוכר את החלוקה - - - עשינו שליש/ שליש/ שליש. היום זה לא ככה.

גם בעבר זה לא היה ככה. אני רגע אגיד מה התמורה שהמדינה משלמת: עבור היום הראשון המעסיק לא מקבל תשלום, לא מהמדינה ולא מהמעסיק. היום השני שהעובד מקבל תשלום כולו על המדינה.

שכחת לומר שביום הראשון גם העובד לא מקבל.

אמרתי.

אמרת: "המדינה והמעסיק".

סליחה, העובד לא מקבל כלום ביום הראשון.

ויורד לו יום מחלה.

יורד לו יום מחלה. היום השני כולו על המדינה, המדינה משלמת 100%. היום השלישי והלאה מתחלק: עסק גדול, מעל 20 עובדים – 50/50. עסק קטן, מתחת ל-20 עובדים – 75% מדינה ו-25% מעסיק, זה ההסדר.

הוא לא משביע רצון.

בתנאים הקיימים ההסדר לא משביע רצון.

אתה אומר מדינה ו-25% מעסיק מעל 20 עובדים.

העובד מקבל 100%.

אבל הוא משלם את ימי החופשה שלו?

הוא משלם בימי מחלה.

המשחק מילים הזה הוא הונאה. איציק, זה הונאה מה שאתה עושה לנו. 75% אתה אומר, המדינה. 25% המעסיק, והעובד לא? העובד משלם בכך שהוא נותן את ימי המחלה שלו.

העובד משלם את ימי המחלה - - -

אז הוא משלם.

כן, ינון - - -

אתם קובלים פה על הסדר שהוועדה קבעה, ועדת העבודה והרווחה הצביעה על ההסדר הזה. אנחנו לא עושים שינוי בהסדר.

- - -

זה לא נכון מה שאתה אומר כי זה היה על 14 ימים. עכשיו אתה מדבר על פחות מחצי.

את ההערה לגבי - - - נבדוק את ההערה לגבי קיצור הימים.

הוועדה קבעה הסדר של 14 ימים. עכשיו אנחנו יורדים לפחות מחצי ולא יכול להיות שנשאיר את זה ארבעה ימים.

אז נתכנס לדיון ונפתור את זה.

אני לא מתכוונת לפתוח. אני רוצה שנבוא רגע ונדבר על המכסה שיורד לעובד ולהבין את המציאות הקיימת שאם יש לנו בממוצע 2.3 למשפחה אז עלינו לזכור שלכל אחד מהם יש את המחלות הרלוונטיות בגיל הרלוונטי ואת זה שצריך להישאר רגע בבית. כשילד משלשל אז על פי חוק אסור להכניס אותו לגן רק שלושה ימים לאחר מכן וההורים נשארים איתו ואנחנו צריכים לחיות את המציאות הזאת. הגיע למכסה? בואו לא נעשה לו העברה תקציבית לשנה שאחרי. דבר שני, לאפשר משהו בגדר הסביר.

יש עוד הערה?

כן. הנושא השני שאני רוצה לקבל עליו הבהרה זה הנושא של השיפוי בגין יציאה לחו"ל. כתוב בצורה ברורה שאם המעביד שולח אותו אז המעביד משלם על זה כולל הימים שהוא נשאר אחרי, זה חלק מהעסקה של הנסיעה לחו"ל. אני שואלת לגבי דברים שאינם בהוראת המעביד. יש כמה דברים שלא ברורים לי, אני כן ברור לי שאם המדינה היא אדומה ויש הוראה לא לצאת אליה, אם יצאתי אליה אני צריכה לקחת את זה כחלק מהחופשה שלי בחישוב, זה סביר. השאלה היא לגבי הרציונל שלא ממש ברור לי, ועוד שאלה: אם יצאתי לבית מלון בתקופה שהתבקשתי לא לצאת, למה זה שונה? אם הנסיעה שלי אושרה בוועדת חריגים, מה ההתייחסות לגבי זה? אם המדינה אישרה את נסיעתי בוועדת החריגים, איפה זה - - - בדבר הזה? אם יצאתי למדינה - - -

מדובר בשאלות של מדיניות, לא בשאלות למשפטנים.

אני אתייחס אחר כך.

אני אומרת מבחינת ההשוואה, יבוא מחר מישהו ויגיד: אל מול התקדים הזה מה זה שונה. עוד הערה זה, נסעתי למדינה שלא היה עליה איסור הגבלות ותוך כדי הנסיעה שלי לשם נקבעו הגבלות.

לאיזו מטרה נסעת?

היא אומרת: נסעתי לחופש למדינה ירוקה - - -

לחופש המדינה לא צריכה לשלם, עם כל הכבוד.

אתה אומר שהיסוד הסביר, זה גם תשובה, אבל לא תמיד נוסעים לחופש.

ולכן שאלתי מה מטרת הנסיעה, אם מישהו נסע לטיפול פרטי בחו"ל אז כן צריך להתחשב בו - --

אתן לדוגמה את אחי שנסע לחו"ל כדי לטפל בדודה שלי שהיא אישה ערירית בארצות הברית.

אבל כאן המדובר במקרה הומניטרי.

בכל מקרה חשוב להגדיר מה מטרת הנסיעה.

אבל אין גבול לדוגמאות האלה - - -

אמרת דבר שהוא נכון, אמרת - - - וועדת החריגים אישרה, זה צריך להיות - - -

אז אלו הנקודות, נכנסתי לעיר אדומה, אסור להיכנס לעיר אדומה ויש אינדיקציה של עיר אדומה, מה זה אומר? זה שעברתי את הגבול דרך נתב"ג, מה זה שונה מדברים אחרים?

לגבי עיר אדומה, ראש הממשלה בנט אמר שהוא חושב – לפני שהוא היה ראש ממשלה – שמי שיוצא מעיר אדומה יצטרך לקבל עונש של מאסר. אז ככה לא תהיה לנו בעיה כי הוא לא ילך לעבודה והוא יהיה במאסר.

אני שואלת ברצינות.

אני עונה ברצינות, זה מה שהוא אמר, את קראת את הספר שלו? תקראו את הספר, מה, הוא לא היה רציני? את עכשיו מזלזלת בראש הממשלה.

- - - להסדר המקור. הסוגיות הללו עלו בעבר בוועדה ודנו בהן, מקרים שאדם בעצמו יוצר סיכון וחלה עליו חובת בידוד. יש פה המון משתנים שיכולים להשפיע על מחויבות להיכנס לבידוד. במסגרת הדיונים בוועדה לא הצלחנו לקבוע בהיבט המהותי, יש פה קביעות רכות ולא יכולנו לקבוע בהיבט המהותי ובהיבט התפעולי את הסוגיות האלה. אני יכול להגיד לכם שבזמנו גם דיברנו פה, בוועדה, מה קורה על אדם שהפר בידוד. בסוף זה ההסדר שנקבע. אנחנו בעצמנו לא רוצים לפתוח את ההסדר הזה. אנחנו לוקחים את זה כמה שאישרה ועדת העבודה והרווחה ואושר במליאת הכנסת ומתלבשים עליו כעוגן קיים. אנחנו לא רוצים לפתוח אותו בנקודה זו. כפי שחבר הכנסת כץ אמר, מי שטס לחו"ל שלא לצורך העבודה, הוא אמור לשאת בעצמו בעלויות הבידוד ולא המדינה או המעסיק. מעבר לעלות הזו - - - נעדר עכשיו מהעבודה למשך עשרה ימים, הוא באמת - - -לשלם לעובד הזה עבור הימים הללו. אז אותו אדם שטס לחו"ל מקבל על עצמו את העלויות במסגרת הטיסה וכשהוא יחזור הוא ייסע בימים הללו על חשבונו ולכן זו ההחלטה שניתנה. החרגנו ואמרנו שאם העובד טס בשליחות מעסיקו לחו"ל אז כשהוא יחזור המנגנון הזה יחול עליו והמדינה תשתתף כי אנחנו רוצים לעודד פעילות בחו"ל.

בהסדר הנוכחי אנחנו עושים תיקון לזה, אנחנו אומרים למעסיק שיש אנשים מחוסנים ובעת החזרה שלהם לארץ הם לא יזדקקו לבידוד כי הם מחוסנים. לכן אנחנו מפסיקים את ההסדר הזה של תשלום עבור עובדים שטסו בשליחות מעסיקיהם לחו"ל.

מי שחוזר היום מחו"ל צריך בידוד.

אם הוא מחוסן - - -

גם אם הוא מחוסן, כל מי שחוזר - - -

לא, ינון, 24 שעות או עד קבלת הבדיקה. איציק, זו הערה חשובה, במידה שמשתנים התנאים בחזרה מחו"ל גם עבור המחוסנים, מה תהיה התגובה?

אם כלפי המחוסנים תחול חובה ש - - -, אנחנו נחזיר את ההסדר המקורי. זאת אומרת שאם הוא נשלח בשליחות מעסיקו אז אנחנו ניתן את המענה שנתנו קודם ולא נגרע ממנו שום דבר.

אז אולי שווה כבר להכניס את זה.

אז אולי נתייחס - - -

כן, משרד הבריאות, מה את יכולה להגיד על הנושא הזה.

איציק, כשאתה אומר "אנחנו נחזיר", למה אתה מתכוון?

לדעתי יש פה טעות כי זה כבר היום בנוסח.

- - - לא מקבל שיפוי, השאלה אם - - -

אני אסתי ורהפטיג מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. רציתי להבהיר לגבי הדברים שחברת הכנסת אמרה שיש שני דברים שונים, יש מדינות שיש איסור יציאה אליהן ונדרש אישור של ועדת החריגים כדי לצאת אליהן. מדובר ברשימה מצומצמת של מדינות. יש רשימה של מדינות תחת אזהרת מסע חמורה ויש לגביהן חובת בידוד בכניסה גם אם אתה מחוסן או מחלים. הרשימה הזו ארוכה הרבה יותר מהרשימה של המדינות שיש לגביהן איסור יציאה. השאלה אם ניתן אישור של ועדת החריגים או לא ניתן אינו פותר את הבעיה. יש מדינות שמותר לנסוע אליהן, לא מעט מדינות, ועדיין יש חובת בידוד גם למחוסנים ומחלימים בחזרה לארץ, זה משהו מידתי יותר מאשר איסור כניסה, זה לפי דרגת הסיכון.

ואם יש אישור של ועדת החריגים?

אישור זה רלוונטי רק לרשימת המדינות המצומצמת שהזכרתי. איני בטוחה שזה פותר את הבעיה. יכול להיות אדם שטס למדינות שאין לגביהן איסור יציאה, והיציאה מוצדקת, זו שאלה של מדיניות עד כמה מרחיבים את ההסדר הזה של דמי בידוד, שאלה שאינה קשורה לועדת החריגים ולאישור שלה, אישור הוועדה אינו נדרש בהרבה מקרים. - - - לגבי מדינות שכן נדרש, זה לא יפתור לך את הבעיה לגבי - - -

זאת אומרת שזה מפלה לרעה - - - יכול להיות שאותה הצדקה הייתה גם לאדומה והוא - - -

בדיוק, בשתיהן הוא צריך להיות בבידוד בחזרה.

בסדר, תשובה טובה.

במידה שיש מדינות שמחייבות בידוד לכולם, אז אולי כדאי באמת להכניס את זה לחוק.

מי שנשלח בשליחות מעסיקו, כן. יקבל גם את התשלום, את חובת התשלום, המעסיק יחויב לשלם לעובד ונחזיר את ההסדר המקורי של השיפוי - - -

אבל אתה כבר צריך לעשות את זה כי היא אומרת לך שזה כבר בפנים.

- - - שאתם הולכים לעשות, כן? זה התיקון שאתם הולכים לעשות?

כן.

נירה, אתה שאלת מה קורה אם הוא עובר ממקום למקום. זה מה שהאוצר רוצה, לעשות כמה שיותר, הם מוכנים לפתוח את זה ולא לעבור מעיר לעיר וממקום למקום. אולי כדאי להכניס הסתייגות, לעשות להם אזיק אלקטרוני.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד מתייחס למה שנאמר כאן, די, נו, לגבי ימי הבידוד מוגדר כאן שבעה ימי בידוד במקום 14. אני מציעה שלא נכתוב את התאריכים אלא נכתוב: "על פי תיקון צו בידוד בתוקף" ואז - - -.

לא כתובים ימים, כתוב: "תקופה מזערית".

תודה.

אופיר כץ, בבקשה.

אני מבין את הבלבול ואת הקושי בניהול האירוע, מה שאני רואה עכשיו זה שישנה עלייה במספר הנדבקים בקורונה. אני מציעה שאם הממשלה מעבירה חוק אז שהיא תהיה קצת מותאמת למציאות. כתוב בהסבר: " על אף הירידה הניכרת במספר החולים בקורונה, עדיין קיימים מקרים שבהם מוטלת חובת בידוד". חברים, בואו נהיה קצת קשורים למציאות.

הערתך חשובה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את דרך השימוש בעולם המושגים. יש "חולים" ויש "מאומתים", אני חושב שבעולם מחוסן שני המושגים הללו אינם זהים.

אתה מסכים איתי שבכל מקרה איננו רואים ירידה, נכון?

רואים ירידה בכמות החולים הקשים.

לא מדובר פה בחולים קשים.

השאלה היא מה מוגדר "חולה" ומה מוגדר "נשא".

אתמול שמעתי חוות דעת שאומרת שלא להתרגש מהירידה כי זה עוד יעלה.

ברור.

איני מדבר על החולים הקשים, אני מדבר על - - -.

יש הערה לנוסח, איציק.

הוא אמר לגבי ה-"העתק הדבק" שעשיתם מהפעם שעברה יש מה לשנות.

אני רק מעדכן שישנה עלייה של נדבקים מיום ליום ולא ירידה.

חבר הכנסת בליאק מצטרף אלינו בזום. חבר הכנסת בליאק, ניסיתי לפרגן לך על זה שהיית ממובילי הפתרון לנשים בהיריון אבל לא היית.

הייתי, רק שעלית לראיון לכמה דקות. בוקר טוב, אדוני, בוקר טוב לכל המשתתפים. יש יתרון לאנשים שנמצאים באולם הוועדה, באמת רציתי להתייחס כמה פעמים ולא הייתה לי אפשרות. אני רוצה לברך על מתווה הסיוע לנשים בהיריון ולהודות לשר האוצר, ליושב-ראש הוועדה, לאפרת רייטן, נירה, טניה, לימור ולכל מי שנרתם ועבד בצורה מאוד מאומצת בשלושת השבועות האחרונים.

לגבי החוק, אני חושב שההערה של חברת הכנסת לזימי לגבי ארבעה ימים היא חשובה וחשוב לתת על זה את הדעת. לגבי העובדים שנשלחו לנסיעה עסקית לחו"ל , חשוב שזה יופיע בחוק כבר עכשיו ולא נחזור לזה בעוד שבועיים לכשתחול חובת בידוד על כל השבים.

אני רוצה להבין את הרציונל, למה להגביל את השיפוי בגין עלויות המעסיק ל-25% בלבד? אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מקרים זה פשוט לא מספק וזה מגיע גם ל-40%. אני רוצה להבין את הרציונל, יכול להיות שנכון יותר לדבר על כ-35% ולא 25%. תודה רבה.

אני אענה: כשהמדינה עושה התקשרויות ומענקים אנחנו קובעים - - - מסוים. יש נהלים של רשות המיסים שיוצרים עלות נורמטיבית של 25% עלויות מעסיק. אנחנו יכולים לראות בבקשות שכבר הגיעו שיש פרצה שאין מגבלה על עלויות מעסיק, לכן החלטנו להיצמד לסטנדרט ממשלתי בנושא הזה של 25%. זה קיים בנהלים - - -

אבל זה לא מה שהיה בהסדר הקודם.

בהסדר הקודם זה היה ללא מגבלה ולכן ראינו שהועמסו דברים שלא הייתה כוונה להעמיס אותם. אנחנו מנסים להצמד לסטנדרט ממשלתי שקובע 25% עלויות מעסיק והוא כולל את העלויות המינימליות הנדרשות על פי חוק.

אבל זה לא מספיק בהרבה מקרים, איציק.

ולדימיר, אני מתחבר למה שאתה אומר, אנחנו נדון בזה במהלך החקיקה ונראה איך מטפלים בזה.

תודה.

אני מבקש שנתחיל בהקראה, מזכיר לכולם שלא תהיה הצבעה היום ושהדיון יימשך גם ביום שני. אני יודע שישנם פה ובזום נציגי ציבור רבים.

אולי גם כדאי לשמוע את ארגוני הנשים לעניין התיקון של דמי הלידה.

בסדר, את הערות הציבור אנחנו נשמע ביום שני, נתחיל את הדיון שלנו בזה. כרגע אני רוצה לעבור להקראה. אורי כץ ממשרד האוצר, בבקשה.

" חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021
תיקון סעיף 26א
1.
בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 26א –



(1) לפני ההגדרה "דמי בידוד" יבוא:




""חוזר", "חולה" ו"מחלים" – כהגדרתם בצו בידוד בית".



(2) ההגדרה "דמי בידוד" – תימחק.



(3) אחרי ההגדרה "חוק יסודות התקציב" יבוא:




""חיסון" – חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, כמשמעותו בתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן–1989‏".



(4) בהגדרה "ילד", פסקה (3) – תימחק.



(5) אחרי ההגדרה "המוסד" יבוא:




""עובד בבידוד מזכה" – עובד השוהה בבידוד, שמתקיים בו אחד מהתנאים שבפסקאות (1) עד (4) או עובד שמתקיימים בו התנאים שבפסקה (5):





(1) הוא קיבל מנת חיסון ראשונה ובמועד תחילת תקופת הבידוד טרם חלפו 30 ימים מהמועד שבו קיבל את מנת החיסון האמורה, או שקיבל שתי מנות חיסון וטרם חלפו שבעה ימים ממועד קבלת מנת החיסון השנייה, והכל ובלבד שהוא המציא למעסיקו אישור על קבלת מנת חיסון אחת או שתיים, לפי העניין.





(2) הוא מחלים והמציא למעסיקו אישור על כך, והוא חייב בבידוד לפי צו בידוד בית.





(3) רופא קבע כי קיימת לגביו מניעה רפואית להתחסן, או שלא קיימת לגבי הציבור שהוא נמנה עמו המלצה של משרד הבריאות להתחסן, והוא המציא למעסיקו אישור על כך מאת רופא; רופא לא ייתן אישור על מניעה או לעניין המלצות משרד הבריאות אלא בהתאם להוראות המנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם‏ המתפרסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות.





(4) הוא קטין."

אולי לפני שנעבור לפסקה הבאה נגיד כמה מילים על המקרים הללו ועל ההגדרה. יש את הנוסח המעודכן שהפצנו ואני מקווה שהוא בידי חברי הכנסת.

אסביר על הרציונל: כמו שאמרנו בתחילת הדברים, לעובד ששוהה בבידוד אנחנו מציעים להפחית את השיפוי. במקום 100% משווי יום מחלה הוא יקבל 75% מהשווי.

למה?

הרציונל הוא שלבידוד יש עלויות שהעובד מטיל על הסביבה שלו. העסק נפגע בתפקוד התקין של העסק, העסק צריך לשלם לו דמי בידוד, וגם המדינה משפה. מדובר בהחלטה שיש לה עלויות ומשמעיויות כספיות. ברגע שלעובד יש אפשרות בחירה להימנע מהבידוד אז בעצם אנחנו - - -

איך יש לו אפשרות בחירה, אני לא מבין, הוא מחוסן אבל מה עם הילד שלו?

עוד לא הגעתי לזה.

העיקר להתפרץ, חבר הכנסת אזולאי.

לא התפרצתי, שאלתי.

הרציונל הוא שברגע עובד יכול היה למנוע את הבידוד – יופחת לו. ברגע שלא הייתה לו בחירה, ואלו החריגים שיידונו, הוא יקבל 100%. המקרים שבהם עובד יישב בבידוד ועדיין יקבל 100% הם אלו: עם הוא כבר עשה חיסון ראשון או התחסן בחיסון השני ועדיין לא עברו שבעה ימים אז הוא עדיין חייב בבידוד, מבחינתנו הוא עשה את מה שצריך ולכן הוא יקבל 100%. המקרה השני: אם הוא באמת מחלים או מחוסן וחייב בבידוד. אנחנו יודעים שבווריאנט מסוג דלתא מכניסים מחוסנים לבידוד, לכן הם יקבלו 100%.

המקרה השלישי הוא אם רופא קבע לגביו שאסור לו להתחסן או שאין המלצה לחסן אותו, גם אז הוא יקבל 100% כי הוא לא יכול להתחסן רפואית. עובד שהוא קטין גם יקבל 100%, לא נכנסנו פה לשאלות ולמורכבות, יש פה עניין של אפוטרופוס שאמור להחליט לגביו וזה לא תלוי בו, אז הוא יקבל 100%. החמישי זה עובד שלא התחסן אבל הוא שוהה בבידוד בגלל שהילד שלו בבידוד. במקרה הזה סיבת הבידוד היא הילד ולכן גם כאן העובד, אם הוא באמת שוהה בבידוד, יקבל 100%.

ולא מעניין אם הוא התחסן או לא?

הזכאות תהיה רק לאחד ההורים. הרציונל של השגחה על ילד כמו בחוק מחלת ילד. הדרך לשם תהיה שונה עבור מחוסן או לא מחוסן, יש להוכיח דברים שונים.

אם ההורה לא מחוסן אבל הוא שוהה עם בנו שבבידוד.

יקבל 100%, כן. אני אמשיך בהקראה.


"(5) הוא שוהה בבידוד לפי צו בידוד בית עם ילדו, שחלה עליו חובת בידוד, ומתקיימים לגביו כל אלה:



(א) ילדו אינו חוזר או חולה.



(ב) הוא נעדר מעבודתו משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת הבידוד של ילדו, או שהוא עובד השוהה בבידוד.



(ג) הוא מסר דיווח לגבי הבידוד שלו ושל ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור.



(ד) הוא מסר הצהרה למעסיקו לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו של העובד מתקיים בו אחד מאלה:




1. הוא עובד בבידוד מזכה לפי פסקה זו.




1. הוא עובד שהוא הורה מלווה.




1. הוא עובד עצמאי, ונעדר מעבודתו או חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו לשם השגחה על הילד."

זאת אומרת, זה אומר שאם ההורה השני - - -

בעצם אם ההורה השני מקבל 100% אז ההורה הראשון לא יכול לקבל את זה, והחלופה השלישית היא שאם ההורה עצמאי ונעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד אז ההורה הראשון לא יכול לקבל 100%. מדובר באותו רציונל שקיים היום בחוק מחלת ילד לפיו מספיק הורה אחד להשגחה. הורה בבידוד לא יכול להתחלף.

אם שניהם מחוסנים והם רוצים - - -

הם יכולים להתחלף ולא ירד להם כפול. ירד לשניהם יום אחד בסף הכול.

נראה את זה מיד בהגדרות.

נמשיך בהקראה: "

(6) בהגדרה "עובד השוהה בבידוד" –



(א) אחרי "למעט" יבוא "חולה או" והמילים "או שהוא חולה כהגדרתו בצו בידוד בית" – יימחקו.



(ב) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "או משום" – תימחק.


(7) אחרי ההגדרה "עובד השוהה בבידוד" יבוא:



""עובד שהוא הורה מלווה" – עובד שמתקיימים בו כל אלה:




(1) הוא נעדר מעבודתו משום שחלה על ילדו חובת בידוד.




(2) לא חלה עליו חובת בידוד לפי צו בידוד בית, והוא המציא למעסיקו אישור על היותו מחלים.




(3) ילדו אינו חוזר או חולה.




1. הוא מסר הצהרה למעסיקו לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו של העובד מתקיים בו אחד מאלה:





1. מתקיים בו האמור בפסקה (5) להגדרת עובד בבידוד מזכה.





1. הוא עובד שהוא הורה מלווה.





1. הוא עובד עצמאי, ונעדר מעבודתו או חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו.




(5) הוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור.

הוא מדווח על ילדו כי רק ילדו נמצא בבידוד.

נכון, ההורה לא מחויב בבידוד.

"
(8) אחרי ההגדרה "צו בידוד בית" יבוא:


""תקופה מזערית לבידוד" – תקופה שתחילתה ביום שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד , בשל עילת בידוד מסוימת, וסיומה במועד המוקדם ביותר שבו יכולה להסתיים לגבי העובד או ילדו, לפי העניין, חובת הבידוד כאמור;".

זה העניין של קיצור בידוד, אנחנו יודעים שהבידוד קוצר בתחילה לעשרה ימים ואז לשבעה ימים בכפוף לקיומן של שתי בדיקות. חידוד חשוב: כל עוד העובד ביצע בדיקה במועד המוקדם ביותר שהוא יכול, הוא יקבל דמי בידוד גם אם התוצאה של הבדיקה תתעכב. בדרך כלל תוצאות מגיעות תוך יום, אם התוצאה התעכבה הוא יהיה זכאי למרות העיכוב. אם הוא עשה מה שהוא יכול אז הוא לא ייפגע.

היום מדברים על שבעה ימים?

כן, הבדיקה השנייה ביום השביעי.

אבל הוא לא יכול לצאת עד שהוא לא מקבל את התוצאה.

נכון, צו בידוד בית אומר שהבידוד מסתיים עם קבלת התשובה השנייה ולכן אמרנו שמדובר במועד המוקדם ביותר שהוא יכול לפי צו בידוד בית. צו בידוד בית מסתיים עם קבלת תוצאות הבדיקה השנייה. אם הבדיקה התעכבה הוא עדיין יהיה זכאי.

הערה לגבי הגדרת הורה מלווה, גם לגבי ההורה השני חלות אותן ההוראות. או שהוא מקבל 100% או שהוא הורה עצמאי שנעדר כדי להשגיח על ילדו.

גם בהורים מחוסנים, הורה שאחד מחוסן והשני לא, רק אחד יכול לקבל 100%.

"
(9) במקום ההגדרה "תקופת בידוד" יבוא:

""תקופת בידוד" – תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד, וסיומה ביום האחרון שבו חלה חובת בידוד כאמור, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה חובת הבידוד, ובלבד שכל תקופה הנמנית בשל אותה עילת בידוד לא תעלה על התקופה המזערית לבידוד. לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד החלה עליו או על ילדו ארבעה ימים או יותר אחרי שנודע לו האמור – יחל מניין התקופה ארבעה ימים לפני המועד שבו דיווח כאמור".

מה שזה אומר שהתקופה שעבורה אפשר לקבל דמי בידוד היא לא יותר מהתקופה המזערית.

נכון, ויש פה גם ההוראה של ארבעה ימים בסוף, זו הוראה קיימת מהחוק, פשוט כתבנו את כל ההגדרה מחדש, לקחנו את ההגדרות הקיימות. זה אומר שאם נודע למישהו שביום ראשון הוא צריך להיכנס לבידוד, והוא דיווח על כך רק ביום חמישי, הוא לא יקבל רטרו-אקטיבית מעל ארבעה ימים. אם הוא דיווח ביום שישי אז הוא יקבל מיום שני. זה נועד על מנת שלא לפתוח פתח לדיווחים רטרו-אקטיביים שאין אפשרות להוכיח אותם.

אבל אם אתה פותח ואתה רואה שהבידוד חל עליו מראש, הוא לא דיווח על זה.

כנראה שהוא לא שהה אם הוא לא דיווח.

אם זה היה ביום שישי והוא לא הספיק לדווח לפני שבת ודיווח ביום ראשון, אז ביום - - -?

לשם כך ניתנת שהות של ארבעה ימים להודיע. אם נודע לו ביום שישי אז הוא צריך לדווח תוך ארבעה ימים מיום זה. חישבנו את שישי- ושבת.

בארבעת הימים הללו נכנס חישוב של שבתות וחגים?

ארבעה ימים קלנדרים.

ואם יומיים האדם לא הספיק לדווח?

אז יומיים הוא לא הספיק.

קחו אותי, אין לי אתר ואפליקציה, אין לי אינטרנט בבית. כשאתמול חיפשתי משהו הייתי צריל ללכת למקום מסוים שיש בו מחשב כדי לראות את המייל שלי. לא כל אחד נגיש לאינטרנט לצורך הדיווחים. כשיוצא חג או שבת אז בקלות עוברים לשלושה ימים.

אפשר לדווח דרך מוקד "קול הבריאות".

תודה רבה.

נמשיך לקרוא: תיקון סעיף 26ב
2.
בסעיף 26ב לחוק העיקרי –



(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:




"(א)עובד כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) להלן, זכאי לקבל ממעסיקו תשלום כמפורט באותן פסקאות בעד ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט תשלום בעד יום עבודה מלא אחד באותה תקופה, ואולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד יום העבודה האמור, על חשבון יום חופשה המגיע לו (להלן – דמי בידוד):





(1) עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה – סכום השווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק דמי מחלה.





(2) עובד השוהה בבידוד שאינו עובד בבידוד מזכה – 75% מהסכום האמור בפסקה (1).

זאת ההפחתה של 75%. עובד שנמצא בבידוד רגיל יקבל רק 75%, זו החלופה השנייה. החלופה הראשונה היא עובד בבידוד מזכה, הורה שהתחסן ושוהה בבידוד בגלל ילדו, קטין וכולי. כל אלו יקבלו 100%.

איציק, אנחנו משאירים את זה כרגע כהפחתה של סכום הזכאות?

מה שיש כרגע בנוסח זה מה שיש. אם נמצא פתרון תפעולי יצירתי אז נעדכן. כרגע זה בבדיקות.

"(א1) עובדים שהם הורים מלווים אשר נעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא האמור בסעיף קטן (א), רק מהתשלום המגיע להורה הראשון מהם שנעדר מעבודתו במהלך אותה תקופת בידוד, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של ההורה השני מעבודתו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש ההורה השני למעסיקו.".

כמו שאמרנו פה, אם שני ההורים מחוסנים אז הם יכולים להיעדר מהעבודה לסירוגין, אין טעם שהורה אחד ייעדר מהעבודה למשך כל תקופת הבידוד, הם יכולים להתחלף ביניהם ועדיין, לשני ההורים יחדיו, ירד רק יום מחלה אחד כאילו מדובר בהורה אחד שנעדר.

כוונתך ליום אחד שלא משולם.

רק לאחד מהם ירד יום אחד.


"(א1) עובדים שהם הורים מלווים אשר נעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא האמור בסעיף קטן (א), רק מהתשלום המגיע להורה הראשון מהם שנעדר מעבודתו במהלך אותה תקופת בידוד, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של ההורה השני מעבודתו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש ההורה השני למעסיקו.".

"(2) בסעיף קטן (ב), בהגדרה "הסדר דמי בידוד מיטיב", במקום "לדמי בידוד" יבוא: "לתשלום בעד ימי עבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד".

(3) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "עובד השוהה בבידוד ושולמו" יבוא "עובד ששולמו" ובמקום הסיפה החל במילים: "ובלבד שלא" יבוא "ובלבד –


(א) שלעובד בבידוד מזכה לא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד".

רגע, רגע, מה זה הארבעה ימים האלה?

הכלל היום הוא שעל כל תקופת בידוד לא מופחתים יותר מארבעה ימים. זה מה שדיברתם בתחילת הוועדה - - - שבעה ימים, יופחתו לו רק ימי מחלה.

זה נושא שדורש טיפול, אנחנו נטפל בו.

כן, פשוט - - -

אולי יש להבהיר שבהצעת החוק שהובאה בזמנו לוועדת העבודה, רווחה ובריאות דובר על כף שירדו ימי מחלה בעד כל ימי הבידוד. הנוסח הסופי של הצעת החוק דיבר על כך שיורדים רק ארבעה ימי מחלה, לא משנה כמה ימי בידוד משולמים. יש בעצם ניתוק בין הפחתת ימי המחלה לבין הבידוד. למעשה אנחנו מבינים שהעובד משלם ימי מחלה עבור כל אחד ואחד מימי הבידוד, זו התוצאה.

אני רוצה להגיש הסתייגות, כמובן שאם נפתור את זה אני אסיר אותה. לא יותר משני ימי עבודה. את מצטרפת אלי?

כן.

גם אני מצטרף, אנחנו בש"ס מצטרפים לכל ההסתייגויות של אופיר כץ והליכוד.

אתה בטוח? בלי יוצא מן הכלל?

אני סומך עליו בעיניים עצומות.

טוב, אתם משפחה גרעינית.

אתה יודע מה קורה למי שהולך בעיניים עצומות?

אחרי אופיר אין לי בעיה.

רק הערה: העברנו בנוסח שהפסקה הראשונה מדברת על עובד בבידוד מזכה - - - סליחה, עוד לא הגענו לזה.

אני חוזר:


"(3) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "עובד השוהה בבידוד ושולמו" יבוא "עובד ששולמו" ובמקום הסיפה החל במילים: "ובלבד שלא" יבוא "ובלבד –



(א) שלעובד בבידוד מזכה לא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד.



(ב) שלעובד שהוא הורה מלווה לא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד; ואולם, נעדרו עובדים שהם הורים מלווים מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחתו הימים באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות בשל הבידוד ואולם לא יופחתו יותר מארבעה ימים כאמור לשניהם יחד."

גם פה, אם יש שני הורים מחוסנים ששהו לסירוגין, לשניהם ביחד לא ירדו יותר מארבעה ימים, יש פה גם מנגנון שאומר כמה ירד לכל אחד כפונקציה של ההיעדרות שלו בתוך תקופת הבידוד.

אגב, בהגדרה של סעיף קטן ב' שיניתם את המילים רק לצורך הנוסח?

כן. בגלל שלפני זה כולם היו בבידוד אז היינו צריכים לעשות התאמות לכל אורך הנוסח.


"(ג) שלעובד השוהה בבידוד שאינו עובד בבידוד מזכה לא יופחתו יותר משלושה ימי עבודה בתקופת הבידוד".

פה הרי הפחתנו את התשלום ל-75% למי שבבידוד, אז בהתאמה הוא ישלם שלושה ימים ולא ארבעה ימים.

זה לגבי מי שלא התחסן?

מי שלא התחסן לא מקבל 100% אלא 75%. במקום שירדו לו ארבעה ימים ירדו לו שלושה ימים.

אני רוצה להגיד משהו לגבי מי שלא התחסן, כשבונים יחסי אמון עם ציבור, זו שאלה פילוסופית, לא בונים אותם על ידי פגיעה וחיוב באופן הזה. הסיפור של התחסנות הוא חשוב על ידי הסברה שיטתית ו התעמתות מול הגורמים שמהווים חסם לאמון הציבור במערכת הבריאות וברפואה הקונבנציונלית. אגב, אלכס, זה קשור גם בממשלות קודמות ובאובדן האמון הציבורי בנבחרי הציבור, דבר שהפך להיות בון-טון. אבל פגיעה כלכלית, שדווקא הממשלה שלנו תעשה? אנחנו צריכים לחבק חזרה ולהגיד: "תשמעו, בסופו של דבר בריאות הציבור זה אינטרס לאומי". מדובר בסולידריות לאומית, איך אנחנו כחברה עומדים מול מדוכאי חיסון, לא בגלל שיפגעו בשכר. הגישה הזאת תייצר ניכור מעבר לפגיעה הערכית. בטווח הארוך מדובר בצעד מסוכן, וגם יכולים - - - דברים כאלה - - - לעוד סוגיות ואותי זה גם מפחיד. ברגע שנטיל סנקציות כלכליות על בסיס מה שאנחנו מצפים שיקרה, אנחנו מייצרים פה תקדים מאוד בעייתי. אני חושבת שזו לא הדרך. אני מבינה את הקושי, כמובן כמחוסנת ותומכת בחיסונים ובמערכת הבריאות הציבורית. זו לא הדרך.

אני מציע שתגישי הסתייגות ואופיר ואני נצטרף אלייך. אם שנינו נגיש את ההסתייגות אז היא לא תעבור, אם את מגישה אז אנחנו איתך.

רק נסביר מה היה הרציונל שלנו, אנחנו לא מסתכלים על זה כקנס.

בפועל זה כן.

- - -

זה כמו שבמעונות אמרתי - - - עכשיו אני לוקח להם את זה, עדיף שלא תסביר.

- - - בהכרח למי שמקבל 25% פחות.

ההסבר הזה שאנחנו מציגים בא לתת מענה למעסיק ולעובד. אני מזכיר לכולם, איני יודע מי היו חברים אז בוועדת העבודה, לפני שעשינו את ההסדר המקורי בג"ץ קבע שהחוק של תעודת מחלה גורפת פג ולא היה הסדר. העובד היה נשאר בבית על פי צו בריאות העם, המעסיק לא היה חייב לשלם לו ואנחנו והמעסיקים ונציגי העובדים ייצרנו את ההסדר הזה. העובד שמחליט לא להתחסן, זו לא החלטה אישית שלו בהקשרים האלה. אנחנו לא מחייבים חיסונים ואין סנקציות פליליות אבל אומרים לאותו עובד שאינו מתחסן שהוא הטיל עלות על המעסיק, הלכת לחתונה ויש שם אדם שמידבק, אתה חייב בבידוד ומי שהתחסן לא חייב בבידוד. אז אתה שלא חוסנת הטלת את העלויות על המעסיק במשך שמונה ימים. אז אנחנו בסף הכול אומרים: לא חוסנת, העלויות שאנחנו מטילים על המשק והמדינה תהיינה פחותות. אתה תקבל פחות כי יכולת לצמצם את הסיכון. לא מחייבים אותך לצמצם את הסיכון, אין סנקציה פלילית. לא צמצמת? אז אנחנו משיתים עליך חלק מהטלת העלויות.

זאת סנקציה.

אגב - - -

איך שלא תציג זאת, זאת סנקציה.

אני רוצה לענות - -

אגב, תעשה שמי שמתחסן מקבל בונוס במשכורת.

אבל זה לא רלוונטי לבידוד.

אתה בא לחנך - - -

אנחנו מתייחסים רק לסוגיה של הבידוד.

אני בעד חיסונים, אבל אם אתה רוצה לעודד את ההתחסנות.

שוב, בחוק הזה אנחנו לא מטילים קנס - - -

אתה צודק, אתה לא רוצה - - -

יכולת פשוט לצמצם את העלות שלך למעסיק.

אני מסכים איתך, אתה אמרת שאתה לא רוצה לעודד את החיסון - - -

אני לא מעודד ולא פוגע בשום דבר. אני כשלעצמי הייתי שמח אבל אני אומר - - -

אני רוצה להגיד משהו - - -

אנחנו מדברים פה על מנגנון של עלויות נוספות שאתה מטיל על המעסיק שלך ולכן יכול היית לצמצם את הסיכון.

אבל אתה גם יכול לעודד אותו - - -

(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן).

חברים, אני אתן לך להשלים - - - חברים.

אתה מקבל 75% - - -

- - -

אתה מקבל את התוספת - - -

אני רק רוצה לומר שהעיקרון המסדר בנושא הספציפי הזה הוא לא סנקציות ושום דבר ערכי. הניסיון הוא להגן על המעסיק. המעסיקים פתאום צריכים לשלם עלויות נוספות על זה שחלק מהעובדים לא ביצעו את כל הצעדים, אני חושב שיש פה היגיון. עופר ונעמה, אתם מנסים להכניס את זה לספרה שאנחנו בכלל לא נמצאים בה. אני מבקש לבחון את זה באותה הפריזמה שאני מציע.

באותה פריזמה. כשאנחנו מתמודדים עם המעסיק שיש צורך חשוב מאוד להגן עליו, אל מול האזרח, ואנחנו מוציאים מהמשוואה את תפקיד המדינה, ותפקיד המדינה הוא התווך בין הדבר הזה – ואני אקרא לזה סנקציה כי מבחינתי סוף החודש הכסף שנכנס זה סנקציה או לא סנקציה – פה כשלנו. ושוב, אלכס, אנחנו בעצם מקבלים פה ירושה לא פשוטה בהקשר של מה שנעשה בתיווך של החיסונים לציבור במשך השנה האחרונה. אנחנו לא אמורים לטפל שוב בניכור באחריות המדינה.

אז מה את מציעה?

אני מציעה שקודם כל נבין מה התוכנית לעודד חיסונים ברמה הציבורית ממשלתית. עד אז אני לא חושבת שאנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה. נדבר עליהם כשנבין. כשהממשלה עשתה מהלכים, ושוב, אני רוצה להגיד שמה שנעשה היה באמת דל. צריך לעשות את זה ברמה אחרת. לא התמודדנו עם תיאוריות הקונספירציה, רוב הגופים שהתמודדו עם זה היו גופים חיצוניים כמו רופאים, התארגנויות של תושבים. עדיין, המדינה לא התערבה כמו שהייתה צריכה להתערב ברמת ההסברה והחשיבות הלאומית. נאומים של פוליטיקאים אבל זה לא מספיק. עכשיו אנחנו אומרים שיש - - - המדינה מתערבת בהקשר השכר. תקשיב, אלכס, אנחנו לא יודעים, אולי גם בשנה הבאה נתחסן שוב - - -

כדאי שתשאירי את המזרק בפנים.

איך מתמודדים? פה - - -

נעמה, הנושא שאת מעלה הוא חשוב, מקומו בוועדת הבריאות. אני לא חושב שנכון לקשור בין הדברים.

אולי נעשה הפחתה, נשאיר אותם על 100% ואלו שיתחסנו אז ניתן להם את היום הראשון וכך אין פה שום סנקציה.

אתה יכול להפוך את זה, מה זה משנה?

כי זה נראה כאילו אנחנו מורידים - - -

הוא צודק, זה מאוד משנה, זה מאוד משנה - - -

(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן).

שנייה, אולי נכתוב את החוק אחרת, נכתוב שכולם מקבלים 75% חוץ מאלה שהתחסנו ומקבלים 100%, זה אותו דבר.

במקום להפעיל סנקציה, אתה נותן בונוס למי שהתחסן.

אז אפשר להפוך את זה בשנייה בנוסח. אתה אומר שכולם מקבלים 75% חוץ מאלה - - - התחסנו, אז נתת להם בונוס של 25%.

(המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן).

לא, זה לא אותו דבר. אלכס, אני רוצה להתייחס למה שאמרתי בתחילת הדיון וגם למה שאמרה עכשיו חברת הכנסת לזימי. אני מסכים עם ההצעה של חבר הכנסת כץ אבל לא אכנס לרזולוציה הזאת. אמרתי כבר קודם שמדובר בסנקציה גם אם לא תקראו לה כך. אנחנו מדברים פה על עובדים שחלק גדול מהם הם עובדים המוחלשים ביותר במשק. הם אחרי שנה של קורונה ועכשיו רוצים לפגוע בכיסם עוד יותר. אמרה פה חברת הכנסת לזימי דברים נכונים. בואו נעמוד מול מפיצי תיאוריות הקונספירציה. יכול להיות שזה לא באמת מתאים לוועדה הזאת. חברים, תסתכלו היטב על כל הפרסומים של איגוד רופאי הציבור מאז שהחלה הקורונה. הם חוזרים פעם אחר פעם, בין אם זה היה חגי לוין ובין אם פרופסור חגי דווידוביץ' שעמדו בראש איגוד רופאי הציבור, כולם חוזרים ואומרים שהדבר החשוב ביותר כדי לעודד התחסנות בפרט, וכדי להתמודד עם המגיפה בכלל, זה אמון ציבורי וסולידריות חברתית. אמרו את זה גם מומחים נוספים מתחום ניהול הסיכונים.

מה שמוכנס פה, מעבר לכך שמדובר בסנקציה שלילית ופוגענית, היא פוגעת גם בסולידריות החברתית וגם באמון הציבור. כפי שאמרתי קודם, זה לא יעודד התחסנות אלא יעודד את תיאוריות הקונספירציה המגוחכות וההזויות שכבר קימות. זה יפגע בסופו של דבר במוטיבציה להתחסן. תחשבו רגע מהראש של מי שבאמת מאמין - - -

עופר, סליחה שאני קוטע אותך. אתה חוזר על עצמך ואני רוצה לגמור עם הנוסח. בכל מקרה יהיה לנו דיון נוסף ביום שני.

בסדר גמור, אז אני אומר בשורה התחתונה שצריך לחשוב על דרך אחרת, זה פוגע בכל המובנים.

מדובר בחוק של משרד האוצר שעניינו דיני עבודה ושיפוי שהמדינה נותנת למעסיקים. אנחנו לא באים לעודד חיסונים או להעניש על אי-התחסנות. כמו שאמרנו וכמו שאיציק חידד - - -

טוב, כבר אמרתם זאת, אני רוצה להתקדם.

אבל אי-אפשר להתעלם מההשלכות של מה שאנחנו מקבלים פה ומעבירים פה.

ומצד שני אי-אפשר להתעלם מההשלכות על העסק. דיברו על - - -

אי-אפשר עם המשוואה שזה או עסק או עובד, יש פה גורם שלישי שזה המדינה. אני יודע שהאינטרס שלכם הוא להשאיר בחוץ ולשלם כמה שפחות, בשביל זה אנחנו פה, שאתם תיקחו בחשבון שאתם צד נוסף - - -

ששם 75% מהעלויות.

אורי, אני מבקש ממך שתתרכז בהקראת הנוסח.

אני ממשיך, עמוד 6 סעיף 3:

"תיקון סעיף 26ג
3.
בסעיף 26ג לחוק העיקרי, המילים "כהגדרתו בצו בידוד בית" – יימחקו.

תיקון סעיף 26ד
4.
בסעיף 26ד לחוק העיקרי, אחרי "עובד" יבוא "השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה".

תיקון סעיף 26ה
5.
בסעיף 26ה לחוק העיקרי, במקום "בבידוד ועבד" יבוא "בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, שעבד".

תיקון סעיף 26ו
6.
בסעיף 26ו לחוק העיקרי, במקום "בבידוד בשל היותו חולה כהגדרתו בצו בידוד בית" יבוא "בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, בשל היותו או היות ילדו, לפי העניין, חולה", ואחרי "תקופת מחלתו" יבוא "או תקופת מחלת ילדו, לפי העניין".

הוספת סעיף 26ז1
7.
אחרי סעיף 26ז לחוק העיקרי יבוא:



"זכאות עובד שהוא אומן
26ז1.
הוראות סימן זה יחולו לגבי עובד שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016‏, ובידו אישור מאת מנחה אומנה כהגדרתו באותו חוק על כך שבתקופת היעדרות העובד האמור מתגורר אצלו ילד לפי החוק האמור (בסעיף זה – אישור אומנה), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ההצהרה שהעובד נדרש למסור למעסיקו לפי פסקה (5)(ה) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" או לפי פסקה (5) להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה" שבסעיף 26א, לא תכלול את פרטי הילד באומנה כמשמעותו בחוק האמור, והעובד יצרף להצהרה האמורה את אישור האומנה."

זה בעצם סעיף שמתאים גם להורי אומנה את הוראות החוק, הם גם יוכלו להיעדר מעבודתם אם ילד האומנה שלהם שוהה בבידוד. בגלל שיש חיסיון על ילד אומנה, הם לא יידרשו למסור בהצהרה את פרטי הילד שלהם.

אגב, אם הילד לא מחוסן זה לא משנה, ההורה - - -

אלו ההוראות הרגילות של הבידוד - - -

אם הילד לא מחוסן זה לא משנה. אנחנו מסתכלים על ההורה ולא על הילד.

זה לאורך כל החוק.

בגלל זה גם הורדנו בהגדרת ילד ירד סעיף קטן 3.

ירד סעיף זה שהכיל את אומנה בצורה לא מלאה.

"תיקון סעיף 26ט
8.
בסעיף 26ט לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א)(1), אחרי "עבודה" יבוא "מלא".



(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –





(1) מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג, לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א).".

את זה אתה מוריד.

במקום ב', נכון.

ההוראה הזאת היא השיפוי למעסיק שחוזר מחוץ לארץ. אני מבינה שעכשיו אנחנו מדברים על כך שהעובד שחוזר משליחות המעסיק בחו"ל כן יקבל את השיפוי?

אם הוא מחוסן.

לא, בלי קשר לשאלת החיסון.

אנחנו נבדוק את זה, בסדר, אנחנו נחזיר תשובה. זה עלה פה, אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה. כרגע ניצמד לנוסח ואם יהיה תיקון אז נציג אותו בדיון הבא אחרי שנבדוק את הדברים.





"(2) מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב, לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד העלות שבה נשא בשל יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד.".

אני מבקשת הסבר לגבי הנושא של יום עבודה מלא שחוזר פעמיים בסעיף.

החוק המקורי לא בוחן היעדרות של ימים מסוימים בשבוע אלא היעדרות של תקופה. אם עובד נעדר 3.5 ימים אז הוא יקבל תשלום על יום אחד פחות כפול השווי של יום. מה שקרה זה שהיו עובדים שהיו מקבלים את ההודעה על הבידוד ב-12:00, יוצאים, ומפסידים חצי יום ואז היה יורד להם רק חצי יום. לא זו הייתה כוונת החוק המקורי, הכוונה הייתה שירד יום עבודה מלא אחד בכל התקופה ולא יום ספציפי שבו הוא עבד מספר שעות. בכלל, כל ההסתכלות בחוק היא על ימי עבודה נורמטיביים ולא יום קצר, אם הוא הגיע מאוחר או יצא מוקדם.



"(3) בסעיף קטן (ג), אחרי "שהייתו" יבוא "או שהיית ילדו, לפי העניין".



(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ד) בסעיף זה, "העלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה" – הסכום המתקבל מצירוף שני אלה:





(1) דמי הבידוד ששילם המעסיק בפועל לעובד.





(2) סכום השווה לעלויות הנלוות ששילם המעסיק בפועל בעד העובד, בשל תשלום דמי הבידוד כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יעלה על 25% מדמי הבידוד כאמור באותה פסקה."

הסבר בבקשה.

כן, חבר הכנסת בליאק דיבר על הנושא של מדוע - - - 25%.

כן, אז כמו שאמרנו, בנוסח הקודם לא הייתה הגבלה על עלויות מעסיק נלוות. מעבר לתשלום הישיר שהמעסיק משלם לעובד יש הרבה עלויות נלוות כמו ביטוח לאומי וכדומה. זה משתנה ממעסיק למעסיק. בחוק הקודם לא הייתה הגבלה על המספר הזה וזה עלול להביא למצב שבו מעמיסים עלויות שלא בהכרח רלוונטיות או נכונות. אנחנו הלכנו על קביעה נורמטיבית שחלה בחוק - - -

אז איך היו קובעים מהי העלות הנלווית לכל עובד?

לפי ההגשה של המעסיק.

המעסיק אומר מה העלות הנלווית אבל פה אנחנו מגבילים את זה ל-25%.

ומי שילם את זה?

הביטוח הלאומי משפה בגין הסכומים שהמעסיק מגיש ולכן הם לא היו מוגבלים, אבל היום - - -

יש עלויות מעביד, אופיר. מעבר לזה שאתה משלם לעובד את השכר שלו יש גם עלויות נוספות.

ועלויות אלו גם מחושבות לפי אותה נוסחה?

בפעם הקודמת לא הייתה הגבלה.

של החלוקה של הימים, 25% - - -

לא, אלו שני דברים שונים. הימים והחלוקה זה צד אחד. עכשיו אנחנו אומרים שכל יום שהמעסיק משלם אז אנחנו מסתכלים על שכר אותו היום+ מקסימום של 25% עלויות נלוות – ביטוח לאומי ושאר עלויות שעולות למעסיק כסף אבל לא מגיעות לכיסו של העובד. אנחנו מגבילים את זה לעומת הנוסח הקודם שלא היה בו סעיף כזה.

המעסיק משלם את זה לעובד?

אלו עלויות בגין העובד. נגיד שהמעסיק משלם ביטוח לאומי בגין העובד, זה לא כסף שמגיע לעובד אבל זו עלות שהמעסיק נוטל על עצמו בגין העובד.

הפרשות נוספות של המעסיק עבור העובד.

וזה מה שאנחנו משלמים למעסיק.

כן.

לפי מה שהוא מצהיר, עד 25%.

וזה נגזר מגובה דמי הבידוד.

"תיקון סעיף 26י
9.
בסעיף 26י לחוק העיקרי, במקום "בבידוד" יבוא "בבידוד, עובד שהוא הורה מלווה או עובד בבידוד מזכה".

תיקון סעיף 26יא
10.
בסעיף 26יא לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (ב), במקום "60 ימים" יבוא "90 ימים", ובסופו יבוא "או של ילדו, לפי העניין".

זה בעצם הארכת המועדים להגיד תביעות מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד, ל-90 ימים.


"(2) בסעיף קטן (ג) –




(א) ברישא, במקום "ואת" יבוא "בהתאם להוראות פרק זה ועל כך שהעובד המציא לו את המסמכים הנדרשים לפי פרק זה לשם הוכחת זכאותו לדמי בידוד וכן את".




(ב) בפסקה (2), אחרי "מזהה) של העובד" יבוא "או של ילדו, לפי העניין" ובמקום "שהייתו בבידוד" יבוא "שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד".




(ג) בפסקה (4), אחרי "של העובד" יבוא "או של ילדו, לפי העניין", ובמקום "סעיפים 26ב או 26ג" יבוא "סעיף 26ב".

גם זה צריך לראות - - -

אם זה ישתנה אז נחזיר פה, זו ההצהרה של המעסיק עבור אלו ימים הוא שילם לעובד.





"(ד) אחרי פסקה (4) יבוא:





"(4א) היות העובד עובד השוהה בבידוד שאינו בבידוד מזכה, עובד שהוא הורה מלווה, או עובד בבידוד מזכה – תוך ציון הפסקה בהגדרה "עובד בבידוד מזכה" שמכוחה הוא זכאי לתשלום דמי בידוד".

זאת אומרת שהמעסיק מציין לאיזה סטטוס משתייך העובד, לפי מה הוא שילם לעובד.

המעסיק - - - מציין לפי איזו זכאות הוא שילם לעובד.


"תיקון סעיף 26יב
11.
בסעיף 26יב לחוק העיקרי –



(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולעניין בקשה לשיפוי שהוגשה בשל דמי בידוד ששולמו לעובד שהוא הורה מלווה או עובד כאמור בפסקה (5) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" – גם רשימה ובה המספר המזהה של הילד שבשלו שולמו לעובד דמי בידוד, ותקופת הבידוד שלו.



(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:




"משרד הבריאות יודיע למנהל לגבי כל עובד או ילד של עובד ששמו נכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (א) –





(1) האם העובד דיווח על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד והמועד שבו דיווח כאמור.





(2) האם העובד או ילדו היה לחולה ברציפות לתקופת הבידוד, ואם כן – באיזה תאריך היה לחולה.





(3) האם העובד היה מחלים בתחילת תקופת הבידוד.





(4) האם העובד או ילדו, לפי העניין, ביצע שתי בדיקות לצורך קיצור תקופת הבידוד לתקופה המזערית, ואם כן – מהו מועד עריכת הבדיקה השנייה.





(5) לגבי עובד שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" – האם בתקופת הבידוד התקיים בו האמור באותה פסקה.

טוב, כל העברות המידע הללו בין משרד הבריאות לבין המוסד לביטוח הלאומי, כבר בחוק המקורי נקבעו כל מיני הוראות של הגבלת מידע, אבל אם אתם חושבים שכל הנתונים נדרשים לצורך - - -

אנחנו דווקא צמצמנו, בחוק המקורי בגלל שלא לקחנו מחוסנים ומחלימים בחשבון, אז לא הייתה העברת מידע בהיקף כזה כי זה לא היה רלוונטי. פה משרד הבריאות יודע אם הוא בגדר מחלים בתחילת תקופת הבידוד על מנת לצמצם. לא יגידו אם הוא מחוסן או לא, כי מחלים ומחוסן זה אותו דין, לא ידעו אם הוא התחסן או שהיה חולה קורונה והבריא, וגם לא יגידו מה המועד שבו הפך למחלים אלא האם רק בתקופת הבידוד שבגינה הוגשה הבקשה לשיפוי, האם אז הוא היה מחלים.

בשביל מה אתה צריך את זה?

כי אני צריך לדעת מה הזכאות - - -

יש בסוף תצהיר שהוא חותם עליו. תוסיף בתצהיר האם יש לו תו ירוק, עד איזה תאריך וכולי. למה אני צריך לתת גם את המידע הזה.

כדי לוודא את ההצהרה.

הטופס בתוספת הוא לעניין הורים בכלל. הוא רלוונטי רק להורה שנעדר בגין ילדו, הוא לא רלוונטי לכל העובדים. ברגע שעובד נעדר אז הוא אומר למעסיק - - -

בכל מקרה עובד שנעדר נעדר בגלל בידוד, שיציג את התו הירוק - - -

למי?

למעסיק, לביטוח לאומי, למי שאתה רוצה - - -

אבל ככה הוא לא צריך לעשות כלום, אתה מכניס אותו פה ללופ של בירוקרטיה.

- - - בהעברת מידע, אתה יודע כמה - - - -

אבל פה אתה מצמצם את מה שהעברתם בפעם הקודמת.

לא בטוח שהעברת המידע הזו טובה.

אבל אם אתה לא מעביר את המידע אז אתה גורם לעובד לרוץ להרבה מקומות על מנת להשיג את הכסף, בשביל מה אתה עושה את זה?

עד עכשיו דיברתם על הטכנולוגיה של האפליקציה, פתאום עכשיו אתה לא מעביר, תעביר.

אנחנו רוצים להעביר את המידע, זו בדיוק הנקודה.

ברגע שאתה מצהיר, הרי גם כשעובד מצהיר שהוא חולה או בבידוד, הוא צריך להצהיר. אז שיצהיר שיש לו תו ירוק והוא מחוסן או מחלים, לא משנה מה.

בפני מי הוא יצהיר?

הביטוח לאומי.

איך הוא יצהיר?

איך הוא יקבל את הכסף?

אוטומטית לחשבון.

לא, לא - - -

המעסיק פונה לביטוח הלאומי.

המעסיק פונה לביטוח הלאומי וזהו.

המעסיק יחתים אותו שיש לו את התו הירוק, כמו שבסוף יש לנו - - -

אז אתה רוצה להטיל את הבירוקרטיה על המעסיק.

לא. בסוף החוק יש תצהיר.

אבל זה תצהיר רק לעניין הילד, לא לעניין - - -

אז תוסיף שם סעיף שהוא אומר - - -

אבל בשביל מה אתה עושה את זה? אתה מעמיס גם על המעסיק וגם על הבן אדם.

אני לא מעמיס.

המידע הזה גם כך היה עובר, אני לא מבין מה הבעיה.

מעבר להצהרה, אנחנו רוצים לוודא שכך הדבר בנתונים, אז אנחנו מבקשים שהביטוח הלאומי שהוא הגוף המשלם יקבל את הנתונים כדי לעשות את ההצלבה.

אני רוצה לשאול על פסקה 4, שמדברת על העובד האם הוא ביצע שתי בדיקות. לצורך קיצור תקופת הבידוד. כנראה שזה לצורך בירור האם הגיעה התקופה המזערית. הבעיה היא שאמרנו שבעצם יכול להיות שהתקופה המזערית נמשכת עד קבלת תוצאות הבדיקה השנייה ואז זה מה שצריך בעצם למסור לעובד.

מה שאנחנו מעבירים לביטוח הלאומי לעניין התקופות, אנחנו מעבירים להם את מועד ביצוע הבדיקה ומבחינתנו תקופת הבידוד שעבורה הוא אמור לקבל, עד שהיא נסגרת, זו התקופה שבה מגיעות תוצאות הבדיקה השלילית ורק אז הוא רשאי לצאת מבידוד והוא אמור לקבל עבור כל התקופה עד שהבידוד נסגר.

אז אולי אתם צריכים להגיד: ואם כך מה הוא מועד סקירת התוצאות - - -

אבל מדובר בשני פרמטרים שונים.

מדובר בשני פרמטרים שונים. יכול לקרות מצב שמישהו עושה את הבדיקה רק ביום התשיעי ואז היו יומיים שיכול היה לקצר ולא קיצר. לכן אנחנו מעבירים את שני הנתונים, גם את תקופת הבידוד, את מועד הסגירה, וגם את השאלה מתי הוא עשה את הבדיקה השנייה.

אבל אתם לא מעבירים את המועד עד מתי הוא היה מבודד.

את זה בכל מקרה אנחנו מעבירים. זה גם בחוק המקורי אנחנו מעבירים את תקופת הבידוד. הבידוד נסגר - - -

כאן פירטנו את כל סעיף קטן א' ואין פה התייחסות לדבר הזה.

גם בחוק - - - אנחנו תמיד מבהירים מהי תקופת הבידוד. תקופה זו נסגרת רק ברגע שהקיצור נכנס לתוקף שזה אחרי תוצאות בדיקה שלילית.

אני חושבת שצריך להבהיר את זה כי אני לא רואה את זה בתוך - - -

אני מבקש שזה יובהר לקראת דיון ההמשך שיהיה ביום שני. נא להמשיך בהקראה.

מבחינתי ומבחינת אופיר אפשר ללכת להצבעה.

סבבה, אין בעיה.

אני ממשיך:



"(3) בסעיף קטן (ג), אחרי "על שהייתו" יבוא "או שהיית ילדו, לפי העניין".

תיקון סעיף 26יג
12.
בסעיף 26יג לחוק העיקרי, אחרי "בעד יום בידוד של עובד" יבוא "או של ילדו", אחרי "אותו עובד" יבוא "או של ילדו" ובמקום "יום בידוד של העובד" יבוא "יום היעדרות של העובד בתקופת הבידוד שלו או של ילדו".


תיקון סעיף 26יז
13.
בסעיף 26יז(א) לחוק העיקרי, בהגדרה "תקופת הוראת השעה", במקום "י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021) יבוא "י"ג בחשוון התשפ"ב (31 באוקטובר 2021)".

אולי תסביר מה ההוראה הזו עושה.

זו הארכה רטרואקטיבית כמו שאמרנו בתחילת הדברים. החוק המקורי היה עד מרץ 2021, בגלל התפזרות הכנסת, לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת הוא הוארך עד ה-6 ביולי והוא פקע בעצם ב-6 ביולי. לכן אנחנו מאריכים אותו רטרואקטיבית לפי הזכאות הקודמת עד לתקופה שהחוק הזה יעבור. מהתקופה שהחוק הזה יעבור יתחילו הזכאויות החדשות. כמובן שזה לא גורע מזה שאמרנו שעובד מחוסן שנעדר בגלל הילד שלו, הזכאות שלו חלה רטרואקטיבית מה-1 בינואר.

אז כל הסוגים של עובד שמגיע לו עכשיו את ימי הבידוד, אין אף אחד שבתפר שבין ה-6 ל-7 ליום שמחוקק החוק?

- - - ה-6 ל-7 נעלם פה. התפר שהיה נעלם.

יש רצף להכול.

נכון.

כל החוק הזה הוא - - -

כל עובד שבבידוד יקבל 100% עד שהחוק הזה עובר, לאחר שהחוק הזה עובר הוא יקבל 75% למעט החריגים של 100%.

ככל שנעביר את החוק מהר יותר כך ניטיב עם אנשים יותר.

זה לא מחייב - - -

זה משפט שאתה יכול להגיד בכל חוק.

לא, הוא סתם עכשיו.

זה כדי קצת להדליק אתכם.

בדקת לנו ערנות.

הפגיעה היחידה היא באלה שלא מחוסנים שכרגע מקבלים 100% וברגע שנחוקק הם יקבלו 75%.

זה השינוי שמוצע כאן בחוק.

והדברים הרטרואקטיביים והנשים בהיריון.

יורידו להם רק שלושה ימי מחלה.

אני מזכיר שכשהחוק עובר בעצם נוצרת הזכאות לתשלום דמי בידוד להורה שמחוסן, וזכאות למעסיק לקבל שיפוי עבור הדבר הזה. זה דבר חדש.

"הוספת תוספת
14.
אחרי סעיף 32 לחוק העיקרי יבוא:



"תוספת



(סעיף 26א, ההגדרות "עובד בבידוד מזכה" ו"עובד שהוא הורה מלווה")



הצהרה



לעניין היעדרותי מהעבודה וזכאותי לדמי בידוד, בשל חובת בידוד של ילדי שפרטיו להלן (להלן – ילדי או הילד), לפי פסקה (5)(ד) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" או לפי פסקה (4) להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה", שבסעיף 26א –



(1) אני החתום מטה –

___________

__________

_____________




מען: _________________




מודיע בזה, כי נעדרתי מעבודתי בשל חובת בידוד שחלה על ילדי, עקב היותי עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, כהגדרתם בפרק ו'1 לחוק, מיום______________ עד יום ____________.




(מצורף העתק דיווח כהגדרתו לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020) על הבידוד של ילדי (ולעניין עובד בבידוד מזכה – מצורף גם העתק דיווח כאמור על שהייתי בבידוד).



(2) פרטי הילד:

___________

__________

_____________

_____________




מען: _________________



(3) אני מצהיר כי אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותי המפורטים בפסקה (1) לעיל, נעדר מעבודתו או מעסקו או משלח ידו , לשם השגחה על הילד. לעניין זה:

שם פרטי: ___________

__________

_____________




מען: _________________

שם העסק או משלח היד: _____________

_____________




אם ההורה השני הוא עובד - פרטי המעסיק של ההורה השני:

___________




שם בית העסק או מקום העבודה: __________




מען: _________________



(4) אם ההיעדרות הייתה של שני ההורים שהם הורים מלווים, לסירוגין – העתק מהצהרה זו נמסר למעסיק של ההורה השני לפי הפרטים בפסקה (3) ביום __________ [/מצ"ב העתק מההצהרה של ההורה השני למעסיקו.



תאריך
______________
חתימת העובד
______________
"

אני רוצה להעיר, כמובן שאם ההורה הוא בבידוד, אם הוא נעדר לסירוגין אז אולי הוא צריך לציין באלו ימים הוא נעדר.

יש בהתחלה: "נעדרתי ביום כך וכך".

זה מה שיקרה אם זה לסירוגין.

"תחולה והוראת מעבר
15.
(א) חוק זה יחול לעניין תקופת בידוד שהחלה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) או לאחריו.

כמו שאמרתי, בחוק הזה אנחנו מדברים על התיקון, לא על החוק העיקרי. 75% חלים על תקופת בידוד שהחלה מיום הפרסום של החוק, וגם החריגים של 100% יחולו מיום הפרסום של החוק.

עוד הערה לגבי הנוסח שהקראת, אנחנו מדברים על שני הורים מלווים שנעדרים לחילופין. אתם רוצים שההעתק של ההצהרה נמסר להורה השני או שהעובד יצרף את העתק ההצהרה של ההורה השני?

לדעתי דיברנו על זה כבר בסעיף האופרטיבי, כבר שם הוא מתחייב לצרף את ההצהרה אז לטעמי הפסקה הזאת לא תופסת.

יש מגבלה למספר ילדים שהיו בבידוד?

לא, אין הגבלה וכל אחד מהילדים הוא תקופת בידוד חדשה. אם הם נכנסו ברצף אז רואים בזה אותה תקופת בידוד. זו גם הוראה מהחוק המקורי, אני מזכיר שבתקופת הבידוד ירד יום אחד לעובד. אם יש ילד אחד בבידוד, ובזמן הבידוד של הילד הראשון נכנס לבידוד גם ילד שנים, אז יראו את התקופה הרצופה.

אבל אם תמו שבעה ימים של ילד אחד, שבוע הפסקה, נכנס עוד ילד לשבוע, פה יש בעיה שאתה מנצל את ימי המחלה שלו ואם יש לו שניים-שלושה ילדים שהיו בבידוד - - -

העניין הזה הועלה גם בחוק המקורי, הפתרון היה, ההגבלה לכך שירדו לו לא יותר מארבעה ימים, אני מזכיר שהתזכיר המקורי - - -

אתה אומר שאנחנו נוריד לו, אם נגמרו לו פה הימים, אם נגמרה לו חופשת המחלה, אנחנו נצטרך להוריד לו להבא.

נכון, זו אותה סוגיה שעלתה קודם, זו גם הוראה מהחוק המקורי.

זה רק מחזק את זה שזו בעיה להשתמש בזה.

יש גם עניין שתקופת הבידוד עכשיו מתקצרת לתקופה מזערית ואז יכול להיות שהיה פער של יום בין שתי התקופות, למרות שהם היו בבידוד ופתאום הילד השני ואז - - -

זה תמיד יכול לקרות, גם בחוק הקודם וגם לפני הקיצורים יכול להיות שילד סיים תקופת בידוד של 14 ימים והיה יום הפסקה ולמחרת - - -

יכול להיות שזה אותו ילד, זה לא קשור לכמות ילדים.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –




(1) עובד שילדו שהה בבידוד בשל חובת בידוד בתקופה שמיום י"ז בטבת
התשפ"א (1 בינואר 2021) עד יום התחילה, זכאי לדמי בידוד לפי הוראות פרק ו'1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בשל תקופת הבידוד כאמור של ילדו, ויחולו לגביו הוראות הפרק האמור כאילו היה עובד שהוא הורה מלווה, ובלבד שמתקיימים שני אלה:





(א) במהלך תקופת הבידוד של ילדו, התקיים בעובד האמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה" שבסעיף 26א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.





(ב) העובד מסר למעסיקו, בתוך 30 ימים מיום התחילה, הצהרה כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה בפסקת משנה (א).

זה בעצם בשביל להחיל את הרטרו החל מה-1 בינואר על ההורה המחוסן. יש תנאים מהותיים ויש תנאים של הצהרה. התנאים המהותיים היו צריכים להתקיים גם אז, בגלל שהורה נעדר מעבודתו בגלל בידוד ילד. ההצהרה לא הייתה קיימת אז ולכן אנחנו נותנים 30 ימים קדימה להציג את ההצהרות למעסיק בשביל לקבל את הזכאות ובשביל שהמעסיק יקבל שיפוי.

"לפי בקשת המוסד לביטוח לאומי


(2) בקשה לשיפוי לגבי דמי בידוד ששילם מעסיק לעובד לפי הוראות חוק זה תוגש לא לפני יום כ"ה בתשרי התשפ"ב (1 באוקטובר 2021); על אף האמור, הייתה הבקשה לשיפוי בעד דמי בידוד ששילם מעסיק כאמור בפסקה (1), תוגש הבקשה לא לפני המועד האמור ולא לאחר תום 90 ימים מיום התחילה, על אף הוראות סעיף 26יא(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה.

זו תקופת היערכות שהביטוח הלאומי ביקש על מנת להכין את המערכת להוראות החדשות ולכן אי-אפשר להגיש תביעות לזכאות רק מה-1 באוקטובר.

תביעות לזכאות לפי החוק החדש.

לפי החוק החדש. לפי החוק הישן עדיין אפשר להגיש ברצף.




"(ג) בסעיף זה, "ילד", "עובד שהוא הורה מלווה" ו"תקופת בידוד" – כהגדרתם בסעיף 26א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה."


2.

תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד, וסיומה ביום האחרון שבו חלה חובת בידוד, כאמור, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה חובת הבידוד. לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד החלה עליו או על ילדו ארבעה ימים או יותר לאחר שנודע לו האמור, יחל מניין התקופה ארבעה לפני המועד שבו דיווח כאמור."

אני אסביר: זו אותה הגדרה של תקופת בידוד כמו שקיימת בתיקון הרגיל לחוק, פשוט מה שאחנו מציעים בחוק המתוקן זה שתקופת בידוד תוגבל לתקופה המזערית לבידוד. על תרופת הרטרו אנחנו לא מחילים את התנאי של התקופה המזערית לבידוד כי בעצם זו הוראה שלא הייתה קיימת אז. עד כאן.

אני רוצה להבין את האמירה שאמרת מקודם שאם אנחנו מורידים מארבעה ימים ליומיים אז אנחנו משיתים את זה על המעסיקים. אני רוצה להבין את המנגנון ואת הנוסחה, אנחנו מדברים היום על שבעה ימי בידוד, בהנחה שהוא עשה את הבדיקה ביום השביעי וקיבל אותה ביום השביעי. ביום הראשון העובד לא מקבל, נכון? יורד לו יום חופשה אחד. את היום השני המדינה משלמת, נכון?

כן, משלמת 100%.

ביום השלישי עסק גדול 50/50, ועסק קטן 25/75 וזה ממשיך עד היום השביעי. פה יורדים לו, מתוך שישה ימים, ארבעה ימי מחלה.

כולל היום הראשון.

נגיד שזה גם כך בהסדר הרגיל של ימי מחלה.

יפה, מתוך 14.

לא, ההסדר הרגיל של חוק ימי מחלה כמו שהוא כתוב היום בחוק. העובד ביום הראשון זכאי לאפס, ביום השני 50%, ביום השלישי 50% ורק החל מהיום הרביעי הוא מקבל 100% למרות שירדו לו ארבעה ימים.

- - -

כשאנחנו חוקקנו את זה בוועדת העבודה והרווחה המעסיקים וההסתדרות ישבו איתנו. הרעיון היה חלוקה בנטל. לדעתי צריך לשמר את העיקרון שהחלוקה תהיה הוגנת. ברגע שאנחנו משאירים את זה על ארבעה ימים אז אנחנו מעקמים את העיקרון שקבענו לשיתוף כולם. אם אני מוריד את זה ליומיים, למה הנטל עובד מהעובד אל המעסיק.

אנחנו מבינים את ההערה ואנחנו נחשוב על זה.

חברים, אני רוצה לסכם. ביום שני נמשיך לדון בחוק, אנחנו נשמע גם את המעסיקים וגם את העובדים כדי לנסות ולהבין את המצב מהשטח. אני מאמין שיהיו פה תיקונים שנוכל לתקן.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי המעונות. האם זה נכון שרוצים להבדיל בין ילד לאברך עם כיפה שחורה לבין אבא אברך עם כיפה סרוגה. האם זה נכון?

צוות התעסוקה באגף התקציבים לא קיבל פנייה בנושא הזה.

אני שואל אם אתם בודקים את זה. גם לא קיבלתם פנייה לעשות את זה אבל אתם עושים עבודות מטה. השאלה היא אם זה בעבודת המטה שלכם.

נכון לעכשיו לא.

תודה.

אני נועל את הישיבה, תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.