פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



38
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20/07/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"א באב התשפ"א (20 ביולי 2021), שעה 14:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

יעקב אשר
אוריאל בוסו
אורי מקלב

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

יפעת רווה - משרד המשפטים

גאל עזריאל - משרד המשפטים

טליה לנקרי - רח"ט עורף, המטה לביטחון לאומי

נועה שוקרון - אחראית על הקורונה באגף תקציבים, משרד האוצר

צביקה חסיד - ס' ר' מנהלת אכיפה ארצית, המשרד לביטחון הפנים

אורי בוצ'ומינסקי - יועמ"ש מנהלת אכיפה קורונה ארצית, המשרד לביטחון הפנים

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

ירון קוונשטוק



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי), התשפ"א–2021

שלום לכולם, צוהריים טובים. אנחנו פותחים בדיון בהצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי), התשפ"א–2021. בפתח הדיון אני אומר, שמכיוון שאנחנו מצויים בשבוע מיוחד מבחינת הפעילות הפרלמנטרית בשל חג הקורבן, אנחנו לא מקיימים הצבעות בוועדות ובמליאה, ואין הסכמה להחריג את הדיון החשוב שלנו מהנושא הזה. ולכן הדיון לא יסתיים בהצבעה.

המשמעות המעשית היא שאלא אם תשתנה העובדה הזו במהלך היום, אז היום בחצות הליל התקנות נכנסות לתוקפן. אני עדיין עמדתי עם צוות הוועדה על קיום הדיון, מכיוון שלטעמי ההפעלה המחודשת של התו הירוק, גם אם בהיקפים מצומצמים, מחייבת את ההתייחסות של הוועדה הזו. ואם הייתה הסכמה לקיים הצבעה בתקנות האלה, הדבר היה טוב ונכון, מכיוון שלא ראוי להפעיל תקנות, שהן באמת תקנות מאוד מאוד משמעותיות, הן לא הארכה של התקנות הקיימות או שינויים מינוריים, ראוי היה שהתקנות הללו תזכינה לאמון של הוועדה האמונה על הפיקוח הפרלמנטרי. כך אנחנו גם נקפיד בהמשך.

ואני מצפה שהממשלה, כפי שאמרתי לאורך כל הדרך, תימנע משימוש בסעיפי הדחיפות, ותגיש את התקנות במועדן לוועדה, כדי שיהיה לנו מספיק זמן לעסוק בהן. כשיוגש חוק הקורונה החדש, אז גם נעמוד על זמן מספק לוועדה לבחון את הדברים האלה. התקנות הונחו על שולחננו אתמול, נכון?

אתמול אחר הצוהריים.

אתמול אחר הצוהריים.

יש התקדמות מה, כי אצלי זה היה מגיע בחצות הלילה.

כן, כן, קודם כול אנחנו הולכים ומשתפרים. וזה גם בתקופה שידיהם עמוסות עבודה. אני אבקש ראשית מהיועץ המשפטי להציג את המסגרת הנורמטיבית, לא את פרטי ההסדר הספציפי, רק להזכיר לנו מה המאטריה המשפטית שבה אנחנו עוסקים, ואז ניגש להצגה כמובן של משרד הבריאות.

אני כן מרשה לעצמי, בצד השמחה הגדולה שמשרד הבריאות מיוצג על ידי מי שהוא מיוצג, לומר שנכון היה, כשמפעילים מחדש את התו הירוק, שמי חתומה על הצגת המצב הייתה מתייצבת בוועדה. אני יודע שידיה עמוסות בעבודה, אבל כשהולכים לצעד כזה שהוא צעד, עוד פעם, זה לא על הדרך, זה החזרה של מושג התו הירוק לחיינו, אז לא די בכתובים. מי שחתום על חוות הדעת הרפואית שיבוא ויתייצב בוועדה, או תתייצב בוועדה, יענו לשאלות של חברי וחברות כנסת. ואני מבקש שהדבר ייעשה להבא, אם אנחנו נחמיר באיזשהו שלב את התקנות.

אני אציין עוד בהמשך, שהייתה לי ציפייה גם לשינוי בעמדת משרד הבריאות לגבי משך התקנות. אם הייתה לנו היום פה הצבעה אז אני הייתי מעלה הצעה לקצוב את התקנות לפרק זמן יותר קצר מהמוצע. לצערי, האופוזיציה והקואליציה לא הגיעו להסכמה על הצבעה על העניין הזה. קצת מתמיה אותי, אבל לא נורא, זה בסדר. זה לא יפגע בעוצמת הקשב שלנו וגם התגובה שלנו לדברים. אז היועץ המשפטי.

אם אפשר, הצעה לסדר-היום. אתה יודע, אני מגיע לפה, אני מוצף בזיכרונות, קודם כול זיכרונות טובים מאנשי הצוות של הוועדה וגם ממשרדי הממשלה השונים. אני רוצה לומר רק דבר אחד, אני לא יודע, אולי אתה תספר לי את חוויותיך, כי כשאנחנו עמדנו לדון בתו הירוק הטלפון שלי הושבת על ידי, לדעתי, לא פחות מכמה אלפי הודעות, שאל תיתן ידך, של כל מיני ארגונים כאלה ואחרים, שאינם כנראה ממצביעי מפלגתי לפחות. אני לא יודע לזהות בדיוק איזה מפלגה, אני יודע איזה מפלגות לא. והשביתו לי את הטלפון.

אני כמובן פעלתי בשיטותיי שלי, למרות שהגשתי תלונה קצין הכנסת בזמנו וזה לא טופל. אבל מה שאני כן עשיתי, בסבלנות יתרה ישבתי והושבתי גם את חבריי וגם בדרכים בנסיעות, כל מי שפנה אליי בצורה לא ראויה, והיו כאלה אלפים, יש כזה פטנט שכותבים "חסום". זאת אומרת, בפעם הבאה הוא כבר לא יוכל להתקשר ולהשאיר לי הודעה.

אבל אני רוצה לומר ולהעלות כן את הנקודה הזאת, כי מעניין אותי לדעת, האם גם אתה קיבלת הרבה מאוד מסרים כאלה, כי הייתה פה מקהלה שלמה גם של חברי כנסת שלא נמצאים פה היום, חלקם עסוקים כי הם שרים וסגני שרים, אבל הייתה מקהלה מאוד חזקה נגד התו הירוק, שזה מפלה ציבורים. ואני לא חוזר בי גם היום מעמדתי האופוזיציונית בנחיצות. אני חושב שהייתי ממייסדי התו הירוק.

בדיוק אתמול הזכרתי את מכתבו של הרב שך, זכר צדיק לברכה, למנחם בגין ב-1978 בענייני השטחים והקו הירוק.

עזוב את הרב שך, בוא נשאיר את זה אצלנו.

בסדר.

אבל אני דחפתי מאוד מאוד, ביחד עם הצוות המקצועי כאן, את הנושא של התו הירוק בזמנו. יכול להיות שגם נכון לעשות אותו עכשיו. אני לא יודע מה השמות החדשים והכוונונים החדשים, אני חושב שאם הולכים, אז צריך ללכת עליו בקו רוחב, ולו מסיבה אחת: אם אנחנו רוצים להרגיל, הרי יש מושג כזה של סיעה מסוימת להמונים, זה אחרת מאשר אתה באיזה צומת מסוים מעמיד שוטר על רמזור מסוים. אם רוצים לגרום לציבור להתנהל אחרת, אז צריך לעשות את זה ברוחב. לא יכול להיות שזה יהיה בסוג כזה של דבר ולא לסוג אחר, שזה מתחיל לבלבל ולא מכניס את האנשים לאיזה mode אחר. צריך לעשות אותו מרוכך, לעשות אותו נכון.

ואני שמח בשבילך שלפחות המקהלה, שאני קראתי לה, לפחות לחלק מהם, אנרכיסטים מבחינתי, שהייתה מקהלה עם קולות מאוד צורמים והרבה מאוד היבטים שהזכירו לי שאני בן אדם דתי וכו', כל מיני דברים כאלה שלא היו ממין העניין בכלל, גם חלק מחברי הכנסת, כמובן בהתבטאויות קצת אחרות. אז אני שמח שדברים שרואים משם לא רואים מכאן חלים גם על הציבור, לא רק על חברי הכנסת. ולא שאני מאחל לך שתעבור את מה שאני עברתי, אבל אני בהחלט חושב - - -

אתה דור יוצא המדבר ואני דור ההתנחלות בעניין.

צריך לציין את זה, בשביל לפחות היושרה שלנו, כאילו מה קרה. אז היום אם מישהו אחר מביא את זה אז זה כבר לא חוק פשיסטי, אז זה כבר לא חוקים כאלה ואחרים שנתנו להם כותרות כאלה ואחרות?

לגופו של עניין אני אומר לך: אני הייתי בעד התו הירוק, אני גם היום בעד התו הירוק. צריך לעשות אותו בשיקול דעת, ולעשות אותו רוחבי ונכון, ולא רק בדברים מסוימים שקל למישהו לעשות את זה, ובדברים אחרים שקשה למישהו לעשות את זה לא לעשות, כי אז נפסיד את האוכלוסייה.

ברור.

תתחיל עוד פעם ההסתכלות של מי כן ומי לא ומי למה ומי כמה. תודה, אדוני.

תודה על הדברים. גור, בבקשה, ואז נעבור לנציגות משרד המשפטים.

טוב, כמה מילים, אני לא אאריך, כי באמת אני מניח שתהיה הצגה יותר מפורטת של המודל. אני רק אתן כמה מילים לגבי המסגרת ולגבי הרקע ההיסטורי, זו היסטוריה מהעת האחרונה. אז באמת אנחנו נמצאים בתקנות מכוח הסמכות להתקנת תקנות לפי חוק הסמכויות, חוק הקורונה. היא מעוגנת בסעיף 4 לחוק הקורונה, שהיא כוללת את הסמכות הכללית ואת הדרישה ביחס לכל התקנות, דרישות של מידתיות ודרישה של בחינה של פגיעה בזכויות, השפעה על המשק ושקילה של חלופות, ובאמת לעשות אותו בצורה המידתית והמצומצמת ביותר האפשרית. באופן יותר ספציפי, ההסמכה במקרה הזה, לצד סעיף 4 הכללי, היא מכוח סעיף 8, שהוא הסעיף שעוסק בתקנות להגבלת בתי עסק, מקומות פתוחים לציבור, במקומות עבודה וכו'. זה בעצם הבסיס פה.

מה שמדובר פה בעצם זה להחיל מודל. זה מודל שעבר כל מיני גלגולים, אבל מודל של תו ירוק. זה בגדול מודל שבוורסיות כאלה ואחרות היה בתוקף מכוח תקנות הגבלת פעילות מ-21 בפברואר עד 31 במאי, קצת למעלה משלושה חודשים. והרשימה של המוסדות שעליהן זה חל השתנתה לאורך הזמן הזה, וגם יכולת הכניסה, אוכלוסיות שיכלו לקבל את התו הירוק השתנו. בגדול התו הירוק זה על מחוסנים ומחלימים, וחלק מהתקופה גם על בעלי תוצאה שלילית בבדיקת קורונה. היו כל מיני גלגולים של איזה בדיקה וכן הלאה, אני מניח שנציגי הממשלה יתייחסו לזה.

ועולות פה בהחלט שורה של שאלות שאנחנו נעלה, אני נניח, אחרי ההתייחסות. אני רק אקדים ואומר, ששלוש סוגיות שהעסיקו אותנו לאורך כל הדרך בהקשר הזה, וגם פה, אני חושב, אנחנו נציף אותן בצורה משמעותית זה סוגיית האלטרנטיבה למי שלא מחוסן ומחלים. זאת אומרת, הנגישות ברמה של פגיעה בשוויון והשמירה על השוויון למי שאינו מחוסן או מחלים, מבחינת בדיקה שלילית, להצגת בדיקה שלילית בבדיקת קורונה – עד כמה זה נגיש, עד כמה זה ללא עלות וכן הלאה. השאלה השנייה, שלצערי עדיין לא קיבלה מענה, ואנחנו נחזור ונציף אותה בעוצמה, זו שאלת היעדר ההסמכה או הקושי עם הסמכה מפורשת שקיימת במקרה הזה.

והשאלה השלישית זו שאלת ההסברה לציבור. שאלת ההסברה לציבור – שוב אנחנו נכנסים לשאלות האלה, שאלות של: האם ההוראות ברורות מספיק? האם נעשית הסברה מספקת לגורמים מסוימים בבתי עסק, לציבור הרחב וכן הלאה? ושוב, אנחנו נציף את זה בהמשך, פשוט אני מקדים את המאוחר.

תודה רבה. אנחנו עוברים להצגת משרד הבריאות, שיש בה מבחינתי שני שלבים: עניין אחד שצריך להציג זה את ההסדר המוצע. הדבר השני, את ההצדקה הבריאותית. אני מבקש דווקא שנתחיל עם הצגת ההסדר המוצע. אני חושב שכולנו חשופים לדיווחים בתקשורת על מה שמתרחש בימים האחרונים בתחום התחלואה, קראנו את חוות הדעת של ראש שירותי בריאות הציבור שהוגשה לנו. יש גם מצגת, נגיע למצגת, המצגת חוזרת על הנתונים המספריים שבחוות הדעת הכתובה. אני חושב שיכול היה להיות בה יתר פירוט על ניתוח: מהם הנתונים התומכים דווקא בהסדר כמו שהוא היום? אני מבקש קודם כול שתציגו את ההסדר הנורמטיבי ואז את הנתונים הרפואיים התומכים.

אז אני אציג. אני עורכת דין ממשרד הבריאות. אז באמת התקנות שבפנינו כוללות שני הסדרים מהותיים מרכזיים. ההסדר המהותי הראשון זה באמת מה שמכונה בשבוע האחרון התו השמח, שזה באמת תו ירוק באירועים שהם בסיכון גבוה, שעוד מעט אילנה תוכל לפרט קצת יותר, על איזה סוגי אירועים זה. אבל באופן כללי מדובר על אירועים שפועלים בתפוסה של מעל 100 איש, שזה אולמות וגני אירועים, מועדונים ומקומות לעריכת כנסים.

ההסדר השני הוחל על כל מקום ציבורי ועסקי, על כל סוגי העסקים הרלוונטיים. והמטרה שלו זה באמת להגביר את האכיפה ואת האפקטיביות של האכיפה של חובת עטיית מסכה, והוא מחייב מפעיל של כל מקום ציבורי ועסקי למנוע כניסה ולא לתת שירות לאדם שאינו עוטה מסכה וגם להציב שלט לעניין הזה.

יש גם עבירות פליליות על ההוראות שבתקנות. ואלה שני ההסדרים המרכזיים. כמו שהיועץ המשפטי אמר, הרבה מההגדרות ומההוראות שכתובות כאן שאובות מתקנות הגבלת פעילות שהיו קודם לכן, שגם נדונו פעמים רבות ואושרו בוועדה הזאת בכנסת הקודמת.

אני מבקש התייחסות שלכם והצגה יותר מפורטת של סוגי העסקים והפעולות הקונקרטיות שהתקנות חלות עליהם. אני מבין שזה בעצם בסעיף 2 לתקנות, נכון?

נכון.

אז אם אפשר להבין בדיוק במה מדובר.

אז באופן כללי באמת מדובר רק על חללים סגורים, שמתקיימת בהם פעילות או אירוע שהוא רב משתתפים, מעל 100 איש לכל הפחות, ואירועים שהם בסיכון גבוה. מה זה אומר בסיכון גבוה? זה אומר אירועים שכוללים תנועה, זאת אומרת לא בישיבה בלבד כמו מסעדה או הופעה בלי מזון; שכוללים גם מזון, שזה מה שגורם לאנשים להוריד את המסכה. בדרך כלל אירועים שגם מאופיינים בצפיפות, בהרבה מגעים, ולכן הם אירועים בסיכון גבוה במיוחד. ולכן לפחות בשלב הזה אלה האירועים שעליהם הוחלט להחיל את המתווה.

כתוב כאן "אולם או גן לשמחות ולאירועים או מקום אחר שמתקיים בו אירוע או שמחה". לצורך העניין, אם יש מסעדה שמקיימת חתונה של מעל 100 איש, אז מתייחסים אליה כמו אולם במובן הזה, או בית מלון או כל מקום אחר, ואז יהיה צורך בתו ירוק.

מה ההבדל בין חדר אוכל של מלון שיש לו 400 איש?

אז דבר ראשון, אם חדר האוכל מקיים פעילות מאורגנת כזאת של כנס או שמחה או בר מצווה או משהו כזה אז הוא חייב בתו ירוק.

לא, ארוחת ערב זו שמחה בפני עצמה. יש אינטראקציה, בדרך כלל גם מגיעות קבוצות וזה אנשים שמכירים ויושבים ואוכלים.

אני אתייחס. ההבדל בין חדר אוכל במלון, שכל עוד אתה נמצא בשלב ההגשה, שאתה לוקח מזון, עד שאתה מגיע לשולחן, אתה אמור להיות עם מסכה, ומותר לך להסיר מסכה בשלב שאתה יושב ומתחיל לאכול, כאשר עדיין נשמר מרחק מסוים בין השולחנות. בניגוד לחתונה, ששם האנשים גם רוקדים, נמצאים ביחד כקבוצה אחד ליד השני לאורך זמן, וזה משהו שהוא אחר. מבחינת חשיפה אנחנו רואים הרבה יותר הדבקות באירועים. ראינו את זה בשנה שעברה בקיץ.

אני לא חושב שיש נתונים בעניין הזה, שראו יותר באירועים המוניים כאלה מאירועים כאלה. אני לא זוכר כאלה נתונים, אבל מאחר שאני לא הייתי מהיושבי-ראש שאם לא היו לי נתונים, למרות שאין לכם בדרך כלל נתונים, זאת אומרת אנחנו יודעים את הבעייתיות, אני לא הייתי מאלה שלא היה להם נתונים, אז הם היו מתירים את הכול בחוסר אחריות. אבל עדיין אני חושב שאין שום נתון – אלא אם כן יש, אני אשמח מאוד לראות אותו – שמראה את ההבדלים בין הסעדה המונית במסעדה גדולה לבין אולם של חדר אוכל או בין אולם של חתונות או בר מצוות או דברים מהסוג הזה.

אני חושב שמן הראוי היה כן להסתכל באופן רחב יותר, כי זה ירגיל גם את האוכלוסייה, ואת זה גם צריך להכניס בתוך חקיקה. חקיקה צריכה להיות גם חקיקה חכמה ולא רק חקיקה, בגלל שכל הזמן לעשות את ההבדל, אז כל אחד מתחיל לעשות את הקל-וחומר שלו. ואני מציע שיתקיים על זה דיון, שתהיה הרחבה של הנושא, כי בדברים הללו, לדעתי, אנחנו נפספס, ונתחיל עוד פעם להיכנס ללמה זה כן וזה לא, וכל אחד יעשה דין לעצמו.

אני רוצה להבין שנייה בשלב זה כדי לדייק בדברים. צו הזה למשל לא חל על מסעדות, נכון?

בפעילות השגרתית שלהן. לא אם מתקיים אירוע.

בפעילות השגרתית שלהן הוא לא חל. לא משנה שיטת הגשת המזון, כבר אמרנו שהוא לא חל על חדרי אוכל. הוא לא חל גם על כל חנות וכו'. האם היום קיימת איזושהי הגבלה על תפוסה בחללים שהם לא הדברים האלה?

לא.

גם כאן אין הגבלת תפוסה.

גם פה אין מגבלת תפוסה.

לא, אבל יש פה עניין של תפוסה מעל 100 אנשים?

לא, הם רק אומרים: מעל 100 אתה מחויב לתו הירוק, אבל אתה יכול שיהיו שם גם 1,000 איש.

לא, בסדר גמור, אני מדבר אבל מהסוג הזה. זאת אומרת, אם מחר נכנסים למעלה מ-100 אנשים לחנות בעלת שטח מסוים, ואנשים מסתובבים בחנות בין המדפים וכו', לא חל שם - - -

נכון.

האם זה יהיה נכון לומר, שהרציונל מבחינתכם הוא הרציונל של אירועים שבהם יש נטייה לאנשים להסיר את המסכות? כי אחרת אני מתקשה להבין למה חנות, אפשר להיכנס אליה יותר מ-100 אנשים, שלא יושבים במקום אחד. אני מבין, אתם אומרים במסעדה, שלא מגישה במזנון, בן אדם בא ויושב, הוא בסוף לא בא במגע קרוב. אבל יש תנועה בתוך חנות, בקניון יש תנועה. למה דווקא שלושת הדברים האלה שמצוינים כאן ולא מקומות אחרים שיש בהם יותר מ-100 איש בחלל?

אז אולי נגיע לחלק של ההצגה המקצועית, ואני אתייחס לכל השאלות שלך תוך כדי?

בסדר גמור. רק כדי להבין את הסנקציות המוגדרות כאן, יש פה בעצם סנקציה על מי ששוהה באירוע וגם על מי שמפעיל אותו? אתם יכולים להסביר לנו את הסנקציות?

כן. אז יש שתי עבריות פליליות רלוונטיות, אחד זה על מי שהוא לא מחוסן ומחלים או לא הציג תוצאה שלילית ושוהה במקום שפועל בתו ירוק. אז באמת עבירה אחת זו עבירת שהייה, שהיא חלה על אדם שהוא לא מחוסן או מחלים ולא הציג תוצאה שלילית, ונכנס למקום שפועל בתו ירוק. חשוב להגיד, שתנאי להטיל קנס על אדם כזה זה שבכניסה במקום מוצב שלט, שמציין שהמקום הזה פועל בתו ירוק, ויש חובה להיכנס רק בהצגת תו ירוק או - - - ללא קיומו של שלט אי-אפשר להטיל קנס על הבן-אדם. ובאמת מתוך הנחה שזה לא בן אדם שהוא עובר אורח, שנקלע בטעות למקום כזה, אלא מישהו שביודעין שהוא יכול לסכן את האנשים שבמקום, נכנס כשהוא לא מחוסן או מחלים. ולכן יש הצדקה להטיל עליו קנס. גם קנס יחסית גבוה, יש לציין.

מה גובה הקנס?

1,000 שקלים.

העבירה השנייה שקשורה לתו הירוק זה עבירה על מפעיל של מקום ציבורי ועסקי - - -

מה היה מקביל ל-1,000 שקלים בפעם הקודמת?

זה גם היה בפעם הקודמת. אבל זה יותר גבוה.

זה יותר גבוה. זאת אומרת, היה מדרג של 500 והיה מדרג של 5,000.

לא, על הבן-אדם עצמו זה 1,000 שקלים. לא יותר מ-1,000 שקלים. על המקום עצמו - - -

לא, גם מה היה פעם קודמת?

בפעם הקודמת גם היה 1,000 שקלים.

מסכות היה 500?

אבל פה לא מדובר על מסכות, פה מדובר על משהו אחר. רגע, אנחנו נעשה דיון מסודר, חבריי.

- - - הפרת סגר.

בסדר, אבל אנחנו לא בדיון הזה. אנחנו כרגע בדיון אחר. אנחנו כרגע בענייני התו הירוק.

לא, השאלה ששואל חבר הכנסת מקלב: האם עשו שינוי בזה?

האם היה?

לא.

לא. בסדר גמור. אז 1,000 שקלים למי שמפר את ההוראות האלה.

אני מציע, היושב-ראש, שתחדד את זה. אני לא זוכר מדרג של 1,000 שקלים, לא במקרה הזה.

היה בזמנו 500 שקלים על שהייה, אבל זה היה לפני התו הירוק. על התו הירוק היה 1,00 שקלים, ועל הפרות אחרות, נגיד אתה שוהה במקום שהייתה תקופה שדברים היו סגורים בכלל ושהית בהם, זה היה נדמה לי 500.

הפרת סגר.

ומרגע שהחילו את התו הירוק בפברואר, מרץ, אפריל זה היה 1,000 שקלים. באמת העלינו השגות בעניין הזה גם אבל זה היה הקנס.

אז זה לגבי מי ששוהה.

הבהרה בעניין הזה: כל ה-100 איש לא תלוי במספר המטרים שיש בחלל? זאת אומרת, 100 איש גם בחלל של 2,000 מ'?

נכון. זה גם קשור להצדקה, לסוגי האירועים שעליהם זה חל.

תכף אנחנו נשמע - - -

זאת אומרת, גם אם יש חמישה מ' מרחק בין כל אחד?

נכון, לא משנה אם החתונה מתקיימת במקום מאוד גדול או במקום קצת יותר קטן, כל עוד היא מעל 100 איש.

למה חתונה?

או האירוע או הכנס או המסיבה.

לקחת את זה למקום מאוד רחוק – אסיפת מורים ומורות לקראת - - -

לא, אבל זה לא רלוונטי לאסיפת מורים ומורות אם אין שם הגשת מזון וכו', נכון?

נכון.

לא ישיבה בבית הספר.

זאת אומרת, אז כל אירוע שהמזון נמצא בחוץ אז הוא בכלל לא נחשב.

כן, זו כרגע הקביעה. כן, אנחנו היינו באמצע תשובה לגבי - - -

- - -

שנייה, לא. כי אני שאלתי שאלה, אז אנחנו נעשה את זה מסודר. רגע.

אז העבירה הנוספת שיש, בעצם שתי עבירות על נושאים של מקום ציבורי ועסקי, אחת נוגעת לעצם הפעלת המקום שלא בתו ירוק, ואז זה מדרג של בין 5,000 ועד 10,000 שקלים, לפי הגודל של המקום. אם זה אולם קטן, הקנס יהיה נמוך יותר; אם זה אולם גדול, שבדרך כלל גם האירועים שמתקיימים בו גדולים יותר, אז הקנס יהיה גבוה יותר.

והעבירה השנייה זה הצבת שלט, שבמקרה הזה אני חושבת שזה 3,000 שקלים, כי הצבת השלט היא קריטית, כדי ליידע את האנשים שזה מקום שפועל בתו ירוק, וגם כדי לאכוף את זה, ולכן במקרה הזה השלט הוא מאוד מאוד חשוב. ולכן הקנס הוא 3,000 שקלים. זה גם מה שהיה בפעם הקודמת. מבחינת גובה הקנסות אין שינוי שאנחנו מכירים מהסבב הקודם.

והקנסות הנוספים שיש נוגעים לנושא של אכיפת עטיית מסכות, שזה גם 1,000 שקלים למי שמכניס אדם שלא עוטה מסכה, וגם 1,000 שקלים אם אין שלט לעניין החובה לעטות מסכה.

אלה שני הדברים? אם מכניס ואם אין שלט?

או נותן שירות.

זה לגבי המסכה.

כתוב נותן שירות גם כן.

מכניס או נותן שירות.

מה זה נותן שירות באולם באירוע?

דבר ראשון, נותן השירות מתייחס לכל סוג של עסק, גם לחנות.

אז לחנות אני יכול להבין, כי כל הכניסה לחנות - - -

שנייה. חנות לא רלוונטית כאן.

לא, הנקודה האחרונה שהתייחסתי אליה היו הקנסות לגבי חובת אכיפת מסכות, ששם זה 1,000 שקלים על הכנסה - - -

תפני אותנו בבקשה לסעיף.

- - -

אנחנו מנסים להבין, תפני אותנו בבקשה לסעיף.

7(א)(3).

נותן שירות - - - לא באולם, באולם כל דבר זה נתינת שירות.

גברתי, בקובץ תקנות הזה חובת המסכה היא לא רק הכללית, היא רק לגבי העסקים שלגביהם נדרש התו הירוק, נכון?

לא, היא על כל העסקים. יש סעיפים שמתייחסים לעסקים שפועלים בתו ירוק והחובות שלהם, וסעיף נפרד שמתייחס לכל מקום ציבורי או עסקי – לצורך העניין זה גם יכול להיות מוסד רווחה – כל מקום שהוא בהגדרה של מקום ציבורי ועסקי, וגם כמובן חנות או נותן שירות, סנדלר שיושב בתוך ביתן לא אמור לתת שירות לאדם שלא עוטה מסכה.

אז איך זה עובד בטקטיקה? יש סופרמרקט, הוא נכנס עם מסכה, נותן השירות ראה אותו, הוא היה עם מסכה, ועכשיו ליד המדפים של המשקאות הוא מסתכל ככה, היו לו אדים. עכשיו בעל העסק מקבל את הקנס?

לא, אנחנו מדברים על הכנסה של אדם. אנחנו יודעים שאין לו שליטה, ברגע שבן אדם נכנס עם מסכה לחנות, הוא יכול להוריד אותה - - -

ברגע שכתבת נותן שירות אפשר לפרש כל דבר לנתינת שירות.

הקופאי יכול להיות נותן שירות, אבל אם הבן-אדם מסתובב - - -

אם הבן-אדם הגיע ועמד בתור והוריד את המסכה לשנייה, אז הקופאית המסכנה עם שכר המינימום תקבל קנס?

קודם כול לא כתוב שזה הקופאית.

- - -

סליחה, חברים. אנחנו נעשה תכף סבב התייחסויות של חברי כנסת, תעלו את כל השאלות ונקבל תשובות מסודר. האם יש עוד דברים להציג בנושא הסנקציות? אני רוצה רק כדי לדייק בדבר. יש פה הגדרה של סוגים של עסקים שעליהם מופעל תו ירוק עם הסנקציות, נושא המסכות והשלט לא רלוונטי רק לעסקים האלה.

נכון.

מה צריך להיות בשלט של העסקים שהם לא העסקים האלה?

אז אין נוסח מוגדר, אבל שלט שאומר: חובה להיכנס למקום עם מסכה בלבד, או חובה לעטות מסכות.

זה כתוב כאן?

לא, זה לא כתוב. זה יכול להיות בניסוח חופשי.

לא, זה אני חייב להבין.

גם מבחינת האכיפה, מספיק שהוא שם שלט - - -

איזה סעיף כולל את חובת השלט?

סעיף 5.

לא, אז כן כתוב ב-4. כתוב ב-4: מבלי שתלה שלט לעניין חובת עטיית מסכה.

כן, לזה התכוונו, שאין נוסח - - -

לא, אבל יש אמירה שזה לעניין עטיית המסכה.

כמובן.

בסדר גמור. זה לגבי הסנקציות. נבקש רגע הצגה של הנתונים הבריאותיים שתומכים בהפעלה של זה, ואז נפתח סבב התייחסויות ושאלות.

איפה השינויים שיש? מבחינתם מה שהיה מקובל בהגדרות של הדברים זה מה שהיה מדובר עד עכשיו. איפה יש שינויים?

זה חדש לגמרי, זה תו ירוק מצומצם לגמרי.

בהגדרות של דברים, בהגדרות של נותני השירות – איפה יש כאן דברים שאנחנו לא מודעים אליהם? הוועדה הקודמת דנה על כל פסיק ועל כל אות שיש בהגדרה, כדי שלא יהיו טעויות - - - אם יש שינויים בהגדרות עכשיו שנדע את זה עכשיו.

אז כמו שאמרתי, שאבנו את הרוב המוחלט של ההגדרות מההגדרות שהיו פעם קודמת. אני חושבת שהדבר היחיד זה בהקשר של הבדיקות המהירות - - -

כן, רק שפעם קודמת זה היה רוחבי, ועכשיו אתם עושים את זה - - -

לא, ההסדרים עצמם שונים, אבל מבחינת ההגדרות של מה זה מקום ציבורי או עסקי או מה אישור תו ירוק והדברים האלה, אלה דברים שהיו כבר קודם. אני חושבת שהדבר היחיד זה שפעם שעברה כשדובר על בדיקות מהירות, אפשר היה רק בדיקות מהירות שנמצאות בכניסה לעסק, ועכשיו זה לאו דווקא, גם בדיקות מהירות - - -

זאת אומרת, כל הנושא של ה-72 שעות?

של ה-24 שעות, הבדיקות המהירות. חוץ מזה אני חושבת שזה בדיוק אותן הגדרות.

יש הבדל מבחינת בדיקות ה-PCR? זאת אומרת, הבדיקות שהיו אז והבדיקות שעכשיו אלה גם הבדיקות החינמיות שעושים בקופת חולים, או שאתם רוצים לבקש, כמו בנתב"ג, שיעשו רק בדיקות בתשלום?

בשלב הזה לפחות אנחנו מדברים רק על בדיקות PCR רגילות שאפשר לעשות בקופות חולים.

אז איפה הבשורה הזאת שמדברים עליה כבר שבועיים, על הבדיקות החינמיות? כי אתם מבינים מה המשמעות שכל אירוע יצטרכו PCR. זה לטרטר את האוכלוסייה. היא העירה נושא חשוב. אם אחר כך יהיו בדיקות או לא יהיו בדיקות זו שאלה מציאותית, אבל בתוך ההסמכה צריך לומר שבדיקה שלילית היא גם בבדיקה מהירה.

נכון.

כתוב.

זה מופיע?

מופיע. בהחלט מופיע.

אוקיי. אז סליחה. מופיע ברור?

כן, כן. אילנה גנס, בבקשה, ההצגה של ההצדקה הבריאותית. ואני בקש גם את ההתייחסות הספציפית, למה נבחרו המקומות הללו.

(הצגת מצגת)

אז קודם כול, שוב, מביאה את העקומה האפידמיולוגית, אתם מכירים את הנתונים. אנחנו כבר מעל שלושה שבועות במגמת עליה תלולה במספר מאומתים חדשים. בשבועיים האחרונים גם במגמה של עליה הרבה יותר מתונה, לשמחתנו הרבה, גם במספר התחלואה הקשה, שאנחנו מתחילים לראות את העליה ההדרגתית שלה בבתי החולים.

מספר המאומתים בממוצע נע, אם אנחנו מסתכלים על זה בממוצע של שבעה ימים, גם כאן אנחנו בהחלט יכולים להתרשם מעליה מאוד מאוד מהירה בכמות החולים. אתמול כבר עברנו את הסף של קרוב ל-1,400 מאומתים ביממה אחת, כך שמגמת התחלואה ללא ספק כרגע מביאה אותנו לחשיבה באיזה אמצעים אנחנו יכולים לנקוט, על מנת מצד אחד לשמור על מידתיות, ומצד שני לנסות לטפל נקודתית במקומות שיש בהם סיכון מוגבר במיוחד ליצירה של שרשראות הדבקה נוספות.

ולכן בעצם במסגרת החשיבה באיזה עוד אמצעים אנחנו יכולים להשתמש כרגע בשלב הזה, כאשר, אני מזכירה, אנחנו נמצאים במצב אחר ממה שהיינו לפני מספר חודשים. כרגע אנחנו מדברים על שני שליש מהאוכלוסייה של מדינת ישראל שכבר מחוסנת, קרוב ל-800,000 מחלימים מהמחלה. כלומר, אנחנו נמצאים היום בעידן אחר. ולכן ללא ספק המתווה של תו ירוק שהיה בעבר לא מתאים למציאות החדשה, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון. ולכן מראש ניסינו למפות את המקומות או את האירועים, ששם אנחנו מכירים גם מתוך ניסיון של שנה שעברה וגם מתוך דברים שצברנו מתוך חקירות אפידמיולוגיות, באיזה מתארים ראינו את אירועי ההדבקה היותר-משמעותיים. וגם התבססנו על ספרות מקצועית אפידמיולוגית, שמאפשרת לנו לזהות את אותם פרמטרים, ששם אנחנו יודעים שיש בהם סיכון מוגבר לעליית התחלואה.

אני חייב להתפרץ בשאלה קצרה, אדוני. הבנתי את כל מה שאמרת, וזה בסדר גמור. אני לא רופא, אבל אני חושב, כשאנחנו מסתכלים על התקנות של התו הירוק ותקנות בכלל, הגבלות בכלל, אין התייחסות לדבר שהוא הכי ברור לכולם שמדביק הכי הרבה, וזה בעצם הילדים ובני הנוער, שזה כרגע הבעיה הכי גדולה. זאת אומרת, מישהו דילג על זה מאיזושהי סיבה. אולי בגלל החופש הגדול, שזה בסדר, אולי בגלל דברים אחרים. אז אם פוליטיקאים עושים את זה או אנשי ממשלה, אז הם מפחדים מביקורת, אז זה משהו אחר.

הקפנו את הכול, למדנו את הספרות המקצועית, הרי זו לא ספרות מקצועית של לפני חודשיים, לפני חודשיים לא היה דלתא. היום נמצא אדון דלתא, והאדון הזה עושה בנו שמות, במיוחד בווריאנטים שבאים מחו"ל, ובהדבקה בילדים שהם רוב האוכלוסייה הלא-מחוסנת בארץ, והם מעבירים את זה הלאה גם לאלה שלא התחסנו ולמבוגרים וכו'. אני בעד לעשות דברים, הולכתי פה דברים בוועדה, אבל קשה לי לקבל אמון כשמדלגים על זה ועוברים לדברים אחרים.

אז רגע, סליחה, חבר הכנסת אשר. בסדר, השאלה נרשמה.

למה כבודו קצר רוח?

לא, אני ממש לא קצר רוח. אנחנו רק מנהלים איזשהו סדר דברים. ואני מפקיד כאן בוועדה גם על הצגות קצרות, אבל אנחנו מקפידים על הצגה.

לא, אבל איך לא הטרידה אותך השאלה הזאת?

קודם כול אני תמיד למד משותפיי. אז טוב שאתה כאן ואתה מעלה את השאלה הזאת.

נסחפת עם ה"שותפיי".

שותפיי לדיון בוועדה. אז, אילנה, בבקשה, תסיימו את ההצגה, ואנחנו רושמים את השאלה החשובה.

אני רוצה התייחסות לזה.

בוודאי, תקבל התייחסות, נעשה סבב של התייחסויות ושאלות של חברי הכנסת. בבקשה.

כשאנחנו מנסים לבחון מה הגורמים שמגבירים את ההדבקה – אלה המאפיינים. אנחנו קודם כול מדברים על אירועים שמתרחשים בחללים סגורים. ומדוע? בעם הרציונל המקצועי שעומד מאחורי פוטנציאל הדבקה מוגבר בחלל סגור, כי אדם שהוא חולה מפזר חלקיקים לאוויר, שכוללים גם את הנגיף, שמתפזרים באוויר, ואותם חלקיקים אווירוסוליים וטיפות של הפרשה בדרכי נשימה נשארים באוויר לאורך זמן. וכשאנחנו מדברים על חלל שהוא סגור, שאין בו קצב תחלופות אוויר מאוד מאוד מהיר, הדבר הזה ממשיך לרחף באוויר, והסיכון להדבקה בחלל סגור מהסיבה הזאת הרבה יותר גבוה. ואנחנו רואים את זה גם במקומות אחרים, לא רק באולמות אירועים כמובן, אבל חלל סגור בפני עצמו הוא אחר.

זה לא קשור לאינטראקציה, זה בחלל.

זה כל הגורמים האלה יחד. בעצם רק שילוב של כל המאפיינים האפידמיולוגיים מבחינתנו מייצר הגבלה.

בסדר. בוא נמשיך הלאה.

זה להנדס את - - -

אגב, גם בסבב הקודם של תו ירוק היו הנחיות שונות לחללים פתוחים וחללים סגורים. והרציונל שבחלל פתוח אפשר - - -

זה אני מסכים. אבל בתוך חלל סגור להנדס את – תזכירו לי איך אומרים את זה?

אפידמיולוגיה.

אפידמיולוגיה – תמיד הייתה לי בעיה בעניין הזה.

גם לי. אתה רואה? יש בינינו קווי דמיון?

יש דברים שאתה לוקח ממני. קשה לי להבין את זה, כי חלל סגור, טיפתי והכול. אם יש בעיות באינטראקציה, אלה בעיות אחרות, זה בעיות של לחיצת יד או חיבוק או דברים מהסוג הזה. זה לא קשור בכלל לעניין של חלל סגור או לא. גם בחלל פתוח את יכולה לומר את זה.

עיקר ההדבקה היא הדבקה נשימתית, זאת אומרת דרך האוויר. היא פחות במגע, במגע כמעט ואין - - -

וגם אם לא אוכלים ורוקדים וקופצים היא גם קיימת, כי אנשים משתעלים, אנשים מתעטשים וכדומה.

אנשים מדברים, ואנחנו מפרישים וירוס גם כשאנחנו מדברים. זה משהו שנמצא וכל הזמן מרחף באוויר.

אז לכן חסר לי פה חלק מהתחומים.

אז אנחנו מייד נשאל עליהם. כן.

מספר משתתפים גבוה – גם כאן ככל שהאירוע עם מספר משתתפים יותר גבוה, אנחנו מבינים שהפוטנציאל שיהיה לנו שם חולה הוא יותר גבוה וגם פוטנציאל הדבקה בהתאם. אירוע שבו לא ניתן לשמור על מסכה באופן קבוע בגלל אוכל ושתייה, כמובן זה המאפיין הנוסף שהזכרנו אותו גם בעבר. וסוגיה של צפיפות ותנועה שמייצרים ריבוי מגעים הדוקים. זה מאפיין נוסף שגם אותו הוספנו. ופה בעצם ההבדל העיקרי בין חדר אוכל במלון לעומת אולם אירועים, שאנשים גם רוקדים. זה מאפיין בעיקר אירועים, שמחות, בארים, שאנשים נמצאים גם בתנועה, בצפיפות, אחד ליד השני, לרוב בלי מסכה. אנחנו לא רואים היתכנות שאנשים עכשיו ירקדו באירוע עם מסכה. ולכן כל אלה יחד, ורק שילוב של כל המאפיינים האלה יחד, מבחינתנו ממקד את האירוע להגדרה של אירוע בסיכון מוגבר, שיש בעצם שילוב של כל הפרמטרים האלה.

ואם חסר פרמטר אחד או שניים, מה רמת הסיכון, 80%, 90%? יש איזה מדרגות, את יכולה להגדיר את זה? זה נראה לי הנדוס.

סליחה. בסדר גמור, אז מייד יהיה סבב חברי כנסת. הלאה.

זה לא דיאגנוזה, עם כל הכבוד.

בסדר גמור. בבקשה, הלאה.

זה הרציונל שבסופו של דבר מוכוון קודם כול לפלח מאוד מסוים של אירועים, הוא ממקד את זה באמת לאירועים שהם מתוחמים בזמן ובמקום, והכוונה היא לאירוע שניתן לתכנן ולהיערך מראש, לעשות בדיקה למי שלא מחוסן. ולכן גם זה חלק מהתנאים שמבחינתנו מאפיינים את המקום הזה.

מה שחשוב לי להדגיש מבחינת האפיון הזה, אנחנו מדברים פה על יצירת סיטואציה שאין פה שום הגבלה על תפוסה. בניגוד למה שהיה בעבר, אין פה שום הגבלה. מה שיופעל במסגרת תו ירוק באירועים האלה, אין להם הגבלה על מספר משתתפים כל עוד כל מי שנמצא שם בפנים הוא מחוסן, מחלים או בעל בדיקת קורונה שלילית, כשזה יכול להיות או בדיקת PCR מ-72 שעות טרם האירוע, או בדיקה מהירה 24 שעות לפני כניסה למועד האירוע.

עוד משהו שחשוב להזכיר, בסופו של דבר אנחנו מדברים על משהו שבעינינו לפחות הוא מאוד מאוד ממוקד, מידתי, שלא מייצר הגבלה לא על העסקים ולא על משתתפים. אנחנו כרגע נמצאים במצב שנתח מאוד גדול מהאוכלוסייה, כפי שהזכרתי קודם, מחוסן או מחלים. יש לנו עדיין קרוב ל-3 מיליון לא מחוסנים, בחלקם זה 2 מיליון ילדים שהם לא ברי חיסון. ולכן מאוד מאוד חשוב שילדים, במידה והם משתתפים באירועים כאלה - - -

לכן אירוע של 1,000 ילדים במקום סגור אם אין בו אוכל אז הוא בסדר.

סליחה, אנחנו מייד נעבור לסבב חברי כנסת, והם יציגו שאלות. כן, אילנה, יש עוד דברים להתייחס אליהם?

כן, עוד משהו חשוב נוסף שחשוב לי להדגיש. בעקבות הנתונים שאנחנו רואים, שיש הדבקות גם באוכלוסייה מחוסנת, וכיצד זה מתכנס עם ההנחיה של תו ירוק, אנחנו לא מחייבים במסגרת התקנות אנשים מחוסנים או מחלימים להיבדק ולהציג בדיקה שלילית אלא מסתמכים על הצגת תו ירוק או תעודת מחוסן בלבד. מתוך נתונים שניתחנו אותם לאחרונה, נתונים של מעל חודש אחרון, שראינו יחסית הרבה הדבקות באוכלוסייה מחוסנת, הסתכלנו מה הסיכון של אדם מחוסן שחלה להדביק אנשים אחרים. וכשאנחנו מסתכלים על הנתונים האלה אנחנו יכולים לראות ש-80% מהם לא הדביקו אף אחד מהמגעים. אם אנחנו כמובן מוצאים בני בית – בני בית זה חשיפה שהיא אחרת, היא הדוקה מאוד וממושכת לרוב, בהשוואה להשתתפות באירוע נקודתי. ומתוך הנתונים אנחנו רואים ש-80% מהמחוסנים שנדבקו וחלו לא הדביקו אף אחד מהמגעים שלהם, 10% הדביקו מגע אחד בלבד, ואחוזים קטנים מאוד הדביקו מעבר לכך.

ממי הם כן נדבקו? מי שמדביק זה מוגדר, שאתם יודעים בחלוקה שעשיתם?

בוודאי.

אתם פרסמתם שאנשים מבוגרים גם מחוסנים חשופים יותר להדבקה.

לא, אנחנו רואים שהם נדבקים, אבל הסיכון שהם ידביקו אחרים הוא מאוד נמוך.

הילדים מדביקים יותר?

עקרונית ילדים לא מדביקים הרבה יותר, אבל עדיין יש אחוז הדבקה מסוים. זה גם מאוד מאוד תלוי בכלל אם הבן-אדם סימפטומטי או לא, זה נכון גם בילדים וגם במבוגרים. אבל 70% מהילדים חווים את המחלה הזאת בצורה אסימפטומטית, ולכן הסיכון של ילד אסימפטומטי כביכול להדביק הוא יותר גבוה, כי יש יותר ילדים אסימפטומטיים שהם חולים.

חבר הכנסת אשר העלה כבר שאלה שנוגעת לאירועים רבי משתתפים עם ילדים, ומדוע בעצם לא נעשתה כל הגבלה. אם אתם רואים את המספר של 100 משתתפים כמספר מפתח, אז באירועים של ילדים, למה אין כל הגבלה על כמות ילדים בתוך חלל סגור? ואני גם אשאל על דברים אחרים: אני מניח שגם פעילות למשל בחדר כושר לא נעשית עם מסכה. אז יש חדרי כושר שם יותר קטנים, פחות מ-100 אנשים, יש כאלה שהם יותר מ-100 אנשים. איך אתם מיישבים את העובדה שלמשל לשני הסוגים הללו לא התייחסתם?

אולי בניגוד למה שאמר חבר הכנסת אשר, אני דווקא מברך על ההליכה המדודה. אני חושב שנכון שנה וחצי אחרי המגפה לומר: אנחנו עושים את הדברים בצעדים מדודים. זה עניין של גישה, בעיניי לאור נתוני החיסון יש לנו את הפריבילגיה, שאולי לא הייתה לפני שנה, אני מניח שלא הייתה, אבל - - -

התו הירוק זה הליכה מדודה, כי החלופה שהייתה קודם, לפני שבא התו הירוק, הייתה סגר.

ברור.

התו הירוק, אם הוא הולך בתור אורח חיים, הוא צריך להיות אורח חיים רחב.

אני אומר: גם אם נלך לשיטת ההליכה המדודה בתוך התו הירוק, היום קבוצה מסוימת, מחר נראה אם נרחיב, חבר הכנסת אשר מעלה בצדק שאלה מקצועית נקרא לה, לגבי פעילויות שיש בהן לא פחות נטייה להסרת מסכות ולאיזשהו מגע או מעבר נשימתי.

מגע טיפתי.

כן. וגם סוגיית הילדים. זאת אומרת, למה אין פה הגבלה שבג'ימבורי לא יכולים להידחס יותר מ-100 ילדים?

אילנה אולי גם תרצה להתייחס לשאלה הספציפית של הילדים, שזה דווקא אחד מהרעיונות וההצעות שכן עלו במסגרת הדיונים על ההגבלות שצריכות להיות, אבל צריך לשים לב שזה מאוד מורכב ליישום. אני חושבת שאולי המקומות היחידים שמיועדים רק לילדים או כמעט ורק לילדים זה מסגרות חינוכיות. לאחרונה היה את התיקון בתקנות חינוך, שהתייחס לחובה לבצע בדיקה לפני כניסה למחנות נוער או פעילויות עם לינה, ובאופן כללי עכשיו זה חופש גדול גם אז זה פחות רלוונטי. אבל רוב הפעילויות האחרות – אטרקציות, קניונים, אפילו הופעות שמיועדות לילדים או בתי קולנוע – זה כמעט תמיד פעילויות של ילדים ומבוגרים ביחד. ולייצר איזושהי הפרדה, ולהגביל רק את הילדים, אז בדיוק בשביל זה יש את הנושא של הצגת תוצאה שלילית.

לא, זה בסדר. אבל אני אומר עוד פעם: הורים לוקחים ילדים להופעה. בהופעה אתה יושב עם מסכה. זה בסדר, כתוב. אבל כשילד הולך לקפוץ בג'ימבורי – אני לא מדבר על אטרקציות באוויר הפתוח, זה בכלל לא רלוונטי – הרי כתבתם פה אולם כנסים שמגישים בו מזון ומשקאות, האם לא היה נכון לומר, שמקום שמתקיימת בו פעילות גופנית, ואנחנו יודעים מטבע הדברים שבפעילות גופנית של מבוגרים וילדים קשה לשים מסכה, אתה לא נכנס למקום של ספורט שהוא חלל סגור ואתה משאיר מסכה. אני מעלה שאלה, אני לא בהכרח חושב שיש פה מקום להרחיב, זה בסדר, אני בעד גישת הצעדים המדודים, אבל חייב להיות רציונל. אז לרקוד ביחד זה מסוכן, אבל לעשות פעילות ספורט ביחד זה לא מסוכן?

בפעילות ספורט ברוב חדרי הכושר אתה כן מצליח לפחות לשמור על מרחק אישי, לרוב של שני מ', בין מתאמן למתאמן. יש מעט מאוד מתארים שהמרחק הזה לא ניתן לשמירה.

המרחק הזה היום מוגדר באיזושהי הוראה מחייבת?

הוא לא מוגדר, אבל כשאני מתסכלת על רציונל אפידמיולוגי, אם אני מוותרת על חובת מסכה, אבל אני כן יכולה מצד שני לשמור - - -

אנחנו בשיעור הנדסה, איך להנדס - - -

אני רוצה באמת לומר: תראו, עוד פעם, קודם כול אנחנו לא מצביעים היום. אבל בדבר אחד חבר הכנסת אשר ואני מסכימים, למרות ההבדלים, הוא היה פה בתקופת הסגרים, אז בשבילו עצם התו הירוק זה - -

התו הירוק היה ישועה.

בדיוק. - - נשימה עמוקה. אני מתחיל מהתו הירוק. אז גם אם יש בינינו הבדל בתפיסה – בואו נעשה תו ירוק רחב או תו ירוק צר, שהולך ומתרחב אם חלילה נצטרך – אנחנו מתקשים לקבל את זה שעל סקטור מסוים יש הגבלות ועל סקטור אחר – יש פה קושי.

עכשיו, אתם לא אומרים למקום שמתקיימת פעילות גופנית: אם אפשר לשמור על תנאים בסיסיים של מרחק שני מ' אחד מהשני – בסדר, אז בלי תו ירוק. אבל אם אי-אפשר, אז תשימו תו ירוק. אז שבמועדון כושר שבו התפוסה היא מעל 100 אנשים, ואי-אפשר להבטיח שני מ' בין אדם לאדם או לשים מחיצות בין מסלולי הריצה, אז יש תו ירוק. אבל איך אפשר להסביר את זה שיש עוד מקומות שבהם הרציונלים הבריאותיים שדיברתם מתקיימים?

לשם מגיעים אנשי שהם לא מחוסנים בכלל.

למשל, עוד פעם, הופעה לילדים לא רלוונטית, אבל ג'ימבורי לילדים בוודאי שרלוונטי. תראו, עוד פעם, אני חושב שהסיפור פה, ככל שהציבור יחשוב שהתקנות הן יותר קוהרנטיות, הוא יתמסר אליהן גם בלי צעדי הסנקציה. וככל שהתקנות נראות כאיזושהי ירייה באפלה, סימנו את זה או זה, רמת הציות תרד.

בשאלה של ההבחנה הרלוונטית, כמובן שהיא נבחנה בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות למשרד המשפטים, כי זאת שאלה משפטית. והמאפיינים המיוחדים של המקומות שנכנסים כרגע בתקנות שייכנסו לתוקף הלילה, הם כן מאפיינים שמבחינים ביניהם לבין סוגי פעילויות אחרים.

ולכן נראה לי שמהבחינה הזאת לדבר על מקום שעושים בו פעילות כושר, שלפעמים זה ככה ולפעמים זה אחרת, וגם יש חשיבות לזה שתהיה ודאות לגבי סוגי הפעילויות, שיהיה ברור מראש לאותו מפעיל של אותו מקום, האם הוא נכנס בתו הירוק? האם הוא לא נכנס בתו הירוק? בינתיים כן יש קוהרנטיות והיגיון פנימי.

גם בחרתם בסופו של דבר במקומות שאדם, כשהוא מגיע אליהם, הוא יודע את זה מראש. זה לא אני היום חוזר מהעבודה, החלטתי לקפוץ לחדר הכושר. זה ברור לי. ועליי, עוד פעם, אולי בניגוד לחלק מחבריי, זה מקובל שמתחילים באיזשהו גרעין קטן, וההצדקות הבריאותיות הן המרכז. אבל הן לא רק, גם השאלה של איך האדם מתכונן לאירוע. הכול בסדר.

אני חושב שחבר הכנסת אשר ואני אומרים לכם, שאם חס וחלילה נתוני התחלואה יעלו, הקוהרנטיות של הדברים חייבת להיות יותר מוקפדת. ואם נתוני התחלואה יעלו יהיה יותר ויותר קשה לקבל בהמשך מצב שבו סוג פעילות אחד מותר במקום מסוים ולא מותר במקום אחר, משיקולים שהם לא בריאותיים נטו, הם התנהגותיים יותר.

אכן.

אדוני היושב-ראש, סליחה שאני מתפרצת, כי השיח הזה הוא ממש ממש משמעותי וחשוב ואתם צודקים. ולכן התו הירוק כרגע יורחב, בהנחה שהקבינט יאשר אותו בקבינט הקרוב. כלומר, כל מה שנאמר פה - - -

אני מציעה שכרגע נתייחס לתקנות שנבחנו ואושרו והותקנו על ידי הממשלה, ואם תהיה החלטה אחרת היא תיבחן.

לא, אבל בשורה טובה – זאת אומרת, רעה או טובה - - -

לא, זה בסדר. קודם כול אני תמיד שמח שיש עבודת מטה. אני תמיד אשמח שעבודת המטה הזאת תתכנס לתקנות שמונחות בזמן על שולחן הכנסת. ואם יש עבודת מטה מסודרת, אז אפילו הממשלה יכולה להגדיל ולעשות ולהביא את התקנות ביוזמתה יותר זמן מראש.

כי אז מה קורה, אדוני היושב-ראש? היום זה נכנס לתוקף, עוד שלושה ימים יביאו את עבודת המטה, יכניסו עוד דבר, אחר כך עוד דבר, והציבור מתבלבל. וכשהציבור מתבלבל הוא - - -

נכון. מצד שני, אני חייב לומר, שגם הציבור מצפה, שנה וחצי אחרי תחילת המגפה, אני חושב שחלק גדול מהציבור גם רוצה להרגיש שישנה מידתיות, שאין ריצה מהירה להגבלות מוחלטות. אבל בוא נראה, אני אומר עוד פעם: אנחנו בשביל זה יושבים על המדוכה. לצערי, אני הצעתי למשרד הבריאות ביוזמתם לקצר את משך התקנות הללו ל-14 ימים ולא ל-28, כדי שבפעם הראשונה שמכניסים את התו הירוק, גם הם יקרינו לציבור שהם בודקים, גם אנחנו. לצערי אין היום הצבעה. אם הייתה היום הצבעה, אני הייתי מעלה ביוזמתי הצעה לקצר ל-14 ימים. אין היום הצבעה, אז אין לי אלא לקבל את הכרעת הממשלה, שאני מצטער עליה, אני אומר את זה לפרוטוקול. אני חושב שראוי היה שתקבלו את בקשותינו.

אפשר יהיה לעשות את זה במהלך השבוע הבא.

כן, אבל אני אומר עוד פעם: נכון, אחרי שבוע הבא. בוא נאמר, נשאיר לשבוע הבא את שבוע הבא, אנחנו עוד נעבוד ונבדוק גם את ענייני ההסברה והאכיפה, תכף נשאל אתכם לגבי ענייני ההסברה, לאכיפה ייחדנו דיון של שעתיים, ואנחנו מצפים לראות הלימה בין הפעלת הצעדים לבין האכיפה.

סתם ככה, שאלה טכנית, אדוני. סליחה, אני עוזר לך כל הזמן.

כן, תודה.

התו הירוק עובד? האפליקציה. לא יודע, אצלי נכשלתי. האם הכול זמין, נגיש? כי תבינו, אם בן אדם ייכנס עכשיו לסרט עד שהוא מוציא את האישורים, כי הבנתי שחלק במחלימים, שייתנו לנו – לא עכשיו, אדוני - - -

לא, שאלה חשובה מאוד. אתם כרגע מכירים איזשהן בעיות?

האם כל הכלים האלה עובדים? הרי שאלנו שאלה לגבי הבדיקות המהירות, שהגיע הזמן כבר שהם יעבדו. אבל האם יעשו מספיק PCR? כי פעם קודמת משרד הבריאות, אדוני, אמר: אנחנו לא רוצים כי זה מפוצץ לנו את המעבדות. הם לא רצו ללכת על תו ירוק, כשאנחנו ביקשנו לאירועים כאלה, שיפוצץ את המעבדות. והדבר השני, האפליקציות, האישורים – האם הכול עובד? האם הכול זמין לאזרחים? כי אחרת נגזר עליהם לא לבוא לאירוע של קרבה ראשונה או לכל אירוע אחר. התו הירוק צריך לחיות עם החיים.

בדקתם את זה?

כן. כל המערכות מוכנות. האפליקציה עצמה, ברגע שהתקנות ייכנסו לתוקף, אפשר יהיה להוריד את האפליקציה.

זאת אומרת, היום ב-24:00 בלילה אני רואה את התו הירוק שלי פה?

אני לא בטוחה שעכשיו. זאת אומרת, זה מוכן, אבל בגלל שהתקנות לא בתוקף - - -

לא עכשיו, ב-24:00 בלילה.

כן. מהרגע שהתקנות ייכנסו לתוקף, גם האפליקציה ערוכה - - -

אני רושם לעצמי ביומן: ב-24:00 בלילה לבדוק.

בעלי אולמות ואירועים הסכימו כי מדובר במספר דברים מורכבים. אז אם, כמו שאמרו, קרבה ראשונה, בעלי אירועים הסכימו לממן על חשבונם סוג של פיקוח – הרי את האחריות של הקנס אנחנו מטילים על אותו אחד – לממן פיקוח שיהיה אחראי על בדיקת קרבה ראשונה, בדיקות PCR וכו' וכו'.

יש פה חובה של כל מפעיל - - -

לא, אבל אם תיתן תו ירוק לאירועים, שאתה מעביר גם אחריות, כי אתה לא יכול לאכוף את הכול, אז אתה גם תצמצם את התו הירוק. תן תו ירוק לאירועים ולאולמות. וכשאתה מעביר גם אחריות לבעל האולם או אפילו מצידי תגדיל, אבל הוא מוכן לממן על עצמו את השומר, הם מוכנים לממן בשביל לא לסגור את המקום.

אבל כרגע אנחנו לא עסקינן בכלל בסגירה, להפך, כל הסיפור פה הוא הפעלת תו ירוק.

לפעמים תו ירוק וצמצום אומרים לך: תן לנו את מענקי הקורונה כי אנחנו לא יכולים. שיהיה במחשבה.

לא, ברור. לעתיד לבוא, אם יורחבו ענייני התו הירוק, בוודאי שצריך לחשוב על הדברים האלה. היועץ המשפטי רצה לשאול שתי שאלות. אנחנו מתקרבים גם לקראת סיום.

דבר ראשון, רק לחדד, הרציונל הבסיסי של התו הירוק, זה נאמר פה, אבל אני רוצה שיהיה ברור, זה בעצם הכנסת אנשים שאתה מניח שרמת הסיכון שהם ידביקו היא נמוכה יותר. כלומר, הדגש הוא לא רמת הסיכון שהם יידבקו, אלא שהם מהווים סכנת הדבקה נמוכה יותר, נכון? זאת אומרת, ככה אני מבין את זה. לכן אתה מכניס מישהו עם תוצאה שלילית, שלכאורה הסיכון שהוא יידבק הוא כמו כל אדם אחר. ואתם אומרים, שלהבנתכם גם היום הבסיס המדעי הוא שגם מי שהוא מחוסן או מחלים, ואין לו תוצאה שלילית, וזה אני מבין גם מחוות הדעת של ד"ר שרון אלרעי פרייס, גם לגביו ההנחה היא שהסיכון שהוא ידביק נמוך יותר, גם עם זן דלתא, נכון?

נכון מאוד.

לכן אתם עוקבים אחרי הדבר הזה.

זה מה שהם הראו בשקף האחרון.

כי אני מבין שיש שינויים בדבר הזה. ואם אתם תגיעו למסקנה שמחוסן או מחלים באחד הזנים, אולי הסכנה שיפתח מחלה קשה היא נמוכה יותר, אבל עדיין הוא יכול להיות נשא או להידבק - -

אז יצטרכו את ה-72 שעות, בוודאי.

- - את יכולה לעשות פה גם לגביהם בדיקה שלילית.

נכון.

אוקיי, זה דבר אחד. עכשיו, דבר שני, מבחינת סוג המקומות שאתם בכלל שוקלים להחיל את התו הירוק, אני מניח שבכל מקרה יש הגבלה על סוג המקומות שזה יחול בהם. גם דובר על בסיבוב הקודם של התו הירוק. אנחנו מדברים בעיקרון על מקומות של פנאי בתפיסה שלכם.

חד משמעית כן - - - בטח לא משהו שמוגדר כעסק חיוני, שחייב להמשיך לפעול.

לא, אבל גם הסופר או חנות, בזמנו דובר שלא יהיו הגבלות שם, כי בן אדם צריך ללכת לקנות אוכל או לקנות דברים אחרים.

נכון מאוד. מראש הכוונה היא לעסקים שהם אינם חיוניים.

טוב, כרגע אין שום הגבלה על מקומות עבודה.

נכון.

עכשיו, נושא נוסף שהוא רלוונטי בהקשר הזה, וזה באמת יותר לצד המשפטי: אנחנו העלינו כבר לפני מספר חודשים את הצורך בהסמכה לנושא הזה. אנחנו סבורים, ואמרנו את זה פעם אחר פעם, שיש קושי משמעותי עם ההסכמה. עכשיו, זה לא רק עניין משפטי, זה גם עניין מעשי, מבחינת ההבניה של כל שיקול הדעת בהיבט הזה, מבחינת הקנסות שאפשר לתת את הקנסות הגבוהים יותר בשל ההסמכה שאתם תולים אותה בסעיף מסוים ולא בסעיפים אחרים. השאלה היא האם אתם מתכוונים, לאור החזרה של התו הירוק, לא לחכות עם כל התיקונים הגדולים לחוק הקורונה, אל הנושא של התו הירוק, להביא בהקדם לכנסת את הנושא הזה באופן נפרד? כי כרגע אתם על תשתית מאוד רעועה בכל הדבר הזה.

גאל, כן.

עמדת הממשלה, מבחינת השאלה של הסמכות להחיל תו ירוק, ידועה, היא כבר הוצגה לוועדה. סעיף 8 לחוק, מבחינת עמדת הממשלה, על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, היא שסעיף 8(א)(1) הוא מקור הסמכה לתו הירוק. ולכן כרגע מבחינת עמדת המדינה אין קושי בהחלת התו הירוק, כפי שהוא מוצע כרגע.

גור, זה לא יעזור. מפטירין דאשתקד.

עם זאת, ההערות של הוועדה נשמעו שוב ושוב בדיונים שונים, ובשיח בין משרד המשפטים למשרד הבריאות אנחנו גם מתכוונים להעביר את הדברים בתיקון לחוק שנכין אותו ממש בחודשים הקרובים, כי החוק הוארך עד - - -

אני מאוד מקווה שתכינו אותו בשבועות הקרובים, כי לא תהיה עוד הארכה. אני אומר פה. אנחנו מאוד סומכים על משרד הבריאות ומשרד המשפטים.

תיקונים לחוק.

אנחנו גם נקיים דיון מעקב תוך כמה שבועות, איפה אתם עומדים בנושא הכנת החוק. אני לא אחכה ליום האחרון, ואז נרוץ מהר מהר להאריך תוקף, כי צריך עוד חודש להכין את הצעת החוק. אנחנו נצפה לקבל עדכונים מכם. אני חושב שטוב הייתם עושים אם הייתם מסדירים הסמכה יותר מפורטת מאשר ההסמכה הכללית, וחבל שחוות הדעת של הייעוץ המשפטי פה של הכנסת לא דרבנה אתכם, לאור כמות התיקונים לחקיקה שאתם מביאים בענייני הקורונה, היה יכול גם להיכנס שם תיקון מסמיך לעניין התו הירוק, ועדיין לא מאוחר. עדיין אפשר לחשוב ולבחון מחדש, לאור הפעלת התו הירוק, אם לא נכון להגיש תיקון חקיקה קונקרטי.

הדברים יועברו לגורמים הרלוונטיים - - -

בסדר גמור. תודה.

הנקודה שלא השלמתי האחרונה בהקשר הזה, ואולי גם חברי הכנסת מתייחסים אליה, אז אני מצטער, היא הועלתה גם על ידי חברי הכנסת, זה באמת נושא ההסברה.

אז אנחנו מייד נגיע, הם יצטרכו לענות על נושא ההסברה.

כי זה מתחיל בחצות הליל - - -

גם נושא ההסברה וגם נושא האכיפה, שכבר קיבלנו תשובה חצי מספקת בסיבוב הקודם.

אולי צריך לזה עוד יום-יומיים מעבר?

כרגע אנחנו בתקנות, לא בחקיקה.

לא משנה, התכוונתי במושג של - - -

בסדר גמור. יש לנו פשוט עוד לא יותר מעשר דקות לדיון הזה. אז בבקשה, חבר הכנסת מקלב.

ב-15:30 זה נגמר?

כן, אנחנו כבר דנים מ-09:00 בבוקר בענייני קורונה. כן, בבקשה, חבר הכנסת מקלב.

אני אעשה את זה קצר. יש איזו הרגשה, שאם התקנות הן מצומצמות אז הן פחות בעייתיות, ואפילו הזכירו את זה. ככל שזה מצומצם ככה זה הפך את זה ליותר בעייתי. כשזה רוחבי, אז לפעמים העוול או ההגדרה, נניח אפשר לעשות הגדרה כוללת. אבל כשמנסים לצמצם את זה לאיזה משהו מסוים, זה הרבה יותר בעייתי. זה לא מידתי, זה לא נבחן, וזה הופך את זה הרבה פעמים לחסר היגיון.

יש את ההרגשה, ואני אומר לכם את ההרגשה שלי, וזו לא רק ההרגשה שלי, זו ההרגשה של כולם, שיושבים אנשים, באמת עם אחריות גדולה, מחליטים ככה: בתי ספר לא יכולים מפני שהשר הזה לא יכול לעשות את זה, תחבורה גם כן יש בעיה, אז נמקד את זה במה שאין לזה אבא, ואפשר שם לצאת עם הרגשה שעשינו משהו, שאנחנו הלכנו עם משהו כדי לעצור את הגל הרביעי. והינה, אנחנו יודעים להסביר את זה. ואז הנתונים וכל המחקרים מתגמשים לכיוון הזה. זאת ההרגשה.

בסופו של דבר אי-אפשר להבין ש-99 ילדים מתכנסים במקום אחד למסיבת יום הולדת באולם כזה, באולם אחר, הכול יהיה בסדר. וכשיש 99 מבוגרים מחוסנים, ויש ילד אחד שמגיע, אנחנו נגיד לו שהוא חייב בסטנדרט אחר לגמרי, כשאנחנו יודעים הפעם יותר מתמיד איפה נמצא המוקד של הדברים. קשה להבין שאנחנו קובעים 100 איש – המספר 100 זה מספר מאוד יפה, אבל שזה המספר, ואחרי זה לא משנה אם זה ב-100 מ', 500 מ', 1,000 מ', זה לא משנה, אבל לגבי הקנסות אתם כן יודעים פתאום להשתמש בגודל של האולם. אלה נתונים שאתם כן יודעים לשקלל אותם בגובה הקנס, וכאן אתם לא - - - אותו. אז אני לא מבין למה אין - - - הזו.

התחבורה הציבורית למשל, אנחנו מבינים שזה לא נמצא בתוך אוטובוס גדול או בתוך רכבת, בתחנה עצמה כן. עכשיו אני שואל את הדבר הכי סטנדרטי: קניון נחשב מקום שמתכנסים בו 100 איש. יש רופאי ילדים שהילדים צריכים להגיע אליהם בתוך הקניונים האלה, איך הילדים האלה אמורים להגיע לרופא, בין אם זה דחוף, בין אם זה פחות דחוף, ש-72 שעות קודם הם יצטרכו את הבדיקה? זאת אומרת, אנחנו לא נותנים מענה לחלוקה הזאת, שהיא גם לא יכולה להיות אפקטיבית, בהחלטה שמקומות כאלה נהפכים למקומות ציבוריים, אין החרגות, אין שום דבר. אני שואל באמת: איך ילד יבוא לרופא או למכונים, שרבים מהם נמצאים בתוך הקניונים, בתוך מקומות כאלה שמחייבים, והוא לא יוכל להיכנס? במיוחד שאתם לא עושים שום דבר לגבי חריגים שלא יכולים לקבל תו ירוק ועוד ועוד. ההרגשה בסופו של דבר שזה מכוון מאוד לסקטור מסוים בצורה שלו.

וגם אני לא יודע חוקית, האם מקום שיש לו, כפי שאתם הבאתם ב-3(ב), זאת אומרת אולם או מקום כינוס, שהאוכל נמצא מחוץ למקום, האם הוא נחשב כמקום שמתכנסים בו עם אוכל או שזה לא נחשב מקום שמתכנסים בו עם אוכל? אולם קטן שכל האוכל שלו בחוץ. קודם ראיתי את זה, נדמה לי שזה היה (ד)(ב) אולי

כן, זה ההגדרה השלישית.

שקבעתם שאולם, גם אם זה בחוץ ובפנים, זה נחשב כמקום אחד.

כן, זה 2(א)(3).

2(ב).

2(ב)?

כן. "האמור בתקנת משנה (א) יחול גם לעניין אירוע או פעילות כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותה תקנת משנה המתקיימים חלקם במבנה וחלקם בשטח פתוח."

זו הכוונה, שהאוכל לא נמצא בתוכו, לא מכניסים את האוכל, הוא נמצא בחוץ?

לא, שיש גן אירועים שיש בו חלק מקורה וחלק פתוח, אנחנו בקיץ.

אז אם הכול פתוח אז הכול בסדר. אבל אם יש בו - - -

גם וגם אז צריך תו ירוק, כי אני מניח שהם לא יכולים לשלוט על מי נכנס, איפה רחבת הריקודים, האם היא בפנים? האם היא בחוץ? החופה בחוץ, אבל כל האוכל בפנים.

בסופו של דבר זה אותם אנשים שנכנסים ויוצאים.

ברור. בסדר גמור.

אותה קבוצה של אנשים שנחשפים אחד לשני.

אבל אם הנקודה שזה האוכל, אז באוכל הם נמצאים בחוץ.

לא, אבל הם אמרו שזה לא רק האוכל – זה האוכל וזה ריקודים.

אבל ריקודים בפנים יהיו מותרים אם אין אוכל. כל דבר בנפרד אתה מתיר. זאת אומרת, אם ייקחו את האולם הבא על ידו – שמה זה בסדר.

לא, לא נכון. אם יעשו שני אולמות – טוב.

כן.

תראו, בסדר, המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים, אבל בסופו של דבר צריך להגדיר - - -

בסופו של דבר זה אירוע אחד, גם אם הוא בשני אולמות.

כן, ברור.

ואז יהיה ויכוח אם זה אירוע אחד או שני אירועים.

בסדר.

קייטרינג זה בכלל לא אירוח. מי עושה את האירוח, המזמין או בעל הבית של המקום?

מפעיל העסק. אבל יש פה הגדרות.

שני אולמות בבניין אחד - - -

אבל עוד פעם, התקנות האלה נמצאות כל הזמן בתהליך של עבודה. אם תהיינה פרצות, יסגרו אותן.

- - - של שנה וחצי, אדוני היושב-ראש. אנחנו כבר לא טירונים בעניין הזה.

לכן בעיניי, דווקא מכיוון שאנחנו לא טירונים, אז אני חייב לומר: טוב שלא קיבלנו פה איזשהו cut and paste של תקנות התו הירוק הקודמות שהן גורפות, ויש פה ניסיון דווקא לומר: הינה, אנחנו כרגע מתמקדים בעניין הזה. לכן בעיניי נושא האכיפה הוא קריטי. אם לא תהיה אכיפה שתואמת את התקנות האלה, ואנחנו לא נראה עוד שבוע שאתם הקציתם בצורה ספציפית חלק מהסד"כ שיש לכם לטובת הנושא הזה, אז לא הועילו חכמים בתקנתם. אז אין שום משמעות לבחירה דווקא בהליכה מדורגת והליכה במשהו מצומצם. לכן אני חושב שגם אין זמן לטעויות מצד גורמי האכיפה.

- - - יעשו הפסקה בתוך האירוע, ועכשיו יספרו כמה אנשים שיש להם, כמה אנשים נמצאים, יש להם תו ירוק, אין להם תו ירוק.

אתה מגיע למקום מסוים, אתה בודק האם עומד בן אדם בכניסה ובודק את התו הירוק. בואו, על פרקטיקות האכיפה אנחנו לא מצפים ממשטרת ישראל להשבית שמחות ולעצור חופות באמצע ולבדוק, אבל דומני שעניין השלט, השהייה עם המסכה, מינוי אדם שהוא אחראי למקום – אני סומך על גורמי האכיפה שידעו לעשות את זה עם רגישות. הרי כל הרעיון הוא לאפשר חתונות בישראל בתקופה הזו ואירועים. אז הם ימצאו את הדרך לעשות את זה בצורה רגישה. ומצד שני לאכוף. אם לא תבקרו בשבוע הקרוב באולמות שמחה וכו', אז התקנות האלה הן אות מתה, והתוצאה תהיה שלא תהיה ברירה בסוף לעשות תו ירוק גורף, או חס וחלילה איסור על פעילויות. חבר הכנסת בוסו, בבקשה.

- - - על קניונים עם רופאים.

כן. אז מייד אתם תענו. חבר הכנסת בוסו.

אדוני היושב-ראש, חשוב היה לי לבוא לכאן דווקא כשמדברים שוב על החלת התו הירוק, ועוד תקנות שנכנסות בנושא הקורונה חזרה. יש מגמה אחת ברורה, ולפחות לפי הנתונים אנחנו רואים שאין הדבקה המונית ואין עלייה במדד ההדבקה בקרב הציבור החרדי. אגב, זה פלא שבגל הנוכחי העיתונות הפסיקה לעשות פילוח לפי מגזרים. פעם היא עשתה לפי מגזרים, כשזה שירת צד כזה או אחר. כנראה שבתי כנסת זה לא הדבר הכי מסוכן והכי מדבק, כי אנחנו רואים לפי הנתונים שאין הדבקה המונית.

אבל הדבר המכעיס הוא שהתקשורת – ולמה אני אומר את זה כאן? ראינו גם את הקריקטורה של עמוס בידרמן בהארץ, היום ידיעות אחרונות נתן עוד פעם צילום. אגב, לפני כמה דקות הם התנצלו ואמרו שזה יצא מתוך שלל תמונות. זאת אומרת, שבמקום מקדם ההדבקה, מקדם ההסתה זה הדבר היחיד שבימים האחרונים אנחנו רואים בצורה מאוד מאוד פראית. ואנחנו יודעים שהווריאנטים האחרונים שמגיעים זה מטורקיה, מעוד מקומות שלפחות רגלו של הציבור החרדי לא דורכת שם. וכשאנחנו רואים את ההסתה, הרי קיבלתי לפני כמה ימים עדויות ויש הסרטות של פקחים, שהגיעו לאכוף באחד הקניונים, וניגשו לזוג חרדים, לידם עשרות של אנשים בכלל בלי מסכות, לא רק מתחת לאף, אצלם זה טיפה ירד, וקיבלו דוחות.

ולכן אני חשוב שחשוב דווקא מהוועדה החשובה הזאת ומהיושב-ראש שתצא קריאה. כשאנחנו מדברים על להרגיע את האווירה העכורה הזאת ואת ההסתה שנמצאת, אם אנחנו לא נצא בקריאה בשביל להפסיק לדבר – אתמול בישיבת הממשלה, כשמגיעות תמונות של עשרות אלפים צפופים בשדה התעופה, שר האוצר דיבר כבר על אומן. זה שהוא אמר את דעתו – אנחנו מכירים את דעתו. אבל לא ראיתי שר אחד בממשלה או את ראש הממשלה, שיגידו לו: אדוני שר האוצר, בוא נטפל באירוע שיש לנו כרגע בפתחנו, ולא נדבר על משהו שעוד לא נמצא, וכבר להטיל את האשמה על אחרים.

ולכן אני חושב שכולם, כשמדברים על הורדת הלהבות, כולם צריכים לקחת חלק בנושא הזה, מהתקשורת עד הפוליטיקאים, ולא להפיל את זה רק על מגזר אחד.

חבר הכנסת בוסו, אני רוצה לומר לך, ואני אומר את זה בעדינות, כי אני מתחבר לדברים שלך: אתה יודע, אני חושב שלאתגר שאתה מדבר עליו, האתגר החברתי והתרבותי, וגם בסופו של דבר הבריאותי, כי אנחנו רוצים אכיפה איפה שצריך לאכוף, יש לצערי לאתגר הזה כמה וכמה הורים. אני חושב שאתה צודק באמירה שלך לגבי הרגישות שצריכה להיות היום. אני חושב שגם דברים שראינו, לצערי אני אומר, מספרי המתים הם קשים בכל המגזרים, אבל השיעור לצערי של הפטירות במגזר החרדי היה גבוה מסיבות שונות מחלקם באוכלוסייה.

- - - הפטירות – לא נכון, אבל לא חשוב.

טוב. ידיעתי שונה, אבל בסדר, אני אומר עוד פעם: באמת אני חושב שלכולנו יש פה אחריות משותפת. באמת אני אומר, אני מסכים עם הדברים שאמרת. אני חושב שחלק מהדברים שאנחנו רואים היום נובעים מזה שלגורמים שונים קל להיתפס תמיד למגזרים יותר מובחנים. אני חושב שאתה צודק בזה. ומצד שני, אני חושב שגם היו דברים בתחילת הדרך, לא בהמשכה, שלצערי התנהלו לא רק במגזר החרדי, אבל בקהלים ישראליים מסוימים בצורה פחות מוקפדת. אבל אני מצטרף לקריאה שלך. אני חושב שכרגע יש לנו אתגר גדול בישראל, כרגע בוודאי הסיפור הוא לא המגזר החרדי, ואני מצטרף לקריאה שלך.

הקריאה שאני אומר היא פשוטה. אם היינו רואים הרי מה שהיה קיים בהר הבית, 100,000 איש במגזר החרדי, אני לא רוצה לשמוע את הצעקות. אבל הסיבה שאני אומר את זה כרגע, כי אנחנו רוצים לבקש מהציבור מחר להיות ממושמע. כשהציבור מרגיש נרדף, כשזה לא נכון, אתה גם אחר כך לא יכול להגיד: תשמע - - -

אני מצטרף לקריאה הזו. חשוב שהאכיפה לא תהיה סלקטיבית ובררנית. אבל בגלל חשיבות האמירה הזאת אני בכוונה לא רוצה לחזור שנה אחורה. היינו יכולים להיכנס לכל מיני דיונים, אבל חבל. יש כרגע מצב נתון, צריך להתקדם, כי דרך אגב, בהקשר הזה, אני אומר דבר שלא חשבתי לומר אותו כאן בוועדה: אנחנו כל הזמן קוראים על פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. יש ציבור גדול של תלמידים שלומדים שיתחילו ללמוד לפני ה-1 בספטמבר. עוד שבועיים וחצי עשרות אלפי תלמידים יחזרו בבתי הספר החרדים ללימודים, ולכן משרד החינוך, את כל ההיערכות שלו צריך לעשות עכשיו.

ופה אני פונה למשרד הבריאות. הדיבורים האלה על 1 בספטמבר, 1 בספטמבר, הם בסדר, אבל את עבודת המטה שלכם, איך מבטיחים שלא תהיה הידבקות - - -

6 באוגוסט.

ב-6 באוגוסט עשרות אלפי תלמידי בתי ספר חרדים במדינת ישראל - -

וישיבות.

- - וישיבות חוזרים בא' באלול. בא' באלול חוזרים כל תלמידי הישיבות הקטנות. אתה יודע, הישיבות הגבוהות, אנשים מחוסנים, אני מסתכל על הציבור שלא מחוסן. יש לנו עשרות אלפי תלמידים. גם התלמידות חוזרות בא' אלול, נכון, חבר הכנסת בוסו?

לא, תלמידות ב-1 בספטמבר, כמו שאר - - -

ב-1 בספטמבר. בסדר, אז זה מקטין את המספר בחצי, אבל עדיין מדובר בעשרות אלפי תלמידים. וכדרך אגב, אני אומר: יש פה גם יתרון אולי, שאתם יכולים לערוך את הפיילוטים הנדרשים על פתרונות בתחום לא ההוראה המקוונת בהכרח, אבל ההתארגנות בתוך בתי הספר. וקחו לתשומת לבכם במשרד הבריאות וביתר משרדי הממשלה, שיש פה אוכלוסייה של עשרות אלפי תלמידים, שצריך לספק להם מענים ראויים בבתי הספר כבר ב-6 באוגוסט ולא ב-1 בספטמבר.

אני יכול את רשות הדיבור, אדוני?

היועץ המשפטי מעלה פה את סוגיית המימון של הבדיקות השליליות.

בדיקות ה-PCR והבדיקות המהירות. זאת אומרת, בהתחשב בזה שזו כרגע אלטרנטיבה קריטית - -

שזה יהיה פתוח - - -

- - בשביל יצירת שוויון בין המגזרים השונים, אני חושב שחשוב שהדברים יחודדו, שהדברים האלה הם חינם. יש פה ציבור מאוד רחב שלא יכול להתחסן.

האם זה מצב הדברים כרגע?

כרגע זה מצב הדברים.

והאם זו הכוונה להמשך?

אני לא יכולה להגיד מה יהיה בהמשך. מה שאני כן יכולה להגיד, שהעקרונות האלה, שאוכלוסיות שלא יכולות להתחסן כן תינתן להן אפשרות בחינם - - -

לא, האם התשובה הזו חלה על כל 28 ימי תחולת התקנה? אחרת אני רוצה לומר משהו.

בנוסח הזה כן, כמובן.

לא, השאלה היא המימון.

לא, אין התייחסות לשאלה - - -

היועץ המשפטי לא סתם שאל. מי שנכווה ברותחין - - -

טוב שהיועץ המשפטי העלה. אני רוצה לשאול את השאלה מאוד קונקרטי: האם יש התחייבות של הממשלה, שלאורך 28 ימי תחולת התקנות הנוכחיות, שתיכנסנה לתוקף הערב, הבדיקות השליליות ניתנות חינם?

וזמינות.

בכל תקופת תוקפן של התקנות בדיקות ה-PCR יינתנו בחינם לכל מי שרוצה. כמובן שאם יהיה איזשהו שינוי, למשל בדיקות מהירות בתשלום למי שלא התחסן מבחירה - - -

הן יהיו תקפות גם ליוצאים לחו"ל?

אני רוצה רגע לומר משהו, אני מתייחס כרגע לתקנות האלה. לגבי היציאה לחו"ל, זה נעלה בתקנות הרלוונטיות. לוועדה יש סמכות, גם אחרי שהוועדות נכנסו לתוקף, לקצוב אותן ויותר מלקצוב אותן. אנחנו לא נאפשר מצב - - -

יש לך רק 14 יום לזה.

גם בנוסח הנוכחי אין אפשרות שפתאום נחליט - - -

לא, השאלה היא שאלת העלות. אתם יכולים להחליט שאתם לבדיקת PCR גובים תשלום. אדם רוצה ללכת לחתונה של בת דודו, והוא לא בקבוצה שיכולה להתחסן – הילד או אדם שהוא בקבוצת סיכון לחיסונים - - -

אין כוונה להתחיל לגבות תשלום עבור בדיקות PCR. יש דיונים לגבי הנושא של הבדיקות המהירות, האם בכלל - - -

אני יכולה להתייחס? אני ממשרד האוצר.

כן, בבקשה.

אז התקנות שהונחו על שולחנכם עברו בישיבת הממשלה אתמול מבלי שהן היו בפרוטוקול ישיבת הממשלה, וכתוצאה מכך הן גם לא מתואמות איתנו.

אני מבקש להפסיק את הדיון. לא יאומן. אני הייתי מפסיק.

השאלה שנשאלת היא בצדק, ואני אבהיר: אין הסכמה בין המשרדים כרגע בנוגע לסוגיית המימון של הבדיקות המהירות.

הבדיקות המהירות של ה-24 שעות?

הבדיקות המהירות הן במימון פרטי.

לא ה-PCR.

נכון.

האם לגבי ה-PCR - - -

אני אבהיר את הכול, כבוד יושב-ראש הוועדה, זה חשוב לנו בדיוק כפי שזה חשוב לך. לגבי נושא ה-PCR – היום על מנת לקבל בדיקת PCR אדם נדרש להצהיר שיש לו תסמינים מסוימים. המטרה היא כן להביא למצב שבסוף בדיקה שממומנת על ידי המדינה לא נעשית סתם אלא לצורך מאוד מסוים, שהוא כמובן מניעת תחלואה. מגיע התו הירוק ושם את הבדיקות במקום אחר. הוא שם אותן במקום שבו הן משמשות לטובת כניסה לפעילות פנאי. ועל כן בעצם בכלל נכנס לעולמנו מושג הבדיקות המהירות, בדיקות שהן זולות יותר, מהירות יותר ומטרתן היא אחרת.

משרד הבריאות, אם יורשה לי, בעבודת מטה לא מספיק סדורה, הגיע למצב שהיום הוא מגיש לשולחנכם תקנות שראשית, כפי שאמרתי, הן לא מתואמות. ושנית, הן מביאות למצב שהן מתבססות כולן על איזושהי הנחה, שיש בדיקות מהירות זמינות לאוכלוסייה.

קרע בממשלה.

אני רוצה להזכיר שמדובר בתקנות שהממשלה - - -

לא, סליחה, דבר אחד לא יקרה כאן בוועדה - - -

דבר אחד כדאי שלא יקרה, שמשרדי הממשלה ידברו בניגוד לעמדת הממשלה.

קורה, קורה. יקרה, יקרה.

לא יקרה, לא יקרה. חברים, סליחה.

באים לפה לא מוכנים - - -

חבר הכנסת אשר, שנייה.

הסיבה ששאלתי - - -

תן לנו להשתעשע קצת.

תשתעשע בוועדות אחרות, פה עובדים קשה.

במסגרת התו הירוק - - -

היושב-ראש - - -

לא, שנייה, רגע. סליחה, אנחנו קוטעים מישהו. זאת לא קריאת ביניים. שנייה. נגענו פה בנקודה חשובה. אנא, נציגת משרד האוצר, גם תאמרי מה תפקידך בכוח.

אני אחראית על הקורונה באגף תקציבים במשרד האוצר. רק על מנת להשלים את תחילת הטיעון שלי, אני אומרת שאין כרגע הסכמות לסוגיית המימון של הבדיקות המהירות, ובדיקות ה-PCR, שהן יקרות יותר, בעינינו אינן נותנות מענה לביקושים שהם על בסיס פעילות - - - ולא על בסיס בעיות של תחלואה בריאותית אמיתית. יש כאן סוגיה שהיא לא סגורה. ולשלוח את כולם ל-PCR זה אכן מה שיקרה אם התקנות יעברו מחר בבוקר, ויש פה בעייתיות ברמת - - -

בסדר גמור. התקנות אושרו אתמול בממשלה?

הן אושרו, כפי שאמרתי - - -

אז תגישו ערר.

אז קודם כול זאת עמדת הממשלה. הלוואי והיינו מצביעים עליהן היום, אז הייתי יכול להתייחס, אבל אני לא יכול להצביע עליהן היום, אז ממילא הסוגיה, מכיוון שאין הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה להצבעה עליהן - - -

אבל אם אתה מתכוון לשנות - - -

לא, בואו, אני לא פותח משא ומתן לאור תוצאות ההצבעה. מבחינתי האופוזיציה הייתה צריכה לחשוב, שיש יתרון בזה שהתקנות מגיעות לפני כניסתן לתוקף לאישור גם אם תאושרנה. אבל זה לא משנה, כי אני לא מצביע עליהן, כי זו כרגע ההסכמה ואני בדרך לחתום את הדיון.

אני לא רוצה לפתוח פה עוד דין, אני רק רוצה לומר את הדבר הבא: הסוגיה הזו מטרידה מאוד. מטרידה מאוד. אני מתכוון להצביע על התקנות שבוע הבא. מתכוון לקיים דיון. זה שיש הסכמה בגלל חג הקורבן – שבוע הבא בשני או בשלישי יהיה דיון עם הצבעה. מבחינתי אם לא יובטח שאנשים שאינם יכולים להתחסן – אני שם כרגע בצריך עיון את מי שיכול להתחסן ובוחר שלא, צריך עיון גדול, אבל מכיוון שרוב הציבור הוא לא זה שמסרב להתחסן אלא זה שאתם לא מוכנים שהוא יתחסן מבחינה בריאותית, בצדק, אז אני מודיע שההמלצה שלי לוועדה תהיה לא לאשר את המתווה הזה אלא אם יש פתרון לסוגיית הבדיקות.

אני אגיד שגם בסבב הקודם - - -

גם ילדים. זה לאו דווקא אוכלוסייה - - -

אני מדבר על ילדים.

- - -זה נשמע יותר טוב גם כן – ילד שצריך להגיע לרופא בתוך קניון או למכון. מה הוא יעשה?

וגם מנועי חיסון ניתן להם פתרון בתשובה השלילית שניתנת בחינם. מה שיש כאן זה אפילו כרגע מרחיב יותר, וזה נותן לכל מי שלא מחוסן, גם אדם מבוגר - - -

כרגע שמענו ממשרד האוצר - - -

- - -

אין בעיה. קודם כול אני רוצה לומר: למיטב ידיעתי, לא משרד האוצר אחראי על השאלה למי עושים בדיקת PCR בקופת חולים, עם כל הכבוד למשרד האוצר. ההנחיות לקופות החולים, אני מקווה שעדיין מגיעות ממשרד הבריאות.

קופות חולים נכנסות לתוך ההגדרה של נותן שירות?

אני מבקשת להבהיר את העמדה שלי.

לא, אבל העמדה ברורה. אני לא יוצא כנגד עמדתכם.

- - -

חברים, סליחה. נציגת משרד האוצר, אני חותם את הדיון בעוד שלוש דקות, ויש עוד סוגיה - - -

- - - זכות דיבור.

חבר הכנסת אשר, אתה ניהלת את הישיבה ביחד איתי. הכול בסדר. אנחנו מסיימים.

ביקשת חפיפה – קיבלת.

הכול בסדר. עשית לי היום חפיפה מצוינת. יש לנו מליאה עוד מעט, אסור לי לקיים דיון על מליאה.

חלק גדול מהמרפאות של הרופאים והמכונים נמצאים בתוך קניונים. האם ילד - - -

האם יש תשובה לחבר הכנסת מקלב? אם כי אני לא רואה כאן איסור כניסה לקניונים, חבר הכנסת מקלב.

אין קניונים פה.

חבר הכנסת מקלב, זה לא התו הירוק שהיה לנו.

אין הגבלה על כניסה לקניונים, ולכן אין שום מגבלה באף אחד מהמכונים - - -

אני רק אומר, אמרת שזה לא קשור, מה ששאלתי לגבי נכנסים ויוצאים לחו"ל, הגשתי שאילתה שאושרה כשאילתה דחופה, שמחר שר הבריאות אמור לענות לי עליה, בגלל המחירים המופקעים. אתמול היה סמינר שלם של מאות בנות, שבסוף נתקע חלק מהסמינר בגלל נושא הבדיקות, כי פתאום התברר להן - - -

ביציאה לחו"ל?

לא, בארץ. אמרו להן: או מחוסן או מחלים או בדיקות. וניסינו מעכשיו לעכשיו לארגן את הבדיקות - - -

הבנתי.

זה לא קשור לתקנות - - -

ברור. קודם כול מה שעולה מכאן, שיש סוגיה פתוחה בממשלה, לא תמיד הממשלה צריכה מיידית להסכים – הכול בסדר. סימנו לעצמנו שיש סוגיה פתוחה. לכן אני גם לא אומר: חברים, בואו מחר נצביע ונגיע להסכמות. סימנו, אנחנו מצפים לקבל שבוע הבא תשובה לגבי סוגיית עלות הבדיקות. אני אכנס דיון בתקנות האלה, למרות שהן תהיינה בתוקף. אנחנו מצפים לקבל גם תשובה לעלות של הבדיקות ומה המדיניות הממשלתית.

העלות והזמינות.

זמינות ועלות. אנחנו נקווה שכבר תהיה התייחסות ראשונה לעניין האכיפה שבוע הבא לאור התקנות האלה. התייחסות ראשונה. חבר הכנסת אשר, 60 שניות. אבל אני רק רוצה לומר: אחרי חבר הכנסת אשר, סוגיית ההסברה, אני מבקש מכם התייחסות. אני לא שמעתי שום דבר כרגע בתקשורת מבחינת פרסומות והנחיות, מה התוכנית שלכם בעניין. חבר הכנסת אשר, בבקשה.

כשאני לא הייתי כאן, כשיצאתי, אז שמעתי אותך. שני דברים, באחד אני חושב שזה לא נכון, זה טענות, ואחד אני חושב שזה נכון מאוד. שלא לדבר על הדבר השלישי, שהעלית את נושא העלויות, שהעלה היועץ המשפטי, ומינפת את זה נכון, כי זה באמת דבר קריטי, כי פעם קודמת אמרו: אין לנו מספיק בדיקות וכו' וכו'.

הדבר הראשון שאמרת, שאני שמח שהתו הירוק הוא לא גורף. זה נכון ולא נכון. אנחנו מתבלבלים בין התו הירוק לבין סגר. התו הירוק הוא הרגל חיים בתקופה של חוסר ודאות. ולכן אני חושב שזה גם מתקשר לעניין הפרסומי, כי כל אחד יגיד לך שברגע שניכנס לתו ירוק, חיינו ייכנסו לתו ירוק על כמה אלמנטים שלהם, אנשים יהיו ב-mode מסוים. כי אם לא, שוב, יתחיל העניין: למה תו ירוק על זה ולא על זה ולא על זה? ואז נגיע לדברים שאני חושב שבאמת מוקדם היום להגיע אליהם, שזה מכוון לציבורים כאלה. אני אומר את זה באמת מקצועי לחלוטין. אחד.

הדבר השני, שאני מאוד מסכים איתו, ואני חושב שבדיון הבא זה צריך לבוא לידי ביטוי, וזה לידיעת גורמי האכיפה. אמרת שאתה לא מצפה שהתו הירוק הזה ישבית שמחות. יש לתו הירוק הזה שני דברים שאתה אמרת – אני חוזר על דברים שאתה אמרת, אם אני אשכח תתקן אותי – הדבר הראשון זה באמת לראות שהכניסה למקום תיעשה רק למי שרשאי להיכנס ולא למי שלא ובצורה הנכונה. ואמרת עוד דבר אחד.

הנושא של השלט - - -

אה, השלט והדברים האלה. אם זה יתחיל להפוך לכניסה לתוך אירועים, ולהתחיל לשלוף בן אדם אחד שנפלה לא המסכה או עלתה לו המסכה, שמה - - -

זה לא הרעיון.

זה לא הרעיון. ועם זה אני מסכים במאה אחוז לעמדת היושב-ראש.

אני חושב שגם התמונות האלה שייכות לתקופות הסגר, פחות לתו הירוק. בסדר גמור. תודה. אני מבקש התייחסות שלכם אחרונה לסוגיית ההסברה. התחושה היא שיש פה פיגור בהתנעת מהלך ההסברה לרגל הזו, ובזה אנחנו נחתום. יכונס דיון שבוע הבא, המשך בדיון בתקנות.

החל מה-16 ביולי משרד הבריאות פרסם את מתווה התו השמח – ככה הוא הופיע בתקשורת. זה עלה גם לכל רשתות התקשורת, פייסבוק ואתרים שונים, כולל באתר של משרד הבריאות, שמגדיר בדיוק מה כולל המתווה, למי זה מיועד, הסבר שהמתווה צפוי להיכנס לתוקף החל מ-21 ביולי. יש פה הסבר מה זה אומר, כולל דגשים שבמסגרת המתווה אין הגבלה על כמות המשתתפים, ותחול חובת עטיית מסכה, למעט בזמן פעילות מותרת כדוגמת שתייה ואכילה.

ויש פה גם התייחסות לקריטריונים שדיברנו עליהם, והם מופיעים בתקנה, כולל דוגמאות מה נכלל בקטגוריה הזאת – חתונות, שמחות, הופעות בעמידה, מסיבות וכנסים התואמים לקריטריונים שפורטו. אז זה משהו שיצא כפרסום והסברה. ואגב, זה מתקשר בעיניי לסוגיה שהזכרת, האם אנחנו מבקשים את התקנות האלה ל-14 יום או ל-28 יום? אם המדיניות שהממשלה החליטה עליה, שאנחנו רוצים לקדם חיים לצד קורונה, להנהיג סוג של שגרת קורונה, אני חושבת שחלק מהרעיון של ללכת למשהו שהוא יותר ארוך טווח זה גם סוג של תיאום ציפיות עם ציבור, הסברה.

זה היה נכון אם הייתם מתחייבים לנו על זה שב-28 ימים הקרובים לא תביאו תוספות. חבר הכנסת אשר צודק מאוד, יש פה איזון מאוד עדין. ככל שאתם הולכים על מתווה יותר מצומצם, אני בניגוד לחבר הכנסת אשר תומך בזה, אז אי-אפשר לשגע את הציבור ושבוע הבא להביא הרחבה של התקנות. הבקשה שלי ל-14 ימים נבעה מזה שאני חושב שחייבים להקפיד בדיאלוג בין הכנסת לבין הממשלה. ומכיוון שנקלענו למצב שבו השבוע לא מצביעים, נכון היה שהממשלה תאותת: כשמתחילים את המתווה הזה מחדש, הולכים לתקופה יותר קצרה, לומדים את המסקנות, רואים את פעילות האכיפה. אבל קיבלתם את החלטתכם.

אני אמרתי לכם, שבוע הבא יתקיים דיון. אני חושב שהדיון הזה היה חשוב כדי להבהיר מהן הנקודות הלא-סגורות מבחינתנו. נקודה אחת שלא סגורה מבחינתנו זו נקודת עליות הבדיקות. הבנו שיש כאן מחלוקת פנים ממשלתית. לגיטימי. והיא צריכה להיפתר. כי אם מדברים על טווח ארוך, אז צריך לתת לציבור תשובה ברורה מי מממן את הבדיקות. ואוי ואבוי אם יהיה מצב שביום ראשון, 72 שעות לפני חתונות, בני משפחה יגיעו לקופת החולים שלהם, והאחות תאמר להם: סליחה, אין לכם תסמינים, אז אין PCR, ועכשיו לכו תחפשו איפה יש בדיקה מהירה.

במילים אחרות: תשקרו שיש לכם - - -

חבר'ה, זה לא מתקבל על הדעת.

רק חשוב להגיד, המתווה שהצגנו לגבי המימון של הבדיקות זה המתווה שחל. זה בסדר שלמשרדים שונים יש עמדות - - -

אמרה נציגת משרד האוצר, והיא אולי טעתה, אבל נציגת משרד האוצר - - -

אני ממש מבקשת להבהיר את עצמי שוב. לגבי ה-PCR המימון הוא ציבורי - - -

גברתי, סליחה, גם אם את נציגת משרד האוצר, בוועדה הזו נציגי ממשלה מדברים אחרי שהם מקבלים רשות דיבור, וכרגע אין רשות דיבור. אני מצטער, אנחנו שמענו את הדברים, הדיון הסתיים, יש פה מליאה עוד שבע דקות. לכן אני קבעתי דיון לשבוע הבא. ואם לא תגיעו לעמק השווה, ננסה לעזור למשרד הממשלה להסתדר זה עם זה.

יפה.

חברים, אני נועל. ואני מקווה שזה לא נתפס כגסות, אבל יש מליאה. בכל זאת חברי כנסת צריכים גם כמה דקות כדי להגיע למליאה, אנחנו לא עושים קפיצת הדרך. אני מזכיר, הסוגיה של עלויות הבדיקות, מה העמדה הממשלתית – לא העמדה, אלא מה מדיניות הממשלה לאור מה ששמענו פה פרשנויות שונות. נבקש לראות איפה עומדת האכיפה, הצעדים הראשונים של האכיפה בנושא. ואנחנו כולנו גם נתרשם מסוגיית ההסברה.

תודה לכולם. יום טוב, ערב טוב לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:54.