פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
ועדת החוץ והביטחון הזמנית
12/07/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת החוץ והבטחון הזמנית
יום שני, ג' באב התשפ"א (12 ביולי 2021), שעה 9:32

צפיפות באוטובוסים של חיילים

חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר
ניר ברקת
רות וסרמן לנדה
אמילי חיה מואטי
מיכל רוזין
נירה שפק

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי
איציק תורג'מן - אלוף, ראש אט"ל, צה"ל

פיני בן מויאל - תא"ל, רח"ט לוגיסטיקה, אט"ל, צה"ל

שי דרורי - רס"ן, ע' ראש אט"ל, צה"ל

יעקב נתניהו - ראש רשות התחבורה הארצית

עמיחי לוי - מנהל תחום תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה

ארז לבחר - סגן מנהל אגף תח"צ, חברת אגד

יעל סבן - חיילת משוחררת

יונתן בר יואב - חייל משוחרר

שלו להב - חייל משוחרר

עידו בן יצחק

שמואל לטקו

עופרה ארגס – חבר תרגומים


צפיפות באוטובוסים של חיילים

בוקר טוב לכולם. הדיון הוא דיון פתוח ומצולם ומשודר. אם למישהו ממש מתחשק להגיד איזה שהוא סוד שיתאפק ולא יגיד אותו. אני ביקשתי לקיים את הדיון הבוקר לאחר פניות שקיבלתי בעניין של ההסעות. הסיקור התקשורתי לגבי המצב של הסעות החיילים מ- ואל הבסיסים בעיקר בימי ראשון וחמישי בתחבורה הציבורית. לצערי לא מדובר בתופעה חדשה, אנחנו רואים את התמונות של חיילות וחיילים נלחמים על מקום באוטובוס כמו שנלחמים מול אויב. דחיפות, מכות, צעקות, ניבולי פה, בשמש, בחום של 40 מעלות, ובשביל מה? כי חיילים מסורים וממושמעים רוצים להגיע לבסיס בזמן. כל חטאם זה שהם רוצים להגיע בשלום ובזמן לבסיס ולחזור בשלום הביתה.

תמונות שהגיעו מהחיילים מהאוטובוסים ומהרכבות הן תמונות קשות. יש פה בעיה בטיחותית קשה, סכנה בריאותית, לא שומרים על מרווחים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ויותר מכל יש כאן לדעתי, ואני מקווה שאני טועה, אני בטוח שאני טועה אבל אפשר לחשוב שיש כאן זלזול בחיילים שלנו, אותם אנשים שכן בחרו לשרת ולא השתמטו והם עושים, נותנים שנתיים או שלוש מחייהם לטובת השירות הצבאי. החיילים שנוסעים בתחבורה הציבורית הם לא אזרחים סוג ב', מגיע להם את המינימום הנדרש, מקום לשבת בנוחות ובבטחה.

אני מבקש לשמוע ממשרד הבטחון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומצה"ל כיצד בכוונתם לתת מענה לסוגיה. אני יודע שמקרים אלה מתחדדים כשיש עבודות תשתית של נתיבי ישראל או רכבת ישראל, אבל אלה דברים שידועים מראש. יש להכין תכניות להגברת ההסעות בהתאם להשבתת הרכבות או כשיש עבודות בכבישים, בסמוך ובדרך לבסיסים.

הוועדה הזו, תפקידה לא רק להתעסק באיום האיראני, המצב בעזה או מדיניות החוץ של ישראל, הוועדה הזאת בראש ובראשונה לדאוג למי שמגן עלינו. אנחנו לא שוכחים זאת לרגע. אני מתכוון לקיים מעקב צמוד אחרי יישום ההחלטות שנקבל פה בוועדה ולא נרפה עד שהנושא יבוא על פתרונו. תודה רבה. אנחנו נתחיל את הדיון. אני מציע שנתחיל בשמיעת עדויות של שלושה חיילים משוחררים כמובן. אנחנו לא מתעסקים עם חיילים. אז אני מציע שלפי סדר הישיבה, את יודעת מה, החיילת תתחיל ראשונה. תציגי את עצמך, איפה שירתת ובמשך שתי דקות תתארי את המצב.

קוראים לי יעל סבן. אני בת 21. השתחררתי לפני שלושה שבועות, כמעט חודש. שירתי בחי"ר גבולות, התגייסתי בנוב' 18, הייתי בסיירים בתחילת השירות שלי בטירונות, יותר מאוחר עליתי לגדוד, הייתי חפ"שית בקו בגדוד 47. יותר מאוחר הייתי חפ"ק מח"ט אז הייתי גם בשער הבקעה ואז חזרתי לסיירים לתפקיד סו"פ מפל"א בקורס מכ"ים.

ומה את מתארת?

אני חושבת שהנסיעות, גם בבקעה זה לא זוהר לנסוע באוטובוס שהוא יוצא מירושלים לטבריה ומטבריה לירושלים ובדרך כלל הוא לא עוצר כי אין מקום, כי הוא ממלא בעיקר אוכלוסיות חרדיות. אבל התסכול שבלעלות באוטובוס קו 392 שנראה לי שגם יונתן חווה אותו בשיזפון, זה פשוט נורא. זה אוטובוס שמספר המקומות שלו מוגבל, זאת אומרת צריך להזמין אותו מראש, ואם לא הזמנת מספיק זמן מראש אז אין. והוא עובר בחמישה בסיסים די גדולים. עובדה, שיזפון בהל"צ, סיירים, מאוד מאוד מתסכל.

מה זאת אומרת מתסכל? אוקיי, מתסכל ולא נעים, בסדר. יש מצב שבאתם לאוטובוס ולא היה מקום באוטובוס?

חד משמעית. אותם ארבעה אוטובוסים שיוצאים ביום חמישי בבוקר עוברים בארבעה בסיסים שונים, כל אחד מהבסיסים האלה מונה לדעתי לפחות 2,000 איש, אני יודעת שבסיירים הוא מונה לפחות 3,000 והוא ממשיך לעשות את הסיבוב הזה בין הבסיסים כשהאוטובוס כבר מלא. זאת אומרת זה נטו לסמן V, לבוא ולהגיד 'אני הייתי פה', אבל אתה לא יכול להעלות למעשה אף אחד על האוטובוס.

אז מה עושים?

או שהאחריות שלך זה להזמין אוטובוס הרבה מראש, אבל הרבה פעמים יש בלת"מים, יוצאים להפניות, צריך לצאת הביתה יותר מוקדם, קרה משהו, שולחים אותך למשימה. ואז נתקעת, לא עלית על האוטובוס, בעיה שלך. זה לא אוטובוס שיש אותו ככה ב- - -

אוקיי, אז אם לא עלית לאוטובוס, מה את עושה?

כלום. נתקעת. או שתצא בשלישי לפנות בוקר, בתקווה שיהיה לך מקום בהסעה בשאטל שהזמנת, שבדרך כלל האפליקציה הזאת לא עובדת, שאטל, לפחות לי היא לא עבדה, גם להמון מהחברים שלי היא לא עבדה, גם להמון מהחברים שלי היא לא עבדה. או שתנסה לעלות על האוטובוס הבא על בסיס מקום פנוי כשבדרך כלל אין.

אוקיי.

אני בן 22, השתחררתי גם לפני חודש. הייתי במשך 16 חודשים גם בשיזפון וגם בסיירים, גם אני רוצה לספר על קו 392. סיפור אישי שלי, הייתי צריך לצאת לאירוע משפחתי ביום רביעי בבוקר. יצאתי ב-10:00 כדי להגיע למרכז ב-18:00. שמונה שעות זה הרבה זמן. בשעה 10:00 עוברים מולי שני אוטובוסים מלאים, אפילו על אחד מהם היה חבר שלי שדיברתי איתו לפני, אמרתי לו 'תבקש מהנהג לעצור בשבילי, אני חייב לעלות'. האוטובוסים מלאים. בסוף הפתרון שמצאתי לעצמי זה לקחת אוטובוס משזפון לאילת, זאת אומרת להדרים, גם הוא היה מפוצץ ועמדתי, משזפון לאילת ואז מאילת למרכז. לא הגעתי בזמן גם לזה וזה רק מקרה אחד.

אני יכול לספר גם על הקו מבאר שבע למרכז בימי שישי בבוקר, קו 669 שעובר דרך כביש 6, כביש 1, כביש 4, צומת רעננה. אוטובוסים מלאים, באמת מכות, קללות, ניבולי פה, וזה דבר שהוא די לא ייתכן כי אתה רוצה להגיע בסוף הביתה ביום שישי בבוקר, במילא, בדרך כלל אחרי כמה שבועות, שבועיים, שבוע בצבא, ואז מה שקורה זה שפשוט אין לך מקום, אתה צריך להדחף, ללכת מקום. יש מקרים גם, אני יכול לספר על חבר שלי שהוא העלה את התיק שלו לאוטובוס, לא היה לו מקום והאוטובוס נסע, התיק נסע למרכז והוא נשאר בבאר שבע ביום שישי בבוקר. זה מקרה אחד מבין רבים.

גם חיילים שלי שפספסו הפניות שהם חיכו להם חודשים בגלל שלא היה מקום באוטובוס וזו בעיה, בתקופת הקורונה היו אמנם הסעות של הבסיס ושאטלים ישר לבסיס שעכשיו אין את זה כבר, אז חזרה הבעיה, שגם הייתה מלפני.

אני שלו, בן 21. גם כן מתל אביב. שירתי, יש לי שתי תקופות בצבא, תקופה של 10 חודשים כחימושניק בצאלים ותקופה של כל שאר השירות שלי כלוחם ומפקד בתותחנים. שירתי ברמת הגולן. התקופה שלי בצאלים ב-10 החודשים הראשונים זה היה מלחמות של שלוש-ארבע מליאות פה בכנסת נכנסות בדלת אחת קטנה והנהג צריך לסנן ורבים איתו ורבים ביניהם. היה מצב מאוד קשה.

בימי חמישי אם הייתי אומר לאמא שלי 'המפקד שיחרר אותי' מוקדם ב-8:00 בבוקר, היא ב-15:00 מתקשרת 'איפה אתה', 'אני עדיין בתחנה, מחכה'. פספסתי עוד ועוד ועוד.

למה, כי האוטובוסים מלאים?

האוטובוסים מפוצצים ו-300 איש רוצים לעלות על אוטובוס של 60.

מה זה אומר מכות, קללות, בעליה לאוטובוס?

דחיפות, כל אחד כאילו פשוט נשאר שם שני אוטובוסים אחורה נגיד ואז הוא נהיה עצבני אחרי שעתיים שהוא מפספס, אז הוא מתחיל לדחוף קצת. כל אחד מתחיל לדחוף ואז פשוט נהיה גוש של אנשים.

כמה התופעה הזאת חוזרת על עצמה או שבמקרה יצא פעם אחת שזה קרה לך?

כל ראשון וחמישי.

גם שישי.

שישי לא יצא לי, אבל - - -

בלי קשר לקורונה? גם לפני הקורונה? אחרי הקורונה?

לפני הקורונה הייתי שם. אחרי הקורונה כבר עברתי לתותחנים שזו בעיה, אחרת, זו פחות בעיה של צפיפות של אוטובוסים בצפון. מי שמכיר.

הקורונה החמירה את זה בגלל הרכבות?

בגלל המקום באוטובוסים.

אבל לא היו רכבות, אז האוטובוסים - - -

כן.

בתקופה של הקורונה לא הייתי כבר בצאלים אז אני לא יודע. אבל בתקופה של הקורונה, מי שמכיר בסיסים בצפון, האוטובוסים פחות מגיעים לתוך הבסיס אלא מגיעים לצמתים ואז מהצמתים יש אוטובוס קטן שנוסע לתוך הבסיס. זה כבר בעיה של הגעה שבקושי האוטובוס הזה מגיע והוא מגיע עד שעה נורא מוקדמת. יש לי חייל אחד שהגיע מאילת כל שבוע ביום ראשון, היה מגיע ב-19:00 בערב לבסיס והיה צריך לחכות לטרמפ שם בצומת, באמצע שום מקום, בלילה, חשוך.

תודה רבה. צה"ל, על פי הסדר שאתם בוחרים.

בוקר טוב. אני אלוף איציק תורג'מן, אני ראש אגף הטכנולוגיה הלוגיסטיקה והרפואה של צה"ל. נמצא איתי ראש חטיבת הלוגיסטיקה, הוא למעשה מפעיל את ההיסעים בצה"ל, חלק קטן מתפקידו אבל עיסוק מאוד משמעותי. אני אבקש שיתנו לנו להציג את ההצגה. 1. אנחנו לא מתעמתים עם חיילים. אני אומר את זה פה. על כל דוגמה יש דוגמה אחרת, יש דוגמאות קשות יותר, אנחנו לא מתעמתים עם חיילים. התפקיד שלי הוא שלחייל יהיה את כל המעטפת הנדרשת לשירות. לבוש, רפואה, מזון, היסעים. כך אני רואה את זה, זה החזון שיש לי עם החברה גם אם הוא חוזה לא כתוב. חייל משרת מתוקף חוק וכך אני רואה את התפקיד שלי.

אני חושב שהקורונה, ואנחנו נראה גם, הקורונה מעצם האילוץ של עצירת התחבורה הציבורית, ירידה ל-50% ו-25%, יצרה לנו אילוץ שפתח לנו הזדמנות גדולה, ואנחנו נמצאים במקום אחר, קודם כל בקורונה בתיאום כמובן עם משרד התחבורה אנחנו הפכנו להיות מעין מפעיל היסעים אחד הגדולים במשק. לסבר את האוזן, ב-1.5 כ-150,000 איש נוסעים באוטובוסים.

יש לנו בשת"פ מאוד מסודר עם משרד התחבורה כבר ארוך שנים, הוא לא מהקורונה ולא מלפני הקורונה, כל המגמה היא למנוע ככל שאפשר הגעה של חיילים לתחנות המרכזיות, כי שם נוצרות הסיטואציות המורכבות. לכן אנחנו נראה את זה.

אני רגע עושה הפרדה לפני ההצגה. לנו יש מערכי היסעים מסודרים של ראשון/חמישי, היסעים של היחידות הגדולות ששם אנחנו רוצים לקחת, אנחנו תיכף נראה את זה. אנחנו פחות נוגעים באוטובוס של אגד האם הוא יכול לעבור וכמה הוא עובר, זה פחות במנדט שלי, פחות ביכולת שלי.

לכן הייתי גם שואל את החיילים 'רגע, כשיש הסעה צבאית', לא הסעה של אוטובוס של אגד, כי זה באמת אחד הדברים שאנחנו משקיעים בו לא מעט, וחשוב לומר, משרד התחבורה בשת"פ איתנו גם בתקציבים משותפים, אנחנו עושים את הכל כדי למנוע את ההגעה למרחבים העמוסים הללו ובכלל יש לי גישה של להביא את החייל לעיר שהוא גר בה ולא לעבור ויה דולורוזה בדרך. אז אני מבקש שפיני יציג את הדברים, תראו ותשאלו את השאלות.

בוקר טוב. אני חושב שזה דיון סופר חשוב ואנחנו באנו להציג רגע יחד עם משרד התחבורה מה הם הכיוונים לפתרונות ולא לשרטט את הבעיה, אבל כן אנחנו חייבים להראות את התהליך, כדי שתהיה איזו אמת מידה בפרספקטיבה של זמן, ואת כל הבעיות שדוברו פה אנחנו פחות או יותר מכירים. אני אנסה רגע לסדר לכם את העניין הזה וגם לשים המלצות.

צה"ל בגדול בשנות ה-90, אני אפילו הייתי הולך אחורה, בימים שאני הייתי חייל והוריי גרים בערד ושירתי ברמת הגולן, אז היה מותר - - -

אני חוזר, שלום כבוד השרה בוקר טוב. אני רח"ט הלוגיסטיקה של צה"ל. אני עובד בדבר הזה כבר כמעט שנה וחצי. אני חושב שאנחנו בדרך לפתרון משמעותי שיסדר את עשרים השנים הבאות אולי או עשר השנים הבאות, ובאמת הדבר הזה מחייב שינוי פרדיגמות ופתרונות שהיינו בהם הרבה מאוד שנים. מהיום שאני הייתי קצין, סג"מ, נוסע מערד לרמת הגולן, הייתי עובר אוטובוס, תחנה מרכזית באר שבע ועוד אוטובוס ועוד אוטובוס. החוויה הזאת שבה אני צריך להתמקח על כיסא מול אישה בת 70 לא נעימה לי, לא כחייל ולא כאזרח במדינת ישראל. זה הדבר שאנחנו רוצים לפתור.
אז כרגע צה"ל מתבסס כרעיון על התחבורה הציבורית. משמע, אני לא יכול למנוע מחייל לעלות על אוטובוס עירוני או בין-עירוני. תואר פה בצורה מאוד מפורטת מה קורה באמצע השבוע. אנחנו רגע נעשה מיקוד, אמצע השבוע קצת מורכב.

קורונה, הזדמנות אדירה. למה? כי צה"ל עד עכשיו לא היה מפעיל תחבורה ציבורית, רק מקבל שירות ממשרד התחבורה. אבל פה בגלל שכמות האוטובוסים במשק ירדה באופן הדרגתי, 50%, 25%, היינו חייבים להקים מערך היסעים עצמאי, משמע צה"ל מסיע את עצמו עד לכדי מצבים שבהם אין רכבת, אין עירוני אין בין-עירוני. איך מנהלים כזאת אופרציה, אני אציג.

אנחנו מתגברים היסעים ללחימות, לחיילים לוחמים. אני אראה את ההיקפים. ככלל אני יכול להגיד שקיימת עליה משמעותית בהיקף ההיסעים שצה"ל משקיע, זה כסף. השירות פה הוא נגזרת של כסף. יש פה משא ומתן מעולה ושיח מדהים עם משרד התחבורה, במקום שייצר win-win. אגב, זו יוזמה שלהם שאנחנו מחד נקל על התחבורה הציבורית באופן משמעותי ונגדיל את כמות ההיסעים שחיילי צה"ל מקבלים מתוך צה"ל.

קצת נתונים איך זה עובד היום. אפשר לראות פה בצד ימין, יש יחידות לוחמות, קרית ההדרכה ע"ש אריאל שרון זה 15,000 חיילים ויחידות הערבה, כל הרכיב הזה סדר גודל של 70,000 איש ביום ראשון, אנחנו לוקחים אותו. צה"ל מסיע בימי ראשון - - -

כאילו הם באים לנקודות איסוף - - -

הם מגיעים מהבית ל-41 נקודות ברחבי הארץ שאינן תחנות מרכזיות - - -

כל אחד בעיר שלו.

שבהן אנחנו מציבים היסעים צה"ליים ואוספים את הדבר הזה.

ושם אין בעיה של חוסר?

יש מדי פעם עומסים ימינה/שמאלה. עוד שניה נדבר על איך מנהלים דאטה באופן כזה שהאוטובוסים יהיו בדיוק. אגב, אחת הבעיות שהוצגו כאן, זה המודל המזדמן. הוא רוצה להפנייה ביום שלישי על קו 392 שהוא בכלל קו אזרחי, אם יש עכשיו קבוצת חבר'ה אזרחים שעלה על האוטובוס הזה באילת, אין לו מקום.

אבל כל אחד שמשרת בשיזפון לדוגמה או בצאלים, עקרונית, גר בתל אביב, לא משנה. אז יש לו, כל אחד או איך קובעים את זה?

אני מיד אציג. אז חיילים לוחמים ככלל, אנחנו משתדלים להסיע אותם ועושים את זה במרבית המקרים. כל יתר החיילים העורפיים נוסעים בתחבורה ציבורית. איפה אנחנו רואים את הפיקים הגדולים? חייל עורפי, משמע חייל המשרת בקריה וגר ברמת גן, הוא עלה על אוטובוס עירוני. חייל שמשרת בבאר שבע, דיברנו. זה המודל. אנחנו מפעילים, עד לפני הקורונה היינו עובדים על שש נקודות ברחבי הארץ שכל היתר הולכים לתחנות מרכזיות. אגב, אני מיד אראה אמפיריקה, אנחנו ירדנו בהיקפי הנוסעים, זה עדיין לא מספיק טוב. אנחנו אחרי הקורונה הגדלנו את כמות התחנות שמהן אנחנו מסיעים את החיילים ל-41 תחנות ברחבי הארץ. משמע, ככלל כולל תמונות מאתמול, תגיעו לתחנות מרכזיות, העומס ירד. עוד פעם אני אומר, האם אנחנו באופטימום? לא. אבל ירד.

אפשר לראות כאן 41 נקודות ברחבי הארץ, חמש בדרום, 22 נקודות במרכז ו-14 בצפון. הגדלנו את נקודות ההיסעים. המודל שאליו אנחנו הולכים – אני אראה את זה עוד רגע כשנדבר על המערכת שפיתחנו – יש לנו היום 8,900 תחנות הסעה וירטואליות באפליקציה. 8,900. לא 41, שאנחנו מנהלים אותן בהתאם לביקוש. משמע, יכול להיווצר מצב בכפר יונה ביום ראשון יש קבוצת חיילים שמספיק לה אוטובוס, ובשבוע לאחר מכן לא ואז הם יצטרכו לנסוע לנתניה.

פיני רק שאלה. הנקודה הכי צפונית בדרום, מה היא? אני לא רואה ממש לפי המפה.

לדעתי באר שבע, יש לי פה את המפה.

לא, זה לא נראה לי באר שבע.

הנקודה הכי צפונית בדרום, אשקלון, אשדוד, באר שבע, בית שמש, מבשרת ציון.

אשדוד יושבת על דרום, היא אחת מהחמש?

כן.

זה הכל לפי ביקושים והיקף אנשים. יש לי גם חיילים בעזוז, וזו נקודה שאני בסוף הולך לקחת משם.

רקע קצר. הקורונה מבחינתי זה ברכה וקללה, מבחינתנו ברכה אדירה, מאיץ טכנולוגי שחייב אותנו לייצר מצב שבו אני מפעיל קוים בין עירוניים לחיילי צה"ל, יגאל ידבר על זה, היקפי האוטובוסים שלנו גדלו באופן אקספוננציאלי כי פתאום יש מגבלה של 25 חיילים בשבוע, מחד, מאידך ירדו היקפי התחבורה הציבורית. גם היה לנו הסכם עם משרד התחבורה שחיילי צה"ל לא נוסעים ברכבת בימי ראשון וחמישי, וראו איזה פלא, בקורונה כמעט לא ראינו עומסים. יונתן דיבר פה, בקורונה איך עבד לך השאטל אל הבסיס, אל הבית וממנו?

בקורונה היה מעולה.

מעולה. זה המודל שעליו אנחנו רוצים ללכת. אנחנו עדיין לא שם. התחלנו להפעיל ביחידות הערבה בימי ראשון וחמישי הזמנת מושב. מה זה אומר? 12,000 חיילים בקרית הדרכה, בעבר הייתי לוקח אותם, תסלחו לי על הביטוי, שם אותם בבאר שבע, הם עכשיו יורדים בתחנה המרכזית בבאר שבע, דמיינו לעצמכם 12,000 איש בנקודת זמן, מה זה עושה.

היום, ביום רביעי יש להם אפליקציה, אנחנו עוד לא במקום מושלם, החייל מזמין לעצמו מושב ביום חמישי, לא משנה אם הוא נוסע הביתה או ל-, יום חמישי בקרית ההדרכה, אני מזמין אתכם לראות את זה, זה פשוט פלא. אין דחיפות. למה? בעבר הוא היה בא, יש חמישה אוטובוסים לתל אביב, הוא יודע שאם הוא לא עלה על האוטובוס לתל אביב הוא הולך לבאר שבע. היום הוא מזמין אוטובוס לתל אביב, הוא מגיע, יש לו מקום שמור. הוא מגיע, מראה את האפליקציה.

ומתגברים את האוטובוסים במידה ויש יותר הזמנות?

בוודאי. וגם יותר מזה, בחזרה זה יודע להגיד בדיוק מאיפה החיילים חוזרים. עושים את זה בקרית ההדרכה, בחלק מיחידות הערבה, המודל הזה אנחנו רוצים להשית אותו על כל הצבא, יחידות לוחמות. יעשו פרה-בוקינג. בגדול, העומסים בימי ראשון וחמישי, חייל עולה ברמת הגולן נוסע עד העיר שלו. הוא מדלג על תחנות מרכזיות, רכבת. העסק הזה בסך הכל מתואם עם משרד התחבורה. - - - היה לנו שיתוף פעולה מדהים במשך כמה חודשים, גם עם קודמו אמיר אסרף. אנחנו מנהלים שיח ברמה שבועית. ברמה שהוא שולח לי תמונה 'שלום, תסתכל בבאר שבע' וביחד אנחנו פותרים את הבעיה. חלק אני מתגבר, חלק הוא מתגבר.

לעולם נייצר גמישויות מרחביות, צפון/דרום/מרכז, יש רב סרן שזה העולם שלו. הוא חי ונושם היסעים. חשוב רגע לראות, 1,500 עד 2,500 אוטובוסים בקורונה, אם אני מפעיל 2,500 אוטובוסים כל פעם אני מקריס את המשק. אני אומר את זה.

בגלל שיש מחסור.

אין יכולת.

יש לי הגדרות של מי מותר לו לנהוג, איזה רכבים מותרים בסטנדרט, חגורות בטיחות, איזה רשיון יש לנהג. אם אני לוקח 2,500 אוטובוסים המשק, אני פוגע במשק באופן אוטומטי. ולכן חשיבה מאוד מאוד מנותחת עם משרד התחבורה, הוא גם מקצה לי, הוא אומר לי 'תוריד פה, אנחנו נעמיס יותר שם', גם במחיר של סבבים. אני אומר את זה כדי, כי בסוף להיות צה"ל חזק וגיבור אנחנו יודעים ויכולים, אנחנו חושבים שזה לא נכון כי זה יפגע באזרח. באמא שלי שצריכה להגיע לעבודה בתל אביב.

עד עכשיו הסענו בפרה-בוקינג בשישה חודשים 500,000 חיילים. זה חצי מיליון חיילים שלא פגשו תחנה מרכזית. בסוף עוד פעם, הבעיה היא משותפת. אני יודע שגם זה מה שהשרה רוצה, אנחנו לא רוצים שהחייל יתמודד על מושב מול אישה בת 70. לא רוצה.

הקורונה יצרה לנו בפעם הראשונה דאטה שאפשרה לנו לראות בזמן אמת, אפשר לראות את זה בשקף השמאלי, כמה חיילים יש על האוטובוס בזמן אמת. אוטובוסים שאני מפעיל. מאפשר לנו לנהל ביקושים, אנחנו התחלנו, אפשר לראות בצד ימין, הסענו לוחמים מהבסיס ישירות הביתה. ומהבית ישירות לבסיס. אגב, העלות של זה היא כמעט פי שלוש.

יחידות עורפיות גם קווי תחבורה ציבורית פנימיים ובין עירוניים אני הפעלתי. זאת אומרת, אני מפעיל, בקורונה כמובן, האפליקציה הזאת היא בעצם פלטפורמה שבה החייל אומר 'אני גר במקום X, רוצה לנסוע למקום Y', אומר לו 'רד מהבית, תעמוד בנקודה הזאת', רואה את האוטובוס בזמן אמת, האוטובוס רואה אותו, וככה בשבוע ימים הרמנו את הדבר הזה, עם חברה ישראלית קטנה מבנימינה. יש בה 8,000 תחנות וירטואליות.

הייתה לנו סיטואציה בקורונה, רק שתבינו יכולת, שהוצאנו 25,000 איש ביום שישי של חג שני, אין עירוני, אין בין-עירוני, אין רכבת, הורדנו חיילים 300 מטר מהבית. זו הייתה ההגדרה למערכת. אפשרי – זה אפשרי, עכשיו אני שואל רגע איך אנחנו הולכים עם הדבר הזה. דיברתי על חצי מיליון הזמנות מושב. אם תסתכלו בצד שמאל על הקוביות השחורות, עיין ערך החבר'ה שדיברו פה, כל היחידות האלה משתתפות בפיילוט שאנחנו מפעילים היום, בדגש על ראשון-חמישי, החיילים עושים הזמנת מושב, פרה-בוקינג, לפי הדבר הזה אנחנו מוציאים, עד לפני שבועיים זו הייתה רק יציאה, עכשיו אנחנו גם מחזירים אותם באופן הזה.

הבעיה המרכזית כרגע, כפי שגם בא לידי ביטוי מהחבר'ה הצעירים והיקרים פה, היא בעיקר אמצע השבוע. מה קורה כשאני במודל מזדמן ולא מנוהל. עשינו סקר, אפשר לראות פה, הסגר הזה בקרב כמעט 5,000 חיילים על הזמנת מושב, 73% אמרו שהם השתמשו באפליקציה. זה לא שאין בה באגים, זו אפליקציה שהשקנו אותה בשבוע, יש לזה מחיר. באזרחות יש גזרת בתא, לוקח שנה להטמיע. פה מרעיון לפרקטיקה, שבוע. אז היו באגים, אנחנו משתפרים, אני גם מקבל את הביקורת שנאמרה פה.

אפשר לראות בצד שמאל, אמהות כותבות בחמ"ל הורים וחיילים. דרך אגב, גם אליהם אני מחובר, יש את חמ"ל הורים וחיילים, חנה מחמ"ל הורים וחיילים, אני מדבר איתה יותר מאשר אני מדבר עם אשתי. אני אומר לה 'אם את מזהה בעיה', בדיוק כמו שקורה היום עם משרד התחבורה בשיח, 'תני לי רגע, אני אטפל בה'. לכן, אגב, 392, מיד אני אראה, הבעיה שלנו עוד פעם היא לא בימי ראשון וחמישי אלא באמצע השבוע.

מה קרה לנו אחרי הקורונה? פה מה שאני מציג לכם זה מידע אמפירי. זה אמפיריקה חבר'ה, אנחנו הלכנו ומדדנו את עצמנו לפני הקורונה ואחרי הקורונה. מה קרה ב-2019. 2020 היא לא רפרנס לכלום, ומה קורה ב-2021. משפטית אנחנו הגדלנו את כמות האוטובוסים שאנחנו שמים בימי ראשון וחמישי פי שתיים בתיאום עם משרד התחבורה, עם נתניהו, יש לנו עוד מה להשתפר. יש הסכם שאנחנו ממש בקצה שלו, השרה רק צריכה לאשר אותו וזה יעשה באמת שינוי אדיר. כמות הנוסעים ברכבת, כמות החיילים נוסעים ירדה ב-60%.

אגב, חוויה אישית, אני נוסע מאשקלון לתל אביב ביום ראשון ברכבת לפני ארבע שנים, אין מעבר. עזוב שאמא אמרה לי 'אתה רואה אישה מבוגרת, תקום', החיילים בגלל שהם גם צעירים, אז לא נעים. עומדים כל הדרך. חוויה. אז פה אפשר לראות, אנחנו הגדלנו, אפשר לראות פה מה הפעלנו לפני הקורונה, צה"ל הפעיל 400 אוטובוסים בשבוע סדר גודל בימי ראשון וחמישי. בקורונה הגענו ל-1,200 סדר גודל יציאה וחזרה, בתיאום עם משרד התחבורה כי זה 25 אנשים למושב, ותראו מה קרה אחרי הקורונה.

1,500.

300% גידול בהיקף האוטובוסים שאנחנו משקיעים, עוד פעם, אני גם מנסה לעשות הפרדה בין ראשון וחמישי לבין אמצע השבוע. אפשר לראות פה גם בחודשים האחרונים למעט ינואר, יש פה גדילה אדירה, ותיכנס רגע לרכבת ולאוטובוס, אפשר לראות את כמות הנוסעים בתח"צ. תראו, שנעשה אמת מידה, זה הכל אלקטרוני. חייל מגיע לעמדה – ומי שמכיר את זה מכיר – מעביר חוגר, יוצא כרטיס. אני בסוף יודע למדוד אמפירית כמה חיילים נסעו. אגב, בהסכם שלנו עם משרד התחבורה גם יש התחייבות שלנו שהדבר הזה ירוץ, להוריד באופן משמעותי עוד נוסעים מהרכבת, בדגש על ראשון וחמישי. אגב זה גם עוזר למשק. צה"ל מרוויח, כולם מרוויחים.

פה אפשר לראות את הגידול בהיסעים, דיברתי עליו. ירידה בהיקף הנוסעים באוטובוס. ירידה בנוסעים באוטובוסים בתחבורה הציבורית בקווים בין עירוניים ב-30%. עכשיו תראו, אני חייב לומר, ראיתי הרבה סרטונים בימים האחרונים, חלקם אגב, אני מציג במצגות שישבתי פה עם נתניהו ממשרד התחבורה לפני כמעט 4-5 חודשים, איך נראה תור ופתאום פגשתי את אותו סרטון בכתבה בשבוע האחרון. אני שמתי נגדים אתמול בכל התחנות המרכזיות בבאר שבע, כולל קו 392, כל מה שאתם רואים פה זה תמונות מאתמול.

עכשיו אפשר לראות את התמונה בצד שמאל, מגיע אוטובוס, נפתחת הדלת, החיילים יוצאים. מי שהיה בתחנה המרכזית יודע שזה אזור מקורה וממוזג, ויש את האוטובוס שמגיע, ובזמן שהחיילים ממתינים לעליה לאוטובוס, זה לא עומס. עוד פעם אני אומר, מבחינתי אני יכול להגיד למול 150,000 נוסעים בימי ראשון וחמישי, העסק הוא בסדר. הבעיות שלנו זה בדיוק אותן נקודות קצה ויחידות לוחמות שנדבר מה אנחנו רוצים לעשות איתם. לא בימי ראשון וחמישי.

תסתכלו עוד פעם, זו תמונה מאתמול, לא בגלל הוועדה דרך אגב כי אנחנו שמים נגדים כל יום ראשון עכשיו, כי זה מטריד אותנו. האוטובוס מגיע, יש לו רק דלת אחת שעולים, עומד תור. בסוף התמונה מימין, בסוף על האוטובוס עלו 19 איש בסך הכל. אבל הם יעמדו בתור כי מה לעשות, כל אחד עולה אחד-אחד וצריך להעביר את האפליקציה שלו כי ככה זה עובד עם אגד וזה מסודר.

רק שנקבל אמת מידה, אתמול עלה אחד הכתבים, התמונה של חיילים מחיל האויר שממתינים לאוטובוס. - - - אני שלחתי אדם שלי באותה נקודת זמן ללכת ולצלם את אותו רציף. תראו, באמת, זה לא מלחמה שאני מצלם איזה תמונה, בסדר? זה לא מעניין אותי. התפקיד שלי זה לדאוג לילד, בשביל זה אני מקבל משכורת. זה התפקיד שלי. זה הדירקטיבה, וזה ניתן לפתרון.

יש לי פה מסמך שיוצא בכל יום ראשון, לדעתי הוא גם נמצא פה, שכתוב בחלק מהמקומות איפה צריך להשתפר, מה פחות טוב, איפה צריך לתגבר, ברמה השבועית. אפשר לראות בצד ימין חניון שאטל של חיילים שמזמינים פרה-בוקינג, 6:00 בבוקר ביום שישי, הפנייה לרמת מספר הרכב של האוטובוס, הוא עולה, מגיע עד העיר הכי קרובה למקום המגורים שלו. זה המודל שאנחנו רצים ללכת.

תראו, משרד התחבורה הוא שותף אמיתי. אני אומר את זה פה, בטח ובטח בתקופה האחרונה, ההבנה שלנו שהסכם משותף ייצר win-win לשני הצדדים. אנחנו משלמים היום למשרד התחבורה תשלום גלובלי, באנו עם הצעה משותפת או יותר נכון יוזמה של משרד התחבורה כחלק מהמעבר שלו לתשלום באפליקציה, לאפשר לצה"ל להיות מפעיל חמישי במדינה, הצגנו את זה למשרד התחבורה, משרד התחבורה בגדול אישר את הפתרון הזה. הפתרון הזה מייצר לצה"ל, הוא מקטין הכנסות במשרד התחבורה, את כל הכסף שנחסך אנחנו הולכים להשקיע ב-5-6 חודשים הקרובים במענה ללוחמי צה"ל, שייטות, טייסות, לוחמים קרביים, בדיוק החבר'ה האלה שבימי ראשון וחמישי אני לוקח אותם מהבסיס עד הבית ומהבית לבסיס. לא עוברים בשום תחנה מרכזית. זה סדר גודל של 75,000 נוסעים פחות ביום ראשון. זה אומר שכל התמונות שאנחנו מכירים משנות ה-60 עד היום, אנחנו לא רוצים לראות אותן יותר. לא בתחנות מרכזיות, לא רוצים לראות חיילים נדחפים באוטובוס.

והטכנולוגיה מאפשרת לתת גם פתרונות סינגולריים למקומות כמו שדובר פה. עדיין המרחבים המרוחקים זה מקום שצריך לתת עליו את הדעת. פנה אלי אבא של חיילת, קוראים לו אבי, היא גרה בעוטף עזה. פנה אלי, לא יודע איך הגיע אלי, פניה שהוגשה לראש אט"ל, אני התקשרתי לאבא הזה באופן אישי. אמר לי 'מי אתה' הסברתי לו שאני רח"ט הלוגיסטיקה של צה"ל, הוא סיפר לי על הבת שלו שגרה בעוטף עזה ומתקשה ביום ראשון כי אין לה הרבה אוטובוסים בעוטף עזה. חיברתי אותו לאותה חברה טכנולוגית ופותרים לו פתרון tailor made. יכול להיות שאותו דבר אנחנו נעשה להם.

מה אני רוצה להגיד? כתפיסת עולם אנחנו מובילים עכשיו מענה שאומר המענה הוא מוכוון לקוח. אני כשהייתי חייל לא הייתי לקוח. אמרו לי 'שלום, תיסע בטרמפים'. הרעיון המסדר הוא, קודם כל אני מקבל, עוד פעם, יש פה בעיה שהיא בעיה של 30-40 שנה, אנחנו מציגים פה פתרון שהוא פתרו ן אסטרטגי וגם לדעתי של win win. אפשר לראות פה, אנחנו מסוכמים עם מסמכים מאושרים, עם ה- - - משרד התחבורה, מהצד שלו, באמת שיתוף פעולה בלתי רגיל.

אנחנו הולכים להיות מפעיל חמישי להסעת חיילים בעורף. הדבר הזה מאושר, מתואם עם משרד התחבורה.

זה בעצם ייתר את המשיכה של ה - - -

נכון. יותר מזה - - -

כן. אנחנו בעצם הפכנו להיות מפעיל חמישי באישור של משרד התחבורה.

יותר מזה, מה מרחב ההזדמנויות? 1. זה הקלה למשק ולתחבורה הציבורית, צמצום תנועת החיילים בימי ראשון וחמישי בתחבורה ציבורית, בכלל לא להגיע לתחנות מרכזיות, מענה מיטבי לחיילים, תגבור היסעים צה"לי, אנחנו מדברים פה על תגבור היסעים צה"לי ברמה אקספוננציאלית. זה פי 2 ממה שאנחנו עובדים היום. ולהקטין את, מה שנקרא, בסוף האזרח מרוויח, המדינה מרוויחה, פחות עומסים.

לא הוצג כאן אבל יש מחקר תחבורה ציבורית שעשינו במשך שנה. דיגיטלי, שמראה איפה העומסים, איפה החיילים עולים, איפה החיילים יורדים, עירוני, בין עירוני, דאטה. ביחד עם משרד התחבורה, ביחד עם לוטם בצה"ל והמסקנה שלנו שהמעבר לאפליקציה, שיתוף הפעולה עם משרד התחבורה וחתימה על הסכם משותף שבגדול אומר, אנחנו צה"ל עוברים מחיוב גלובלי לחיוב פר-שימוש, כל המשאבים שייחסכו במהלך הזה ילכו להסעת לוחמים. אגב, אפשר לבוא עוד חצי שנה ולבדוק.

בהסכם גם מפורט, על פי דרישת משרד התחבורה, כמות החיילים שאנחנו נדרשים להוריד מהרכבת, זאת אומרת לתת להם היסעים חלופיים. הרעיון המסדר או החזון, ובזה אני מסיים ועובר לדבר הזה, זה שחייל שגר בחיפה ומשרת בשיזפון יעלה על אוטובוס בחיפה, ייסע, אולי בכביש 6 נעשה לו תחנת התרעננות, וצה"ל ישקיע בזה משאבים, ישים את הראש שלו וינחת בשזפון. כן אנחנו רוצים לשלב את חיל האויר, חיל הים, ויבשה שיעבדו על אותו מרחב, זה רשת של רשתות, שיזפון, בהל"צ, חיל הים זיס באילת, אבל עוד פעם, עד שלוש תחנות אפשר להגדיר את זה על אוטובוס. כמו שנאמר פה, יונתן דיבר על המענה שאטל במהלך הקורונה. איך היה לך שאטל בקורונה?

היה טוב.

מעולה. לזה אנחנו רוצים ללכת.

זה נגמר. כן.

אני מסכם. 1. אנחנו נותנים מענה דיפרנציאלי להיסעים. חבר'ה, היום אנחנו לא לוקחים את כל הלוחמים עד הבית. בחלקם כן עוברים תהליך, אנחנו כן בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, כולל מה שעולה בתקשורת, אנחנו בוחנים את עצמנו מיום ליום. אני יכול להראות אמפיריקה, 392 מתוגבר, אבל מ אוד קשה לנו לתת מענה בהיקף כזה לחייל אחד בודד, שמבחינתו הוא עולם מלא, שיוצא להפנייה ביום שלישי ואוטובוס שיוצא מאילת ועובר דרכו הוא מלא. לאירוע הזה לתת מענה אנחנו צריכים רגע לחשוב איך אנחנו עושים את זה, אבל כמו שנאמר פה זה קוים שעושים בהם גם פרה בוקינג ואם חייל לא הזמין, אנחנו בבעיה.

אנחנו עם הסכם תחבורה ציבורית שממש לקראת חתימה, גם האלוף אישר אותו, בטח שרת התחבורה בשיתוף פעולה פנומנלי. אני אומר עוד פעם, ישבנו לפני חודש ימים או פחות ואמרתי לנתניהו פה 'לדעתי זה מפגש הסטורי'. ישבנו כל השחקנים פעם ראשונה סביב אותו שולחן באינטרס של win win ולהבין שבסוף אנחנו רוצים לייצר רווח גם לילדים האלה וגם למדינה.

דיברתי על ההיתר, ואנחנו בודקים את עצמנו, אנחנו לא מושלמים, אבל אפשר לראות פה, חבר'ה זה לא אירוע רנדומלי. יש פה עבודה של כמעט שנה ומשהו שהיא בודקת את עצמה, מטפלת בעצמה, ועוד פעם אני אומר, יש לנו מה להשתפר ואנחנו רוצים להשתפר ואני מאמין שבעזרת משרד התחבורה נפתור את הבעיה הזאת לעשר השנים הקרובות. תודה.

תודה. השרה מרב מיכאלי בבקשה.

תודה רבה אדוני. א. תענוג להיות כאן, בעיקר תענוג כשאת באה עם פתרונות. זה לא עניין שקורה הרבה וזה אושר גדול כשזה מתאפשר. אז אני חייבת להגיד כך, קודם כל בואו נתחיל מהתמונה הגדולה. אנחנו כולנו יודעות ויודעים שיש לא רק עומס נוראי וצפיפות אדירה בכבישים ובתחבורה שלנו, אלא שיש מחסור עצום בתחבורה ציבורית. הוא עצום לצערי גם כשאנחנו נוריד את כל העומס של החיילות והחיילים האלה באמצעות שיתוף הפעולה שהוא באמת פורץ דרך, אלא הוא יישאר עדיין עומס מאוד גדול אבל המצב שהגענו אליו היה באמת בלתי נסבל. כשנכנסתי לתפקיד ומיד זה נהיה עניין שלי עוד יותר מאשר קודם, התמונות המחרידות האלה בימי ראשון בבוקר, וגם בכלל זו מין מציאות חיים כזו של שנים שימי ראשון בבוקר הם בלתי אפשריים ובלתי נסבלים וכולם משלמים את המחיר כי הצפיפות והדוחק הם גם לאזרחיות ולאזרחים, זה קשה ביותר הרי.

מיד פנינו לצוות במשרד, ליעקב נתניהו שיושב כאן שהוא היום ראש רשות לתחבורה הציבורית הארצית ושמחתי לגלות שאני מתפרצת לדלת פתוחה, שכבר באמת הצוות ברשות לתחבורה ציבורית באמת עלה על הרעיון המאוד מבריק הזה וצריך להגיד, זה באמת פטנט. להפוך את צה"ל באמת לעוד מפעיל ולעשות איתו הסכם שמאפשר לנו מצד אחד לפנות מקום בתחבורה הציבורית, אנחנו מדברות ומדברים על בין 4,000-6,000 מקומות ברכבת בשעות השיא ועוד סדר גודל של בין 30,000-40,000 באוטובוסים ברחבי הארץ ובמקביל לתת שירות יותר טוב לחיילות ולחיילים ולאפשר להם להגיע לבסיסים שלהם. זה ממש באמת ההגדרה של win win.

אז לשמחתי כבר עלו על הרעיון, באמת הם הביאו פה הברקה, וגם היו כבר במהלך של משא ומתן. הייתה לי זכות להגיד להם 'לכו על זה בכל הכוח'. הבאנו, ואת זה צריך להגיד, הבאנו 100 מיליון שקל מהאוצר. גם לא אירוע של כל יום, אבל לשמחתי גם באוצר הבינו שיש פה דבר שחייבות וחייבים לטפל בו. הבאנו כסף, משרד התחבורה באמת גם יזם את האירוע, גם דחף אותו, גם הביא את הכסף כדי שהדבר הזה יוכל לקרות. אני באמת רוצה לתת קרדיט לאנשים, זה נעה ליטמנוביץ', זה רן שדמי, נעה אבירם, הלשכה המשפטית שלנו, עופר, היועמ"ש ואלי מהרכבות, גם יושב פה עמיחי איתנו.

עובדה, וזה אני רוצה להגיד, כי אני באתי למשרד התחבורה שמעוניין לשתף פעולה עם כל הגורמים במשק ועם כל הגורמים בממשלה, ועם גורמים אזרחיים כי התקיעות של התחבורה בחיים שלנו חייבת להשתחרר. פשוט חייבת. זה דרוש לנו בשביל להזיז את המשק קדימה, זה דרוש לנו בשביל לאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו להגיע שהיא או הוא רוצה להגיע בחיים, ובטח ובטח חיילות וחיילים שצריכים להגיע לבסיס, או לחילופין הביתה, זה לא פחות חשוב גם. צריך לחזור הביתה גם כן.

סדרי הגודל של לוחות הזמנים, חשוב להגיד. האפליקציה צריכה להיות מוכנה, האפליקציה שלכם, ההתארגנות שלנו. אני מקווה שההסכם ייחתם ממש תוך כמה ימים ואז בערך חודש, אנחנו מדברות בערך על החודש של התארגנות שבה הדבר הזה יתחיל לצאת לפועל. אדוני, נשמח אם הוועדה תלווה את האירוע לראות שהכל עובד כמו שאנחנו מתכננות ומתכננים, ובאמת כמו שצריך.

תודה. נציגי משרד התחבורה, אתם רוצים להוסיף על דברי השרה? צריך להגיד שבלי שום קשר במקרה של איזו שהיא תלונה שקיבלתי יצא לי לדבר עם העובד שלך נתניהו ואני מוכרח להוריד את הכובע על המענה שקיבלתי והמהירות שקיבלתי אותו. מחוץ לדיון, רק שתדעי שיש כאן שירות יוצא מן הכלל. מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר?

יש לי שאלה. לגבי האפליקציה, כמה חיילים משתמשים בה? מי מפתח? דיברתם על חברה קטנה בבנימינה ואיך מגנים על החילים ועל הצבא מפני פריצות? לוחם מוריד את האפליקציה, היום אתה יכול לדעת הכל על הבנאדם, איפה הוא נמצא, עם מי הוא יושב ועל מה הוא דיבר.

האפליקציה עברה אישור בטחון מידע של צה"ל. דבר שני, היא עברה בדיקת חדירות, התקפות סייבר. דבר שלישי, כל הדאטה נמחק כל 24 שעות. אנחנו לא אוספים מידע על החיילים. לא אוספים מידע, לאן הם נוסעים, אני לא חברה אזרחית, זה לא מעניין אותי. הדאטה לא מעניינת אותי.

לא, אתה לא הבעיה.

יש תהליך מסודר עם שרתים שנבדקים 24 שעות. החברה היא חברה שזכתה, או הבאנו אותה כספק יחיד בתקופת קורונה, אנחנו כרגע במכרז. יש מספר חברות שביקשו, שבגדול המכרז יאפשר את מהלך ארוך הטווח שאומר פרה בוקינג וניהול דאטה, עוד פעם, תחת אותן מגבלות. אנחנו לא אוספים מידע על חיילי צה"ל. והאפליקציה השניה כמו שראיתם פה של ה-4.5, זה אפליקציה שפיתחנו אותה בעצמנו בתיאום עם משרד התחבורה, משרד התחבורה נתן לנו את הקוד. מה שמשודר למשרד התחבורה זה רק הקטע של התשלום. גם פה אנחנו כמעט לא אוספים דאטה אלא רק לצורך מחקר, להבין איפה העומסים.

אני חייב להוסיף לשאלה שלך. צה"ל הוא מורכב באוכלוסיות שלו כי עכשיו לבוא ולומר שסמארטפון, לחרדים אין סמארטפון, אז אנחנו עושים התאמה גם לזה. מה זאת אומרת? שגם אם נגמרה לך הסוללה בטלפון, הזנו לכל חייל בחוגר שלו חמש נסיעות חינם שהוא עכשיו מגיע ועכשיו הסמארטפון לא עובד, או קרה, או יש בעיית תקשורת, והוא מעביר את זה. או החרדים שלא נשכנע אותם לעבור לסמארטפון, הוא ימשיך להשתמש בחוגר אבל זה יהיה מותאם. 2. תזכרו בסוף, המורכבות הגדולה של צה"ל זה לא הערים, זה המוצבים המרוחקים. הבסיסים המרוחקים שאנחנו אמורי לקחת את החיילים משם הבית ואל הבסיסים לכן ההסתכלות שלנו מאוד מאוד רחבה. אני חושב שהאפליקציה הזאת סוף סוף אפשרה לנו רגע יכולת עצמאית לבוא ולבחור, והדאטה יאפשר לנו לנתב אוטובוסים.

אני אומר לכם את זה בצורה אחראית. ראיתם פה את ההיקפים, מ-400 ל-1,500 אוטובוסים, זה לא עניין של כסף. ואני רוצה רגע לומר, אני עוסק בכסף בצה"ל, במזון, בלבוש, ברפואה, זה לא עניין של כסף. זה בסוף למצות כמה שיותר את היכולת לתת להם מענה מכבד בהסעות, מענה זמין, ואני אומר זמין, אני לא מתרגש אם ב-392 יש כל 10 דקות, אז אם פספסת את ה-10 דקות, תחכה עוד 10 דקות. לא קרה כלום. כשהייתי חייל נסענו בטרמפים ואני לא עושה את ההשוואות האלה. אני לא רוצה שיסעו בטרמפים. מעבר לזה שאסור, אני לא רוצה, אני רוצה שחייל יישב בצורה מכובדת נוחה באוטובוס, שלא יעמוד. גם זה מפריע לנוסעים האחרים. לכן המחויבות היא משמעותית ואני חושב שהשת"פ שהשרה מובילה פה והרצון לבוא ולפתח ולקדם את זה, אנחנו בקצבים הרבה יותר גדולים מבעבר. אני אומר את זה פה. ואני חושב שאנחנו נוכל לבוא ולשים את זה פה.

רק עוד עניין פעוט בהקשר למה שאמר ראש אט"ל. קודם כל הגיוני שהתחבורה הציבורית האזרחית לא "תבזבז" משאבים על להגיע לכל מיני מקומות נידחים – לא נידחים חלילה, הם חשובים, הם מצויינים – אבל מבחינת השימוש שלהם, הם באמת משמשים רק את צה"ל ואין הגיון שתחבורה ציבורית אזרחית תבזבז זמן ושירות שיכול לשמש ציבור הרבה יותר גדול זה דבר אחד.

דבר שני, באופן הזה אנחנו גם נוכל לחסוך חלק מהנסיעות בתוך מרכזי הערים ובתוך מקומות של תחנות מרכזיות, נוכל לעקוף אותם, זה משמעותי גם לזמן הנסיעה של החיילות והחיילים, גם לגודש במרכזי הערים וגם לזיהום. צריך להגיד, כך יש ביזור יותר הגיוני של מאמצי הנסיעה ברחבי הארץ.

חברת הכנסת שפק בבקשה.

קודם כל אני רוצה באמת, פיני ואיציק, להגיד תודה על ההתקדמות שיש בתחום. אני רוצה לשאול שלושה דברים. קודם כל אם אפשר בהערה והארה. בעצם מה שהצגתם כאן זה את הפתרון האט"לי, שמתעסק בכל הנושא של ההסעות והכל, וחסר כאן פן שעלה הרבה בפניות גם לוועדה וגם אלינו, שזה הפן האישי שהעלו כאן, 'אני צריך להגיע לחתונה', 'אני צריך להגיע להפניה' ובהקשר הזה חסר לי המדיניות שצריכה להיות כאן למפקדים. בסוף מפקד שמוציא חייל שלו והוא צריך לדעת שהוא צריך להגיע להפניה, יש אחריות למפקדים בדברים האלה. אני בנוסטלגיה הצבאית, אני זוכרת את עצמי בפיקוד צפון, עם כל הרכבים האישיים שהיו לנו, היינו מביאים את זה לקצין הרכב, הוא היה דואג לשאטלים ובסוף היום היינו באים לקחת את הרכב. וזה משהו שאני רוצה לשמוע מה המדיניות היום. כי בסוף אותו מפקד אחראי על זה שהחייל יגיע למומחה שהוא מחכה לו חודש, שבועיים, וזה היה חסר לי כאן באמירה כי בדוגמאות שהובאו כאן זה היה - - -

גם יונתן רוצה להתייחס לסוגיה הזאת.

זה משהו שבאמת אמירה פיקודית בהקשר הזה. נאמר הקטע של הרכבות. שאלת הדיוט, אני לא יודעת, אבל אני מכירה את האמירה שראשון וחמישי חיילים לא יעלו לרכבות, גם ילדים שלי שהיו.

לא, היום זה ירד. אין את ההגבלה הזאת.

השאלה היא אחרת, למה לא עושים קרון נוסף, קרון חיילים. שני קרונות חיילים. ואז זה פחות עומס בכבישים. ואני שואלת את השאלה למה לא לעשות את זה. זה הדבר השני והדבר שאני רוצה לומר כתושבת העוטף ואנחנו יודעים שזה מגיע לבסיסים, לא פעם ולא פעמיים אנחנו אוספים חיילים שיורדים ברכבת בשדרות או היום בכלל לא כי ב-20:00 זה נסגר, והם צריכים להגיע אם זה לגדודים, אפילו לרעים, ואסור להם לעלות על טרמפים, והם תקועים במקומות חלקם לא בטיחותיים, מה המענה שניתן למקומות האלה שהם קצוות. להגיע לנחל עוז, זו תשובה שלא קיבלתי. באיו"ש כמובן גם.

אנחנו נשמע את כל חברי הכנסת ואז נענה. רות בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להגיד קודם כל שגם מה שהחיילים המשוחררים אמרו וגם ההצגה שניתנה פה על ידי משרד התחבורה ועל ידכם מאוד מאוד מרשימה. באמת. גם את זה חשוב לי לומר. אז קודם כל תודה רבה.

אני אישית הייתי רוצה שמעבר למה שהשרה הציעה בעוד חודש, בעוד כחצי שנה אם נוכל לעשות סוג של התכנסות מחודשת בעיקר לנוכח פתרונות הקצה שהזכרתם, אני אשמח. תודה רבה.

ח"כ ברקת.

אין ספק שהכיוון, צורת החשיבה היא נכונה. כלומר לחשוב איך עושים אופטימיזציות באמצעות אפליקציות חכמות שמנהלות בעצם בין היצע לביקוש בנושא של תחבורה ציבורית. אני חושב שיש שני סוגים של טעויות שצריך להתמודד איתם. טעות מסוג ראשון זה עומסים. ומעניין אותי לדעת באמצעות האפליקציה האם יש אפשרות און ליין, האם אתם יודעים און-ליין איפה עדיין יש עומסים? האם זה חלק מהאפליקציה.

לתת תשובה תוך כדי מקרה.

תוך כדי עבודה להבין עדיין איפה יש עומסים.

הם רואים כמה חיילים נרשמו למערך ולפי זה הם יכולים ל- - - את העומסים.

אני מבין שבדיעבד הם יכולים לעשות את זה, האם אתם יודעים לעשות את זה און-ליין ואז לייצר את הרגישות הזאת של לדעת לטפל בבעיה תוך כדי תנועה, לחלופין לוודא שהיא לא חוזרת על עצמה. אסור לעשות את אותה טעות פעמיים, לכן יחסית מהר אפשר, אם מתמקדים על עומסים, אפשר להוריד אותם מאוד מהר וזה לנטרל טעות מסוג ראשון.

לא פחות מעניין זה מה קורה עם טעות מסוג שני. אני שמעתי שאתם בעצם כרגע לא נותנים מענה לאתגרים יותר פרטניים של חיילים שצריכים להגיע לאן שהוא ולא מקבלים את המענה. אני מניח שזה בין לבין, זה לאו דווקא בימי ראשון וחמישי, והשאלה אם האפליקציה יודעת להסתנכרן וגם לתת מענים מכל מקום לכל מקום בכל זמן לחיילים ולקחת את זה לשלב הבא כמדומני ולדעת לתת לזה מענה. זה מזכיר לי, בעירית ירושלים היה לנו נוהג, המנכ"ל היה אומר 'אין שום בעיה וחוץ מזה זה מטופל' אז אני מבין שאין שום בעיה וחוץ מזה זה מטופל, השאלה היא אם אנחנו יודעים גם להתעסק עם המקרים הללו שאני מניח שהם לא מעטים וכיוון שהם יותר אזוטריים לכאורה יותר קשה להתעסק איתם, אבל אם כבר בונים אפליקציה השאלה היא אם אתם יודעים לתת מענים גם לדברים הללו.

אבל בהחלט אני מתרשם מהגישה. הגישה היא נכונה ובריאה. ולשרה, למרב, זה בעצם המפעיל החמישי, אז באותה אנלוגיה יכול להיות שישי, שביעי ו-100. יש מפעלים גדולים, יש ארגונים גדולים, אין שום סיבה בעולם, לא צריך מסה קריטית של עשרות אלפים, אפשר להגיע גם לאלפים, עשרות אלפים ואלפים בודדים ובעצם וירטואלית להתייחס לכל מיני ארגונים כמעין מיני-מפעיל ולהתלבש על התחבורה הציבורית. הכיוון נכון.

אתה רוצה שצה"ל יענה קודם או אני אענה קודם?

את השרה הכי בכירה כאן. אם את רוצה לענות אני אתן לך את רשות הדיבור.

בשמחה. א. אדוני באמת מתפרץ לדלת פתוחה כי אנחנו בכלל, אחד הדברים, אני אמרתי את זה כבר מהרגע הראשון, המשרד משקיע עכשיו, באמת מעביר את כובד המשקל של העיסוק שלו לתחבורה ציבורית כדי שתהיה כמה שיותר זמינה, כמה שיותר נגישה, כמה שיותר נקיה וכן הלאה. אז אחד הדברים, באמת אנחנו חושבות וחושבים, ודבר אגב שהממשלה עשתה בתקופה שלפני הקורונה, בירושלים היו שאטלים שאספו עובדות ועובדים לבניינים שמרכזים הרבה מאוד, משום מה לצערי אחרי הקורונה זה לא חזר עדיין ואנחנו עובדות ועובדים לעשות את זה לא רק בממשלה אלא כל מיני מקומות שזה הגיוני, לעשות שיתופים של מעסיקות/מעסיקים וכולי. אבל הדבר המרכזי הוא באמת מה שדיברת עליו מבחינת היכולת להשתמש בדאטה וזה ניהול תחבורה ציבורית בזמן אמת, דבר שהמשרד בהנחייתי משקיע בו עכשיו הרבה מאוד מאמץ כדי למקסם גם את מה שעומד לרשותנו עוד לפני שהשקענו גם בתשתיות וגם בעוד תוספת משמעותית של שירות.

אין שום ספק שיש כל כך הרבה אפשרויות ואני בטוחה שגם משיתוף הפעולה הזה אנחנו נוכל ללמוד, גם מהאפליקציה של צה"ל, ונוכל לעשות את החלפת המידע מהעבודה של שני הגורמים, אין לי ספק שזה יקפיץ אותנו קדימה בתחום של ניהול תחבורה ציבורית בזמן אמת.

מישהו מהחיילים רוצה להוסיף, לשאול שאלה? בבקשה.

זה מאוד משמח לראות את התמונה של 392 שקודם הראיתם. אני אישית הייתי שמונה חודשים עכשיו בסיירים, מעולם לא ראיתי את 392 ככה שזה מבורך, והלוואי שזה רק ימשיך. לגבי האפליקציה של שאטל אני אגיד משהו ואני חושבת שגם יונתן יסכים איתי, בבסיס כמו סיירים שזה בסיס הכשרות בסוף היום ההתנהלות של אוטובוסים היא פחות כמו בחיילים עורפיים או תומכי לחימה, שכאילו אתה בא, עולה על תחב"צ והולך הביתה. הכל נמצא בקבוצות, נמצא בגדודים, נמצא בפלוגות של הבא"ח. זאת אומרת המ"פ שלי, אני הייתי מפל"ג בקורס מכ"ים, הוא אומר לרס"פית 'תקשיבי, תעבירי עכשיו לכל המ"מים להגיד לכל החיילים להזמין שאטל לשעה 3:00' כי זה השאטל שיוצא מסיירים ב-3:00 בלילה.

אבל צריך לזכור שבבסיס כמו סיירים וכמו שזפון, זה לא רק בא"ח, זה לא רק הכשרות, זה לא רק הקורס מכ"ים, או קורס קצינים והשלמות, מדובר במפקדה שלמה שלא תמיד יכולים לעלות על ההסעות האלה, גם מטעמים של, אתה יודע, לפעמים משימות שנגיד היו שולחים אותי לכל מיני משימות 'את שומעת, אנחנו חייבים שתסעי עכשיו לעיר הבה"דים להביא משהו, למשוך רכב מצריפין' או הפניות או כל מיני מקרים דחופים, והרבה פעמים היציאה העצמאית הזאת, אני מבינה את הרעיון של השאטל אבל הוא מתפספס כי יש מערך תפעולי מאוד גדול סביב ההכשרות האלה ולדעתי שם זה נופל. שכאילו אולי המון מהנתונים עולים במקום של חיילי הכשרות. שאומרים להם 'תעשו X' והם עושים אותו.

מישהו עוד רוצה לפני שאני נותן ל-?

כן. לי יש גם משהו קטן להגיד. גם לגבי אמצע השבוע, יש פתרונות מאוד פשוטים לזה. גם אתה אמרת ש-392 יש כל עשר דקות, זה לא המצב, אני יודע שזה קו אזרחי וזה הרבה יותר קשה אבל אין אותו כל עשר דקות. אם זה היה כל עשר דקות אני לא חושב שהייתי יושב כאן ומדבר על זה. אין בעיה לחכות 10 דקות בשמש, הבעיה זה לחכות - - -

הוא התכוון לקו עירוני בבאר שבע, המספר הוא אחר. אבל אני מבין מה אתה אומר, זה בסדר.

אני אומר שהתדירות שם מאוד נמוכה. רק רציתי להבהיר את העניין הזה.

יש לי שאלה אבל שמאוד מעניינת אותי. אם קו 392 הוא קו של הזמנה, כמו שאנחנו עושים. איך אתם מצפים לבוא לעלות על אוטובוס, אני מדבר בשיא הרצינות, כשלא הזמנתם לו מקום. אם לא הזמנת לו מקום איך אתה מצפה - - -

אני אגיד לך סתם לצורך העניין, אני נשארתי בשיזפון, האוטובוס מתחיל באילת, עובר בכל מיני מוצבים על הדרך ואז הוא נכנס לסיירים בסיס גדול, בהל"צ בסיס גדול, עובדה, אתה יכול להזמין מקום אבל מה שקורה כשהוא מגיע לשיזפון הוא מפוצץ כבר. גם אם הזמנתי מקום, מה הנהג יעשה? מותר לו להעלות עשרה בעמידה.

יש לי גם תשובה על זה. באגד לפחות באתר, האופציה להזמין את האוטובוס מיום חמישי ליום חמישי הבא, זה נפתח שבוע מראש, אתה יכול ממש לראות את לוח השנה, אתה רואה ב-5 לחודש אתה יכול להזמין את האוטובוס, יש לך מספר תאריכים, הרבה פעמים אם לא הזמנת מספיק מראש נחסמת האופציה.

ברור.

טוב. 10 דקות נענה, ואז אני אסכם ונסיים את הדיון.

אני אענה, אני רוצה רגע כמובן גם מה שיעל אמרה. קודם כל, יש לנו אחריות כמפקדים על החיילים שלנו. אני לא גדלתי בלוגיסטיקה, אני כל חיי הייתי לוחם ממפקד עד מפקד אוגדה. יש לנו אחריות ונכון, יש מקרים, עדיין ירדו בשדרות בלילה מאוחר ולמפקד יש אחריות. אנחנו מפעילים מערך היסעים מרחבי עם טיוליות שנוסעות ברמת הגולן, בעוטף עזה, זה מרחב, אני נתתי את זה למפקד האוגדה, לקצין הלוגיסטיקה של האוגדה להפעיל את מערך ההיסעים שלו, כן, גם אם יהיה שם חייל אחד על טיולית זה שווה לי, אני עוד פעם אומר, זה לא עניין של כסף, אני מחזיק את זה גלובלית, כדי שתהיה לנו גמישות. מהתחנות וגם בין המוצבים. זה מערך ההיסעים שיש לי היום. לכן המפקדים אחראים, אני אומר את זה בצורה מוחלטת, כשאני רואה את התמונות אני בא בטענות למפקדים. מח"ט 460 שומע ממני כל שבועיים 'למה, תסביר לי'. כי זה לא עניין של כסף, זה עניין של מודעות וזה עניין של אחריות המרחבית שלך וההחלטה שלך כשאתה המפקד ואתה צריך לדאוג לאנשים.

גם יותר מזה. אני חושב, אתה יודע, גם אני הייתי בצבא וגם יש לי שלושה ילדים בצבא, ואתה נתקל בדברים שמישהו צריך לצאת להפנייה - - -

אני אדבר על זה. דבר שני, אני אומר מצד שני, חבר'ה, אין לנו שליטה על אגד. אני רק אומר, אני פה מערך, אין לי שליטה, אם אני אשלח אוטובוס על כל חייל שצריך לצאת להפנייה, והוא צריך לנסוע, כי אני רוצה שהוא יגיע להפנייה, יש לי גם את האחריות הרפואית עליו, אז אני אומר לכם, אני אפעיל 1,500 אוטובוסים ביום, אני מקריס את המשק. אני אקריס את המשק. השרה לא תאפשר את זה. לכן אני אומר, יש פה גם נציג של אגד אני מציע ש- - - תדירות ההסעות, זה לא בשליטה באמת שלנו. גם אם אני אבוא ואגיד שאני רוצה שאגד ייצא כל עשר דקות, זה לא אחריות שלי.

אנחנו עם מערך בקרה פיזי. אני לא אוהב את התלונות, זה לא בגלל התקשורת, עוד פעם. לי יש אחריות עליהם, על החיילים. לא מעניין אותי באמת התקשורת. אני אומר את זה באחריות מלאה ואני שלוש וחצי שנים ראש אט"ל. אכפת לי שהם יגיעו באופן מכבד לבסיסים שלהם והביתה. שאנחנו אמרנו עד 300 מטר הביתה בקורונה, זו הייתה החלטה שלי כי סביר ללכת 300 מטר ברגל. כי אנחנו בסוף צריכים לראות שצה"ל ממשיך את הרציפות התפקודית שלו ואנחנו מציבים היום קצינים ונגדים בתחנות המרכזיות ובתחנות הבעייתיות, כל יום ראשון וחמישי כדי ללמוד ולהשתפר. דרך אגב, אלה לא שוטרים. אני לא רוצה שיהיו שוטרים, כדי לראות רגע שמה שהתכוונו נעשה כמו שצריך.

התחבורה הציבורית ממשיכה לעבוד. חוץ ממערך ההיסעים שראיתם פה אנחנו מתבססים, אנחנו גם משלמים על זה. ולכן אני אומר, המקרה הבודד שהוא מפריע לי גם, החיילת או החייל להפנייה, או לחתונה, או לאירוע, או לצאת הביתה באמצע השבוע. יש גם כאלה. בסוף זה מתבסס על תחבורה ציבורית. אנחנו לא יכולים לתקן את הכל.

לכן אני חושב שהיכולת שלנו והגישה שאנחנו הולכים עם משרד התחבורה זה להוריד את העומס מהתחבורה הציבורית כגישה שחייל לא יתמודד עם איש/אישה אזרח/אזרחית. שלא יתמודד איתם. והיכולת הזאת היא דרך אגב מאוד פשוטה וכשיש שת"פ אז בכלל זה גם עובד בצורה טובה, ואמרתי, זה לא עניין של כסף, זה טכנולוגיה, דאטה, ובסוף לראות שאנחנו מסוגלים. עדיין, יהיו מקרים בודדים, הם מורכבים יותר.

נציג חברת אגד רוצה לומר מילה.

אני ברשותך אתייחס קודם. אני מהרשות לתחבורה ציבורית, מנהל אגף הפעלה. אני אתן גם לנציג אגד להתייחס. חשוב להסביר, בחלוקה הלא כתובה בין משרד התחבורה למשרד הבטחון, ברור לנו שימי אמצע השבוע אנחנו לא מצפים מצה"ל להפעיל שאטל, להפעיל היסעים מיוחדים כי החיילים אמורים להיות בבסיסים. הנסיעות שיש בהיקפים, זה לא היקפים גדולים, אנחנו יודעים לתת מענה באמצעות התחבורה הציבורית, זה לא רק חברת אגד, זה עוד חברות שנותנות את שירותי התחבורה הציבורית, ובסך הכל בימי אמצע השבוע גם היקף הבעיות פעוט, מאוד נדיר. אנחנו כן רואים פה ושם בעיות כי צריך להגיד שצה"ל הוא לא לקוח רגיל של תחבורה ציבורית. השונות מאוד גדולה. בסיס כמו צאלים שהוזכר כאן קודם, אם יש אימון של מילואימניקים שהסתיים ביום רביעי וזה קורה, זה עוד 1,000 איש שפתאום לא ציפינו להם, ואנחנו ארגון לומד, אנחנו יודעים להתאים את סל הביקוש אבל אל מול הפתעות קשה לנו יותר וגם במקרים האלה ההנחיות לחברות התחבורה הציבורית זה לתגבר במיידית, לפעמים זה ייקח להם עוד 20 דקות או חצי שעה להביא את הנהג ולהביא את האוטובוס.

כשהוא יודע שהם משתחררים - - - שגם הוא נותן מענה לאותם 1,000 איש.

נכון. ועדיין התמונות שראינו בקו 392 היו דווקא ביום רביעי אחרי הצהריים שכנראה היה איזה שהוא שחרור יותר מסיבי מהרגיל, וגם הוזכר פה קודם, גם בקו 392 יש מזה שלוש שנים הזמנת מקומות מראש ואם יש מקרים שחיילים, קודם כל במקרה שעלה לתקשורת אנחנו בדקנו וכל החיילים נאספו בסופו של דבר, זה לקח את הזמן כי היו שלושה אוטובוסים בדרך אז החילים באים לאוטובוס הראשון וכולם רוצים לעלות עליו והשניים הבאים כבר היו בהם מקומות פנויים. ואולי אני אתן לארז מאגד טיפה יותר להרחיב על הנושא הזה כי הם מרגישים את זה ממש בשטח.

שלום לכולם קודם כל. אני מנהל התנועה של אגד. אני רוצה באמת לומר שאנחנו לפני כ-3 שנים התחלנו להפעיל את הנושא של הזמנת מקומות מראש בקווי 392 לבסיסי שזפון, עובדה וכל הבסיסים בציר הזה.

אני יכול לומר באמת שאני אישית לוויתי את התהליך הזה והגעתי מספר פעמים לתחנה מרכזית באר שבע ומספר רב של חיילים אמרו לי שיש להם חיים חדשים. לא ראיתי באמת עומסים מיוחדים על האוטובוסים, כל החיילים הזמינו מקומות, הגיעו, כל אחד ידע את המושב שלו ובאמת זה עבד בצורה טובה. אני לא מכיר בעיות בימי א' ו-ה', כמובן שאנחנו מתגברים, יש לנו חדר מצב שיושב ממש ובודק את כמות הנוסעים באוטובוסים ויש נוהל מסודר שנקבע על ידי משרד התחבורה שאנחנו יודעים שאוטובוס שהזמינו עליו מעל 35 איש, אנחנו מיד פותחים כבר את האוטובוס הבא. אני לא מכיר בעיות בימי ראשון וחמישי. מה שפה קרה שזה ביום רביעי, כנראה כמו שעמיחי הסביר, שיצאו כמות גדולה של חיילים וכתוצאה מכך נגרמו עומסים. אבל בסך הכל אני חושב שזה עובד בצורה טובה, בצורה תקינה ועובד על פי נוהל מסודר ואני לא רואה בעיות מיוחדות. תודה.

ברשותכם אני אסכם את הדיון. קודם כל אני רוצה להגיד שעצם זה שראש אט"ל האלוף תורג'מן ועצם זה ששרת התחבורה מרב מיכאלי מצאו לנכון להגיע לדיון הזה אני חושב שזה מראה שהדיון הזה אכן חשוב ונותנים לו את תשומת הלב המתאימה ואני מאוד שמח על כך. יש בעיה, הייתה בעיה, אחרת לא היינו יושבים כאן. אני מתרשם שיש מאמץ אמיתי ורציני ופתרונות יצירתיים לפתור את הבעיה הזאת. יש דברים שאני חושב שעדיין צריכים לראות שאנחנו פותרים אותם כמו האחריות של צה"ל שאנשים יגיעו להפניה ולא יחכו שעות בתחנות מרוחקות. צריך לחשוב על איזה שהוא פתרון גם בסוגיה הזאת. אני בכל אופן מברך גם על הדיון וגם על הגישה הרצינית שהוצגו כאן והפתרונות הרציניים שהוצגו כאן.

אנחנו נעשה בקרה על הסיפור הזה. בעוד מספר חודשים נעשה בדיקה נוספת לראות אם באמת חל שיפור. אני רוצה להודות לכל מי שהיה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.