פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



4

07/07/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ז בתמוז התשפ"א (07 ביולי 2021), שעה 10:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

ד"ר אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

גאל אזריאל - עו"ד, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שושי פרידמן סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, ראש אשכול סדר הדין הפלילי וראיות, משרד המשפטים

חן וונדרסמן - עו"ד, מנהלת פעילות משרד הבריאות בנתב"ג ובמעברים, משרד הבריאות

אורי בוצ'ומינסקי - עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים

ערן נח - קצין אג"מ מרחב נתב"ג, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

שמואל אמסלם - מנהל חטיבת שירות לנוסע, רשות שדות התעופה

ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

אורי פנסירר



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021

בוקר טוב לכולם, ברוכים וברוכות המתכנסים, אנחנו נגשים לדיון בהצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021. התקנות עומדות כרגע בתוקפן והסוגיה המרכזית המונחת לפתחנו היא הארכת התקנות, כאשר בקשת הממשלה היא לאשר את הארכתן עד 27 ביולי 2021. התקנות מתמקדות בעיקר במתרחש בעת הכניסה לישראל וחובת ביצוע הבדיקות. ישנן סוגיות נוספות, הן תוצגנה על ידי היועצת המשפטית וגם כמובן על ידי נציגי הממשלה.

אפתח בהערה מקדמית שאני רואה את הדיון בתקנות הקורונה השונות שמגיעות אחת לכמה ימים אלינו, לא כדיונים העומדים בפני עצמם, אלא כרצף של דיונים שבמסגרתם הציפייה שלנו כוועדה היא לראות כיצד סוגיות שאנחנו הצפנו והעלנו מקבלות מענה. מיותר לציין שהתפקיד שלנו, בצד גיבוי הפעולה הנמרצת של הממשלה לבלימת התפשטות הנגיף, הוא גם לפקח ולבקר על הפעולה; ובעיקר לראות – וזה התפקיד שלנו – שאם מוטלות הגבלות וכמובן סנקציות בצדן, אז הדברים משקפים איזשהו היגיון, איזושהי לוגיקה, איזשהו ניסיון להלימה בין הצעדים הננקטים לבין התכלית של הפעולה.

בדיון הקודם שלנו בתקנות שעסקו בנתב"ג, אחת השאלות הגדולות שהצבנו, זה סט אחר של תקנות, הוא מה קורה מרגע שאדם מסיים את הבדיקה בעת הכניסה לישראל ועד שהוא מגיע הביתה? ושאלה נוספת שהצבנו הייתה שאלת האכיפה והאפקטיביות של האכיפה ואלה דברים שאנחנו נבקש לשמוע לגביהם נתונים ופרטים. רק כדי לוודא מי נמצא איתנו כאן, יש איתנו גם בזום. חשוב לי לכבד אנשים שטורחים ולא נמצאים בזום. וגם לדעת מול מי אני יושב.

אילנה גנס, נכון? ראש מטה בריאות הציבור; אסתי – לא פה; טל פוקס, עורכת הדין של משרד הבריאות. וממשרד המשפטים יש לנו ממש משלחת שזה טוב מאוד: שושי פרידמן סומך, יפעת רווה וגאל אזריאל.

בוקר טוב.

יש לך כבר מחלקה שלמה בייעוץ וחקיקה בתחום הקורונה – טוב מאוד. ומי שנמצא איתנו בזום, נפנה אליכם בהמשך, לא נזניח אתכם. בסדר גמור. נבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לפתוח בהצגה קצרה ותמציתית – אנחנו לא קוראים את התקנות וכולי – של המסגרת. ואחר כך נפנה לנציגי משרד הבריאות ונציגי משרד המשפטים – גם לעמוד על הצורך בהארכת התקנות וגם להתייחס לצעדים שאתם מבקשים להוסיף או דברים שאתם מבקשים לשנות בתקנות התקפות. ואני כבר אומר מראש: נבקש לקבל התייחסות משמעותית לשאלות שהצבנו בפעם שעברה לגבי פרק הזמן מסיום הבדיקה בנמלי הכניסה ונקודות הכניסה לישראל ועד שאנשים מגיעים לביתם ולנתוני אכיפה. ואני מניח שנפנה גם לגורמים נוספים בזום. בבקשה.

מבחינת המסגרת הנורמטיבית אנחנו נמצאים בתקנות שהן מכוח סעיף 7א' לחוק הקורונה. אלה תקנות מסוג של הגבלות על כניסה ויציאה מישראל. התקנות האלה עוסקות בהגבלות שקובעות חובה של ביצוע בדיקה. יש בהן שתי הגבלות עיקריות, הראשונה – צריך לבצע בדיקה 72 שעות לפני הכניסה לישראל. התקנות האלה עוסקות רק בחובה לבצע את הבדיקה בכניסה של מעברי גבול יבשתיים וימיים. החובה הדומה לגבי מי שמגיע בטיסות נמצאת בתקנות אחרות, בסט תקנות שנמצא בפיקוח של ועדת כלכלה. החובה השנייה שקבועה בתקנות האלה היא חיוב של כל מי שנכנס לישראל – מכל מעברי הגבול, כאן זה כולל נתב"ג – בביצוע של בדיקה בעת הכניסה. התקנות האלה נאכפות באמצעות, בעיקר, עבירות מנהליות: 2,500 שקלים קנס לעבירה הראשונה, ו-3,500 שקלים קנס לעבירה השנייה.

התיקון שמוצע בפניכם כעת – צריך להגיד שהוא כבר בתוקף. אנחנו בדיון של תקנות שהוא נעשה בדיעבד. התקנות האלה עושות שלושה דברים: הן מאריכות את התוקף של כל תקנות הקורונה עד 27 ביולי; הן קובעות עבירה פלילית חדשה על אדם שנכנס לישראל ביחד עם קטין שהוא מתחת לגיל האחריות הפלילית, מתחת לגיל 12, הקטין הזה נמצא באחריותו של אותו אדם והאדם הזה מונע את ביצוע הבדיקה בקטין בעת הכניסה. בעצם, מה שאולי הממשלה גם תתייחס לזה – הם חוששים ממצב שבו אנשים ירצו להתחמק או לחסוך לעצמם את העלות של הבדיקה. בדיקות קורונה בכניסה לישראל בעבר היו בחינם וכעת הן עולות בין 80 ל-100 שקלים, ובעצם לא יעשו את הבדיקה בקטין כאשר אי אפשר להטיל עליו את האחריות הפלילית ולכן הם באים לתפור את הפינה הזאת. הקנס המוצע לקבוע בגין העבירה הזו הוא בסך 3,500 שקלים. והדבר השלישי שהם עושים בתקנות האלה הוא פטור מחובה של בדיקת קורונה בכניסה עבור איש צוות אוויר בתנאים מסוימים שהם יוכלו להסביר אותם.

מבחינת שאלות שעולות, קודם כל הייתי מציעה – אם זה מקובל עליך – שיתחילו בתשתית עובדתית. יש דברים שצריך להציג כמו נתונים של אחוז הבדיקות החיוביות של החוזרים מחו"ל, זאת אומרת, למה אנחנו עושים את הבדיקות? להראות שיש הצדקה לדבר הזה. אשמח שתדברו על היכולת של הזיהוי של הבדיקות, כי עלה כאן כבר כמה פעמים בוועדה שאם אדם נדבק בקורונה, אז ביום הראשון או השני, אחוז הזיהוי הוא נמוך מאוד. והשאלה היא שאלת עלות-תועלת, מה אנחנו משיגים פה או מה בעצם הבדיקה הזאת נותנת לנו מבחינת המידע? במיוחד בשים לב שיש הרבה אנשים שהיום הם פטורים מחובת בידוד כאשר הם נכנסים לישראל.

עוד בהקשר של התשתית העובדתית, לשמוע איך מתנהל הנושא של בדיקות במעברי הגבול. בעקרון, אמורים להיות מתחמים מוסדרים, והשאלה איך זה נעשה – זה בתוך נתב"ג? זה מחוץ לנתב"ג? זה משפיע על הקיבולת של נתב"ג? אני יודעת שזאת סוגיה שמטרידה מאוד. אפשר להתחיל בתשתית העובדתית שתוצג.

טוב. בבקשה, נציגת משרד הבריאות, אשמח גם להתייחסות שלכם מדוע אנחנו – אולי יותר ממשרד המשפטים – מאשרים פעם נוספת תקנות בדיעבד. נתחיל עם זה.

התקנות הותקנו ללא שימוש בסעיף הדחיפות אלא בדרך המלך. הועברו לוועדה, כלומר לכנסת, נראה לי שזה היה לפני הקמת הממשלה הנוכחית.

הבנתי. אנחנו פשוט כבר לא זוכרים כבר את הימים לפני הקמת ועדת חוקה. בסדר.

אנחנו בעידן חדש.

מציאות חדשה לגמרי. בשאלה מוסגרת – מה כוונתכם לעשות עם אישור תקנות הגבלת היציאה מישראל שעתידות לפקוע ביום ראשון הקרוב?

נעשית כרגע עבודה ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף עם כל המשרדים הרלוונטיים ואנחנו מקווים להשלים את העבודה ממש בימים הקרובים. כך שלא יהיה צורך בשימוש בסעיף הדחיפות כפי שהוועדה ביקשה.

עומדים לרשותנו היום, מחר – אני לא מכנס את הוועדה ביום שישי, אני חייב לנקות את הבית. אחרי כל השבוע שלא הייתי, חייבים נכון? שבת.

בכל מקרה, גם אם התקנות יותקנו ביום שישי, הוועדה תוכל לדון מראש ביום ראשון. כי התקנות פוקעות ביום ראשון בערב.

עד השעה 14:00.

עד השעה שתיים אני מוכן להתכנס. הכול בסדר. אני לא מוכן שייעשה שימוש בסעיף הדחיפות. אין לו שום הצדקה. בסדר? זה דיון אחר – אבל אני מודיע.

המסר התקבל והועבר. הועבר גם לגורמים הרלוונטיים ב - - -

אפשר לעשות משאל טלפוני של שרים. מה שאתם רוצים. אני אומר: ללא צורך אעמוד למול שימוש בסעיף הדחיפות – אנחנו נעבור לאישור תקנות ל-24 שעות ו-48 שעות, ונבלה הרבה מאוד זמן ביחד. בסדר? אז אנא העבירו את המסר. אני לא אקבל שימוש בסעיף הדחיפות במקרים שהדחיפות היא לא דחיפות עניינית אלא דחיפות של התנהלות הממשלה. הממשלה ביקשה ממני לעשות פה לילה של דיונים. אני גומל לה בבקשה לעשות משאל טלפוני של השרים.

כאמור המסר כבר הועבר אחרי הדיון הקודם, ואנחנו פועלים כדי שזה יקרה ממש במהרה.

בסדר. פועלים ופועלות ותודה רבה. אנחנו חוזרים אליך, נציגת משרד הבריאות, בבקשה.

קודם כול תקנות שנוגעות לביצוע בדיקות PCR נכנסו לתוקף בפעם הראשונה ב-23 בינואר. כאשר בהתחלה החיוב התייחס לכלל הנכנסים לארץ, להציג בדיקת PCR שלילית שנעשתה לכל היותר 72 שעות טרם ההמראה לישראל, וזאת במטרה למנוע עלייה לטיסה של אנשים חולים. ב-23 בינואר, זה מתייחס רק למי שמגיע דרך האוויר ועובר במעבר תעופתי בלבד. בהמשך, ב-14 בפברואר, תוקננה תקנה נוספת שמחייבת את כל הנכנסים לארץ – מכל המעברים, והכוונה היא גם למעברי גבול יבשתיים וימיים, כולל מחוסנים ומחלימים, גם זה נוסף לתקנה – לבצע בדיקת PCR בעת כניסה לישראל, במעבר יבשתי או ימי ובעת נחיתה בשדות תעופה.

אחד הדברים שראינו מבחינת ייבוא תחלואה בעקבות השינוי הזה בתקנות – אם אנחנו מסתכלים על חודש ינואר לפני שהתקנות נכנסו לתוקף, נכנסו לארץ כ-7.3% חולים חיוביים מכל היעדים בעולם. לאחר כניסת התקנות לתוקף המספרים ירדו ל-0.8% כבר בחודש אפריל. בהמשך, במאי, ראינו כבר 0.15% בלבד.

ואתם מייחסים את זה לבדיקות ולא לעובדה שרוב הנכנסים הם ישראלים מחוסנים?

אנשים התחילו להתחסן רק בחודש בינואר. ולכן אם אנחנו מסתכלים על החודשים האלה, לו היו לנו עדיין מחוסנים היה אחוז מסוים של מחלימים. אנחנו מתחילים לראות של מחוסנים סביב חודש פברואר ואילך. בסדר? אחוז גדול מאוד מהאנשים שנדבקו פשוט לא יכול לעלות לטיסה כי הבדיקה שלהם הייתה חיובית. ולכן השינוי הזה - - -

כלומר הם נחסמו עוד בארצות המוצא.

בדיוק. הם נשארו ביעד המוצא ולא עלו לטיסה. ולכן נמנעה חשיפה תוך כדי טיסה שהיא חשיפה משמעותית מאוד, וכמובן הגעה של תחלואה לארץ. בהמשך האחוז הזה ירד ל-0.15% בלבד מכלל הנכנסים מכל היעדים כבר מחודש אפריל.

0.15% מכלל הנכנסים לארץ?

מכלל הנכנסים – נכון מאוד. ולאחר שבחודש מאי נכנסו תקנות של הגבלות יציאה למדינות בסיכון מרבי, האחוז הזה ירד ל-0.09. אלה פחות או יותר המספרים עליהם אנחנו עומדים היום.

0.09%?

אחוז מכלל הנכנסים.

שהתוצאה שלהם יוצאת חיובית בבדיקה בכניסה לישראל? מה הנתון בדיוק אומר?

שהתוצאה שלהם יוצאת חיובית במהלך עשרת הימים ממועד חזרתם לארץ. אוקיי?

כן.

ומהנתון הזה מבחינתכם הוא נמוך?

בהחלט. אנחנו רואים עד כמה התקנות האלה היו חשובות בצמצום יבוא של תחלואה מחו"ל. חד משמעית אנחנו רואים את מגמת הירידה. ופה אנחנו רואים את כל הכלים יחד – גם הגבלת היציאה למדינות בסיכון מרבי שגרמו לירידה נוספת, וגם תקנות חובת בדיקות שבהחלט השפיעו בצורה משמעותית מאוד על ירידת התחלואה הנכנסת למדינת ישראל.

האם יש לכם תובנות לגבי אכיפת הבדיקות בארצות המוצא? האם אתם באמת מרגישים ששם הקיר חסום ובאמת אנשים שלא ביצעו בדיקות, לא מצליחים לעלות על המטוסים?

קודם כול זה משהו שמופיע בתקנות תעופה והאחריות של המפעיל האווירי לוודא שהבן אדם עולה לטיסה – זה תנאי לעלות למטוס. בן אדם שלא מציג בצ'ק אין תוצאת PCR שלילית, מנוע מלעלות לטיסה. ואנחנו כל הזמן נתקלים גם במקרים ותלונות שמגיעות אלינו, לפעמים יש אפילו עיכוב בטיסה ועוברים 73 או 74 שעות ואנשים נמנעים מלעלות לטיסה. זה עובד.

האחריות הזאת היא אחריות שמונחת לפתחו של המפעיל האווירי?

נכון מאוד.

של חברת התעופה אל-על או חברה זרה?

כל החברות.

יש איזושהי סנקציה מול החברות אם הדברים לא נאכפים?

כן. יש את השאלה עד כמה מצליחים לאכוף את זה ואני מניחה שמשטרת ישראל תתייחס לזה בהמשך. חברת תעופה שנגלה אחר כך – נגיד שיגיעו לכאן ויעשו פה בדיקה מדגמית ויראו שהיו אנשים שעלו לטיסה בלי PCR שלילי, בלי אישור מיוחד, יש ועדת חריגים שמאפשרת במקרים של דחיפות, כן נותנת אישור מיוחד לעלות, אבל בן אדם שלא קיבל אישור לזה, היה צריך לעשות בדיקה ואין לו PCR שלילי, הוא יהיה חייב בקנס וגם יהיה אפשר להטיל קנס על המפעיל האווירי על זה שהוא העלה את האדם הזה בלי PCR שלילי.

והדבר הזה נעשה עד היום?

כן.

זה נעשה. מבחינת עד כמה – אני מציעה שרשות האוכלוסין ההגירה ומשטרת ישראל – אני לא בטוחה בדיוק איך הם מחלקים ביניהם את האכיפה של זה. זה נעשה בצורה מדגמית, אני יודעת בוודאות שלא כל בן אדם שמגיע לישראל בודקים אם אכן היה לו PCR שלילי. אני לא יודעת להגיד עד כמה או מה האחוז של - - -

אני רוצה לשאול שאלה כללית את משרד הבריאות – משרד המשפטים גם אתם מוזמנים להתייחס – האם ישנו היום גורם במשרד הבריאות שמופקד מטעם הממשלה על הטיפול במשבר הקורונה, זה המשרד המוביל, האם ישנו היום איזשהו גורם ממשלתי שמתכלל בין גורמי האכיפה? שמבצע בקרה על תחום האכיפה? שמסתכל על הקשר בין הגופים השונים?

לפי החוק, התפקיד הזה הוא של מנהלת האכיפה, זה גוף שיושב בתוך משטרת ישראל. התשובה היא משטרת ישראל, מנהלת האכיפה במשטרת ישראל. אני מקווה שאני - - -

והם נמצאים איתנו.

- - - מנהלת האכיפה הוקמה בתוך חוק סמכויות מיוחדות לצורכי הקורונה במיוחד. היא ממש עוסקת בזה.

אז אני מבקש לקבל סקירה עוד מעט – ויכול להיות שנקבע דיון מיוחד בסוגיה הזו, בתקווה בשבוע הבא. להבין את פעולת מנהלת האכיפה ומה התכלול של כל הגורמים, כי בשבוע שעבר כשדיברנו, קיבלנו סקירות נפרדות מרשות ההגירה והאוכלוסין, מהמשטרה. בסדר, נשמע. תודה, כן, אנא. עוד - - -

התייחסות לגבי בדיקות PCR, רגישות, מה שביקשתם. בדיקת PCR היא בדיקה שרמת הרגישות והסגוליות שלה באבחון של חולה מאומת נאמדת סביב 98%. עדיין יש לה אחוז מסוים גם שלfalse positive ו-false negative, אבל הבדיקה היא בדיקה בעלת רגישות גבוה מאוד. המשמעות של בדיקת PCR שלילית אומרת שזה לא שולל בוודאות הדבקה, אבל זה אומר שאדם שיש לו בדיקת PCR שלילית נכון להיום, לפחות 48, 72 שעות – הוא לא מדבק עדיין. ולכן החשיבות של ביצוע בדיקת PCR לפני העלייה למטוס, זאת המהות שלה.

אם אנחנו מסתכלים על בדיקות PCR חיוביות של חוזרי חו"ל, בערך שליש מהם מאובחנים כבר במועד הנחיתה. וזה גם מדגיש לנו – כולם עשו PCR לפני עלייה למטוס והיו שליליים, ועדיין אנחנו רואים כ-30% מכל המאומתים שחוזרים מחו"ל חיוביים כבר ביום הנחיתה שלהם והיתר הופכים לחיוביים בהמשך.

ואותם 0.09% של היום, אתם רואים שליש, אתם רואים שבעצם פיתחו את הסימנים.

לא פיתחו סימנים, הם היו חיוביים.

חיוביים למרות שבדיקת PCR שלהם בעת העלייה היה - - -

נכון. לפני העלייה הוא היה שלילי והוא הפך לחיובי כי בעצם עברו עד 72 שעות.

יותר.

אפילו קצת יותר. לפעמים זמן הטיסה יכול להיות ארוך ובייחוד אם אנחנו מדברים על יעדים רחוקים.

אבל שני שליש לא מזהים גם בנחיתה בישראל?

נכון. הם מתאמתים בשלב יותר מאוחר; בגלל תסמינים או בגלל בדיקה נוספת שהן עושים לקיצור בידוד. אנחנו רואים שחלק מהם מקבלים תשובה חיובית בהמשך, ואנחנו מסתכלים בעיקר על עשרת הימים הקרובים ממועד הנחיתה.

ואתם יודעים לפלח את זה למחוסנים מחלימים וללא מחוסנים מחלימים?

בוודאי. אנחנו רואים היום, בעצם מתאריך 6 ביוני, מגמה של ירידה במועילות החיסון. אנחנו רואים הרבה הדבקות חדשות, גם בקרב חוזרי חו"ל, אבל גם הדבקות בתוך ישראל, במחוסנים בעיקר. כמעט ולא רואים עלייה במחלימים. כרגע לפי הניתוח הסטטיסטי שעשינו אצלנו בשירותי בריאות הציבור, המועילות של החיסון במחוסנים, ספציפית לזן דלתא שזה מה שאנחנו רואים בעיקר מתחילת יוני שהתפשט בצורה נרחבת בארץ וגם בעולם, שהחיסון פחות יעיל ומוריד את היעילות שלו ל-64% במניעת הדבקה תסמינית, בכלל במניעת הדבקה. יחד עם זאת, חשוב לציין שהיעילות שלו נשמרת על 93% במניעת תחלואה קשה, אשפוזים ותמותה.

ברור. מה פרק הזמן לקבלת התשובה בבדיקת PCR?

בדיקות PCR מגיעות בין 6 ל-18 שעות ממועד הביצוע שלהן. אלה בערך לוחות הזמנים. אדם שנוחת, מבצע בדיקה ומשוחרר מהשדה. הוא לא נשאר בשדה להמתין לתוצאה, אלא ממשיך לביתו, למקום הבידוד, באם הוא חייב בידוד. נכון להיום מחוסנים ומחלימים שאינם מגיעים ממדינות בסיכון מירבי, מחויבים בביצוע בבדיקה, אבל לא מחויבים בבידוד ויכולים להמשיך להגיע ולהסתובב חופשי. מי שחב בידוד חייב להגיע שלא באמצעות תחבורה ציבורית – או ברכב פרטי או במונית למקום הבידוד שלו ולהישאר שם עד לסיום תקופת הבידוד.

ברור, בסדר גמור. ההתייחסות שלכם למצב כרגע בנתב"ג מבחינת ההיערכות? מבחינת כמות הבדיקות? בעיות שיש לכם שם?

אני מציעה שנעלה את חן, הנציגה של משרד הבריאות בשדה התעופה. היא תוכל להתייחס ולפרט.

בסדר גמור.

בוקר טוב.

כן, רק תציגי את עצמך בבקשה.

חן וונדרסמן, מנהלת פעילות משרד הבריאות בנתב"ג ובמעברים.

בבקשה.

נכון להיום – מה שאילנה אמרה מדויק – אנחנו מבצעים בדיקה בנתב"ג ובמעברים לכלל הנכנסים למדינת ישראל. היו לנו קצת פערים במסגרת השבועות האחרונים, במסגרת החלפת חברה דוגמת בשדה, פערים שהיו קשורים לממשקים ולמערכות מידע. אנחנו מטפלים בכלל הפערים, חלקם נבעו מאיזשהו פער מרכזי של הזנת דרכונים במקום תעודת זהות עבור ישראלים שיש להם קופה, או גם עבור זרים שיש להם קופה. הפער הזה טופל וכיום אנחנו כבר נמצאים במצב שמרבית האנשים כן מקבלים תוצאות. יש לנו כמובן עדיין חסרים, אבל אנחנו מטפלים בהם ברמה הנקודתית ונותנים מענה לכולם.

מבחינת הטיפול הפרטני, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יודעים לזהות את התוצאות כבר באותו יום שאנשים נדגמו. כבר כמעט ואין לנו פערים כמו שהיו בהתחלה, אנשים שמקבלים תוצאות אחרי חמישה או שישה ימים, זה ממש בקצוות. מבחינת ההיערכות, אנחנו בשיח ישיר מול רשות שדות התעופה ויודעים למקסם את המתחמים שקיימים היום בשדה ולתת מענה לכלל האנשים שנכנסים למדינת ישראל. כמובן שרשות שדות התעופה, ויכול לחזק את מה שאני אומרת, שמוליק אמסלם מרשות שדות התעופה, היא יודעת לווסת את הכמויות ביחס לאוהלים שקיימים היום בשדה ולתת מענה כך שלא תהיה הצטברות ולא ייווצרו צווארי בקבוק גדולים והתקהלויות גדולות. וכמובן לתת מענה גם לקבוצות מיוחדות שמגיעות או לצרכים מיוחדים שעולים מהשטח.

ברור. כמה בדיקות נעשות היום בממוצע? אם את מסתכלת על כל השבוע האחרון?

בממוצע ביום זה בערך משהו כמו 12,000. שמוליק, תקן אותי אם אני טועה, בין 12,000 ל-14,000 כתלות בכמות הנכנסים. זה בערך הממוצע של האנשים שנכנסים למדינת ישראל. כולם נדגמים. ולכן הממוצעים היא לפי האנשים שנכנסים.

ועלות הבדיקה מושתת באופן מלא על החוזרים, על הנוסעים, נכון?

נכון. בן אדם נדרש – במסגרת מילוי טופס הצהרת נוסע מחו"ל – לשלם מראש על הבדיקה, אנחנו כבר נמצאים במצב ש-87% מכלל הנכנסים כבר משלמים מראש, עוד לפני שהם נכנסו בכלל למדינת ישראל ויש עוד אחוז מסוים שמשלם על הקרקע. אבל כלל התשלום הוא על הנוסע הנכנס.

ברור. עוד דברים שמשרד הבריאות מבקש להתייחס אליהם? אנחנו תכף נעבור אולי למנהלת האכיפה וכולי. אני רוצה, ברשותכם, לשאול את השאלה ששאלנו בפעם שעברה – לפחות ברמה העקרונית – הדבר שאיתרנו כחוליה חלשה היא המעבר של אנשים שחבים בחובת בידוד, אל ביתם, אל מקום הבידוד. כאן אני מבין שיש איסור נסיעה בתחבורה ציבורית. אנשים צריכים להגיע ברכב פרטי או במונית. אשמח להבין עד כמה אתם רואים את העניין הזה כעניין עקרוני? אנשי משרד הבריאות? בסדר?

אם השאלה היא אלי – אנחנו רואים בשאלה הזו שאלה עקרונית מאוד. גם כאשר בן אדם ממלא טופס הצהרה, בסיום הטופס נאמר לו שאסור לו לעלות לתחבורה ציבורית. אנחנו משתדלים ככול שניתן גם ברמת ההסברה להסביר שלא ניתן לעלות לתחבורה ציבורית אלא רק למונית או למישהו שאוסף אותך בתנאים מסוימים, כמובן עם מסכות וישיבה מאחורה. אבל בשביל לסגור את התהליך הזה אנחנו צריכים לשלב את גורמי האכיפה.

נכון לרגע זה אדם מגיע ממדינה – איך הוא מקבל את ההודעה שנאסר עליו לנסוע בתחבורה ציבורית? ירד אדם, בין אם מטיסה או ממדינה אדומה או אדם שהוא לא מחוסן שאיננו מחלים: הוא מגיע, הוא עושה בדיקת PCR ו-?

אדם ממלא את הטופס – בלי קשר, אדם שנכנס לישראל, אחת החובות שחלות על אדם שנכנס לישראל דרך טיסה היא למלא הצהרת בריאות בכניסה לישראל. זה עוד דבר שהמפעיל האווירי צריך לבדוק. הוא צריך לבקש מהאדם לראות גם PCR שלילי וגם את זה שהוא מילא את הצהרת הבריאות.

במסגרת הצהרת הבריאות, אותו אדם גם ממלא את טופס דיווח הבידוד. כלומר, הוא מדווח על עצמו, הוא נכנס לרשימה של אנשים שמבודדים בגלל שהם מגיעים לישראל, בלי שהם מחוסנים או מחלימים או ממדינה מסוכנת. אותו אדם, בזמן שהוא ממלא את הטופס, מבין ורואה מה חל עליו והוא מצהיר על זה שהוא מבין מה הוא אמור לעשות – שהוא אמור להיכנס לבידוד, איך הוא אמור להגיע למקום הבידוד. הוא גם מקבל אחר כך מייל כשהוא מסיים למלא את הטופס, ובמייל זה כתוב לו – שהוא לא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית ואת חובת הבידוד שחלה עליו ומה היא כוללת.

זה קורה לפני שהוא עולה על המטוס. מה קורה פה בארץ?

פה בארץ, אני חושבת שמלבד הסברה – מבחינת אכיפה: אני לא יודעת.

אבל גם מבחינת הסברה?

מבחינת הסברה - - -

נחתה כרגע טיסה ממדינה אדומה. בסדר? כל מי שנמצא במטוס מחויב בבדיקת PCR נוספת. נכון?

נכון.

וכל מי שבמטוס, אסור לו להגיע הביתה באמצעות תחבורה ציבורית. מה קורה כשאיש צוות האוויר או אשת צוות האוויר, לוקחת את המיקרופון ואומרת להם: ברוכים הבאים לנמל התעופה בן גוריון. כשאדם נכנס בשרוול – מה קורה?

מבחינת האכיפה, אני מציעה להפנות את השאלה לגורמי האכיפה. מבחינת הסברה, יש הסברה בשדה.

אני רוצה לשאול: משרד הבריאות, לא - - - נשאל את גורמי האכיפה, אבל אני מנסה רגע להבין את החיבור בין הרשויות. בסדר?

אשמח אולי להעיר הערה.

כן.

קודם כל ההערה שלך חשובה והיא נכונה, וזה עלה ממש במסגרת השבוע האחרון כצורך יותר משמעותי. ואנחנו בהחלט לקחנו את זה לתשומת לבנו והצענו שאולי במסגרת הנחיתה עצמה, נעלה למטוסים – לא אנחנו, כמובן בשיתוף רשות שדות התעופה – ונעביר כריזה בעברית ובאנגלית, כמו שנעשה בעבר שאומרת כמה משפטים שהם חשובים. הראשון, שהם צריכים להידגם, השני, מי שבא ממדינה אדומה חייב להיות בבידוד. והשלישי – הנושא של תחבורה ציבורית. זה בהחלט נכון, זה צריך להיות בשילוב של הסברה.

נכון להיום, רק כדי להבין, כי אני חייב לומר שבעיני זה נראה קצת מוזר. גם זה נראה נורא מוזר. נמל התעופה בן גוריון הוא אחד המקומות הכי ריכוזיים בעולם. כולנו נדחסים לתוך שרוול שבסופו של דבר אתה יוצא אחד אחד. זאת אומרת, כולנו קהל שבוי. מה עוד, שכולם, אתם אומרים, ביעילות רבה מגיעים לעמדות של בדיקת PCR.

לענייננו, המחשבה שהדבר היחיד שנעשה כדי להבהיר לאזרח ישראלי או לתייר שאסור לו לעלות על אוטובוס, שהוא חייב לקחת מונית או רכב פרטי, שהוא חייב לעשות בדיקת PCR, מי מחויב בבידוד ומי לא – זה איזשהו טופס שאדם מילא ביציאה מנמל המוצא. זה נשמע לחלוטין לא הגיוני. זה גם לא הגיוני מבחינה, נקרא לה: נורמטיבית-אכיפתית. בסדר? אדם, הוא רגע לפני פוטנציאל, או של עבירה פלילית או מנהלית, בעצם זה תמיד עבירה פלילית, יכול להיות שהקנס הוא מינהלי. אין עונשין אלא אם מתריעין. זה כאילו – זה נשמע לי הזוי.

אני כן אוסיף שגם המפעיל האווירי צריך לשלוח תמצית של ההוראות שחלות על האדם לפני הטיסה, בזמן שבן אדם קונה את הכרטיס, זה פעם אחת. ופעם שניה, כ-24 או 48 שעות לפני הטיסה.

אבל עוד פעם, אני מבין את תפקידו של המפעיל האווירי. אבל מרגע שאדם נחת על מסלול הנחיתה בבן גוריון, הסיפור הוא כבר לא המפעיל האווירי. הסיפור הוא מה מדינת ישראל עושה בתחום האכיפה, אבל לפני זה בתחום ההסברה. ונראה לי מוזר שרק היום, אם המהלך התחיל בינואר, אני הייתי מצפה למשל, שכל מפעיל אווירי יהיה מחויב ללחוץ על הקלטה שהנוסח שלה נקבע על ידי מדינת ישראל, על ידי משרד הבריאות וגורמי האכיפה. כל מפעיל חייב לפני הנחיתה ללחוץ play על ההודעה. ההודעה אומרת את כל מה שאתם חושבים שצריך לומר בעברית ובאנגלית ואם דעתי הייתה נשמעת – גם בערבית. זה טריוויאלי, זה בלתי נתפס שזה עוד לא קורה. אדם יוצא, הוא צריך לקבל מכם טופס רשמי של מדינת ישראל, איך שהוא יוצא מהשרוול: אחת, שתיים, שלוש, לא קשור בטופס שהוא ממלא ל-PCR.

אני יכול לחשוב על לפחות שלוש נקודות פיזיות בנתב"ג, במטוס, שאתם יכולים להודיע לאדם מה מצופה ממנו. בסדר? א' אני מבקש לקבל על זה עדכון. אעשה שבוע הבא ישיבה ספציפית ובלי קשר לאישור תקנות על כל נושא האכיפה סביב הכניסה לישראל. אבקש לשמוע מה בכוונתכם לעשות לקראת אישורי תקנות נוספות. נשקול אם לקיים סיור של הוועדה בנתב"ג. נהיה בקשר עם שרת התחבורה ועם שר הבריאות, ייתכן ואנחנו נבקש לסייר בנתב"ג בימים הקרובים.

עוד נקודות של משרד הבריאות לתשומת לבנו? לא. יש התייחסות שלכם לדברים החדשים בתקנה? הסוגיה הזאת של הטלת אחריות על ההורים לבדיקות קטינים והסוגיה של צוות האוויר, עמדה שלכם? מאיפה זה נובע?

אגיד שלא היו הרבה מקרים כאלה, זאת לא תופעה שאמרנו: יש תופעה וצריך לעשות תיקון, אלא רצינו למנוע את התופעה לפני שהיא תתרחש. זאת פרצה שהיינו מודעים לה. ולכן יחד עם המעבר לתשלום על ידי האזרח על הבדיקות, חשבנו שנכון לעשות את התיקון הזה כדי למנוע מראש מצב כזה.

טוב, בסדר גמור.

לגבי צוותי אוויר, אם אתם רוצים לשמוע את ההסבר האפידמיולוגי – הרעיון הכללי זה שהם יוכלו לא לעשות את הבדיקה הזאת בכל נחיתה אם הם נבדקים אחת לשבוע אם הם מראים בדיקה שלילית מהשבוע האחרון. המטרה היא לא להכביד על מישהו שזאת עבודתו והוא באופן יומיומי טס, אבל מצד שני – כן שתהיה בקרה ושלא יהיה איש צוות שלא נבדק בכלל. זה נראה כאיזון נכון לבריאות הציבור.

הבנתי. נמצאים איתנו שני גורמים של רשות שדות התעופה ונתב"ג. שמואל אמסלם, מנהל חטיבת שירות לנוסע, וגם ערן נח, קצין אג"ם במרחב נתב"ג מטעם המשרד לביטחון פנים. אשמח לשמוע את ההתייחסות של רשות שדות התעופה בכלל למתרחש כרגע בנתב"ג בהקשרים האלה ובאופן ספציפי למה ששאלתי לגבי יידוע נוסעים, הצגת מידע לנוסעים ושיפור הנושא הזה. מר אמסלם, בבקשה, אשמח לשמוע את התייחסותך.

קודם כל אתייחס לתהליך נוסע נכנס. תהליך נוסע נכנס זה בדרך כלל תהליך מירידה מהמטוס ועד העלייה למתחם הבדיקות שהוא באחריות משרד הבריאות. התהליך זורם בצורה חלקה. זמני ההמתנה הם קטנים.

לשאלתך האם הבדיקות מגדילות את הקיבולת. אנחנו גוזרים את כל התנועה, את כל נתיבי התנועה בנתב"ג, הכול נגזר מהיכולת של דיגום בתחנה האחרונה. הדיגום הוא התחנה האחרונה לפני שיוצאים ממתחמי נמל הנוסעים. השבוע הקימו אוהל נוסף בכדי לאפשר עמדות דיגום נוספות. נכון להיום, לוחות הזמנים בתוכנית לוח הטיסות של יולי הן נגזרת מהיכולת של החברה הדוגמת שבאחריות משרד הבריאות בתחנה האחרונה. ולכן אנחנו מקצים מקסימום עשר נחיתות בשעה. אז לעניין הזה יש הגבלה של נחיתות.

לעניין הקודם של משרד הבריאות, הציגו פה שבדיקות ה-PCR המחויבות בארץ המוצא הן עד 72 שעות לפני ההמראה. הבדיקות מוכיחות את עצמן ולראייה פחות מעשירית האחוז מתגלים כמאומתים בעשרת הימים הראשונים להגעתם למדינת ישראל. המספר מדבר בעד עצמו. נשאלת השאלה האם צריך להמשיך וזה כבר עניין של משרד הבריאות ואולי של המחוקק, האם צריך להמשיך 100% בדיקות לכל מי שנכנס למדינת ישראל, שהרי הבדיקה בחו"ל כבר מוכיחה את עצמה. ואם שמים לב מאוד לאלה שנכנסים למדינת ישראל או להתמקד באוכלוסיות מיוחדות, הכוונה לקחת אוכלוסיות או ממדינות מסוימות או מחוסנים עם לא מחוסנים. זאת שאלה שצריך לפתוח ולדון בה.

לעניין של תהליך נוסע יוצא, אותו כנ"ל, אנחנו בהתאם למגבלות שקיימות, לתקנות הקיימות, אז אנחנו מגבילים את מספר הטיסות שאנחנו מאשרים בשעה וזה לא בא על חשבון – אחרי שאתן את סדרי הגודל. ב-2019 טיפלנו ב-120,000 נוסעים ביממה. בזמן ההמתנה, בכל תחנות השירות, בתהליך נוסע יוצא, לא לקח יותר ביותר מ-90% מהמקרים, לא היה יותר מ-50 דקות. אנחנו יודעים להפעיל תנועה של 120,000 נוסעים במינימום זמן.

עם ההגבלות האלה, כמו שאמרתי קודם, גם במספר ההגבלות שאנחנו מפעילים בתהליך נוסע יוצא ונכנס. השיא שלנו בחודש האחרון היה 34,000. אלו סדרי הגודל. ככול שיהיה 100% בדיקות בכל מיני תחנות אז כמובן שלא נוכל לגדול. וככל שנדע להתמקד באוכלוסיות שאנחנו צריכים להתמקד בהם, נוכל להגדיל את התנועה.

אני מבין, תודה. אני חייב לומר שלטעמי לאור הנתונים שנשמעו פה לגבי העובדה ששליש מהנוסעים שנמצאו מאומתים, בדיקת ה-PCR שלהם עם עלייתם למטוס הייתה שלילית ועדיין כשהם פה נחתו, בדיקת ה-PCR לימדה שהם כן נושאים את הנגיף – אז אני לא בטוח שאנחנו בשלב של פטור גורף והתמקדות באוכלוסיות מיוחדות. אם משרד הבריאות רוצה להתייחס לזה, הוא מוזמן. לא שמעתי התייחסות לשאלה שלי: מה הם צעדי ההסברה שנעשים לנוסע הנכנס לגבי חובת הבידוד; איסור השימוש בתחבורה ציבורית? מדוע הנוסע הנכנס לא מקבל הודעה מטעם מדינת ישראל במערכות הכריזה של הטיסות? איזושהי פנייה עם יציאתו מהשרוול. האם קיבלתם בקשה להפעיל את אמצעי ההסברה האלה? האם אתם בדין ודברים עם מינהלת האכיפה סביב העניין הזה?

אתייחס לזה. הצבנו שילוט, גם קבוע וגם דיגיטלי לאורך כל תהליך נוסע נכנס ובהם מה התקנות אומרות, מהן החובות שלהם, מהן הזכויות שלהם ומה התהליך שהם הולכים לבצע. ההצעה שלך שבטיסה, כלומר בנחיתה, מנהל השירות בטיסה או הטייס הראשי או אחד מאנשי הצוות במטוס יכריז הודעה כזו או אחרת. אני חושב שזה רעיון מצוין. עשינו את זה בהתחלה כשהיו הרבה הגבלות וכשהיה מיעוט במספר הטיסות. יש מקום להפעיל את זה. אנחנו נהיה בקשר עם משרד הבריאות כדי שינסחו הודעה - - - הם עומדים לנסח לציבור הנוסעים. בשמחה נוכל להפיץ את זה לכל חברות התעופה, שיבצעו את זה בהקדם.

תודה. מנהלת האכיפה.

אורי ממנהלת האכיפה.

כן.

שלום ובוקר טוב, שמי אורי בוצ'ומנסקי, אני עורך דין, אני יועץ משפטי למשטרת ישראל, אני כרגע לא מטעם מינהלת האכיפה, אבל כן אסביר בקצרה לגבי מינהלת האכיפה.

שנייה, אני רוצה להבין – אתה כרגע מייצג את מינהלת האכיפה?

אני פה מטעם הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. ואני מייעץ משפטית גם למינהלת האכיפה. המינהלת הוקמה בחודש יולי כגוף במשטרת ישראל. המטרה או הייעוד של המינהלת הוא לקבוע מדיניות אכיפה ארצית, אחידה ושוויונית שתהיה רלוונטית לכלל הגורמים האוכפים וכמובן להנחות את כלל הגורמים האוכפים. אני מתייחס גם לשוטרים וגם לרשויות המקומיות וגם למפקחים עובדי מדינה. כיום, כל המפקחים עובדי המדינה שעבדו תחת פיקוד המשטרה חזרו ליסודותיהם. והרשויות המקומיות נותרו רק עם עבירה אחת – העבירה של אי עטית מסכה במקומות ציבוריים .

המינהלת גם מעבירה את נתוני האכיפה החודשיים, בראשון בכל חודש לוועדה, גם לוועדת העבודה והרווחה, לוועדה הזו, מדובר רק בעבירות שנקבעו בחוק המסגרת או מכוחו, התקנות שהותקנו מכוחו.

ולעניין האכיפה בנתב"ג, ספציפית בעבירות שאנחנו דנים בהם היום, נמצא איתנו גם ערן נח שהוא קצין האג"ם של מרחב נתב"ג.

אני מבין. אני שב ואומר: אני מתכוון לקיים דיון שמתמקד בפעולה של מינהלת האכיפה ובסינרגיה בין כל גורמי האכיפה וכמובן בקשר שלהם עם משרד הבריאות. הדיון הזה יתקיים שבוע הבא. הוא לא יהיה אגב אורחא הארכת תקנות. בסדר? זה יהיה דיון שיעסוק בסוגיית האכיפה ומבחינתי מינהלת האכיפה היא הגורם המרכזי בדיון הזה. בסדר גמור. תודה אורי, ודרך צלחה. ערן, בבקשה, אנחנו נשמח לשמוע התייחסות שלכם לאכיפה בנתב"ג.

בוקר טוב לכולם, האמת שאין יותר מדי להרחיב. בסך הכול, אם שמעת את הסקירה של חן ממשרד הבריאות, מאמסלם, מרשות שדות התעופה, בסך הכול הם נתנו את התמונה המלאה. משטרת ישראל יחד עם מרחב נתב"ג, שוטרי מרחב נתב"ג, אוכפים לנתב"ג. לראייה מתחילת השנה, יש נתון מדויק מהיום בבוקר, ניתנו 300 דוחות בגין העבירות השונות במרחב נתב"ג. אין פה איזה תופעות שניתן להצביע עליהן, ואם אגע בנקודות התייחסות שאתם התייחסתם אליהן, למשל אם ניקח את הסירוב לבדיקה, אין פה תופעה. - - - נגעתם בצורך לבדיקת של כל אזרח שנוחת, מי שמסרב וגם באחריות ההורים, הקטינים שמסרבים: מתחילת השנה ניתנו 23 דוחות לאנשים שסירבו לבצע בדיקות. זה מספר אפסי לעומת כמות הנכנסים ואי אפשר בכלל הצביע על תופעה של קטינים שמסרבים או אנשים שמסרבים. בסופו של דבר, גם מי שמסרב והיו בודדים שסירבו בהתחלה, כמעט כולם בשיח, כשמגיע לשם כוח שיטור, שיח של השוטר אל מול האזרח, בסוף הוא מתרצה.

ברור. אשאל אותך לגבי 300 הקנסות שהוטלו – מה העברות הבולטות?

העבירה הבולטת היא הפרת חובת בידוד. אני מדבר על מתחילת השנה. מתחילת השנה ניתנו כ-130 דוחות בגין הפרת חובת בידוד. זאת העבירה העיקרית.

מה המשמעות של הפרת חובת בידוד בנתב"ג?

הבן אדם שהיה אמור להיות בבידוד והוא רצה לעלות לטיסה או שהוא הופיע בנתב"ג.

כמה קנסות ניתנו על עלייה לתחבורה ציבורית?

לא ניתנו קנסות. זאת הנקודה הבאה. רק אסיים את הנקודה שנגעתי בה לגבי סירוב בדיקה – אין תופעה כזאת. כולם עושים את הבדיקות, בודדים שבבודדים לא מסכימים ובשיח עם שוטר זה נפתר. היו ממש בודדים שסירבו לחלוטין וקיבלו את הדוח בקצה שלו, אין תופעה רווחת בנושא הזה.

לגבי התחבורה הציבורית, צריך להבין את הדברים ולשים את הדברים על השולחן – זה לא היה נושא התעסקות של אף אחד בשנה האחרונה. חשוב גם לציין שהרכבת לא עבדה בנתב"ג, היא רק נפתחה לפני כחודשיים. תחנת הרכבת בנתב"ג הייתה סגורה ואכן גם לא נדרשנו לזה. כן אני יכול להגיד שבשלושת השבועות האחרונים זה כן נושא התעסקות וכן נושא התעניינות. זאת עבירה שלא קל לאכוף אותה. לדוגמה: אם עכשיו אזרח מגיע מחו"ל, הוא נכנס – אני רוצה להעיר עוד הערה לפני שאני מתחיל להסביר את התהליך: לא כל מי שמגיע מחו"ל יש לו חובת בידוד, כי אם - - -

אנחנו יודעים. ממדינות מסוימות.

כולם בסופו של דבר אמורים לא לנסוע, יש חלק שיכולים לנסוע בתחבורה ציבורית, את זה חשוב להגיד.

זה ידוע לנו היטב. זה רק מגביר את החשיבות.

טוב, כי - - -

להפך, בדיוק להפך, זה רק מגביר את האחריות שמוטלת על גורמי האכיפה. מכיוון שבא משרד הבריאות ולא הציב רף מחמיר שאומר: אין תחבורה ציבורית מנתב"ג, תסתדרו ברכבים פרטיים. זאת אומרת שהיה פה תהליך של התמקדות באוכלוסיות שהן אוכלוסיות סיכון. אמירה דווקאית לגביהם, האנשים האלה, ואני חושב שלא צריך להסביר למה אדם שנחת ממדינה אדומה – לא יעלה על הדעת שבדרך שלו לבידוד. תראו, הרי ברור למה אדם שצריך להיכנס לבידוד, אם הוא עולה על אוטובוס, הוא שם לקלס ולצחוק את כל הרעיון של הבידוד ואנחנו שמים לקלס ולצחוק את כל המאמצים שלנו אם אנחנו לא בודקים.

האם, למשל, עומד היום שוטר בכניסה לטרמינל הרכבת בבן גוריון? אני השתמשתי תמיד בשירותים המצוינים של הרכבת כשחזרתי מחו"ל. האם עומד היום שוטר ובודק מהיכן הגיע הבן האדם? הרי אדם יכול להגיש פתק. אפשר לדאוג שאדם מקבל – יש פתק רשמי של מדינת ישראל: האם האדם נחת מטיסה, לא נחת מטיסה, האם יש בדיקה מדגמית מאיפה האדם הגיע לפני שהם עולים לרכבת.

התשובה לשאלה שלך, התשובה הכללית היא כן. יש שם כוח שיטור, רציתי לפרט איתך את התהליך הזה.

בבקשה.

בגלל ששאלת את השאלה, אענה לעניין ששאלת, תוגברנו לאחרונה – בהנחיית ראש מינהלת הקורונה – במספר תקנים שזאת המשימה העיקרית שלהם, לעמוד בנקודות הקריטיות, קרי – באוהל הבידוד; קרי – בעמדת התחבורה הציבורית, הרכבת. בדיוק כדי לבצע את הבדיקות המדגמיות האלה, בדיוק כדי ליצור את ההרתעה, את הנוכחות, את הבולטות, והאכיפה במידת הצורך. התחלתי ואמרתי שהנושא לא היה נושא התעניינות, כן נכנסו לזה בשלושת השבועות האחרונים, ואנחנו כן מתעסקים בזה. זה נושא מאתגר בפני עצמו בגלל שלחלק מותר לנסוע ולחלק אסור לנסוע. אני רוצה לחזק את הדברים שאמרה חן ממשרד הבריאות, ואת מה שאמר אמסלם, לגבי נושא ההסברה, נכון שנוסע ממלא הצהרת בריאות – אני לא בטוח שהוא קורא את הצהרת הבריאות לפני שהוא חותם עליה. ולכן ההסברה חשובה מאוד, גם בתוך נתב"ג, וגם אני לא מונע שאם תהיה הסברה מטעם משרד התחבורה בתחנות הרכבת עם סדרנים, בכניסה לתחנות הרכבת, בנוסף לשוטרים שגם מבצעים הסברה, אבל גם סדרנים מטעם משרד התחבורה גם באזור האוטובוסים, גם באזור הרכבות, זה יסייע לכל התהליך הזה. אבל שוב, לשאלה שלך, משטרת ישראל בתוך זה, אנחנו נמצאים בתוך נקודות, אנחנו עומדים בתוך נקודות קריטיות, בתוך התהליך הזה של מסלול נוסע נכנס; גם באוהל הבידוק וגם בתחבורה הציבורית.

משרד הבריאות, עד כמה הסוגיה הזאת של התחבורה הציבורית היא עדיפות עליונה מבחינתכם?

מבחינתנו זו סוגיה חשובה מאוד. כרגע אין מסלול ייעודי שמפריד מחויבי בידוד ולא מחויבי בידוד. וזה שאין שום אכיפה – אין ספק שאנחנו רואים את זה גם מדי פעם בחקירות אפידמיולוגיות שאנשים שחזרו מחו"ל אכן עלו על תחבורה ציבורית. אני לא יודעת לכמת את זה, כי מי שלא מאומת, בסופו של דבר אנחנו לא יודעים מה ההיקפים שלהם שכן משתמשים בתחבורה ציבורית.

זו מבחינתכם כרגע נקודת התורפה המרכזית בנתב"ג? מבחינתכם מה שעובד טוב שמענו, כל הכבוד יישר כוח לכל העוסקים במלאכה. אם הייתי מבקש שתאמרי מהי נקודת התורפה כרגע בנמלי הכניסה והיציאה מישראל?

נקודות התורפה המרכזיות היום הן - - -

ואם אין זה גם טוב. מותר לומר.

לא. אני חייבת להגיד שיש לנו שיתוף פעולה נהדר עם רשות שדות התעופה, עם המפעילים האוויריים. בסך הכול התהליכים סדורים - - -

גם רשות האוכלוסין.

רשות האוכלוסין כמובן. יש פה שיתוף פעולה נהדר שבזכותו הצלחנו להתגבר על רוב המכשולים. סך הכול, התהליך היום עובד הרבה יותר טוב ומוסדר ואנחנו לא נתקלים במשהו דרמטי מאוד. יחד עם זאת, אנחנו רואים היום כל הזמן את המשך העלייה בכמות התנועה הבין-לאומית. ולכן בסופו של דבר, זה מאתגר אותנו גם בהתקהלויות, זה שנכון להיום, גם מי שחוזר ממדינות בסיכון מירבי, עדיין נכנס לאותו מסלול ביחד עם כל - - -

היה דיון - - -

עכשיו זהו, עכשיו זה ממש שינוי של התקופה האחרונה שמנווטים את כל הטיסות האלה לטרמינל אחד וכך מייצרים הפרדה, לפחות של מי שחוזר ממדינות בסיכון מרבי. אבל עדיין אנחנו רואים תחלואה חוזרת מכל היעדים בעולם. וככול שאנחנו מגבילים יציאה ליעדים בסיכון מרבי, אנחנו רואים שאנשים בוחרים לטוס למקומות אחרים. וכך בעצם עדיין יש לנו תחלואה נכנסת מכל יעד בעולם והיום בגלל ההתפשטות של זן דלתא, אנחנו רואים אותו כמעט מכל יעד שחוזרים אליו לארץ. זה משהו שגם חשוב לציין. ככל שיש לנו יותר תנועה בין-לאומית אנחנו עדיין לא רגועים, למרות שיש הפרדה של מדינות בסיכון מרבי, עדיין ההיקפים הגדולים של התנועה, אגב, זה מתקשר בדיוק לשאלה שביקשת שנתייחס אליה. למרות האחוז היחסית נמוך של מאומתים בשדה תעופה בעת חזרה, עדיין אנחנו מדברים על עשרות רבות של חולים שמתגלים כבר ביום הנחיתה שלהם. המשמעות שאנחנו מזהים אותם מיד, אנחנו מבודדים אותם, מבודדים את המגעים שלהם, יודעים לסגור מעגל בחקירה אפידמיולוגית בצורה מהירה על כל מי שישב בסמוך אליהם בטיסה. אנחנו מקבלים את המידע הזה דרך רשות שדות התעופה, עם שיתוף פעולה נהדר, ומצליחים להגיע מהר מאוד לכל המגעים ולבודד אותם וכך לקטוע שרשראות הדבקה והמשך התפתחות של תחלואה כאן בארץ.

טוב, תודה רבה. האם ישנם עוד גורמי ממשלה שמבקשים להתייחס ונמצאים איתנו בזום? בסדר גמור. אמרנו שמכיוון שאנחנו קצרים היום בזמן בגלל נהלי המשכן, ניגש לעניין ההקראה. אבל לפני זה, אני אומר את הדברים הבאים – ראשית תודה לכל העוסקים במלאכה. התחושה שלי היא שבשני דברים יש מקום לעבודת מטה שלכם ושל מנהלת האכיפה עם זיקה כמובן לרשות שדות התעופה. תחום ההסברה וזה גם לא הסברה, זה יותר מזה, יש חובה ליידע אזרחים על הדין. ואם הדין משתנה ויש איזשהו הגיון כשמבקשים להפעיל מערכת של סנקציות שמיידעים אנשים על החובות שמוטלות עליהם. זה לא המצב הרגיל. משתנות פה בפרקים תכופים ההוראות הנורמטיביות. אז טריוויאלי שצריך מערך. פה אני חייב לומר, המצב שבו כל מה שמדינת ישראל עושה כדי שאדם ידע אם חזרתו או הגעתו לארץ, מה מוטל עליו זה למלא טופס טרם העלייה למטוס – בלתי מתקבל על הדעת. זה דבר אחד שאבקש לעמוד עליו בפעם השנייה.

הדבר השני, לא נחה דעתי מסיפור התחבורה הציבורית. נשמע בעיני מוזר מאוד שאין קנס אחד שהוטל בגין שימוש בתחבורה ציבורית על ידי מי שנדרש בחובת בידוד. חודשיים של פעילות של רכבת ישראל זה לא חידוש לאחרונה של הפעילות, זה לא ב-24 השעות האחרונות. הציפייה היא שתהיה פה תורת לחימה מסודרת מאוד של בדיקה. לבדוק מי עולה על הרכבת או מי מגיע לטרמינל התחבורה הציבורית. ואם לא בדיקה במאה אחוז אז לשמוע על תוצאות הבדיקות המדגמיות. אם היו אומרים לי כאן: עשינו א', ב', ג' בדיקות מדגמיות והנתונים מעידים שאנשים מפנימים את האיסור, אז בסדר. אבל גם את זה אני לא כרגע יכול לקבל מכם, ואני לא מקבל פרטים סדורים. ואני כבר אומר למינהלת האכיפה שבדיונים הבאים אני אבקש פרטים. כשם שמשרד הבריאות צריך להביא פרטים על מספר הנבדקים וכולי, תביאו פרטים על הבדיקות שעשיתם. העמדנו שוטרים או פקחים בכניסה לטרמינל הרכבת ותפסנו כך וכך או לא תפסנו. ואז נדע שההסברה עובדת.

האמירות הכלליות בנושא הזה הן לא מספקות בצד ההערכה לפעילות שכן מתקיימת. כפי שאמרתי, אנחנו נקבע מועד לדיון סביב פעילות מינהלת האכיפה. בדיון הזה אבקש ממינהלת האכיפה וממשרד הבריאות להתייצב כאן בחדר הוועדה, ואני מצפה מהגורמים שמנהלים את המאמץ במינהלת האכיפה לבוא ולדווח לוועדה.

אנחנו מפעילים את התקנות לצערי באופן רטרואקטיבי, כך שנותרו רק שלושה שבועות, עד 27.

במקרה הזה לא באשמתם ולא באשמתנו.

לא. אין עניין של אשמה.

- - - של הכנסת לפני שהוקמה ועדת החוקה.

הכול בסדר. אני רק אומר שאם היה לנו פרק זמן יותר ארוך, יכול להיות שהיינו מאשרים את התקנות לפרק זמן יותר קצר ומבקשים לראות את השיפור בתחום ההסברה והאכיפה. כרגע, מכיוון שנותרו שלושה שבועות, אז אני אמליץ לכל חברי הוועדה הנוכחים בחדר לאשר את פרק הזמן. אבל אני אומר, אם לא תהיה התקדמות בתחום ההסברה והאכיפה, אנחנו נאשר תקנות לפרקי זמן יותר קצרים מכאן להבא.

עוד הערות? משרד המשפטים? משרד הבריאות? אנחנו ניגשים להקראת התקנות כי אנחנו צריכים - - - יש פה אמירה בחוק הסמכויות המיוחדות שהפרסום של העקרונות לציבור צריכים להיעשות גם בשפה הערבית. באופן ספציפי. אז אני מבקש שבנתב"ג – זה דבר שבלי קשר לקורונה.

- - - מפנים לסעיף שמחייב להסביר לציבור – מעבר לפרסום ברשומות את - - -

זה הסעיף שהוא מדבר עליו.

בנתב"ג הכול מפורסם גם בערבית.

כן, כן, אני יודע מר אמסלם, אני מדבר על הדברים הנוספים שבוודאי יעשו, אם דיברנו על הודעות הכריזה בטיסות ודיברנו על דברים נוספים. יש את עיקרון הפרסום של המידע ויש את החובה לעשות זאת בשפה הערבית. כשנעשה את הדיון על האכיפה, נדבר על אופני הפרסום. באחריות מי הנושא הזה? מי אחראי לפרסם היום את עיקרי ההנחיות לציבור? שיש בצדן - - -

משרד הבריאות מפרסם.

אני שואל על מי האחריות מבחינת החוק. אני לא מבקר המדינה, אני ועדת חוקה.

ראש הממשלה הוא הממונה על החוק.

זאת תשובה קצת – אני מקווה שראש הממשלה עסוק בעניינים אחרים מאשר הוראות ללשכת הפרסום הממשלתית.

אסביר – ראשית, כמובן שהתקנות מפורסמות ברשומות.

לא על זה מדובר.

לא, נתחיל מהתחלה.

לא כי החוק - - -

בנוסף לזה משרד הבריאות כמובן שהוא המשרד המוביל להתמודדות עם נגיף הקורונה, עושה קמפיינים, מפרסם דברים, ועושה קמפיינים של הסברה. וזה נראה לי – אנשי משרד הבריאות יתקנו אותי אם אני טועה – משהו שמוביל משרד הבריאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, כולל לשכת הפרסום הממשלתית כמובן.

טוב.

ובנוסף לזה, בתקנות, לפעמים, מוטלת החובה על ההסברה, הדיווח, ההסברים, על מי שמפעיל את המקום. אם זה פה בתקנות התעופה, מפעיל שדה התעופה, המפעיל האווירי או אם זה כשהיו לנו תקנות, למשל, מקום ציבורי, מקום הפתוח לציבור, אז בתוך הקניון, אז היו חובות שמוטלות על סדרנים. הייתה חובה שימונו סדרנים מבין עובדי הקניון שכן יסתובבו בין הציבור ויזכירו לאנשים לשים מסיכות, להתרחק אחד מהשני ודברים כאלה. גם בתקנות, לפעמים אנחנו כן כותבים חובה על מי שנמצא ממילא בתוך המקום ומפעיל את המקום, להסביר לציבור שפוקד את המקום מה חל לגביו.

טוב, בסדר גמור. אני אומר עוד פעם, נעסוק בזה בדיון הכללי שנקיים בתקווה שבוע הבא, ממוקד בנושא ההסברה והאכיפה. בסדר? יש יתרון שנתב"ג ממוקם איפה שהוא ממוקם, אז בדרך הביתה ובדרך לירושלים אני יכול להיכנס לדגום. אם אני יכול להיכנס לטרמינל הרכבת מבלי שמישהו ישאל אותי מאיפה חזרתי מחו"ל. בסדר. הקראה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"א - 2021



"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2), ו- 23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות) אחרי הגדרת "מעבר גבול ימי" יבוא:




""צו בידוד בית" - צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020."

תיקון תקנה 3
2.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא :




"(ג) איש צוות, הנכנס לישראל במסגרת מילוי תפקידו, בכלי טיס - המופעל בהפעלה מסחרית, לא יהיה חייב לבצע בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), אם נתקיימו כל אלה:





(1) יש בידו ממצא שלילי בבדיקה שביצע בתוך שבעת הימים שקדמו למועד כניסתו לישראל;





(2) המפעיל האווירי המעסיק אותו מקיים שיטת מעקב מתועדת שתבטיח כי אנשי הצוות שהוא מעסיק מקיימים את חובות הבדיקה לפי תקנת משנה זו.





(3) לעניין איש צוות שהגיע לישראל ממדינה המפורטת בסעיף 2(י) לצו בידוד בית - בכל הזמן שבו שהה במדינה כאמור הוא לא יצא משטח שדה התעופה באותה מדינה.




(ד) בתקנה זו -





"איש צוות", "הפעלה מסחרית" ו- "כלי טיס" – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע"א – 2011;





"מפעיל אווירי" – כהגדרתו בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף – 2020."

תיקון תקנה 4
3.
בתקנה 4 לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3) אדם הנכנס לישראל, האחראי על קטין שלא מלאו לו 12 שנים הנכנס לישראל יחד עמו, שמנע ביצוע בדיקה בקטין כאמור, במקום שהורה לו מפעיל תחנת הגבול במעבר הגבול או במקום שהורה לו נציג משרד העלייה והקליטה במרכז הקליטה כהגדרתו בתקנה 3(ב)."

תיקון תקנה 5
4.
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, בטבלה, אחרי שורה מס"ד (2) יבוא:



מס"ד
טור א'
טור ב'


העבירה
סכומים בשקלים חדשים

"(3)
4(3)
3,500"




תיקון תקנה 9
5.
בתקנה 9 לתקנות העיקריות, במקום "י"ט בתמוז התשפ"א (29 ביוני 2021)" יבוא "י"ח באב התשפ"א (27 ביולי 2021)".

תחילה
6.
תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021)".

בסדר. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד?


הצבעה


אושר.

פה אחד, אכן. ברכות לנשיא היוצא של מדינת ישראל ולנשיא הנכנס של מדינת ישראל. תודה לכל מי שהגיע, ניפגש ביום ראשון הקרוב לאישור התקנות במועדן. ואנחנו נקבע מועד לדיון בנושא הסברה ואכיפה. תודה למשתתפים בזום והמשך שבוע טוב ותודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.