פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
137
הוועדה המסדרת
06/07/2021
הכנסת העשרים-וארבע
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה המסדרת
יום שלישי, כ"ו בתמוז התשפ"א (06 ביולי 2021), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 06/07/2021
חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"ב-2021, חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022, הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (תיקון), התשפ"ב-2022 , קביעת סדר דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת, בהצעות החוק הבאות:1.הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411).2.הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412), קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416)
פרוטוקול
סדר היום
1. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416).
1. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411).
1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412).
1. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות, לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית:
1. הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א-2021 (מ/1403).
1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021 (מ/1404).
1. הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א-2021
נכחו
¶
חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
יעקב אשר
דוד ביטן
איתן גינזבורג
שרן מרים השכל
ווליד טאהא
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
אלון טל
עופר כסיף
אופיר כץ
רון כץ
מיכאל מלכיאלי
אבי מעוז
יעקב מרגי
יבגני סובה
שלמה קרעי
מיכל רוזין
שמחה רוטמן
אפרת רייטן מרום
קטי קטרין שטרית
חברי הכנסת
¶
אמיר אוחנה
ענבר בזק
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
קרן ברק
יאיר גולן
מאזן גנאים
צבי האוזר
מיכל וולדיגר
דסטה גדי יברקן
יריב לוין
נעמה לזימי
פטין מולא
טטיאנה מזרסקי
אורי מקלב
אבתיסאם מראענה
מופיד מרעי
אורית סטרוק
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
מאיר פרוש
גלעד קריב
מוסי רז
ג'ידא רינאוי זועבי
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר תרגומים
1.
קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416).
1. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411).
1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412).
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המסדרת. היום יום שלישי כ"ו בתמוז, התשפ"א, 6 ביולי 2021. אנחנו מתחילים בנושא הראשון שהוא קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416).
היו"ר מירב בן ארי
¶
רגע, חכה, מה שאנחנו הולכים לעשות, אני אציג לכם את התוכנית של סדרי הדיון ואחרי זה נעשה דיון.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
את נותנת להם שלושה חוקים לעשות סדרי דיון? זה נראה לך הגיוני, בדקה אחת? ביום אחד?
היו"ר מירב בן ארי
¶
טוב, אני אקריא לכם את ההחלטה בדבר סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת לקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק שירות ביטחון תיקון מספר 18. להצעת החוק הכוללת סעיף אחד שעניינו הארכת תוקף החוק הוגשו 239 הסתייגויות, הסתייגויות חליפיות רבות נוספות, 220 מהן בידי סיעות שלמות המונות יחד 52 ח"כים ו-19 נוספות בידי סיעה המונה שבעה חברי כנסת.
כמות זו של הסתייגויות הייתה מאפשרת למסתייגים לנמק במליאה את ההסתייגויות במשך 40 יממות מלאות, לפיכך ובהתחשב בכך שתוקפו של החוק פוקע היום בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת החליטה הוועדה כי מדובר במקרה יוצא מן הכלל הנכנס בגדרי סעיף 98 לתקנון המאפשר לוועדה לקבוע סדרי דיון מיוחדים כדלקמן, הדיון בקריאה השנייה יחל היום, הצעת החוק הונחה אתמול לאחר נאומים בני דקה, הדיון יימשך ברציפות לכל המאוחר עד השעה שבע, סיעות האופוזיציה יקבעו את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של חבריהם, במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירת הכנסת את הזמן בין הסיעות לפי גודלן.
עם סיום הדיון תחל ההצבעה בקריאה השנייה, יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-50 הצבעות בקריאה השנייה, מספר זה כולל את ההצבעה על סעיפי הצעת החוק וההסתייגויות גם יחד. אם סיעות האופוזיציה לא יודיעו מהן ההסתייגויות עליהן הן מבקשות להצביע תתקיים הצבעה על ההסתייגויות לפי סדר רישומן.
היו"ר מירב בן ארי
¶
הוגשו לסעיף בהצעות החוק ההסתייגויות וקבע יושב ראש הישיבה שאין במהותן הצעות שונות לתיקון פרט או מרכיב מסוים שבסעיף, ובכלל זה שיעורים, כמויות, אחוזים, תאריכים, שמות, תיקוני לשון ותחביר וכיוצא באלה, להלן סדרת הסתייגויות, יחולו בעת הקריאה השנייה הוראות אלה: א', היושב ראש רשאי להעמיד להצבעה כל סדרת הסתייגויות בחטיבה אחת; ב'1, קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים בהצבעה יעמיד היושב ראש להצבעה את ההסתייגויות הכוללות באותה סדרת הסתייגויות אחת אחת. לא קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים ייראו כאילו דחתה הכנסת את כל ההסתייגויות הכלולות באותה סדרה. הצביעה הכנסת על כל אחת מההסתייגויות הכלולות בסדרת ההסתייגויות, כאמור בסעיף ב'1 לעיל, ולא קיבלה אף אחת מההסתייגויות רוב של המצביעים יעמיד היושב ראש להצבעה את הסעיף כהצעת הוועדה או בנוסח הכולל הסתייגויות אחרות שהתקבלו לאותו סעיף לפי העניין.
לעניין בקשה להצבעה שמית, לפי סעיף 36(ב) לתקנון, יתקיימו לא יותר משתי הצבעות שיתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מהקואליציה, או רובם מהקואליציה, ולא יותר משתי הצבעות שיתבקשו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה או רובם מהאופוזיציה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית יחד. יושב ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי גדול יותר של הצבעות שמיות במספר זהה לאופוזיציה ולקואליציה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
אז מה הדחיפות בשביל ארבע בנות לעשות סדרי דיון מיוחדים? אני לא מצליח להבין.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בבקשה, שתגיד. אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות. א', השימוש הזה שמשתמשים בסעיף הזה, יש לנו עוד שני סעיפים לחוקי יסוד.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני לא יודע כמה נותנים לנו זמן לדבר בחוקי יסוד, אבל כשמדובר פה על שעתיים ושלושת רבעי או שתיים ורבע, אפילו בקריאה ראשונה, כל חוק בקריאה ראשונה מדברים עליו קרוב לשלוש וחצי שעות. פה נותנים, למרות שיש 250 הסתייגויות, שעתיים ורבע. גם לא ניסו לדבר איתנו, רק אמרו לנו: תורידו, תעלו. זה לא נקרא לדבר, דרך אגב.
דבר נוסף, זה שאומרים שיש 40 יום זה בגלל שלוקחים את ההסתייגויות, מכפילים כפול האנשים שהגישו את ההסתייגויות, זה כל הסיעות. אז מספיק עם הדרמות האלה של 40 יום ו-50 יום כי זה לא המצב, אף אחד לא מדבר 40 יום ולא 50 יום בגלל שמכפילים את כולם. אז השיטה הזאת לא מקובלת עליי, של הכפלה של מספר האנשים במספר הסתייגויות, ואז נהיה 100 ימים.
אז אני מבקש ממך קודם כל, כי אם את רוצה לפרוץ את העניין של 98 בניגוד לתקנות, בסדר, אז אנחנו הבנו את המסר של היועצים המשפטיים בניגוד לכל מה שהיה בעבר עם היועצים המשפטיים, כולל את, כולל היועץ המשפטי הקודם, שעזב, שסיים את הקדנציה שלו, שהוא לא רצה בכלל שישתמשו בכלל בסעיף, למעט בתקציב. אז ההם למדו שיטה, הם באים וכאילו מאיימים עלינו. אז אף אחד לא יאיים עלינו בעניין הזה, אף אחד לא מתכוון לדבר 40 ימים ולא 50 ימים ולא 20 ימים ולא שום דבר.
אז קודם כל אני נגד סעיף 98, אבל אם כבר רוצים לעשות סעיף 98 אז קודם כל מספר השעות חייב להיות מינימום עשר שעות בחוק כזה, יש לנו הרבה על מה לדבר, וזה לא 40 ימים, והצבעות, מינימום 150-100 הצבעות מתוך 230 ומשהו. אז גם נותנים 50, גם אומרים לצמצם את זה לכל מיני קבוצות, אז בסוף גם 50 לא יהיה, בפועל.
וחוץ מזה, הנושא של הצבעה שמית, מה זה שתיים לחוק? מה זה שתיים לחוק? במינימום צריך להיות חמש לחוק, אם לא יותר. אז אני רוצה לשמוע את העמדה גם בסעיפים הבאים, אותה בעיה, בחוק יסוד.
ארבל אסטרחן
¶
קודם כל ברור שלא מדובר פה בהצעה של הייעוץ המשפטי והייעוץ המשפטי תמיד המליץ ללכת לפי הוראות התקנון. זה נכון שבכנסת ה-20, כפי שציין חבר הכנסת ביטן, וזה נכון שגם אני הייתי מעורבת בזה, היו מעט מקרים שבהם התקבלו החלטות לדיון.
ארבל אסטרחן
¶
בכנסת ה-23, לצערי, הדבר הזה נפרץ. כזכור הכנסת ה-20 הייתה כנסת של ארבע שנים והכנסת ה-23 הייתה - - -
ארבל אסטרחן
¶
היו שמונה מקרים שבהם נקבעו סדרי דיון, ארבעה מהם בחוקי יסוד, ואני גם אגיד משהו תיכף לגבי הזמנים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
את יכולה לתת לי דוגמה מתוך חוקי היסוד, אמרת שיש שמונה מקרים, כי אני בכנסת ה-20 יודעת שהתנהלנו אחרת, אבל אנשים פה רובם מהכנסת ה-23, מקרה של חוק יסוד שכמה זמן נתנו לו?
ארבל אסטרחן
¶
רק מילה לגבי מספר ההסתייגויות. בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על משהו, צריך לראות האם יש הצדקה לעניין הזה וגם לעמדתנו לא משנים את סדרי הדיון שלא בהסכמה לאחר שהחל הדיון לכן אם יש הסתייגויות שמאפשרות 40 יממות, כמו במקרה הזה, אז מה - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, אבל מראש בקטע הזה היא אומרת לך שהגשת כך וכך הסתייגויות, על פניו, לפי החישוב - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
אין בעיה, בשביל זה אנחנו עושים דיון. אני גם רושמת את הדברים שאתם אומרים, אני לא מזלזלת.
ארבל אסטרחן
¶
החוק הנורבגי, שהיה חוק יסוד הכנסת וחוק הכנסת, קבעו שיהיה דיון משולב, ארבע שעות סך הכול ההנמקות לכל הדיון, קבעו שעת הצבעה, הצבעות לא לפני תשע בערב זה היה באותו מקרה.
ארבל אסטרחן
¶
לא. זה היה סדרת הסתייגויות, הצבעה לא יותר מ-80 הסתייגויות ולא יותר מחמש שמיות לכל הצד לשתי ההצעות. אחר כך היה חוק מענק לעידוד תעסוקה, נגיף הקורונה החדש, שעתיים, תיכף אני אגיד לכם אם זה - - -
ארבל אסטרחן
¶
שעתיים וגם חמש וחמש והסתייגויות. אחר כך היה חוק חומרי נפץ, קבעו שם שעה להנמקת הסתייגויות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל, מירב, בכנסת ה-23 האופוזיציה הייתה נקמנית לגנץ, היו אנרגיות יותר שליליות ממה שיש היום.
ארבל אסטרחן
¶
אני קופצת חזרה לכנסת ה-20, אין בעיה. בכנסת ה-20 היה על חוק יסוד הממשלה בעניין ביטול הגבלת מספר השרים, במאי 15'. תיכף אני אוציא את הסדרים עצמם, רק רשום לי פה שהיו ארבע שמיות. טוב, תקציב ההסדרים ברור שהיה, חוק ההסדרה ותאגיד השידור הציבורי, שזה באמת היה שני חוקים משמעותיים ואחר כך עוד פעם תקציב ההסדרים. זהו, זאת אומרת על חוקים רגילים היו בסך הכול שלוש.
ארבל אסטרחן
¶
קפצתי רגע ל-20, אני חוזרת ל-23, עוד פעם. אמרנו שהיה את החוק הנורבגי, שם היו 1,758 הסתייגויות. היה את חוק עידוד התעסוקה, שם היו 60 הסתייגויות שאפשרו 66 שעות.
ארבל אסטרחן
¶
וההחלטה הייתה על ארבע שעות בחוק היסוד והחוק הרגיל. במענק עידוד התעסוקה קורונה היו 60 הסתייגויות שהם 66 שעות, נתנו שעתיים.
ארבל אסטרחן
¶
בחוק חומרי נפץ, שם אגב גם הבענו הסתייגות, אני זוכרת את זה, היו בסך הכול 484 הסתייגויות של סיעה אחת שהיו בה חמישה ח"כים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא. לנושא השני, זה לא דיון משולב. יש פה דיון, אחרי זה נעשה עוד דיון. אנחנו לא הולכים לשום מקום.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא, אבל אני רוצה שיישמע ברור מה שהיא אמרה כי זה מה שהיא אמרה גם בדיון הקודם, הנושא של הדחיפות, יש בו היגיון. אפשר להתווכח עם הדחיפות היא כל כך חזקה, אם זה שעתיים או שלוש או ארבע או עשר, אבל עדיין הדחיפות, אבל אין שום ספק שיש הבדל תהומי בין א' ל-ב'.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אוקיי, אבל בואו נעשה רגע דיון על א', אני גם כותבת את הדברים שאתם אומרים על א', נסיים אותו ונעשה דיון על ב', אתה ממהר?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני קודם כל נגד סעיף 98, אנחנו יודעים לסדר את העניין שזכות הדיבור לא תהיה 40 ימים, אין לך מה לדאוג עם העניין הזה, אף אחד לא יישב פה 40 ימים. אז אני מציע בחוק הזה, כיוון שזה חוק מאוד מאוד חשוב - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
פוקע, אבל הוא גם חשוב לחרדים, חשוב לציונות הדתית וכו', אנחנו בליכוד החוק הזה פחות - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
רגע, ההגבלות או הבדיקות שניתנו בחוק אנחנו בעניין הזה פחות נלחמים על העניין הזה. אבל מה שאני מציע שיהיו, וזה לפי סעיף 98, זה לא הסכמות, שפה יהיו לפחות שמונה שעות דיון ו-100 הצבעות וארבע שמיות. זה מה שאני מציע, ואנחנו נגד ההפעלה של סעיף 98.
ארבל אסטרחן
¶
הוא אומר: בחוק שירות ביטחון, תיקון 18, בסעיף 3 ברישא, במקום 'עד תום שלוש שנים מהמועד האמור' יבוא - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בסדר, לא, זה שאתם נותנים תקופה זה בסדר גמור, אבל יש תוכן לחוק הזה. מה אתם מדברים שטויות? יש תוכן.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בסדר, אבל אפשר להתייחס לחוק כולו. ההסתייגויות נוגעות גם לכל החוק, נכון? הן לא נוגעות רק להארכה של החוק.
יריב לוין (הליכוד)
¶
טוב, גברתי היושבת ראש, את באמת אדם רציני, אבל פשוט אי אפשר שלא לצחוק. את פתחת את הישיבה באמירה שזה חוק שאסור שיפקע והוא כל כך חשוב כי הושקעו שלוש שנים של עבודה בחוק הזה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
התוצר של כל העבודה הזאת של שלוש שנים זה חוק של שורה אחת. הרי זה פשוט כל כך מגוחך, זה פשוט לעשות צחוק מהכנסת. באמת, אין דרך אחרת להגדיר את זה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
איך מבזבזים את כספי הציבור? במקום שהכנסת תבוא ותגיד לו, אדוני, אם אתם לוקח לכם שלוש שנים להביא ברגע האחרון, בשנייה האחרון, הוראה של שורה אחת ואתם לא מסוגלים לעשות את זה מראש ואתם לא יכולים לעשות את זה לפני שנתיים ולפני אני לא יודע כמה זמן, הרי זה פשוט, באמת זה כל כך מגוחך, זה כל כך לא רציני. לכן כל ההנמקה הזו - - -
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
יריב, והתוצרים גם. ארבע בנות בשנה, בשביל זה חוק ובשביל זה כל ה - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
- - לא יודע לטעון שני טיעונים יחד, אז לאט לאט, רגע. אני אומר, קודם כל הטענה הזאת היא פשוט בושה וחרפה, אני חושב שאף אדם לא יכול לקבל דבר כזה. אני חושב שהכנסת הייתה צריכה לשאול קודם כל שאלה פשוטה, מה עושים כל האנשים האלה שמקבלים משכורת על חשבון משלם המסים ועוסקים שלוש שנים בלהגיע לתוצאה המגוחכת הזו ומביאים אותה בדקה האחרונה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אבל אני אומר קודם כל, ולו מהטעם הזה בכלל, צריך להגיד להם: רבותיי, אז לא יקרה כלום, אז נעשה את התהליך הזה מחדש ונבוא עם השורה הזאת בעוד שבוע או בעוד שבועיים או בעוד חודש, לא כל שכן שגם כאשר השורה הזו קיימת, אנחנו הרי לא נמצאים באיזה מצב שהמוני בית ישראל - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
בנות ישראל, משתמשות בחוק הזה או החוק הזה בא לפתור איזה בעיה נוראה שהן יוצרות, כי מסתבר שגם הנתונים הסטטיסטיים הם כאלה שמספר האנשים שהחוק הזה בסוף מטפל בהם הוא כל כך קטן.
יריב לוין (הליכוד)
¶
כן, אצבעות כף יד. זה אפילו לא מגיע לקבוצה של אחד ב – אולי אחד לרבעון, אפילו זה אני לא בטוח.
יריב לוין (הליכוד)
¶
ולכן אני חושב, גברתי היושבת ראש, שבסוף גם קואליציה, וזה שורש הבעיה שבגללה אנחנו נמצאים פה ימים ולילות וימים ולילות בלי הפסקה, ממשלה רוצה להעביר דברים, היא באופן טבעי רוצה להעביר את מלוא כל העולם כאן ועכשיו ומהר והכנסת בשבילה היא סוג של מטרד.
יריב לוין (הליכוד)
¶
וזה מקום שצריך לנסות לגמור איתו כמה שיותר מהר ובמינימום נזקים, קרי במינימום תיקונים לחוק, אבל הכנסת לא יכולה לראות את עצמה כך ואסור לה לראות את עצמה כך, והיא גם לא כזאת. התהליך בכנסת הוא תהליך חשוב והדיון הוא חשוב והתיקונים הם חשובים ובסוף צריך לבוא לממשלה ולומר לה: רבותיי, אתם צריכים גם לעשות סדרי עדיפויות שלכם ואתם צריכים לעבוד בצורה מסודרת וכאשר אתם מביאים את הדברים באופן הזה ובעיתוי הזה אל תצפו שאנחנו נמחק כאן את הכול ונתעלם מהכול. זאת נקודה ראשונה ואני חושב שהיא נקודה מהותית.
הנקודה השנייה והיא משליכה, ואני חושב שהיא נוגעת מאוד לייעוץ המשפטי מבחינת האופן שבו הוא צריך לתת את ההמלצות שלו בתהליך הזה, כי זה כנראה לא הפעם האחרונה שנידרש לסעיף 98.
אז הכנסת הזאת היא כנסת שונה בכמה היבטים, אבל בעיקר בשני היבטים מאוד מאוד מאוד משמעותיים, מהכנסת ה-23 ובאחד מההיבטים האלה היא שונה באופן גורף מכל הכנסות שקדמו לה ואני אומר מה הם שני ההיבטים. ראשית, כאשר באים לדון על סעיף 98 אי אפשר לנתק אותו מהשאלה לא כמה הסתייגויות יש, כי הרי בסוף אנחנו ממילא מקבצים אותן, אז אם הוגשו 2,000 או הוגשו 200 זה לא משנה הרבה, אלא בעיניי השאלה היא כמה חברי כנסת מסתייגים קיימים. האופוזיציה בהיקף שלה בכנסת הזו, בהיקף המסתייגים שחתומים על ההסתייגויות בחוקים האלה, המספרים הם מספרים גדולים.
יריב לוין (הליכוד)
¶
כן, ולכן לא דין חוק שהוגשו חמישה או שישה או שבעה מסתייגים שחתומים על ההסתייגויות - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
או כדין חוק ש-52 חברי כנסת חתומים עליו, ובסוף צריך לראות איך נותנים במינימום. אם לא נותנים לכל מסתייג לנמק בצורה מסודרת כל הסתייגות לפחות נותנים לכל מסתייג לנמק בצורה מסודרת משהו, באופן אמיתי, שמשאיר לו איזה פרק זמן סביר פר בן אדם.
יריב לוין (הליכוד)
¶
כי אחרת באמת הדבר הזה הוא לעשות צחוק מכל התהליך של הדיון בקריאה השנייה והשלישית. אבל יש כאן נקודה נוספת, ומכיוון, גברתי היושבת ראש, שאני יודע שהכנסת חשובה לך מאוד ואת אפילו העדפת להיות כאן על פני הצעות אחרות שהיו לך, ואני חושב שזה ראוי להערכה, אני חושב שאנחנו נמצאים בפני מצב שהוא מצב מאוד מאוד בעייתי והוא צריך להטריד את כולנו, לא חשוב באיזה צד של המתרס אנחנו נמצאים.
השימוש בחוק הנורבגי שנעשה עד היום הוא כבר חסר תקדים. אם יעבור התיקון שאתם רוצים להעביר בחוק יסוד הכנסת אנחנו נגיע למציאות שבה שרי הממשלה אינם בכלל בכנסת, פשוט לא נמצאים בכלל. הדבר הזה הוא, בעיניי, הרה אסון לכנסת, אבל יש לו השלכה ישירה לעניין שלנו מכיוון שהוא משפיע באופן ישיר על מערכת היחסים בין הכנסת לממשלה. הרי כולנו יודעים שכאשר השרים הם חברי כנסת והם צריכים לשבת פה לילה אחרי לילה והם חלק מהדיון כאן יש לממשלה טענה נכונה, היא אומרת, הרי הכנסת לא יכולה לשתק את עבודת הממשלה על ידי כך שהיא תכבול את השרים לכיסאותיהם במליאה חמישה ימים בשבוע כל שבוע כל הזמן. אני חושב שזה נכון, זה גם הגיוני, ולכן צריך לייצר סדרי דיון מסוימים שיאפשרו איזון בין הצורך לאפשר דיון אמיתי - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
אבל לא, ברצינות, אני באמת אומר, אני חושב שזאת נקודה שצריכה להטריד כל אחד. צריך להבין, במצב הזה שהשרים נמצאים פה בהחלט צריך לייצר איזון מסוים שיבטיח את זה שהם גם יוכלו לתפקד במשרדיהם ולעשות את העבודה, מצד שני העובדה שהם חברי כנסת גם מחייבת את הקואליציה ואת הממשלה לפשרות ולהתנהלות אחרת מול הכנסת כי הם רוצים להיות במקום שהם יוכלו גם להשתחרר לעיסוקיהם האחרים ולכן יש כל הזמן שיג ושיח, ואת מכירה את זה מצוין, והתוצאה שלו היא תמיד איזה שהיא תוצאה מאוזנת, יש דברים שדוחים אותם, יש דברים שמקצרים אותם, יש חוקים שמגיעים בהם לפשרות מסוימות ובצורה הזאת המערכת הזאת התנהלה לאורך כל השנים בסך הכול בצורה די טובה.
עכשיו אנחנו הולכים להגיע למציאות שבה, ואת יודעת שזה בדיוק המצב, השרים בבית, הם עובדים במשרדיהם, יכולים בלילה לישון שנת ישרים והם אומרים אין לנו בעיה, יש לנו עכשיו צבא של חברי כנסת, הם יכולים לשבת פה כל היום ולכן מבחינתנו הממשלה, אנחנו לא מוכנים לוותר על כלום, כי מה אכפת לנו? זה לא מפריע לנו בכלל. שהם יישבו פה בכנסת ויעשו את העבודה יום ולילה ויום ולילה ללא הפסקה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לא אמרתי שאתה. האופוזיציה אמרה עובדים זרים על הח"כים החדשים שעושים את העבודה פה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
חבר הכנסת סובה, אני לא חושב שיש בבניין הזה חבר כנסת שיכול לומר שלא כיבדתי אותו ואני חושב שלהגיע להיות חבר בכנסת ישראל, גם אם זה בחוק נורבגי, זה הישג גדול מאוד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
זה חשוב, מירב, זה סוג של דו שיח. יריב, מה שאתה אומר, הטיעון שלך הוא לא כלכלי, כי עד עכשיו שמענו טיעונים כלכליים, דיברו על בזבוז כספים וכו'. פה אתה מציג טיעון אחר לגמרי.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אני לא דן לגוף החוק, אני בכוונה אומר לך, עזוב רגע את החוק שמונח כרגע בפנינו ואת חוקי היסוד והכול, אני אומר צא מנקודת הנחה שאנחנו כבר עכשיו במציאות שיוצרת יחסים אחרים בין הכנסת לממשלה. עזוב רגע את האירוע הנקודתי, תסתכל על זה במבט שהוא באמת נוגע לכל המצב ולכל עבודת הכנסת פה.
הדבר הזה מצד אחד יוצר מצב שכל השיח והאיזון העדין הזה שהיה בין כנסת לממשלה מופר לגמרי ובצד השני של העניין הוא גם שומט במידה רבה את ההצדקה להשתמש בסעיף 98. כי הרי למה השתמשנו בסעיף 98? בגלל שאי אפשר שכולם יישבו פה כל היום כי הממשלה צריכה לעבוד, אבל אם הממשלה ממילא איננה פה אז מה רוצים? אז הרי הכנסנו חברי כנסת כדי שהשרים לא יצטרכו להיות והכנסת תוכל לעבוד במלוא הכוח. אז קודם אנחנו מכניסים עשרות חברי כנסת במקום השרים ואחר כך אנחנו אומרים עכשיו אנחנו נחתוך את הדיונים ונלך כולנו הביתה. נדמה לי שזה לא סביר, לא הגיוני, אבל בעיקר עושה נזק עצום לכנסת כמוסד ולתהליכי הדיונים בה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה בעיקר בגלל הוועדות, יריב, אתה יודע שאנחנו תומכים בכך שלא יהיו אנשים שיהיו בוועדות, אז אתה רוצה שהח"כים יעבדו בוועדות כי זה התפקיד של הכנסת.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אבל, יבגני, אני אגיד לך מה אני רוצה, אני רוצה שיהיה שיח שבסופו מגיעים, אני אסביר לכם גם לאיזה תוצאה. עכשיו אני ארד גם למקרים הקונקרטיים.
יריב לוין (הליכוד)
¶
מסיימים בשעה שבע, אפשר הכול, אבל בסוף אנחנו אנשים שהכנסת חשובה להם. אני, כשהייתי במקום אחר וישבתי על הכיסא הזה וכתבתי את תקנון הכנסת ביחד עם ארבל בעבודה משותפת קשה של שלוש שנים, יכולנו לקבל החלטה שאנחנו ברוב של אחד מעבירים מה שאנחנו רוצים, והייתה לנו קואליציה יציבה ויכולנו לעשות הכול. קיבלנו החלטה שאנחנו לא מעבירים אף תיקון אלא בהסכמה של כל 120 חברי הכנסת. אני ישבתי עם סעיד נפאש, שהיה בכלל חבר כנסת פורש מבל"ד, וישבתי איתו וכשהוא לא הסכים לאיזה סעיף הוא גם לא תוקן. אני חשבתי שכך צריך לעשות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
עד שהגענו לדיון רציני אתה מתחיל פה עם השטויות. קודם כל אני שמח שיש פה דיון באמת ענייני.
יריב לוין (הליכוד)
¶
בואו, אני חושב שזה עניין מאוד מאוד רציני וחשוב והוא רלוונטי לכולנו והדברים יתחלפו, והרי ברור לגמרי שבסוף המצב מבחינת הכנסת כמוסד הוא מצב מאוד בעייתי שצריך לתת עליו את הדעת. לכן אני חושב שצריך לנקוט בזהירות גדולה בעניין הזה.
עכשיו אגיד עוד דבר, התולדה של העניין הזה כבר עכשיו היא שלא מתקיים שום שיח אמיתי בניסיון להגיע להבנות ואני אתן דוגמה. הרי ברור שאם יש חוק שהוא פג תוקף אז אם אנחנו נגיד שהדיון בחוק הזה הסתיים בשעה ארבע לפנות בוקר מחר אז זו אמירה בעייתית כי אנחנו בעצם מכשילים את החוק לחלוטין. אז אמרתי, אפשר להתווכח למה הוא בא בזמן שבא ואפשר לשאול למה צריך אותו, אבל לפחות יש טענה שאתה יכול להגיד שיש במה להיאחז. כן, יש בעיה, אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבגלל עיכוב טכני בסוף החוק לא עבר אם אתם החלטתם שייקוב הדין את ההר ואתם רוצים אותו.
לעומת זאת ברור לגמרי שאם מגיעים חוקי יסוד כאלה אז אתה צריך להסתכל מה יש בהם. אני באתי והצעתי, החוק של הארכת מועדי התקציב, שנמצא בחוק יסוד: הכנסת, אני מאוד לא אוהב אותו, אבל אני מבין שאולי יש צורך לקדם אותו בפרק זמן יותר קצר. אין שום דחיפות, לא בהרחבת החוק הנורבגי ובטח לא בחוק הזה של האצבע בעין של הפילוג.
יריב לוין (הליכוד)
¶
של הפילוג ועידוד עריקים. עכשיו, במצב נורמלי היינו יושבים ומגיעים פשוט להבנות. למשל יכול להיות שעל אחד המרכיבים של החוקים בכלל היו מוותרים, יכול להיות שהיו אומרים לנו: אתם יודעים מה? לא ארבעה פורשים, שמונה פורשים. בואו נגיע לאיזה מספר שאיכשהו אפשר לחיות איתו, כנגד זה תוותרו לנו בסדרי דיון, נגיע לאיזה הסכמות. ככה עובדים, כך עבדנו תמיד. כל התהליך הזה בכלל בכלל לא קיים.
עכשיו אני אומר לך יותר מזה, הוא לא קיים משתי סיבות, ואני אומר אותן לפרוטוקול ובצורה גלויה, הסיבה האחת היא שהאנשים הטובים, שאני מאוד מכבד, שמנהלים את האירוע מבחינת הקואליציה כאן באופן שאני לא זוכר שהיה לו תקדים, אין להם סמכות לקבל החלטות. אני חושב שזה דבר בלתי תקין לחלוטין. יש מישהו למעלה שיושב ומכתיב להם והם צריכים לקבל ממנו אישור על כל צעד ושעל.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אגב לפעמים צריך באמת לקבל אישור, זה קורה, לפעמים, לעתים נדירות, מתייעצים, רוצים לוודא שלא עושים איזה שגיאה נוראה, אבל בגדול לא יכול להיות מצב שאי אפשר לנהל פה פשוט שיח בגלל שמי שאתה עומד מולו בסוף אין לו סמכות החלטה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
ואני אומר שוב, מדובר באנשים טובים עם שכל שאני חושב שהיינו יכולים לדבר איתם לו היה להם איזה שהוא מנדט יותר רחב.
והבעיה השנייה היא, צריך לומר, יש כאן סדרה של דברים, כולל סוגיית הרכב הוועדות, שהם מסע, אני לא יודע איך לקרוא לו, מסע נקמה, מסע דווקא, של סיעת תקווה חדשה, סיעה אחת מתוך שמונה סיעות הקואליציה, שהיא מחפשת לא את התוצאה שתביא דברים שהממשלה צריכה להשיג, אלא היא מחפשת לשים אצבע בעין. עכשיו מה קורה? לוקחים את מה שלא דחוף, שמים אותו ראשון בסדר היום, באותו יום שבו יש חוק שהממשלה רוצה אותו ואמור לפקוע באותו לילה ואז באים הנה ואומרים: רגע, רגע, עכשיו בואו נעשה סדרי דיון. אז הנה אני כבר אומר לך, לו היו מעיפים את החוקים האלה ובאים ואומרים: אנחנו צריכים לטפל עכשיו במה שדחוף ולגמור את מה שדחוף, לא היינו עומדים בדרככם, היינו אפילו מגיעים להבנות.
לכן, גברתי היושבת ראש, מצירוף כל המכלול הזה אני חושב שאפשר יהיה לעשות היום 98 ואפשר לתת עוד שעה או פחות שעה, אני חושב שיש פה בעיה עמוקה שצריך לטפל בה ואני חושב שבסופו של התהליך הזה אנחנו נהיה עם חמש פעמים סעיף 98 בתוך פרק זמן של שלושה שבועות, לזה לא היה תקדים, ואומרת ארבל ומאשרת - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
ואנחנו הרי נגיע למצב בדיוק הפוך מההיגיון, שבו מצד אחד השרים אינם ומצד שני השימוש ב-98 עולה לשמים וברור שזה בסוף לא יעמוד בשום מבחן.
יריב לוין (הליכוד)
¶
לכן, גברתי היושבת ראש, בואו נפסיק את הדיון הזה, לכו תעשו חושבים, בואו ננסה להגיע להבנות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, לא, תקשיב, קודם כל לא נפסיק את הדיון כי למרות שדיברת ודיברת הרבה הקשבתי והדברים שאתם אומרים, אני פה, ניר פה, יבגני פה, הם נשמעים. אני יכולה להגיד בשם שלושתנו.
היו"ר מירב בן ארי
¶
קודם כל אנחנו נמצאים פה ושומעים את הדברים, לכן אנחנו נעשה דיון ואנחנו לא סתם יושבים פה, אנחנו מקשיבים. תאמין לי שהקשבתי.
היו"ר מירב בן ארי
¶
כן. אז תדע לך שאתמול היה כאן דיון שאני ניהלתי על הרביזיה של האזרחות וישבו ביטן ואמסלם שם ואמרו לי: מירב, אמרתם בהסכמה, נכון?
היו"ר מירב בן ארי
¶
שרביזיה ואחרי זה, והקואליציה רצתה משהו אחר, אז יצאנו להתייעצות וכשחזרנו הרביזיה נפלה לא מראש.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
גם דוד וגם יריב, כל אחד במקצוע שלו, כמו שהם סידרו את זה ביניהם, באמת הקיפו את הכול ואני חושב שאם לרגע אחד נוריד את הלחץ שנוצר פה בבניין הזה בתקופה הזאת אלה דברים נכוחים ואמיתיים והגיוניים ואם חפצי חיים אנחנו בתוך הבניין הזה אלה הקודים שצריך לעבוד איתם.
אני רק רוצה לקחת נקודה שנאמרה, אבל באמת לשים אותה. אתם מביאים את הדוגמה כל הזמן של שמונה פעמים שהיה בקדנציה של 23. 23 הייתה קדנציה של 12 חודשים, מתוך השמונה, אגב, לדעתי חלק זה היה אפילו לא בכפייה, לא הייתה התנגדות, הייתה סיעה אחת שרצתה ובסוף - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יכול להיות, לא משנה. אבל אני אומר דבר אחד, כמו שאמר יריב קודם, אם בפחות מחודש אנחנו כבר מנצלים את הכרטיסייה על החמישי, היום לפי שלושה הנוספים זה יהיה חמש כבר, חמש בחודש, אז אי אפשר כבר להשתמש בזה 'כמו 23'. זה מוגזם, גם כשאתם רוצים לקחת אחורנית.
ואני בא ואומר גם דבר אחד, את אמרת כאן, גברתי היועצת המשפטית, ואני באמת מציע לשים רמקול יותר גבוה אצל היועצת המשפטית, לא, כי זה אופייך, את לא צועקת, אני יודע, ואת יודעת כמה אנחנו מכבדים, אבל אני אומר, ההנהונים שלך וה'כן, נכון, כך צריך להיות'.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
תן לי רגע. אני רק אומר דבר אחד, יש פה הרבה דברים, אם את תאמרי את הדברים שלך, שוב במסגרת מה ששלך, לא מעבר לזה, אני חושב שגם אנשי הקואליציה יבינו את גבולות הכוח. לכן אני מציע, דבר אחד את אמרת ונכנסת לנו בראש מצוין בישיבה הקודמת, אמרת שהקטר הראשי של הנושא הזה של 98 זה הדחיפות והפג תוקף או דברים מהסוג הזה, לכן כדי שזה יהיה באמת דיונים נכונים צריך להעיף כרגע לזמן המתאים שתרצו - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
יפה, ולכן כדי שהדיון, גברתי יושבת הראש, יהיה טוב ונכון, אז צריך להעיף את השניים האחרים ובואו נגיע להבנות ולהסכמות על סמך מה שדוד פחות או יותר הציע פלוס מינוס. תודה רבה. גברתי יושבת הראש, לא שמת לב, אני סיימתי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תודה. באמת מה שדיבר חבר הכנסת יריב לוין מיצה את כל הטענות המהותיות, אני רציתי רק דברים טכניים. א', בדיון שהיה פה לפני כשלושה שבועות, שבו נתבקשנו לקבוע מועד להשבעת הנשיא, אנחנו הצענו, גם אני הייתי בין המציעים, לקבוע דיון ביום רביעי בנוסף לטקס החלפת הנשיאים. אני מבין שאז סורבנו ואמרו שיהיה רק את החלפת הנשיאים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
השאלה היא עד מתי אנחנו יכולים לנהל את הדיון במליאה מחר בבוקר, בצהריים, אחרי הצהריים, עד מתי, כי אז הייתה טענה שצריך להתכונן, אי אפשר לנהל דיון בבוקר כי צריך להתכונן להחלפת הנשיאים.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
לא, בסדר, אין בעיה. ואז כל סדרי הדיון וגם סעיף 98, הם נובעים מלוח הזמנים הקצר הזה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה דבר בלתי אפשרי שאתם קבעתם את הזה של הנשיא, אנחנו רצינו יום חמישי, אתם עמדתם על יום רביעי.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
שאלה, קיבלתי עליה תשובה. ובקשה, אני מאוד מאוד מבקש, אתם מזמינים אותנו אחרי לילה ללא שינה, מזמינים אותנו לפה ב-11 וחצי בבוקר ואנחנו מתייצבים בזמן כי, מה לעשות, אנחנו גם חוששים שיעלו פה כל מיני דיונים וכל מיני הצבעות, אז אנחנו מתייצבים בזמן וכשאנחנו מגיעים לפה בזמן ואת פותחת את הישיבה את אומרת שהקואליציה יודעת ואני מודיעה גם לכם, ההצבעות לא יהיו לפני אחת. אז אנא מכם, אם אתם יכולים, לפני שאנחנו יוצאים מהבית או מאיפה שאנחנו נמצאים תודיעו לנו: אין לכם מה לבוא להצבעות לפני אחת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה, גברתי יושבת הראש. ארבל, אמרת שאת בטח שתחווי את דעתך ואני רוצה להגיד לך משהו שמפריע לי. בקבוצת ווטסאפ למשל היה כמה פעמים שביקשנו חוות דעת, גם אני באופן אישי ביקשתי ממך ולא התייחסת, התעלמת, וכשיושבת ראש הוועדה ביקשה התייחסות אז ענית לה תוך דקה, באותה דקה ענית לה. אז אם בקבוצת הווטסאפ החלטת שזה לא ערוץ שאת נותנת חוות דעת אז זה צריך להיות לכולם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה צריך להיות לכולם. זה לא פייר שאת נותנת רק ליושבת ראש הוועדה ואנחנו, שאנחנו - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, לא אכפת לי מה שהיא תבחר, רק שזה יהיה שווה לכולם, לא רק פריבילגיה של יושבת ראש הוועדה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אוקיי. בשבוע שעבר היה את חוק החל"ת, שנתנו לו פה פטור מחובת הנחה ואמרתי לך שהנוסח שהביאו זה לא הנוסח של הוועדה, זאת אומרת שהביאו נוסח לא נכון של החוק.
ארבל אסטרחן
¶
נכון, היא נתנה רק לשנייה במיוחד, אבל אני אומרת אם מלכתחילה לוועדה יש סמכות, משתדלים לא לעשות את זה הרבה, אבל גם היו לא מעט מקרים שהיא נתנה פטור בכל הקריאות כשהיא לא יודעת בכלל מה הכיוון של הוועדה, אז בוודאי שהיא יכולה לעשות את זה כשהוועדה כבר התחילה לדון ולגבש איזה שהוא נושא. נכון שעדיף להביא את הנוסח הסופי, אבל בדברים האלה כאשר יש דחיפות והוועדה חושבת שיש דחיפות וצריך להניח ולהצביע וכו' אני לא יכולה להגיד שזה בלתי אפשרי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אוקיי, תודה. עכשיו לגבי סדרי הדיון. בעצם אנחנו פה במדרון מאוד מאוד מסוכן כי מה שהיה אמור להיות משהו חריג בכנסת, אתם תשימו לב, אתם הופכים את זה ל - עוד מעט החריג יהיה שאתם לא משתמשים בסעיף 98.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה תהליך מאוד מסוכן לכנסת, לנו כחברי כנסת, היום אתם בקואליציה, מחר אתם באופוזיציה, זה יכול להיות לרעתכם, לא תהיה לכם את האפשרות להתגונן. השימוש הזה כל יום בסעיף 98 זה דבר רע, זה דבר לא נכון, צריך להשתמש בו באמת כש - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
בדיוק, כשמנסים לדבר ולא מגיעים להבנות ולא מגיעים לעמק השווה אז בקצה בקצה אנחנו יכולים להפעיל את הסעיף הזה. פה אתם הדבר הראשון שאתם מחליטים זה להפעיל את הסעיף הזה לפני שניסיתם בכלל לדבר ולמנוע את השימוש בסעיף הזה. אני רואה שזה קורה על בסיס קבוע, ללא בדיקה, ללא למצוא דברים אחרים שהם יותר מקובלים, כמו שאומרת היועצת המשפטית, ללכת על דרך המלך, אתם אפילו לא מנסים את זה ואני מאוד חושש שאתם מתרגלים לזה ואתם תמשיכו וזה יהיה נוהג בכנסת בסעיף הזה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ותזכרו שהיום אתם במקום הזה, מחר אתם במקום אחר, וגם בשנים הבאות, לחברי כנסת אחרים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
תקשיב רגע, בקדנציה הבאה יגיעו הכנסת ה-24, הנה דוגמה, אתה מבין? הרצחת וגם ירשת, זה מה שיהיה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
השימוש המסוכן הזה והשגרה שאתם הצהרתם פה, זה לא יפגע רק בנו או בכם עוד קדנציה או שתיים, יש פה השלכות לחברי כנסת בעזרת ה' שיהיו פה בעתיד, בעוד עשר ו-15 שנה, ואתם פוגעים בזה, אתם פוגעים בעבודת הכנסת של עשרות השנים, בשיח בין האופוזיציה לקואליציה וחבל שאתם הורסים את זה. תמיד אתם גם בוחרים, אתם אומרים לנו: יש לכם 50 ימים בהסתייגויות לדבר, תקבלו שעה, שעה וחצי. זה לא עובד ככה, אתם הולכים על המינימום שבמינימום שאפשר. ברור שאנחנו לא ננצל 50 ימים וכל פעם אתם משמיעים את זה, 50 ימים. מישהו התכוון לדבר פה 50 ימים? לא, זה הכלי הפרלמנטרי שלנו, להגיש הסתייגויות, אבל אתם לא יכולים להחליט בלי לדבר איתנו - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מ-50 לרדת לשעה, שעה וחצי, זה לא הגיוני וזה לא הוגן, ומהצד השני זה לא היה ככה. עכשיו, לגבי החוקים הדחופים שאתם מביאים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אתם אומרים דחוף דחוף וזה יפקע ויהיו לזה השלכות. אם זה דברים כאלה דחופים, אתם הממשלה, אתם הקואליציה, תביאו את הדברים האלה קודם. למה אתם מביאים את כל החוקים של העסקנות הפוליטית, שכמו שאמר יריב שהכול זה הנחתות מתקווה חדשה, יש דברים חשובים, יש צווים שפג התוקף שלהם? שהם פוקעים? תביאו אותם קודם כל.
עכשיו, זה שאת אומרת אתם, הסתייגויות וזה, עובדה אני בוועדת כספים, שני חוקים, אחד זה החל"ת שהיה חשוב להעביר אותו, העברנו אותו פה אחד. אתמול היה את החוק של הארכת שעה לשיטור העירוני, העברנו את זה. זאת אומרת הטענה שלכם שבאים מלכתחילה למשוך זמן היא לא נכונה, עובדתית היא לא נכונה, עובדתית בוועדת כספים העברנו שני חוקים עם פקיעת תוקף פה אחד, כל חברי הכנסת, אבל פה אתם אפילו לא מנסים לדבר. עובדתית כשמנסים לדבר איתנו אנחנו יודעים להיות אחראים ויודעים מה להעביר.
הדברים הדחופים האלה שאתם מנפנפים בהם, תדחו קצת בשבוע-שבועיים את הפיצול, לא יקרה כלום, תאמינו לי שלא יקרה כלום, לא יהיה לכם בזה שימוש, לא עוד שבוע ולא עוד חודש ולא עוד שנה, בכל מקרה אצלנו בליכוד אל תבנו על זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אפשר יהיה לקחת התייעצות ולשבת כמה דקות ולנסות לראות אם אפשר להגיע להסכמות על זמנים ושעות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
עוד לא סיימתי. משפט אחרון. לגבי החוק הנורבגי, יבגני, אני מכיר את זה גם מעבודתי כראש מטה של סער וגם כשאני בשנתיים האחרונות חבר כנסת וגם אתה כבר הספקת להכיר את זה, גם כשזה שרים שלי מהקואליציה, כשהם לא פה והם לא צריכים להישאר פה הם לא סופרים אותנו. כשהם נמצאים פה והם צריכים להרגיש את מה שאנחנו משתמשים בכלים הפרלמנטריים שלנו, גם כשהייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, כשהם פה הם יותר פתוחים אלינו, הם יותר רוצים לרצות אותנו, כי אתה יודע, הם לא יכולים עכשיו לשבת פה ימים ולילות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יש לנו יותר השפעה על השרים. כשהם לא פה הם לא יספרו אותנו ויהיה לנו הרבה יותר קשה להשפיע ולשנות ולעשות את העבודה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני אומר דבר כזה, אנחנו לא נסכים, אין מצב שנסכים, אז חבל לנהל איתנו סתם משא ומתן, לפחות מעשר דקות ל - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
מצד אחד אתה אומר לי, מירב, לא מגיעים איתי להידברות, אני אומרת לך בוא נשב ונדבר ואתה עושה לי כאן את ההסכם?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
דבר שני, עם כל הכבוד, אם נציג משרד הביטחון התרשל בתפקידו ולא הגיש את הצעת החוק בזמן למה אני צריך להיות בעניין הזה?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
הוא מביא את זה בשנייה האחרונה, למה אני צריך לקבל החלטה על רקע זה שהתוקף צריך להסתיים? למה אני צריך לקבל החלטה בעניין הזה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל אני באמת שמח, אני אומר את זה בלי שום צביעות, אני שמח שיש פה דיון ענייני שאפשר לנהל.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אז בשביל לעשות משהו ענייני צריך להתיש את האנשים שלושה לילות ואז אולי נגיע לתוצאה. תראו, אני לא בא ללמד אף אחד ובטח לא להטיף מוסר ולא להגיד אתם ככה ואתם ככה, אבל יש קואליציה ויש אופוזיציה והתחושה שהאופוזיציה מתנהגת היום כמו אופוזיציה בתוך הקואליציה. מה לעשות, יש החלטות של הקואליציה שחשוב לנו לקואליציה ועם כל הכבוד לא צריך לתאם איתכם את הדבר הזה.
עכשיו, אתם רוצים הסכמות, זה בסדר, אפשר להגיע להסכמות וחבר הכנסת לוין אמר פה על ההסכמות לגבי הוועדות ואנחנו יודעים ששני הצדדים הגיעו להסכמות ואחר כך שוב זה התפוצץ. אנחנו יודעים את הכול, יכול להיות שאולי התקשורת לא יודעת הכול, אבל אנחנו יודעים מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים.
וגם ההערה שלך לגבי אלה שלא מקבלים החלטות, יריב, אני חושב שהיא נובעת בין היתר מהעמדה שלך היום באופוזיציה ולא בתוך הקואליציה, אבל תראו - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
דוד, אתה יודע שאני אוהב אותך, שנייה, תן לי. תן לי להגיד, אחר כך אני אשמע אותך בקשב רב. יש דברים שבשבוע הראשון ובשבוע השני נאלצנו, כקואליציה, להכניס, למה? בגלל שהממשלה לא העבירה מספר דברים. אני לא בא בטענה לכץ או ללוין, כי הממשלה מסיבות שונות לא הצליחה להעביר את זה והיו חוקים שפג תוקפם והיה צריך להעביר את זה אז לכן לסדר היום הוכנסו הרבה דברים ואתם, בצדק, ניצלתם את זה ועשיתם פה לילות לבנים והראיתם שאתם אופוזיציה לוחמת, כל הכבוד לכם כאופוזיציה, אבל אם אתם מגיעים להסכמה אז אי אפשר לטעון לקואליציה משהו שאנחנו כקואליציה נחליט. אם יש קואליציה שמחליטה להעביר דברים חשובים - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
רק שנייה, דוד. להעביר דברים חשובים, עם כל הכבוד זה תפקידה של הקואליציה. אז אל תצפו מקואליציה לסכם איתכם כל דבר שנוח לכם. אתם רוצים אחריות ממלכתית לאומית? בואו נקדם דברים שחשוב, כמו שאופיר אמר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אז מה העמדה שלך לגבי חוקי היסוד? אין שם פג תוקף. אז מה העמדה שלו? עכשיו אתה טוען שזה פג תוקף, בחוקי היסוד אין פג תוקף, מה אתה עושה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אני אמרתי שלגבי חוק יסוד זה התפקיד של הקואליציה, עם כל הכבוד, זה אנחנו לא - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
אבל אם יש דברים שחשוב להעביר לכל המדינה אז בואו נעביר את זה. אנחנו יודעים מה הטענה שעומדת ביסוד חוק יסוד וזה חשוב לנו, מה לעשות.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
לא, אבל כדי להסביר שזה חשוב לך ודחוף לך ואתה מבקש שאנחנו נתפשר ונתגמש - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
לא בגלל זה ביקשתי התפשרות, ביקשתי סיכומים ופשרות בעניין החוקים שכן במצב נורמלי הקואליציה והאופוזיציה היו מצביעים ביחד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
בטח שיש מצב נורמלי. חבר'ה, אי אפשר לעשות פיליבסטר בדברים של קורונה שהממשלה הקודמת הכינה 98% מהסעיפים. נו באמת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
רגע, לעשות פיליבסטר על חוקים שהממשלה הקודמת הייתה מעבירה תוך חמש דקות, אי אפשר לעשות את זה. יש לכם גם אחריות לאומית, נכון?
היו"ר מירב בן ארי
¶
קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה שנייה ושלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מספר 51), 2. הצעת חוק הכנסת (תיקון מספר 49), התשפ"א.
ארבל אסטרחן
¶
אני אגיד מה הם אומרים. חוק יסוד: הכנסת כולל שני עניינים, עניין אחד זה דחיית מועד העברת התקציב בשנה שבה קמה הכנסת או ממשלה חדשה, מה שהיה 100 ימים, רוצים לדחות. זה הסעיף הראשון.
ארבל אסטרחן
¶
חוק יסוד: הכנסת. נכון. הסעיף השני מדבר על שינוי המספר המקסימלי של שרים וסגני שרים שרשאים להתפטר לפי החוק הנורבגי. חוק הכנסת כולל שני סעיפים, הסעיף הראשון משלים את ההוראות של חוק היסוד והוא אומר שבמניין התקופה, כשסופרים את הימים להעברת חוק התקציב בממשלה חדשה, לא יימנו חגים.
ארבל אסטרחן
¶
הסעיף השני זה הסעיף שבא להרחיב את האפשרות להתפלג כך שלא רק קבוצה של שליש תוכל להתפלג, אלא גם ארבעה חברי כנסת.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה נמצא במשולב, זה נכון, בתוך הדבר הזה, אבל בהחלט החקיקה הזאת משפיעה על התקציב והיא קריטית לנו כי התקציב מושפע מזה, ולא רק התקציב, בוא נגיד את האמת, גם ימי הפגרה של הכנסת. הזזת התקציב, הזמנים של התקציב נמצאים בחקיקה הזאת, גם פה וגם פה, וגם בנוסף אתם מודעים לעניין שכתוצאה מזה מושפעים הפגרה וימי הפגרה וצריך לדעת איך מנהלים את כל הלו"ז הזה של החגים, של האירועים, של כל מה שקורה כאן מבחינת לוחות הזמנים של הכנסת. לכן זה קריטי לנו וכמה שיותר מוקדם.
אנחנו מבינים שבתוך זה נמצא גם איזה שהוא סעיף שפחות נוח ברמה הפוליטית לכם, זה כרגע לא רלוונטי לנו, מה שרלוונטי לנו זה הדברים האחרים ולכן - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
לא רוצה להוציא, הדבר הוא כזה, אני לא אתחיל לסדר מסדרת ולשנות חקיקה, ממש לא. ככה זה נראה ולכן ככה אנחנו מגישים את זה.
דבר נוסף, אני רק רוצה להגיד שאתמול ניגשתי לחברי הסיעה פה וליריב לוין, חבר הכנסת, לנסות להגיע בנושא של חוק שירות ביטחון לאיזה שהן הסכמות ואני הבנתי שזה הרבה יותר מורכב לאור הכנסת ויסוד הכנסת שמונחים היום על סדר היום בלילה ולכן אין רצון להגיע לאיזה שהן הסכמות ומשם אנחנו ממשיכים, מהמקום הזה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אוקיי, אז אני מזכירה לפרוטוקול שסיימתי את הדיון בסעיף א' ועכשיו אני קוראת את החלטת הוועדה המסדרת לגבי סעיף ב'. ההצעה בדבר סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק יסוד: הכנסת, תיקון מספר 51, ובהצעת חוק הכנסת, תיקון מספר 49 התשפ"א.
הצעת חוק היסוד עוסקת במועד האחרון להעברת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה ובמספר השרים הרשאים להפסיק את חברותם בכנסת לפי החוק הנורבגי. הצעת חוק הכנסת משלימה את ההוראה בדבר המועד האחרון לקבלת חוק התקציב ומסדירה התפלגות של ארבעה חברי כנסת מסיעה.
להצעת חוק היסוד הכוללת שלושה סעיפים הוגשו 1,532 הסתייגויות ומאות הסתייגויות חליפיות נוספות, מרביתן בידי סיעות שלמות המונות ביחד 52 ח"כים. להצעת החוק הכוללת שני סעיפים הוגשו 310 הסתייגויות ומאות הסתייגויות חליפיות נוספות. גם מרביתן הן בידי סיעות המונות ביחד 52 ח"כים. כמות זו של הסתייגויות הייתה מאפשרת למסתייגים לנמק במליאה את ההסתייגויות בשתי הצעות במשך קרוב לשנה, 332 יממות שלמות. עוד עמדה בפני הוועדה העובדה כי על משרדי הממשלה להיערך להעברת חוק התקציב וקיימת חשיבות רבה לכך שהמועד יהיה ידוע מוקדם ככל הניתן. כמו כן למחר, יום רביעי, נקבעה מבעוד מועד ישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת להצהרת האמונים של נשיא המדינה החדש.
לפיכך החליטה הוועדה כי מדובר במקרה יוצא מן הכלל הנכנס בגדר סעיף 98 לתקנון המאפשר לוועדה לקבוע סדרי דין מיוחדים כלהלן: אחת, הדיון המשולב בקריאה השנייה בשתי הצעות החוק יחל היום, הצעות החוק הונחו אתמול, אחרי ההצבעה על הצעת חוק שירות הביטחון, תיקון מספר 18 והוראת שעה, שגם לגביו נקבעו סדרי דין מיוחדים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא מוצעת שעה בכל מקרה, גם בקודם לא הצענו שעה. סיעות האופוזיציה יקבעו את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של חבריהם, במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות לפי גודלן.
עם סיום הדיון תחל ההצבעה בקריאה השנייה. על הצעת חוק יסוד: הכנסת יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-100 הצבעות בקריאה שנייה, על הצעת חוק הכנסת יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-75 הצבעות בקריאה שנייה. מספרים אלה כוללים את ההצבעה על סעיפי הצעת החוק וההסתייגויות גם יחד. אם סיעות האופוזיציה לא יודיעו מה הן ההסתייגויות עליהן הן מבקשות להצביע תתקיים הצבעה על ההסתייגויות לפי סדר רישומן. הוגשו לסעיף בהצעת חוק ההסתייגויות - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
אותו דבר כמו שהקראתי ל-א'. ולעניין הבקשה להצבעה שמית, לא יתקיימו יותר משלוש הצבעות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
שם היה שתיים. שלוש הצבעות שהתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מהקואליציה ולא יותר משלוש הצבעות שיתבקשו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה וזאת ביחס לכל אחת מהצעות החוק בקריאה שנייה וקריאה שלישית.
היו"ר מירב בן ארי
¶
כן, שש הצבעות שמיות. זו ההצעה. יושב ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי, זה אמרנו גם בקודם. זו ההצעה, היא טיוטה לדיון.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אחרי לילה ארוך. אני לא חושב שאנחנו ישנו כי ישר באנו לוועדת חוקה לפני הוועדה המסדרת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בשעה עשר הספקנו כבר לחוקק שני חוקים ולפחות מבחינתנו, אני כנציג של הרשימה המשותפת, אני עכשיו הצבעתי בוועדת חוקה על שני חוקים שמשרד המשפטים מהממשלה הביא ואני תמכתי, כי מדובר בחוקים טובים, צו הוצאה לפועל שמאריך צו הוצאה לפועל, מה שעשינו לתשעה חודשים אז אנחנו מאריכים את זה בעוד תשעה חודשים וגם היה חוק - - - ולכן, גברתי היושבת ראש, העמדה שלנו, איפה שיש חוקים והצעות חוק שהן טובות - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
חברים, סליחה, אני רק מבקשת שמי שלא מדבר נא לשים מסכה. זה קריטי, אנחנו כבר מתחילים פה לשמוע על כל מיני –
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן. מתי שיש הצעות חוק טובות אז אנחנו תומכים ומתי שיש הצעות חוק לא טובות, גרועות, אנחנו נתנגד בכל הכוח, בכל התוקף, כפי שעשינו עם חוק האזרחות אתמול וטוב שנפל, ואנחנו מברכים על הנפילה שלו ואי אישור החוק הגזעני הזה מ-2003. הגיעה העת באמת להפיל אותו והפלנו אותו.
ועכשיו לגבי הצעות החוק נשוא הדיון בוועדה הזאת. העמדה שלנו העקרונית הייתה, וחבר הכנסת גינזבורג שהיה יושב ראש הוועדה המסדרת והביא את חוקי הממשלה החליפית והחוק הנורבגי וחוק זה, אנחנו התנגדנו גם אז ואנחנו ממשיכים להתנגד גם היום, לא משנה איזה ממשלה, כי החוקים האלה הם חוקים גרועים. אפילו החוק הנורבגי המקורי אנחנו התנגדנו, קל וחומר שעכשיו כשמביאים חוק נורבגי מורחב פי כמה. וגם חוק הכנסת, עם ההתפלגות של הארבעה, זה חוק הזוי שאני חושב שצריך למשוך אותו מיד. אין לו שום סיבה, לא משפטית, לא חוקתית, לא הגיונית. חוץ מלעודד פלגנות בתוך הסיעות אני לא חושב שיש סיבה אחת כלשהי, במיוחד שיש ארבעה שזה תפור על מפלגה מסוימת בתוך הקואליציה שמנסים למצוא לה תחליף ולהוציא אותה ולהיות גלגל ספייר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ולכן אנחנו התנגדנו. אנחנו התנגדנו גם בוועדת חוקה ואנחנו נתנגד גם במליאה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
גברתי היושבת ראש, אני אומר לך ואני פונה אלייך, פה מדובר בתיקון לחוקי יסוד. איתן, תנו זמן, אי אפשר לתקן חוקי יסוד בתוך שעות ספורות, אי אפשר. אז נכון שהיה דיון בוועדת חוקה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
נכון שנתנו לנו זמן, אבל אני אומר, חוקי יסוד, צריך לתת את כל הזמן הדרוש כדי ללבן באמת סוגיות חוקתיות ולכן תנו זמן סביר לדיון עמוק, דיון לגופו של עניין ובמליאה גם שיהיה דיון מספיק זמן, שנתבטא ונסביר את העמדה שלנו, כל חבר כנסת בתורו. זה חוקי יסוד, אסור לעשות מזה פלסתר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
קודם כל עכשיו יצא המרצע מן השק. אתם רוצים להגביל אותנו בחוק שירות ביטחון כי אתם רוצים להעביר את שני חוקי היסוד שאין בהם שום דחיפות, שום דחיפות. פה אמרתם שיש בעיה של תוקף, כאן איזה תוקף? התוקף היחידי זה הלחץ שמפעילה מספר 9 בתקווה חדשה על גדעון סער להיכנס לכנסת. זה התוקף היחידי.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
זה הלחץ היחיד. עכשיו תראו, מה שאמר יריב לוין זה נכון, הם רוצים להעביר את כל החוקים שהם רוצים בהסכם הקואליציוני בלי להתחשב בשום דבר ועל זה מטילים עלינו הגבלות דיבור והגבלות הצבעה והגבלות של – זה לא יכול להיות דבר כזה. אז אני מציע לכם, אנחנו נהיה מוכנים לדבר פה על סעיף 98 - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אם אתם תדחו את הדיון בשני החוקים האלה שהם לא דחופים בכלל, אין שום דחיפות בעניין הזה, לפחות אחד לשבוע הבא, אחד לעוד שבועיים, על מנת שנוכל לתת זכות דיבור כמו שצריך לחברי הכנסת שהגישו את ההסתייגויות. וגם לאלה שלא הגישו הסתייגויות. אני לא יודע, אולי הם כן יכולים להגיד איזה משהו.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אז אנחנו מציעים, אני אומר לכם שאתם לא יכולים לפגוע בזכות הדיבור שלנו ובזכות ההצבעה שלנו ללא סיבה. הסיבה כאן היא סיבה פוליטית ללא שום נימוקים, לא משפטיים ולא אחרים, ולכן אני אומר לכם - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
פוליטית, אבל זה לא סיבה לסעיף 98, זה מה שאני מתכוון. אין בעיה, סיבה פוליטית זה סיבה לגיטימית, אבל לא לגבי סעיף 98, לדברים אחרים. לכן אני אומר, תעשו סדר עם עצמכם ותורידו את זה מסדר היום בכלל ותביאו את זה ברגעים הנכונים ושם נלך לקראתכם באמת בעניין הזה של ההסכמה. אבל אם לא תהיה הסכמה בעניין הזה, אז תחליטו מה שאתם רוצים, מה אני אגיד לכם? אתם רוצים להחליט ככה תחליטו ככה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
כן, שלום, יושבות הראש. אני חושב שהישיבה הראשונה שלי אז, נדמה לי, בעניין הזה, עידית, היה בנושא של הטקס של הנשיא.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לא משנה, בכל מקרה היו פה שאלות והתלבטויות למה לעשות את זה ביום רביעי ואתם בזמנו גם נעניתם לבקשת הנשיאים או הנשיא, אבל גם כנראה היו סיבות נוספות וזה בסדר, אבל איך אומרים? צריך לקחת בחשבון את הדברים האלה. אנחנו נמצאים היום, אחרי אתמול, לפני יום רביעי כשאת יום רביעי סגרתם לעניין הזה של הנשיא.
היו"ר עידית סילמן
¶
אגב, אתה יודע, חבר הכנסת יעקב אשר, מה שאתה אומר זה באמת מעניין ואפשר להוציא את ההצבעה הזאת ולראות האם מי מחברי האופוזיציה אולי גם יצביעו בעד הדבר הזה של הנשיא, כי יכול להיות שזה לא רק משהו שאנחנו הצבענו עליו אז. אני חושבת שהייתה פה הסכמה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
רגע, דקה. אני בא ואומר, אנחנו כיבדנו את הבקשה הזאת וקיבלנו את זה והצבענו כמעט פה אחד על הנושא הזה, וכך ראוי בנושאים ממלכתיים, וזה בסדר, אבל אחרי זה יש מציאות והמציאות הזאת אומרת שיום רביעי הלך, חמישי לא ממשיך, נגמר הסיפור. עכשיו, אנחנו נמצאים בנקודת הזמן של עכשיו, אתם באים עם משהו, גם בעקבות מה שדובר קודם, מה שהיה נכון לסעיף א' נכון גם לסעיף ב' ו-ג', לא בכפל כפליים, בריבוא ריבואתיים, כי זה לא דברים דחופים, אבל אי אפשר, עם כל הכבוד, לדחוף את מה שאתם רוצים ביום הזה שבקושי נשאר, זאת אומרת עד שבע בבוקר.
לכן זה לא ראוי ולא הגון שנעשה עכשיו את הדיון על שלושת הסעיפים האלה. יש את הסעיף הראשון, שהוא הסעיף הדחוף, שעליו אנחנו מבינים את הדחיפות שלו כי הוא פוקע, ולא משנה מה חוות הדעת שלי לגבי אותו חוק של הפטור מה – אבל תגיעו להסכמה, יש פה אנשים, גם יריב דיבר, גם דוד דיבר, מוכנים לשבת לדבר, לא ללכת ישר לזה, לסגור את העניין הזה, ואת שני החוקים האחרים שהם פחות דחופים תתחילו לשבץ לשבוע הבא, בלי 98, לא בכוחנות. תאמינו לי, אנחנו יודעים להסתדר. ועדות אחרות גם מתנהלות יחסית בסדר גמור בלי פיצוצים ובלי שום דבר.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
רק מכיוון שאני חושב שצריך לנצל את רשות הדיבור, אבל מראש אני יודע שאין תקווה בכלל לקבל תשובה לעניין בעניין הזה, כי שמעתי כבר חברים פה שמדברים והתשובה הייתה פשוט לא, יש דברים שהקואליציה רוצה, זה לא משנה אם הוא כן דבר שפוקע היום או לא פוקע היום, כן דחוף, לא דחוף, לקואליציה זה חשוב.
עכשיו, כאשר אנחנו נתעמת בדרך הזו לא יגיעו לאף הסדר בשום דבר. אז יכול להיות שאולי תוכלו לכופף ידיים, נמצא את הדרך במקום אחר לתת לכם את כיפוף הידיים. אני חושב שלא ככה אתם רוצים להתנהל, אני לא חושב שהקואליציה הרוויחה מסוג הדורסנות שהאופוזיציה הרגישה בשבועיים האחרונים. אז כאשר נכנסים לתחושה כזו של דורסנות ודווקא נעשה לכם ולנו יש את הכוח ואנחנו נעשה, אז גם בצד השני יש כאלה שרוצים להראות דווקא, אנחנו נראה לכם ואנחנו נהיה פה ונסחב אתכם ולא ניתן לכם מנוחה.
אני מציע שמה שאתם מבינים שכלפי חוץ או כלפי פנים אין כל סיבה לומר שזה דחוף לנו, זה דחוף לנו, כמו שיעקב אמר, אם מדובר על חוק שפוקע היום, בסדר, למרות שמבחינתנו אפשר לחיות גם בלי החוק, גם מבחינת הצבא אפשר לחכות בלי החוק, לא מתאים להם פשוט שהיה להם חוק ובגלל שהם פספסו את הזמן הזה הוא התבטל לגמרי, למרות שאפשר להריץ אותו מחדש, אבל - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
בוא, לניצול שמדינת ישראל עשתה עם החוק הזה מינואר עד עכשיו, שמדובר על ארבע בנות, נו, יש דברים יותר דחופים במדינת ישראל לחוקק, אבל מי שרוצה לחוקק את זה בסדר, אבל זה פוקע היום, אני שומע, אבל דברים שלא פוקע, מה? בגלל שהקואליציה רוצה והיא חושבת שיש לה כוח אז היא רוצה לכופף ידיים? היא רוצה דווקא ללכת? זו אווירה שלא כדאי לכם שהיא תהיה ומבעוד מועד תחשבו ותורידו את זה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
תודה, גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מבין את הסיטואציה, אבל אני רוצה להזכיר כמה דברים. אין ויכוח לגבי חוק שירות ביטחון, החוק פוקע, אני לא מדבר כרגע על הסוגיה הערכית של החוק, חבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת אשר, וזה לגיטימי, הסיפור הערכי נגד החוק הוא לגיטימי, אבל באמת יש חשיבות להארכתו היום כי אי העברתו היום לפני חצות יגרום לכך שהחוק יפקע והמשמעויות הן כבדות משקל.
ביחס לחוקי הכנסת, גם יסוד
¶
הכנסת וגם הכנסת, הדחיפות היחידה שקיימת בתוך החוקים הללו זו סוגיית העברת התקציב. שני החוקים הללו טומנים בחובם - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
איתן, יש לי הצעה, תפצל את זה ואנחנו נזרום איתכם ובשם כל האופוזיציה, מה אתה אומר?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
החשיבות בחוקי הכנסת זה בעיקר הרכיבים שנוגעים להעברת התקציב ודחיית המועד להעברת התקציב כי אנחנו כבר שנתיים וחצי ללא תקציב, אנחנו בחודש ספטמבר כולו.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
טוב, פרוש, אני שמעתי אותך, ממש לא הסכמתי עם שום מילה שדיברת ולא הפרעתי לך. ולכן הרצון שלנו להעביר תקציב ולהאריך את מועד העברת התקציב בגלל חודש ספטמבר, שהוא חודש מלא חגים, כל חודש תשרי, והרצון שלנו להגיע למצב שבו יש תקציב, זו הדחיפות של הצעת החוק, גם ביחס לתיקונים הנוספים בחוקי הכנסת.
אני מזכיר לכם, חברי הכנסת בקואליציה, דוד ביטן, אופיר כץ, פרוש, אשר, לוין, אנחנו העברנו בכנסת הקודמת את החוק הנורבגי הגדול - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
לא מדלג. דיונים ארוכים, שקבענו את הנוסחה, כמה בסיעה של שלושה, כמה בסיעה של ארבעה, ובין שבעה לתשעה יכולים להתפלג והיה חוק נורבגי גדול וקבענו גם כהוראת קבע. באמת הכנסנו פרק בתוך חוק היסוד של הכנסת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
היום התיקון שהממשלה מבקשת, ואפשר להתווכח ערכית ומהותית אם הוא נכון או לא נכון, זה כבר סוגיה קואליציונית ופוליטית, שתוספת של אדם אחד לאותה מכסה, יש פה חוק שמתקנים בו שניים וחצי סעיפים - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
80 הסתייגויות וזה עבר. וחברי הקואליציה כאן כולם, אני הייתי בתוכם, הצבענו בעד הדבר הזה, אהבנו או לא אהבנו.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
לכן לדבר איתי על תקדימים או לדבר איתי על דברים כאלה ואחרים שזה לא היה כדוגמתו וכו', אז היו. היו. יכול להיות שזה לא בסדר, יכול להיות, אבל - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
תן לי רגע. אנחנו התחלנו עם חוק נורבגי קטן של שניים, בזמנו, תראה למה הגענו, בחייך.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אפשר להתווכח מהותית וערכית. אם תשאל אותי אחר כך איך אני מרגיש כלפי החוק הזה אני אולי אשקול גם להקשיב לך, אבל בנוגע למהות הדיון של סדרי הדיון, אז - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אבל תדחו את זה, מה דחוף לסעיף 98? תגיד לי, זה סעיף 98, אתה יכול להגיד לי מה דחוף בחוק? מה דחוף בחוק?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
זה הדחוף בחוק? זה הדחוף? בינתיים תעבדו על התקציב, מה הבעיה? עוד שבוע זה ישנה משהו? עוד שבועיים זה ישנה משהו? אל תגזימו, בחייכם. איזה טיעון יש לך פה, בחייך?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני חייב לפרגן לך, היושבת ראש, על הדיון הפורה, הענייני, שאת נותנת זמן לדבר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
קודם כל, איתן, לגבי מה שאתה אומר, לגבי הדחיפות של התקציב, בוא נפריד את החלקים של הנורבגי מהחוק והחלקים של התקציב, נביא אותם בדחיפות ונעשה - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז הנה, יושבת ראש הקואליציה, יש פה הצעה. בגלל הדחיפות של נושא התקציב תפצלו את החלק של - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני חושב שאם זה כזה היה לכם דחוף אתם הייתם צריכים לחתור לפיצול כדי להעביר את זה כמה שיותר מהר, אבל אנחנו מבינים מה דחוף לכם באמת וזה לא התקציב, זה רק הסוואה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אם היה חשוב, שוב, התקציב, היינו עושים הפרדה, מעבירים את זה מהר ואת זה היינו עושים בשבוע הבא, אתם רוצים את זה עכשיו.
לגבי החוק של הפיצול. אני רוצה להבהיר לנציגי יש עתיד, יש פה שניים, החוק הזה הוא משרת הרבה מפלגות, הוא עלול לפגוע בשתי מפלגות בלבד, הליכוד ויש עתיד.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז אני רק אומר לכם, בני גנץ היה נראה לכם אולי קצת תמים וזה, אבל הוא הוכיח את הכישורים הפוליטיים שלו, אז תיקחו בחשבון שאי אפשר לדעת מה יהיה עוד חודשיים-שלושה, לכו תדעו, מה שאתם לחוצים להעביר עכשיו, מירב, עלול גם לפגוע בכם. אי אפשר לדעת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אני לא אומר שזה יכול לקרות, שזה בטוח יקרה, אבל תיקחו בחשבון שמה שאתם מעבירים עכשיו - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אופיר, אתה יודע שזה כל שינוי של החוקים האלה בסופו של דבר עלול לחזור כבומרנג.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אני מבינה, אתה מדבר ספציפית, אבל תראה את החוק הפריטטי, תראה את החוקים האחרים, כל פעם שיש תיקון זה אחר כך חוזר כמו בומרנג למפלגות שעשו את התיקונים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רק שם את זה על השולחן, אולי לא שמתם לב לזה, אז אני רק רוצה לחדד. במקרה שלא שמתם לב.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ודבר אחרון, אז מה שאני מבין, שאתם לוקחים פה את כל החוקים שיש היום ואתם אומרים לא משנה מה נחליט, 98, זה שעתיים, זה שלוש, אנחנו את כל אלה מעבירים עד רגע שנסגרת המליאה כהכנה לנשיא, זה מה שאתם אומרים לנו פה?
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
מאה אחוז, אבל אתה פה בישיבה דקה, לא שמעת, אתה לא יודע על מה אנחנו דנים אפילו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן, אני מסיים. אני רק אומר שזה לא רלוונטי. אם זה מה שאתם מחליטים והולכים לעשות, שעד שבע בבוקר אתם מחליטים פה את הכול אז למה כל הדיון הזה, שעתיים לפה, שלוש שעות לפה, שעה לפה? זה סתם אתם עובדים עלינו.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
יכול להיות שגם ארבל צריכה להתייחס לזה. בעצם הקטע הזה של פיצול ארבעה מתוך סיעה גדולה לא תיחשב כאילו לעניין של פרישה - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
אז תחכה שארבל תבוא ותשאל אותה, כי היא הלכה ואתה צריך תשובה מקצועית. רגע, חבר הכנסת רון כץ, רצית להוסיף משהו לדיון?
רון כץ (יש עתיד)
¶
תודה לך. טוב, אז אני באמת שמעתי בכובד ראש את הדברים של חברי חבר הכנסת כץ ואני רוצה להוסיף. קודם כל אני אגיד לך בשם יש עתיד שאין סיכוי שזה יכול לקרות, הכרת את הדנ"א שלנו.
רון כץ (יש עתיד)
¶
לבד? אין דבר כזה. אבל לא משנה. בקיצור, מה שאני אומר, יש פה איזון נכון של הדברים. אני לא מבין את החשש הגדול של הליכוד להילחם בחוק שמאפשר את זה. אם יש כזה חשש בליכוד ויש כזאת פניקה מהחוק הזה, בואו, על מי אנחנו מדברים? ממי אתם מפחדים בליכוד שהולכים לצאת?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני אגיד לך מה הפניקה, כי אתם אומרים שיש דברים דחופים ואתם מביאים את זה, ואני אומר לדוד ביטן ויריב לוין, בשבוע הבא כשתגידו לנו דברים דחופים אנחנו לא נשתף יותר פעולה. אם זה אתם שמים לפני הדברים הדחופים של הצווים לא נשתף יותר פעולה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
ארבל, אני שאלתי האם הקטע הזה של החוק שארבעה מתוך סיעה של מעל 12 יכולים להתפצל, האם זה לא פוגע בחוק יסוד של אחוז החסימה? כי בעצם מה קורה פה, ארבעה ישתלבו באיזה שהיא רשימה ואחר כך הם יפרשו הצדה כאשר לבד הם בחיים לא היו עוברים. בתור ארבעה שקשורים ל-12 או שקשורים ל-30 הם נכנסו לכנסת.
ארבל אסטרחן
¶
אבל כבר היום החוק מאפשר לשליש מסיעה שהם לפחות שניים, זאת אומרת אם יש סיעה של שישה שניים כבר היום יכולים להתפצל, סיעה של שבעה שלושה חברים.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני שואל עכשיו, יש שניים? לא יודע, גם אז גדעון סער עמד מאחורי זה והיום אשתו של גדעון סער עומדת מאחורי זה, לא יודע מי עומד מאחורי זה, מה?
ארבל אסטרחן
¶
בסדר, החוק לא אומר שנשארים בהרכב שאיתו נבחרו וזהו, החוק כן מאפשר תנאים להתפלגות כשהרעיון היה שיש איזה שהן התפלגויות שיוצאים מהנחה שהן אולי אידיאולוגיות או כן רוצים - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
יכול להיות שגם בשניים היו צריכים לשאול את השאלה שזה פוגע בחוק יסוד של אחוז החסימה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
היא לא רואה בזה פגיעה. טוב, חברים, הוועדה סיימה לתת זכות דיבור לכל מי שביקש, אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית, ניפגש פה באחת ו-13 דקות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
בוודאי. הנה, אתה רואה את השיח מולך. חבר'ה, יצאנו להפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:08 ונתחדשה בשעה 13:17.)
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה. אני רואה שהצטרף אלינו הכוח המניע. אני רוצה להעיר הערה ואז אתם תדברו. ההערה שלי היא שעל סעיף ב', על הצעת חוק יסוד: הכנסת, תיקון מספר 51, והצעת חוק הכנסת, תיקון מספר 49, התשפ"א, לא נתתי לכם שעה עד מתי הדיון יימשך ברציפות ולכן אני מודיעה - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא. שוב פעם, אני מחזירה אתכם, קראתי לכם הכול, הדבר היחיד שלא אמרתי לכם זה עד איזה שעה הדיון, אז הוא יימשך ברציפות לכל המאוחר עד השעה חמש בבוקר של יום רביעי. בגלל שהודעתי לכם רק עכשיו אתם יכולים לפתוח את זה לדיון מחדש.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
רק רגע, דיברתי עם ארבל, לא שהיא מסרה לי מידע, אבל ראיתי על השולחן שלה כשדיברתי איתה, יש חוקים שעוד מעט אין להם תוקף, אתם לא מביאים אותם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני אמרתי שאנחנו לא נשתף פעולה בגלל מה שהם עושים פה ואני לא ראיתי את החוקים האלה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתם מביאים את חוקי היסוד האלה, שאין להם שום דחיפות, שום דחיפות, ואת החוקים האחרים שכן דחופים אתם לא מביאים ומבקשים סעיף 98 על חוקי היסוד. בחייכם, תפסיקו להתייחס אלינו כאילו שאנחנו מטומטמים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
תשמעו, תימני, מרוקאי וכורדי עבדו ביחד במפעל, כל יום בעשר הם יושבים לאכול ארוחת בוקר. אומר המרוקאי: נמאס לי שכל פעם אשתי עושה לי סנדוויץ' עם אבוקדו, עוד פעם אחת אני מקבל סנדוויץ' עם אבוקדו אני מתאבד. התימני אומר: נמאס לי, כל פעם אני מקבל סנדוויץ' עם נקניק, עוד פעם אחת אני מקבל סנדוויץ' עם נקניק אני מתאבד. הכורדי אומר: כל הזמן מביאים לי עם חביתה, עוד פעם אחת אני מקבל עם חביתה אני מתאבד. למחרת כולם קיבלו את אותו סנדוויץ', התאבדו. יושבות האנשים באבל, אומרת המרוקאית: אני לא מבינה, היה אומר לי שהוא לא רוצה סנדוויץ' עם אבוקדו לא הייתי מכינה לו, למה להתאבד? התימנייה אומרת: אני לא מבינה, היה אומר שהוא לא רוצה עם נקניק לא הייתי מכינה לו, למה הוא צריך להתאבד? הכורדית אומרת: אני לא מבינה, הוא מכין את הסנדוויצ'ים לעצמו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
מירב, הערה, רלוונטי לעניין. בזמן שהגשנו את ההסתייגויות בוועדת חוקה אמרנו לפרוטוקול שלמרות מספר ההסתייגויות שמוגש, ביקשנו לציין לפרוטוקול שאנחנו יודעים את החשבון בעצמנו ואנחנו מראש מבקשים רק 12 שעות להנמקת כלל ההסתייגויות במליאה. ציינו את זה לפרוטוקול אז, זאת אומרת לבוא ולהגיד שיש פה איזה פער. אני רק אומר את זה למידע, אני לא יודע אם שמתם לב לזה, זה מופיע בפרוטוקול הדיון, שארבל תיקח את זה בחשבון, שאתם תיקחו את זה בחשבון, אבל זה מראש מה שאנחנו אמרנו, צריכים לעשות את החשבון ואת ההכפלות - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אוקיי, לעשות את החשבון ואת ההכפלות ואז להגיד: ביקשתם 432 יום ואנחנו מצמצמים לכם זה לא נכון כי מראש מראש כל מה שביקשנו שם היה 12 שעות.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני חושב שלא בכדי קוראים לוועדה הזו ועדה מסדרת, כשמה כך היא צריכה לנהוג. זה שהביאו לנו קודם מספר חוקים ואמרו לנו ככה: את זה אנחנו חושבים שתקבלו שעתיים וחצי וסך הכול ההצבעות יסתיימו בשבע בבוקר. עכשיו את באה ואת אומרת שבעניין של חוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת זה יהיה עד חמש בבוקר, אני שומע, ודוד ביטן גם רמז על כך, שיש עוד חוקים שאתם רוצים להביא לפה כדי שנכניס אותם לסדר היום שהם עדיין לא על השולחן. אין פה סדר, כוועדה מסדרת את צריכה להניח את הכול על השולחן, לומר מה יש לנו ואז נדע איך, גם אנחנו נעזור לך לחלק את הזמן, או שנגיד לך שלא ייתכן בסד זמן כזה להכניס כל כך הרבה חוקים.
כך אין לנו את תמונת המצב לכל מה שיש פה ולכן לא שייך בכלל לדון. אז בבקשה תגידו לנו מה אתם חושבים – אני לא יודע מה את יודעת, כנראה שאת לא יודעת. זה שכן יודע וזה שמחליט בשבילכם, שיגיד לנו, שישלח להגיד, באמצעותכם או שהוא לבד יצטרך להגיע, מה אמור להיות במליאת הכנסת עד מחר בשבע בבוקר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני שוב פעם אומר, אין שום דחיפות בחוקי היסוד, מה גם שיש חוקים אחרים שעוד מעט התוקף שלהם מסתיים ואותם אתם לא מביאים משום מה לפי סעיף 98, גם לא לדיון בוועדות, אז כנראה לא אכפת לכם, אבל ההרגשה שלי, גב' ארבל, שהם קובעים את זמן הדיבור של החוקים לפי כמה זמן יש להם היום בערב היום במליאה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
רבותיי, אולי אתם לא יודעים, לדבר ואחר כך להצביע על כל 100 הצבעות זה לוקח שעתיים, שעתיים וחצי, אם אתם לא יודעים, זאת אומרת בכל מקרה, אז אני מפתיע אתכם, זה לא יסתיים לכם בשבע בבוקר, שום דבר לא יסתיים בשבע בבוקר. הרי צריכים לדבר ואחר כך צריכים להצביע. שכחתם שגם צריכים להצביע. אני מציע שתביאו 99, תקנה מיוחדת, תוותרו על ההצבעות, בשביל מה צריך הצבעות? בואו נוותר על ההצבעות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
רבותיי, אל תעשו מאיתנו כאילו אנחנו מטומטמים. אנחנו מבקשים דבר מאוד פשוט, שבכל סעיף כל מסתייג יוכל לדבר עשר דקות מינימום כדי להסביר את ההסתייגויות. הרי כשיש הצעת חוק בקריאה ראשונה מותר לדבר שלוש דקות, אז כשמגישים מאות הסתייגויות אפשר לדבר שתי דקות? זו התוצאה. אם אתם לוקחים שעתיים ורבע, שהצעתם בחוק שירותי ביטחון, אתם מחלקים את זה ל-52 לכמה אתם מגיעים? לשתי דקות? אין היגיון במתווה שאתם מציעים.
אז מה שאני מציע לכם, בלי שאני מסכים ל-98, אתם מנצלים את התקנון באופן לא מידתי, מופרז, לא סביר והכול, מה שצריך לעשות, לפחות לכל מסתייג לתת לו עשר דקות. זה אומר שצריך לתת שמונה שעות בשירותי ביטחון, בלי קשר להצבעות ובלי קשר לקואליציה, שמונה שעות זה רק למסתייגים, שמונה שעות בהצעת החוק הראשונה ושמונה שעות בשנייה. זה 24 שעות. אז אם לא מסתדר לכם תדחו את המועדים לשבוע הבא, מה קרה? מה הלחץ של אלקין וגדעון סער? בגלל שמספר 9 לוחצת על גדעון סער?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אז מה קרה? אפילו אני לא זוכר את שמה. היא לוחצת עליו וכולנו צריכים להשתעשע עם העניין הזה. עד כמה אפשר. מיכל, מיכל מה?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אה, מיכל שיר סגמן. אני אומר לכם, אתם, מרצ, מבזים את עצמכם. מרצ מאבדת כל יומיים רבע מנדט.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתם, יש עתיד, אני מציע, דברי עם לפיד, כל מה שהוא אמר לאורך שנים, הכול הוא זרק לפח, בשביל מה? בשביל להיות ראש ממשלה חליפי של בנט? באמת. מילא היה לכם ממשלה עם לפיד, אני מבין, אז אפשר להתגמש בכל מיני דברים. תביני, הוא ראש ממשלה חליפי, של מי? לא של עצמו, של בנט. זה נקרא ראש ממשלה חליפי? תלוי גם למי אתה בן אדם חליפי. אז אני מציע לו שלא יעזוב את כל מה שהוא האמין בו, יש דברים שהוא האמין בהם והם בסדר גמור.
אני אומר לך את האמת, את רואה, אני לא תוקף הרבה את לפיד, הוא עשה את שלו, היה לו מטרה, לקבל את השלטון והוא נתן כמה ג'ובים לתקווה חדשה ולבנט וקיבל את השלטון. על הכיפק, אני מעריך את זה, יצא לו מה שקרה לליכוד, שהוא נתן לשותפים הקואליציוניים כמעט את הכול ולא נשאר ליש עתיד כלום, כמו שנתניהו עשה את זה גם. אבל אני מציע, דברו עם לפיד, מספיק כבר עם המשחקים האלה, תלמדו גם לדחות חוקים ולהפסיק - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אבל אני בזכות דיבור. מה, אתם לא מתראים אחד עם השני? מה שאני מבקש מכם, אם אתם רוצים להגיע איתנו להסכמה במסגרת 98 תציעו הצעה הוגנת, זה הכול. בלי זה אנחנו לא נסכים לשום דבר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, גברתי יושבת הראש. אני רואה כאן, אגב, החלטת ועדה מסדרת רק לגבי שני המקרים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בסדר שקראתם. מירב, הכול טוב, אני רק רואה שמופיעים כאן רק חוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אוקיי, זה אחת. אגב, זה שחילקתם את זה לשני דפים ולא לשלושה דפים, מה זה אומר? זה שלוש פעמים שימוש בסעיף 98.
ארבל אסטרחן
¶
אתה לא שמעת את ההערות האחרות, את הבעייתיות שיש עם - - - אבל הנקודה הזאת לא היא עיקר הבעיה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אוקיי. גברתי יושבת הראש, אני קודם כל מסכים עם כל מילה של חבר הכנסת ביטן, לא יכול להיות שבקריאה השנייה ושלישית יהיה לנו פחות זמן דיבור מאשר בקריאה הראשונה, שזה עדיין בוסרי, שעדיין אין לנו מושג מה יש בחוק ונותנים לכל אחד זכות דיבור של שלוש דקות לפחות, וכאן אתם רוצים לתת שתי דקות אחרי שאנחנו כבר למדנו את החוק? וזה לא סתם חוק, חברים, זה חוק יסוד, זה חוק עם הרבה משמעויות, זה חוק דורסני. אתם מנסים לדרוס אותנו כאן.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
דורסני, בוודאי שדורסני. תני לי עשר דקות במליאה לפחות לדבר אני אסביר לך את זה שם, אני לא רוצה לבזבז פה את הזמן של החברים.
אני אומר שלא ייתכן, ארבל, שלקריאה שנייה ושלישית, כשישבנו שעות של דיונים ומאות הסתייגויות נותנים שתי דקות להציג את זה במליאה. זה לא סביר. עשר דקות זה גם מעט מאוד, אבל בטח ובטח – את יודעת, ארבל, יש את העניין של חמש דקות רשות דיבור, לא יכול להיות שגם את חמש הדקות רשות דיבור מורידים. זה לא סביר, אתם יש לכם איזה אנדרוגינוס בשימושים בתקנון. אני לא יודע מי גובר על מה, מה גובר על מי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ואני חושב שעשר דקות זה גם כן לא הרבה כשמדובר בחוק יסוד. בחוק יסוד רשות מכוננת צריכה דיונים רציניים ולא חאפ לאפ, למרות שאצלכם אתם משנים את הכול בהתאם לפוזיציה ובהתאם לחברי כנסת שרוצים להיכנס או לא, אבל אל תגזימו, אל תעשו צחוק מהעבודה של הכנסת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה רבה, גברתי יושבת הראש. ארבל, אמרתי את זה מקודם, פשוט יצאת, בעצם עושים פה פעמיים חטא, פעם אחת מפעילים פעמיים את סעיף 98 ועכשיו אנחנו מבינים שבעצם רוצים - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, לא אמרתי שאת אמרת, אמרתי שעושים פה פעמיים חטא. גם מפעילים את זה פעמיים בשני חוקים שמביאים היום וגם כל הדיון הזה של כמה שעות נדבר, שעתיים, הוא לא רלוונטי כי הם תוחמים את זה פה עד השעה שנסגרת המליאה, אז מה זה משנה כמה אנחנו מקבלים לכל חוק הם מחמש רוצים להצביע ועד שבע בעצם לסיים את כל החוקים, אז כל הדיון הזה שאם נקבל שעתיים או עשר שעות הוא לא רלוונטי, לא יהיה. את שלושת החוקים רוצים להביא עד שבע, אז גם מפעילים 98 וגם שמים מסגרת ל-98 שאי אפשר לחרוג ממנה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל אי אפשר לחרוג מזה, זאת אומרת הדיון הזה של המשא ומתן על השעות הוא אין דיון, אין באמת דיון, כי עד שבע הם מתכננים לסיים עם זה.
דבר נוסף, היו פה הוראות שעה שפקעו וגם אתם, מבחינת ייעוץ משפטי, נתתם להם הקלות, גם ב-98, מאותה סיבה שב-12 בלילה זה פקע. היה לנו את זה גם אתמול בשני חוקים, הוראות שעה שפקעו. עכשיו אני לא יודע, אני לא ראיתי שום דבר, אבל אני אומר שמאחר שהם מביאים את החוקים האלה, חוקי היסוד האלה, שאין בהם שום דבר דחוף, לא בפיצול ולא בשרים, אני אומר בשבוע הבא אם הם יביאו לנו דברים ויגידו לנו 12 בלילה אין שום הצדקה שתעשי להם הקלות. אני אומר, אם יהיה משהו בשבוע הבא, אני לא יודע, יכול להיות שלא יהיה.
ארבל אסטרחן
¶
יש דברים שפוקעים היום, יש שתי הצעות חוק למשל שהונחו על שולחן הכנסת, נראה לי שלזה גם התכוון חבר הכנסת ביטן, פקודת התעבורה 120, רישוי עסקים ומקצועות בענף הרכב וחדלות פירעון שעוד לא הונח, אבל - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, שנייה, אז אני רוצה לסיים. אני לא מבין, אם את אומרת שיש כבר כאלה שפוקעים הלילה והם לא מביאים אותם אז זה עוד יותר חמור להביא חוקים אחרים ואת אלה שפוקעים – לכן אני לא מבין למה צריך לתת להם הקלות ב-98 ולצמצם את לוחות הזמנים ולא להגיד להם: הלו, יש פה דברים יותר דחופים, למה אתם מביאים דברים שהם לא דחופים? אמנם הם דחופים להם פוליטית, אבל אין בהם שום היגיון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ואני אומר, אם בשבוע הבא יהיו עוד דברים, אני מבקש, אין שום היגיון, לא מבחינה פרלמנטרית וגם לא מבחינה משפטית, לתת להם הקלות אם יש דברים שפוקעים והם לא מביאים ומביאים במקום זה דברים פוליטיים גרידא. אין שום היגיון לתת להם את זה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
ועדה מסדרת היא ועדה שצריכה להיות ועדה מסתדרת, היא ועדה שיושבת בצומת הזה וכשמה כן היא, היא צריכה גם להסתדר וללכת בצורה נורמלית. אני אומר לכם עוד פעם, גם אתמול ראינו את זה, אבל היום אנחנו נראה את זה עוד פעם – גינזבורג, אני צריך אותה, אני תיכף פונה אליה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
הוועדה הזאת, מה שקורה עכשיו יכול להיפתר בצורה מאוד קלה, גברתי היושבת ראש, ואת יודעת את זה יותר טוב ממני. יוצאים לחדר סגור עשר דקות, מבינים שיש כאן כל מיני דברים, ארבל, שלא יכולים לבוא ביחד ביממה נורמלית, בטח לא ביממה עד שבע, כשיש מוועדות אחרות, אמרה כרגע ארבל שיש דברים דחופים מוועדות אחרות שהונחו על שולחן הכנסת.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
לפני כמה דקות אושר חוק חדלות פירעון שהוא באמת חוק שפג תוקף עם נזק גדול לציבור אוכלוסייה, אנחנו על מה מדברים? על חוק עידוד עריקים והחוק הנורבגי. יש גם גבול לאינטליגנציה של הדברים הללו. אבל עכשיו אני רוצה לבקש ממך, עורכת דין ארבל, בואי נעשה רגע, נדמיין שאני בקואליציה, אני יושב ראש הוועדה המסדרת, מירב, לקחתי לך את הכיסא לשתי דקות, אני יושב ראש הוועדה המסדרת ואני שואל אותך עכשיו, מתייעץ איתך, כיושבת ראש, מה דעתך, יש לי לחץ מהקואליציה, כי תמיד יש לחץ למעלה, תמיד, ואני שואל אותך, ואני מבקש, אנחנו בארבע עיניים, אף אחד לא שומע, אבל אני עשיתי את זה, אני הייתי שואל את גור בליי, תגיד לי את ההיגיון ואת הצדק ואת היושר ואני אקבל את ההחלטה שלי אחר כך, מה את אומרת? תודה רבה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
היא אומרת שהחבר'ה שמנהלים משא ומתן נמצאים בחוץ, אנחנו רוצים לקבוע מי ההנהגה שאנחנו עובדים מולה. אנחנו נקבע.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אוקיי, עורכת הדין ארבל, אני מבקש, לו אני הייתי יושב ראש בסיטואציה הזאת מה את חושבת שנכון לעשות כשאת לא מתערבת לי בשיקולים בסוף?
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני מבקש להקשיב ליועצת המשפטית. יריב, היועצת המשפטית עונה לי עכשיו, כדאי שתקשיב.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, ממש לא. אני צריכה לפי התקנון למצות כאן את הדיון וכולם חייבים, כל מי שמבקש, לקבל זכות דיבור.
היו"ר מירב בן ארי
¶
הדברים שאתם אומרים, לפחות כשיריב ישב כאן וכמעט 20 דקות דיבר, אלה דברים שגם משפיעים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, אתה לא עוצר ישיבות, ביטן, אלא אם אתה רוצה אתה יכול לנהל במקביל. יעקב, סיימת?
ארבל אסטרחן
¶
אני יכולה לומר שאני כמובן אומרת לכל חברי הכנסת את אותם דברים אם שואלים אותי. כמו שציינתי גם בדיון הקודם, דרך המלך צריכה להיות ללכת לפי הוראות התקנון, שימוש בסעיף 98 אמור להיות חריג, יש כמובן חשיבות בדיון בכנסת לאפשר לחברי הכנסת לדבר ולהישמע. זה מושכלות יסוד. אבל יש מקרים שבהם יש מקום להפעיל את 98, גם התקדימים מלמדים את זה, גם ההיגיון מלמד את זה ופה אפשר לראות שיקולים שונים. מצד אחד במקרה הזה, כפי שהוא הוצע, מאחר שהצעת חוק היסוד וההשלמה לה בחוק הכנסת מדברים על המועד האחרון שעד אליו אפשר להעביר את חוק התקציב כאשר קמה ממשלה חדשה יש חשיבות בוודאות של משרדי הממשלה, האוצר והאחרים עד מתי אפשר להגיש את התקציב.
ארבל אסטרחן
¶
זה טיעון אחד לחשיבות ולדחיפות, וכמובן צריך לזכור שגם אם היו הצהרות כלשהן בסוף אני לא זוכרת ספר כזה שאינו תקציב עם כאלה כמויות של הסתייגויות, שכמו שאמרתי מאפשרות לדבר כמעט שנה. ההצהרה הזאת, אני לא יודעת מה המשמעות שלה, כי ברגע שמתחיל הדיון אז לכאורה חברי כנסת יכולים לדבר, אז מה זה אומר שאמרו בוועדת חוקה משהו אחר? בפועל זה הכמות שיגישו. אפשר היה להחליט להגיש כמות אחרת.
ארבל אסטרחן
¶
בסדר, אני כמובן בעד זה שתגיעו להסכמות בדברים האלה. אז אלה הדברים שכאילו כן נותנים איזה שהיא הצדקה להפעלת הסעיף ואלה שיקולים לא קלים.
ארבל אסטרחן
¶
זהו, זה עכשיו. מאידך אין פה דחיפות של פקיעה כמו החוק הקודם שדיברתם עליו, חוק שירות הביטחון שפוקע הלילה.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
שתענה לי תשובה, שתדרג את הדחיפות, פוקע, תקציב, נקמה. שתדרג אותה ולפי זה נחליט.
ארבל אסטרחן
¶
- - - שלושה חודשים מיום כינוס הכנסת. כל מה שהיה אמור לפקוע בכל תקופת הבחירות פוקע הלילה בחצות, אבל יש פה שיקולים נוספים - - -
ארבל אסטרחן
¶
זה כבר השיקולים שלכם, עד כמה השתכנעתם שיש פה מקום לסדרי דיון מיוחדים. אני יכולה להציג את השיקולים השונים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אבל, יריב, אין לך מה לחזור על הדברים שאמרת כי הדברים שאמרת נשמעו, עכשיו אמרה היועצת המשפטית בזמן שדיברתם, שחלק מהחובה של הוועדה הוא לקיים דיון, אז אם אתה מרגיש שאין צורך לחזור אז מיצינו, אבל יש כאן חברי כנסת שרוצים לדבר.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני ביקשתי מהם, הם אמרו שהם מדברים שם ואז הם באים לכאן. תאמין לי, אני עושה את המקסימום. מלכיאלי, בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אני אומר שתפקידה של הוועדה המסדרת זה קודם כל לסדר את סדרי הדיון בכנסת, אז אני בראשית הדברים רוצה לומר שאני חושב שבשביל סדרי ניהול תקין שיהיה בינינו, הרי אנחנו יכולים להתווכח בינינו, קואליציה ואופוזיציה - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
גברתי היושבת בראש, יכול להיות שבלהט הדברים כשיש הרבה חילופי דברים בינינו, בין הקואליציה לאופוזיציה, אנחנו מאבדים דבר אחד, בסוף אף אחד פה לא מתכוון לענות את השני ולשגע את השני.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אני חושב שמה שהיה כאן היום בבוקר, גברתי היושבת בראש, שאנחנו קבענו אחרי לילה באמת ארוך, שהסתיים ברוך ה' איך שהסתיים, לבוא ולהגיד: אנחנו קובעים דיון ב-11 וחצי זה בסדר, אבל רק כשאנחנו מגיעים לכאן לשמוע שההצבעות באחת. אגב, זה חוקי, זה תקין, זו זכותכם, אבל זה מאוד מאוד לא הוגן. יש דברים שלא עושים. אם לא ידעתם, למשל אלקין בהתחלה אמר: אני רוצה ב-11 הצבעות. זכותו של אלקין, הוא לא פה הרי, את הביזיונות שהוא עושה עם הערבים, הוא לא בא למליאה להתבזות, הוא שולח את שקד, מסכנה, הוא שמה, אנחנו פה, אז אם זו הייתה המדיניות של אלקין, בסדר, אנחנו לא מתווכחים.
גברתי היושבת ראש, אני מדבר גם אלייך, אני צריך את הקשבתך. אני אומר שאם יש מדיניות כזו לטרלל אותם, זה לא בסדר, אבל אם אין הכוונה כזאת אני חושב שזה לא הוגן, אנחנו אנשים שהיינו פה לילה שלם ומתכוננים ללילה שלם, אם יש לכם מידע תעדכנו אותנו. שתפו אותנו.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
עכשיו, דבר נוסף, אנחנו דנים פה בחוקי יסוד באמת כבירים מאוד, אחד מהחוקים, שלדעתי הוא באמת עוול שאין כדוגמתו זה שהקואליציה מעבירה חוק, והקדימו את זה הרבה לפניי, שמעודדת רמאות וחתרנות. כשבא אלקין ומביא הצעת חוק – למה אני אומר אלקין? כי את לא הצעת את זה. היושרה שלך ושל עוד אחרים בקואליציה לא היו מעלים הצעות חוק כאלה, זה ברור לי, יש פה אנשים, יש לזה כל מיני הגדרות, לא משנה עכשיו, שמונעים משנאה - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
יש קרימינלים בעולם, לא אלקין, שאין מעצורים. לבוא ולהגיד כזו הצעת חוק שמעודדת אנשים לגנוב את דעת המצביעים שלהם, רבותיי, זה דברים שלא עושים. אני את החוק הזה מחר רוצה להסביר למישהו מה חוקקנו פה, ואנחנו יש לנו כבוד לראש הממשלה, אתם יודעים את זה, ולממשלה ולקואליציה, ולהגיד שאנחנו העברנו חוק שמעודד ארבעה אנשים לגנוב את הקולות וללכת. אני גם רואה את הפרצוף של יוראי, איך הוא נבעת מהחוק הזה, אני מרגיש את המצוקה שלו להסביר את זה למצביעים שלו, לא שלי. אז אני אומר, אם כבר מגישים כזו הצעת חוק, כשאני אומר שהצעת החוק באמת היא הורסת את האמון של העם בכנסת, אדם שגונב את הדעה - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
הרי אין אדם בעולם שהצביע למלכיאלי בכנסת, אין דבר כזה, גם לא לרוטמן וגם לא ל – אולי לרב פרוש.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
רוב רובנו, לא הצביעו לנו. יש תנועה שקוראים לה הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, הצביעו לתנועה, למפלגה, ואז יוראי להב הרצנו, אין לו קולות, יש לו מפלגה, היא נקראת יש עתיד, הצביעו להם, אתה חלק מהקבוצה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
עכשיו, כשבאים להגיד למלכיאלי: לך קח כמה אנשים, תגנבו ותלכו, זה נקרא לעודד סחר לא הוגן.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
רגע, ואני אגיד לך יותר מזה. החוק הזה הוא לא בא לעשות צדק בהיגיון הפרלמנטרי שלנו, הוא בא לעשות מהומת אלוקים אצלנו, כאילו בליכוד או במקומות אחרים יש אנשים שרוצים לברוח, וזה אלקין. אבל אתם, שנגררים אחריו, זה לא מתאים לכם, כי אתם במשך שנים הייתם אבירי הצדק - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
בדרך כלל אתה עושה תמונות מאחרים, אני רוצה לעשות תמונה - - -
(היו"ר יוראי להב הרצנו)
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
מה שאני בעצם אומר, שאני מתפלא עליכם. אני על אלקין לא מתפלא. אלקין, אמרתי לך, הוא נמצא עכשיו באיזה טירוף להפריע.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
לא, אבל אתם ביש עתיד, שאני תמיד, כששאלו אותי מי המפלגה שאתה יכול לסמוך עליה בכנסת שלא יעשו שטויות? אמרתי יש עתיד תמיד דיברו בצורה מכובדת, שהם לא יעשו דברים כאלה, אבל כשאתם נגררים אחרי אלקין, תבין, יוראי, הוא לא בא לפה, הוא לא מראה את הפרצוף שלו פה, הוא נמצא בבית, מנהל אתכם. אני במקומכם הייתי נפגע. אני לא רוצה לחמם, אין לי עניין בזה, ממש לא, אני רק אומר שאתם צריכים להתקומם על זה. בהצלחה.
אבי מעוז (הציונות הדתית)
¶
תודה, אדוני היושב ראש. יש לנו פה דרישה, שאני חושב שהיא מאוד מאוד הגיונית, של האופוזיציה, חבר'ה, דברים כאלה לא עושים בתדירות כזאת וגם ארבל אמרה לנו מקודם שזו תדירות גבוהה הרבה מעבר לכל התקדימים שיש. לא עושים דברים כאלה בלי הידברות בין האופוזיציה לקואליציה. אנחנו כבר שעה מנסים להידבר עם הקואליציה ולא מצליחים, עוד מעט, והדיון נמשך. הצעתנו היא פשוטה, נעשה הפסקה בדיון, נצא להתייעצויות בין הקואליציה והאופוזיציה, והפעם דיון אמיתי, כדי לנסות להגיע להבנה. עדיף לכולנו, אני חושב, גם לקואליציה עדיף שסעיף 98 לא יוטל בהכרעה חד צדדית של הקואליציה. אני מתאר לעצמי שנגיע להסכמות, אחרי שארבל נתנה לנו פה את סדרי העדיפויות מבחינתה, מה קודם למה, יש את החוק שפקיעתו היא הלילה בחצות, הוא הקודם לכול, אחרי זה חוק יסוד הכנסת שהוא קובע את התאריכים לגבי התקציב, ואם נגיע להסכמות הכול יהיה הרבה יותר פשוט והרבה יותר חלק והרבה יותר מכבד, וזה מה שאני חושב שכדאי שנעשה, כדאי שנחזיר את הכבוד לבית המחוקקים שלנו. תודה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אני גם משתתף בדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט והגיע לשם נציג הממשלה, נציג הייעוץ המשפטי לממשלה ליתר דיוק, והוא נשאל מה הסיבה לשינוי הזה שמבקשים להביא בחוק. עכשיו תראה, אני חושב שאמר את זה אחד מחברי הכנסת כאן, אני לא זוכר מי, אולי אפילו אתה אמרת את זה, למה ארבעה לא ושליש כן? נכון, אמרת משהו ברוח הזו?
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
ובאמת אילו היינו מביאים חוק חדש אז אפשר להגיד למה שליש ולא רבע, למה שליש ולא חצי.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
כמו גיל האחריות הפלילית. 12, למה 12 ולא 11 ולא 14, נכון? אלא שזו לא הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מבקשת הממשלה לשנות חוק קיים. יש חוק קיים שמדבר על שליש, מבקשים לשנות. באלגוריה גיל האחריות הפלילית זה 12 ומבקשת הממשלה לשנות את זה ל-11, אז היא חייבת לבוא ולהסביר מדוע, למה השינוי. נניח יש מספר גדול של ילדים בין גיל 11 ל-12 שמבצעים מקרי שוד ואנחנו לא מצליחים להתמודד עם התופעה לכן חייבים לשנות את גיל האחריות הפלילית.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה זה שמבקשים לבוא ולשנות ואז נשאלת השאלה, וחייבת להישאל השאלה, מה הסיבה לשינוי, מה הנימוק. אז אמר נציג היועץ המשפטי לממשלה, אגב אני חושב שזו פעם ראשונה שמוגש חוק מהסוג הזה שלא בהצעה פרטית, זאת אומרת מנצלים את הייעוץ המשפטי לממשלה כדי להגיש חוק שהממשלה רוצה בו מסיבות פוליטיות, אז יתכבדו ויתנו לח"כ שיגיש הצעת חוק פרטית ויעביר אותה, אבל זה נשים רגע בצד.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
דוד, ראית אתמול את שולחן הממשלה בהשבעה? שולחן הממשלה היה ריק.
(היו"ר מירב בן ארי)
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
עכשיו באה הממשלה ומבקשת לשנות את המצב הקיים, אז היא צריכה להראות מה התכלית לשינוי. אז הוא אומר: תראו, אני יכול להניח שהמספר ארבע, למה ארבעה? כי זה אחוז החסימה וזה עושה שכל, זה עושה שכל שמתחת לאחוז החסימה אי אפשר להתפצל בצורה לגיטימית מסיעה, אבל מעל אחוז החסימה אפשר. אלא מה הבעיה עם הטיעון הזה? שאחוז החסימה לא השתנה, הוא כך כבר איתנו שנים רבות, לא שחל איזה שינוי באחוז החסימה אז הנה בואו נשנה את החוק.
ולכן אנחנו חייבים לתהות, גם לעיני הצופים שבוודאי צופים בנו, מה הסיבה האמיתית, ואנחנו יודעים מה הסיבה האמיתית, אני אגיד אותה כאן, יש בדיוק ארבעה ח"כים של רע"מ שחברים בקואליציה, אחת מנקודות הביקורת המרכזיות על הממשלה הזאת ועל הקואליציה הזאת זה שהיא הכניסה גורמים אנטי קיצוניים, לא לא-ציוניים ליד הציוניים, שבמוצהר הם אנטי ציוניים, לממשלה, והנה ראינו אתמול דוגמה אחת, אבל אני מאמין שיהיו עוד נוספות, למה אסור לעשות כזה דבר, ורוצים לעשות אחד משני דברים, גברתי היושבת ראש, או לקוות שיהיו ארבעה ח"כים מהליכוד, שאני מאמין שלא יהיו - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אין, אפילו אחד אין. זה כמו שאתמול אמרתם לנו שמישהו מהליכוד יצביע נגד הסיעה, נכון? נו, ראינו מי הצביע נגד הסיעה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אבל הדבר השני, וזה לא פחות חשוב, זה חרב, זה חרב מנופפת מעל ראשיהם של הח"כים של רע"מ, הח"כים הערביים שבקואליציה, תהיו ילדים טובים, אם לא אוי ואבוי, יש לנו חלקי חילוף, ארבעה ח"כים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אמיר, כשלא היית אמרתי להם שהחוק הזה נוגע לשתי מפלגות בלבד, שבסוף לא יהיה סוף טרגי לחוק הזה ועוד כמה חודשים זה יפגע ביש עתיד בסוף.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
ומה שאני אומר כרגע, גברתי, זה שהמטרה האמיתית של החוק הזה היא לגמרי קוניוקטורה פוליטית ומכיוון שאנחנו מדברים על כללי המשחק, לא על המהות, הרי יש קואליציה חדשה, יש לה השקפת עולם אחרת, יש לה דרך משלה, לגיטימי שהיא תבקש להשליט את השקפת עולמה, אין לי עם זה מחלוקת, אבל פה מבקשים - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אבל, אמיר, שאלת על הנימוק. אם אני מבקש למצוא נימוקים אני אלך לנימוקים שנתן נתניהו לחוק מופז ב-2009.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
כאילו הגלגל הוא לא עגול, כאילו פעם לא תהיו באופוזיציה, פעם לא תהיו בקואליציה, אז סליחה, די עם ההיתממות הזאת, אתם העברתם - - -
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אבל, יוראי, הפגנו בבלפור, שכנעתם אותנו שמה שעשה ביבי לא נכון, למה אתם מעתיקים אחד על אחד?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
לא, מספיק עם ההיתממות הזאת, אתם הפכתם את כל המערכת הזאת לקוניוקטורה פוליטית אחת גדולה ו - - -
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
כל מה שעשינו הרי, אמרתם שזו קוניוקטורה פוליטית, זה זה, חוק הג'ובים קראתם לחוק הנורבגי, מה עשיתם? ביטלתם את חוק הג'ובים? העמקתם את חוק הג'ובים, ואתם קראתם לו חוק הג'ובים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
אבל אני שואל אותך לא לגבי עמדתי, אני שואל אותך לגבי עמדתך, אתם הובלתם את המהלכים הללו, אתם פתחתם את הדרך לעשות את זה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
היא לא יכולה, יש להם בעיה, הם מביאים את החוקים הפוליטיים כשיש להם חוקים שהתוקף שלהם מסתיים ב-12 בלילה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אז מה? 'באנו לשנות', הסלוגן של יש עתיד, באנו לשנות, לא באנו לחקות. לא עושים חיקוי של נתניהו, באתם לשנות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, לא, לא, חברים, אמיר, משפט אחרון ואני רוצה לעבור לדובר הבא. מי שרוצה ללכת לאכול, ללכת - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לא, לא, לא. רגע, מירב. לפי סעיף 57 לחוק הבטן הרעבה צריך לעשות הפסקת אוכל, מה זה? אני רוצה להיות בדיון.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל, מירב, זה לא בסדר, אתם משחררים שוב את החברים שלכם כי הם יודעים שאין הצבעות ואולי אנחנו לא יודעים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
תקשיבו טוב, אני צריכה לסיים את הדיון על זה ואז נצא להפסקה, תחזרו מהפסקה ותדעו מתי ההצבעות.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
כן, משפט אחרון. אמר לי חבר הכנסת הרצנו מה זה שונה מחוק מופז ש – לא העברתם, כי גם אני לא הייתי אז, אבל העבירה ממשלת נתניהו ב-2009. זה טיעון, דרך אגב, שאנחנו שומעים אותו שוב ושוב אגב החוק הנורבגי, אגף חוק הקורונה ואגב חוקים נוספים, אבל אני שואל את חבר הכנסת הרצנו, אתם הרי אמרתם 'באנו לשנות', אתם ממשלת השינוי, אז מה השינוי שאתם באים ועושים?
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אותו דבר, כשאתם הייתם באופוזיציה אתם מחיתם על השחיתות הפוליטית ועל האכזריות - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
חבר הכנסת אוחנה, הנקודה לגמרי ברורה. אתה יכול ללכת, זה בסדר, אני לא אעשה הצבעה בלעדיכם.
היו"ר מירב בן ארי
¶
חס וחלילה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, רוצה להוסיף משהו? לא שומעת אותך. רגע, פטין, לא שמעתי.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אפילו את זה לא שמעתי, מדהים. אחמד טיבי לא כאן, אוסאמה לא כאן, שמחה רוטמן, בבקשה, אדוני. אחריו אורית והפסקה, כשתחזרו אני אגיד לכם מתי הצבעות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא משנה, זה נזיל. אנחנו עכשיו מדברים בדיוק על זה שזה יהיה מאוד מאוד נזיל השאלה באיזו מפלגה אדם נמצא. כלומר נכון לעכשיו אני יכול להגיד לך מאיזה מפלגה, אבל אנחנו לא נדע באיזה מפלגה הוא מחר בבוקר כי אנחנו נאפשר פה פיצולים.
האמת היא שאולי את מכירה את הגופים המעורבים וזה לא תמיד יוצא שאני יכול להקריא משהו מתוך פסק דין בו אני ייצגתי, אבל הצדדים אולי יעניינו אותך, גברתי היושבת ראש, כי התביעה הייתה, של חבר כנסת לשעבר אריאל קלנר, התביעה הייתה נגד הליכוד, נגד ראש הממשלה דאז ויש כאלה שקוראים לו גם ראש הממשלה היום וזה מרגיז כמה אנשים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בית הדין של הליכוד, מרכז הליכוד, מזכירות הליכוד ו-, זה בשבילך, מירב, מפלגת כולנו בהנהגת משה כחלון, השר משה כחלון, השר אלי כהן, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תראי תראי מה זה, חיים שכאלה, חבר הכנסת רועי פולקמן, יושב ראש מרכז הליכוד השר חיים כץ וחברת הכנסת מיכל שיר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
את במתח. פסק הדין הזה עסק בהסכם פוליטי בין מפלגות בו שוריינו ארבעה מקומות ברשימת הליכוד כפי שאת זוכרת לחברי סיעת כולנו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
נכון, אבל אותו חוק מסדיר את כל הסוגיות ואותו חוק נחקק לאחר מה שהתרחש בכנסת ישראל שנתפס כמשהו, נקרא לזה מאוד לא לעניין שהתרחש בשנות ה-90, התרגיל המסריח, ואני מקריא מתוך פסק הדין בתיק הזה, כי פה התיק אמנם עסק בשאלה של האם אפשר לעשות הסכם מיזוג סיעות כאשר המטרה היא לקנות הצבעה בכנסת, כביכול אותה הצבעה מפורסמת שהובילה אותנו למשבר הפוליטי ארוך השנים, פיזור הכנסת לפני הרכבת הממשלה. ממש חיים שכאלה.
אז בית המשפט אומר שם, תיקון 12, שזה התיקון שמונע גם את ההסכמים בין סיעות וגם את הפיצולים: תיקון 12 נחקק על רקע התרחשויות שונות בשדה הפוליטי שלא הוסיפו כבוד לכנסת ולחבריה. בחודש מרץ 1990 עברה בכנסת הצבעת אי אמון בממשלה אשר בעקבותיה הטיל נשיא המדינה על חבר הכנסת שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה. חבר הכנסת פרס נזקק לקול אחד נוסף על מנת לאגד קואליציה של 61 חברי כנסת, אולי הסיטואציה הזאת מוכרת לך מאתמול בלילה, שתתמוך בממשלתו. חבר הכנסת שהסכים להצטרף לקואליציה היה אברהם אברשה שריר, מכאן הביטוי 'חזור הביתה, אברשה', חבר כנסת של סיעת הליכוד אשר פרש עם ארבעה מחבריו. וואי וואי וואי, זה מה שקורה כשארבעה ח"כים פורשים, תרגיל מסריח, והוא הקים עימם את הסיעה לקידום הרעיון הציבורי. בתמורה לתמיכתו של שריר בממשלה החדשה הובטח לו תפקיד שר בממשלה, שריון מקום בטוח בכנסת ה-13 ותפקיד שר בממשלה שתקום בעקבותיה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
בסופו של יום כשל המהלך הפוליטי הנ"ל ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על ראש הממשלה יצחק שמיר אשר בנאומו במרכז הליכוד קרא לשריר 'אברשה, חזור הביתה' והביא לכך ששריר החליף סיעה בפעם השלישית בתוך פחות מחודשיים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, זה לא אמרתי על אחרים. בקיצור, כאשר יושב ראש ועדת חוקה דאז אוריאל לין, או אני לא יודע אם הוא היה יושב ראש ועדת חוקה בזמן שהוא הציע את ההצעה, אבל התופעות הללו פגעו פגיעה קשה באמון הציבור בכנסת ובמערכת הפוליטית, כל אותם משחקים, הוא העלה את ההצעה מטעמו והוא אמר לפרוטוקול כך: אנחנו רוצים לתקן. אנחנו יודעים שחברי כנסת יכולים לעשות שימוש בייצוג שיש להם כאן בכנסת שהופקד בידיהם בנאמנות, הם יכולים לעשות בזה שימוש כדי לקדם טובות הנאה אישיות, כאשר נמצאים במשחק של העברת הכוח או העברת השלטון ומה רוצים להשיג? תמורת מה מוכרים את הייצוג הדמוקרטי? תמורת שלושה דברים עיקריים, הוא אמר את זה לא במילים האלה, במילים טיפה אחרות, היום אולי היינו אומרים כסף, כוח וכבוד, הוא אמר כסף, שריון מקום בכנסת בעתיד והבטחת תפקידים בתקופת הכנסת הנוכחית וגם בתקופת הכנסת הבאה.
אותו משבר פוליטי ציבורי הוביל להמון המון נזקים למערכת הפוליטית והציבורית, בעקבותיו נחקק אותו חוק השליש, מתוך איזה שהיא הנחת מוצא ששליש מחברי סיעה איכשהו יודעים להתכוונן לרצון הבוחר, זה לא איזה שיגעון של אדם, זה לא שאפשר לקנות אדם ולתת לו מנעמי שלטון וכתוצאה מכך לגרום לו לבגוד בבוחריו. כאשר אנחנו מבקשים לשנות את זה אנחנו מחזירים את מדינת ישראל לימי התרגיל המסריח ואני חושב שלקבוע, וזה לענייננו ממש, סדרי דיון מיוחדים במקרה יוצא מן הכלל שחשוב לנו כל כך לקבוע ולהחזיר את מדינת ישראל 30 ו-40 שנה אחורה, זה אכן אולי יהיה מקרה יוצא מן הכלל, אבל זה ודאי לא מקרה לשנות בו את סדרי הדיון של הכנסת.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
טוב, תראי, גברתי היושבת ראש, אני מצטערת שאת צריכה לשמוע אותי לבד בעניין הזה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
ושמחה כמובן, כמובן. תראי, החוק הזה, צריך לשנות את השם שלו, לחוק הזה צריך לקרוא 'חוק חליפה ליתום'.
מאיר פרוש (יהדות התורה)
¶
אני יכול לשאול? יש כאלה שמה שהפסדתם הבוקר הולכים להביא את זה עוד פעם למליאה?
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
איך היא יכולה לדעת? הרי היא יושבת פה, התפקיד שלה זה להקשיב לנו, לא לקבל את ההחלטות, היא גם לא יודעת מה יחליטו.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אל תדאגי, גם נראה לי שאף אחד מחברי הכנסת לא מקבל את ההחלטה אם להביא את החוק עכשיו, בלי קשר אליי. ההחלטה היא בסוף של הממשלה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
בקיצור, מה שאני רוצה לומר, מירב היקרה, שלחוק הזה צריך לשנות את שמו ולקרוא לו 'חוק חליפה ליתום' כי הוא בעצם נועד לפתור בעיה של הממשלה הזאת שהיא הוקמה כשהיא נתמכת, נשענת, יושבת על הכתפיים של רע"מ ואף אחד מראשי הממשלה הזאת, גם ראש הממשלה בפועל וגם ראש הממשלה הרזרבי, שזה ראש המפלגה שלך - - -
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
הרזרבי זה ביטוי של ליברמן אז אני מרשה לעצמי להשתמש. לאף אחד מהם לא נוח יותר מדי לשבת על הכיסא שלו כשהוא יודע שהכיסא יושב על הכתפיים של מנסור עבאס. לא נוח להם, לא נוח, הם מבינים שזה משהו שסוחט אותם בלי סוף, הם מבינים שההסכם הקואליציוני שהם עשו עם עבאס הוא לא באמת הסכם שימומש ככתבו וכלשונו, אלא רק הפלטפורמה לעוד ועוד סחיטות. הם מבינים את זה ולכן הם חייבים למצוא איזה שהוא פתרון ממצב הביש הזה שבו הם הכניסו את עצמם למצב שהם בעצם נסחטים כל יום על ידי עבאס, לכן הם המציאו את החוק הזה, חוק החליפה ליתום, שנותן מענה לשני דברים, גם למאוויים של אלקין שנורא נורא רוצה להתנקם בליכוד, לדפוק אותם, להיכנס בהם, לפצל אותם וכן הלאה, וגם למאוויים של ראש הממשלה בנט וראש הממשלה הרזרבי לפיד, שלא נוח להם לשבת על הכתפיים של עבאס.
זה נועד ככה לתפור חליפה לכל היתומים האלה ובעצם אפשר לקרוא לו או חוק חליפה ליתום או חוק המלך הוא עירום, מה שרוצים, זה הולך ביחד, בסדר? כי בעצם המלך, המלכים האלה שהם ראש הממשלה הם עירומים, הם לא באמת מלכים ולא באמת יכולים לשלוט בממשלה שלהם, מי ששולט בהם זה מנסור עבאס. ראינו את זה אתמול במהלך הלילה, ראינו את זה בבוקר עם ההצבעה האומללה הזאת, ראינו את זה עם איילת שקד שבאמת אני אומרת לך בכאב, היא חברה מאוד מאוד טובה שלי והיא בעצם לקחה את חוק האזרחות, חוררה אותו, ניקבה אותו, עשתה אותו יותר חורים מגבינה וזהו, זה מה שאתה עושה כשאתה כלוא בידיים של מנסור עבאס.
אז בעצם החוק הזה בא לפתור לכם את הבעיה הזו, אממה? ברגעים אלה שאת יושבת פה ובתפקידך כמקשיבה, ואת מבצעת את תפקידך כמקשיבה נהדר, את מקשיבה כל הזמן, ברגעים האלה יושב מנסור עבאס וסוחט אתכם כדי שתקבלו את האצבעות שלו בעד החוק הזה כי בלי האצבעות שלו אתם לא יכולים להעביר את החוק. אני לא יודעת מה עוד מוכרים, איזה עוד נכסי צאן ברזל של מדינת ישראל מוכרים כרגע למנסור עבאס כדי שהוא יואיל בטובו – הרי הוא נעלם לכם, נכון? הרי זה האירוע, בוא נהיה כאילו כנים עם עצמנו, אנחנו לא יודעים, קורה עכשיו משהו בחדרים סגורים שבמסגרתו מנסור עבאס סוחט אתכם - - -
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל אני לא סיימתי. אני רוצה לספר לך שאני הגשתי הסתייגות לחוק הזה, אם אתם תזכו בכלל להעלות את החוק הזה למליאה, שזה לגמרי מוטל בספק, אבל אם כן אז ההסתייגות שלי תעלה וההסתייגות שלי מציעה את ההתפלגות היחידה שהיא התפלגות מוסרית. ההתפלגות שלי אומרת ככה, שאם יש סיעה של שבעה מנדטים שמעלה באמון הבוחר ויש ח"כ אחד שהוא נאמן לאמון הבוחר אז הוא יכול להתפלג ממנה. את מבינה?
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
זה חוק. כמו שאתם עושים, אפשר לקרוא לזה הסתייגות שיקלי, אפשר לקרוא לזה הסתייגות בנט, אפשר לקרוא לזה הסתייגות שקד, אפשר לקרוא לזה הסתייגות יום טוב כלפון, כל אחד מהחבר'ה האלה שמעלו באופן קיצוני באמון של הבוחר, צריך להיות חוק. זה החוק האמיתי שצריך להיות, את מבינה מה אני אומרת?
היו"ר מירב בן ארי
¶
בסדר גמור. טוב, תודה רבה, חברת הכנסת אורית. הוועדה יוצאת להפסקה, תחזור שוב ב-14:45.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:19 ונתחדשה בשעה 14:54.)
דסטה גדי יברקן (הליכוד)
¶
האמת היא, גברתי היושבת הראש, שאתמול בלילה, מהבוקר עד הבוקר, כשבילינו אתמול במליאה, נזכרתי מתי בפעם האחרונה, כמובן להבדיל, אני לא מכליל, לא כל ערביי ישראל הם אויבינו ולא כל ערבי הוא אויבינו ולא כל יהודי ציוני, אז אני עושה את ההפרדה ואני נזכרתי, חבריי חברי הכנסת, התחלתי לשאול את עצמי מתי בפעם האחרונה אויבינו נוצחו. בעצם על ארץ ישראל, כל המאבק שלנו על קיומה של ארץ ישראל יהודית או פלסטינית או היא של ישות אחרת?
ואז מה ששישה צבאות ערב לא עשו באותן מלחמות ובמלחמות ישראל עשה מנסור עבאס עם ארבעה מנדטים, כבש את לשכת ראש הממשלה, את הכנסת, את תקציב המדינה, פשוט בצורה מופתית, בסיוע של מי? של איילת שקט ושל נפתלי בנט.
בקואליציה אומרים לנו לא לעשות חישובים פוליטיים וכל ההצבעות שלנו לא צריכות להיות בפריזמה של פוליטיקה, מה ייצא לכם טוב, מה לא ייצא לנו טוב. א', אתמול אני חושב שזה היה קו שבר חדש שאני לא זוכר כדוגמתו בעבר במשכן הכנסת. מילא להקים ממשלת שמאל בקולותיהם של אנשי הימין, ממשלה ששותפים בה גורמים שהם לא מאמינים במדינת ישראל היהודית, לא הדמוקרטית, היהודית, באופן טבעי, אידיאולוגית, ואני מכבד את האידיאולוגיה הזאת כמובן. מכבד, לא מסכים איתה, כן?
דסטה גדי יברקן (הליכוד)
¶
זו דעתם, מותר להם. זו דעתם, אני מתנגד לה, לא מסכים איתה בכלל, אבל זו דעתם.
דסטה גדי יברקן (הליכוד)
¶
הם יכולים, אתה יודע. דרך אגב, הוקמה כאן ממשלה ישראלית פלסטינית, אמר את זה אחמד טיבי אתמול במליאה, לכן הם כבר לא צריכים ללכת לפרלמנט הפלסטיני, אלא הם פה, בפרלמנט הישראלי שהפכו את זה לפרלמנט פלסטיני וממשלה פלסטינית. לצערי הרב, אנחנו באמת מדברים בהגדרה, פעם היו אומרים זה ציוני, זה פוסט ציוני, יש פה אנשים שאפילו כמעט לא מאמינים בכלל בציונות והם מנהלים את המדינה.
אני שואל עד לאן נידרדר, גם כמנהיגות הפוליטית פה במדינה, גם משמאל וגם מימין, מה הם הקווים האדומים שלנו, גם חבריי באופוזיציה. אני חושב שהחוק הזה, חוק האזרחות, כן גרם למחשבות, גם שלי באופן אישי כנבחר ציבור, האם לחשוב לתמוך או לא לתמוך. הייתה לי מחשבה באמת אמיתית, התלבטתי עם עצמי וברגע שמגיעה ממשלה, הופכת את ההצבעה הזו - - -
דסטה גדי יברקן (הליכוד)
¶
לא, זה בסדר, אני מכבד, אני חושב שההערה שלך נכונה, דרך אגב, רק מה, יש הבדל קטן, ההבדל הוא שבכל הממשלות, כשאנחנו הקמנו את הממשלה, לכולם היה ברור שהממשלה הזאת היא ממשלה יהודית וציונית, מרצ לא הייתה שם. ניהלתי שיח עם חבר הכנסת מוסי רז במליאה, אמרתי שמרצ היא פוסט ציונית, הוא אומר לי: לא, לא, לא, מעולם לא היינו ציוניים. תיקון.
דסטה גדי יברקן (הליכוד)
¶
מה שהיה לי חשוב להבהיר, גברתי היושבת ראש ותודה רבה על הקשב וגם על הזמן שאת נותנת לי, ואני אומר את זה באמת ברצינות כי לא כל יושבי ראש הוועדות מאפשרים שיח מכבד ולהתבטא, יכול להיות שצריך להמשיך את הקו הזה שאת ממשיכה בו, מה שאני בא להגיד זה שמעולם מעולם מעולם, בשום ממשלת ישראל עד היום, ולהערכתי היו ארבע פעמים שהושבעה ממשלה בפחות מ-60, אבל אף פעם לא הייתה ממשלה שתלויה ושחבריה לא מאמינים אידיאולוגית בקיומה של מדינת ישראל היהודית. תודה רבה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי שתי שאלות, גברתי יושבת הראש, לפני שאת מציגה את המתווה. שאלה ראשונה, למה להציג מתווה? הרי אתם מציגים מתווה, מציגים חוק למליאה, אנחנו יושבים שלוש שעות מדברים עליו, באים להצביע ואתם מחליפים את החוק.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
רגע, תני לי להשלים את השאלה. שאלת, אני אענה לך. סיימנו לדון שלוש שעות על חוק האזרחות עם הארכה של שנה, כשבאנו להצביע החלפתם את זה בחצי שנה ופתחנו דיון מחדש. אז, גברתי, למה כל המתווים ולמה כל הסיפורים? הרי אתם עושים מה שמתחשק לכם.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ושאלה שנייה, יותר מהותית, גברתי. מכוח איזה מנדט אתם פועלים? אתמול בנט ביקש אמון מהכנסת והאמון נפל, הוא לא קיבל אמון, אז מה אתם עושים פה? תתפטרו ונקים ממשלה חדשה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
טוב, מה שקורה זה שבעקבות השיח שהיה פה והדיון, שהדעות שלכם נשמעו והושפעו, חילקנו בעצם את הדיון להצעת חוק הכנסת דיון אחד בנפרד והצעת חוק יסוד: הכנסת לדיון שני. אני אסביר ואחרי זה מה שלא תבינו, גם ארבל פה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
הצעת חוק הכנסת, זה בעצם חוק הכנסת, היא משלימה את הוראות חוק יסוד: הכנסת בדבר המועד האחרון לקבלת חוק התקציב ומסדירה את ההתפלגות של ארבעה חברי כנסת מסיעה. זה חוק הכנסת.
דסטה גדי יברקן (הליכוד)
¶
אתם צריכים להוריד את זה, הבנתי שזה לא יעבור, אין לכם רוב, למה אתם מציגים אותו?
היו"ר מירב בן ארי
¶
זה הנמקת הסתייגויות במשך לא יותר משלוש וחצי שעות, יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-100 הצבעות ולא יותר משלוש הצבעות שמיות לקואליציה ושלוש הצבעות שמיות לאופוזיציה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
והצעת חוק הכנסת, הנמקת הסתייגויות והבקשות לרשות הדיבור במשך לא יותר משעתיים, סך הכול לא יותר מ-75 הצבעות בקריאה השנייה והצבעה שמית שתיים ושתיים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, מה פתאום? לא מסכימים על כלום אנחנו, אין הסכמות. אני רוצה חמש דקות לפחות לכל דובר, מה זה, זה צחוק מהבדיחה, מרגי. יש לכל אחד זכות לרשות דיבור, גם את זה מונעים ממנו?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
דוד אמר שמונה שעות, אפשר להתפשר על שש שעות. ארבל, מה זה שעתיים? זה פחות משלוש דקות לדובר. אתם השתגעתם לגמרי. אני רוצה שייכתב בפרוטוקול שאתם השתגעתם לגמרי, פחות מקריאה ראשונה? מה, זה לא סביר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
פחות מקריאה ראשונה אתם מאפשרים למאות הסתייגויות ולקריאה שנייה ושלישית? מה זה שעתיים ל-60 דוברים? שתי דקות לדובר? זה לא סביר בכלל. חמש דקות לפחות. רגע, כמה שמיות בחוק הכנסת? שתיים? ומה עם החוק הראשון, סעיף א'?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ארבל, אין איזה שהיא מידתיות, אין איזה שהיא סבירות שקריאה שנייה ושלישית זה קצת דיון יותר מעמיק מאשר קריאה ראשונה?
ארבל אסטרחן
¶
היה על זה כבר דיון מקודם ואני כבר הבעתי את דעתי על כך שצריך להימנע מסעיף 98 וככל האפשר להגיע להסכמות.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
עזבי תקדימים, לא יצויר שאין תקדימים מה הרציונל מבחינתך? אני תמיד נשענתי על בינתו של היועץ המשפטי או היועצת המשפטית שישבה לימיני או לשמאלי, תלוי באיזה ועדה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ארבל, יש גם תקדימים שהגשתם לנו נושא חדש על הסתייגויות ועכשיו שגית אומרת לא לעשות את זה. אז מה אם יש תקדימים?
ארבל אסטרחן
¶
גם צריך לראות, ההסתייגויות הוגשו בצורה סיעתית אז יכול להיות שגם הסיעה יכולה להחליט מי מטעמה מדבר.
יעקב מרגי (ש"ס)
¶
אני הולך להגיש הצעת חוק, סבב יועצים משפטיים בין הוועדות, אי אפשר להתעלל בארבל כל כך ככה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו מתחילים עכשיו עם חוק יסוד: הכנסת, יש לך התייעצות, ב-15:20 חוזרים.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:15 ונתחדשה בשעה 15:20.)
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני פותחת את הישיבה אחרי התייעצות סיעתית. דבר ראשון עדכון לגבי חוק שירות ביטחון עליו עשינו דיון ארוך, עשינו כאן דיון. אני רק רוצה לעדכן שהדיון בחוק שירות ביטחון יימשך למשך שעה וחצי.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא, אז פיצלנו את חוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת. אנחנו על חוק יסוד: הכנסת, אני חוזרת על עיקרי הדברים, אחת, הנמקת ההסתייגויות לא יותר משלוש וחצי שעות, בסך הכול לא יותר מ-100 הצבעות בקריאה השנייה, ההצבעה לא תחל לפני השעה שמונה וחצי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל, גברתי, עניין הרבה יותר מהותי, לא ייתכן שעל חוק יסוד אתם נותנים רשות דיבור פחות מחמש דקות לכל דובר. זה סירוס של הדמוקרטיה, אתם משתמשים כאן בתקנונים, אתם עושים ככל העולה על רוחכם וזו חוצפה, בסוף הכול יחזור אליכם. אתם רומסים כאן את הדמוקרטיה. גברתי היועצת המשפטית, את לא יכולה לאפשר להם לעשות דבר כזה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
עדכון לחוק הכנסת, הנמקת הסתייגויות, בקשות לרשות דיבור יתאפשרו לחוק הכנסת למשך לא יותר משעתיים, לא יותר מ-75 הצבעות וסדר הדוברים, לא פחות משעתיים מרגע תחילת ההצבעה תהיה שעת ההצבעה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
שעתיים מהרגע שהדיון החל, לא פחות משעתיים. אז אנחנו עכשיו מתחילים בהצבעה על חוק יסוד: הכנסת.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אתם יכולים לבחור מי מהסיעה שלכם מנמק. אני מעלה להצבעה קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
מלכיאלי, וטופורובסקי הגיש ראשון.
אני עוברת לסעיף ב2, קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה שנייה ושלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק הכנסת (תיקון מספר 49), התשפ"א-2021, מי בעד?
היו"ר מירב בן ארי
¶
17 בעד. מי נגד? 16 מתנגדים. מי נמנע? אין. ההצעה עברה.
הצבעה
בעד – 17
נגד – 16
נמנעים – אין
אושר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
רק רגע. מירב, את עלה התאנה של הקואליציה, אני מודיע לכם, לאור ההתנהגות שלכם עכשיו אנחנו לא נגיע איתכם לשום הסדר יותר. שום דבר, אל תפנו אלינו אפילו, בשום ועדה, בשום נושא, לא נגיע איתכם לשום הסדרים יותר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אל תפנו אליו בשום דבר, חבל לכם על הזמן. גם בוועדות, אל תגיעו לשום הסדר בשום דבר. חוצפנים.
היו"ר מירב בן ארי
¶
יש לי תוספת לסדר היום של קביעת ממלא מקום קבוע בוועדה המסדרת ואנחנו מציעים כי חבר הכנסת מוסי רז יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המסדרת מטעם סיעת רע"מ.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
סליחה, מירב, את כתבת את ההודעה הזאת לפני ארבע דקות, מה זה הבדיחה הזאת? את עושה צחוק?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בשלוש ו-31 כתבו שהישיבה תתחדש, ב-15:35, ארבע דקות. תסתכל בהודעה. נתנו ארבע דקות התראה. מה זה? זה לא רציני.
היו"ר מירב בן ארי
¶
ממש לא. סליחה, בחמישה לארבע זה הרביזיות, הוועדה מתכנסת, קיבלו תגובה, אני מעלה להצבעה את כך שחבר הכנסת מוסי רז יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המסדרת מטעם סיעת רע"מ. מי בעד?
היו"ר מירב בן ארי
¶
אוקיי, אז אני מעלה להצבעה גם את העניין שחברת הכנסת אורית סטרוק מהציונות הדתית תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדה המסדרת מטעם סיעת הליכוד. מי בעד? תשעה בעד. אושר, גם מוסי רז וגם אורית סטרוק.
הצבעה
אושר.
היו"ר מירב בן ארי
¶
איתן, אתה הולך להודיע במליאה? צריך להודיע גם על אורית.
אז אנחנו בהפסקה, וכמו שקבענו ב-57 הצבעות על הרביזיה.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:46 ונתחדשה בשעה 16:11.)
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו לפני הרביזיות מצביעים על חוק שירות ביטחון. אני מזכירה לכם שהיה לנו כאן דיון ארוך וכל אחד כאן כמעט דיבר, אנחנו רק על סדרי הדיון.
היו"ר מירב בן ארי
¶
לא הצבענו על זה. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 18 והוראת שעה), מי בעד?
היו"ר מירב בן ארי
¶
חבר'ה, אתם לא מקשיבים כי אתם בטלפון ואני אמרתי, זה רק על סדרי דיון. עשינו על זה דיון, חוק שירות ביטחון.
היו"ר מירב בן ארי
¶
עוד לא קבענו, רק על זה שאפשר להעלות אותו למליאה. חברים, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת לשבת, לא לעמוד. קואליציה ואופוזיציה, החוק הזה שאנחנו עכשיו מעלים להצבעה, עשינו עליו דיון ארוך בבוקר ובסך הכול אמרתי שנצביע אחר כך, ההסכמות נעשות פה. ההצבעה היא בסך הכול להעלות אותו בכלל, אוקיי? על כמה זמן מיד נדווח כי יש לנו רביזיות. לכן זו ההצבעה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
עוד פעם, מי בעד? נא להרים את היד, בבקשה. חברי ועדה או ממלאי מקום. 17 בעד. מי נגד? זה רק להעלות את זה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גברתי יושבת הראש, אין הסכמות, אנחנו מתנגדים לקצר, אתם דורסים עם סעיף 98, זה צריך להיאמר לפרוטוקול.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ארבל, היא אומרת שההצבעה היא על להעלות למליאה, זה לא על להעלות למליאה, ההצבעה היא - - -
היו"ר מירב בן ארי
¶
הקראתי את סעיף 98, כתוב בפרוטוקול, ואחרי זה חידדתי, אוקיי? זה על סדר היום. בועז טופורובסקי ינמק את הרביזיה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
מירב, אם אנחנו מגיעים להסכם צריך לקבל את הרביזיה בשביל לתקן את ההחלטה הקודמת, אז תמתיני רגע.
צבי האוזר (תקווה חדשה)
¶
מה שנקרא 98 ללא מריבה. זאת הטרמינולוגיה הרווחת כדי לתאר את הניואנס, ללא מריבה. וכמו שנאמר, היו דברים מעולם. זו לא הפעם הראשונה שהופעל 98 ללא מריבה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אנחנו מתחילים עם הרביזיה על חוק יסוד: הכנסת. מי מנמק הרביזיה? דוד ביטן או יריב לוין.
יריב לוין (הליכוד)
¶
אני אקריא מה שאני מבין ואם טעיתי מראש, לא הבנתי משהו, אל תתנפלו עליי, תתקנו ונראה איך אנחנו יודעים - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
קודם כל ככה, ההבנה שלי היא ככה, נוכח המצב שהופעל סעיף 98, אני אומר שוב, אנחנו באים להסדר הזה לא מרצון, אנחנו באים אליו בכפייה, בלית ברירה.
יריב לוין (הליכוד)
¶
לנוכח העובדה, כמו שתיארתי את זה בפעם הקודמת, שאנחנו צריכים לבחור אם אנחנו רוצים לקבל את הפטיש הגדול או את הפטיש הקצת יותר קטן, אבל לא מתוך בחירה חופשית. לכן אנחנו גם, אני אומר שוב, לא נעשה פיליבסטר, אבל נצביע נגד ההסדר ככה שתגייסו שיהיה לכם רוב להעביר אותו. זה דבר ראשון ברמה העקרונית.
הדבר השני, ההסדר המוצע הוא כזה, כפי שהוצע לנו ואנחנו, אני אומר שוב, בלית ברירה מוכנים לקבל, סדר היום יתחיל לאחר נאומים בני דקה בחוק שירות ביטחון.
יריב לוין (הליכוד)
¶
רגע, תנו לי ללכת לאט לאט. אז אני אומר, ארבע שעות. לגבי מספר ההצבעות וכו', שביטן מולכם יחליט.
יריב לוין (הליכוד)
¶
לטובת החוק הזה שלוש שעות, בדיוק על פי הפרמטרים הקודמים, כלומר להסתייגויות וכו' כאשר מספר ההצבעות, עוד פעם, בהתאם להחלטה שאתם קיבלתם.
יריב לוין (הליכוד)
¶
כמובן המספרים ושעות ההסתייגויות הם מספרי המקסימום, אנחנו תמיד יכולים לעשות פחות, אבל הם מספרי המקסימום.
עכשיו אנחנו עוברים לחוקי פג תוקף. חוקי פג תוקף, אני מבין שיש לנו שלושה. תקריאו אותם.
ארבל אסטרחן
¶
אז יש את פקודת התעבורה, יש רישוי מקצועות בענף הרכב ויש את חדלות פירעון שצריך לתת לזה פטור.
יריב לוין (הליכוד)
¶
יופי. אז ההסדר אומר את הדבר הבא, שלאחר מכן יהיו חוקים פגי תוקף. כרגע יש להם הסדר של ארבע שעות לחוק. אנחנו אומרים שאם יהיה מצב שחוק הכנסת יימשך אז אנחנו ננסה, אני אומר שאנחנו ננסה ללכת לקראת ולצמצם את החוקים האלה באופן כזה שלפחות חלקם - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני מבקש, לאור זה שהולכים לקראתם בנושא של פגי תוקף, שיירשם שביום חמישי לא תהיה מליאה.
שרן מרים השכל (תקווה חדשה)
¶
ביטן, תקשיבו, רגע, אנחנו לא דיברנו על יום חמישי. אין בעיה שלא תהיה מליאה, אנחנו לא נקבע מליאה בהפתעה, אבל אני לא יכולה להתחייב שלא תהיה ועדה מסדרת.
שרן מרים השכל (תקווה חדשה)
¶
ביטן, כמו שאתם עושים השתדלות על ארבעה הפגי תוקף, במקום ארבע שעות שעתיים, אני יכולה להתחייב להשתדל לא לעשות ביום חמישי ולעשות ביום ראשון.
יריב לוין (הליכוד)
¶
שרן, יש לי הצעת פשרה. אני מציע ככה, בואי נשאיר את הדבר הזה במה שנקרא 'צריך עיון', אתם תעשו את הבדיקות שלכם עד הלילה או עד לא יודע איזה שעות שנגיע לעניין ואז - - -
יריב לוין (הליכוד)
¶
רגע, ואז הרי סיכמנו ממילא שנצטרך לנסות להגיע למשהו על הפגי תוקף, לפחות אולי על חלקם. תבדקו, אם תבואו ותגידו תראו, אין יום חמישי, אז אני מניח שאנחנו נלך יותר לכיוונכם.
יריב לוין (הליכוד)
¶
רגע, עוד הערה חשובה של יעקב אשר שעדכן אותי, היא לא תלויה בנו, שעת הסגירה של המליאה היא שבע בבוקר.
היו"ר מירב בן ארי
¶
כן, בכל מקרה, זה לא קשור לוועדה, זו החלטה של היו"ר. אפשר להצביע, אנחנו שינינו את הרביזיה. חוק יסוד: הכנסת, ארבע שעות להנמקת הסתייגויות ושלוש הצבעות שמיות ו-100 הצבעות. מי בעד הרביזיה? כולם בעד.
היו"ר מירב בן ארי
¶
עזבו, אני אצביע על שלושת החוקים ביחד כי הם בהסכמה, אוקיי? כדי לפתוח את הרביזיות.
היו"ר מירב בן ארי
¶
עכשיו אני מצביעה על ההסדר כפי שהוצג על ידי חבר הכנסת יריב לוין לגבי שלוש הצעות החוק.
יריב לוין (הליכוד)
¶
רק שיהיה ברור, ארבל, ההסדר הוא לא ההסדר שהצעת, ההסדר הוא הסדר שהוצע לנו אחרי שלא הייתה לנו בררה.
ארבל אסטרחן
¶
אז אני חוזרת בקצרה על הסיכום. אחרי הנאומים בני דקה יחל דיון בחוק יסוד: הכנסת. אחרי שיו"ר הוועדה יציג את הצעת החוק יוקדשו עד ארבע שעות להנמקת ההסתייגויות מטעם האופוזיציה, אחר כך יעברו להצבעות, עד 100 הצבעות על הסתייגויות, המספר הזה כולל גם על סעיפי החוק, לפי בחירת האופוזיציה, אם לא תהיה בחירה יצביעו על ה-100 הראשונות. שלוש שמיות לכל צד. אין שעת הצבעה. אחרי שיעבור חוק היסוד עוברים ל - - -
ארבל אסטרחן
¶
אוקיי. חוק שירות ביטחון במתכונת דומה, עד שלוש שעות הנמקת הסתייגויות לאופוזיציה, עד 50 הצבעות, שתי הצבעות שמיות לכל צד ופה אין שעת הצבעה. אחרי חוק שירות ביטחון עוברים להצעת חוק הכנסת, ארבע שעות הנמקת הסתייגויות לאופוזיציה, עד 75 הצבעות על הסתייגויות לחוק, שלוש שמיות לכל צד.
אחרי שייגמרו החוקים האלה יעברו לדיון על החוקים פגי התוקף, שזה פקודת התעבורה 120, רישוי עסקים ומקצועות בענף הרכב וחדלות פירעון שאתם מצביעים גם על פטור לגביו כי הוא מונח רק היום. ובכל מקרה המליאה תיסגר עד שבע בבוקר, זאת אומרת אם לא יספיקו אותם לא יספיקו.
יריב לוין (הליכוד)
¶
רבותיי, אנחנו רבים על שום דבר. תקשיבו רגע, ברור לגמרי שלגבי כל חוק ההחלטה היא נפרדת, אין בעיה שנחליט שאנחנו מצביעים בהצבעה אחת על כלל ההחלטות, אבל כל חוק הוא החלטה בפני עצמה.
היו"ר מירב בן ארי
¶
אני אעשה שמית.
(עורכים הצבעה שמית).
תוצאות ההצבעה, 17 בעד, 11 נגד, ההצעה עברה. כולל פטור מחובת הנחה.
הצבעה
בעד – 17
נגד – 11
אושר.