פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



137
הוועדה המסדרת
06/07/2021

הכנסת העשרים-וארבע
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה המסדרת
יום שלישי, כ"ו בתמוז התשפ"א (06 ביולי 2021), שעה 11:30

1. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416).
1. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411).
1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412).
1. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות, לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית:
1. הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א-2021 (מ/1403).
1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ"א-2021 (מ/1404).
1. הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
יעקב אשר
דוד ביטן
איתן גינזבורג
שרן מרים השכל
ווליד טאהא
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
אלון טל
עופר כסיף
אופיר כץ
רון כץ
מיכאל מלכיאלי
אבי מעוז
יעקב מרגי
יבגני סובה
שלמה קרעי
מיכל רוזין
שמחה רוטמן
אפרת רייטן מרום
קטי קטרין שטרית

אמיר אוחנה
ענבר בזק
ולדימיר בליאק
אלינה ברדץ' יאלוב
קרן ברק
יאיר גולן
מאזן גנאים
צבי האוזר
מיכל וולדיגר
דסטה גדי יברקן
יריב לוין
נעמה לזימי
פטין מולא
טטיאנה מזרסקי
אורי מקלב
אבתיסאם מראענה
מופיד מרעי
אורית סטרוק
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
מאיר פרוש
גלעד קריב
מוסי רז
ג'ידא רינאוי זועבי

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

ס.ל., חבר תרגומים
1.
קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416).

1. קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411).
1. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412).

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המסדרת. היום יום שלישי כ"ו בתמוז, התשפ"א, 6 ביולי 2021. אנחנו מתחילים בנושא הראשון שהוא קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה השנייה והשלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416).

מה סדרי הדיון שאת רוצה?

רגע, קודם כל לזכור שהחוק פוקע היום.

הבנו את השיטה הזאת שלכם שהחוק פוקע, אז הייתם מביאים את זה לפני שבועיים.

ביטן, אבל זה נכון.

אני רוצה לדבר.

רגע, חכה, מה שאנחנו הולכים לעשות, אני אציג לכם את התוכנית של סדרי הדיון ואחרי זה נעשה דיון.

אני לא מבין, יש ייעוץ משפטי פה בכנסת או אין?

כן, זו החלטה של היועץ המשפטי.

את נותנת להם שלושה חוקים לעשות סדרי דיון? זה נראה לך הגיוני, בדקה אחת? ביום אחד?

למה אתה חושב שאני נותנת?

אבל את לא אומרת כלום, מה זה הדבר הזה? תגידי לי.

את זורמת איתם.

מה הולך פה? אתם הרגתם אותי כשרציתי לעשות סדרי דיון, פה נותנים חופשי סדרי דיון.

ביטן, תעזוב רגע את ארבל.

מה זה תעזוב את ארבל, זה העבודה שלה, זה התפקיד שלה. מה זה עזוב את ארבל?

אבל זה תפקיד שלה.

אתה רוצה שאני - - -

מה זה?

תתייחס.

לא, תתייחסי לפני - - -

לא, אבל אני אחליט מה יהיה הסדר, עם כל הכבוד.

למה תחליטי? זה התפקיד שלה.

כי אני מחליטה לפחות על הסדר.

היא יכולה לבוא ולהרים את היד ולדבר.

אני אתן לה לדבר אחרי שאני אסיים.

אולי תעשו לנו את כל הסעיפים לפי סדרי דיון? באמת שיטה למופת.

טוב, אני אקריא לכם את ההחלטה בדבר סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת לקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק שירות ביטחון תיקון מספר 18. להצעת החוק הכוללת סעיף אחד שעניינו הארכת תוקף החוק הוגשו 239 הסתייגויות, הסתייגויות חליפיות רבות נוספות, 220 מהן בידי סיעות שלמות המונות יחד 52 ח"כים ו-19 נוספות בידי סיעה המונה שבעה חברי כנסת.

כמות זו של הסתייגויות הייתה מאפשרת למסתייגים לנמק במליאה את ההסתייגויות במשך 40 יממות מלאות, לפיכך ובהתחשב בכך שתוקפו של החוק פוקע היום בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת החליטה הוועדה כי מדובר במקרה יוצא מן הכלל הנכנס בגדרי סעיף 98 לתקנון המאפשר לוועדה לקבוע סדרי דיון מיוחדים כדלקמן, הדיון בקריאה השנייה יחל היום, הצעת החוק הונחה אתמול לאחר נאומים בני דקה, הדיון יימשך ברציפות לכל המאוחר עד השעה שבע, סיעות האופוזיציה יקבעו את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של חבריהם, במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירת הכנסת את הזמן בין הסיעות לפי גודלן.

עם סיום הדיון תחל ההצבעה בקריאה השנייה, יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-50 הצבעות בקריאה השנייה, מספר זה כולל את ההצבעה על סעיפי הצעת החוק וההסתייגויות גם יחד. אם סיעות האופוזיציה לא יודיעו מהן ההסתייגויות עליהן הן מבקשות להצביע תתקיים הצבעה על ההסתייגויות לפי סדר רישומן.

ואת נותנת שעתיים ורבע.

הוגשו לסעיף בהצעות החוק ההסתייגויות וקבע יושב ראש הישיבה שאין במהותן הצעות שונות לתיקון פרט או מרכיב מסוים שבסעיף, ובכלל זה שיעורים, כמויות, אחוזים, תאריכים, שמות, תיקוני לשון ותחביר וכיוצא באלה, להלן סדרת הסתייגויות, יחולו בעת הקריאה השנייה הוראות אלה: א', היושב ראש רשאי להעמיד להצבעה כל סדרת הסתייגויות בחטיבה אחת; ב'1, קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים בהצבעה יעמיד היושב ראש להצבעה את ההסתייגויות הכוללות באותה סדרת הסתייגויות אחת אחת. לא קיבלה סדרת הסתייגויות רוב של המצביעים ייראו כאילו דחתה הכנסת את כל ההסתייגויות הכלולות באותה סדרה. הצביעה הכנסת על כל אחת מההסתייגויות הכלולות בסדרת ההסתייגויות, כאמור בסעיף ב'1 לעיל, ולא קיבלה אף אחת מההסתייגויות רוב של המצביעים יעמיד היושב ראש להצבעה את הסעיף כהצעת הוועדה או בנוסח הכולל הסתייגויות אחרות שהתקבלו לאותו סעיף לפי העניין.

לעניין בקשה להצבעה שמית, לפי סעיף 36(ב) לתקנון, יתקיימו לא יותר משתי הצבעות שיתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מהקואליציה, או רובם מהקואליציה, ולא יותר משתי הצבעות שיתבקשו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה או רובם מהאופוזיציה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית יחד. יושב ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי גדול יותר של הצבעות שמיות במספר זהה לאופוזיציה ולקואליציה.

אפשר לדעת על איזה חוק?

בבקשה, גברתי היועצת המשפטית, את רוצה להסביר?

שעתיים וחצי? שימו לב, אפילו קריאה ראשונה זה שלוש וחצי שעות, הבנתם את זה?

רק רגע, על איזה חוק?

אמרתי בהתחלה, אני אגיד שוב, אבי, מונח לפניכם סעיף 1א'.

אני יודע לקרוא, מה זה חוק שירות הביטחון, של בנות השירות?

כן.

זו הוועדה הזאת שתפסה ארבע בנות, טיפלה בארבע בנות?

כן, אבל החוק פוקע היום ועשו שם עבודה של שלוש שנים.

כן, ראיתי.

אז אוי ואבוי אם זה בשלוש שנים.

אז מה הדחיפות בשביל ארבע בנות לעשות סדרי דיון מיוחדים? אני לא מצליח להבין.

זה פשוט לא יאומן.

בבקשה, גברתי היועצת המשפטית. ביטן, רצית שארבל תדבר.

בבקשה, שתגיד. אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות. א', השימוש הזה שמשתמשים בסעיף הזה, יש לנו עוד שני סעיפים לחוקי יסוד.

סיטונאי.

אני לא יודע כמה נותנים לנו זמן לדבר בחוקי יסוד, אבל כשמדובר פה על שעתיים ושלושת רבעי או שתיים ורבע, אפילו בקריאה ראשונה, כל חוק בקריאה ראשונה מדברים עליו קרוב לשלוש וחצי שעות. פה נותנים, למרות שיש 250 הסתייגויות, שעתיים ורבע. גם לא ניסו לדבר איתנו, רק אמרו לנו: תורידו, תעלו. זה לא נקרא לדבר, דרך אגב.

דבר נוסף, זה שאומרים שיש 40 יום זה בגלל שלוקחים את ההסתייגויות, מכפילים כפול האנשים שהגישו את ההסתייגויות, זה כל הסיעות. אז מספיק עם הדרמות האלה של 40 יום ו-50 יום כי זה לא המצב, אף אחד לא מדבר 40 יום ולא 50 יום בגלל שמכפילים את כולם. אז השיטה הזאת לא מקובלת עליי, של הכפלה של מספר האנשים במספר הסתייגויות, ואז נהיה 100 ימים.

אז אני מבקש ממך קודם כל, כי אם את רוצה לפרוץ את העניין של 98 בניגוד לתקנות, בסדר, אז אנחנו הבנו את המסר של היועצים המשפטיים בניגוד לכל מה שהיה בעבר עם היועצים המשפטיים, כולל את, כולל היועץ המשפטי הקודם, שעזב, שסיים את הקדנציה שלו, שהוא לא רצה בכלל שישתמשו בכלל בסעיף, למעט בתקציב. אז ההם למדו שיטה, הם באים וכאילו מאיימים עלינו. אז אף אחד לא יאיים עלינו בעניין הזה, אף אחד לא מתכוון לדבר 40 ימים ולא 50 ימים ולא 20 ימים ולא שום דבר.

אז קודם כל אני נגד סעיף 98, אבל אם כבר רוצים לעשות סעיף 98 אז קודם כל מספר השעות חייב להיות מינימום עשר שעות בחוק כזה, יש לנו הרבה על מה לדבר, וזה לא 40 ימים, והצבעות, מינימום 150-100 הצבעות מתוך 230 ומשהו. אז גם נותנים 50, גם אומרים לצמצם את זה לכל מיני קבוצות, אז בסוף גם 50 לא יהיה, בפועל.

וחוץ מזה, הנושא של הצבעה שמית, מה זה שתיים לחוק? מה זה שתיים לחוק? במינימום צריך להיות חמש לחוק, אם לא יותר. אז אני רוצה לשמוע את העמדה גם בסעיפים הבאים, אותה בעיה, בחוק יסוד.

עזוב רגע את חוק היסוד, היא תתייחס לזה.

לא, אולי תיתנו לנו ב - - -

אבל עוד לא הגשתי לשם, ביטן, אז למה?

רגע, בחוק יסוד אותו עניין, בחוק יסוד תנו לנו גם חצי שעה לדבר בחוק יסוד.

ביטן, עוד לא הגעתי לחוק יסוד, כתבתי את הדברים שהצעת.

טוב, בבקשה, היועצת המשפטית.

שאלה.

יעקב, אתה אחריו. יריב ואז אתה. אופיר גם.

אולי אני אגיד משהו ואחר כך יריב ייתן את כל הספקטרום?

הכול בסדר, אנחנו בקבוצה קטנה, אתה תדבר.

כדאי שתשמע את התשובות גם כן.

כן, אני רוצה לשמוע את התשובות.

כן, תן לארבל לדבר.

בבקשה.

קודם כל ברור שלא מדובר פה בהצעה של הייעוץ המשפטי והייעוץ המשפטי תמיד המליץ ללכת לפי הוראות התקנון. זה נכון שבכנסת ה-20, כפי שציין חבר הכנסת ביטן, וזה נכון שגם אני הייתי מעורבת בזה, היו מעט מקרים שבהם התקבלו החלטות לדיון.

לפי המלצה שלכם.

נכון. אנחנו חשבנו שככל האפשר צריך להגיע להסכמות ועשינו גם מאמץ להיות שותפים לדבר הזה.

פה לא היה אפילו התחלה של מאמץ.

אבל בכנסת ה-23?

בכנסת ה-23, לצערי, הדבר הזה נפרץ. כזכור הכנסת ה-20 הייתה כנסת של ארבע שנים והכנסת ה-23 הייתה - - -

מה זה נפרץ? שבעה מקרים?

אני אגיד, היו שמונה מקרים.

נו, אז פה כבר יש לנו ארבעה.

היו שמונה מקרים שבהם נקבעו סדרי דיון, ארבעה מהם בחוקי יסוד, ואני גם אגיד משהו תיכף לגבי הזמנים.

את יכולה לתת לי דוגמה מתוך חוקי היסוד, אמרת שיש שמונה מקרים, כי אני בכנסת ה-20 יודעת שהתנהלנו אחרת, אבל אנשים פה רובם מהכנסת ה-23, מקרה של חוק יסוד שכמה זמן נתנו לו?

רק מילה לגבי מספר ההסתייגויות. בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על משהו, צריך לראות האם יש הצדקה לעניין הזה וגם לעמדתנו לא משנים את סדרי הדיון שלא בהסכמה לאחר שהחל הדיון לכן אם יש הסתייגויות שמאפשרות 40 יממות, כמו במקרה הזה, אז מה - - -

זה נכון, מה אתה רוצה עם זה?

לא שעתיים ורבע. אתם נותנים לנו שעתיים ורבע? אולי תיתנו לנו שעה?

לא, אבל מראש בקטע הזה היא אומרת לך שהגשת כך וכך הסתייגויות, על פניו, לפי החישוב - - -

מגיעים להסכמה.

אין בעיה, בשביל זה אנחנו עושים דיון. אני גם רושמת את הדברים שאתם אומרים, אני לא מזלזלת.

תגידי לנו מה סביר.

אני אגיד בקצרה את הדוגמאות.

מה סביר, לא דוגמאות.

לא, לא, אני רוצה לשמוע. גם אני יכולה לשאול.

החוק הנורבגי, שהיה חוק יסוד הכנסת וחוק הכנסת, קבעו שיהיה דיון משולב, ארבע שעות סך הכול ההנמקות לכל הדיון, קבעו שעת הצבעה, הצבעות לא לפני תשע בערב זה היה באותו מקרה.

אבל זה נקבע בהסכמה או לא בהסכמה?

לא. זה היה סדרת הסתייגויות, הצבעה לא יותר מ-80 הסתייגויות ולא יותר מחמש שמיות לכל הצד לשתי ההצעות. אחר כך היה חוק מענק לעידוד תעסוקה, נגיף הקורונה החדש, שעתיים, תיכף אני אגיד לכם אם זה - - -

זה חוק רגיל, מענק הקורונה?

האמת שאני רשמתי על כל אחד האם הוא היה בהסכמה או לא בהסכמה.

כן, זה חשוב.

כן, זה גם היה חוק בדחיפות.

הוא היה לא בהסכמה.

לא בהסכמה וסגרתם על שעתיים.

שעתיים וגם חמש וחמש והסתייגויות. אחר כך היה חוק חומרי נפץ, קבעו שם שעה להנמקת הסתייגויות.

גם לא בהסכמה?

חוק חומרי נפץ, גם לא בהסכמה. האמת שכולם היו לא בהסכמה.

מה עשיתם פה בכנסת ה-23? עשיתם טבח בכנסת?

לא היה לנו עם מי להסכים.

מה שייך? בכנסת ה-20? אני נתתי 47 שעות דיון בחוק ההמלצות, את יודעת את זה?

בכנסת ה-20 היה בחוק ההסדרה והשידור הציבורי - -

תשמע מה היא אומרת, שום דבר לא היה בהסכמה.

- - שבאמת היו שני חוקים מאוד גדולים ומשמעותיים.

זה הכנסת ה-20, עזבי, זה אופוריה.

למה עזבי? מה, רק בכנסת ה-23?

לא, כי בכנסת ה-20 הגענו להסכמות והייתה עבודה אחרת.

זה לא שייך, אבל - - -

אבל בכנסת ה-23 דרסתם קצת את הכנסת.

אבל, מירב, בכנסת ה-23 האופוזיציה הייתה נקמנית לגנץ, היו אנרגיות יותר שליליות ממה שיש היום.

לא, לא יכול להיות.

כן, בין יש עתיד לכחול לבן, והם לא רצו שום דיבור איתו ושום הסכמה ושום לשבת ביחד.

לא קשור. והיום יש פה אופוריה?

אתם לא מנסים לדבר איתנו. אבל, מירב, אתם לא מנסים אפילו לדבר איתנו.

זה לא נכון, אני כותבת את הדברים.

את ואורבך פה היום.

למה את לא נותנת לפי – מה היה בכנסת ה-20? רק בכנסת ה-23?

אני קופצת חזרה לכנסת ה-20, אין בעיה. בכנסת ה-20 היה על חוק יסוד הממשלה בעניין ביטול הגבלת מספר השרים, במאי 15'. תיכף אני אוציא את הסדרים עצמם, רק רשום לי פה שהיו ארבע שמיות. טוב, תקציב ההסדרים ברור שהיה, חוק ההסדרה ותאגיד השידור הציבורי, שזה באמת היה שני חוקים משמעותיים ואחר כך עוד פעם תקציב ההסדרים. זהו, זאת אומרת על חוקים רגילים היו בסך הכול שלוש.

את רואה שאני הייתי בסדר?

נכון.

בחוק חומרי נפץ הסכמתם בכנסת ה-23 על שעה?

לא הסכימו, זה לא היה הסכמה.

בלי הסכמה על שעה.

מה זה חומרי נפץ? זה חוק? באמת נו.

אבל בחוק היסוד היה ארבע שעות.

לא הגעתי לחוק יסוד, אני עכשיו בחוק רגיל.

ופה אתם עושים שעתיים ורבע.

אבל אני בחוק רגיל עכשיו.

לא, עכשיו צריך לתת לכל אחד שעתיים ורבע.

את מטעה מפני שלפעמים גם לא הייתה הסכמה, אבל גם לא היה אי הסכמה.

נכון.

יכול להיות שהיה חד צדדי, סתם אמרו שעה, אמרו בסדר, נגמר.

בסדר.

נכון, לא תמיד אני גם יודעת את זה. אחר כך חוק הקורונה הגדול - - -

מה, זה תמיד היה בכוח?

זה הכנסת ה-20?

ה-23, חזרתי ל-23.

למה את עוזבת את ה-20?

לא, כי סיימתי, זהו.

יפה, לא היה הרבה, נכון? הסתדרנו עם האופוזיציה.

אבל תסתכל על ה-23.

ארבל, רשום לך גם כמה הסתייגויות היו, למשל על חוק חומרי הנפץ?

כן.

כמה?

קפצתי רגע ל-20, אני חוזרת ל-23, עוד פעם. אמרנו שהיה את החוק הנורבגי, שם היו 1,758 הסתייגויות. היה את חוק עידוד התעסוקה, שם היו 60 הסתייגויות שאפשרו 66 שעות.

כמה היה בנורבגי?

בנורבגי 1,758 הסתייגויות.

בנורבגי זה נורא, ארבע שעות הם קיבלו, האופוזיציה שלכם, ו-80 הסתייגויות.

וההחלטה הייתה על ארבע שעות בחוק היסוד והחוק הרגיל. במענק עידוד התעסוקה קורונה היו 60 הסתייגויות שהם 66 שעות, נתנו שעתיים.

שעתיים זכות דיבור.

בחוק חומרי נפץ, שם אגב גם הבענו הסתייגות, אני זוכרת את זה, היו בסך הכול 484 הסתייגויות של סיעה אחת שהיו בה חמישה ח"כים.

וכמה דיברו? שעה.

נתנו שם שעה והגבלה של 20 הסתייגויות.

היו חמישה חברי כנסת.

כי זה היה חמישה, לשאר הסיעות לא היה אכפת.

לא קשור, שלמה קרעי דיבר לבד שעתיים וחצי בחוק של חומרי הנפץ.

בחוק הקורונה הגדול, חוק - - - היו 480 הסתייגויות.

אבל כולנו היינו בהסתייגויות האלה.

מה שארבל מנסה לומר זה שהייתה בעיה אמיתית בכנסת ה-23.

אבל יש את ה-20, אי אפשר לתת דוגמאות רק של ה-23.

אבל אתה פתחת כאן פתח.

מה זה שייך לעניין?

מה זה פתחת.

אז מה? למה החלפתם את השלטון?

מה? מה זה פתחתם?

אמרתם לא היה טוב פה, באנו שלטון חדש, עכשיו מה שהוא עשה אתם עושים אותו דבר.

ממש לא אותו דבר.

איפה השינוי פה?

איפה השינוי? ממשלת שינוי.

הבטחתם שינוי לאזרחים.

מה הולך פה?

הבטחתם יונה.

אני יכולה להמשיך עם הדוגמאות, אבל אני רוצה כבר עכשיו לומר, כי אני לא יודעת אם - - -

שינוי רק בדיבורים, על מה אתה מדבר? בחיאת דינק, מה?

בדיוק.

רק דיבורים על שינוי.

לא, השינוי היחידי זה שרע"מ קיבלו 53 מיליארד.

ו-1,600 היתרים על הקרח.

רגע, תן לארבל לסיים לדבר.

יש הבדל בין הנושא שעל סדר היום לנושא השני שעל סדר היום.

לא. לנושא השני, זה לא דיון משולב. יש פה דיון, אחרי זה נעשה עוד דיון. אנחנו לא הולכים לשום מקום.

לא, אבל אני רוצה שיישמע ברור מה שהיא אמרה כי זה מה שהיא אמרה גם בדיון הקודם, הנושא של הדחיפות, יש בו היגיון. אפשר להתווכח עם הדחיפות היא כל כך חזקה, אם זה שעתיים או שלוש או ארבע או עשר, אבל עדיין הדחיפות, אבל אין שום ספק שיש הבדל תהומי בין א' ל-ב'.

אוקיי, אבל בואו נעשה רגע דיון על א', אני גם כותבת את הדברים שאתם אומרים על א', נסיים אותו ונעשה דיון על ב', אתה ממהר?

אבל הדברים הם קשורים.

אבל הם קשורים.

בוודאי, אבל בואו נתחיל קודם כל עם דיון לגבי החוק של שירות הביטחון כי ארבל - - -

אבל א' לא יהיה תקדים ל-ב'.

אז אני רוצה להגיד - - -

לא, רגע, ביטן, עכשיו יריב לוין מדבר.

רגע, אבל אני רק שאלתי שאלות, עוד לא הגעתי ל - - -

אבל היא ענתה לך.

לא, אבל אני עכשיו רוצה זכות דיבור.

אבל עכשיו יריב.

אבל אני ביקשתי ראשון. תסיימי איתי, הכי טוב.

טוב, בוא תסיים אתה. בבקשה.

אני קודם כל נגד סעיף 98, אנחנו יודעים לסדר את העניין שזכות הדיבור לא תהיה 40 ימים, אין לך מה לדאוג עם העניין הזה, אף אחד לא יישב פה 40 ימים. אז אני מציע בחוק הזה, כיוון שזה חוק מאוד מאוד חשוב - - -

שפוקע.

פוקע, אבל הוא גם חשוב לחרדים, חשוב לציונות הדתית וכו', אנחנו בליכוד החוק הזה פחות - - -

למה? אתה יודע מה דיכטר וברקת הצביעו בוועדת חוץ וביטחון?

הם נמנעו.

כי דווקא הם מהליכוד, אז גם להם זה חשוב שירות נשים.

אני לא יודע מה חשוב, הם הצביעו נמנע.

לליכוד חשוב שירות נשים.

שירות נשים חשוב לנו, אבל ההגבלות שניתנו בחוק - - -

זה לא הגבלות.

רגע, ההגבלות או הבדיקות שניתנו בחוק אנחנו בעניין הזה פחות נלחמים על העניין הזה. אבל מה שאני מציע שיהיו, וזה לפי סעיף 98, זה לא הסכמות, שפה יהיו לפחות שמונה שעות דיון ו-100 הצבעות וארבע שמיות. זה מה שאני מציע, ואנחנו נגד ההפעלה של סעיף 98.

צריך גם לזכור לא רק שזה דחוף, שזה גם חוק קצרצר של הארכה. זה גם חלק מהשיקולים.

כן, אתה קצת נסחף פה.

למה?

כי שמונה שעות לחוק קצרצר?

קצרצר?

של סעיף אחד של הארכה.

כמה שורות החוק הזה?

קראת את החוק?

לא.

להקריא לך אותו?

הוא לא מונח לפנינו.

אני לא יושב בוועדת חוץ וביטחון.

אז נקריא לכם, זה קצר.

הוא אומר: בחוק שירות ביטחון, תיקון 18, בסעיף 3 ברישא, במקום 'עד תום שלוש שנים מהמועד האמור' יבוא - - -

בסדר, לא, זה שאתם נותנים תקופה זה בסדר גמור, אבל יש תוכן לחוק הזה. מה אתם מדברים שטויות? יש תוכן.

נכון, יש תוכן.

התוכן קובע.

אבל הדיון הוא על הסעיף בחוק.

מה זה משנה? אבל כשאת מאריכה, נתת את הסעיף - - -

טוב, כתבתי את מה שאמרת.

זה סעיף אחד. מה פתאום?

עדיין זה לא כמו לחוקק חוק הסדר - - -

בסדר, אבל אפשר להתייחס לחוק כולו. ההסתייגויות נוגעות גם לכל החוק, נכון? הן לא נוגעות רק להארכה של החוק.

בסדר.

היה טוב אם ההסתייגויות היו נוגעות ל - - -

יכול להיות, אולי, אולי לא, אני לא יודע.

כל ההסתייגויות בכלל לא נוגעות לחוק, אבל זה רגיל.

אני לא רגיל לזה.

אנחנו רוצים להחיל בחוק הזה - - -

סיימת?

אני סיימתי ואני מבקש ממך, כמי שהייתה חלק מהכנסת ה-20, בכנסת ה-20 היית, נכון?

היא לא הייתה.

הייתי ארבע שנים איתך.

כמי שהייתה חלק מהכנסת ה-20, לקחת את הכנסת ה-20 כדוגמה ולא את הכנסת ה-23.

תודה, ביטן. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

טוב, גברתי היושבת ראש, את באמת אדם רציני, אבל פשוט אי אפשר שלא לצחוק. את פתחת את הישיבה באמירה שזה חוק שאסור שיפקע והוא כל כך חשוב כי הושקעו שלוש שנים של עבודה בחוק הזה.

כן, זה מה שאמרו במשרד הביטחון.

התוצר של כל העבודה הזאת של שלוש שנים זה חוק של שורה אחת. הרי זה פשוט כל כך מגוחך, זה פשוט לעשות צחוק מהכנסת. באמת, אין דרך אחרת להגדיר את זה.

איך אפשר לצחוק, זה הבדיחה על חשבוננו.

לא, זה לא נכון, עלה פה נציג של משרד הביטחון לוועדה, מי שזוכר, בזום.

איך מבזבזים את כספי הציבור? במקום שהכנסת תבוא ותגיד לו, אדוני, אם אתם לוקח לכם שלוש שנים להביא ברגע האחרון, בשנייה האחרון, הוראה של שורה אחת ואתם לא מסוגלים לעשות את זה מראש ואתם לא יכולים לעשות את זה לפני שנתיים ולפני אני לא יודע כמה זמן, הרי זה פשוט, באמת זה כל כך מגוחך, זה כל כך לא רציני. לכן כל ההנמקה הזו - - -

לא, לא היה להם תקציב, הם רצו 100 מיליארד.

יריב, והתוצרים גם. ארבע בנות בשנה, בשביל זה חוק ובשביל זה כל ה - - -

נו, למה אתם מפריעים לו?

אני בשעה הזאת אחרי שעות השינה - -

בואו נדבר עם הבנות, הארבע, שיבואו.

אבל אני לא שומעת אותו.

- - לא יודע לטעון שני טיעונים יחד, אז לאט לאט, רגע. אני אומר, קודם כל הטענה הזאת היא פשוט בושה וחרפה, אני חושב שאף אדם לא יכול לקבל דבר כזה. אני חושב שהכנסת הייתה צריכה לשאול קודם כל שאלה פשוטה, מה עושים כל האנשים האלה שמקבלים משכורת על חשבון משלם המסים ועוסקים שלוש שנים בלהגיע לתוצאה המגוחכת הזו ומביאים אותה בדקה האחרונה.

הוא לא פה, אז אני לא יכולה לשאול אותו.

אבל אני אומר קודם כל, ולו מהטעם הזה בכלל, צריך להגיד להם: רבותיי, אז לא יקרה כלום, אז נעשה את התהליך הזה מחדש ונבוא עם השורה הזאת בעוד שבוע או בעוד שבועיים או בעוד חודש, לא כל שכן שגם כאשר השורה הזו קיימת, אנחנו הרי לא נמצאים באיזה מצב שהמוני בית ישראל - - -

בנות ישראל.

בנות ישראל, משתמשות בחוק הזה או החוק הזה בא לפתור איזה בעיה נוראה שהן יוצרות, כי מסתבר שגם הנתונים הסטטיסטיים הם כאלה שמספר האנשים שהחוק הזה בסוף מטפל בהם הוא כל כך קטן.

מינואר 21' ארבע בנות.

כן, אצבעות כף יד. זה אפילו לא מגיע לקבוצה של אחד ב – אולי אחד לרבעון, אפילו זה אני לא בטוח.

ו-80 איש בודקים את הכשירות שלהן.

גם אין מחסור בפקידות בצבא כרגע.

ולכן אני חושב, גברתי היושבת ראש, שבסוף גם קואליציה, וזה שורש הבעיה שבגללה אנחנו נמצאים פה ימים ולילות וימים ולילות בלי הפסקה, ממשלה רוצה להעביר דברים, היא באופן טבעי רוצה להעביר את מלוא כל העולם כאן ועכשיו ומהר והכנסת בשבילה היא סוג של מטרד.

שיהיה להם זמן לטייל.

וזה מקום שצריך לנסות לגמור איתו כמה שיותר מהר ובמינימום נזקים, קרי במינימום תיקונים לחוק, אבל הכנסת לא יכולה לראות את עצמה כך ואסור לה לראות את עצמה כך, והיא גם לא כזאת. התהליך בכנסת הוא תהליך חשוב והדיון הוא חשוב והתיקונים הם חשובים ובסוף צריך לבוא לממשלה ולומר לה: רבותיי, אתם צריכים גם לעשות סדרי עדיפויות שלכם ואתם צריכים לעבוד בצורה מסודרת וכאשר אתם מביאים את הדברים באופן הזה ובעיתוי הזה אל תצפו שאנחנו נמחק כאן את הכול ונתעלם מהכול. זאת נקודה ראשונה ואני חושב שהיא נקודה מהותית.

הנקודה השנייה והיא משליכה, ואני חושב שהיא נוגעת מאוד לייעוץ המשפטי מבחינת האופן שבו הוא צריך לתת את ההמלצות שלו בתהליך הזה, כי זה כנראה לא הפעם האחרונה שנידרש לסעיף 98.

אז הכנסת הזאת היא כנסת שונה בכמה היבטים, אבל בעיקר בשני היבטים מאוד מאוד מאוד משמעותיים, מהכנסת ה-23 ובאחד מההיבטים האלה היא שונה באופן גורף מכל הכנסות שקדמו לה ואני אומר מה הם שני ההיבטים. ראשית, כאשר באים לדון על סעיף 98 אי אפשר לנתק אותו מהשאלה לא כמה הסתייגויות יש, כי הרי בסוף אנחנו ממילא מקבצים אותן, אז אם הוגשו 2,000 או הוגשו 200 זה לא משנה הרבה, אלא בעיניי השאלה היא כמה חברי כנסת מסתייגים קיימים. האופוזיציה בהיקף שלה בכנסת הזו, בהיקף המסתייגים שחתומים על ההסתייגויות בחוקים האלה, המספרים הם מספרים גדולים.

פה 52.

כן, הם הרבה יותר גדולים ממה שהיה בעבר.

כל האופוזיציה למעט המשותפת.

כן, ולכן לא דין חוק שהוגשו חמישה או שישה או שבעה מסתייגים שחתומים על ההסתייגויות - - -

שזה חלק מהדוגמאות שאת הבאת.

דקה, דקה.

ציינתי את זה כי זה היה חריג.

או כדין חוק ש-52 חברי כנסת חתומים עליו, ובסוף צריך לראות איך נותנים במינימום. אם לא נותנים לכל מסתייג לנמק בצורה מסודרת כל הסתייגות לפחות נותנים לכל מסתייג לנמק בצורה מסודרת משהו, באופן אמיתי, שמשאיר לו איזה פרק זמן סביר פר בן אדם.

כן, 52 כפול עשר דקות לפחות.

כי אחרת באמת הדבר הזה הוא לעשות צחוק מכל התהליך של הדיון בקריאה השנייה והשלישית. אבל יש כאן נקודה נוספת, ומכיוון, גברתי היושבת ראש, שאני יודע שהכנסת חשובה לך מאוד ואת אפילו העדפת להיות כאן על פני הצעות אחרות שהיו לך, ואני חושב שזה ראוי להערכה, אני חושב שאנחנו נמצאים בפני מצב שהוא מצב מאוד מאוד בעייתי והוא צריך להטריד את כולנו, לא חשוב באיזה צד של המתרס אנחנו נמצאים.

השימוש בחוק הנורבגי שנעשה עד היום הוא כבר חסר תקדים. אם יעבור התיקון שאתם רוצים להעביר בחוק יסוד הכנסת אנחנו נגיע למציאות שבה שרי הממשלה אינם בכלל בכנסת, פשוט לא נמצאים בכלל. הדבר הזה הוא, בעיניי, הרה אסון לכנסת, אבל יש לו השלכה ישירה לעניין שלנו מכיוון שהוא משפיע באופן ישיר על מערכת היחסים בין הכנסת לממשלה. הרי כולנו יודעים שכאשר השרים הם חברי כנסת והם צריכים לשבת פה לילה אחרי לילה והם חלק מהדיון כאן יש לממשלה טענה נכונה, היא אומרת, הרי הכנסת לא יכולה לשתק את עבודת הממשלה על ידי כך שהיא תכבול את השרים לכיסאותיהם במליאה חמישה ימים בשבוע כל שבוע כל הזמן. אני חושב שזה נכון, זה גם הגיוני, ולכן צריך לייצר סדרי דיון מסוימים שיאפשרו איזון בין הצורך לאפשר דיון אמיתי - - -

אני מראה לה.

אתה יכול לעשות את זה אחר כך, זה מפריע, אני מנסה לשמוע את יריב.

יריב הוא האידיאולוג, אני ה - - -

אני בטח מסכים עם החלק השני של המשפט.

אתה קבלן ביצוע, הוא מדבר ואתה מבצע, נכון?

לא, אני עבדתי שמונה שעות, אז הראיתי לה.

הלוואי עליכם כזה צוות.

בסוף יבואו לביטן לבצע.

הם לא באים בסוף, בהתחלה.

הלוואי על הקואליציה כזה צוות.

אבל לא, ברצינות, אני באמת אומר, אני חושב שזאת נקודה שצריכה להטריד כל אחד. צריך להבין, במצב הזה שהשרים נמצאים פה בהחלט צריך לייצר איזון מסוים שיבטיח את זה שהם גם יוכלו לתפקד במשרדיהם ולעשות את העבודה, מצד שני העובדה שהם חברי כנסת גם מחייבת את הקואליציה ואת הממשלה לפשרות ולהתנהלות אחרת מול הכנסת כי הם רוצים להיות במקום שהם יוכלו גם להשתחרר לעיסוקיהם האחרים ולכן יש כל הזמן שיג ושיח, ואת מכירה את זה מצוין, והתוצאה שלו היא תמיד איזה שהיא תוצאה מאוזנת, יש דברים שדוחים אותם, יש דברים שמקצרים אותם, יש חוקים שמגיעים בהם לפשרות מסוימות ובצורה הזאת המערכת הזאת התנהלה לאורך כל השנים בסך הכול בצורה די טובה.

עכשיו אנחנו הולכים להגיע למציאות שבה, ואת יודעת שזה בדיוק המצב, השרים בבית, הם עובדים במשרדיהם, יכולים בלילה לישון שנת ישרים והם אומרים אין לנו בעיה, יש לנו עכשיו צבא של חברי כנסת, הם יכולים לשבת פה כל היום ולכן מבחינתנו הממשלה, אנחנו לא מוכנים לוותר על כלום, כי מה אכפת לנו? זה לא מפריע לנו בכלל. שהם יישבו פה בכנסת ויעשו את העבודה יום ולילה ויום ולילה ללא הפסקה.

עובדים זרים קראתם להם.

לא, אני לא משתמש במילים האלה, אני מכבד כל - - -

כן, כן, עובדים זרים.

אה, פתאום מתנערים מהמושג הזה.

חבר הכנסת סובה, אני לא מתנער משום דבר - - -

לא אמרתי שאתה. האופוזיציה אמרה עובדים זרים על הח"כים החדשים שעושים את העבודה פה.

חבר הכנסת סובה, אני לא חושב שיש בבניין הזה חבר כנסת שיכול לומר שלא כיבדתי אותו ואני חושב שלהגיע להיות חבר בכנסת ישראל, גם אם זה בחוק נורבגי, זה הישג גדול מאוד.

אבל לא 30 חברי כנסת, יריב. 15 מילא.

תן ליריב.

זה חשוב, מירב, זה סוג של דו שיח. יריב, מה שאתה אומר, הטיעון שלך הוא לא כלכלי, כי עד עכשיו שמענו טיעונים כלכליים, דיברו על בזבוז כספים וכו'. פה אתה מציג טיעון אחר לגמרי.

רגע, ודאי, יש גם טיעון - - - אני לא דן - - -

זה בנוסף לכלכלי.

אה, בנוסף.

רגע, יבגני, אני רוצה ש - - -

אני לא דן לגוף החוק, אני בכוונה אומר לך, עזוב רגע את החוק שמונח כרגע בפנינו ואת חוקי היסוד והכול, אני אומר צא מנקודת הנחה שאנחנו כבר עכשיו במציאות שיוצרת יחסים אחרים בין הכנסת לממשלה. עזוב רגע את האירוע הנקודתי, תסתכל על זה במבט שהוא באמת נוגע לכל המצב ולכל עבודת הכנסת פה.

הדבר הזה מצד אחד יוצר מצב שכל השיח והאיזון העדין הזה שהיה בין כנסת לממשלה מופר לגמרי ובצד השני של העניין הוא גם שומט במידה רבה את ההצדקה להשתמש בסעיף 98. כי הרי למה השתמשנו בסעיף 98? בגלל שאי אפשר שכולם יישבו פה כל היום כי הממשלה צריכה לעבוד, אבל אם הממשלה ממילא איננה פה אז מה רוצים? אז הרי הכנסנו חברי כנסת כדי שהשרים לא יצטרכו להיות והכנסת תוכל לעבוד במלוא הכוח. אז קודם אנחנו מכניסים עשרות חברי כנסת במקום השרים ואחר כך אנחנו אומרים עכשיו אנחנו נחתוך את הדיונים ונלך כולנו הביתה. נדמה לי שזה לא סביר, לא הגיוני, אבל בעיקר עושה נזק עצום לכנסת כמוסד ולתהליכי הדיונים בה.

אבל זה בעיקר בגלל הוועדות, יריב, אתה יודע שאנחנו תומכים בכך שלא יהיו אנשים שיהיו בוועדות, אז אתה רוצה שהח"כים יעבדו בוועדות כי זה התפקיד של הכנסת.

אבל, יבגני, אני אגיד לך מה אני רוצה, אני רוצה שיהיה שיח שבסופו מגיעים, אני אסביר לכם גם לאיזה תוצאה. עכשיו אני ארד גם למקרים הקונקרטיים.

אבל, יריב, בוא, כי נתתי לך הרבה זמן, אז תעשה בשתי דקות - - -

לא, אני חושב שאני לא מושך סתם זמן.

לא, לא, אני מקשיבה להכול.

אני חושב שצריך לשים את הדברים האלה על השולחן.

גם ככה אין הרבה אנשים.

מסיימים בשעה שבע, אפשר הכול, אבל בסוף אנחנו אנשים שהכנסת חשובה להם. אני, כשהייתי במקום אחר וישבתי על הכיסא הזה וכתבתי את תקנון הכנסת ביחד עם ארבל בעבודה משותפת קשה של שלוש שנים, יכולנו לקבל החלטה שאנחנו ברוב של אחד מעבירים מה שאנחנו רוצים, והייתה לנו קואליציה יציבה ויכולנו לעשות הכול. קיבלנו החלטה שאנחנו לא מעבירים אף תיקון אלא בהסכמה של כל 120 חברי הכנסת. אני ישבתי עם סעיד נפאש, שהיה בכלל חבר כנסת פורש מבל"ד, וישבתי איתו וכשהוא לא הסכים לאיזה סעיף הוא גם לא תוקן. אני חשבתי שכך צריך לעשות.

אה, אז מותר לשבת עם בל"ד? אתם יכולים לשבת עם בל"ד. לא, הם מחפשים תמיד –

עד שהגענו לדיון רציני אתה מתחיל פה עם השטויות. קודם כל אני שמח שיש פה דיון באמת ענייני.

בואו, אני חושב שזה עניין מאוד מאוד רציני וחשוב והוא רלוונטי לכולנו והדברים יתחלפו, והרי ברור לגמרי שבסוף המצב מבחינת הכנסת כמוסד הוא מצב מאוד בעייתי שצריך לתת עליו את הדעת. לכן אני חושב שצריך לנקוט בזהירות גדולה בעניין הזה.

עכשיו אגיד עוד דבר, התולדה של העניין הזה כבר עכשיו היא שלא מתקיים שום שיח אמיתי בניסיון להגיע להבנות ואני אתן דוגמה. הרי ברור שאם יש חוק שהוא פג תוקף אז אם אנחנו נגיד שהדיון בחוק הזה הסתיים בשעה ארבע לפנות בוקר מחר אז זו אמירה בעייתית כי אנחנו בעצם מכשילים את החוק לחלוטין. אז אמרתי, אפשר להתווכח למה הוא בא בזמן שבא ואפשר לשאול למה צריך אותו, אבל לפחות יש טענה שאתה יכול להגיד שיש במה להיאחז. כן, יש בעיה, אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבגלל עיכוב טכני בסוף החוק לא עבר אם אתם החלטתם שייקוב הדין את ההר ואתם רוצים אותו.

לעומת זאת ברור לגמרי שאם מגיעים חוקי יסוד כאלה אז אתה צריך להסתכל מה יש בהם. אני באתי והצעתי, החוק של הארכת מועדי התקציב, שנמצא בחוק יסוד: הכנסת, אני מאוד לא אוהב אותו, אבל אני מבין שאולי יש צורך לקדם אותו בפרק זמן יותר קצר. אין שום דחיפות, לא בהרחבת החוק הנורבגי ובטח לא בחוק הזה של האצבע בעין של הפילוג.

עידוד עריקים.

של הפילוג ועידוד עריקים. עכשיו, במצב נורמלי היינו יושבים ומגיעים פשוט להבנות. למשל יכול להיות שעל אחד המרכיבים של החוקים בכלל היו מוותרים, יכול להיות שהיו אומרים לנו: אתם יודעים מה? לא ארבעה פורשים, שמונה פורשים. בואו נגיע לאיזה מספר שאיכשהו אפשר לחיות איתו, כנגד זה תוותרו לנו בסדרי דיון, נגיע לאיזה הסכמות. ככה עובדים, כך עבדנו תמיד. כל התהליך הזה בכלל בכלל לא קיים.

עכשיו אני אומר לך יותר מזה, הוא לא קיים משתי סיבות, ואני אומר אותן לפרוטוקול ובצורה גלויה, הסיבה האחת היא שהאנשים הטובים, שאני מאוד מכבד, שמנהלים את האירוע מבחינת הקואליציה כאן באופן שאני לא זוכר שהיה לו תקדים, אין להם סמכות לקבל החלטות. אני חושב שזה דבר בלתי תקין לחלוטין. יש מישהו למעלה שיושב ומכתיב להם והם צריכים לקבל ממנו אישור על כל צעד ושעל.

ומאתגר אותם.

אגב לפעמים צריך באמת לקבל אישור, זה קורה, לפעמים, לעתים נדירות, מתייעצים, רוצים לוודא שלא עושים איזה שגיאה נוראה, אבל בגדול לא יכול להיות מצב שאי אפשר לנהל פה פשוט שיח בגלל שמי שאתה עומד מולו בסוף אין לו סמכות החלטה.

אבל תגיד, יש - - -

לא, רגע, אני נתתי לו הרבה זמן, אבל אני רוצה שתתכנס לסיום, והדברים שלך חכמים.

ואני אומר שוב, מדובר באנשים טובים עם שכל שאני חושב שהיינו יכולים לדבר איתם לו היה להם איזה שהוא מנדט יותר רחב.

והבעיה השנייה היא, צריך לומר, יש כאן סדרה של דברים, כולל סוגיית הרכב הוועדות, שהם מסע, אני לא יודע איך לקרוא לו, מסע נקמה, מסע דווקא, של סיעת תקווה חדשה, סיעה אחת מתוך שמונה סיעות הקואליציה, שהיא מחפשת לא את התוצאה שתביא דברים שהממשלה צריכה להשיג, אלא היא מחפשת לשים אצבע בעין. עכשיו מה קורה? לוקחים את מה שלא דחוף, שמים אותו ראשון בסדר היום, באותו יום שבו יש חוק שהממשלה רוצה אותו ואמור לפקוע באותו לילה ואז באים הנה ואומרים: רגע, רגע, עכשיו בואו נעשה סדרי דיון. אז הנה אני כבר אומר לך, לו היו מעיפים את החוקים האלה ובאים ואומרים: אנחנו צריכים לטפל עכשיו במה שדחוף ולגמור את מה שדחוף, לא היינו עומדים בדרככם, היינו אפילו מגיעים להבנות.

לכן, גברתי היושבת ראש, מצירוף כל המכלול הזה אני חושב שאפשר יהיה לעשות היום 98 ואפשר לתת עוד שעה או פחות שעה, אני חושב שיש פה בעיה עמוקה שצריך לטפל בה ואני חושב שבסופו של התהליך הזה אנחנו נהיה עם חמש פעמים סעיף 98 בתוך פרק זמן של שלושה שבועות, לזה לא היה תקדים, ואומרת ארבל ומאשרת - - -

אפילו לא ב-23.

תגידי בקול כשאת אומרת את זה. זה נותן לי ביטחון כשאת אומרת את זה בקול.

ואנחנו הרי נגיע למצב בדיוק הפוך מההיגיון, שבו מצד אחד השרים אינם ומצד שני השימוש ב-98 עולה לשמים וברור שזה בסוף לא יעמוד בשום מבחן.

יריב, בוא נקבע סדרי דיון.

לא, לא, לא.

לכן, גברתי היושבת ראש, בואו נפסיק את הדיון הזה, לכו תעשו חושבים, בואו ננסה להגיע להבנות.

לא, לא, תקשיב, קודם כל לא נפסיק את הדיון כי למרות שדיברת ודיברת הרבה הקשבתי והדברים שאתם אומרים, אני פה, ניר פה, יבגני פה, הם נשמעים. אני יכולה להגיד בשם שלושתנו.

תעשו התייעצות סיעתית.

לא, אנחנו לא צריכים לעשות התייעצות סיעתית כי יש כאן עוד אנשים רלוונטיים.

אבל את לא מוסמכת להגיע איתנו להבנות.

מירב, אבל כבר היינו בסצנה הזאת.

קודם כל אנחנו נמצאים פה ושומעים את הדברים, לכן אנחנו נעשה דיון ואנחנו לא סתם יושבים פה, אנחנו מקשיבים. תאמין לי שהקשבתי.

רגע, עכשיו יבואו אחרים ונתחיל את הדיון מחדש? זה מה שאת אומרת?

שלשום שאלתי אותך האם את מסוגלת להכריע? יש לך סמכות להכריע?

כן. אז תדע לך שאתמול היה כאן דיון שאני ניהלתי על הרביזיה של האזרחות וישבו ביטן ואמסלם שם ואמרו לי: מירב, אמרתם בהסכמה, נכון?

נכון.

שרביזיה ואחרי זה, והקואליציה רצתה משהו אחר, אז יצאנו להתייעצות וכשחזרנו הרביזיה נפלה לא מראש.

אבל רק רגע, את רוצה ש - - -

לכן אני כן מקשיבה וכן, אמנם אנחנו לא הממשלה, אבל יש לנו איזה שהוא סיי פה.

עוד שעה - - -

לא, יעקב אשר עכשיו. סליחה, דיברת, שמעתי הכול.

20 שניות אני אעשה את זה כי באמת יריב - - -

אמר הכול, לדעתי.

גם דוד וגם יריב, כל אחד במקצוע שלו, כמו שהם סידרו את זה ביניהם, באמת הקיפו את הכול ואני חושב שאם לרגע אחד נוריד את הלחץ שנוצר פה בבניין הזה בתקופה הזאת אלה דברים נכוחים ואמיתיים והגיוניים ואם חפצי חיים אנחנו בתוך הבניין הזה אלה הקודים שצריך לעבוד איתם.

אני רק רוצה לקחת נקודה שנאמרה, אבל באמת לשים אותה. אתם מביאים את הדוגמה כל הזמן של שמונה פעמים שהיה בקדנציה של 23. 23 הייתה קדנציה של 12 חודשים, מתוך השמונה, אגב, לדעתי חלק זה היה אפילו לא בכפייה, לא הייתה התנגדות, הייתה סיעה אחת שרצתה ובסוף - - -

- - - היה מקרה אחד. היו על זה ויכוחים.

יכול להיות, לא משנה. אבל אני אומר דבר אחד, כמו שאמר יריב קודם, אם בפחות מחודש אנחנו כבר מנצלים את הכרטיסייה על החמישי, היום לפי שלושה הנוספים זה יהיה חמש כבר, חמש בחודש, אז אי אפשר כבר להשתמש בזה 'כמו 23'. זה מוגזם, גם כשאתם רוצים לקחת אחורנית.

ואני בא ואומר גם דבר אחד, את אמרת כאן, גברתי היועצת המשפטית, ואני באמת מציע לשים רמקול יותר גבוה אצל היועצת המשפטית, לא, כי זה אופייך, את לא צועקת, אני יודע, ואת יודעת כמה אנחנו מכבדים, אבל אני אומר, ההנהונים שלך וה'כן, נכון, כך צריך להיות'.

כן, עשר דקות לבן אדם זה הרבה?

אבל החוק פוקע.

דוד, אבל זה לא יכול להיות ככה, אתה אידיאולוג. אה לא, אתה לא.

אני לא אידיאולוג, אני אידיאולוג לדברים אחרים.

לא, הוא הקבלן המבצע ויריב ה - - -

תן לי רגע. אני רק אומר דבר אחד, יש פה הרבה דברים, אם את תאמרי את הדברים שלך, שוב במסגרת מה ששלך, לא מעבר לזה, אני חושב שגם אנשי הקואליציה יבינו את גבולות הכוח. לכן אני מציע, דבר אחד את אמרת ונכנסת לנו בראש מצוין בישיבה הקודמת, אמרת שהקטר הראשי של הנושא הזה של 98 זה הדחיפות והפג תוקף או דברים מהסוג הזה, לכן כדי שזה יהיה באמת דיונים נכונים צריך להעיף כרגע לזמן המתאים שתרצו - - -

גם כמות ההסתייגויות, זה לא רק הדחיפות. זה בהחלט פקטור מוביל.

אמרתי המוביל, הקטר המוביל, אני מצטט, נדמה לי, אפילו שמה שאת אמרת. אולי לא.

במקרה כרגע לפנינו זה בהחלט שיקול.

יפה, ולכן כדי שהדיון, גברתי יושבת הראש, יהיה טוב ונכון, אז צריך להעיף את השניים האחרים ובואו נגיע להבנות ולהסכמות על סמך מה שדוד פחות או יותר הציע פלוס מינוס. תודה רבה. גברתי יושבת הראש, לא שמת לב, אני סיימתי.

תודה רבה, יעקב.

שזה אירוע מכונן כשלעצמו.

אני רוצה לקדם בברכה את יושבת ראש הוועדה.

(היו"ר עידית סילמן ומירב בן ארי)

תודה, חבר הכנסת יעקב אשר.

חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

תודה. באמת מה שדיבר חבר הכנסת יריב לוין מיצה את כל הטענות המהותיות, אני רציתי רק דברים טכניים. א', בדיון שהיה פה לפני כשלושה שבועות, שבו נתבקשנו לקבוע מועד להשבעת הנשיא, אנחנו הצענו, גם אני הייתי בין המציעים, לקבוע דיון ביום רביעי בנוסף לטקס החלפת הנשיאים. אני מבין שאז סורבנו ואמרו שיהיה רק את החלפת הנשיאים.

כדאי שתקשיבו לזה כי זה טיעון - - -

אני מקשיבה.

היה פה ויכוח אדיר על זה.

השאלה היא עד מתי אנחנו יכולים לנהל את הדיון במליאה מחר בבוקר, בצהריים, אחרי הצהריים, עד מתי, כי אז הייתה טענה שצריך להתכונן, אי אפשר לנהל דיון בבוקר כי צריך להתכונן להחלפת הנשיאים.

זה נכון. לפי מה שהבנו זה עד מחר בשבע בבוקר.

11:00 בבוקר.

ממש לא 11:00, זה מחר בשעה שבע בבוקר.

הדיונים במליאה יסתיימו בשבע בבוקר, אבל יהיו ועדות עד 11:00.

אין ברירה, זו היערכות שלמה, מורכבת. אין ברירה, צריך להגיד את האמת.

הנה, חבר הכנסת יריב לוין אומר בעצמו.

איפה שזה אמת זה אמת, אין מה לעשות.

הבנת? מליאה וועדות, אבי.

המליאה עד שבע בבוקר והוועדות יהיו עד 11:00?

כן, כמו כל יום רביעי אגב.

לא, בסדר, אין בעיה. ואז כל סדרי הדיון וגם סעיף 98, הם נובעים מלוח הזמנים הקצר הזה.

בהתאמה.

בהתאמה למה?

יש לנו 15 שעות דיונים במליאה מחר.

לא, אבל לא חייבים לשים בסדר היום?

אז זה לא חייב להיות בסדר היום, כל הדברים האלה.

שום דבר לא חייבים, הוועדה תקבל את ההחלטה.

בסדר, זה קיבלתי תשובה.

מה השאלה הנוספת, אבי?

רק רגע - - -

חוק יסוד: הכנסת, למה את צריכה לעשות היום?

למה חוק יסוד: הכנסת הונח היום?

כן, מה דחוף?

לא דחוף?

את רואה שזה בלתי אפשרי.

רגע, רגע, שנייה.

לא, בשביל לקבל מושגים.

זה דבר בלתי אפשרי שאתם קבעתם את הזה של הנשיא, אנחנו רצינו יום חמישי, אתם עמדתם על יום רביעי.

יעקב, אבי מדבר עכשיו. הוא אמר שיש לו כמה שאלות. שאלה אחת הוא קיבל תשובה.

שאלה, קיבלתי עליה תשובה. ובקשה, אני מאוד מאוד מבקש, אתם מזמינים אותנו אחרי לילה ללא שינה, מזמינים אותנו לפה ב-11 וחצי בבוקר ואנחנו מתייצבים בזמן כי, מה לעשות, אנחנו גם חוששים שיעלו פה כל מיני דיונים וכל מיני הצבעות, אז אנחנו מתייצבים בזמן וכשאנחנו מגיעים לפה בזמן ואת פותחת את הישיבה את אומרת שהקואליציה יודעת ואני מודיעה גם לכם, ההצבעות לא יהיו לפני אחת. אז אנא מכם, אם אתם יכולים, לפני שאנחנו יוצאים מהבית או מאיפה שאנחנו נמצאים תודיעו לנו: אין לכם מה לבוא להצבעות לפני אחת.

יש קבוצה.

ואז אנחנו נשקול מה אנחנו עושים, באים לדיונים, באים להצבעות.

אבל זה אתה יכול לדבר עד מחר.

אבל זו בקשה.

למה? זה לא נכון. הוא אמר הערה מאוד נכונה ונבונה ואנחנו ניקח אותה ברצינות.

נכון.

אבל למה לא חושבים על זה קודם?

אני מודה לכם מאוד, מודה לך, גברתי, וסיימתי את זמן רשות הדיבור.

תודה, אבי. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת הראש. ארבל, אמרת שאת בטח שתחווי את דעתך ואני רוצה להגיד לך משהו שמפריע לי. בקבוצת ווטסאפ למשל היה כמה פעמים שביקשנו חוות דעת, גם אני באופן אישי ביקשתי ממך ולא התייחסת, התעלמת, וכשיושבת ראש הוועדה ביקשה התייחסות אז ענית לה תוך דקה, באותה דקה ענית לה. אז אם בקבוצת הווטסאפ החלטת שזה לא ערוץ שאת נותנת חוות דעת אז זה צריך להיות לכולם.

אני לא נותנת חוות דעת.

זה צריך להיות לכולם. זה לא פייר שאת נותנת רק ליושבת ראש הוועדה ואנחנו, שאנחנו - - -

זו לא הייתה חוות דעת, אבל צודק, אני לא נותנת חוות דעת בווטסאפ, נקודה.

לא, או שכן, אבל לכולם.

לא, לא, אני לא - - -

זה מה שאני אומר, כל החלטה שתקבלי שיהיה לכולם. אוקיי.

חבל, נורא חבל לנו, כי אנחנו רוצים.

לא, זה לא מסלול נכון.

זה דווקא מקל עליה.

לא, לא אכפת לי מה שהיא תבחר, רק שזה יהיה שווה לכולם, לא רק פריבילגיה של יושבת ראש הוועדה.

לא, זה לא מסלול נכון ואני לא.

אוקיי. בשבוע שעבר היה את חוק החל"ת, שנתנו לו פה פטור מחובת הנחה ואמרתי לך שהנוסח שהביאו זה לא הנוסח של הוועדה, זאת אומרת שהביאו נוסח לא נכון של החוק.

לא לא נכון, זה לא היה הנוסח הסופי.

זה לא היה הנוסח הסופי. אמרת שתבדקי את זה ותחזרי אליי ותעדכני אותי אם - - -

לא, מה שאני אמרתי אז, שיש מקרים שהוועדה אפילו נתנה פטור בכל הקריאות ואז הנוסח ש - - -

לא, זה לא המקרה, היא לא נתנה פטור לכל הקריאות.

נכון, היא נתנה רק לשנייה במיוחד, אבל אני אומרת אם מלכתחילה לוועדה יש סמכות, משתדלים לא לעשות את זה הרבה, אבל גם היו לא מעט מקרים שהיא נתנה פטור בכל הקריאות כשהיא לא יודעת בכלל מה הכיוון של הוועדה, אז בוודאי שהיא יכולה לעשות את זה כשהוועדה כבר התחילה לדון ולגבש איזה שהוא נושא. נכון שעדיף להביא את הנוסח הסופי, אבל בדברים האלה כאשר יש דחיפות והוועדה חושבת שיש דחיפות וצריך להניח ולהצביע וכו' אני לא יכולה להגיד שזה בלתי אפשרי.

אוקיי, תודה. עכשיו לגבי סדרי הדיון. בעצם אנחנו פה במדרון מאוד מאוד מסוכן כי מה שהיה אמור להיות משהו חריג בכנסת, אתם תשימו לב, אתם הופכים את זה ל - עוד מעט החריג יהיה שאתם לא משתמשים בסעיף 98.

יש עכשיו 98א רבתי.

זה תהליך מאוד מסוכן לכנסת, לנו כחברי כנסת, היום אתם בקואליציה, מחר אתם באופוזיציה, זה יכול להיות לרעתכם, לא תהיה לכם את האפשרות להתגונן. השימוש הזה כל יום בסעיף 98 זה דבר רע, זה דבר לא נכון, צריך להשתמש בו באמת כש - - -

בלי שמדברים איתנו.

בדיוק, כשמנסים לדבר ולא מגיעים להבנות ולא מגיעים לעמק השווה אז בקצה בקצה אנחנו יכולים להפעיל את הסעיף הזה. פה אתם הדבר הראשון שאתם מחליטים זה להפעיל את הסעיף הזה לפני שניסיתם בכלל לדבר ולמנוע את השימוש בסעיף הזה. אני רואה שזה קורה על בסיס קבוע, ללא בדיקה, ללא למצוא דברים אחרים שהם יותר מקובלים, כמו שאומרת היועצת המשפטית, ללכת על דרך המלך, אתם אפילו לא מנסים את זה ואני מאוד חושש שאתם מתרגלים לזה ואתם תמשיכו וזה יהיה נוהג בכנסת בסעיף הזה.

לא יהיה. לא יהיה.

ותזכרו שהיום אתם במקום הזה, מחר אתם במקום אחר, וגם בשנים הבאות, לחברי כנסת אחרים.

תקשיב רגע, בקדנציה הבאה יגיעו הכנסת ה-24, הנה דוגמה, אתה מבין? הרצחת וגם ירשת, זה מה שיהיה.

השימוש המסוכן הזה והשגרה שאתם הצהרתם פה, זה לא יפגע רק בנו או בכם עוד קדנציה או שתיים, יש פה השלכות לחברי כנסת בעזרת ה' שיהיו פה בעתיד, בעוד עשר ו-15 שנה, ואתם פוגעים בזה, אתם פוגעים בעבודת הכנסת של עשרות השנים, בשיח בין האופוזיציה לקואליציה וחבל שאתם הורסים את זה. תמיד אתם גם בוחרים, אתם אומרים לנו: יש לכם 50 ימים בהסתייגויות לדבר, תקבלו שעה, שעה וחצי. זה לא עובד ככה, אתם הולכים על המינימום שבמינימום שאפשר. ברור שאנחנו לא ננצל 50 ימים וכל פעם אתם משמיעים את זה, 50 ימים. מישהו התכוון לדבר פה 50 ימים? לא, זה הכלי הפרלמנטרי שלנו, להגיש הסתייגויות, אבל אתם לא יכולים להחליט בלי לדבר איתנו - - -

היחיד שיכול לדבר 50 ימים זה הרב פרוש.

מ-50 לרדת לשעה, שעה וחצי, זה לא הגיוני וזה לא הוגן, ומהצד השני זה לא היה ככה. עכשיו, לגבי החוקים הדחופים שאתם מביאים.

זה חוק אחד דחוף. זה שפוקע היום הוא אחד.

אתמול היה עוד אחד.

לא, אבל עכשיו אנחנו בדיון חדש.

לא, אבל אתם תמיד מסבירים לנו: דחוף דחוף, זה פוקע בלילה.

כן, אבל לא הייתה כנסת, אתה יודע.

אפשר מילה?

רגע, שנייה, סיימת?

לא סיימתי.

אז תן לו, הוא מדבר.

אתם אומרים דחוף דחוף וזה יפקע ויהיו לזה השלכות. אם זה דברים כאלה דחופים, אתם הממשלה, אתם הקואליציה, תביאו את הדברים האלה קודם. למה אתם מביאים את כל החוקים של העסקנות הפוליטית, שכמו שאמר יריב שהכול זה הנחתות מתקווה חדשה, יש דברים חשובים, יש צווים שפג התוקף שלהם? שהם פוקעים? תביאו אותם קודם כל.

עכשיו, זה שאת אומרת אתם, הסתייגויות וזה, עובדה אני בוועדת כספים, שני חוקים, אחד זה החל"ת שהיה חשוב להעביר אותו, העברנו אותו פה אחד. אתמול היה את החוק של הארכת שעה לשיטור העירוני, העברנו את זה. זאת אומרת הטענה שלכם שבאים מלכתחילה למשוך זמן היא לא נכונה, עובדתית היא לא נכונה, עובדתית בוועדת כספים העברנו שני חוקים עם פקיעת תוקף פה אחד, כל חברי הכנסת, אבל פה אתם אפילו לא מנסים לדבר. עובדתית כשמנסים לדבר איתנו אנחנו יודעים להיות אחראים ויודעים מה להעביר.

הדברים הדחופים האלה שאתם מנפנפים בהם, תדחו קצת בשבוע-שבועיים את הפיצול, לא יקרה כלום, תאמינו לי שלא יקרה כלום, לא יהיה לכם בזה שימוש, לא עוד שבוע ולא עוד חודש ולא עוד שנה, בכל מקרה אצלנו בליכוד אל תבנו על זה.

ביטן, רצית להעיר משהו?

לא, רגע, עוד משפט.

אז לסיים, אופיר.

אז אפשר יהיה לקחת התייעצות ולשבת כמה דקות ולנסות לראות אם אפשר להגיע להסכמות על זמנים ושעות.

כן, רשמתי, עם ביטן.

בוועדת כספים, כשדיברו איתנו, תראי איזה יופי העברנו את הדברים.

ודאי, אני מציעה את זה.

לא, אנחנו נסיים את הדיבור.

אפשר לשבת ולנסות להגיע להסכמות מבחינת לוחות הזמנים.

לא, לא נגיע, סעיף 98 יהיה בכל מקרה.

סעיף 98 יהיה בכל מקרה.

לא, אבל סעיף 98 עם הסכמה.

על עניין של דיונים.

כמו שעשינו בשבוע שעבר.

ואם נצליח להגיע לעמק השווה נצליח, ואם לא אז לא.

יש לי משפט וסיימתי.

רגע - - - על שלושת החוקים?

לא, לא, מדברים על זה. רגע, אני רוצה להגיד - - -

עוד לא סיימתי. משפט אחרון. לגבי החוק הנורבגי, יבגני, אני מכיר את זה גם מעבודתי כראש מטה של סער וגם כשאני בשנתיים האחרונות חבר כנסת וגם אתה כבר הספקת להכיר את זה, גם כשזה שרים שלי מהקואליציה, כשהם לא פה והם לא צריכים להישאר פה הם לא סופרים אותנו. כשהם נמצאים פה והם צריכים להרגיש את מה שאנחנו משתמשים בכלים הפרלמנטריים שלנו, גם כשהייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, כשהם פה הם יותר פתוחים אלינו, הם יותר רוצים לרצות אותנו, כי אתה יודע, הם לא יכולים עכשיו לשבת פה ימים ולילות.

אבל יש כלים, אפשר להביא אותם לוועדות.

יש לנו יותר השפעה על השרים. כשהם לא פה הם לא יספרו אותנו ויהיה לנו הרבה יותר קשה להשפיע ולשנות ולעשות את העבודה.

או להיפך, אתה יותר משוחרר. זו גם אופציה.

משוחרר לצעוק, אבל לא להשיג.

טוב, אני לא רוצה לבזבז את זמנך, אבל - - -

לא, עכשיו אני צריך לדבר.

נו, תסיים.

אתה לא מפסיק.

אני לא מפסיק?

כן.

תודה. ביטן, הערה, ואז יבגני סובה.

משום מה אני דיברתי הכי פחות.

אתה דיברת הכי הרבה.

לא נכון.

אתה לא שם לב.

אני אומר דבר כזה, אנחנו לא נסכים, אין מצב שנסכים, אז חבל לנהל איתנו סתם משא ומתן, לפחות מעשר דקות ל - - -

לא, אבל את ההתייעצות שלך אנחנו נעשה בנפרד.

שנייה רגע, אני אומר לך את זה.

מצד אחד אתה אומר לי, מירב, לא מגיעים איתי להידברות, אני אומרת לך בוא נשב ונדבר ואתה עושה לי כאן את ההסכם?

רגע, תני לי שנייה. עשר דקות לבן אדם שמסתייג זה לא הרבה.

לא, לא, לא, זה לא יעבוד ככה, אנחנו נלך - - -

אבל תני לי רגע לדבר, אני לא מבין.

אבל זה מיותר.

למה מיותר?

כי אני רוצה שנדבר בצד.

זה דבר ראשון. אז חבל, אז תחליטו מה שאתם רוצים.

לא, אני רוצה שנדבר בצד. הנה, גם איתן בא.

דבר שני, עם כל הכבוד, אם נציג משרד הביטחון התרשל בתפקידו ולא הגיש את הצעת החוק בזמן למה אני צריך להיות בעניין הזה?

הוא לא התרשל, הוא ישב פה גם, הוא היה כאן בזום, הוא הסביר. זה לא בסדר.

הוא מביא את זה בשנייה האחרונה, למה אני צריך לקבל החלטה על רקע זה שהתוקף צריך להסתיים? למה אני צריך לקבל החלטה בעניין הזה - - -

ביטן, תודה. אתה טועה. שמענו אותו כאן, הוא היה בזום, הוא הסביר הכול.

אז מה אם הוא הסביר? למה הוא עשה את זה בשנייה האחרונה?

עזוב, אני רוצה שנתקדם.

הוא הסביר למה הוא עשה את זה בשנייה האחרונה?

חבר הכנסת יבגני סובה, אחרון הדוברים, ולאחר מכן אנחנו עושי התייעצות סיעתית.

קודם כל אני באמת שמח, אני אומר את זה בלי שום צביעות, אני שמח שיש פה דיון ענייני שאפשר לנהל.

עשר דקות לבן אדם זה הרבה?

אין פה שום דבר, לאף אחד אין כוח אז עכשיו זה בסדר.

איך שהתחלתי לדבר פרוש - - -

לא להפריע.

אז בשביל לעשות משהו ענייני צריך להתיש את האנשים שלושה לילות ואז אולי נגיע לתוצאה. תראו, אני לא בא ללמד אף אחד ובטח לא להטיף מוסר ולא להגיד אתם ככה ואתם ככה, אבל יש קואליציה ויש אופוזיציה והתחושה שהאופוזיציה מתנהגת היום כמו אופוזיציה בתוך הקואליציה. מה לעשות, יש החלטות של הקואליציה שחשוב לנו לקואליציה ועם כל הכבוד לא צריך לתאם איתכם את הדבר הזה.

עכשיו, אתם רוצים הסכמות, זה בסדר, אפשר להגיע להסכמות וחבר הכנסת לוין אמר פה על ההסכמות לגבי הוועדות ואנחנו יודעים ששני הצדדים הגיעו להסכמות ואחר כך שוב זה התפוצץ. אנחנו יודעים את הכול, יכול להיות שאולי התקשורת לא יודעת הכול, אבל אנחנו יודעים מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים.

וגם ההערה שלך לגבי אלה שלא מקבלים החלטות, יריב, אני חושב שהיא נובעת בין היתר מהעמדה שלך היום באופוזיציה ולא בתוך הקואליציה, אבל תראו - - -

לא, לא הבנתי.

לא.

באמת שלא הבנתי.

אז אני אסביר שוב. אם אתם רוצים הסכמות אז בואו נדבר על הדברים.

אנחנו רוצים הסכמות? תחליטו מה שאתם רוצים.

רגע, שוב אתה מדבר על ליברמן. תן לי, שנייה.

לא, מה זה אנחנו רוצים? ככה זה עובד, אתה יודע, זה לא שאנחנו רוצים.

דוד, אתה יודע שאני אוהב אותך, שנייה, תן לי. תן לי להגיד, אחר כך אני אשמע אותך בקשב רב. יש דברים שבשבוע הראשון ובשבוע השני נאלצנו, כקואליציה, להכניס, למה? בגלל שהממשלה לא העבירה מספר דברים. אני לא בא בטענה לכץ או ללוין, כי הממשלה מסיבות שונות לא הצליחה להעביר את זה והיו חוקים שפג תוקפם והיה צריך להעביר את זה אז לכן לסדר היום הוכנסו הרבה דברים ואתם, בצדק, ניצלתם את זה ועשיתם פה לילות לבנים והראיתם שאתם אופוזיציה לוחמת, כל הכבוד לכם כאופוזיציה, אבל אם אתם מגיעים להסכמה אז אי אפשר לטעון לקואליציה משהו שאנחנו כקואליציה נחליט. אם יש קואליציה שמחליטה להעביר דברים חשובים - - -

יבגני, יש לי אליך שאלה. בסעיפים הבאים של חוקי היסוד זה לא פג תוקף, מה תעשה?

רק שנייה, דוד. להעביר דברים חשובים, עם כל הכבוד זה תפקידה של הקואליציה. אז אל תצפו מקואליציה לסכם איתכם כל דבר שנוח לכם. אתם רוצים אחריות ממלכתית לאומית? בואו נקדם דברים שחשוב, כמו שאופיר אמר.

אז מה העמדה שלך לגבי חוקי היסוד? אין שם פג תוקף. אז מה העמדה שלו? עכשיו אתה טוען שזה פג תוקף, בחוקי היסוד אין פג תוקף, מה אתה עושה?

אני אמרתי שלגבי חוק יסוד זה התפקיד של הקואליציה, עם כל הכבוד, זה אנחנו לא - - -

אני רק אומר - - -

אבל אם יש דברים שחשוב להעביר לכל המדינה אז בואו נעביר את זה. אנחנו יודעים מה הטענה שעומדת ביסוד חוק יסוד וזה חשוב לנו, מה לעשות.

לא, אבל כדי להסביר שזה חשוב לך ודחוף לך ואתה מבקש שאנחנו נתפשר ונתגמש - - -

לא בגלל זה ביקשתי התפשרות, ביקשתי סיכומים ופשרות בעניין החוקים שכן במצב נורמלי הקואליציה והאופוזיציה היו מצביעים ביחד.

אין שום דבר נורמלי, גם - - -

בטח שיש מצב נורמלי. חבר'ה, אי אפשר לעשות פיליבסטר בדברים של קורונה שהממשלה הקודמת הכינה 98% מהסעיפים. נו באמת.

אתה מדבר על מה שהיה אתמול או שאתה מדבר מהיום?

רגע, לעשות פיליבסטר על חוקים שהממשלה הקודמת הייתה מעבירה תוך חמש דקות, אי אפשר לעשות את זה. יש לכם גם אחריות לאומית, נכון?

אבל על אתמול יש מאזן. עזוב את מה שהיה עד אתמול בלילה.

אותו דבר גם לגבי אתמול מה שקרה, אבל זה כבר אני אמרתי את דעתי בעניין.

תודה. אנחנו עוברים לסעיף ב' בסדר היום, קביעת סדרי דיון - - -

מה הכוונה על סעיף א'?

שמדברים בינתיים.

עוד ידברו, אוקיי.

קביעת סדרי דיון מיוחדים בקריאה שנייה ושלישית לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מספר 51), 2. הצעת חוק הכנסת (תיקון מספר 49), התשפ"א.

אז בוא נראה מה את אומרת וזה חוק יסוד.

בסדר גמור.

עכשיו מה? מה הטיעון שלכם עכשיו? אין פה תוקף שנעלם, אין.

בקצרה, מה זה החוקים האלה?

אני אגיד מה הם אומרים. חוק יסוד: הכנסת כולל שני עניינים, עניין אחד זה דחיית מועד העברת התקציב בשנה שבה קמה הכנסת או ממשלה חדשה, מה שהיה 100 ימים, רוצים לדחות. זה הסעיף הראשון.

זה ב1, התקציב.

כן.

חוק יסוד: הכנסת. נכון. הסעיף השני מדבר על שינוי המספר המקסימלי של שרים וסגני שרים שרשאים להתפטר לפי החוק הנורבגי. חוק הכנסת כולל שני סעיפים, הסעיף הראשון משלים את ההוראות של חוק היסוד והוא אומר שבמניין התקופה, כשסופרים את הימים להעברת חוק התקציב בממשלה חדשה, לא יימנו חגים.

מועדי ישראל.

מועדי ישראל וערביהם.

זה מה שיש בתוך הסעיפים האלה של הכנסת ויסוד הכנסת.

כן, היא מסבירה.

אני ביקשתי לרענן את הזיכרון.

הסעיף השני זה הסעיף שבא להרחיב את האפשרות להתפלג כך שלא רק קבוצה של שליש תוכל להתפלג, אלא גם ארבעה חברי כנסת.

רגע, אבל יש פה שניים.

זה נמצא במשולב, זה נכון, בתוך הדבר הזה, אבל בהחלט החקיקה הזאת משפיעה על התקציב והיא קריטית לנו כי התקציב מושפע מזה, ולא רק התקציב, בוא נגיד את האמת, גם ימי הפגרה של הכנסת. הזזת התקציב, הזמנים של התקציב נמצאים בחקיקה הזאת, גם פה וגם פה, וגם בנוסף אתם מודעים לעניין שכתוצאה מזה מושפעים הפגרה וימי הפגרה וצריך לדעת איך מנהלים את כל הלו"ז הזה של החגים, של האירועים, של כל מה שקורה כאן מבחינת לוחות הזמנים של הכנסת. לכן זה קריטי לנו וכמה שיותר מוקדם.

אנחנו מבינים שבתוך זה נמצא גם איזה שהוא סעיף שפחות נוח ברמה הפוליטית לכם, זה כרגע לא רלוונטי לנו, מה שרלוונטי לנו זה הדברים האחרים ולכן - - -

תוציאי את החלק הזה.

לא רוצה להוציא, הדבר הוא כזה, אני לא אתחיל לסדר מסדרת ולשנות חקיקה, ממש לא. ככה זה נראה ולכן ככה אנחנו מגישים את זה.

דבר נוסף, אני רק רוצה להגיד שאתמול ניגשתי לחברי הסיעה פה וליריב לוין, חבר הכנסת, לנסות להגיע בנושא של חוק שירות ביטחון לאיזה שהן הסכמות ואני הבנתי שזה הרבה יותר מורכב לאור הכנסת ויסוד הכנסת שמונחים היום על סדר היום בלילה ולכן אין רצון להגיע לאיזה שהן הסכמות ומשם אנחנו ממשיכים, מהמקום הזה.

אוקיי, אז אני מזכירה לפרוטוקול שסיימתי את הדיון בסעיף א' ועכשיו אני קוראת את החלטת הוועדה המסדרת לגבי סעיף ב'. ההצעה בדבר סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק יסוד: הכנסת, תיקון מספר 51, ובהצעת חוק הכנסת, תיקון מספר 49 התשפ"א.

הצעת חוק היסוד עוסקת במועד האחרון להעברת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה ובמספר השרים הרשאים להפסיק את חברותם בכנסת לפי החוק הנורבגי. הצעת חוק הכנסת משלימה את ההוראה בדבר המועד האחרון לקבלת חוק התקציב ומסדירה התפלגות של ארבעה חברי כנסת מסיעה.

להצעת חוק היסוד הכוללת שלושה סעיפים הוגשו 1,532 הסתייגויות ומאות הסתייגויות חליפיות נוספות, מרביתן בידי סיעות שלמות המונות ביחד 52 ח"כים. להצעת החוק הכוללת שני סעיפים הוגשו 310 הסתייגויות ומאות הסתייגויות חליפיות נוספות. גם מרביתן הן בידי סיעות המונות ביחד 52 ח"כים. כמות זו של הסתייגויות הייתה מאפשרת למסתייגים לנמק במליאה את ההסתייגויות בשתי הצעות במשך קרוב לשנה, 332 יממות שלמות. עוד עמדה בפני הוועדה העובדה כי על משרדי הממשלה להיערך להעברת חוק התקציב וקיימת חשיבות רבה לכך שהמועד יהיה ידוע מוקדם ככל הניתן. כמו כן למחר, יום רביעי, נקבעה מבעוד מועד ישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת להצהרת האמונים של נשיא המדינה החדש.

לפיכך החליטה הוועדה כי מדובר במקרה יוצא מן הכלל הנכנס בגדר סעיף 98 לתקנון המאפשר לוועדה לקבוע סדרי דין מיוחדים כלהלן: אחת, הדיון המשולב בקריאה השנייה בשתי הצעות החוק יחל היום, הצעות החוק הונחו אתמול, אחרי ההצבעה על הצעת חוק שירות הביטחון, תיקון מספר 18 והוראת שעה, שגם לגביו נקבעו סדרי דין מיוחדים.

אם ייקבעו.

אם ייקבעו, כן. הדיון יימשך - - -

פה צריך להחליט.

פה אנחנו נחליט לכל המאוחר עד איזה שעה, נחליט ביחד.

אבל מה ההצעה שלכם?

לא מוצעת שעת הצבעה.

לא מוצעת שעה בכל מקרה, גם בקודם לא הצענו שעה. סיעות האופוזיציה יקבעו את חלוקת הזמן וסדר הדוברים של חבריהם, במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות לפי גודלן.

עם סיום הדיון תחל ההצבעה בקריאה השנייה. על הצעת חוק יסוד: הכנסת יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-100 הצבעות בקריאה שנייה, על הצעת חוק הכנסת יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-75 הצבעות בקריאה שנייה. מספרים אלה כוללים את ההצבעה על סעיפי הצעת החוק וההסתייגויות גם יחד. אם סיעות האופוזיציה לא יודיעו מה הן ההסתייגויות עליהן הן מבקשות להצביע תתקיים הצבעה על ההסתייגויות לפי סדר רישומן. הוגשו לסעיף בהצעת חוק ההסתייגויות - - -

זה זהה למה שהקראת מקודם.

אותו דבר כמו שהקראתי ל-א'. ולעניין הבקשה להצבעה שמית, לא יתקיימו יותר משלוש הצבעות.

לא, שם זה היה שתיים.

שם היה שתיים. שלוש הצבעות שהתבקשו על ידי הממשלה או חברי כנסת מהקואליציה ולא יותר משלוש הצבעות שיתבקשו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה וזאת ביחס לכל אחת מהצעות החוק בקריאה שנייה וקריאה שלישית.

כלומר סך הכול שש.

כן, שש הצבעות שמיות. זו ההצעה. יושב ראש הכנסת רשאי לאשר מספר מקסימלי, זה אמרנו גם בקודם. זו ההצעה, היא טיוטה לדיון.

אז תרשמו הצעה, לא החלטה.

בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אבל למה החלטה?

כי יש פה הרבה דברים שצריך להחליט עליהם.

אמרתי הצעה לפרוטוקול. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

כן, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, בוקר טוב, סבאח אל ח'יר.

סאבח אל נור.

אחרי לילה ארוך. אני לא חושב שאנחנו ישנו כי ישר באנו לוועדת חוקה לפני הוועדה המסדרת.

זה חדלות פירעון.

בשעה עשר הספקנו כבר לחוקק שני חוקים ולפחות מבחינתנו, אני כנציג של הרשימה המשותפת, אני עכשיו הצבעתי בוועדת חוקה על שני חוקים שמשרד המשפטים מהממשלה הביא ואני תמכתי, כי מדובר בחוקים טובים, צו הוצאה לפועל שמאריך צו הוצאה לפועל, מה שעשינו לתשעה חודשים אז אנחנו מאריכים את זה בעוד תשעה חודשים וגם היה חוק - - - ולכן, גברתי היושבת ראש, העמדה שלנו, איפה שיש חוקים והצעות חוק שהן טובות - - -

חברים, סליחה, אני רק מבקשת שמי שלא מדבר נא לשים מסכה. זה קריטי, אנחנו כבר מתחילים פה לשמוע על כל מיני –

כן. מתי שיש הצעות חוק טובות אז אנחנו תומכים ומתי שיש הצעות חוק לא טובות, גרועות, אנחנו נתנגד בכל הכוח, בכל התוקף, כפי שעשינו עם חוק האזרחות אתמול וטוב שנפל, ואנחנו מברכים על הנפילה שלו ואי אישור החוק הגזעני הזה מ-2003. הגיעה העת באמת להפיל אותו והפלנו אותו.

ועכשיו לגבי הצעות החוק נשוא הדיון בוועדה הזאת. העמדה שלנו העקרונית הייתה, וחבר הכנסת גינזבורג שהיה יושב ראש הוועדה המסדרת והביא את חוקי הממשלה החליפית והחוק הנורבגי וחוק זה, אנחנו התנגדנו גם אז ואנחנו ממשיכים להתנגד גם היום, לא משנה איזה ממשלה, כי החוקים האלה הם חוקים גרועים. אפילו החוק הנורבגי המקורי אנחנו התנגדנו, קל וחומר שעכשיו כשמביאים חוק נורבגי מורחב פי כמה. וגם חוק הכנסת, עם ההתפלגות של הארבעה, זה חוק הזוי שאני חושב שצריך למשוך אותו מיד. אין לו שום סיבה, לא משפטית, לא חוקתית, לא הגיונית. חוץ מלעודד פלגנות בתוך הסיעות אני לא חושב שיש סיבה אחת כלשהי, במיוחד שיש ארבעה שזה תפור על מפלגה מסוימת בתוך הקואליציה שמנסים למצוא לה תחליף ולהוציא אותה ולהיות גלגל ספייר.

חלקי חילוף לרע"מ.

ולכן אנחנו התנגדנו. אנחנו התנגדנו גם בוועדת חוקה ואנחנו נתנגד גם במליאה.

תודה.

לא, הוא לא סיים, הוא עצר.

סליחה, הייתה הפוגה.

הייתה הפוגה כי שם אין הפוגה, ביניכם.

גברתי היושבת ראש, אני אומר לך ואני פונה אלייך, פה מדובר בתיקון לחוקי יסוד. איתן, תנו זמן, אי אפשר לתקן חוקי יסוד בתוך שעות ספורות, אי אפשר. אז נכון שהיה דיון בוועדת חוקה - - -

דיון ארוך.

נכון שנתנו לנו זמן, אבל אני אומר, חוקי יסוד, צריך לתת את כל הזמן הדרוש כדי ללבן באמת סוגיות חוקתיות ולכן תנו זמן סביר לדיון עמוק, דיון לגופו של עניין ובמליאה גם שיהיה דיון מספיק זמן, שנתבטא ונסביר את העמדה שלנו, כל חבר כנסת בתורו. זה חוקי יסוד, אסור לעשות מזה פלסתר.

תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן.

קודם כל עכשיו יצא המרצע מן השק. אתם רוצים להגביל אותנו בחוק שירות ביטחון כי אתם רוצים להעביר את שני חוקי היסוד שאין בהם שום דחיפות, שום דחיפות. פה אמרתם שיש בעיה של תוקף, כאן איזה תוקף? התוקף היחידי זה הלחץ שמפעילה מספר 9 בתקווה חדשה על גדעון סער להיכנס לכנסת. זה התוקף היחידי.

מגיע לה אחרי שהיא עשתה.

זה הלחץ היחיד. עכשיו תראו, מה שאמר יריב לוין זה נכון, הם רוצים להעביר את כל החוקים שהם רוצים בהסכם הקואליציוני בלי להתחשב בשום דבר ועל זה מטילים עלינו הגבלות דיבור והגבלות הצבעה והגבלות של – זה לא יכול להיות דבר כזה. אז אני מציע לכם, אנחנו נהיה מוכנים לדבר פה על סעיף 98 - - -

איפה זה פה?

אם אתם תדחו את הדיון בשני החוקים האלה שהם לא דחופים בכלל, אין שום דחיפות בעניין הזה, לפחות אחד לשבוע הבא, אחד לעוד שבועיים, על מנת שנוכל לתת זכות דיבור כמו שצריך לחברי הכנסת שהגישו את ההסתייגויות. וגם לאלה שלא הגישו הסתייגויות. אני לא יודע, אולי הם כן יכולים להגיד איזה משהו.

הסתייגויות דיבור.

אם ביקשו רשות דיבור.

אז אנחנו מציעים, אני אומר לכם שאתם לא יכולים לפגוע בזכות הדיבור שלנו ובזכות ההצבעה שלנו ללא סיבה. הסיבה כאן היא סיבה פוליטית ללא שום נימוקים, לא משפטיים ולא אחרים, ולכן אני אומר לכם - - -

אם כך יש סיבה, היא סיבה פוליטית אבל היא סיבה.

פוליטית, אבל זה לא סיבה לסעיף 98, זה מה שאני מתכוון. אין בעיה, סיבה פוליטית זה סיבה לגיטימית, אבל לא לגבי סעיף 98, לדברים אחרים. לכן אני אומר, תעשו סדר עם עצמכם ותורידו את זה מסדר היום בכלל ותביאו את זה ברגעים הנכונים ושם נלך לקראתכם באמת בעניין הזה של ההסכמה. אבל אם לא תהיה הסכמה בעניין הזה, אז תחליטו מה שאתם רוצים, מה אני אגיד לכם? אתם רוצים להחליט ככה תחליטו ככה.

טוב, תודה רבה, חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

כן, שלום, יושבות הראש. אני חושב שהישיבה הראשונה שלי אז, נדמה לי, בעניין הזה, עידית, היה בנושא של הטקס של הנשיא.

לא אני ניהלתי אותה.

לא משנה, בכל מקרה היו פה שאלות והתלבטויות למה לעשות את זה ביום רביעי ואתם בזמנו גם נעניתם לבקשת הנשיאים או הנשיא, אבל גם כנראה היו סיבות נוספות וזה בסדר, אבל איך אומרים? צריך לקחת בחשבון את הדברים האלה. אנחנו נמצאים היום, אחרי אתמול, לפני יום רביעי כשאת יום רביעי סגרתם לעניין הזה של הנשיא.

כן, אני מקשיבה לך.

לא, אני רוצה שעידית תשמע אותי.

אני מקשיבה לך.

אני עדיין לא מוותר עליה כיושבת ראש הוועדה.

כל הכבוד.

למה באמת זה?

כי פשוט אני עסוקה בעוד כמה דברים ואני לא רוצה שאתם תגידו שאנחנו לא מקשיבים לכם.

אה, טוב, בסדר.

לא שעל המ"מ יש לנו טענות, כן?

לא, אני בסך הכול עוזרת לה כי היא עוד עושה כאן הרבה דברים.

אני רק אומר דבר אחד, בואו תסתכלו - -

אני גם יושבת ראש הקואליציה בצד השני.

- - שנייה אחת בעין הגיונית.

אגב, אתה יודע, חבר הכנסת יעקב אשר, מה שאתה אומר זה באמת מעניין ואפשר להוציא את ההצבעה הזאת ולראות האם מי מחברי האופוזיציה אולי גם יצביעו בעד הדבר הזה של הנשיא, כי יכול להיות שזה לא רק משהו שאנחנו הצבענו עליו אז. אני חושבת שהייתה פה הסכמה.

לא, בסוף בסוף אנחנו הסכמנו, אני לא בא ב - - -

אה אוקיי, כי חשבתי שזה מפיל את זה רק עלינו.

את רואה? בגלל שאת לא מקשיבה לי את פונה כשאני עוד באמצע הדרך.

לא, אני מקשיבה לך, אמרת שאנחנו הבאנו את זה.

דווקא היא הקשיבה ולכן היא אמרה.

הקשבתי ולכן - - -

רגע, דקה. אני בא ואומר, אנחנו כיבדנו את הבקשה הזאת וקיבלנו את זה והצבענו כמעט פה אחד על הנושא הזה, וכך ראוי בנושאים ממלכתיים, וזה בסדר, אבל אחרי זה יש מציאות והמציאות הזאת אומרת שיום רביעי הלך, חמישי לא ממשיך, נגמר הסיפור. עכשיו, אנחנו נמצאים בנקודת הזמן של עכשיו, אתם באים עם משהו, גם בעקבות מה שדובר קודם, מה שהיה נכון לסעיף א' נכון גם לסעיף ב' ו-ג', לא בכפל כפליים, בריבוא ריבואתיים, כי זה לא דברים דחופים, אבל אי אפשר, עם כל הכבוד, לדחוף את מה שאתם רוצים ביום הזה שבקושי נשאר, זאת אומרת עד שבע בבוקר.

לכן זה לא ראוי ולא הגון שנעשה עכשיו את הדיון על שלושת הסעיפים האלה. יש את הסעיף הראשון, שהוא הסעיף הדחוף, שעליו אנחנו מבינים את הדחיפות שלו כי הוא פוקע, ולא משנה מה חוות הדעת שלי לגבי אותו חוק של הפטור מה – אבל תגיעו להסכמה, יש פה אנשים, גם יריב דיבר, גם דוד דיבר, מוכנים לשבת לדבר, לא ללכת ישר לזה, לסגור את העניין הזה, ואת שני החוקים האחרים שהם פחות דחופים תתחילו לשבץ לשבוע הבא, בלי 98, לא בכוחנות. תאמינו לי, אנחנו יודעים להסתדר. ועדות אחרות גם מתנהלות יחסית בסדר גמור בלי פיצוצים ובלי שום דבר.

תודה, חבר הכנסת פרוש, בבקשה, אדוני.

רק מכיוון שאני חושב שצריך לנצל את רשות הדיבור, אבל מראש אני יודע שאין תקווה בכלל לקבל תשובה לעניין בעניין הזה, כי שמעתי כבר חברים פה שמדברים והתשובה הייתה פשוט לא, יש דברים שהקואליציה רוצה, זה לא משנה אם הוא כן דבר שפוקע היום או לא פוקע היום, כן דחוף, לא דחוף, לקואליציה זה חשוב.

עכשיו, כאשר אנחנו נתעמת בדרך הזו לא יגיעו לאף הסדר בשום דבר. אז יכול להיות שאולי תוכלו לכופף ידיים, נמצא את הדרך במקום אחר לתת לכם את כיפוף הידיים. אני חושב שלא ככה אתם רוצים להתנהל, אני לא חושב שהקואליציה הרוויחה מסוג הדורסנות שהאופוזיציה הרגישה בשבועיים האחרונים. אז כאשר נכנסים לתחושה כזו של דורסנות ודווקא נעשה לכם ולנו יש את הכוח ואנחנו נעשה, אז גם בצד השני יש כאלה שרוצים להראות דווקא, אנחנו נראה לכם ואנחנו נהיה פה ונסחב אתכם ולא ניתן לכם מנוחה.

אני מציע שמה שאתם מבינים שכלפי חוץ או כלפי פנים אין כל סיבה לומר שזה דחוף לנו, זה דחוף לנו, כמו שיעקב אמר, אם מדובר על חוק שפוקע היום, בסדר, למרות שמבחינתנו אפשר לחיות גם בלי החוק, גם מבחינת הצבא אפשר לחכות בלי החוק, לא מתאים להם פשוט שהיה להם חוק ובגלל שהם פספסו את הזמן הזה הוא התבטל לגמרי, למרות שאפשר להריץ אותו מחדש, אבל - - -

אי אפשר.

אפשר מחדש, מה זאת אומרת אי אפשר? נגיד שהוא פוקע יביאו חוק חדש.

עוד כמה שנים.

לא, זה לא יקרה.

בוא, לניצול שמדינת ישראל עשתה עם החוק הזה מינואר עד עכשיו, שמדובר על ארבע בנות, נו, יש דברים יותר דחופים במדינת ישראל לחוקק, אבל מי שרוצה לחוקק את זה בסדר, אבל זה פוקע היום, אני שומע, אבל דברים שלא פוקע, מה? בגלל שהקואליציה רוצה והיא חושבת שיש לה כוח אז היא רוצה לכופף ידיים? היא רוצה דווקא ללכת? זו אווירה שלא כדאי לכם שהיא תהיה ומבעוד מועד תחשבו ותורידו את זה.

תודה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מבין את הסיטואציה, אבל אני רוצה להזכיר כמה דברים. אין ויכוח לגבי חוק שירות ביטחון, החוק פוקע, אני לא מדבר כרגע על הסוגיה הערכית של החוק, חבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת אשר, וזה לגיטימי, הסיפור הערכי נגד החוק הוא לגיטימי, אבל באמת יש חשיבות להארכתו היום כי אי העברתו היום לפני חצות יגרום לכך שהחוק יפקע והמשמעויות הן כבדות משקל.

הכנסת וגם הכנסת, הדחיפות היחידה שקיימת בתוך החוקים הללו זו סוגיית העברת התקציב. שני החוקים הללו טומנים בחובם - - -

איתן, יש לי הצעה, תפצל את זה ואנחנו נזרום איתכם ובשם כל האופוזיציה, מה אתה אומר?

שנייה. תן לי.

מה אתה אומר? דוד, הוא אמר שמה שדחוף זה העניין של העברת התקציב.

פיצול זה לא שינוי החוק, זה החוק כמו שהוא, להשלים חלק מסוים ו - - -

נצביע על זה וידחו את השאר, מה אתה אומר?

אין לי בעיה, למרות שאני לא רוצה לעשות איתם שום הסכם אחרי אתמול.

רגע, רגע, סליחה, חבר הכנסת איתן גינזבורג מדבר.

החשיבות בחוקי הכנסת זה בעיקר הרכיבים שנוגעים להעברת התקציב ודחיית המועד להעברת התקציב כי אנחנו כבר שנתיים וחצי ללא תקציב, אנחנו בחודש ספטמבר כולו.

יש הסכמה על זה.

טוב, פרוש, אני שמעתי אותך, ממש לא הסכמתי עם שום מילה שדיברת ולא הפרעתי לך. ולכן הרצון שלנו להעביר תקציב ולהאריך את מועד העברת התקציב בגלל חודש ספטמבר, שהוא חודש מלא חגים, כל חודש תשרי, והרצון שלנו להגיע למצב שבו יש תקציב, זו הדחיפות של הצעת החוק, גם ביחס לתיקונים הנוספים בחוקי הכנסת.

אני מזכיר לכם, חברי הכנסת בקואליציה, דוד ביטן, אופיר כץ, פרוש, אשר, לוין, אנחנו העברנו בכנסת הקודמת את החוק הנורבגי הגדול - - -

חוק קטן.

הגדול, אדוני, שבו מדובר, היו פה דיונים ארוכים - - -

דלג, דלג.

לא מדלג. דיונים ארוכים, שקבענו את הנוסחה, כמה בסיעה של שלושה, כמה בסיעה של ארבעה, ובין שבעה לתשעה יכולים להתפלג והיה חוק נורבגי גדול וקבענו גם כהוראת קבע. באמת הכנסנו פרק בתוך חוק היסוד של הכנסת.

אז תשאירו אותו.

היום התיקון שהממשלה מבקשת, ואפשר להתווכח ערכית ומהותית אם הוא נכון או לא נכון, זה כבר סוגיה קואליציונית ופוליטית, שתוספת של אדם אחד לאותה מכסה, יש פה חוק שמתקנים בו שניים וחצי סעיפים - - -

נראה לך שכל פעם שיהיו בחירות ישנו את ההסכם?

אנחנו בחוק הנורבגי הגדול הפעלנו 98, אדוני. הפעלנו 98 של ארבע שעות.

עם שעת הצבעה גם.

עם שעת הצבעה מוגבלת ואני לא יודע כמה הסתייגויות הצבענו עליהן.

80.

80 הסתייגויות וזה עבר. וחברי הקואליציה כאן כולם, אני הייתי בתוכם, הצבענו בעד הדבר הזה, אהבנו או לא אהבנו.

בוא לא ניכנס לגופו של החוק.

לכן לדבר איתי על תקדימים או לדבר איתי על דברים כאלה ואחרים שזה לא היה כדוגמתו וכו', אז היו. היו. יכול להיות שזה לא בסדר, יכול להיות, אבל - - -

תן לי רגע. אנחנו התחלנו עם חוק נורבגי קטן של שניים, בזמנו, תראה למה הגענו, בחייך.

אני לא הייתי אז.

זו הבעיה, תראה למה הגענו.

אפשר להתווכח מהותית וערכית. אם תשאל אותי אחר כך איך אני מרגיש כלפי החוק הזה אני אולי אשקול גם להקשיב לך, אבל בנוגע למהות הדיון של סדרי הדיון, אז - - -

אבל תדחו את זה, מה דחוף לסעיף 98? תגיד לי, זה סעיף 98, אתה יכול להגיד לי מה דחוף בחוק? מה דחוף בחוק?

רכיבי העברת התקציב.

זה הדחוף בחוק? זה הדחוף? בינתיים תעבדו על התקציב, מה הבעיה? עוד שבוע זה ישנה משהו? עוד שבועיים זה ישנה משהו? אל תגזימו, בחייכם. איזה טיעון יש לך פה, בחייך?

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני חייב לפרגן לך, היושבת ראש, על הדיון הפורה, הענייני, שאת נותנת זמן לדבר.

תיזהרו לא לשרוף אותה, אל תשרפו לי אותה, תעשו לי טובה.

לא, מה ששלה שלה.

יגידו בקואליציה שהיא לא מספיק צועקת.

לא.

קודם כל, איתן, לגבי מה שאתה אומר, לגבי הדחיפות של התקציב, בוא נפריד את החלקים של הנורבגי מהחוק והחלקים של התקציב, נביא אותם בדחיפות ונעשה - - -

יש קואליציה, שתחליט.

אז הנה, יושבת ראש הקואליציה, יש פה הצעה. בגלל הדחיפות של נושא התקציב תפצלו את החלק של - - -

מה? לפצל את התקציב?

מה? אה, העברת כבר את ההצעה הזאת?

היא יודעת, אבל היא לא רוצה.

אני מבין שהיא שמעה כבר את ההצעה של לפצל - - -

היא לא שומעת כלום. היא מזלזלת, היא לא שומעת.

אנחנו שומעים.

היא מבחינתה שהחוק של שירות ביטחון ייפול העיקר לקבל את השניים האחרים.

למה שחוק שירות הביטחון ייפול?

מבחינתה. זה הרי הכי דחוף, זה פוקע היום, מבחינתה זה –

זה לא מעניין אותה.

מה זה מעניין אותה? זה טוב לשחק את המשחק - - -

סעיף ב' ו-ג' זה מעניין.

אני חושב שאם זה כזה היה לכם דחוף אתם הייתם צריכים לחתור לפיצול כדי להעביר את זה כמה שיותר מהר, אבל אנחנו מבינים מה דחוף לכם באמת וזה לא התקציב, זה רק הסוואה.

זה גם.

זה ממש לא נכון. הנושא של תקציב הוא מאוד חשוב.

על התקציב יש הסכמה, אנחנו מוכנים על התקציב.

אם היה חשוב, שוב, התקציב, היינו עושים הפרדה, מעבירים את זה מהר ואת זה היינו עושים בשבוע הבא, אתם רוצים את זה עכשיו.

לגבי החוק של הפיצול. אני רוצה להבהיר לנציגי יש עתיד, יש פה שניים, החוק הזה הוא משרת הרבה מפלגות, הוא עלול לפגוע בשתי מפלגות בלבד, הליכוד ויש עתיד.

אז יאללה, אופיר, בוא אלינו.

אנחנו לא בניגוד עניינים, תן לי לנמק במקומך.

לא, הוא עושה את זה מצוין.

אז אני רק אומר לכם, בני גנץ היה נראה לכם אולי קצת תמים וזה, אבל הוא הוכיח את הכישורים הפוליטיים שלו, אז תיקחו בחשבון שאי אפשר לדעת מה יהיה עוד חודשיים-שלושה, לכו תדעו, מה שאתם לחוצים להעביר עכשיו, מירב, עלול גם לפגוע בכם. אי אפשר לדעת.

שלא יתהפך עלינו.

לא, אני לא אומר שזה יכול לקרות, שזה בטוח יקרה, אבל תיקחו בחשבון שמה שאתם מעבירים עכשיו - - -

אופיר, אתה יודע שזה כל שינוי של החוקים האלה בסופו של דבר עלול לחזור כבומרנג.

לא, אבל בחוק הזה זה לא רלוונטי למפלגת העבודה.

זה רק מפלגה מעל 12.

אני מבינה, אתה מדבר ספציפית, אבל תראה את החוק הפריטטי, תראה את החוקים האחרים, כל פעם שיש תיקון זה אחר כך חוזר כמו בומרנג למפלגות שעשו את התיקונים.

ברור, ברור, אבל אני אומר שהבומרנג הזה יכול רק הליכוד - - -

אני מבינה מה אתה אומר.

לא, כרגע זה אלינו, אם זה בומרנג, יש אופציה אחת.

אפרת, אם את רוצה את יכולה לדבר אחריו.

אני אולי ארצה להשלים את דבריו.

אתה רוצה להשלים משהו? אני אתן לך.

אני רק שם את זה על השולחן, אולי לא שמתם לב לזה, אז אני רק רוצה לחדד. במקרה שלא שמתם לב.

לחדד, כן, זה בסדר גמור.

ודבר אחרון, אז מה שאני מבין, שאתם לוקחים פה את כל החוקים שיש היום ואתם אומרים לא משנה מה נחליט, 98, זה שעתיים, זה שלוש, אנחנו את כל אלה מעבירים עד רגע שנסגרת המליאה כהכנה לנשיא, זה מה שאתם אומרים לנו פה?

עד שבע בבוקר.

אתם אומרים שכל מה שיש פה אתם יכולים עכשיו לריב עם עצמכם שעתיים, שלוש, 98 - - -

לא, חכה, צריך להגיע למתווה.

כל מה שיש פה אנחנו הולכים להעביר את זה עד שנסגרת המליאה ומתחילה ההכנה לנשיא.

תראה, קודם כל עוד לא הצבענו.

סעיף א'.

א' ו-ב'.

לא, הם רוצים את הכול עד שבע בבוקר.

הם רוצים. זה לא ריאלי.

זה מה שהם מתכננים לעשות.

למה לא?

בבקשה, שמעת?

רון, בוקר טוב.

מה זה בוקר? אני פה מיום ראשון, אני ברצף.

מאה אחוז, אבל אתה פה בישיבה דקה, לא שמעת, אתה לא יודע על מה אנחנו דנים אפילו.

מה זה לא שמעתי? אני באון ליין איתכם, לא עוזב אותך.

אופיר, סיימת?

כן, אני מסיים. אני רק אומר שזה לא רלוונטי. אם זה מה שאתם מחליטים והולכים לעשות, שעד שבע בבוקר אתם מחליטים פה את הכול אז למה כל הדיון הזה, שעתיים לפה, שלוש שעות לפה, שעה לפה? זה סתם אתם עובדים עלינו.

בסדר. חבר הכנסת פרוש הציע להוסיף הערה.

יכול להיות שגם ארבל צריכה להתייחס לזה. בעצם הקטע הזה של פיצול ארבעה מתוך סיעה גדולה לא תיחשב כאילו לעניין של פרישה - - -

רק מעל 12. בגלל זה אופיר אמר שזה רלוונטי רק ליש עתיד ולליכוד.

וגם יש עתיד. יכול להיות שזה פוגע בחוק יסוד אחר של אחוז החסימה?

למה?

ברגע שאפשר להתפצל ארבעה - - -

אז תחכה שארבל תבוא ותשאל אותה, כי היא הלכה ואתה צריך תשובה מקצועית. רגע, חבר הכנסת רון כץ, רצית להוסיף משהו לדיון?

אז יש לי זכות דיבור עוד, כן?

כן.

אתה רוצה?

על העניין הזה.

כן, כשארבל תחזור.

הוא שומר את זה כשארבל תחזור.

הוא שומר ושמרתי על זכותו.

אני שומר על זכותו. רון, בבקשה.

תודה לך. טוב, אז אני באמת שמעתי בכובד ראש את הדברים של חברי חבר הכנסת כץ ואני רוצה להוסיף. קודם כל אני אגיד לך בשם יש עתיד שאין סיכוי שזה יכול לקרות, הכרת את הדנ"א שלנו.

איזה דנ"א? זה כבר קרה.

אבל הליכוד, אם אתם חוששים - - -

אל יתהלל חוגר כמפתח.

אני אומר לך שעופר שלח, אם היה לו חוק כזה הוא היה עושה את זה.

לבד? אין דבר כזה. אבל לא משנה. בקיצור, מה שאני אומר, יש פה איזון נכון של הדברים. אני לא מבין את החשש הגדול של הליכוד להילחם בחוק שמאפשר את זה. אם יש כזה חשש בליכוד ויש כזאת פניקה מהחוק הזה, בואו, על מי אנחנו מדברים? ממי אתם מפחדים בליכוד שהולכים לצאת?

אני אגיד לך מה הפניקה, כי אתם אומרים שיש דברים דחופים ואתם מביאים את זה, ואני אומר לדוד ביטן ויריב לוין, בשבוע הבא כשתגידו לנו דברים דחופים אנחנו לא נשתף יותר פעולה. אם זה אתם שמים לפני הדברים הדחופים של הצווים לא נשתף יותר פעולה.

מה שעשיתם בשבוע האחרון זה שיתוף פעולה? 5,000 הסתייגויות ו –

תבוא לוועדת הכספים ותראה איזה שיתוף פעולה.

בוא תראה איך זה עובד, רון.

אני אבוא.

שני חוקים פה אחד.

ארבל, יש לך שאלה של חבר הכנסת פרוש.

ארבל, אני שאלתי האם הקטע הזה של החוק שארבעה מתוך סיעה של מעל 12 יכולים להתפצל, האם זה לא פוגע בחוק יסוד של אחוז החסימה? כי בעצם מה קורה פה, ארבעה ישתלבו באיזה שהיא רשימה ואחר כך הם יפרשו הצדה כאשר לבד הם בחיים לא היו עוברים. בתור ארבעה שקשורים ל-12 או שקשורים ל-30 הם נכנסו לכנסת.

דווקא ברגע שקבעו את המספר ארבעה לכאורה זה עולה בקנה אחד.

הם לא אמרו ארבעה, ארבעה בתוך הבית התפצלו.

נכון, ואחוז החסימה מאפשר פיצול ארבעה ח"כים.

אבל אותם ארבעה שפרשו, נניח מיש עתיד, הם בחיים לא היו עוברים.

לא, הם לא יכולים לפרוש.

ואת מכניסה אותם בפנים ואחר כך הם יוצאים החוצה.

אבל כבר היום החוק מאפשר לשליש מסיעה שהם לפחות שניים, זאת אומרת אם יש סיעה של שישה שניים כבר היום יכולים להתפצל, סיעה של שבעה שלושה חברים.

אני שואל עכשיו, יש שניים? לא יודע, גם אז גדעון סער עמד מאחורי זה והיום אשתו של גדעון סער עומדת מאחורי זה, לא יודע מי עומד מאחורי זה, מה?

בסדר, החוק לא אומר שנשארים בהרכב שאיתו נבחרו וזהו, החוק כן מאפשר תנאים להתפלגות כשהרעיון היה שיש איזה שהן התפלגויות שיוצאים מהנחה שהן אולי אידיאולוגיות או כן רוצים - - -

יכול להיות שגם בשניים היו צריכים לשאול את השאלה שזה פוגע בחוק יסוד של אחוז החסימה.

נכון.

אז אני שואל את זה עכשיו.

אז אתם קובעים את הגבולות, אתם קובעים.

אז אני שואל אם זו לא פגיעה בחוק יסוד ההוא.

אני לא חושבת.

היא לא רואה בזה פגיעה. טוב, חברים, הוועדה סיימה לתת זכות דיבור לכל מי שביקש, אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית, ניפגש פה באחת ו-13 דקות.

גברתי היושבת ראש, האם מתקיים איזה שהוא דו שיח בין הקואליציה לאופוזיציה?

בוודאי. הנה, אתה רואה את השיח מולך. חבר'ה, יצאנו להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:08 ונתחדשה בשעה 13:17.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. אני רואה שהצטרף אלינו הכוח המניע. אני רוצה להעיר הערה ואז אתם תדברו. ההערה שלי היא שעל סעיף ב', על הצעת חוק יסוד: הכנסת, תיקון מספר 51, והצעת חוק הכנסת, תיקון מספר 49, התשפ"א, לא נתתי לכם שעה עד מתי הדיון יימשך ברציפות ולכן אני מודיעה - - -

זה לא כולל הכול עד שבע בבוקר?

לא. שוב פעם, אני מחזירה אתכם, קראתי לכם הכול, הדבר היחיד שלא אמרתי לכם זה עד איזה שעה הדיון, אז הוא יימשך ברציפות לכל המאוחר עד השעה חמש בבוקר של יום רביעי. בגלל שהודעתי לכם רק עכשיו אתם יכולים לפתוח את זה לדיון מחדש.

אני מבקש רשות דיבור.

לא, רגע, אבל מה אומר סעיף 98?

תשמע, הגעת עכשיו, בעיקרון זה - - -

לא, אבל אני לא מבין, אני דיברתי עם ארבל - - -

גם ביטן לא מבין.

לא, תאמין לי, הוא היה פה, הקראתי הכול.

רק רגע, דיברתי עם ארבל, לא שהיא מסרה לי מידע, אבל ראיתי על השולחן שלה כשדיברתי איתה, יש חוקים שעוד מעט אין להם תוקף, אתם לא מביאים אותם.

פג תוקף?

פג תוקף.

יש לי חוק אחד כזה.

לא נכון.

אה, אתה מדבר על אלה שלא התחלתי לדבר עליהם?

אני אמרתי שאנחנו לא נשתף פעולה בגלל מה שהם עושים פה ואני לא ראיתי את החוקים האלה.

אתם מביאים את חוקי היסוד האלה, שאין להם שום דחיפות, שום דחיפות, ואת החוקים האחרים שכן דחופים אתם לא מביאים ומבקשים סעיף 98 על חוקי היסוד. בחייכם, תפסיקו להתייחס אלינו כאילו שאנחנו מטומטמים.

חס וחלילה.

ואז אומרים לנו 12 בלילה, 12 בלילה.

עכשיו את רוצה שאני אספר בדיחה או לא?

תספר בדיחה, בבקשה, ואחרי זה פרוש.

אני אף פעם לא מסתבך עם התימנים, אבל - - -

אין פה. לא בכדי יש ועדת חקירה על התימנים.

תשמעו, תימני, מרוקאי וכורדי עבדו ביחד במפעל, כל יום בעשר הם יושבים לאכול ארוחת בוקר. אומר המרוקאי: נמאס לי שכל פעם אשתי עושה לי סנדוויץ' עם אבוקדו, עוד פעם אחת אני מקבל סנדוויץ' עם אבוקדו אני מתאבד. התימני אומר: נמאס לי, כל פעם אני מקבל סנדוויץ' עם נקניק, עוד פעם אחת אני מקבל סנדוויץ' עם נקניק אני מתאבד. הכורדי אומר: כל הזמן מביאים לי עם חביתה, עוד פעם אחת אני מקבל עם חביתה אני מתאבד. למחרת כולם קיבלו את אותו סנדוויץ', התאבדו. יושבות האנשים באבל, אומרת המרוקאית: אני לא מבינה, היה אומר לי שהוא לא רוצה סנדוויץ' עם אבוקדו לא הייתי מכינה לו, למה להתאבד? התימנייה אומרת: אני לא מבינה, היה אומר שהוא לא רוצה עם נקניק לא הייתי מכינה לו, למה הוא צריך להתאבד? הכורדית אומרת: אני לא מבינה, הוא מכין את הסנדוויצ'ים לעצמו.

מירב, הערה, רלוונטי לעניין. בזמן שהגשנו את ההסתייגויות בוועדת חוקה אמרנו לפרוטוקול שלמרות מספר ההסתייגויות שמוגש, ביקשנו לציין לפרוטוקול שאנחנו יודעים את החשבון בעצמנו ואנחנו מראש מבקשים רק 12 שעות להנמקת כלל ההסתייגויות במליאה. ציינו את זה לפרוטוקול אז, זאת אומרת לבוא ולהגיד שיש פה איזה פער. אני רק אומר את זה למידע, אני לא יודע אם שמתם לב לזה, זה מופיע בפרוטוקול הדיון, שארבל תיקח את זה בחשבון, שאתם תיקחו את זה בחשבון, אבל זה מראש מה שאנחנו אמרנו, צריכים לעשות את החשבון ואת ההכפלות - - -

בסדר, לא ידענו את זה.

אוקיי, לעשות את החשבון ואת ההכפלות ואז להגיד: ביקשתם 432 יום ואנחנו מצמצמים לכם זה לא נכון כי מראש מראש כל מה שביקשנו שם היה 12 שעות.

תודה, לא ידענו את זה.

אז למה להחתים את כולם?

כדי לאפשר לכולם לדבר.

טוב, אני פתחתי את הדיון אז פרוש מתחיל.

עשר דקות למסתייג זה הרבה?

אני חושב שלא בכדי קוראים לוועדה הזו ועדה מסדרת, כשמה כך היא צריכה לנהוג. זה שהביאו לנו קודם מספר חוקים ואמרו לנו ככה: את זה אנחנו חושבים שתקבלו שעתיים וחצי וסך הכול ההצבעות יסתיימו בשבע בבוקר. עכשיו את באה ואת אומרת שבעניין של חוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת זה יהיה עד חמש בבוקר, אני שומע, ודוד ביטן גם רמז על כך, שיש עוד חוקים שאתם רוצים להביא לפה כדי שנכניס אותם לסדר היום שהם עדיין לא על השולחן. אין פה סדר, כוועדה מסדרת את צריכה להניח את הכול על השולחן, לומר מה יש לנו ואז נדע איך, גם אנחנו נעזור לך לחלק את הזמן, או שנגיד לך שלא ייתכן בסד זמן כזה להכניס כל כך הרבה חוקים.

כך אין לנו את תמונת המצב לכל מה שיש פה ולכן לא שייך בכלל לדון. אז בבקשה תגידו לנו מה אתם חושבים – אני לא יודע מה את יודעת, כנראה שאת לא יודעת. זה שכן יודע וזה שמחליט בשבילכם, שיגיד לנו, שישלח להגיד, באמצעותכם או שהוא לבד יצטרך להגיע, מה אמור להיות במליאת הכנסת עד מחר בשבע בבוקר.

עד מחר בחמש בבוקר.

בשבע בבוקר.

לא, חמש תחילת ההצבעות על זה.

בשבע בבוקר לצאת החוצה.

בסדר גמור.

זה התיקון שמלכתחילה היה.

אבל זה לא נכנס בזה. זה לא עובד.

חבר הכנסת דוד ביטן.

אני שוב פעם אומר, אין שום דחיפות בחוקי היסוד, מה גם שיש חוקים אחרים שעוד מעט התוקף שלהם מסתיים ואותם אתם לא מביאים משום מה לפי סעיף 98, גם לא לדיון בוועדות, אז כנראה לא אכפת לכם, אבל ההרגשה שלי, גב' ארבל, שהם קובעים את זמן הדיבור של החוקים לפי כמה זמן יש להם היום בערב היום במליאה.

עד הנשיא.

לא לפי מה שמגיע, אלא יש לנו שבע שעות אז בוא נחלק שבע שעות את הכול.

בדיוק.

רבותיי, אולי אתם לא יודעים, לדבר ואחר כך להצביע על כל 100 הצבעות זה לוקח שעתיים, שעתיים וחצי, אם אתם לא יודעים, זאת אומרת בכל מקרה, אז אני מפתיע אתכם, זה לא יסתיים לכם בשבע בבוקר, שום דבר לא יסתיים בשבע בבוקר. הרי צריכים לדבר ואחר כך צריכים להצביע. שכחתם שגם צריכים להצביע. אני מציע שתביאו 99, תקנה מיוחדת, תוותרו על ההצבעות, בשביל מה צריך הצבעות? בואו נוותר על ההצבעות.

או שנעשה את זה כמו בחליפי, אחד - - - מכל חברי הכנסת.

רבותיי, אל תעשו מאיתנו כאילו אנחנו מטומטמים. אנחנו מבקשים דבר מאוד פשוט, שבכל סעיף כל מסתייג יוכל לדבר עשר דקות מינימום כדי להסביר את ההסתייגויות. הרי כשיש הצעת חוק בקריאה ראשונה מותר לדבר שלוש דקות, אז כשמגישים מאות הסתייגויות אפשר לדבר שתי דקות? זו התוצאה. אם אתם לוקחים שעתיים ורבע, שהצעתם בחוק שירותי ביטחון, אתם מחלקים את זה ל-52 לכמה אתם מגיעים? לשתי דקות? אין היגיון במתווה שאתם מציעים.

אז מה שאני מציע לכם, בלי שאני מסכים ל-98, אתם מנצלים את התקנון באופן לא מידתי, מופרז, לא סביר והכול, מה שצריך לעשות, לפחות לכל מסתייג לתת לו עשר דקות. זה אומר שצריך לתת שמונה שעות בשירותי ביטחון, בלי קשר להצבעות ובלי קשר לקואליציה, שמונה שעות זה רק למסתייגים, שמונה שעות בהצעת החוק הראשונה ושמונה שעות בשנייה. זה 24 שעות. אז אם לא מסתדר לכם תדחו את המועדים לשבוע הבא, מה קרה? מה הלחץ של אלקין וגדעון סער? בגלל שמספר 9 לוחצת על גדעון סער?

או לחילופין תפרשו מהקואליציה.

אז מה קרה? אפילו אני לא זוכר את שמה. היא לוחצת עליו וכולנו צריכים להשתעשע עם העניין הזה. עד כמה אפשר. מיכל, מיכל מה?

שיר.

אה, מיכל שיר סגמן. אני אומר לכם, אתם, מרצ, מבזים את עצמכם. מרצ מאבדת כל יומיים רבע מנדט.

אז אנחנו - - - לך, מה אכפת לך?

אתם, יש עתיד, אני מציע, דברי עם לפיד, כל מה שהוא אמר לאורך שנים, הכול הוא זרק לפח, בשביל מה? בשביל להיות ראש ממשלה חליפי של בנט? באמת. מילא היה לכם ממשלה עם לפיד, אני מבין, אז אפשר להתגמש בכל מיני דברים. תביני, הוא ראש ממשלה חליפי, של מי? לא של עצמו, של בנט. זה נקרא ראש ממשלה חליפי? תלוי גם למי אתה בן אדם חליפי. אז אני מציע לו שלא יעזוב את כל מה שהוא האמין בו, יש דברים שהוא האמין בהם והם בסדר גמור.

אני אומר לך את האמת, את רואה, אני לא תוקף הרבה את לפיד, הוא עשה את שלו, היה לו מטרה, לקבל את השלטון והוא נתן כמה ג'ובים לתקווה חדשה ולבנט וקיבל את השלטון. על הכיפק, אני מעריך את זה, יצא לו מה שקרה לליכוד, שהוא נתן לשותפים הקואליציוניים כמעט את הכול ולא נשאר ליש עתיד כלום, כמו שנתניהו עשה את זה גם. אבל אני מציע, דברו עם לפיד, מספיק כבר עם המשחקים האלה, תלמדו גם לדחות חוקים ולהפסיק - - -

הוא לא מפסיק לדבר.

אבל אני בזכות דיבור. מה, אתם לא מתראים אחד עם השני? מה שאני מבקש מכם, אם אתם רוצים להגיע איתנו להסכמה במסגרת 98 תציעו הצעה הוגנת, זה הכול. בלי זה אנחנו לא נסכים לשום דבר.

טוב, ביטן, שמענו, תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי.

תודה, גברתי יושבת הראש. אני רואה כאן, אגב, החלטת ועדה מסדרת רק לגבי שני המקרים.

כן, קראנו אותה כשלא היית פה.

בסדר שקראתם. מירב, הכול טוב, אני רק רואה שמופיעים כאן רק חוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת.

יש עוד אחת פה. רוצה?

אני אשמח לקבל.

אבל למה רק אתה? אנחנו גם רוצים.

אבל, פרוש, קראתי לך את זה. אני הקראתי לכם את זה, אתם איתי מ-11 וחצי.

אוקיי, זה אחת. אגב, זה שחילקתם את זה לשני דפים ולא לשלושה דפים, מה זה אומר? זה שלוש פעמים שימוש בסעיף 98.

כל חוק לגופו וכל אחד עם הדף שלו.

כל חוק לגופו, זה שחיברתם כאן - - -

מוצע דיון משולב בחוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת.

רק אם זה יהיה בהסכמה.

לא.

לא, אפשר לעשות דיון משולב - - -

אבל למה לא אמרתם לנו? אתם כל יום משנים את הנהלים.

אבל אלה חוקים שקשורים זה לזה.

ארבל, אי אפשר כל פעם מחדש לשנות את כל הנהלים.

ספציפית על חוק יסוד: הכנסת ו - - -

מה זאת אומרת? קרעי, זה דיון משולב על חוקים שקשורים זה בזה.

דובר כאן כי היה דיון משולב על מתן הפטור שלהם והיה דיון משולב על - - -

טוב, תודה.

אתה לא שמעת את ההערות האחרות, את הבעייתיות שיש עם - - - אבל הנקודה הזאת לא היא עיקר הבעיה.

אוקיי. גברתי יושבת הראש, אני קודם כל מסכים עם כל מילה של חבר הכנסת ביטן, לא יכול להיות שבקריאה השנייה ושלישית יהיה לנו פחות זמן דיבור מאשר בקריאה הראשונה, שזה עדיין בוסרי, שעדיין אין לנו מושג מה יש בחוק ונותנים לכל אחד זכות דיבור של שלוש דקות לפחות, וכאן אתם רוצים לתת שתי דקות אחרי שאנחנו כבר למדנו את החוק? וזה לא סתם חוק, חברים, זה חוק יסוד, זה חוק עם הרבה משמעויות, זה חוק דורסני. אתם מנסים לדרוס אותנו כאן.

מה זה דורסני?

דורסני, בוודאי שדורסני. תני לי עשר דקות במליאה לפחות לדבר אני אסביר לך את זה שם, אני לא רוצה לבזבז פה את הזמן של החברים.

אני אומר שלא ייתכן, ארבל, שלקריאה שנייה ושלישית, כשישבנו שעות של דיונים ומאות הסתייגויות נותנים שתי דקות להציג את זה במליאה. זה לא סביר. עשר דקות זה גם מעט מאוד, אבל בטח ובטח – את יודעת, ארבל, יש את העניין של חמש דקות רשות דיבור, לא יכול להיות שגם את חמש הדקות רשות דיבור מורידים. זה לא סביר, אתם יש לכם איזה אנדרוגינוס בשימושים בתקנון. אני לא יודע מי גובר על מה, מה גובר על מי.

לא, זו לא הצעה שלה.

לא משנה, אבל היא היועצת המשפטית.

אז אני התייחסתי קודם ואני אוכל להתייחס שוב.

אני חושב שהקו התחתון שלכם זה חמש דקות רשות דיבור, לא פחות מזה.

מינימום.

ואני חושב שעשר דקות זה גם כן לא הרבה כשמדובר בחוק יסוד. בחוק יסוד רשות מכוננת צריכה דיונים רציניים ולא חאפ לאפ, למרות שאצלכם אתם משנים את הכול בהתאם לפוזיציה ובהתאם לחברי כנסת שרוצים להיכנס או לא, אבל אל תגזימו, אל תעשו צחוק מהעבודה של הכנסת.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. ארבל, אמרתי את זה מקודם, פשוט יצאת, בעצם עושים פה פעמיים חטא, פעם אחת מפעילים פעמיים את סעיף 98 ועכשיו אנחנו מבינים שבעצם רוצים - - -

אני לא השתמשתי בביטוי הזה.

איזה?

אני לא השתמשתי בביטוי חטא. חלילה.

לא, לא אמרתי שאת אמרת, אמרתי שעושים פה פעמיים חטא. גם מפעילים את זה פעמיים בשני חוקים שמביאים היום וגם כל הדיון הזה של כמה שעות נדבר, שעתיים, הוא לא רלוונטי כי הם תוחמים את זה פה עד השעה שנסגרת המליאה, אז מה זה משנה כמה אנחנו מקבלים לכל חוק הם מחמש רוצים להצביע ועד שבע בעצם לסיים את כל החוקים, אז כל הדיון הזה שאם נקבל שעתיים או עשר שעות הוא לא רלוונטי, לא יהיה. את שלושת החוקים רוצים להביא עד שבע, אז גם מפעילים 98 וגם שמים מסגרת ל-98 שאי אפשר לחרוג ממנה.

בתוך המסגרת מוצע לגזור את ה - - -

אבל אי אפשר לחרוג מזה, זאת אומרת הדיון הזה של המשא ומתן על השעות הוא אין דיון, אין באמת דיון, כי עד שבע הם מתכננים לסיים עם זה.

דבר נוסף, היו פה הוראות שעה שפקעו וגם אתם, מבחינת ייעוץ משפטי, נתתם להם הקלות, גם ב-98, מאותה סיבה שב-12 בלילה זה פקע. היה לנו את זה גם אתמול בשני חוקים, הוראות שעה שפקעו. עכשיו אני לא יודע, אני לא ראיתי שום דבר, אבל אני אומר שמאחר שהם מביאים את החוקים האלה, חוקי היסוד האלה, שאין בהם שום דבר דחוף, לא בפיצול ולא בשרים, אני אומר בשבוע הבא אם הם יביאו לנו דברים ויגידו לנו 12 בלילה אין שום הצדקה שתעשי להם הקלות. אני אומר, אם יהיה משהו בשבוע הבא, אני לא יודע, יכול להיות שלא יהיה.

אבל יש דברים שפוקעים היום ולא מביאים.

שפוקעים היום? עוד יותר חמור. אז מה אתם הולכים לעשות עם זה?

יש דברים שפוקעים היום, יש שתי הצעות חוק למשל שהונחו על שולחן הכנסת, נראה לי שלזה גם התכוון חבר הכנסת ביטן, פקודת התעבורה 120, רישוי עסקים ומקצועות בענף הרכב וחדלות פירעון שעוד לא הונח, אבל - - -

ארבל, לא שומעים.

נו, אז על מה אתם מדברים?

אופיר, קיבלת תשובה?

לא, שנייה, אז אני רוצה לסיים. אני לא מבין, אם את אומרת שיש כבר כאלה שפוקעים הלילה והם לא מביאים אותם אז זה עוד יותר חמור להביא חוקים אחרים ואת אלה שפוקעים – לכן אני לא מבין למה צריך לתת להם הקלות ב-98 ולצמצם את לוחות הזמנים ולא להגיד להם: הלו, יש פה דברים יותר דחופים, למה אתם מביאים דברים שהם לא דחופים? אמנם הם דחופים להם פוליטית, אבל אין בהם שום היגיון.

הם מפסידים.

ואני אומר, אם בשבוע הבא יהיו עוד דברים, אני מבקש, אין שום היגיון, לא מבחינה פרלמנטרית וגם לא מבחינה משפטית, לתת להם הקלות אם יש דברים שפוקעים והם לא מביאים ומביאים במקום זה דברים פוליטיים גרידא. אין שום היגיון לתת להם את זה.

תודה, אופיר, הנקודה ברורה. חבר הכנסת יעקב אשר.

גברתי היושבת בראש, מישהו פה התבלבל, ועדה מסדרת זה לא שדה קרב.

לא, היום אין אווירה של שדה קרב דווקא.

ועדה מסדרת היא ועדה שצריכה להיות ועדה מסתדרת, היא ועדה שיושבת בצומת הזה וכשמה כן היא, היא צריכה גם להסתדר וללכת בצורה נורמלית. אני אומר לכם עוד פעם, גם אתמול ראינו את זה, אבל היום אנחנו נראה את זה עוד פעם – גינזבורג, אני צריך אותה, אני תיכף פונה אליה.

תן לו שיסיים, יעקב רוצה לדבר עם ארבל.

הוועדה הזאת, מה שקורה עכשיו יכול להיפתר בצורה מאוד קלה, גברתי היושבת ראש, ואת יודעת את זה יותר טוב ממני. יוצאים לחדר סגור עשר דקות, מבינים שיש כאן כל מיני דברים, ארבל, שלא יכולים לבוא ביחד ביממה נורמלית, בטח לא ביממה עד שבע, כשיש מוועדות אחרות, אמרה כרגע ארבל שיש דברים דחופים מוועדות אחרות שהונחו על שולחן הכנסת.

שיכול להיות שאפילו היא לא יודעת.

לפני כמה דקות אושר חוק חדלות פירעון שהוא באמת חוק שפג תוקף עם נזק גדול לציבור אוכלוסייה, אנחנו על מה מדברים? על חוק עידוד עריקים והחוק הנורבגי. יש גם גבול לאינטליגנציה של הדברים הללו. אבל עכשיו אני רוצה לבקש ממך, עורכת דין ארבל, בואי נעשה רגע, נדמיין שאני בקואליציה, אני יושב ראש הוועדה המסדרת, מירב, לקחתי לך את הכיסא לשתי דקות, אני יושב ראש הוועדה המסדרת ואני שואל אותך עכשיו, מתייעץ איתך, כיושבת ראש, מה דעתך, יש לי לחץ מהקואליציה, כי תמיד יש לחץ למעלה, תמיד, ואני שואל אותך, ואני מבקש, אנחנו בארבע עיניים, אף אחד לא שומע, אבל אני עשיתי את זה, אני הייתי שואל את גור בליי, תגיד לי את ההיגיון ואת הצדק ואת היושר ואני אקבל את ההחלטה שלי אחר כך, מה את אומרת? תודה רבה.

מירב, אנחנו רוצים זמן למשא ומתן. בואו ננסה להגיע למשא ומתן.

עם מי אתה מדבר על משא ומתן, איתי?

איתך, כן.

אבל החבר'ה שעושים משא ומתן נמצאים בחוץ.

עד היום זה לא צלח. הם אומרים משהו ולא מקיימים.

וגם איתן פה.

היא אומרת שהחבר'ה שמנהלים משא ומתן נמצאים בחוץ, אנחנו רוצים לקבוע מי ההנהגה שאנחנו עובדים מולה. אנחנו נקבע.

זו הנהגה חלופית וחלופית של החלופית.

אחמד, אנחנו רוצים לפצל בין ההנהגה שיושבת פה לבין ההנהגה שיושבת בעזה.

עד שתחליטו אם יוצאים החוצה או לא - - -

לא, אני רוצה שהדברים יתנהלו במקביל. יש כאן דברים שאנשים רוצים להגיד.

אוקיי, עורכת הדין ארבל, אני מבקש, לו אני הייתי יושב ראש בסיטואציה הזאת מה את חושבת שנכון לעשות כשאת לא מתערבת לי בשיקולים בסוף?

זה לא עניין של נכון וכמובן - - -

אני מבקש להקשיב ליועצת המשפטית. יריב, היועצת המשפטית עונה לי עכשיו, כדאי שתקשיב.

יש פה שיקולים לכאן ולכאן כמובן.

לא, אנחנו מדברים בינינו, אני היושב ראש.

אני אומרת לכל חברי הכנסת את אותו דבר.

רגע, אני לא שומע.

לו יצויר שאלקין היה מתקשר ושואל מה הכי נכון, אלקין כמשל.

יריב, כל האזור מאחוריך, זו בעיה.

אתם רוצים משא ומתן או לא?

איתן שמה, שלחתי אותו אליכם.

אז תנעלי את הישיבה.

לא, אני מנהלת את הישיבה במקביל.

תעשי הפסקה.

אבל עשיתי עכשיו הפסקה.

אבל מה הבעיה? תני לנו - - -

חבר'ה, תקשיבו, יש חבורה אחת שמנהלת פה ואחת שמנהלת שם ודיון שמתנהל כאן.

ואיפה הסמכויות שלך?

והסמכות שלי, חבר'ה - - -

למשוך את הדיון?

לא, ממש לא. אני צריכה לפי התקנון למצות כאן את הדיון וכולם חייבים, כל מי שמבקש, לקבל זכות דיבור.

נמחל לך על זה שלא עמדת בתקנון.

הדברים שאתם אומרים, לפחות כשיריב ישב כאן וכמעט 20 דקות דיבר, אלה דברים שגם משפיעים.

לא, אז תעצרו את הישיבה.

לא, אתה לא עוצר ישיבות, ביטן, אלא אם אתה רוצה אתה יכול לנהל במקביל. יעקב, סיימת?

אני סיימתי, היא התחילה.

יופי, ארבל.

אני יכולה לומר שאני כמובן אומרת לכל חברי הכנסת את אותם דברים אם שואלים אותי. כמו שציינתי גם בדיון הקודם, דרך המלך צריכה להיות ללכת לפי הוראות התקנון, שימוש בסעיף 98 אמור להיות חריג, יש כמובן חשיבות בדיון בכנסת לאפשר לחברי הכנסת לדבר ולהישמע. זה מושכלות יסוד. אבל יש מקרים שבהם יש מקום להפעיל את 98, גם התקדימים מלמדים את זה, גם ההיגיון מלמד את זה ופה אפשר לראות שיקולים שונים. מצד אחד במקרה הזה, כפי שהוא הוצע, מאחר שהצעת חוק היסוד וההשלמה לה בחוק הכנסת מדברים על המועד האחרון שעד אליו אפשר להעביר את חוק התקציב כאשר קמה ממשלה חדשה יש חשיבות בוודאות של משרדי הממשלה, האוצר והאחרים עד מתי אפשר להגיש את התקציב.

אפשר לפצל, מה הבעיה?

לא, אבל הצהרנו פחות מ-12 שעות.

או לחילופין החוקים שנמצאים הם חוקים - - -

מאידך, יש את ההסתייגויות - - -

אתה הצעת 12 שעות.

לא הצעתי, הצהרתי לתקנון שלא רוצים לדבר 12 שעות.

סבבה, אבל אתה יודע, הקואליציה צריכה לראות.

אז זה לא כל כך ודאות לתקציב. לא, עשיתי את זה על דעת כל הסיעות.

אני מדברת בקצרה, תנו לי להגיד.

תן לארבל לסיים.

זה טיעון אחד לחשיבות ולדחיפות, וכמובן צריך לזכור שגם אם היו הצהרות כלשהן בסוף אני לא זוכרת ספר כזה שאינו תקציב עם כאלה כמויות של הסתייגויות, שכמו שאמרתי מאפשרות לדבר כמעט שנה. ההצהרה הזאת, אני לא יודעת מה המשמעות שלה, כי ברגע שמתחיל הדיון אז לכאורה חברי כנסת יכולים לדבר, אז מה זה אומר שאמרו בוועדת חוקה משהו אחר? בפועל זה הכמות שיגישו. אפשר היה להחליט להגיש כמות אחרת.

לא, אבל סוגרים את זה, כמו אנשים אינטליגנטים.

לא, אבל זו המשמעות, זה היה על דעת כל הסיעות.

בסדר, אני כמובן בעד זה שתגיעו להסכמות בדברים האלה. אז אלה הדברים שכאילו כן נותנים איזה שהיא הצדקה להפעלת הסעיף ואלה שיקולים לא קלים.

ולא הזכרת את אלה שפוקע - - -

זהו, זה עכשיו. מאידך אין פה דחיפות של פקיעה כמו החוק הקודם שדיברתם עליו, חוק שירות הביטחון שפוקע הלילה.

ולכן? ולכן?

וכפי שנאמר פה יש חוקים שפוקעים הלילה ולגביהם - - -

ולכן?

זה השיקול - - -

ולכן? שיקול, תייעצי לי, אני היושב ראש.

תדרגי את הדחיפות.

תגידי לי מה לעשות.

אין דחיפות אובייקטיבית.

פוקע היום בלילה זה אחת, או תקציב זה דבר אחד. תדרגי,

לא לתקוף את ארבל. לדבר בנימוס.

את הרגשת שאני מדבר לא בנימוס?

לא, לא, הכול בסדר.

מה יש לך מפרוש?

מה קרה? שאלתי אם היא הרגישה שאני מדבר לא בנימוס, היא אומרת לא.

טונים, טונים.

טוב, יעקב.

אבל אני מבקש ממנה שתדרג - - -

לא, אבל, פרוש, אתה מפריע לה לדבר.

שתענה לי תשובה, שתדרג את הדחיפות, פוקע, תקציב, נקמה. שתדרג אותה ולפי זה נחליט.

מבחינת דחיפות אובייקטיבית, ודאי שיש דחיפות אובייקטיבית לחוקים שפוקעים הלילה.

גמרנו, תודה רבה.

- - - שלושה חודשים מיום כינוס הכנסת. כל מה שהיה אמור לפקוע בכל תקופת הבחירות פוקע הלילה בחצות, אבל יש פה שיקולים נוספים - - -

אוקיי, זה אחת, אחרי זה מה עוד? תקציב? תקציב, תגידי תקציב.

לא, התקציב, אמרתי שזה גורם - - -

לא, בסך הכול תדרגי לנו, פוקע היום בלילה, תקציב זה דבר חשוב.

לא, זה ברור, התקציב, מותר לעשות 98 - - -

התקציב, אפילו יריב אמר שזה חשוב.

אבל סעיף 98 הוא לא רק עניין של דחיפות, יש גם עניין של לא לתקוע את עבודת הכנסת.

בסדר, אז על אחת כמה, גם כאשר זה חשוב יש עניין של לא להפעיל סתם.

זה כבר השיקולים שלכם, עד כמה השתכנעתם שיש פה מקום לסדרי דיון מיוחדים. אני יכולה להציג את השיקולים השונים.

כן, תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

אתם לא רוצים לשבת?

הם מסיימים שם ואז הם באים לכאן. בועז ואיתן פה.

זה בתוך הקואליציה, זה משא ומתן בתוך הקואליציה.

לא, ואז הם באים אליכם.

הם מקיימים כרגע משא ומתן קואליציוני.

עכשיו ממשיך הדיון פה?

כן, אני צריכה לעשות דיון.

אז מה תכלית הדיון עכשיו?

יריב, שמע, אמרה היועצת המשפטית בזמן שדיברתם - - -

אמרתי אותה כבר קודם, את רוצה שאני אחזור עליה עוד פעם?

אבל, יריב, אין לך מה לחזור על הדברים שאמרת כי הדברים שאמרת נשמעו, עכשיו אמרה היועצת המשפטית בזמן שדיברתם, שחלק מהחובה של הוועדה הוא לקיים דיון, אז אם אתה מרגיש שאין צורך לחזור אז מיצינו, אבל יש כאן חברי כנסת שרוצים לדבר.

לא אכפת לי לדבר, אני רק שואל אם - - -

אני ביקשתי מהם, הם אמרו שהם מדברים שם ואז הם באים לכאן. תאמין לי, אני עושה את המקסימום. מלכיאלי, בבקשה.

גברתי היושבת בראש, אני קודם כל רוצה - - -

מלכיאלי, דבר, דבר.

אני רוצה - - -

מלכיאלי, דבר.

אבל למה אתה לא מדבר?

אני אומר שתפקידה של הוועדה המסדרת זה קודם כל לסדר את סדרי הדיון בכנסת, אז אני בראשית הדברים רוצה לומר שאני חושב שבשביל סדרי ניהול תקין שיהיה בינינו, הרי אנחנו יכולים להתווכח בינינו, קואליציה ואופוזיציה - - -

מיכל, את עושה הרבה בלגן היום.

מיכל, זה סיעתי אצלך.

אני?

את מוקד.

את רואה שיתופי פעולה, מה רע בזה? מה רע בזה? מה קרה?

בשמחה, אבל אם אפשר שאני גם אצליח לשמוע.

גברתי היושבת בראש, יכול להיות שבלהט הדברים כשיש הרבה חילופי דברים בינינו, בין הקואליציה לאופוזיציה, אנחנו מאבדים דבר אחד, בסוף אף אחד פה לא מתכוון לענות את השני ולשגע את השני.

לא, מה פתאום.

אני חושב שמה שהיה כאן היום בבוקר, גברתי היושבת בראש, שאנחנו קבענו אחרי לילה באמת ארוך, שהסתיים ברוך ה' איך שהסתיים, לבוא ולהגיד: אנחנו קובעים דיון ב-11 וחצי זה בסדר, אבל רק כשאנחנו מגיעים לכאן לשמוע שההצבעות באחת. אגב, זה חוקי, זה תקין, זו זכותכם, אבל זה מאוד מאוד לא הוגן. יש דברים שלא עושים. אם לא ידעתם, למשל אלקין בהתחלה אמר: אני רוצה ב-11 הצבעות. זכותו של אלקין, הוא לא פה הרי, את הביזיונות שהוא עושה עם הערבים, הוא לא בא למליאה להתבזות, הוא שולח את שקד, מסכנה, הוא שמה, אנחנו פה, אז אם זו הייתה המדיניות של אלקין, בסדר, אנחנו לא מתווכחים.

גברתי היושבת ראש, אני מדבר גם אלייך, אני צריך את הקשבתך. אני אומר שאם יש מדיניות כזו לטרלל אותם, זה לא בסדר, אבל אם אין הכוונה כזאת אני חושב שזה לא הוגן, אנחנו אנשים שהיינו פה לילה שלם ומתכוננים ללילה שלם, אם יש לכם מידע תעדכנו אותנו. שתפו אותנו.

לחשוף אותו לכולם. אגב, אמר את זה לפניך - - -

האמת, ייאמר לזכותה, שהיא אמרה ש - - -

אני לא מדבר על מירב.

לא, הפנינו את זה אליה וייאמר לזכותה שהיא אמרה שההערה במקומה.

וזה לא יקרה שוב.

עכשיו, דבר נוסף, אנחנו דנים פה בחוקי יסוד באמת כבירים מאוד, אחד מהחוקים, שלדעתי הוא באמת עוול שאין כדוגמתו זה שהקואליציה מעבירה חוק, והקדימו את זה הרבה לפניי, שמעודדת רמאות וחתרנות. כשבא אלקין ומביא הצעת חוק – למה אני אומר אלקין? כי את לא הצעת את זה. היושרה שלך ושל עוד אחרים בקואליציה לא היו מעלים הצעות חוק כאלה, זה ברור לי, יש פה אנשים, יש לזה כל מיני הגדרות, לא משנה עכשיו, שמונעים משנאה - - -

אל תגיד את זה על אלקין, תגיד שיש כאלה הגדרות.

יש קרימינלים בעולם, לא אלקין, שאין מעצורים. לבוא ולהגיד כזו הצעת חוק שמעודדת אנשים לגנוב את דעת המצביעים שלהם, רבותיי, זה דברים שלא עושים. אני את החוק הזה מחר רוצה להסביר למישהו מה חוקקנו פה, ואנחנו יש לנו כבוד לראש הממשלה, אתם יודעים את זה, ולממשלה ולקואליציה, ולהגיד שאנחנו העברנו חוק שמעודד ארבעה אנשים לגנוב את הקולות וללכת. אני גם רואה את הפרצוף של יוראי, איך הוא נבעת מהחוק הזה, אני מרגיש את המצוקה שלו להסביר את זה למצביעים שלו, לא שלי. אז אני אומר, אם כבר מגישים כזו הצעת חוק, כשאני אומר שהצעת החוק באמת היא הורסת את האמון של העם בכנסת, אדם שגונב את הדעה - - -

את שאריות האמון של העם בכנסת. מה שנשאר.

מה שבנט השאיר.

הרי אין אדם בעולם שהצביע למלכיאלי בכנסת, אין דבר כזה, גם לא לרוטמן וגם לא ל – אולי לרב פרוש.

לא, לא, לא, ממש לא.

רוב רובנו, לא הצביעו לנו. יש תנועה שקוראים לה הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, הצביעו לתנועה, למפלגה, ואז יוראי להב הרצנו, אין לו קולות, יש לו מפלגה, היא נקראת יש עתיד, הצביעו להם, אתה חלק מהקבוצה.

מלכיאלי, יש הבדל בין שליש - - -

לא, שנייה, שנייה.

שאלה.

עכשיו, כשבאים להגיד למלכיאלי: לך קח כמה אנשים, תגנבו ותלכו, זה נקרא לעודד סחר לא הוגן.

מלכיאלי, מה ההבדל בעיניך בין שליש לבין ארבעה.

אתה יודע מה? אני גם את השליש לא אוהב.

אני אשמח להסביר לך.

רגע, ואני אגיד לך יותר מזה. החוק הזה הוא לא בא לעשות צדק בהיגיון הפרלמנטרי שלנו, הוא בא לעשות מהומת אלוקים אצלנו, כאילו בליכוד או במקומות אחרים יש אנשים שרוצים לברוח, וזה אלקין. אבל אתם, שנגררים אחריו, זה לא מתאים לכם, כי אתם במשך שנים הייתם אבירי הצדק - - -

גם השליש היה ככה, בגלל מופז.

דקה הוא יחליף אותי.

למה רק ליוראי את נותנת?

אני רוצה לעשות ממך תמונה, בדרך כלל - - -

אנחנו אוהבים את יוראי, אבל לא עומדים בפרידה.

בדרך כלל אתה עושה תמונות מאחרים, אני רוצה לעשות תמונה - - -

(היו"ר יוראי להב הרצנו)

אבל אתה מפריע למלכיאלי. דבר, מלכיאלי, בבקשה.

מה שאני בעצם אומר, שאני מתפלא עליכם. אני על אלקין לא מתפלא. אלקין, אמרתי לך, הוא נמצא עכשיו באיזה טירוף להפריע.

עכשיו הוא ישב על כיסא, מה אתה מתפלא עליו?

לא, אבל אתם ביש עתיד, שאני תמיד, כששאלו אותי מי המפלגה שאתה יכול לסמוך עליה בכנסת שלא יעשו שטויות? אמרתי יש עתיד תמיד דיברו בצורה מכובדת, שהם לא יעשו דברים כאלה, אבל כשאתם נגררים אחרי אלקין, תבין, יוראי, הוא לא בא לפה, הוא לא מראה את הפרצוף שלו פה, הוא נמצא בבית, מנהל אתכם. אני במקומכם הייתי נפגע. אני לא רוצה לחמם, אין לי עניין בזה, ממש לא, אני רק אומר שאתם צריכים להתקומם על זה. בהצלחה.

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, זכות הדיבור שלך.

אגב, גם אני ביקשתי.

אתה אחרי אבי מעוז.

תודה, אדוני היושב ראש. יש לנו פה דרישה, שאני חושב שהיא מאוד מאוד הגיונית, של האופוזיציה, חבר'ה, דברים כאלה לא עושים בתדירות כזאת וגם ארבל אמרה לנו מקודם שזו תדירות גבוהה הרבה מעבר לכל התקדימים שיש. לא עושים דברים כאלה בלי הידברות בין האופוזיציה לקואליציה. אנחנו כבר שעה מנסים להידבר עם הקואליציה ולא מצליחים, עוד מעט, והדיון נמשך. הצעתנו היא פשוטה, נעשה הפסקה בדיון, נצא להתייעצויות בין הקואליציה והאופוזיציה, והפעם דיון אמיתי, כדי לנסות להגיע להבנה. עדיף לכולנו, אני חושב, גם לקואליציה עדיף שסעיף 98 לא יוטל בהכרעה חד צדדית של הקואליציה. אני מתאר לעצמי שנגיע להסכמות, אחרי שארבל נתנה לנו פה את סדרי העדיפויות מבחינתה, מה קודם למה, יש את החוק שפקיעתו היא הלילה בחצות, הוא הקודם לכול, אחרי זה חוק יסוד הכנסת שהוא קובע את התאריכים לגבי התקציב, ואם נגיע להסכמות הכול יהיה הרבה יותר פשוט והרבה יותר חלק והרבה יותר מכבד, וזה מה שאני חושב שכדאי שנעשה, כדאי שנחזיר את הכבוד לבית המחוקקים שלנו. תודה.

תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת אוחנה, רשות הדיבור שלך. בבקשה.

תודה. אני גם חבר, לא חבר, אבל משתתף - - -

אני גם עוד לא דיברתי, תרשמי אותי.

חברים, אתם מפריעים לחבר הכנסת אוחנה.

אני גם משתתף בדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט והגיע לשם נציג הממשלה, נציג הייעוץ המשפטי לממשלה ליתר דיוק, והוא נשאל מה הסיבה לשינוי הזה שמבקשים להביא בחוק. עכשיו תראה, אני חושב שאמר את זה אחד מחברי הכנסת כאן, אני לא זוכר מי, אולי אפילו אתה אמרת את זה, למה ארבעה לא ושליש כן? נכון, אמרת משהו ברוח הזו?

שאלתי.

ובאמת אילו היינו מביאים חוק חדש אז אפשר להגיד למה שליש ולא רבע, למה שליש ולא חצי.

כל מספר.

כמו גיל האחריות הפלילית. 12, למה 12 ולא 11 ולא 14, נכון? אלא שזו לא הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מבקשת הממשלה לשנות חוק קיים. יש חוק קיים שמדבר על שליש, מבקשים לשנות. באלגוריה גיל האחריות הפלילית זה 12 ומבקשת הממשלה לשנות את זה ל-11, אז היא חייבת לבוא ולהסביר מדוע, למה השינוי. נניח יש מספר גדול של ילדים בין גיל 11 ל-12 שמבצעים מקרי שוד ואנחנו לא מצליחים להתמודד עם התופעה לכן חייבים לשנות את גיל האחריות הפלילית.

היועצת המשפטית לא פה, כדאי שהיא תהיה פה.

לא, אתה מדבר דברי טעם, חבר הכנסת אוחנה, אולי - - -

עוד לא סיימתי, תן לי להשלים.

בבקשה.

אגב זה כדרכו.

הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה זה שמבקשים לבוא ולשנות ואז נשאלת השאלה, וחייבת להישאל השאלה, מה הסיבה לשינוי, מה הנימוק. אז אמר נציג היועץ המשפטי לממשלה, אגב אני חושב שזו פעם ראשונה שמוגש חוק מהסוג הזה שלא בהצעה פרטית, זאת אומרת מנצלים את הייעוץ המשפטי לממשלה כדי להגיש חוק שהממשלה רוצה בו מסיבות פוליטיות, אז יתכבדו ויתנו לח"כ שיגיש הצעת חוק פרטית ויעביר אותה, אבל זה נשים רגע בצד.

אבל אין הצעות פרטיות.

לא, תשמע, יש הצעה חדשה, לעשות נורבגי גם לח"כים.

נורבגי לח"כים הוותיקים.

לא, נורבגי לנורבגי.

דוד, ראית אתמול את שולחן הממשלה בהשבעה? שולחן הממשלה היה ריק.

(היו"ר מירב בן ארי)

עכשיו באה הממשלה ומבקשת לשנות את המצב הקיים, אז היא צריכה להראות מה התכלית לשינוי. אז הוא אומר: תראו, אני יכול להניח שהמספר ארבע, למה ארבעה? כי זה אחוז החסימה וזה עושה שכל, זה עושה שכל שמתחת לאחוז החסימה אי אפשר להתפצל בצורה לגיטימית מסיעה, אבל מעל אחוז החסימה אפשר. אלא מה הבעיה עם הטיעון הזה? שאחוז החסימה לא השתנה, הוא כך כבר איתנו שנים רבות, לא שחל איזה שינוי באחוז החסימה אז הנה בואו נשנה את החוק.

ולכן אנחנו חייבים לתהות, גם לעיני הצופים שבוודאי צופים בנו, מה הסיבה האמיתית, ואנחנו יודעים מה הסיבה האמיתית, אני אגיד אותה כאן, יש בדיוק ארבעה ח"כים של רע"מ שחברים בקואליציה, אחת מנקודות הביקורת המרכזיות על הממשלה הזאת ועל הקואליציה הזאת זה שהיא הכניסה גורמים אנטי קיצוניים, לא לא-ציוניים ליד הציוניים, שבמוצהר הם אנטי ציוניים, לממשלה, והנה ראינו אתמול דוגמה אחת, אבל אני מאמין שיהיו עוד נוספות, למה אסור לעשות כזה דבר, ורוצים לעשות אחד משני דברים, גברתי היושבת ראש, או לקוות שיהיו ארבעה ח"כים מהליכוד, שאני מאמין שלא יהיו - - -

אין, אפילו אחד אין. זה כמו שאתמול אמרתם לנו שמישהו מהליכוד יצביע נגד הסיעה, נכון? נו, ראינו מי הצביע נגד הסיעה.

אז זו אופציה אחת, לקוות שיהיו ארבעה ח"כים מהליכוד שיבואו.

זה עניין של פרינציפ, אפילו אחד אין.

אבל הדבר השני, וזה לא פחות חשוב, זה חרב, זה חרב מנופפת מעל ראשיהם של הח"כים של רע"מ, הח"כים הערביים שבקואליציה, תהיו ילדים טובים, אם לא אוי ואבוי, יש לנו חלקי חילוף, ארבעה ח"כים.

אמיר, כשלא היית אמרתי להם שהחוק הזה נוגע לשתי מפלגות בלבד, שבסוף לא יהיה סוף טרגי לחוק הזה ועוד כמה חודשים זה יפגע ביש עתיד בסוף.

אוה, בדיוק. החרב הרי יכולה להתהפך.

מירב, שובי הביתה.

מירב, תבואי איתנו. מירב, היית איתנו, לא? תבואי.

ומה שאני אומר כרגע, גברתי, זה שהמטרה האמיתית של החוק הזה היא לגמרי קוניוקטורה פוליטית ומכיוון שאנחנו מדברים על כללי המשחק, לא על המהות, הרי יש קואליציה חדשה, יש לה השקפת עולם אחרת, יש לה דרך משלה, לגיטימי שהיא תבקש להשליט את השקפת עולמה, אין לי עם זה מחלוקת, אבל פה מבקשים - - -

אמיר, היא לא מקשיבה לך.

אני רוצה שגם מירב תשמע אותנו.

אתה אומר דברי טעם, אבל היא לא שומעת אותך.

אני מחכה שתשמעי אותי.

רק שנייה.

חכה, חכה, יש התייעצות חשובה באמת.

אבל, אמיר, שאלת על הנימוק. אם אני מבקש למצוא נימוקים אני אלך לנימוקים שנתן נתניהו לחוק מופז ב-2009.

עוד פעם אתם אומרים נתניהו? אבל החלפתם את נתניהו.

ולכן אני אומר, אתם התנהלתם תקופה ארוכה כאילו הגלגל הוא לא עגול - - -

אמיר, אל תענה לו, מירב - - -

כאילו הגלגל הוא לא עגול, כאילו פעם לא תהיו באופוזיציה, פעם לא תהיו בקואליציה, אז סליחה, די עם ההיתממות הזאת, אתם העברתם - - -

אבל, יוראי, הפגנו בבלפור, שכנעתם אותנו שמה שעשה ביבי לא נכון, למה אתם מעתיקים אחד על אחד?

לא טוב, כל הזמן ביבי ביבי.

לא, מספיק עם ההיתממות הזאת, אתם הפכתם את כל המערכת הזאת לקוניוקטורה פוליטית אחת גדולה ו - - -

אז למה אתה עושה את זה?

אין בעיה, אבל אתם הרי מחיתם נגד זה, עכשיו אתם עושים אותו דבר?

אמיר, ב-2009 הייתי בן 20 ולא הייתי בכנסת.

לא, לא אתם.

ממשלת שינוי, באת לשנות.

כל מה שעשינו הרי, אמרתם שזו קוניוקטורה פוליטית, זה זה, חוק הג'ובים קראתם לחוק הנורבגי, מה עשיתם? ביטלתם את חוק הג'ובים? העמקתם את חוק הג'ובים, ואתם קראתם לו חוק הג'ובים.

אני שואל את עמדתך כי אתה מתנגד לתהליך - - -

אתם מעתיקים את מה שהלנתם עליו עם ריבית.

אבל אני שואל אותך לא לגבי עמדתי, אני שואל אותך לגבי עמדתך, אתם הובלתם את המהלכים הללו, אתם פתחתם את הדרך לעשות את זה.

אני אענה לך ברגע שיושבת הראש תשמע אותנו.

היא לא יכולה, יש להם בעיה, הם מביאים את החוקים הפוליטיים כשיש להם חוקים שהתוקף שלהם מסתיים ב-12 בלילה.

אבל, אופיר, אתם המצאתם את השיטה הזאת.

אז מה? 'באנו לשנות', הסלוגן של יש עתיד, באנו לשנות, לא באנו לחקות. לא עושים חיקוי של נתניהו, באתם לשנות.

לא, לא, לא, חברים, אמיר, משפט אחרון ואני רוצה לעבור לדובר הבא. מי שרוצה ללכת לאכול, ללכת - - -

לא, לא, לא. רגע, מירב. לפי סעיף 57 לחוק הבטן הרעבה צריך לעשות הפסקת אוכל, מה זה? אני רוצה להיות בדיון.

אתה יכול ללכת ולחזור.

לא.

אתה רוצה לעשות מחטף, כן?

מתי ההצבעות?

תן לי לסיים ואז.

לא, תגידי לי, אני רוצה ללכת.

אני עוד לא הסכמתי על - - -

אבל, מירב, זה לא בסדר, אתם משחררים שוב את החברים שלכם כי הם יודעים שאין הצבעות ואולי אנחנו לא יודעים.

תקשיבו טוב, אני צריכה לסיים את הדיון על זה ואז נצא להפסקה, תחזרו מהפסקה ותדעו מתי ההצבעות.

טוב, עד ההפסקה אין הצבעות?

אבל, רגע, יש לנו את אמיר שרוצה לסיים את דבריו.

כן, משפט אחרון. אמר לי חבר הכנסת הרצנו מה זה שונה מחוק מופז ש – לא העברתם, כי גם אני לא הייתי אז, אבל העבירה ממשלת נתניהו ב-2009. זה טיעון, דרך אגב, שאנחנו שומעים אותו שוב ושוב אגב החוק הנורבגי, אגף חוק הקורונה ואגב חוקים נוספים, אבל אני שואל את חבר הכנסת הרצנו, אתם הרי אמרתם 'באנו לשנות', אתם ממשלת השינוי, אז מה השינוי שאתם באים ועושים?

רק אומרים לשנות, שינוי רק בדיבורים.

אותו דבר, כשאתם הייתם באופוזיציה אתם מחיתם על השחיתות הפוליטית ועל האכזריות - - -

הנקודה ברורה, אמיר.

אתם עושים אותו דבר, אבל בריבוע.

חבר הכנסת אוחנה, הנקודה לגמרי ברורה. אתה יכול ללכת, זה בסדר, אני לא אעשה הצבעה בלעדיכם.

לצמיתות?

חס וחלילה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, רוצה להוסיף משהו? לא שומעת אותך. רגע, פטין, לא שמעתי.

מוותר.

אפילו את זה לא שמעתי, מדהים. אחמד טיבי לא כאן, אוסאמה לא כאן, שמחה רוטמן, בבקשה, אדוני. אחריו אורית והפסקה, כשתחזרו אני אגיד לכם מתי הצבעות.

למה הפסקה?

כי ביקשו הפסקה לאכול. אין לי בעיה להמשיך, אבל אתם ביקשתם. שמחה.

כן, גברתי היושבת ראש, בוקר טוב.

כבר צהריים, שתיים כבר.

בשבילנו זה בוקר כי הלכנו לישון בלילה, בשבע בבוקר.

מתי רם שפע - - -

זהו, יש עדכון שהייתה פה - - -

שמענו.

בלי שמות, מה שנקרא.

באיזה מפלגה הוא?

לא משנה, זה נזיל. אנחנו עכשיו מדברים בדיוק על זה שזה יהיה מאוד מאוד נזיל השאלה באיזו מפלגה אדם נמצא. כלומר נכון לעכשיו אני יכול להגיד לך מאיזה מפלגה, אבל אנחנו לא נדע באיזה מפלגה הוא מחר בבוקר כי אנחנו נאפשר פה פיצולים.

האמת היא שאולי את מכירה את הגופים המעורבים וזה לא תמיד יוצא שאני יכול להקריא משהו מתוך פסק דין בו אני ייצגתי, אבל הצדדים אולי יעניינו אותך, גברתי היושבת ראש, כי התביעה הייתה, של חבר כנסת לשעבר אריאל קלנר, התביעה הייתה נגד הליכוד, נגד ראש הממשלה דאז ויש כאלה שקוראים לו גם ראש הממשלה היום וזה מרגיז כמה אנשים.

מה זה יש כאלה? ראש הממשלה בנט קורא לו ראש ממשלה.

מה שנכון נכון.

בית הדין של הליכוד, מרכז הליכוד, מזכירות הליכוד ו-, זה בשבילך, מירב, מפלגת כולנו בהנהגת משה כחלון, השר משה כחלון, השר אלי כהן, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תראי תראי מה זה, חיים שכאלה, חבר הכנסת רועי פולקמן, יושב ראש מרכז הליכוד השר חיים כץ וחברת הכנסת מיכל שיר.

נו, אני במתח.

את במתח. פסק הדין הזה עסק בהסכם פוליטי בין מפלגות בו שוריינו ארבעה מקומות ברשימת הליכוד כפי שאת זוכרת לחברי סיעת כולנו.

המיזוג, זה כבר לא הייתי.

נכון, אבל אותו חוק מסדיר את כל הסוגיות ואותו חוק נחקק לאחר מה שהתרחש בכנסת ישראל שנתפס כמשהו, נקרא לזה מאוד לא לעניין שהתרחש בשנות ה-90, התרגיל המסריח, ואני מקריא מתוך פסק הדין בתיק הזה, כי פה התיק אמנם עסק בשאלה של האם אפשר לעשות הסכם מיזוג סיעות כאשר המטרה היא לקנות הצבעה בכנסת, כביכול אותה הצבעה מפורסמת שהובילה אותנו למשבר הפוליטי ארוך השנים, פיזור הכנסת לפני הרכבת הממשלה. ממש חיים שכאלה.

אז בית המשפט אומר שם, תיקון 12, שזה התיקון שמונע גם את ההסכמים בין סיעות וגם את הפיצולים: תיקון 12 נחקק על רקע התרחשויות שונות בשדה הפוליטי שלא הוסיפו כבוד לכנסת ולחבריה. בחודש מרץ 1990 עברה בכנסת הצבעת אי אמון בממשלה אשר בעקבותיה הטיל נשיא המדינה על חבר הכנסת שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה. חבר הכנסת פרס נזקק לקול אחד נוסף על מנת לאגד קואליציה של 61 חברי כנסת, אולי הסיטואציה הזאת מוכרת לך מאתמול בלילה, שתתמוך בממשלתו. חבר הכנסת שהסכים להצטרף לקואליציה היה אברהם אברשה שריר, מכאן הביטוי 'חזור הביתה, אברשה', חבר כנסת של סיעת הליכוד אשר פרש עם ארבעה מחבריו. וואי וואי וואי, זה מה שקורה כשארבעה ח"כים פורשים, תרגיל מסריח, והוא הקים עימם את הסיעה לקידום הרעיון הציבורי. בתמורה לתמיכתו של שריר בממשלה החדשה הובטח לו תפקיד שר בממשלה, שריון מקום בטוח בכנסת ה-13 ותפקיד שר בממשלה שתקום בעקבותיה.

אז מה בג"צ אמר?

בסופו של יום כשל המהלך הפוליטי הנ"ל ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על ראש הממשלה יצחק שמיר אשר בנאומו במרכז הליכוד קרא לשריר 'אברשה, חזור הביתה' והביא לכך ששריר החליף סיעה בפעם השלישית בתוך פחות מחודשיים.

עם הכלב או בלי הכלב שהיה לו אז?

בדיוק. שלושה בעקבות אחד מלבד הכלב.

שמחה, אתה חייב להתכנס לסיום.

כן, סליחה, אני מדבר פחות זמן מכולם, מירב, אני רק נותן לך את ה - - -

פחות מכולם ויותר בטעם.

לא, זה לא אמרתי על אחרים. בקיצור, כאשר יושב ראש ועדת חוקה דאז אוריאל לין, או אני לא יודע אם הוא היה יושב ראש ועדת חוקה בזמן שהוא הציע את ההצעה, אבל התופעות הללו פגעו פגיעה קשה באמון הציבור בכנסת ובמערכת הפוליטית, כל אותם משחקים, הוא העלה את ההצעה מטעמו והוא אמר לפרוטוקול כך: אנחנו רוצים לתקן. אנחנו יודעים שחברי כנסת יכולים לעשות שימוש בייצוג שיש להם כאן בכנסת שהופקד בידיהם בנאמנות, הם יכולים לעשות בזה שימוש כדי לקדם טובות הנאה אישיות, כאשר נמצאים במשחק של העברת הכוח או העברת השלטון ומה רוצים להשיג? תמורת מה מוכרים את הייצוג הדמוקרטי? תמורת שלושה דברים עיקריים, הוא אמר את זה לא במילים האלה, במילים טיפה אחרות, היום אולי היינו אומרים כסף, כוח וכבוד, הוא אמר כסף, שריון מקום בכנסת בעתיד והבטחת תפקידים בתקופת הכנסת הנוכחית וגם בתקופת הכנסת הבאה.

אותו משבר פוליטי ציבורי הוביל להמון המון נזקים למערכת הפוליטית והציבורית, בעקבותיו נחקק אותו חוק השליש, מתוך איזה שהיא הנחת מוצא ששליש מחברי סיעה איכשהו יודעים להתכוונן לרצון הבוחר, זה לא איזה שיגעון של אדם, זה לא שאפשר לקנות אדם ולתת לו מנעמי שלטון וכתוצאה מכך לגרום לו לבגוד בבוחריו. כאשר אנחנו מבקשים לשנות את זה אנחנו מחזירים את מדינת ישראל לימי התרגיל המסריח ואני חושב שלקבוע, וזה לענייננו ממש, סדרי דיון מיוחדים במקרה יוצא מן הכלל שחשוב לנו כל כך לקבוע ולהחזיר את מדינת ישראל 30 ו-40 שנה אחורה, זה אכן אולי יהיה מקרה יוצא מן הכלל, אבל זה ודאי לא מקרה לשנות בו את סדרי הדיון של הכנסת.

תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. אחרונת הדוברים.

למה? גדי גם ביקש.

אני אחר כך, אחרי ההפסקה.

ואחרי שנתכנס שוב מיד הצבעות?

לא.

לי יש פגישה בביטוח הלאומי בשתיים וחצי.

אז היא תעשה בשתיים וחצי, למה אתה אומר לה את זה?

למה? למה? אני לא - - -

לא, את לא, אבל עכשיו אלקין צופה בנו מהבית.

חבר'ה, בואו נחליט שלא יהיו הצבעות לפני שלוש, אפילו שלוש ורבע, בסדר?

תודה רבה.

לא, אבל אני רוצה לשמוע את אורית.

אז אני נשארת פה לדבר לבד?

לא, אני מקשיבה.

לא, אני גם נשאר להקשיב לך, אורית.

זה לא נעים.

אבל ארבל לא פה.

תנו לה גם לנשום אוויר.

טוב, תראי, גברתי היושבת ראש, אני מצטערת שאת צריכה לשמוע אותי לבד בעניין הזה.

שמחה פה.

ושמחה כמובן, כמובן. תראי, החוק הזה, צריך לשנות את השם שלו, לחוק הזה צריך לקרוא 'חוק חליפה ליתום'.

אני יכול לשאול? יש כאלה שמה שהפסדתם הבוקר הולכים להביא את זה עוד פעם למליאה?

את מה?

את החוק הזה.

לא מכירה.

היא לא מכירה, אבל היא לא קובעת. למה את שואל אותה?

אני פה איתכם מ-11 וחצי, הסתכלתי פעמיים בטלפון.

איך היא יכולה לדעת? הרי היא יושבת פה, התפקיד שלה זה להקשיב לנו, לא לקבל את ההחלטות, היא גם לא יודעת מה יחליטו.

אני לא חושב שאת צריכה לפגוע בה.

אל תדאגי, גם נראה לי שאף אחד מחברי הכנסת לא מקבל את ההחלטה אם להביא את החוק עכשיו, בלי קשר אליי. ההחלטה היא בסוף של הממשלה.

נכון, מי שמחליט הוא כבר לא חבר כנסת.

לא, ההחלטה היא של הממשלה.

לכן הוא גם לא סופג ולא חוטף, הוא מחליט ואתם חוטפים.

אז תמשיכי עם החליפה ליתום.

בקיצור, מה שאני רוצה לומר, מירב היקרה, שלחוק הזה צריך לשנות את שמו ולקרוא לו 'חוק חליפה ליתום' כי הוא בעצם נועד לפתור בעיה של הממשלה הזאת שהיא הוקמה כשהיא נתמכת, נשענת, יושבת על הכתפיים של רע"מ ואף אחד מראשי הממשלה הזאת, גם ראש הממשלה בפועל וגם ראש הממשלה הרזרבי, שזה ראש המפלגה שלך - - -

חליפי.

הרזרבי זה ביטוי של ליברמן אז אני מרשה לעצמי להשתמש. לאף אחד מהם לא נוח יותר מדי לשבת על הכיסא שלו כשהוא יודע שהכיסא יושב על הכתפיים של מנסור עבאס. לא נוח להם, לא נוח, הם מבינים שזה משהו שסוחט אותם בלי סוף, הם מבינים שההסכם הקואליציוני שהם עשו עם עבאס הוא לא באמת הסכם שימומש ככתבו וכלשונו, אלא רק הפלטפורמה לעוד ועוד סחיטות. הם מבינים את זה ולכן הם חייבים למצוא איזה שהוא פתרון ממצב הביש הזה שבו הם הכניסו את עצמם למצב שהם בעצם נסחטים כל יום על ידי עבאס, לכן הם המציאו את החוק הזה, חוק החליפה ליתום, שנותן מענה לשני דברים, גם למאוויים של אלקין שנורא נורא רוצה להתנקם בליכוד, לדפוק אותם, להיכנס בהם, לפצל אותם וכן הלאה, וגם למאוויים של ראש הממשלה בנט וראש הממשלה הרזרבי לפיד, שלא נוח להם לשבת על הכתפיים של עבאס.

זה נועד ככה לתפור חליפה לכל היתומים האלה ובעצם אפשר לקרוא לו או חוק חליפה ליתום או חוק המלך הוא עירום, מה שרוצים, זה הולך ביחד, בסדר? כי בעצם המלך, המלכים האלה שהם ראש הממשלה הם עירומים, הם לא באמת מלכים ולא באמת יכולים לשלוט בממשלה שלהם, מי ששולט בהם זה מנסור עבאס. ראינו את זה אתמול במהלך הלילה, ראינו את זה בבוקר עם ההצבעה האומללה הזאת, ראינו את זה עם איילת שקד שבאמת אני אומרת לך בכאב, היא חברה מאוד מאוד טובה שלי והיא בעצם לקחה את חוק האזרחות, חוררה אותו, ניקבה אותו, עשתה אותו יותר חורים מגבינה וזהו, זה מה שאתה עושה כשאתה כלוא בידיים של מנסור עבאס.

אז בעצם החוק הזה בא לפתור לכם את הבעיה הזו, אממה? ברגעים אלה שאת יושבת פה ובתפקידך כמקשיבה, ואת מבצעת את תפקידך כמקשיבה נהדר, את מקשיבה כל הזמן, ברגעים האלה יושב מנסור עבאס וסוחט אתכם כדי שתקבלו את האצבעות שלו בעד החוק הזה כי בלי האצבעות שלו אתם לא יכולים להעביר את החוק. אני לא יודעת מה עוד מוכרים, איזה עוד נכסי צאן ברזל של מדינת ישראל מוכרים כרגע למנסור עבאס כדי שהוא יואיל בטובו – הרי הוא נעלם לכם, נכון? הרי זה האירוע, בוא נהיה כאילו כנים עם עצמנו, אנחנו לא יודעים, קורה עכשיו משהו בחדרים סגורים שבמסגרתו מנסור עבאס סוחט אתכם - - -

לא, הם מנסים להגיע ל – אני חושבת שהבעיה שלנו היום היא לא מנסור עבאס.

כן, את קוראת לזה 'מנסים להגיע'. מה אתם עוד מוכרים?

לכן, אורית, דברייך נשמעו ואנחנו רוצים - - -

לא, אבל אני לא סיימתי. אני רוצה לספר לך שאני הגשתי הסתייגות לחוק הזה, אם אתם תזכו בכלל להעלות את החוק הזה למליאה, שזה לגמרי מוטל בספק, אבל אם כן אז ההסתייגות שלי תעלה וההסתייגות שלי מציעה את ההתפלגות היחידה שהיא התפלגות מוסרית. ההתפלגות שלי אומרת ככה, שאם יש סיעה של שבעה מנדטים שמעלה באמון הבוחר ויש ח"כ אחד שהוא נאמן לאמון הבוחר אז הוא יכול להתפלג ממנה. את מבינה?

כמו שיקלי כזה.

לא כמו, שיקלי. לא כמו.

אז תעשי חוק שיקלי.

זה חוק. כמו שאתם עושים, אפשר לקרוא לזה הסתייגות שיקלי, אפשר לקרוא לזה הסתייגות בנט, אפשר לקרוא לזה הסתייגות שקד, אפשר לקרוא לזה הסתייגות יום טוב כלפון, כל אחד מהחבר'ה האלה שמעלו באופן קיצוני באמון של הבוחר, צריך להיות חוק. זה החוק האמיתי שצריך להיות, את מבינה מה אני אומרת?

בסדר גמור. טוב, תודה רבה, חברת הכנסת אורית. הוועדה יוצאת להפסקה, תחזור שוב ב-14:45.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:19 ונתחדשה בשעה 14:54.)

חבר הכנסת גדי יברקן, אתה רוצה להעיר את ההערה שלך? ואז נמשיך.

מה סדרי הדיון עכשיו?

קודם כל חבר הכנסת גדי יברקן מדבר, אתה תדבר, נשמע אותך ולאחר מכן אני אסביר.

האמת היא, גברתי היושבת הראש, שאתמול בלילה, מהבוקר עד הבוקר, כשבילינו אתמול במליאה, נזכרתי מתי בפעם האחרונה, כמובן להבדיל, אני לא מכליל, לא כל ערביי ישראל הם אויבינו ולא כל ערבי הוא אויבינו ולא כל יהודי ציוני, אז אני עושה את ההפרדה ואני נזכרתי, חבריי חברי הכנסת, התחלתי לשאול את עצמי מתי בפעם האחרונה אויבינו נוצחו. בעצם על ארץ ישראל, כל המאבק שלנו על קיומה של ארץ ישראל יהודית או פלסטינית או היא של ישות אחרת?

ואז מה ששישה צבאות ערב לא עשו באותן מלחמות ובמלחמות ישראל עשה מנסור עבאס עם ארבעה מנדטים, כבש את לשכת ראש הממשלה, את הכנסת, את תקציב המדינה, פשוט בצורה מופתית, בסיוע של מי? של איילת שקט ושל נפתלי בנט.

בקואליציה אומרים לנו לא לעשות חישובים פוליטיים וכל ההצבעות שלנו לא צריכות להיות בפריזמה של פוליטיקה, מה ייצא לכם טוב, מה לא ייצא לנו טוב. א', אתמול אני חושב שזה היה קו שבר חדש שאני לא זוכר כדוגמתו בעבר במשכן הכנסת. מילא להקים ממשלת שמאל בקולותיהם של אנשי הימין, ממשלה ששותפים בה גורמים שהם לא מאמינים במדינת ישראל היהודית, לא הדמוקרטית, היהודית, באופן טבעי, אידיאולוגית, ואני מכבד את האידיאולוגיה הזאת כמובן. מכבד, לא מסכים איתה, כן?

מה מכבד?

זו דעתם, מותר להם. זו דעתם, אני מתנגד לה, לא מסכים איתה בכלל, אבל זו דעתם.

שיילכו לפרלמנט הפלסטיני.

הם יכולים, אתה יודע. דרך אגב, הוקמה כאן ממשלה ישראלית פלסטינית, אמר את זה אחמד טיבי אתמול במליאה, לכן הם כבר לא צריכים ללכת לפרלמנט הפלסטיני, אלא הם פה, בפרלמנט הישראלי שהפכו את זה לפרלמנט פלסטיני וממשלה פלסטינית. לצערי הרב, אנחנו באמת מדברים בהגדרה, פעם היו אומרים זה ציוני, זה פוסט ציוני, יש פה אנשים שאפילו כמעט לא מאמינים בכלל בציונות והם מנהלים את המדינה.

אני שואל עד לאן נידרדר, גם כמנהיגות הפוליטית פה במדינה, גם משמאל וגם מימין, מה הם הקווים האדומים שלנו, גם חבריי באופוזיציה. אני חושב שהחוק הזה, חוק האזרחות, כן גרם למחשבות, גם שלי באופן אישי כנבחר ציבור, האם לחשוב לתמוך או לא לתמוך. הייתה לי מחשבה באמת אמיתית, התלבטתי עם עצמי וברגע שמגיעה ממשלה, הופכת את ההצבעה הזו - - -

רק עכשיו חשבתם על זה? כל השנים שהארכתם לא חשבתם מה אתם עושים?

את מה הארכנו?

את חוק האזרחות.

אבל הייתה ממשלת ימין שיישמה אותו, לא מנסור עבאס.

לא רק זה - - -

גדי, תתכנס לסיום.

גם ככה אין פה דוברים. היא סתם מעירה, לא שיש לה מה לעשות, היא מחכה עד ההצבעות.

לא, זה בסדר, אני מכבד, אני חושב שההערה שלך נכונה, דרך אגב, רק מה, יש הבדל קטן, ההבדל הוא שבכל הממשלות, כשאנחנו הקמנו את הממשלה, לכולם היה ברור שהממשלה הזאת היא ממשלה יהודית וציונית, מרצ לא הייתה שם. ניהלתי שיח עם חבר הכנסת מוסי רז במליאה, אמרתי שמרצ היא פוסט ציונית, הוא אומר לי: לא, לא, לא, מעולם לא היינו ציוניים. תיקון.

רגע, אבל איך זה קשור לחוק?

טוב, תודה.

רק משפט סיכום.

בבקשה, משפט סיכום ואני רוצה להציג בפניכם את המתווה.

מה שהיה לי חשוב להבהיר, גברתי היושבת ראש ותודה רבה על הקשב וגם על הזמן שאת נותנת לי, ואני אומר את זה באמת ברצינות כי לא כל יושבי ראש הוועדות מאפשרים שיח מכבד ולהתבטא, יכול להיות שצריך להמשיך את הקו הזה שאת ממשיכה בו, מה שאני בא להגיד זה שמעולם מעולם מעולם, בשום ממשלת ישראל עד היום, ולהערכתי היו ארבע פעמים שהושבעה ממשלה בפחות מ-60, אבל אף פעם לא הייתה ממשלה שתלויה ושחבריה לא מאמינים אידיאולוגית בקיומה של מדינת ישראל היהודית. תודה רבה.

יש לי שתי שאלות, גברתי יושבת הראש, לפני שאת מציגה את המתווה. שאלה ראשונה, למה להציג מתווה? הרי אתם מציגים מתווה, מציגים חוק למליאה, אנחנו יושבים שלוש שעות מדברים עליו, באים להצביע ואתם מחליפים את החוק.

מתי החלפנו?

אתמול בשתיים בלילה.

אה, הסדר.

לא, לא את הסדר.

כי לא היה רוב, מה אתה רוצה?

לא את הסדר, את הנוסח. סיימנו לדון על חוק האזרחות - - -

טוב, עכשיו אנחנו - - -

רגע, תני לי להשלים את השאלה. שאלת, אני אענה לך. סיימנו לדון שלוש שעות על חוק האזרחות עם הארכה של שנה, כשבאנו להצביע החלפתם את זה בחצי שנה ופתחנו דיון מחדש. אז, גברתי, למה כל המתווים ולמה כל הסיפורים? הרי אתם עושים מה שמתחשק לכם.

האמת שזה לא נכון.

ושאלה שנייה, יותר מהותית, גברתי. מכוח איזה מנדט אתם פועלים? אתמול בנט ביקש אמון מהכנסת והאמון נפל, הוא לא קיבל אמון, אז מה אתם עושים פה? תתפטרו ונקים ממשלה חדשה.

כן.

גברתי, מה 'כן'? את מסכימה איתי? תודה רבה.

טוב, מה שקורה זה שבעקבות השיח שהיה פה והדיון, שהדעות שלכם נשמעו והושפעו, חילקנו בעצם את הדיון להצעת חוק הכנסת דיון אחד בנפרד והצעת חוק יסוד: הכנסת לדיון שני. אני אסביר ואחרי זה מה שלא תבינו, גם ארבל פה.

ויש את הדיון השלישי גם.

הצעת חוק הכנסת, זה בעצם חוק הכנסת, היא משלימה את הוראות חוק יסוד: הכנסת בדבר המועד האחרון לקבלת חוק התקציב ומסדירה את ההתפלגות של ארבעה חברי כנסת מסיעה. זה חוק הכנסת.

אתם צריכים להוריד את זה, הבנתי שזה לא יעבור, אין לכם רוב, למה אתם מציגים אותו?

זה ב2.

כן. ב1 זה חוק היסוד.

ו-ב2 זה ההתפלגות.

כן. ב1 זה נורבגי ותקציב ו-ב2 זה ההתפלגות.

ו-א' גם כן, בפני עצמו.

כתוב, ב1, חוק יסוד וב-ב2 כתוב חוק הכנסת.

ומה הצעת לכל אחד, איזה סדרי דיון הצעת לכל אחד מהם?

נתחיל עם חוק היסוד.

שזה נורבגי ותקציב.

זה הנמקת הסתייגויות במשך לא יותר משלוש וחצי שעות, יתקיימו בסך הכול לא יותר מ-100 הצבעות ולא יותר משלוש הצבעות שמיות לקואליציה ושלוש הצבעות שמיות לאופוזיציה.

לכל חוק?

לא, רק חוק היסוד.

לחוק היסוד, שלוש וחצי.

וכמה שעות דיון?

שלוש וחצי.

כולל הסתייגויות או לא כולל הסתייגויות?

לא, רק על ההסתייגויות.

הנמקת הסתייגויות ובקשות רשות דיבור - - -

זה דינמי, הרי יוסרו חלק.

כן, אין פה שעת הצבעה.

עדיין לא, אבל כנראה זו המגמה.

מה שאת אומרת לנו זה מוסכם? זה המתווה המוסכם?

זו המגמה, כנראה זה מה שיהיה בסוף.

והצעת חוק הכנסת, הנמקת הסתייגויות והבקשות לרשות הדיבור במשך לא יותר משעתיים, סך הכול לא יותר מ-75 הצבעות בקריאה השנייה והצבעה שמית שתיים ושתיים.

למה זה לא משולב, גברתי יושבת הראש? מה קרה?

זה מה שביקשתם.

לא ביקשנו.

שזה לא יהיה משולב.

לא ביקשנו.

כן, ישבתם פה – אתה באת בסוף, קרעי.

לא ביקשנו, שאלנו.

כן, כן.

אנחנו ביקשנו שיהיה עשר דקות לכל דובר, זה מה שביקשנו.

לא, לא, לא, היה בקשה לפצל.

אגב, אם נאחד את השלוש והשתיים - - -

אבל מה זה שעתיים? מה, אתם עושים צחוק? אתם רוצים לתקוע פה טריז בתוך מפלגות - -

אבל זה מה שהצענו ואתם ביקשתם ל - --

- - לפצל, לסכסך, וכל זה בשעתיים?

שלמה, בוא נעשה שלוש ועוד שתיים וחצי.