פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הכספים
06/07/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת הכספים - זמנית
יום שלישי, כ"ו בתמוז התשפ"א (06 ביולי 2021), שעה 11:01

סקירת נשיא המגזר העסקי, מר דובי אמיתי

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

רון צור - יועץ לנשיאות המגזר העסקי

אורנה סגל - יו"ר מינהל המעסיקים

הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת נשיאות המגזר העסקי

שיר שפר

טמיר כהן

עופרה ארגס – חבר תרגומים


סקירת נשיא המגזר העסקי, מר דובי אמיתי

היום יום שלישי כ"ו בתמוז תשפ"א ה-6 ביולי 2021. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. יש לנו על סדר היום שלושה נושאים, הראשון זה בעצם סקירה של נשיא המגזר העסקי דובי אמיתי, דובי תודה רבה שנעניתם והגעתם לכאן ועוד שני נושאים, אחד זה לנסות לסגור את מתווה הסיוע לענף התיירות. בעקבות הדיונים שהיו כאן במסגרת חוק החל"ת בשבוע שעבר ביקשתי גם ממשרד האוצר וגם ממשרד התיירות להיכנס למרתון של דיונים כדי להביא מתווה מוכן במהלך, תוך שבוע ימים ואני מאוד מקווה שהיום אנחנו נראה מתווה שהוא מתווה בר קיימא, כזה שעונה על הצרכים, ועוד דיון שאנחנו נתחיל אותו, אני לא בטוח שנסיים, זה כל הנושא של פקיעת הטבות מס לחלק מהישובים כתוצאה מפקיעת הוראות מעבר והוראות שעה שנבנו פה טלאי על טלאי פלסתר על פלסתר, וגם בזה אנחנו חייבים לטפל.

ההיעדרות של חברי הכנסת כאן, דובי, נובעת מזה שהיינו פה לילה שלם אתמול עד 7:30 בבוקר על הצבעות כאלה ואחרות, אבל אני בטוח שהסקירה שאתה תעשה היא גם כמובן תשודר בערוץ הכנסת ובאמצעים דיגיטליים, ומה שחשוב, במסגרת אותן הכנות שאנחנו עושים כאן בוועדה לקראת דיוני התקציב, התחלנו בסקירות של המילייה הכלכלי של הממשלה, היו פה נציגים של הרבה מאוד זרועות, גם החשב הכללי, וגם ראש רשות ניירות ערך וגם נגיד בנק ישראל ויבוא לפה גם כמובן אגף התקציבים וגורמים נוספים ואי אפשר לקבל תמונה מלאה מבלי לשמוע את הסקטור הפרטי, את המגזר העסקי, לכן תודה רבה שהגעתם.

אנחנו כבר דחינו את הישיבה הזאת משבוע שעבר בגלל הצבעות שהיו במליאה במשך הלילות הבלתי נגמרים בשבוע שעבר, החלטתי היום לא לבטל את זה למרות שהלילה היה גם כזה, בגלל החשיבות של העניין ובגלל המעורבות שלכם בהרבה מאוד תהליכים שקורים כאן במשק ולנוכח המשבר והמצב הקשה שבו אנחנו נמצאים, האינפוט שלכם והראייה שלכם והתפיסה שלכם מאוד מאוד חשובה ולכן כדאי שגם אנחנו כחברי כנסת נדע וגם כמובן הציבור יידע שיש פה גוף שמוכן לבוא ולתת כתף ולשתף פעלה. אז דובי בבקשה, הבמה שלך.

תודה רבה, ובוקר טוב אדוני היו"ר. אני חושב שהתודה מגיעה לך על היוזמה וזה לא טריוויאלי לזמן את נשיאות המגזר העסקי, לקבל סקירה ובהזדמנות הזאת אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקיד.

תודה רבה.

ולומר לך דבר מאוד פשוט. ההצלחה שלך היא הצלחה שלנו וזו הנחת העבודה שלנו ומפה אנחנו ממשיכים. נמצאים איתי מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי הגר יהב, סמנכ"לית התקשורת גלית, יו"ר מינהלת המעסיקים של המגזר העסקי, ונדבר על זה עוד ארוכות בדיון הזה, אורנה סגל, והיועץ הכלכלי שמלווה את נשיאות המגזר העסקי ואת הפורום הכלכלי-חברתי ועוד כמה גופים שאני מוביל, חברת ספארקס, רון צור, מלווים אותי בדיון היום.

מילה אחת על עצמי, אני חקלאי דור רביעי ממטולה, את מנכ"ל ועדת הכספים, באנו מאותו מקום, הוא עשה צעד שאני עדיין לא יודע להכיל אותו, אני עדיין חקלאי, מגדל בסופי שבוע חקלאות גדולה, לא פשוטה, במטולה, בגבול הצפון. עדיין משרת במילואים, אלוף משנה במילואים בחטיבה הצפונית, מתמודד עם האתגר הזה, אוהב לעשות את זה, ולמעשה בתפקיד נשיא התאחדות האיכרים אני לא מעט זמן. בינואר 2020 נבחרתי פה אחד לכהן במה שחלק הכירו בעבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, כיום זה נשיאות המגזר העסקי, מדובר בגוף, אני עוד מעט אציג אותו, הגדול ביותר שמייצג את המגזר העסקי.

אנחנו הולכים למעשה לדבר היום על כמה וכמה דברים, להציג בפניך ובפני מי שרואה אותנו את מטרות העל של נשיאות המגזר העסקי.

אני בטוח שגם חברי הכנסת יצטרפו בהמשך.

לימדו אותי בצבא בתפקידיי והובלתי תוך תפיסת עבודה, נלחמים עם מה שיש, לא עם מה שאין. זה פקודות. הייתי רגיל ובסוף כולם מצטרפים. כך או אחרת הם כולם יגיעו. אני מכבד מאוד את חברי הכנסת, אגב, עקבתי אחרי – אני לא נכנס לעניין הפוליטי – אבל אני אגיד לך כזה דבר, אולי כשאתם לא ישנים אני ישן טוב. זה אולי מעודד.

אנחנו נדבר היום על מטרות העל מבחינתנו, על תפיסת עולם קצת שונה ממה שהמגזר העסקי הכיר על גופים וזרועות ביצוע שאנחנו בנינו, על הפעולות המרכזיות שנדרשות ומטרות ויעדים בראי ענפי של כל הענפים שיושבים בנשיאות המגזר העסקי, אני אגע בדברים עקרוניים, פחות במיקרו.

אז ראשית אנחנו 12 ענפים במשק, 92% מהעסקים בישראל, כ-2 מיליון מועסקים ואנחנו למעשה ארגון הגג. כך היה לאורך השנים, הייתה איזו התפצלות קטנה לאחרונה, פחות נייחס לזה חשיבות אבל מי נמצא איתנו, אז אני עומד בראש התאחדות האיכרים ומתוקף זה אני גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, חברות הביטוח, המנכ"ל זה ד"ר גיא רוטקופף, היה מנכ"ל משרד המשפטים, איגוד הבנקים שמיוצג על ידי המנכ"ל איתן מדמון, תעשיית היהלומים ניסים זוארץ, לה"ב, כל ארגוני העצמאיים בלי יוצא מן הכלל על ידי רועי כהן, התאחדות המלאכה והתעשיה יוסי אלקובי, איגוד בתי ההשקעות נמרוד ספיר, משאבי אנוש וסיעוד אורית בנבנישתי, התאחדות המלונות אמיר חייק, התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, ענף הקולנוע מוקי וחברות האבטחה דוד לוי.

אפשר לראות פה את המספרים, אוסף המספרים האלה זה גם המישור העובדתי וגם דרך המספרים שהלמ"ס מפרסם אחת לתקופה, אלה הכמויות של המועסקים, כמויות של מספר העסקים.

המגזר הכי גדול זה העצמאים לפי מה שאני רואה.

זה נכון. זה המגזר הגדול ביותר, וזה המגזר גם שנפגע לא מעט בשנה וחצי האחרונות. אנחנו נדבר על זה טיפה בהמשך. מפה אני רוצה להגיע לעסקת חבילה. תראו, אני כבר כמה שנים נמצא בתוך המערכת או בתוך הממשק של מדינה, של מגזר עסקי ושל העובדים. העובדים מיוצגים על ידי ההסתדרות, המגזר העסקי מיוצג על ידינו והמדינה. החיבור בין שלושת הגופים האלה עם נוסחה בדוקה מנסיון העבר, להובלת מדינה. אם צד אחד במשולש הזה חושב שהוא יכול לפעול באופן עצמאי מבלי לשתף, ואנחנו רואים בהחלט בממשלה כמי שאחראית, כמי שמובילה, אבל אם מישהו חושב שאפשר לנהל מדינה מבלי לשתף את שלושת הקודקודים האלה בתוך הניהול של המדינה הוא טועה. ורק הקורונה הוכיחה, אם לא מנהלים בשותפות מלאה, תמיד נוצר ואקום וואקום שלילי.

לכן אני מאוד שמח ששר האוצר אביגדור ליברמן כשהגיע למשרד, הדבר הראשון שהוא אמר עוד לפני שהוא הגיע למשרד, שהוא מתכוון לזמן מיד, שעה אחרי, את הנציגים של נשיאות המגזר העסקי ואני עומד בראשם, יו"ר ההסתדרות, תוך שעה לשיחה ראשונית וזה מה שקרה. זה קרה עוד לפני שהוקמה הממשלה.

הרוח הגבית שאנחנו הבנו שיש פה שותפות שהולכת, דבר ראשון להעביר את תקציב המדינה, לקבוע את היעדים הנכונים, לעשות רפורמות ושינויים מבניים שדרושים למדינה אחרי הרבה שנים שלא היו, וכל זאת מתוך אחריות ושותפות.

לכן נשיאות המגזר העסקי היא זו שחותמת על כל ההסכמים הקיבוציים, דברים שלמעשה הם תוספת להחלטות ממשלה כאלה או אחרות ואני אתן דוגמה, אנחנו עכשיו נמצאים בהסכם קיבוצי על שומר החומות, לאחר שעברו פה בוועדת הכספים התקנות, אנחנו מגבים את זה בהסכם קיבוצי אל מול הממונה על השכר ועוד שורה של הסכמים שמקבלים הרחבות בכל התחומים.

לכן אין מנוס מלהגיע לעסקת חבילה. אבל יש לפעמים או לא לפעמים, יש דברים שכמגזר עסקי קשה לנו לקבל לדוגמה את עצם העובדה שבמהלך הקורונה שנה וחצי מי שספג את מרבית הנזקים זה המגזר העסקי. מי ששילם את המחיר הגבוה זה המגזר העסקי. השירות הציבורי עבד בצורה ממש, אני יכול להצדיע לאותם אחיות, רופאים, לאנשים מהשירות הממשלתי, אבל הם לא שילמו מחיר בפן הכלכלי.

מי ששילם את המחיר בפן הכלכלי ושילם מס מאוד גבוה זה אנחנו וכשאני שומע את ידידי וחברי – ואני אומר את זה באופן לא ציני – באמת ידידי וחברי, יו"ר ההסתדרות שמדבר איתי עכשיו על העלאת שכר המינימום ומדבר על שישה סופי שבוע ארוכים, ועוד כמה דברים, אני בא ואמר 'חבר'ה, אנחנו לא הגענו לזמן שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו' והדבר שמבחינתי הוא הבסיסי ביותר זה קורלציה בין העלאת הפריון, אני אדבר על זה עוד בהמשך, לבין מה שקורה במשק.

אנחנו לא חיים בואקום ולכן זה ברור לי שגם המגזר העסקי בעסקת החבילה יצטרך לתרום, השירות הציבורי יצטרך לתרום, הממשלה תצטרך לתרום ברפורמות מבניות, בהקלות, ברגולציה ועוד ועוד ועוד, אבל המפתח הוא כן עסקת חבילה ואני יודע שנעבוד קשה, ואני יודע שניכנס לחדר ונתווכח, ואנחנו יודעים לעשות את זה, בדיונים מקצועיים אמיתיים אין הסכמות בשורה של הדברים שנגעתי בהם.

בגדול אנחנו מכוונים אסטרטגית לנושא של פריון ותעסוקה ואני אחר כך אומר מה אנחנו עושים, המשכיות עסקית, אני זוכר את פברואר 2020 שנקראתי למשרד ראש הממשלה ונדהמנו כשתיארו בפנינו את גודל המשמעות של נגיף הקורונה ולאן אנחנו אמורים ללכת ומה יכולות להיות המשמעויות ומה יכולות להיות הנגזרות, וקיבלנו סקירה רפואית וסקירות מכל העולם. זה היה בשבת. תוך כדי הדיונים אמרתי לחברים בנשיאות המגזר העסקי שיש לנו מטרה אחת, לדאוג שגם בתנאים הכי קשים המשק יוכל להמשיך לעבוד כי אם המשק יעצור מלכת הקריסה תהיה טוטאלית. אני מכיר את זה ממלחמות ישראל. אני מכיר את זה מתחקירים, מוועדות חקירה, אני מכיר את זה מהמון לקחים שגם הממשלה ידעה לקבל. המשק חייב להמשיך לעבוד.

יש לנו את המושג שנקרא מל"ח שלא הפעלנו אותו לצערי בנגיף הקורונה, אחרי 2006 הקמנו את רח"ל, רשות חירום לאומית, לא הפעלנו אותה במהלך הקורונה, לא הפעלנו את פיקוד העורף, לא הפעלנו את הכלים, לא הוצאנו מהמגירות את התכניות שבנינו לאורך השנים בשביל לנהל אירוע בסדר הגודל הזה.

ולכן ההמשכיות של המגזר העסקי היא הדבר שכל הזמן עומד כמטרת על מבחינתי ואני חושב שגם צריך לעמוד כמטרת על גם בוועדה שאתה עומד בראשה וגם כתפיסת מדינה, להבין שחייבים להפעיל את המשק. כמובן שאנחנו מכוונים לצמיחה כלכלית עם כל המשמעויות בגדול, נדבר על זה, אבל אנחנו רוצים להגדיל את ההשקעה ולהקטין את התוצאה בסופו של דבר ויש לזה את כל הכלים.

זה לא רק להגדיל את ההשקעה, זה גם לבנות תמהיל נכון של השקעה כדי שהתשואה תהיה גבוהה יותר.

נכון. חד וחלק. תיכף נדבר, אני אגיע לזה. מכיוון שבאתי לנשיאות המגזר העסקי והפנמתי את הלקחים והבנתי כמה דברים כתוצאה מהמחאה של 2011, מחאת הקוטג' שהמשיכה למחאת הדיור והבנתי שלפתוח פערים בחברה הישראלית זה הדבר הכי לא נכון. ליצור את הקיטוב, ליצור את חילוקי הדעות, והיה מי שלקח את המחאה הזאת וגלגל אותה למגזר העסקי ולא בצדק. אולי למגזר העסקי יש חלק באותה מחאה שהייתה ב-2011, אבל המגזר העסקי לא אחראי ולא הוא שיצר את המשמעויות של אותה מחאה.

לכן החלטתי יחד, באמת אחרי עבודת מחקר רצינית, לבוא ולהקים את הפורום הכלכלי-חברתי. הפורום הכלכלי-חברתי זה פורום שבסופו של דבר יושבים בו גם אנשי עסקים, גם מהמגזר העסקי, גם מהמגזר השלישי, גם מהחברה האזרחית ואמרנו "בואו נתחיל, נבנה מודל משותף להתנהלות נכונה שוות זכויות ראויה לטובת צמיחה של המדינה", כשהצמיחה של המדינה בסוף מביאה את כל התשואות לכל המגדרים ולכל המגזרים בלי יוצא מן הכלל. אבל אנחנו עושים את זה ביחד.

לפני שלוש שנים ייסדנו את הפורום הכלכלי-חברתי הזה כי הבנו שאין תיאום בין המגזרים ואמרנו, 1. הממשלה מעצבת מדיניות, הממשלה אמונה על היישום של המדיניות, אחר כך זה המגזר העסקי שלנו, לקחנו את כל החברות המובילות במשק, בעלי השפעה מהותית ורוחבית על כל מה שקורה בחברה ובכלכלה ולקחנו את המגזר השלישי, אלפי ארגונים, עמותות, מכל הכיוונים. חרדים, הפזורה הבדואית, ערביי ארץ ישראל, כל השכבות מלמטה עד למעלה, אמרנו 'חבר'ה, אנחנו מתכנסים כולנו ואנחנו מתחילים לעבוד בעניין הזה ביחד' גם קרנות פילנתרופיות כמו 400 מוסדות אקדמאים, והתחלנו בתהליך אסטרטגי בלנסות לזהות, עוד לפני הקורונה, מה הבעיה שלנו במשק הישראלי.

אחד הדברים שזיהינו בשלב הראשון שהבעיה של הפריון היא עקב אכילס בכל מה שקורה במדינה כי ברגע שהפריון שלנו נמצא במגמת ירידה בהשוואה למדינות ה-OECD בצורה דרמטית, כולם יוצאים מופסדים. גם אנחנו במגזר העסקי, גם המגזר השלישי, שעות הפנאי שלנו כבר לא קיימות, התרבות, החינוך, שום דבר לא קורה. אנשים חיים בהישרדות ואת הדבר הזה היה צריך לתקן.

התחלנו לרדת לרזולוציות הכי נמוכות, הקמנו צוותי עבודה, עשינו את זה יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם הפרופ' קרנית פלוג ועם כל הגורמים הרלוונטיים בעלי ניסיון והכנו כבר את תכנית ה עבודה, אבל מה, הקורונה תפסה אותנו וברגע שהקורונה תפסה אותנו עשינו שינוי של 90 מעלות כי הבנו אחרי כמה חודשים בקורונה שהבעיה המרכזית של מדינת ישראל הולכת להיות התעסוקה, ותיכף נדבר על הדבר הזה.

אבל אנחנו נחזור לנושא של הפריון. זה נושא דרמטי.

אנחנו נגיע לפריון, אני מבטיח שנגיע לפריון, אני גם אתן את התשובות כפי שאנחנו מזהים, איך לטפל בזה ואני ארחיב על זה. הדבר הבא שהגעתי למסקנה או הגענו למסקנה שיהיה נכון, יש מודל אמריקאי שנקרא BR. BR זה business - - - Table. זה 100, 130 מנכ"לים במקרה שלנו, שם זה טיפה יותר, שמובילים את המשק הישראלי מכל הענפים ומכל התחומים כשלמעשה המודל העסקי אומר את הדבר הבא: ה-BR, זה גוף ביחד עם נשיאות המגזר העסקי אולי אפילו במקביל, נמצא בתהליכים, שהולך ומנסה לעצב אסטרטגיה ומדיניות נכונה לצמיחה של המשק עם הניסיון שיש היום במגזר העסקי. Once הצלחנו לשים את האצבע על אותה נקודה או על אותו תהליך, אותו חזון, הדבר מגיע לפורום הכלכלי חברתי שהפך להיות הזרוע האופרטיבית של המעסיקים במדינת ישראל יחד עם נשיאות המגזר העסקי בשביל להביא את התוצאה.

דוגמה שנדבר עליה בהמשך זה הקמה של מינהלת מעסיקים שנולדה מתוך תהליך של ה-BR, של נשיאות המגזר העסקי, של התהליך האסטרטגי שהיה עם פרופ' קרנית פלוג ועוד מומחים רבים, שאני חלילה לא אשכח מישהו, וסימנו את יעד התעסוקה. מזה גזרנו שהגיע הזמן לשנות את הפרדיגמה במדינת ישראל. הממשלה מעבירה את האחריות למגזר העסקי תוך כדי רגולציה על התהליכים ובשותפות. אבל ההובלה צריכה להיות של המגזר העסקי. הקמנו את מינהלת המעסיקים – אורנה תציג בהמשך – כאשר המדינה נתנו לנו לקחת. המדינה אמרה "אתם תובילו, נהיה בשותפות" ואורנה תציג בהמשך את התוצר.

דיברת על נושא הפריון ואמרת "בוא נרחיב בעניין הפריון" אז הדבר שמבחינתנו מרכיב את הפריון, וחסר פה איזה מלבן אחד שזה החדשנות, בעיקר החדשנות. הדבר הראשון זה השקעות בהון האנושי. מה זה השקעות בהון האנושי? אם אני מתחבר למה שאמר לי יו"ר ההסתדרות 'בוא נעלה את שכר המינימום' שם נמצאת באמת הבעיה של הפריון. אותם אנשים שמרוויחים היום שכר נמוך נמצאים במקומות שמורידים את הפריון כלפי מטה.

אז יש שתי אפשרויות אבל שתיהן מקרי קיצון. אחד – אני יכול לוותר, חלילה, אני אומר, אני יכול לוותר תיאורטית על השכבה הנמוכה הזאת ולהכניס טכנולוגיה. טוב, מה אני עושה איתם? שולח אותם הביתה? בכל הענפים. לא זו הכוונה. הכוונה לייצר פה פתרון מערכתי חכם בהשבחה, בהכשרה של ההון האנושי ותאמין לי, בכלים נכונים, אנחנו יכולים לקחת את ההון האנושי שקיים היום בהכשרות מקצועיות למקצועות מוטי פריון גבוה, במעט כסף ולעשות את השינוי והשינוי הזה יביא לידי ביטוי גם את ההצלחה של אותן שכבות שמרוויחות היום את שכר המינימום וגם לנו כמגזר העסקי בהעלאת הפריון, ואני אתן לאורנה להציג את זה.

אנחנו כולנו מדברים על תשתיות. כן, התשובה היא כן, אנחנו רוצים לראות איזה תשתיות היום יכולות להביא בסופו של דבר להעלאת הפריון, אנחנו קודם כל מדברים על הדברים הבסיסיים, על דיגיטציה, זה הדבר שחסר היום. ואפשר לפרוס על זה הרצאה שלמה, אבל זה ברור לכולם. אנחנו מדברים היום על תשתיות תחבורה. אני גר במטולה, אני מכיר אנשים שגרים במרחקים של 40-50 קילומטר מכביש 6, בשביל להגיע, היום עם הזום אפשר לקצר דרכים במובנים האחרים, אבל עם הכבוד לזום זו לא בדיוק תכנית עבודה, אני תמיד אוהב לגעת בידיים. אפשר יום, חצי יום, יום וחצי בזום אבל בסוף צריך לראות את האנשים ולשבת ולראות איך הדינמיקה הזאת עובדת, אי אפשר להסתמך רק על העניין הזה. אבל לקצר את המרחק בין הפריפריה למרכז, לקצר את הנגישות, לצאת בבוקר להגיע תוך חצי שעה לעבודה, לשפר את כל התנועה הזאת באמצעות השקעה חכמה ואני גם מבין שאלה הכיוונים של משרד האוצר, וזה מחמם ומשמח לי את הלב.

הדבר הבא זה ההפחתה של הבירוקרטיה והרגולציה או טיוב נכון של הרגולציה. אלה הדברים שהיום אנחנו לא יכולים פשוט – אני אומר במילים עדינות – לסבול. אם היום אני צריך להקים עסק, אני צריך לרוץ לשבעים מקומות ולבזבז שנה שלמה עד שאני מצליח לקבל את כל ההיתרים הנדרשים, אני חושב שאנחנו בתקלה לא פשוטה. אם אני צריך לקבל היתר בניה שלוש שנים במקרה הטוב, אנחנו בתקלה. אנחנו יודעים בדיוק כמה התחלות בניה חסרות. אנחנו רואים את כל הרגולציה על אף שאנחנו נמצאים בצוות יחד עם משרד ראש הממשלה ויחד עם האוצר, על מנת להקטין, נמצאים בתוך התהליך של הראייה, עדיין לא הגענו לתוצאות הנכונות, וכשאני שומע את שר האוצר בא ואומר שהגיע הזמן לרישוי עצמי, יוזמה שלו ושל שרת הפנים, ואני מתחיל לשמוע את הביקורת שמגיעה ממקומות באמת לא ראויים, אני רק יכול לחזק אותם פה בוועדת הכספים ולבוא ולומר ששר האוצר רואה נכון את הדברים.

אין שום סיבה שאותו מתכנן, אותו אדריכל שהולך ובונה את התכנית של המלון או תכנית של מפעל או תכנית של כל פרויקט אחר, לא יעשה רישוי עצמי. הוא נושא באחריות, אנחנו נאשר את מי שרשאי לעשות רישוי עצמי ואנחנו נפקח עליו ולא הפוך, לא נשלח אותו ל-1001 מקומות לקבל היתר כבאות, היתר חשמל, היתר פה היתר פה, כך הדבר יותר פשוט. היום אנחנו הולכים לאנרגיה ירוקה, אנחנו רוצים לעשות סולארי על גגות, במקרה שלי בחקלאות על לולים, על סככות חקלאיות, תשמע, זה שבעה מדורי גיהינום לעבור. בסוף מי מרוויח מזה? המדינה מרוויחה מזה. ועוד שורה של דברים ועשרות דוגמאות שאני יכול לפרוש אותם.

הדבר הבא שאנחנו תמיד הובלנו זה החדשנות. אנחנו צריכים להיות כל הזמן מוטי חדשנות, אנחנו צריכים להיות המובילים בעולם, אנחנו צריכים לפתח את החדשנות והקיימות. אנחנו חייבים להיות הראשונים. איך אומרים, יש לנו פה כוחות מדהימים שפשוט צריך לבוא ולהגדיר את זה כיעד על, מטרת על, ואנחנו נמצא את עצמנו שם.

אני רוצה להתעכב איתך, כתבת פה "השקעה בתשתיות", שאגב, לא תמיד השקעה בכבישים גורמת להפחתה בגודש בכבישים. צריך לעשות את זה נכון.

נכון.

כתבת פה גם "העדפת תוצרת הארץ", איך עושים את זה בלי לייצר עיוותים ובעיות ביעילות הייצור?

מאוד פשוט. תראה, עברנו את הקורונה, במלחמת העולם השניה השוויצרים לא עשו חקלאות, נשארו בלי אוכל. ממש. מדינה צריכה להגדיר מה הצרכים הבסיסיים שהיא צריכה בתוך הארץ.

כמשק אוטרקי? כמשק סגור?

סוג של. כן. אוקיי? אני אתן לך דוגמה. הייתה לנו בצורת בתקופתו של אריק שרון ז"ל. לא היו מים במדינת ישראל. כמעט חתמנו על הסכם עם התורכים שאנחנו הולכים להוביל מים מתורכיה במכלים ענקיים. מים מתורכיה. כמובן שלצד ההסכם הזה מלמטה היה איזה הסכם של שיתוף פעולה בטחוני. אבל אנחנו מביאים מים מתורכיה. תאר לך אם לפני שנתיים היינו שוב בבצורת של שלוש שנים, מה היה קורה אם היינו תלויים בחסדים של ארדואן? הדבר הראשון שהוא היה עושה זה לסגור לנו את הברז. ואני בא ואומר,

אגב, מי שאז פתח את הנושא של מפעלי ההתפלה היה שר התשתיות דאז, היום שר האוצר אביגדור ליברמן.

נכון. נכון. ואז הוא החליט להשקיע את הכסף בהתפלה. ולכן כל מה שאנחנו נעשה בעשר אצבעות בדברים שאנחנו נגדיר לעצמנו שאנחנו חייבים לשמור פעם אחת על בטחון המזון, פעם אחת על הבטחונות האחרים שחשובים בחיי המדינה, על התעשייה המקומית שאנחנו חייבים אותה, אנחנו לא יכולים כל דבר, עם כל הכבוד, הנה, כל הפתרונות בסופו של דבר שנתנו במהלך הקורונה במגזר העסקי הוכיחו את עצמם אחד לאחד. אנחנו נרתמנו. לכן צריך להגדיר פה מה נכון שיהיה בבטחון למדינת ישראל. לא רק בטחון מדיני, לא רק בטחון בטחוני, בטחון תזונתי וכל מה שחשוב לנו על מנת שאנחנו נהיה מדינה עצמאית. אני מזכיר לכולנו, אנחנו נקודה קטנה בלב המזרח התיכון. אתה לא יודע לאן הדברים יכולים לקחת אותנו, כן איראן, לא איראן, כן איום אסטרטגי, חיזבאללה, כן הוא משפיע, כן ישפיע. עצמאות אנחנו חייבים להשאיר בידיים שלנו.

גם בתשתיות.

גם בתשתיות.

ולבצע אותם.

נכון. לכן אני בא ואומר, כשאתה אומר לי 'כחול לבן', אנחנו לא פחות טוב מהסינים בתשתיות. עכשיו, זה לא משהו שצריך להעלות את יוקר הפרויקט. אנחנו צריכים להתמודד כמו כולם, צריכים לתת לנו את הכלים הנכונים ואנחנו צריכים להתמודד וגם במקרים מסוימים אפשר לתת לנו את זכות הסירוב ולהשוות את הצעות המחיר.

אני מגיע בימים האלה, אני מקווה, עם השלטון המקומי לסוג של הבנות שהעסקים הקטנים והבינוניים יקבלו את האפשרות של זכות הסירוב. יצא מכרז, לקבל זכות סירוב. אגב, אם תרצה אדוני, ישנו בחור במשרד הבטחון, אבי דדון ראש מנה"ר, ואני מאוד אשמח אם תקצה לזה חצי שעה מזמנך, להראות איך עושים רכש מבלי לפגוע בתחרות. אני למדתי ממנו פרקים מאלפים איך לא פוגעים בתחרות. איך המדינה עוזרת לנו להביא את המוצר בסופו של דבר יותר זול מהמכרז שזכה שמביאים מסין או מביאים ממקומות אחרים. ומה שהוא עושה בתור ראש מנה"ר, בגדול לוקח שלושה מפעלים שכל אחד לא הכיר את השני, עושה את החיבור ביניהם, מייתר את העלויות המיותרות פה, מעלה את כושר התפעול במפעל, עשה את החיבור והבאנו מוצר יותר טוב.

זאת אומרת שהמדינה הופכת להיות מתכלל עסקי, זה מה שאתה אומר?

כן. בין היתר. עוזרת בסופו של דבר לקדם את הכחול לבן. ואני אומר פה, מבלי לפגוע בתחרות, מבלי להעלות את יוקר המחיה, רק בשכל. כנ"ל הוא עשה את זה בחקלאות, הוא עושה את זה בתעשייה, הוא עושה את זה במסחר ובשירותים, כל מה שקשור. משרד הבריאות במהלך הקורונה ביקש ממנו לבצע שורה של מכרזים באמת בשביל להיות יעיל ואפקטיבי ולא סתם שנשפוך כסף. אז אם יהיה לך אדוני זמן, אני אשמח יחד איתו להגיע אליך. צריך חצי שעה ואתה מבין את הקונספט איך אפשר באמת לעבוד חכם.

אורנה כמו שאמרתי היא יו"ר מינהלת המעסיקים. מינהלת המעסיקים בנויה אך ורק על ידי נציגי המגזר העסקי בשיתוף עם הממשלה. אורנה בבקשה.

תודה רבה. אני ראש מינהלת המעסיקים. ברקע שלי 21 שנים במנפאואר, מנכ"ל מנפאואר ישראל כך שעולם העבודה מוכר לי וידוע. השותפות שלנו במיזם היא שותפות היסטורית בין המעסיקים, בין נשיאות המגזר העסקי וזרוע העבודה ביחד עם ההסתדרות - - - של הפורום הכלכלי חברתי. אנחנו גוף מתכלל והמטרה שלנו במיידי זה להעלות ולשלב לאור הקורונה את כמות המובטלים חזרה בעולם העבודה, לייצר הכשרות רלוונטיות ובטווח הבינוני והרחוק כמובן לטפל בנושא של הפריון.

כל העולם שלנו ה וא עולם שבא מהמעסיקים ואני אראה לכם את המודל של איך שאנחנו עובדים היום, איך המדינה עבדה עד היום ואיך אנחנו עובדים ואני אסביר גם למה המודל הזה הוא מודל נכון יותר, רלוונטי יותר, מעלה פריון ומשתמש נכון בכספי המדינה.

עד היום המדינה עובדת בצורה, אנחנו רואים אותה בצד ימין, המדינה מייצרת כספים, אומרת 'אלה ההכשרות שאנחנו חושבים כמדינה שצריך, אלה התהליכים שאנחנו כמדינה חושבים שהם התהליכים הנכונים' וכמו שאתם רואים א. יש הרבה מאוד שלבים בדרך, הרבה מאוד כספים שמושקעים והתוצר למטה כמעט לא מייצר תלושי שכר. זאת אומרת, יש הרבה מאוד קולות קוראים, זה רץ קדימה, הרבה מאוד ארגונים בדרך, אם תבדקו כמה כסף מכל המאות מיליונים שיש היום להכשרות מגיע ישירות למעסיק שבעצם קולט עובד, מקדם עובד, מעלה את הפריון הוא מעט מאוד.

אנחנו משנים את הפרדיגמה של העבודה וזאת השותפות ואנחנו כבר רואים תחילה של תוצאות. אנחנו באים ומעלים קודם כל מה המעסיקים צריכים. אנחנו מגיעים למעסיקים ושואלים אותם "מה אתם צריכים ואיך אתם רוצים שזה יהיה" ובעיקר אנחנו מעלים את הצורך הזה, אנחנו עובדים היום ישירות ובצורה באמת טובה מאוד ומובנית עם זרוע העבודה, שאנחנו הופכים שם, אין דף ואין נייר ואין פסיק של איזה שהוא נוהל שאנחנו לא עוברים אותו אבל מתאימים אותו לפי צרכי המעסיקים.

אז ברגע שיש צורך של המעסיקים, פתרון להכשרה שהמדינה מתאימה למעסיקים ולא הפוך. עד היום זה היה 'זה מה שאנחנו עושים, בוא נראה, אולי למישהו זה יתאים', היום זה מאוד מדויק, כל מה שאנחנו עושים עכשיו במסלולים הוא לפי - - -

מתי התהליך הזה התחיל?

אנחנו קמנו בינואר, במרץ גויס כל הצוות. אנחנו באוויר בערך 3-4 חודשים. שם אנחנו כבר מדברים על אלפי בקשות, אבל עיקר העבודה שלנו זה לדייק את המסלולים, לדייק את הפתרונות לפי צרכי המעסיקים.

יש לכם יעדים?

בוודאי. אנחנו עובדים היום ביעדים גם של כמות אבל גם של איכות וגם אחר כך של, היעדים שלנו הם דו שנתיים, לא רק של יעד אחד, היעדים המספריים היו של כמה אלפים אבל אנחנו רוצים להעלות את זה כבר היום לכמה עשרות אלפים, אבל כשהעבודה העיקרית שלנו היום זה לדייק ולתת את המענה לצורך ואני אתן כאן כמה דוגמאות אם תרצו.

זאת אומרת שאני יכול לבוא ולשאול אותך מה נשמע בסוף 2022?

לא, בסוף 2021.

כל רבעון.

בוודאי שכל רבעון אבל המסה הגדולה תהיה באמת בסוף 2022, כשבסוף 2021 יהיו תהליכים מדויקים לצרכי המעסיקים, המערכות יהיו ממוחשבות, היום כמעט ואין מערכות ממוחשבות כדי לדעת מה הסטטוס. אנחנו מגדירים היום יחד עם הזרוע SLA, Service level agreement, שאנחנו יודעים להגדיר, מעסיק היום יידע תוך כמה ימים חוזרים אליו, מה התשובה, איך זה הולך מרגע הפניה שלו ליציאה לקורס כמה זמן זה קורה, זה לא היה עד היום, זה היה 'כשייצא' והעולם העסקי לא יודע לעבוד ככה, אבל כל התהליכים שאנחנו עושים מייצרים תלושי שכר. זאת אומרת השלבים יותר קצרים, יותר מדויקים, והם - - -

הרי צריך לנתח את שוק התעסוקה, גם לטווח קצר וגם לטווח הארוך בשביל להוביל תהליכים כאלה.

אז אנחנו עושים שני דברים במקביל. 1. אנחנו יודעים מה שוק התעסוקה המיידי, אבל המינהלת גם עושה – וזה יהיה לנו כן הראשון שיהיה לנו לפי הענפים, משהו כמו 50%-60% מהמשק – אנחנו הולכים לייצר כל רבעון מה הצרכים לרבעון הבא של המשק. כי קשה היום להגיד מה בעוד שלוש שנים יקרה - - -

כן אבל יש פה סוג של דיליי, הרי נגיד אם המעסיק מעלה עכשיו צורך, עד שעוברת ההכשרה, עד שמאתרים את האנשים, עוברים את ההכשרה, המדינה מתאימה את עצמה להכשרה נכונה או בוחרת לצורך העניין גוף מבצע שעושה את ההכשרה, עד שהבנאדם מוכן המעסיק כבר עשר שנים קדימה.

אוקיי. אז קודם כל המעסיקים תמיד הרבה יותר קדימה, אבל אנחנו מייצרים היום תהליכים שהם קצרים. היום התהליך היה מינימום חצי שנה מיום הצורך של המעסיק עד תחילת הקורס, וכמו שאמרת זה לא רלוונטי. היום אנחנו מדברים על תהליכים שיקרו בין ארבעה שבועות עד גג שמונה שבועות מרגע הצורך עד הרגע שהתחילה ההכשרה. גם ההכשרות היום לא צריכות להיות כאלה ארוכות. אנחנו משנים באמת הרבה דברים ביסוד והיום מעסיקים יודעים לפרק הזמן הזה לדבר איתנו על ארבעה-שמונה שבועות, זה רלוונטי, אבל בהסתכלות שלנו ולתוצרים שאנחנו נביא אותם כל רבעון בהסתכלות קדימה, נוכל לעבוד בצורה מתוכננת.

היום כל הנתונים שיש הם שנתיים אחורה, לא רלוונטיים לאף אחד על כלום ומה שאנחנו הולכים להביא זה את התוצרים, לא רק מה שקיים כאן ועכשיו, אלא מה הולך להיות, המשק יגיד מה הוא צריך רבעון קדימה ובקצב ובתהליכים שאנחנו עובדים כבר יוכלו לייצר הכשרות. ההכשרות גם הן כולן יצטרכו להשתנות בסילבוס שלהן, ברלוונטיות שלהן. אנחנו מדברים היום על כישורים ומיומנויות, המדינה עדיין מדברת על משלחי יד, ולכן יש לנו עוד פרק זמן, הייתי רוצה שהוא יהיה יותר מהר אבל אני גם מבינה באיזו סביבה אני עובדת, וכמו שאמרתי אני באה מהסביבה העסקית לגמרי אז זה לוקח קצת יותר זמן ממה שתכננו אבל זה הרבה יותר מהר ממה שאחרים חשבו שזה יקרה. אז על האמצע הזה אנחנו עושים.

כמה זה הולך להיות פרטני? זאת אומרת קודם כל מאתר, בוחר את הבנאדם ואחר כך הוא עובר את ההכשרה?

תלוי באיזה מסלולים. יהיו מסלולים שהם מסלולים היום מצוינים שבהם המעסיק אומר 'אני יודע להכשיר הכי טוב'. הרי היום המשק, לכן אמרתי שיש הרבה כסף מבוזבז היום כי רוב ההכשרות שיש לא פוגשות מעסיק ואז יש ארגונים שבאמת עושים כל היום הכשרות, לא רלוונטי, והמעסיקים יצרו לעצמם כבר פתרונות שהם צריכים להכשיר. אנחנו מחברים את זה. זאת אומרת יש מסלולים שבהם הוא אומר 'יש לי כבר את העובד, אני לא צריך לחכות לכיתה של 30, כי זה לא רלוונטי לחכות היום לכיתה של 30, אני כבר יכול להכנס למסלול', במקרה הזה הוא נקרא OJT, 'אני כבר יכול להתחיל להכשיר אותו' וזה אתמול, זה לא בעוד חודש או חודשיים.

אז בעצם מה הוא צריך את הממשלה אם הוא יודע לעשות את זה לבד?

הוא לא יכול לעשות את זה לבד, לא בהיקפים ולא בקצב, ובעיקר היום אנחנו מדברים עם הרבה מאוד ארגונים, הארגונים הקטנים והבינוניים. אתה ראית כאן שהרוב זה העצמאים, ורוב הארגונים היום במשק, 80% זה הארגונים הקטנים והבינוניים, לא הארגונים הגדולים שכולם נמצאים. הם חייבים את המדינה. אנחנו רואים היום ארגונים שאמרנו להם 'אם המדינה תוכל לכנס להכשרה, האם תגייס עובד אחד או יותר מאחד', הם כמעט כולם אמרו 'בוודאי שאחד אם לא שניים, אם לא שלושה' והמדינה מתחילה להניע את זה קדימה.

כן אבל אם המעסיק יודע לעשות את ההכשרה אצלו, on the job training, אז מה בעצם ההתערבות של המדינה? סיוע כספי? כלכלי?

כן. קודם כל כלכלי, בהחלט. סיוע כלכלי.

מה, לממן נגיד שכר זמן שהוא - - -

פרק זמן. או עלות הכשרה, או חלק בקליטת שכר. העולם שבטח אתם מכירים את זה גם, כל עולם הג'וניורים, שיש לך כל כך הרבה אנשים שעוד לא התחילו לעבוד, אף אחד לא רוצה להתגלח עליהם. המדינה, אם תוכל לשלב בצורה נכונה ולתמוך בעסקים, כי גם היום, העסקים מחזיקים את הכל עליהם. המדינה תוכל לתמוך, ולהגיד לאלה חסרי הניסיון 'אנחנו יודעים לתמוך בכם בחצי השנה הראשונה', אנחנו נראה קליטה הרבה יותר גדולה של עובדים מאשר הם היו נקלטים קודם.

אני אתן לכם דוגמה לעוד ארגון שבאמת, ארגון בינוני שרצה טכנאי מיזוג אויר, אני נותנת רק דוגמה קטנה, והוא היה מגייס עשרה אולי. וברגע שידענו על הצורך שלו וחיברנו אותו עם הפתרון הנכון של זרוע העבודה הם גייסו 19 והיום הם רוצים והולכים לפתוח עוד קורס בצפון. אז השאלה איפה המדינה. הוא יכול היה לגייס עשרה אבל הוא מגייס כמעט כפול והוא כבר רוצה את הקורס הבא, כי המדינה תומכת בו ועוזרת לו להכניס חזרה אנשים למעגל העבודה, אנשים שה-skill שלהם והמיומנויות לא מתאימים, ולבד הוא לא יכול לעשות את זה. ואם מישהו יכול לעשות את זה, כנראה שלושה מעסיקים מאוד גדולים במשק יכולים לבד, אבל רוב המשק זה לא שם ומי שמניע חזרה את הכלכלה זה העסקים הקטנים והבינוניים, והם גם צריכים. אז התפקיד שלנו לוודא שנמצאים גם בתוכן גם במהות וגם בקצב של מה שהמגזר העסקי צריך. אנחנו מקצרים דרך, אנחנו מדייקים את הכספים של המדינה כי הם בסוף הולכים ומייצרים תלושי שכר. זה העיקר של מה שאנחנו עושים.

אני חושבת שאנחנו יכולים לדבר כאן על עוד מגוון. רק להגיד לכם, גם היום הפניות, המערכת התחילה לעלות לאוויר, יש מערכת CRM בזרוע העבודה. כשאנחנו פוגשים מעסיק אנחנו מציגים לו את כלל הפתרונות שיש למדינה. אם אתם יודעים איך זה קורה היום, כל אחד מוכר רק את מרכולתו ואז המעסיק אומר 'אני כבר לא יודע למה זה שייך ומאיפה זה בא'. כשאנחנו באים אנחנו אומרים 'חברים' – וזו מדיניות גם של זרוע העבודה – 'אנחנו נציג לכם את כל הפתרונות שיש במשק, אנחנו גם נתאים את כל הפתרונות', אחר כך מה שקורה בין המשרדים, משרד כזה או אחר, זה לא צריך לעניין את המעסיק. המעסיק רוצה מקום אחד לפנות אליו. כשהוא חושב הכשרה, כשהוא חושב קליטת עובדים הוא צריך מקום אחד מרכזי לעשות את זה וזרוע העבודה מובילה את זה. אז כבר היום, לראשונה יש מערכת CRM, לא הייתה עד היום במדינת ישראל כדי לדעת מה קורה.

סטארט אפ ניישן.

לגמרי. אז רק מההתחלה אנחנו יכולים לראות שכמעט 45% מהפניות הן של ארגונים עד 50 עובדים. עד היום המדינה לא ידעה מי הם, הם בכלל לא פנו למדינה כי זה היה משהו שאומר בירוקרטי, כבד, 'עד שמישהו ידבר איתי בכלל' וגם לא חזרו אליהם. אז אנחנו מניעים כאן דברים שהם באמת מאוד לעומק, מאוד רחב, אנחנו גם יכולים לראות את האזורים הגיאוגרפיים של זה.

מכיוון שאנחנו מדברים היום יותר עם המדינה לא בעולם של תפקידים ולא בעולם של מקצועות, זה עולם ישן לדבר ככה. אנחנו מדברים יותר כישורים ומיומנויות והכישורים והמיומנויות האלה, אם נעבור לשקף הבא שמדבר אוכלוסיות, הרי גם להעלאת הפריון אנחנו רוצים לשלב כמה שיותר אוכלוסיות מודרות מעולם העבודה, ובעצם אם תסתכלו על זה, יש לנו מצד אחד, מלמעלה למטה, יש לנו את הצרכים של המעסיקים ורוחבי יש לנו את האוכלוסיות. בציר האורך יש לנו את הצרכים של המעסיקים היום, בציר הרוחב יש לנו את האוכלוסיות השונות. כשאנחנו מדברים היום כישורים ומיומנויות זה פשוט פוגש, זה מוריד הרבה מאוד חסמים שהיו עד היום כי אנחנו יודעים לדייק מה הצורך ומה הכישורים ולא משנה במי הוא מאמין ולמי הוא מתפלל ומה הוא עושה, אנחנו יודעים לדייק את זה וגם המעסיקים מדברים היום וזה קטע מאוד מרכזי, על הנושא של התעסוקה.

אז אנחנו מדייקים ואנחנו מביאים ולכן התהליכים, הם קורים מהר, לא מספיק מהר. אני חושבת שגם המדינה צריכה להגיד פה 'חברים עד סוף 2021 כל זרוע העבודה מקוונת'. היום עדיין שולחים בפקס ומחכים לראות מה מתאים ומה לא מתאים שמישהו יחזור, איך אמרת, "סטארט אפ ניישן" ופה אני גם קוראת בטח לוועדת הכספים, זה חייב להיות מקוון. זה העולם, זה הקצב, וכך העולם העסקי יודע לעשות. אני כן יכולה להגיד לכם עוד דבר אחד, יש הרבה פגישות שלנו עם העולם העסקי שאומר 'זה אמיתי, זה באמת יקרה' כי אנחנו באמת כל כך הרבה שנים רק משלמים, רק נותנים. כמו שדובי אומר, רק נותנים כל היום. ואנחנו לא בטוח יודעים איך אנחנו עושים את זה.

עוד מערכת שאנחנו הולכים לשלב פנימה שהיא רחבה יותר, זו המערכת שנקראת מערת המאי"ה, מערכת אבחון ומיון, מערכת שתיכנס לתהליכי עבודה, היא כבר היום בפיתוח ותעלה כנראה כבר באוגוסט לעבודה, היא מדברת כישורים ומיומנויות, לוקחת היום- - -

אורנה אני רוצה להמשיך עם המערכת.

סליחה. אין בעיה. תודה רבה.

קודם כל תודה. לפני שנה, אולי טיפה יותר, נפגשתי עם ראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז ואחת הבעיות המרכזיות של הצבא בשנים האחרונות זו המוטיבציה, כי בני הנוער שואלים את עצמם 'למה אני צריך להתגייס'. אני לא מדבר על היחידות המיוחדות, לא על 81, לא על מטכ"ל, לא טיס, והבעיה הזאת הולכת ומתמשכת ובעוד כמה שנים טובות נהיה בבעיה מאוד לא פשוטה.

ואז עלה לי רעיון והצגתי אותו לראש אכ"א, אמרתי לו 'תשמע', הצבא משקיע משאבים רבים בשלב האיתור, המיון והגיוס של הנוער הזה לתוך הצבא, הוא מייצר כבר דאטה. לאחר שהוא ייצר את הדאטה, במהלך השירות הצבאי, כולנו מקבלים הכשרה כזו או אחרת, וזו תוספת. דקה אחרי שהחבר'ה האלה משתחררים, כל מה שנעשה במהלך הזה יורד לטמיון ונעלם. אני באתי ואמרתי לו 'תשמע, כשהגעתי למגזר העסקי חיפשתי את המיפוי של הצרכים ולא מצאתי אצלנו. כמה ששמעתי את הקולגות שלי ואנשים באמת שישבו גם בכיסא לפני, לא הייתה דאטה מסודרת של הצרכים, אף אחד לא יודע מה צריך כל ענף וענף. מצד שני אתה מקבל במקרה של 80,000 משוחררים כל שנה, אתה מקבל פה חומר אנושי מתאים שאתה לא יודע להשתמש בכלים'. אמרתי לו 'תשמע, בוא נשב ונחפש את הדרך לחבר בין הצרכים, אני אעבוד על הצרכים, אתה תייצר לי את הדאטה ונראה איך אנחנו מחברים'. דרך שולחנות החשיבה שבניתי יחד עם אכ"א, יחד עם צוותים שלנו מקרב אותם אנשים שעוסקים בעולם התעסוקה בנינו את המאי"ה, מערכת אבחון ייעוץ והשמה. בסוף זו מערכת טכנולוגית. אנחנו שכרנו מכספים שגירדנו מהיקב ומן הגורן את חברת אדם מילא, לקחנו את מכון פיל"ת, אמרנו 'חבר'ה, בואו גם אתם תתרמו למאמץ ונבנה מודל שבסופו של דבר המבקש, האדם שנמצא באבטלה או בחל"ת, ייכנס דיגיטלית לתוך המערכת הזאת, יעבור מבחן ראשוני של אבחון ויכניס את קורות החיים שלו, אנחנו מהצד השני נכניס את הצרכים ויכול להיות בתהליך קצר מאוד שנוכל לעשות מיד את החיבור, הדברים נמצאים מתחת לפנס'.

זו תהיה מערכת חכמה, היא כבר עובדת, אנחנו הפעלנו אותה בפיילוט מאוד קצר. הסיפור הזה עולה בין 7-10 מיליון שקל שבסופו של דבר זו המערכת שתעשה את החיבור בין אותם אנשים, בין הביקושים לצרכים. אני מאוד שמח על ההחלטה של הממשלה לקחת את כל נושא התעסוקה וההכשרות ולאחרונה הוחלט שזה יהיה במשרד הכלכלה, שיהיה גוף אחד שמתכלל ויעבוד מול המינהלת הזאת באמצעות כלי שנצטרך לגייס לו את התקציב הדרוש כדי להרים אותו לאוויר, ואפשר תוך פרק זמן מאוד קצר, אני מדבר על חודש, להרים אותו לאוויר, רק צריך למצוא את המקור התקציבי, והמערכת הזאת תיתן את המענה. המערכת כבר עובדת ועשינו את הפיילוטים וקל מאוד לשבת להכניס את הנתונים ולעשות את המאץ', ואם אין את המאץ', אז לקחת אותם לאותם מסלולים שאנחנו בונים של הכשרה מקצועית.

תקרא לזה 'טינדר תעסוקה'.

נכון.

אבל לקשר ארוך טווח

זה כבר שיחליטו לבד.

אם אדוני יעזור לנו לגייס פה את הסכום הקטן שדרוש- - -

ידעתי שלא תבוא לחינם.

אני אף פעם לא בא בחינם. אגב אני גם מחזיר. הדבר הזה יביא בסופו של דבר לפתרון האמיתי ואנחנו לא עוצרים. אנחנו היום בנשיאות המגזר העסקי עובדים, סתם, הבאנו דוגמה אחת מני רבות, על כל מיני פרויקטים מול הממשלה, one stop shop דיגיטלי לעסקים בישראל, אנחנו נמצאים בצוות של הפחתת רגולציה ובירוקרטיה עם משרד ראש הממשלה, להקים גוף מתכלל. לא צריך להגזים יותר מדי אבל לך אני אומר, אני בטוח שבימים הקרובים, בחודשים הקרובים יגיעו לפה עשרות בקשות, עשרות נושאים חדשים, אני ממש פונה אליך ומבקש שכל דבר, להסתכל דרך המשקפיים של עודף רגולציה, של עומס נוסף על המגזר העסקי, לעצור את הדברים האלה, להקפיא את זה, לא צריך למהר.

אני מבין שיש נושאים שמדליקים חלק גדול מהח"כים, אם הם היו פה הייתי אומר להם 'חבר'ה, צריכים להוציא את המדינה הזאת מהמשבר הכלכלי, אנחנו לא מסוגלים להעמיס על עצמנו את העודפים האלה וזה גם לא המקום הנכון'. תשמע, בנושאים שלא על השולחן הזה, כל נושא של דיני עבודה זה פשוט בלתי אפשרי להמשיך ולהתקדם בעניין הזה.

אנחנו נמצאים בצוות של כלכלה דלת פחמן, אנחנו עם משרד המשפטים בנושא של תובענות ייצוגיות שזה הפך להיות סקסי ופופולארי בצורה שבאמת חוצה את כל הגבולות, ואנחנו ממשיכים לסייע כמעט בכל משרד בצוותים משותפים, ואנחנו ממנים את כל הנציגים לביטוח לאומי, אנחנו חברים כמעט בכל המיזמים המשותפים של הממשלה. הקמנו מערך מאוד גדול של אנשי מקצוע רציניים שעומדים בשביל המשולש הזה שאמרתי, ממשלה-מעסיקים-עובדים, על מנת להוציא את העגלה הזאת מהבוץ.

אני אעבור בקצרה מאוד על הנושא של הענפים אצלנו. אני אדבר מעט על ענף הבניה, אנחנו במשבר דיור. אני חושב שההחלטה שקיבל שר האוצר על הארכה בשלב זה של תמ"א 38 זו בשורה, כל עוד לא מביאים חלופה יותר אטרקטיבית או יותר נכונה, לשפוך את התינוק עם המים ממש לא. הדבר הבא, העברנו פה לא מזמן החלטה שהגופים הפיננסיים, קרי חברות הביטוח, בתי ההשקעות יוכלו להשקיע מעל 20% בכל נושא התשתיות, גם בבניה, גם בדיגיטציה, זו החלטה של עד פרויקט של 300 מיליון שקל – 49% מסך ההון שלהם ומעל 300 מיליון שקל -35%. אני חושב שהתרומה של אותם גופים היא בסדר גודל של 80 מיליארד שקל לטובת בניית תשתיות.

זו המתנה הכי גדולה, אם נעשה את זה בצורה חכמה ויושב פה סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח. זו המתנה הכי גדולה שהבאנו במגזר העסקי במובן הזה למדינה, הודענו את זה כבר לשר האוצר, ה וא מאוד אהב את הרעיון ואנחנו באים ואומרים 'אנחנו ביחד', מדינה אחת, וצריך לעשות פה אמנם כמה תיקונים. שאל שר האוצר מה קורה בחדשנות, אז יש כמה חסמים שצריך לפתור אותם וגם בחדשנות אותם גופים מוסדיים פיננסיים יוכלו להשקיע.

דיברנו על רישוי עצמי בתחום ענף הבניה, נדבר על ענף המלונאות. אני שומע את הביקורת ואני חושב שהביקורת במובנים רבים מוצדקת אבל צריך לזכור דבר אחד, הענף הזה הוא הראשון שנכנס למשבר והוא האחרון שייצא מהמשבר. עדיין למעלה מ-60 מלונות לא נפתחו. גם שם הרגולציה מעיקה. ואני אומר לך בכנות רבה, אני בא מענף החקלאות, וכשאומרים לי 'האננס יקר', אז אני אומר 'חברים, לא חייבים לאכול אננס, יכולים לאכול דברים אחרים יותר זולים' ואני קורא לכל הציבור - - -

כן אבל היום גם התפוח עולה איזה 20 שקל, אז זה לא רק אננס.

אז אנחנו נמצאים בתהליך מול משרד החקלאות, גם על התפוח, ואתה יודע מה, הרמת לי להנחתה. אני מקבל על תפוח 2.5 שקלים. אני מגדל תפוחים. הוא נמכר ב-20 שקלים. למה? למה? ואני רואה את מנכ"ל ועדת הכספים עושה עם הראש כי הוא מכיר את התחום. למה? למה אנחנו פוחדים - - -

יש לי בעיה עם מנכ"ל ועדת הכספים. אני אגיד לך למה, כי כל אחד שבא לפה אומר לי 'תקשיב, הוא מכיר את התחום' יש פה 1,000 תחומים והוא מכיר את הכל. אני מתחיל להיות בבעיה.

למען הגילוי הנאות ואני חייב גילוי נאות, אבא שלו הכניס אותו לעולם החקלאי. ליווה אותי. זה למען הגילוי הנאות. אז אני אומר, אגב, אני קורא לציבור הישראלי. אם המחיר יקר בשורה של מלונות, אני מבטיח לך שבצפון היום יש מלונות הרבה יותר זולים. חופשות ברמת הגולן, בגליל העליון, בגליל המערבי, בדרום. לא חייבים להיות באילת.

דובי אבל אני אגיד לך כך, גם הביקורת כלפי המחירים בחופשות, בתיירות פנים היא ביקורת שקיימת הרבה מאוד זמן, עוד לפני משבר הקורונה. והמצב האבסורדי שבו נסיעה לאילת לצורך העניין לחמישה ימים למשפחה עולה יקר יותר מאשר נסיעה לכל יעד באירופה זה דבר שהוא אבסורדי. אני לא בא לנתח את הסיבות למה זה, אבל זו בסוף עובדה ואנחנו חייבים קודם כל להכיר בעובדה הזאת ולראות אחר כך איך פותרים את זה. אני לא אומר שכל האשמה על המלונות, יכול להיות שיש פה עוד גורמים שאיך שהוא משפיעים ואני מבין, שכר עבודה והרבה מאוד דברים אחרים, ואגב נטל רגולטורי שמוסיף פה עלויות בעשרות אחוזים אני בטוח, אבל זה לא אומר שהבעיה לא קיימת. איך פותרים אותה זה סיפור אחר, אבל היא קיימת, היא על השולחן.

אז אני יכול לומר גם לך אדוני היו"ר ולכל מי שנוכח פה, שבשיחות של השבוע האחרון עם נציגי ענף המלונאות הנושא הזה נמצא בתהליך מול משרד התיירות, שר האוצר לקח על עצמו גם להיות כל הזמן בעובי הקורה, אני באופן אישי מסייע למצוא את הפתרונות הנכונים ואני חושב שמגיע לציבור שלנו ולאזרחים שלנו יותר ממה שהם מקבלים היום במובן של העלויות היותר נמוכות. אני בעניין הזה יחד איתך, שלא נתבלבל. אני רואה את הדברים עין בעין אבל צריך למצוא את הפתרונות הנכונים, אנחנו נמצאים בתוך התהליך הזה.

ענף הקולנוע שחבר בנשיאות המגזר העסקי נפתח רק לאחרונה, ענף שהוא במשבר ואנחנו נצטרך למצוא לו איזו שהיא דרך לסיוע, אנחנו עובדים על זה מול אגף תקציבים וככל שנזדקק לסיוע של אדוני אני לא אתבייש לפנות אליך.

ענף החקלאות, אני מאוד שמח גם ששר האוצר בא ואמר שצריכים פעם אחת לבנות תכנית אב לחקלאות, לא לשנה, לא לשנתיים, חקלאות צריך לבנות תכנית ל-30 שנה, אנחנו נמצאים בתוך התהליך הזה. אני חושב שאנחנו נמצא את הפתרונות הנכונים. שר האוצר דיבר על כפילויות במשרדים, אני כל כך תומך באמירות שלו ואני אומר לך אדוני היו"ר, צריך ללמוד קצת מהמגזר העסקי, בהתייעלות של המגזר העסקי, לראות את ההתייעלות במגזר הממשלתי גם בכפילויות גם באפקטיביות, ואיך אדוני אמר, 'אני לא רוצה להיפגש אתכם בסוף 2022'. גם במדדים. משרד ממשלתי כזה או אחר צריך שיהיו לו מדדים, צריכה להיות על זה בקרה. אנחנו יודעים לעשות את זה בבית. אנחנו עושים את זה כי אחרת אין לנו שום סיבה, אנחנו פשוט נקרוס. המשרדים הממשלתיים חייבים להגדיר את הדברים האלה באופן הכי ברור ואני מאוד שמח על הראייה של שר האוצר.

ענף הפיננסים, יש להחזיר את החסכון לטווח הבינוני שיהיה באמת רשת בטחון כלכלית בתקופת משברים. הייתי פה באחד הדיונים שאמרו 'בואו מיד נפתח את קרנות ההשתלמות וניתן הנחה במיסוי לחוסכים', זו טעות אסטרטגית, חבר'ה, יש גם יום אחד אחרי הקורונה. עם כל הכבוד. לא באים ומוציאים את כל התחמושת על אירוע אחד.

תשמע, זה גם מאוד נדיב מצד המדינה לסייע לאנשים בכסף של האנשים. מאוד נדיב.

נכון. זה לא מסוג הפתרונות שאהבתי וכמובן התנגדנו לעניין הזה. כל הסיפור של העצמאים, הרשת בטחון לעצמאים זה דבר מרכזי, אמר שר האוצר שהוא רוצה לעסוק בזה מיד לאחר העברת התקציב, אני הייתי רוצה לראות את זה לפני, אבל אני מקבל את הבקשה של שר האוצר. יש אולי כמה דברים כבדים לפני כן אבל עדיין צריך לזכור, סיפור העצמאים זה הסיפור הכואב של הקורונה. סיפור כואב, וצריך באמת לחפש יחד עם ידידי ארנון בר דוד, יחד עם רועי כהן, אנחנו נשב עם השר, עם אגף התקציבים, נבקש ממך להיות מעורב ולעתים גם להתערב, כי צריך לתת לעצמאים את הפתרון הנכון. הם חייבים להיות תחת רשת בטחון ולא להרגיש כל הזמן בתחושה שמפקירים אותם. והפקירו אותם. צריך לומר את האמת, הפקירו אותם.

ענף האבטחה, שמירה. אני חושב שאנחנו נמצאים היום עם עבודות מועדפות, זה גם יגיע לשולחן, דברים שהם לא רלוונטיים. איך אומרים 'טפו טפו', בטחון הפנים כרגע למעט האירועים האחרונים שאני מקווה שעברנו אותם, אני מקווה שמצבנו טוב אבל היו תקופות לא פשוטות ואנחנו צריכים תמיד להיערך לדפ"אות מהסוג הזה, שלא נופתע. לא נצטרך להמציא את הגלגל כשמתחיל האירוע.

דווקא במקרה הזה אני חושב שעבודה מועדפת לחיילים משוחררים בתחום שהם הוכשרו, אפשר לקחת את ענף השמירה במקום ענפים אחרים שהם לא רלוונטיים, ואם אדוני ירצה את ההמלצה שלנו אנחנו נשמח להעביר המלצה מנומקת ומלומדת.

אני אשמח. לא רק על הנושא הזה של ענף האבטחה. אלא באופן כללי.

לא, על כל הענפים. מה נכון ומה לא נכון.

כן. מה יעיל ומה לא יעיל. מה רלוונטי ומה לא רלוונטי.

ענף התעשיה והמלאכה שלמעשה הוא ענף של עד 20 עובדים, הוא כמו המסחר והשירותים של עסקים קטנים ובינוניים, הוא ענף שמושך את הפריון כלפי מטה. הוא הבעיה של הפריון, אין לנו בעיה של פריון בהייטק, ההיפך, בהייטק אנחנו בשמיים, יש בעיות אחרות בהייטק אבל נושא הפריון זה למעשה העסקים הקטנים האלה. אנחנו קיבלנו במהלך הקורונה, החלטה של שר האוצר הקודם ומנהל רשות המיסים עד ל-1 ליוני, נושא של פחת מואץ. מי במהלך הקורונה כשאתה חי בהישרדות, יכול להיכנס להשקעות? עכשיו זה הזמן להיכנס להשקעות, לכן אני כן חושב שיהי נכון בשיחות משותפות גם שלי וגם שלך עם מנהל רשות המיסים להאריך את התקופה של הפחת המואץ על מנת באמת עכשיו לתת להם כי אנחנו יוצאים מהמשבר. אגב, אני מקווה שלא יבוא הגל הרביעי, אני עוד לא יודע לאן זה הולך עם הווריאנט ההודי והדלתא, וכבר לאן זה לוקח אותנו. אבל אנחנו כן במגמה של יציאה מהמשבר וזה הזמן לתת באמת לענפים האלה את הפחת המואץ על מנת להכניס את החדשנות, להכניס את הטכנולוגיה ולהעלות את הפריון.

ענף היהלומים, אחד הדברים שאני חושב שהוא נכון וגם מדינות רבות עשו את זה, אזור סחר חופשי. יש לנו פה ענף מדהים עם יכולות בלתי רגילות. אפשר להכניס לפה מיליארדי דולרים. גם אם אדוני ירצה, אפשר להעביר לו באמת תכנית שבנינו אותה בענף היהלומים שמראה מה זה יכול להביא למדינה ובכלל לאזור. זה לא רק בקטע של היהלומים, זה בקטע של ההסעדה, והתיירות והמלונות, כל מהש אתה רוצה נמצא סביב הדבר הזה. לא ייתכן שבאיחוד האמירויות יקדימו אותנו ויפתחו שם אזור סחר חופשי. אנחנו עם נסיון הרבה יותר רב, יש לנו לגיטימיות בעולם, מכירים אותנו בתחום הזה ויודעים שאנחנו שווים אבל אנחנו לא עושים את זה. אני חושב שגם פה אם אדוני יסכים אנחנו נעביר לך, אני לא מתכוון להעביר חוברות שלמות, ממש, דברים - - -

אני בשמחה - - -

תקציר מנהלים קצר, כמה זה נכון להביא את הדברים האלה וזה עוד נדבך ועוד נדבך ועוד נדבך ובסוף אנחנו נגיע לאן שאנחנו חושבים להגיע. נדמה לי שסקרתי את כל מה שנשיאות המגזר העסקי עושה, תעשה, מה החזון, מה הכיוונים, אם יש שאלות אני אשמח לענות למי מבין הנוכחים. כמו שאמרתי, אני רואה את המגזר העסקי מוביל מהלך כלכלי חברתי לצמצם את הפערים בחברה הישראלית, הופך להיות בתוך המשולש חלק בלתי נפרד בשותפות כנה ואמיתית מול הממשלה ומול ההסתדרות, בסופו של דבר משימה מס' 1 גם לנו העברת התקציב, רפורמות מבניות, ולהיכנס לתהליכים סדורים ולא כיבוי שריפות אלא מניעת שריפות בשותפות מלאה איתכם. אנחנו לרשותכם ככל שצריך.

תודה רבה אדוני. קודם כל אני חושב שיש כאן בשורה משמעותית בעיקר בצורת החשיבה, ואגב, אני שומע את זה מכל השחקנים במגרש שמבינים, שהחשיבה והמאמץ חייבים להיות משולבים. זאת אומרת כל זרוע בנפרד, אם זה הזרוע העסקית או זרוע העבודה של ארגוני העובדים, או הזרוע הממשלתית לבד לא תצליח להגיע לשום מקום ולכן שיתוף הפעולה הזה והנכונות לשיתוף הפעולה שאני שומע מכל הצדדים זה בהחלט דבר מבורך, אני מאוד שמח כשאני יודע שזה לא רק דיבורים אלא יש גם מעשים ופגישות עבודה, וזה מאוד מאוד משמח. צריך להבין שאין מונופול על הידע לאף אחד וגם הכלים שנמצאים לכל צד הם לפעמים מגוונים וצריך לנצל את היתרון היחסי של כל אחד ובהחלט במגזר העסקי שיש יתרון יחסי של יעילות, של ניהול נכון ומקצועי, של יכולת לתכנן ולדעת מה קורה באמת בשוק ומה הצרכים האמיתיים והיכולת לתרגם את זה אחר כך למעשים, אהבתי את מה שאמרת, לתרגם בסוף לתלושי שכר.

אני לא אגלה לאף אחד כאן סוד שאנחנו נמצאים במשבר פיסקאלי מאוד מאוד משמעותי ולכן צריך לראות קודם כל את ההשקעות שאנחנו עושים ואיך אנחנו עושים אותם עם תשואה להון הכי גבוהה מצד אחד ומצד שני גם צריך לבנות מסלולים אטרקטיביים כדי לגייס את ההון הזה. קודם כל ההון הישראלי שנמצא כאן וזה אומר גם להוריד את נטל הרגולציה וגם לאפשר מסלולים אטרקטיביים כדי שההון שנמצא כאן יישאר כאן ולא ילך החוצה, וגם אולי אפשר גם לגייס הון מחו"ל ונגעת בזה קצת.

כמובן הנושא של הרגולציה והנטל הרגולטורי שיש על עסקים, במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים הוא בלתי הגיוני, לפעמים זה בכלל מוריד מהכדאיות הכלכלית כי הנטל הכלכלי של הרגולציה הוא כל כך גבוה שהרבה אנשים מוותרים מראש, ומי שלא מוותר מראש נכנס לתוך התהליך ואז מוותר תוך כדי וזה עוד יותר גרוע ועוד יותר כואב, ולכן אני חושב שזה נושא הדגל ובזה חייבים לטפל, ורק אם אנחנו נדע לעשות את זה נכון ולבנות את הרפורמות המבניות האלה נכון ולהוציא את המדינה מהווריד של העסקים אלא להפוך אותה לגוף שמפקח ומסייע, ולא שיקרה שהעסק מצליח למרות הממשלה אלא בזכות הממשלה, אז אנחנו כבר נתקדם בצורה מאוד מאוד משמעותית. גם נגעת בנושא הפריון, כמובן זה הכל כלים שלובים.

יש עוד נושא אחד שאני חושב שאנחנו חייבים לדבר עליו וחייבים לראות איך הוא נכנס לתוך מכלול השיקולים של כל המאמץ הזה שכולם עושים ביחד, זה נושא אי השוויון. גם אחרי התערבות המדינה ואחרי העברות כספים של המדינה לאוכלוסיות החלשות עדיין קיים פער מאוד מאוד גדול ובעיקר הפער הזה מתבטא בהכנסה הפנויה של האנשים והיכולת שלהם לצרוך וכמובן גם היכולת שלהם לחסוך, שנפגעת מאוד.

יש כאן הרבה מאוד אוכלוסיות שהן תלויות קיצבה, חלק מכורח המציאות וחלק מכורח המדיניות ואנחנו חייבים לשנות כאן את סדר העדיפויות ולייצר כלים כדי להוציא כמה שיותר מגזרים לשוק התעסוקה בצורה יעילה, בצורה נכונה, כדי גם להעלות את התוצר, גם להעלות את הפריון, ובסוף גם להעלות את הכנסות המדינה ממסים ולייצר את הגלגל הזה חזרה, כי בסוף תפקידה של המדינה זה לתת שירותים לאזרח. ואם המיעוט הזה שמשלם מס בסוף לא מקבל את השירות הזה שהוא צריך אלא להיפך, המדינה רק שמה לו מכשולים בדמות רגולציה ובירוקרטיה אין סופית אז אנחנו כאן חוטאים לתפקידנו.

תפקידה של ועדת הכספים מעבר לפיקוח על הממשלה זה גם להוות אכסניה לדיונים מסוג זה, אנחנו גם יכולים להיות הגורם שיכול אולי לפתור בעיות ולגשר על פערים וכמובן להוביל חקיקה, אנחנו כאן בשביל זה, אני אמרתי את זה עם כניסתי לתפקיד, הוועדה הזאת היא הוועדה אולי הכי אופרטיבית בכנסת, ואני אעשה כל מה שאני יכול כדי להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לדלת. כל מי שיושב פה, היום החברים לא נמצאים אבל חברי הוועדה גם קואליציה וגם אופוזיציה, לכולם פה יש כמובן זכות להתבטא וזכות להשפיע וגם לכל מי שנמצא כאן בדיונים. אני אעשה את זה בשקיפות ככל שאני יכול ובמקצועיות ככל שאני יכול, כדי שכולנו ביחד בסוף נצליח לא רק לצלוח את המשבר הזה אלא למצוא הזדמנויות כדי לייצר פה מנועי צמיחה אמיתיים.

דובי תודה רבה, תודה רבה לכולם. היה מאוד מעניין ומלמד. זו פגישה ראשונה אבל לא אחרונה, אני מבטיח, וכמובן כל הדיונים שיש פה, אתם מוזמנים לבוא בשמחה וכבר הייתם וכך גם נמשיך. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:12.