פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3

29/06/2021

הכנסת העשרים-וארבע




הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 43, 44, 45
מישיבת ועדת הכספים -הזמנית
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"א (29 ביוני 2021), שעה 11:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
מירב בן ארי
קרן ברק
מאי גולן
משה גפני
שרן מרים השכל
מיכל וולדיגר
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו
מיכאל מלכיאלי
עידית סלימן
בצלאל סמוטריץ'
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
שלמה קרעי
יעל רון בן משה
אפרת רייטן מרום
מוסי רז
קטי קטרין שטרית

סמי אבו שחאדה
דוד אמסלם
אורנה ברביבאי
ג'ידא רינאווי-זועבי
יום טוב חי כלפון
נעמה לזימי
אורי מקלב
אוסאמה סעדי
עיסאווי פריג'
גלעד קריב

מירב כהן - השרה לשוויון חברתי

מאיר כהן - שר הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים

חמד עמאר
_
שר במשרד האוצר

גלעד גושר - לשכה משפטית, משרד האוצר

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

הגר יהב
_
מנכ"לית, נשיאות הארגונים העסקיים

טלי לאופר - מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות

אמיר חייק - נשיא, התאחדות המלונות בישראל

מאיר שפיגלר - המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

יוני שפירא - יו"ר מורשת דרך - עמותת מורי הדרך בישראל

בועז אחד העם
_
יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חרשות

פיטר סמיט
_
חבר המשמר החברתי

מרק כצנלסון - יו"ר אגודה ישראלית לתיירות רפואית

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות, מוזמנים שונים

אמיר רובין - מנהל תחום בכיר מדיניות , אגף בכיר אסטרט, משרד הכלכלה

בקי כהן קשת - עו"ד, רבנים למען זכויות אדם

נתן חנינה - ממונה שילוב בתעסוקה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

הדס אגמון - ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

תמר בן דרור - עו"ד בקו החם, איתך - משפטניות למען צדק חברתי

נועה בן שבת, שמרית גיטלין שקד, ענת מימון

טמיר כהן

אתי בן-שמחון, מוריה אביגד, אור שושני, הדר אביב


הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א-2021, מ/1420

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום ה-29 ביולי, י"ט בתמוז תשפ"א. היום על הפרק יש לנו את חוק החל"ת. אני רק רוצה שנמסגר את הדיון ונבין איפה אנחנו נמצאים. מחר ב-30 לחודש, המתווה של החל"ת שנקבע בעקבות משבר הקורונה מסתיים. זאת אומרת, אם אנחנו לא מעבירים את החוק הזה - אף אחד לא יהיה זכאי לשום מתווה בחל"ת. ולכן, חשוב מאוד שאנחנו נתמקד כאן בדיון רציני ומעמיק על החוק, ונוכל להעביר את זה. צריך להבין, שהמטרה של החוק היא קודם כל להחזיר את המשק לשגרה, ולעודד חזרה לעבודה של אנשים, ככל שאנחנו יכולים.

ברגע שאסיים עם משרד האוצר להציג את החוק, ואני אבקש מחברי הכנסת, אחרי שאני אתן לכם אפשרות הצעות לסדר-היום, לתת למשרד האוצר להציג את החוק, ואחר-כך, כמובן, ניכנס לדיון ונתייחס. יש מספר נקודות שאני חושב שכדאי להתעכב עליהם. הנושא של אוכלוסיית 67 פלוס, צריך לראות איך מוצאים להם פתרון. דבר שני, הנושא של אוכלוסיית הנשים ההרות והיולדות. הדבר הנוסף, היה מתווה של מענק חזרה לעבודה לעובדים בשכר נמוך.

אמרתי, מענק חזרה לעבודה לעובדים בשכר נמוך, אני חושב שיש צורך להאריך את זה, כדי לתת לאנשים אפשרות להיכלל בשוק התעסוקה. זה איזשהו פתרון שהוא מחוץ לחוק הזה, הוא לא כלול בחוק, אבל חשוב שנדבר עליו, וננסה לפתור את הסוגיה כאן. הדבר הנוסף – זה פיל בחדר, הוא גם לא קשור לחוק, אבל אסור לנו שלא להתייחס אליו ולא לדבר עליו, זה הנושא של ענף התיירות – לראות איך המדינה מאפשרת לענף הזה להמשיך לשרוד את התקופה הקשה. אני אבקש ממשרד האוצר במהלך הדיון להתייחס ולתאר לנו את המתווה שמתגבש כרגע בין משרד האוצר למשרד התיירות.

חברים, שוב פעם אני אומר, מחר, במידה ואנחנו לא מעבירים את החוק – האנשים נשארים ללא דמי אבטלה וללא דמי חל"ת. ולכן, אני אבקש מכולם, אני יודע שיש פה הרבה דרישות ויש פה הרבה סוגיות, ואנחנו נדבר ונדון על כולם. אבל חשוב מאוד לשמור על מסגרת הדיון כדיון מקצועי, ודיון מעמיק שקשור לסוגיה שבה אנחנו מטפלים. לא נוכל לפתור פה את כל הסוגיות של המשק הישראלי. אנחנו נמשיך לפתור אותם גם בשבוע הבא. החוק הזה מתייחס לשכירים, ואני רוצה שנתמקד בשכירים. וגם בענף התיירות, כי זה משהו שממש קריטי לדבר עליו ולראות איך פותרים אותו. שאר הסוגיות, ויש פה הרבה מאוד סוגיות, נוכל להמשיך ולדון בהן.

כרגע, חברי הכנסת, הצעות לסדר-היום שלא קשורות לחוק. נושאים שלא קשורים לחוק. בבקשה, בצלאל סמוטריץ'.

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, אנחנו קיבלנו הבוקר הודעה על המשך יום הדיונים כאן בכנסת ברציפות בוועדה הזאת, בוועדת החוקה, שהוקמה בניגוד לחוק, ולמוסכמות כאן עם איזה רוב עודף וחסר פרופורציה לקואליציה אל מול מה שיש לה במליאה, ובוועדה מסדרת, ועוד פטורים מחוקים. כבר הלילה, יום דיונים נוסף ארוך, אחרי שסיימנו את הלילה הזה בשבע וחצי בבוקר, עם עוד חוקים, גם קריאה ראשונה, גם שנייה, שלישית, כאילו אסורים על הגדרות.

תראה, החוק הזה, אני מבין את הדחיפות. כמו שאמרת נכון, הוא הולך לפוג, ואם לא נחוקק וניתן מענה, יש אנשים שלא יקבלו מענה. יש עוד כמה חוקים כאלה. שורה שלמה של חוקים לא דחופים, לא פיקוח נפש, הסורים לא על הגדרות. ואתם, כהמשך, לצערי, להתנהלות שלכם בכל השבועיים, שלושה אחרונים בדורסנות שמתעלמת לחלוטין מכל מה שהיה מקובל כאן. אני מזכיר, ימי שלישי, בדרך כלל בכנסת הם לא ימים של חקיקה שלא בהסכמה. בוודאי שלא בהתראה כזאת שמהיום אחת עשרה בבוקר, או עשר וחצי בבוקר, לכולנו יש פגישות, סיורים ודיונים. הכנסת היא מקום עבודתנו המרכזי, אבל יש לנו גם עיסוקים נוספים בעניין הציבורי שלנו.

אני אומר זה לא תקין. זה כהמשך לדיון שכינסתם בלילה בוועדה המסדרת, תוך כדי דיונים והצבעות במליאה, ובניגוד לתקנון גם ערכתם שתי הצבעות בוועדה המסדרת. אני יכול לומר רק דבר אחד, אדוני היושב-ראש, בדרכך לחברך בקואליציה. זה טוב. אנחנו נתעד את ההתנהלות הזאת. תראו, תמיד כשהימין בשלטון, אז הוא משתדל להיות ממלכתי, פיינשמקר כזה. להתחשב, לבוא לקראת. להגיע להסכמות עם האופוזיציה. לשמור על איזה מינימום של מוסכמות, ושל כללי משחק שמקובלים כאן הרבה מאוד שנים בכנסת. הממשלה שלכם בקושי קמה – כבר רומסת כאן כל נורמה וכל מוסכמה. הכול חד-צדדי, בלי סיכומים, בלי כלום. אנחנו נחזור, בעזרת השם, מהר לשלטון, פשוט כי המחנה הלאומי הוא הרוב בציבור הישראלי. בסוף אנחנו בדמוקרטיה ייצוגית, זה כנראה השתקף כאן בכנסת. ונלמד מכם איך לעבוד, ובבליץ' חקיקה מטורף לתקן את מערכת המשפט. הוא יחיל את הריבונות, ולהחזיר את המשילות. אנחנו נלמד מצוין מכם. אל תשכחו שהכדור בפוליטיקה הוא עגול. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. רק אני רוצה להזכיר לך במילה אחת. גם בממשלה הקודמת, היית יחד איתי באופוזיציה.

שהיו דחופים. אני הייתי איתך באופוזיציה, אתה צודק. לא היה דבר כזה שמהיום להיום, ובימי שלישי, נכון, הם הביאו את חוקי המשילות המטורללים שלהם, שאתם עכשיו מטרללים עוד יותר. זה היה בימי החקיקה הקבועים. זה היה בפרסומים של סדר יום מראש. זה היה אחרי שכבר היו ועדות מאוישות שהוקמו בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. תראו, אתם לקחתם לעצמכם רוב בוועדת כספים ובוועדת חוקה, שהוא לא חוקי, מכיוון שבסוף אנחנו ביחסי כוחות של 61/59, לא בטוח את זה אפילו שיש 61, אבל נניח. ולא אמור להיות לכם רוב של יותר מאחד בכל ועדה. לקחתם לעצמכם חד צדדית רוב – אני לא הולך לבג"צ נגד הכנסת כתפיסה. זה לא דבר שאמור לעבור מבחן בג"צ מינימלי של כללי המשחק הדמוקרטי. אם יש לכם רוב של אחד – אז מקסימום רוב של אחד בכל ועדה. עכשיו, אם עושים את זה בהסכמה, והאופוזיציה מסכימה, והיא מקבלת פיצוי בוועדות אחרות, כמו שהיה בכנסת ה-20, עם ועדת כלכלה שהרוב לאופוזיציה, זה דבר שמקובל כאן. חד-צדדי ודורסנות, ותוך שבירת כל הכללים והמוסכמות – תגיד מה בוער. ראיתי עכשיו את החוקים שאתם הולכים להעביר בקריאה ראשונה. אין שם אף חוק דחוף. אתם פשוט רומסים ודורסים, ויהיה פה עוד לילה.

בצלאל, אז בוא נתרכז בחוק הזה.

בסדר. אני רק אומר לכם, תזכרו שהכדור הוא עגול, ואנחנו פשוט נלמד מכם לעבוד. נשתמש בזה אחר-כך לצד השני. אם ככה אתם רוצים את הדמוקרטיה הישראלית מתנהלת, ואת יחסי הכוחות של קואליציה, אופוזיציה – זה מה שתקבלו.

תודה.

חבר הכנסת אזולאי. בבקשה.

שלום, תודה רבה לך, קודם כל, בצלאל, אני רוצה להצטרף לדברים שאמרת, רק להוסיף על זה. המעניין הוא כשאתה פותח את החדשות, אתה שומע תמיד איך האופוזיציה דהיום התנהגה כשהייתה קואליציה, אבל אף פעם אתה לא שומע את הכתבים איך הם גינו את מה שהם עשו אז, ואיך שהם היום מפרגנים – זה אתה אף פעם לא שומע. אז אתה מבין שגם התקשורת לוקחת פה צד, וזה המשחק. לצערנו, המשחק הוא לא הוגן, אבל אין מה לעשות. אנחנו חיים במקום הזה, ואיך אמרת – בעזרת השם, נחזור לשם. אנחנו נחזור לשם ובגדול. אנחנו נזכור את הכול, ונעשה את זה פעם הבאה גם בלי בושה. כמו שהם עשו את זה, אתה יודע, והם מסתכלים על זה, ועושים מה שרוצים – גם לנו מותר להיות בצורה הכי בוטה שיש כלפי אותם אלה, כמו ראשי הממשלה הרזרביים, וכל הנלווים אליו.

בקשר להצעה לסדר-היום. אנחנו העלינו פה בעבר לפני שבועיים, ממש בערב הקמת הממשלה והוועדה. העלינו את נושא מעונות היום. מעונות היום שעדיין לא פורסמו התבחינים שלהם, נמצא אצל שר האוצר. היה פה נציג של משרד האוצר, ודיבר גם בשם איציק דניאל, שגם הוא שלח אותו ודיבר בשמו. אסף, אתה מכיר את זה. התבחינים של מעונות היום, עדיין לא פורסמו. ועוד פעם להגיד, כשהתבחינים במעונות היום עדיין לא פורסמו, ואני עוד פעם אגיד, שאשתי מנהלת מעון, לא מעון שלי. ואני אומר את זה כדי שתהיה הכי שקיפות שיש. יש למשפחה של אשתי מעונות. אין לי בזה שום יד, חוץ מהמשכורת של אשתי. אבל אני בא מהמקום שאני מכיר את זה. בשנה הבאה יש לי ילד במעון. ואני אומר לך את הדבר הפשוט. היה פה אמיר מדינה ואמר את זה. אם התבחינים לא יפורסמו, כרגע הם כבר נמצאים באיחור של חודש. ואם הם לא יפורסמו רק לקראת חודש מרץ, אפריל, אולי יקבלו את הדרוג. הווי אומר – שהורים, אותם מסכנים, אלה שעכשיו אנחנו הולכים להמשיך להם את האבטלה, נראה, אולי לא ימשיכו, והאטימות תמשיך להיות – אז גם הם הצטרכו לשלם 2,800 שקלים. 2,800 שקלים – מאיפה יש להם? למה אתם לא משחררים את זה? אני מצטער שאני לא זוכר את אותו אחד שהיה פה. הוא אמר, תשמע, אנחנו מחכים לשר שיבוא. לא משנה התערבות פוליטית, אנחנו עוצרים את זה. חיכינו לשר שיגיע. תנו לו את זה שישחרר את זה.

היו פה חבר'ה מישראל ביתנו. היה פה יבגני סובה, ונראה לי שגם אתה היית פה. אמרתם במפורש, ויבגני אמר – אני גם בעד זה, ואנחנו נדאג שזה יהיה בשבוע הראשון. נתנו לכם שבועיים, לא שבוע. אני קורא לשר האוצר היום להוציא את זה. היום, תוך כדי הישיבה פה שאנחנו עם התבחינים שיוציא את זה, כי אם לא, אנחנו נצטרך לעכב את הדיונים, עם כל הכבוד, כמו שאנחנו רוצים לדאוג למובטלים, אנחנו רוצים לדאוג למאות אלפי הורים.

תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי.

חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאכן, אמרת נכון שיש פה דבר שהוא חשוב. אנחנו נמצאים ביום האחרון לאשר את זה – אנשים יהיו בלי. כמו שאמר גם בצלאל וגם ינון – נכון, נעשים דברים על-ידי קואליציה במשילות, ובשביל להראות שלטון. וגם באים לעשות דברים דחופים וזה מובן. אבל לבוא לאופוזיציה ולדרוש אחריות ציבורית כשאין אחריות ציבורית, ואנחנו נמצאים כרגע בשעה 11:15, ובשעה 12:15 מתכנסת הוועדה המסדרת לסדרה של 15 החלטות ביום שלישי, כפי שאמר בצלאל, על דברים לא רלבנטיים, לא דחופים. אולי עם ישראל לא יודע, ונשמע לו שוועדה לבחירת דיינים זה המשהו הכי דחוף שיש. אז למיטב ידיעתי, אין בחודשים הקרובים בכלל אפשרות לבחירת דיינים, כי אין תקנים פנויים בכלל. אז משהו בהול, או באמצע הלילה או עכשיו - סידרת חוקים. נתנו לנו סדר-יום להיום בלילה של – לא ספרתי, כמות אין סופית של חוקים. כשיש באמת דבר דחוף, אז אפשר להגיע להסכמה עכשיו. נכון שיש בעיה כשמדובר בקואליציה של שמונה ראשי ממשלה, זה מאוד מורכב לנהל את השיח הזה עם שמונה ראשי ממשלה, אבל אפשר להגיע להסכמה כבר עכשיו.

שנתמקד כולנו במאמץ משותף להעביר את הדברים הדחופים גם בחוק הזה, וגם כל התקנות שפוקעות, ובא לציון גואל, ואז אין ויכוחים, ואין דיונים. יש אולי הסתייגויות, וגם לנו יש הסתייגויות, אנחנו נצטרף גם להסתייגויות שינון הגיש. אבל מכאן ועד לבוא אלינו ולהגיד – תגלו אחריות ציבורית, כשאתם מבקשים את זה בעצם רק מצד אחד כשאין בכלל אחריות, הרי כולנו נלך הלוך חזור כפינג-פונג, ובשביל לשמור על הסטטוס, אז כולנו נעשה פה את מה שנצטרך לעשות כאופוזיציה. אז אפשר להגיע להסכמה עכשיו. אם יש לך דרך, אני לא יודע אם זה בקבוצת וואטסאפ השמונה ראשי ממשלה איך הם מדברים ביניהם. אבל אם יש איזושהי דרך להגיע להסכמה עם שמונה ראשי ממשלה – באמת, ב-24 השעות הקרובות נתמקד כולנו במאמץ משותף. נעביר את ההחלטות שפוקעות ב-30, זו לא החלטה היחידה, יש עוד כמה תקנות קורונה, ותאמין לי, כולם יילכו הביתה, הכול יהיה בסדר. שבוע הבא יהיה שבוע מעניין. יהיה לנו נשיא חדש במדינת ישראל, אולי דברים ייראו אחרת. אבל כרגע בוא נתמקד בדבר הזה, ונעשה את זה כולנו יחד. אני חושב שזה יהיה טוב לעם ישראל וטוב לכולנו.

תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. אין הצעות לסדר-היום. אנחנו עוברים לדיון על החוק.

חבר'ה, אני מבקש מכם להקשיב בסבלנות למתווה שיציגו לנו. אני בטוח שלכולם יש הערות. לכולם יהיה במה לדבר, גם חברי כנסת וגם נציגי החברה האזרחית שנמצאים כאן. אנחנו ננהל את הדיון הזה בצורה מקצועית ומעמיקה, ובסופו של דבר, נצא עם חוק הכי טוב שרק אפשר.

בבקשה, אסף מאגף התקציבים באוצר.

אני אציג בקצרה את החוק, ואז, כמובן, אנחנו נענה בשלב הדיונים לענות על כל דבר. לפני שאני אגע בפרטים של החוק, אני אתן הקדמה ממש קצרה.

הטרמינולוגיה היא מאוד חשובה, שמעתי את זה הרבה במהלך השבוע האחרון. וגם כששוחחנו על זה עם נציגים שיושבים פה, וגם מחוץ לחדר הזה. המדינה לא החליטה לסיים את החל"ת, החל"ת פשוט הגיע למועד סיומו. לפני בערך כשנה, באמצע יולי, אם אני זוכר נכון, הממשלה קיבלה החלטה שאושרה לאחר מכן בכנסת, בחוק תכנית כלכלית לסיוע לתקופת הקורונה. היה בעצם סיוע שנקבע עד לתאריך 30 ביוני, לפי קריטריונים, נתן מענה לעסקים, עצמאים, שכירים, וכן הלאה. הרציונל היה לראות את זה שנה קדימה, זה היה בעצם התרחיש ייחוס שהממשלה ראתה לנגד עיניה באותה נקודת זמן, וכאמור הכנסת אישרה.

המשק הישראלי חזר להיפתח ב-21 לפברואר, כלומר, קצת לפני למעלה מארבעה חודשים. ב-7 במרץ, הוא נפתח באופן כמעט מלא לחלוטין. אפשר להגיד בערך 99% מהמשק. למעשה, ביום חמישי, כשיגיע ה-1 ביולי, אנחנו נהיה כארבעה חודשים שבהם המשק פתוח בצורה מלאה וחוזר לעבוד. לצד הדבר הזה, אנחנו מסתכלים על נתוני האבטלה, אנחנו רואים ירידה מאוד משמעותית בשיעור האבטלה, בוודאי ביחס להיקפים שהיינו במהלך הסגר הראשון, או במהלך החודשים הראשונים של הקורונה. אבל גם בהשוואה למשברים קודמים, וגם בהשוואה לתקופות רגועות במדינת ישראל.

שוב לחודש מאי, אנחנו נמצאים מתחת ל-7% אבטלה, בקרוב נראה גם את הנתונים של יוני וכן הלאה. ומן הסתם, גם החזרה לחל"ת תשפיע על הנתונים האלה. שיעור התעסוקה נמצא בעלייה ומצמצם את הפער לעומת התקופה ערב הקורונה. מספר המשרות של המשק נמצא בשיא של עשור. כשמסתכלים גם על מדדי הפעילות המשקית של המשק, כמה שניתן לסקור גם לפי נתוני כרטיסי אשראי, פעילות משקית וכדומה, בסך הכול, רואים שמשק בתהליך של חזרה, אבל משק שחוזר לשגרה. לאור הנתונים האלה והניתוח הזה, בעצם, עולה השאלה האם הארכת דמי האבטלה – זה בעצם החוק שלפניכם, האם נכון להמשיך להאריך את דמי האבטלה באופן גורף כמו שנעשה עד היום. בעצם, התכנית הכלכלית מה שעשו בלי הבחנה, ובלי תבחין, החל מה-15 במרץ 2020, ועד לסוף יוני 21', כלומר, כמעט שנה וארבעה חודשים, דמי אבטלה הוארכו באופן גורף לכולם – גם מי שפוטר, גם מי שהתפטר, מי שבחל"ת וכן הלאה.

הדבר הזה כמובן היה צורך נדרש בעת תקופת הקורונה במשבר הייחודי הזה, אבל הוא גם מייצר עיוותים במשק. כמו שראינו ועלה בהרבה שיח, וגם יושבים פה נציגים שהמגזר העסקי יכולים להעיד, אבל היו הרבה דיונים בוועדה גם סביב זה, על כך שזה עלול להקשות על אנשים לחזור מחל"ת, על כך שבסוף דמי אבטלה הם לא קיצבה שאמורה להחליף קיצבאות רווחה וכן הלאה, ולא הוגשו כל הדברים האלה. בעצם, החוק מגיע לסיומו, ואין טעם להאריך.

כן, יש סביב הדיונים שעלו צורך לתת מענים לאוכלוסיות ספציפיות וזה עלה במסגרת האמירות של שר האוצר. להאריך למעל גיל 45 – אוכלוסייה שמתקשה יותר במציאת עבודה. כן יש סיוע נפרד ומנגנון של עובדים בשכר נמוך, מה שקרוי חל"ת גמיש, שהוא נעשה עבור ענפי התעופה, תיירות וכו'. אבל הוא גם כמובן פתוח לכלל המשק, ואנחנו רואים שימוש דיי נרחב פה. מנכ"ל הביטוח הלאומי פה, הוא יכול גם אחר-כך להתייחס למספרים אם תרצו.

כמובן, יש כלי סיוע ספציפיים שיו"ר הוועדה דיבר, נדון עליהם אחר-כך ונרחיב אם כמובן תרצו. אני מזכיר שבמסגרת תקציבי הקורונה הוקצו 2 מיליארד שקלים לעולמות של הכשרות מקצועיות, סיוע לאוכלוסיות מעוטות השתתפות וכן הלאה, שהם עדיין ממשיכים להתקיים ולרוץ וכו'. אז בעצם אני אגע בנקודות המרכזיות שהחוק נוגע בהן, וכמובן, אשמח להרחיב ולפרט כל דבר.

הדבר הראשון, וציינתי קודם, אנחנו בעצם ממשיכים את דמי האבטלה מישהו מעל גיל 45, שניצל את כל ימי הזכאות שלו בתקופת הקורונה. מה החידוד הזה אומר? אם אני היום בן-אדם מעל גיל 45, ולא יצאתי לאבטלה בתקופת הקורונה, מחר בבוקר מפטרים אותי מהעבודה, אני זכאי לימים הרגילים שלי, בזה החוק לא נוגע. אם לעומת זאת בתקופת הקורונה ניצלתי את כל הימים שלי, או חלק מהימים שלי, על אותם ימים שניצלתי, אני אקבל עכשיו 50% ימים נותרים. כלומר, אם אדם מעל גיל 45, זכאי ל-175 ימי אבטלה לפי חוק, כך עובד הביטוח הלאומי לפי מטריצה של גיל ומספר תלויים. מעל גיל 45, זה המקסימום בחוק 175 ימים, כלומר, שהוא ניצל את כולם בתקופת הקורונה, הוא יקבל 88 ימים נוספים לנצל עד סוף השנה. החל משנת 2022, אנחנו חוזרים בעצם למצב שהיה ערב הקורונה, הכול מתאפס וחוזר חזרה לכולם. מה זה אומר 88 ימים – זה שקול בערך לשלושה וחצי חודש אבטלה, כי חודש אבטלה הוא 25 ימים ולא 30 בממוצע.

אנחנו לא נוגעים בגובה דמי אבטלה שהוא מקבל רק לימים. הוא יקבל מחצית מהימים רק אלה שהוא ניצל בקורונה.

לא, הוא יקבל 90%.

סליחה, נקודה חשובה. הכנסת פה אישרה בחוק הקורונה דמי אבטלה יורדים בהדרגה. מה זה אומר? ברגע שיורדים מתחת ל-10%, דמי אבטלה יורדים ל-90% מגובה הזכאות. ברגע שיורדים מתחת ל-7.5%, שאנחנו כבר נמצאים שם, דמי אבטלה אמורים להתבטל לגמרי. כלומר, גם לפי התאריך וגם לפי מדדי האבטלה שהכנסת הגדירה אנחנו עומדים, והיינו צריכים להפסיק את דמי האבטלה.

מה כתוב שם - המאוחר ביניהם או הנמוך ביניהם?

מה שבא קודם. מבחינת לוחות הזמנים, היו אמורים להתחיל מה-20 וקצת ביוני, רק לקזז, אז אין באמת הבדל, הבדל של כמה ימים אבל זה פחות מהותי. אבל הייתה ירידה של 90%, על הירידה הזאת אנחנו שומרים, כי בעצם זה שומר על אותו כי אנחנו ממשיכים את אותו חוק. תודה, הערה חשובה ודגש חשוב.

דבר נוסף, אנחנו ממשיכים את קיצור תקופת האכשרה עד סוף השנה במתווה עולה. בימים רגילים, בשביל להיות זכאי לדמי אבטלה - אתה צריך 12 חודשים מתוך ה-18 חודשים אחרונים שעבדת בהם כדי להיות זכאי לדמי אבטלה. אנחנו בעצם שומרים שבמהלך השלושה חודשים הקרובים מיולי עד ספטמבר כולל, תהיה זכאי לדמי אבטלה גם אם עבדת רק שישה חודשים מתוך ה-18 חודשים שקדמו. במהלך השלושה חודשים לאחר מכן – אוקטובר עד דצמבר – 10 חודשים מתוך ה-18 חודשים שקדמו, ובינואר אנחנו כבר חוזרים למתווה הרגיל של 12 חודשים.

רק לציין, הזכאות גם לדמי היא חלקית, מחצית מימי האבטלה.

אם היה בחצי תקופת אכשרה, זאת אומרת מדובר על 44.

נכון. אבל צריך להגיד זה לא מדבר רק על גילאי 45 פלוס, זה מדבר על כל האוכלוסייה.

לא נכון.

חבר'ה, בואו ניתן לאסף להציג.

הקיצור תקופת אכשרה היא רלבנטית לכל האוכלוסיות בכל הגילאים. מה זה אומר – למשל, אני בן-אדם בן 30, עבדתי ובחודש יולי פוטרתי מעבודתי, ואני עובד רק שבעה חודשים מתוך ה-18 חודשים אחרונים, אני אהיה זכאי לדמי אבטלה, למרות שאני לא עומד בתנאי של 12 חודשים, אבל אני אקבל מחצית מימי האבטלה שאני זכאי להם. זה המנגנון שהיה עד היום בחוק, אנחנו פשוט ממשיכים אותו עם מתווה עולה עד שאנחנו חוזרים חזרה בתחילת 22' ל-12 מתוך 18 חודשים.

השינוי זה רק ההדרגתיות. העיקרון הוא אותו עיקרון שהיה בתקופת הקורונה.

בדיוק. אנחנו פשוט עושים מתווה מדורג שיוצא מזה.

בעצם לא נשאר לו. מה שהיה תקופה של חצי שנה לא נשאר לו.

לא. עוד הפעם. כדי להיות זכאי לדמי אבטלה במצב רגיל, לא בתקופת קורונה, לא בשינויים שעשינו, אתה צריך לעבוד 12 חודשים מתוך ה-18 אחרונים. בקורונה שינינו את זה, ככה שאתה תוכל להיות שישה חודשים מתוך 18. אבל אם אתה רק שישה או שמונה, אתה תקבל 50% מימי האבטלה שלך. אנחנו ממשיכים את הרצף הזה עם מתווה עולה. שישה חודשי אכשרה לעוד שלושה חודשים. 10 חודשי אכשרה לעוד שלושה חודשים לאחר מכן. וב-1 בינואר 22' חוזרים למתווה הרגיל.

אני לא מבין. אם מדובר במובטל חדש, הכוונה שהוא חזר לעבודה, ואחרי שישה חודשים פוטר. אז למה המכנה שלך 44 ימים?

לא, זה בלבול, לא קשור. אם אני אדם מעל גיל 45, לצורך הדוגמה שלך, זכאי ל-175 ימים. עכשיו, פיטרו אותי וקיבלתי 12 חודשים לצורך העניין מתוך ה-18 האחרונים עבדתי ב-12 חודשים, אני אקבל את ה-175 ימים הרגילים שלי, אין הבדל.

גם אם קיבלתי בתקופת הקורונה - - -

עבדת בתקופת הקורונה, אתה מראש זכאי.

אבל עם עבדתי שישה חודשים.

אתה מדבר על מקרה מאוד פרטני. נגיד שבתקופת הקורונה ניצלת את כל ה-175 ימים. חזרת לעבוד לשישה חודשים ופוטרת. במקרה הספציפי הזה אתה תקבל מחצית מה-88 ימים.

זה המצב. בצלאל, זה המצב.

כתוב 87, לא 88. כך כתוב.

כתוב לא.

הנושא הבא זה נושא כפל הקיצבאות. היה נושא של קיזוז קיצבאות. בעצם, המשמעות היא שעד סוף השנה ימשיכו לראות – זה תיקון שהיה בחוק הקורונה, הכנסה מאבטלה, תיחשב כהכנסה מעבודה, ולכן, עניין כפל קיצבאות, לא יקזזו את זה מקיצבה אחרת שמתקבלת.

כל מה שאני אומר עכשיו, זה בהוראת שעה עד סוף השנה. בינואר 22' אנחנו חוזרים למצב דברים רגיל. תשלום כפל קיצבאות חל על כולם. הדבר היחיד שהוא ייחודי לגילאי 45 פלוס, זה רק הארכה של דמי האבטלה אם ניצלת את כולם בתקופת הקורונה.

דבר נוסף שאנחנו ממשיכים בהוראת שעה עד סוף השנה, יש לנו גם שאיפה להפוך את זה לקבוע, אבל זה תלוי עניין של תקציב. החוק קובע שמי שהולך להכשרות מקצועיות, למעט מה שהוחרג בתוספת, והוא זכאי לדמי אבטלה, מפחיתים לו 30% מגובה דמי אבטלה, אנחנו מתקנים את זה כך שלא יופחתו לו ה-30% מגובה דמי אבטלה, הוא פשוט ימשיך לקבל דמי אבטלה רגילים, כמובן, אם זכאי להם.

לגבי יולדות – אשה שיולדת וזכאית למענק דמי לידה, מה קורה אם היא בעצם לא עבדה ערב הלידה מכיוון שהיא הייתה מפוטרת – היא תמשיך, בעצם, תקבל מענק לידה שיחושב כפי שקבוע בחוק על בסיס גובה דמי אבטלה שלה.

אבטלה או מה שהיא עבדה לפני כן? כלומר, אתה מוריד לה 30%, זה לא כמו שאם היא יולדת.

זה בין 20% ל-30% תלוי.

השכר האחרון שלה כן נלקח - - -

לא. אם היא הייתה באבטלה, היא תקבל לפי הממוצע של האבטלה טרם הלידה. אם היא עבדה, היא תקבל לפי התעסוקה. אם היא מובטלת, היא מקבלת לפי גובה דמי אבטלה.

שתי נקודות אחרונות – תודה על ההקשבה. נושא החל"ת – כדי להיות זכאי לדמי אבטלה לפי חוק שהוא במצב רגיל, צריכים שיפטרו אותך. אם אתה מתפטר מעבודה, אתה לא זכאי לדמי אבטלה במשך 90 יום - זה המצב הרגיל. סוגיית החל"ת הייתה קיימת טרם המשבר, אבל היא הייתה באיזשהו מנגנון מסוים שלא נוצל כי המטרה היא לא לאפשר בעצם אפשרות לעובד כביכול להתפטר ולהיות זכאי לדמי אבטלה בדרך עוקפת. המנגנון של החל"ת נועד לאפשר מקרים מסוימים שהמעסיק רוצה להוציא עובד כרגע לחופשה כפויה, וכן לאפשר לו להיות זכאי לדמי אבטלה בצורה מסוימת. הדבר הזה היה יציר של פסיקה, היה צריך לקבל אסדרה חקיקתית. בזמן משבר הקורונה לא הייתה לחוקק את זה. אנחנו כמובן רוצים להסדיר את זה בחקיקה, ולהחזיר את החל"ת למה שהוא היה ערב הקורונה. המשמעות היא שבעצם שלושת הכללים המרכזיים הם – כדי ליהנות מאבטלה בתקופת חל"ת, כן, עובד יכול לצאת לחל"ת ברצונו, אם הוא רוצה בהסכמה עם המעסיק, אבל הוא לא זכאי לאבטלה. כדי להיות זכאי לדמי אבטלה בתקופת חל"ת – אתה צריך שהמעסיק יוציא אותך, כלומר, שזה יהיה הוצאה כפויה. אתה צריך שזה יהיה למשך 30 יום לפחות, וקודם כל מקזזים את ימי החופשה של העובד, לפני שהוא מקבל דמי אבטלה, קודם כל הוא אוכל את ימי החופשה שלו, ורק לאחר מכן הוא מקבל. זה היה מצב הדברים ערב הקורונה. אם מסדירים את זה, זה גם פירצה. החל"ת היה משהו שהוא נכון בתקופת המשבר. לא נכון להשאיר אותו כפירצה לאחר-מכן, כי אז בעצם יכולנו להכשיר איזושהי דלת מסתובבת מאוד בעייתית.

דבר אחרון. יש את מענק עובדים בשכר נמוך, או החל"ת גמיש שיו"ר הוועדה דיבר עליו. אני רק אסביר. זה בעצם מענק שהתחלנו אותו, הוא היה עד סוף אפריל, הארכנו אותו גם בתנאים מיטיבים עד סוף יוני. זה לא מגיע פה בחקיקה, זה בסיכום עם הביטוח הלאומי שאחר כך עובר להתייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הקבועה, ברגע שתקום כמובן, אז נגיש אותו. אבל מה שהמענק הזה אומר בפשטות – אם היית מובטל מעל 75 יום, כלומר מעל שלושה חודשים, וחזרת לעבוד בין אם אצל אותו מעסיק, או אצל מעסיק אחר, ואתה מקבל שכר נמוך יותר לעומת מה שהיה לך ערב הקורונה, קרי, חלקיות משרה, אתה מקבל מענק משלים מביטוח לאומי.

חזרת עד מתי?

כרגע, אנחנו מאריכים את זה עד ה-30 ביוני. עובד שחזר לתעסוקה שהיה מובטל מעל 75 יום, חזר אל אותו מעסיק, או מעסיק אחר בחלקיות משרה, לא משנה כמה, מקבל מענק משלים מביטוח לאומי. המענק הזה, יחד עם ההכנסה מעבודה חלקית שלו, במשך ארבעה חודשים הוא יכול ליהנות מהמענק הזה.

משלים זו לא מילה טובה.

כמענק חזרה לעבודה.

המענק מביטוח הלאומי, ביחד עם ההכנסה שהוא מקבל מעבודה, מעל דמי אבטלה שלו, זה בערך 80%, 85%, קרוב ל-100%, תלוי, ככל שאתה עובד יותר, אז המענק מקרב אותך יותר ל-100% שהיה לך ערב הקורונה. מענק שבנוי לתמרץ חזרה גם חלקית, בעיקר גם לסייע למעסיקים וגם לעובדים שלא עובדים במשרה מלאה, ולא לפגוע – מצד שני, ללכת לשפר את מצבו של העובד.

אסף, מתי ההסכם הזה אמור להיחתם?

להיחתם זה ייחתם כל יום. אנחנו צריכים את ועדת העבודה כדי להגיש להתייעצות לפי חוק.

צריך למנות ועדת עבודה קבועה.

אם לא מגישים את זה בשבוע הקרוב?

הוא לא צריך להגיש.

אבל מה הרציונל? אתה רוצה להחזיר אותם עכשיו לעבודה. אתה מפסיק להם עכשיו את האבטלה, ורוצה להחזיר אותם לעבודה, תן להם עכשיו את המענק.

- - -

חכו, תנו להשלים את ההסבר. חכו. יהיה לכם זכות דיבור. כולנו נדבר, הכול בסדר. חברים, אתם מתחילים לנהל ויכוחים אחד עם השני, וזה לא תורם לאף אחד, וגם לא תורם לפיתרון. תנו לו לסיים לדבר, אחר-כך כל אחד ידבר, ונעלה את הסוגיות וננסה לפתור אותן.

המענק הזה, אנחנו לא מכריזים עליו היום. הוא הוכרז כבר לפני מספר רב של שבועות, לדעתי, עוד לפני תחילת מאי. זה ידוע, ברור. אנחנו גם מיטיבים איתו, כי בעצם כדי להיות זכאי למענק, אתה חייב להיות זכאי לחודשי אבטלה. אנחנו גם מרכיבים את התנאים, חלק מהסיוע פה לענף התיירות וגם התעופה, ככה שגם אם אתה לא זכאי לדמי אבטלה, אתה בעצם תקבל את המענק הזה. לדבר הזה יש עלויות משמעותיות. אתה שואל למה לא עד סוף השנה. זה מענק מאוד חריג, מייצר גם עיוות מסוים.

אתה רוצה לראות את האנשים בעבודה. אתם לא יכולים לא להסתכל הוליסטית. עד היום אנשים קיבלו אבטלה. אתה בא ואומר – יש 130 ומשהו אלף משרות במשק, אני מפסיק להם היום את האבטלה, שיילכו לחפש עבודה. עכשיו הם יילכו לחפש עבודה, וימצאו עבודה עם הכנסה נמוכה יותר. לשיטתך אתה אומר, עד היום נתתי אבטלה, מהחודש הזה אני אפסיק את האבטלה, ורוצה להוציא אותם חזרה לעבוד. עכשיו זה הזמן שאתה צריך לתמרץ אותם, ולהגיד, חבר'ה, מי שעכשיו הפסקתי לו את האבטלה, לך לעבוד, תעבוד גם בשכר נמוך, כל מי שייקלט לעבודה מכאן והלאה, גם יקבל את זה בחודשים הקרובים. אם אתה מסתכל עכשיו בראייה כוללת, על המענק, על החוק הזה, כשאתה מסתכל היום איך אני משקם את שוק התעסוקה - - -

איך אני מחזיר אנשים לעבודה. מענק חזרה לעבודה זה מעכשיו.

אין לי בעיה גם מי שחזר כבר. אבל גם מי שיחזור מעכשיו עד סוף השנה, תאריך את זה עד סוף שנה. מה אתה נותן חבילה של חצי שנה של תמריץ שלילי – אני מפסיק לך את האבטלה, ותמריץ חיובי על המענק. אני לא מבין את הראייה.

הבעיה היא שאנחנו כבר לא מחליפים את האבטלה. כמו שאמרתי, הרחבנו את זה בצורה משמעותית, כך שגם אם אתה לא זכאי לאבטלה.

זה לא משנה.

זה כן משנה.

כמה מובטלים יש לך היום.

סביב 200 ומשהו אלף.

יופי. אתה רוצה להחזיר אותם לשוק התעסוקה, כדי ש-130 מתוך ה-200 האלה יילכו לעבוד. תן להם עכשיו את המענק. אני עכשיו אשאל אותך, יש לך פילוח של ה-130 משרות אלה? באיזה ענפים, מה רמות השכר. אבל זה שכר נמוך. אז אתה רוצה שהבן-אדם ייצא מהבית לעבוד. תן לו – צא לעבוד, ותקבל את המענק. אתה לא יכול לא להסתכל בראייה כוללת.

תודה.

אני רוצה לפתוח לחברי הכנסת.

ינון אזולאי. בבקשה.

לפני כן, אני רוצה להגיש את ההסתייגויות שלנו. של כל הסיעה שלנו. אנחנו מצטרפים לכל ההסתייגויות.

תודה רבה. אני רוצה להעלות מספר נושאים שהם חשובים מאוד. לגבי גיל 67 – אומרים שכנראה זה עז שהאוצר הכניסו, ועכשיו הם יאשרו את זה. אבל רק שתבינו, לפעמים גם העז שאתם מכניסים בגיל 67, אלה שמעל גיל 67, לפעמים יכול לעשות התקף לב לאנשים.

"אשה בשם לאה, עבדה כל חייה ונותרה ללא פרנסה. היא מדביקה את השיניים שלה במקום ללכת לרופא. ואתם עוד מתעללים בה בגיל 67 בשביל לשחק איתנו פה בוועדת כספים". זו כתבה של ציון אלוש. אתם צריכים להבין שאנשים מעל גיל 67 אין להם אופק תעסוקתי. אלה אנשים שבוחרים מה לקנות היום – לקנות את פרוסת לחם שלהם, או לקנות משהו לנכד שלהם שהגיע, וראינו את זה גם בכתבה. לכן אני אומר, גם כשאתם רוצים להכניס לנו עז, אל תשחקו. יש דברים שלא משחקים בהם.

הדבר הנוסף הוא - הבאתם מעל גיל 45 באופן שרירותי, ופה סגרתם את הסיפור. יש מתחת לגיל 45. מה קורה עם אדם שיש לו חמישה ילדים בגיל 40, מה הוא שונה מאדם בגיל 45?

מאוד חשוב לי לענות, כי זה נכון לדברים שעלו לגבי אוכלוסיות מיוחדות, וזו נקודה שחשובה וקשה להגיד אותה. אני יודע שאתה תקשיב לי. זו סוגיה מאוד קשה - אתה יורד לרמת הפרט. הסיפורים הם קשים ולכולנו, במשבר הזה, מכיר לפחות בן-אדם שחייו נפגעו בצורה לא פשוטה מהקורונה לכל הפחות. וכל אוכלוסייה כזאת שמתקשה, ויש פה הרבה. שמענו את כולם, וכולם גם מגיעים אלינו, ואנחנו רואים את פניות ציבור, ואנחנו רואים את ההתייחסויות. וזה לא משנה אם אתה הורה יחידני, או בעל מוגבלויות. או שלילדך יש צרכים מיוחדים, או אם אתה בגיל 40, או לא משנה מה. הקושי הוא קושי אדיר. אבל צריך רגע להבין ולהפריד בין העובדה שאנחנו עושים פה משהו מאוד חריג ומייצרים עיוותים גדולים במשק, לבין המצב שהיה ערב הקורונה.
יש אוכלוסיות שמתקשות למצוא תעסוקה לפני, והתפקיד שלנו כממשלה זה לעזור לה למצוא עבודה, ולשים תקציבים מיוחדים, ולתת את הדעת כדי לאפשר להם לקבל עבודה, ועבודה טובה, ולא משנה כרגע מה הגיל שלהם, או מה מצב המשפחתי, או מצב הרפואי שלהם, לבין החוק הספציפי הזה. אם מה שאתה אומר הוא - - - אז למה הארכתם לגיל 45? שרירותי זה לא. יש מחקרים רבים שמראים על הקושי במציאת עבודה מעבר. אפשר גם להחליט שלא כלום. אבל זה קצת מוזר, כי אז אתה אומר, אוקיי, כדי לא להגיד למה אתה נותן לאחרים, בוא לא ניתן לאף אחד. וזה חשוב לי להגיד. זה לא שאנחנו לא רואים את האנשים, אנחנו לא אנשים מרי לב, כולנו בני אדם בסוף כמוכם. אבל רגע צריך לעשות קט, והפרדה מאוד ברורה בין הארכה גורפת לכלי מאוד מעוות במשק, עם הרבה משמעויות לא רק תקציביות, לבין מצב כאילו חזרה לשיגרה.

שמעתי את מה שאתה אומר, אבל אף על-פי כן, אני חושב שזו החלטה שרירותית מעל גיל 45 ללא דרוג לא יכול להיות. אתה צריך לפעמים להיכנס ולהבין שאי אפשר למדר את אלה שיש להם ילדים. יש כאלה שברוך השם זכו בילדים, משפחות ברוכות ילדים, וגם משפחות עם שני ילדים. צריך לעשות איזשהו דרוג. משפחה שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, שקשה להם, ואתה יודע שבכל תקופת הקורונה יכול להיות שהילד שלהם עוד ממשיך להיות חולה, לא יודע מה - צריך לתת את הדעת על הדברים האלה.

אבל זה לא דרך דמי אבטלה, אבטלה היא לא קיצבה.

לא ביקשתי משהו שהוא רוחבי לכול. פה ראינו משהו אחד – ראינו מעל גיל 45, עד גיל 67, זה מה שראינו. ראינו שאתם פוגעים ביולדות. לא יכול להיות שיולדת, בגלל שהיא באבטלה - 30% פחות מהמשכורת שלה שלפני זה. אם אתה זוכר, בקורונה, עשינו מהעבודה האחרונה שלה, ונתת להן מזה את ה-90%, אתה יודע, הייתי אומר בסדר. אבל אתה בא ואומר – פוגע באותה יולדת. אתה עוד פעם בא ופוגע בילדים. רק שתבין, כאילו יש פה איזו יד מכוונת לפגוע באותם אלה שרוצים להביא ילדים. זה הסיפור. תסתכל, אתה לא נוגע בילדים. לא נוגע באנשים עם צרכים מיוחדים. לא נוגע במשפחות שיש להן צרכים מיוחדים. מה אתה רוצה שנסתכל על זה לא כשרירותי, לא כאטימות – איך אתה רוצה? תסתכל על האבטלה בפריפריה.

בחוק הביטוח הלאומי - - -

אני שמעתי אותך, כיבדתי אותך, תכבד, ואני אשמע אותך.

לגבי הפריפריה והדברים האלה, הייתם צריכים לעשות איזשהו שיקול מסוים. במה שמונח לפנינו אנחנו לא רואים שיקול. באמת שאנחנו לא רואים שיקול – לא ביולדות, לא בילדים עם צרכים מיוחדים, לא בענף התיירות שאתם נמצאים איתם במשא-ומתן, ענף התיירות של חו"ל, אנחנו יודעים מה קורה שם, הם עוד לא חזרו. איך אתם נותנים להם פה את המענה, למורי הדרך? אתה יודע, דברים שעוד יעלו אותם, אני לא רוצה להעלות הכול, כי לכל אחד פה יש זכות דיבור שלו. אבל קח את האנשים עם המוגבלויות, קח את הילדים ואת היולדות – אין דבר כזה שיעבור היום בלי הדברים האלה, אין דבר כזה. עזוב, הגשתי הסתייגויות הכול בסדר. אבל העניין הוא לפתור את הבעיות. אנחנו נמצאים פה כדי לפתור את הבעיות, כי אנחנו רוצים להביא בשורה באמת במקום הזה למחר, ורק כך אנחנו רוצים.

מה שאתה מבקש, זה פשוט להעלות קצבאות.

לא. לא נכון. אל תיקח אותי למקום הזה. תשמע, ישבנו יחד, אני לא טמבל, אני יודע על מה אנחנו מדברים. אתה יודע שאני לא מפספס ישיבה אחת. ישבנו, ואנחנו מדברים על אותם אלה של החל"ת. אני לא מדבר על קיצבאות, קיצבאות זה נושא אחר, זה לא פה בכלל, הכול בסדר. אני מדבר על החל"ת, על אותם אלה. רגע, גם יולדות זה קיצבאות? אתה פוגע גם בהן.

דמי לידה זה כאילו אבטלה בתקופת לידה. כשאתה מדבר על כל סוגיה אחרת, כל סוגיה מתקשה.

גם 40 עם שלושה ילדים זה גם קיצבאות? אני לא נכנס איתך לקיצבאות.

זה עניין נוסף של איזושהי הגדרה שאני חושבת - - -

אפרת, את לא בזכות דיבור, אני מבקש. אסף, אני מבקש לא להיכנס לוויכוח. יש פה חברי כנסת שרוצים להביע את עמדתם, צריך לכבד את זה.

בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שבועיים האחרונים המייל שלי מופצץ. מופצץ באנשים מרגישים מאוימים, כי כנראה לא יהיה להם איך לגמור את החודש. הם מרגישים שהם בסכנה, אם זה מבחינת דיור, שכר דירה, אם זה מבחינת אוכל. ואותם אנשים בגילאי 67 פלוס, כל אחד כותב לי ומספר לי את הסיפור האישי שלו, וכמה הוא מפחד, וכמה הוא חושש, וכמה הוא לא יודע מה הולך להיות איתו. זה לא אנשים שאמורים להתעשר מהכסף הזה.

השר מאיר כהן, הגיע. הגיע גם בזמן. בדיוק דיברתי על גילאי 67 שאני מופצץ, ומקבל מאות מיילים מאנשים בגילאי 67 ומעלה, שהם באמת חוששים שלא יהיה להם מה לאכול. שלא יהיה להם מה לעשות עם שכר הדירה. לא מדברים פה על סכומים גבוהים. סך הכול, אנשים חרוצים שצריכים לעבוד, הם עבדו לפני הקורונה. הם היו הראשונים שפיטרו אותם, והם האחרונים שיחזרו, כי מה לעשות, הם לא בדיוק יכולים לעבוד במלצרות או בדברים מהסוג הזה. מדובר על מקסימום של 4,000 שקל לאנשים האלה. לא מתכוונים להחזיר אותם בקרוב, למרות שיש להם רצון גדול לעבוד. היינו בסרט הזה בפעם הקודמת כשהחוק הועבר לפה בראשונה, וגם אז האוצר אמר שהוא מחליט לתת להם רק עד דצמבר. היה פה מאבק משותף של כל חברי הוועדה עם גפני, והיושב-ראש הנוכחי, וחבר הכנסת ינון, וכולנו – אופוזיציה, וקואליציה, ונלחמנו, ובסוף האריכו את זה ביחד עם גיבוי של השר, האריכו את זה עד יוני 21'. אם לא היינו נלחמים על זה - תבינו שמדצמבר 20' הם היו נשארים בלי מענק הסתגלות הזה.

באמת, אני לא מצליח להבין מה עובר עליכם שם באוצר שהרשיתם לעצמכם שוב להפקיר את האוכלוסייה הזאת, לא להתייחס אליה. להשאיר אותה בחוץ כאילו הם לא קיימים. באמת, האוכלוסייה הכי חלשה שהכי זקוקה לכסף הזה, למחיה שלהם. גם בשבועיים האחרונים אנחנו רואים את הסיפורים הנוגעים ללב. אתמול את הכתבה בערוץ 12, על אותה אישה שמכינה את הגבינה לבד, כי היא לא מרשה לעצמה לקנות גבינות. אנחנו לא מדברים על אנשים שזה כסף שיהיה להם למותרות. האנשים צריכים את זה למחיה שלהם. אני אומר לכם, כמו שנאבקנו פעם שעברה, גם עכשיו אנחנו אופוזיציה וקואליציה בעניין הזה כיד אחת. אנחנו נעשה פה חיים קשים עד כדי כך, שאם הם לא יקבלו את מענק ההסתגלות לאותם תאריכים שאחרים קיבלו – אף אחד לא יקבל. אנחנו איתם, ואנחנו נתמוך בהם. אנחנו נדאג שהתוספת של גילאי 67 ומעלה, ייכנס היום לחוק בלי הבטחות, בלי משאים ומתנים, ובלי שום דבר. היום הם ייכנסו לחוק וגם יקבלו את הכסף.

נושא נוסף – ענף התיירות. לא יכול להיות שאנחנו אומרים לאנשים – הם לא יכולים לעבוד, כי אנחנו סוגרים את שדה התעופה, כמו רשות שדות התעופה, או חברות תעופה, או סוכני נסיעות של התיירות הנכנסת, מורי דרך, אנשים שאנחנו אומרים להם שהם לא יכולים לעבוד. מצד שני, אנחנו מתייחסים אליהם כאילו הם לא זכאים, כאילו הם כן יכולים לקבל מקום אחר. הם לא יכולים לקבל מקום אחר, זה מקום שעובדים בו הרבה מאוד שנים, הם לא יכולים להתפטר ולהחליף מקום שכן אפשר לעבוד בתקופת הקורונה, וגם להם אנחנו מחויבים לתת מענה. תודה.

תודה רבה.

הצטרפו אלינו שני שרים – ברוכים הבאים. שר העבודה, הרווחה והבריאות מאיר כהן. השרה לשוויון חברתי – מירב כהן.

בבקשה, מאיר כהן.

שלום לכולם, בוקר טוב, אחרי לילה יגע, עוד ישבנו. אין סביב השולחן הזה ויכוח, לא ביני, ולא ביניכם. אמרתי אין ויכוח. לא צריך להיות ויכוח סביב השולחן הזה. יוצאים להחלטה לגבי גילאי 45, ההחלטה צריכה להיות תקפה לגבי 67 ומעלה. זה שלושה חודשים זכרו – היו כל מיני הצעות שזה יהיה רק ביולי, ובאוגוסט, אבל רבותיי, בספטמבר זה חגים. שערו בנפשכם שאנחנו ניתן רק חודשיים. לכן, בלי הרבה פילוסופיה ובלי הרבה קשקושים. אנחנו פונים ודורשים שהתוספת תהיה חצי, כמו 45. שלושה חודשים תשלום של 90%. יישבו, יחליטו, אבל מה שמקבלים 45, ואני חוזר על זה, הצטרכו לקבל החבר'ה מ-67. ככל שאנחנו נוברים במספרים, חברים, זה לא המספרים שהם בשמיים. אני מקבל את דעתם, אגב, של האוצר שאומרים – אנחנו לא רוצים להפוך את זה לקיצבה, גם אנחנו לא רוצים להפוך את זה. גם אנחנו לא רוצים להפוך את המציאות שבה אף אחד לא ייצא מהמציאות שבה הוא לא עובד, ואנחנו נותנים לו קיצבה, וזה מפריע לו לצאת למעגל העבודה.

אבל בנושא של גילאי 67 ומעלה, שזה הגיל שלי ושל סופר, אסור שתהיינה פשרות. כץ, אסור שתהייה פשרות. חבר'ה, זה הגיל. אלה האנשים. הם חיים איתנו. אנחנו רואים אותם, פוגשים אותם יום יום. צריך מה שנותנים לגילאי 45, לתת להם.

תודה רבה, אדוני השר.

גברתי השרה, בבקשה.

קודם כל, אני מצטרפת לדבריו של שר הרווחה. חשוב לי לומר שהדברים גם נאמרו בישיבת הממשלה. היה ברור שזה מענה שחייבים לתת לבני ה-67 פלוס. צריך לזכור שהמענק הזה של בני 67 הוא מענק צנוע של עד 4,000 שקלים, רק למי שיש לו פנסיה נמוכה של עד 5,000 שקלים. זאת אומרת, באמת, נותן מענה לאלה שעובדים כדי לשרוד.

אז הממשלה תומכת? לא הבנתי.

כן, בוודאי, זה גם נאמר בדיון בממשלה.

אז למה זה לא בחוק?

אז למה זה לא כתוב בתזכיר, זה עבר אתמול.

מה שקרה, קרה דבר פשוט. אנחנו בגלל דחיפות הזמנים, אמרנו שאנחנו נתקן את זה כאן בוועדה, ולא נעכב את החקיקה כדי שלא נעבור את הדד-ליין, ואז כל האוכלוסייה במדינת ישראל לא תוכל לקבל חל"ת. בגלל זה אמרנו שנבוא ונעשה את זה כאן יחד עם חברי הכנסת. ברור שצריך לתת לזה מענה.

כבוד השרה, נכון את לא מאמינה לזה? את נלחמת על הזקנים ועל הקשישים, כל הזמן נלחמת, אני לא מאמין - -

מאמינה. אגב, אני רוצה להגיד לך, שגם לשר האוצר זה היה חשוב. וכדי לעמוד בלוחות הזמנים, כיוון שביום רביעי הדד-ליין מגיע, ולכן, אנחנו כל הלילה עבדנו על זה. סיכמנו שנעשה את התיקונים האלה כאן. והעיקרון שאומר שאותו כלל יחול על בני 45 פלוס, ועל בני ה-67 פלוס הוא נכון. אמירה אחת לסיום. כך או כך, מדובר בפתרון מאוד קצר טווח, זה פלסטר. בזמן הזה, אנחנו משרדי הממשלה, צריכים להכין תכנית יותר עמוקה לתעסוקת מבוגרים, כדי שהזמן הזה ינוצל כדי להחזיר אנשים שרוצים ויכולים לעבוד כדי לייצר פתרון בר קיימא. זה משהו שיעזור לאנשים להעביר את החודשים האלה בזמן שאנחנו מתארגנים והם מנסים לחזור לעבודה. אני מזכירה, הצעירים חוזרים למקומות עבודה כרגע. למבוגרים הם מנסים ונתקלים בקושי.

אז לסכם – אני חושבת שההצעה של שלושה חודשים עם 90% זו הצעה טובה, מאוזנת.

סליחה, האם זה ה-90% מה-90%?

מה הנוסח המוצע?

אני רוצה שנבין את המסגרת. הנושא הזה של המענק וגם של האבטלה היה אמור להיגמר ב-30 בחודש. אנחנו פה מנסים למצוא פתרון איך להאריך את זה.

דרך אגב, זה היה אמור לפי החוק. ואז היה הסדר קודם שהיה גמילה הרבה יותר ארוכה ממה שהיה. ההסדר הקודם היה אחר לחלוטין. אנחנו ראינו את הטיוטות של ההסדרים הקודמים. אחרת ב-30 בחודש זה לא היה נגמר בכל מקרה. תדייק את זה.

אני אדייק. אבל אני מבקש לא לקטוע אותי, כמו שאני לא אקטע אותך. אני רק רוצה לומר, שמשיחות שלי עם שר האוצר, יש נכונות להגיע למתווה הזה. אנחנו נבוא למתווה הזה. לגבי אחוזים המדויקים – משרד האוצר בודק כרגע את הקופסאות התקציביות, ואנחנו נקבל במהלך היום החלטה לגבי 67 פלוס.

מה זה בודקים? מה, הם לא בודקים כמה זה עולה?

השר, אתה יכול - - - המשפטי של זה?

אני אומר לכם שהחוק הזה לא יעלה לקריאה שנייה ושלישית בלי שיהיה לנו פתרון ל-67 פלוס.

כלומר, לא נצביע פה בוועדה לפני שאנחנו נדע.

אבל אסף עכשיו נתן סקירה לזה. לא היה יותר עדיף שהם יגידו את זה לפני הסקירה של השר?

השרים דיברו.

כבוד היושב-ראש, יש פה שני שרים ויש פה נציג אוצר, שניהם נציגי הממשלה מבחינתנו, כל אחד אומר משהו אחד, אני צריכה תשובות מהם. אתה אמרת משהו אחד. אנחנו ישבנו כאן, והקשבנו לסקירה מעמיקה של נציג האוצר ארוכות. לא היה צריך לבזבז זמן להסביר לנו את הרציונל מאחורי הסעיף הזה. ישב והסביר, ואז באו שניכם, ואני מכבדת אתכם ואמרתם משהו אחר לחלוטין. למי משני צידי הממשלה אני אמורה להתייחס פה בוועדה.

את יודעת, קרן, תמיד, את לא נמצאת פה בחודש הראשון. תמיד האוצר אומר כך והממשלה אומרת ככה. גם בין האוצר לבין הממשלה יש ויכוח.

נכון. אבל כרגע, מה שכתוב לי מול העיניים זה מה שהוא אמר, לא מה שאתה אומר.

מה שכתוב לך בעיניים, זה שאין כלום. אז אני אומר לך, ואני חוזר למה שהשרה אמרה, לא יהיה מצב שלא יהיה כלום, יהיה. אנחנו מתווכחים עם האוצר, ואתם מתווכחים, וכולנו מתווכחים. בסופו של דבר, אמר יושב-ראש הוועדה, לא יעלה החוק הזה כמו שהוא נראה, לא יעלה החוק הזה כשהוא פוגע בבני 67 ומעלה, לא יעלה.

מאה אחוז. אז מתי לדעתך אנחנו נקבל את הסעיף שאנחנו נוכל להתייחס אליו פה בוועדה, כי כרגע אתה אומר זה לא, ואין לנו משהו אחר.

יש לנו אלף נושאים פה, אנחנו נגיע גם לזה. ברגע שנגיע לסיכום עם האוצר, נקבל את זה ונדון בו.

אתה אומר לא יהיה את המשפט – לא יהיה כלום, כי לא היה כלום, זה לא יהיה.

חברת הכנסת זועבי. בבקשה.

הקואליציה הזאת כשהוקמה, היא הבטיחה שינוי גם בנושא של השקיפות. חשוב מאוד שאנחנו היום בתוך הוועדה ניקח את ההחלטה, נשקף אותה על הציבור. כל הנושא של החל"ת, היה ברדק שלם בממשלה הקודמת, ואנחנו חייבים את זה לציבור שלנו.

אנשים דרך הפלאפון הגישו וקיבלו.

למה אני ביקשתי את הנציג ממשרד האוצר – כי כיום יש 430 אלף מקבלי אבטלה בישראל. ביניהם יש 290 אלף מתחת לגיל 45 על-פי נתוני הלמ"ס. נכון שיש במשק 130 אלף משרות לא מאוישות. אבל יש פער של 160 אלף אנשים שגם אם הם ינסו לקבל עבודה, הם לא יקבלו אותה. ולכן, מה שאני ממליצה, זה לבטל את החל"ת, לא באופן מיידי, אלא באופן מדורג, ככה שנוכל להביא למצב שבו במהלך ארבע פעימות חודשיות, יש דרוג של צמצום של החל"ת של75%, ל-50%, ל-25%, ל-0%. מה היתרונות של הדרוג הזה? – זה כן מתמרץ את האנשים חזרה לעבודה, אבל זה גם מונע את ההזנחה של אותם 160 אלף שלא יהיה להם משרות להגיש.

שנית, אולי אנחנו רואים חזרה של הקורונה, המודל הזה גם ייתן איזשהו יכולת של דינמיות, של גמישות במהלך ארבעת החודשים הבאים. זה גם יעיל כלכלי, כי זה מונע מצב שבו אנשים ירוצו למשרה הראשונה שהם מוצאים. אני ממליצה שאנחנו ניקח את המודל המדורג של יציאה מהחל"ת. כל הנושא של החרגת נשים בתקופת לידה – שמעתי את הנציג של האוצר. ואני רוצה להדגיש, מאחר שנשים שיצאו לחופשת לידה תוך כדי החל"ת, צריך לחשב את השכר האחרון שכל דבר כזה יילקח בחשבון בעת חישוב דמי האבטלה. גם לקחת בחשבון את הנושא הזה שבסופו של דבר, אישה שהיא בהריון - היא מתקשה הרבה יותר למצוא עבודה כשהיא חוזרת מחופשת לידה.

בנושא של דמי הסתגלות לגילאי 67. אני מסכימה שצריך להמשיך לתת להם את דמי ההסתגלות, כי אלו שיהיה להם הכי קשה לחזור למעגל התעסוקה. ואז, אם אנחנו נראה שיש איזשהו שינוי במשק, אז אפשר גם לבטל את המענק הזה בסוגיה הזו. אני גם מסכימה עם ההצעה של החרגת מקצועות ייחודיים בנושא של ענפי תיירות ותעופה. תודה.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה.

אני לא רואה פה את אסף ואת אנשי האוצר. היושב-ראש, אני מתחיל בחבריי באופוזיציה, אשמח אם תהיו בהקשבה. אני מציע לחבריי באופוזיציה לנסות לחזור בדיון הזה לפחות, דבר שהיה מקובל כאן אצל גפני. אם נצליח להגיע כאן להבנות ולתקן מה שצריך, ושהמתווה הזה יהיה כזה שכולנו נרגיש שהוא אכן עושה את מה שהוא צריך לעשות, ודואג למי שהוא צריך לדאוג, אז לא לנהל פה פיליבסטרים ואלפי הסתייגויות, בסוף כמה הסתייגויות ענייניות. אבל אני אומר לך, אמרתי את זה גם אתמול לשר חמד עמאר. בסוף זה מאוד תלוי ביכולת שלכם לייצר כאן הידברות אמיתית, אני חושב שכולנו רוצים לטובת העניין. בחוקים אחרים נתיש אתכם פה, אני חושב שזה חוק שכולנו רוצים שהוא יעבור והוא יעשה טוב. אני יכול לומר לפחות עלינו, אם תהיה פה הסכמה, אנחנו לא נעשה פה התשות. אם לא, אז בסדר. גם לנו יש אלפי הסתייגות מוכנות.

אתה יודע שהדעה שלנו היא דעה של כולם. אנחנו משתמשים בזה ככלי, עשינו אצלך גם קורס. אנחנו גם אומרים את זה, אני אמרתי את זה בהתחלה חד וחלק.

אני רוצה ללכת להערות המהותיות. קודם כל, נורא קשה לנהל דיון כזה, בלי הנתון הכי בסיסי של פילוח המשרות הפנויות במשק.

משרד האוצר יש לכם את הנתון הזה?

אז ביחס ל-30 אלף, או 29 אלף משרות, התאחדות המגזר העסקי נתנו פילוח משרות יחסית טובות, בשכר טוב, אבל זה 29 אלף משרות מתוך ה-130 אלף שאתם אומרים שיש. צריך להבין את ההתפלגות, כי אם יש לנו 200 אלף ומשהו מובטלים, ו-130 אלף משרות – צריך לראות את זה בפריסה גיאוגרפית, זה חתכים נורא קלים, רק צריך טיפה להכין אותם. פריסה גיאוגרפית, סוגי משרות, רמות שכר במשרות האלה, זה קשור גם למה שאמרנו, שוב, לדעתי אם רוצים לתמרץ אנשים לחזור לעבודה, קח להם את האבטלה או החל"ת, אבל תן להם את התמריץ אם אתה שולח אותם למשרות בשכר נמוך, תן להם את היכולת לקבל את ההשלמה כדי לתמרץ. צריך לראות איזושהי תמונה כוללת. לי כרגע הנתון הזה הוא חור שחור. אני לא יודע לומר אם יש התאמה בין המובטלים.

זה לא ברמת דיוק אף פעם של מאה אחוז. אבל לקבל מושגים סטטיסטיים, לדעתי, הם חייבים להיות מסוגלים לתת – שרות התעסוקה, ביטוח לאומי, אנשי משרד האוצר.

משרד האוצר, יש לכם נתון כזה?

הנתון של 130 אלף משרות פנויות, זה נתון שהלמ"ס מפרסם אותו נכון לחודש מאי. אנחנו רואים שבעצם מחודש מרץ שהמשק כבר היה בפתיחה מלאה. אנחנו במספר משרות מאוד גבוה שהוא גבוה בכמעט 50% ממה שהוא היה לפני המשבר.

- - - הלימה.

פילוח, זה איזשהו מתאם לאנשים שיושבים בבית ולא עובדים. אנחנו יודעים איזה ענפים – באל-על, יש 2,000 עובדים שנמצאים בחל"ת כבר שנה וחצי. אנחנו יודעים פחות או יותר בקבוצות, אני לא אומר עכשיו ברמת פרט. אבל סטטיסטית אנחנו יודעים פחות או יותר איזה ענפים בשוק נפגעו ואיזה עובדים נפלטו, ואיזה תחומי עיסוק כרגע יושבים בבית, ואותם אנחנו רוצים להחזיר חזרה לעבודה. אנחנו אמורים לדעת איזה סוג של משרות פנויות, ואז אנחנו גם יודעים איפה צריך השמה, ופעם היה דיבור - - - ואז לראות האם העובדה שאנחנו נסיר את התמריצים השליליים לצאת לעבודה מצד אחד, ואולי גם ניתן – אם אתם תקבלו את הבקשה הזאת, את העידוד אם יש רמות שכר נמוכות, אז באמת, יהיה כאן איזו התכנסות, הפאזל הזה התחבר. שני החלקים אולי התחברו. אם נראה שאין שום קשר בין המשרות הפנויות לבין הביקוש שאמור להיות למשרות, ואנחנו לא יודעים כרגע לגשר על הפער כמדינה עם השמות וכו', זה שלא עשינו את זה אולי שנה אחורה, זה לא כל כך משנה. אז אנחנו פשוט נגזור על אנשים סוג של חרפת רעב, כי מצד אחד, נפסיק להם, לא באמת נאפשר להם לחזור לעבודה, כי אין שום התאמה. תראו, אפילו המשרות הטובות במשק – יש פה 4,000 נהגים בתחבורה ציבורית, זה נכון, זה חסר גדול.

אבל צריך לדעת, זה לוקח כמה חודשים הכשרה. אם תבואו ותגידו – יש 4,000 משרות, בואו ניקח את ה-4,000 האלה, ניתן להם עכשיו ארבעה חודשים לימודי רישיון וסוג של מענק, כמו שעושים את זה אם בהשמה מקצועית. תן להם סוג של מענק. אז הפתרון הוא פתרון, נורא נוח לנו לבוא ל-4,000 ולהגיד – חברים, נתנו לכם פתרון, בואו תלמדו רישיון נהיגה על חשבון החברות זה כבר קיים. בואו תקבלו בתקופה הזאת סוג של מלגת קיום בתקופת הלמידה ותשתלבו בתחבורה הציבורית. אבל להגיד להם – אמורפית 4,000 נהגים אנחנו צריכים. אין להם רישיון. נניח שהם יילכו עכשיו לעשות את הרישיון, הצטרכו לשלם עליו מכספם 40 אלף שקל - - -

החברות כן מממנות את הרישיון.

זה תלוי בתקופות ובתקציב של משרד התחבורה. לפעמים המשרד יודע לממן, לפעמים לא. אני לא יודע להגיד לך. אני מתכוון להגיד, שאם היו מציגים לנו כאן איזה שקף שאומר – תראו, אלה המשרות הפנויות. אלה הביקושים, או ההיצע. מבחינתי ההיצע זה המשרות והביקושים זה האנשים. יש חלק האמורים להתכתב ישירות. יש חלק שאנחנו נצטרך לייצר כאן איזה אנזים שיחבר ביניהם, איזושהי השמה. והנה, תכנית ההשמה שלנו לתקופה מסוימת. מה שקורה כרגע, שאנחנו מייצרים את הגרזן שמוריד את התמריץ השלילי, בסדר, הוא נכון, הוא חייב להיות חלק מהאירוע. אני רואה את הצד השני - - -

אני פשוט לא מצליח לראות את הצד השני שמראה לנו שהדבר הזה מתכתב, כי ללכת רק עם המקל ולא עם הגזר – בעיניי זה מורכב. זאת הערה ראשונה. יכול להיות שזה עובד, אבל בואו נראה נתונים, אחרת אנחנו מצביעים על עיוור, אנחנו לא באמת יודעים אם זה אמיתי. ביקשתי את זה מאגף תקציבים קודם ולא קיבלתי. אני לא יודע אם זה קיים. שיכינו, שיעבירו – יש פה כמה שעות דיון, אז אפשר לעשות את זה.

נקודה שנייה שכבר הוזכרה, ואני רוצה להציג את הרציונל שלו. נכון שחוק הביטוח הלאומי היום מייצר אבחנות רק של גילאים ושל מספר תלויים. אלה הפרמטרים שהחוק מכיר בהם היום. אבל מה הרציונל של הפרמטרים האלה? הרציונל הוא שיש אוכלוסיות שבשיגרה יותר קשה להם להשתלב בשוק התעסוקה, והקושי הזה, כמובן, מתעצם כשאתה מדבר על משק במשבר, שיוצא עכשיו מהמשבר, ונכנס לתקופות התאוששות. אתה מכיר ברציונל שאנחנו לא עובדים גורף – יאללה, יש משרות פנויות לכו לעבוד. אתה יודע, יש אוכלוסיות שקל להם להשתלב בשוק התעסוקה. ויש אוכלוסיות שקשה להם. זה רציונל של הגיל. הרציונל הזה, נכון שכרגע בחוק הקריטריונים לא קיימים, אבל הרציונל קיים גם ביחס לקבוצות נוספות של האוכלוסייה. דיברנו על נשים הרות, דיברנו על אנשים עם מוגבלויות, דיברו על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אנשים שבשיגרה קשה להם למצוא עבודה. אנחנו יודעים כמה דם יזע ודמעות צריך כדי לשלב אותם בשוק התעסוקה. אני סתם נותן דוגמה. אשה בהיריון בחודש השישי, שפוטרה – הלוואי וזה לא היה וקטור, והמעסיקים היו מיד רצים – אנחנו יודעים עובדתית שכאשר היא באה עם כרסה בין שיניה, יותר קשה לה להתקבל לעבודה. זה לא מספרים גדולים. נדמה לי שהעלות התקציבית פה דובר על מיליארד, מיליארד וחצי - - -

1.7.

1.5.

שוב, אני מעריך, וגם זה פילוח שהם יודעים לתת אותו סטטיסטית. בסך הכול, אתה יודע להגיד שאנשים עם מוגבלויות הם איקס אחוז בשוק התעסוקה הכללי. להריץ את זה אלגוריתם שיגיד לנו פחות או יותר בהערכה כמה מתוך ה-230 אלף מובטלים הם כאלה, זה לא דבר נורא. אני מעריך – זה עוד 100 מיליון שקל, זה לא אירוע מטורף. אמרתי, אנחנו רוצים שיחזרו לעבודה, זה הרעיון. אבל בואו נראה כמו שאמרתי קודם שיש מתאם בין ההיצע לביקוש. ואם אין מתאם, בואו נראה שאנחנו כמדינה, נותנים את החבילה המשלימה כדי לייצר בעצמנו, לעזור לאנשים לייצר את המתאם הזה. דבר שני, בואו נראה שאנחנו מתייחסים לא רק דיכוטומית לגיל 45, 67 שזה נכון. אלא לעוד קבוצות אוכלוסייה לא גדולות מספיק. זה שנוריד להם עכשיו את החל"ת, את דמי האבטלה, ונתמרץ אותם בהיבט השלילי, זה לא יפתור את הבעיה, כי הם יילכו. להגיד יותר מזה – להגיד לך שאישה בהיריון בחודש שישי, או שביעי, יכולה להיות מלצרית עכשיו ולעמוד על הרגליים 12 שעות, כנראה שלא, אנחנו חייבים להיות הגיוניים. זה לא הרבה כסף. זה כן קצת מסובך. מה ענו במשרד האוצר, היושב-ראש? זו טענה שאני מבין אותה, אני מכיר אותה פה רוחבית מחמש שנים שאני כאן בוועדה. מה אמרו לי אנשי משרד האוצר, אני מבין את הטענה, אני לא כופר בה, על-פיה אנחנו יודעים להתמודד. אמרו לי, אמרו לי תשמע, אנחנו מבינים את הרציונל, אבל כיוון שבסוף התיקון הזה הוא תיקון לחוק ביטוח לאומי, אנחנו מפחדים לייצר פרצות. אם עכשיו נכיר בחוק בעוד כל מיני סקטורים, אני אומר, זה לא קיצבאות. התשובה של קיצבאות, היא לא נכונה. זו לא קיצבה. זה אותו רציונל שקיים לגילאי 45, למה ב-40 לא, וב-45 כן? כי אתה מבין ש-45 קשה להשתלב בשוק. אותו רציונל בדיוק, זו לא קיצבה. יש קיצבאות בעולמות אחרים. זו הבנה שקשה להם, ולכן, לוקח להם זמן להשתלב בשוק התעסוקה, ולכן, צריך לתת להם יותר זמן כדי לעזור להשתלב כמו שאתה עושה מעל גיל 45. כיוון שאנחנו בהוראת שעה, אני טוען שאין כאן פירצה אמיתית. זו הוראת שעה. אפשר לייצר את ההבחנה. אמרתי, לא הרבה כסף. אני מבין שהביטוח הלאומי יודע לעשות אותה בסוף. ועכשיו אני מסיים בלחבר את שני הדברים. כי אם הייתה פרוסה בפנינו המפה של ההיצע והביקוש עם הפילוח של ההיצע והפילוח של הביקוש, יכול להיות שהיינו מתעקשים לעשות זו לא בעיה. או זו לא בעיה ב-95%. אז 5%, בסדר, אנחנו מדינה, מנסים לתת מענה לרוב.

אני מעריך שעל רקע פריסת המשרות הפנויות במשק, זה לא ייתן מענה לאותן אוכלוסיות שממילא קשה להם להשתלב בשוק. בוא נגיד את האמת. זה בדרך כלל אוכלוסיות שעובדות במקצועות הכי – אני אתן דוגמה. אוכלוסיות שעובדות במקצועות כמו תחזוקה, ניקיון וכו'. כיוון שעולם המשרד השתנה לחלוטין בכל שוק הקורונה, עבודה מהבית וכו', וזה ברור שהוא לא יחזור למה שהיה. אלפי משרות שהיו במשק מתאימות לציבורים האלה – נעלמו. עובדי ניקיון, עובדי תחזוקה, עובדי שמירה. צריך להבין, זה אלפים, היושב-ראש. זה אלפים. יש לך עולמות שלמים. אפילו בתחום התעופה, ניקיונות של מטוסים. זה אוכלוסיות יחסית חלשות – בלי השכלה, שמשתלבות, וזה בשכר מינימום שכר. המשרות האלה לא קיימות. זה שתוריד להם עכשיו את דמי האבטלה ולא יצרת להם משרות אחרות, אתה לא תחזיר אותם לשוק התעסוקה. אני רוצה לבקש מכם. אתמול אמר לי השר עמאר, שיש נכונות. סליחה על האריכות ותודה על ההקשבה.

תודה.

חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה.

אני חייב לומר לך שדברי בצלאל הגיוניים. אבל אני רוצה קודם כל ללכת על רובד הרבה יותר פשוט. אמר פה קודם אסף – לא רוצים בחוק הזה לייצר קבוצות ייחוס חדשות ודברים חדשים. אבל עשו פה משהו שמתעלמים ממנו. בחוק המקורי היו קבוצות ייחוס. כל מה שאנחנו מבקשים – כשאתם באים עכשיו לתקן ולעשות, תתייחסו לקבוצות ייחוס כמו שהם היו קודם. זאת אומרת, אם הורדנו דרגה לאוכלוסייה שבטוח נכנסים עכשיו לשוק העבודה, והולכים להיכנס לתוך אותם 130, 150 אלף משרות – אז נתייחס אליהם. התייחסתם לגיל 45, קבוצות הייחוס שהיו בתוך ה-45. אם זה בני 35 עם ילדים. קבוצות הייחוס שהיו, נשים בהיריון היו בייחוס. בחוק המקורי הרי היו. היו פה דיונים והיו תיקונים. אני אומר, תיקחו את אותן קבוצות ייחוס, צרו טבלה חדשה. הלוואי, אם הייתם מגיעים למצב שבצלאל אומר – אני גם את זה מוכן. אבל קודם כל הטיעון שלכם שאתם לא רוצים לייצר משהו חדש, אל תייצרו משהו חדש. תיקחו את מה שהיה קודם.

מה הייתה קבוצת הייחוס, למה ייחסו אותם ועל-פי זה תתקנו את החוק החדש. לבוא היום ולהגיד, לא, אנחנו לא רוצים לייצר ביטוח לאומי חדש, אנחנו לא רוצים לייצר קיצבאות חדשים. הייתי מאמין לכם אם הייתם בעצם לוקחים לפחות את קבוצות הייחוס הקודמות שהיו ומכניסים אותן פה פנימה לאותו מקום. אני מקווה שאסף יקבל את השאלה ויענה עליה גם.


(היו"ר ולדימיר בליאק, 12:18)

חברת הכנסת ברק. בבקשה.

אסף, לי יש כמה נושאים, זה חשוב. אנחנו קיימנו פה בוועדה מספר דיונים, גם בתקופת ממשלת המעבר, וכל הדיונים עסקו – אני לא שומעת את עצמי. מצטערת.


(היו"ר אלכס קושניר, 12:21)

מאז שהושבענו לכנסת, קיימנו מספר דיונים פה בוועדה, לגבי המשך - - -

בבקשה, השר נכנס. ביקשתם שר – קיבלתם שר.

רק תראו כמה חשובה הוועדה הזאת – זה רק אלכס יכול להביא שלושה שרים בפחות משעה...

אני צריכה אותך מרוכז. במהלך החודשים האחרונים עשינו פה כמה דיונים, כי ניסינו להתכונן ליום שמגיע המחר. זה מה שעשינו פה. אני יזמתי פה כמה דיונים על ענף התיירות, ודיון נוסף על המגזר של אנשים עם מוגבלויות שהיה אמור להתקיים מחר. אלה היו הנושאים שהתעסקנו בהם. ידענו שה-30 ביוני מגיע, והוא לא מגיע בעוד שבוע, אסף, הוא מגיע מחר. אמרנו – צריך להתכונן אליו מבעוד מועד, כי יש אנשים שלא יחזרו לעולם, ולכן, צריך להיות גם 30 יום התראה לפני פיטורים. אמרנו – בוא נתכונן ליום הזה. א-ממה, מה קרה באמצע? באמצע התחלפה הממשלה, כי את ההסכמים וההסדרים עם הממשלה הקודמת ועם משרד האוצר שלפי ידיעתי אנשי אגף התקציב לא השתנו בזמן הזה. אבל כן התוצאות של המשא-ומתן איתם השתנה, זה מה שאנחנו רואים עכשיו. כי לא יתכן כי כאשר אנחנו התעסקנו בזה אז, דיברנו על ענף התיירות כענף, ודיברנו על מגזר אנשים עם מוגבלויות שהיה אמור להתקיים מחר דיון, ואני אנצל את הבמה לדבר על זה עכשיו כמגזר.

אי-אפשר להתייחס לחזרה מחל"ת בקטע הגילאי. הקטע הגילאי עושה עוול ענק ועצום. יש אנשים בגילאים מאוד מוכשרים בגילאים האלה, אנשים שעובדים ויכולים להיות כשירים מאוד, ויש כאלה שלא. אני לא מצליחה להבין את החלוקה הגילאית. החלוקה הייתה והסכמנו פה, ואתה היית חלק מהדיונים האלה, יושב-ראש הוועדה. הסכמנו שזה לא צריך גילאי, שצריך להיות ענפי, ענפי ומגזרי. כשמדברים על המגזר של אנשים עם מוגבלויות, שמה לעשות, שיש ביקוש של משרות פנויות, ואתה יכול לבחור איזה עובד תקבל לעבודה, אתה, כנראה, למרות כל הכאב בדבר, אתה לא תחזיר ראשונים את האנשים עם מוגבלויות. תחזיר אותם, יש לך מגוון וביקוש עצום. אז תחזיר אותם אחרונים. זה אנשים שזה לא אנושי לא להחזיר אותם לעבודה. זה לא מאלה שחושבים שיש לנו כיס עמוק ואפשר לחלק כסף לכל דורש, ממש לא. אני בן-אדם מאוד אחראי בחלוקת הכסף, ואני מבינה שצריך לחלק את הכסף. אני פשוט לא מצליחה להבין את החלוקה הגילאית. לא מצליחה להבין את ההיגיון הזה.

אנשים עם מוגבלויות שלא יכולים לחזור לעבודה, ויקבלו לפניהם עשרה עובדים אחרים ולא אותם, אנחנו לא יכולים להשאיר אותם ללא אוכל, ללא פרנסה, ולא מדובר על מספרים גדולים של אנשים. אנחנו צריכים לתת להם את המענה כאן, היום – זה במגזר. לגבי ענף התיירות. אנחנו מדברים על ענף – אני יזמתי פה שני דיונים, וכולנו הסכמנו שזה ענף שאנחנו רוצים להשאיר אותו חי. זה לא שאנחנו אומרים תקשיבו – לא תהיה תיירות אף פעם. חבר'ה, תתארגנו על מקומות עבודה חדשים. תעשו שינוי תעסוקתי, אתם לא יכולים לחזור. לא, זה אנשים שאנחנו רוצים שהם יחזרו לעבוד, ואנחנו רוצים שנשמור אותם עם הראש מעל המים שיעברו את התקופה הזאת, כי אחרי זה אנחנו מבינים שתיירות תחזור לשיא, כמו שאנחנו הבאנו לשיא את מספר התיירים שנכנסו לארץ. אז, בעת הזאת, דוגמה אחת – יש את המענק לעידוד חזרה לעבודה. מה קרה? תשאל, יש פה חלק מהעסקים שהם נושא התיירות והם גם עסקים קטנים, אף אחד לא יודע שם, זאת אומרת, זה נגמר מחר המנגנון הזה. אבל הם לא מיודעים שקיים המנגנון בכלל של חזרה לעבודה של עידוד תעסוקה של המענקים האלה. ולכן, זה לא משהו שאתה יכול להגיד, תקשיבו – אנחנו - - - להם את זה היום, ואז מחר הם התארגנו. לא. זה משהו שצריך זמן, ולכן צריך להיגמר עד סוף השנה. כנ"ל עם ענף המלונאות. מה אמרנו פה? אמרנו שבתוך ענף התיירות - - -

את מתפרצת לדלת פתוחה. בתחילת הדיון אני אמרתי שאנחנו חייבים לטפל בפיל שנמצא בחדר, וזה ענף התיירות. אגף התקציבים בהמשך הדיונים, יציג את המתווה שלו ללא קשר לחוק, כי החוק לא יכול לתת לזה פתרון מלא. אבל אנחנו כן נשמע את הפתרון של אגף התקציבים ומשרד התיירות לנושא הזה.

אז אנחנו כאן גם כדי לסייע. למשל, התכנית שאמורה להסתיים מחר, ואף אחד לא מיודע עליה שזה קשור לתיירות, בכלל, קשור לעסקים קטנים ובינוניים שאני ראש שדולה של זה. זה משהו שאתה לא יכול ללחוש באוזן ולצפות שאנשים יידעו על זה. אנחנו צריכים שאנשים יידעו על זה. ואם הם לא יודעים על זה, אז אנחנו צריך להאריך את התקופה כדי שהם יוכלו להשתמש במענקים האלה. הרי אנחנו רוצים שהם יחזרו. לא כתבנו אות מתה. רוצים לתת כסף כדי שיחזרו לעבודה, לעודד אותם להחזיר. אז אנחנו צריכים להאריך את תקופת הרישום של זה עד סוף השנה.

דבר נוסף - המלונאות. המלונאות – אנחנו בכלל לתפור להם חליפה אחרת לחלוטין, כי שם בכלל לא עובדים שבוע מלא. חוץ מאשר ליד ים המלח, בעיקר עובדים רק בסופי שבוע. אז איך אנחנו מתאימים את המנגנון הזה של כן תשלום מענקי חזרה לעבודה, אבל לא על מאה אחוז ימים, אלא רק על חצי שבוע – גם לזה יש פתרונות, רק הם צריכים להיות יצירתיים ולתפור את החליפה המדויקת למלונאות.

דבר נוסף – התעופה. באירועים הקודמים כשישבנו פה בדיונים, הכנסנו את נושא התעופה לתוך עולם התיירות. פתאום גיליתי שנושא התעופה בכלל לא נכנס לענף התיירות, הוא נכנס לעולם התחבורה. אבל מה לעשות, תעופה זה תיירות. אם לא טסים לפה תיירים, ואנחנו לא מטיסים החוצה, העובדים האלה גם צריכים פתרון. כל ענף התיירות, אבל תכניסו לתוכו גם את התעופה, כי כשאתם מדברים על תעופה והמטוסים עומדים, ולא טסים, ואנחנו רוצים שהם יטוסו יום עוד פעם, זה לא שאנחנו רוצים לסגור את חברות התעופה. אנחנו רוצים לחכות ליום שבו הם יחזרו לעבוד. אז אם אנחנו רוצים להשאיר אותם חיים – אנחנו רוצים לתת את הפער הזה, את ה-gap הזה לסגור. את ה-gap הזה אי-אפשר לחלק לתעופה כתיירות, יום אחד כתחבורה. הם חלק מעולם התיירות בעת הזאת של הקורונה כי הם סגורים בגלל הקורונה. ולכן, גם להם אנחנו צריכים לתפור חליפה. דיברנו על זה, אתה היית חלק מהדיונים האלה. דיברנו ודיברנו, אמרנו שהענף הזה זה תת ענפים שצריך לתפור להם חליפות מיוחדות. תודה רבה.

אני שמח שכולם התכנסו סביב הצורך להאריך את מעגל ההסתגלות לבני 67, וגם התחייבות של השרים כהן, וגם התחייבות של יושב-ראש הוועדה, שהחוק לא יועבר למליאה בלי שהדבר הזה יבוא על פתרונו. זה נושא שהוא בהסכמה כללית בוועדה.

מכובדי היושב-ראש, דיברת על הפיל בחדר, נושא התיירות. אני, כמו רבים מכם, קיבלתי פניות ממורי הדרך, מאנשים שעוסקים בתחום התיירות. דמי האבטלה לעובדים לשעבר מענפי התיירות – אני רוצה לצטט: "בהודעה לתקשורת של משרד האוצר נכתב שיינתן מענה לעובדים שטרם יכולים לשוב לתעסוקה מלאה כגון ענפי התיירות". בפועל, מציעים למורי הדרך להשתלב בבתי הספר של הקיץ ותו לא. לכן, יש להוסיף לחוק אפשרות לתת דמי אבטלה גם לעובדים מתחת לגיל 45, בענפים שבהם שיעור האבטלה נותר גבוה במיוחד. אפשר לכלול סעיף שמפנה לתוספת, ובתוספת יימנו הענפים שביחס אליהם יש להמשיך דמי אבטלה גם לבני מתחת ל-45 לפי אותם תנאים שהתזכיר קובע לעובדים מעל גיל 45, מבחינת משך הזכאות וכדומה. ומנגנון פשוט יחסית לעדכון התוספות באמצעות שירות התעסוקה או כל גורם אחר שיוחלט עליו.

אני אסיים, אבל לא לפני שאני אגיד שגם אנחנו נגיש הסתייגויות, אולי מספרית פחות מההסתייגויות של ינון.

אני רוצה להציג מה שקיבלתי ממורי הדרך, ואני מודה להם. כדי לסגור את סיפור האבטלה של מורי הדרך מתחת לגיל 35, ששולחים אותם לעבודות ניקיון גם בזמן האבטלה, הבקשה היא להוציא בסעיף 165, אני לא יודע אם הוספת אותו, אמרו לי שהזכרת את הנושא הזה, את המילים המודגשות בהוראת שעה. "הוראת סעיף קטן (ב)(א) ו-2 לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן, לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות 1-3, שלהלן בתקופות המפורטות בהם, ובלבד, שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום". ועכשיו מודגש – "וגם המובטח לא עסק לפני הפיטורין כבעל מקצוע, מורי דרך, שניתן לו רישיון על-ידי רשות מוסמכת כמוגדר בסעיף 4(א) לחוק שירותי תיירות תשל"ו-1976". אנחנו נגיש את זה גם כהסתייגות יחד עם כלל ההסתייגויות שנגיש. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

בבקשה, אפרת רייטן.

אני אשמח לשאול אתכם כמה שאלות, אם תוכלו לעזור לי, וככה נוכל לראות אם גם הבנתי נכון, ואולי לנסות להבין היגיון.

אם הבנתי נכון, הפרמטר שאיתו עבדתם כדי לנסות ולהמשיך את מנגנון או מתווה החל"ת הלאה, הוא הגיל 45. זה היה הקריטריון שלפיו הלכתם.

זה מה שהחוק נותן פשוט.

נכון. האם בתוך הפרמטר הזה, ושאלנו את זה כאן. האם אתם חושבים שזה בעצם הפרמטר, הקריטריון הנכון, המיטבי, או שבעצם, כמו שאמרו כאן קודמיי, אנחנו למעשה לא נותנים כאן מענה לאוכלוסיות שלא עונות לקריטריון שלכם והן רבות ואחרות.

שאלה שנייה לגבי הכשרות. האם יש לכם נתונים לגבי הצלחה של ההכשרות שאתם עשיתם השנה? אני, מהסיפורים ששמעתי, ושוב, אני לא יודעת אם הם מקרינים על הכלל או לא. אבל לפחות הסיפורים שאני שמעתי, לא בטוח שהם הצלחה גדולה מאוד. אולי הכוונה היא מצוינת. אבל בפועל, ותקנו אותי אם יש לכם באמת את הנתונים, בפועל, רבים מהאנשים שהלכו, כולל מורי הדרך שגם אני פגשתי אותם, וניסו את מזלם בהכשרות, וקיבלו באמת דמי אבטלה במהלך ההכשרות, סיימו את ההכשרה בקורס אחר שלא דומה בכלל למה שהם עשו קודם, אבל הם בני 50 או בני 40, לא משנה מה, ומי ייקח אותם עכשיו לעבודה שיש להם חוסר ניסיון מוחלט במקצוע החדש שהם רכשו? זאת אומרת, האם יש לכם גם איזושהי כוונה, ולתת פה איזשהו מענה בחוק של יישום, לא רק אכשרה, אלא גם באמת של יישום והשמה.

מה לגבי המפוטרים שהולכים להיות מפוטרים השבוע? מגזרים שלמים צריכים עכשיו לפטר בימים אלו. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על חוקים שיש להם איזושהי יכולת רטרו-אקטיבית, אני מקווה שכן להעביר את החוק המתוקן, את המתווה. אבל אנשים שמפוטרים מיד השבוע, איך אנחנו מטפלים בהם מבחינת התנאים שלהם וכו'. אני רוצה לשאול לגבי הגרף של העלייה של המשרות. בהתחלה נתתם סקירה, תיארתם את המצב של המשק, לעומת איך שהוא היה, ואיך שהוא היום, והמשרות הפנויות. אז אם יש לכם איזשהו צפי לגבי החודשים הקרובים שיכולים לתת לנו איזשהו מענה כשאנחנו מדברים על שלושת החודשים הקרובים. אם למשל דיברנו על 67 פלוס, שזה בדרך כלל אנשים שנאלצים לחזור לעבודה הרי בגיל כזה, האם אתם רואים צפי מבחינת ההלימה והגרפים שלכם והנתונים שהם יוכלו למצוא עבודה בעוד שלושה חודשים, במיוחד שאנחנו מדברים על תקופת החגים, זה כבר יהיה אוקטובר אני מניחה. בואו נכניס את הנתונים האלה לתוך המשוואה, ונראה האם המתווה הזה שאנחנו מדברים עליו, הוא באמת המתווה הנכון. או ששוב, אנחנו פשוט רק דוחקים את הקץ בשלושה חודשים, ושוב, אנחנו נישאר מול שוקת שבורה. ושוב, אולי לא הבנתי נכון, אבל יש הסכמה לעלות את הבטחת ההכנסה גם עבור גיל 67, לשיעור של 70% משכר המינימום. ולכן, האם אנחנו מגיעים לשם, ואז אנחנו לא צריכים את מענק ההסתגלות הזה.

שאלה אחרונה שרק רציתי להבין מכם, היא לגבי ימי החופשה הצבורים. ושוב, רק להבהיר. האם ימי החופשה כשאנחנו מדברים על חל"ת, שיוצא עכשיו שכיר לחל"ת - האם מתחשבים בימי החופשה שלו לפי המתווה הזה, או שמקזזים לו אותם, כי אז אני חושבת שהעונש הוא כפול – גם לוקחים לו את החופשה, וגם הוא בעצם יוצא לחל"ת.

סליחה, גם מדובר בנסיבות שהמעביד לא מסכים. אם המעסיק מוכן לתת חופשה, ולשלם את ימי החופשה, זה עניין אחד. אבל אם המעסיק לא מוכן לשלם את ימי החופשה, הוא בעצם נפגע, והוא גם נפגע לעומת עובד שפוטר בנסיבות האלה. כי העובד שפוטר בנסיבות האלה, יהיה זכאי לפדיון ימי החופשה שהוא לא ניצל, והוא יהיה זכאי גם לדמי אבטלה. ולעומת זאת, העובד הזה לא יקבל את ימי החופשה. יכול להיות שאחרי זה הוא יפוטר בסוף החל"ת והוא לא יקבל שום דבר, והוא נפגע פעמיים.

אסף, אתה אוסף את השאלות. אני אבקש שתענה אחרי שנסיים עם הח"כים.

קודם כל, אני רוצה לחזק את הסבב האחרון, באמת ניכר שיש הסכמה גורפת משרי הממשלה ועד אופוזיציה, קואליציה. אני רוצה להגיד כאן משהו בהיבט היותר עקרוני. הסיפור הזה של דמי החל"ת, הטיפול במובטלים הוא לא עניין של סעד, הוא עניין של צרכי המשק. אין לנו שום אינטרס כמדינה לייצר מעגלים ורבדים שבסוף עוברים להיות רב דוריים של עוני ותלות במערכות. כשאנחנו מדברים על זה, אנחנו לא רק מדברים על דבר המוסרי והערכי שצריך לעשות, וכנראה הדבר הנכון כלכלית ונכון למדינה בטח בראייה קדימה.

אני רוצה להציף כמה שאלות, וגם להגיד כמה נקודות. שרים מצטרפים, זה בהחלט מבשר טובות, אני מקווה. בהמשך למה שאמר בצלאל סמוטריץ', אני רוצה לשאול על פירוט המשרות שישנן כרגע פנויות. אבל גם שנדע להבין מה קורה עם הסיפור של ההכשרות וההסבות המקצועיות. הייתה פה שנה שלמה של מריחה, לא נעשה דבר בהיבט הזה. אני רוצה להגיד לא רק לא נעשה דבר, כי אנשים עכשיו נופלים לתהום, ושעכשיו אין מספיק משרות ונגמר החל"ת. לא נעשה דבר במובן של מדינת ישראל 20/50 לצורך העניין. מה קורה, איך אנחנו רואים את כלכלית ישראל.

נעמה, לזה אני מקווה שאנחנו ניתן פתרון בחוק ההסדרים ובתקציב, אבל לא בחוק כזה קטן אתה רוצה לתת פתרון לישראל 20/50.

לא. אמרתי כשהאוצר מגיע עם הצעה מסוימת, האם נעשתה היערכות, איזה מקצועות בכלל, לא דיברתי על פתרון. אנחנו צריכות ידע, והידע הזה לא נמצא וזה לא תקין. צריך לומר בשנה החולפת היה אפשר לאמץ גופים רבים מהחזרה האזרחית שהיו משוועים לתמיכה ממשלתית כדי לסדר את הסיפור הזה, להיות חלק מזה של הסבות מקצועיות. אז כשאנחנו מדברים על איזה משרות ישנן במשק, איזה משרות אנחנו גם צריכים וצריכות במשק, וזו שאלה חשובה. אגב, 70% מהמובטלים הן מובטלות. אני לא שמחה מאף מובטל, אבל בוודאי היחס המגדרי היה חשוב לשאול את זה כאן, כי גם פה זו סוגיה של משרות.

לגבי ענף התיירות, אמרה באריכות ובצדק קרן ברק, חברת הכנסת, אני רוצה דווקא לשאול בתוך ענף התיירות יש תת קבוצות, הסוגיות שם הן שונות. כשאנחנו מסתכלים על משהו כענפי, אז הפתרון יכול להיות כזה פתרון מאקרו שבוודאי נופלות בו בין הכיסאות אוכלוסיות רבות. למשל, מורי הדרך שהזכיר אחמד טיבי, יש להם בעיה באישורים מן המעסיק, כי אין להם כאלה, ואז הם לא זכאים מאוגוסט 2020 לקבלת דמי חל"ת. בעצם, יש פה איזה פער ועוול מתמשך כבר לפני שנה. מה קורה עם תת הקבוצות בתוך ענפים אנחנו חייבות את המידע הזה. מדובר פה בחיים שלמים, אפשר לעשות מודל מרשים מאוד, אבל אנחנו פה מפילים כמה בין הכיסאות.

אני רוצה גם להגיד משהו שהוא משהו עקרוני. מילא לנסות להוריש לנו את הכשל של השנה האחרונה, וגם לצפות שנבין שכולם תחת אלונקה לא ברורה. אבל יש עוד פתרונות בטיפול בגרעון במשבר. למשל, הרחבת הגרעון כמו רוב העולם המערבי שעשה את זה במשבר הקורונה. מס עושר. אנחנו נכסה שליש מגרעון המדינה עם 2% יותר מס ל-100 העשירים במדינה.

תהפכי אותנו למדינה קומוניסטית.

לא, לא קומוניסטית.

ביקשתי מתחילת הדיון להתמקד בחוק, לא נפתור את כל הבעיות. עוד מעט אנחנו נגיע לחוק ההסדרים, תאמיני לי, נדבר פה לילות ימים, חוץ משישי שבת, נדבר הרבה.

אני רוצה להצטרף לאחמד טיבי, לסיפור של מורי הדרך. זאת סוגיה מאוד כאובה, גם בני 67 פלוס בתוך מורי הדרך הם סוגיה בפני עצמה. אני מוסיפה עוד קטגוריה לרוב הקטגוריות שכתבתי, שהכתבי פה בעצם גם 67 פלוס בתוך הענפים ובתוך תתי הקבוצות – אלו סוגיות משמעותיות. אנחנו שוחחנו לפני כמה ימים, ואני מבינה שיש רצון בחוק ההסדרים להעלות קיצבה, שהלוואי וזה יקרה. אני מברכת את הממשלה אם זה אכן קורה. כן, הפער עד שזה יהיה הוא פער שהוא משמעותי. גם פה, העמקת עוני על פער של כמה חודשים זה דבר מאוד מורכב. תודה.

תודה.

חברת הכנסת וולדיגר.

אני מצטרפת כמובן לכל מה שנאמר עד כה, במיוחד למה שאמר חברי בצלאל סמוטריץ', ונעמה, וקרן שכבר לא נמצאת פה. אני כן רוצה שוב להדגיש את הנושא של בעלי המוגבלויות. 65% עם מוגבלויות הוצאו לחל"ת בתקופת הקורונה או פוטרו. ופה, הנקודה היא שהם באמת האחרונים בשרשרת, ולא מדובר פה בקיצבה, מדובר באנשים שעל אף המוגבלות שלהם, התאמצו ויצאו לעבודה בעבודות כאלה ואחרות, אולי במקצועות שמכניסות פחות, אבל גם כאלה שמכניסות יותר. בסופו של דבר, הם הראשונים שמפוטרים או יוצאים לחל"ת, והאחרונים שמחזירים אותם לתוך המשק. ולכן, אני לא רואה שום בעיה. אני רוצה, כבוד היושב-ראש, וכמו שנאמר פה קודם, ואני מקווה שזה כך יחול – כך שמעתי ממך וגם מאחרים פה, שהחוק לא יובא למליאה לפני שתיפתר בעיית ה-67 פלוס. אני מבקשת שהחוק לא יובא למליאה לפני שתיפתר בעיית האוכלוסיות המיוחדות בצורה כזו או אחרת כדי שגם להם יהיה פתרון. תודה.

(אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם – קודם כל, אני שמחה לראות פה, חברת הכנסת מיכל, שהנושא הזה באמת חוצה קואליציה ואופוזיציה. כל הנושא של אנשים עם מוגבלויות, הוא נושא רחב שחוצה את כולנו. לפני שהייתי חברת כנסת, אני יכולה לספר שאני חיפשתי התמחות במשפטים, ובשביל לחפש התמחות זה היה תהליך מאוד קשה. שנה שלמה ששלחתי קורות חיים ולא חזרו אליי, כי היה רשום שאני חירשת, פשוט לא חזרו אלי. וזה היה עוד לפני שהייתה הקורונה ולפני שהיה משבר. החלטתי להוריד את זה שאני חירשת ולשלוח לאותם מקומות. קיבלתי אלפי טלפונים, מיילים, אס-אם-אסים, הכול. זה אומר שעדיין החברה עדיין לא יודעת איך להכיל אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה, ועוד יותר בתקופת הקורונה, אחרי המשבר שעברנו עוד יותר קשה למצוא עבודה.

לכן, אני רוצה לחזק ולומר, נכון, אנשים עם מוגבלויות באמת היו הראשונים שפוטרו והאחרונים לחזור. בסביבות בין 65% ל-70% של אנשים עם מוגבלות עוד לא מצאו עבודה, ואנחנו עכשיו הולכים לעצור להם את החל"ת.

באמת, אני רוצה לבקש שנמצא מענה דחוף לאותה אוכלוסייה לא להפסיק להם את החל"ת, בגלל שהם כן מחפשים עבודה. הם כן רוצים לצאת לעבוד, הם יצאו במרץ 2020, והם מקבלים בעצם קצבת נכות או ניידות. אפשר לאתר אותם ולהמשיך את החל"ת שלהם עד שנמצא פתרון מול המעסיקים, לתת תמריצים להעסיק אנשים עם מוגבלויות, פתרון כולל. אבל בעיקר עכשיו יש תכנית עכשיו לעידוד תעסוקה של אנשים בני 65 ומעלה. אפשר לצרף אותם מאותו פתרון. זה קרוב לשני מיליון אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה שצריך לתת להם מענה. אני באמת חושבת שהוועדה פה יכולה לקחת את זה כמשימה לאומית. תודה.)

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. בבקשה.

שלום לכם. אני אולי אחזור בכמה דברים שאמרתי השבוע בישיבת הממשלה, ואני חושבת שהם נתקלו בהבנה משר האוצר, ואני בוחרת להעלות אותם גם כאן.

היוזמה של החוק הזה היא חשובה, היא נכונה. אם חפצי חיים אנחנו – אנחנו צריכים להבטיח שהכלכלה מתניעה את עצמה מחדש אחרי שנה כל כך מאתגרת, בריאותית ובכלל. וצריך להחזיר אנשים לעבוד, רק ככה נצליח לצמצם את הפערים ולהגדיל את הפריון לאפשר לכלכלה שלנו לצמוח.

לכן, אני מברכת על הצעת החוק. אני כמובן אצביע בעד. אני כן חושבת שצריך לעשות את השינויים הנדרשים. ואני אומרת לך כיו"ר הוועדה בוודאי, שכן חשוב שתיכנסו לשורות הקטנות, ותראו איך אתם מחריגים או מייצרים גמישות בחוק, בחוק כל כך גדול שעובר ממצב אחד למצב קיצוני אחר, צריך לייצר את הגמישויות גם לאוכלוסיות. גם לגילאים, שכמו שאני מבינה מחברי מאיר כהן ומירב כהן שהעלו את העניין.

אני רוצה לשים זום אחד שבעיניי הוא מאוד משמעותי, וזה נושא ההכשרות. אם במסגרת ההכשרות, אנשים שחוזרים לשוק העבודה, לא יוכלו לקבל דמי אבטלה במסגרת האכשרה, אנחנו נרחיק אותם מהאכשרה הרלבנטית. זה ברור לי כשרת הכלכלה והתעשייה שצריך לייצר את ההכשרות המותאמות לאן אנחנו רוצים להוביל את השוק. יפה אמרת, שאתה רוצה להכשיר למשהו שהמשק נדרש, לא נראה לי אופציה אחרת בכלל. אבל כן צריך לעודד הכשרות. עכשיו, אני מבינה שיכול להיות שזה בכלל מוחל בחוק אחר, וזה יקבל מענה בצורה אחרת.

אני לך אומרת כיו"ר ועדת הכספים, שלא יכול להיות שלא תהיה התייחסות או בחוק הזה או בחוק אחר. תעשו את החשבון איפה נכון שזה יהיה. אבל נושא האכשרה המקצועית, חייב לבוא לידי ביטוי כמתמרץ או כמעודד אנשים לצאת מאבטלה עם תהליך אכשרה מהיר, יעיל רלבנטית, שבאמת יוכל להיות מתוגמל והתאמה לאותה אכשרה שהוא קיבל.

במשפט אחרון. העניין הזה אד-הוק כל הזמן לטפל בבעיה כאן ועכשיו, ולא להסתכל על זה יותר רחב. אני חושבת שיש לנו חובה כממשלת שינוי, להסתכל מעבר לקצה האף. הייתה פה שנה קשה. אנחנו עכשיו מתחילים לצמצם פערים ולחוקק חוקים שמסתכלים על האזרח ואומרים לו, די, באנו לעשות ולשרת לתת מענה. אני חושבת שיהיה מצוין מבחינתנו אם נקבע תוכניות לא רק לכאן ועכשיו, אלא תכנית רב שנתית, תכנית חומש שמסתכלת על האתגרים ומסמנת אותם. ושוב, לייצר את הגמישות בחוק שבו האנשים הרלבנטיים שנוגעים ויודעים להסתכל על הפרט בקצה שהוא עומד חסר אונים, לא אומרים לו, תקשיב, החוק לא מאפשר את זה, אלא יש גמישות של שיקול דעת והיכולת לתת מענה לכל אזרח. תודה רבה לכם.

לא היה דיון על זה בממשלה.

היה דיון בממשלה. חלק מהדברים שר האוצר התייחס ואמר שהוא מתכוון לטפל בו.

אני אתייחס לזה. אני שומע אתכם, באתי לשמוע. אני שומע ואני אתייחס לכל מה שאמרתם לי.

נמצא פה השר חמד עמר. הוא מקשיב לכם, התייחס לכול. אני רק רוצה לומר שיש באמת סוג של נטייה כזו לנסות לפתור את כל הבעיות בחוק אחד. הנושא של הכשרות המקצועיות, זה עקב אכילס שלנו כבר הרבה מאוד זמן. ולכן, צריך פה פתרון שהוא פתרון יותר כוללני, יותר גדול ויותר מכיל, ולא בטוח שהחוק הזה זה המקום הנכון לפתור את זה. אנחנו נתקדם בדיון ונפתור. וזה שיש כאן נכונות של משרד האוצר, וזה גם כתוב בחוק להמשיך ולממן אנשים שנמצאים באכשרה מקצועית בדמי אבטלה, אני חושב שזה צעד חשוב ונכון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל בסופו של דבר על החוק, על מבחן התוצאה. אני לא חושב שיש מישהו בחדר שחושב שלא יהיו עשרות אלפים שלא יהיה להם מה להביא אוכל הביתה. לא יהיה להם לשלם את המשכנתא, ולא יהיה להם לשלם את שכר הדירה - ואנחנו דוחפים אותם, ממש דוחפים אותם לעוני ולקריסה. אני לא חושב שאפשר להתכחש לזה, בגלל שהפיתרון שאנחנו נותנים מעל גיל 45, אנחנו יודעים טוב שדווקא בגילאים הצעירים, דווקא בגילאים שהם לא מבוססים, כמה אנשים אין להם את האפשרות לחזור לעבודה שלהם. יש ניסיון לעשות דה-לגיטימציה, שאנשים טוב להם עם החל"ת ולא מחפשים עבודה. יכול להיות שיש כאלה. אני גם לא יודע באחוזים, אנחנו גם לא יודעים למדוד את זה. בסופו של דבר, יש אוכלוסיות, יש אנשים רבים שניסו בכל דרך שהיא לקבל ולנסות להשתלב – והם נידחו, הם לא הצליחו. כאלה שהם גם הצליחו, והם לקראת הגל השלישי פוטרו.

בוואטסאפ שקיבלתי אתמול בלילה אני אקריא. "אני בן 35 עם חמישה ילדים. במרץ 2020, לפני שנה וחודשיים, הוצאתי לחל"ת. ביוני פוטרתי. אני כבר שנה מפוטר. הוא ישב עד חודש אוגוסט, הוא חיפש וחיפש ולא מצא עבודה. מה שקרה בסגר השלישי – פוטר. חזר לקבל דמי אבטלה. הוא מנסה לחפש עבודה ולא מוצא. כאשר קיבלתי כבר הצעות עבודה, קיבלתי 6,500 שקלים למשרות. הוא שואל איך אני יכול לשלם את המשכנתא, שכר לימוד של הילדים וכו'. אנחנו לא נוגעים בנקודה, ואני לא חושב שאנחנו קיבלנו תסקיר על זה. אותן משרות לפני הקורונה, כמה משלמים היום לעובדים אחרי הכול – הניצול של המעבידים - - -

לא, יש אנשים שמרוויחים הרבה יותר.

אין עובדים, אבל נותנים להם שכר, אנשים שמתפשרים, אותם אנשים שהם קיבלו 8,500, היום מציעים להם 6,500.

בדיוק הפוך. מעלים את השכר שאנשים לא חוזרים לעבודה.

יש הרבה אנשים שמחפשים – זה לא נכון. הדבר הזה שאנשים לא חוזרים לעבודה, שמנצלים את החל"ת, זה לא נכון. זו אחת הדוגמאות, ואני נתקל באנשים האלה – שהם מחפשים ולא מוצאים, או שמציעים להם באותם ענפים, באותה רמת שכר שקיבלו, מציעים להם שכר ושהם מנצלים את זה. לא מנצלים את הרמה שהם יודעים. יש להם עודפים, והם עושים תחרות בין העובדים. זאת המציאות – מעבידים אומרים לי את זה, למה אני צריך לשמוע. מעבידים אומרים שהם מתגברים על זה. שהם היום מקבלים, והיום הם משיגים עובדים בשכר הרבה יותר נמוך, וזה אומר שהאנשים האלה לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שהיו להם. יכול להיות אדם כזה שלא נותן התחייבות, יכול להיות שלא היה לוקח בשכר הוא לא יכול לעמוד – וזה דבר שכן אנחנו צריכים לבדוק את זה.

ודאי בחלק הזה, הפגיעה הזאת של גיל 45, זה סוג של – אתה חותך את הגיל, בלי שאתה נותן מענה אמיתי ומקצועי לבעייתיות שיש לאנשים שהם צריכים להיות מועסקים, והם ימצאו את עצמם מחר. ואני לא אתכחש לכך שהם מופתעים, חלק גדול מופתעים. זה שינוי מגמה שעכשיו שר האוצר, או עכשיו הממשלה הזאת בכל אופן עשתה. היה גם שר האוצר הקודם, הם גם ככה דיווחו. ככה גם העבירו את המסרים, שזה יהיה בהדרגתיות יותר גדולה. אנחנו היום הלכנו על הצד הכי קיצוני שמדובר בעוד שלושה ימים, בעוד יומיים, זה מה שהם יקבלו. אני רוצה לציין לגבי נשים הרות – שאין להן שום התייחסות מעבר לכך רק דמי הלידה. מישהו חושב שאישה הרה בגיל 35, שהיא לא בת 45, תמצא אותה עבודה כמו שאישה רגילה תקבל? מישהו באמת מעלה על דעתו שהיא יכולה לבוא לעבודה והיא תתקבל עכשיו לעבודה. אנחנו בורחים מן האמת להעסיק מי שירצה להעסיק. אנחנו לא מתחשבים בזה, רק בחישוב של דמי הלידה לגבי החל"ת, או לא על חל"ת, ולא מתייחסים באופן אמיתי. כמה זמן מדובר? בכמה נשים מדובר? באמת, אנחנו מדירים אותן מכל העניין. לפי דעתי זה דבר חברתי מאוד. ועדת הכספים יכולה לקחת על עצמה את זה כדי לשנות את זה.

אני רוצה לחדד. זה נכון שיש אנשים שלא הלכו לעבודה אולי בגלל שהיה להם יותר קל. בפתרון שלנו – את כולם מורידים, ואנחנו באבחה אחת עושים את כולם כאלה שלא חיפשו עבודה, והם כאלה שאם עכשיו אנחנו רק נוותר ולא ניתן את החל"ת הם מיד יחזרו, זה לא מה שקורה. אני מסיים בזה. אני רואה לנגד עיניי את הדברים הטובים שבחוק. אצל אנשים מבחן התוצאה על אותם עשרות אלפים שימצאו את עצמם מיד בלי יכולת לפרנס, בלי יכולת של מחוייבות, אז הם לא יכולים להשתלב. בענפים המיוחדים – דיברו על מורי דרך, לא פחות מזה. זה גם התיירות הנכנסת ועוד ענפים כאלה. תיירות נכנסת שאין בכלל. זה ענף שלם, התיירות הנכנסת מוצאים את עצמם בלי שום אפשרות של העסקה, אין גם 10%, ואין אפשרות אחרת. ולא רק זה, ענפים כאלה גם אם נחשוב שימצאו בענפים אחרים – אנחנו מקריסים את הענף עצמו.

חבר הכנסת מקלב, אנחנו דיברנו הרבה על ענף התיירות. בתחילת הדיון אמרתי שענף התיירות זה פיל שנמצא בחדר. הוא לא קשור לחוק, או לא כולו קשור לחוק. החוק הזה נותן פתרון לשכירים. כדי לטפל בענף זה לא בחוק הזה. ולכן אני אמרתי שבהמשך הדיון היום, אנחנו נשמע את המתווה המתגבש בין משרד האוצר למשרד התיירות לעניין ענף התיירות. לכן, אתה צודק. יש בעיה. ענף התיירות נמצא בקריסה. אני יודע שעובדים על הפתרון, אנחנו נשמע אותו היום. או לפחות את הכיוון שלו.

ומה עם האנשים עם מוגבלויות?

לגבי אנשים עם מוגבלויות, אנחנו נבדוק מה אפשר לעשות.

נתת הוראה למישהו לבדוק את זה?

קרן, אמרתי בתחילת הדיון, וגם בשבוע שעבר. יושבים פה חברי ועדה, ולחברי ועדה יש משמעות ומשקל. ולכן, כל מה שאתם אומרים כאן, הכול נכנס לקשב, ובודקים את הדברים במקביל. הדברים לא נופלים על אוזניים ערלות.

ענף התיירות, ואנשים עם מוגבלויות – יש לך פתרון אחר?

קרן, זה לא נכון לנהל את הדיון בצורה כזאת, ולחפש את המתווה בצורה כזאת. אנחנו מחפשים פתרון ואני מקווה שנמצא אותו.

בהתייחסות קצרה למה שאמרת זה נכון לגבי ענף התיירות. עד עכשיו הייתה לנו מחשבה והרגשה שענף התיירות תתאושש. אנחנו בתהליך התאוששות. אנחנו היום צריכים לקחת בחשבון שהענף הזה יסבול לאורך זמן ארוך. אנחנו רואים מה שקורה אצלנו. אנחנו רואים מה שקורה בעולם, זה לא הולך. בנקודה הזאת אנחנו צריכים לראות איך ממשיכים.

לעניין החוק. בבקשה. חבר הכנסת קרעי.

תודה, אדוני היושב-ראש, באמת, דיברו כבר על רוב הדברים כמעט. אני רוצה לנסות לייצר כמה קווים, לנסות למצוא פתרון להרבה טענות שהועלו. קודם כל, העניין הזה של לבוא ולחתוך באבחת חרב, כמו שכולם העלו, לתת גילאים, ולומר אלו הדברים, וכל השאר שהסתדרו לבד, נראה לי משהו שהוא מאוד בעייתי. אני לא חושב שהקואליציה יכולה לשקול אפילו להעביר חוק כזה שמשאיר עשרות אלפי משפחות שהם לא בדיוק בטווח הגילאים שנחתך על-ידי שר האוצר ואין להם פתרון.

תיכף אגיד מה הפתרון שלי, מה אני מציע לעניין הזה. אז קודם כל, זה שאין פה הלימה בין מספר המובטלים דורשי התעסוקה, לבין כמות המשרות במשק – יש הרבה יותר מובטלים ודורשי תעסוקה. ובכלל, אם נעשה פילוח גיאוגרפי, נגלה שבאופקים, דימונה, רהט, בגליל, יש הרבה יותר מובטלים והרבה פחות מקומות תעסוקה. זה לא עוזר שיש לנו עשרות אלפי מקומות פנויים ודרישות לעובדים בתל-אביב. לכן, העניין הזה בלי לשים לב לפילוח המגזרי והגיאוגרפי, לא באמת נותן פתרון, אלא בא כדי לחתוך בבשר החי, ואני לא חושב שאנחנו יכולים לאפשר את זה אדוני השר. זה באופן כללי.

לפני שאני אכנס לפתרון של מה שיש לי באופן כללי, אני חושב שהפתרון הזה יושב איתנו כאן בחדר, אנחנו מכירים אותו מכל הפעולות הוא עשה בשנה וחצי האחרונות. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות ספציפיות. יש כאן סעיף 1 שמדבר על זה – תיקון סעיף 320(2)(4)(ב) ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, הוא בעצם לא יכול לקבל, הם נגרעים לו מדמי האבטלה שלו. אני חושב שזה דבר שלא מתקבל על הדעת, לא היה אף פעם, צריך לבטל את הסעיף הזה. ואם אנחנו עוסקים בהסתייגות, אז אני מבקש להוסיף הסתייגות שמבטלת את הסעיף הזה.

סליחה, איזה סעיף?

סעיף 224(ב) לגבי ימי חופשה צבורים. הנושא השני לגבי היולדות, לגבי שיעור דמי הלידה, אני חושב צריך להמשיך. המדינה לא תיפול מהכיסא אם נמשיך ליולדות לקבל דמי לידה לפי מה שמגיע להן, לפי השכר, ולא לפי שיעור דמי האבטלה שהן מקבלות. אני מבקש להוסיף את ההסתייגות הזאת. סעיף 3(1)(ב) – שיעור דמי הלידה יחושב על-פי שיעור דמי האבטלה ליום, אז לתקן את זה, לא לפי שיעור דמי האבטלה, אלא לפי השיעור של השכר שלפיו היא קיבלה את דמי האבטלה, כמו שיהיה עד מחר למעשה, עד ה-30 ביוני.

הנושא השלישי שכולם דיברו עליו, ואני מצטרף אליו גם כן, הנושא של בני 67 פלוס. שוב פעם, אנחנו מדברים על הוראת שעה. לא חושב שצריך להבדיל ולחתוך אותם. לגבי כל האוכלוסיות – אוכלוסיות עם מוגבלויות, ואוכלוסיות פריפריאליות, וכל האוכלוסיות ייפלו כנראה בין הכיסאות בחתך הזה של הגילאים. אני חושב שהפתרון הוא, אדוני היושב-ראש, מכיוון שמדובר רק בהוראת שעה, לחצי שנה הקרובה, לתת למקצוענים לעשות את העבודה. יש לנו את מנכ"ל הביטוח הלאומי. כמובן, לא ביקשתי את רשותו. שאלתי אותו לפני שאני אעשה את הדבר הזה. אני חושב שאנחנו צריכים לתת לו - הם יודעים לפלח. הם יודעים האם מדובר באדם עם מוגבלות. האם מדובר באדם שגר במקום שאחוז האבטלה מאוד גבוה ואין מקומות תעסוקה, לאפשר למוסד לביטוח לאומי לתת לו את הכלי להקים ועדת חריגים שתיתן לאוכלוסיות כאלה שנופלות הבין הכיסאות, ככה אנחנו נוכל לצאת רגועים. להגיד, אם יש אוכלוסייה כזאת, אם יש מישהו עם מוגבלות. אם יש מישהו שנמצא במקום שאין עבודה, ולא משנה מה, המוסד לביטוח לאומי ייתן לו עוד חודש, ועוד חודשיים, עד חצי שנה – לא יקרה שום דבר, אדוני השר, אפשר לפתור את העניין הזה. עלו פה המון טענות של אוכלוסיות שנופלות בין הכיסאות, וכדאי לאפשר למוסד לביטוח לאומי. תודה רבה.

אני מבקש להוסיף גם את ההסתייגות הזאת, גברתי היועצת המשפטית. אני רוצה להוסיף הסתייגות שתוקם ועדת חריגים שתאפשר למוסד לביטוח לאומי לתת דמי אבטלה בחצי השנה הזאת גם לאוכלוסיות שונות ואחרות עד סוף התקופה - עד 31 לדצמבר 21.

בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, על אף היותנו באופוזיציה בממשלה הקודמת, השר חמד עמאר, ואתה היית איתנו בממשלה הקודמת, ובכנסת הקודמת, כשהממשלה ומשרד האוצר היה מביא חוקים חברתיים טובים, אנחנו היינו מצביעים בעד. הוכחנו אפילו פעם ראשונה ברשימה המשותפת, שאנחנו הצבענו על חוק תקציב פעם ראשונה בהיסטוריה שהביא הממשלה חוק קורונה – אתה זוכר עם חוק הקורונה עם התקציב, והיה צריך 61, ואנחנו נשארו עד השעה שלוש לפנות בוקר והצבענו, ואז היה רוב של 61, כי זה היה חוק-יסוד. ולכן, אנחנו לא נרתעים מלתמוך בחקיקה ממשלתית כשהיא טובה. אני זוכר את הוויכוחים והדיונים שהיו על הצעת החוק של משרד האוצר שנתנו חל"ת למשך שנה קדימה, ואז כולם התפלאו מבחינה כלכלית, האם זה בסדר, האם זה מעודד, לא מעודד, כל הוויכוחים האלה. אבל בסוף זה עבר, ואנחנו מגיעים היום לסוף השנה ואו-טו-טו סוף החודש.

אני אמרתי, ואתה זוכר, אדוני השר, שהיה לנו ויכוח מר על העניין הזה של בני פחות מ-20, שמשרד האוצר ואמר – פחות מ-20 לא מקבלים. למה? ככה. אתה זוכר את הוויכוח שהיה. אמרנו, אבל יש סטודנטים, אדוני היושב-ראש, אתה זוכר את זה. אמרנו אבל יש סטודנטים שלומדים ועובדים במסעדנות, עובדים בכמה מקומות, ואז מפטרים אותם, למה לא מקבלים? גם פה, מבחן הגיל, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הוא מבחן לא צודק. מה ההבדל בין 45 ל-44? ל-45 ל-43? אני מסכים איתכם שצריך לעודד את האנשים שיצאו לחל"ת לחזור למעגל העבודה. אבל אסור לנו גם להכליל שכביכול כל אותם עשרות אלפים, הם כביכול "נוכלים" שרק יושבים בבית ומציעים להם לעבוד – ולא.

ולכן, העניין הזה מעל 67 אני מצטרף. אני חושב שצריך לקבוע קריטריון, ויש את הקידום התעסוקתי שכולנו קיבלנו את המסמכים שלהם. אפשר לבוא ולהציע לכל אחד. אם יש הרבה מקומות עבודה, ומקומות עבודה שמשוועים ורוצים לקלוט – בבקשה, ששירות התעסוקה שישלח את האנשים האלה, לא רוצים? – מפסיקים לו.

תודה רבה חבר הכנסת סעדי.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להדגיש ולומר שהמתווה הזה שמסתיים מחר, הוא יצר מספר עיוותים בשוק העבודה, וטוב שהוא מסתיים וטוב שאנחנו מתקנים אותו.

אני מצטרף לדבריך בהקשר למסגרת הדיון.

לא הבנתי, להמשיך את זה גילאי, זה לא להמשיך את העיוות?

אני מצטרף לדבריך לגבי מסגרת הדיון. החוק חייב לעבור עד מחר, וכולנו פה צריכים לגלות אחריות. לגבי הנקודות שמדאיגות אותי. לגבי בני 67 פלוס, אני מברך שהנושא בדרך לפתרון ואני מברך על כך. לגבי מענק השכר הנמוך – אין ספק שהוא יכול לתת פתרון לענפים מסוימים, למשל, לענף המלונאות. אבל חשוב להאריך אותו במספר חודשים, עדיף עד 31 בדצמבר.

לגבי ענף התיירות – אני חושב שהפיתרון לא נמצא, לא בהכרח בחוק הזה, אולי בעיקר לא בחוק הזה, אלא במתווים אחרים, מענק הוצאות הקבועות ועוד. אבל חשוב לנו לשמוע מהו המתווה המתגבש בין משרד האוצר למשרד התיירות. לגבי מורי הדרך – אני רוצה לצרף עוד אוכלוסייה, מורי התל"ם. אני חושב שהפיתרון שמסתובב היום, השילוב בבתי הספר של החופש הגדול הוא לא מספק, ויש אינטרס גם למשרד החינוך וגם למשרד התיירות לשמר את האוכלוסיות האלה. גם כאן אנחנו צריכים לתת לזה פתרון. תודה רבה.

מה שחשוב להבין, יש אלפי מורות שהן מעל גיל 45, יש 7,000 מורות כאלה. זה לא מספר עצום, אפשר לתת לו פתרון. מורי התל"ם שאנחנו צריכים לשמור אותם במערכת, ו-7,000 שהן מתחת לגיל 45 - תוכלו לתת על זה גם את הדעת?

אני רוצה להעלות סוגיה שמגיעה אליי – הורים לילדים שיצאו לחל"ת בשל הקורונה, לא יכולים לחזור אליה בשל מחלות ילדים. יש הורים שהילד חלה בלוקמיה, וכאלה, והם תקועים בין לבין. אין להם מענה, ולכן, ועדת החריגים היא המקום שצריך לתת להם מענה, וצריך להסדיר את זה. מצד אחד, אומרים להם תחזרו לעבוד. מצד שני, אין סיכוי שיחזרו. הטיימינג תפס אותם בתקופה כזאת. מחר בבוקר, אין להם לא לשלם מסגרות ליתר הילדים, ולא משכנתא. ולא טיפולים הקשים. הקבוצה שדיברה איתי לא רוצה להגיע למצב שהם ייצאו להתחיל לקושש כספים ונדבות, זו לא המטרה.

תודה רבה.

מאיר יצחק הלוי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הדיון מבלי לצלול לפרטי החוק, דווקא לדבר כדיון שמתחיל בעצם שרשרת של דיונים שתכליתם תקציב, ואיכות חיים לתושבי מדינת ישראל – מהמקום הזה אני בא, בקצרה ברשותך.

אמרתי בכל הדיונים המקדמיים שהיו לנו במהלך השבוע האחרון, שמשבר הקורונה מביא איתו גם הרבה מאוד הזדמנויות. אין ספק שמשבר הקורונה יצר טלטלה מטורפת בשוק העבודה. אני פונה פה לאסף מהאוצר, להקשיב, ברשותכם. אני חושב כשמדברים היום על שוק העבודה, אחד הנושאים המרכזיים שהם צריכים להיות שותפים לו ברמה של עידוד ודרבנון, זה לראות איך שוק ההכשרות עובד. אני מאוד שמח. שמעתי משר האוצר, שכפי הנראה הוא מתכוון להחזיר עטרה ליושנה, ולצמצם את מספר המשרדים העוסקים בהכשרות, זה בנפשנו. אם לא נעשה את הדבר הזה, אני חושב שאנחנו מפספסים פה הזדמנות אדירה לטפל סוף סוף בשוק העבודה, שלדעתי, יש בו בוקה ומבולה. ולכן, זו הזדמנות שהיא חוצה משרדים וכולם צריכים להיות מרושתים.

מצד שני, חייב להיות בעל בית אחד. לא יכול להיות שנושא כל כך רגיש וחשוב מתנהל באלף משרדים.

לזה בדיוק התכוונתי. שמעתי אמירה מהשר, אני מניח שהוא אמר אותה, שאומר – יאללה בוא נחזור חזרה ולא נתפזר לארבעה משרדים, אלא משרד אחד שמקבל אחריות על כל שוק העבודה, וכולם מתגייסים אליו. אם צריך לעודד הכשרות מקצועיות, ואם מסלולים אקדמיים, ואם מוקדי ההשמה - ועם כל אותם דברים שבסיכומו של דבר מטפלים בשוק העבודה. אני מתכוון להעלות את זה בכל ישיבה. אני אומר לך את זה אדוני היושב-ראש, בנפשנו הדבר.

אני מקווה שתעלה את זה כמה שפחות, כי פשוט נפתור את זה.

הלוואי. אני חושב שיש לנו הזדמנות שלא תחזור על עצמה. הקורונה הביאה פה לא מעט הזדמנויות, חשוב שנדע את זה.

דבר נוסף, שהוא דבר עקרוני, דיברו על זה פה הרבה מאוד חברים, זה הנושא המגדרי. אני אמרתי כבר לאורך החודשים האחרונים את המשפט, ואני מבקש שנרשום אותו – שאין דבר יותר בלתי שווה מהתייחסות שווה לבלתי שווים. כשמדברים על מגדרי, זה מגדרי. לכן צריך לראות אפיונים של סקטורים. אם מדברים היום על מורי דרך, אם מדברים על אוכלוסיות מבוגרות. אם מדברים על דברים אחרים. זאת אומרת, החלטות גורפות הן החלטות קלות. הן החלטות עצלות. צריך לראות איך מתייחסים לכל מגדר ומגדר. אני בטוח שלפנינו דרך ארוכה. אני מאחל לך, בהזדמנות הזו, יושב-ראש הוועדה בהצלחה במשימה החשובה העומדת בפניך ובפנינו. תודה רבה.

תודה רבה חברים, שמענו כאן את חברי הכנסת שרצו להביע את דעתם. רוב הדברים היו חשובים ושווים להתייחסות.

אנחנו נצא להפסקה עד 13:45. נחזור לפה, נשמע את החברה האזרחית, את הארגונים של החברה האזרחית. אנחנו נשמע את הביטוח הלאומי. את התשובות של משרד האוצר לשאלות והמתווה – תיירות שאנחנו צריכים לדבר עליו. אז נראה איפה אנחנו עומדים מבחינת הדיון.

כבר דיברנו על הנושא של מעונות היום לחזור אליי עם התשובה. הדבר הסוף, יש את בתי החולים. זה נכון שיש דבר כזה שבחל"ת, אני פחות יודע, שאם האדם יצא עכשיו לחל"ת, לוקח לו זמן עד שהוא יכול לחזור בחזרה ועוד פעם לצאת לחל"ת. למשל, יצא עכשיו לחל"ת –סיים, חזר לשנה לעבוד, הוא יכול עוד פעם לצאת מיד לחל"ת?

דמי אבטלה באופן כללי, ברגע שאתה יוצא לאבטלה, יש לך שנה – 12 חודשים לנצל את כל תקופת האבטלה שלך.

ינון, כשנחזור נדון בזה.

תודה רבה לכולם.



(הישיבה נפסקה בשעה 13:15 ונתחדשה בשעה 13:45.)

חברים, צהריים טובים, אנחנו ממשיכים את הדיון. כפי שאמרתי, כרגע אנחנו מקדישים כחצי שעה, קצת יותר, כדי לשמוע את ארגוני החברה האזרחית, ארגוני מעסיקים, תעשיינים, עובדים, כל מי שנמצא כאן. אני חייב לומר אחרי ששמענו גם את משרד האוצר וגם את חברי הכנסת ששמעתי פה הערות ענייניות וחשובות לחוק וגישה מאוד-מאוד עניינית, במצב הפוליטי הנוכחי שאנחנו נמצאים בו כרגע זה לא מובן מאליו. אז חבריי חברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, תודה על הגישה העניינית, אני מאוד מקווה שכך נמשיך. ללי דרעי, בבקשה, שלוש דקות.

תודה רבה. אני ללי דרעי, מנהלת את קידום המדיניות בעמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי, עמותה שעוסקת בקידום מדיניות בנושאים כלכליים וחברתיים. אני רוצה להעלות כמה נקודות. בממוצע הארצי של מחפשי העבודה, קודם כל, לא כוללים באחוז המובטלים את כל האנשים שהתייאשו מלחפש עבודה בגלל שחיפשו הרבה זמן ולא מצאו. זו בעיה ראשונה.

בעיה שנייה, הממוצע הארצי של מחפשי העבודה לא ממש מעניין את מי שגר במקום בו אין היצע של משרות, לכן חובה לדעתנו להנחיל מדיניות דמי אבטלה אשר לוקחת בחשבון את האזור בו מתגורר דורש העבודה. בנוסף, מחקר של הכלכלנית הראשית מוכיח שכישורי דורשי העבודה כרגע לא מתאימים לצרכי המשק. זאת אומרת, המשרות הפנויות לא מתאימות לאופי מחפשי העבודה מבחינת כישורים ולכן גם על זה צריך לתת את הדעת.

קביעת הגיל היא שרירותית ומבלי להציע במקביל לאלה שלוקחים מהם את דמי האבטלה תוכנית תעסוקתית אחרת. אנחנו פשוט זורקים אותם מעבר לקו העוני. יש גוף שנקרא שירות התעסוקה, אני יודעת שלא כל כך אוהבים אותו באוצר, אבל מה לעשות שלפי חוק התפקיד שלו הוא להציע הצעות עבודה לאנשים. ברגע שבן-אדם מסרב אז כן, לקחת ממנו את דמי האבטלה כמובן, אבל אם המדינה לא מסוגלת להציע משרה באזור בו האדם מתגורר ולפי הכישורים שלו אין שום סיבה שייקחו ממנו ויזרקו אותו לרעוב לפת לחם. זה הדבר השני.

אנחנו אומרים שיש צורך לעשות פילוח כמו שאמרו פה, פילוח של המשרות הפנויות, זה מאוד מאוד חשוב, אבל גם פילוח של המשרות הפנויות על פי אזור גאוגרפי, כי בן-אדם שגר באופקים ואין באזור שלו משרות פנויות שמוצעות לו, זה לא הגיוני שבגלל שהוא מתחת לגיל 45 הוא לא יקבל דמי אבטלה. שירות התעסוקה אמור לעשות את השידוך הזה בין דורשי העבודה לבין המעסיקים וצריך לתת לו את הכלים לעשות את הדבר הזה.

אנחנו מאוד מבקשים במטה לקידום תעסוקתי שהקמנו שייקחו את זה בחשבון, פילוח המשרות הפנויות על פי אנשים. לבדוק שאנשים שמחפשים עבודה מתאימים לכישורים, וכמובן לתת להם תוכנית תעסוקתית הכוללת הכשרות מקצועיות, עוד ועוד הכשרות מקצועיות. זאת השקעה בטוחה של המדינה. תודה רבה.

תודה רבה, ללי. רק הערה אחת למה שאמרת: אין פה יחסי אהבה-שנאה, אף אחד לא אוהב או לא אוהב את האחר, יש פה יחסי עבודה, לפחות בוועדה הזאת. כך זה יתנהל. ויוי וייץ, ההסתדרות החדשה, בבקשה. יש לך שלוש דקות.

שמחתי לשמוע שיש קונצנזוס בוועדה מצד החברים שדיברו בנוגע לצורך בזכויות שכרגע לא כלולות בהצעת החוק. אני רוצה רק להדגיש את הצורך הזה לגבי שתי אוכלוסיות: עובדי התיירות והתעופה והעובדים בגיל 67 ומעלה. סך הכול הדברים נאמרו ואני רק רוצה להדגיש עוד כמה סוגיות.

כשאני מדברת על עובדי תיירות ותעופה אני מתכוונת לעובדי התיירות כולם, אם אלה עובדי חברות התעופה, כל סוכנויות הנסיעות, מדריכי תיירים, עובדי מלונאות, אירוח תיירותי מורי דרך, נהגי אוטובוסים שקשורים לנושא וכן הלאה, כולם עובדים בתחומי עיסוק שלא עומדים לחזור לפעילות בקרוב ועל כך אני חוששת שיש קונצנזוס. מספיק לקרוא את חוות הדעת של משרד הבריאות שצורפה לבקשה להאריך את התוקף של חוק סמכויות מיוחדות ואת התקנות של הגבלות הכניסה כדי לראות שמומחים וגורמי המקצוע סבורים שהפנדמיה הזו תימשך עד 2022 ושהאסטרטגיה העיקרית להגנה על בריאות הציבור אצלנו זה הגבלות, להמשיך את ההגבלות של הכניסה והיציאה לישראל, מה שאומר שענף התיירות ממשיך להיות לא פעיל, למרבה הצער, לתקופת זמן ארוכה.

אנחנו לא יודעים כרגע מהו המתווה שמתגבש אבל אנחנו סבורים שהפתרון הנכון לעובדים האלו הוא דווקא כן במסגרת החוק, וזה להחיל עליהם את המתווה שכרגע מוחל על עובדים בני 45 ומעלה, בלי הגבלת הגיל כמובן אלא בהתייחס לענפי העבודה שלהם. אני רוצה להצביע על כמה נימוקים לעמדה הזו שלנו. כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה הזו אנחנו מדברים על עובדים בעלי הכשרה מקצועית ספציפית, עובדים מקצועיים שהמקצוע שלהם רלוונטי לתחומים האלה. אנחנו רואים אנשים במגוון רחב של גילאים. יש צורך ויש כדאיות לשמר אותם עד אשר יעבור הזעם כדי שניתן יהיה ליהנות מהמקצועיות שלהם גם אחר כך, אחרי שהתחום שוב יפתח לפעילות. רבים מהם עובדים בעלי ותק גבוה שרוצים לשוב לעבודה, שהמעסיקים שלהם רוצים שהם יחזרו לעבודה. חלק מהמעסיקים אפילו התחייבו לזה בהסכמות קיבוציות ולכן אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היא כן להאריך להם את הזכות לדמי אבטלה, וכפי שאמרתי, ללא הגבלת הגיל.

עוד נקודה שאני רוצה לציין היא שמתווה החזרה לעבודה לא מהווה פתרון משלים אפקטיבי עבור האוכלוסייה הזו, או רובה לפחות. למה? בגלל הצמצום הקריטי בעצם הפעילות והמשך האבטלה, לא תהיה להם בעצם זכאות לדמי אבטלה שכרגע, לפי המתווה הקיים, זה תנאי הזכאות למענק.

תודה רבה, ויוי.

עוד שני משפטים. אני רק רוצה לומר לגבי הנושא של עובדים מעל גיל 67 שאפילו המתווה המוצע מדבר על כך שאפשרות מציאת עבודה של עובדים כאלה היא קשה יותר מאשר לעובדים בני 45, לכן לא ברור איך באותה נשימה בעצם הדירו אותם מהחוק. גם עצם העובדה שראו לנכון לסייע להם לאורך תקופת הקורונה מעידה על כך שקיים צורך. התנאים לא השתנו. הם צריכים את המשך התמיכה. הם לא יחזרו לעבודה - - -

ויוי, תודה רבה. הנקודה שלך ברורה.

משפט אחד.

לא, זהו. את כבר חמש דקות, סליחה. הגר יהב, בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, הגר יהב, נשיאות המגזר העסקי. אני אתחיל במאקרו, בכך שאנחנו מברכים על כך שהחל"ת עומד להסתיים. זו הייתה דרישה שלנו שנולדה, לא מרגע שקמה הממשלה אלא הרבה קודם לכן. אנחנו מזהים בערך 130,000 משרות פנויות שהמעסיקים מבקשים לקלוט. אנחנו גם מזהים שהחל"ת מאוד מעכב גם את הכניסה של המפוטרים והמובטלים לעולם ההכשרות. בהקשר של ההכשרות אני רוצה לציין כי דובי אמיתי, יו"ר המגזר העסקי, יחד עם זרוע העבודה ויחד עם יושב-ראש ההסתדרות, הקימו את מנהלת המעסיקים, שרק בחודשיים האחרונים הניעה לפעולה 6,800 הכשרות שיש בהן מעסיק בקצה. מעסיק שמתחייב לקלוט את העובדים בתום ההכשרה.

באשר למה שנאמר פה, הנתונים שעולים במנהלת המעסיקים הם אחרי מיפוי שנעשה עם מעסיקים, ישירות עם מעסיקים, לא בסקרים – יש למעלה מ-550 מעסיקים שנמצאים בתוך המערכת הזו – לפי פילוח גאוגרפי, עם נתונים גאוגרפיים. יש לנו נתונים כמה צריכים בצפון, כמה בדרום וכמה במרכז וברזולוציות מאוד-מאוד נמוכות. בגלל הדיון היום נדחתה הסקירה של יו"ר המגזר העסקי. אנחנו נקיים אותה וניתן לזה פרק מאוד מאוד משמעותי, כי בעינינו העניין הזה של One stop shop לכל עולם ההכשרות למעסיקים, שמעסיק יניח את הצורך שלו בפני הגוף שרואה את התמונה הכוללת של ההכשרות, הוא הפתרון האמיתי. כעת אנחנו מבינים שיש איזושהי סוגיה שהיא בין המשרדים, משרד העבודה ומשרד הכלכלה. פחות חשוב לנו איפה, העיקר לא לגעת בנער, שהכול יהיה במקום אחד ויינתן מענה לצורך המידי של המעסיקים בחיבור עם הביקושים. ברגע שתסתיים החל"ת אנחנו מעריכים שלשירות התעסוקה יהיה מיפוי הרבה יותר משמעותי באשר לביקושים של האנשים שרוצים לחזור לעבודה, ואז במנהלת מסנכרנים בין הביקושים לבין הצרכים של המעסיקים ומשם מניעים הכשרות שבסופן יש קליטה.

זה יכול לגדול?

כשהקמנו את זה דיברנו על יעד מידי של 100,000 עובדים.

וכמה הכשרתם?

בחודשיים האחרונים אנחנו עם 6,800.

ויכולים להגיע ל-100,000?

אם זה היה תלוי רק בנו זה היה מגיע. אנחנו עובדים יותר מהר מהמערכות.

אני חושב שהאירוע המשמעותי בסיפור ההכשרות המקצועיות הוא שעד היום זה היה מפוזר בין הרבה מאוד גורמים בממשלה. ברגע שזה כך אין סיכוי לסנכרן את זה.

12 משרדי ממשלה עם 3 מיליארד שקל, כשהכסף לא פוגע במטרה. בשביל זה הקמנו את המנהלת.

אני חושב שהמהלך שמוביל עכשיו שר האוצר אביגדור ליברמן לאחד את במקום אחד זה מה שיהפוך את זה ליעיל יותר וביחד עם התאחדות המעסיקים זה יכול לעבוד.

התחלנו אתמול בנושא של כפל. ראיתם את זה וראיתם את זה בתקשורת, גם בהכשרות, גם בתשתיות. אנחנו לא מאמינים שצריך להיות כפל. צריך משרד אחד שירכז את כל העניין, לא הרבה משרדים.

הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים. בבקשה.

שלום ותודה. כמו שכבר עלה כאן בדיון קודם, אין מחלוקת על כך שאנשים עם מוגבלות נתקלים בחסמים רבים בשוק התעסוקה, בראשם חסמים של היעדר נגישות ושל אפליה, והקשיים האלה מתעצמים במצבים של משברים כלכליים. ראינו את זה אם במהלך משבר הקורונה, שאנשים עם מוגבלות פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעורים בלתי פרופורציונליים, ואנחנו יודעים ממשברים קודמים שגם החזרה שלהם לשוק התעסוקה לוקחת יותר זמן.

כמובן שעיקר המאמץ צריך להיות מופנה לתמריצים ולהכשרות מקצועיות, אבל יחד עם זה, כל עוד שיעורי התעסוקה הם כאלה שבהם אנשים עם מוגבלות מתקשים להתחרות על מקומות העבודה שקיימים, צריך לאפשר את המשך החל"ת לאנשים עם מוגבלות. זאת קבוצה שברור שסובלת מקושי מוגבר וצריך לתת לזה מענה. אנחנו חושבים שלא מדובר בקבוצה גדולה, כמה אלפי עובדים שעבדו קודם והשתכרו לצד איזושהי קצבה. אין הצדקה לשלוח אותם עכשיו להסתפק בקצבה בלבד. וגם מבחינה יישומית, זה מידע שקיים במערכות, קיים בביטוח הלאומי, ואם צריך אפשר להסתמך גם על איזשהו העברת מידע.

תודה רבה. מאיר שפיגלר, בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני אתחיל דווקא מהסוף. ישנן מספר סוגיות שאנחנו עדיין נמצאים בדיונים עם נציגי משרד האוצר. אני גם הסבתי את תשומת לבך לעניין זה אתמול וגם היום בבוקר ואני מקווה שבסוף נגיע לעמק השווה לגבי אותם מקרים.

אני רק רוצה לחדד ולומר מספר דברים: אחד, לגבי היולדות, כלומר, הצורך להעניק למי שבטרם יציאתה לחל"ת הייתה עם תקופת האכשרה, כדי שהיא תהיה זכאית לקבל את מלוא דמי הלידה בהתאם לשכר שהיה מנת חלקה ערב היציאה לחל"ת, הדבר הזה נדון ואני מקווה מאוד שבמסגרת דיוני הוועדה נגיע בהקשר הזה לעמק השווה.

דבר שני, לגבי גילאי 67 פלוס, היה כאן שר הרווחה וגם השרה לשוויון חברתי, גם הסוגיה הזאת עדיין נמצאת על הפרק ומה שבסוף יוחלט נקבל מבחינת הביטוח לאומי. כמובן שאם למי שמלאו לו 45 ומעלה קשה למצוא עבודה, אין חולק על-כך שלמי שגילו מופלג יותר קשה שבעתיים, שלא לדבר על זה שמדובר באנשים – אני אומר את זה השכם וערב – שכולם, ללא יוצא מן הכלל, עבדו לפני משבר הקורונה. אף אחד לא עזב את העבודה כדי ללכת ולכאורה לנצל מצב שהיה קיים, והם לא מסוגלים, או חלקם לא מסוגלים, לחזור לעבודה.

עוד נקודה שראוי לדעת, שרוב האנשים האלה, לצערי הרב, בכאב, מקבלים 29.12 שקלים לשעה במקומות שבהם הם עובדים, והם עובדים מתוך כורח ולא מתוך איזושהי מוטיבציית יתר כי יש להם מצב כלכלי טוב. רובם ללא פנסיה, או עם פנסיה חלקית, או ללא שנות ותק, והם עובדים כי ללא התוספת בשכר שהם מקבלים בגין העבודה הם כנראה לא יצליחו לשרוד מבחינה כלכלית.

לגבי דברים נוספים שגם דיברתי עליהם שנמצאים בתזכיר החוק, אנחנו מבקשים שלא לשנות דבר וחצי דבר ולגרוע מהסמכויות שהיו במסגרת הביטוח הלאומי ערב משבר הקורונה, אלא להשאיר את כל התיקונים שהם אכן - - -

למה? יש כוונה לפגוע במשהו? תפרט.

מה הכוונה "דברים נוספים"?

ישנם דברים שעומדים על הפרק. אני לא אפרט אותם כעת מכיוון שסיכמתי עם יושב-ראש הועדה לשבת ולדון על כך אתו ועם נציגי משרד האוצר. אבל בעיקרון אני אמרתי ואני אומר את זה גם כעת, הרעיון הוא כמובן לנסות להגיע למצב שיתקנו את חוק האבטלה. החוק הזה הוא מסורבל ובעייתי מאוד. הוא חוק שחוקק לפני עשרות שנים ולא עשו בו כמעט שום רביזיה חוץ מאשר טלאי על טלאי על טלאי. אם יש מישהו שמפענח את החוק הזה ומבין מה שקורה בו, תביא אותו אלי כי אני רוצה לתת לו איזושהי מדליה. זה חוק מסורבל ששייך לעת ההיא ולא לעת הזו והגיע הזמן לערוך בו רביזיה. אנחנו אמרנו זה, ואמרנו את זה גם לנציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, כי כך אנחנו חושבים מבחינה מקצועית.

מאיר, תגישו חוק מתוקן.

אנחנו נשב עם משרד האוצר ונגבש את זה.

אלכס, איך נצביע על חוק כזה כשאנחנו לא יודעים מהם הדברים הנוספים?

הדברים הנוספים קשורים לחוק האבטלה באופן כללי, הם לא קשורים לחוק הזה באופן ספציפי. אין שום קשר בין החוק הזה – למעט סעיף אחד ובו אנחנו כרגע עובדים על איזשהו פתרון – לבין שאר הדברים שמנכ"ל הביטוח הלאומי רוצה להעלות. יש רצון של ביטוח לאומי לנסות ולשפר את חוק דמי אבטלה באופן כללי, מתנהל כרגע שיח על הנושא הזה, לא דנים בחוק הזה כרגע, אין לזה מקום, אין לזה שום קשר לחוק ולכן אני מבקש לשים את זה רגע הצידה.

מאיר, מה לגבי קיזוז ימי חופשה וועדת חריגים שהצעתי? מה אתה אומר על זה?

אמר יושב-ראש הוועדה באופן כללי במה מדובר. ישנם נושאים שידונו, אני מניח שהדברים יבואו לכדי מיצוי סופי בדיוני הוועדה ואז יינתן כבר מענה לכל הדברים האלה.

אבל אתם תהיו מסוגלים לטפל באוכלוסיות עם מוגבלויות, באוכלוסיות פריפריאליות שאין שם תעסוקה, שאתם מכירים את הדברים? אתה תוכל לדעת למי כן לתת ולמי לא לתת אם ניתן לך את הסמכות הזו?

יש לנו אפשרות לאתר כמובן כל זכאי לקצבה או גמלה מהביטוח הלאומי מכיוון שהוא נמצא בתוך המערכות ועל פי המידע הזה הוא מקבל כמובן את מה שמגיע לו. אבל אם מדובר למשל בפילוח על בסיס מיקום גאוגרפי זו קצת בעיה, אפילו בעיה קשה, בין היתר משום שאנחנו מקבלים נתונים לגבי מקום מגוריו של האדם ממשרד הפנים, מצב בו הוא עובד במקום אחד וגר במקום אחר לאו דווקא מופיע בתוך מאגרי המידע שלהם. מה עוד, אמרנו את הדברים האלה בזמנו, כשרצו להכריז על ערים אדומות - - -

אי אפשר להצליב?

זו בעיה מכיוון שהנתונים שלנו בסוף הם לא מוחלטים. יש לנו נתונים שאנחנו שואבים מכל המקורות האחרים חוץ ממה שיש לנו בצורה ישירה ולא תמיד הנתונים מסונכרנים אחד עם השני. אנחנו גם נשענים על נתונים של מקורות חיצוניים.

מי שגר בפריפריה, עובד בתל אביב והוא לא עובד עכשיו, אז זה לא שהוא לא עובד כי הוא לא רוצה, כי הוא פוטר.

אבל עוד פעם, אנחנו נשענים על מידעים שאנחנו מקבלים, אם זה מהעובד עצמו, אם זה מהמעסיק שלו באמצעות טופס 100 ודיווחים שוטפים. אבל אני רוצה לציין, בזמנו, אם אתם זוכרים, דובר על מצב שבו ייתן מענה לאנשים שגרים בערים אדומות או שעובדים בעיר אדומה ולא יכולים לצאת מהמקום או להגיע למקום העבודה. הדבר הזה היה בעייתי מאוד מבחינת מאגרי המידע של הביטוח הלאומי. בסוף זה לא יצא אל הפועל. אם היינו נדרשים לעשות מעשה זה היה אמור להיות פרטני עד כדי כך, כי מאגרי המידע שלנו לא נמצאים במצב שהוא האידיאל. יש מציאות ואתה אנחנו מתמודדים.

רק רציתי לשאול שאלה עקרונית כי כבר נתת באמת תשובות על איך מבצעים את זה, שזו שאלה באמת חשובה, אבל רציתי רק להבין לגבי המהות. אותן נקודות שהעלינו כאן שזקוקות לאיזשהו פתרון ואתה אומר שבחוק הזה הן לא נכנסו – הכוונה היא כן לתת להן מענה בחוק השני? זה מה שאתם אומרים?

לא, לא. היושב-ראש, אני מניח שזה יבוא לדיון סופי כאן?

יש כמה סוגיות שעליהן אנחנו כרגע דנים במטרה למצוא פתרונות ואז נציג אותן בפני חברי הוועדה.

מאיר, יש לי שאלה. יש סעיף שנקרא מובטל חוזר. תאמת לי אם זה נכון או לא נכון: אדם שהיה מובטל, חזר אחר כך לעבודה ושוב היה מובטל, או שהוא מקבל את החל"ת, הוא מפסיד? הוא לא יכול לקבל כמו שהוא היה מקבל כביכול את 100% החל"ת שלו?

קודם כל, גם אלה שממשיכים לקבל חל"ת באופן שוטף אמורים לקבל כרגע חל"ת בגובה 90% מה-100% שקיבלו לפני כן. לגבי מצב של יציאה וחזרה, אם מדובר בבן-אדם שהיה בחל"ת, חזר לעבודה ויצא לחל"ת עוד פעם, אז זה תלוי במיצוי ימי החל"ת שהיו לו. על בסיס ההצעה שעומדת על הפרק, אם הוא מיצה את מלוא ימי החל"ת שהיו לו במהלך תקופת הקורונה אז הוא יהיה זכאי במצטבר לעוד 50% מאותם ימי חל"ת, כך שאם הוא יהיה בתוך התקופה של ה-50% הוא יהיה זכאי לקבל את החל"ת גם אם הוא יצא וחזר, יצא וחזר, ובלבד שהוא לא ניצל או לא מימש את מלוא ימי החל"ת שזכאים.

אני שואל אם הוא מימש את ימי החל"ת. עברה הקורונה, הוא מימש את כל ימי החל"ת שלו.

אז מגיע לו עוד חצי.

ניקח את הדוגמה שאמר אסף: אם יש לו 175 ימים והוא ניצל את כל 175 הימים, אז הוא אמור לכאורה "לזכות" – במירכאות, כי אנחנו רוצים שיחזרו לעבודה – בעוד 87 ימים. כל עוד הוא לא מיצה את 87 הימים במהלך שנת 2021, גם אם הוא יוצא וחוזר הוא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה.

מה זה "במהלך 21"? אם הוא ניצל את זה בינואר, פברואר מרס, אז הוא לא יקבל כלום עכשיו, ביולי ואוגוסט?

לא, הוא יקבל. הכול מתחיל מה-1 ביולי ועד סוף השנה.

אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד בנוגע לדבריו של אסף. הוא דיבר על כך שלנו חשוב מאוד הנושא של המתווה, להחזיר אנשים לעבודה ולהעניק להם את המענק לטובת העניין. כרגע מה שעומד על הפרק בפני חברי הוועדה בתזכיר החוק זה שמי שחזר, או יחזור בעצם – היום אנחנו כבר נמצאים ב-30 ביוני – עד ל-30 ביוני יקבל את המענק הזה שיש בו כדי לדרבן אנשים לחזור לעבודה. התנאי הוא לא רק 75 ימים שהוא היה בחל"ת, יש תנאי נוסף של 75 ימים ברצף שהוא לא עבד עד לנקודה שנקבעה במתווה, והיא ה-31 בינואר 2021. אני פשוט מוסיף על מה שאמר אסף, יש שם שני תנאים ולא אחד.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל. טלי לאופר, התאחדות משרדי הנסיעות, בבקשה.

קודם כל, אדוני היו"ר, ברכות למינוי ותודה לוועדת כספים על הדיון. המדינה חרתה על דגלה בתקופת הקורונה להעניק רשת ביטחון סוציאלית לעובדים ולעסקים שמנועים מלהתפרנס בתקופת הקורונה, וזה יפה מאוד. ענף התיירות סגור לחלוטין. התיירות היוצאת והתיירות הנכנסת סגורים לחלוטין ולכן לראייתנו זכאים לקבל את המשך אותה תמיכה מצד המדינה.

לפי מה שנאמר כאן מסביב לשולחן אני מבינה שכולם מבינים ויודעים שענף התיירות סגור ולכן אני לא צריכה להסביר, אבל כן אני אומר במילה שברגע שראש הממשלה שלנו, שבוע שעבר, נפתלי בנט, קרא לאזרחים להימנע מנסיעות לחו"ל ויציאה מהמדינה, זה חייב לבוא מיד עם תוכנית סיוע לעובדים ולעסקים. כי אם ראש הממשלה היה קורא לאנשים להימנע מלהיכנס למסעדות מיד באותו רגע היו נותנים פתרון למסעדות. אם המדינה החליטה שהיא תומכת בענפים סגורים ובכל מי שסגור במהלך תקופת הקורונה, למה להפקיר עכשיו את ענף התיירות? אנחנו בשיא המשבר. זו נקודה ראשונה שחשוב לי להגיד.

התיירות והתעופה, דרך אגב.

התיירות והתעופה, צודק. אז אני רוצה להגיד חד-משמעית: התעופה והתיירות – התיירות הנכנסת שמושבתת והתיירות היוצאת שחזרה אולי ב-15% פעילות – מורי הדרך ומדריכי הטיולים, וכל חבריי לכל מה שנוגע לשער הכניסה והיציאה של מדינת ישראל מושבתים. המדינה אמרה שהיא תיתן סיוע – שתיתן סיוע. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה היא הנושא של אי הארכת החל"ת לעובדי ענף התיירות שמתחת לגיל 45. צריך להבין, זו פגיעה אנושה בעובדים וזו גם פגיעה אנושה בעסקים, כי העסקים השבוע, כל עסקי התיירות, מוציאים הודעות מוקדמות והשלמת זכויות סוציאליות לכל העובדים, מה שבפני עצמו מקריס את העסקים ומונע מהם להיות מסוגלים להעסיק את המעט עובדים שהם יכלו להעסיק בהמשך. זו הנקודה השנייה.

כמה נקודות יש לך?

ארבע, ואני חושבת שכולן מאוד חשובות. אמרו וכל הזמן אומרים מסביב לשולחן, משרדי הממשלה ואגף תקציבים, ובטח ובטח הביטוח הלאומי, שהם קדושים וכולם עושים עבודה מצוינת, ואני חייבת להבין מה לעשות עם הפרקטיקה כי אנחנו מייצגים מאות משרדים ואלפי עובדים. אני מבינה שיש תוכנית בהתהוות לסיוע לענף התיירות אבל אנחנו, מבחינת לוחות זמנים, השבוע מוציאים את כל הודעות הפיטורין לעובדים בגלל שהחל"ת נגמר ואין לנו לאן להחזיר אותם לעבוד שבוע הבא. ולכן אני מנסה להבין בפרקטיקה מתי התוכנית הזאת תתפרסם ומה נעשה עם העובדים שאנחנו מפטרים השבוע, איך נוכל להיעזר בתוכנית שבוע הבא?

נקודה אחרונה חשובה שאשמח מאוד שאגף תקציבים יסביר אותה היא בקשר לתוכנית להחזרת עובדים שחוזרים בשכר מופחת. מאיר יודע, אני מדברת אתו על זה כל הזמן, שהתוכנית הוארכה עד סוף יוני, שזה מחר – לא באמת קיבלנו על כך הודעה ולכן המשרדים לא יכלו להחזיר עובדים לפי התוכנית הזאת – על מנת שנוכל להחזיר עובדים למשרדים אנחנו חייבים שזה יוארך ושנדע מראש.

שרון בן יצחק, יו"ר ועד עובדי אל על. בבקשה.

צהריים טובים. חברי הוועדה, כבוד היושב-ראש, תודה רבה על זכות הדיבור. אני יו"ר ועד עובדי אל על שנקלע למשבר הזה עם 6,500 עובדים. אנחנו היום תחת הסכמים עם 4,500 עובדים אחרי שאנחנו מפטרים 2,000 עובדים בצער ובכאב. 2,000 עובדים שלנו עדיין בחל"ת ותחת הסכמים. העובדים האלה – לא שמעתי פעם אחת שמדברים על עובדי אל על – תחת המלחמה המשיכו להטיס את האווירונים, יצאו לכל נקודה בעולם להביא את האזרחים שלנו, מחר טיפת האוויר האחרונה שלהם הולכת להיגמר אם אנחנו לא נגיע להחלטה פה, אם לא נחריג אותם.

העובדים האלה נמצאים תחת הסכם עד דצמבר 2021. לקחנו החלטה יחד עם ההנהלה תחת הסכם שככל שהפעילות תגבר העובדים יחזרו. כרגע עובדים 2,000 עובדים, עוד 2,000 בחל"ת, כאשר כמו שהזכירה חברתי, ראש הממשלה הודיע לא לטוס, חברים, לא לטוס. אנחנו בשיא המשבר. אמנם יש אופוריה מסביב ואפשר להוריד - - -

והחלופי טס הבוקר. החלופי טס הבוקר לעיר אדומה.

החלופי טס, זה בסדר, אני לא נכנס לפוליטיקה. אני מדבר על המקררים של העובדים שלי, חברים.

חבר'ה, שמרנו על דיון ענייני במשך חצי יום, בואו נמשיך כך.

חברים, אני לא מדבר פוליטיקה, אני מדבר על המקררים של העובדים שלנו. אני מדבר על המקררים שלהם. סליחה שאני לא זורם עם האמרות האלה עכשיו. אני מאוד מצטער שאני לא זורם עם זה. אנחנו אחרי שנה וחצי קשה מאוד, כל אחד בקושי שלו. אנחנו, עובדי אל על, מבקשים כרגע להחריג אותנו, תעופה ותיירות. אני מדבר בשם עובדי אל על. אני מבקש להתייחס לזה.

מחר זה ה-1 ביולי, אני מבקש לדעת מה יהיה עם 2,000 העובדים שלנו שלא יכולים לחפש מקום עבודה אחר. אין להם אפשרות, הם תחת הסכמים. אני לא יכול לפטר אותם. רבותיי, מחר אנחנו נחזור לטוס, אלה עובדים מיוחדים עם יכולות מיוחדות. הם צריכים לחזור ולהוציא אווירונים. אני מבקש מכם הכשרות מיוחדות, אני מבקש מכם להחריג את עובדי אל על, לדאוג להם. רבותיי, אנחנו נקראים בכל משימה עבור המדינה.

את עובדי התיירות והתעופה להחריג מהחוק.

תודה. עובדי התיירות, אני מקבל את ההערה.

תודה רבה, שרון. צמרת אביבי, בבקשה.

נעים מאוד, אני מנכ"לית ארגון מורי תלן, תוכניות העשרה וחוגים. אנחנו בעצם תחת צו סיווג מבוטחים. למרות היותנו פרילנסרים אנחנו זכאים לדמי אבטלה. מדובר על כ-10,000 מורים ברחבי הארץ בפריסה ארצית. 90% מאתנו נשים, אימהות, ורחמנה לצלן, יש גם פחות מגיל 45. אני כאן זועקת את זעקתן של בנות פחות מ-45 שלא יכולות לשוב לעבודה, השטח לא מחזיר אותנו לעבודה. כולם אומרים לנו: תחכו אחרי החגים, ב-1 באוקטובר נדבר.

מצד שני, המדינה סגרה לנו את העסקים ואני מבקשת פה וזועקת, צריכים לשמור על האנשים האלה כדי שמישהו יחנך את הילדים, שייתן לכם את החינוך המיטבי לילדים, יעניק את תוכניות ההעשרה שכל כך חשובות, בפרט אחרי תקופה כל כך קשה שהילדים חוו את משבר הקורונה. היו דיווחים על עלייה באובדנות, עלייה בדיכאון אצל ילדים – אנחנו הפתרון. תשמרו עלינו, גם בנות פחות מ-45.

גונבה לאוזני שמועה שבעצם אנחנו בכלל תחת המשרד להשכלה גבוהה. זה לא נכון. אני לא מדברת פה על תנועות הנוער, אני מדבר על ענף שהוא תחת מסחר, גם כשהוא לא קשור למסחר. הוא אמור להיות תחת משרד החינוך, זו סוגיה אחרת, אבל אנחנו פה צריכים לקבל תשובה מוועדת הכספים. מדברים רק על תיירות-תיירות-תיירות אבל יש כאן עוד ענף שמונה כל כך הרבה נשים, ונשים שבאמת יהיו מתחת לקו העוני. אני ממש מבקשת לתת את הדעת על המורות האלה. תודה לכם.

תודה רבה. יוני שפירא, מורי דרך, בבקשה.

שלום, תודה רבה לכבוד היושב-ראש. שמי יוני שפירא ואני יושב-ראש "מורשת דרך", ארגון מורי הדרך בתיירות נכנסת. יש לנו 6,833 מורי דרך שיש להם שפה נוספת על הרישיון. אנחנו קבוצה מאוד מבודלת, מאוד ברורה, שרשומה במשרד התיירות עם רישיון – היחידים פה עם רישיון – שעובדים ספציפית בתיירות נכנסת. אין לנו אפשרות להתחבר או להיכנס לשוק העבודה המקומי כי תיירות הפנים מלאה במורי דרך טובים, מוסמכים שעובדים בתיירות פנים. פשוט אין מקום לבעלי שפות זרות, מרוסית והונגרית ופורטוגזית וכו', להתחבר לשוק המקומי.

אנחנו הענף היחידי בענף התיירות שעובד, כמו שצמרת אביבי ציינה, בצו סיווג מבוטחים. אנחנו כבר שנה וחצי בקשר חזק מאוד וטוב מאוד עם מאיר שפיגלר לשינוי מספר לקונות באותו צו שלא איפשרו לנו – לרבים מאתנו, לחלקנו כן – לקבל אבטלה, לקבל דמי הסתגלות, לקבל פעילות או עבור פעולה ברכב אשכול. לא אפשרו לנו. כרגע עומד שינוי חוק צו סיווג מבוטחים על ידי ביטוח לאומי ואנחנו בקשר אתם. הצו הזה חייב לעבור.

בנוסף לזה, כולנו רוצים לחזור לעבודה אבל המדינה עוצרת אותנו. אין תיירות נכנסת. אם יש איזושהי קבוצה שיכולה להיכנס מוגנת בתוך נתב"ג זו רק התיירות המאורגנת. תיירות מאורגנת באה, עוברת את כל הבדיקות, כולם מחוסנים ומסתובבת במשך שבוע-10 ימים בארץ כקפסולה, בין אם זה זוג, בין אם זה 30 או 40 איש. למה לעצור דווקא את התיירות ומהצד להכניס 30,000-40,000 איש שאין עליהם בקרה, שאין עליהם בידוד, שאין עליהם אפשרות מעקב. דווקא את התיירות אפשר להכניס ואפשר לקבוע מדדים ולראות: 50,000 איש בחודש, לראות אם התחלואה עולה; 100,000, ולפתוח את התיירות. זו אחת הנקודות החשובות. אנחנו רוצים לעבוד ומה שאנחנו דורשים זה להמשיך את המתווה של התשלום שבהיותנו תחת צו סיווג מבוטחים – זה גם מרשות המיסים וגם מביטוח לאומי – עד סוף השנה לפחות, כי אנחנו מעריכים שהתיירות לא תחזור.

לגבי מורי הדרך שעובדים בשפות כמו פורטוגזית, דרום-אמריקה, מרכז אמריקה, רוסיה, המזרח הרחוק, סין, אפריקה, הם גם לא יראו תיירות בעוד שנה. חייבים לתת להם פתרון. אחד הפתרונות זה הכשרות, לא הכשרה להסבה מקצועית להיות טכנאי מזגנים, אלא להיות בתוך עולם התיירות. יש הכשרות, בשיווק, בניהול, בטיוב, כדי שהתשתית שלנו, שזו התשתית האנושית שבלעדיה - - -

יוני, הנקודה ברורה. אתה חוזר על המסר.

כשתתחיל את התיירות אנחנו חייבים להיות שם. תודה רבה.

תודה רבה. יוסי פתאל, תיירות נכנסת, בזום. שלוש דקות, בבקשה.

אני לא אחזור על מה שאמרו אחרים. חשוב לי להדגיש את הנושא של תיירות נכנסת כי זה מה שאנחנו מייצגים. מדברים פה שיהיה בסדר ותהיה תוכנית וכו', ולא מחברים את זה לזמן. מהאוצר יש כוונה כנראה לתת מספר חודשים מסוים, הדבר הזה צריך להיות קשור לתנועה לישראל. חשוב להבין שהחבר'ה שמתחת לגיל 45 זה הצעירים ובעצם אנחנו עלולים להישאר רק עם האנשים היותר ותיקים ולכן חשוב מאוד לשמור עליהם. להכשיר בן אדם בתחום שלנו לוקח 3-4 שנים.

ענף התיירות הנכנסת הוא ענף היצוא השישי בגודלו במדינת ישראל. כמו הייצוא הביטחוני. בערים כמו נצרת, עכו, צפת, ירושלים וטבריה לא יחזרו לחיים כלכליים נורמליים בלי שתחזור התיירות לסמטאות. הדבר הזה גם קשור לאירועים האחרונים שהיו בין יהודים וערבים. קבוצות תיירים שהתהלכו ברחובות העיר עכו יחזירו בחזרה את שיתוף הפעולה בין הצדדים. נכון לעכשיו יש דיבורים עם האוצר והם נעשים באווירה טובה, אבל אני חייב להגיד שאני עוד לא רואה את הכסף לזה עובר ואיך הוא עובר.

הבקשה היחידה שלי היא שהוועדה תקבע שצריך להיות קשר בין הזמן שנחזור לפעילות ולא יזרקו את זה – בעוד שלושה חודשים לא יקרה כלום. הלוא עכשיו יש פה פתרון של שלושה חודשים, בעוד שלושה חודשים לא נוכל להעסיק את כל העובדים והכול יהיה בסדר. זה לא יקרה. חשוב לי שהוועדה תכניס כוכבית בהחלטה לעניין המתווה כולו גם לאחר מכן ולא שנחזור עוד פעם לאותו סיפור כמו שהיה. תודה רבה.

תודה רבה, יוסי. עו"ד מיכל חילי, ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים.

תודה רבה. קודם כל, אין צורך להכביר במילים בדבר הנחיצות והדחיפות בנקיטת צעדים מקיפים ומדויקים במדינת ישראל, כשהמטרה הראשונית שלהם היא להשיב לשוק העבודה את דורשי העבודה ו-133,000 משרות שמחכות לאותם עובדים. בתעשייה אנחנו מדברים על מחסור שקרוב ל-12,000 משרות. מחסור נמוך מזה היה ב-2019, לפני הקורונה, ואז אחוז האבטלה היה נמוך בהרבה. מצב האבטלה הגואה והביקוש לעובדים הוא אולי חסר תקדים.

לצד השינוי הזה שבצעת החוק החשובה הזו רוצים לעשות יש לדאוג לשורה של צעדים נוספים. קודם כל, המגבלות וההחלטות הובילו בחלק מהמקרים לסגירה של העסקים, לצמצום משמעותי של שעות הפעילות ולפעמים גם לשינוי מאוד מהותי בסוג הפעילות, והעסקים חוו וחווים עדיין קשיים כלכליים מאוד גדולים. ההוצאה לחל"ת אפשרה למעסיקים להתמודד עם חוסר הוודאות ולמעשה דחתה את החובות שלהם, החובות הסוציאליות כלפי העובדים. כל מה שכרוך בהודעה מוקדמת, בהשלמה של פיצויי פיטורין. עכשיו הגרייס הזה מסתיים, מסתיימים דמי האבטלה ויש שורה של מעסיקים שיצטרכו לשלם סכומים מאוד גדולים בגין הודעה מוקדמת ובגין פיצויי פיטורין וכרגע אין יכולת לכל אותם עצמאים שחווים קשיים מאוד גדולים גם כך.

אנחנו צריכים לתת פתרון גם לנושא ההודעה המוקדמת במקרים האלה, גם לנושא ההשפעה - - - שהגיעה למספר גדול של עובדים. יכול מאוד להיות שצריך להתחשב בחלק מהמקרים של עובדים שחוו חל"ת תקופה מאוד ארוכה ואין להם לאן לחזור ולומר שחלק מהתקופה כמוה כהודעה מוקדמת מבחינת הרציונל של ההודעה המוקדמת, בטח על רקע זה שיש 133,000 משרות פנויות.

פה צריך להזכיר את פעילות שירות התעסוקה. שירות התעסוקה הוא שחקן חשוב מאין כמוהו בכל התהליך הזה של חיפוש עבודה ומקשר בין המעסיקים לבין העובדים. חשוב ששירות התעסוקה ייתן מענה ואת המשרות, שההגדרה של המשרות תתאים לעובדים עם הכישורים המתאימים לאותן משרות. ועוד נקודה לגבי שירות התעסוקה - - -

מיכל, אני מצטער שאני קוטע אותך. הדיון פה הוא לא על שירות התעסוקה. אי אפשר לפתור את כל הבעיות בחוק אחד. אנחנו כרגע מתמקדים בחוק ואני רוצה שההערות שנשמע פה קשורות לחוק ולא לנסות לפתור את הבעיות של כל העולם. יש לך הערות לחוק?

לחוק עצמו, כמו שאמרנו, צריכים לעשות צעדים משלימים.

בסדר גמור, תודה רבה.

לא הסתיימה הפעילות של המדינה בעצם חקיקת החוק הזה.

היא רק התחילה. מרק כצנלסון, יו"ר האגודה הישראלית לתיירות מרפא, בבקשה.

תודה רבה. ענף תיירות המרפא הוא חלק מהתיירות הנכנסת, הוא חלק מהתיירות הכללית במדינת ישראל. הייחודיות של התחום הזה היא בכך שהכסף מגיע – כ-60%-70% – ישירות לבתי חולים. בשנה טובה אנחנו מגלגלים 1.8 מיליארד שקל והכסף שמגיע למערכת הבריאות הציבורית מגיע בסופו של דבר לציוד חדש, לתקנים, להוספת תקנים וגם להוציא חולה מהמסדרון למחלקה חדשה.

אנחנו לא מבקשים נדבות. אנחנו אף פעם לא ביקשנו. אנחנו תחום חבוט על ידי המדינה. המדינה לא מאפשרת לנו לעבוד ואנחנו מבקשים בשלב הזה לשמור על תחום ענף התיירות כחלק מהתיירות הנכנסת מכיוון שרוב העובדים שלנו – ומדובר על כ-2000 איש, לא יותר, לצערי הרב – הם עולים חדשים, חדשים לגמרי, חדשים קצת פחות, חלקם לא יודעים עברית, הרבה מהם מתחת לגיל 45, אנשים עם רקע רפואי, שלהכשיר אותם לוקח שנתיים-שלוש עד חמש, ללמד אותם ועכשיו לפטר אותם זה יהיה נזק בלתי הפיך לענף שלנו. כאשר המצב יחזור, אם אנחנו עכשיו ניתן מכתבי פיטורין לעובדים שלנו שמתחת לגיל 45, העסקים יפשטו את הרגל. אם אנחנו ניקח מצב שבעסק קטן עובדים 10 אנשים והשכר למעסיק בחודש עולה 15,000 שקל, אם נצטרך לפטר 10 עובדים תראו לאיזה סכום מגיעים. אסור שזה יקרה. לא רק שעובדים הולכים הביתה, גם אנשי העסקים לא רק ילכו הביתה, חלקם ילכו להתאבד, ואני בוחר מילים. תודה רבה.

תודה רבה, מרק. נציגי אגף התקציבים, אסף, אני מבקש שתעשה שני דברים: אחד, תתייחס בבקשה לשאלות שהועלו פה על ידי חברי הכנסת; שניים, כפי שהבטחנו בבוקר, תן לנו את המתווה המסתמן לגבי ענף התיירות, על כל סוגיו וכל נציגיו שדיברו כאן, ומה שחשוב בנושא הזה של המתווה של ענף התיירות זו מסגרת הזמן. מתי אנחנו נראה את הפתרון של הסוגיה הזאת? בבקשה, אסף.

אני אענה. רשמתי פה את כל הדברים, אם יש משהו ששכחתי אנא תגידו לי ואני אתייחס. אני אתחיל מהדברים שאמרה חברת הכנסת ברק. לגבי הנושא של התיירות, היו אכן גם ישיבות לפני מספר שבועות, הנושא הזה עלה בדיוני ועדת הכספים. אנחנו גם אמרנו אז – שום דבר, דרך אגב, לא השתנה במשא-ומתן, זה אותם אנשים, אנחנו עדיין פה, אני תכף אפרט בדיוק את הדברים – כן צריך להגיד שיש חלוקה ענפית מאוד ברורה בתוך הענף, תכף אני אפרט את זה.

הערה כללית שצריך להגיד היא שחוק דמי אבטלה, כמו הרבה דברים אחרים שהיו לנו במשבר הזה, לא מאפשר הפרדה לקבוצות מכל מיני סיבות – חלקן מהותיות, חלקן תפעוליות, אבל זה פחות משנה לצורך הדיון. זה נושא שנדון הרבה פעמים לאורך השנה האחרונה. לא ניתן לתת משהו שהוא פרטני בחוק דמי אבטלה, לא לפי ענף, לא לפי זהות אדם, לא לפי זהות מעסיק וכדו', אפשר לפי הפרמטרים שקבועים בחוק. אני אתייחס בהרחבה למה ששאלת לגבי גיל ומספר תלויים. זו בעצם המטריצה שקיימת בחוק ביטוח לאומי. מה שכן זה לאפשר את הפתרונות האחרים, ופה נכנס הפתרון של החל"ת גמיש, אני תכף אפרט גם עליו שוב פעם כי אני חושב שאולי הוא עדיין לא הובהר מספיק טוב.

אבל הבעיה הכי קשה שלו היא שהוא רק למי שישתלב עד מחר בשוק התעסוקה. הוא לא למי שאתה מחר רוצה לשלב בשוק.

אני אגיד גם על זה מילה. לפני שאני אגע בשאלות האחרות בואו רגע נעצור ונדבר על מתווה התיירות. לעניין התיירות יש כמה סוגיות: קודם כל, יש את הסוגיה של מתווה החל"ת גמיש, אני רגע לא נכנס לתאריך, מה שחבר הכנסת סמוטריץ' אמר. המתווה הזה התחיל בחודש נובמבר, הוא היה אמור להימשך עד סוף חודש פברואר, הוא הוארך בגלל שהסגר נכנס כבר לתקופה הזאת ולאחר מכן הארכנו עד סוף אפריל. עכשיו הארכנו עד סוף יוני. זה משהו שכבר בעצם הוכרז.

עשינו לאחרונה גם תיקון נוסף במסגרת דרישות שהועלו, בעיקר על ידי בתי המלון שמשתמשים מאוד בנוהל – דרך אגב, אני לא יודע אם כל מעסיק הכיר או ידע, הנוהל הזה היה בחוץ. יש לנו, לפי המספר האחרון, סדר-גודל של קרוב ל-40,000 שהגישו בקשות, נכון?

אבל ההארכה עד סוף יוני עוד לא אושרה.

אמת, ההארכה לא אושרה, לא היה איפה לאשר. אנחנו במאקרו, אני מדבר מאקרו. זה הנושא של החל"ת הגמיש. הוא בעצם אומר שאתה יכול לחזור בחלקיות משרה. זה נותן מענה לענפים הבעייתיים. הוא פתוח לכולם, אגב, זה לא משנה אם אתה מסעדה או כל עסק אחר, אתה יכול להגיש. עשינו את זה על מנת לתת מענה לענפי התיירות, כדי לתת את הפתרון שאנחנו לא יודעים לתת דרך דמי האבטלה לענפי התיירות, התעופה וכו'. זה כמובן פתוח לכולם.

עלתה כאן טענת המועד, זו טענה נפרדת. רק כדי להבהיר תיקון מאוד משמעותי שעשינו בו: המענק הזה אמור להיות במקור, כמו שהוא מיועד, למי שזכאי לדמי אבטלה. כלומר, אם אני בחודש זכאי לדמי אבטלה, בארבעת החודשים של המענק, במקום לקבל דמי אבטלה אני אקבל מענק משלים לעבודה שלי. מה שעשינו עכשיו זה שפתחנו אותו לזכאות גם למי שלא זכאי לדמי אבטלה. כלומר, גם מי שעל פניו לא אמור לקבל יקבל. לכן זה גם נותן מענה לאותם ענפים. זה גם נותן מענה לכל ענף שיגיש אבל עשינו את זה עבורם.

מעבר לכך, לאורך המשבר היה סיוע ספציפי לענף התיירות. הסיוע הספציפי הזה בעצם היה על כמה מרכיבים. יש לנו את ענף המלונאות, בענף המלונאות היה נוהל מלונאים, שהוא סבסוד פר חדר כתלות באחוז התיירות הנכנסת שהמלון עובד לפיו וירידה במחזור. זה היה נוהל לשנה, מיוני 20 עד יוני 21. למארגני תיירות נכנסת הייתה קרן שיווק, זו קרן שקיימת, קיימת בשגרה, לאורך המשבר העמקנו את השימוש בה בתיאום עם מארגני התיירות הנכנסת, יוסף פתאל שדיבר פה קודם. מעבר לכך היו עוד כלים יותר רכים אבל גם שמשרד התיירות עשה, לדוגמה להוציא דרך רשות שמורות הטבע והגנים סיורים מאורגנים בסבסוד משרד התיירות ודרך זה להעסיק מורי דרך וכו'.

אנחנו נמצאים בשיח עם כל אותם גורמים ביחד עם משרד התיירות. הסתובב פה מקודם אמיר חייק, מי שראה. כמו שאתם רואים, אנחנו לא מרביצים אחד לשני, אנחנו משוחחים. גם עם יוסי פתאל וגם עם מורי הדרך יהיה את השיח בעניין הזה דרך משרד התיירות. מחר יש ישיבה שאמורה להיות עם שר התיירות ואנשיו, אנחנו מקווים להתקדם.

לגבי מה שיוסי אמר, יש סוגיות משפטיות לגבי שימוש בקרן, אנחנו נפתור אותן אני מניח. לגבי המלונאים, יש בסוף ויכוח על תנאים, הם רוצים הרבה מאוד, אנחנו חושבים שצריך פחות, נפתור את זה איתם. לגבי מורי הדרך, צריך להגיע לאיזשהו מתווה כי לא ניתן לפצות באופן ספציפי ולכן אנחנו עובדים על דרכים יצירתיות עם משרד התיירות כדי לספק את זה.

לא נתת עכשיו שום תשובה על שום דבר, רק אמרת: לגבי זה נדבר, לגבי זה נדבר.

אני רק רוצה עוד פעם לעשות סדר כדי שחברת הכנסת ברק לא תכעס עלי. יש את בתי המלון. לבתי המלון היה נוהל נפרד. הם, דרך אגב, קיבלו את כל המענקים שהיו ברשות המיסים, הארנונה והכל. בנוסף היה נוהל לסיוע לבתי מלון לפי הפרמטרים שקבועים בו – אם זה מעניין אני יכול לפרט, נראה לי פחות כרגע – למשך שנה, הוא נגמר בסוף יוני. אנחנו במשא ומתן איתם על הארכתו בתקופה נוספת מסוימת בתנאים מסוימים. אנחנו במחלוקת איתם על התקופה והתנאים בדיוק. להערכתי, נסגור מאוד בקרוב. אנחנו בשיח מאוד פרודוקטיבי אתם. משרד התיירות כמובן שם.

מה הדלתא? בין מה הוויכוח – בין יומיים לשנה או בין חודשיים לשלושה? מה הפער?

הפער הוא סדר-גודל של כמה חודשים.

אנחנו רוצים שהכול יוארך, גם לעסקים הקטנים.

אסף, אני רוצה לשאול אותך לפני שאתה יורד לפרטים מה מסגרת הזמן. זה מה שחשוב.

מחר אנחנו בדיון עם שר התיירות, אני מאוד מקווה שדברים יסגרו שם. בסוף חלק מהדברים לא צריכים בכלל החלטת ממשלה, לנוהל מלונאים צריך החלטת ממשלה. אני מעריך שמסגרת הזמן שאנחנו רוצים להתכנס אליה ביחד עם המשרד היא להביא החלטת ממשלה ביום ראשון הבא, לא הקרוב. זה לא תלוי רק בנו. יש פה גם צד שרוצה במשא-ומתן כל מיני דברים. אני יכול לפרט עכשיו את כל הפרטים שלו אבל נראה לי שזה לא ייצג את כל הצדדים פה. אנחנו גם מייצגים את הציבור בעניין הזה.

הארכת מועדים זה גם לגבי סוכני הנסיעות, לגבי העסקים הקטנים, או רק המלונאים?

יש את המתווה של החל"ת הגמיש, עשינו אותו בשביל ענפי התיירות והתעופה.

אבל הוא יוארך? זו השאלה. אני לא מצליחה להבין עד מתי.

כרגע אנחנו מדבר על מה שאנחנו מדברים.

תגיד איזה תאריך.

כרגע הוא עד 30 ביוני.

טלי, אני קורא אותך לסדר.

חל"ת גמיש זה כלי אחד. כלי נוסף שהוא דרך משרד התיירות והוא ספציפית לבתי מלון, ספציפית למארגני תיירות נכנסת – שזה מה שמשרד התיירות מטפל בו – ולגבי מורי דרך, מנסה למצוא גם פתרונות ודרכים איך אפשר לתת עוד סיוע. צריך איזשהו כלי, מנגנון, דרכם, אלה כלים שאנחנו יכולים לעשות רק דרך משרד התיירות. נוהל מלונאים דורש החלטת ממשלה. אני מעריך שאנחנו נסכם אתם עד סוף השבוע. זאת הערכה שלי. אני לא יודע להתחייב. אני מזכיר, אני מייצג את הציבור, אני מייצג את הכסף של הציבור, את האינטרסים של הציבור. אנחנו עושים עם המלונאים משא-ומתן ברוח, דרך אגב, מאוד טובה. אני מאמין שנסגור.

ומה קורה עם אנשים עם מוגבלויות?

אני אתייחס לכל. מארגני תיירות נכנסת כנ"ל, זה דרך קרן שיווק. יש סוגיות משפטיות בתוך משרד התיירות, אני באמת לא רוצה להיכנס אליהן, אנחנו נפתור אותן, אני מאמין שנפתור גם אותן. שם כבר התנאים סוכמו, יש שם סוגיה איך מיישמים את זה בפועל, זה אפילו לא דורש החלטת ממשלה, אולי כן. אם כן, נביא גם את זה בהחלטת ממשלה.

אני רק מבקש, אסף, שבסוגיה הזו של מארגני תיירות נכנסת תבדקו האם תיירות מרפא יכולה להיות מוגדרת כתיירות נכנסת.

נבחן את זה. בכל מקרה, כבוד היושב-ראש, אם תרצו, אחרי שיהיה מתווה מסוכם, שנבוא להציג אותו - - -

אבל תתחום את זה אולי בזמנים, אסף.

אני יכול להתחייב רק על מה שתלוי בי. אני יכול להתחייב שאנחנו יום-יום מתעסקים עם זה לא מעט זמן, בקשר עם כל הגורמים פה, שדרך אגב, הם גם אמרו. אני אומר עוד הפעם, יש גם צד שני. אתם כרגע מדברים בשם מארגני התיירות הנכנסת, בשם המלונאים, מורי דרך וכו', מובן לחלוטין, אנחנו מייצגים גם את האינטרס הציבורי במובן של לשמור על התקציב, להסתכל גם על הפרמטרים הכלכליים האלה. מה שאני יכול להציע ליושב-ראש, הוא שברגע שיהיה מתווה נבוא גם להציג אותו בוועדה, לבחירתכם.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבוא ולהציג את המתווה במהלך שבוע הבא לפני החלטות הממשלה. אני שם פה סוגריים: אני לא מוכן שהמשא-ומתן שמתנהל כרגע בין משרד האוצר למשרד התיירות לבין כל הגורמים במשק יתנהל פה בוועדה. לכן כל ההערות – בבקשה לא פה. אסף, אני מבקש כרגע שתעבור לשאלות שקשורות לחוק עצמו. תודה רבה.

אבל מה עם מענק עידוד חזרה לעבודה?

זה קשור לחוק, בזה נטפל.

ומה עם התעופה? הוא אומר שזה בתוך החל"ת הגמיש.

הענף הזה עוד לא מתאושש. באל על יש 2,000 עובדים, אף אחד לא מחזיר אותם. הם לא יכולים לחזור.

עלתה טענה לגבי המועד, אנחנו שמנו אותו עד ה-30 ליוני. הטענה עלתה, אני מניח שכבוד היושב-ראש יתייחס לזה.

כבוד היושב-ראש, צריך להאריך את המועדים. אתה מבין שמחר לא - - -

אני מבין לחלוטין.

רק צריך להגיד לוועדה – אני יודע שבשנה האחרונה זה קצת פחות היה בשיח – לכל החלטה כזאת, לכל סוגיה שמדברים עליה יש היבטים תקציביים, צריך לקחת בחשבון בתוך הדבר הזה. אני שם את זה בצד.

עלתה השאלה של חברת הכנסת רייטן לגבי העניין של הגיל. אני רוצה לומר הבהרה חשובה, אמרתי את זה קודם ואני חושב שחשוב שחברי הכנסת יישמעו. דמי אבטלה זו קצבה שמטרתה לסייע לאדם שמפוטר לגשר בין התקופה שבה פיטרו אותו עד שהוא מצליח למצוא עבודה חדשה, ולאפשר לו שקט נפשי לחפש עבודה משתי סיבות: אחת, מבחינת רווחת משק הבית, שלא בבת אחת ייפול עליו עול כלכלי לדאוג למשק בית, דבר שני, כי למשק יש אינטרס שאותו בן אדם ימצא את מקום התעסוקה הטוב ביותר בשבילו מבחינת הכישורים והיכולות שלו, כך הוא גם יניב יותר לעצמו וגם למשק. התקופה, כך החוק קובע, היא פונקציה של גיל ומספר תלויים. זה הרציונל. קצבת דמי אבטלה לא מחליפה קצבאות אחרות רווחתיות, היא לא מחליפה קצבת נכות, לא קצבת זקנה, לא קצבאות או סיוע אחר שהמדינה נותנת פרטני ככל שיהיה לטובת נושאים אחרים.

הממשלה, ואחר כך הכנסת, בחרה להאריך את דמי האבטלה לתקופה מאוד-מאוד ממושכת וחריגה בגלל הסוגיה של המשבר מתוך איזושהי הבנה שיש קושי רב במציאת עבודה. המשק נמצא באיזשהו סוג של כאוס. זה יוצר עיוות מאוד גדול כי המטרה של דמי אבטלה היא לא לאפשר לאנשים לא לחפש עבודה. ברגע שנתנו את זה עד סוף יוני היה לכך את המשמעויות שלו גם מהצד הזה. ברגע שהמשק כבר פתוח 4 חודשים כל הבעיות שהועלו פה הן ברורות – ואני גם אומר ברמה האישית, לבנו על כך, אני לא יכול להתעלם מזה ברמה האישית, אני כרגע מדבר כמשרד אוצר שמייצג את העמדה הזאת – זו לא המטרה של קצבת אבטלה. רוצה הכנסת, רוצה הממשלה, לעלות קצבת זקנה? היא יכולה לעשות את זה. בשביל זה יש דיוני תקציב. רוצים לעלות קצבאות אחרות? זה בסדר, אלה דיונים שצריכים להתקיים בסך סדרי העדיפויות שהממשלה באה לשקול ביחד עם כל הפרמטרים האחרים.

ההחלטה להאריך לגיל 45 ומעלה נבעה מההבנה שבגיל 45 פלוס יש קושי יותר גדול במציאת עבודה לפי מחקרים. למה לא 44? כי החוק קובע 45.

אבל למה התעלמתם מהילדים?

לא התעלמנו. גם בתקופות משבר, ברגע שהמשק פתוח כבר 4 חודשים ואלה נתוני התעסוקה – אנחנו לא במצב של לפני המשבר, אנחנו במצב בסדר, סביר, אנחנו לא במצב התעסוקה שהיינו רוצים להיות אבל אנחנו במצב סביר – אנחנו רואים שהמשק מתאושש, אנחנו נמצאים במקום שבו אותן הצדקות שהיו לנו להאריך את דמי האבטלה באופן גורף כבר לא קיימות. אם לאדם מסוים קשה למצוא עבודה התפקיד שלנו כממשלה לעזור לו בכלים שיש לנו, אבל לא להאריך את דמי אבטלה כי ההארכה גורפת של דמי האבטלה לא תשנה את זה. באיזשהו שלב יגיע הרגע של הקאט.

אם אתה לוקח למשל שתי אוכלוסיות מאובחנות – הנה, דיברתי פה עם שרון מאל על, אנחנו מדברים על 1,200 אנשים מתחת לגיל 45. הם בדיוק במקום הזה שבו אתם אומרים: הנה, הם יכולים לחזור לעבודה, אבל הם לא יכולים לחזור לעבודה כי המשבר עדיין לא נסגר. הם בהסכמים. העיקרון והלוגיקה שאנשים יחזרו לעבודה – כולם רוצים את זה. תאמין לי. כולם אתך במקום הזה. אף אחד לא מתווכח. אבל יש כרגע איזושהי התנגשות בין התפיסה שהמשבר נגמר והמשק כבר בצמיחה ופתוח לגמרי לבין זה שהוא לא. הוא פשוט לא. יש מלא ענפים שאי אפשר לחזור אליהם.

וגם לסוכני הנסיעות.

כן, הם באותה קטגוריה.

זה שתי סוגיות נפרדות ואני אסביר. בואו נניח לצורך הדיון שאין בכלל מגבלות, לא על התיירות, לא על כלום. עדיין היו עולות פה טענות לגבי אוכלוסיות לפי גיל, הורים יחידניים, בעלי מוגבלות וכו'. לכל אוכלוסייה כזאת קיים קושי במציאת עבודה בעתות רגילות. המשק הישראלי היה במשך הרבה מאוד שנים ב-10%-9%-8%-7%-6% אבטלה.

אבל אנחנו לא שם.

אנחנו שם, מבחינת אבטלה אנחנו שם.

אבל אנחנו מדברים על אנשים שעבדו ונפלטו בגלל הקורונה, לא מדברים על מי שלא עבד גם לפני הקורונה.

בגלל שהיה להם קשה אז, עכשיו קשה יותר, נתעלם מהם. אני לא מצליחה להבין את זה. זה אבסורד.

הטענה שאתם אומרים היא ברורה. במשבר של 2009 המשק הגיע ליותר מ-10% אבטלה ולקח לו הרבה שנים – הוא ירד כל שנה באחוז, 9%, 8%, 7%, 6%, לא האריכו שום דבר באופן גורף. אותו קושי היה גם אז כי אנשים שלפני כן היו בשוק העבודה יצאו החוצה כי זה טבעו של משבר. אנחנו לא נפתור את זה. גם עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה יעלו הטענות האלה. אני רגע שם בצד את ענפי התעופה ותיירות לצורך הדיון.

ומוגבלות.

לא, על זה בדיוק אני מדבר. לאוכלוסיות האלה הוקצו הרבה מאוד תקציבים דרך זרוע העבודה, שיש לה אגף שלם שמטפל באוכלוסיות מעוטות השתתפות ואוכלוסיות עם קשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה. זה גם אוכלוסיות חרדים וערבים שמעוטות השתתפות בדרך כלל, גם בעלי מוגבלות, גם מטעמי גיל. להם הוקצו הרבה מאוד תקציבים שמטרתם לסייע להם, לתת את הכלים לאותן אוכלוסיות להשתלב בשוק התעסוקה, וזה לא נזנח, זה הועצם בתקופת משבר הקורונה. אבל דמי האבטלה הם לא הכלי. למה? כי אותן בעיות שהם מתמודדים אתן היום זה אותן בעיות שהם התמודדו אתן גם ערב הקורונה.

אז למה 45? למה מעל 45 כן? זה אותו רעיון. מעל 45 קשה להשתלב בשוק התעסוקה בשגרה. דמי האבטלה זה שלושה חודשים ואחר כך אתה לא יודע מה יקרה. אתה מכיר בכך שכשיש קושי הוא צריך לבוא לידי ביטוי. אנחנו לא מדברים על אדם שלא עבד לפני הקורונה. הוא עבד, או היא עבדה, פוטר/ה, ועכשיו אתה מחזיר אותו/ה לשוק התעסוקה כי השוק מתאושש, תן לו/ה יותר זמן. זה רק וקטור של זמן.

גמילה, קוראים לזה גמילה, גמילה מדורגת.

אנחנו בגמילה כבר ארבעה חודשים, צריך להבין את זה.

אז למה ל-45 שואל בצלאל.

חוק ביטוח לאומי יודע להפריד לפי גילים, הוא לא יודע להפריד לפי פרמטרים אחרים.

אבל אנחנו יצרנו את החוק אז בוא - - -

אבל חוק הביטוח הלאומי יודע לזהות את הזכאים האלה.

קודם כל, אני לא יודע, שפיגל עכשיו לא פה. על השאלה האם הביטוח הלאומי יודע לזהות או לא אתם יכולים לקיים דיון נפרד.

הוא אמר את זה קודם. הוא אמר שלפי אזורים גיאוגרפיים לא אבל לפי דברים אחרים כן.

אני לא אחליף את שפיגלר, זה גבולי אם אפשר לעשות את זה או לא, אבל זה לא קשור, אנחנו לא עניין תפעולי, אנחנו עניין מהותי. בעניין המהותי, בסופו של דבר, המטרה היא להתנתק מדמי אבטלה. באותה מידה אפשר היה להגיד גם לגבי גיל 45 לא לתת אותם, וגם אז הייתם באים ואומרים אותו דבר בדיוק, את אותן טענות. לא משנה איפה עושים את הקאט, תמיד כשנותנים סיוע ממשלתי זה נעצר איפשהו. אז אם היינו נותנים 44, היו אומרים 43, היו אומרים 40, היו אומרים 39. זה תמיד יהיה כך. זה קשה אבל זה חלק מהעניין. המטרה בסוף היא להתנתק. המטרה היא להשתמש בכלים הנכונים בשביל להתקדם קדימה. גם אם היינו מאריכים את דמי האבטלה עוד חודש, אותה בעיה הייתה קורית עוד חודש. היינו נמצאים בדיון עוד חודש והייתם באים ואומרים את אותם דברים, וגם עוד חודשיים.

לכן אנחנו לא אומרים את עוד חודש, אנחנו אומרים משהו יותר מורכב וקשה.

אנחנו אומרים גמילה מדורגת, כמו שהיה, דרך אגב, המודל של הממשלה.

לא, זה לא רק גמילה מדורגת. אני חולקת עליך. זה לתת כלים והכשרות.

מיכל, הדיון הזה יכול להימשך לנצח. בסוף יש פה כמה סוגיות שאנחנו כוועדה חייבים להתמקד בהן בשביל לפתור אותן. יש את הנושא של גיל 67 שאנחנו חייבים לפתור, יש את הנושא של היולדות - - -

לא רק יולדות, גם בהריון.

גם את הנושא של היולדות צריך לפתור. יש את הנושא של אנשים עם מוגבלויות שצריך לפתור. יש את הנושא של החל"ת הגמיש, שהוא מאוד מאוד חשוב, לנסות לראות איך מאריכים אותו. לבוא ולנסות לנהל פה דיון על שינוי המתווה של איזשהו תהליך מדורג זה לא נכון, כי בסופו של דבר אנחנו מושכים זמן ואנחנו חייבים להצביע על החוק מחר. יש עוד דרך מאוד-מאוד ארוכה לעשות את זה. לבוא ולשנות את המתווה זה גם כנראה לא נכון מהותית וגם אי אפשר טכנית. אנחנו נמצאים היום במצב שאם היינו מגיעים - - -

למה לא נכון מהותית?

היא התכוונה למה שאתה אומר. אם יהיה פתרון לכל מה שהיושב-ראש תיאר עכשיו כולנו נהיה מרוצים.

בסדר גמור.

היו עוד כמה נקודות, להמשך להתייחס?

בקצרה.

עלתה פה כמה פעמים סוגיית ההכשרות. קודם כל אני ממליץ לוועדה – זה נושא מאוד מורכב, אם תרצו לקיים על זה דיון נפרד נבוא ונציג לוועדה את הכול.

נקיים על זה דיון נפרד.

אני רק חייב להגיד שעלו פה טענות מאוד נכונות. יש את דוח 2030, מי שמכיר, זה דוח של ועדה ציבורית שישבה עם נציגים מהממשלה, מההסתדרות, מהמעסיקים, מכולם. אחת הרפורמות הכי משמעותיות שם זו רפורמה דרמטית בהכשרות המקצועיות. גם הרבה יותר מוטה השמה, מוטה תשואה אמיתית, שבאמת מי שהולך להכשרה בסוף רואה משכורת ברמה יותר גבוהה, הרבה יותר שילוב עם שוק פרטי, הרבה יותר יציאה של הממשלה מהסילבוס הפרטני ויותר פיקוח - - -

מתי זה קורה?

זה כבר קורה. חלק גדול הכנסנו כבר כשהקצינו את תקציבי הקורונה לזרוע העבודה, חלק מזה יקרה גם בחוק ההסדרים. עלתה פה גם השאלה של איחוד כל הגופים תחת שר אחד. אין ספק שגם פה צריך להיות שינוי מאוד משמעותי אבל אני באמת חושב שזה - - -

סגרתם את האגף אתמול.

איזה?

של ההכשרה.

כן, מינהלת הכשרות מקצועיות בכל מקרה הייתה אמורה להיקלט בכל גוף שיהיה. אני לא יודע בדיוק מה ההחלטה אבל היא בכל מקרה אמורה לצאת.

אם העובדים שלכם בחל"ת תבדקו רק שהם מעל 45.

עלה הנושא של הבטחת הכנסה, זה דומה לסוגיות שעולות בתקציב. אני רק אסביר את הנושא של ימי חופשה בחל"ת. אני לא זוכר מי שאל, נראה לי חברת הכנסת לזימי, לגבי הרחבת גירעון. הרחבנו את הגירעון פה דרמטית אבל זה פחות לדיון הזה. אני אסיים בנושא של ימי חופשה צבורים. הנושא של החל"ת בא להתמודד עם סוגיות מאוד מסוימות, החל"ת ערב הקורונה. כעיקרון, מי שזכאי לדמי אבטלה זה מי שמפוטר. מי שמתפטר – יש לו 90 יום המתנה. הנושא של החל"ת בא להתמודד עם סוגיות מאוד ספציפיות כדי לא לפגוע בעובד. עד לפני הקורונה השתמשו בזה ברמה של כמה עשרות, אולי מאות, בשנה. לדוגמה, מפעל עומד לפשוט רגל, הוא לא רוצה לפשוט את הרגל, אולי עוד יש סיכוי להציל, הוא מוציא לחל"ת כפוי את העובדים, מינימום של 30 יום, קודם כל מקזזים לעובד את ימי החופשה ואז הוא מקבל דמי אבטלה. למה קיזוז ימי חופשה?

למה מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר שהקיזוז לא היה כך עד היום? אני שואל, אני לא בטוח שאני נגד.

זה לא נכון. מטרת ימי החופשה נועדה לוודא שזה לא מנגנון עוקף, שלא עושים abuse למנגנון של החל"ת. זה בסך הכול מסדיר את מה שהיה. צריך להבין, החל"ת הוא מנגנון יציר פסיקה. זה היה ערב הקורונה בצורה לא מספיק מוסדרת אבל אלה היו הכללים. איך שהתחילה הקורונה מנכ"ל הביטוח הלאומי קיבל החלטה – אני מניח שהיא אושרה לו משפטית בתוכו ומבחינת סמכות, זו שאלה בספק אבל זה לא קשור – לוותר על ימי החופשה. בעיניי, דרך אגב, בדיעבד, החלטה נכונה. לוותר על קיזוז ימי החופשה. היום זה כבר לא רלוונטי כי אנחנו אחרי הדבר הזה.

לפני הקורונה זה היה המצב?

כן.

מה, הוא היה מוותר?

הוא היה חייב, אבל לפני הקורונה זה לא היה כלי - - -

אז אתה רק מעגן עכשיו את ההסדר שהיה קיים קודם, קודם בעקבות פסיקה, בחוק.

בדיוק. נניח שמחר בבוקר, חלילה-חלילה, קורית קורונה 2. תרצה הממשלה עוד פעם לחזיר את החל"ת לזה? תבוא, תיתן את החוק, אבל זה המצב הקיים. זה הכול.

אני רוצה להבהיר שגם הממשלה ציינה בדברי ההסבר שלה שלפי פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין פירש בצמצום את הסעיף וקבע שעובד היוצא לחל"ת, אין מקום להביא בחשבון את ימי החופש העומדים לזכותו לצורך הזכאות לדמי אבטלה. לכן בעצם החקיקה הזאת, להבנתי, נועדה לשנות את ההסדר שקבע בית הדין.

אני רק אזכיר שהעמדה של המוסד לביטוח לאומי הייתה אחרת, רק שהיא לא התקבלה באותו פסק דין ולכן אנחנו ביקשנו לחזור לעמדה המקורית.

המשמעות שהיא שלא דייקתם.

דייקנו. גם בדברי ההסבר דייקנו מאוד.

אז, אסף, לא דייקתם. מן הסתם בתום לב. המשמעות היא – רק שנבין כולנו – שהמצב המשפטי, הדין, לפני החוק הזה, לאור האמירה של בית הדין לעבודה, הוא שכשמוציאים לחל"ת לא מקזזים את ימי החופשה קודם, והממשלה מבקשת עכשיו כן לקזז. אתם יכולים להגיד סברות בעד ונגד, שנחשוב על זה רגע בעצמנו?

כן. את הסברות נגד אתם יודעים להגיד בעצמכם, פשוט לא לפגוע כביכול בתנאים של העובד. הטיעון המרכזי למה לקזז את ימי החופשה הוא שבסוף המנגנון של החל"ת - - -

זה לא לקזז, אני רוצה לחדד, זה לדחות את מועד תשלום דמי האבטלה. לא מדובר בקיזוז.

אבל כתבתם קיזוז.

זה מכבסת מילים.

זה לא שאתה תקבל פחות.

אני רוצה להבהיר: התקופה המרבית הקבועה בחוק לתשלום דמי אבטלה לא נפגעת. היא לא נפגעת. חשוב להבין את זה.

היא נשארת, זה רק מתחיל יותר מאוחר.

זה מתחיל יותר מאוחר אבל זה גם נמשך עוד זמן.

בעיניי יש בזה היגיון.

זו דחייה. זו דחייה. תכתבו דחייה ולא קיזוז.

אם אתה זכאי ל-100 דמי אבטלה ויש לך 10 ימי חופשה, אז קודם כל 10 ימי חופשה ואז אתה תקבל 100 ימים דמי אבטלה.

מוציאים אותך לחופש על חשבונך.

לא על חשבוני, מה פתאום, המעביד ישלם לך על זה.

אפרת, גם העובד צריך לתרום משהו.

למעביד יש זכות היום בחוק להגיד לך מתי לצאת לחופש.

הם צודקים. הממשלה, לשם שינוי, צודקת. בסוף זו רשת ביטחון. אי אפשר לבוא לבן אדם ולהגיד לו: שמור את הרזרבות שלך והמדינה תפצה.

חברים, נושא החופשה הצבורה יכול לייצר מצב בעייתי. אני אתן לכם דוגמה: אנחנו נכנסים לאירוע של החגים, יש לנו חודש חגים, יכול להיות מעסיק שיבוא ויגיד: אדוני העובד, צא לחל"ת ואני אחזיר אותך חודש אחר כך. האירוע הזה הוא לא אירוע בריא. לכן באה הממשלה ואומרת: כדי שהדבר הזה יקרה אנחנו חייבים לייצר מנגנונים ובלמים, ולכן אני חושב שבמקרה הזה הממשלה צודקת. יחד עם זה, אולי כדאי לחשוב על הכמות של הימים. זה הכול.

למה? למה אתה רוצה לחשוב על כמות הימים? אם העיקרון נכון אז מה זה משנה אם זה יומיים או 10?

כי יש משמעות מבחינת העובד.

מה זאת אומרת? זה לא משנה.

הבעיה לפי מה שאתה אומר שיבוא המעסיק ויוציא את עובד לחל"ת בחודש הזה. מה אתה בעצם אומר? המדינה לא תעשה את זה כי אחרת המעסיק יעבוד על המדינה, אבל אם הוא יעשה את זה הוא ידפוק את העובד?

כן.

העובד לא יקבל כלום. היחיד שישלם מחיר זה העובד.

אם אתה רוצה לעשות את זה אתה צריך לאסור על המעסיק לעשות את זה שלא בנסיבות מסוימות כדי לוודא שהוא לא דופק את העובד. אחרי שאסרת על העובד לעשות את זה שלא בנסיבות מוצדקות לבוא ולהגיד למעביד: בוא נחלק בינינו את הנטל.

הסיטואציה שהייה בפסק הדין שאותו הזכרתי מקודם היא שתובעת הוצאה לחל"ת והמעסיק של התובעת הודיע לה שהיא לא יכולה לנצל את ימי החופשה הצבורים. אז מצד אחד היא לא יכלה לנצל את ימי החופשה, ומצד שני ביטוח לאומי לא הסכים לשלם לה דמי אבטלה, אז היא נשארה ללא שכר.

זו בעיה קשה מאוד.

אבל פה אתה קובע הסדר בחקיקה.

בואו נעשה תיקון שאומר שזה בתנאי שהמעסיק משלם את זה בפועל. לא לדבר על הזכאות לימי חופשה אלא על התשלום בפועל.

זה בדיוק התיקון, בין אם שולמו לה ובין אם לא. זה התיקון שמוצע פה.

המקרה שהיה בפסק הדין הוא שהייתה לעובד זכאות רשומה לימי חופש אבל המעסיק סירב לתת לו את זה.

אבל זה אירוע אחר בכלל.

זה האירוע, זה האירוע. בעקבות האירוע הזה ביקשו לתקן.

בין אם שולמו ובין אם לא שולמו. אתה שולח את העובד עכשיו לריב עם המעסיק שלו.

ח"כ סמוטריץ, חסר לך פרט מידע. בעולם נורמלי יש דין מפוטר ומתפטר. אם מפטרים אותי אני זכאי, אם אני מתפטר יש לי 90 יום. אם עכשיו אנחנו דואגים לעובד, נגיד יבוא המעסיק ויגיד לו: אתה חייב לצאת לחל"ת, הוא יכול להגיד: אני לא רוצה לצאת לחל"ת. במצב כזה, אם המעסיק בכל מקרה מוציא אותו, הוא נחשב כמפוטר ואז הוא זכאי לקבל מהיום הראשון עם כל הפיצויים שלו. זה בעצם הקלף שלו כביכול מול המעסיק כי אז המעסיק גם מאבד אותו, אם הוא רוצה לשמר אותו, וגם יש לו כמובן את כל עלויות הפיצויים שהוא צריך להפריש לו ברגע שהוא מפטר אותו.

כל הרעיון של המנגנון של החל"ת נועד למקרים פרטניים: עובד במחלה שצריך לתת לו איזשהו פתרון ספציפי, מפעל שנמצא לפני קריסה ואולי אפשר דרך זה לייצר לו איזשהו מנגנון. ברגע שאתה מוריד את העניין של הדחייה דרך ימי חופשה אתה בעצם לא מטיל שום עלות, לא על המעסיק ולא על העובד. דרך אגב, אני חלילה לא חושב שאנשים - - -

מה קורה אם המעביד אומר: לא משלם לך את דמי החופשה?

אין, הוא לא יכול, אתה קובע הסדר חקיקתי.

הוא אמר שזה היה המקרה בפסק הדין.

אז לא היה הסדר בחוק.

ההסדר החקיקתי מעגן עכשיו את המצב שהיה לפני פסק הדין. פסק הדין לא איפשר.

אבל אתה קובע בדיוק את התנאים האלה עכשיו.

- - -

זה היה המצב הנוהג בביטוח לאומי. זו הייתה גם עמדת המוסד לאורך כל השנים. בא פסק הדין ושינה את המצב הנוהג. לכן הממשלה באה ואומרת פה: אני רוצה לוודא שההסדר שקיים היום בחוק לשיטתנו הוא זה שצריך לחול, וזה לא אומר קיזוז, זה אומר שתשלום דמי האבטלה ידחה לאחר מיצוי ימי החופשה. זו המשמעות.

אין לי מחלוקת על הרציונל – המדינה נותנת רשת ביטחון, קודם תשתמש ברזרבות שלך ואחר כך רשת ביטחון. אלא מה? פסק הדין כן נוצר על רקע סיטואציה שצריך לתת לה מענה. הרי לפסק הדין יש רציונל, זה לא שבית הדין בא ואמר – אם אני מבין נכון, אני סומך על היועצת המשפטית פה – אני חושב שהמדינה צריכה לקחת אחריות במקום המעביד או במקום העובד. בית הדין אמר: במקרה שהמעסיק לא משלם – וזה אירוע אחר מתחום דיני עבודה, שאולי צריך להסדיר אותו אבל המצב כרגע הוא שהוא לא מוסדר – אז אי אפשר שהעובד ייפול בין הכיסאות. המעביד לא ישלם לו מצד אחד, המדינה לא תשלם לו מצד שני.

אבל למה שהוא לא ישלם? איך מעסיק לא יכול לשלם? זה כמו הלנת שכר.

פסק הדין עסק בחל"ת, החוק לא דיבר על חל"ת. הייתה לקונה בחוק לעניין חל"ת. זה משהו שאנחנו רוצים להסדיר אותו עכשיו. כמו שאסף אמר, המטרה היא לא להתערב ביחסים בין העובד למעביד, המטרה היא לגרום לעובד, כמו שצריך, לנצל את ימי החופש.

יש לי הצעת פשרה טובה. אם אני מבין נכון מפסק הדין, המעביד היה לא בסדר מבחינת החוק. הוא פשוט באופן שרירותי החליט שהוא לא משלם. לא מתאים לו לשלם עכשיו את דמי החופשה כי הוא רגיל באוגוסט - - -

היא אומרת לך שלא.

זכותו. הוא לא חייב.

למה זכותו אם יש לי ימי חופשה צבורים?

אחרת בית הדין היה אומר שהוא היה חייב.

אם המעסיק לא חייב לשלם - - -

הוא חייב.

הוא לא חייב. היועצת המשפטית אומרת שהוא לא חייב.

אם זה חל"ת הוא לא חייב כי הוא לא פוטר עוד. הוא יכול להגיד: תחזור מחל"ת ואז אני אתן לך - - -

הוא מוציא אותו לחל"ת.

לחל"ת, אבל הוא לא מפטר אותו.

בהסדר החוקי שאנחנו מציעים עכשיו המעסיק יודע שאם הוא מוציא את העובד לחל"ת, קודם כל צריך לשלם לו. אם מעסיק מוציא את העובד שלו לחל"ת, המשמעות של זה לפי החוק היא שאם יש לו עכשיו 10 ימי חופשה קודם כל אני משלם לו את 10 ימי החופשה.

איפה זה כתוב?

זה לא כתוב. זה כתוב הפוך. כתוב: אם שולם או לא שולם.

כתוב בחוק רק שהעובד מקבל אחרי הימים האלה, בין אם שולם ובין אם לא. אין בעיה, תכתוב פה שהמעביד חייב לשלם ותראה שאתה לא מסתבך עם ארגוני המעסיקים עכשיו.

בין אם שולם ובין אם לא שולם.

על הסעיף הספציפי הזה אנחנו כנראה נצטרך לעשות איזשהו drill down, לדבר קצת, להבין מה המצב כי יש פה דעות שונות של גורמי מקצוע, לכן אני לא כל כך מבין איפה אנחנו עומדים. אנחנו נתכנס פה בשעה 16:00, יש לנו אישור להמשיך לתוך המליאה כדי להגיע להסכמות ולהתחיל בהקראת החוק. עד אז יש לנו לפתור את הסוגיה הזו של החופשה הצבורה. תודה רבה.




(הישיבה נפסקה בשעה 15:20 ונתחדשה בשעה 16:20.)

חברים, אני פותח את הישיבה. השר חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברים, הגעתי לוועדה עוד לפני הצוהריים, אני יושב איתכם בכל הדיונים, ואני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהגיעו. זה חוק חוצה מפלגות, זה משהו שהוא חשוב לכולנו, אין אחד כאן שלא רוצה לדאוג לאזרחי מדינת ישראל, במיוחד לאנשים שזקוקים לזה, אנשים שמצבם מאוד קשה בגלל כל הנושא של נגיף הקורונה, אנשים שיצאו לחל"ת, פיטרו אותם, לא מצאו עבודה, לא חזרו לעבודה. אנחנו ניסינו למצוא את הנוסחה הכי טובה שיש, ואחרי ששמעתי את חברי הכנסת כאן אנחנו שינינו הרבה מהחוק המקורי שהבאנו.

אני חושב שאני אחד מחברי הכנסת הוותיקים שיושבים כאן, אם לא הוותיק ביותר, ואני רוצה להגיד לכם שעברנו הרבה כאן בכנסת, ישבנו ושמענו הסתייגויות, ישבנו כל הלילה. ההסתייגויות הן לא מה שמרתיע אותנו וגם לא הדיונים הארוכים. מה שמעניין אותנו – ואני אומר את זה גם בשמו של שר האוצר אביגדור ליברמן – זה טובת האזרח. ואמרתי את זה גם אתמול במליאה. כשחברי כנסת צעקו לשלוח את זה לוועדות, אמרתי לכם לא להסתכל על הנושא כנושא פוליטי אלא להסתכל על טובתו של אותו אחד שמחכה. שלא נקטע לו בסוף החודש את דמי האבטלה שלו. ועל זה אנחנו הלכנו ובזה אנחנו התקדמנו.

עשינו כברת דרך בכל הנושאים שהעליתם כאן. שר האוצר היה בלב העניינים כל הזמן, אני דיברתי איתו כל הזמן, ואנחנו הגענו לסיכומים עם יושב-ראש הוועדה, סיכומים טובים שחלק מחברי הכנסת היו מעורבים בהם. אבל המילה של שר האוצר הייתה ברורה: שאנחנו הולכים לטובת אותו אזרח שנגמרת לו האבטלה.

אלכס, תציג את הנוסחה שסיכמנו עם שר האוצר עכשיו, ואנחנו נלך איתה. ועוד פעם אני אומר, לא ההסתייגויות של חברי הכנסת הביאו אותנו לכאן, אלא אנחנו הסתכלנו על טובת אותם אנשים, כמו למשל גיל 67 שהעליתם. אנחנו האמנו שאנחנו לא יכולים לפגוע באותם אנשים במכה אחת, ולכן הכנסנו גם את גיל 67, גם יולדות, גם חל"ת גמיש - - -

מה עם התעופה?

שנייה.

הכנסנו גם את הנושא של אנשים עם מוגבלות.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על העבודה הרצינית שהוא עושה כאן בוועדה. כל הכבוד לך, תודה רבה.

תודה. חברים, אני חייב לומר שהאירוע הוא אירוע מורכב, מכמה סיבות. אחת הסיבות היא שמחר חוק החל"ת נגמר. המשמעות של זה היא שאם אנחנו לא נקדם את הדברים מהר אנחנו נישאר ללא שום דבר. יחד עם זאת, היו פה דרישות צודקות גם של חברי כנסת וגם של נציגי החברה האזרחית וארגוני המעסיקים וארגוני עובדים, וניסינו להתחשב בהכול. עם זאת, היינו חייבים לשמור ככל שניתן על המסגרות התקציביות, כי בסופו של דבר אנחנו נמצאים בגירעון מאוד מאוד משמעותי.

אני רוצה להגיד תודה לשר חמד עמאר ולשר האוצר אביגדור ליברמן על זה שהם היו איתנו במהלך כל היום הזה, גם בטלפונים וגם בנוכחות פיזית, ובסופו של דבר הצלחנו להגיע להסכמות והצלחנו להביא הישגים. ניסינו לשבת גם עם חברי אופוזיציה כדי להגיע להסכמות ולנסות לקדם את החוק הזה מהר ככל שניתן, אך לצערי הרב לא הצלחנו, ועדיין יש פערים, וכנראה אנחנו נצטרך להתמודד פה עם פיליבסטר ועם הסתייגויות. המשמעות של זה היא שלא בטוח שהחוק יעבור מחר בקריאה שנייה ושלישית ואנשים יישארו באי-ודאות לעוד כמה ימים. חבל. חבר'ה, בחוק הזה, שהוא חוק ממוקד שאמור לתת פתרון מאוד ספציפי, אי אפשר לפתור את הבעיות של כל העולם וכל המשק הישראלי ושל כל שוק התעסוקה ועולם הקצבאות. לכן החלטנו להתמקד בכמה דברים, ואני חושב שאנחנו הולכים להביא פה בשורה.

אסף, אני רוצה שתהיה איתי, לראות שאני לא מפספס שום דבר בסיכומים שהגענו אליהם. אז הדבר הראשון שלא היה בחוק זה המשך מענקי ההסתגלות לאנשים מעל גיל 67. הצלחנו להגיע להסכם עם האוצר ושר האוצר על המשך מענקים למשך שלושה חודשים, במתווה פוחת – 90%, אחר כך 80% ואחר כך 70%. המשמעות של זה היא שכדי לא לפרוץ את המסגרת התקציבית, אנחנו נצטרך להוריד את דמי האבטלה של אלה שהם מעל גיל 45 מ-90% ל-85%. אני חושב שזה מהלך של הקצאת משאבים צודקת ונכונה. המשמעות של זה היא שאנשים מעל גיל 67 הולכים לקבל מענק גם במהלך חודש החגים. זה מאוד חשוב ואני מאוד שמח שהצלחנו לעשות את זה.

אתם לוקחים מכיס של מסכנים מסוג אחד ושמים בכיס של מסכנים מסוג אחר - - -

שלמה, מחילה, אתה מוריד להם 5%, וככה אתה מייצר צדק חלוקתי.

אבל למה להוריד?

חבר הכנסת קרעי, אני אשמח לקבל ממך הערות כשאני אסיים.

דבר שני, הנושא של נשים בהיריון ויולדות. נוסח החוק המקורי היה שקצבת הלידה משולמת מתוך גובה דמי האבטלה, ואנחנו הצלחנו להגיע לסיכום עם שר האוצר ולהעלות את זה לגובה השכר האחרון. המשמעות של זה היא תוספת משמעותית של בין 25% ל-30% בחודש. אני חושב שזה משמעותי ויפה מאוד.

אבל העלינו עוד נקודה לגבי הנשים בהיריון.

אני אסיים ואחר כך נחזור לזה. אני יודע שאת רוצה להעלות עוד נקודה בעניין הזה.

לגבי אנשים עם מוגבלויות, עלה פה נושא שהוא כמובן חשוב לכולנו - - -

דיברת רק על דמי הלידה או גם על החל"ת עצמו?

אנחנו מדברים על דמי הלידה בלבד.

לגבי אנשים עם מוגבלויות, ברור שזה נושא שכואב לכולנו, וברור לכולנו שלאנשים האלה קשה להשתלב בשוק התעסוקה ולחזור אליו. ולכן הוצע פה מתווה שלדעתי הוא מתווה מצוין – סבסוד שכר באמצעות זרוע העבודה בסך של 20% מהשכר לעשרה חודשים. הנוהל הזה ייכנס לתוקף החל מאוגוסט. אפשר יהיה להגיש בקשות מאוגוסט, אבל הנוהל יהיה רטרואקטיבי החל מ-1 ביולי. זאת אומרת שאנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתלב בשוק התעסוקה ולפנות למעסיקים באמצעות שכר מסובסד.

מה החפיפה שיש לזה עם מענקי העבודה שגם ככה משולמים בתקופה - - - ?

אני ביקשתי ממך לא להפריע. תשאל בסוף.

זה רק שאלת הבהרה, אדוני היושב-ראש.

אנחנו עדיין מחכים לתשובה סופית שזרוע העבודה יודעת מ-1 ביולי ולא מ - - -

קיבלנו תשובה. זה מ-1 ביולי.

לא, חבר הכנסת סמוטריץ' מתכוון להגשה בפועל. את זה מנסים להקדים.

לא, ההגשה בפועל תהיה ב-1 באוגוסט, אבל הסבסוד יהיה רטרואקטיבי ל - - -

חבר'ה, הסיכום ברור. מ-1 באוגוסט אפשר להתחיל להגיש בקשות, והנוהל חל מ-1 ביולי. אגף התקציבים, אני מבקש לקבל על זה מכתב מסודר מכם, נכניס את זה לפרוטוקול, כדי שלא יהיו אי-הבנות.

הדבר הנוסף שהצלחנו להשיג זה ההסכם בין משרד האוצר לביטוח הלאומי – זה לא קשור לחוק, אבל חשוב לומר את זה – לגבי מענק חזרה לעבודה. בהצעה המקורית רצו להאריך את זה רק עד 30 ביוני, שזה עד מחר, שזה בעצם מצב בלתי אפשרי, כי זה לא נותן לעסקים הזדמנות להתארגן; והגענו להסכם שאנחנו מאריכים את זה בחודש. זאת אומרת שאפשר יהיה להיקלט בשוק התעסוקה עד 31 ביולי ושאנשים שייקלטו יקבלו מענק שלוש פעימות, בשלושה חודשים. בנוסף לכך, אנשים שכבר עם מענק עבודה יקבלו חודש נוסף.

אלה הסיכומים שהגענו אליהם. לצידם יש עוד נושא, ואני מבקש מחברת הכנסת אפרת רייטן להציג אותו.

תודה רבה לך. דיברנו על נשים בהיריון, רצינו לדאוג להם, כי תקופת החל"ת הזו והתקופה של הקורונה עלולות לפגוע בהן. כרגע הן לא נמצאות בתוך המתווה הזה, ואנחנו מתעקשים שתמצאו לזה איזשהו פתרון שייתן להן הגנה.

את מתכוונת לדמי אבטלה בתקופה שהן בהיריון?

נכון.

הנושא הזה הועלה על ידי חברת הכנסת אפרת רייטן ועוד חברות כנסת - - -

- - -

כבוד היושב-ראש, מה עם עובדי אל על? אני לא חבר כנסת, אני רק יושב-ראש, אבל מה עם עובדי אל על?

שנייה. אני רוצה לומר - - -

אני מבקש התייחסות. גם אם החלטתם להתעלם מעובדי אל על, אני רוצה התייחסות בבקשה.

אדוני, אם אתה תמשיך להפריע לי אני אצטרך להוציא אותך מהחדר. אני מבקש סבלנות.

הכי קל להוציא אותי מהחדר, הכי קל. למה לזרוק אותי מהחדר?

תוציאו אותו בבקשה. לא נהוג שאורחים בוועדה מפריעים לחברי כנסת.

אני לא אפריע לך.

אני מבקש ממך לחכות עד סוף דבריי, ואחר כך אולי תשאל שאלה ואולי לא, אני לא יודע, כי אנחנו צריכים להתקדם עם החוק. אבל בכל מקרה, אני לא אאפשר לך להפריע לחברי כנסת לדבר.

אני לא מתכוון להפריע לאף אחד.

אני לא מבקש ממך שתענה לי עכשיו.

לגבי הנושא של הגנה על היולדות – זה נושא מאוד חשוב, וכפי שהיה במהלך משבר הקורונה, שנשים שילדו היו מוגנות ומניין ימי החל"ת לא נספר להן בתקופה שהן מוגנות, במהלך 60 יום, אנחנו ממשיכים עם הנוהל הזה ומשאירים אותו תקף גם בהמשך.

בהתאם להוראת השעה.

זאת אומרת שימי החל"ת לא נספרים לתקופה הזאת.

אלה הסיכומים שהגענו אליהם. חברים, אני נותן עכשיו ממש דקה לכל אחד להעיר, ואחר כך נמשיך בהקראת החוק. כל שאר הדברים – בהסתייגויות, כמה שאתם רוצים.

רגע. דיברנו קודם על זה שלנשים הרות קשה להשתלב בשוק התעסוקה ולכן צריך לתת להן את שלושת החודשים. גם זה בעצם נפתר באופן עקיף, כי אם קודם הן היו אמורות לקבל חופשת לידה בגובה של החל"ת ועכשיו הן יקבלו חופשת לידה בגובה של השכר, זה בעצם עוד 30%.

זאת הייתה הנקודה הראשונה.

אבל זה פותר את שתי הבעיות.

אבל יש לנו פתרון גם של הנקודה השנייה.

אמרתי שהנקודה הזאת פותרת גם למי שילדה כבר בתוך התקופה וגם למי שעכשיו בהיריון. אומנם היא תקבל את זה בעוד שלושה חודשים, נניח – אם היא בחודש שישי עכשיו – אבל כשהיא תקבל את זה, היא תקבל את המענק לפי השכר הקודם שלה ועוד 30%, וזה יפצה אותה על התקופה הזאת.

אבל מה אם היא בחודש השלישי להריונה?

בחודש הזה זה בעיה, אבל כשהיא תצא לחופשת לידה ותקבל - - -

אבל תן לה עוד כמה חודשים - - -

זה בדיוק מה שדיברנו עם - - -

- - -

חבר'ה, לא לפתוח פה דיון צדדי. מה העניין?

אולי תסביר שוב את הנקודה של ההיריון, כי לא בטוח שהבנו.

משרד האוצר, בבקשה.

יש היום איסור בחוק לפטר אישה בתקופה המוגנת. אחרי שהיא חוזרת מהחל"ת יש לה תקופה של 60 יום שבה אסור לפטר אותה. הרעיון הוא בעצם לקבוע הוראה שבמניין 60 הימים לא יספרו את אותם ימי החל"ת. זאת אותה הוראת שעה שעשינו במסגרת התיקון שהיה, וכרגע מאריכים אותה עד לסוף השנה.

ואישה שעכשיו בחודש רביעי – היא תוכל לדעתכם להשתלב בעבודה כמו כל אישה עד גיל 45?

התשובה היא לא, אבל "לא" חלקי. נכון שזה מגביל אותה, אבל אנחנו מפצים אותה באמצעות תשלומי חופשת לידה הרבה יותר גבוהים. זה המנגנון, שלדעתי הוא סביר במסגרת מה שאפשר.

לא לכולן יש את הרצף הזה. אנחנו היום מחשיבים לא את החל"ת אלא את המשכורת שלה, שזה משהו אחר לגמרי. ונדמה לי שבתקופות האלה יש נשים שלא מצאו את העבודה שלהן - - -

אבל מחשבים לה שכר אחרון מ-2019, חבר הכנסת מקלב.

טוב, חברים, אני רוצה להתחיל בהקראת החוק.

רגע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר.

שלמה קרעי, בבקשה.

חבר הכנסת סמוטריץ', אני לא מקבל כמוך את זה שאם שר האוצר מתח קו בגיל 45 אז זה אומר שזה כל התקציב שיש, ואז, אם רוצים לטפל בעוד אוכלוסיות מוחלשות אחרות, צריך לקחת מכיס של אנשים אחרים. אני לא מקבל את זה בשום פנים ואופן. 90% אבטלה – זה מה שהוצע וזה מה שיהיה. ולגיל 67 פלוס צריך לתת את המענקים. שלושה חודשים זה לא מספק אותי, אבל אפשר להתפשר על זה. כמו כולם, עד סוף 2021 הם צריכים להיות 90%, 80%, 70%, אבל במתווה של חודשיים-חודשיים-חודשיים. לא צריך להפקיר את אותם אלה שהכי קשה להם למצוא עבודה.

לגבי אנשים עם מוגבלויות, ועדת החריגים שביקשנו – אני מבין שזה מתכנס, אז מבחינתי זה בסדר, למרות שיש - - -

איך זה מתכנס? זה לא מתכנס.

הוא אומר שכן. נתנו למשך עשרה חודשים 20% מימון של השכר. זה נותן איזשהו תמריץ למעסיקים.

אבל אין מעסיק שיעסיק אותו.

חברים, אני לא רוצה ויכוחים. שלמה, תגיד את מה שאתה רוצה, אחר כך מיכל תגיד את מה שהיא רוצה, ואחר כך אופיר.

בכל מקרה, זה לא טיפול מלא, הרי יש עוד אוכלוסיות, למשל האוכלוסייה בפריפריה. יש כמה חורים גדולים בתוך הפתרון הזה, אבל לי כרגע אין פתרון חוץ מוועדת חריגים, שאני מבין שהיא מאוד מורכבת. אני חושב שזה מה שצריך להיות, אבל אני לא אתעקש על זה. אני כן אתעקש על 90% ולא 85% ועל ביטול ימי החופשה, כלומר, העניין הזה שמקזזים את ימי החופשה של העובדים. אלה שני דברים שפוגעים פגיעה קשה, ואני לא מתכוון לוותר על זה. אם רוצים, אפשר להגיע להסכמה איתי.

תודה רבה, שלמה קרעי. מיכל, בבקשה.

לא הבנתי את הנושא של אנשים עם מוגבלויות.

אין בעיה. אסף, תסביר בבקשה.

המשמעות של הנוהל לבעלי מוגבלויות היא בעצם סבסוד שכר. זה בעצם מענק עבודה שניתן בעבור העסקת בעלי מוגבלויות. הוא ניתן דרך זרוע העבודה, אגף מינהל אוכלוסיות, שמטפל באוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה. הרעיון הוא שברגע שנכנסת לעבודה, המעסיק מגיש בקשה ומקבל סבסוד שכר בממוצע של 20%. זה טיפה משתנה לפי גובה השכר, אבל הממוצע הוא 20%, וזה למשך עשרה חודשים. זה בעצם מנגנון שמקל על קליטה של בעלי מוגבלויות, מכיוון שזה נותן למעסיק תמריץ מאוד משמעותי לקלוט אותו.

אסף, יש חפיפה בין זה לבין מענק העבודה שיש היום גם ככה?

מענק העבודה הוא לפרט, לא למעסיק.

אז במקרה הזה זה גם וגם?

זה לא קשור. במקרה הזה המעסיק הוא זה שמגיש את הבקשה, כאשר הפרט רואה את השכר הרגיל שהוא מקבל מהמעסיק. אם בנוסף, הפרט זכאי לקצבאות נוספות או למענקים נוספים, הוא יכול להגיש את זה, זה לא מפריע.

זאת אומרת שזה בעצם פעמיים.

מצוין.

כלומר, אם הוא לא מצא אף אחד שמוכן להעסיק אותו, הוא בעצם לא מקבל כלום על החל"ת.

כן, אבל המצב הזה נכון גם לתקופה של לפני הקורונה.

נכון. אנחנו לא נפתור את כל בעיות המשק בתיקון הזה. אבל זה כן כלי מאוד משמעותי.

מיכל, הסיפור של אנשים עם מוגבלויות הוא סיפור מאוד מורכב ואי אפשר לפתור אותו בחוק כזה. בחוק הזה אנחנו צריכים לתת פתרונות למצב החדש שבו אנחנו נמצאים. על הסיפור של אנשים עם מוגבלויות אני מוכן לקיים דיונים נפרדים ולנסות לקדם את הנושא הזה ולראות איך אנחנו משפרים את מצבם.

אופיר כץ, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. התרגשתי לראות את מצעד השרים בבוקר שבאו לברך ולהגיד כמה חשובים להם גילאי 67 פלוס, אבל חשוב שתדעו שהתוכנית המקורית הייתה לתת להם בחודש הראשון 75%, בחודש השני 50% ובחודש השלישי 50%. פה אני רוצה להודות ליושב-ראש שהיה איתנו במאבק הזה. כרגע מה שהאוצר מציע זה 90, 80, 70, ואני עדיין חושב שאתה צריך להמשיך להתעקש איתנו על הדבר הזה. מדובר על אוכלוסייה חלשה ולא על הרבה כסף. אני מציע למשוך את זה שלושה חודשים, ואז נגיע לתחנה הבאה וייתנו לנו דוח שמראה כמה חזרו לעבודה וכמה לא. עד אז אני מציע 90, 90, 85, ואחרי שנקבל את המצב העדכני נחליט מה עושים הלאה. אבל על 90, 80, 70 לגילאי 67 פלוס אנחנו לא מסכימים. תודה.

ינון, בבקשה.

אני רוצה להמשיך את דבריו של חברי חבר הכנסת אופיר כץ. באמת היו כמה צעדים שהיושב-ראש עשה ביחד איתנו, אבל לצערי הדבר השרירותי של גיל 45 בלי תלויים בכלל ובלי להיצמד לפחות לחוק המקורי של 35 עם שלושה תלויים ולסעיפים האחרים בחוק הזה – אני חושב שאנחנו לא יכולים לתת לזה יד. אפילו לא מנסים להגיע איתנו לפשרה. באנו עם פשרה מול האוצר, אפילו חשבנו להעלות קצת את הגיל עם מספר ילדים אותו דבר, להוריד קצת וכו' – אבל שום דבר. פשוט בלי ילדים. להגיד "בלי ילדים" זה אמירה שבה האוצר אומר שילדים זה לא ברכה. אנחנו לא מוכנים לדבר הזה. תגידו לי "בואו נעשה בגיל של שנה, חצי שנה, שנתיים" – אני מוכן לשמוע על זה. אבל לבוא מראש ולהגיד שילדים זה לא? אני לא מוכן לתת יד לאמירה כזאת, ואני מוכן לשבת על זה פה שלושה ימים, גם אם אני אפסיד בכבוד. אני מוכן להפסיד בכבוד מאשר להרוויח בביזיון.

חברת הכנסת זועבי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לנושא של המענק הגמיש שאמור להמשיך עד סוף אוגוסט. אני רוצה לשאול כמה אנשים השתמשו בזה עד היום? כי למיטב ידיעתי רק 6,000 אנשים השתמשו בזה. לכן אני שואלת למה שעכשיו אנשים כן יתחילו להשתמש בזה, ואיך זה בעצם נותן פתרון למי שאין אכשרה מספקת.

למיטב הבנתי הגישו קרוב ל-40,000, ואם אני לא טועה כבר 20,000 קיבלו את המענק.

יש 22,000 שקיבלו כבר. יש כאלו שקיבלו ליותר חודשים, כלומר לא לחודש אחד. אנחנו מעריכים שעכשיו יקבלו את זה יותר, כי עכשיו הם לא יהיו זכאים לדמי אבטלה. החל מיולי הם כבר לא יהיו זכאים לדמי אבטלה וזה יעודד יותר אנשים לחזור.

מבחינת הנגשת המידע לגבי כל הנושא של ההגשה - - -

אני יכול להגיד שאנחנו שלחנו מסרונים לכל מי שהיה לו פוטנציאל. לכל מי שעמד בתנאים. שלחנו 400,000 מסרונים, אמרנו להם שיש להם פוטנציאל למענק וכדאי להם לעבוד - - -

- - -

יותר מזה, גם כאלה שקיבלנו עליהם דיווח שהם חזרו לעבודה והם עונים על הקריטריונים, אפילו אם הם לא הגישו לנו בקשה, אנחנו שלחנו להם מסרון שאומר שלפי המידע שברשותנו הם עשויים להיות זכאים לזה ועודדנו אותם להגיש תלוש - - -

חברים, תודה רבה.

שנייה, אני רוצה להגיד משהו לגבי החל"ת הגמיש - - -

חבר הכנסת מקלב ביקש לפנייך.

סליחה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אנחנו יודעים גם להודות על דברים שנעשו. אבל הדבר המרכזי שאנחנו דיברנו עליו זה העניין של הגיל. לקחת את גיל 45 ולקבוע שמתחתיו אין שום אפשרות לקבל את החל"ת, להפסיק אותו בצורה חד-צדדית, במיוחד כשאף אחד לא הביא לנו נתונים למה דווקא גיל 45... אני מניח שמישהו באוצר ידע לעשות חישוב שמהגיל הזה ואילך זה כבר הרבה יותר זול. וזאת כאשר חוק הביטוח הלאומי מתייחס לגיל 35 פלוס שלושה תלויים.

ככה זה גם בהצעת החוק המקורית.

זאת אומרת שגיל 35 שעליו דיברנו הוא לא סתם מספר שזרקנו לאוויר. גיל 35 הוא גיל שהמומחים קבעו אותו ויש בו היגיון. לגבי החלק שכבר כן נגענו בו, החלק של הנשים ההרות, אני חושב שבעוד קצת מאמץ אפשר... הרי לא מדובר כאן על היקפים גדולים מאוד, ואני אודה לך אם תבקש לבדוק מה המשמעות להמשיך מהחודש השלישי ומעלה או חודש רביעי ומעלה. למה אני אומר חודש רביעי? בגלל שחזותה מוכיחה עליה, ואז אני יודע שיהיה לה יותר קשה. אני בעצם אומר שאני לא רואה שום היגיון שלפיו לאישה מעל גיל 45 יותר קשה להשתלב מלאישה בהיריון. אז אם הלכת על גיל 45, למה הוספת? אז בוא ניקח את הנשים ההרות ותיתן להן מענה כללי, בלי שחרגת הרבה מהמסגרת.

נכון, צריך לקחת אותן בחשבון.

אפרת רייטן, בבקשה.

אני חושבת שצריך לחדד את העניין הזה, כי לא בטוח שאני חידדתי אותו מספיק קודם. אני שמחה על התשובות האלה, וכמובן שהפתרונות והמתווים מתחשבים ואנחנו רוצים להודות לכם. אבל עדיין, האם אני יכולה לומר בלב שלם שאנחנו שבעי רצון ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים מהישיבה הזאת אחרי שעשינו כמיטב יכולתנו בשביל האוכלוסיות שבאמת נופלות? לא. אני רוצה להתחבר כאן למה שאומר הרב מקלב - - -

חבר הכנסת, בלי "הרב".

למה? אתה לא רב?

מה זה משנה? יש זילות מאוד גדולה בכנסת בנושא של להיות רב. יש פה מישהו שקורא לעצמו רב - - -

אוי, באמת. לא שואלים את השאלה הזאת יותר.

אני חושבת שנשים בהיריון קיבלו כאן מענה חלקי בלבד. אלא אם כן תסבירו לי שאני טועה לחלוטין. נשים בהיריון צריכות כאן איזושהי התייחסות מיוחדת שלא נתתם להן. כמו שחבר הכנסת מקלב הסביר כל כך יפה, אתם לא רואים אותן במתווה הזה. המתווה הזה הוא חלקי, הוא מסוים, הוא לא רואה אוכלוסיות אחרות. מצטערת, אני מרגישה שאתם באמת עושים מאמץ להישאר בתוך המסגרת התקציבית ואני מבינה את האילוצים, ועדיין, יש פה דברים שצריך לחשוב עליהם עוד קצת. אתם לא הולכים עם הדברים האלה עד הסוף.

אפרת, אני מציע שנתחיל בהקראת החוק ואולי נתקדם בהמשך לכל מיני כיוונים.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה ודמי לידה), התשפ"א- 2021


הוספת סעיפים 177א ו- 177ב
1.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 177 יבוא:



"תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום
177א.
לא ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה:







1. הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל"ת);







1. הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת.

יש לי השגה על סעיף 1.

הסתייגות?

כן. גם כתבתי אותה. סעיף 177א. זה פחות מהותי ויותר ניסוחי. במקום "לא ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה אלא אם כן", אפשר לכתוב את זה הרבה יותר פשוט: "ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה למבוטח שהתקיימו בו שני התנאים הבאים במצטבר...". למה לכתוב את זה בצורה מסורבלת?

אני מבקש נושא חדש על ההסתייגות.

ינון, זה לא נושא חדש, אל תגזים. תכף יהיו הרבה נושאים חדשים.

על הכול יהיה, אחי.

(היו"ר ולדימיר בליאק)

תודה.

אי-התחשבות בימי האבטלה לפי סימן ה' במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים 171(א), 171א ו- 174(ג)
177ב.
1. במניין תקופות ימי האבטלה - - -

רגע, מתי אתם מכניסים את ההסתייגויות שלי?

עכשיו אנחנו רק מקריאים את הנוסח.

את ההסתייגות שלי הכנסתם?

רשמנו.

ואיפה נכנס התיקון שהיושב-ראש אמר קודם?

כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים נכניס את זה.

זה כבר הסעיף הזה.

לא, פינדרוס, זה לא בסעיף הזה.

הסיכום שהיושב-ראש אמר זה על פי השכר - - -

זה עוד לא כאן. אנחנו ממשיכים בהקראה.

אי-התחשבות בימי האבטלה לפי סימן ה' במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים 171(א), 171א ו- 174(ג)
177ב.
1. במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות סימן ה':








1. ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור בסעיף 171(א);








1. ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור בסעיף 171א;








1. ימי האבטלה כאמור בסעיף 174(ג).




התיקון הזה מתייחס לדמי אבטלה ששולמו לפי סימן ה' בתקופת הקורונה עד יום 30 ביוני 2021. הימים האלה לא יובאו במניין, כלומר לא ייחשבו, לעניין שלושה נושאים. לפי סעיף 171(א) יש הגבלה על מספר ימי האבטלה המקסימליים שניתן לקבל כל שנה, בחלוקה לפי גילאים. התיקון מאפשר לנו "להתעלם" מימים שהם קיבלו לפי סימן ה' בתקופת הקורונה, כך שככלל, אם יש להם זכאות חדשה לדמי אבטלה הם יוכלו לממש אותה. זאת אומרת שלעניין סעיף 171 אנחנו מתעלמים מהימים האלה.

לפי סעיף 171א מובטל מתחת לגיל 40 יכול פעם אחת בארבע שנים לקבל אבטלה מלא, ובפעם השנייה הוא מוגבל ל-80% מימי האבטלה, והתקרה המקסימלית שלו לדמי אבטלה ליום היא 85% מהשיעור המלא. ועכשיו אנחנו אומרים שגם לעניין סעיף 171א, ימי האבטלה לפי התיקון החדש, סימן ו', לא יובאו בחשבון, כמו הימים לפי סימן ה'.

מה עם ההסתייגויות המהותיות שלי?

אנחנו לא מקריאים את ההסתייגויות.

(היו"ר אלכס קושניר)

אנחנו כרגע מקריאים את הנוסח המקורי של החוק.

ככלל, ממענק העבודה המועדפת מנוכים ימי אבטלה שבעדם שולמו לחייל משוחרר דמי אבטלה ב-11 החודשים שקדמו לתחילת העבודה המועדפת. גם כאן אנחנו אומרים - - -

איזה סעיף זה?

אני מסבירה את מה שהקראתי ב-177ב. אני אומרת שלעניין מענק חייל משוחרר אנחנו לא נביא בחשבון את ימי האבטלה שהוא קיבל בתקופת הקורונה. כלומר, לא ינוכו לו הימים האלה, אלא זה יהיה רק הימים שהם לפי סימן ה', ולגבי משהו אחד ספציפי, גם סימן ו'.







1. במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות בסעיף (א)(2) לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות סימן ו'.







1. בסעיף זה: "הוראות סימן ה'" – הוראות סימן ה' לפרק זה כנוסחן ביום 30.6.21.

סליחה, איבדנו אותך.

זה הנוסח שנמצא אצלכם בטאבלט.

תיקון סעיף 320
1.
בסעיף 320(ז) לחוק העיקרי –



1. בפסקה (4), המילה "המשתלמים" תימחק, ובסופה יבוא "בין ששולמו ובין שלא שולמו";



1. אחרי פסקה (4א) יבוא:




"(4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם."

סליחה, אני לא מצליח למצוא את זה.

זה התיקון שלגביו דיברנו לגבי ימי החופשה. סעיף 320(ז)(4) קובע שלא ישולמו דמי אבטלה בעד התקופה שהוא זכאי לדמי חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית. פה הם מציעים לתקן את הסעיף כך שהוא יחול בין אם שולמו דמי החופשה ובין אם לא.

את יכולה לחזור על מספר הסעיף?

זה מופיע בטאבלט.

היום אנחנו אומרים שאדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה אם הוא זכאי לדמי חופשה שמשתלמים לו לפי חוק חופשה שנתית. אז פה אנחנו מוחקים את המילה "משתלמים לו" ואנחנו אומרים: בין ששולמו ובין שלא שולמו. כלומר, גם אם הוא לא קיבל אותם בפועל, עצם זה שיש לו ימי חופשה זה מבטל לו את הזכאות באותם ימים. זאת אומרת שבאותם ימים הוא לא יכול לקבל.

אני הגשתי הסתייגות בעל פה על העניין הזה.

אנחנו נרשום שוב שאתה מבקש למחוק את כל סעיף 2.

כן, שימי חופשה צבורים לא יתקזזו.

כלומר, אתה מבקש שסעיף 2 יימחק?

אני לא יודע, את היועצת המשפטית, תגידי לי איך להגיד את זה.

אני ממשיכה בהקראה.

תיקון חוק
הביטוח הלאומי – הוראת שעה

1.
בתקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ח באדר ב' התשפ"ב (31 במרס 2022) (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את החוק העיקרי כך:



1. לפני סעיף 50 יבוא:



"הוראות מיוחדות לזכאות לדמי לידה למי שילדה במחצית השנייה של שנת 2021

49ב.
1. על אף הוראות סימן זה, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לתשלום דמי לידה בעד תקופת הזכאות לפי סעיף 50, ויראו לעניין זה את היום האחרון שבו שולמו לה דמי אבטלה כיום הקובע כהגדרתו בסעיף 48:








1. היא ילדה בתקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021);



אני מסיבה את תשומת ליבכם לכך שכל ההסדר הזה חל רק על נשים שעתידות ללדת בין 1 ביולי ל-31 בדצמבר.








1. היא אינה זכאית לדמי לידה לפי סימן זה משום שלא מתקיים לגביה האמור בהגדרה "היום הקובע" שבסעיף 48;



בגלל שבתקופת ההיריון היא לא עבדה אז אין לה יום קובע. היום הקובע זה היום האחרון שבו היא עבדה בהיותה בהיריון, וכאן, מכיוון שהיא לא עבדה בהיותה בהיריון אז אין לה יום קובע. הסעיף הזה מתגבר על התנאי הזה.








1. ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) או לפניו היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה.



כלומר, הייתה לה זכאות לדמי אבטלה לפני 30 ביוני, ביום שבו היא הייתה בהיריון.

אם אני מבינה את התיקון שאדוני הציג קודם, המשמעות היא שאנחנו מוחקים את סעיף קטן (ב), שאומר ששיעור דמי הלידה יחושב על פי שיעור דמי האבטלה. המשמעות היא שדמי הלידה שמשולמים לה הם כפי שדמי הלידה משולמים כרגיל.

אגף התקציבים, שימו לב. המשמעות היא שמוחקים את סעיף (ב), נכון?

למיטב הבנתי במקום דמי אבטלה אנחנו עוברים לשכר.

שדמי הלידה יחושבו לפי שיעור השכר ולא לפי דמי אבטלה.

כן, זאת המשמעות. המשמעות היא שבמקום דמי אבטלה עושים את זה לפי השכר האחרון.

צריך לתקן את הנוסח.

אני מוחקת את סעיף קטן (ב), נכון?

אני לא יודעת אם למחוק. תסמיכו אותנו לנסח את זה ככה שהתיקון שאמרנו יבוא לידי ביטוי בנוסח.

לא, אני מעדיפה שהדברים יהיו ברורים.

גברתי היועצת המשפטית, עדיף לעשות כמו שהיא הציעה. עשינו את זה ככה איתם כמה פעמים.

רק חשוב לוודא את המשמעות: שמשולמים לה דמי לידה כפי שמשולמים לכל יולדת.

נכון.

לפי שכר.

- - -

אפשר לסמוך על אסף שהם יבדקו את זה ויתנו את הנוסח המתאים.

אני עורך דין שלומי מור, מהמוסד לביטוח לאומי. מכיוון שהחוק קובע שהיום הקובע שלה הוא היום האחרון שבו היא קיבלה דמי אבטלה ומכיוון שהחישוב של השכר שלה הוא בחודשים שלפנים היום הקובע, אני רוצה לוודא שלא יצא לכאורה שאני מחשב לה את בסיס השכר בתקופה שהיא קיבלה דמי אבטלה, שבה אין לה באמת שכר. צריך לוודא שזה באמת הולך אחורה לתקופה שבה היא הפסיקה לעבוד באמת.

ולכן לא צריך להסתפק רק במחיקה של הסעיף. אדוני היושב-ראש, תסמיכו אותנו לתקן את הנוסח כך שישקף את מה שהסכמנו.

אין בעיה, אגף התקציבים יציג את הנוסח החדש לוועדה. קדימה, ממשיכים.

1. בסעיף 54(ב)(2), במקום "עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א" יבוא "עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)".



אני אסביר את התיקון. גם פה אני מבקשת שתסמיכו אותנו להסדיר את הנוסח. הסעיף הזה עוסק בחישוב דמי לידה ליולדות עצמאיות. דמי הלידה מחושבים לפי שכר עבודה של מבוטחת. שכר עבודה רגילה של עובדת עצמאית מחושב ככלל לפי סעיף 54(ב)(2) כהכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח או בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע, או בחצי שנה וכו'. בתקופת הקורונה נקבעה הוראת שעה שאפשרה לחשב את השכר הרגיל של עובדת עצמאית לפי רבע שנה בשנת 2019, ומוצע להאריך הוראת שעה זו כך שתחול גם על יולדות שילדו בין החודשים יולי עד דצמבר 2021. יש לנו פה איזו התבלטות ניסוחית אם זה צריך להיות הוראת שעה או הוראה קבועה ואיך בדיוק לרשום את זה, אבל זאת המשמעות – אנחנו מאריכים את אותה הוראה כך שהיא תחול עד דצמבר 2021.



1. לפני כותרת פרק ח' יבוא:

הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש



הגדרות – סימן ו'
179י.
בסימן זה –







"הוראות סימן ה'" –הוראות סימן ה' לפרק זה כנוסחן בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש...



גלעד, לא דיברנו על זה, אבל אני חושבת שזה אותו תיקון כמו התיקון שעשינו כאן, "הוראות סימן ה' כנוסחן ביום 30 ביוני - - -

נראה לי שזה בסדר.

"הפסקת העסקה", של עובד – הפסקת העסקתו של עובד באחד מאלה:








(1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;








(2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף 177א;







"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז טבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021).



יכול להיות שנצטרך להשתמש במונח אחר במקום "התקופה הקובעת", אבל זה דבר ניסוחי לחלוטין.



קיצור תקופת האכשרה לצורך זכאות מיוחדת לדמי אבטלה בעד התקופה הקובעת
179יא.
1. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בשלושת החודשים הראשונים לתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד מספר הימים כלהלן, לפי העניין, לכל היותר:








(1) 87 ימים – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;








(2) 69 ימים – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;








(3) 35 ימים – אם הוא מבוטח כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158 אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;








(4) 34 ימים – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;








(5) 25 ימים – אם טרם מלאו לו 25 שנים;








(6) 50 ימים – בכל מקרה אחר.



יש לנו פה בעצם קיצור תקופת אכשרה למי שהופסקה העסקתו בחודשים יולי עד ספטמבר 2021. מבוטח שיש לו זכאות לדמי אבטלה ותקופת אכשרה של שישה חודשים בלבד במקום 12, יקבל מחצית מדמי האבטלה המגיעים למי שיש לו תקופת אכשרה מלאה לפי הדין הרגיל. בניגוד להוראה הקבועה שחלה בדרך כלל, כאן אנחנו קובעים שימי שירות סדיר לא נחשבים כתקופת אכשרה. בדרך כלל ימי שירות סדיר נחשבים כתקופת אכשרה, אבל כאן לא.

יש פה תיקון נוסף, שאומר שדמי האבטלה לפי הוראה זו ישולמו אף אם המבוטח עבר את מגבלת ימי האבטלה ל-12 החודשים.

מה המשמעות של השינוי לגבי ימי הסדיר?

בדרך כלל מבוטח שהיה בשירות סדיר, אנחנו מחשיבים לו שישה חודשים של שירות סדיר כתקופת אכשרה - - -

ולמה עכשיו לא?

אני אחדד. זה מה שהיה גם בתיקון הקודם, זאת אומרת שזה המשיך אותו דבר ואין פה שינוי לעומת מה שהיה - - -

אבל זה כן שינוי מההוראה הקבועה.

נכון, אבל זה כמו המשך הוראת השעה שהייתה. בעצם המשמעות היא שחייל שהשתחרר מקבל דמי אבטלה ישר ביום שהוא השתחרר. אם אנחנו מבטלים את הצורך בעוד עבודה זה אומר שכל חייל - - -

יכול לקבל.

לא, הוא לא יוכל לקבל. אני אסביר, חברת הכנסת רייטן - - -

הוא יצטרך לעבוד שישה חודשים ואז הוא יוכל לקבל.

אז שיניתם את זה לרעה?

לא, לא שינינו.

אני אסביר. בדרך כלל תקופת אכשרה זה 12 חודשים. במצב העניינים הרגיל שישה חודשים של שירות סדיר היה נחשב בתוך ה-12. זאת אומרת שהוא היה צריך חצי שנה של עבודה באזרחות כדי לקבל. במצב של היום זה רק אותם שישה חודשים, כי תקופת האכשרה היא רק שישה חודשים, זה הסיפור.

התאמנו את כולם למצב של חיילים משוחררים.

הבנתי. אז בעצם ההתייחסות שלכם לימי הסדיר היא כאילו לא רלוונטית, כי שיניתם את המשמעות.

כי קיצרנו לכולם את תקופת האכשרה, כן.

אז לא עשיתם פה שינוי לרעה, אלא עשיתם שינוי לטובה, כי קיצרתם התקופה - - -

לחייל זה לא השתנה.

זה כן הטבה.

לא, כרגע זאת לא הטבה.

אחרי חצי שנת עבודה הוא זכאי לדמי אבטלה.

הוא בעצם כמו כולם, אין לו בעצם את ההטבה שהשירות הסדיר נחשב לו.

אז זה כאילו כן לוקחים לו את ההטבה.

לא, הוא בעצם לא נהנה מההטבה הזאת.

אפרת, המצב של החייל לא השתנה. מה שהשתנה זה שהמצב של האזרחים השתפר.

הבנתי.

נמשיך בהקראה.

1. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בשלושת החודשים האחרונים לתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת עשרה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד מספר הימים כלהלן, לפי העניין, לכל היותר:








1. 145 ימים – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;








1. 114 ימים – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247;








1. 58 ימים – אם הוא מבוטח כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158 אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה;








1. 56 ימים – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים;








1. 42 ימים – אם טרם מלאו לו 25 שנים;








1. 83 ימים – בכל מקרה אחר.







1. הוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה לפי סעיף קטן (א).



פה יש לנו קיצור תקופת האכשרה למי שהופסקה העסקתו בחודשים אוקטובר עד דצמבר. אנחנו מדברים פה בעצם על אוכלוסייה שונה. קודם דיברנו על מי שפוטר בחודשים יולי עד ספטמבר, ועכשיו אנחנו מדברים על מי שפוטר בחודשים אוקטובר עד דצמבר. ההקלה לגביהם היא שיש להם תקופת אכשרה של 10 חודשים במקום 12, ואז הם מקבלים 85%.

למה עשיתם את השוני הזה?

אנחנו בעצם עושים פה איזשהו מתווה הדרגתי לקראת החזרה לשגרה של 12 חודשים. אנחנו אומרים שבתקופה הראשונה זה ממשיך להיות שישה חודשים, בתקופה השנייה זה יעלה לעשרה חודשים, ובשנת 2022 זה כבר יחזור למצב הקודם. זה פשוט מתווה הדרגתי לאירוע.

אני ממשיכה בהקראה.







1. לא תישלל זכאותו של מובטל לדמי אבטלה לפי סעיף זה בשל הוראות סעיף 171(א).



הכוונה הייתה שאם נותנים להם ימים לא תישלל הזכאות שלהם בגלל מגבלת הימים.




ימי אבטלה נוספים למבוטח שמלאו לו 45 שנים
179יב.
1. מבוטח ששולמו לו דמי אבטלה לפי פרק זה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021)...



אני רק רוצה להבהיר שמבחינת המהות אין כאן מחלוקת, אבל מבחינת הנוסח אין הכוונה שהוא חייב שישתלמו לו דמי אבטלה בכל התקופה, זה יכול להיות גם רק בחלק מהימים. נכון? אוקיי. אז יכול להיות שנכתוב "או בחלקה", כדי שהנוסח יהיה ברור.






...וביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) מלאו לו 45 שנים, יהיה זכאי לימי אבטלה נוספים שמספרם שווה למחצית ממספר ימי המימוש (בסעיף זה – ימי אבטלה נוספים); לעניין זה, "ימי המימוש" – הימים שבעדם שולמו למבוטח דמי אבטלה לפי הוראות פרק זה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), בניכוי ימי אבטלה שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי הוראות סימן ה'.



בעצם מבוטח שמלאו לו 45 שנים ב-1 ביולי ושולמו לו דמי אבטלה בתקופה שמיום 1 במרץ 2020 עד 30 ביוני 2021 מכוח הזכאות הרגילה לדמי אבטלה – להבדיל מהזכאות המיוחדת לדמי אבטלה בשל נגיף הקורונה – יהיה זכאי לתוספת ימי אבטלה, אבל היא תהיה בשיעור של מחצית מימי האבטלה שאותה מימשו מכוח הזכאות הרגילה שלהם. אני מקווה שהצלחתי להסביר.

לא הבנתי.

לאדם יש זכאות רגילה לדמי אבטלה, שאותה הוא מימש בתקופת הקורונה. זאת אומרת, גם אם לא היו הוראות מיוחדות לקורונה, יש לו זכאות לדמי אבטלה. והייתה גם זכאות מיוחדת, מכוח סימן ה', שקבעו הוראות מיוחדות בתקופת הקורונה. עכשיו אנחנו אומרים שאנחנו ניקח רק את הימים שהוא ניצל לפי הזכאות הרגילה שלו – ולא את הימים שנתת לו מכוח הקורונה – נחלק אותם בשתיים, ואלה הימים אקסטרה שאני נותנת לבני 45 ומעלה.

נניח הבן אדם ניצל 100 ימים. אז עכשיו יש לו עוד 50. האם אני צודק?

אבל זה נורא מצחיק, זה הפוך, כי אם הוא ניצל פחות אז הוא מקבל פחות. מה הרעיון בזה?

נכון, מי שניצל פחות מקבל פחות ומי שניצל יותר מקבל יותר.

לא, לא, לא.

כן, זה בדיוק ככה.

אני אסביר. יש פה שני אלמנטים. אלמנט ראשון, אם נכנסת למשבר הקורונה עם 175 ימים וניצלת את כולם, אתה תקבל 50%. כי אומרים שמה שמימשת כימי אבטלה לתקופת המשבר – לא לזה היה באמת הביטוח שלך, ולכן תקבל 50%. עכשיו, את צודקת, כי אם לכאורה ניצלתי פחות אז אני אקבל פחות. זה נשמע הגיוני, אבל זה לא. כיוון שאת מה שלא ניצלתי התיקון הזה מאפשר לי לנצל עכשיו. הוא אומר לי, אין בעיה, ניצלת רק 100 ימים? תקבל 50. נותרו לך עוד 75 ימים? אין שום בעיה, אותם תנצל עכשיו מלא מלא עד סוף השנה. ולכן אתה לא מפסיד מזה, כי אם לא ניצלת, תנצל עכשיו.

אבל זה לא כתוב ככה.

זה הסעיף הבא שנקריא.







1. מבוטח שביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) מלאו לו 45 שנים רשאי לממש עד תום התקופה הקובעת או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, לפי המאוחר מביניהם ימי אבטלה אלו:








2. ימי האבטלה הנוספים כאמור בסעיף קטן (א);








2. ימי האבטלה לפי הוראות פרק זה למעט לפי הוראות סימן ה', שלא מימש במהלך התקופה שמיום 1 במרס 2020 ועד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).



כלומר, את הימים שהוא לא מימש הוא יוכל לנצל עד שתי אפשרויות: או עד תום התקופה הקובעת, זאת אומרת עד 31 בדצמבר; או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו.







1. מבוטח שמימש זכאותו לדמי אבטלה לפי סעיף זה וחלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, יראו את התאריך האמור כתאריך הקובע לגביו עד תום התקופה הקובעת.



אני אבקש שעורך דין שלומי מור יסביר את הסעיף הזה, כי הם מתכוונים להפעיל אותו בצורה מסוימת שלא מאוד עולה מהנוסח.

למעשה הסעיף הזה אומר שאם אתה מעל גיל 45 אתה מקבל את תוספת הימים הללו. אותם 50% מהימים זה בדרך 87 ימי אקסטרה. את הימים האלה אתה יכול לנצל עד סוף השנה, עד 31 בדצמבר. אבל הגענו למסקנה שיכול להיות שיש בן אדם בן 45 שאני מעמיד לרשותו 87 ימים או אולי פחות, אבל במקביל הוא יכול להגיש תביעה מכוח הזכאות שלו – או מכוח הזכאות המקוצרת או מכוח הדין הרגיל. במצב כזה עלולה להיות חפיפה בין שתי התקופות האלה. ואז אני אומר לבן האדם הזה: אם אתה לא תגיש תביעה ותקבל מכוח ההארכה הזאת שנותן לך הדין, אז אתה תקבל את כל הימים האלה, וזאת תהיה שנת האבטלה שלך עד סוף השנה. אבל אם אתה תבחר להגיד, רגע, רגע, יש לי זכאות מכוח הדין שלי, מכוח מה שנתתם לי מסעיף אחר, ואותה אני רוצה לממש – אז אני אתן לך לממש אותה. יכול להיות שמכוחה תקבל יותר כסף או יותר ימים, אבל זה יהיה במקום מה שרציתי להאריך לך. כלומר, או שאני מאריך לך כי אתה מעל גיל 45, או שאתה עושה שימוש באפשרויות האחרות, היותר הטובות. זה או זה או זה בתקופה שעד סוף השנה, והוא יכול לבחור.

אנחנו בביטוח הלאומי אפילו הולכים יותר לקראתו - - -

זה נשמע שדפקתם אותו, לא שהלכתם לקראתו.

לא, לא.

לא.

אנחנו לא משתמשים במילים כאלה בדרך כלל.

אתה תשתמש במילים שלך, אני אשתמש במילים שלי. מה שעשיתם פה זה שאדם שלא ניצל את ימי האבטלה שלו – אתם פוגעים בו, אתם אומרים לו שהוא לא יקבל כמו אחד שכן ניצל, אתם אומרים לו שהוא צריך לבחור מה הוא רוצה לנצל, את זה או את זה.

לא, אני אנסה להסביר שוב. בן אדם כזה, בשלב הראשון אני אפילו לא מבקש ממנו שיעשה שום פעולה. אני אומר לו, לפי הנתונים שלי יש לך אקסטרה 87 ימים, פלוס אולי ימי זכאות נוספים, ואתה תקבל אותם באופן אוטומטי. את כל התקופה הזאת אני אתן לך, אפילו במקדמות, אם אני לא אספיק. ואם באוקטובר, נובמבר, אוגוסט אתה תראה שיש לך זכאות ואתה רוצה להגיש תביעה חדשה שתיתן לך יותר, אתה תגיש את התביעה הזאת, ואם אני אראה במערכת שלי שהתביעה החדשה שלך נותנת לך אפילו יותר ממה שאני נתתי לך על פי החוק, אני אתן לך את הגבוה יותר. אז מה הפגיעה פה?

לא, לא, זה הטבה.

אתה בעצם נותן לו לממש גם את מה שמגיע לו בדין וגם את כל התוספת?

לא - - -

אתה לא אומר לו, אם יש לך בדין תקבל גם וגם. או שלא?

לא, אתה לא יכול לקבל כפול, שלמה.

זה לא כפול. מי שניצל את כל מה שמגיע לו בדין - - -

הוא מקבל את התקופה החדשה. ומי שלא ניצל, מקבל 50% פלוס מה שהוא לא ניצל, ואם הוא מגיש תביעה חדשה נותנים לו את הגבוה מביניהם.

מה זה "מגיש תביעה חדשה"? הרי נשאר לו מה שהיה לו לפני כן.

אבל גם באבטלה רגילה זה לא ככה. אתה לא צובר, יש לך מקסימום.

אבל אם יש לך צבירה של ימי אבטלה, זה נשמר לך, זה לא נמחק.

לא, זה לא נכון. אם עכשיו לא עבדת עשר שנים וצברת ועכשיו תצא לאבטלה ותשתמש בכל הימים שלך, אתה אחר כך לא תוכל להשתמש בעוד שלושה ימים שלא ניצלת. זה לא עובד ככה.

מה זאת אומרת? כשאתה חותם אבטלה אתה מנצל מתוך הימים שיש לך, ומה שלא ניצלת נשמר לזכותך.

לא לאורך זמן.

בתוך 12 חודשים.

אני רוצה להסביר את זה. מה ששניכם אומרים נכון. עד 31 בדצמבר אתה צריך לבחור את המסלול, אבל אם ב-1 בינואר 2022 הוא יגיש תביעה חדשה, אני עוד פעם אבדוק לו איזה תקופות אכשרה הוא צבר. הוא לא הפסיד כלום, הכול נצבר לו במהלך 18 חודש מהמועד. מה שאני אומר זה שזה הסדר שבתוקף מ-1 ביולי עד 31 בדצמבר. ב-1 בינואר 2022 כבר חוזרים למסלול הרגיל.

אני רוצה לשאול שאלה. שלומי, אמרת שהוא בעצם יקבל את הגובה מביניהם. אמרת שאתם תיתנו לו את הטוב מבין שניהם. אבל זה לא כתוב בנוסח. אתם אומרים שזה מה שתעשו בפועל?

לא אמרתי את זה. אמרתי שאנחנו באופן אוטומטי נשלם על פי ההסדר שנותן עד 87 ימים. אם אדם ירצה להגיש תביעה כיוון שהוא צבר תקופה, אנחנו נבדוק מה גבוה יותר וניתן לו את הגבוה יותר.

בסדר. קדימה.

זאת אומרת, מי שיגיש תביעה, אתם תיתנו לו את הגבוה מביניהם.

בואי נמשיך, אני רוצה לסיים את הקראת החוק עד 17:30.

אבל למה שבן אדם ידע שהוא יכול להגיש ולקבל?

הוא לא ידע.

אם אני לא מבין אז איך בן אדם יבין שיש לו שתי אפשרויות והוא ידע מה יותר טוב לו?

חבר'ה, ממשיכים.

1. לא תישלל זכאותו של מובטל לדמי אבטלה לפי סעיף זה בשל הוראות סעיף 171(א).








1. המוסד רשאי לשלם למבוטח בעד ימי אבטלה נוספים שניתנו מכוח סעיף זה, בעד חודשים יולי ואוגוסט 2021 וטרם הושלמו כל הליכי הטיפול לשם בירור זכאותו לימים אלה, מקדמה בסכום שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לחודש; הוראות סעיף 302(ב) יחולו לעניין תשלום מקדמה לפי סעיף קטן זה.



זאת בעצם בקשה של המוסד לביטוח לאומי - - -

שמרית, מה הסכום שהקראת?

עד 8,000.

רגע, אנחנו צריכים לבדוק את זה.

הסכום הזה צריך להיסגר גם עם החשב הכללי. נחזור לסעיף הזה אחר כך, ברשותך.

סבבה. ממשיכים.

שיעור דמי האבטלה
179יג.
דמי האבטלה שישולמו למבוטח לפי הוראות סימן זה, למעט דמי אבטלה בעד ימי האבטלה כאמור בסעיף 179יב(ב)(2), יהיו בשיעור של 90% מדמי האבטלה שהיו משולמים לו לפי הוראות סימן ג'.



אני מבינה שהסיכום שהגעתם אליו הוא שלגבי דמי אבטלה לפי סעיף 179יב, שזה דמי אבטלה לבני 45 ומעלה, זה יהיה 85%?

כן.

גלעד, שלומי, אתם על הנוסח?

להבנתי זה 85 במקום 90.

לא, 85 זה רק בני 45 ומעלה.

כן, לא כולם.

כל השאר לא מקבלים הארכה, כל השאר מקבלים את הזכאות הרגילה שלהם. זה רק לבני 45 ומעלה.

בסדר, גלעד? שמעת מה הקראתי?

הקראת 85 במקום 90?

לא, אני בכוונה הסבתי את תשומת ליבך. גלעד, הקראתי את הסעיף כמו שהוא, ובסיפה אמרתי שלגבי דמי אבטלה לפי סעיף 179יב, זה 85%. כלומר, רק לגבי 179יב, שדן בבני 45 ומעלה. בסדר?

זה צריך להיות רק למי שהוארך לו עכשיו החוק באופן הזה, ולא למי שיש לו זכאות רגילה.

כלומר מישהו שהוא בן 45 יכול לקבל בסיטואציה מסוימת או 90% או 85%?

לא. מי שהוא בן 45 - - -

שמרית, צריך לשנות את ההפניה - - -

רגע, אני אסביר לחברי הכנסת, כי זה חשוב. מי שיש לו זכאות לפי חוק ולא "בזבז" אותה בקורונה, מקבל רגיל, כלומר 100% דמי אבטלה, לא פחות. מי שכבר נגמרו לו הימים ועכשיו אנחנו מאריכים לו, שזה רק בני 45 ומעלה, מקבל כיום לפי החוק 90% מדמי האבטלה שלו, עד 1 ביולי. החל מ-20 ביוני הם מקבלים 90% - - -

רק 179יב, כלומר בני 45 ומעלה. רק הם מקבלים את ההפחתה ל-85%, כל השאר לא.

אני רק מסביר מי מקבל 85% ותכף נדבר איך ואיפה מנסחים את זה. מה אנחנו בעצם עושים עכשיו? מאריכים לכל מי שהוא מעל גיל 45 והוא מיצה את ימי האבטלה בתוך הקורונה. אנחנו נותנים לו ליהנות מעוד 50% מהם. בגין אותם הימים האלה, במקום לקבל 90% דמי אבטלה, כמו שזה היום לפי החוק, הוא יקבל 85%. כל שאר הימים שמובטל זכאי להם - - -

אבל יש פה אנשים נוספים שמקבלים לא מכוח הדין הרגיל. למשל, קיצור תקופת אכשרה, 179יא. הם לא בני 45 ומעלה. אני לא הבנתי, אדוני היו"ר, וצריך שתחליטו. הם לא בני 45 ומעלה, וממה שאני הבנתי ה-85% לא חל עליהם. אבל לפי מה שאסף אומר עכשיו ההפחתה כן חלה עליהם.

להבנתי ה-90% חל עליהם. ה-85%, שזה גם החישוב שעשינו, הוא לגבי גיל 45 ומעלה.

אוקיי, אז זה לפי סעיף 179יב בלבד.

תנסחו את זה - - -

שמרית, יכול להיות שיש טעות בנוסח הנוכחי, אבל הכוונה הייתה שמי שמאריכים לו את האפשרות לממש ימים על פי דין – זה לא 90% אלא זה 100%. אבל מי שמקבל תוספת ימים בגין זה שהוא בן 45 ומעלה או מי שמקבל זכאות בגין קיצור תקופת האכשרה בסימן זה - - -

לא, לא, לא, לא מדובר על תקופת האכשרה.

אז יכול להיות שיש הבנה אחרת.

אסף, אני רוצה להבין, יש פה שתי סוגיות. או שאתה בן 45 ומעלה, או שאתה מקבל את הזכאות שלך בגלל קיצור תקופת האכשרה.

בגלל הטבות.

אנחנו דיברנו רק על האוכלוסייה של 45 ומעלה.

אני מודה שלא חידדנו את זה. כעיקרון ה-90% היה אמור לחול על כל מי שמקבל את זה מכוח הטבה ולא מכוח מצב רגיל.

כשעשית את החישוב חישבת רק את ה-45?

עשינו את החישוב על כל העלות.

עשינו את החישוב על כל מי שיהיה זכאי בתוקף החוק.

אז זה לגבי כולם.

אבל 85 או 90? כולם 85%?

כן.

שמרית, זה תואם את הנוסח הקודם לפני ששינינו אותו אתמול בלילה. למעשה רק מי שקיבל על פי דין ואנחנו מאריכים לו את המימוש לא יקבל 90% או 85%.

זה מה שרשום פה. פשוט במקום 90% אני אכתוב 85%. כל מי שמקבל לפי החוק, למעט מי שמממש את הזכאות הרגילה שלו ורק הארכנו לו את התקופה, יקבל 85%.

יש לנו שתי דקות לסגור את הישיבה. אני מציע שתמשיכי להקריא את הנוסח, ואת ההסבר נעשה בהמשך. קדימה.

הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית
179יד.
לעניין תשלום דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית, בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 173(א) כך:








1. בפסקה (1), במקום "70% מדמי" יבוא "מלוא דמי";








1. פסקה (1א) – לא תיקרא;








1. בפסקה (3), במקום "בפסקאות (1) או (1א)" יבוא "בפסקה (1)".



המשמעות היא תשלום דמי הכשרה מקצועית בשיעור של 100% ולא 70%. זה הוראת שעה, זה לא - - -

למה זה רק הוראת שעה? אני רוצה הסתייגות שהסעיף הזה יהפוך להוראת קבע.

לא עכשיו, תעשה לי טובה, אחר כך, יש לי דקה, אני רוצה לגמור את ההקראה.

בסדר, היא כבר כתבה את זה. תודה.

הוראות מיוחדות לעניין חישוב דמי אבטלה

179טו.
לעניין חישוב דמי אבטלה והפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים, למבוטח שהתאריך הקובע שנקבע לגביו קדם ליום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021), בעד התקופה הקובעת, ולא יאוחר מתום התקופה הקובעת או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, לפי המאוחר מביניהם –








1. יקראו את סעיף 167 כך שבמקום סעיף קטן (ב) יבוא:









"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום דמי האבטלה ליום לא יעלה על סכום השווה לשכר הממוצע מחולק ב-25.";

חברים, אני חייב לסגור את הוועדה, אנחנו חייבים להגיע למליאה. אני אודיע מתי אנחנו ממשיכים, זה יהיה היום בוודאות. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 17:30 ונתחדשה בשעה 23:30 )
>>

חברים, אני רוצה לפתוח את הישיבה, ברשותכם. אנחנו עצרנו את הישיבה הקודמת בהקראת נוסח, אז היועצת המשפטית, אני מבקש שנסיים את הקראת הנוסחים, וגם צריך לקרוא את השינויים. נכון?

כן.

ואז נקרא את השינויים ואז נעבור להסתייגויות.

ברשותך, אדוני, אני אשמח להתחיל מהשינוי כי זה סעיף קודם. בעצם אני חוזרת לסעיף שקראנו.

בסדר.

אז בסעיף 179יב, הייתה פה הסכמה ואנחנו השתדלנו לנסח אותה, שאנשים שהזכאות שלהם הייתה מכוח סעיף 179ג. בעצם מדובר על אנשים שהזכאות שלהם לא הייתה מכוח הדין הרגיל. קודם דיברנו על זה שאנחנו מוסיפים ימים לאנשים שהייתה להם זכאות מכוח הדין הרגיל. בעצם עלתה פה הערה מצד חברי הכנסת לגבי אנשים שלא הייתה להם זכאות לפי הדין הרגיל, אלא בעצם כל הזכאות שלהם הייתה מכוח סעיף 179ג שדיבר על קיצור תקופת אכשרה, וזה היה סעיף מיוחד לקורונה. ואותם אנשים, רצו לאפשר שיחול עליהם גם הסעיף שהעניק ימים נוספים.

אז אני מקריאה את התיקון שעשינו. יכול להיות שנצטרך לשנות את הנוסח, אבל המהות היא, כאמור - - -

עוד פעם לשנות?

לא, לא עכשיו. יכול להיות שברמת הניסוח, אחרי הוועדה אנחנו נצטרך עוד פעם טיפה לשנות, אבל זו המהות. בסעיף 179ג בעצם נתנו להם 87 ימים מקסימום, למי שמלאו לו 45 ימים - - -

אז עכשיו בעצם בסעיף קטן (א), איפה שנתנו לכולם מחצית מהימים שהם ניצלו, פה אותו אחד שהיה זכאי רק למחצית תקופת אכשרה, הוא יהיה זכאי למחצית מהימים שהיה זכאי להם לפי סעיף 179ג בסימן ה'.

אנחנו בסעיף 179יב(א), לפני המילים: לעניין זה, "ימי המימוש" – אנחנו נוסיף את המילים: וכן הוא יהיה זכאי למחצית מהימים שהיה זכאי להם לפי סעיף 179ג בסימן ה'.

בסעיף קטן (ב)(2) מדובר על זה שימים שהיית זכאי להם אבל לא שילמו לך, אתה זכאי למלוא הימים. בעצם יש לך הארכה של התקופה שאתה יכול לנצל את הימים שלא מימשת. ואז אנחנו אומרים גם לגבי אותו אחד שהיה לו קיצור תקופת אכשרה והיה לו עד 87 ימים, הוא יוכל גם הוא לנצל. אז בסעיף קטן (2) נגיד בסוף פסקה (2) נאמר: וכן ימי אבטלה לפי סעיף 179ג שהיה זכאי להם ולא שולמו לו במהלך התקופה שמיום 1 במרץ ועד יום 30 ביוני 2021.

שמרית, לגבי הסעיף הקודם, זה ימים ששולמו לו? זה ההופכי של מה שלא שולם לו, כן? את יודעת על מה אני מדבר. נכון?

כן.

179יב זה הסעיף החדש, ואנחנו מפנים ל-179ג, שזה הסעיף הישן שנתן את קיצור תקופת האכשרה.

בצלאל, יש פה שני חלקים. יש את מי שקיבל בגלל קיצור תקופת אכשרה, אותו בן 45 שקיבל 44 יום. או שהוא ניצל את כולם, ואז שולמו לו 88 - - -

87. לא 88.

או שהוא ניצל את כולם בתקופה הזאת, ואז כולם שולמו לו, ואז הוא יקבל מחצית, אבל אין לו עוד מה לנצל. ולכן הסעיף השני של מה נשאר לו לנצל, לא רלוונטי. או שנגיד שהוא פוטר במקרה לפני כמה חודשים, הוא לא הספיק לנצל את 87 הימים, ונגיד שהוא ניצל 86, אז הוא יקבל חצי מ-86 ואת האחד הוא יוכל להמשיך לנצל.

מצוין. זה טוב. הוא יקבל גם את ההשלמה של מה שהיה מגיע לו, וגם עוד חצי קדימה.

כן, זו הכוונה. מה ששולם לו חצי, ומה שלא שולם לו הוא יוכל להמשיך לנצל.

בסדר? זו הייתה ההסכמה?

מצוין.

אנחנו עוברים ל-179טו, זה בעמוד 8. התחלנו לקרוא את הסעיף, אבל עשינו איזשהו תיקון ברישה שהוא רק תיקון נוסחי. אז אני מקריאה אותו מהתחלה:



"הוראות מיוחדות לעניין חישוב דמי אבטלה

179טו.
לעניין חישוב דמי אבטלה והפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים, למבוטח שהתאריך הקובע שנקבע לגביו קדם ליום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021), בעד תקופה שתחילתה ביום תחילת התקופה הקובעת, ועד תום התקופה הקובעת או עד תום 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו, לפי המאוחר מביניהם –








1. יקראו את סעיף 167 כך שבמקום סעיף קטן (ב) יבוא:









"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום דמי האבטלה ליום לא יעלה על סכום השווה לשכר הממוצע מחולק ב-25.";








1. יקראו את סעיף 172 כך שהמילים "מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים" – לא ייקראו.";"

מה זאת אומרת, לא ייקראו?

יקראו את זה כך שלא ייקראו?

אני מסבירה. בעיקרון, יש פה בעצם הקלות לגבי מי שהתאריך הקובע שלו – אנשים שיום הפסקת העבודה שלהם היה לפני 1 ביולי 2021 - - -

שנייה, שמרית. חבר'ה, השעה מאוחרת, אנשים רוצים להתרכז ואני מבקש להמעיט בדיבור שהוא לא רלוונטי. תודה.

אני מדברת עכשיו על מובטלים שהיום הקובע שלהם, זאת אומרת, יום הפסקת העבודה שנחשב להם לעניין דמי אבטלה הוא לפני יום 1 ביולי 2021. לגביהם יש שתי הוראות שעה שכבר היו בתוקף, ואנחנו ממשיכים להחיל את זה לגבי הזכאות שלהם. ואז אני אומרת שני דברים. האחד, בעיקרון, יש היום הוראה שמגבילה את סכום דמי האבטלה מעל היום ה-25. כלומר, ביום ה-26 מתחילים לקזז. אבל לגביהם לא יקוזז. זו הוראה מיטיבה.

עד דצמבר?

זה או עד 31 בדצמבר, או 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביהם. זה או-או, לפי המאוחר.

והתיקון השני אומר שאנחנו מבטלים לגביהם את תקופת ההמתנה בת חמישה ימים, שקיימת אחת לארבעה חודשים רצופים. זאת אומרת, יש חמישה ימים שלא משלמים וכל ארבעה חודשים לא משלמים את חמשת הימים הראשונים. אז ברגע שאני אומרת שהמילים האלה לא ייקראו, זה אומר שאני לא מחילה עליהם את ההגבלה – ישלמו להם ברצף, לא יפסיקו להם כל ארבעה חודשים.

אולי אפשר להשתמש במילה יימחקו?

או יבוטלו?

בגלל שזו הוראת שעה אנחנו לא מוחקים את המילים לחלוטין, אלא רק בתקופת הוראת השעה אני לא קוראת אותן. זה המינוח שאנחנו מנסחים.

אבל מה זה לא קוראים?

מה זה לא ייקראו? צריך בן אדם עם איי קיו מאוד גבוה בשביל להבין.

אוסאמה, על ניסוחים תתווכח, בבקשה, בשעות קצת יותר נורמליות.

אה, אוקיי. הבנתי. מקבל.

"(4) בסעיף 195, בהגדרה "הכנסה מעבודה או ממשלח יד", בסופה יבוא "ולעניין סעיפים 200, 201 ו-202 – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158";



(5) בסעיף 238, בהגדרה "הכנסה", בסופה יבוא "ויראו הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158 כהכנסה מעבודה או ממשלח יד";



(6) בסעיף 320(ח), המילים "לדמי אבטלה או" – לא ייקראו."

זה בעצם הארכה של הוראת השעה בעניין מה שתמיד קראנו לו כפל גמלאות. זה אומר שאנשים שזכאים לאבטלה ולקצבאות נוספות, אנחנו מתייחסים לאבטלה כמו הכנסת עבודה, ואז חל עליה קיזוז מקל יותר. זה חל לעניין קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה ומזונות.

מה שיעור הקיזוז?

לכל אחד מהם יש שיעור קיזוז אחר, אבל כמעט לגבי כולם זו הוראה מיטיבה, כשאנחנו אומרים להם שהקיזוז יהיה להם כהכנסת עבודה ולא כקצבה. ולגבי מי שלא, בהוראת תחולה כתבנו שלא תופחת זכאותו של מבוטח לגמלה בשל הוראות הסעיפים האמורים. מצאנו מקרה אחד שיכול לפגוע בסוג של מבוטח, וכתבנו שזה בכל מקרה לא יפגע בו. לגבי רוב המבוטחים זה הוראה מיטיבה.

זה אותו נוסח כמו בקורונה.

זה פשוט הארכה.

לא הייתי איתכם בקורונה.

"שיפוי

4.
אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בעד כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

תיקון חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה
5.

בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 (בחוק זה – חוק הבטחת הכנסה), כך שבסעיף 12(ג), בהגדרה "תגמול", אחרי פסקה (5) יבוא:



"(6) דמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי, בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז טבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021).""

זה בעצם אותו דבר לגבי מה שאמרנו, הוראת המשך להוראת כפל גמלאות.

"תחילה ותחולה
6.
(א) תחילתו של חוק זה ביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021).



(ב) סעיפים 195, 238 ו-320 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 3(4) עד (6) לחוק זה יחולו על גמלת אזרח ותיק, גמלת שאירים, קצבת נכות ודמי אבטלה המגיעים לפי חוק הביטוח הלאומי בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), אולם לא תופחת זכאותו של מבוטח לגמלה בשל הוראות הסעיפים האמורים כנוסחם בחוק זה."

כפי שאמרתי, אם למישהו החישוב הזה גורם להפחתת גמלה, אנחנו לא נפחית לו את הגמלה בשביל זה.

הגמלאות האלה שעכשיו הקראת, התקופה שלהם היא מ-1 ביולי? כי אולי היו לו אותן קודם.

אבל הוראת השעה הייתה בתוקף על 30 ביוני, ועכשיו אנחנו מחילים הוראת שעה דומה מה-1 ביולי עד סוף שנת 2021.

יש רצף של הוראת שעה. אין לך מה לדאוג.

מה?

רצף של אותה הוראת שעה.

הבנתי. עושים הארכה.

"תחילה ותחולה
6.
(ג) חוק הבטחת הכנסה כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יחול על גמלה המגיעה לפי החוק האמור או על תשלום המגיע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, המשולמים בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)."

גם זה, חוק הבטחת הכנסה חל על תשלום מזונות. לפי חוק הביטוח הלאומי חלות עליו ההוראות לפי חוק הבטחת הכנסה, גם על מזונות שנשים מקבלות ולגבי הקיזוז עם דמי אבטלה.

תיקון חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62) – זה תיקון שלא נכלל בחוברת הכחולה. אתם ביקשתם אותו בהמשך לסיכומים שעשיתם. הוא דובר בוועדה בדיון הקודם, ואני מקריאה אותו. הוא לא הוקרא.

זה מה שאפרת אז דיברה?

הריון? דמי לידה? מה זה?

לא. זה לא דמי לידה.

זה הגנה מפני פיטורים.

זה הגנה מפני פיטורים.

"תיקון חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62)
7.
בחוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2021, בסעיף 3 –




1. בסעיף קטן (א) במקום "כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021);




1. בסעיף קטן (א) המילים "לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות" – יימחקו.




1. סעיף קטן (ב) - - -

למעשה, מדובר בהוראת שעה שקבענו כבר בחקיקה קודמת. אנחנו מאריכים אותה, וזה מה שהוסבר בישיבה הקודמת. יש לכל אישה תקופות מוגנות של 60 ימים, בין אם זה בחזרה כשהיא חוזרת מחופשת לידה, ובין אם זה בתקופה של שעת הנקה שהיא מקבלת או בתקופה שהיא לקחה חל"ת – היא מוגנת 60 ימים מפני פיטורים. בגלל שנוצר מצב שנשים מצאו את עצמן שבעצם כל התקופה המוגנת "התבזבזה" להן, במרכאות, במהלך חל"ת שהן שהו, אז אנחנו אומרים שתקופת החל"ת לא תבוא במניין 60 הימים. ולמעשה, רק כשהן ישובו לעבודה, אז בעצם תתחדש אותה הגנה וייספרו 60 הימים. אז זו בעצם הוראה מיטיבה - - -

אני לא נגד, למרות שאין בזה היגיון. כי בסוף הרציונל של הנקה וכולי, קיים ספציפית כשהיא ילדה. מה שייך עכשיו שנה וחצי אחרי שהיא ילדה שעת הנקה? - - -

לא. ההיגיון הוא לאפשר לאישה לשוב לעבודה, להוכיח את היכולת שלה לעבוד - - -

זו הוראה מיטיבה עם העובדות, והוראה מחמירה עם המעסיקים שלא יכולים לפטר. לכל מטבע יש שני צדדים. אין בזה היגיון.

אני רק אעיר שבתיקון יש סעיף שמאפשר למעביד לפנות ולפטר אם זה לא קשור בקשר להיריון - - -

- - -

אבל זה יכול להיות גם הרבה פחות משנה וחצי.

לא, אבל שר העבודה כמעט ולא נותן.

אני רק אעיר שגם תחילתו ביום 1 ביולי, כלומר, סעיף התחילה חל גם על הסעיפים האלה שאנחנו קוראים עכשיו.

עכשיו יש כאן את תיקון חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, זה עוד סעיף שהוסף בעקבות ההערות של חברי הוועדה.

"תיקון חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה
8.
בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020,



(1) בסעיף 8 –




(א) בכותרת השוליים, במקום "החל מחודש אוגוסט 2020" יבוא "בעד חודשים אוגוסט 2020 עד יוני 2021";




(ב) בסעיף קטן (א), במקום "בתקופה הקובעת החל מחודש אוגוסט 2020" יבוא "אוגוסט 2020 עד יוני 2021";



(2) אחרי סעיף 8 יבוא:



"מענק הסתגלות מיוחד בעד חודשים יולי עד ספטמבר 2021
8א.
(א) מענק הסתגלות מיוחד בעד כל אחד מהחודשים יולי עד ספטמבר 2021, ישולם למי שהיה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2021, והיה מחוסר עבודה גם באותו חודש מהחודשים האמורים שבעדו משתלם המענק.





(ב) סכום המענק בעד חודש יולי 2021 יהיה 90% מסכום המענק המפורט בסעיף 8(ב) בהתאם להכנסתו של הזכאי בחודש יולי 2021.





(ג) סכום המענק בעד חודש אוגוסט 2021 יהיה 80% מהסכום המפורט בסעיף 8(ב) בהתאם להכנסתו של הזכאי בחודש אוגוסט 2021.





(ד) סכום המענק בעד חודש ספטמבר 2021 יהיה 70% מהסכום המפורט בסעיף 8(ב) בהתאם להכנסתו של הזכאי בחודש ספטמבר 2021."

ה-80% הוא לא מהשכר שלו? מה, הוא מתוך ה-90%? הוא כל פעם מתוך אחד אחורה?

הוא מתוך המענק. אם יש לו 4,000 שקל זה מתוך המענק.

ענת תקריא לכם בדיוק את הסעיף, מתוך כמה ה-80%.





"(ה) מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי ישולם למי שחזר לעבודה במהלך אחד מהחודשים יולי עד ספטמבר 2021, ויחולו לעניין אופן חישובו הוראות סעיף 8(ג), בשינויים המחויבים.""

מה זה סעיף קטן (ה)?

הוא מדבר על קבלת חלק מהמענק. אם חזרת לעבודה באמצע החודש, אז אתה מקבל חלק יחסי של המענק.

"8.
(3) בסעיף 11, במקום "לפי סעיפים 3 עד 8" יבוא "לפי סעיפים 3 עד 8א";



(4) בסעיף 14, במקום "עד יום כ' באב התשפ"א (29 ביולי 2021)" יבוא "עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)"."

אם אפשר להוסיף פה שחוק זה נוצר בזכותו של חבר הכנסת אופיר כץ לאחר מאבק ממושך.

אבל תעשה את זה כהוראת שעה.

אבל כדאי גם לומר אחרי זה לפרוטוקול את מה שסוכם אחרי, שלא היה בחלק ההוא. אגב, קיבלנו מכתב על החל"ת הגמיש?

אלכס, הסידור הוא לקבוצה הזו מעל 67 להוסיף להם רק את יולי-אוגוסט-ספטמבר? שלושה חודשים?

כן, שלושה חודשים.

זה מה שסוכם, 70-80-90.

אני רק אעיר שהסכום הוא 70-80-90 מתוך סכום המענק שמפורט בסעיף 8(ב), שזה המענק המלא.

הבסיס.

זה תלוי. מי שהכנסתו אינה עולה על - - -

אבל שלא יפרשו את זה 80 מתוך ה-90.

אנחנו הפנינו לסעיף המלא. אנחנו לא הפנינו ל-90.

צריך להיות ברור שה-80 זה מהסכום הבסיסי.

כתוב: מסכום המענק המפורט בסעיף 8(ב). סעיף 8(ב) מפרט את המדרגות של המענק. זה סכום הבסיס, וממנו גוזרים את האחוזים.

חברים, אנחנו סיימנו את הקראת החוק.

אדוני היושב-ראש, אני לא הייתי כאן - - -

אתה רוצה שנתחיל מהתחלה?

לא, לא. לפני 45 מה סוכם?

הנה, עכשיו ידברו על זה.

יש עוד תוספות מעבר לחוק שחברי הוועדה כאן יחד הצליחו להשיג, דברים מאוד מאוד חשובים, ואני מבקש ממשרד האוצר לפרט, בבקשה.

אז כמו שדובר במהלך היום, מעבר למה שמופיע כאן בחוק, אמרנו שנפתח מסלול סבסוד שכר בשביל לתמרץ העסקה של אנשים עם מוגבלות, וגם הורחב המסלול הזה גם לאנשים מעל גיל 40 עם שלושה ילדים ומעלה.

40 או 45?

45 זה בחוק. עכשיו הלכנו ל-40 - - -

עם שלושה תלויים. זה נוהל שיצא - - - הוא לא חלק מחוק הביטוח הלאומי.

מה מבחינת התאריכים, בבקשה?

אמרנו שהמערכת תעלה לאוויר ב-1 באוגוסט, ויהיה אפשר להגיש גם עבור חודש יולי.

וזה 20%, נכון?

אני לא אפרט בדיוק.

בין 19% ל-21%.

בחלק מהמצבים זה גם יותר. זה בערך 20%.

והדבר הנוסף לגבי הארכת חל"ת?

לגבי המענק לעובדים בשכר נמוך, אמרנו שהוא יוארך ואפשר להגיש גם בחודש יולי.

עד סוף יולי?

כן, במהלך כל חודש יולי אפשר יהיה להגיש ולקבל שלוש פעימות של המענק.

- - -

ולגבי ענף התיירות, אדוני היושב-ראש?

ובחודש יולי מי שקיבל מענק לפני ומיצה את הכול, יוכל להגיש גם בחודש יולי ולקבל עוד פעימה של המענק; מי שמיצה את כל הפעימות.

יש לכם טיוטה של החוק?

אנחנו צריכים לתקן את ההסכם. ההסכם יגיע לוועדת - - -

מה עם ענף התיירות?

בואו נסגור את כל המטרות ששמנו לעצמנו בבוקר היום. לגבי ענף התיירות, הוועדה תעקוב בשבוע הבא אחרי התקדמות המשא-ומתן בין כל הגורמים בענף התיירות מול משרד האוצר ומשרד התיירות.

כל הענפים של התיירות?

נקיים פה דיון על הנושא הזה, ונבקש מהמשרדים הרלוונטיים תשובות.

זה כולל את כל הענפים? את מורי הדרך?

לגבי מורי דרך אנחנו נקיים איתם פגישה נפרדת, פגישת עבודה פרטנית. לא ועדה, אלא פגישה, כדי להבין בדיוק מה המצוקות.

נשב איתם, נבין איתם, ונראה מי הגורמים שיכולים לעזור להם לקדם עניינים.

אדוני היושב-ראש, אז בשבוע הבא ביום שני נקיים דיון מעקב?

אני לא יודע אם ביום שני, אני אבנה את הלו"ז, אבל בשבוע הבא יהיה דיון.

על כל ענף התיירות.

מה לגבי סעיף החופשה?

סעיף החופשה נשאר בחוק כפי שהוא.

אנחנו רוצים פיצול.

מה אנחנו רוצים?

אלכס, אני חושב שזה נושא שדורש דיון. בוא נפצל את הסעיף הזה. הוא לא דחוף. הוא הרי לא בתוך הוראת השעה. נפצל אותו ונדון בו בעוד כמה ימים. ויש זמן לנסות להגיע להסכמות.

מה אתם אומרים? איפה עמדתכם?

חבר'ה, בשביל פיצול חוק צריך אישור מליאה.

אבל אתה מעלה את זה יחד עם אותה הצבעה.

דיברנו על עמדתנו שלא נכון לעשות צעד זה. אנחנו כן חושבים שזה צעד חשוב בתקופה הנוכחית, שהמשק כבר יצא ומנגנון החל"ת לא נצרך כמו שהוא נצרך בעת המשבר, וצריך לחזור למצב שהיה טרום המשבר על מנת למנוע את הניצול של הכלי הזה בצורה - - -

אבל המצב שהיה טרום המשבר הוא שלא קיזזו כי זה פסק הדין של בית הדין לעבודה. דיברנו על זה בבוקר.

פסק הדין בעצם הוחל בזמן המשבר.

פסק הדין ניתן בקורונה.

פסק הדין לא קשור לקורונה.

לא, הוא לא קשור לקורונה, אבל הוא ניתן והביטוח הלאומי נעזר בפרשנות של פסק הדין והלך לפיה.

אתם מוכנים לפחות להוריד את המילים בין אם שולם ובין אם לא שולם?

זה התיקון. זו המחלוקת המשפטית. על זה היה פסק הדין. הביטוח הלאומי בעצם פירש שגם בלי המילים האלו – עד פסק הדין ככה הייתה הפרשנות של החוק.

מה לגבי פיצול של הדבר הזה ואז אפשר להתקדם עם זה הלאה?

אפרת, בשעה 00:30 בלילה, אחרי יום שלם של דיונים, ברגע האחרון את מעלה את הנושא של הפיצול.

לא. זה היה מהבוקר. זה לא חדש.

כן, אבל אנחנו הגענו להרבה מאוד סיכומים. הסיכומים האלה כוללים את כל החוק. את רוצה לפצל? אנחנו נחזור - - -

המשמעות של הפיצול זה להצביע עליו עכשיו בוועדה. זה דבר אחד. ואחר כך ללכת איתו למליאה. המשמעות של זה שהחוק הזה עכשיו נתקע וחוזרים אחורה.

צריך פיצול במליאה לפני שאתה מצביע על החוק? אי אפשר לעשות פיצול, להצביע עכשיו על כל החוק חוץ מהסעיף המפוצל?

אפרת, מה מטריד אתכם בזה? זה למי שיוצא לחל"ת חדש. למה שמעסיק יוציא לחל"ת? שיפטר. אנחנו לא רוצים לעודד מעסיקים להוציא לחל"ת. זה רק למי שיוצא לחל"ת.

בצלאל, כל ההסכמים שהיו כוללים את זה. עכשיו חוזרים אחורה? אין בעיה. רוצים לחזור אחורה? בואו נחזור אחורה.

אני כן רוצה להדגיש, בבקשה, שהיום פוקע, ואם לא נמצא את הפתרון המתאים, נגיע למצב שבו אין הסדרה - - -

אבל ג'ידא, זה לא פוגע. הפיצול לא פוגע בחוק.

אפשר לפצל, ומיד אחרי שהמליאה מאשרת את הפיצול אנחנו מניחים את מה שאושר פה, ואז - - -

נכון, אפשר.

אבל מה זה נותן לך? את מצביעה עכשיו במקום חוק אחד על שני חוקים?

אני חושבת שיש פה סוגיה שאנחנו לא הגענו למסקנה שלה, ועובדה שהיא נשארה והיא מטרידה אותי כל היום. וניהלנו כאן שיג ושיח בעניין הזה.

אני רוצה לנסות להציע הצעה. קודם כל, הפיצול לא מעכב את התהליך הנוכחי. זאת אומרת, מוציאים רק את הסעיף הזה, מעבירים את כל החוק כמו שהוא, מחר מביא אותו למליאה. מבחינתי, אתה תחליט. אתם בקואליציה תחליטו ביניכם. אבל הפיצול לא מעכב את כל החוק, והפיצול לא מחייב כלום. יכול להיות שבסוף החוק יעבור ככתבו וכלשונו, אז זה נותן עוד כמה ימים לנסות לייצר הידברות ולהגיע להסכמות.

אם היושב-ראש לא מסכים, אני מציע לך הצעה. את יכולה להגיש כהסתייגות את הנוסח שאת רוצה. היא תיפול פה עכשיו, אבל היא עולה למליאה. ואז, אם תצליחי להגיע להסכמות עם שר האוצר עד מחר בהצבעה, אפשר להחליט שמחר מקבלים את ההסתייגות שלך במליאה וזה נכנס לתוך החוק.

אני רוצה לשמוע את ההתייעצות של אנשי האוצר, כי יש להם - - -

אני מבין שזה מורכב מול האוצר.

הרעיון של בצלאל הוא טוב.

מה שטוב לך, זה לא טוב תמיד לאוצר. יותר נכון – מה שטוב לך, לא טוב לאוצר.

אני רוצה להתקדם. אפרת, אני מציע לך להגיש את זה כהסתייגות.

אז בסדר גמור. אז זה מה שנעשה – הסתייגות.

אז למחוק את הסעיף הזה - - -

בסדר גמור. מבחינת תהליך ההצבעה, אני רוצה, בבקשה, להבין איך הוא הולך לעבוד.

חברת הכנסת רייטן, ההסתייגות שלך, אם אני מבינה אותה היא סעיף 2 יימחק.

אני מבקש להצטרף להסתייגות.

גם אני.

חמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 00:37 ונתחדשה בשעה 00:40.)

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שאני מושכת את ההסתייגות.

בצלאל, אוסאמה, אפרת משכה את ההסתייגות.

אם היא משכה, אז אנחנו לא נעלה - - -

לא משנה. תשאיר. אנחנו בכל מקרה נמצאים באיזשהו תהליך.

- - -

יאללה, קדימה.

יש שינוי. יש שינוי. תצביעי על כל הספר.

אפשר להצביע על כל הספר בבת אחת?

היועצת המשפטית, חבר הכנסת אזולאי הגיש ספר של 6,000 הסתייגויות. כולנו כאופוזיציה מצטרפים לזה. אם יש הסכמה של כל המסתייגים, את יכולה להצביע על כל הספר הזה בהצבעה אחת. לא צריך עכשיו 6,000 הצבעות.

אני רק אעיר שאם ההסתייגות תתקבל, אנחנו נפתח ונצביע הסתייגות-הסתייגות. אם היא נופלת, זה עולה למליאה.

כנראה שהיא לא תתקבל, נכון?

את רוצה לדעת כבר את התוצאה? נו, באמת.

כנראה שהיא תיפול. יש לכם רוב פה?

- - -

אבל מעבר לספר הזה יש עוד הסתייגויות שהוגשו, וגם בתוכן יש כל מיני מקבצים שאנחנו - - -

- - -

אם האנשים שהגישו את ההסתייגויות לא נמצאים, אז אנחנו לא יכולים להצביע.

גברתי היועצת המשפטית, אם היא בטעות תתקבל, תגישו רוויזיה. לימדתי אותך. לא משנה, הקואליציה. נתתי לכם עוד טיפ. אל תפתחו 6,000 הסתייגויות עכשיו.

רק רגע, אבל על ההסתייגויות האלה אני רוצה נושא חדש.

- - -

מה סוכם? אתה מדבר על 12 שעות - - -

אוסאמה, כרגע אין שום סיכום. יש לנו 6,000 הסתייגויות. אנחנו יכולים לדבר 3,000 שעות. אם יגיעו להבנות מחר – טוב, אם לא יגיעו – יפעילו 98. אני רק חושב שהנושא של 67 זה באמת נושא חדש. לא?

בצלאל, לא צוחקים איתי כשיש לי פטיש ביד.

- - -

לפי סעיפים. בואו נתחיל.

מה זאת אומרת לפי סעיפים?

אנחנו מצביעות הסתייגויות לסעיף, סעיף, הסתייגויות לסעיף, סעיף.

לנו זה לא משנה. העיקר שתוך חמש דקות תסיימו עם זה.

לשם החוק היו שתי הסתייגויות – כשאני אומרת של כל הקבוצות, זה קבוצת הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה, הם התאחדו בכל ההסתייגויות. אפשר להעלות את ההסתייגות הזאת על השם.

חברים, אנחנו מצביעים על ההסתייגות לשם החוק. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ללפני סעיף 1 רוצים להוסיף סעיף מטרה, ויש שם הרבה אופציות, כל מיני מטרות שונות של הצעת החוק הזאת. אנחנו נאחד את זה להסתייגות אחת של כל הקבוצות.

מצביעים על הסתייגות סעיף מטרה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות נפלה.

לסעיף 1, של הרשימה המשותפת, הם רוצים למחוק את סעיף 177א, ויש להם גם הסתייגויות לחלופין של זה, והם רוצים לשנות שם את הנושא – אם הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ללא הצדקה, אז גם זה ייחשב וכל מיני ניואנסים נוספים בסעיף שהם רוצים לשנות. אפשר להצביע על זה ביחד. יש פה 10 הסתייגויות שונות של הרשימה המשותפת לחלופין.

הסתייגויות של הרשימה המשותפת לסעיף 1, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כל הקבוצות, לסעיף 1, הם מבקשים למחוק את סעיף 1, ובנוסף לחלופין, הם מבקשים לבצע בו תיקונים. רוב התיקונים הם תיקונים לשוניים, להחליף מילים, כמו בשל הוצאתו – שהוצא, וכולי. יש לנו פה מקבץ, ובתוך זה נכנס כל הספר הזה שהוגש לי - - -

הוגש בטקס.

כולל הטקס או לא כולל הטקס? אני רוצה לדעת. כי אם זה לא כולל הטקס, אני עושה רוויזיה על הטקס.

אני רק אעיר שגם למליאה - - - יהיו שם בסביבות 100 הסתייגויות, משהו כזה, לגבי סעיף 1.

אני רוצה להצביע על ההסתייגות של כל הקבוצות לסעיף 1. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

לסעיף 2, הרשימה המשותפת מבקשת למחוק את סעיפים 320ז(1) - - -

רגע, את לא מצביעה על סעיף 1?

אה, נכון.

איזה חד אתה, בצלאל. איזה חד.

ההסתייגויות נפלו, אנחנו יכולים להצביע על סעיף 1 כפי שהקראנו אותו ועם כל התיקונים.

מצביעים על סעיף 1 של החוק כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 1 אושר.

סעיף 1 אושר על ידי הוועדה פה אחד.

נעבור להסתייגויות לסעיף 2.

לסעיף 2, לרשימה המשותפת יש שתי הסתייגויות, למחוק את סעיפים 320ז פסקאות (1) ו-(2).

הסתייגות לסעיף 2 של הרשימה המשותפת. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

עכשיו יש לנו את ההסתייגות שמדברת על החופשה, שהיא כן קיימת פה כי היא הוגשה כבר בבוקר על ידי כל הקבוצות, למחוק את סעיף 2 שהוא סעיף הקיזוז של החופשות.

לגבי סעיף 2, קיזוז החופשות, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש פה עוד חמש הסתייגויות.

חברת הכנסת רייטן, ההסתייגות הקודמת כן רשומה על שמך?

לא, לא.

היא משכה את זה. היא משכה.

יש פה כמה הסתייגויות לנוסח, שמחליפים מילים, במקום בין – אם, במקום לגבי – בנוגע, וכולי, לסעיף 2, חמש הסתייגויות של כל הקבוצות. אפשר להצביע עליהן.

הסתייגויות לסעיף 2 – מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגויות לא התקבלו.

עכשיו אפשר להצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. זה בעצם ימי החופשה.

מצביעים על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 2 אושר.

מי נמנע? אני נמנע.

על זה בעצם אני כבר לא מצביע. אז תעשה עוד פעם הצבעה. בוא נעשה רוויזיה. תעשה עוד פעם.

נעשה עוד פעם הצבעה.

- - -

אני לא יכול להצביע בעד ההסתייגות שלי.

- - -

רגע, אבל רוויזיה, המשמעות היא שאנחנו צריכים לחכות חצי שעה להצביע עליה.

בסדר. עד שנגמור תהיה חצי שעה.

הוא הגיש רוויזיה?

- - -

בסדר. סעיף 2 התקבל כנוסח הוועדה.

אני נמנעתי.

בסדר. נמנעת.

סעיף 3, לסיעת הרשימה המשותפת יש הסתייגות שמבקשת למחוק את הסעיף, ולחלופין, הם מבקשים לשנות את התאריך של התקופה הקובעת שם, הם רוצים למחוק את פיסקה 1, וכל התיקונים האלה הם חלופיים כי אם מבקשים למחוק אז לכל התיקונים האחרים יש תיקוני נוסח; במקום "שמתקיימים" יבוא "אחד מן התנאים"; למחוק את פיסקה 1, למחוק את פיסקה 2; להוסיף תוספת של 20% מהשיעור האמור בה; ולמחוק גם את פסקאות 2 ו-3. אלה ההסתייגויות, ואפשר להצביע עליהן.

הסתייגויות לסעיף 2 של הרשימה המשותפת – מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

יש להם עוד סריה של הסתייגויות, והם מבקשים לשנות את המועדים של התקופות, במקום שישה חודשים – חמישה, ארבעה, לשנות גם את מניין הימים שכתובים בסעיף. כל ההסתייגויות האלה כמובן הן חלופיות זו לזו, ואפשר להצביע עליהן גם כן במקבץ אחד.

הסתייגויות של הרשימה המשותפת לסעיף 3 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

פה יש דמי אבטלה למי שמלאו לו 67, ולמעשה ההסתייגות הזאת מתייתרת לאור התיקון שנוסף.

אבל לא אמרנו שמצביעים על הכול ביחד? אם כולנו מסכימים על זה - - -

הם מסכימים? הרשימה המשותפת גם מסכימים?

אנחנו מסכימים. בטח מסכימים.

אני הצעתי את זה מהתחלה.

במליאה זה יבוא בנפרד. עכשיו זה בהצבעה אחת.

על הכול, על הכול.

אנחנו נסנן למליאה. עכשיו נצביע על הכול בבת אחת. במליאה זה עולה כמו שזה - - -

- - -

זה בסדר מבחינת? - - -

היא קיבצה הרבה. כל אחד שהיא אמרה זה מאות.

אני מקבצת. יש פה הסתייגויות מהותיות שביקשתם.

אז אנחנו מבקשים ביחד. מה זה משנה?

גם את המהותיות ביחד?

הכול, נו.

לשנות מספר, אני מבינה שאפשר לאחד, אבל אם זה מהותי - - -

גברתי, היועצת המשפטית, כולנו מכירים את ההסתייגויות בעל פה. אנחנו עבדנו על זה, השקענו, ישבנו לילות על זה. אנחנו באמת זוכרים את זה, וכולנו הסכמנו ביחד להצביע על כל ההסתייגויות בבת אחת. פה בוועדה, לא במליאה.

בכל מקרה צריך לחלק לפי סעיפים.

כן, לפי סעיפים. ולפי הקבוצות כי זה הסתייגויות שונות.

אני לא צריך את הקבוצות. כולנו מצטרפים להכול. אז פשוט תצביעו על כל ההסתייגויות בסעיף - - -

אדוני היושב-ראש, אפשר להצביע על כל ההסתייגויות לסעיף 3, על כל ההסתייגויות לסעיף 4.

אנחנו בדקנו את זה עם יושב-ראש ועדת החוקה, ועושים את זה.

אני אומר לך, זה לא יעמוד במבחן בג"ץ.

השאלה היא מי יעתור.

אנחנו ממשיכים. תנו לנו עוד שלוש דקות. אנחנו עכשיו בהסתייגויות של הרשימה המשותפת. דיברנו על המענק ל-67. הנוסח פה הוא יותר רחב. אתם מבקשים דמי אבטלה של 67, לא 70, 80, 90. אתם רוצים בכל זאת את הסעיף הרחב יותר?

אני מוריד את ההסתייגויות האלה.

מוריד, מצוין.

יש לנו דמי אבטלה למי שהוא אדם עם מוגבלות – סעיף שניסחתם. אתם רוצים את זה?

אוסאמה, סעיף אדם עם מוגבלות אתם רוצים?

דמי אבטלה, להוריד?

הוריד.

עכשיו לקבוצת הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. הם מבקשים להאריך את התקופות שיש פה בסעיף וגם מבקשים כמה שינויים. בוא נראה אם יש פה משהו מהותי או שאפשר להצביע יחד.

הכול מאוד מהותי, אבל אנחנו זוכרים את זה בעל פה.

ויש פה גם את שתי ההסתייגויות שחבר הכנסת אופיר כץ הגיש בנפרד וביקש להוסיף - - -

אפשר ביחד, ביחד.

כולנו מצטרפים להכול.

אז אפשר להצביע עד הסתייגות 190. לכם זה לא אומר הרבה, אבל - - -

הסתייגויות של כל הקבוצות לסעיף 3 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

לחברת הכנסת רייטן יש הסתייגויות. את מסירה את כל ההסתייגויות שלך?

כן.

יש לנו פה את ההסתייגויות של חברת הכנסת מיכל וולדיגר לגבי נציבות שוויון זכויות.

חשוב, חשוב.

מצביעים, מצביעים.

בטח. מה זה? היא עבדה על זה כל הלילה.

מצביעים על הסתייגות של חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש פה הסתייגות של חבר הכנסת פינדרוס, וגם אליה כולם הצטרפו, שבמקום 45 שנים יהיה גם מישהו בן 35 ויש לו שלושה תלויים.

אה, זה מאוד חשוב והוא ביקש ממני.

הסתייגות של חבר הכנסת פינדרוס – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגויות מהותיות – כמו שאמרתי, צריך להצביע - - -

הסתייגות של חברת הכנסת זועבי, היא ביקשה הפחתה מדורגת של דמי אבטלה. נכון? את עדיין רוצה את ההסתייגות?

לא. אני מסירה.

יש לנו פה הסתייגות של ועדת חריגים להארכת דמי אבטלה של חבר הכנסת קרעי. גם זו הסתייגות מהותית, והם מבקשים שתוקם ועדה - - -

מאוד חשוב. כולנו מצטרפים.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

עכשיו יש לי מקבץ של בערך 10 הסתייגויות של שינויים של ימים, גם של הקבוצות. אפשר להצביע על המקבץ הזה.

רגע, אבל את ההסתייגות הזאת צריך לנמק.

תגידי את מספרי ההסתייגויות. יהיה לנו יותר קל.

יש לנו פה הסתייגות 197 עד 203.

הסתייגויות מ-197 עד 203 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגות של חברת הכנסת קרן ברק מהותית, לגבי אדם עם מוגבלות - - -

היא לא כאן. אתם מצטרפים אליה?

כן, כן. ודאי שמצטרפים.

ההסתייגות של קרן ברק – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

זה פיליבסטר של היועצים המשפטיים מה שקורה עכשיו.

אתה מבין, גם כשהאופוזיציה לא עושה לך פיליבסטר, יש את הלשכה המשפטית.

קבוצת הרשימה המשותפת – 206 עד 209, אפשר ביחד. אלה הסתייגויות לא מהותיות.

ההסתייגות של הרשימה המשותפת מ-206 עד 209 - - -

של כל הקבוצות. יש פה גם מקבץ של הסתייגויות. הם רוצים להוסיף מי שזכאי מעל גיל 45 הרבה קבוצות – עולים חדשים, מי שפוטר לפני חודשי הקיץ - - - אחר כך, מורי תל"ן, ענפי התעופה והתיירות וכולי.

הם זוכרים בעל פה, את לא צריכה לחזור.

אנחנו נצביע על זה יחד, 210 עד 225.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

איך אתה נגד? איך אתה נגד כל כך הרבה נושאים חשובים? עולים חדשים וזה, אתה נגד?

בשעה כזאת כן.

הסתייגות של חבר הכנסת קרעי לגבי עובדים שנמצאים בחל"ת מכוח הסכם הבראה של הלוואה שהמדינה קיבלה. גם חבר הכנסת כץ ביקש על מה שאמרת. זו גם הסתייגות שיש לסעיף הזה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

חבר הכנסת ינון רוצה - - -

ב-5177, בסעיף 3 להצעת החוק, במקום הפסקת העסקתו של עובד באחד מאלה, הודעת המעסיק על פיטורי העובד - - - הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף 177 - - - יבוא מאחז אביתר לא יפונה. איפה מנסור?

דווקא עכשיו הוא הלך.

- - -

אבל אתה כבר הצבעת על זה.

לא חשוב.

לאחרי סעיף 3 אפשר להצביע.

אני רוצה להצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר.

הסעיף התקבל כנוסח הוועדה – פה אחד.

יש לנו הסתייגות לאחרי סעיף 3 של כל הקבוצות. גם זו הסתייגות מהותית לגבי הארכת הזכאות למענק הסתגלות לבני 67 למשך מחצית מחודשי הזכאות למענק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

לרשימה המשותפת, לגבי מורי דרך יש פה הסתייגות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

פשוט בהסתייגות שלנו זה גם נמצא כבר.

ההסתייגות לא התקבלה.

מה שהיה פה עכשיו זה אירוע היסטורי, כן, בצלאל?

- - -

הקובץ עם ההסתייגויות נמצא עכשיו בטאבלט. מי שרוצה לעקוב אחרי הנוסח של ההסתייגויות בדיוק, זה נמצא בטאבלט.

יש פה הסתייגות מהותית שמבקשת חוק מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה, למחוק את ההתליה של שיעור הבלתי-מועסקים. הרי זו או לפי שיעור הבלתי-מועסקים או לפי התקופה שקבועה שם. זו הסתייגות של כל הקבוצות.

למרות שכרגע זה לא רלוונטי בכלל.

למה? הארכנו שם את – אז עדיין אפשר למחוק - - -

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתם בעצם מבקשים פה להוסיף 20 הסתייגויות של מלא-מלא תיקונים בחוקים אחרים, כמו חוק הבנקאות וחוק הביטוח על שירותים פיננסיים, חוק זכויות הסטודנט, המון המון הצעות חוק פרטיות. אבל עליהן אנחנו נצביע כמקבץ. זה מופיע בטאבלט.

את יודעת איזו בשורה זו אם זה עובר?

ההסתייגות הזאת, אם היא עוברת, כן. אני אגיד את המספרים שלה, רק שתדעו, ואז נצביע על זה בנפרד. 229 עד 270.

מסעיף 229 עד סעיף 270 – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

עכשיו יש הסתייגות לסעיף 4. כל הקבוצות מבקשות למחוק את סעיף 4.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אפשר להצביע על סעיף 4.

אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 4 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 4 אושר.

סעיף 4 התקבל כנוסח הוועדה.

סעיף 5 – יש הצעה של הרשימה המשותפת למחוק את הסעיף - - - של כל הקבוצות. אפשר להצביע על זה ביחד.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
curried
curried
הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

אז אפשר להצביע על סעיף 5.

מצביעים על סעיף 5 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 5 אושר.

סעיף 5 התקבל כנוסח הוועדה.

לגבי סעיף 6, יש לנו הסתייגות של הרשימה המשותפת ושל הקבוצות למחוק את הסעיף.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

בנוסף, מבקשות פה כל הקבוצות לשנות את - - - החוק, להתלות את זה בהתחלה של חוקים אחרים - - - יש פה כמה חוקים. נצביע ביחד, 276 עד 279.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגויות לא אושרו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

זה היה לסעיף 6, ולסעיף 7 אין. אפשר להצביע על סעיף 6 ו-7 כנוסח הוועדה.