פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



31
הוועדה המסדרת
29/06/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת הוועדה המסדרת
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"א (29 ביוני 2021), שעה 12:30

א. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות, לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית:
1. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411)
2. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412)
ב. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה:
1. הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א-2021 (מ/1417) – המשך דיון
2. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416)
ג. ערעורה של חברת הכנסת אורית סטרוק על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעתה לסדר היום בנושא "טיפול המשטרה בתקיפת בתי יהודים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים"

חברי הוועדה: ניר אורבך – מ"מ היו"ר
יעקב אשר
זאב בנימין בגין
דוד ביטן
מירב בן ארי
מאי גולן
איתן גינזבורג
גלית דיסטל אטבריאן
שרן מרים השכל
מכלוף מיקי זוהר
ווליד טאהא
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
אלון טל
עופר כסיף
אופיר כץ
רון כץ
יוראי להב הרצנו
גבי לסקי
מיכאל מלכיאלי
אבי מעוז
יעקב מרגי
יבגני סובה
שלמה קרעי
מיכל רוזין
שמחה רוטמן
אפרת רייטן מרום
קטי קטרין שטרית
רם שפע

אמיר אוחנה
דוד אמסלם
אופיר אקוניס
איתמר בן-גביר
ניר ברקת
מאזן גנאים
מיכל וולדיגר
מאיר יצחק-הלוי
יום טוב חי כלפון
נעמה לזימי
אופיר סופר
אורית סטרוק
בצלאל סמוטריץ'
אוסאמה סעדי
מנסור עבאס
יצחק פינדרוס
שירלי פינטו
מאיר פרוש
מוסי רז

ישי יודקביץ' - יועץ משפטי, משרד הביטחון

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

יפעת קדם

הכנסת (תיקון מס' 51), מ/1411
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021, מ/1412

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המסדרת. היום יום שלישי, י"ט בתמוז תשפ"א – 29 ביוני 2021. על סדר היום: קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק, לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית. הנושא הראשון: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411). אני מקריא פה כרגע מכתב שקיבלנו ממזכירת הכנסת: "הכנסת החליטה בישיבתה היום, יום שני, י"ח בתמוז תשפ"א – 28 ביוני 2021, להעביר לוועדה המסדרת לקביעת ועדה, לאחר קריאה הראשונה במליאה, את הצעות החוק הבאות: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411). המלצת הלשכה המשפטית היא כי ההצעה תידון בוועדת חוקה, חוק ומשפט". נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לוועדה זמנית לענייני כספים. נדון עכשיו לאיזו ועדה ההצעה הזאת עוברת. אנחנו נדון גם בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412). "המלצת הלשכה המשפטית היא כי ההצעה תידון בוועדת חוקה, חוקה ומשפט". נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לוועדה הזמנית לענייני כספים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו נדון על שתי ההצעות האלו יחדיו. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק-יסוד: הכנסת, שדנו בה במליאה וגם פה בוועדה, זו הצעת חוק מאוד מאוד משמעותית שמשנה את כללי המשחק בתוך המשחק. כמי שישב כאן בקדנציה הקודמת אבל בצד השני, בקואליציה, נכחתי בדיונים מאוד מאוד ארוכים של האופוזיציה דאז על למה החוק הזה באמת משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, על למה לא נכון לעשות אותו, ולמה חוק יסוד במדינת ישראל לא יכול להיהפך לפלסטלינה לפי צרכים פוליטיים כאלה או אחרים. אתה יודע, לפעמים יש הסכמים בין אנשים.

כמו שהיה לפני שנה.

למשל. כשלא מאמינים אחד לשני, רצים לשנות חוקי יסוד. אני חושב שחוק יסוד זה לא הסכם קואליציוני. אני חושב שחוק יסוד זה דבר שהוא הרבה יותר גדול, הרבה יותר חשוב, ואי אפשר לשנות אותו. עד כמה שהקואליציה כן רוצה לשנות אותו, אני חושב שהמקום שלו הוא רק ועדת הפנים, ואני רוצה להסביר למה. ועדת חוקה עמוסה בהרבה מאוד דיונים.

יש גם קורונה עכשיו.

אני חושב שהמקום הראוי הוא בוועדת הפנים בראשותו של מנסור עבאס, שאתמול ראינו את הקונצנזוס הרחב שיש לו בקואליציה ובאופוזיציה. סומכים על שיקול דעתו ועל ההבנה שלו גם בקואליציה וגם באופוזיציה. אני חושב שיותר מתאים שזה יידון בוועדת הפנים.

חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

מאחר ומה שנמצא בסעיף 1 בסדר היום הוא חוק יסוד, על פניו הוועדה שמתאימה לו ביותר היא ועדת חוקה. הבעיה היא שעניין הקמתה של ועדת חוקה, מינוי היושב-ראש שלה והתחלת פעילותה, ושלחתי היום מכתב ליושבת-ראש הוועדה וליועצת המשפטית לכנסת עם העתק ליועצת המשפטית של הוועדה, נעשה באופן לא חוקי, בהצבעה לא חוקית. אני מאוד רוצה להצביע בעד העברת חוק-יסוד: הכנסת לוועדת חוקה, אבל אני אשמח לפני זה לחוות הדעת בנושא של המכתב המפורט שנשלח, האם בכלל יש לנו כרגע ועדת חוקה בכנסת. זה בכל הנוגע לחוק-יסוד: הכנסת.

בכל הנוגע להצעת חוק הכנסת, להבנתי מדובר, ויתקנו אותי אנשי המקצוע אם אני טועה, בחוק שמאפשר התפלגות של ארבעה חברי כנסת. יש שם עוד הוראה שקשורה להעברת התקציב. עצם העובדה שחיברו את שני הדברים האלה להצעת חוק אחת - בעיה בפני עצמה, כי אחד מהם נוגע ללוחות הזמנים להעברת התקציב, שהוועדה המתאימה לזה זו ועדת הכספים, והנושא השני עוסק בהתפלגותם של חברי כנסת, כשאני מתבלט אם זה שייך לוועדת הכנסת הקבועה שבדרך כלל עוסקת בסוגיות של התפלגות או לוועדת הפנים שתהיה בראשותו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי. מאחר ומדובר בהתפלגותם של ארבעה חברי כנסת שנועדו להחליף את רע"ם, רק הולם שוועדה בראשות רע"ם תטפל במי יהיו הארבעה. אני חושב שאפשר לייצר על זה קונצנזוס.

אני מציע שהצעת חוק-יסוד הכנסת, לאחר שנדע אם קמה ועדת חוקה, תעבור לוועדת חוקה כהצעה המקורית שהייתה במליאה. לגבי הצעת חוק הכנסת, מאחר והיא נוגעת גם לתקציב, לעניין כספים, וגם להדחתה של רע"ם מהקואליציה, אני מציע ועדה משותפת של ועדת הפנים וועדת הכספים. אני אשמח לחוות דעת, כי אני חושב שזה הבסיס להרבה מאוד משאלות ההמשך.

חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה.

אני באמת חושב שלהצעת חוק הכנסת יש שתי אפשרויות: או ועדת הכנסת, כיוון שזה חוק-יסוד: הכנסת, אין שום בעיה שוועדת הכנסת תטפל בזה כוועדה, או ועדת הפנים, כי אם רע"ם יהיו בוועדת הפנים עדיף שהם יטפלו בחוק. אני אצביע בעד זה שזה ילך לוועדת הכנסת, כדי שנבחן את היושב-ראש החדש של הוועדה.

חבר הכנסת ביטן, תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה.

החוק הזה הוא אנטי דמוקרטי. דרך אגב, אני לא חושב שנפתלי בנט שותף לזה, זה לא הסיפור שלו. אני חושב שזה בא מראשם של אנשים שהם עצמם נוכלים וכל היום חושבים על תחמונים. זה האירוע של אלקין וגדעון סער.

הם למדו את זה במשך שנים בלשכת ראש הממשלה.

דרך אגב, הם חושבים שהם חכמים שהם עשו תרגיל. הם עושים דברים שפלים, דברים אד הוק. זאת החלטה אנטי דמוקרטית, מטורפת. ממה נפשך? כשחוקק החוק, מה היה הרעיון בבסיסו? שאנשים לא יערקו. למה? כי הציבור הצביע עבור מפלגה, עבור דרך, לא עבור בחירה אישית. יש שני סוגי פרישות. יש פרישה אידיאולוגית לרעה, כמו שעשה ידידנו שקלי. כשאתה מרע את מצבך, סימן שאתה מאמין באידיאולוגיה, וכשאתה מיטיב את מצבך, סימן שאתה מאמין.. אם מהקואליציה פורשים לאופוזיציה, ניחא, אבל אם מהאופוזיציה רוצים לפרוש לקואליציה, לכאורה יש כאן אתנן. ככה אתה מפרק את המערכת. אתם באתם, רציתם לשנות, אבל מה שאתם עושים בהצעת החוק כרגע זה לעודד בוגדנות, זה מה שאתם עושים הלכה למעשה. דרך אגב, זה החוק הראשון כמעט שהכנסתם בהסכם הקואליציוני. זה והקנאביס. יענו, אין עם ישראל, אין נכים, אין קשישים, אין חיילים. אין גם דיון על כך שהלכתם עם הרשימה האיסלאמית ונתתם לה 53 מיליון שקל. אף אחד לא ידע מזה. נתתם גם 500 מיליון. עוד מעט הם יבינו שאין להם שקל, בגלל שאנחנו נבקש, ותגיד לך את זה גם ארבל, לבנות קריטריונים מסודרים. אין דבר כזה במדינת ישראל ערבים או יהודים. דרך אגב, אם זה היה קורה, אני מניח שהיינו עושים הרבה מהלכים כבר בפעם הקודמת.

אתה עדיין חושב שהשמאל לא יוכל להוציא את הכסף?

החוק הזה הוא בושה וחרפה. אני מבקש מכם, תחשבו קצת. אני חושב שהחוק הזה בעייתי. אתה מוריד את הכנסת לשפל המדרגה בזה שאתה מעודד חתרנות ומעודד כל הזמן בגידות, שזה בניגוד לעמדת הציבור. דרך אגב, אני טוען שמי שרוצה לפרוש צריך ללכת הבית, הציבור לא בחר בו.

חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה.

אנחנו נמצאים במצב בו האופוזיציה היא אופוזיציה חדשה בישראל. הגענו לסיטואציה חדשה שאנחנו באופוזיציה. זאת לא סיטואציה נעימה, אין ספק. העניין הוא שאנחנו עדיין לא התרגלנו למעבר מהקואליציה לאופוזיציה. אנחנו מתחילים להתרגל. עזוב אותנו שאנחנו עוד לא התרגלנו, אבל למה התקשורת לא התרגלה שעברנו מהקואליציה לאופוזיציה? איך אני יודע את זה? גדעון סער, שהייתי איתו שנים במפלגה, היה רודף אחרינו כמו ברווז. אתם יודעים מה זה כמו ברווז? הוא היה רודף, מתחנן "מיקי, תעזור לי, תתמוך בי, תהיה חבר שלי". פתאום הוא הולך באיזו שהיא התנשאות, נרגנות כזאת, שאתה אומר לעצמך, זה האיש שתמכתי בו כל כך הרבה שנים בפריימריז? איך בן אדם יכול להשתנות? אתמול בערב, וזה פשוט לא להאמין, אשתו, שהיינו מבלים איתה, בסופי שבוע עם גדעון סער היינו הולכים לליכודיאדה ויושבים לארוחות שבת, פתאום אתמול, בשידור בערוץ 11, תוקפת אותי אישית – "אני בזה לו" וכדומה. איפה הימים שהם היו רודפים אחריי "תתמוך בי, תעזור לי, תצביעי בשבילי"? גדעון סער וזאב אלקין הם בוגדים, אין לזה הגדרה אחרת. הם בגדו במפלגת הליכוד, הם בגדו בעקרונות שלהם, והדבר הזה לעולם לא יישכח להם. כשאני רואה את גדעון סער נפגש עם אמנון אברמוביץ' באיזו שהיא ארוחת צהריים וכנראה מתדרך אותו מה, כמה ולמה, ואחר כך אמנון אברמוביץ' מגיע לאולפני החדשות ומשבח את גדעון סער, אני שואל את עצמי, האם גדעון סער, שחושב שהוא כל כך חכם וכל כך מבין, בטוח שזה מביא לו ציבור? הוא בטוח שהציבור הימני שהצביע בשבילו מעריך את עמדותיו של אמנון אברמוביץ', חושב שאמנון אברמוביץ' הוא פרטנר טוב? ככה גדעון סער פועל בשיא חוכמתו. האם גדעון סער לא חושב שצריך לומר לרעייתו: "תראי, יכול להיות שיש חשש לניגוד עניינים, תשתדלי לא לתקוף בתקשורת אנשים שתוקפים אותי בפוליטיקה, זה יכול להיראות לא טוב, זה יכול להיראות קצת לא מקצועי, לא אובייקטיבי". מה שאני מנסה לומר, וזה המסר שלי היום לגדעון סער, זה שאל יתהלל חוגר כמפתח. העולם הפוליטי הוא עולם עגול, פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה. בהזדמנות זו אני מבטיח לגדעון סער, לא משנה אימתי ולא משנה איפה, לעולם, אבל לעולם כף רגלו לא תדרוך יותר בליכוד. זאת ההתחייבות שלי פה.

חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אתה ממילא מורח פה זמן עד שיהיה לך פורום להצבעה, אנחנו רואים את זה, אז לי יש נושא שהוא קונצנזואלי ואין לי שום ספק שחוץ מהמשותפת ורע"ם כולם פה יצביעו בעד הנושא הזה. מדובר בנושא דחוף, בנושא של חיי אדם, וזה הנושא של הערעור על החלטת הנשיאות בנוגע להצעה דחופה לסדר היום על המצב בשמעון הצדיק. מאז שהנשיאות החליטה לדחות את הבקשה הזאת שנוגעת לחיי אדם ממש, וגרות שם משפחות עם ילדים שזורקים עליהן יום יום אבנים, בקבוקים, בקבוקי תבערה, נפצים, חזיזים - המצב רק החמיר, כי מאז המשטרה התקפלה משם. אנחנו מדברים על משפחות וילדים שחיים בסכנת חיים אמיתית. הם לא גרים באיזה חור, הם גרים במרכז ירושלים, 50 מטר מהרכבת הקלה. אני סך הכל ביקשתי להעלות את הנושא הזה לסדר היום כדי שהשר לביטחון פנים יידרש לתת לזה מענה. מכיוון שאנחנו מדברים על חיי אדם והולך להיות פה קונצנזוס על הדבר הזה, אני מבקשת שנעשה רגע פאוזה ונדון בנושא הזה. זה דיון קצר, פשוט, קונצנזואלי. מדובר באנשים שהחיים שלהם בסכנה יום-יומית. בואו נחזיר את זה לסדר היום. השר לביטחון פנים מקבל כבר עכשיו הודעה שהוא צריך להיערך לדיון הזה מחר במליאה. אנחנו מדברים על חיי אדם, אנחנו מדברים על ביטחון מרכז ירושלים. אני מבקשת ממך, ניר, אני יודעת שאכפת לך מהנושא הזה. אני בטוחה שזה אפשרי גם מבחינת התקנון.

אנחנו תיכף בודקים את זה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

אני חושב שסעיף א1 וסעיף א2 מחייבים התייחסות רצינית. אני חושב שאין חיפזון לחוקק היום כשאין את ועדות הכנסת, כשהכנסת חבולה, פצועה, כשוועדת החוקה מקרטעת, כשיש ועדות זמניות. מה הבהלה? עוד יומיים-שלושה תקימו את הוועדות, תעבירו להן, ואז נראה את התמונה הכוללת וההחלטה תהיה יותר רצינית.

הנוהג בנשיאות הכנסת זה שכשיש רשימת הצעות לסדר מדפיסים את זה כמקצבים של הצעות לפי הנושא ודנים קבוצה-קבוצה. יש מכסה. במקרה אתמול הוא סימן מראש את המקבצים והציע שמקבץ כזה וכזה יאושר. הוא נתן לי להעלות את ההצעה שלי לסדר, אבל ויתרתי על זכותי, העברתי את זה לטובת בתי החולים הציבוריים.

הצעה חשובה וכואבת לא אושרה.

היו עוד הרבה הצעות שיכול להיות שאפילו לא קראנו.

רצח בחברה הערבית לא אושר.

את הסוגיה הזאת של המשפחות בשמעון הצדיק, בואו נקבל החלטה לאשר את זה. לפנים משורת הדין הייתי מציע גם לקבל את אישור היושב-ראש להכניס את ההצעה של אחמד טיבי.

חברת הכנסת סטרוק וחבר הכנסת טיבי, אני רוצה את חוות דעתה של ארבל בנושא הזה.

כמו שאתם יודעים, חברי כנסת יכולים להגיש הצעות רגילות לסדר ולבקש שההצעה לסדר תהיה הצעה דחופה, כאשר המשמעות היא שזה יעלה באותו שבוע ולא ירד מהמכסה של חבר הכנסת. העניין הוא שלא כל הצעה יכולה להיחשב הצעה דחופה, אלא נדרש אישור של נשיאות הכנסת. נקבע בתקנון שנשיאות הכנסת תאשר עד חמישה נושאים בשבוע אם היא חושבת שמדובר בנושא בעל חשיבות או דחיפות מיוחדת. הנשיאות דנה בכל ההצעות ומחליטה. קובע התקנון שאם הנשיאות לא אישרה נושא, חבר הכנסת שהגיש אותו יכול לערער בו ביום. רק ביום שני, ביום שמתכנסת הנשיאות, ניתן להגיש את הערעור, כפי שנעשה גם במקרה הזה, לפני ועדת הכנסת שתדון בכך בישיבתה. קיבלה ועדת הכנסת את הערעור - יראו את ההצעה כאילו אושרה כדחופה על ידי הנשיאות. כלומר, זה לא מוחק נושא אחר שאושר, זה בא בנוסף.

זה יכול להיות שישי.

וכל מי שהגיש בנושא הזה מצטרף באופן אוטומטי?

גם חבר הכנסת פרוש הגיש יחד איתי.

אבל לא ערערתי.

אם ח"כ הגיש הצעה ולא ערער, זה לא יחול עליו.

ואם זאת אותה הצעה שהוגשה על ידי כמה ח"כים?

לא, רק אם הם הגישו ערעור. תהיה הצבעה אחת, זה מה שאומר התקנון. לגבי הפרוצדורה פה בוועדה, יו"ר הכנסת מודיע לוועדת הכנסת כל שבוע מי הוא סגן היו"ר התורן, חבר הנשיאות שמגיע לכאן, לוועדת הכנסת, ומסביר בשם הנשיאות מדוע לא אושר הנושא. זה לא שחבר כנסת יכול עכשיו להגיד: אני מבקש מהסגן שנמצא כאן - -

אני רק התבקשתי להסביר את הפרוצדורה.

למה לא אישרו את הנושא הזה? נדמה לי שכל סיעות הבית הגישו.

יכול להיות שהיו חמישה נושאים דחופים יותר. אמור להגיע לכאן חבר הכנסת מנסור עבאס, שהוא סגן יו"ר הכנסת ונציג הנשיאות השבוע, כדי להסביר.

אנחנו מנסים לראות אם אפשר לפתור את זה עכשיו. חבר הכנסת פרוש, בבקשה.

נדמה לי שבשנת 2000 הכנסת קיבלה חוק שכשאתה מגיש הצעה שכוללת הוצאה כספית מעל חמישה מיליון שקל, צריך שיצביעו עליה 50 חברי הכנסת. אני אומר את זה, כיוון שהשאלה שנשאלת בכמה וכמה ימים האלה היא על העלות של החוק הנורבגי המורחב. כשזה היה לפני שנה, לפיד, שעזב את משרד האוצר, הגיש לנו חשבון כמה עולה הנורבגי ההוא. עכשיו, בנורבגי עכשיו, אין אף אחד שנותן לנו נתון מה העלות הכספית של הדבר הזה. אני חושב שזה לא נכון להגיש הצעה כזאת מבלי שנדע את ההוצאה הכספית. נכון שהצעת החוק של אופיר פינס שהתקבלה בשעתו דיברה על כך שצריכים הסכמה של 50 חברי כנסת כשמדובר בהצעות חוק פרטיות. פה אנחנו מדברים על הצעת חוק ממשלתית. הקואליציה של היום אמרה על מה שהיה בשנה שעברה שזה מופרז. היום, אלה שהיו בקואליציה אז אומרים שזה מופרז. השאלה הזאת לא נשאלת הרגע, היא כבר כמה וכמה ימים נשאלת. למה אני לא יכול לדעת מה היא ההוצאה הכספית? סיעת רע"ם עם ארבעה חברי כנסת יכולה להכניס שלושה לפי החוק הנורבגי. כמה כסף זה? למה שלא נדע? זו לא בעיה לברר את הדבר הזה. מה היא העלות הכספית של הנורבגי האומלל הזה?

קרא לי החוצה חבר הכנסת בועז טופורובסקי ודיבר איתי על עסקים שצריכים לעשות בין הקואליציה לאופוזיציה, על כך שהם יותרו לנו פה, אנחנו נוותר להם שם, כשלתדהמתי אני שומעת שהוא רוצה להכניס את ההצבעה על ביטחון המשפחות בשמעון הצדיק לתוך המישמש הזה של עסקאות בין קואליציה לאופוזיציה. תגידו, אנחנו השתגענו?

מה שהיא אומרת זה שהוא רוצה לסחור איתה על פגיעות ביהודים.

אנחנו מדברים על חיי אדם.

הקואליציה נגד ביטחון המדינה.

הגיע לפה הסגן התורן, לכן אנחנו עוברים להנמקת הערעור.




ערעורה של חברת הכנסת אורית סטרוק על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעתה לסדר היום בנושא "טיפול המשטרה בתקיפת בתי יהודים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים"

חברת הכנסת סטרוק, אנחנו עוברים עכשיו להנמקת הערעור.

ניר, אני מאוד מעריכה את ההתייחסות העניינית שלך. הגשנו מספר חברי כנסת הצעה דחופה לסדר בנוגע למשפחות בשכונת שמעון הצדיק בירושלים שחיות תחת טרור יום יומי שמסכן את חייהן.

הם מפעילים טרור יום יומי.

אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר > >

הם פולשים.

הם פולשים, אין להם מה לחפש שם.

הם גנבו את הבתים.

בואו נפתח את כל הטאבו, אין לנו בעיה.

אנחנו לא דנים עכשיו על השאלה של הבעלויות בשמעון הצדיק ועל המשפט של הבתים שם, אנחנו דנים על חיי המשפחות שחיות שם תחת מתקפות יום יומיות.

שלא יהיו שם. שיעופו משם.

אתה שותף לפורעים.

הם הפורעים.

משפחות יהודיות בשכונת שמעון הצדיק בירושלים חיות תחת טרור יום יומי של אבנים, של בקבוקים, של בקבוקי תבערה, של נפצים, של חזיזים. המשטרה שנמצאת בשטח לא פועלת כדי להפסיק את הטרור הזה, היא פועלת רק כדי להשכין שקט. הדרך הקלה להשכין שקט זה לדחוף את המשפחות היהודיות לתוך הבתים. ביקשנו מספר חברי כנסת להעלות את הנושא הזה כהצעה דחופה לסדר היום. יחד איתי היה חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת קיש, חברת הכנסת שרן השכל מהקואליציה, וחבר הכנסת שיקלי שהוא חצי קואליציה. כל אלה הגישו יחד איתי את ההצעה הדחופה לסדר. אנחנו מדברים על חיי אדם. הנשיאות, מטעמיה היא, דחתה ולא העלתה את זה לסדר היום, לכן הגשתי ערעור על פי הפרוצדורה. סגן היושב-ראש צריך להסביר לנו למה ההצעה נדחתה, ולאחר מכן אנחנו צריכים להצביע. אני בטוחה שיהיה פה, מלבד מי ששותף לפורעים ומעודד את הפורעים, קונצנזוס רחב מאוד. האנשים האלה בשמעון הצדיק מצפים מאיתנו שנעזור להם לקבל את הביטחון המינימאלי שמגיע להם, ולכן אני מבקשת מחברי הוועדה להצביע בעד הערעור שלי. תודה רבה.

תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת מנסור עבאס, סגן יושב-ראש הכנסת, ינמק את עמדת הנשיאות.

היית בישיבה שם?

כן, הייתי בישיבה. אני מייצג את עמדת נשיאות הכנסת. אני אסביר על השיקולים שעומדים מאחורי הבחירה של הנושאים שיעלו לסדר היום. לכל הצעה שבאה מחבר כנסת יש את ההיגיון שלה, יש את ההצדקה שלה, יש את החשיבות שלה, אבל בסוף אנחנו חייבים לבחור מסך כל הנושאים שמגישים חברי הכנסת מספר מצומצם של נושאים. מתוך 30,40 נושאים בוחרים רק חמישה נושאים. בין השיקולים של נשיאות הכנסת יש את השיקול המהותי של הנושא, דחיפותו, חשיבותו. אם יש מספר חברי כנסת שמגישים הצעה בנושא ספציפי, זה מסמן שיש דעה רווחת בכנסת שאכן יש לדון בסוגיה. שיקול הדעת הוא שיקול דעת ענייני וממלכתי, לא פוליטי. אם נסתכל על הנושאים שנבחרים אנחנו נראה שהנושאים מייצגים נושאים שחשובים לאופוזיציה, לקואליציה, ליהודים, לערבים וכו'.

מספר הפונים גם נשקל?

זה שיקול.

נראה שהתקבלו הצעות רק משני חברי כנסת.

אין החלטה בנשיאות לדחות נושא, יש החלטה בנשיאות לקבל נושא ולאשר נושא. אם בשבוע מסוים לא מקבלים נושא מסוים, בשבוע אחר כך מגישים שוב ועושים שיקול דעת. לדעתי, חברת הכנסת אורית, מן הראוי שתתני עוד הזדמנות שהנושא הזה יעלה בפני הנשיאות בשבוע הבא.

לא, אנשים בסכנה. מישהו יכול להירצח בשבוע הזה.

אם הבנתי נכון את חבר הכנסת עבאס, אין לו התנגדות שהערעור יתקבל כי זה לא על חשבון המכסה של החמישה.

כל אחד מאיתנו מסתכל על סדר יומה של הכנסת, במיוחד בשבוע הזה. אנחנו הרי סיימנו את עבודתנו ב-07:00 בבוקר בזכותכם.

אבל זה נושא של חיי אדם. זה יותר חשוב מהנושאים שמונחים על שולחננו.

בזמן שבילינו פה בכנסת הם ספגו בקבוקי תבערה.

זה לא על חשבון החמישה. אין עוד אף אחד שהגיש ערעור. זה לא על חשבון שום דבר.

פסלתם גם את הנושא של האלימות בחברה הערבית? שני נושאים ראויים לדיון במליאה כהצעה דחופה. גם אני הייתי סגן יושב-ראש. לעיתים הייתי לצד טיבי, לפעמים לצד אחרים. מפעילים שיקול דעת בנוגע לדברים החשובים שעל סדר היום הלאומי. גם האלימות בחברה הערבית זה דבר מזעזע. הרצח בשבת הוא נורא, כל אדם הזדעזע ממנו. האלימות בשמעון הצדיק גם כן דבר בלתי מתקבל על הדעת. שני הנושאים היו ראויים לעלות על שולחן הכנסת. אתם ממציאים לי פה המצאות של פרוצדורה? שמענו את ההסברים, הם מצוינים, אבל אנחנו מבקשים להצביע על שני הנושאים.

אי אפשר, הוא לא הגיש ערעור.

הוא לא הגיש ערעור.

אז תגיש. חבל שלא עשית את זה.

נשיאות הכנסת לא דוחה נושאים, היא מקבלת נושאים לפי סדר עדיפות מסוים. היא מאשרת חמישה נושאים מתוך 30,40 נושאים.

איך אתה קורא ל-40 האחרים?

הם גם חשובים. אני מציע להגיש את זה בשבוע הבא, ואז הנשיאות תבחן ותחליט.

ההצעה שלך היא שעוד שבוע הם יספגו בקבוקי תבערה.

הבנו את העמדה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

הכיבוש הוא הטרור. זה טרור יום יומי שמתעמר, מתעלל, רוצח בני אדם בשטחים הכבושים, כולל בירושלים המזרחית, ועושה טרנספר, ועושה פשעי מלחמה שדינם צריך להיות נידון בהאג.

בקבוקי תבערה על משפחות, על ילדים?

כולל הצתות של שדות, עקירה של עצים, שיסוי כלבים ברועים פלסטינים שיוצאים עם המרעה שלהם. על בסיס יום יומי עושים את זה ארגוני הטרור באביתר, בתפוח, ביצהר ובשייח’ ג'ראח. קודם כל, אין כזה דבר שמעון הצדיק, יש שייח’ ג'ראח. שמעון הצדיק זאת המצאה של הכובש שמעוניין להתעמר ולשנות את השמות והתודעה בנוסף לפשעים המטריאליים שהוא עושה. זאת פעם ראשונה שאני רואה בחיי קוזאק עם דמעות של תנין, קוזאק נגזל עם דמעות של תנין. הטרור בשייח’ ג'ראח הוא טרור של המתנחלים בחסות כוחות הכיבוש המכונים בביטוי המכובס "משטרת ירושלים". אני מבקר בשייח’ ג'ראח, לשמחתי, ואמשיך לבקר. כל יום, אם אני יכול, או לפחות בפעם בשבוע אני מבקר את חבריי הפלסטינים שסובלים מנחת ידם, מנחת זרועם ונשקם של הפושעים הארורים שפלשו לשם ועושים שפטים בתושבים הפלסטינים שאלה הבתים שלהם. אם הם לא רוצים שהילדים שלהם יהיו בסכנה, וגם אני לא רוצה שהילדים שלהם יהיו בסכנה, שלא יהיו שם. הם פולשים, הם שודדים, הם פושעים, וצריך לזרוק אותם משם. המשטרה, או ליתר דיוק כוחות הכיבוש, מגינים עליהם, ורק עליהם. שיעופו משם.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אני מלווה את הנושא של המשפחות בשייח’ ג'ראח ואת הניסיון שלצערי הצליח בחלקו בעבר לפנות חלק מהמשפחות הפלסטיניות. עכשיו מנסים לפנות עוד מספר משפחות. יש שם גורמים שפלשו למקום, מתנחלים יהודים קיצוניים שפלשו למקום ומתגרים בעצם הנוכחות שלהם בבתים של פלסטינים. אגב, הטענה היא, למען גילוי נאות, שיש קושאן, שיש בעלות.

למען גילוי נאות, בית המשפט קיבל את הטענה.

בית המשפט הישראלי קיבל את הטענה.

גם את בית הכנסת בגבעת זאב הרס בית המשפט.

אותו בית משפט מסרב לקבל אלפי קושאנים של פלסטינים, של משפחות בבקעה, בטלביה, בטבריה, בחיפה.

זו סיבה לזרוק עליהם בקבוקי תבערה?

הדרך הטובה ביותר לשמור על חיי אנשים זה לא לתת להם לפלוש לרכוש של אחרים ופשוט לסלק אותם, כפי שצריך לסלק את כל המתנחלים.

הנקודה השנייה היא לגבי הנשיאות. אני חושב שההחלטה שלהם אתמול לא לאשר את ההצעה הדחופה על הרציחות בחברה הערבית, זו החלטה מבישה, מקוממת, בלתי מתחשבת.

אני מסכים איתך במאה אחוז.

אתם מתארים לעצמכם מצב שבו היו נרצחים יהודים והייתם מתעלמים? זה זלזול בחיי הערבים.

אחמד, אתה יודע כמה דיונים עשיתי על הנושא כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים. אני אפילו הקמתי ועדה מיוחדת בראשותכם.

אנחנו לא חולקים על העניין הזה, אתה צודק.

כל הנושאים חשובים, כמו שאמר חבר הכנסת עבאס, אבל הנושא של הרציחות בחברה הערבית הרבה יותר חשוב ואקוטי.

זה חשוב וזה חשוב.

הוא צריך להסביר לנו למה הוא לא אישר את זה. מנסור, למה לא אישרת?

יש פתגם בערבית שאומר: נתת לי מכות ובכיתי, ואז הקדמת אותי והלכת והגשת תלונה נגדי. זה בדיוק מה שעושים המתנחלים בשייח’ ג'ראח.

איזו חוצפה.

את חוצפנית. אתם רואים מה שאתם רוצים.

הם פולשים. מקומם בכלא.

המתנחלים האלה יום יום מרביצים.

הם לא מתנחלים, הם יהודים שגרים בירושלים.

הם מתנחלים, הם פולשים.

זאת לא ירושלים, זאת ירושלים המזרחית הכבושה. הם פושעים כנגד החוק הבינלאומי.

יש מסמכים מקוריים וחתומים מירדן שמוכיחים שהקרקע הזאת שייכת לממלכה הירדנית. המסמכים האלה הוגשו. עכשיו יש דיון בבית המשפט העליון. יש לנו ביקורת קשה מאוד על בית המשפט הגבוה לצדק. בכל מה שקשור לזכויות של פלסטינים בשטחים הכבושים תמיד בג"ץ הכשיר את העוולות של הכיבוש, בין אם זה רציחות, התנקשויות, חיסולים. יש כאן ניסיון של טיהור אתני של אוכלוסייה שלמה. היום התחילו להרוס עשרות בתים בסילואן, בעיסאוויה, בשייח' ג'ראח. יש צווי הריסה של 17 בתים בסילואן. אנחנו נמצאים שם, אנחנו יודעים איך המתנחלים האלה מתנהגים לתושבים המקומיים שם. שרפו את הבית של עומאר אל-חסאם, שהיד עומאר אל חסאם, לפני כמה ימים. לא שמעתי שום מילה מכם. ירושלים המזרחית היא חלק מהשטחים הכבושים. צריך לסיים את הכיבוש ולהקים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, כשבירתה היא ירושלים המזרחית.

אוסאמה, האם אתה בעד המשך האלימות? האם צריך לזרוק עליהם בקבוקי תבערה ולפגוע בילדים?

הכיבוש הוא הטרור. צריך לסיים את הכיבוש.

האם, לשיטתך, הילד צריך להיפצע?

אחמד, אני רוצה להגיד לך שאם היית מגיש ערעור על הנושא של הפשיעה היינו הולכים איתך בעניין הזה.

אני בטוח שפה אחד היה מתקבל כאן.

אני לא מקבל את ההסברים של חבר הכנסת עבאס. אנחנו מדברים פה בערעור, ואת הערעור צריך לבחון מול הבקשות האחרות שאושרו. זה לא שעכשיו אישרנו חמישה ואין מה לעשות, שזאת הטענה שלך. מה שאנחנו צריכים לבדוק זה האם החמישה שאושרו הם יותר דחופים מהנושא הזה.

ארבל, אמרת שאפשר לקבל את זה כנושא שישי, שלא צריך להוריד שום דבר מסדר היום.

אני לא יודע מה אושר ומה לא אושר, אבל אין ספק שהנושא הזה דחוף כמו הפשיעה אצל הערבים. אין בפנינו מה אושר ומה לא אושר, לכן יש פה פגם בהתנהלות בוועדה. אפשר לאשר את זה כשישי. כל העניין הוא דיון במליאה, לכן אפשר להוסיף עוד אחד, זה לא נורא בכלל. צריך לזכור שחוץ מהדחוף יש לסיעות אפשרות גם לשים נושאים על סדר היום. בדרך כלל לא מנצלים את זה, רצים ישר לדחוף. אם אתם לא רוצים לבחון מה היה, בואו נאשר את זה כשישי, לא יקרה שום דבר.

אני בעד לאשר שניים, את זה ואת זה.

אבל הוא לא הגיש ערעור. חבר הכנסת יעקב אשר, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שאלימות היא אלימות. צריך לטפל בזה, לא משנה באיזה מצב וסטטוס משפטי כזה או אחר זה נמצא. סגן יושב-ראש הכנסת, על מה בעצם אנחנו מתווכחים עכשיו? אם להוסיף עוד דיון של רבע שעה, 20 דקות, חצי שעה, אחרי שתקופה ארוכה לא היו הצעות לסדר. אני חושב שברוח טובה, לא בהתנגדויות כאלו ואחרות, צרך להמליץ להעלות את זה לסדר היום. הוגש הערעור בזמן, וגם יש סיבה לגופו של עניין. הבקשה של חבר הכנסת טיבי תיכנס בשבוע הבא על דעת כולם בדחיפות שלה.

עכשיו לגופו של עניין. אתה הסברת שהנשיאות יושבת ושוקלת את הדברים, אני מסכים איתך, הבעיה שהרכב הנשיאות היום הוא לא הרכב נשיאות קלאסי, הוא לא משקף קואליציה ואופוזיציה, כי בתוך הקואליציה ניר אורבך ומפלגתו חושבים שזה נורא דחוף ואין להם ייצוג שם. גם יהדות התורה לא מיוצגת כרגע בנשיאות. ברור לי ששקלתם, אבל הייתם שניים עם דעה פוליטית מסוימת מהקואליציה, שהיא דעה לגיטימית לגמרי, רק היא דעה שנוטה שמאלה או קיצונה. היחידי שנשאר לפליטה זה מרגי שנוטה ימינה. אני מציע לך , מנסור, תודיע אתה ותחסוך לנו הצבעה מיותרת בעניין הזה. בשבוע הבא ידונו בנושאי אלימות נוספים שאני מקווה שלא יהיו.

תודה רבה, חבר הכנסת אשר. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בקשה.

אתמול נפגשתי עם שלוש אימהות מדהימות, עם שלוש מתוך שמונה משפחות שגרות שם 12 שנים שסיפרו על שכנות טובה עם השכנים הערבים. רק לפני חודשיים התחיל בלגן שחלקו, לדבריהם, הוא מעידוד של אחת מהסיעות שיושבות פה. האימהות האלו מספרות על תחושות נוראיות, על אלימות נוראה. יש להם ילדים קטנים שעד לפני שבועיים הלכו לבית ספר. מאז הם לא יכולים ללכת לבית ספר, הם לא יכולים לצאת לשחק עם חברים. ההורים לא יכולים ללכת לעבודה, כי משעה 17:00 יש עוצר. יש שם משטרה, אבל המשטרה לא עושה שום דבר במקרה הטוב. במקרה הרע, הן פשוט אומרת למשפחות האלו: תיכנסו לתוך הבתים, אל תצאו עד שיעבור זעם, תנו להם לפרוק, תנו להם להוציא את התחושות הקשות שלהם מתוך ליבם ובטנם. אני חושבת שזה דורש עכשיו להעלות את זה, לטפל בזה, לא לדחות את זה. אני פונה ליבגני, אליך ניר, לאלינה, ולכל אחד שנמצא פה, בואו נקבל את הערעור כמו שצריך ונטפל בדבר הזה, כי זה פשוט לא יכול להימשך ככה. לא הגיוני שמדינה ריבונית לא יודעת לטפל באזרחים שלה ולתת להם את הביטחון המינימאלי כדי שיוכלו לחיות בלי לפחד. אחת האימהות סיפרה על ילדים שכל היום בוכים, שמרטיבים במיטות מרוב פחד ואימה. מה פשעו הילדים הקטנים? שום דבר לא מצדיק אלימות כל כך בוטה, צריך לטפל בזה.

תודה רבה, חברת הכנסת וולדיגר. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה.

לא שמעתי את האופוזיציה, אבל הקונצנזוס הוא שאין כל סיבה שלא נאשר את זה, מה גם שזה לא אמור להוסיף הרבה לסדר היום. אני מציע שנקבל את הערעור. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת הערבים מהסיעות הערביות, אני כיהודי מאמין לא מקבל את המושג הזה שאלה שיושבים שם הם כובשים.

יש את החוק הבינלאומי ויש את פרוש.

אני כיהודי מאמין לא רוצה לשמוע את הסיפור הזה. הילד שלי נפצע בפיגוע באוטובוס לא בשטחים שאתה קורא להם כבושים.

למה? מי אמר לך? אולי גם להם הוא קורא כבושים. הוא קורא כבוש להכל. מבחינתו הכל כבוש.

אנחנו לא כובשים. הארץ היא שלנו. אני מציע לקבל את הערעור.

הכותל המערבי הוא גם כבוש?

כן, חד משמעית.

חבר הכנסת אוחנה, בבקשה.

צריך לקבל את הערעור. זה לא בא על חשבון חמש ההצעות שכבר אושרו, זה מתווסף, לכן אין מניעה. מקובלת עלי האמירה שאילו היה מונח ערעור נוסף על הפשיעה בחברה הערבית היה צריך לקבל גם אותו.

לגבי כיבוש או לא כיבוש, אני חושב שהכיבוש לא התחיל ב-1967, הוא הסתיים ב-1967.

איזה דמגוג.

למה אני אומר שב-1967 הכיבוש הסתיים? כי ירושלים ויהודה ושומרון הושבו לבעליהם החוקיים. השכונה הזאת קרויה גם שמעון הצדיק וגם שייח’ ג'ראח. על מי שייח’ ג'ראח? על שם חוסאם א-דין אל-ג'ראחי שקיבל במתנה את השכונה הזאת מגדול הכובשים המוסלמים, צלאח א-דין, במאה ה-13, או ב-1202 ליתר דיוק לספירת הנוצרים. שמעון הצדיק, לעומת זאת, פעל בתקופת בית שני, כלומר לפני הספירה. אגב, הביטוי "שמעון הצדיק" מיוחס גם לנכד וגם לסבא, לכן לא ברור למי מתייחסים. מה שברור לגמרי זה שהוא קבור שם עוד הרבה לפני חוסאם א-דין אל-ג'ראחי. אף אחד לא מבקש בהצעה הזאת לגרש אף אחד. בשביל זה יש בתי משפט שיחליטו מה שיחליטו. השאלה אם מותר לפעול באלימות כלפי אזרחים אחרים. אני חושב שהתשובה אליבא דכלי עלמא צריכה להיות לא ולא.

תגיד את זה למתנחלים שתוקפים כל יום וכל שעה. הם האלימים.

מי שאלים הוא זה שצריך להיות מטופל. אנחנו אלה שצריכים להגן על כל התושבים. היות והתרשמתי בשטח שהאלימות מגיעה מהצד הערבי, אז אנחנו צריכים להגן על התושבים היהודים.

ככה התרשמת בהרבה מקומות. גם נתת לגיטימציה כשקראת להם להגיע עם נשק ללוד. ממך לצפות למשהו?

אני תומך גדול בזכותם של יהודים להגן על עצמם. הזמנים האלה שיהודים נשחטו והובלו כצאן לטבח אינם עוד. ברוך השם אנחנו מדינה ריבונית, עם צבא, עם משטרה, עם היכולת להגן על עצמנו, לכן אני חושב שצריך לקבל את ההצעה. זה לא בא על חשבון שום דבר אחר, לכן אני בעד.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני רוצה להזכיר שאנחנו לא בדיון לגופו, אנחנו בדיון האם לאפשר הצעה דחופה לסדר. הדבר היחידי שלי יצא מהדיון פה שגלש לגופו של עניין זה שאני אגיש הצעה לדיון בשבוע הבא על איך אנשים שתומכים בזריקת בקבוקי תבערה על משפחות עם ילדים, איך תומכי טרור כאלה יושבים פה בכנסת. זה אולי נושא לדיון שאני אגיש בשבוע הבא.

אתה מסתכל במראה כשאתה אומר את זה, אני מניח.

אני רוצה להתייחס לנושא לגופו. אני רוצה, אדוני סגן היושב ראש וחבריי בכלל, להאיר עוד צד לגבי למה נכון לקבל את הערעור ולאשר. תראו, צריך להסתכל בסוף על הכלים הפרלמנטריים שלנו כמכלול. בגלל ההתנהלות של הקואליציה, ודובר על זה הרבה, אז אין עוד ועדות, אין הצעות לדיון מהיר. יש הרבה מאוד כלים פרלמנטריים שלא קיימים היום. אין גם הצעות חוק פרטיות בינתיים. אני יודע שבדרך כלל מאשרים בין ארבע לחמש, הייתי ארבע שנים סגן יושב-ראש כנסת. חמש זה הסטנדרט. זה סטנדרט הגיוני כאשר מאשרים בכל ועדה גם דיון מהיר באותו שבוע, כאשר יש שאילתות ויש כל מיני דברים. אני חושב שלצד העובדה שאין לנו היום כלים פרלמנטריים אחרים שנמצאים בשגרה, אפשר את הכלי שכן קיים קצת להגדיל. אגב, אני מציע לכם שגם בשבועות הקרובים, עד שיחזרו כל הכלים האחרים, תאשרו שבע-שמונה הצעות בשבוע. מוסכם על כולם שמדובר פה במקרה דחוף שקורה עכשיו, שעוסק בחיים, בביטחון של אנשים. אני לא נכנס עכשיו בכלל לשאלות הפוליטיות. מדובר באנשים שסובלים מאלימות ולא מקבלים טיפול משפטי כמו שצריך. מן הראוי שהכנסת תדון בזה, שאנשי המקצוע והמשטרה יידרשו לזה, ושיבוא השר וישיב תשובה. ככה נראית דמוקרטיה מתוקנת. אני חושב שההתעקשות היא לא במקומה. אמרה היועצת המשפטית שאפשר לאשר שש. אם נצרף לזה את העובדה שאין כלים אחרים, לא יקרה שום דבר אם נוסיף את זה בכלי הזה שקיים ממילא. אני חושב שאתם לא צריכים להתנגד לזה. אני מדבר אליך, חבר הכנסת עבאס, כי אתה נציג הנשיאות פה. אני לא מדבר עכשיו לגופו של עניין, כי כמו שאמרת נכון, ההחלטות בנשיאות, והייתי שם ארבע שנים, לא אמורות להתקבל מתוך פוזיציה של האם אני בעד או נגד הנושא, או האם אני בעד או נגד מי שהציע. האם הנושא חשוב וראוי שהכנסת תדון בו? נדמה לי שחייב להיות מוסכם שכן, כולל בנושא שאמר חבר הכנסת טיבי. אם הוא יגיש ערעור, אני מוכן גם לזה. הנושא ודאי ראוי לדיון. אין כלים פרלמנטריים אחרים שבאמצעותם אפשר להעלות אותו לדיון, אז לא קרה שום דבר אם תאשרו עוד הצעה אחת בשבוע. חבל שאתם מתנגדים לערעור הזה ומייצרים פה הצבעה. אני רוצה לקוות שהגורמים פה בתוך הקואליציה יצביעו בעד. כמו שאמרתי, זה לא חריג, זה לא פורץ מסגרות, זה מאזן כלים פרלמנטריים אחרים שלא קיימים לנו. אתה יודע מה, צא להתייעצות עם יושב-ראש הכנסת, תראה אם הוא מקבל את הגישה הזאת שלי. היושב ראש הקודם, חבר הכנסת לוין, כשלא היו כלים אמר שהוא יאשר יותר שאילתות דחופות כל שבוע. היה ברור שבהעדר כלים אחרים אפשר להשתמש יותר בכלים קיימים.

חבר הכנסת סמוטריץ', תודה רבה. חבר הכנסת ניר ברקת. בבקשה.

אני רוצה להגיד כמה דברי פתיחה. אני רוצה להזכיר לכולם שליהודים מותר לגור איפה שהם רוצים בעולם. בניו-יורק, בלונדון, בדמשק. בוודאי ובוודאי שליהודים מותר לגור איפה שהם רוצים בכל חבלי ארץ ישראל. ביהודה ושומרון, בוודאי בירושלים. בירושלים יש יותר ערבים שגרים בשכונות עם רוב יהודי מאשר יהודים שגרים בשכונות עם רוב ערבי, זו עובדה, אני מכיר את זה כראש העיר ירושלים. מה ההבדל? שהערבים שגרים בגבעה הצרפתית, באבו תור ובמקומות אחרים לא צריכים שמירה. לעומת זאת, לצערנו הרב, יהודים שגרים בשכונות שיש בהם רוב ערבי כן זקוקים לשמירה. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת. בכל מקום בירושלים שאתה שם את חפירה אתה מגיע לשורשים של עם ישראל והעם היהודי. אתם יכולים להשתמש באיזה מילים שאתם רוצים, אבל אתם חייבים להגן על היהודים בכל מקום בעולם. העידן שמישהו אומר ליהודים איפה אסור להם לגור נגמר, לא יהיה. לא ביהודה ושומרון ולא בירושלים.

עכשיו לגופו של עניין, נושא האלימות. אני מכיר את המשטרה. דבר ראשון שאני עושה כשקורה משהו זה ישר שואל את המשטרה בירושלים מה פשר העניין. כל הסכסוך הוא לא סכסוך פוליטי, הוא סכסוך אזרחי.

לא נכון, סכסוך פוליטי ביותר.

למי שיש פה טענה, שילך ויציג את העמדות שלו בבית משפט. יש בית משפט בישראל. המשטרה היא לא צד לעניין, היא רק אומרת לי שכל חבר כנסת שרוצה לבוא לאיזה שהוא ביקור, עדיף קודם שירים טלפון למפקד המחוז וישאל אותו איך אפשר לעשות את זה מבלי לייצר פרובוקציות. איך אומרים לי במשטרה? כל מי שבא ועושה פרובוקציות - שותף לאלימות. מי שרוצה להרגיע את האלימות צריך להיות שותף עם המשטרה, צריך להרים טלפון. אפשר להגיע למקום בתיאום עם המשטרה. אתם תראו שכל עוד אנחנו, נבחרי הציבור, לא מעודדים אלימות, האלימות הזאת תירגע.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס, זכות הדיבור שלך.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אי אפשר להתחיל, עוד לפני שניגע במיטב טיעוניו של סגן היושב-ראש וראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, מבלי להתייחס לבליל השקרים וההסתות של חבר הכנסת כסיף. שקר בהסתה שעוד עלולה לעלות, חבר הכנסת כסיף - -

אתה אלוף בהיפוך המציאות.

זה, אדוני היושב-ראש, הבולשביזם במיטבו: ממציאים המצאה, מדביקים אותה ליריב הפוליטי, ואז אומרים: הוא משקר. חבר הכנסת כסיף מומחה בזה.

אני מודה לך על המחמאה.

השקר כדרך חיים, ההסתה כדרך חיים. אגב, אולי חבר הכנסת כסיף יתכחש לטבח הנוראי שהתבצע סמוך לשמעון הצדיק, של רופאים, חולים, אחיות, אנשי צוות, תלמידים. 80 איש ואישה נטבחו שם על ידי פורעים ערבים. ומה קרה אחר כך? היה כיבוש. אגב, בעניין הכיבוש אתה צודק, הכיבוש הירדני בירושלים נמשך בין 1948 ל-1967. זה הכיבוש היחיד ב-73 או ב-74 השנים האחרונות. גם שייח’ ג'ראח, כפי שאמר חבר הכנסת אוחנה, זו עוד המצאה ערבית מקומית, זה עיוות השם המקורי. אדוני היושב-ראש, תבדוק, וזה בדוק, שלמעט העיר רמלה שהוקמה מלכתחילה בעת הכיבוש המוסלמי פחות או יותר בשנת 700 לספירה כיישוב ערבי, כל הישובים הערביים בארץ ישראל המערבית, ללא יוצא מן הכלל, נבנו על חורבותיהם של ישובים יהודים.

איזו מן תאוריה הזויה יש לך?

זאת לא תאוריה, זאת המציאות. חבר הכנסת טיבי, אני יודע שקשה לשמוע את העובדות האלו.

אדוני היושב-ראש, לעניין הערעור וקבלתו, הועלו כאן שני נושאים. אני הייתי סגן יושב ראש כנסת, הייתי יושב ראש ועדה, שר וסגן שר. שמעתי את טיעוניו של סגן היושב-ראש, בנשיאות זמנית אגב. אין שום סיבה שלא להעלות על סדר יומה של הכנסת שני נושאים שהם על סדר היום הלאומי. הראשון, הפרעות הערביות נגד המתיישבים היהודים בשמעון הצדיק, והשני, המראות הבלתי נסבלים של האלימות בחברה הערבית, ואגב, לא רק בשבוע האחרון, חבר הכנסת אוחנה, אלא לאורך השנים האחרונות. אני קורא לך לקדם את הדבר להצבעה ולהביא אותו למליאת הכנסת.

תודה רבה. זכות הדיבור לחבר הכנסת אופיר סופר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ירושלים היא בירת הנצח של מדינת ישראל. הייתי מאוד שמח אילו הייתי זוכה להיות בין משחרריה או בין כובשיה, איך שתקראו לזה.

האלימות בחברה הערבית היא רעה חולה, וגם דיברתי על זה בנאום הבכורה שלי. חבר הכנסת טיבי, אין לי מושג מה עשיתם פה כל כך הרבה שנים. נראה לי שבעיקר היה לכם נוח לייצר הפקרות בגליל, בנגב ובמקומות אחרים. במוצאי שבת עברתי בצומת עילבון וראיתי את הרכבים שבדיוק העמיסו אותם על הגרר. זאת הייתה פשוט זוועה. זאת תוצאה של הזנחה ותוצאה של זה שאתם עוצמים עיניים סביב כל הפשע הזה. מותר לכם לפתוח את הפה באמצע "שומר החומות" ולהגיד דברים חריפים, אבל ככה הייתם וככה גם תישארו. לגבי חבר הכנסת כסיף, סעדי וחבריו, אני חושב שאין מה להסביר בכלל, אתם יודעים מה הם. מה אנחנו עובדים על עצמנו פה בעיניים, משחקים בנדמה לי? אני רוצה לפנות למרכיבים הציוניים בקואליציה, חברים טובים אנחנו. אני לא מבין איך הידרדרנו לדבר הזה. עכשיו אנחנו עוסקים פה בחיי אדם, באירועים דחופים. איך אנחנו נותנים להפקרות הזאת לקרות? הכל בשביל להחליף את ביבי? חבר הכנסת סובה, בסוגיה הספציפית הזאת שעוסקת בחיי יהודים בבירת הנצח של מדינת ישראל אני מבקש ממך להצביע בעד.

תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה.

כמי שגר באחת השכונות האלו שאנחנו מדברים, בשכונה תאומה של שמעון הצדיק, וגם זכיתי להתגורר בשכונת עיר דוד, או כפר השילוח למי שמכיר את השם הזה.

סילואן.

אוסאמה, אתה יודע שאתה משקר.

סילואן קרוי על שם השילוח. סילואן בנוי על צלע ההר שמעל מעיין השילוח, לכן הוא קרוי סילואן. גם אם תגיד סילואן, שבעברית זה כפר השילוח, הכל בסדר, כי אתה פשוט תרגמת את זה לערבית. בשכונה הזאת היו תקופות שהיה קשה מאוד. אני יודע על בשרי מה זה כשזורקים בקבוקי תבערה על הבית, אני יודע מה זה כשזורקים אבנים, אני יודע מה זה כשמנפצים זגוגיות, ואני יודע מה זה כשהמון מוסת הולך ומתקרב לעבר הבית שלך. אתמול בלילה נפגשתי עם אותן משפחות גיבורות שגרות שם. שמענו את התחושות שלהן. תשמע, אני חושב שזה עוול למשפחות ולתושבים שלא יכולים לחיות בירושלים. המקום הזה נמצא 50 מטר מהרכבת הקלה ו-500 מטר מהכותל המערבי. לא יכול להיות שהילדים יסבלו, האימהות יסבלו, שהם יהיו בסכנת חיים. אנחנו מדברים פה על סכנת חיים. הדבר המינימאלי שאנחנו יכולים לעשות זה להביא לפה את השר לביטחון פנים שיסביר לנו איך המשטרה מתכוונת לטפל בכל האירועים האלה, ויפה שעה אחת קודם.

תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת מיקי זוהר, בקשה.

בנושא של שמעון הצדיק אני רוצה לראות מה סיעת ימינה וסיעת תקווה חדשה יצביעו.

גם ישראל ביתנו.

נכון, גם ישראל ביתנו. יש לנו את מבחן האופורטוניזם אל מול האידיאולוגיה. אם ימינה ותקווה חדשה יצביעו נגד ההצעה הזאת היום, זה אומר שהם מוכרים את האידיאולוגיה שלהם בשביל הכיסאולוגיה.

זאת הצבעה טכנית.

מה זה משנה. הם מפחדים מחברי הקואליציה שלהם, לכן הם מתאימים את עמדותיהם, שהן ברורות בעניין הזה, לעמדות הקואליציה שמורכבת ממפלגות השמאל הרדיקאלי וממפלגות אנטי ציוניות כמו רע"ם. האירוע הזה הוא מבחן נוסף. נראה איך הם יעמדו במבחן.

חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שבדיון כאן אני לא אצליח לשכנע את ידידי עופר ואת כל החברים, וגם הם לא יצליחו לשכנע אותנו. הדיון כאן גלש לכן כיבוש, לא כיבוש. אני חושב שהנושא הזה לא ייפתר בדיון הזה, וגם כנראה לא ייפתר בכלל. אני חושב שכדאי שהנושא הזה יעלה ויעבור יחד עם ההצעה של אחמד. אתמול היו כאן נשות שמעון הצדיק שסיפרו לנו מה עובר עליהן יום יום. לא הלכתי לראות, אבל אני משער שהן צודקות. המציאות היא שיש אזרחים במדינת ישראל שגרים בירושלים והמשטרה לא מגינה עליהם. למה נועדה ההצעה לסדר הזאת? בסך הכל ליכולת שלנו כחברי כנסת לזמן את המשטרה ולשאול אותה שאלות, כי כשאנחנו פונים למשטרה המכתב שאנחנו שולחים לא חוזר. מי אמר שהמכתב לא חוזר? השר דרעי, למשל, שלח מכתב לנפתלי בנט על אביתר, אבל נפתלי בנט לא ענה. למה? כי יש לו שני יועצים שמרוויחים 90,000 שקל בחודש רק לנאומים, לא לכתיבת מכתבים. שר המשטרה שיקבל את המכתבים שלנו לא יענה, אין לו את היועצים האלה. הדיון הוא לא כיבוש, כן או לא, הדיון הוא איך אזרחי מדינת ישראל סופגים בקבוקי תבערה ואבנים יום-יום והמשטרה יושבת בצד ולא עושה כלום. המשטרה צריכה לבוא ולתת תשובה על איך יכול להיות ששני שוטרים יושבים בצד ומשפחות שלמות מקבלות אבנים ובקבוקי תבערה.

המשטרה לא מעורבת בהצעות דחופות במליאה. המשטרה לא יכולה לבוא.

שר המשטרה.

חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

אני שומע את חבר הכנסת עופר כסיף ואת הדאגה שלו, שאנחנו מודעים לה, לחברה ולביטחון של החברה הערבית. לפני שלוש או ארבע שנים היה תקציב להקמת תחנות משטרה בחברה הערבית. באה המשטרה לרשויות הערביות ורצתה לבנות תחנות משטרה. מה קרה? החוק אמר שבשביל להקים את התחנה, בשביל לתת את הקרקע, אתה צריך את האישור של הרשות המקומית, של המועצה. באנו לשינוי חקיקה כדי שנוכל לקחת את הקרקע ולבנות תחנות משטרה בישובים הערביים, למען הביטחון של האזרחים הערבים, וככה לעקוף את המועצה. עכשיו אני אגיד לכם מי תמך בעד הקמת תחנות משטרה בישובים הערביים ומי לא. המפלגות שתמכו בביטחון של האזרחים הערבים בישובים שלהם היו: הבית היהודי, הליכוד והמחנה הציוני, והמפלגות שהיו נגד הקמת תחנות משטרה בישובים הערביים היו: הרשימה המשותפת ומרצ.

חבר הכנסת בן-גביר, רשות הדיבור שלך.

תודה, אדוני היושב-ראש. הגעתי לכאן כי הנושא הוא בנפשנו. אני יכול להעיד שראיתי את הדברים האלה במציאות. רכב של תושב יהודי שנשרף ואותו תושב מתקשר עוד פעם ועוד פעם למשטרה אבל אין משטרה, אישה יהודייה שחוטפת בקבוק תבערה שבנס לא מתלקח ומתקשרת למשטרה אבל אין משטרה, שוטרים שרואים מול העיניים שלהם פורעי חוק שזורקים אבנים, כיסאות ולא עוצרים אותם אלא נותנים להם להמשיך. צריך להודות שיש גם תקופות, שיש גם מקרים שהמשטרה כן פועלת, אבל בסך הכל הכללי יש אוזלת יד. ממש עכשיו אנחנו מתבשרים על הורדת המחסום ששמר שם על הביטחון של התושבים. אני פונה לחברים, בעיקר לשירלי פינטו שנמצאת איתנו כאן ולעוד אנשים שנמצאים כאן מימינה ואנשי גדעון סער, אתם הרי נבחרתם על ה"טיקט" הזה של ימין, של לדאוג. אתם יודעם מה, זה כבר לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לחיים של ילדים, לחיים של נשים, לחיים של גברים. הכתובת על הקיר. אני פונה אליכם ומפציר בכם, תצביעו בעד. מה בסך הכל מבוקש כאן? להעלות את הנושא הזה לדיון?

חבר הכנסת בן-גביר, מה אתה מצביע בחוק איחוד משפחות? אתה בעד חוק איחוד משפחות?

את מענישה את תושבי שמעון הצדיק? את מענישה את הילדים שגרים בשמעון הצדיק?

אני לא מענישה אף אחד, רק שאלתי אותך שאלה.

יש לנו את חוק יסוד: ההגירה שאני מצביע בעדו. חברת הכנסת שירלי פינטו, על המצפון שלך שהילד שם ייפגע? שירלי, בשביל זה באת לכנסת?

תודה, חבר הכנסת בן גביר. יעקב אשר, בבקשה.

ביקשה ממני חברת הכנסת סטרוק להתחייב בשמה כי מאחר וטכנית לא הוגש ערעור על ידי אחמד טיבי לגבי האלימות בחברה הערבית, היא מוכנה בחלק מהזמן שלה להעלות גם אותו באותו דיון.

אני דוחה זאת על הסף. אל תעשו הקבלות בין שני הסעיפים.

חס ושלום הקבלות. איזה הקבלות? מי שזורק אבנים ובקבוקי תבערה צריך לטפל בו.

אני מגיש את ההצעה שלי בשבוע הבא.

הצבעה על זה תהיה עוד מעט.

הכנסת (תיקון מס' 51), מ/1411
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021, מ/1412

אני עובר לסעיף א' על סדר היום. אנחנו מדברים על קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות, לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית: הצעת חוק-יסוד: הכנסת והצעת חוק הכנסת, דיון משולב.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

ב-14:45 תהיה הצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:40 ונתחדשה בשעה 14:45.)

חברים יקרים, חזרנו מההתייעצות. אני רוצה לתת ליועצת המשפטית להתייחס.

אני רוצה להשיב בקצרה לשני דברים שאמר חבר הכנסת אמסלם. אחד נגע לשאלת הדיון המשולב בשני החוקים. כפי שהיה בדיון אתמול או שלשום בעניין בקשות הממשלה לפטור, שכזכור היו 12 בקשות, הדיון נעשה בנפרד לגבי כולן, למעט שני החוקים האלה: חוק יסוד: הכנסת וחוק הכנסת. מאחר והם עוסקים בנושאים דומים וגם יועברו ביחד לוועדה כי חוק הכנסת משלים את חוק היסוד, לא חשבתי שיש מניעה לקיים בהם דיון משולב והצבעות נפרדות. דבר אחר שנאמר זה שזה לא חוקתי לעשות חוק כזה. אני לא רוצה להיכנס כרגע לתוכן של החוק, זה כמובן יידון בוועדה שאליה הצעות החוק יעברו, אבל אני רוצה להזכיר שבשנת 2009 אחד החוקים שהגישה הממשלה הייתה הצעת חוק שמאפשרת התפלגות של שבעה חברי כנסת מסיעה. זה אכן עבר כחוק שאחר כך גם בוטל. בדברי ההסבר אז נאמר כך: "בהצעת חוק זו מוצע להוסיף לחלופה הקיימת של התפלגות בסעיף 59 לחוק הכנסת חלופה נוספת ולפיה גם פרישה של שבעה חברי כנסת - -

הוגשה עתירה כנגד החוק?

לא.

למה הוא בוטל?

את בטוחה שלא?

אני יכולה רק לומר מה היה הכינוי של החוק בכנסת. קראו לזה חוק מופז בזמנו.

אני מעלה להצבעה את העברת הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס 51) (מ/1411) לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מי בעד, שירים את היד? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 17
נגד – 14
נמנעים – אין
אושר.

ההצעה עברה לוועדת חוקה, חוק ומשפט.

רביזיה.

הצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 (מ/1412) - העברה לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 17
נגד – 14
נמנעים – אין
אושר.

שתי ההצעות עברו לוועדת חוקה.

רביזיה.




בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א-2021 (מ/1417), לפני הקריאה הראשונה – המשך דיון.
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416), לפני הקריאה הראשונה

אני עובר לסעיף ב1: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה: הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א-2-21 (מ/1417). שימו לב, זה המשך דיון, זה דיון שלישי. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

חוק הדיינים זה חוק שבא להדיר בצורה פוגענית חברי כנסת מהאפשרות להתמודד על להיות חברים בוועדה למינוי דיינים. מילא אם הממשלה הייתה באה ואומרת שהיא רוצה להגדיל את הייצוג של הנשים, אבל היא עושה מעשה זמרי ודורשת שכר כפנחס. מכיוון שהיא החליטה שנשים שמכהנות בממשלה לא ראויות לכהן בוועדה למינוי דיינים, החוק הזה רוצה לאפשר לממשלה למנות שני שרים ושהכנסת תמנה אך ורק נשים. מה שקדם לתיקון הדורסני שאתה רוצים לעשות זה שהממשלה הייתה ממנה שני נציגים - שר ושרה. המעשה הזה איננו. זה תיקון פוגעני, אבל לא אכפת לי שיעבור. אני אשמח אם החוק הזה יעבור, למרות שהוא פוגעני ודורסני, כי אנחנו לא היינו מעיזים לעשות את זה. אנחנו נקבל אותו מהמוכן. בכל ההבנות ובכל הדרך ארץ שנהגנו כל הזמן בוועדה למינוי דיינים, של לתת ייצוג הולם לכל החברה הישראלית, אנחנו נשתמש, כי אנחנו כנראה חלשים מכם בדורסנות. לא הינו חושבים לעשות חוק כזה.

חבר הכנסת מלכיאלי, בקשה.

מתחילת הכנסת הנוכחית אנחנו מגלים קואליציה שדורסת פעם אחר פעם. אתה יודע מה, לפעמים בתוך כללי המשחק של קואליציה ואופוזיציה יש דברים שמותר לכם לעשות, אבל כל אחד מבין שהחוק הזה נועד לסדר לאלקין ג'וב של חבר ועדה למינוי דיינים.

למה אלקין כל כך רוצה להיות חבר ועדה?

ישבו הפיקחים וחשבו - מה נעשה בשביל שהוא ומתן כהנא יהיו חברים יחד. כשלחרדים ולש"ס היה רוב בוועדה למינו דיינים, הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, אמר שתמיד צריך לשמור על איזון במינוי של הדיינים, גם אם יש אנשים מהאופוזיציה. כשהבית היהודי היה באופוזיציה, ש"ס מינתה רבנים מהציונות הדתית כי היא הבינה שבתי הדין צריכים לקבל מגוון רבנים ורבנויות. בועז, לכם אין עניין בבתי הדין. בועז, לך יש דברים אחרים שמעניינים אותך, לא בתי הדין. אלקין משתמש בך לחוק דורסני. החוק הזה אומר שהמפלגות החרדיות שנמצאות באופוזיציה, ותמיד היה נציג לאופוזיציה בוועדה, לא יוכלו להשתתף במשחק הזה. כשאתה מסתכל על עצמך במראה, אתה וכל חברי האופוזיציה, איך אתה לא אומר לעצמך: אנחנו נותנים יד לחוק שמדיר מפלגות שלמות בכנסת מייצוג שהוא בבחירות, שהוא לא ודאי? אני פונה למפלגות הערביות ולרע"ם בפרט. כשאתם באתם אלינו בנושאים שקשורים לדת אצלכם, תמיד הייתה לנו פינה חמה. למה? כי בסוף אנחנו מאמינים באותו אל וחשוב לנו לכבד את הדת שלכם. כשאתם תומכים בחוק הזה אתם נותנים יד לאותם אנשים שבוגדים בתורת ישראל, נגד תורת ישראל, כי הם מתעסקים בדבר הקדוש ביותר של מינוי דיינים. אתם עושים מעשה שלא עשיתם אף פעם, אתם נותנים יד לדורסנות בתוך בתי הדין. אין לי ציפייה מיש עתיד, ודאי לא מליברמן, אבל מכם יש לי ציפייה כי אתם מכבדים דת. החוק הזה הוא חוק נגד דת. אין רב אחד בעם ישראל שמסכים. אני מבקש מכם, תחשבו עוד הפעם, תהיו יחד איתנו בנושא הדתי.

חבר הכנסת מלכיאלי, תודה. חבר הכנסת אוחנה.

שנה אחרי ההקמה של הממשלה הקודמת הייתי שר, הכרתי חלק גדול מאוד מהשופטים, פגשתי אותם, ביקרתי בבתי המשפט, שוחחתי איתם, לכן היה אך טבעי שאני אהיה חבר הוועדה למינוי שופטים. אלא מה? שר המשפטים היה אז אבי ניסנקורן, והוא היה שר, לא שרה, ועל פי החוק אם יש שר אז צריכה להיות שרה, ואם יש ח"כ אז צריכה להיות ח"כית. אגב, גם אם יש עורכת דין צריך להיות עורך דין. זה החוק. האמת שאני לא מת עליו. אני חושב שצריך על פי הכישורים, על פי הניסיון. בכל זאת גם הופעתי 10 שנים בבתי המשפט, אני מכיר את השופטים, אבל זה החוק. לא העלינו על דעתנו שמטעמים פרסונאליים נציע לשנות את החוק.

צריך מינוי אחד של אישה לפחות, אבל יכולות להיות גם שתי נשים.

לא העלינו על דעתנו לעשות את השינוי הזה שאתם מציעים פה היום. אילו היינו מעלים על דעתנו ועושים את זה, הזעקות שהיו עולות ממה שהיום מכונה קואליציה היו מרעידות את הקירות, לכן אני מציע להתנגד להצעה של הממשלה.

תודה רבה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

יש מושג באנגלית שקוראים לו "it’s not done". יש דברים שמחייבים התחשבות במיעוט. ברור שאם יש לך שני גברים ושתי נשים אז לא יהיה ייצוג חרדי. לא עושים דברים כאלה, זה לא נאה ולא אתי. אני מבקש מכם לחשוב עוד פעם אם אתם רוצים להגיע לסיטואציה שבה אתם משתמשים בכוח, בעמדה שאתם נמצאים בקואליציה, כדי להפר כללי אתיקה בסיסיים. אני אומר לך, זה לא מקרין טוב לתושבי המדינה. תושבי המדינה צריכים לדעת שיש כנסת. הכנסת צריכה לדעת לעבוד לא רק קואליציה-אופוזיציה. הוועדות צריכות לעבוד ביחד. לעיתים אין קואליציה ואופוזיציה, יש לגופו של עניין. פה אני חושש מאוד שאתם חוצים קו אדום מאוד מאוד בעייתי.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הדמוקרטיה היא לפי השמאל, זה מה שקורה בכנסת מאז הוקמה הממשלה ב-13 ביוני. אין דמוקרטיה לפי השמאל ודמוקרטיה לפי הימין, יש דמוקרטיה, יש כללים. הבית הזה ידע כללים 73 שנים. אפשר מידי פעם לעגל פינות, אבל לא בצורה הדורסנית הנוראה הזאת שקורית כאן. כל החוקים שהועברו אתמול, וגם החוקים שאתם מביאים היום, אינם למען הציבור, הם למען עצמכם, הם למען ג'ובים, הם למען תפקידים מיותרים ובזבזניים.

אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. ההצבעה בשעה 15:14.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:09 ונתחדשה בשעה 15:14.)

אני מחדש את הדיון. חברת הכנסת אורית סטרוק, שתי דקות בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לקואליציה שלכם קראתם קואליציה של אחדות. פרסמתם המון פוסטים והמון דברים על זה שזה אחדות. אני חשבתי שלפחות יכולה להיות אחדות על דבר אחד מינימאלי שנקרא חיי אדם. אני לא מצליחה להבין איך קורה שהקואליציה עושה גיוס כדי להצביע נגד דיון על חיי אדם. זה לא יאומן.

אבל אנחנו לא בנושא הזה.

לא יכול להיות שלא תהיה אחדות סביב חיי אדם. אני מאוד מזועזעת מזה שאנשים כמו יום טוב חי כלפון, שבטוח אכפת לו מחיי אדם בשמעון הצדיק, גויס לפה כדי להצביע נגד. אפילו אחד כמוך, בועז, שאני בטוחה שאכפת לך מחיי אדם בשמעון הצדיק, מגייס אנשים כדי להצביע נגד, או בן אדם כמו יבגני, שאני בטוחה שאכפת לו מחיי אדם, מגויס כדי להצביע נגד. אותו דבר אני רוצה להגיד בנושא הדיינים. לכאורה הייתי צריכה הכי לרצות את החוק שלכם, ולמה? כי אם חייבים שתי חברות כנסת, אז אני לכאורה מועמדת, ואני גם מאוד רוצה שיהיו דיינים מהציונות הדתית, אבל אני נגד, כי אני חושבת שזה לא אחדות. אחדות זה אומר שאתה נותן ביטוי לכולם, זה לא אומר שאתה לוקח את החרדים ודורך עליהם.

אני מעלה להצבעה את בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א-2021 (מ/1417), לפני הקריאה הראשונה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 17
נגד – 14
נמנעים – אין
אושר.

ההצעה עברה. אני מגיש רביזיה. הרביזיה תהיה בשעה 15:49.

אני עובר לדיון בבקשת הממשלה להקדמת דיון, לפני הקריאה הראשונה, בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021 (מ/1416). חבר הכנסת אוחנה, בבקשה.

אני רוצה שתבינו על מה אתם הולכים להצביע עכשיו. חובת שירות החובה בצה"ל הייתה 36 חודשים, כשלאורך השנים היא קוצרה. תמיד מה שעמד לנגד זה הצורך להבטיח את קיומה וביטחונה של מדינת ישראל, שעל זה אין פשרות, והאפשרות לתת לאוכלוסייה להשתלב כמה שיותר מהר באזרחות, בלימודים, במשק. תמיד האוצר דחף לקצר את משך שירות החובה, ולכן הגיעו להסכמה, ואני אומר את זה כמי שהיה יושב-ראש ועדת משנה לכוח אדם בצה"ל בכנסת ה-20, על 30 חודשי שירות חובה בצה"ל. הייתה הסכמה בין שר האוצר כחלון לשר הביטחון בוגי יעלון, בהסכמת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, על 30 חודשים. בתמורה להסכמה הזאת, אם אני זוכר נכון את המספר, ניתנו 650 מיליוני שקלים לצה"ל כדי שיהיה מסוגל להשאיר בשירות סדיר נוסף את אלה שהוא צריך, את אלה שהוא רוצה, כדי שלא תהיה פגיעה בביטחון. זאת הייתה ההסכמה. הצבא קיבל את הכסף הזה מהאוצר. עכשיו באים, אחרי שהכסף הזה התקבל, ומבקשים לבטל את ההסכמה. אני מציע לכל מי שהולך להצביע פה לשאול כמה משרתים בצה"ל אחרי הקיצור הזה. אתם יודעים מה התשובה? יותר, בגלל גידול האוכלוסייה. אין שום הצדקה, זולת הרצון של הצבא - -

ראית את הנייר שעליו מדובר?

אני יודע על מה אני מדבר.

מה החוק שעומד עכשיו להצבעה?

ביטול קיצור השירות.

זה לא החוק על סדר היום.

החוק הוא על משהו אחר.

נציג משרד הביטחון, עו"ד ישי יודקביץ', יסביר את דחיפות העניין.

הצעת החוק עולה מאחר והוראת השעה שמסדירה את ההסדר פוקעת ב-6 ביולי. מדובר במועמדת לשירות ביטחון שהצהירה על זה שהיא שומרת שבת ונמצא שהיא הצהירה הצהרה כוזבת אחרי שניתן לה הפטור. החוק המקורי נחקק ב-2012 יחד עם חברי הכנסת מהסיעות החרדיות. ב-2018 הותקנו התקנות. ההסדר הזה נקבע לשלוש שנים. התקנות ב-2018 קבעו את הרכבה של הוועדה שמאשרת לבטל את הפטור שניתן על בסיס תצהיר כוזב למועמדת לגיוס. החוק קבע שהוא יהיה בתוקף לשלוש שנים מיום פרסומן של התקנות. בגלל שהתארכו ההליכים להתקנת התקנות בכנסת, אז המינוי של הוועדה התעכב עד 2020 והיא התחילה לעבוד רק בינואר 2021. בגלל שההוראה הוארכה עד ה-6 ביולי 2021, אנחנו מבקשים הארכת תוקף של ההסדר הזה. כרגע אין הרבה בקשות, רק איזו בקשה שהייתה תלויה ועומדת.

אנחנו עוסקים בפטור משירות ביטחון. לכמה זמן הפיילוט?

לשלוש שנים, עד יולי 2024.

אני רוצה בכל זאת, גברתי יושבת הראש, לנצל את הבמה ולהתריע מפני הכוונה לבטל את הבשורה הגדולה שהייתה בקיצור תקופת השירות שעליה עמלנו שנינו ורבים נוספים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ה-20.

הם רוצים לבטל את הקיצור הזה?

כן, הם רוצים לבטל את הקיצור.

למה? יש יותר מידי חיילים.

אגב, הקיצור כבר קיים. מי שהתגייס החל מיולי 2020, התגייס ל-30 חודשים. עכשיו הבקשה היא, לפי מה שאני קורא, לפי מה שאני רואה, וזה עדיין לא בפנינו, להחזיר את זה ל-32 חודשים.

אני מאמינה שיהיה לנו דיון ארוך בוועדת חוץ וביטחון. אני מאמינה שגם שם תאמר את הדברים החשובים האלה.

אני רוצה להתריע בפני הכוונה הזאת.

חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

אני אשמח לקבל נתונים על כמה בקשות היו לביטול בתקופה שכבר הוועדה פעילה והסטטיסטיקות לגביהן, כדי שנראה האם בכלל יש טעם לקיומן.

ארבע בקשות.

באיזו תקופה?

מינואר 2021.

האם בחורה בת 30 או בת 35 עדיין נמצאת על הבסיס הזה שהפוקד יכול לבוא ולהגיד לה? מה קבוצת ההתייחסות? האם שנתיים, שלוש?

פטור זה פטור. בגיל גיוס היא מצהירה.

אנחנו עוברים להצבעה על הרביזיה לא'1 ולא'2. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

החוק הזה לוקח שוויון מגדרי והופך אותו לכלי פוליטי בידיו של אלקין, שלא רואה כלום חוץ מנקמה מול עיניו.

התייעצות סיעתית.

אנחנו נפגשים פה ב-15:45.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:40 ונתחדשה בשעה 15:45.)

אנחנו מצביעים על הרביזיה לקביעת ועדות לדיון בהצעה החוק הבאה, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) (מ/1411). מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 9
נגד – 17
נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה.

הרביזיה נדחתה. מלכיאלי, שתי דקות יש לך לנמק את הרביזיה שלך על קביעת ועדה לדיון בהצעת החוק הבאה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021.

גברתי היושבת בראש, זה לא סוד שכשמסתכלים על מחקרים רבים בשנים האחרונות, רואים שהציבור פחות ופחות מאמין להבטחות של נציגי ציבור. יש ביקורת מאוד-מאוד קשה עלינו. אני מזהה שבחודש-חודשיים האחרונים האמון שהיה לציבור בנו התרסק באופן משמעותי. אני יותר ויותר פוגש אנשים ברחוב שאומרים לי: תקשיב, אין לנו אמונה בפוליטיקאים אחרי מה שראינו בחודש האחרון. ממשלת ישראל מגישה הצעת חוק שכל המהות שלה זה עידוד גניבה ועידוד של פילוגים בתוך המחנה. עכשיו אני רוצה להגיד לך, מרב, שאין אזרח במדינת ישראל שהלך לקלפי והצביע מלכיאלי או מירב בן ארי. מי שהצביע לש"ס, הצביע לי בתור קבוצה. אף אחד לא הלך עם השם שלו לבחירות. אנחנו הלכנו כתנועה, כסיעה. כשאנחנו מעודדים התפלגות של חברי כנסת, ולא משנה כמה במספר, הדבר הזה מעודד שני דברים. אחד, אפשרות לשוחד בחירות. כשעושים חוק לבן אדם מסוים בגלל הסכם קואליציוני, כמו שפעם עשו לאלקין, זה סוג של שוחד בחירות. אנחנו בכנסת, שאנחנו גם ככה נמצאים בהתרסקות אמיתית של אמון בנו, הולכים ומעבירים חוק יסוד שמעודד חתרנות בתוך הבית הזה, מעודד אנשים לעשות מעשה נגד רצון המצביעים, כמו נפתלי.

התייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:49 ונתחדשה בשעה 15:54.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. מי בעד הרביזיה על קביעת ועדה לדיון בהצעת החוק הבאה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021. מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 13
נגד – 17
נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה.

הרביזיה נדחתה.

כעת אנחנו עוברים לרביזיה על בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הראשונה: הצעת חוק הדיינים (תיקון מס' 29), התשפ"א-2021 (מ/1417). מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 12
נגד – 17
נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה.

הרביזיה נדחתה. הוועדה יוצאת להפסקה, תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:10.