פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



37
ועדת החוקה חוק ומשפט
29/06/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"א (29 ביוני 2021), שעה 10:06

הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה
הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
משה ארבל
בנימין זאב בגין
ענבר בזק
רות וסרמן
יום טוב חי כלפון
לימור מגן תלם
טטיאנה מזרסקי

רם שפע

שרון אלרעי-פרייס - ראש שירותי בריה"צ, משרד הבריאות

מיכל גולדברג - משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, משרד הבריאות

נועה שר - משרד הבריאות

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

גאל עזריאל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פיטר סמיט - משקיף, המשמר החברתי

אורן פסטרנק - "מחאת הריבון"

גור בליי

אסף פרידמן

אסתר מימון
הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה

בוקר טוב לכולם, ברוכות וברוכים הבאים לישיבה הראשונה מן המניין של ועדת החוקה. בפתח הדברים אני רוצה להודות שוב לצוות הוועדה שנשאר כאן עד שעה מאוד מאוד מאוחרת אתמול בלילה וכמובן להודות לחברי וחברות הכנסת שהיו כאן אתמול בלילה וסייעו לנו בכינון הוועדה ובהתנעת הפעילות שלה.

אנחנו נקבע לנו מנהג – אני יוצא מנקודת הנחה שכולנו זוכרים את התאריך הלועזי – נציין בפתיחת כל יום גם את התאריך העברי. אנחנו בי"ט בתמוז. ועוד חידוש מרענן לטובת הטבעונים שבינינו, יש חלב סויה, אז מי שרוצה מוזמן להשתמש בו.

אני שמח ונרגש להתניע את יום הדיונים הראשון של הוועדה בראשותי, ובהשתתפות יתר החברים והחברות שאיתנו. תודה לחברות הכנסת לימור מגן-תלם מישראל ביתנו ולענבר בזק מיש עתיד שפותחות איתנו את היום, ואני מניח שחברים וחברות נוספים יצטרפו בהמשך היום.

היום שלנו עומד בעיקרו בסימן הקורונה. סדר-היום פורסם על ידי צוות הוועדה. את החלק הראשון של היום אנחנו נקדיש לסקירה קצרה שביקשתי שנקבל, במיוחד לטובת חברי וחברות הכנסת החדשים על חקיקת הקורונה, כמעין חפיפה קצרה ותזכורת למצב המשפטי שאיתו אנחנו מתמודדים.

אני מקדם בברכה גם את ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, ואת עורכת הדין מיכל גולדברג, המשנה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות. נמצא איתנו גם שי סומך ממחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים וגאל עזריאל ממחלקת ייעוץ וחקיקה. תודה שאתם מצטרפים לדיון.

אנחנו נבקש, ראשית, מהיועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי לפתוח בסקירה קצרה, לאחר מכן נזמין את עו"ד מיכל גולדברג להוסיף את דבריה. לאחר שנסיים את הסקירה וגם נאפשר שאלות של חברי וחברות הכנסת את היועצים המשפטיים, ניגש למשימה הראשונה שלנו הבוקר הזה, והיא הארכת ההכרזה על מצב החירום המיוחד, ובהמשך נתקדם לדיון הראשון בהצעת החוק הממשלתית להארכת התוקף של חוק הסמכויות. עו"ד בליי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים לוועדת החוקה הקבועה של הכנסת העשרים-וארבע.

אנחנו מתחילים ממה שהעסיק אותנו למעשה לאורך כל הכנסת העשרים-ושלוש בוועדת החוקה בצורה מאוד אינטנסיבית, עם נושא הקורונה.

הפצנו מסמכים יותר מפורטים, גם לעניין הצעת החוק שמונחת היום על שולחן הוועדה, שאליה משרד הבריאות יתייחס בהמשך, וגם לעניין תמצית ההסדרים שנכללים בחוק בכתובים, אבל אני אגיד כמה מילים בעל פה, פשוט שתהיה לנו המסגרת של מה שאנחנו עוסקים בו.

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, מה שנקרא "חוק הקורונה" או "חוק הסמכויות", נחקק ב-23 ביולי 2020, לפני קרוב לשנה, ותוקן מאז שבע פעמים בוועדה. החוק החליף מערך שלם של תקנות לשעת חירום שהממשלה התקינה באותה תקופה. עד לחקיקת חוק הקורונה ההתמודדות עם המשבר נעשתה באמצעות תקנות לשעת חירום שהממשלה התקינה, חלקן גם הוועדה והכנסת האריכו, כי עברו שלושה החודשים שאפשר היה לפעול מכוחן. בכל מקרה, ברגע שנחקק החוק הזה הוא מרכז במידה רבה את הטיפול בנושא הקורונה. יש גם הוראות אחרות שהתייחסנו אליהן מכוח פקודת בריאות העם, אבל עיקר ההסדרים נעשים מכוח החוק הזה, מכוח חוק הקורונה.

חוק הקורונה מבוסס על תהליך דו-שלבי: היבט אחד, שהוועדה תעסוק בו עוד מעט, הוא ההכרזה על מצב חירום, וההיבט השני זה מה עושים כשאתה נמצא במצב חירום.

מצב החירום נחקק עם חקיקת החוק. ביולי 2020 נכנס לתוקף מצב החירום, ולפי מה שנקבע בחוק בכל 60 ימים הממשלה צריכה לבוא בפני הכנסת ולקבל הארכה של מצב החירום. כאשר לפי החוק נקבע שההארכה הזאת של מצב החירום, ככל שהממשלה מעוניינת בה, צריכה לבוא בפני ועדת החוקה, והוועדה צריכה לאשר אותה מראש. ככל שהוועדה לא מאשרת את בקשת הממשלה להאריך את מצב החירום, הבקשה מובאת בפני מליאת הכנסת, ואז יש שבעה ימים למליאת הכנסת לאשר את הארכת מצב החירום. אם גם הוועדה לא מאשרת וגם המליאה לא – מצב החירום פוקע.

החל מחקיקת החוק ועד היום אנחנו ברצף של מצבי חירום שהוארכו בכל פעם. בכל 60 יום באו, ומצב החירום הוארך שוב ושוב. ההארכות הראשונות נעשו בוועדת החוקה, ההארכות האחרונות, בגלל שלא הייתה ועדת החוקה אחרי התפזרות הכנסת – ההארכה האחרונה הייתה במליאת הכנסת, והיום מובאת הארכה כבר בפני ועדת החוקה שהתכנסה.

ברגע שמצב החירום בתוקף, ברגע שיש מצב חירום, יש לממשלה שורה של סמכויות שחלקן היא יכולה להפעיל באופן עצמאי, חלקן היא צריכה את אישור הוועדה. על רובן יש פיקוח פרלמנטרי ולאורך השנה הזאת הופעלה גלריה שלמה של התקנת תקנות, הכרזות על אזורים כאזורים מוגבלים, מצב חירום מיוחד, חובת בידוד במלוניות, אזורי תיירות מיוחדים – שורה ארוכה של הסדרים שמעוגנים בחוק.

הליבה של החוק – ההסדרים המרכזיים – זה התקנת התקנות, ולכן מצב החירום מגיע לוועדה, מאושר, ואז התקנת התקנות גם היא מגיעה לוועדה באופן פרטני על כל אחד מהנושאים.

אחרי שהיא מאשרת?

אחרי שיש מצב חירום בתוקף כל קובץ תקנות שהממשלה מתקינה מכוח חוק הקורונה, צריך להגיע לכנסת. הוא מותקן בממשלה או בקבינט הקורונה, ואז הוא מגיע לכנסת.

24 שעות אחרי שהוא מותקן. רק אז.

בדיוק. יש שני דברים מיוחדים באופן התקנת התקנות מכוח חוק הקורונה, שהם שונים מתקנות רגילות שמגיעות לכנסת: השוני הראשון זה שהתקנות הן קצרות מועד. בדרך כלל תקנות שהממשלה מתקינה, או שהן תקנות קבועות, יש גם תקנות לזמן מוגבל, אבל פה באופן מובנה התקנות הן תקופתיות. חלק מהתקנות הן ל-14 ימים, חלק מהתקנות הן ל-28 ימים, תלוי בעומק הפגיעה בזכויות. ולכן הממשלה מביאה את התיקונים לתקנות באופן סדיר פעם אחר פעם לוועדה. ולכן התמודדנו בחלק מקובצי התקנות עם עשרות תיקונים לאורך זמן, כי באו כל 14 או 28 ימים, תלוי בקובץ התקנות – עם תיקונים מסוימים בכל פעם ועם הארכות תוקף וכן הלאה בפני הוועדה. זה דבר אחד, ההיבט קצר המועד.

ההיבט השני הוא הקושי מבחינת הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת, וגם הוא חריג מאוד. המצב הרגיל הוא שתקנות מגיעות לוועדה, ועד שהוועדה לא מאשרת אותן הן לא בתוקף. בשביל שתקנות ייכנסו לתוקף בדרך כלל – יש תקנות שבכלל לא מגיעות לכנסת, יש תקנות שהשר יכול להתקין בלי אישור ועדה, אבל בתקנות שהן באישור ועדה – המצב הרגיל הוא שטיוטת התקנות מובאת לוועדה ורק אחרי שהוועדה מאשרת השר חותם והתקנות נכנסות לתוקף.

והתקנות לפי חוק הקורונה במצב הרגיל מובאות בפני הוועדה הרלוונטית בכנסת 24 שעות לפני כניסתן לתוקף. אם הוועדה דנה בהן ב-24 השעות האלה היא יכולה לאשר באופן מלא או באופן חלקי, לשנות את התוקף שלהן, אבל אם היא לא דנה בהן או לא מספיקה לאשר אותן, הן נכנסות בכל מקרה לתוקף אחרי 24 שעות, ואז הוועדה דנה בהן בדיעבד, אין לה את אותו כוח שיש לה בתקנות רגילות להגיד: אנחנו לא מרוצים, אז לא נאשר, כי התקנות כבר נמצאות בתוקף. היא יכולה לא לאשר, אבל הן כבר נמצאות בתוקף, ואז יש לוועדה זמן, תלוי בסוג התקנות, או שבעה ימים, או 14 ימים – לאשר את התקנות בהתאם לסוג התקנות, ואז אם הוועדה לא דנה או לא מכריעה באופן סופי, יש פה שלב נוסף שגם הוא חריג, וזה שהתקנות עוברות למליאת הכנסת, ומליאת הכנסת, גם לה קוצבים זמנים לאשר או לא לאשר. אם בסופו של דבר התקנות לא מאושרות גם במליאת הכנסת, הן פוקעות. הן פוקעות, ואז גם האחריות הפלילית מכוחן פוקעת. זאת אומרת, צריך להחזיר לצורך העניין את הכסף על כל הקנסות ששולמו מכוחן. כמובן הוועדה והמליאה יכולות גם להצביע נגד התקנות או נגד חלק מהתקנות, ואז הן מפילות את אותו חלק, אבל המצב שבו דיברתי זה מצב של מחדל, שהוועדה לא מצביעה בעד או נגד, כי קשה לה להכריע או היא לא דנה וגם המליאה לא דנה, ואז אחרי שנגמר כל הזמן, התקנות פוקעות והאחריות הפלילית מכוחן מתבטלת. זה לגבי התקנת התקנות.

שני המאפיינים המיוחדים זה גם משך הזמן המוגבל, ועוד יותר מזה האישור בדיעבד והמעבר למליאה מאוד מאוד חריג. יש הסדרים נוספים מכוח החוק, שאני לא אאריך עליהם בדברים.

יש חריג נוסף שלא התייחסתי אליו. אמרתי שהכלל הוא שצריכים להביא לוועדה 24 שעות לפני, אבל יש בחוק גם מה שנקרא "חריג הדחיפות". זה מאפשר לממשלה בסיטואציות שהיא חושבת שיש דחיפות שמחייבת זאת לא לתת 24 שעות, אלא להכניס אותן לתוקף באופן מיידי. כלומר, זה מגיע לאישור בדיעבד מההתחלה לוועדה.

בכנסת הקודמת, אני חייב להגיד, גם יושב-ראש הוועדה וגם חברי הוועדה, וגם אנחנו, כצוות של הייעוץ המשפטי, הבענו כמה וכמה פעמים ביקורת על השימוש לרעה שהממשלה עשתה בחריג הדחיפות. לא תמיד זה היה בדיוק שעכשיו יש איזה מדינה שנכנסה להיות מדינה אדומה. הרבה פעמים זה היה מחלוקות פנים-ממשלתיות שהתעכבו, נמרחו, ולכן השתמשו בחריג הדחיפות ולא אפשרו בכלל אפילו את האופציה של פיקוח פרלמנטרי מראש, אבל הדבר הזה קיים בחוק וצריך להכיר אותו. מעבר לזה שהחוק גם קובע, לאורך כל השלבים שלו, גם על ההכרזה על מצב חירום וגם על כל אחת מהתקנות כמובן את הפרמטרים השונים מתי הממשלה יכולה לעשות שימוש בהם, בהתאם למצב התחלואה ובהתאם לפגיעה בזכויות וכן הלאה, ובליווי של חוות דעת רפואיות שצריכות לתמוך בהחלטות האלה. כשבגדול, בגלל שהחוק הזה בסופו של דבר הוא חוק שפוגע בצורה מאוד מאוד דרמטית בזכויות – ואנחנו יודעים את זה, ראינו את זה בשנה החולפת, החוק משרת תכליות מאוד חשובות של מאבק במגפה מאוד מסוכנת, אבל בדרך, בשביל להגשים את זה, החוק פוגע בצורה מאוד מאוד קשה בזכויות, החל מחופש התנועה וחופש הדת, הזכות לחינוך, הרבה מאוד פגיעות, החל מסגר שאומרים: אתה לא יכול להתרחק יותר מ-100 מטר מהבית וכלה בזה שאתה לא יכול להתפלל במניין, או לא יכול בשלבים מסוימים אפילו להפגין רחוק מהבית – בגלל זה יש חובה מוגברת מכוח החוק להוראות החוק על הממשלה, כשכל החלטה פה בהקשר של התקנות תיעשה תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר בזכויות. הממשלה חייבת לבחון את זה תוך הצגה של בחינה של חלופות ובתמיכה לאורך כל השלבים פה של חוות-דעת רפואיות שמנמקות את הצורך ההולך וגובר. ככל שהפגיעה יותר קשה, הצורך בהנמקה רפואית גם הוא הולך וגובר. זו הסקירה הכללית.

אם נגיד איפה אנחנו נמצאים היום בתוך כל הסיפור הזה, לאורך רוב השנה הזאת שני קובצי התקנות העיקריים שטופלו בוועדה הזאת ושהסדירו הרבה מהחיים תחת הקורונה, היו תקנות הגבלת פעילות ותקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה, כשהתקנות העיקריות נקראות "הגבלת פעילות", הן אלה שקבעו את כל הנושא, בתקופות מסוימות הגבלות תנועה, סגירה של מקומות, הגבלות של התקהלות וכל הדברים האלה. נכון להיום גם תקנות הגבלת פעילות וגם תקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה, שקבעו מגבלות דומות במקומות עבודה, אינן בתוקף. כנ"ל גם תקנות שנדונו בוועדת החינוך ושהסדירו את הסגירה והגבלות על מוסדות חינוך, גם הן אינן בתוקף. וגם תקנות שנידונות בוועדת הכלכלה, שעוסקות בהגבלות על תחבורה ציבורית, גם הן אינן בתוקף.

התקנות שהיום בתוקף, והמוקד היום הוא, כמו שאתם גם מכירים היטב, זה הנושא של ייבוא הוורייאנטים מחו"ל, שבוודאי נציגי הממשלה ידברו על זה. ולכן שני קובצי התקנות שהיום בתוקף מבחינתנו כוועדה, ושכל הזמן מגיעים אלינו, כמו שאמרתי כל 14 או 28 ימים עם תיקונים והארכות תוקף, זה קובץ אחד שעוסק בחובת ביצוע בדיקות בכניסה לישראל, שיש לו קובץ משלים שנדון בוועדת הכלכלה שעוסק בבדיקות בנושא של טיסות – אני לא אאריך כרגע בנושא הזה – וקובץ נוסף שעוסק באיסור יציאה למדינות מסוימות, אותן מדינות אדומות שיש איסור יציאה אליהן. וגם בדבר הזה עכשיו יש קובץ בפני הוועדה שרוצה לקבוע שם קנס וכן הלאה, והדברים האלה יעלו בוועדה. זה שני הקבצים שנמצאים אצלנו, ויש קובץ, כמו שאמרתי, שממשיך לרוץ כרגע בוועדת הכלכלה שמטיל מגבלות על אופן ההתנהלות בשדות תעופה ובכל הנוגע לעלייה למטוס.

זה פחות או יותר המצב שבו אנחנו נמצאים. יש כמובן הסדרים נוספים רבים ודברים נוספים רבים שנמצאים גם בניירות שהפצנו, ואני מאוד ממליץ לעיין בהם, כי זה נותן את התמונה היותר רחבה, אבל ניסיתי ממש בתמצית שבתמצית לעמוד על הדברים העיקריים, ואני מניח שמיכל תשלים, ככל שהחסרתי.

תודה לעו"ד בליי. ראשית, ברכות לחבר הכנסת יום טוב כלפון, שנשבע אתמול אמונים. ברוך המצטרף. חבר הכנסת רם שפע ביקש להעיר, ואז נעבור לעו"ד גולדברג.

באופן לא מפתיע הסקירה של גור הייתה מופלאה, רק אם יורשה לי תוספת קטנטנה, כי היא כלי משמעותי לוועדה. ברגע שהתקנות מגיעות, ויש להן תוקף, בין אם הוא 14 או 28, יש לוועדה שלוש אפשרויות: לקבל, לא לקבל, ואפשרות נוספת חשובה היא להגביל את התוקף שלהן על פי ראות עיניה, כי הרבה מאוד פעמים תרצו – אני לא חבר קבוע בוועדה – לעשות שינויים - -

אתה יועץ בכיר.

- - ולא תמיד אפשר לעשות את כל השינויים בתוך התקנות, ואז הגבלת התוקף מחייבת את הממשלה לעשות שינויים עד הזמן שהוועדה נתנה. זה כלי משמעותי. לא תמיד הממשלה אוהבת אותו, אבל אנחנו רשות נפרדת.

רק עוד השלמה אחת קטנה שלא אמרתי, ואני מקדים את מיכל, אולי הדבר שהוא הכי אקטואלי עכשיו, והיא תרחיב עליו, אני מניח, עם נציגי הממשלה, החוק נקבע כהוראת שעה, והוא אמור היה לפקוע מחר, ב-30 ביוני, מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת ובגלל שהיו בחירות והכנסת החדשה התכנסה ב-6 באפריל, החוק הזה כמו שורה של חוקים נוספים הוארך סטטוטורית עד ה-6 ביולי, שזה בשבוע הבא, ולכן מה שנקרא ה-first item of business של הוועדה זה לדון בבקשת הממשלה להאריך את מצב החירום מעבר ל-6 ביולי, כי אחרת, אם הוא פוקע, כל ההסדרים שחיים מכוחו פוקעים, והסדרים רבים גם בחוקים אחרים.

ברור. רק כדי לדייק, לפני שנזמין את עו"ד גולדברג, זה ה-second item, כי המשימה הראשונה שניגש אליה זה ההכרזה על מצב החירום. אישור הארכה ב-60 ימים נוספים. דרך אגב, אם לא נאשר את ההארכה לחוק המסמיך, ממילא ב-6 בחודש הכול יפקע.

עו"ד גולדברג, לפני שנעביר אלייך את רשות הדיבור, אני מבקש לומר את שני הדברים הבאים: החקיקה שנמצאת לפנינו היא חקיקה ממשלתית, שהיא כמובן יוזמת הממשלה, גם החקיקה הראשית וגם התקנות, ואנחנו כמובן מודים לצוותים המשפטיים ולצוותים המקצועיים במשרד הבריאות ובמשרד המשפטים על יותר משנה של עבודה מאוד מאוד מאומצת, אני מניח מסביב לשעון. כאן בוועדה כמובן, כמי שמחויבים לפיקוח הפרלמנטרי, יש לנו את הייעוץ המשפטי של הוועדה, ומבחינתי תמיד יהיה זה הייעוץ המשפטי של הוועדה שיציג את הנושא בראשית הדברים לחברי וחברות הוועדה, ואז כמובן נזמין את הייעוץ המשפטי של המשרדים הממשלתיים להוסיף, להרחיב וכמובן להציג את הפרספקטיבה שלהם, ועוד פעם מתוך הערכה רבה מאוד לפעילות שלכם.

מה שאני מבקש, עו"ד גולדברג, אנחנו כמובן עוד נגיע לשני האייטמים האקטואליים, גם להארכה של מצב החירום וגם לחקיקה עצמה, אז אני מבקש בשלב הזה להישאר ברמת החפיפה של חברי וחברות הכנסת החדשים. הצטרף אלינו חבר הכנסת משה ארבל, בוקר טוב.

בוקר טוב.

בבקשה, עו"ד גולדברג.

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמו שציין היועץ המשפטי של הוועדה, מה שמונח בפנינו היום זו אותה הצעת חוק ממשלתית להארכת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. החוק נחקק כאן בכנסת, אושר בכנסת בחודש יולי האחרון, כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה, כהוראת שעה. זה לא חוק קבוע, זה חוק שנחקק לתקופה מוגבלת עד ה-30 ביוני, שזה למעשה מחר. הוא נחקק לתקופה של מעט פחות משנה. היו דיונים כאן בוועדה הזאת לגבי משך התוקף של החוק. כשדנו כאן ביולי בשנה שעברה עוד לא היה ברור מה יקרה עם המגפה ועם הנגיף ובאיזה מצב נהיה כאן עכשיו בעוד שנה, ולצערנו אנחנו נמצאים במצב – ועל זה תרחיב ד"ר שרון אלרעי פרייס – שאנחנו בהחלט עדיין נדרשים לחוק ולסמכויות מכוחו, ולכן נדרשת הארכה של החוק.

לגבי החוק עצמו, כמו שאמרתי הוא חוק ספציפי להתמודדות עם נגיף הקורונה, והוא גם נחקק כחוק ספציפי לעניין של נגיף הקורונה. זה חוק מסגרת. זה חוק שנותן לנו את הכלים או את הסמכויות ואת האפשרות לקבוע הוראות, הגבלות שרלוונטיות לאותה נקודת זמן ספציפית, כדי להתמודד עם נגיף הקורונה.

נגיף הקורונה וגם המגפה עצמה, כמו שאתם רואים אחרי שנה וחצי שאנחנו מתמודדים כאן עם המגפה, המצב הוא מאוד דינמי, הוא כל הזמן משתנה. תרחיב על זה ד"ר שרון אלרעי פרייס. אם לפני חודש חשבנו שאנחנו במצב טוב מאוד, לצערנו היום אנחנו כבר נמצאים במצב פחות טוב, ולכן אנחנו צריכים את התשתית המשפטית הבסיסית, שתאפשר את הטלת המגבלות הספציפיות בהתאם למצב הדינמי המתפתח.

והתשתית שנבחרה כאן במסגרת החוק, זה שיש לנו את החוק, שזה הבסיס, אבל החוק עוד לא מאפשר – ברגע שהחוק בתוקף זה לא אומר שיש מגבלות. החוק יכול להיות בתוקף, אבל אין בכלל מגבלות.

תנאי ראשון אחרי החוק, התנאי הנוסף אחרי שיש לנו חוק זה שתהיה לנו הכרזה בתוקף. דהיינו, הממשלה צריכה להכריז שקיים מצב חירום עקב נגיף הקורונה. זאת הכרזה שקיימת מאז שהחוק נחקק, כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו נמצאים ברצף של הכרזות, כי לצערנו היינו כל הזמן במצב שהיינו צריכים מגבלות בתוקף.

ההכרזה הנוכחית פוקעת היום, ב-29 ביוני, וזה עוד משהו שאנחנו נבקש מהוועדה לאשר היום, את ההארכה של ההכרזה על שעת חירום. כשההכרזה על שעת חירום היא התנאי הבסיסי בשביל שהממשלה תוכל להתקין תקנות מכוח החוק, כשהתקנות הן אותן הוראות שהממשלה קובעת, ואחר כך מגיעות לאישור של הוועדה כאן בכנסת.

הגורם שמתקין את התקנות - - -

חשוב רק שתתעכבי על זה – סליחה, אדוני היושב-ראש – שהן נכנסות לתוקף מיידית, הן רק מגיעות לסוג של בקרה מאוחרת.

אני אתעכב על זה.

סוגיית הפיקוח הפרלמנטרי חשובה בפרט שיש לנו ראש ממשלה שחיבר ספר איך לנצח מגפה.

חבר הכנסת ארבל, אנחנו עדיין בשלב הלימוד, שבו ביקשנו מהמשנה ליועץ המשפטי - - -

בוודאי. בוודאי. באנו להקשיב.

בבקשה.

אני אתייחס. כמו שאמרתי, מי שמתקינה את התקנות היא הממשלה. באופן רגיל תקנות שמותקנות – תקנות הן חקיקת משנה. יש לנו חקיקה ראשית, החוקים שהכנסת מחוקקת – התקנות באופן רגיל מתקין השר שאחראי על אותו תחום מסוים. במקרה הזה מדובר בתקנות שמתקינה הממשלה כולה, והממשלה היא זו שמאשרת. באופן ספציפי בחוק עצמו נקבע שהממשלה רשאית לאצול את הסמכות שלה להתקין תקנות לקבינט מצומצם יותר של שרים, מה שנקרא "קבינט הקורונה".

אחרי שהממשלה מאשרת את התקנות הן מגיעות כאן לאישור של ועדת החוקה. מכיוון שאנחנו מדברים במצב חירום דינמי יש פה שתי אופציות: אופציה אחת, הרגילה, היא שהממשלה מאשרת את התקנות, מעבירה אותן לאישור הוועדה, לוועדה יש פרק זמן של 24 שעות לדון בתקנות, הוועדה מוסמכת לאשר את התקנות כפי שהן, לא לאשר אותן בכלל, או לא לאשר חלקים מהתקנות. כפי שהעיר חבר הכנסת שפע, זה כולל גם את האפשרות, כפי שנעשה בכנסת הקודמת, לאשר את התקנות לתקופה שונה מזאת שנקבעה במקור על ידי הממשלה - -

הממשלות.

- - זאת דרך המלך. זה המסלול הרגיל לפי החוק לאישור תקנות. כשבצד זה, מכיוון שאנחנו נמצאים במצב חירום, נשמרה לממשלה גם האפשרות במצב של דחיפות להתקין את התקנות כך שהן ייכנסו לתוקף מיידית, ואז הן יגיעו לאישור הוועדה, וגם כאן הוועדה יכולה אחרי שהתקנות כבר נכנסו לתוקף, לאשר את התקנות, לא לאשר אותן או לאשר אותן באופן חלקי. הסמכות הזאת עדיין קיימת, גם כשהתקנות מותקנות לפי סעיף - - -

זאת המסגרת באופן כללי. זאת אומרת, יש לנו חוק שהוא חוק מאפשר, חוק מסגרת, הוא לא קובע את ההוראות או את המגבלות עצמן. יש לנו את הרמה של ההכרזה, שזו רמת הבסיס שנדרשת בשביל להתקין תקנות, ואז יש לנו את הסמכות כממשלה להתקין תקנות שמגיעות לכאן, לאישור הוועדה.

הסמכות להתקין תקנות היא במגוון של נושאים שמפורטים בחוק, החל מאיסור על התקהלויות, הוראות או הגבלות בתחום החינוך, תחבורה, מקומות עבודה, עסקים, התווים – תו ירוק ותו סגול, שאני מניחה שכולנו כבר מכירים אחרי שנה וחצי של קורונה. בצד זה יש לנו הוראות נוספות בנושא של עטיית מסכות וחובת הבידוד. ההוראות האלה נקבעות בצו על ידי משרד הבריאות בתוקף הסמכויות שלנו לפי פקודת בריאות העם, והן לא קשורות לחוק הקורונה. בחוק הקורונה יש סעיף שמירת דינים שאומר שהסמכויות לפי החוק לא פוגעות בסמכויות לפי הפקודה.

כיום יש לנו שלושה סטים של תקנות בתוקף. מדובר בתקנות שנוגעות לאיום מחו"ל, שנועדו להתמודד עם המצב של תחלואה גואה בעולם והחשש מייבוא של תחלואה כאן לישראל שיגרום להתפרצויות. מדובר בתקנות שאוסרות יציאה מישראל. כרגע מדובר בשש מדינות שיש סיכון גבוה לייבוא תחלואה מהן, בכפוף לאפשרות לחריגים; תקנות בתחום התעופה; ותקנות שמחייבות בדיקה בכניסה לישראל. אלה התקנות שבתוקף היום. שלושת הסטים שדיברתי עליהם הוארכו בממשלה ביום ראשון, והועברו לכנסת לאישור.

התזכיר המקורי שהפצנו - - -

ברשותך, נעשה את זה בצורה מאוד סדורה. המטרה כרגע עוד לא להיכנס לבקשות של הממשלה. היה חשוב לנו לתת לחברי וחברות הכנסת החדשים, ואני בתוכם, את המסגרת הנורמטיבית. אני רוצה לשאול את החברים והחברות אם יש איזו שאלה שאתם מבקשים להפנות מעבר למה שקיבלנו בכתובים לגבי המסגרת הנורמטיבית?

האם מדובר בהעתק-הדבק של החוק הקיים? האם זה חזרה למצב המשפטי הנוכחי?

אני אשמח להתייחס.

סליחה. אני אחזור על הדברים. אנחנו לא בשלב הדיון בתזכיר החוק.

שאלת אותנו אם אנחנו רוצים להתייחס.

השאלות כרגע הן שאלות שלא נוגעות לתזכיר הצעת החוק, אלא ביקשנו לפתוח את העיסוק של הוועדה החדשה בסקירה על ידי שני היועצים המשפטיים של משרד הבריאות ושל הוועדה על המסגרת הנורמטיבית. נגיע בהמשך הבוקר לדיון בהצעת החוק עצמה.

תודה לעו"ד גולדברג. אני אציין שהצטרף אלינו גם עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים.

אנחנו ברשותכם, חברותיי וחבריי, עוברים לבקשת הממשלה לאישור הארכת ההכרזה על מצב החירום המיוחד של נגיף הקורונה.

מצב חירום. מצב חירום מיוחד זה משהו שקיים והוא לא על שולחננו.

זו הכותרת של בקשת הממשלה, כנראה מזכיר הממשלה הגדיר את הדברים לא נכון.

טעות.

חשוב לומר, מצב החירום המיוחד מתייחס לאותה תקופה קצרה של מספר ימים סביב חגי תשרי בשנה הזאת, ששם הייתה קפיצת מדרגה בצעדים, וזו ההגדרה של מצב חירום מיוחד, כשלמיטב זכרוני גם בית המשפט העליון, בג"ץ, נתן את התייחסותו לגבי משך הימים.

לפנינו כרגע הבקשה של הממשלה לאשר את הארכת ההכרזה על מצב חירום בגין נגיף הקורונה. הבקשה ניצבת בפניכם עם חוות-הדעת של משרד הבריאות, ונמצאת איתנו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, ד"ר שרון אלרעי פרייס, שתציג את עמדת המשרד בדבר המצב הבריאותי המצדיק את הארכת ההכרזה, ואני מזכיר שמדובר על הארכת ההכרזה ב-60 ימים, כאשר מיצוים תלוי גם בהארכת תוקף החוק במקרה שלנו. אם לא נאריך את תוקף החוק, ההכרזה פוקעת מאליה ב-6 ביולי.

מבחינת המסגרת החוקית, המסגרת החוקית קבועה בסעיף 2 לחוק הסמכויות, והסטנדרט שהממשלה צריכה לשכנע את הוועדה שעומדים בו, זה "שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה", וזה על בסיס, כמו שכתוב בחוק, חוות-דעת מקצועית, התשתית העובדתית וכו'.

הדברים גם נמצאים לפנינו בכתובים. ד"ר אלרעי פרייס, בבקשה.

תודה. הבאתי לכם נתונים איפה אנחנו נמצאים כיום במגפה. לא נעבור על הכול מאוד בפירוט, אבל אני רוצה שתראו את זה.

אנחנו מסתכלים, והראיתי את זה הרבה מאוד פעמים בוועדות הקודמות שישבתי בהן, על עקומה אפידמית. זה אומר כמה חולים חדשים מצטברים לנו בכל יום. כל עמודה כזאת מייצגת את זה, ואתם רואים את הסוף של הגל הקודם עם ירידה מאוד משמעותית בתחלואה, עד לרמה שהיינו בארבעה מאומתים ביום, ואתם רואים עכשיו את העלייה של המאומתים החדשים, כשיש פה הבדל בין המאומתים בצהוב, שזה אומר אנשים מאומתים שהגיעו מחו"ל, זאת אומרת, מאומתים שאומתו בעשרה ימים אחרי חזרתם מחו"ל, ובין הבר הכחול שמייצג את המאומתים שכבר זוהו במדינה, לא אנשים שחזרו מחו"ל.

אם אנחנו מסתכלים על זה קצת יותר לעומק, אנחנו רואים שחל בשבועיים האחרונים, בעשרה הימים האחרונים, איזה היפוך. כשהיינו בירידה מאוד משמעותית בתחלואה במדינת ישראל עם ארבעה מאומתים חדשים ליום, ימים שהיו מספרים בודדים, רוב האנשים המאומתים בתקופה הזאת היו אנשים שהגיעו מחו"ל ואומתו, וחל לנו היפוך. וכרגע רוב האנשים המאומתים זה כבר הדבקות בתוך הקהילה בגלל מאומתים שהגיעו מחו"ל, בגלל שלא הקפידו על בידוד, ואנחנו נמצאים במצב של עלייה שוב בתחלואה.

אני אומרת כאן בצורה הכי ברורה: אנחנו לא נמצאים במרץ 2020, אנחנו במקום אחר, אבל חייבים להבין שעדיין 35% מאזרחי מדינת ישראל אינם מחוסנים, ותיכף תראו את האפקט של זה, וגם אנשים מחוסנים אנחנו רואים נדבקים במסגרת ההתפרצויות האלה. ולכן, למרות שאנחנו במצב שונה, עדיין יש משמעות מאוד גדולה לכניסת תחלואה לתוך המדינה.

- - -

אני רק אסיים, ואולי זה ייתן תשובה לשאלות. אתם רואים שהיינו באחוזים מאוד נמוכים של מאומתים מבין הבדיקות, והתחלנו לעלות בשיעור אחוז הבדיקות החיוביות שיש. זה עדיין מתחת ל-1%, אבל אנחנו רואים את העלייה, וזה מה שמדאיג אותנו.

אני כבר אענה פה על שאלה שאולי אני אשאל, כי שמעתי הרבה מאוד פעמים שאנחנו מוצאים יותר מאומתים בגלל שאנחנו עושים יותר בדיקות. זה חלק מדברים שנאמרים לא אחת לאורך המגפה הזאת. תסתכלו שהעלייה בבדיקות כרגע היא בגלל מציאת המאומתים. היינו בערך באותה כמות של בדיקות. כמובן לא בכל יום נבדקים באותה כמות, בשישי-שבת נבדקים פחות – אני צריכה להסביר שהברים הירוקים מייצגים את כמות הבדיקות שנעשית – זה פחות או יותר היה אותו דבר, אפילו חלה ירידה, ועם הירידה בבדיקות פתאום התחלנו לראות עלייה בכמות המאומתים. זה לא בגלל שבדקנו יותר וחיפשנו יותר, פשוט אנשים סימפטומטיים הגיעו להיבדק, ואז התחלנו לגלות את ההתפרצויות, ואז הגברנו את הבדיקות כדי לזהות יותר חולים, והכול התגלגל משם, אבל זה לא בגלל עליית כמות הבדיקות שמצאנו את החולים הראשונים באזור הזה.

רוב החולים, כמו שאמרתי, וגם היום יש הרבה מאוד חולים שנכנסים לנו מחו"ל. זו רק דוגמה לתוצאות שהצגנו הבוקר בהערכת מצב. כמות החולים המאומתים בממוצע נע במשך שבעה ימים, שזה הנתון שאנחנו כל הזמן מסתכלים עליו, כי בכל יום יש עליות וירידות. כדי לראות את המגמה בצורה יותר ברורה, אנחנו מסתכלים על מספר מאומתים יומי, אבל בממוצע נע.

אתם רואים שהמינימום שהגענו אליו היה 12, ועכשיו אנחנו כבר מגיעים ל-180, זאת אומרת, שאנחנו נמצאים במצב של עלייה. מקדם ההדבקה כיום הוא 2, אבל אני חייבת להגיד שחלק מזה נובע מזה שאנחנו מדברים עדיין על מספרים קטנים, אבל הוא בוודאות מעל 1.5. גם אם ניקח הקלות ונגיד: זה לא 2, כי עלינו מ-60 ל-120, אז זה נראה הרבה, הוא עדיין מקדם הדבקה שהוא מעל 1, וזה אומר מגפה שנמצאת בהתפרצות. ולמעשה ההגבלות הקיימות כיום במדינת ישראל זה רק מסכות בחללים סגורים – אני לא מדברת על המעברים – ובתוך המדינה אין תו ירוק, אין תו סגול, אין הגבלת התקהלויות, אין שום דבר, למעט מסכות בחללים סגורים. כך שאנחנו צופים שאם לא תהיה לנו קטיעת שרשראות מאוד מאוד מוצלחת בתוך המדינה ואם לא נצליח לעצור את הוורייאנטים שממשיכים להיכנס מחו"ל, הדבר הזה ימשיך לעלות.

האם יש לכם נתוני חלוקה לפי מגזרים?

כן. תיכף אני אראה.

זו הדוגמה להשפעה של זה במוסדות החינוך, ילדים שאינם מחוסנים. יש כיום 20 מוסדות חינוך סגורים בגלל התפרצויות. אנחנו לא סוגרים מוסד חינוך על אחד, אנחנו סוגרים כשיש מספר רב של ילדים בשכבות שונות, ואנחנו חושבים שזאת כבר תחלואה מפושטת.

אדוני, אני רק אציין כמובן שבפני חברי הכנסת מונחת חוות-הדעת. אנחנו מציגים כאן את הנתונים נכון להיום. מכיוון שאישרנו את זה מראש בממשלה, עברו כמה ימים.

בשקופית הבאה זה הפילוחים, גם הפילוח המגזרי. בסגול זה המגזר הכללי, בכחול זה המגזר הערבי ובשחור, שלא רואים פה, הוא למעלה בקו קטן, זה המגזר החרדי, ויש מגזר של זרים, שנכנסים מאומתים. זה למעשה הפילוח. רוב התחלואה כיום נמצאת בקרב המגזר הכללי.

מבחינת גילאים, אם אתם יכולים לראות פה, בשבוע האחרון 13% מהמאומתים היו בגילי אפס עד 11, 9% בגילי 12 עד 15, 45% בגילי 16 עד 49, ועוד כ-28% בגילים מעל 50 פלוס.

אתם רואים פה גם את החלוקה לחיסוניות. אמרתי קודם שכאשר נכנס נגיף והוא מתפשט, ואנחנו כבר יודעים שהחיסון, עם זה שהוא מאוד מאוד מועיל, במיוחד בהפחתת תחלואה קשה ותמותה, הוא לא אפוד קרמי. כשיש התפרצות, גם אנשים מחוסנים יידבקו, כמובן בשיעור יותר נמוך מאשר לא מחוסנים, אבל הם יידבקו, ואנחנו רואים את זה כאן.

האם יש לכם נתון על מחוסנים ומחלימים?

אנחנו בודקים את המחלימים. יש פה הנתון של המחלימים.

לא. מחוסנים שהם מחלימים.

מחוסנים שהם מחלימים אנחנו קוראים להם "מחוסנים". מי שהוא מחלים, שקיבל זריקה אחת, כבר נכנס לנו לקטגוריה של מחוסן. אתם יכולים לראות פה, 41% מהמאומתים של השבוע האחרון היו לא מחוסנים, 1% היו בתהליכי חיסון, זאת אומרת, קיבלו מנה אחת או קיבלו שתי מנות, אבל לא השלימו את השבוע אחרי, הם לא עם תו ירוק, בקונספט הם לא עם תעודת מתחסן - - -

אולי זה יותר בטוח.

לא. לא. פשוט יש מעט כאלה. רוב האנשים במדינת ישראל הם כן מחוסנים, לפחות בגילים ברי החיסון. 5% הם מחלימים, ו-56% – מחוסנים. זאת אומרת, כיום, בגלל שרוב המדינה הבוגרת, רוב ברי החיסון, מעל 80%, מחוסנים, מי שיידבק כרגע זה יהיה אנשים מחוסנים, ואנשים שהם אוכלוסייה בסיכון הם עדיין בסיכון לתחלואה קשה ותמותה מזה, למרות שהחיסון מאוד מועיל.

אתם רואים עוד פעם פה את הפילוח בין חוזרי חו"ל לבין הקהילה. אם הייתי לוקחת את זה חודש אחורה לתחילת יוני, אז הבר הסגול, שמייצג את חוזרי חו"ל, היה עצום, פשוט הרוב היו חוזרי חו"ל ונכנסו והתחילו הדבקות בקהילה.

רק להראות איך אנחנו כל הזמן עוקבים, מה מצב המדינה מבחינת הרמזור. הירוק הבוהק מייצג יישובים שבהם לא היה מאומת לפחות שבוע, ואתם רואים שלאט לאט זה הולך וננגס. יש יותר ויותר יישובים, היום זה כבר ארבעה יישובים אדומים, שני יישובים כתומים, ארבעה יישובים צהובים. אני לא אפרט פה, אני אראה לכם איך זה בכל מחוז: מחוז תל אביב, מחוז מרכז, מחוז חיפה, מחוז צפון, מחוז ירושלים, מחוז אשקלון, מחוז דרום. באמת בכל הארץ מתחילה תחלואה. יש לנו יותר מ-100 יישובים שבהם יש תחלואה. כמובן הבסיס הוא במחוז מרכז ומחוז תל אביב, אבל זה כבר בהרבה מאוד יישובים.

ושקופית אחרונה. דיברתם הרבה על החוק, אבל אני רוצה רק להבהיר שאם אנחנו לא מעבירים את החוק ולא מכריזים על מצב חירום, כל מה שנמצא למטה נופל, וכל מה שיש לנו לעשות זה בידוד ועטיית מסכות, שזה צווים שמגיעים מפקודת בריאות העם. זהו, כל היתר אנחנו לא יכולים, לא יכולים לבדוק אנשים, לא יכולים לחייב לבדוק 72 שעות לפני עלייה למטוס, לא יכולים לבדוק אנשים בנתב"ג. הרבה מאוד דברים שעוזרים לנו כרגע להפחית את התחלואה לא נוכל לעשות.

ראשית, תודה, ד"ר אלרעי פרייס. מייד נפתח לשאלות של חברות וחברי הוועדה. אני רק אבקש ברשותך התייחסות לשאלת הצעדים שננקטים כרגע למול מוקדי תחלואה. ציינת שאנחנו יכולים לאתר מוקדים גיאוגרפיים של ההתפרצות. ראשית, מהם הצעדים שאתם מבצעים היום, למרות שהתקנות שנמצאות בתוקף, בהקשר של החוק, עוסקות רק בכניסה וביציאה מישראל? מה הכלים שכן עומדים לרשותכם לקטיעת השרשראות? ושנית, האם אנחנו יכולים לדבר על מתאם בין מוקדי ההתפרצות וההדבקה לבין רמת החיסון באותה זירה גיאוגרפית? נשמח להתייחסות, ואז נפתח את הדיון כמובן. בבקשה.

אנחנו עושים הפרדה בין האסטרטגיה של הבחוץ והאסטרטגיה של הבפנים. משרד הבריאות במשך כל השבועות והחודשים האחרונים הוביל אסטרטגיה של פתיחה כמה שיותר בפנים ושמירה כמה שיותר מבחוץ, ולאט לאט הפחתנו את ההגבלות יותר ויותר בפנים, עד שהגענו למצב שלא הייתה שום הגבלה. במסגרת של שמירה על הבחוץ, היכולות שלנו נובעות מהחוק ומהכרזת מצב החירום, עם כל התקנות שדיברנו עליהן, תקנות התעופה. בתוך מדינת ישראל מה שאנחנו עושים זה הרבה מאוד פעולות של קטיעת שרשראות, זה אומר הגעה מאוד מהירה למאומתים ולמגעים שלהם, הבאת מגרשי דרייב אין לעשות בדיקות במקומות שיש בהם תחלואה, כדי לזהות את התחלואה החבויה, ולנסות שהגיץ הזה לא יהפוך לשריפה גדולה, אלא לכבות את זה מהר.

פעולות שעושים במגן אבות ואימהות – לאורך זמן, בגלל שהייתה ירידה של התחלואה, במוסדות שבהם הייתה רמת חיסוניות מעל 90% הפסקנו את בדיקות הסקר. השבוע החזרנו את בדיקות הסקר לכל מוסדות מגן אבות ואימהות. כיום כבר הגענו למצב שזיהינו מאומתים בקרב העובדים של מגן אבות ואימהות בזכות הסקר הזה. נעשות הרבה מאוד פעולות בלי לעשות הגבלות על האזרחים, כדי לזהות את התחלואה מהר ולנסות לדאוג לזה שלא תהיה התפרצות יותר גדולה, בכל הכלים שעומדים לרשותנו.

לשאלה השנייה שלך, לגבי רמת חיסוניות. אנחנו דווקא לא רואים כרגע את ההתפרצויות במקומות של רמת חיסוניות נמוכה. ראינו את זה בבנימינה, ראינו את זה במודיעין, זה היה השניים הגדולים, אבל עכשיו זה נמצא בהרבה מאוד מקומות אחרים. ראיתם במחוז תל-אביב ומחוז מרכז. זה לא בהכרח מגיע למקומות שרמת החיסוניות נמוכה וככה אנחנו יכולים להסביר את זה, ואנחנו גם רואים ש-40%-50% מהאנשים בתוך ההתפרצויות האלה מחוסנים.

רציתי לקבל יותר פרטים לגבי כל הנושא של הכניסה מחו"ל. עד היום מה המגבלות של החוזרים מחו"ל? אם אני מסתכלת מהיום אחורה, נניח חודש. עיקר ההתפרצות, אני מבינה, הייתה ייבוא של ווריאנטים מחו"ל, אז מה המגבלות ומה הפרוצדורה עד היום של החוזרים מחו"ל?

קודם כול, אנחנו עושים הבחנה בין מדינות בסיכון מרבי – אנחנו לא קוראים להן "אדומות יותר" – לבין יתר המדינות.

מטעמים דיפלומטיים?

מטעמים שזה מבלבל. יש כל כך הרבה צבעים, ברמזור יש אדום, בזה יש - - -

אוהדי הפועל נעלבו...

שינינו כדי להבהיר. היו כל כך הרבה קטגוריות.

בדף החרדים היו בשחור...

התחלנו ממדינות שחורות, אחר כך אמרנו: לא, זה לא מינוח טוב. יש גם כמה רמות. יש מדינות בסיכון מרבי, שאליהן באמת אסור לנסוע, תיכף אני אפרט, מתחת יש מדינות באזהרת מסע חמורה, שזה אומר שאנחנו מאוד ממליצים שלא לנסוע, כי הן ממש על הגבול להיות בסיכון מרבי, ופשוט יכול להיות שברגע שהן יעברו את הסף, לא יהיה גרייס.

מה המשמעות של ההמלצה?

המשמעות שנוסעים בטיסות המשך מקפריסין.

אני אסביר. אני עונה לשאלה עם האדום. כשיש לך מדרג, אתה עוד פעם בכתום, אדום, יש עוד רמזור. אמרנו: לא, יש מדינות בסיכון מרבי, מדינות באזהרת מסע חמורה ומדינות באזהרת מסע. מדינות בסיכון מרבי, המשמעות היא שאסור לנסוע אליהן. עד לאחרונה האיסור הזה היה איסור ללא עבירה בצדו, עכשיו הדבר הזה השתנה. בפועל מה שהיה זה שהודענו שאסור לנסוע למדינות האלה. לא היה גורם שאכף את זה, ומכיוון שלא היה גורם שאכף את זה, גם לא הייתה עבירה של קנס ומשהו בצדו. שוב, עכשיו הדבר הזה השתנה עם קנס של 5,000 שקל.

כל מי שחזר לצורך העניין חזר מחו"ל ממדינות עם סיכון גבוה, לא בוצעו להם בדיקות?

לא. לכולם בוצעו בדיקות. תיכף אני אגיד. אני מדברת על היציאה.

אנחנו רק נזכיר שמחר אנחנו דנים באישור התקנות של הקנס.

אתה ממהר?

כן.

לאן?

אתה עוד תגלה.

לילה ארוך היה אתמול?

לא. אנחנו מאוד נהנינו. אתה רואה את הפרופורציה כאן בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה, אז הכול בסדר. אנחנו במיטבנו אחרי לילות לבנים.

עזוב מספרים, יש איכויות.

זה נכון. אתה אלעזר בן ערך.

מבחינת יציאה, יוכלו לצאת, ואני מקווה שעכשיו הלופ הזה של מי בודק ואיזה קנס יהיה, נסגר, ובאמת אנשים לא יצאו בלי אישור של ועדת חריגים. רק לעדכן שהבוקר נתפסו שמונה אנשים שניסו לעלות על טיסה לרוסיה והורדו מהמטוס, פעם ראשונה.

ונקנסו, כך פורסם.

אנחנו בשלבים להבין אם נקנסים או לא, אבל עצרו אותם, שזה כבר הישג.

הדבר השני זה בחזרה. בחזרה אנחנו מבדילים מאנשים שחזרו ממדינות בסיכון מרבי לאנשים שחזרו ממדינות רגילות. מדינות בסיכון מרבי – כולם נבדקים וכולם נדרשים לבידוד, גם מחוסנים וגם מחלימים. מדינות בסיכון אחר, שהן לא סיכון מרבי, כל מדינה אחרת – נדרשים כולם לבדיקה בכניסה. מי שמחוסן ומחלים לא נדרש לבידוד, ומי שלא מחוסן-מחלים נדרש לבידוד.

תודה. שאלות נוספות? בבקשה.

רק רציתי לוודא שהבנתי נכון, שעכשיו זה הארכה של התוקף של ההכרזה על מצב חירום, זאת אומרת, אנחנו לא מאשרים עכשיו החמרות, אלה אנחנו נותנים לממשלה את האופציה, אם צריך לעשות, ואז אם הממשלה מחליטה זה עדיין חוזר להצבעת מליאה בכל פעם?

לאישור ועדה.

הנקודה כרגע שאנחנו לא מחמירים שום דבר, אנחנו רק מאריכים.

נכון. אנחנו יוצרים את התנאי המקדמי להפעלת החוק.

אני אגיד את זה בעיניי יותר פשוט. אם אתם לא מאשרים את זה, אתם עושים הקלות. הכול נופל.

ברור. בבקשה, חבר הכנסת ארבל.

תודה רבה. ציינת כמובן את העובדה שאנחנו לא במרץ, כמדומני. תהליך אישור התקנות הללו הוא תהליך, כשגם היועץ המשפטי כמובן, אני מניח, יסכים איתי, חריג במהותו ומעביר סמכויות שאמורות להיות בפיקוח פרלמנטרי מלא להחלטות של הממשלה, ואני מבין את החשיבות של זה כמובן, לפיקוח פרלמנטרי בדיעבד.

בשל העובדה שמדובר כאן על פיקוח פרלמנטרי בדיעבד, גם אם לפרק זמן קצר, אבל הוא רטרואקטיבי, על כל השאלות שיש בהן ברטרואקטיביות בכלל של המשפט הפלילי בקנסות, האם לא נכון יהיה מבחינה מקצועית, את כרופאה, להמתין בגלל השאלה המשפטית שעומדת כאן? אני אדייק את השאלה: מה הדד ליין? מתי באמת חייבים את זה? אם אנחנו לא במרץ, ובמרץ באמת היינו חייבים את זה, מתי אנחנו מוכרחים לבצע את המהלך הזה?

ושאלה נוספת, התייחסות לגבי יהודה ושומרון.

אם אפשר רגע, לגבי שאלתו של עו"ד וחבר הכנסת ארבל, רציתי לשאול, אני חושב שזאת שאלת המשך, האם בתחזית שלכם אנחנו נידרש בתקופה הקרובה להפעלת מערכות של תקנות שנוגעות למצב בתוך ישראל ולא רק לכניסה וליציאה? מה הרף שבו להערכתכם אנחנו חוזרים למצב של הפעלת "תקנות פנימיות", נקרא להן לצורך הדיון?

אנחנו לא במרץ 2020, יחד עם זה, אנחנו במצב שאנחנו חייבים את זה כרגע. למה אנחנו חייבים את זה כרגע? מפני שאנחנו נמצאים בפנדמיה עולמית. בהרבה מאוד מדינות בעולם המגפה משתוללת, אנחנו לא אי שסגור וכל המעברים סגורים, וראינו ממש החודש הזה איך נכנס וריאנט דלתא, ומתפשט בצורה מאוד מהירה, ולכן מצב החירום הנדרש במדינת ישראל הוא עדיין מצב חירום, עם זאת שאנחנו לא במרץ 2020. זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. המצב הוא מאוד דינמי.

אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי הדברים שמתפתחים, ואנחנו רואים ממש בשבועות האחרונים איך מתפשטת פה תחלואה שעם כל הניסיונות לעצור אותה, אנחנו מצליחים להוריד ככל הנראה, אבל לא לעצור אותה לגמרי. זאת אומרת, אנחנו עדיין נמצאים במצב שיש סכנה לבריאות הציבור מהפנדמיה העולמית הזאת. אם בכל העולם כולם היו מחוסנים כמונו ולא היו מתפתחים וריאנטים כאלה, היינו במצב אחר. אנחנו מדינה כחלק מהעולם, ובעולם עדיין - - -

ודאי שיש צורך, השאלה אם זה מצדיק שימוש בכלי חריג כזה. מדובר כאן בכלי חריג. השאלה אם במצב הרפואי הקיים היום - - -

החוק עצמו הוא כלי חריג?

כן. החוק והתקנות. לטעמנו בכל אופן זה תהליך שהוא חשוב, אני לא מזלזל בחשיבותו, אבל הוא חריג בזה שהוא מעביר ומאציל סמכויות באופן מוחלט לממשלה, וזה בסדר, ומגיע לפיקוח פרלמנטרי בדיעבד, ולכן הוא חריג. היו פעמים שהכנסת לא אישרה למשל, או אישרה ואז אישרה באופן רטרואקטיבי פעולות שביצעה הממשלה לגבי קנסות למשל. ובגלל שהוא חריג, השאלה אם נכון יהיה לבחון את הצורך לפני שמקבלים את ההחלטה? מדובר כאן על סל כלים.

אני רגע רוצה לדייק. הדיון שאנחנו מקיימים כרגע, הדיון הוא לטובתנו, חברי הכנסת החדשים. הדיון שאנחנו מקיימים כרגע הוא לא דיון רטרואקטיבי.

ודאי. ודאי.

חשוב לדייק, כי הדברים נאמרו לפרוטוקול. בהחלט יש דיון רציני. אני אתייחס לזה בדברי ההקדמה שלי לדיון בנושא הארכת תוקף החוק. אנחנו צריכים בהחלט להיות מוטרדים מרמת הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות, ואנחנו נידרש לזה בדיון הבא. רק לצורך הפרוטוקול, הדיון שאנחנו מקיימים כרגע הוא לא רטרואקטיבי, אנחנו מתבקשים להאריך את מצב החירום שפוקע היום בחצות הלילה. אנחנו מתבקשים לעשות את זה. לכן גם אני העדפתי שזה יגיע לוועדה ושלא נדלג למנגנון של המליאה עם הארכה של שבעה ימים אוטומטית, שאז יכול להיות שיהיה רטרואקטיבי. אנחנו עושים את זה לפני פקיעת המועד, שומעים את הסקירה המקצועית לפני פקיעת המועד.

אני יכול רק להוציא ממך אמירה אם כך שהפעולות של הממשלה הקודמת היו טובות וצריך להאריך אותן?

אתה תשמע ממני אמירה - - -

בוא נאמר את זה.

אתה תשמע ממני הרבה פעמים בעתיד אמירה שהיו הרבה פעולות של הממשלה היוצאת בתחום הקורונה שהיו פעולות טובות וראויות והיו הרבה פעולות שלא היו טובות וראויות. העם הכריע את הכרעתו הדמוקרטית. נודה לממשלה היוצאת על כל שעשתה לטובה, ונקווה שהממשלה הנכנסת רק תגביר את הטוב. ד"ר פרייס, נשאלה שאלה לגבי יהודה ושומרון.

אני מציעה שהלשכה המשפטית תענה.

בוקר טוב. שאלתם את השאלה האם החוק חל ביהודה ושומרון. חוק הסמכויות לא חל ביהודה ושומרון, הוא חל באופן פרסונלי כמובן. למשל התקנות שבתוקף כרגע, שמדברות על כניסה לישראל או על היציאה מישראל, שדה התעופה נמצא בתוך שטח ישראל, ולכן כמובן שזה חל על כל אדם שיוצא מישראל, לא משנה איפה הוא גר ומה האזרחות שלו, אבל צריך להבין שמבחינה טריטוריאלית חוק הסמכויות לא חל ביהודה ושומרון, אבל יש לנו עבודה מאוד מתואמת עם הצבא ועם אלוף פיקוד המרכז, שהוא הריבון שם, וכשהיו הגבלות בשטח ישראל, יצאו צווי אלוף מקבילים שמחילים את אותו דין ביהודה ושומרון, כך שאין פער מהבחינה הזאת.

זה חל באופן מיידי? מייד עם הפרסום ברשומות?

עושים את זה בצורה מאוד מתואמת, מאוד מהירה, גם יש את העניין של 24 השעות עד שהתקנות נכנסות לתוקף לפי החוק, ובצווי אלוף אין את הזמן הזה, ולכן אין שום קושי מהבחינה הזאת.

תודה. אני רק אבקש את ההתייחסות האחרונה שלך, ד"ר אלרעי פרייס, לשאלה שלי, האם יש בידיכם כרגע תחזית כלשהי לרף שבו מבחינתכם אנחנו חוזרים לעסוק בתקנות פנים ישראליות?

אין לנו דבר כזה כרגע. אנחנו בונים את התוכנית במשרד הבריאות בהתאם לדירקטיבה שקיבלנו מהקבינט. הקבינט אמר ביום ראשון שההסתכלות צריכה להיות הסתכלות של הכלה עם הסתכלות על מספר החולים הקשים, ואנחנו בונים את ההצעה של התוכנית לפי זה. אין כרגע הגבלה במדינת ישראל שממש עומדת לפתחנו.

היועץ המשפטי ביקש לשאול שאלה, ואז ניגש, חבריי, להצבעה.

שאלה שמופנית גם לגורמי הייעוץ המשפטי, לא בהכרח רק לד"ר אלרעי פרייס. אחד מהנושאים שהוועדה עסקה בהם הרבה מאוד בכנסת הקודמת זה כל הנושא של אכיפת הבידוד. ממה שאנחנו רואים, במידה רבה ההתפרצות היא פרי הפרות של בידוד, או חוזרים מחו"ל שלא שמרו על בידוד והפיצו הלאה את הנגיף. זה דבר שחזר ונשנה. השאלה, האם בעקבות הדגש שהושם על הדבר הזה, האם אתם רואים שיפור באכיפת הבידוד? האם יש מאמץ מיוחד של גורמי האכיפה באכיפת הבידוד? מתן קנסות על הפרות בידוד? נראה שזה העקב אכילס של כל הסיפור הזה, אבל זה עקב אכילס של הרבה מאוד זמן, אז השאלה, מה נעשה בתחום הזה, שזה תחום שליווה אותנו הרבה מאוד?

אנחנו באמת מתריעים במשך שבועות וחודשים ארוכים שזאת הבעיה. גם אם נוסיף עוד הרבה מאוד בדיקות, בסוף אם בן אדם לא ישמור על הבידוד, זה לא יעזור לנו. זה הוביל למצב שמשרד הבריאות עם רופאים ואחיות הוביל חוק לצמידים אלקטרוניים, לזה הגענו, לזה שמשרד הבריאות, כגורם בריאותי, מוביל משהו של אכיפה.

אני מסכימה לגמרי שזו אחת הבעיות הגדולות. אני יודעת שנעשים הרבה מאוד מאמצים להביא פקחים, להשאיר שוטרים, אני רואה שמירב שץ מהמשטרה נמצאת פה, יכול להיות שהיא יכולה לתאר יותר. אני יודעת שכיום יש רצון מאוד חזק בממשלה לשים דגש על הנושא של האכיפה. זה התחיל עם האכיפה הבוקר בעלייה למטוס לרוסיה, כדוגמה למשהו שלא נעשה קודם, ואני מקווה שזה יוביל לפירות הרצויים, אבל אולי המשטרה יכולה - - -

תודה, ד"ר אלרעי-פרייס, גם על הסקירה המקיפה וגם אני מנצל את ההזדמנות להודות לך ולכל צוותי משרד הבריאות, אני חושב שבשם כל האזרחים והאזרחיות - -

תודה רבה.

- - על עבודה מאוד מאוד מסורה ואינטנסיבית למען הבריאות של כולנו.

האופוזיציה מצטרפת.

אני שמח. אתה ואני עוד נצטרף לדברים טובים גם בהמשך, ואני מבטיח שזה לא יפורסם בקרב מצביעי ש"ס - -

הכול משודר.

- - נשמור על עתידך הפוליטי, הכול בסדר. רק לפני שניגש להצבעה, האם גורם נוסף, משרד המשפטים, גורמים שנמצאים איתנו בזום, שמייצגים את הממשלה, מטעם הממשלה, רוצים להוסיף דבר מה? – לא.

אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה הראשונה של הוועדה בהרכבה הזה שהיא לא על מינוי יושב-ראש, הצבעה לגופם של דברים.

נוסח ההכרזה של הממשלה מופיע בדפים שלפניכם, ואנחנו מאשרים את הארכת ההכרזה של הממשלה על מצב חירום, בשל נגיף הקורונה. לפרוטוקול אני פעם נוספת חוזר על העובדה שיש כאן טעות סופרים בפנייה שקיבלנו ממזכיר הממשלה.

הקודם.

היוצא. אנחנו לא מדברים על הארכת הכרזה על מצב מיוחד, אלא אנחנו מדברים על הארכת ההכרזה על מצב חירום.

אנחנו מייד נקרא את הטקסט, ואז ניגש להצבעה.

הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020

"בתוקף סמכותה לפי סעיף 2(ד)(2) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן-החוק), לאחר ששוכנעה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק, לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין ולאחר שהתקבל אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מאריכה הממשלה את תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לתקופה נוספת עד יום י"ט באלול תשפ"א, (27 באוגוסט 2021) או עד לסיום תקופת תוקפו של החוק, או לפי המוקדם מביניהם."

תודה. לפני שאבקש את ההצבעה, אני רק אציין שהצטרף אלינו חבר הכנסת בני בגין, שהוא חבר הוועדה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחברת הכנסת רות וסרמן לנדא. מי בעד אישור הארכת ההכרזה?

שבעה.

שבעה בעד. מי מתנגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרה

אישרנו את ההכרזה.

רוויזיה.

בבקשה. נמשיך את הדיון. ב-12:35 נקיים את הרוויזיה. אני מודה, חבר הכנסת ארבל, שזה מנהג שהוא בהחלט בהתאם לתקנון, אבל לבקש רוויזיה אחרי שלא מתנגדים, זה באמת חידוש מעניין. אם אתה לא מתנגד, מדוע לבקש רוויזיה?

אדוני - - -

אני לומד. אני לומד.

מצוין. בהרצה זה חשוב ללמוד.

זה בסדר גמור. אתה מורה טוב לתרגילים אופוזיציוניים ונאחל לך שיהיה לך זמן חפיפה ארוך לתרגילים אופוזיציוניים. ב-12:35 נקיים את ההצבעה על הרוויזיה.




הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021, מ/1407

אנחנו עוברים עכשיו לדיון הראשון בהצעת החוק, שתכליתה להאריך את תוקף חוק הסמכויות. השם המלא של הצעת החוק שאנחנו דנים בה הוא הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א–2021.

אנחנו הודענו במסגרת סדר-היום שאנחנו לא נקיים היום את ההצבעות, אלא רק דיון, ואנחנו נקיים את ההצבעות מחר בבוקר, בישיבה שתתכנס עוד לפני המליאה בשעה 11:00. ואחת הסיבות שאנחנו לא מקיימים היום את ההצבעה היא על מנת לתת ביטוי לעובדה שהחוק שאנחנו מתבקשים להאריך את תוקפו הוא באמת חוק חריג מאוד בספר החוקים של מדינת ישראל. חוק שמצד אחד, אני מניח שרובנו אם לא כולנו, מבינים את נחיצותו, אבל מצד שני אני בטוח שכל חברי וחברות הוועדה מבינים גם את האתגרים החוקתיים שהחוק הזה מציב לנו ולרצון שלנו להגן ברמה החוקתית, המשטרתית, על זכויות האדם.

אני אבקש לפני שנפתח את הדיון בחוק, וכמובן אנחנו נבקש מנציגי הממשלה להציג את ההצעה, לפתוח את הדיון באמירה שממשיכה במידה מסוימת את אמירותיו של חבר הכנסת ארבל – אנחנו נמצאים אומנם ערב התפשטות או במצב של התפשטות מחודשת בהיקף מסוים, אבל אין ספק שבזכות מבצע החיסונים ובזכות הצעדים שננקטו אנחנו נמצאים במציאות אחרת לגמרי מזו שהיינו בה בשיא המגפה, וכולנו מקווים ומחויבים לכך שלא נחזור לאותם ימים – והתפקיד שלנו בסופו של יום כוועדה שמפקחת על פעילות הרשות המבצעת וגם מאשרת חלקים בפעילות הרשות המבצעת – התפקיד שלנו בעת הזאת גם לוודא שאנחנו נמצאים בנקודת איזון נכונה ומידתית בין הענקת כלים למשרד הבריאות וליתר משרדי הממשלה בהתמודדות שלהם עם המגפה ואיומיה, לבין הצורך שלנו להגן על זכויות הפרט כאן במדינת ישראל.

ובהקשר הזה אני אומר בכנות שלוח-הזמנים הקצר בין כינונה של הממשלה החדשה, לבין המועד שבו מכוח החוק פוקע תוקפו של חוק הסמכויות, שבוע הבא ביום שלישי – לוח הזמנים הקצר הזה לא אפשר התקנת חוק או התקנת הוראת שעה שהיא יותר מאוזנת, מידתית ומתאימה למצב שבו אנחנו נמצאים. ואני אומר את זה בצער גדול, מכיוון שאני חושב שהעת הזאת הייתה מתאימה, אם היה בידינו את לוח-הזמנים, להכניס תיקונים משמעותיים בחוק ולא רק להאריך את תוקפו. ואנחנו, גם כקואליציה, ואני אומר את זה לאחר שיחה ארוכה עם שר הבריאות, ובמידה רבה אני מאמין שחברי וחברות הוועדה, או לפחות רובם, שותפים למחשבה הזאת שאנחנו בהחלט רוצים לראות חקיקה יותר מאוזנת, יותר מידתית, יותר מתאימה למצב הנוכחי, ואנחנו בהחלט מצפים ממשרד הבריאות לפעול להתקנת חקיקה מן הסוג הזה. אני אומר את זה גם אחרי ששמענו משר הבריאות ומדרגי המקצוע שזו בהחלט הכוונה.

למה לזרוק לממשלה? בוא תתקן. אני מבטיח שנהיה ענייניים. תגיש הסתייגויות - - -

מכיוון שראיתי את ההסתייגויות שכבר אחד מנציגי האופוזיציה הגיש, 600 במספר. אין-ספק שענייניות היא סיסמתכם... אבל בהסתייגויות אנחנו נטפל מחר.

אתם מעדיפים לקחת חוק ששר הבריאות אמר עליו רק לפני כמה חודשים שהוא פשיסטי ולקדם אותו?

היינו כמובן שמחים שהממשלה היוצאת הייתה שוקדת על התקנת הצעת חקיקה יותר מידתית - -

משהיא לא עשתה את זה, נעשה את מה שהיא עשתה.

חבר הכנסת ארבל, אני מבטיח לתת לך את זמנך.

- - מכיוון שהדבר לא נעשה והדבר התגלגל לפתחה של הממשלה החדשה, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לאזן בין הצורך להמשיך ולהעניק לממשלה ולזרועותיה את הכלים להתמודד עם האיום שלצערנו גם מידפק על דלתנו ביתר שאת בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, ומצד שני לומר בצורה מאוד מאוד ברורה שאנחנו נפעל כדי לקדם עם משרד הבריאות את ההצעה היותר מאוזנת, והלוואי ולא נצטרך להמתין עד לרגע האחרון של סיום הארכת התוקף הנוספת ונוכל להקדים.

אני רק אוסיף ואציין, ויהיה אפשר עוד לדון בהיבטים שונים, כשאני חושב שנכון יהיה להזכיר שהוועדה, גם בהרכבה הקודם, הייתה מאוד מוטרדת משאלת הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות, ודעתה של הוועדה בהרכב הקודם, שבראשה עמד נציג קואליציה, התחושה הייתה שיש שימוש מוגבר מדיי באותו סעיף דחיפות, גם כאשר הדחיפות היא לא דחיפות עניינית מטעמים בריאותיים, אלא כורח פוליטי. וזה בוודאי דבר שאנחנו נשים לנגד עינינו בכל מה שקשור באישור התקנות.

ופה אני מבקש ופונה לנציגי הממשלה ולנציגי משרד הבריאות, המדיניות שלי ושלנו תהיה מאוד להקפיד בשימוש ראוי באותו חריג של דחיפות, ולא נאפשר בלבול בין כורח פוליטי או כורח ביורוקרטי של הממשלה לבין כורח בריאותי שמצדיק ויתור, אפילו על אותו חלון צר מאוד של 24 שעות של הוועדה. זו סוגיה אחת.

אנחנו גם בהחלט מוטרדים מהעובדה שהחוק לא מבצע הבחנה בין סוגים שונים של מצבי חירום או מצבים מיוחדים. אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו על פי החלטת הממשלה או משרד הבריאות, אנחנו במצב חירום בגבולותיה של המדינה ולא במצב חירום בגבולות המדינה, והדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי גם ברמות שונות של מצבים מיוחדים ומצבי חירום בחוק, והציפייה שלנו לראות את זה בחקיקה עתידית.

אין ספק שהנושא של מצב חירום מיוחד, אין לו מקום בעוצמות שהוא נמצא בחקיקה הנוכחית, העובדה שהיה בו שימוש מאוד מאוד קצר ימים ומאוד מאוד חריג, ואין מקום בחוק של הכנסת הזאת להגדרה כל כך מרחיבה של סמכויות הפגיעה בזכויות יסוד.

אני אוסיף רק דבר אחרון מבחינתי לפני שנבקש מנציגי הממשלה להציג את החוק. לחוקק חוק שיש בו הסמכה לפעולות מאוד מרחיקות לכת ואז להתמודד פעם אחר פעם עם מצב שאין אכיפה של צעדים הרבה יותר מינוריים בפגיעתם, יש פה דבר שאינו ראוי.

אני רואה פה איזה הלימה בין בקשת הסמכויות על ידי הממשלה לבין רמת האכיפה. כשרשויות הממשלה נכשלות באכיפה של צעדים מינוריים, יש טעם לשאול מדוע מבקשות אותן רשויות הסמכה לצעדים יותר מרחיקי לכת.

אתה יכול להרחיב מה בדיוק הכישלון באכיפה?

יש לנו דומני כבר יותר משנה של כישלונות מסוימים בתחומי האכיפה.

תפרט.

אני בכוונה לא רוצה לפרט. כשנגיע לדיון בנושא הזה, נפרט. אני לא אתייחס לא למגזר כזה, לא למגזר אחר.

יש שר בט"פ חדש, תהיה אופטימי.

אני סמוך ובטוח שהוא יעשה את תפקידו נאמנה. לצערי הממשלה היוצאת דאגה שימיו הראשונים לא יתמקדו במשבר הקורונה, אלא בכל מיני עניינים אחרים, אבל מהיכרותי העמוקה עם השר לביטחון פנים, אני יודע שתהיה במשרד הזה עבודה מאוד מאוד רצינית בתחום האכיפה עם יתר הרשויות. ובכלל חברי, חבר הכנסת ארבל, אני מציע שתגזרו על עצמכם תקופת צינון לפני שאתם באים בתלונות לפעולותיה של הממשלה הנוכחית, כי יש איזה תחושה שאם יש כרגע כשלים הם בעיקר הירושה הנפלאה שירשנו מהממשלה היוצאת. אולי תחליטו בהנהלת האופוזיציה לגזור על עצמכם תענית דיבור של כמה שבועות בהקשר הזה, ואני חושב שאז תזכו לאמינות גבוהה יותר בעיני הציבור.

אחרי שסתמתם לנו את האפשרות לחוקק, גם את הפה אתם רוצים לסתום לנו? לא יהיה.

חס וחלילה. הצעתי שתגזרו על עצמכם.

בדמוקרטיה יש אופוזיציה שתבצע את תפקידה, למרות ששיקרתם את בית המשפט העליון, ולמרות שחסמתם חקיקה במשך חודש ימים.

חבר הכנסת ארבל, תודה על קריאת הביניים, אני מבטיח - - -

אנחנו נשמיע את קולנו.

חבר הכנסת ארבל, א', אני תמיד אשמח לשמוע את קולכם - - -

כך זה בדמוקרטיה, מה לעשות.

חבר הכנסת ארבל, אתה מתפרץ לדלת פתוחה.

תודה רבה.

אנחנו נקפיד מאוד בוועדה הזאת על ההבחנה בין קריאות ביניים לבין רשות דיבור. נאפשר גם קריאות ביניים ונקפיד מאוד ברשות הדיבור של חברי הכנסת. אבל כידוע בהצעות חוק רשות הדיבור לחברי הכנסת ניתנת אחרי שהממשלה מציגה את הצעות החוק, וזה יהיה סדר הדברים.

אני אשמח אם בהצגת החוק תמצאו לנכון, אם אתם כבר יכולים, גם להתייחס לנקודות שמטרידות אותנו. לא כאמירה ברורה מה בכוונתם לעשות, אבל אם יש לכם כיווני קריאה, אני חושב שיקל עלינו כוועדה להאריך את תוקפו של החוק הזה, שאנחנו רואים אותו בהחלט כחוק חריג ומוגזם לעת הזאת. יקל עלינו להיענות לבקשת הממשלה אם נדע מה כוונותיכם בעניין יצירת חוק יותר מאוזן ויותר מידתי.

אנחנו ניגשים להצגת הצעת החוק, ולאחר מכן חברי הכנסת כמובן יוזמנו גם לשאול וגם להתייחס ונזמין את יתר הגורמים שאיתנו כאן או בזום להוסיף את דבריהם. עו"ד גולדברג, בבקשה.

אני רוצה שנתחיל בהקראה של החוק.

מכיוון שהחוק הוא לא כזה ארוך, דומני שהצגתו יותר ארוכה מקריאתו.

הצעת החוק כוללת סעיף אחד של תיקון תוקפו של החוק, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. תוקף החוק הוא עד ליום 30 ביוני, מחר. כפי שהסביר קודם היועץ המשפטי של הוועדה לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, תוקף החוק הוארך אוטומטית בגלל תקופת הבחירות עד ליום 6 ביולי 2021, כך שבפועל החוק בתוקף עד ה-6 ביולי 2021.

הצעת החוק מבקשת להאריך את תוקפו של החוק עד ליום 31 בדצמבר 2021. דהיינו, עד לסוף השנה האזרחית. מדובר בתקופה של חצי שנה, כשלנו במשרד הבריאות, גורמי המקצוע, ותוכל להרחיב על כך ד"ר פרייס, ברור שנזדקק לחוק גם מעבר לתקופה הזאת, לצערנו גם מעבר לשנת 2021. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי מגפת הקורונה תהיה איתנו לפחות עד סוף 2022.

הסיבה שאנחנו כרגע מציגים הצעת חוק להארכת תוקף החוק רק עד סוף 2021 זה מתוך כוונה של הממשלה, וכך גם הוחלט בישיבת הממשלה שבה הוחלט לאשר את הצעת החוק – מתוך כוונה של הממשלה להביא בתוך ארבעה חודשים – שר הבריאות יביא תיקון לחוק, תיקון מקיף יותר. אנחנו נתייחס גם לנושאים שאדוני יושב-ראש הוועדה העלה כאן במסגרת הדיונים שאנחנו כבר נתחיל לקיים מול משרד המשפטים, משרדי הממשלה הנוספים, הייעוץ המשפטי של הוועדה, בנוגע לתיקון החוק. בהחלט נביא בחשבון את ההצעה שעלתה לפצל את ההכרזה, כך שתהיה הכרזה שקיים מצב מיוחד מחוץ לישראל, ותאפשר הטלת מגבלות שנוגעות לחו"ל ולחוזרים מחו"ל ללא הטלת מגבלות בתוך ישראל. זה אחד הנושאים שאנחנו בוחנים כדי שנוכל לגבש תיקון כולל שיתייחס לכל הסוגיות שעלו עד היום, כולל הערות שקיבלנו בתזכיר החוק.

אולי אני צריכה להקדים ולומר שמשרד הבריאות פרסם תזכיר חוק להארכת תוקף החוק בתשעה חודשים, וקיבלנו הערות מהציבור, והוחלט לקצר את התוקף לשישה חודשים, כדי שנפעל להביא תיקון מסודר בתקופה הזאת של השישה חודשים, כשאנחנו מקווים שנוכל להביא את התיקון עוד קודם לכן, עוד לפני תום ששת החודשים. נפעל בהקדם, כמה שניתן, אבל הכנסת תצא כנראה לפגרה - -

קצרה מאוד

- - כולנו, גם משרדי הממשלה וגם הכנסת נהיה עסוקים גם בהעברת התקציב, ולכן התוקף, כפי שאנחנו מבקשים, עד סוף השנה, 31 בדצמבר, נראה לנו סביר בנסיבות העניין. וזו הבקשה שלנו כרגע, להאריך את החוק בשישה חודשים נוספים כפי שהוא.

ד"ר אלרעי-פרייס, דברים נוספים בהתייחסות של משרד הבריאות שאת מבקשת להוסיף?

אני רק רוצה להדגיש שגם אנחנו, במשרד הבריאות, לא חשים בנוח להשאיר את החוק כמו שהוא ומעוניינים לשנות אותו, שהוא יהיה יותר מדויק לתקופה הזאת. זה פשוט תהליך שלוקח זמן.

ברור. אני יכול לומר לאחר שיחתי עם השר החדש, ניצן הורוביץ, שזו עמדה גם של הדרג הממשלתי במשרד, בצורה מאוד ברורה ונחרצת, ואני שמח לשמוע שזו גם עמדת הצוות המקצועי שמוביל את המשרד.

משרד המשפטים, התייחסותכם. אני אשמח להתייחסותכם לפרוטוקול, אני חושב שבהארכת חוק שיש לו השלכות כל כך דרמטיות על זכויות הפרט במדינת ישראל, ראוי שנשמע את התייחסותכם.

כשגורמי הרפואה אומרים שאם היה אפשר להביא חוק אחר, היה טוב.

קודם כול, צוהריים טובים. הקמת הוועדה הפתיעה גם אותי, אולי רק אותי, וברכות ליושב-ראש.

היית צריך לעקוב אחרי חברי הכנסת של האופוזיציה ולאתר את החלון שהם מאפשרים לנו.

בכל אופן ברכות לוועדה וליושב-ראש, אנחנו שמחים להיות פה. את הדברים עצמם הציגה חברתי ממשרד הבריאות. הצעת החוק הממשלתית עומדת בפניכם. זה נכון שהחוק עם השם הארוך, "חוק הסמכויות המיוחדות למאבק בקורונה" נכתב – הוא נכתב על ידי אנשים שיושבים פה ברמה הכי פיזית –בשעות לא שעות ואחרי זה הוצב גם על ידי חברי הוועדה וכמובן הצוות המשפטי כאן לאורך תקופה מורכבת. הוא נכתב כמו שהוא נכתב כדי לתת מענה מהיר, מיידי, לצרות, בעיות, קשיים ואתגרים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם קודם לכן.

עכשיו כשכולנו, כמדינה, כממשלה, כחברה, נמצאים במקום קצת יותר רגוע ואולי יתאפשר לנו גם להפיק לקחים על העבר וגם להסתכל על העתיד, למרות חוסר הוודאות – ואנשי המקצוע מתחום הבריאות מזכירים לנו שוב ושוב שהיום זה היום, מחר זה מחר, ואין לדעת לאן אנחנו נגיע – יש בהחלט מקום לבחון ולראות אם אפשר לייצר הסדרים, כפי שאמרו גם נציגי משרד הבריאות, הסדרים שיהיו אולי מדויקים יותר בהתאם לנסיבות, כשחשוב כמובן לזכור שנצטרך להעמיד את הכלים בידי הממשלה לפעול את הפעולות המהירות הנדרשות, לעשות שימוש בסמכויות באותן נסיבות שאכן ההצדקה להן תקום. אפשר לעשות כאן דיוקים. אני לא אומר איזונים, כי איזונים זה נשמע כאילו הוא עכשיו הוא לא מאוזן.

הוא עכשיו בהחלט לא מאוזן.

הוא רחב והזכרתי את ההיסטוריה, איך הדברים נחקקו, גם על ידי הכנסת. בסופו של דבר לא הממשלה היא המחוקקת. כך שאם תסתכל על הפרוטוקול, אני חושב שאכן הכיוון הוא לבחון מחדש איפה אפשר בחוק לייצר מנגנונים יותר סדורים, אולי בהבחנה בין שתי ההכרזות, ומתוכן ייגזרו סמכויות שונות, סמכויות שצופים להן שימוש מיידי, אולי אפילו לא קבוע אבל מתמשך, לעומת סמכויות אחרות שהן פוגעניות יותר, בעייתיות יותר. שוב, לא שיציאה מהארץ היא לא זכות יסוד שאנחנו ממהרים לפגוע בה, אבל ברור שסט הסמכויות האחרות שמופיעות בחוק הן באמת סמכויות שיכולות להוביל לפגיעה מאוד משמעותית בזכות הפרט, וצריך לעשות כל מה שניתן כדי לצמצם את זה למידה הדרושה, ואני מבין שמשרד הבריאות יחד עם משרדי הממשלה נעבוד ונכין וננסה לבוא עם הסדר יותר מדויק שכזה.

כמובן דברי נציגי שני המשרדים נרשמים בפרוטוקול, אבל אני בכל זאת רושם לפניי את האמירה הברורה. אני חושב שזה חלק מהמסר שצריך לצאת מהוועדה, שמשרד הבריאות בהחלט מתכוון להניח הצעת חקיקה ממשלתית חדשה – ציינתם את טווח הזמנים של ארבעה חודשים – שמביאה בחשבון את הדברים שכבר הזכרנו, ואני מניח שיעלו גם בדברי חברותיי וחבריי.

אם אין התייחסות נוספת מטעם הממשלה והערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, אנחנו נפתח להתייחסויות של חברי הכנסת ולאחר מכן של גורמים נוספים. חבר הכנסת ארבל, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מצטט מתוך הספר "איך לנצח מגפה". כך כותב ראש ממשלתנו: "ישראל, אולי יותר מכל אומה אחרת במערב, מצוידת ברוח של יזמות, בגמישות מחשבתית ובחוצפה, שמאפשרים לה לא רק לנצח את הקורונה, אלא להיות מובילה עולמית במאבק מולה. יש בנו את הכוחות לחדש, להמציא, להתנסות, להיכשל, לנסות שוב ואז להצליח ולייצא את היכולות הללו לכל העולם. ממשלת ישראל, במקום לנצל את כל הכוחות הללו, "כיבתה" אותם. במקום שתנועות הנוער יהיו חוד החנית של הסיוע האזרחי לקשישים ולמבודדים, ציוו עליהן לחדול מכל פעילות דווקא בשיא ימי הקיץ. יזמי ההייטק שרוצים כל כך לסייע לממשלה, נדחו בידי פקידים אדישים. העמותות האזרחיות, שזו אמורה להיות שעתן הגדולה, נותקו מיכולת לפעול.

אפשר אחרת. כולנו יחד מסוגלים להרבה יותר מכך. אם נעז, אם נסתכל על המשבר הכלכלי-חברתי העצום הזה כהזדמנות לעשות דברים שלא ניתן היה להשיג אחרת, נוכל להזניק את ישראל עשורים קדימה."

ולא רק הוא, גם השר המגיש את הצעת החוק הזאת. כאשר בשנה שעברה החוק הזה נחקק, הייתי כאן, בבית הזה, וכמובן שרת האנרגיה של היום, קארין אלהרר, אמרה כאן בוועדה, בכנסת, שאם החוק הזה יעבור, זו לא תהיה דמוקרטיה. הוסיף אחריה חבר הכנסת אלי אבידר שהחוק הזה הופך את הכנסת לכנסת בדיעבד. ושר הבריאות דהיום, ניצן הורוביץ, אמר שהחוק הזה בלתי דמוקרטי.

והינה, למרות ההתנגדויות וגם אמירות קשות יותר, מגיע שר הבריאות ומגיש לנו את החוק הזה עם הארכה לשישה חודשים, כאשר הליך החקיקה שלו ארך חמישה חודשים כי לא הסכמנו איתו.

למה בכל זאת הצבעתם בעד?

רגע.

מדוע יש צורך בשישה חודשים נוספים אם הליך החקיקה ארך חמישה חודשים? בגלל שזה מספר עגול? בגלל שאנחנו מגיעים לסוף דצמבר? הרי מדובר כאן על העברת סמכויות של הכנסת, הפקרת הכנסת כלשון המציע. הפקרת הכנסת להליכים לא דמוקרטיים, ואנחנו נותנים גרייס של שישה חודשים מבלי להבין את המשמעות החוקתית של ההליך הזה.

מדובר כאן לכאורה, לטענת מגיש הצעת החוק, שר הבריאות, הוא התבטא כך, אני לא אשתמש בביטוי הזה, אבל אני אצטט – "הליך פשיסטי". כן, זה נאמר על ידו. ודאי שהוא אמר "הליך לא דמוקרטי". גם אם אני לא מסכים איתו, השאלה אם באמת תקופת ששת החודשים הללו היא תקופה נדרשת.

אני מכיר את חוק הדיינים, ונמצאים כאן אנשי משרד המשפטים, בדרך כלל אתר התזכירים מפרסם הצעות חוק ממשלתיות לקריאה ראשונה ל-21 יום. בהיותי ראש מטה שר הפנים אני זוכר שבמקרים דחופים היה יהודה זמרת מפעיל את משרד המשפטים ומשכנע אותם שיהיה תזכיר 10 ימים. והינה, תזכיר חוק הדיינים – שישה ימים. הסורים על הגדר. שישה ימים, והופ, זה מגיע לכנסת, כאשר חקיקה פרטית נעצרת חקיקה ממשלתית ממשיכה. גם כאן יש הליך שמפר את האיזונים באופן גס ובוטה, פוגע בכנסת, וגם אתה, אדוני היושב-ראש, לא מסכים עם החוק הזה. גם שר הבריאות שהגיש, לא נוח לו עם החוק הזה, הוא רוצה חוק אחר. למה כל כך הרבה זמן? אנחנו יודעים לעבוד, אנחנו יודעים לעבוד יום ולילה, אני בטוח שגם אתם. באתם חדשים ורעננים למשרדים, בואו נצמצם לוחות-זמנים. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת ארבל. אנחנו מודים לך על כך שבשמנו קראת את ספרו של ראש הממשלה. נשמח אם תסכם לנו.

19.90 שקל באתר עברית למעוניינים. אתה יכול לקחת מהקשר עם הבוחר, אני מניח.

בסדר גמור. אני מודה לך על כך שלקחת על עצמך לעשות בוק ריפורט קצר מדבריו ומכתביו של ראש הממשלה הנכנס.

אני לא בטוח שהוא קרא את זה.

בסדר גמור. אנחנו נשתדל לייצר את ההבחנה בין הלילות הלבנים בהובלת האופוזיציה לבין הדיונים בוועדה, ומבלי לכפות על מי מחברי הכנסת כללים של מה לומר, אנחנו ננסה לייצר פה בוועדה אווירה קצת יותר עניינית מזו במליאה.

אתה מקווה.

אני אדם מלא בתקווה.

מצוין.

תקווה חדשה, תקווה ישנה. הרבה תקוות יש.

ראינו שני חברים בוועדה לתקווה חדשה. דמוקרטיה.

חברים, הכול בסדר. האם יש חברות וחברי כנסת נוספים שמעוניינים להתייחס לחוק? חברת הכנסת וסרמן לנדה, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך אותך. אתמול לא עשיתי את זה באופן אישי.

חבר הכנסת פינדרוס בשם כל המליאה בירך אותי כמה פעמים במהלך הלילה.

וכל הליטאים בפרט, ולכן אני מברכת, ואומנם יש שוני קל.

תודה. תודה.

אני מברכת. לרוב חברי כנסת אומרים דברי ביקורת, ואני מסתכלת עלייך במיוחד, ואני רוצה להגיד דווקא משהו הפוך. הייתי גם בקדנציה המאוד קצרה הקודמת שלי בוועדה הספציפית הזאת, ורציתי להגיד תודה על עבודה יסודית ולאורך הרבה מאוד זמן, בלחץ מאוד מאוד גדול, כשיש מתח אינהרנטי בין ערך החופש והמרחב לנוע של כל אזרח באשר הוא לעומת החשש המאוד גדול והמאוד מוחשי מהתפשטות המגפה. זו הזדמנות להגיד מילה טובה גם לאנשי המקצוע. זה מאוד ניכר בהקשר הזה.

תודה רבה.

אני מצטרפת לדברים.

גם אני

כולנו.

אנחנו מצטרפים לברכות.

כולנו כמובן מצטרפים לברכות. ביד ימין נברך על המאמצים המסורים של כל צוותי המקצוע של משרד הבריאות וביד שמאל נפעל לחיזוק הפיקוח הפרלמנטרי, ואנחנו יודעים לעשות את שני הדברים בעת ובעונה אחת.

חבר הכנסת בגין, האם רצית להתייחס?

רציתי להצטרף לדברי התודה. יותר מכל הנוכחים מן השנה שעברה הייתי בקבוצת סיכון עקב גילי. אני לא קשיש, אני זקן. לא נכללתי בתוכנית מגן, אבל העבודה שעשו – לפחות אנחנו לקחנו אותה ברצינות. שוב תודה – היא בתנאים קשים ותחת התקפות מאוד לא הוגנות מצד מה שאפשר לקרוא לו "חוגים מסוימים בציבור". הצטרפתי. תודה.

תודה רבה.

אני מציע עו"ד בליי שתאמר את דבריך, ואז ניגש לרוויזיה. בבקשה.

דבר אחד. רציתי להוסיף גם בהקשר לשאלות שעלו עכשיו בקשר לחוק הסמכויות שראוי להביא לתשומת ליבם של חברי הוועדה, שהוגשה שורה של עתירות לבג"ץ, גם באשר לחוקתיותו של החוק הזה וגם באשר ספציפית להסדר שנגע להיבט של ההפגנות בחוק. חשוב לחדד שהעתירות כנגד חוקתיות החוק נדחו על ידי בית המשפט העליון וכך גם העתירה כנגד ההסדר של מצב חירום מיוחד בחוק, גם העתירה הזאת נדחתה. בג"ץ כן פסל בדיעבד את התקנות הספציפיות שהגבילו את המרחק בהקשר הזה של ההפגנות, ולכן ראוי לתת את הדעת על הדבר הזה, כלומר, גם לזכותו של החוק ולחובתן של אותן תקנות. זה דבר אחד שרציתי להגיד. דבר נוסף, צריך להגיד שעל התיקון לחוק נמתחה ביקורת על ידי בית המשפט, אבל בסופו של דבר הוא אושר, למרות לבטים ורק התקנות נפסלו. החוק עצמו כן אושר, העתירות נגדו נדחו.

תוכל להרחיב על עניין הביקורת? חשוב לנו לקבל החלטה.

הייתה בהחלט ביקורת על הטלת המגבלה על האפשרות באותו מצב חירום מיוחד, ועל הטלת מתן האפשרות להטיל מגבלות משמעותיות בזמנו על ההיבט של הפגנות, בעיקר על הגבלת המרחק שקשורה בזה, אבל בסופו של דבר בית המשפט השתכנע שההגבלה העיקרית מקורה בתקנות כי החוק לא מחייב להטיל את המגבלה המאוד חריפה שהוטלה בסופו של דבר על המרחק על ההפגנות, אלא רק מאפשר לקבוע מגבלה על טווח מסוים, וההגבלה עצמה המאוד משמעותית הייתה במסגרת התקנות. לכן לאחר לבטים לא פשוטים שמקבלים ביטוי בפסק הדין, בסופו של דבר רק התקנות נפסלו.

מה שרציתי להוסיף ולומר, בהמשך גם למה שציין היושב-ראש ולמה שהתייחס אליו חבר הכנסת ארבל, גם אנחנו בהחלט סברנו להציע לוועדה לערוך תיקונים בהסדר, ואולי אף להאריך בפחות משישה חודשים, בשביל לחייב את הממשלה לשקול את התיקונים יותר בהקדם.

בין התיקונים שהצענו לשקול אלה דברים שבהחלט עלו, זה יצירת שני מצבי החירום האלה, מצב חירום רגיל ומצב חירום חו"ל, שדובר עליו, חידוד השימוש בחריג הדחיפות, הארכת פרק הזמן של 24 שעות לפרק זמן ארוך יותר, כי זה פרק זמן מאוד מאוד קצר.

פרק הזמן לבחינת התקנות.

שהן לא יהיו 24 שעות מראש לוועדה, אלא 72 שעות או 96 שעות לפני כניסתן לתוקף. וגם דברים אחרים שדובר עליהם, כמו למשל יצירת הסדר יותר שלם לגבי כל הנושא של חו"ל, שהיום הוא קצת נוצר באופן היסטורי. ההתפתחות שלו הייתה טלאי על טלאי, חלק אצלנו, חלק בוועדת הכלכלה, חלק בהסדר כזה, חלק בהסדר אחר. הכורח ההיסטורי – התייחס אליו עו"ד זנדברג קודם – בגלל ההתמודדות עם מגפה בהתפתחות, לכן הדבר הזה לא סודר בהקשר הזה. גם כל נושא התו הירוק, שגם אליו התייחסנו הרבה בדיונים בוועדה, שהיו לנו ספקות מאוד כבדים לגבי ההסמכה לו, וודאי להיעדר קריטריונים ברורים לו בחוק הסמכויות. אנחנו חושבים שבמסגרת תיקון ראוי להסדיר את כל הדברים האלה, ויפה שעה אחת קודם.

ברורים פה לחצי הזמנים, אבל בהחלט הצענו לוועדה, גם במסמך ואני מציע כאן גם בעל פה לקרוא לממשלה לתקן את הדברים האלה, ובהתאם אולי לקצר את ההארכה בשביל לחייב את הממשלה להביא בהקדם האפשרי את התיקונים האלה בפני הוועדה.

תודה רבה.

אני רק מבקש לנמק את הרוויזיה.

מייד. אנחנו עושים כרגע, חבריי וחברותיי, עצירה בדיון בהצעת החוק לצורך הצבעה חוזרת, על פי בקשת הרוויזיה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה, אנא נמק את הרוויזיה וניגש להצבעה.

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נציגי משרד המשפטים, בתאריך 6 באפריל 2021 פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ 5469/20, שאתם בטח מכירים, אחריות לאומית, ישראל הבית שלי נגד ממשלת ישראל. בית המשפט קבע שההגבלה על השתתפות בהפגנות לא עומדת במבחני המידתיות, בשל חשיבות הזכות להפגין ובשים לב לכך שהיציאה למרחק של קילומטר הותרה לצרכים אחרים, והורה על בטלות התקנה הרלוונטית.

בעקבות הפנייה שלי ליועץ המשפטי לממשלה, נעניתי בכתב על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז ניזרי, שבכוונת המדינה להשיב לבית המשפט, כי בפועל בית המשפט יצר כאן מדרג נורמטיבי ביחס להפגנות, אבל לא ביחס לדברים אחרים שגם הם זכאים להגנה חוקתית, כגון הזכות ליציאה לתפילה, שלטעמנו היא גם כן זכות חוקתית לחופש הדת. ובהודעה שעדכן אותי עו"ד רז נזרי בכוונת המדינה להודיע לבית המשפט שכל הקנסות בתקופה הרלוונטית לפסק בית המשפט באשר למרחקים אמורים להתבטל.

ההחלטה הזאת בפועל עדיין לא יושמה. זה אומר שבפועל פסק הדין והנחיית בית המשפט לא מבוצעים. ולכן אני חושב שאם לא ביצעתם עדיין את הנחיית בית המשפט נכון להיום, כאשר אנחנו עומדים ב-29 ביוני, לא ראוי שהכנסת תמשיך ותיתן אמון ותאפשר אישורן של התקנות הללו, ולכן אני קורא לחבריי להצביע נגד. תודה רבה.

למרות שאפשר לגשת ישר להצבעה, האם משרד המשפטים ירצה להשיב? להתייחס להנמקה הזאת?

נראה לי שזה לא מן העניין כאן. אני לא מכיר את העובדות ולא רוצה להגיד דברים לא מדויקים. לא נראה לי שזה נדרש, אלא אם כן אדוני היושב-ראש יבקש.

לא.

אין צורך. ברגע שיש רוב, אין צורך להתייחס לגופם של דברים. זו הגישה לצערי הרב.

א', תמיד יש צורך להתייחס לפניות של חברי כנסת, אבל לכל דבר - - -

מדובר כאן על היעדר יישום פסיקת בית המשפט. היא מתעכבת משך זמן רב מדי. אנשים משלמים ריביות פיגורים לרשות האכיפה והגבייה, זה פוגע באזרחים החלשים ביותר, הקנסות מוכפלים. אין סיבה שזה יקרה.

אני אציע את הדבר הבא. הסוגיה שחבר הכנסת ארבל מעלה, א', לא הבאנו את החומר הנדרש בפני חברי הוועדה, אבל זו סוגיה שראוי לבדוק וללמוד. הזכרתי את סוגיית האכיפה - - -

נכון. גם היועץ המשפטי של הוועדה.

הזכרנו את סוגיית האכיפה. סוגיית האכיפה בהחלט קשורה גם בשאלת הקנסות וגבייתם. אפשר לפתוח את סוגיית האכיפה להרבה מאוד כיוונים. מה קרה בדיוק עם האכיפה למול מגזרים ולמול קהילות. אני מכיר עתירה אחרת לבג"ץ, שבה בג"ץ אמר את דבריו לגבי מדיניות משרד החינוך בסגירת מוסדות חינוך מסוימים ולא מוסדות חינוך אחרים. זו סוגיה כבדה. אני חושב שאת הסוגיה הזאת כדאי שהוועדה תבחן. אני אתייעץ עם צוות הוועדה איך כדאי שנדון בנושא בוועדה.

אדוני לא יכביר במילים, כדאי להביא להצבעה. בסוף הרוב כאן רגיל ברמיסת המיעוט.

הכול בסדר.

זה בסדר גמור. אתה יכול להביא את זה להצבעה ושוב ירמסו את קולו. תודה רבה רק שנתת לי לדבר, כי חקיקה אתם לא מאפשרים.

חבר הכנסת ארבל, מכיוון שזו הישיבה הראשונה של הוועדה, כנראה כשאתה אומר שהרוב כאן בוועדה רגיל לדרוס את המיעוט - -

הרוב זה הקואליציה.

- - אתה מדבר על הקואליציה הקודמת, כי זו הישיבה הראשונה של הקואליציה החדשה.

הרוב בקואליציה הקיימת.

חבר הכנסת ארבל, סיימת, נכון? אז עכשיו אני. אני אומר שמכיוון שאתה משתף אותנו בניסיונך, כפי ששיתפת אותנו מהנאתך מקריאת ספרו של ראש הממשלה, אני מניח שאתה מתייחס לניסיון שצברת כחבר קואליציה בוועדה הזאת, ואני מודה לך על תמרור האזהרה שהצבת לנו, הקואליציה החדשה, לא ללכת בדרך שאתם סללתם. נעשה כל מה שצריך כדי שגם המיעוט של האופוזיציה ירגיש שקולו נשמע, כפי שעשינו ממש בדקות האחרונות.

ניגש להצבעה, כאשר שיעורו החשוב של חבר הכנסת ארבל על יחסי קואליציה ואופוזיציה לנגד עינינו. מי בעד קבלת הרביזיה?

אחד.

מי במתנגדים?

שבעה.

האם יש נמנעים?

אין.

הצבעה

בעד – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
הרוויזיה לא אושרה

הרביזיה לא התקבלה, ובכך אישרנו את הארכת ההכרזה של הממשלה על מצב החירום בשל ההתמודדות עם נגיף הקורונה.

ואנחנו חוזרים, חבריי וחברותיי לדיון בהצעת החוק, האם יש עוד חברי כנסת שמבקשים להתייחס? מתוך הדברים שהושמעו גם על ידי היועץ המשפטי, גם על ידי חבר הכנסת ארבל וגם על ידי, אני אשמח לקבל את התייחסות המשרד לשאלה מדוע להערכתכם נדרש פרק זמן של שישה חודשים ולא ניתן היה לקיים פה מאמץ מרוכז חקיקתי, שאנחנו כמובן היינו נרתמים אליו, לפרק זמן יותר קצר?

תודה, אדוני היושב-ראש, אני אשמח להתייחס. כפי שנאמר, החוק בתוקף כבר כמעט שנה, וגם אנחנו, כמשרד הבריאות, הייעוץ המשפטי, גורמי המקצוע – במהלך התקופה הוא נחקק בצורה יחסית מהירה, הליך החקיקה היה יחסית מהיר– במשך הזמן גם אנחנו נתקלנו בקשיים עם החוק, עם הסמכויות שהוא מאפשר לנו, עם המנגנונים שקובע החוק. גם מבחינתנו יש רצון לתקן ולשפר. כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה, תוך כדי אותה שנה אושרו כאן בכנסת שבעה תיקונים לחוק, חלקם משמעותיים יותר, חלקם פחות, אבל גם הם נעשו כטלאי על טלאי , ואנחנו כן מעוניינים לעשות פה עבודה קצת יותר יסודית. אנחנו לא לוקחים את כל הזמן, אבל בלוחות-הזמנים שבדקנו אנחנו רוצים כמובן לשבת, לקיים דיונים. כפי שצוין פה, קיבלנו גם הצעות לשינויים מהייעוץ המשפטי של הוועדה, חלקן מקובלות, חלקן לא מקובלות. עם כל הכבוד, נדרשים כאן איזונים. עדיין נדרש כאן חוק שיאפשר תגובה מהירה לנקיטת פעולות שימנעו התפרצות של תחלואה. זו המטרה של כולנו, והשאלה איך אנחנו מגיעים לזה בצורה הטובה ביותר. לכן אנחנו רוצים לקיים דיונים אינטנסיביים, להפיץ תזכיר להערות ציבור בהקדם האפשרי. נשמעה כאן ביקורת שנתנו רק שישה ימים להערות ציבור. לא, אנחנו רוצים לתת כאן את כל פרק הזמן הנדרש לפי הנחיות היועץ. אנחנו נשאף לתת את כל 21 הימים להערות ציבור, לדון בהערות הציבור, להביא את הטיוטה לאישור הממשלה כמקובל, ואחרי דיון שמן הסתם יתקיים בממשלה לאישור הכנסת. כאן גם נצטרך לקיים דיון.

עוד פעם לא מדובר כמובן בחוק חדש, אלא מדובר בתיקונים על החוק הקיים. הכוונה שלנו היא להביא מספר תיקונים, ויכול להיות שחלקם גם יהיו משמעותיים. זה יחייב, אני מניחה, מספר דיונים כאן בוועדה, לתת לוועדה את הזמן שיידרש לה, ואחר כך להביא לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית, עם כל האילוצים שיש תוך כדי, הפגרה, החגים, דיוני התקציב. נשמח לתת לנו כרית ביטחון, כי כמדינה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר בלי חוק, כי בלי חוק אנחנו לא יכולים להטיל מגבלות בכלל, למעט אותן מגבלות בודדות לפי הפקודה. ולכן זה מביא אותנו עד לסוף השנה, אבל ברור לנו שנצטרך הארכה נוספת, ובמסגרת אותה הארכה נוספת, כפי שהסברנו, נביא את התיקונים.

אני רק רוצה לציין שלא מדובר בחוק ייחודי למדינת ישראל. היו מספר מדינות בעולם. קודם כול, כל המדינות המערביות כמעט, הדמוקרטיות, הטילו מגבלות שונות בתקופת הקורונה, כולל סגרים, כולל סגירה של עסקים, כולל סגירה של מוסדות חינוך, אני לא חושבת שהייתה מדינה מערבית שלא הטילה מגבלות. לא הייתה ברירה.

מבחינת המסגרת החקיקתית כמובן כל מדינה והמסגרת החקיקתית שלה, אבל היו עוד מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, שחוקקו חקיקה ייעודית לעניין הקורונה, עם איזונים שונים בין סמכויות הממשלה ומשרד הבריאות לפרלמנט, ובהחלט בלא מעט מדינות ניתנו סמכויות רחבות לממשלה או למשרד הבריאות או לגורם המקצועי בממשלה להוציא צווים מיידיים, וגם זה משהו שאנחנו כבר עובדים עליו, בודקים, עושים סקירה בין-לאומית לראות מה קורה בעולם, איך זה נעשה שם.

איזה משרדים מעורבים בעבודה?

בעיקר משרד המשפטים.

אתם הרי צריכים להעביר בין כמה משרדים, לקבל תגובות ולהתווכח. אז על מי מדובר?

משרד החינוך כמובן מעורב, כי יש פה עניינים של חינוך, תחבורה - -

אוצר.

- - אוצר כמובן.

ביטחון פנים.

ביטחון פנים ללא ספק. נאמר כאן על הנושאים - - -

גם משרד הרווחה היה מעורב בזמנו.

אני חושבת שכמעט כל משרדי הממשלה היו מעורבים בחקיקה של החוק בצורה כזאת או אחרת, מכיוון שמדובר בחוק שנוגע לכל תחומי החיים במדינת ישראל.

תודה רבה. עו"ד גולדברג, אני רוצה לשאול, אני לא מאתר כאן בחדר, אבל אולי בזום, אם יש כאן נציגים של ארגונים אזרחיים או קבוצות אזרחיות שמבקשות להתייחס להצעת החוק. גם לפרוטוקול חשוב לי לומר שבוועדה הזאת קולם של ארגונים אזרחיים, של החברה האזרחית, חשוב מאוד שיישמע, בייחוד בסוגיות מן הסוג שאנחנו דנים בהן.

אדוני היושב-ראש, רציתי להתייחס, גם כנבחרת ציבור, כחברת כנסת, וגם כיהנתי בתפקיד ממלאת-מקום ראש עיריית כרמיאל, אז מניסיוני איך התמודדנו במצב החירום בעיר שלנו. כל ההגבלות שהממשלה הטילה בשילוב של אמצעים, גם התחסנות הציבור, מבצע חיסונים, וגם מניעת התקהלות והגבלות אחרות, מנעו התפשטות המגפה והתפשטות המחלה והתחלואה. לכן ההארכה היא לא פגיעה בדמוקרטיה, אלא נובעת מדאגה לבריאות הציבור.

תודה. בהקשר הזה אני אשאל, האם בתהליכי ההיוועצות יש גם היוועצות עם מרכז השלטון המקומי?

עם רשויות מקומיות באופן פרטני.

הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי, מאוד מעורבים בכל ההתמודדות עם המגפה. כמובן עם משרד הפנים וגם ישירות.

שותפים מלאים. ממש. המילה היא שותפים.

ברור לי שהם שותפים מלאים ביישום החוק.

גם בחשיבה, מתוך מה שהם ראו בשטח.

בהסברה לציבור.

חשוב שנרשום בפרוטוקול שההזמנה לציבור תיעשה ממילא, מכיוון שתזכיר החוק יונח למשך 21 ימים כנדרש.

לא כמו בחוק הדיינים כמובן.

לא כמו בחוק הדיינים.

התשתית המשפטית מאוד חשובה, גם שתהיה אכיפה. רק כך אנחנו יכולים לשמור על בריאות הציבור. רק אם יש אכיפה ויש תשתית משפטית לחוק.

בבקשה.

אני רוצה לציין שיש ביקורת מאוד גדולה בציבור וכעס על התקנות, אבל איך שאני רואה את זה, התקנות כרגע מאוד מידתיות באופן שהן פוגעות בזכויות האזרח, והן הכרחיות כדי למנוע את התפשטות המחלה. אני חושבת שיש לנו גם פרספקטיבה של שנת ניסיון, גם כשמקילים יותר מדי, המחלה מתפרצת. אני חושבת שכן יש, אני לא יודעת אם להגיד כשל או תקלה בתקשור של זה לציבור, אני חושבת שמשרד הבריאות צריך לעשות יותר כדי להסביר לציבור, ושיבינו שהתקנות של עכשיו ימנעו מאיתנו את הסגרים הבאים. צריך באיזה אופן לתקשר את המהלך ולא רק לחוקק אותו. זו ההמלצה שלי.

תודה רבה. נמצא איתנו באמצעות הזום אורן פסטרנק, נציג קבוצה אזרחית שנקראת "מחאת הריבון". אורן, אנא הצג את הדברים, ואנחנו ניגש לחתימת הדיון בבקשה.

תודה. קודם כול, ברכות ליושב-ראש על התפקיד החדש. אני רוצה לומר כמה דברים. דבר אחד, לשמחתנו מצב התחלואה במדינה כרגע נמוך. יש כיום 21 חולים קשים, מתוכם כ-14 מונשמים, המצב יציב בגרף ורק יורד, על אף יבוא וריאנט דלתא לישראל, ולא ניכנס למי אשם בכך.

לא היה מקום לחוק הקיצוני הזה שפוגע באיזון הדמוקרטי גם בימים של תחלואה קשה של אלפי חולים ומתים, ולבטח אין מקום לחוק הנוכחי, חסר האיזונים האלה, היום.

הגדרת מצב חירום היום, בימים האלה, במצב של התחלואה והתמותה הנוכחית, היא פיקטיבית לחלוטין. זה נעשה מתוך איזה צורך, מתוך איזה אילוץ, בגלל שאין הסדר חקיקתי אחר לטענת הממשלה, ואני טוען שזה לא נכון. למה? כי כל נושא הבידודים הוא בכלל לא שאוב מכוח חוק הסמכויות, הוא שאוב בכלל מפקודת בריאות העם, ולגבי כל נושא נתב"ג שלטענת משרד הבריאות אלו ההגבלות שצריך לנקוט היום, אפשר לבצע הסדר חקיקתי אחר.

מדברים פה על כך שיצטרכו חודשים על גבי חודשים בשביל לבצע הסדר חקיקתי חדש – סליחה, אומנם לא הצגתי את עצמי, שמי עו"ד אורן ספטרנק, ואני בקיא מאוד בכל סעיפיו של החוק ובכל תקנות הקורונה, ועוקב כאן אחרי הוועדה – שמעתי את הטיעונים של הצדדים השונים כרגע בוועדה, אני חייב לחלוק על דעתם של כולם. ואני רוצה להגיד לכם שלייצר הסדר חקיקיתי, אם רוצים הסדר חדש, לכל היותר בתוך חודש אפשר לייצר הסדר כזה, ולבטח אפשר אפילו בשלושה הימים הקרובים, לפני הצבעה על החוק אפילו. אפילו במצב הנוכחי זה הרע במיעוטו. זה מוריד מחוק הסמכויות את כל הסעיפים הדרקוניים, לגבי תחומים שבכלל לא נדרשות כרגע הגבלות לגביהם, ולהשאיר רק את הסעיף שנותן סמכויות לגבי נתב"ג, כי זה מה שמשרד הבריאות למעשה בעצמו טוען, שזה מה שצריך כרגע, ולבטח יש שם איזונים לא נכונים לגבי הפיקוח הפרלמנטרי שהכנסת צריכה לבצע.

אני חושב שכדאי שתסתכלו גם באתר משרד המשפטים, הוגשו כ-8,000 התנגדויות לתזכיר החוק הזה, זה המון. זה המון, יש תרעומת בציבור, אדירה, על כך שמחוקקים את החוק הזה ועושים את זה במחשכים ובטלוויזיה לא מדברים על זה, לא מספרים לציבור שמשנים את שיטת המשטר שלו ומאריכים את זה כדיקטטורה לעוד חצי שנה, והדברים אינם שקופים. גם ההצבעה, מתי יצביעו על החוק הזה, עד לרגע זה אנחנו לא יודעים אם זה יהיה היום, אם זה יהיה מחר, אם זה יהיה ביום שני. הציבור לא יודע בכלל שזה קורה ולא יכול אפילו למחות ולהפגין כנגד זה, כי לא יודעים מתי זה קורה.

אם היה לי יותר זמן, הייתי נוגע גם בסעיפים ספציפיים, אני לא יודע אם לזה יש זמן בהמשך, אבל יש המון המון סעיפים בעייתיים, וגם אם החוק הזה עובר, צריך לטפל בהם, ובינתיים לא שמעתי חברי כנסת מדברים על זה, יכול להיות שהם מתכננים לעשות את זה בהמשך, אם תבצעו הקראה של החוק הישן ולא רק הקראה של הסעיף שמדבר על - - -

אורן, אתה יכול ברשותך להתייחס גם לסוגיות שאתה מקדם במאבק החשוב שלך לגבי ממשלה בזבזנית עם שרים רבים - -

חבר הכנסת ארבל.

- - ומאבקים נוספים חשובים שאתה עושה?

חבר הכנסת ארבל, סליחה. שיטת ההתדיינות שלנו היא טיפה שונה. עו"ד פסטרנק, סיים את דבריך.

קריאות ביניים מותרות בתקנון.

זה לא קריאת ביניים.

ודאי שכן. תאר לך שהוא ישב פה.

לא. זאת לא קריאת ביניים. סיים את דבריך. אם לחבר הכנסת ארבל תהיה בקשה או שאלה, כמובן נאפשר לו לשאול.

אני חייב לציין בכל זאת לגופו של עניין לגבי כמה סעיפים ספציפיים. אם אתם מתכוונים להעביר את זה למרות עמדתנו שלא צריך להעביר אותו, לפחות שתישמע דעתנו לגבי סעיפים שונים.

קודם כול, ההסדר על כך שנותנים 24 שעות לוועדת החוקה לדון בתקנות, ואם הם לא דנו, אז התקנות נכנסות לפועל דה-פקטו, הדבר הזה הוכיח את עצמו, ואפשר לבדוק כמה פעמים השתמשו בדבר הזה. לא נעשו דיונים ב-24 שעות. זה זמן קצר מדי. צריך להאריך את הדבר הזה. צריך לאפשר לאופוזיציה, לכנסת, לבצע פיקוח פרלמנטרי. צריך להאריך את זה מ-24 שעות לשלושה-ארבעה ימים, אני לא יודע, אפשר לדון על הנושא הזה, אבל בטח ש-24 שעות זה הוכיח את עצמו ככישלון, כי פשוט לא השתמשו בזה. כמובן כשיש בחוק איזון, ואם יש מצב דחוף, אז יש את סעיף הדחיפות. כלומר, אם עכשיו קרה משהו ויש איזה התפרצות, אין שום בעיה, יעשו את זה על פי סעיף דחיפות, אבל לא יכול להיות שהחוק כולו בנוי מדחיפות על דחיפות על דחיפות.

דבר נוסף, אני גם הגשתי בג"ץ על זה. יש סוג של לקונה בחוק למצבים שנופלת ממשלה וקמה ממשלה, ואולי כדאי לתקן את זה כרגע, אם כבר מחוקקים את החוק מחדש. כלומר, כשהכנסת התפזרה והושבעה כנסת חדשה, הרי לא היו ועדות, הרי החוק מדבר על זה שצריך לקחת את התקנות ולהגיש אותן לוועדה של הכנסת, כדי שהיא תבצע פיקוח פרלמנטרי. מרגע שאין ועדה שתבצע פיקוח פרלמנטרי, הממשלה למעשה יכולה להעביר איזה תקנות שהיא רוצה ולהגיד: אנחנו מצטערים, זה לא אשמתנו, אין ועדות, אז נתקין תקנות ללא פיקוח פרלמנטרי, וזה מצב מאוד מאוד בעייתי שצריך לטפל בו.

אני חושב שיעשו נכון חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, אם יעצרו בשלב זה את הדיון, ייקחו את החוק ויוציאו ממנו, כמו שהצעתי, את כל הסעיפים שלא רלוונטיים, גם לפי משרד הבריאות, ויעשו הסדר ספציפי לנתב"ג בלבד, שגם לגביו אנחנו מתנגדים בתוקף רב לאמצעים הדורסניים שמשתמשים בהם, כדוגמת אזיקים אלקטרוניים, ששמעתי שראש הממשלה לוקח צעד אחורה מזה. אני שמח לשמוע, אבל עדיין מדברים על זה. אזיקים אלקטרוניים זה עדיין בפועל. בידודים בכפייה במתקנים של הממשלה ולא במתקנים ביתיים. יש אמצעים אחרים שאפשר לנקוט בהם, יותר מאוזנים, לבטח בתקופה הנוכחית של תחלואה אפסית, תחלואה ממש אפסית. תודה רבה לכבוד היושב-ראש.

תודה, עו"ד פסטרנק. מכיוון שאלה הישיבות הראשונות של הוועדה, ננצל את ההזדמנות הזאת גם להודות לך ולאותם אזרחים ואזרחיות, כשם שהודינו לצוותים המקצועיים של משרד הבריאות, אני גם אודה לך ובאמצעותך לאנשי החברה האזרחית, ששוקדים רובם כמתנדבים, גם על משמר הדמוקרטיה שלנו מהפרספקטיבה של החברה האזרחית. אנחנו קרובים לידי סיום של הדיון הזה. אני אבקש מהיועץ המשפטי לומר את הערתו.

רק התייחסות קצרה לדברים של עו"ד פסטרנק, גם אנחנו כמובן, כפי שוודאי שמעת, סבורים להאריך את 24 השעות לשלושה או ארבעה ימים, אבל למען הדיוק יש לומר שבלא מעט מקרים, כאשר הגיעו תקנות דרמטיות לוועדה, למשל הסגרים למיניהם, הם אכן כן נדונו בתוך ה-24 שעות. זאת אומרת, דווקא הוועדה במקרים היחסית יותר דרמטיים, כן דנה ב-24 שעות, בדיוק מתוך רצון שהאישור לא יהיה בדיעבד. למען הפרוטוקול שהדבר הזה יובהר.

דבר נוסף למען הפרוטוקול שיובהר, שהעתירה שהוגשה כנגד המצב שהיה בחודשים האחרונים, שבהם הדברים עברו ישירות למליאה, ושוב כמובן זה לא מצב של פיקוח פרלמנטרי טוב, זה ברור, אבל כן יש לומר גם פה למען הדיוק, שהעתירה אני חושב נמחקה בהמלצת בית המשפט למיטב ידיעתי או נדחתה על ידי בג"ץ, וגם זה ראוי שייאמר. אבל שוב, בכל הנוגע לשיפור הפיקוח הפרלמנטרי בהקשר הזה, אנחנו בוודאי שותפים במהות, כפי שוודאי התייחסתי בהרחבה קודם לכן.

תודה, עו"ד פסטרנק, תודה, עו"ד בליי. אני רוצה לחתור לסיום. כפי שהתחייבנו, היום אנחנו לא מצביעים. אחת הסיבות שאנחנו לא מצביעים היום, למרות שהחוק על פניו הוא פשוט, הייתה כדי להבטיח שיש התדיינות ראויה בוועדה, שיש זמן לאופוזיציה להגיש הסתייגויות אם היא מבקשת, שיש זמן לחברה האזרחית להשמיע את קולה. אנחנו נתונים לצערי בסד זמנים, שבו תוקף החוק פוקע בשבוע הבא ביחד עם עוד לא מעט חוקים שהוועדה הזאת צריכה לדון בהם. ולכן לצערי, ואני מדגיש שזה לצערי, אנחנו בעת הזאת מטעם הקואליציה לא פותחים את החוק, ולכן אנחנו גם לא נעבור כאן על סעיפיו של החוק שאנחנו מאריכים, אלא לפנינו הצעת חוק ממשלתית מסוימת. נקיים מחר דיון שני שבו נצביע על הצעת החוק לפני המליאה, בבוקר.

עם ההסתייגויות.

ברור. המטרה היא להספיק. אם לא, כפי שהודענו בסדר-היום, הדיון יימשך אחרי המליאה, אבל בכוונתי להביא בתקווה את החוק להצבעה מחר.

אני כן אציין שאנחנו מצויים בשיג ושיח עם משרד הבריאות לגבי שאלת משך הארכת החוק, גם עם לשכת השר וגם עם הגורמים המשפטיים. אני מקווה שנוכל להגיע לסיכום שמקצר את משך הזמן של ששת החודשים. אני עדיין לא יודע מה יהיה היקף הקיצור. אנחנו נמצה את השיג והשיח עם משרד הבריאות בזמן הקרוב. נודיע על הנוסח המוסכם לחברי הוועדה. אז גם נקצוב את הזמן להגשת ההסתייגויות, ואנחנו נדון בהסתייגויות ובחוק מחר. וכפי שאמרתי בפתח הדברים, אני מאוד מקווה שאת רוב הדיון מחר נקדיש לדיון מהותי וענייני בחוק, ולא - - -

ובהסתייגויותיו.

דיון ענייני בהסתייגויות הענייניות. זו התקווה. בהסתייגויות שהמטרה שלהן לקדם את הפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה על חקיקת הקורונה.

לתקווה חדשה יש שני חברים בוועדה?

שלושה.

מלאי תקווה.

דמוקרטיה במיטבה...

הרכב הוועדות נקבע בסיכומים הקואליציוניים. אני חותם כאן את הדיון. כאמור אנחנו נודיע, אני מניח, בזמן הקרוב על סגירת הדיון עם נוסח, ואז גם על הזמן לקבלת ההסתייגויות. תודה לכל המשתתפים והמשתתפות וכמובן לחברי וחברות הכנסת. בשעה 14:30 אנחנו מתכנסים לדיון נוסף בחוק העונשין, שגם עתיד לפקוע בשבוע הבא, סוגיית המרת מאסר בעבודות שירות. תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.