פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת הכספים הזמנית
21/06/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת הכספים – זמנית
יום שני, י"א בתמוז התשפ"א (21 ביוני 2021), שעה 10:00

סקירת יושבת-ראש רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
קרן ברק
מיכל וולדיגר
אחמד טיבי

אלינה ברדץ' יאלוב
מאיר יצחק הלוי

ענת גואטה - יו"ר רשות לניירות ערך, רשות לניירות ערך

עודד שפירר - מנכ"ל, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועמ"ש רשות ניירות ערך, רשות לניירות ערך

הדר הורן - דוברת רשות לניירות ערך, רשות לניירות ערך

חנוך הגר - יועץ בכיר ליו"ר רשות לניירות ערך, רשות לניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, איגוד החברות הציבוריות

שלומית ארליך

טמיר כהן

שלומית כהן



סקירת יושבת-ראש רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה

בוקר טוב לכולם. נשתדל מאוד לפתוח את ישיבות הוועדה בזמן, לפי לוח הזמנים. אני מקווה מאוד שנוכל לעמוד בזה גם בימים לחוצה מעט יותר. כפי שאמרתי בשבוע שעבר, אנחנו מתחילים בסדרה של דיונים שיאפשרו לנו להבין מה תמונת המצב של המשק נכון להיום, לקראת דיוני התקציב. אני רוצה להודות לענת, יושבת-ראש ראות ניירות ערך, שנענתה להיות ראשונה בסקירה הזאת. תודה רבה. אבל לפני שנתחיל, האם יש לנו הצעות לסדר?

בינתיים לא.

אין הצעות לסדר. זה אומר שאפשר להתחיל בסקירה. האם יש מוזמנים בזום?

היום כולם פה.

ענת, הבמה היא שלך, בואי נתחיל.

(מציגה מצגת)

תודה רבה, אדוני כבוד היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח ולהציג את חבריי שנמצאים פה איתי. עודד שפירר, מנכ"ל הרשות; חנוך הגר, יועצי בלשכה; אמיר וסרמן, יועץ משפטי של הרשות; הדר הורן, הדוברת שלנו. תודה על ההזמנה. אני שמחה לפתוח את הדיונים של ועדת הכספים ולהציג את הפעילות של רשות ניירות ערך.

למעשה כלל הפעילות שאציג כאן – המוטו שלה הוא שבאמצעות הנעת שוק ההון, למעשה אנחנו מחזקים את הכלכלה. אנחנו רואים קשר הדוק בין החיזוק של שוק ההון הישראלי לבין החוזקה של הכלכלה הישראלית. מכיוון שחברי הכנסת בוועדת הכספים לא כולם מכירים את הפעילות בשוק ההון, אז המצגת היא מצגת שיש בה אולי אלמנטים של הסבר בסיסי. חשבתי שיש צורך בזה. אם לא, תגידו לי ואני אדלג.

למעשה המהות של שוק הון היא יצירת מקורות מימון וגיוס לחברות, למנפיקים, שמהצד האחד יש הגופים שמנפיקים ניירות ערך לציבור, ומהצד השני יש כל קבוצת החברות והתאגידים שבאמצעות שוק ההון מגייסים מקורות למימון הפעילות השוטפת שלהם. למעשה ברקע התהליכים האלה הם תהליכים שמאפשרים התרחבות של הכלכלה. למעשה שוק ההון, אם ננסה לקחת דימוי שמגיע מעולמות אחרים, הוא למעשה תעלות ההשקיה של הכלכלה הישראלית, ולכן ככל ששוק ההון יתרחב ויזרום בנתיבים הנכונים, כך הקרקע של הכלכלה הישראלית תוכל לפרוח ולשגשג ולצמוח.

רשות ניירות ערך מפקחת על מה שאנחנו קוראים לו השוק הציבורי. המערכת של שוק ההון מורכבת משני חלקים, מהשוק הציבורי ומהשוק הפרטי. למעשה השוק הציבורי הוא השוק שבמסגרתו תאגידים מגייסים כסף מהציבור, כשבשוק הפרטי, במידה שהגיוס מתבצע לפי כללים של שוק פרטי אז השוק הזה הוא שוק שאינו מפוקח, והגיוס שם של תאגידים פרטיים מתבצע בעיקר ממשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים.

אז למה שוק ההון הציבורי חשוב לכלכלה הישראלית? קודם כל, הציבור יכול להצמיח ערך עבור הנכסים שלו באמצעות שוק ההון, כך ששוק ההון מהווה למעשה אפיק השקעה וחיסכון לציבור. הערכים המרכזיים שקיימים בשוק הציבורי שאינם קיימים בשוק הפרטי הם קודם כל הנושא של השקיפות והנזילות. חברות שמבקשות לגייס מקורות מציבור המשקיעים מחויבות בכללי שקיפות קפדניים באמצעות תשקיף ודיווחים לציבור. בנוסף לכך, הזירה של שוק ההון הציבורי מייצרת נזילות. מתקיים מסחר בבורסה. היום בישראל יש בורסה אחת, אבל יכולות להיות גם יותר מלטפורמת מסחר אחת ולמעשה כל הפלטפורמות האלה מייצרות שוק משני ונזילות עבור המשקיעים, מה שלא קיים בשוק הפרטי שבו למעשה ההשקעה של המשקיעים אינה נזילה, ולכן היכולת לממש את ההשקעות בשוק הפרטי היא מוגבלת.

הערך השלישי הוא מקור מימון לעסקים, לתאגידים. למעשה לתאגידים יש שלושה מקורות מימון עיקריים. המקור הראשון הקלאסי וההיסטורי הוא המערכת הבנקאית. המקור השני הוא השוק הפרטי, ששם אפשר לפגוש מימון באמצעות קרנות השקעה וגופים מוסדיים וגופים אחרים. והשוק הציבורי, שהוא בעצם הבריכה הגדולה שנמצא בה ציבור המשקיעים וכל יתר אותם משקיעים שציינתי קודם. השוק הציבורי הוא שוק מפוקח ואכיף, זאת אומרת רשות ניירות ערך מוסמכת על פי חוק לפקח על השוק הציבורי ולדאוג לכך שטובת המשקיעים תישמר ושהמשקיעים יהיו מוגנים. הערך הזה הוא ערך חשוב, מכיוון שהוא לא קיים בשוק הפרטי. בשוק הפרטי גופים שבוחרים להשקיע צריכים לדאוג לצמצום הנזקים ולגידור סיכוני האכיפה שקיימים כלפיהם בכוחות עצמם.

הנושא הרביעי הוא שוק הון חזק, כלכלה חזקה. אנחנו רואים שבכל המדינות שבהן קיימים שווקים מפותחים, בעיקר מדינות מובילות בעולם, הכלכלה באותן מדינות היא כלכלה חזקה. למעשה די ברור מכך הנושא האחרון, ששוק הון חלש למעשה ייצר חולשה בכלכלה והיעדר של אלטרנטיבות מימון לאותם תאגידים שמתממנים באמצעות השוק הציבורי.

השקף הזה מציג את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל. המערכת הפיננסית מפוקחת על ידי שלושה רגולטורים מרכזיים, שבין אזורי הפיקוח שלהם קיימים אזורי חפיפה. בנק ישראל מפקח על הבנקים, על המערכת הבנקאית, על חברות כרטיסי האשראי שלאחרונה שתיים מהן הופרדו מהבנקים, על כל הגופים שמוגדרים כסולקים, תאגידי העזר הבנקאיים. רשות ניירות ערך אשאיר לסוף. רשות שוק ההון מפקחת למעשה על המשקיעים המוסדיים בשוק ההון ועל חברות הביטוח, ולאחרונה גם על קבוצה של גורמים שעוסקים באשראי חוץ-בנקאי שנקראים בשפת החוק נותני שירותים פיננסיים ונותני שירותי מטבע, שזה גם כל קבוצת הצ'יינג'ים. רשות ניירות ערך מפקחת למעשה על כל המערכת של שוק ההון מלבד אלה. מיד אפרט ואציג.

המנדט שלנו למעשה, כפי שהוא מוקנה לנו בחוק, הוא כפי שציינתי קודם לשמור על ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. אנחנו מפרשים את החוק באופן שמקנה לנו את הסמכות לא רק לעסוק בתחומי הליבה הקלאסיים של רשות ניירות ערך, שהם הסדרה ועיצוב החקיקה באופן שמותאם לתנאים המשתנים בשווקי ההון בעולם ובישראל, פיקוח שוטף על הגופים שאנחנו מפקחים עליהם שמיד אפרט ואציג בדיוק מי הם, ואכיפה בכל מקום שבו יש הפרה של הדין באמצעות סמכויות האכיפה שהוקנו לרשות ניירות ערך, שהם סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות, אלא גם במה שאנחנו קוראים לו פיתוח שוק. בתפיסה שלנו, כדי שאנחנו כרגולטור נוכל לשמור על ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, השוק חייב להמשיך לשגשג, לפרוח ולהתפתח ולהיות מסוגל לעמוד בסטנדרטים של שווקי הון מפותחים בעולם, ולכן חלק משמעותי מהפעילות שלנו מוקדש לפיתוח שוק, כפי שאציג בהמשך, על מנת לדאוג שהתשתיות של שוק ההון הן תשתיות עדכניות, רלוונטיות ויודעות לענות לאתגרים שהעתיד מזמן עבור שווקי ההון בעולם, מכיוון שבסופו של דבר הבחירה של תאגידים ומשקיעים להשקיע או לגייס דווקא בשוק ההון הישראלי היא לא מתוך מקום של אין ברירה. יש תמיד אופציה לגייס במקומות אחרים. ראינו בשנים האחרונות נהירה של חברות ישראליות לגיוסים בבורסות זרות. המשקיעים הישראלים יכולים היום בלחיצת כפתור להשקיע בכל בורסה בעולם, ולכן ככל שהמערכת שאנחנו מפתחים עליה לא תהיה בחזית הידע של שוקי ההון בעולם, המשקיעים שלנו וגם המגייסים שלנו ינטשו וילכו למקומות אחרים, וזו מציאות שאנחנו לא רוצים להיות בה.

השקף הזה מציג באופן אינטראקטיבי-משהו את תחומי הפיקוח העיקריים של הרשות. למעשה בצעד ההיצע, השוק הוא למעשה מייצר נקודת מפגש בין ביקוש להיצע. ההיצע הוא היצע שמגיע באמצעות תאגידים שמנפיקים את ניירות הערך שלהם לציבור, שיכולים להיות באמצעות מניות, אגרות חוב. גם קרנות הנאמנות נמצאים בצד של היצע ההשקעות. קרנות הנאמנות הם כלי השקעה שרשות הניירות מפקחת עליהם, ולמעשה במסגרתם מנהל קרן מגייס כסף מהציבור ומשקיע את הכספים שהוא גייס בהשקעות שכירות, בבורסה, בכלי שהוא מפוקח, נזיל ושקוף ברמה גבוהה. בנוסף לכך בצד ההיצע יש אגרות החוב שממשלת ישראל מנפיקה גם באמצעות הבורסה וגם באמצעות הנפקות שקורות מחוץ לבורסה. הפלטפורמות שבאמצעותן הגיוסים האלה מתבצעים הן קודם כל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שהיא בורסה ראשית, יחידה היום במדינת ישראל. חברי הבורסה הם למעשה הלקוחות של הבורסה והם רשומים כחברים, מה שמאפשר להם לסחור באופן ישיר מול הבורסה. חברי הבורסה הם בעיקר בנקים, בתי השקעות ובנקים זרים שיש להם מושב כחברים בבורסה. צד הביקוש מגיע מהמשקיעים. למעשה המשקיעים מורכבים ממגוון רב של סוגי משקיעים, ציבור פשוט, משקיעים כשירים, משקיעים מוסדיים, משקיעים גלובאליים וכו', כך שהבורסה היא למעשה פלטפורמה פתוחה שמאפשרת למשקיעים מכל הסוגים לבוא ולרכוש ניירות ערך בהנפקה ולסחור בהם בשוק המשני.

בחלק התחתון של השקף יש פריצה נוספת של גופים מפוקחים. מתווכי מידע שמורכבים מחברות דירוג שעוסקות בדירוג חוב של חברות שמנפיקות אגרות חוב בבורסה, יועצים אנליסטיים מעריכי שווי, וקבוצת המתווכים הפיננסיים שמורכבת מחתמים, משווקים, מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומנהלי קרנות. כל אלה מרכיבים את קבוצת הפיקוח של רשות ניירות ערך.

השקף הבא מציג את עולמות הפיקוח שלנו קצת במספרים. אפשר לראות כאן באופן כללי שסך הכול הכסף שאנחנו מפקחים עליו שווה לכ-2.8 טריליון שקל. זאת נקודה מעניינת להתעכב עליה בהקשר של היקף החיסכון הציבורי בישראל. היקף החיסכון הציבורי בישראל עומד היום על כ-2.2 טריליון שקל. הוא אמור להכפיל את עצמו בתוך כעשור, ולמעשה היום המערכת של שוק ההון הישראלי שווה כמעט לגובה החיסכון הציבורי שמושקע היום גם בשוק ההון הישראלי וגם מחוצה לו. בחלוף השנים האחרונות חלקים הולכים וניכרים מהחיסכון הציבורי מושקע ומנוהל מחוץ למדינת ישראל בגלל הקוטן היחסי של שוק ההון שלנו.

כך אנחנו נראים, זה הפרופיל של רשות ניירות ערך. נכון להיום אנחנו מעסיקים 267 עובדים. 90% מתוכם אקדמאיים, בעיקר רואי חשבון וכלכלנים.

ועורכי דין.

נכון, סליחה, עורכי דין.

בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש על כל הנושא של מומחיות בטכנולוגיה, בגלל הכניסה שלנו לעולמות טכנולוגיים. הגיל הממוצע ברשות הוא 39, עובדים אצלנו בממוצע למשך חיים של כתשע שנים. הרשות מאוזנת מבחינה מגדרית בכל שכבות הניהול, החל מהעובדים הזוטרים ביותר וכלה בהנהלה ובחברי המליאה שהם הדירקטוריון שלנו. בהנהלה אנחנו נכון להיום 44% נשים, אבל הנושא הזה הוא נושא מאוד פלואידי כי זה תלוי בגיוס השולי שלנו, אבל אנחנו עובדים על זה.

תקציב הרשות מאושר כאן בוועדת הכספים אחת לשנה. הרשות לא נסמכת על תקציב המדינה, אנחנו מגייסים את התקציב שלנו במלואו באמצעות אגרות מהגופים שמקבלים מאתנו שירות, מהלקוחות שלנו.

אציג בכמה מילים את האסטרטגיה של הרשות. האסטרטגיה של הרשות גובשה במהלך שנת 2018 ופורסמה בתחילת שנת 2019, וזו האסטרטגיה שקבענו לנו לשנים מאז ועד סוף 2022 לפחות. העיקרון המרכזי הוא מנדט שנתן לנו המחוקק לשמור על עניינם של המשקיעים, וסביב זה ארבעת היעדים האסטרטגיים שלנו הם קודם כל שמירה על שוק הוגן. החשיבות של שמירה על שוק הוגן קשורה ביכולת של המנפיקים לגייס מקורות בעלויות אטרקטיביות, ומהצד השני בעובדה שמשקיעים יגיעו להשקיע בשוק הזה. כי אם תהיה איזושהי דעה רווחת שהשוק אינו הוגן והשוק פועל בניגוד לסטנדרטים מקובלים והמסחר אינו תקין והוגן, משקיעים פשוט לא יגיעו לשוק הזה. הם יעדיפו ללכת לשווקים אחרים שבהם הם יודעים שפרמיית הסיכון הזאת מבחינתם היא מינימאלית. אותו כנ"ל בצד של המגייסים, ולכן הרשות מפעילה את אמצעי האכיפה שלה בכל מקום שדרוש על מנת לשמור על שוק הוגן.

עיקרון אסטרטגי מרכזי נוסף שקבענו לעצמנו ואנחנו רואים אותו קורם עור וגידים לנגד עינינו בשנה וחצי האחרונות ביתר שאת, נושא של חיזוק והרחבת שוק ההון הציבורי. למעשה כפי שהצגתי קודם המערכת של שוק ההון מורכבת משני חלקים, שוק פרטי ושוק ציבורי. השוק הציבורי נהנה מנכסים ציבוריים שלא קיימים בשוק הפרטי, כפי שציינתי קודם, נזילות, שקיפות ופיקוח ואכיפה. הנכסים האלה הם נכסים שמביאים ערך למשקיעים, ועל כן תאגידים שמגיעים לגייס בשוק הציבורי צפויים ליהנות מפרמיה שנובעת מכך שמדובר בשוק שמאפשר נזילות וכו' וכל הנושאים האחרים שהזכרתי, ואותו כנ"ל גם משקיעים מהציבור.

העיקרון הנוסף הוא הגברת התחרות. הנושא של התחרות הוא נושא ששלוב לאורך ולרוחב של מדיניות הרשות בתוכניות העבודה שלה. אנחנו רואים בסופו של דבר את המשקיע במרכז, ועל מנת שהמשקיע יוכל למקסם את הערך שלו מהפעילות שלו בשוק ההון בטווח הארוך, אנחנו חייבים לשמור על רמה גבוהה של תחרות בכל הפעילויות שהמשקיע חשוף להן. אפרט על זה גם בהמשך.

העיקרון הרביעי הוא עיקרון של חדשנות פיננסית. המערכת של שוק ההון בישראל, ובכלל באופן כללי ענף הפיננסים והביטוח בישראל, סובלים מחדשנות נמוכה ביחס לממוצע שמקובל לענפים האלה במדינות ה-OECD. הנתון הזה הוא נתון שאנחנו כאומת ההייטק צריכים לסגור את הפער הזה.

יש לזה סיבות?

אני חושבת שהסיבה הראשונה היא סיבה עסקית. מדינת ישראל היא מדינה קטנה מאוד, תשעה מיליון תושבים, מודל עסקי מאוד מאוד מצומצם עבור חברות טכנולוגיה. היה מקום להקדיש את מדינת ישראל כסוג של אתר ניסוי עבור חברות שעוסקות בתחום החדשנות, אבל הדבר הזה מצריך פתיחות מחשבתית קודם כל של המגזר הציבורי ואחר כך של המגזר העסקי, ובטח שלנו כרגולטורים.

הפתיחות המחשבתית הזאת קיימת?

להבנתי כרגע היא קיימת. אני חושבת שכרגע גם רשות החדשנות עושה הרבה מאוד תהליכים בתוך המערכת של משרדי הממשלה, ואני חושבת שהתהליכים האלה לאט לאט נפתחים. אבל לא עשינו את זה לפני 30 שנה. אם היינו עושים את זה לפני 30 שנה אני מאמינה שהעיקרון הרביעי היה עיקרון אחר. אבל בכל מקרה המטרה שלנו היא להטמיע ולקדם חדשנות פיננסית בשוק ההון ובכל המערכות שתומכות את שוק ההון על מנת לייצר ערך מוסף למשקיעים.

כדי להשיג את זה, אתאר בפניכם מה שעשינו עד עכשיו. המטרה המרכזית שלנו בנושא של הרחבת השוק הציבורי והשילוב של החדשנות הפיננסית בתוך השוק הציבורי היא למעשה לבנות תשתיות כדי שהייטק הישראלי, כפי שאנחנו קוראים לזה בשפה שלנו, ימצא בית בשוק ההון הישראלי. כשניסינו למפות את הסיבות למה חברות הייטק ישראליות מעדיפות לנדוד לשווקים זרים ולגייס כסף במקומות אחרים, מעבר לזה שכנראה תחרות לנאסד"ק ולנייס לא נוכל לייצר כאן בעשור הקרוב, אבל כן נוכל לייצר תחרות לבורסות זרות אחרות שחברות ההייטק שלנו מחפשות בהן בית.

הדבר הראשון המשמעותי שנעשה הוא שותפות אסטרטגית בין רשות ניירות ערך לרשות החדשנות, שבמסגרתה נוצרו תהליכים חוצי שוק שהליבה שלהם הייתה יצירת מומחיות וביטחון למשקיעים המוסדיים שלנו בפעילות השקעה בחברות ההייטק. אחת התוכניות שקידמנו יחד עם רשות החדשנות, ובעיני היא התוכנית שיצרה את שינוי התפיסה בשוק, הייתה תוכנית האנליסטים. למעשה המדינה, בסיוע רשות החדשנות, מימנה הקמה של גופי מחקר בתוך הגופים המוסדיים שמורכבים מאנליסטים שהם מומחים באנליזת הייטק, שהיא אנליזה שונה מאנליזה של ענפים סטנדרטיים שאנחנו מכירים בבורסה, ולמעשה אותם אנליסטים הוצבו בתוך מרבית הגופים המוסדיים הגדולים. נכון להיום, רק בשביל שנבין על מה אנחנו מדברים, כשמונה גופים מוסדיים מרכזיים, בעיקר חברות ביטוח וגופים מוסדיים גדולים, מנהלים סדר גודל של 80% מהכסף הציבורי שלנו, מהפנסיה והגמל שלנו, ולכן היכולת להקים גופי מחקר שמתמחים בהייטק בתוך אותם גופים מוסדיים הייתה קריטית כדי שתהיה הידברות בין הגופים המוסדיים שלנו לבין חברות ההייטק הישראליות כשהן פוסעות לכיוון אקזיט באמצעות IPO. הפרויקט הזה הושלם בתחילת שנת 2020, ונכון להיום אנחנו רואים גישה ופניות מאוד מאוד פוזיטיבית מצד גופים מוסדיים להשקעות בהייטק, וכמובן גם הגל של הנפקות הייטק בבורסה מעיד על כך.

התוכנית השנייה המרכזית עם רשות החדשנות הייתה תוכנית הגנה על השקעות, והיא נקראת גם תוכנית מספר 43, והיא למעשה תוכנית שבמסגרתה המשקיעים המוסדיים קיבלו הגנה, קיבלו ערבות מהמדינה לעשור הקרוב להשקעות שלהם בהייטק, מה שיצר ביטחון עצמי וודאות גבוהה יותר לגבי הכניסה לתחום הפעילות החדש הזה.

הנושא הבא הוא מכשירי השקעה. רשות ניירות ערך כיוונה את מוצרי ההשקעה שקיימים בשוק ההון ויצרה נישות להשקעה שרלוונטיות גם לענף ההייטק, למשל מוצר שותפויות המו"פ שהשקנו במהלך שנת 2019, ולמעשה הנפקות שלו התחילו בשנת 2020, הוא מוצר שמאפשר לציבור להשקיע ב-VC, בקרן הון סיכון, שהיא למעשה מפוקחת, נזילה ומייצרת חשיפה לציבור הישראלי להשקעות בענף ההייטק. מכיוון שהמוצר הזה הוא מוצר שנמצא ברמת סיכון גבוהה, הון-סיכון, הסיכון טמון בשם, הרשות יצרה מערכת כללים שלמעשה גידרה את הסיכון ככל שניתן היה לגדר אותו לציבור במכשירי ההשקעה האלה, ונכון להיום יש לנו סדר גודל של 11 שותפויות כאלה שהונפקו במהלך השנה וחצי האחרונות בבורסה.

הנושא הבא הוא הקמה של TASE UP. זו למעשה רפורמת מסחר לחברות פרטיות שיכולות לגייס כסף ממשקיעים כשירים. למעשה הרשות אפשרה את ההקמה של ה- TASE UP של אותה הבורסה לחברות פרטיות בתוך הבורסה לניירות ערך, כך שנכון להיום הבורסה בנויה משני חלקים. ה- TASE UP היא דלת הכניסה לבורסה. היא מאפשרת לחברה פרטית לגייס כסף בלי תשקיף ובלי רגולציה ממשקיעים כשירים ומוסדיים. הבורסה הראשית היא הטרקלין שבמסגרתו יכולות חברות לבוא ולגייס מהציבור הרחב ממערכת מפוקחת, שקופה ונזילה.

הנושא האחרון, נושא של הסרת חסמים וסטנדרטיזציה. נדמה לי שיש שקף ייחודי על זה, אז אדבר על זה בהמשך. חשוב לי לציין במקום הזה את העובדה שלמעשה אחד הנושאים המרכזיים שלא מופיעים כאן אבל בעיני יצרו את השינוי הוא הנפקה, הפרטה של הבורסה לניירות ערך. הבורסה הייתה בבעלות הבנקים במשך שנים רבות, מיום הקמתה ב-1953. למעשה במהלך שנת 2017 הושלם כאן החוק לשינוי מבני של הבורסה שהפך אותה מבורסה בבעלות חבריה הבנקים לבורסה בבעלות בעלי מניות פרטיים. זה היה השלב הראשון. הוא הושלם בשנת 2018, וביולי 2019 הבורסה פרסמה תשקיף להנפקה ציבורית של המניות שלה בבורסה, ולמעשה בתהליך הנפקה מאוד מוצלח שיושם בו מודל הנפקה גלובאלי שתכף אדבר עליו, המניות שהבורסה הנפיקה נמכרו למשקיעים זרים בפיזור גלובאלי רחב מאוד. מה שחשף את שוק ההון הישראלי בפני משקיעים זרים שבכלל לא ידעו על קיומנו קודם לכן.

מי מחזיק היום בגרעין שליטה?

אין גרעין שליטה. הבורסה היא חברה ללא גרעין שליטה, המניות שלה מפוזרות בידי אלפי בעלי מניות וגופים מוסדיים, משקיעים פרטיים, בתי השקעות. מרביתם נמצאים בחמש יבשות, מה שיצר קרדיט לשוק ההון הישראלי וגם הרבה מאוד תשומת לב שלפני כן לא הייתה מופנית אליו מצד גופים שעכשיו מתעניינים ומעורבים גם בפעילות בשוק ההון.

מה השינויים העיקריים שראיתם כשיצאו משליטת הבנקים?

המצגת הזאת היא מצגת שהמהות שלה הוא שינוי, ובעיני השינוי הזה לא היה קורה אם הבורסה הייתה נשארת בבעלות הבנקים קודם לכן. זאת אומרת, היכולת של הבורסה לשנות את המיקוד העסקי שלה, לצרף חברים נוספים, לצאת מחוץ לגבולות מדינת ישראל ולהפוך להיות לעסק מרוויח וצומח, קשורה בשינוי המבני.

כלומר, יש היום יותר משקיעים מבחוץ שאתם רואים אותם בגלל שהבנקים לא נמצאים שם?

בסופו של דבר הבנקים היו גם הלקוחות של הבורסה וגם סוג של הבעלים של הבורסה. כיוון שהפוזיציה הזאת הייתה פוזיציה כפולה, למעשה הבנקים כלקוחות שאפו לקבל מהבורסה את השירותים שלה בעלויות נמוכות ככל האפשר, ומצד שני המודל העסקי של הבנקים הוא למכור את אותם שירותי מסחר בניירות ערך ללקוחות הבנקים בעמלות שהן גבוהות. גם פרסמנו מחקר בעניין הזה והראינו שעמלות הבנקים בתחום הברוקראז' במועד פרסום המחקר בשנת 2019 היו גבוהות בערך פי 35 מעמלות שקיימות מחוץ לבנקים.

את אומרת שהבנקים עשקו את הציבור במשך 53 שנה.

אני אומרת שהיה ניגוד עניינים מסוים בעובדה שהבנקים שלטו בבורסה, והשינוי המבני היה במקומו.

זה מה שיוצא. אם זה פי 35. אגב, זה כהרגלם, אני לא אומר משהו שונה. אני טוען שעד היום הבנקים עושקים את הציבור.

אבל אין קשר בין הבעלות על הבורסה לבין העמלות.

כשאני מסתכל על הבנקים, אני מסתכל עליהם גם היום כעושקים את הציבור. זו ההסתכלות שלי, ומותר לי להגיד את זה. אם זה פי 35, כן היה עושק של הציבור. אי אפשר להתכחש לזה. זה כמו שפעם אם היינו מסתכלים על חברות הפלאפון שהיו לוקחים חצי שקל לשיחה נכנסת, כשעשו הפרטה פתאום אנחנו רואים שאנחנו משלמים אגורה על שיחה.

ועדיין הן שורדות.

הפער הזה בעמלות קיים גם היום. אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, זה חשוב לי מאוד.

לבנקים יש יתרונות אחרים שלא קיימים במקומות אחרים.

נכון. והפער בעמלות הוא בלתי קשור לאירוע הזה.

עשיתם את ההפרטה הזאת כדי להשיג מטרה. המטרה הושגה?

בהחלט. כל ההצגה שלי אליכם היום היא הצגה של שינוי. השינוי הזה בין היתר קרה בגלל העובדה שהבורסה היום היא גוף אחר, היא גוף עם מיקוד עסקי אחר, עם בעלות אחרת, עם מטרות אחרות, ואפשר לראות את זה ולו רק ממחיר המניה במועד ההנפקה ומחיר המניה היום. זה מבטא הכול. החידוש שהיה במודל ההנפקה של הבורסה, שהפך אחר כך להיות מודל לדוגמה עבור חברות נוספות שעשו בו שימוש, הוא מודל הנפקה גלובאלי בבורסה לניירות ערך. זאת אומרת, הבורסה למעשה יצאה לפגוש את המשקיעים שלה בעולם, הצליחה לגייס את ההסכמה שלה להשתתף בהנפקה ורשמה את ניירות הערך למסחר בישראל. מודל ההנפקה הזה הוא מודל הנפקה שמתאים לכל חברת הייטק שלמעשה הולכת היום ומגייסת בבורסות אחרות בעולם וגם בבורסות המובילות בארצות הברית. למעשה המודל הזה אחר כך שימש להנפקות של חברות נוספות, והוא התאפשר בזכות זה שבהנפקת הבורסה היה מעורב חתם זר. החתם הזר הראשון שרשות ניירות ערך נתנה לו רישיון, ג'פריס, והם בעצם הביאו את המודל הזה לישראל, והמודל צובר תאוצה והופך להיות מודל לחיקוי גם בגופים אחרים.

בהקשר הזה של להשתמש בשוק ההון שלנו כקרש קפיצה לקהילה הגלובאלית הקמנו במהלך שנת 2019 מערך פיתוח עסקי ברשות ניירות ערך שהמטרה שלו הייתה לעשות הסברה ושיווק שלנו, של שוק ההון שלנו ושל הרגולציה שלנו לשחקנים בעולם. מהלכים נוספים שעשינו בין היתר בחדר הזה הם פתיחת האפשרות לדווח באנגלית. עד שנת 2020 חברות לא יכלו לדווח באנגלית. חברה שרצתה לדווח באנגלית יכלה לדווח בנוסף לדיווח שלה בעברית, מה שיצר תוספת של עלויות וגם חשיפה. למעשה מרגע שקבענו שהדיפולט יכול להיות אנגלית, יש מספר חברות שמתעניינות באפשרות הזאת. זה ללא ספק מייצר הזדמנות עבור חברות שבהיותן פרטיות מדווחות באנגלית, ובוודאי חברות הייטק ישראליות שמדווחות באנגלית כסטנדרט בתקופת היותן חברות פרטיות, והנושא הזה היה נושא קריטי כדי לייצר פתיחות גם מקומית וגם פתיחות של משקיעים גלובאליים שכמובן עברית היא שפה לא מדוברת עבורם.

הנושא של הנפקות גלובאליות באמצעות חתמים זרים בשיטה המקובלת בעולם – דיברתי על זה קודם. בנוסף לכך אנחנו רואים בשנתיים האחרונות מעבר דרמטי משיטת חיתום שהייתה בעבר שיטה אחידה, להצעה לא אחידה, והשיטה הלא אחידה היום תופסת את הרוב המכריע של ההנפקות. השיטה הזאת היא שיטה שמאפשרת לחברות ודאות גבוהה יותר בתהליך הגיוס שלהן. מאפשרת גם למשקיעים מוסדיים ישראלים להשתתף. מכיוון שהמשקיעים המוסדיים שלנו הם גופים גדולים מאוד שמנהלים סכומים גדולים מאוד של כסף ולא יכולים להשתתף בהנפקות שבהן היקף הסחורה שהם יקבלו עלול להיות דל מאוד, יש עלות להשתתפות של גוף מוסדי בהנפקה. הוא צריך להשקיע באנליזה, הוא צריך להשקיע לפעמים גם ברגולציה של ההנפקה, ולכן ככל שהגוף המוסדי יכול להבטיח לו שהסטייק שהוא יקבל בהנפקה יהיה גדול יותר, כך המוטיבציה שלו להשתתף בהנפקה תהיה גדולה, ואנחנו באמת רואים בעיקר חיתום בשיטת ההצעה הלא אחידה והשתתפות מאוד מאוד ערה של הגופים המוסדיים הישראלים בהנפקות האלה.

בנוסף לכך הרחבנו את הסדר הרישום הכפול ל-ETF. יש הצעת חקיקה שכרגע ממתינה בנושא הזה. ETF הם למעשה מוצרי השקעה פאסיביים. בעולם קרנות הנאמנות יש שני סוגים של מוצרי השקעה. יש מוצרי השקעה שהם אקטיביים ובהם מנהל הקרן בוחר על פי שיקול דעתו ועל פי מדיניות ההשקעה של הקרן את הנכסים שהוא ישקיע בהם, ויש קרנות פאסיביות שעוקבות אחרי מדדים ולמעשה אין שם שיקול דעת למנהל הקרן, אלא שאיפה שלו לייצר מה שנקרא הפרש עקיבה נמוך ככל האפשר על מנת שקרן הסל תחקה בצורה הטובה ביותר את המדד שהיא עוקבת אחריו. אז למעשה אפשרנו ל- ETF Exchange Trade Advance זרות שמנוהלות על ידי בתי השקעות זרים שעומדים בקריטריונים כאלה שהם למעשה גופים גדולים בעולם לרשום את ה- ETF למסחר בבורסה, ואנחנו מעוניינים להרחיב את הסדר הרישום הכפול הזה לא רק ל- ETF שרשומים בבורסות ראשיות, אלא גם ל- ETF שרשומים בבורסות משניות. פתחנו את השוק בפני משקיעים גלובאליים. זה התחיל בהנפקת הבורסה, זה תהליך שהוא מתמשך.

נושא של הנגשת מידע באמצעות IXBRL זה פורמט דיווח חדש שבמסגרתו חברות מדווחות בפורמט שמקובל בעולם בשווקים מערביים וצפוי גם כן להנגיש את המידע לגבי מה שקורה בבורסה לסוכנויות המידע הגלובאליות, בלומברג, רויטרס ואחרות, ודרכן למשקיעים גלובאליים. ועבודה הדוקה עם מערך הדיפלומטיה הישראלית שהמטרה שלנו להפוך אותם לשגרירים של שוק ההון הישראלי לא פחות מהיותם שגרירים של מדינת ישראל ושל הכלכלה הריאלית שלהם.

השקף הזה ממחיש את העובדה ששנת 2020 הייתה נקודת המפנה. אפשר לראות גידול ער בהנפקות החל משנת 2020. הגל הזה נמשך ביתר שאת גם בשנת 2021 אחרי עשור שבמסגרתו היו בעיקר הנפקות חוב, פחות גיוסי מניות, בטח לא של חברות טכנולוגיה.

הנפקות ראשוניות שהיו בבורסה?

כן.

אמרת שבשנת 2020 היו 26 הנפקות, בשנת 2021 הייתה קפיצה של כ-120 הנפקות ראשוניות שהיו לבורסה לציבור.

הנתון שאתה מדבר עליו זה נתון של תשקיפים שקיבלנו. פה אנחנו מציגים הנפקות שבוצעו בפועל. בשנת 2020 היו לנו סדר גודל של 27 חברות חדשות. בשנת 2021 אפשר לראות נתונים של רבעון ראשון. ברבעון שני אנחנו רואים המשך של המגמה של הגשת תשקיפים, סדר גודל של 80 תשקיפים חדשים שקיבלנו ברבעון.

אתם רואים איזשהו שינוי בגלל הקורונה?

אני חושבת שהקורונה בהחלט הייתה זרז, מכיוון שבמהלך שנת הקורונה, בהיעדר טיסות, חברות התקשו לצאת מחוץ לגבולות מדינת ישראל, והצומת של רוטשילד-הרצל הפך להיות לצומת מרכזי בתהליכי הגיוס. אז בהחלט לקורונה הייתה תרומה לזה.

מקווה שאתם לא מתגעגעים לקורונה.

השקף הזה מציג את כספי הגיוס בהנפקה לראשונה. אפשר לראות שגם מבחינת כמות הכסף שגויס מדובר בהיקפי גיוס הולכים וגדלים בקצב שכרגע נראה קצב שמאיץ את עצמו ככל שחולף הזמן. אנחנו צופים שהמגמה הזאת תימשך גם במהלך השנה הנוכחית וקדימה.

מבחינת מחזורי המסחר, הקפיצה הזאת שאתם רואים באזור מרס 2020 היא הבהלה שהייתה במרס לנוכח פרוץ משבר הקורונה. באופן כללי אפשר לראות שמחזורי המסחר בבורסה גדלים. עדיין יש הרבה מקום לשיפור ואנחנו שואפים לשפר את מחזורי המסחר בבורסה, כי בסופו של דבר, כפי שאמרתי קודם, נושא של הנזילות הוא עיקרון חשוב בשוק הציבורי, ושוק שאינו נזיל הוא שוק שמייצר עלות למשקיעים שבו ועל כן אנחנו פועלים על מנת לשפר.

יש לכם יעדים?

כן. אחד היעדים המרכזיים שלנו הוא להגדיל את פעילות עושי השוק בבורסה. היעד הזה הוא יעד שלשמחתי שותף לו גם בנק ישראל. בדוח שפרסם בנק ישראל בשבוע האחרון הוא מציין את הנושא של עשיית שוק בין היתר על ידי בנקים בבורסה כיעד מרכזי. אני מזכירה, משבר מניות הבנקים ב-1983 בעצם הדיר את רגליהם של הבנקים מתוך פעילות כעושי שוק בבורסה. לימים הבנקים חזרו להיות עושי שוק באגרות חוב ממשלתיות בבורסה, והשאיפה שלנו היא להחזיר אותם כעושי שוק מרכזיים גם במניות מובילות בניירות ערך מרכזיים. בחלוף הזמן נרצה לבסס את הפעילות שלהם כעושי שוק מכיוון שבסופו של דבר בכל שווקי ההון המפותחים הבנקאות היא היסוד הראשון לעשיית שוק בבורסה ואחריה מגיעים עושי שוק מדרגה שנייה ושלישית. בישראל המצב הזה עדיין לא הושלם ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם בנק ישראל כדי להסדיר את זה.

זה הטראומה של 1983?

כן. גם פה אנחנו רואים קפיצה במספר החשבונות החדשים למסחר. כפי שציינתי קודם, רשות ניירות ערך בשיתוף עם רשות התחרות ביצעה מחקר בנושא מבנה שוק הברוקראז' בישראל. המחקר הזה התפרסם במהלך שנת 2019 והראה ממצא אחד שציינתי אותו קודם: כ-97% מפעילות הברוקראז', מסחר בניירות ערך ריטל, מתבצעת בבנקים והיתר מחוץ למערכת הבנקאית. שיעור העמלה שהריטל משלם לבנקים הוא גבוה, כפי שציינתי קודם, בממוצע פי 35 ממה שהוא היה משלם אצל שחקן שאינו בנקאי. בעקבות פרסום המחקר הזה, שהיו לו גם המלצות קונקרטיות לפעולה, עבדנו בשיתוף פעולה עם הפיקוח על הבנקים ועם רשות התחרות. חלק מהחסמים הוסרו. יש עוד דרך שצריך לעשות. שנת הקורונה גרמה לכך שהשימוש בדיגיטל הפך להיות שימוש משמעותי, ולכן ראינו קפיצה במספר חשבונות חדשים למסחר אצל חברי הבורסה שאינם בנקים בשנתיים האחרונות. אפשר לראות את זה בשקף. המגמה הזאת היא מגמה נמשכת והיא קשורה גם בהתגברות הדיגיטל, גם בהגברת המודעות הצרכנית לגובה העמלה שהציבור משלם בגין פעילות המסחר בניירות ערך שלו, וגם בגין הסרת חסמים שמתבצעת כל הזמן בשיתוף פעולה.

בשקף הזה רציתי להראות לכם את הפוטנציאל. שמנו כאן את היקף הגיוסים שענף ההייטק, על פי הדוח האחרון שפרסמה רשות החדשנות, גייס בשוק הפרטי לעומת היקף הגיוסים בבורסה. הקטעים הכתומים הם הקטעים שלנו, כמה גיוסים היו לחברות הייטק בשוק הציבורי בבורסה. אז ללא ספק כפי שהראיתי לכם קודם יש גידול מואץ בכמות ההנפקות ובהיקפי הגיוס. עדיין מרבית הגיוסים מתבצעים בשוק הפרטי וגם בבורסות זרות, בעיקר בבורסות האמריקניות, נאסד"ק ונייסי. לו היינו מצליחים להביא חלק מההנפקות האלה לתוך הבורסות שלנו בישראל, המצב היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

על איזה הנפקות את מדברת?

נכון להיום מדינת ישראל היא היצואנית השנייה בגודלה להנפקות של חברות הייטק ישראליות בבורסות האמריקניות. אגב, המדינה הראשונה היא סין. אז סין, שהיא סוג של ענק לעומת מדינת ישראל, שמבחינת ההיקפים של הגודל שלנו אנחנו הרבה יותר מצומצמים, אנחנו עדיין יצואנית מספר 2.

מה היחס בין 1 ל-2?

אני לא יודעת, אבל היחס הוא עצום. אבל עדיין ישראל היא מנוע של יצירה של חברות כאלה שמהוות פוטנציאל גלובאלי בקנה מידה שהוא תקדימי. מה שרציתי להראות בשקף הזה הוא שיש לנו עוד דרך ארוכה. בעשור הקרוב נצטרך למצוא את הדרך איך לגרום לחברות האלה לרצות לגייס את ההון שלהם בישראל.

במילים אחרות, את צריכה למצוא תמריצים כדי לאפשר לחברות הישראליות לחפש את הכסף בישראל ולא בחו"ל.

חד וחלק.

ובבורסה.

אני רואה ב-2021 את הקפיצה מכל השנים שהיו. אפילו במגזר הציבורי בגיוסים אנחנו רואים קפיצה מאוד גדולה. ממש קפיצה משמעותית. במגזר הפרטי בישראל אמרת למה זה קרה, בגלל הרפורמה, בגלל הקורונה.

אתה צודק. באמת לא אמרתי על זה מילה, אבל בשנת הקורונה ראינו גאות חסרת תקדים בהנפקות בשווקי ההון בעולם ולא רק בישראל. מה שקרה בקורונה הוא שהיה חשש גדול מאוד שהמשבר יתגלגל למשבר פיננסי, ועל מנת לא להגיע לשם, ולשמחתנו באמת לא הגענו לשם, ממשלות באמצעות בנקים מרכזיים נכנסו לתוך שווקי ההון והפכו להיות שחקן פעיל בתוך שווקי ההון. זאת אומרת, היו הזרמות של תמריצים לחברות ולשווקים. בישראל, אני מזכירה לכם, במהלך שנת 2020 לראשונה בהיסטוריה בנק ישראל הפך להיות משקיע בשוק ההון. בנק ישראל פתח תוכנית רכישות ועיצוב לשוק ההון, שלמעשה יצר ביטחון וודאות לגופים לבוא ולגייס כסף בשוק.

זאת אומרת, מה שאנחנו רואים פה זה נתון שהוא מלאכותי, כי הוא אחרי ההתערבות של הממשלה.

לא הייתי אומרת שזה נתון מלאכותי. בפועל שווקי ההון בעולם תפקדו בצורה טובה בשנת הקורונה בגלל רשת ביטחון שממשלות פרסו לשווקים באמצעות מעורבות של בנקים מרכזיים בפעילות במסחר. התהליך הזה הוא תהליך שקרה גם בישראל. אנחנו לא יודעים לומר מה היה קורה אם התהליך הזה לא היה קורה, זאת אומרת אם ממשלות היו מחליטות שהן עומדות מנגד.

המגמה הזאת ממשיכה. הם ממשיכות להישאר בתוך הבורסה.

לא שמענו שום הודעה אחרת. אנחנו יודעים שבנק ישראל מימש חלק מתוכנית הרכישות שלו, וכרגע אנחנו יודעים שהם לא צריכים לעשות את זה. זאת אומרת, השוק כרגע לא זקוק לזה. בסך הכול המרווחים התאזנו, חברות מצליחות לגייס במרווחים טובים.

בצפי שלכם אתם רואים את זה כמגמה ל-2022? כי יש פה עלייה.

אתה שואל על מגמת הגיוסים?

כן.

בהחלט כן. אנחנו חושבים שהשינוי הזה הוא לא שינוי חד פעמי, הוא שינוי מגמה ארוך טווח.

ביום רביעי נגיד בנק ישראל יהיה פה אז נשאל אותו.

אבל האם ההישארות של המדינה נחוצה להמשך המגמה או שהיא יכולה לצאת החוצה מהמשחק ולהשאיר רק את הציבור?

קודם כל, מדובר בבנק ישראל ולא במדינה. אבל בנק ישראל הוא שחקן מתוחכם והוא פועל לפי מיטב התחכום שלו. זאת אומרת, כשהשוק לא דורש התערבות, בנק ישראל לא מתערב. בנק ישראל התערב במהלך שנת הקורונה במקום שבו היה חשש לפתיחת מרווחים, לקושי בגיוס חוב של חברות ולמשבר פיננסי שהיה עלול להיגמר רע מאוד, ולכן ההתערבות הייתה מאוד נחוצה והחזירה את הביטחון ואת הוודאות למקומם בזמן הנכון. כרגע זה הפך להיות חלק מתיק ההשקעות של בנק ישראל.

גם בעולם הבנקים הגדולים התערבו בצורה כזאת?

אני חושבת שהטקטיקה הזאת היא טקטיקה שבנקים מרכזיים מיומנים בה.

השקף הזה מאוד מדאיג, כי יש פה הצטמקות של סקטור התעשייה ב-5%.

אני רוצה להקדים ולומר שהיה לי מאתגר לבנות את השקף הזה, מכיוון שענפי הלמ"ס אינם ענפי הבורסה. היינו צריכים לעשות איזושהי הערכה לפי מיטב שיקול דעתנו מה זה ענף מידע ותקשורת וכמה ממנו זה טכנולוגיה וכמה לא. אבל מה שרואים פה בעיקר זה הצטמצמות בענפים המסורתיים שהבורסה עד עכשיו כיכבה בהם, שזה ענפי הנדל"ן והפיננסיים, על חשבון ענף הטכנולוגיה שמתחיל להתפתח בבורסה. מכיוון שיש פה התפלגות של אחוזים, הצמיחה של ענף הטכנולוגיה באה על חשבון ענפים אחרים, וענף התעשייה הצטמצם. באופן כללי אני חושבת שאני יכולה לומר שענף התעשייה הישראלי פחות מיוצג בבורסה ויש עדיין עבודה שצריך לעשות שם.

השאלה אם במספרים האבסולוטיים הירידה היא אותה ירידה. הרי ברור לי שה-100% בשנת 2019 וה-100% בשנת 2021 זה לא אותו סכום. השאלה היא האם ירידה במספרים אבסולוטיים היא כל כך משמעותית של 5%.

אין ירידה בתעשייה. יש ירידה באחוזים כי יש עלייה בטכנולוגיה. אבל סך המגמה בתעשייה זה כלל המשק שלנו.

אתם צפיתם צמיחה בתחום של ענף התעשייה ואתם רואים ירידה, או שלא צפיתם?

לא הייתה ירידה בהיקף הנומרי, בהיקף האבסולוטי של ענף התעשייה בבורסה. הייתה ירידה רק בהתפלגות באחוזים מכיוון שיש ענף חדש שלאט לאט מתפתח.

אתם צפיתם שזה מה שעלול לקרות, שהטכנולוגיה תעלה והתעשייה תרד באחוזים?

כפי שהצגתי קודם, הנושא של חיבור ההייטק לשוק ההון הוא חלק מאסטרטגיה של הרשות. פעלנו כדי שזה יקרה לא צפינו. גרמנו לדבר הזה לקרות. בפועל ההתפתחות של הענף החדש הזה בבורסה דוחקת באחוזים את הגודל היחסי של ענפים אחרים.

כפי שציינתי קודם, כחלק מהפעילות שלנו לפיתוח שוק ולשמירה על שוק ההון הישראלי כשוק רלוונטי וצופה פני עתיד, ניהלנו במהלך שנת 2019 עבודה של ועדה פנימית ברשות שנועדה לבחון את הנושא של מיסוד שווקים דיגיטליים בישראל. בכוונה קראנו לוועדה בשם רחב כל כך, מכיוון שבסופו של דבר שווקים דיגיטליים בהתקדמות הטכנולוגית בתחומים האלה הם לא רק בעולמות של ניירות ערך, אלא בעולמות נוספים, ולמעשה הוועדה בחנה את הנושא של התפתחות חזית הידע בתחום הבורסות בעולם שנקראות היום בורסות דיגיטליות, שהן בורסות שלמעשה משתמשות בטכנולוגיה מבוססת DLT על מנת לייצר את דור העתיד של הבורסות. הנושא הזה הוא נושא שגם ליווינו אותו בתהליך חקיקה. מכיוון שבתהליך העבודה של הוועדה, שגם פרסמה את המסקנות שלה לציבור, פנו אלינו יזמים שהקימו בורסות דיגיטליות בעולם במטרה לבחון את האפשרות להקים אותן בישראל, למעשה הרשות כרגע נעדרת סמכות לתת רישיון לאותם מפעילים להקים פעילויות כאלה בישראל, ולכן ליווינו את התהליך הזה בתהליך חקיקה. זה נקרא תזכיר חוק בורסה יהודית, שאושר גם בוועדת שרים רגע לפני שהממשלה האחרונה הפסיקה לפעול. למעשה המטרה שלנו היא לתת רישיון לאחד המפעילים שירצו לבוא ולהקים בורסה דיגיטלית בישראל. למעשה מה שעומד לנגד עינינו הוא פעם אחת לעשות קידום של חדשנות פיננסית בשוק ההון ולהקים כאן את דור העתיד של הבורסות, ומצד שני לאפשר למשקיע ליהנות מערכים שקיימים בפעילות בשווקים דיגיטליים, עם כל מה שמשתמע מכך. לאחרונה אנחנו רואים שגם בנק ישראל מוביל תהליך לבחינת הנפקה של שקל דיגיטלי, שבהחלט מתחבר לכל הנושא הזה. נכון להיום הוועדה התחילה את עבודתה מחדש על מנת לבחון את אתגרי הסליקה שקיימים לבורסות דיגיטליות בעולם החדש ועל מנת לראות איך אנחנו ממפים את החסמים ונותנים להם מענה עוד בטרם תהליך החקיקה הזה יושלם.

תחום פעילות חדש לגמרי שרשות ניירות ערך נכנסת אליו בתקופה הנוכחית נקרא כרגע בשם קוד API-PSD. בעיני זאת אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שהיו אי פעם או שיהיו בעשור הקרוב במערכת הפיננסית. הרפורמה הכוללת נקראת רפורמת הבנקאות הפתוחה. היא חלק מהתהליכים של ועדת שטרום מלפני שש שנים שנועדו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, ולמעשה הפרקים האחרונים שעדיין לא הוסדרו הם הפרקים של חוק ה-EPI וה-PSD שנמצאים כרגע בתהליך ואנחנו מקווים שהחקיקה שלהם תושלם בקרוב. למעשה הציבור הישראלי רובו ככולו מנהל חשבונות בנק. ההון הפנוי של אזרחי מדינת ישראל מתנהל בחשבונות הבנקים שלהם, ולכן היכולת של הצרכן לקבל את חבילת הערך הפיננסית האופטימלית והמתאימה ביותר עבורו תלויה בכמות ההצעות והזמינות של היכולת שלו לממש את ההצעות האלה לגבי אותם תהליכים שבחשבון.

רפורמת ה-EPI פותחת שוק חדש שנקרא שוק נותני שירותי מידע. מדובר בחברות פינטק. לא ציינתי אבל למעשה רפורמת הבנקאות הפתוחה שבנק ישראל מוביל, החלק הדרמטי שלה הוא שלמעשה הבנקים מחויבים לפתוח את ממשקי המידע שלהם לגופים שירצו להתחבר ולשאוב מהם מידע.

גופים חוץ בנקאיים?

חוץ בנקאיים או בנקאיים. נכון לכרגע, מכיוון שתהליך החקיקה התעכב, אני לא רוצה להרחיב על זה יותר מדי את הדיבור. בוודאי נדבר על זה בהזדמנויות אחרות. למעשה הנבטים, שהם תהליכי חקיקה פנימיים של בנק ישראל, הורו כבר לבנקים לפתוח את ממשקי המידע שלהם לרווחה. הדבר הזה קרה ב-18 באפריל.

כשאת אומרת שהם אמורים לתת את המידע, לעשות איזשהו ממשק, כשאני נמצא בבנק אני יודע ששם נמצא חשבון הבנק שלי ואף אחד לא יכול לגעת בו ולהסתכל עליו. האם יש בקרה על הממשקים שהם עושים? כי אם זה חוץ בנקאי לפעמים זה לא בדיוק אמין.

זה טוב ששאלת, כי זאת בדיוק המטרה של ההסדרה. המטרה של ההסדרה היא להעניק סמכות לרשות לניירות ערך לתת רשיונות לחברות פינטק שיבקשו להתממשק בהסכמת הלקוח לחשבון שלו, לשאוב משם מידע, כשאנחנו למעשה בעצם מתן הרישיון נבצע פיקוח שוטף, הדוק, ונפעיל אכיפה בכל מקום שצריך במקומות שבהם תהיה הפרה של החוק. זאת אומרת, אם תהיה פגיעה בפרטיות המידע או באבטחת המידע זה אנחנו. זו המשמעות של ההסדרה.

יהיה לכם גם מוקד שאם אני כלקוח הרגשתי שיש פה מידע שדלף החוצה, שאוכל לפנות, אתם תהיו האבא שאוכל לפנות אליו ולהגיד שאני מרגיש שדלף מידע לגורם אחר שלא חתמתי לו?

בהחלט. אנחנו נערכים כבר מזה שנה.

כי זה חשש שנמצא אצל כל לקוח.

אני מסכימה לגמרי. האתגר הגדול מאוד של הרפורמה הזאת הוא העובדה שהאמון של הציבור נכון להיום הוא במערכת הבנקאית, ובצדק. האתגר הגדול יהיה לגרום לציבור לבסס את האמון שלו גם על אותם נותני שירותי מידע. בסופו של דבר נותני שירותי המידע לא מבצעים טרנזקציות בחשבון הלקוח, הם בסך הכול יקבלו מידע מהלקוח בהסכמתו ויגישו לו בחזרה מידע מעובד שאומר לו: ההלוואה שלקחת, יכולת ללוות אותה מגורם אחר בעלות כזאת וכזאת, ואם תרצה לממש אז זאת הדרך לממש. אין בו התערבות בתוך הפעילות בחשבון, יש בו רק משום מתן מידע מעובד, מנותח, כזה שמאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי החבילה הפיננסית הנכונה ללקוח. ה-PSD כבר מאפשר כן ביצוע של תשלומים. למעשה חוק ה-PSD הוא חוק שכרגע אנחנו מקדמים אותו. היציאה לדרך הייתה ממש לאחרונה, אבל למעשה המשמעות היא מתן רישיונות לחברות פינטק ולגופים אחרים על מנת להתחבר למערכות התשלומים של בנק ישראל על מנת להגביר את התחרות בשוק התשלומים שהיום למעשה מתבצע באופן מלא על ידי הבנקים ועל ידי חברות כרטיסי אשראי. אז שתי הרפורמות האלה הן רפורמות דרמטיות. הן צפויות לשנות בצורה משמעותית את הבריאות הפיננסית ואת איכות החיים של הצרכנים הפיננסיים בכללם. הנושא של ה-EPI יתחיל בעולמות מידע פשוטים יחסית של תנועות בעובר ושב, הלוואות צרכניות ופקדונות, וימשיכו גם לעולמות של ניירות ערך, כך שבסופו של דבר מה שאנחנו רואים בחזון שלנו הוא חיבור טוב יותר ונכון יותר של ציבור המשקיעים לפעילות בשוק ההון ובמערכת הפיננסית בכללה וכניסה למרכז של חברות הפינטק הישראליות, שאגב לא ציינתי אבל ישראל היא גם מעצמת פינטק בעולם. חברות הפינטק הישראליות, אגב, שימשו כזרוע הארוכה של ממשלת ארצות הברית במשבר הקורונה על מנת להזרים כספים לעסקים הקטנים והבינוניים ביעילות יוצאת דופן. לצערנו לא הצלחנו להביא את חברות הפינטק האלה לישראל, אבל אני מקווה שבעקבות מהלכי החקיקה האלה נוכל לחבר אותם גם לשוק ההון וגם למערכת הפיננסית.

ענת, תודה רבה. חברי הכנסת? אילן, בבקשה.

בוקר טוב. אני מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, זה האיגוד שמייצג את כלל החברות שנמצאות בתל אביב, כפי שאמרתי 500 חברות ועוד כ-80 חברות מה שנקרא תאגידים מדווחים. אנחנו עמותה ללא כוונות רווח. נוסדנו ב-1991, אנחנו חוגגים השנה 30 שנה. אני בעברי יש לי רקע בשירות המדינה, הייתי יועץ כלכלי של ראשי ממשלה, בוגר אגף תקציבים 10 שנים, מכיר את החומרים משני הכיוונים.

קודם כל אני רוצה להצטרף לסקירה היפה והמעניינת של רשות ניירות ערך, של ענת גואטה. כל הכבוד. באמת אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של הנפקות שלא הייתה כמוה מזה תקופה ארוכה. אבל צריך לזכור שזה מגיע אחרי כמעט 13 שנים של מה שקרוי מחיקות ולא הנפקות. ירדנו משיא של 600 חברות שהיה ב-2008 לכ-400 חברות לפני שהתחיל גל ההנפקות, ועכשיו אנחנו נמצאים בסדר גודל של 500, ולפי דעתי אנחנו רק בתחילת הדרך ועדיין רחוקים מהיעד. להערכתי אנחנו צריכים לקבוע כיעד להגיע ל-1,000 חברות ציבוריות בבורסה בתל אביב, ואפשר להגיע ליעד הזה מכמה מקורות ומכמה מישורים. קודם כל, המשך גל ההנפקות שהתחיל ב-2020 וממשיך ביתר שאת ב-2021. כדי להמשיך את גל ההנפקות אנחנו גם צריכים להמשיך את גל ההקלות ברגולציה שהתחלנו בו, והרשות ביחד איתנו התחילה בו כבר לפני שנים, שהיו חלק מהמרכיבים שהביאו לגל ההנפקות. יש לא מעט נושאים שנמצאים עדיין על הפרק. אני כמובן לא אתחיל להרחיב את הדיבור על כל הנושאים, אבל ישנם לא מעט נושאים שצריך, החל מקיצור הדוחות וכלה בפחות רגולציה ונושאים נוספים שאני מניח שיגיעו לשולחן של ועדת הכספים בתקופה הקרובה. לדעתי גם חברות ממשלתיות שיבואו לבורסה זה גם יעד שצריך להציב אותו לפני הממשלה. יש לא מעט חברות ממשלתיות. להביא חברות ממשלתיות לבורסה זה יעשה שני דברים. דבר אחד, זה יאפשר להם גיוס הון ודבר שני, פעילות בבורסה היא פעילות מבוקרת ומפוקחת וזה טוב למשק. חברות ציבוריות זה דבר חיובי למשק וטוב למשק, וגם לפי דעתי טוב לחברות הממשלתיות. זו עבודה בסטנדרטים אחרים, עם ממשל תאגידי הרבה יותר גבוה, וזה טוב גם לחברות הממשלתיות.

נקודה שלישית שקשורה לחלק מהשקפים שנאמרו פה, וזה הנושא של הרישום הכפול. כפי שנאמר, לצערנו עדיין רוב החברות הגדולות, בעיקר בענף הטכנולוגיה, מנפיקות בארצות הברית ולא בישראל. ראינו את זה בעבר ואנחנו רואים את זה גם השנה, אנחנו קוראים על זה בעיתונים. רוב ההנפקות של חדי הקרן מה שנקרא נעשות בארצות הברית. עדיין מבחינה כלכלית זה בסדר, כי אם הן ממשיכות לעבוד בארץ זה טוב, אבל מבחינת הבורסה ושוק ההון זה פחות טוב. אבל יש מה שנקרא רישום כפול. זאת אומרת שחברה שהנפיקה בחו"ל יכולה גם להירשם לבורסה בתל אביב. לדעתי צריך לתת תמריצים לחברות לבוא לרישום גם בתל אביב. ברגע שייתנו תמריצים הם יבואו ויש פוטנציאל של מעל 150-100 חברות ציבוריות שמונפקות בחוץ ולא נסחרות בארץ שאפשר להביא אותן לארץ. אני חושב שזה גם כן יעד חשוב מאוד שצריך לעשות אותו. יש כרגע מעל 50 חברות שכן רשומות רישום כפול, זה נקרא חברות דואליות, שרשומות גם בחו"ל וגם בארץ, כמו טבע, וצריך להמשיך לעשות אותן.

יש לנו נושא מאוד דחוף שנקרא הכרה בהוצאות הנפקה, שלפני שלוש שנים הצלחנו בעזרת ועדת הכספים להעביר תיקון לפקודת המיסים שהוצאות הנפקה יוכרו לצורכי מס. זה הולך ומסתיים תוך חודש ואני מקווה שנצליח ביחד עם משרד האוצר להביא את זה לפה לחידוש לפחות לעוד שלוש שנים. יש גם נושא של מספר דיווחים של החברות, אנחנו רוצים להכפיל את מספר הדיווחים, ונושאים נוספים.

אחד הנושאים החשובים זה נושא שקרוי בשם קוד כללי אריע, שזה מנגנון שבו הרגולטורים לפני שעושים רגולציה צריכים להעביר מבחנים גם של עלות תועלת ברגולציה. צריך להבין, רגולציה היא דבר חשוב, אין רגולציה שלא מביאה תועלת למשק וזה תמיד נכון. גם אני אגיד את זה בתור אחד שתמיד נלחם ברגולציה. אי אפשר משק בלי רגולציה. אבל תמיד כשמביאים רגולציה צריך לבחון את התועלת שלה אל מול העלות שלה. יש גם לא מעט מקרים שהעלות היא הרבה יותר גבוהה מהתועלת. לצערי הרב ב-2014 הממשלה החליטה להחיל את אריע על הרגולטורים בישראל, אבל החריגה את הרגולטורים הפיננסיים כולל רשות ניירות ערך, ואני חושב שהגיע הזמן גם להכניס אותם כי אני חושב שזה חשוב שבכל רגולציה תהיה משמעות העלות ולא רק התועלת.

אנחנו מלווים את החקיקה של חברות ציבוריות גם בוועדת הכספים שזה בעיקר דיני ניירות ערך, גם בוועדת החוקה שזה נקרא חוק החברות וגם בוועדות אחרות.

ענת, תודה רבה. אני רק רוצה לומר כמה מילים. אני רואה שתי זירות של תחרות. תחרות אחת זו התחרות מול הבורסות בחו"ל, ואני חושב שכאן כן אפשר לעשות פעולות כדי לעודד את החברות הישראליות קודם כל לנסות להיות מונפקות בישראל או לבצע רישום כפול, כמו שאילן אמר. והזירה השנייה של התחרות זו תחרות פנים ישראלית. אנחנו יודעים ומבינים שקיימים אפיקי השקעה נוספים למשקיע סביר, כולל שוק הנדל"ן, שכאן שוק ההון יכול להיות אלטרנטיבה טובה יותר ואז זה גם ישפיע על שוק הנדל"ן. השאלה אם אתם חושבים על פעולות בתחום הזה כדי לנסות ולקחת את המשקיעים מתחום הנדל"ן ולהעביר אותם לבורסה, ששם ההשקעה היא פרודוקטיבית יותר ואז היא צריכה להיות גם אטרקטיבית יותר. השאלה אם פעולה כזאת מבוצעת בכלל, אם אתם חושבים לכיוון הזה ויש לכם איזושהי תוכנית עבודה איך לעשות את זה. כי אתם יכולים להיות גורם מאוד מאוד משפיע במיתון מחירי הדיור בישראל, וגם כמובן לראות איך כל ההון הפרטי שנמצא היום בחברות הפרטיות הופך להיות הון ציבורי. אני חושב שזה בסוף רצון ואינטרס של כולם, כי שם ההון הוא הרבה יותר מפוקח וגם הרבה יותר פרודוקטיבי.

דבר נוסף, בנושא הרגולציה. כדאי לבצע השוואה בין-לאומית לראות איפה אנחנו עומדים אל מול מדינות אחרות, בעיקר כאלה שמולן אנחנו מתחרים, שזה בעיקר כמובן ארצות הברית. ברור שאי אפשר להשוות את גודל השוק וברור שבסופו של דבר אותם חדי קרן קודם כל ילכו לארצות הברית, אבל יש עוד חברות אחרות שאותן כן אפשר להביא וכן אפשר לעניין אותן להיות מונפקות כאן בישראל, ואולי גם לחשוב על תהליך שהתחלתם, לקחת משקיעים זרים ולהביא אותם להשקיע בבורסה כאן בישראל. אז תודה רבה, ואני מקווה מאוד שבפעם הבאה שאנחנו ניפגש אתם תציגו לנו גם כיווני פעולה בכיוונים שאמרנו עכשיו.

בנושא של הרישום הכפול, זה צריך להיות באותו זמן או לאחר זמן?

זה לא חייב להיות באותו זמן, זה יכול להיות בכל נקודת זמן.

יש משמעות לשאלה איפה נרשמו ראשונים?

יש לנו שש בורסות בשדה רישום כפול. שתי הבורסות האמריקניות, בורסה של לונדון, בורסות ראשיות, בורסה של טורונטו, בורסה של סינגפור והונג-קונג.

האם יש משמעות אם זה היה בישראל ראשון או במקום אחר?

המשמעות של הרישום הכפול היא שאנחנו מקבלים על עצמנו את הכללים של הרגולטור הזר. זאת אומרת שאם חברה הונפקה בנאסד"ק והיא תרצה לעשות רישום כפול בתל אביב, האקסטרה רגולציה שתידרש ממנה היא אפס. זאת המשמעות. הפוך, אם חברה נרשמה למסחר בתל אביב והיא תרצה להירשם, היא כנראה תצטרך להגיש, כי הרגולטור ה-ACC לא קיבלו את חוק ניירות ערך הישראלי כחוק קביל מבחינתם, אז צריך שההסכם הזה יהיה סימטרי. הסכמים סימטריים כאלה יש לנו היום רק עם סינגפור. סינגפור היא המדינה היחידה שהכירה גם בחוק ניירות ערך בישראל.

כלומר, ההעדפה שישראל תהיה ראשונה היא לא בסדר העדיפות הראשון. מי שמנפיק, יעדיף להנפיק קודם כל בבורסות העולם.

אלא אם כן הסטנדרטים יותר נמוכים.

אבל בכל מקרה, גם אם הוא הנפיק בישראל, אם הוא מנפיק בחו"ל הוא מלכתחילה אומר: אוקיי אז אני עובר לרגולציה של חו"ל.

השאלה אם אתם לא פועלים להשוואת הרגולציה.

אנחנו היינו שמחים מאוד שחוק ניירות ערך הישראלי היה מקובל על ידי בורסות זרות. בסוף צריך לזכור שהגופים האלה הם גופים עם גישה קפיטליסטית. בסוף בורסות ורגולטורים מקומיים רוצים להצמיח את השוק שלהם. אני חייבת להגיד שישראל היא מדינה די חריגה מבחינת כמות הסדרי הרישום הכפול שיש לה, ועשינו את זה בגלל הקוטן היחסי שלנו ובגלל הרצון שלנו למנף את הקוטן שלנו ולקבל כמה שיותר חברות שיירשמו כאן. כנראה שבאידיאל רצוי היה שה-ACC היו מכירים בחוק ניירות ערך ומאפשרים לחברות שם להירשם באופן אוטומטי, אבל אני לא בטוחה שהם רואים את זה ככה. אני לא בטוחה שזה מצב שהוא אפשרי להשגה.

עכשיו אני מרגיש לא נעים. אחמד טיבי וקרן ברק הגיעו לקראת סוף הדיון, אז אם אתם רוצים לומר משהו, חברים, בבקשה.

אני רוצה להודיע רשמית שההגעה לא הייתה מתואמת. אין קשר.

לגמרי לא.

האמת היא שאנחנו סיימנו את הסקירה, גם סיימנו את השאלות. אם יש לכם שאלות.

באתי לכבודה.

גם אני. הייתי אמורה להגיע לפני אבל היה לי בלת"ם. אני מתנצלת.

אתה רואה שיש דברים משותפים בין קרן ברק לאחמד טיבי?

אני מנצל כל הזדמנות להדגיש את זה.

חברים, תודה רבה לכם. אנחנו ניפגש בשעה 13:00, יש לנו מינוי מנכ"ל הכנסת. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:13.