פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



31
ישיבת ועדת הכספים - זמנית
08/06/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת הכספים - זמנית
יום שלישי, כ"ח בסיון התשפ"א (8 ביוני 2021), שעה 10:00

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכל וולדיגר
אופיר כץ
גלעד קריב
מוסי רז

ג'ידא רינאווי-זועבי
נירה שפק

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

נתנאל אושרי - רכז מינהל ומיסוי באגף תקציבים, משרד האוצר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלעד סולומינסקי - רפרנט, משרד המשפטים

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות הארגונים העסקיים

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות הארגונים העסקיים

יצחק גורביץ' - מנהל אגף כוח אדם כלכלה למיסוי, התאחדות בוני הארץ

אלירן ביחובסקי - פורום העצמאיים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

קרן אייבס - איחוד גני הילדים

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

מי-טל פרי - מנהלת, התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

דודי ברזילי - מנכ"ל חברת מ. ברזילי, התאחדות התעשיינים בישראל

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

אופיר ליבשטיין - ראש מועצה אזורית שער הנגב

פיטר סמיט - משקיף, המשמר החברתי

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו בעיצומו של הדיון על תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. אנחנו אוחזים בהכנסה בשנת הבסיס לגבי מוסד ציבורי, נכון?

תתחיל, ישי, עוד פעם במסלול מחזורים.

(2) מסלול מחזורים, ובלבד שהנזק אירע באזור המסומן במפה
והכולל את הישובים ברשימה, הכל כמפורט בתוספת השנייה,
לעניין זה –

"הכנסה בחודש מאי 2021" –

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי –סכום ההכנסה
בחודש מאי 2021 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או
יועץ מס, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה
בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר
בפועל בחודש מאי 2021;

(2) לגבי ניזוק שבשנת 2021 הוא עוסק פטור כהגדרתו
בחוק מס ערך מוסף –סכום ההכנסה בחודש מאי 2021
שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, בניכוי
הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי
מקרקעין;

"הכנסה בשנת הבסיס" –

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה
בשנת הבסיס כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי
הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים
או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף
ובמהלך רוב חודשי השנה, מחולק במספר חודשי הפעילות
בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

(2) לגבי ניזוק שבשנת הבסיס הוא עוסק פטור כהגדרתו
בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם
עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום
ההכנסה בשנת הבסיס כפי שדווחה בדוח שהגיש הנישום
לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה'
לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, מחולק במספר חודשי
הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;

יש לכם תשובה להשאלה של חבר הכנסת ינון אזולאי?

לגבי המשפחתונים והעמותות. לגבי העמותות לא הבנתם שהמס שלהם הוא אפס. אמרתם שהפעם הם כן יקבלו.

אמרנו שזה תלוי בצורת הדיווח, במה הם מדווחים, במה הם לא מדווחים, ואיך מתקבלות ההכנסות שלהם.

העלינו את המשפחתונים. מדובר בעובדות שיש להן משפחתון בבית.

הם מגישים או לא מגישים דוח למס הכנסה?

אחת הבעיות של בעלות המשפחתונים זה שלא מוכנים להכיר בהן כעצמאיות. הפתרון הוא להכיר בה כעובדת, ואז אתם נותנים לה את ה-430 כפול 11 יום. מזה, מבחינתי, היא גם תחזיר להורים מה שצריך. זה הפתרון האמיתי שצריך להיות פה.

אין לה תיק במס הכנסה.

פתרתם את הבעיה בקורונה.

לא.

ערן יעקב פתר. למה אתה אומר לי "לא"?

הן מנהלות עסק שמתנהל כמוסד חינוך. יש להן תיק במע"מ ותיק במס. משפחתונים עם 5,6,7 ילדים שיש להם תיק מס קטן של עוסק מורשה, נסגרו בהנחית פיקוד העורף, הם לא יכלו לקבל פעוטות לבתים שלהם. 11 יום הם היו סגורים. מכיוון שאין לאותן בעלות משפחתונים עובדים, הן לא מפוצות על מסלול שכר עובדים, ואם הן בין 40 ל-80 קילומטר, הן גם לא נכנסות בפיצוי של המסלולים האחרים.

תוסיפי על זה את אותן בעלות משפחתונים שלא מוכנים לפתוח להן תיק במס, שזה הוויכוח שהיה בקורונה, ושלא מוכנים להחשיב אותן כעצמאיות.

בהנחית פיקוד העורף המוסדות האלה קיבלו צו סגירה, הם הפסיקו את הפעילות שלהם על פי החלטה של היושבים והנוגעים בדבר פה, בבית המחוקקים. מישהו צריך לקחת עליהם אחריות.

מדובר בשתי קבוצות. יש קבוצה שיש לה תיק וקבוצה שאין לה תיק.

לכולם יש תיק במע"מ ובמס, אבל חלקם מסובסדים על ידי משרד העבודה והרווחה, חלקם פרטיים לגמרי. אנחנו מדברים על הפרטיים לגמרי. המהות היא בסגירה.

קרן, אנחנו מדברים על שניהם, על אלה עם תיק ובלי תיק, נכון?

נכון, אבל המשפחתונים הפרטיים לא פוצו.

הם לא פוצו בקורונה.

מירי, אני רוצה פתרון. על זה דובר אתמול.

אנחנו נמצאים כרגע בגיבוש הפתרון.

אנחנו דורשים שיהיה פתרון, כי אי אפשר להפלות אותם לרעה.

"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת
הבסיס, לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של
הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים
שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר
לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העסק
האחר;

מה עם האולמות שדובר עליהם אתמול?

הנושא של עונתיות כתוצאה מחגים וכתוצאה מנושאים אחרים מתקיים בהרבה מאוד ענפים. זה יכול להיות בענף הביגוד, במספרות וכו'. כמו שהסברנו אתמול, חלק מהיכולת שלנו לשלם להרבה מאוד עסקים בזמן קצר זה כשאנחנו בנויים על מסלולים ירוקים.

אולמות האירועים בספירת העומר סגורים. האם את זה אי אפשר לקחת בחשבון? זה מה שעלה אתמול.

בתוך החקיקה אנחנו לא יכולים לתת התייחסות לענפים ספציפיים.

למה?

מכיוון שיש ענפים נוספים שיכול להיות שהנושא של ספירת העומר משפיע עליהם. אגב, יש אולמות שמחה שעושים אירועים אחרים, למשל כנסים.

אבל זה סגור.

אנחנו מבינים, אבל אין לנו כרגע יכולת להיכנס להבחנה בין ענפים שונים. כנראה שיש ענפים נוספים שבספירת העומר הפעילות שלהם יורדת.

יש הבדל בין מספרה לבין אולם. לנשים בספירת העומר מותר ללכת למספרה, לגברים אסור. באולמות זה אחרת.

אין עוד ענפים. כשאתם אומרים "עוד ענפים", תנו דוגמה לענפים?

כל הדוגמאות האחרות אינן נכונות.

רוב הציבור לא מקפיד לא להסתפר בעומר, אבל הוא מקפיד לא להתחתן בעומר.

אנשים לא מתחתנים.

אפשר להוציא את האולמות החוצה מכל הסיפור הזה.

אתם גם לא צריכים להוציא אותם, אתם רק צריכים לומר שלענף מסוים תקופת הייחוס היא יולי ולא מאי.

אפשר להביא את זה לאבסורד, אבל אנחנו לא רוצים להביא את זה לאבסורד. יש מקום אחד שלא עובד, וזה אולם אירועים. אותו אולם אירועים אומר: מכיוון שבחודש הזה לא פתחתי, אני מבקש לעשות לי את החישוב לפי חודש קודם, לפי חודש אחר כך.

אנחנו מבינים, אבל כנראה שלא מדובר רק בענף הזה.

אנחנו לא מבקשים ענפים אחרים.

אנחנו מבינים, אבל יכול להיות שענפים אחרים יחשבו שמגיע להם לא פחות מהענף הזה. מבחינת הניסיון שלנו ממה שקרה באירועים קודמים מהסוג הזה, יהיה מאוד קשה להסביר למה לענף מסוים אנחנו מגלים איזו שהיא גמישות ועושים התאמות מיוחדות. אם נידרש לעשות את זה לענפים נוספים ועסקים נוספים, אני חוששת שנגיע למצב שבו יהיו תקנות או הוראות חוק שלא נוכל ליישם.

אם את מתעקשת לא לעשות את זה - בסדר, נחשוב מה עושים, אבל אל תיקחי אותנו למקומות אחרים. לא מדובר בענפים אחרים, מדובר בענף מוגדר. הענף המוגדר הזה לא מבקש שינוי דרמטי, הוא מבקש שיהיה מותר לו לעשות את החישוב לפי חודש אחר, לפני או אחרי. הוא צריך לבקש את זה.

אני אתן את הדוגמה, כבוד היושב-ראש, ואני מצטערת שאני מתעקשת, של צלמי חתונות, מאפרים וכו'. אם אנחנו חושבים שכרגע צריך לבדוק את כל הענפים וסוגי העסקים השונים שאולי בספירת העומר הפעילות שלהם יורדת, אנחנו מדברים פה על היבט מאוד רחב. יכול להיות שנגיע פה להיקף מאוד גדול של עסקים שבתקופה הזאת הפעילות שלהם שונה. זה כמו שהיה לנו בנוגע לעסקים באירועים הביטחוניים בעבר, כי מה לעשות, החמאס לא בודק את הלוח הלועזי או העברי כשהוא נוקט בצעדים אלימים כלפי ישראל.

מה העלות אם תעשו על הכל?

נתבקשנו לפתוח את המרכיב כמה שיותר. אם אנחנו מתחילים להוסיף אלטרנטיבות, להוסיף בחירות וחלופות, המשמעות מבחינת הפיתוח של המערכת אצלנו - -

את מבינה שאת עושה נזק גדול לקבוצה גדולה של אנשים שמלכתחילה לא פותחים? הם לא פותחים לא בגלל שהם לא רוצים, הם לא פותחים בגלל שהם לא יכולים. את לא חושבת שזה נזק של ממש?

אפשר לעשות, הרב גפני, את חודש יוני לכולם.

בענף הזה יש גם אירועים מסוג אחר. אנחנו מבינים את השונות ואת הפגיעה.

אנחנו לא מבקשים לפטור אותם, אנחנו מבקשים שהחישוב שיישקל יהיה על חודש אחר.

הענף הזה הוא לא הענף היחיד. ככל שיש הצדקה להתחיל לבחון כל ענף לגופו ולסוגו, אנחנו יכולים לעבור ממצב של מסלולים ירוקים, שאותם אנחנו יודעים לפתוח בצורה מהירה יחסית, לשלם את הכסף מהיר יחסית לעשרות אלפי או אלפים רבים של עסקים - למצב של מסלולים אדומים, שיש לנו קושי לתפעל בצורה אוטומטית, ואז המשמעות היא שהפיצויים יגיעו מאוד מאוד לאט לעסקים.

כל מי שרוצה ללכת למסלול האדום יכול לבחור ללכת לשם. העסקים האלה לא ייפגעו.

לא יכול להיות שהתשובות ישקפו כזאת אטימות בירוקרטית, ריבונו של עולם. מה אתם אומרים לבעלי האולמות פה? בגלל יש לנו בעיה בירוקרטית אתם צריכים להיתקע עם ספירת העומר.

זו לא בעיה בירוקרטית.

אל תשכחו שגם בקורונה הם נדפקו.

זו לא בעיה בירוקרטית.

זו בירוקרטיה, כי אתמול באתם ואמרתם שאתם לא יודעים לעשות את זה.

מדובר גם בנותני שירותים לאולמות.

כמה עסקים כאלה יש?

יש גם מספרות.

מספרות לא במקום.

למה אי אפשר לתת לכולם לבחור בין מאי ליוני?

צריך שיהיה מסלול אדום, לא ירוק, שיש בו ועדת חריגים. אם בעל עסק, גם אם הוא מאפר וגם אם הוא מספרה, חושב שהסיפור של ספירת העומר דופק אותו, הוא יגיש במסלול האדום והבקשה שלו תיבחן. תשאירו את זה לבעלי העסקים להחליט. לבוא ולומר שאין פתרון לבעיה נקודתית זאת לא תשובה מתקבלת על הדעת מצד משרד האוצר. הרי יש מסלולים אדומים, נכון? אתם שמים פרסונל כדי שיבדוק את הבקשות. תצרו מסלול אדום לענף האירועים עם אותם פרמטרים כלכליים של פיצוי. אתם מבקשים מאיתנו להתעלם מזה שיש סקטור של כמה אלפי בעלי עסקים שאנחנו יודעים שלא יקבלו פיצוי ואתם אומרים: "תעזבו, תחליקו". לא, אנחנו לא נחליק. למה להחליק, כי אתם לא רוצים להביא פתרון?

מה הדלתא? האם אתם יודעים להעריך את הדלתא? איך בעולם דיגיטלי עם הייטק כמו היום לא יודעים לשים שלושה ריבועים כדי שאפשר יהיה לדווח על מאי, יוני, יולי? מה מורכב בזה?

לשים שלוש כוכביות ולסמן זה קל. מה שקשה זה שאחרי זה המערכת צריכה לכתוב שהיא הולכת למערכות אחרות ולוקחת ממקום אחר.

מה המשמעות של מה שאתה אומר?

שהדיגיטציה לא פשוטה.

האם יכול לבוא אדם ולהגיד: "אני רוצה להיכנס למסלול האדום, כי אם אני הולך במסלול ההוא אני מפסיד באופן דרמטי"?

הוא גם מבין שהפיצוי יגיע קצת יותר מאוחר כי זה מסלול אדום, לא מסלול ירוק.

נכון. אתם הולכים במסלול הירוק, אתם תשלמו בזמן, אבל יהיו כאלה שתוציאו החוצה על פי בקשתם.

המשמעות של הבקשה הזאת היא לפתוח מסלול אדום לפי קריטריונים ייחודיים.

בסדר, אז יהיה עסק ייחודי שיהיה בחודש אחר.

את יודעת מה, אל תפתחי מסלול, תעשי כך שכל העסקים יוכלו לבחור בין מאי ליוני בדיוק כמו שעשינו בקורונה.

המשמעות התפעולית של הדבר הזה היא דחייה משמעותית.

כשאת אומרת "דחייה משמעותית", למה את מתכוונת?

דחייה ארוכה, אני לא יודעת להגיד לאיזו תקופה.

תביאו פתרון.

"מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" –

(1) לגבי ניזוק למעט ניזוק המפורט בפסקה (2) עד (5);

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד-חודשית – מחזור
עסקאותיו של הניזוק בחודש מאי 2019 כפי שדווח לרשות המסים
בישראל עד יום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020).

(2) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו- חודשית –
מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי ויוני 2019 כפי שדווח
לרשות המסים בישראל עד יום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020).

(2) לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' באייר התש"ף
(2 במאי 2020) עד יום י"ח באייר התשפ"א (30 באפריל 2021),
והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"ח באייר
התשפ"א (30 באפריל 2021) –מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות
עד סוף חודש אפריל 2021 כפי שדווח לרשות המסים מחולק במספר
חודשי הפעילות ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו
בשיטה דו-חודשית –מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

(3) לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"ז בניסן התשע"ט
(2 במאי 2019) עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), והודיע
לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ד' באדר התש"ף
(29 בפברואר 2020) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד
סוף חודש פברואר 2020 כפי שדווח לרשות המסים מחולק במספר
חודשי הפעילות ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו
בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

(4) לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף
(1 במרס 2020) עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020) ומדווח
בשיטה חד-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש מאי
2020 כפי שדווח לרשות המסים;

(5) לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף
(1 במרס 2020) עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020) ומדווח
בשיטה דו-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי
ויוני 2020 כפי שדווח לרשות המסים;

"מחזור עסקאות בתקופת הזכאות –

(1) לגבי ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית – מחזור עסקאותיו של
הניזוק בחודש מאי 2021 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2) לגבי ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – מחזור עסקאותיו של
הניזוק בחודשים מאי ויוני 2021 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(3) שינה הניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי
מחזור עסקאותיו בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב
מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, תיחשב שיטת הדיווח
בכל מקרה שיטת דיווח דו-חודשית;

ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס
ערך מוסף, התשל"ו-1976, יהיה מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות
לפי העניין, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה;

"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות
המסים בישראל על פי דין לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי
הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

"מסלול מחזורים" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2), סכום הפרש
המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת
או יותר משנות המס 2019 ועד 2021, הוא עוסק פטור כהגדרתו
בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת
הבסיס מחולקת ב-12, לבין סכום הכנסתו בחודש מאי 2021,
כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

והכל לא יותר מ-1,500,000 שקלים חדשים ובלבד שבכל מקרה שילם
שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני.

"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה
הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס,
ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; או
שיעור אחר שקבע המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת
אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו
של הניזוק;

"סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות
בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם
הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה,
"המספר הקובע" –

(1) לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה
דו-חודשית – 6;

(2) לגבי ניזוק אחר – 12;

"סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד
שהוא סכום חיובי –

(1) לגבי ניזוק כאמור בפסקאות (1), (4) או (5) להגדרת "מחזור
עסקאות בתקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה ששולם
בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת
הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר
כאמור אשר שילם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור
העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;

(2) לגבי ניזוק כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרת "מחזור עסקאות
בתקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת
הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר
כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור
העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר
העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב
מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי
הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה ניזוק כאמור מדווח
על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר
חודשי הפעילות ומוכפל ב-2.

(3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר
העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות
המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה
שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת
הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה,
"שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר
העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות
שלו באותה תקופה.

"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) –
סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, שהוא מחולק
במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85
ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור
העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות
למכירות בשנת הבסיס, שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת
הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק
בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות
למכירות בשנת הבסיס" – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת
שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב
חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי
הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

(3) לגבי ניזוק שבאחת או יותר מהשנים 2019 עד 2021 הוא
עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות
שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס למעט
תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא
היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת
הבסיס ומוכפל ב-0.85;

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות
סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח
לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס למעט תשומות ציוד
כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה רשום כעוסק
אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס
ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק
במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;

הנוסחה הזאת לוקחת במונה את כל התשומות שהיו לעסק בשנת 2019 כולל השכר, כי עדיין יש חל"ת ולא כל העסקים החזירו את כל העובדים. זה מכניס את ההוצאות הקבועות וגם את הרווח של אותו עסק. אין כאן הגבלה כמו שיש בקורונה, במקדם שנעצר ב-30%. זה מוכפל בירידה במחזורים שחסר לך בקופה.

נניח שיש קבלן בנייה ששכר מנוף שעולה עשרות אלפי שקלים כל יום. האם אתם מכסים לו את ההוצאות של המנוף ב-11 הימים שהמנוף הזה לא עבד?

הדוגמה שאתה נותן נוגעת בדרך כלל לקבלנים גדולים שבונים בניין במשך שנה. קבלני 8א מוחרגים ממסלול המחזורים כי הנזק שלהם הוא לא במחזורים. אם אני בונה בניין של 10 קומות ואני מושבת במשך 11 יום, לא תהיה לי פגיעה במחזורים. זה לא כמו מסעדה שאם לא אכלתי היום, מחר אני אצטרך לאכול 2 ארוחות כדי להשלים.

אתה מדבר על קבלני 8א, אבל מה לגבי הקטנים יותר? אני מדבר איתך על קבלן של תמ"א 38 שלא בונה מאות יחידות דיור.

תמ"א 38 זה פרויקט שגם ככה ייקח מעל שנה.

אני מבדיל בין הזמן שהוא צריך לאכלס את הבן אדם, לבין המוצר שהוא שכר.

זה לא רק קבלן, זה כל מי ששכר.

לגבי האחרים הוא אומר לך שזה מתוך המחזורים שלהם. אני נותן את הדוגמה של מנוף.

הנוסחה נותנת מעטפת, היא לא מצליחה לפתור את כל המקרים הפרטניים של כל עוסק. אם ניקח חנות בגדים כדוגמה, יכול להיות שבסוף יהיה לו מלאי מת, אני לא יודע. אי אפשר בנוסחה כוללת לתת בכל מקום את המקרה הפרטני.

אבל אתה אומר שקבלנים בהגדרה של 8א בכלל לא זכאים.

ב"צוק איתן" מצאנו החרגה לאותם קבלנים ב-8א.

ב"צוק איתן" זה בוטל. בשנת 2014 קבענו שקווי ההנחיה יהיו לקבלנים שהם לא 8א, שהפרויקטים שלהם הם פחות משנה, ושמי שמוחרג ממסלול המחזורים לא ייכנס לקווי ההנחיה.

אני מכיר אחרת.

אני כתבתי את זה.

האם אלה שפחות משנה כן נמצאים?

כן.

כמו שציין חבר הכנסת אזולאי, ישנם קבלנים שהם לא בהכרח קבלנים גדולים שרכשו ציוד, לקחו הלוואות. הפסקת הפעילות במשך שבוע או 10 ימים זה נזק ישיר. אין במסלולים שמציג פה מס רכוש דרך לפצות אותם. יש קבלנים שקנו טנדר בהלוואה, קנו מערבל בטון בהלוואה.

זה מוצר שנשאר לו. נכון שקשה לו עכשיו לשלם את זה, אבל המוצר נשאר לו. אם אתה מדבר על זה שהוא שכר באותה תקופה, זאת יותר טענה מאשר אם הוא קנה מוצר שבסופו של דבר הוא יוכל לשלם עליו.

גם אם זה נשאר לו, חבר הכנסת אזולאי, יש התייקרות בגין אותו ביצוע. באותה תקופה מתייקר לו הפרויקט בגין זה שהוא לא מצליח להחזיר את ההלוואות, את השכירות. לא כל קבלן בונה דירות או מוכר דירות. בקווי ההנחיה ב"עמוד ענן" ניתנה לקבלנים אפשרות להגיש. לאחר מכן, ב2014, גם ניתן.

קבלנים שהפרויקטים שלהם הם ארוכי טווח, שהם תחת חוזים, זה לא כמו מסעדה שתלויה בלקוחות שיגיעו כל יום. אנחנו לא מוצאים פתרון לשלושה ימים. אנחנו לא יכולים על שלושה ימים ללכת לבדוק אם הוא שכר את המנוף או לא שכר את המנוף, אם היו הוצאות מימון נוספות, כן או לא. ככה זה היה בכל המבצעים. לשלושה ימי עבודה אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. קבלני השיפוצים עם פרויקטים שנכנסים תוך כדי, נמצאים במשחק המחזורים הרגיל כמו כל עסק אחר.

"שנת הבסיס" – אחת מאלה לפי העניין: (1) למוסד או עוסק שלא מפורט בפסקאות (2) ו-(3) –שנת 2019;

(2) למוסד או עוסק שהחל לפעול לראשונה בשנת 2020 – שנת 2020;

(3) למוסד או עוסק שהחל לפעול לראשונה בשנת 2021 – התקופה
שמהמועד שהחל לפעול לראשונה ועד סוף חודש אפריל 2021;

"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם
לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח
תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות
תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו
בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ולמעט אלה:

(1) תשומות של חברה או שותפות בשל רכישת טובין או קבלת
שירות מבעל מניות באותה חברה או שותף באותה שותפות,
לפי העניין;

(2) תשומות ציוד, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"תשומות שוטפות בזמן הבסיס" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח
לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות
בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

(3) מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע באזור המסומן במפה
והכולל את הישובים ברשימה, הכל כמפורט בתוספת השנייה,
ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום
היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה –

יש לנו שלושה יישובי ספר שנמצאים ב-7 עד 20.

אמרנו שנוסיף את זה פה.

לא הוספתם.

זה 0 עד 7 או יישוב ספר.

כל השטחים הקרובים בטווח של 10 קילומטר.

יש מי שמוגדר יישוב ספר. אי אפשר להגדיר 10 קילומטר.

בתקנות העיקריות יש הגדרה של יישובי ספר. אנחנו מדברים על 0 עד 7 שמגיע להם המסלול האדום. הישובים שמוגדרים כיישובי ספר הם בדרך כלל מ-0 עד 7, אבל יש מספר קטן של ישובים שמוגדרים כיישובי ספר שהם לא בדיוק מ-0 עד 7. במסלול חקלאות, בעניין שיעור הפיצוי, אנחנו מבחינים בין חקלאים שנמצאים בין 0 עד 7 לבין אלה שנמצאים באזורים אחרים. הבקשה הייתה שמי שהוגדר כיישוב ספר בתקנות אפילו אם מבחינה פורמאלית הוא לא מ – 0 עד 7, ייכנס לפיצוי במסלול של 0 עד 7.

איפה אתה מוסיף את זה?

ההוספה תהיה בפסקה (1):

לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים בטווח שבין 0 ל-7
קילומטרים מרצועת עזה או שמוגדר כיישוב ספר לפי התקנות
העיקריות – סכום של 3,465 - -

צביקה, זה עונה על אלה?

יישוב הספר שהוא הגדיר מקובל, הבעיה בסכומים.

ההגדרה שהוא אמר עכשיו עונה על אוהד, על הישובים עליהם דיברת אתמול?

כן.

עכשיו נדבר על הסכום.

איך הגעתם לסכום הזה?

הסכום צריך להשתנות.

הסכום שנקבע מוכפל במספר העובדים. הכוונה שהוא מוכפל בכל העובדים, ללא קשר אם נעדרו או לא נעדרו. זה המסלול בחקלאות. בגלל זה הסכמנו שהחקלאות לא תהיה במסלול מחזורים.

מדובר בכל העובדים.

לא משנה אם עבדו או לא עבדו.

נכון.

זה המסלול לחקלאות. בנוסחה של 0 עד 7 צריך לתקן את הסכום כך שזה יהיה סכום של 430 שקלים ליום, לא 370 ליום. סיכמנו איתם שהיו 7 וחצי ימי עבודה ב-10 ימי לחימה, כי העובדים הזרים עובדים גם בימי שישי. 430 כפול 7 וחצי זה הסכום לעובד. את ה-7 עד 20 או את ה- 20 עד 40 הכפלנו במקדם שונה.

למה? מה החשיבה?

ב-0 עד 7 המקדם הוא גבוה, הוא 1.25, כי רוב העובדים שעבדו לא נתנו תפוקה, לא עבדו באמת. אנחנו רוצים שהמקדם ייתן איזה שהוא ערך לתפוקה.

אלה עובדים שהגיעו לעבודה, לא עובדים שנעדרו.

הרוב נעדרו בטווח של 0 עד 7.

מ- 7 המקדמים הם טיפה יותר נמוכים.

למה? למה שהמקדם לא יהיה אותו דבר?

המקדם שנקבע ל-7 עד 20 הוא 0.85, והמקדם ל-20 עד 40 הוא חצי. זה מה שנקבע למס רכוש.

וגם שם זה במקום מחזורים, נכון?

אין מחזורים בחקלאות.

מה ההסבר של הדבר הזה?

ככל שאתה קרוב לגבול - -

בין 7 ל-20 הייתה תפוקה בשדות, בחקלאות?

ה-0 עד 7 לא יגיש בכלל תביעה, כי יש לו מסלול אדום שנותן פרטני.

נראה לי הזוי שבמבצע כמו "שומר החומות" אתם עושים מקדם שלילי ל-7 עד 20.

איפה עשינו מקדם שלילי?

0.85 זה שלילי.

7 עד 20 עבדו.

לא עבדו, אני הייתי בשטח. לא היו מיגונים בשטח.

אמיר, למה אתם צריכים את השוני הזה?

אני לא חושב שמישהו שנמצא ב-6 קילומטרים הוא שווה ערך למי שנמצא - -

מה עמדת משרד החקלאות?

המנכ"ל שלי היה שמח שהיינו טיפה מעלים. אני לא מדבר על לעשות השוואה ל-1.25, אני מדבר על כך שהירידה תהיה פחות קשה. אני חשבתי על לרדת מ-1.25 ל-1.

כשצה"ל אומר שזה נפל בשטחים פתוחים, השטחים הפתוחים הם אותם שטחי חקלאות שהחקלאים מבינים שיש מטווח ולכן הם לא יוצאים.

נראה אם תהיה הסכמה.

"מסלול חקלאות" – אחד מאלה, לפי העניין -

(1) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים חקלאיים בטווח
שבין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה או ביישוב שמוגדר כיישוב
ספר כהגדרתו בתקנות העיקריות בשל קרבתו לגבול המערכת
ברצועת עזה - -

הגענו להבנה שב-7 עד 20, ששם נפלו המון טילים, נישאר עם ה-1 כמו שהצעתי, ומס רכוש ביקשו שלא נעלה ל-0.7 במעל ל-20, רק ל-0.6. אני ודובי חיים עם זה חצי בשלום.

מקובל.

הסכומים צריכים להיות מותאמים בהתאם.

למדנו משהו בקורונה, וזה שבסוף מי שיודע הכי טוב מה צריכים האזרחים הם ראשי הרשויות. לא יכולים להגיע להסכמות עם משרד החקלאות ועם גופים אחרים בלי שדיברו איתנו, זה לא מקובל. מי שיודע הכי טוב מה שהחקלאים שלו צריכים הם אנחנו. לגבי צמודי הגדר מ-0 עד 7, אפילו עד 15, הגענו להסכמות. זה מובן לכולם שלא עבדו. כשלא עובדים בגידולים חקלאיים יש נזק שאי אפשר למדוד אותו. לא ישכנעו אותי שאפשר למדוד אותו. הם ביקשו שבועיים כדי לעשות סקר עם החקלאים. לגבי עד 10 גידולים שנפגעו בגלל שלא עבדו תקופה אנחנו נחליט ביחד מה הם המקדמים. משרד החקלאות, מס רכוש, החקלאים ואנחנו נגיע להבנות. דיברתי עם החקלאים, על מה הציעו להם עד עכשיו. אמרו להם: "תקשיבו, ניקח על 7 וחצי ימים", שזה חצי מזמן האירוע, "את ההוצאות שהיו לכם, וזה מה שתקבלו". חבר'ה, הם לא צריכים לקבל הוצאות, הם צריכים לקבל את ההכנסות שלא היו להם בגלל שהם לא עבדו 12 יום. הצמח לא קיבל מים ודשן 12 יום. אם לא יקבלו את המתווה הזה, החקלאים עוד פעם יאכלו אותה.

הסכום מ-0 עד 7 הוא 4,031.

זה במקום 3,465.

הסכום מ-7 עד 20 הוא 3,225.

זה במקום 2,355.

מ-20 עד 40 הסכום הוא 1,935.

זה במקום 1,387.

אופיר ליבשטיין, ראש מועצה אזורית שער הנגב, בבקשה.

יש 7 ישובים מחוץ ל-0 עד 7 שגם להם יש סיכון ביטחוני והם מוגדרים כקו עימות דרומי. ברור שגם הישובים האלה הם חלק מתוך העניין. אני לא יודע מה מוגדר כישוב ספר ומה מוגדר כקו עימות דרומי, אבל אני רוצה להיות בטוח שגם הם מקבלים הטבות מס, שגם הם חלק מתוך הדבר הזה.

מדובר פה על חוקים של מס רכוש. כרגע, לפי התקנות, לפי החוק, רק שלושה מוגדרים כיישובי ספר.

תפרטו את הישובים.

יש שלושה ישובים שנמצאים בהגדרה של יישובי ספר והם מעל המרחק המדובר: אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן. ראש המועצה מעלה ישובים נוספים, כמו ברור חיל ואחרים, שצריך להכניס לאותם קריטריונים. לא נוכל באגב אורחא להכניס עכשיו דבר אחר ממה שמופיע בחוק. אנחנו סבורים שצריך להכניס אותם. אם אנחנו עושים את החשבון של מה שהיה, ברור חיל וכל המקומות האלה צריכים להיכנס. כדי שהם ייכנסו, צריך לתקן את החקיקה, או להכניס אותם באיזו הגדרה אחרת.

ב-2019 היינו אצלך בוועדה ועשינו תיקון של החוק, הכנסנו את כל הישובים בהתאם להנחיות של פיקוד העורף, את כל הישובים שהם מגדירים 0 עד 7. ללכת לישובים שרחוקים מהמרחק הזה - -

הישובים שהגדרת הם מעבר ל-0 עד 7.

צריך לתקן את זה, אבל אי אפשר לעשות את זה באגב אורחא. אם אפשר להכניס את הישובים האלה לתוך ההגדרה של יישוב ספר, הם יהיו בפנים, אבל צריך לקיים דיון על הנושא הזה. אנחנו לא נספיק לעשות את זה עכשיו. גם לא יהיה לנו שיתוף פעולה.

האם את אותם ארבעה ישובים, שזה ברור חייל, דורות ועוד שניים, משרד האוצר מתנגד להכללתם, או שזה רק עניין פרוצדוראלי של התקנות?

מירי, האם אתם מתנגדים לכלול את ארבעת הישובים האלה?

בתוך ההליך שכרגע אנחנו נמצאים אי אפשר לדון ברשימות הישובים. התקנות הן תקנות קבועות.

איפה צריך לדון על זה?

ברור חיל נמצא בטווח של 7.200 קילומטר.

בחוק הם מוגדרים כיישוב ספר.

היה דיון בוועדה לגבי הישובים האלה, הם נכללו בתוך ההגדרה שעליה מדובר.

לאותם ישובים שאנחנו מדברים עליהם, לאותם ארבעה, יש מעמד מיוחד על פי רשות המסים, הם קו עימות קדמי, נכון?

יש חוק הטבות מס.

יש הטבות מס למספר ישובים שמוגדרים לעניין הזה.

אין שמות, יש הגדרות. אם אתה מכניס את הישובים האלה לתוך ההגדרה הזאת - הם בפנים.

התקנות האלו הן תקנות ספציפיות ל"שומר החומות". אני מבין שאם היה מדובר ב-60 ישובים, משרד האוצר לא יכול היה בשבועיים לקבל החלטה, אבל מדובר בארבעה ישובים שנופלים בין הכיסאות וכנראה יש הצדקה להכניס אותם לכאן.

יש כאן שלוש מועצות אזוריות רלוונטיות. יושב כאן גדי ירקוני שאמר שבמועצה אזורית אשכול יש הסכמה. מה הבעיה ללכת דקה לדבר עם שלוש המועצות האלו ולהכניס אותן?

רק בתקנות האלו.

אני אביא את זה לדיון בימים הקרובים. אני מבקש לבדוק ולתת תשובה מוסמכת. אלירן ביחובסקי, נציג ההסתדרות, בבקשה.

לנו, כפורום העצמאיים בהסתדרות, יש אג'נדה אחת מרכזית - להבטיח מקסימום זכויות סוציאליות לעצמאיים במצב הנוכחי של הקורונה ושל "שומר החומות". יש לי שתי הצעות. האחת קונקרטית, השנייה מאוד מאוד רחבה. ההצעה הקונקרטית היא לבטל את קיזוז הפיצויים של הקורונה רק לחודש מאי-יוני לאותם עסקים שיכולים להראות פגיעה בעקבות המבצע, ואז אנחנו מייצרים איזה שהוא מנגנון שבלחיצת כפתור מקל על המון אנשים, אם בתל אביב, אם בראשון לציון ובמקומות אחרים שלא יכלו לפעול בחודש הזה של המבצע.

מה אתה מציע שימשיכו?

הוחלט על קיזוז של 50% במענקים של הקורונה מחודש מרץ.

זה היה במאי-יוני.

אנחנו מציעים שבחודש מאי יבטלו את הקיזוז לאותם עסקים שיכולים להוכיח את הפגיעה הנוספת בעקבות "שומר החומות". השנה האחרונה הוכיחה פעם נוספת שמדינת ישראל היא מדינה שמתמודדת ביום יום עם אתגרים שלא אחת מקפיאים ופוגעים בפעילות המשק, בפעילות העסקים הקטנים והעצמאיים. לא יעלה על הדעת שאחרי שנה כזאת לא נוכל לייצר מנגנון, וזאת גם ההצעה של יושב-ראש ההסתדרות ושל פורום העצמאיים, שבלחיצה על כפתור מאפשר מתווה שנותן בדומה ל"צוק איתן". זה שהממשלה עוד לא התכנסה לתת מנגנון כולל שיכול לאפשר לעסקים לשרוד ולהתקיים גם במצב חירום, זה דבר שלדעתנו צריך לפתור בהקדם.

דודי ברזילי, תעשיין, בבקשה.

אני מציע שההתייחסות תהיה ל-2018 או לממוצע של 2019. אתמול דיברו על כך שמאי הוא חודש בעייתי אל מול שנה שעברה, אל מול מאי 2019. במאי 2019, ותבדקו את ההיסטוריה, היה סבב קצר של שלושה ימים שלא עבדנו ולא קיבלנו פיצוי. אני מבקש שלפחות באזורים האדומים שחטפו ב-2019 הרפרנס יהיה או על 2018 או על ממוצע שנתי של 2019. זה עושה שכל, זה עושה הרבה מאוד היגיון, כי בתעשייה לא עובדים פר חודש ספציפי, עובדים שנתוני. חשוב לי שבתקנות יבוא לידי ביטוי הדבר הזה. אתמול דיבר על זה קרעי באופן מאוד מאוד שטחי. אני מבקש להתייחס לזה.

למה לא עושים את זה?

אזור התעשייה אשקלון הוא במסלול אדום.

מדובר שם בתביעה פרטנית שאתה לא מוגבל בסכום, שאתה יכול לעשות איזה הסדר שאתה רוצה. במקרה שלהם זה לא.

כמה זמן זה מהרגע שהוא מגיש את התביעה עד שהוא מקבל?

תלוי במסמכים שהוא מגיש. אנחנו מכירים תביעות של מיליונים במסלול אדום שרושמים בארבע שורות.

צו של שר האוצר קבע מי מהישובים מצטרפים ל-0 עד 7 לעניין הטבות מס כיוון שהתנאים שלהם דומים לתנאי עוטף עזה. שלושה מתוך התשעה זה מה שהזכרנו - אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן, אבל יש עוד שישה, שזה דורות, ברור חיל, מבקיעים, צוחר, נווה ובני נצרים. אם שר האוצר קבע שהתנאים שלהם דומים לעוטף עזה, תכניסו בתקנות שהישובים שנכללים בצו מ-2018 זכאים לפיצוי. תסבירו לי למה לא, אני לא מצליח להבין.

תכניס את השמות של הישובים.

אי אפשר להכניס שמות של ישובים. אם אפשר להכניס שמות, תכניסו את זה בתוך ההגדרה.

חבר הכנסת קריב, הרשימה שהקראת נקבעה לצורך הנושא של הטבות מס לישובים, שזה שונה ממה שיש כרגע. לפעמים הקריטריונים שם, ההסדרים והרציונל הם אחרים. אם הדיון צריך להתמקד עכשיו בנושא שלשמו התכנסנו, לפתוח עכשיו קריטריונים חדשים - -

הדיון שלנו מתמקד בסיוע שהמדינה נותנת לחקלאים שנפגעו כתוצאה מהמבצע. תפסיקו לומר לנו "קריטריונים אחרים וכו'". הצו הזה התפרסם על פי הוראות החוק, והוא כולל ישובים שתנאי החיים בהם וההתמודדות עם המצב הביטחוני דומה לעוטף עזה. תמיד אפשר להפריח סיסמאות לאוויר, להראות מציאות אחרת.

האם במקום הגדרה של ספר אפשר לרשום שמות של ישובים?

אני האחרונה שרוצה לפגוע בישובים, אבל מה שקבע השר בצו, שלא קראתי אותו, היה רלוונטי ל-2018. יכול להיות שמה שהיה אז זו סיטואציה אחרת.

לא, זה גם עכשיו.

אני לא ממשיך את הדיון בעניין הזה. אני רוצה שתבדקו מחדש את העניין. אנחנו לא נכניס שמות של ישובים, כי אנחנו מדברים על הגדרות. אני מבטיח לכם שאני לא אנוח ואשקוט עד שהעניין הזה יוסדר. לא חשוב לי מי יהיה שר האוצר, אני אדרוש ממנו שהישובים האלה ייכנסו.

כשנאמר יישובי ספר בהגדרות, זה לא סתם נאמר. אם הייתה מוגדרת הגדרה בתקנות של קו עימות דרומי, זה היה פותר את כל הבעיות.

זה לא בחוק שלנו.

ההגדרה של קו עימות דרומי היא הגדרה שמכניסה את כולם. אני מבקשת ממך לומר שכשתיגמר העבודה תהיה התחייבות שזה ייכנס רטרואקטיבי.

אני חושב לעבוד על זה. אני הייתי בדיונים האלה.

נלחמת כדי להוסיף את הישובים האלה מ-0 עד 7.

(ב)בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט
מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה –
לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר
התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני"
או שהוא מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את
רצועת עזה";

(2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום
אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980";

(3) בתקנה 5 –

(1) במקום תקנת משנה (ב) בא:

"(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקווין החל ביום ו' באב
התשפ"א (16 ביולי 2021); המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה
להגשת תביעה כאמור אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן
להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד; הודעה
בדבר מועד התחילה החדש תפורסם מראש ברשומות ובאתר
האינטרנט של רשות המסים.

(ב1) ניזוק רשאי להגיש למנהל תביעה לפיצויים תוך 90 ימים
מהמועד האמור בתקנת משנה (ב)".

(2) בתקנת משנה (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) ו-(ב1)".

חודשיים הוא מממן, ועוד חודשיים ייקח לו להגיש את זה.

למה אי אפשר קודם?

אנחנו תוך כדי מפתחים מסלול שיהיה אינטרנטי. אתם צריכים לזכור שבמשך השנה זאת של הקורונה לא הצלחנו לפתח דברים חדשים. אנחנו מפתחים עכשיו אפליקציה שזה לא יהיה יותר ידני.

את צודקת, אבל גם הם צודקים.

היה בתקנות הקודמות סעיף של מקדמות שאני לא רואה פה.

הם אמרו שהם יוסיפו.

נוסיף סעיף של מקדמות.

נוסיף את זה בסעיף הבא.

כתוב פה שיש 90 יום לניזוק, אבל אין פה לוחות זמנים למנהל.

המנהל זה בחוק. התקנות האלו מתלבשות על התקנות העיקריות.

מה לוחות הזמנים?

יש 45 יום ואת ה-9 חודשים.

(4) בתקנה 8 –

(1) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך
45 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לניזוק כאמור מקדמה בשיעור
של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל;
לעניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר
הבהרות וידיעות שממנו דרש למסור לו.

אנחנו הוספנו את זה בקורונה.

הנוסח הוא כמו הקורונה, והמהות היא כמו ב"צוק איתן".

היה לנו ויכוח על זה.

"(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי
הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב";

(ב)במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי
הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום";

(5) בתוספת –

(1) במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";

(2) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";

(6) אחרי התוספת הראשונה נאמר:

"תוספת שנייה
(תקנה 1 – פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "שווי של נזק עקיף")

מפת האזור המיוחד ורשימת הישובים באזור שבטווח 40 ק"מ מגבול רצועת עזה

רשימת הישובים אשר ממוקמים במרחק של עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה: אבשלום, אור הנר, אזור תעשייה דרומי אשקלון, איבים, ארז, בארי, גבים, גברעם דקל, זיקים, זמרת, חוות השקמים, חולית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרם שלום, כרמייה, מבטחים, מגן, מפלסים, מפעלי מעון, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלושה, עלומים, עמיעוז, פרי גן, רעים, שדי אברהם, שדרות, שובה, שוקדה, שלומית, תושייה, תלמי יוסף, תעשיות ספירים, תקומה.

חסר לי פה את אזור תעשייה צפוני חוף אשקלון.

אני אבדוק את זה.

רשימת הישובים אשר ממוקמים במרחק של מעל 7 ק"מ ועד 20 ק"מ מגבול רצועת עזה: אבן שמואל, אוהד, אורים, אחוזם, איתן, אשכול, אשקלון, באר גנים, גבולות, גבעולים, גיאה, דורות, הודייה, זוהר, זרועה, חוות יזרעם, מבועים, מבקיעים, מלילות, מסלול, מעגלים, משען, נגבה, נהורה, נתיבות, עוזה, עוצם, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, צאלים, צוחר, שדה יואב, שדה ניצן, שדה צבי, שחר, שיבולים, שלווה, שרשרת, תאושור, בית הגדי, בית שקמה, בני נצרים, ברור חיל, ברוש, ברכיה, בת הדר, חוות מיגדה, חלץ, טל אור, יד נתן, יושיביה, כוכב מיכאל, כפר סילבר, נוגה, נווה, ניצנים, ניר ח"ן, ניר ישראל, ניר משה, ניר עקיבא, קלחים, קריית גת, רווחה, רוחמה, רנן, שבי דרום, שדה דוד, תדהר, תלמי אליהו, תלמי ביל"ו, תלמי יפה, תלמים.

מסתבר, אדוני היושב-ראש, שבחודש מאי 2019 היה סבב לחימה עם עזה של שלושה ימים. היה צריך לבוא לרשות המיסים ולומר שההשוואה היא across-the-board, לכולם, כי היה סבב לחימה של שלושה ימים שנהרגו בו שישה אזרחים.

סייג לתחולה 2. (א) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב,
התשמ"ה-1985;

(3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

(4) קופת חולים;

(5) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד
ציבורי זכאי;

(6) ניזוק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת
תקופת ההכרזה;

(7) ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני תחילת תקופת ההכרזה, לעניין זה,
יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים
בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם
לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת תקופת ההכרזה,
אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;

(8) ניזוק שהגיש תביעה למענק לפי פרק ו' לחוק התכנית לסיוע כלכלי
(נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 בעד התקופה הקבועה
בפסקה (7) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7 לאותו חוק, וכן ניזוק
שהוא או בעל שליטה בו, הגיש תביעה למענק לפי פרק ג3 לחוק להגדלת
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה),
התשס"ח-2007, בעד תקופת הזכאות הקבועה בפסקה (7) לסעיף 18כד
לאותו חוק.

אם אתם לא נותנים מסלול של פיצוי על מחזורים, אל תחריגו את הפיצוי על הקורונה. ב-40 עד 80 חייב להיות גם שכר עבודה וגם קורונה, אי אפשר לאשר את זה אחרת.

תורידו מ-40 עד 80.

איפה שאין פיצוי על מחזורים חייב להיות פיצוי קורונה במקביל לשכר עבודה.

אנחנו צריכים לחשוב על זה.

המינוח פה צריך להיות ניזוק שהגיש תביעה, לא זכאי למענק. אם הוא רק הגיש תביעה ולא נמצא זכאי למענק, אין סיבה - -

צריך לוודא שבתקופה הזאת הוא לא יקבל את המענק.

ברור שמי שלא יהיה זכאי למענק של הקורונה, גם אם הוא הגיש בקשה ונמצא לא זכאי, יוכל לקבל את הפיצויים האלה.

אפשר להבהיר את זה בנוסח.

אנחנו חושבים שנכון יותר להשאיר את העניין של מי שלא הגיש בקשה.

כרגע זה מופיע כניזוק שהגיש תביעה.

עם אמירה שלנו שאם יימצא שהוא לא זכאי הוא יהיה זכאי לפיצויים.

אולי בסוף אפשר להוסיף את המילים "ובלבד שיימצא זכאי".

(ב)פסקה (1) בהגדרה "שווי על נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה,
לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים
מאי או יוני 2021, הכל לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה),
התשנ"ג-1993;

(ג)פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה,
לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

(2) הוא קופת גמל כהגדרתה בפקודה;

(3) הוא קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה;

(4) הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(5) הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני
כוח אדם, התשנ"ו-1996;

(6) באחת או יותר משנות המס 2019 או 2021 חל עליו הפטור לפי סעיף
33 לחוק מס ערך מוסף;

(7) ניזוק שעיסוקו בחקלאות;

(8) ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו
או שבשנת המס 2020 או 2021 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;

(9) הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות
בשל המצב הביטחוני;, לעניין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" –
כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה
1(1)(א) לתקנות אלה; ו"שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4)
להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות.

שמירת דינים 3. (א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או
באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי
לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות
כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.

(ב)לגבי נזק שאירע באזור שטווח של עד שבעה קילומטרים מגבול רצועת
עזה ובאזור התעשייה הדרומי של העיר אשקלון, יהיה רשאי ניזוק
באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות
העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.

גם פה אני מבקשת שייכנס אזור התעשייה של חוף אשקלון.

תבדקו את זה.

אזור התעשייה הדרומי של אשקלון קיים כבר 20 שנה.

לגבי אזור התעשייה הדרומי אתה צודק. ב"צוק איתן" לא היה אזור תעשייה לחוף אשקלון.

את אזור התעשייה הדרומי, בגלל שהוא שבעה קילומטר מרצועת עזה, הכנסנו. אם אזור התעשייה שאת מדברת עליו הוא בטווח השבעה קילומטר, הוא יהיה בפנים.

אני מבקש לבדוק ספציפית את העניין של חוף אשקלון. מי שמכיר את האזור יודע שחוף אשקלון הוא יותר קרוב לגבול מאשר אשקלון. לפי דעתי הוא בפנים.

תכתוב את זה.

אזור התעשייה הדרומי של אשקלון נמצא בטווח של 6.8 קילומטר מרצועת עזה. רצועת עזה היא ארוכה. אני לא בטוח שאזור התעשייה שאת מדברת עליו הוא לא מעבר לשבעה קילומטר. אם הוא יהיה בתוך השבעה קילומטר, הוא ייכנס פנימה.

הוא נושק על אותו כביש. אם בדקת את אזור התעשייה הדרומי, תבדוק גם את זה.

תבדקו ותחזרו עם תשובה.

(ג)לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופת ההכרזה, בחר ניזוק בפיצוי
לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת

(1) יראו כאילו בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "שווי של נזק
עקיף" –

(1) בפסקה (2) –

(1) בפסקת משנה (ג), המילים "ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור
של למעלה מ-24 שעות" – נמחקו;

(2) בכל מקום המילים "ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות
של למעלה מ-24 שעות – נמחקו;

(2) בפסקה (3), המילים "ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות
של למעלה משבוע" – נמחקו.

לאדם שיש לו מול רשות המסים איזה שהוא חוב, אתם לא מקזזים, נכון?

כן מקזזים.

אם בקורונה לא קיזזו, אין שום סיבה שפה תקזזו. תורידו את הסעיף הזה. לא יהיה קיזוז לאדם שהוציא כסף עבור העובדים שלו. על צד ג' שבא ועושה אני לא מתווכח.

זה כאילו הוא עבד רגיל באותו חודש. אם עכשיו יש לו חובות למס הכנסה, הוא לא צריך לשלם אותם?

אנחנו נמצאים במקום שאין לו כלום.

מבחינת הוראות החוק הסמכות קיימת, אבל מבחינת ההתנהלות בפועל אנחנו קובעים כללים מסודרים כדי שאנשים שנמצאים במצב קשה יקבלו את הפיצוי שכרגע הם צריכים כדי להמשיך להתקיים. בהוראות ביצוע פנימיות אנחנו מפעילים שיקול דעת מאוד מאוד ברור כדי שלאנשים שהכסף הזה הוא הכרחי הכסף יגיע. אנחנו גובים מאנשים שאנחנו חושבים שצריכים ויכולים לשלם. אנחנו מבקשים שהסעיף יישאר כפי שהוא ושתסמכו עלינו שנדע לתת הנחיות מתאימות.

למה לא הפוך?

מירי, היה את זה בקורונה. מדובר פה סך הכל על חודש. אם בקורונה הסכמתם על כל התקופה, אין שום סיבה שעל החודש הזה לא תסכימו, על ה-11 יום האלה.

הבקשה שלנו היא, וזה על סמך הניסיון באירועים קודמים, שהנושא הזה יישאר לשיקול הדעת שלנו.

תיכף נראה אם אפשר לסמוך עליכם. אני מבקש לדעת לגבי הערים המעורבות.

מה מודל הפיצוי שלהן?

אני חושבת שקיבלתם תשובה משפטית בעניין הזה, שכרגע הסמכות - -

את רוצה שאני אצביע ואראה לך שאני גובר על נושא משפטי? מה אתם מציעים? לאדם שהעסק שלו נסגר בעיר מעורבת בגלל הסיבה הזאת, או שהוא נפגע כתוצאה מהלחימה הזאת, מה אנחנו מציעים כפיצוי? אנחנו מדינה מודרנית, אנחנו לא מדינת עולם שלישי. כל הזמן תסתתרו מאחורי המשפטנים? מה אתם מציעים? היות ויש את הנושא של הקורונה, את ההוצאות הקבועות, אני מציע שבמקום 50% הוא יקבל 100%.

אנחנו מבקשים לבדוק.

אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:07 ונתחדשה בשעה 13:06.)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו בדיונים עם רשות המסים לגבי הנושא של הישובים המעורבים. הם מציעים לקבל את הפחת המואץ. צריך תקנות לעניין הזה. לא משנה באיזה ישוב מדובר, זה יכול להיות בבת ים, זה יכול להיות בעכו, זה יכול להיות בלוד, זה יכול להיות יהודי, זה יכול להיות שאינו יהודי. אני רוצה לאשר את הנושא של הפחת המואץ. האם אתם מביאים היום את התקנות של הפחת המואץ?

היום נביא.

תביאו כמה שיותר מהר.

אנחנו מבקשים שזה יהיה גם על חוף אשקלון.

אלו תקנות נפרדות.

הפחת המואץ זה משהו אחר. אני רוצה תשובות לגבי הנושא הזה של הקיזוזים של הקורונה ולגבי הנושא של חוף אשקלון.

במדידה שמדדנו עכשיו זה שמונה קילומטר מהרצועה.

איך זה יכול להיות?

אי אפשר להסתכל על זה ביחס לאזור התעשייה הדרומי של אשקלון, כי זה תלוי איך רצועת עזה בנויה באורך שלה, זה תלוי מאיפה אתה מודד.

אם אתה אומר ש-0 עד 7 כולל את הכל, לא צריך לפרט, צריך לכלול את זה.

אני מבקש בדיקה יותר יסודית לגבי העניין הזה. אני רוצה שזה יהיה בפנים.

אזור התעשייה הדרומי של אשקלון, הכניסה שלו, שני הרחובות הראשונים הם 6.8.

יש עוד 40 רחובות שהם לא 6.8. אם החלטת לכלול את הכל, תוסיף עוד שני רחובות.

אמיר, תבדוק את זה יותר יסודי. תבוא מחר עם תשובה מוסמכת, כדי שנחליט מה אנחנו עושים עם זה. מירי, את יכולה להגיד לגבי המשפחתונים?

מי שיש לו הכנסה מעסק או משלח יד, לא משנה אם הוא שכיר או עצמאי, ממוסד חינוכי שנסגר בהוראת פיקוד העורף, יקבל פיצוי במסלול של השכר בדיוק כמו שמקבלים שכירים.

של 430 כפול 11?

כן, וזה בהנחה שהוא ויתר להורים על שכר הלימוד של הימים האלה.

זה הפתרון שהיה בקורונה.

האם בעל המשפחתון ייחשב כעובד?

מי שיש לו הכנסה ממשלח יד או מעסק כזה.

אני רוצה את כל התשובות למחר. לגבי הנושא של האולמות אני מבקש שתחשבו עוד פעם.

אתם לא יוצרים פתרון כשאתם יוצרים בסיס השוואה לחודש שבו חמישה ימי עבודה באזורים הרלוונטיים לא נכללים.

אני מבקש להביא כמה שיותר מהר את העניין הזה.

עולה מהשיחה הזאת שהאתגר הכי גדול במדינת ההייטק זה הדיגיטציה של מערכות המס, ושהמדיניות של פיצוי לאזרחים על המלחמה תיגזר מיחידת ה-IT של רשות המסים.

את הנושא של ה-40 עד 80 אני מבקש לבדוק עוד הפעם. אני מבקש להביא את הכל למחר. מחר אני רוצה להצביע או לא להצביע.

מה לגבי הנושא הזה שלא מקזזים להם חובות?

אנחנו מורידים את זה.

אנחנו מתנגדים להוריד את זה.

הורדתם את זה בקורונה?

הורדנו את זה מהסוציאלי.

מה זה משנה אם הורדת את זה מהסוציאלי, העיקר שהורדת את זה.

את מה שעשיתם בקורונה תעשו כאן.

במחזור עד 300,000 בקורונה לא גבינו.

מה שהיה בקורונה אני רוצה שיהיה כאן.

אנחנו חושבים שלא נכון להוריד את הסעיף הזה.

אני חולק עליכם. אתם מתנהגים לא בסדר. אני רוצה ללכת לקראתכם, אבל אתם לא עושים אפילו צעד אחד קדימה.

האם מסלול קורונה או מסלול פיצוי "שומר חומות" רלוונטי לירידה מתחת ל-40%? אתם לא עושים הבחנה בין ירידה של 25% לירידה של 40%?

צריך לבחור בין מענקי קורונה לבין הפיצויים האלה.

גם למי שירד ב-40%?

בוודאי.

אני מבקש לבוא עם הפתרונות. נחליט מחר בבוקר אם אנחנו מצביעים או לא מצביעים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:19.