ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 31/05/2021

ישיבת ועדת הכספים, צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (הוראת שעה), התשפ"א-2021, תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021, תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (הוראת שעה), התשפ"א-2021, צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (הוראת שעה), התשפ"א-2021, צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (מס' 2), התשפ"א-2021, הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(מס' 2), התשפ"א-2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת הכספים
31/05/2021


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ' בסיון התשפ"א (31 במאי 2021), שעה 10:00
סדר היום
1. הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (מס' 2), התשפ"א-2021
2. הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(מס' 2), התשפ"א-2021
3. הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(הוראת שעה), התשפ"א-2021
4. הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(הוראת שעה), השתפ"א-2021
5. הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021
6. הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)(הוראת שעה), התשפ"א-2021
נכחו
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
סמי אבו שחאדה
ניר אורבך
ינון אזולאי
קרן ברק
מיכל וולדיגר
מיקי לוי
יואב סגלוביץ'
גלעד קריב
מוסי רז
חברי הכנסת
יבגני סובה
מוזמנים
עלי בינג - רכז רווחה וביטוח לאומי, משרד האוצר

תאה אדרי - מנהלת תחום תגמולים, משרד האוצר

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה באג"ת, משרד האוצר

שי סומך - מנהל מחלקה, משרד המשפטים

יעל מבורך - מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

נמרוד גורנשטיין - יועץ מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

גליה מאיר אריכא - מ"מ מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה
ייעוץ משפטי
שגית אפיק
שלומית ארליך
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
הילה לוי

1. הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (מס' 2), התשפ"א-2021
2. הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(מס' 2), התשפ"א-2021
3. הצעת צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(הוראת שעה), התשפ"א-2021
4. הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים)(הוראת שעה), השתפ"א-2021
5. הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021
6. הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)(הוראת שעה), התשפ"א-2021
היו"ר משה גפני
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש בתחילת הישיבה לשתף את החברים בזה שאין לי מצב רוח. אין לי מצב רוח, כי כל השנים הייתי בטוח שאני לא כל כך עם ארץ ישראל. כל הזמן הכניסו לי בראש שאני שמאלן. באמת אכפת לי מארץ ישראל, אבל כל הזמן הכניסו לי בראש שאני לא עם ארץ ישראל, ולכן שמחתי על כאלה שאמרו: אנחנו ארץ ישראל. הבנתי שיש לי רגיעה כזאת. הרי אכפת לי ארץ ישראל. בטח.

פתאום ירד לי המצב רוח – התברר ששיקרו אותי כל הזמן. אמרו לי שארץ ישראל זה הדבר הכי חשוב, ופתאום התברר שהשנאה לביבי יותר חשובה מאשר ארץ ישראל. כמו רבים מחבריי, חונכנו על זה שיש דברים עקרוניים, ובדברים העקרוניים יש כללים מתי מפירים אותם, אם בכלל. עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים – אלה דברים שעבורם צריך לעשות הכול, אבל בדברים רגילים, דברים של ארץ ישראל – מה קרה? לא הבנתי. איבדתי את המצב רוח, אין מי שישמור על ארץ ישראל, רק אני.
ינון אזולאי (ש"ס)
הם קוראים לביבי ארץ ישראל.
היו"ר משה גפני
פשוט ירד לי המצב רוח. כל הזמן אמרו לי שמאלן. ככה אמרו לי, כולם. הייתי מדבר עם איילת שקד, עם בנט – אני שמאלן. גם לא הבנתי למה אמרו לי את זה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
עוד לא מאוחר מדי, אתה יכול להצטרף.
היו"ר משה גפני
אני לא משנה מדרכי כלום, שלא תהיה טעות. אני רק מדבר על המצב רוח.
ניר אורבך (ימינה)
בעזרת ה', אני מאמין שבימים הקרובים המצב רוח שלך ישתפר.
מיקי לוי (יש עתיד)
אולי ברמה האישית יש לו על מה להסתמך.
היו"ר משה גפני
אני מאמין בקדוש ברוך הוא.
מיקי לוי (יש עתיד)
אתה תבוא בטענות לאלה שאומרים: אנחנו הציונות הדתית, אנחנו הציונות הדתית. איזה ציונות ואיזו דתית?
היו"ר משה גפני
אני לא הבנתי את זה. אני באמת לא מבין את הדבר הזה. חוץ מזה, ראיתי שאחד הדברים החשובים שאמרו לי שצריך לעשות, זה לעלות להר הבית. זה הדבר הכי חשוב שיש בעם ישראל. הסתכלתי בפוסקים, ברבנים – אולי גם פה אני טועה. לא ראיתי מישהו בעל סמכות מהרבנות, מאיפה שלא יהיה, שאומר שמותר לעלות להר הבית. ופתאום זה הפך להיות אחד מהדברים המרכזיים.
גלעד קריב (העבודה)
איזה פלא, הסכמה בין החרדים לרפורמים.
היו"ר משה גפני
תעשה לי טובה, אין לי מצב רוח גם בלי שתוסיף לי. לא הבנתי – על זה עומד העולם? הרי זה חיוב קרב. הסתכלתי שוב לראות, הסתכלתי בפסקים של הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, אולי שם מצאו איזה משהו. בדיוק הפוך – הוא כותב בחריפות רבה. כולם אומרים שאסור לעלות להר הבית. אני לא מדבר על השכל שבעניין.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה הישג שהסתכלת בפסקים של הרב עובדיה.
היו"ר משה גפני
זה לא הדבר היחיד; היו הרבה דברים.
ניר אורבך (ימינה)
הרב גפני, אם אנחנו עושים דיון על הר הבית, בוא נעשה דיון, נזמין - - -
היו"ר משה גפני
לא, אני לא עושה דיון. אני רק משתף את החברים היות ואנחנו ביחד. אני משתף את החברים רק במצב רוח שלי. עכשיו שמעתי לגבי ועדת הכספים, אז בכלל אין בעיה. הולכים לתת לישראל ביתנו גם את שר האוצר וגם את ועדת הכספים, מה שלא היה בכנסת. לא היה דבר כזה. ועדת הכספים תמיד הייתה ממפלגה אחרת.
גלעד קריב (העבודה)
חרדית.
היו"ר משה גפני
גם לא חרדית.
מיקי לוי (יש עתיד)
היה לופוליאנסקי.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת גלעד קריב, יש לי בקשה אליך. לפני שאתה מתפרץ לדברים שלי, תלמד. אני הייתי אצל אלי גולדשמידט, שהיה, ואני זוכר אותו.
קריאה
גם אני הייתי; הוא היה טוב.
היו"ר משה גפני
הוא היה יושב-ראש ועדת כספים מעולה. אני זוכר דברים שעשינו ביחד למען עם ישראל. הוא היה יושב-ראש ועדה, והוא לא היחיד. נכון שרבים מיהדות התורה היו בוועדת הכספים – הם לא היו שרים – אבל נניח לעניין הזה. אבל לא היה דבר כזה, שגם שר האוצר וגם ועדת הכספים. כלומר, זאת שצריכה לפקח על עבודת משרד האוצר – אנחנו רואים את זה בחיי היום-יום – הכול התפרץ, הכול מותר. בסדר, לא משנה. זה לא נוגע למצב רוח.

המצב רוח זה הסיפור של ארץ ישראל. איך ויתרו על ארץ ישראל? עכשיו גלעד קריב ישמור על ארץ ישראל של נפתלי בנט?
גלעד קריב (העבודה)
אני חושב - -
היו"ר משה גפני
אתה אל תחשוב, אני יודע.
גלעד קריב (העבודה)
- - אני חושב שזאת תהיה עסקה מצוינת, אדוני היושב-ראש.
היו"ר משה גפני
בסדר. תמר זנדברג – אני בידידות גדולה איתה. היא תשמור על ארץ ישראל של איילת שקד?
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו נשמור על הבטיחות של החוגגים החרדים. נקים ועדת חקירה ממלכתית - - -
היו"ר משה גפני
הינה, העלתה לי את המצב רוח עכשיו – אתם תשמרו על הבטיחות.
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו נפעל בציבור החרדי לבטיחות, ללימודי ליבה, שיוכלו לעבוד ולפרנס את עצמם.
ינון אזולאי (ש"ס)
הם גם יעזרו לליברמן להביא את המריצה.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני יכול להעיד על עצמי, כי אני מבין לא קטן בנושא הר הבית. הר הבית היה סגור שלוש שנים. תאמין לי, כפות הרגליים שלי מכירות כל מרצפת, בפרט את הכניסה.
היו"ר משה גפני
אני יודע, היית מפקד המחוז.
מיקי לוי (יש עתיד)
שלוש שנים היה לי נוח, אבל הפוליטיקאים שיגעו אותי – תפתח, תפתח, תפתח. ואמרתי: תהיה שפיכות דמים. פעם באוזן אני אספר לך איך פתחתי, בלי ששריטה לא נגרמה לאף אחד. אבל זה לקח שלוש שנים.
מוסי רז (מרצ)
גפני, אני מבין שהתנאי שלך להצטרף לממשלה זה ועדת הכספים.
היו"ר משה גפני
ממש לא. אותי לא צריך לשכנע ללכת לאופוזיציה, עם כל הכבוד. ממש לא. אני רק אומר, שמדברים כל הזמן על זה שאי-אפשר ללכת עם מישהו שהוא לא ישר. נותנים את כל הקופה הציבורית למפלגה הכי ישרה בכנסת – ישראל ביתנו. היא בכל זאת המפלגה הכי ישרה.
גלעד קריב (העבודה)
ראיתי שיושרה ציבורית הטרידה אותך כשישבת עם ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. זה העסיק אותך ואת המועצה.
היו"ר משה גפני
אני לא אמרתי כלום. אתה רוצה? יהיה דיון על זה, אבל לא עכשיו.
גלעד קריב (העבודה)
אולי נידרש באמת לניצולי השואה?
מוסי רז (מרצ)
אפשר לקיים על זה דיון מחר?
היו"ר משה גפני
אני רק ביקשתי לשתף את החברים במצב רוח שלי, בעיקר ארץ ישראל. מתברר שיש בי תמימות מסוימת.
ינון אזולאי (ש"ס)
הרב גפני, למה אין לך מצב רוח? בגלל שגילו שאתה לא שמאלן בסוף?
היו"ר משה גפני
לא, אני לא שמאלן. יש לי עמדה והעמדה שלי ברורה. שמאלן או לא שמאלן? בכלל לא מעניין אותי. אני אומר את עמדתי. אסור להתלהם, צריך להתנהל נורמלי, צריך את כל הדברים האלה לעשות, וארץ ישראל היא אחת המצוות החשובות בתורה.
גלעד קריב (העבודה)
הלכתית מותר למסור שטחים בשביל שלום?
היו"ר משה גפני
אני לא פוסק הלכות, אתה תלך לרב שלך.
גלעד קריב (העבודה)
אני שואל. את התשובה של הרב שלי אני יודע. לשיטתך, אפשר לתת שטחים תמורת שלום?
מוסי רז (מרצ)
אברהם אבינו נתן.
היו"ר משה גפני
תגיד, מי שלח אותך לוועדת הכספים? אני יכול לדעת? נפל לי העניין הזה, שיש דברים יותר חשובים מארץ ישראל. מה שנשאר, זה שאני אשמור על ארץ ישראל. אף אחד לא יודע לעשות את זה.
קריאה
איך תשמור?
היו"ר משה גפני
נשמור.
מוסי רז (מרצ)
טמיר, מתי הדיון על ההצעה של גלעד לדון בכתבי האישום? אמרת שיהיה דיון על זה.
היו"ר משה גפני
בסדר, נצטרך לראות מה אנחנו עושים.

יואב, יש לך הצעה לסדר? אבל לא על הנושא שדיברתי. בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
דיברת עליו באריכות, אני אדבר בקצרה. שמעתי אותך ברוב קשב, והגיע הזמן לא להסתתר. בוא אלינו כשמאלן, מקומך בשמאל עם כל הקבוצה הזאת. אתה יכול לעשות עכשיו תיקון, וסוף סוף להתנער מכל מה שהעיק עליך.
ינון אזולאי (ש"ס)
הרב גפני, אתה נמצא בתסבוכת עם השמאלנים, עם הרפורמים.
גלעד קריב (העבודה)
אפילו אני מתחייב להתנהג יפה.
מוסי רז (מרצ)
גם אתה מוזמן, ינון.
גלעד קריב (העבודה)
הרב עובדיה יוסף הוא זה שפסק, שתמורת שלום אפשר למסור את שטחי ארץ ישראל. זאת פסיקה מפורשת של הרב עובדיה.
היו"ר משה גפני
יואב, היות ואמרת את זה ברצינות, אני רוצה להגיד לך ברצינות, שאני בכנסת 33 שנים. מעולם לא הלכתי עם השמאל לקואליציה, לא בגלל הדעות המדיניות ולא בגלל שאני חושב שהשמאל יעשה לנו בעיות. להפך. השמאל יעזור לנו ולא יהיו התקפות בעיתונים נגדנו. העיתונאים הבכירים בעיתונות החילונית ישבחו את הממשלה שעוזרת לחרדים. בתוך עמי אני יושב. אני ישראלי, נולדתי בתל אביב ואני מכיר את הכול. אי-אפשר להפתיע אותי בדברים האלה.

למה אני הולך עם הימין? אני הולך עם הימין מכיוון שהציבור המסורתי נמצא שם. אני מחובר לציבור המסורתי בישראל.
גלעד קריב (העבודה)
אתה לא הולך עם האמת שלך.
היו"ר משה גפני
נכון. עוד פעם אחת שאני אגיד "נכון" על מה שאמרת, אני הולך לחזור בתשובה.
גלעד קריב (העבודה)
אז אני יכול לפרוש.
היו"ר משה גפני
רעיון לא רע. לכן אני הולך עם הימין. אני נגד התלהמות, אני בעד "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים", וצריך לסייע למיעוט הערבי. אני תמיד בעד זה. מעולם לא שמעו אותי – מעולם. 33 שנה פה, ואתה יודע, ההתלהמות היא נוראה. מעולם לא שמעו אותי באמירה גזענית. לא תפסו אותי, לא בפרוטוקול, לא בוועדה ולא במליאה. ואני חושב שצריך להתנהל נורמלי בעניין הזה. זאת עמדתי. אבל אני מחובר לציבור המסורתי, והציבור המסורתי – מה לעשות – נמצא בימין. הוא נמצא בימין ואני איתו. אם יהיה שינוי דמוגרפי במדינת ישראל והמצב יהיה שונה, אז המצב יהיה שונה. ויתרתי על תפקידים, ויתרתי על כיסאות, ויתרתי על הרבה מאוד דברים. ויתרתי על תקציבים, ויתרתי על דעת קהל, ויתרתי על הכול כדי להיות מחובר לציבור המסורתי. שם אני נמצא, ומה שאמרת זה נכון. אני אומר את דבריי ולא חוזר בי. אני לא מזגזג. אני לא הולך פתאום בזמן מלחמה לשבת עם יאיר לפיד בשקט. פשוט לא להאמין, אבל את זה נשאיר לעידן הרכילות, מה עשה בנט במשך כל השבועות האלה. תודה רבה, ואל תעשו אותי שמאלן.

ינון, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
הרב גפני, אני מצהיר שאתה לא שמאלן, אתה מרכז. אתה שומר על התורה ועל הר הבית, וזאת השמירה.

אני רוצה לדבר על אחד הדברים שבאמת חשובים לנו בימים האלה. בשבוע שעבר דנו בכל נושא הפיצויים לערים המעורבות. פנה אליי לוינסון ממלון עכותיקה, זה המלון שנפגע ונשרף.
מוסי רז (מרצ)
הייתי אצלו.
ינון אזולאי (ש"ס)
גם אני הייתי אצלו. אגב, עדיין ממשיכים לבזוז שם. בשבוע שעבר נכנסו ולקחו לו את המזגנים. המשטרה לא עושה כלום, חוץ מלשבת שם ולהסתכל.
היו"ר משה גפני
זה המלון?
ינון אזולאי (ש"ס)
כן. לא מסעדת אורי-בורי אלא המלון. הוא הגיש בקשה לקבל החזרים עבור הציוד שלו. אמרו לו: תמציא קבלות, ואין בעיה. אתה יכול להמציא קבלות עבור טלוויזיות וריהוט שהיה לו שם. אבל מה קורה? אם הטלוויזיה עלתה לו אז 3,000 שקל, עושים חישוב של הבלאי וישלמו לו רק 500 שקל. אני חושב שרשות המסים לא אמורה לתת לו את השווי הנוכחי, אלא את השווי של זה כדי לקנות חדש.
היו"ר משה גפני
יגיעו התקנות ונדבר על זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה לא מופיע בתקנות.
היו"ר משה גפני
שלומית, התקנות הגיעו?
שלומית ארליך
לא.
ינון אזולאי (ש"ס)
כנראה הן תגענה עם שר האוצר הבא ועם יושב-ראש ועדת הכספים, ויחד הם יסגרו את הכול. בטח יהיה יותר קל במדינה לכל עם ישראל, שהם יסגרו ביניהם.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. מוסי רז, בבקשה.
מוסי רז (מרצ)
אדוני יושב-הראש, ביקרתי ביום שישי במלונית באשקלון. משוכנים שם בצפיפות אנשים שאיבדו את בתיהם או שבתיהם נפגעו מהטילים – אני אקרא להם פליטים. אני לא רוצה לבוא בטענה ספציפית לאף אחד, ואני בטוח שפקידי מס רכוש עושים כמיטב יכולתם, אבל התרשמתי שרוצים לפנות את האנשים האלה מהמלונית. דיברתי גם עם ראש העירייה, שנכנס לעזור בעניין הזה. רוצים לפנות אותם בעוד בתיהם עדיין לא מוכנים. חלק מהאנשים דיווחו לי שהפיצויים שלהם מתעכבים. אני חושב שכוועדה אנחנו צריכים לפנות לאנשי מס רכוש – אולי הם יהיו פה היום – ולהודות להם על מה שהם עושים. אני לא אומר שמישהו עושה משהו רע בכוונה, אבל צריך לבקש מהם לזרז עניינים כמה שיותר מהר, ולעזור לאנשים האלה, שבשבילם המלחמה טרם הסתיימה.

רציתי גם לשבח אותך, אתה מתרגל טוב את תפקיד מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה תהיה בתפקיד הזה?
היו"ר משה גפני
מה פתאום? ראשית, עוד לא הלכתי לאופוזיציה. לך תדע, יש שם את הוועדה למינוי שופטים, שרבים עליה. חקלאות.
מוסי רז (מרצ)
גם הנאום של נתניהו היה נאום של יושב-ראש אופוזיציה.
היו"ר משה גפני
לא, אני לא כמו הנאום של נתניהו. נאום כזה הייתי נואם גם לפני ארבעה חודשים, גם לפני חצי שנה. אמרתי את זה כל הזמן ולא שיניתי. באמת הייתי בקואליציה, ונכון לעכשיו אני בקואליציה, אבל אני תמיד אומר את עמדתי.

רבותיי, אני רוצה להעיר את תשומת ליבכם לסעיף הראשון בסדר-היום. אנחנו מדברים על עדכון שיעורי התגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים. הנושא הזה התגלגל כבר זמן רב, וכבר היה כאן על שולחן הוועדה. בסופו של דבר, המשרד לשוויון חברתי הביא תקנות, וכמו תמיד היה חתום עליהן איציק שמולי. כשזה הגיע לשר האוצר, שהיה צריך לאשר את העדכון, איציק שמולי כבר לא היה השר לשוויון חברתי, והיה שר אחר.

כל הזמן לחצתי, אנחנו לחצנו, וגם בלשכה המשפטית ביקשו את התקנות, אבל התקנות לא הגיעו. מכיוון שהתקנות לא הגיעו, ביקשתי – אם שמתם לב לסדר-היום – לשים את הנושא עצמו על סדר-היום, על אף שהתקנות עדיין לא הגיעו. כדי שהתקנות יגיעו, צריך שהשר לשוויון חברתי יעביר אותן. זאת גם תוצאה של ההסכם הקואליציוני המשונה הזה – השר לשוויון חברתי עוסק בנכי רדיפות הנאצים? הרי קיימנו על זה דיון ואמרנו שזה צריך להישאר בינתיים במשרד האוצר. בממשלה הבאה צריך לקבל החלטה מי מטפל בנושא של נכי רדיפות הנאצים.

העניין התגלגל והתגלגל ואנחנו לחצנו וביקשנו. דיברתי עם השר מיכאל ביטון, דיברתי עם השר ישראל כץ, ואמרתי שהמקום היחיד שבו אין עדכון, זה נכי רדיפות הנאצים. עדכנו את הקצבה של נכי צה"ל, עדכנו את הקצבה של הנכים במדינת ישראל, והדבר היחיד שלא עדכנו, זה את הקצבה לנכי רדיפות הנאצים. ביקשתי שישלחו את התקנות. היה ויכוח האם צריך פחות או יותר, ואני לא נכנס לעניין, אבל קודם כל ביקשתי את העדכון.

העדכון הגיע אתמול ובלשכה המשפטית אמרו לי שלא בטוח שאני יכול להצביע היום, כי צריך זמן כדי שהחברים ילמדו את זה, כמו שאנחנו נוהגים תמיד. לכן אנחנו נקיים את הדיון, ואני אשאל את החברים. אם יהיה אחד שיערער על העניין ויגיד שהזמן לא מספיק, וצריך לדחות את זה, אני אקיים הצבעה ביום רביעי. אם אף אחד לא יתנגד לזה, אני אשאל את היועצת המשפטית ונראה אם אנחנו כן יכולים להצביע. בינתיים אני רוצה להתחיל בדיון.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבין מקריאת החומר, שיש פה איזשהו פער בין הצו והתקנות, לבין ההערכה של המשרד לשוויון חברתי, לגבי השחיקה הריאלית. הרי לא מדובר פה בדיון של חודשים עם האוצר, ולכן אני שואל האם לא הגיוני, שהחברים יישלחו ליומיים למצות את הדיון? מדובר באוכלוסייה לא גדולה, מעט יותר מ-50,000 ניצולי שואה. דומני שברור לכל מי שכאן, שאי אפשר לשחוק ריאלית את הקצבה של הקבוצה הזאת, שהיא בגיל מבוגר מאוד. אני מניח שבשנים הקרובות, לצערי, היא תלך ותצטמצם דרמטית מבחינת המספרים. כל הוויכוח הוא בין 2.45% לבין 4%? יתכבדו אנשי האוצר והמשרד לשוויון חברתי, יישבו ב-24 השעות הקרובות, תביא את זה ביום המוחרת ותצביע. אני פשוט חושש שבדינמיקה שתהיה, נצביע היום על 2.45% וכולם ירגישו שאפשר להוריד את הנושא מסדר-היום.
שגית אפיק
בכל מקרה חשוב לשמוע את הפערים, גם להבין את הסיבות, ולהבין מה עשו במקרים קודמים. לדיון יש חשיבות, והוא לא חייב להצביע בסופו.
גלעד קריב (העבודה)
כשאני רואה שצריך להשלים דיון בין האוצר לבין משרד ממשלתי אחר, אני יודע שאם היושב-ראש לא ייתן לוח זמנים, זה יהיה בשנה הבאה.
היו"ר משה גפני
אני מבקש להגיד, שמה שאומר חבר הכנסת גלעד קריב, נעשה כבר זמן רב. זה לא שעכשיו מתחיל הדיון. הטענה שעולה על סדר-היום, היא שהיה סיכום לגבי העניין הזה. הטענה היא שכל הנכים מקבלים את העדכון הזה, וכל שינוי בעניין, אין לנו תקנות כאלה שעומדות על סדר-היום. כולל לא השר לשוויון חברתי, ששולח תקנות על 2.45%. הוא רק מוסיף הערה פילוסופית, שאומרת שהיה צריך לתת יותר.
אומרים חלק מאנשי המקצוע בעניין, שהמשמעות היא שצריך להעלות גם את העדכון של הנכים ואת העדכון של נכי צה"ל. המשמעות היא שאני פוחד מאוד. למה שמתי את זה על סדר-היום? מכיוון שאני רואה יום אחרי יום ושבוע אחרי שבוע, שהיחידים שאין בכלל עדכון לקצבה שלהם, גם לא 2.4%, הם רק נכי רדיפות הנאצים. רק הם. כולם קיבלו כבר את העדכון. נכי צה"ל קיבלו; הנכים הרגילים במדינת ישראל קיבלו את העדכון. מי לא קיבל את העדכון? רק הם. תכף נשמע את הצדדים, אבל הוויכוח הזה מתנהל כבר חודשים. התחלפו שרים – אני לא כל כך מבין בפוליטיקה.
מיקי לוי (יש עתיד)
גם אנחנו לא. כשאתה אומר שהכול נפרץ – ועדת כספים והאוצר – אני נזכר סתם ככה שלא קיבלנו את ועדת הכלכלה, אחרי כל כך הרבה שנים, לא קיבלנו נציג שלנו בוועדה למינוי שופטים. הכול נפרץ. והלוואי ונצליח להתכנס, ולא חשוב מי, ולעשות יסודות איתנים בבית הזה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. מי מציג את נושא עדכון התגמולים?
יעל מבורך
אני אציג. אני מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
שלא מכבדת את ההחלטות של ועדת הכספים. חשוב שתדעו.
יעל מבורך
כמו שאתם יודעים, העדכון של התגמולים לניצולי השואה, נעשה על פי מדד השכר בסקטור הציבורי הקהילתי. בשנה שעברה הוא נעשה באוקטובר 2020, ובדרך כלל הוא נעשה אחת לשנה. כלומר, העדכון הזה מתחיל מוקדם. בדרך כלל הוא נעשה רטרואקטיבית, והוא גם צופה פני עתיד לתקופה שטרם קרתה. בהקשר הזה הוא הוקדם פעם נוספת, והוא לא עדכון רטרואקטיבי לעדכון לפני שהתקופה קרתה. בעבר הוא נעשה יחד עם נכי צה"ל בשיעור המדד. בשנה הזאת קרה לנו מקרה חריג, כי בעקבות משבר הקורונה, הנתונים של המדדים לא שיקפו נכון את המצב. השיעור של הגידול במדד היה מאוד גבוה – 14%. משרד האוצר בא לוועדת הכספים, ובעצם עשה החרגה נומינלית של כל הקצבאות והתגמולים שמוצמדים לשכר, וועדת הכספים החריגה שתי אוכלוסיות – את נכי צה"ל ואת ניצולי השואה. לכן, הם מובאים היום לעדכון. יתר האוכלוסיות בכלל לא מוצמדות השנה למדד, בגלל אותו פער במדדים.

מה גרם לפער במדדים? הייתה ירידה בשיעור המועסקים במשק, ורוב האנשים יצאו לחל"ת. אלה שיצאו לחל"ת היו משתכרים בשכר נמוך יותר, וזה הקפיץ את המדדים כלפי מעלה. עכשיו, עם חזרתם של העובדים האלה לעבודה – מדד השכר המשולב הוא מדד של עובדי מדינה, חברות ממשלתיות, בתי חולים ממשלתיים, כלומר מדד של שכר ציבורי – שיעור המועסקים זהה למה שהיה ערב משבר הקורונה. לכן, בניגוד למה שראינו באפריל 2020, כשהוועדה דנה בנושא, המדד היום הוא מדד נורמלי.

2.45% שנמצא בצווים לפניכם – זאת ההצעה של השר ביטון, שקיבלה את הסכמתו של משרד האוצר כמתחייב לפי חוק. זהו מספר שרירותי, שאומר: אין לנו מדד למ"ס להתייחס אליו, ולכן ניקח את מה שהיה בשנים 2018 ו-2019. זאת הייתה תמונת המצב לכולנו לפני מספר חודשים, ולכן נקבע העוגן הזה.

אנחנו נמצאים עכשיו בפעם הראשונה, במצב שבו נכי השואה לא מקבלים את מה שמתחייב מהמדד. זאת פעם ראשונה. צריך להחליט האם קצבת ניצולי השואה מוצמדת למדד או שהיא מוצמדת לקצבת נכי צה"ל. זאת שאלה פתוחה, וצריך לקבל עליה תשובה היום.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
למדד של 14%?
יעל מבורך
המדד של הלמ"ס התעדכן מאז כלפי מטה. העבודה שעשינו, וגם היא מונחת בפניכם היום – עשה אותה רואה חשבון רציני – בדקה את מדדי הלמ"ס, עם נתונים של חודשים נוספים שיש לנו כעת, דבר שלא היה בפנינו לפני מספר חודשים כשהגיעו לעבודות האלה עם נכי צה"ל. יש לנו נתון למ"סי – עדכון לשנת 2020.
גלעד קריב (העבודה)
עם נכי צה"ל הגיעו לסיכום דברים?
יעל מבורך
עם נכי צה"ל הגיעו לסיכום דברים, עם ניצולי השואה לא הגיעו.
גלעד קריב (העבודה)
על 2.45%.
יעל מבורך
נכון. זה סיכום מלפני מספר חודשים, מתמונת מצב שהייתה על בסיס נתונים של לפני מספר חודשים. לכן, לקחו נתונים היסטוריים, ולא נתונים אמיתיים של שנת 2020.
שגית אפיק
מה היה המדד שלפיו עדכנו בשנים האחרונות בוועדת הכספים לניצולי השואה? מה היה השיעור שלו?
יעל מבורך
בשנתיים האחרונות, המדדים היו בסביבות 2.5%, ובשנת 2017 הם היו 3%. רואה החשבון לקח את העדכון האחרון שנעשה באוקטובר 2019, ובדק את שיעור השינוי במדד לדצמבר 2020.
היו"ר משה גפני
מה את מבקשת עכשיו?
יעל מבורך
אני מסבירה. בפער הזה, בין אוקטובר 2019, שזה העדכון האחרון, לדצמבר 2020, מספר העובדים במדד של הסקטור הציבורי הוא ללא שינוי. כלומר, ניקינו את השפעות הקורונה ואפשר לקבל נתון אמיתי של השיעור השינוי במדד. השיעור הזה הוא 4.03%.
היו"ר משה גפני
מה את מבקשת מאיתנו?
יעל מבורך
אני מבקשת מכם לשקול את שתי החלופות האלה.
היו"ר משה גפני
מה זה לשקול? אנחנו מדברים על תקנות שאת הבאת לנו. אני נכנס עכשיו לחלק הפורמלי, בגלל שיש לי איתך עוד חלק פורמלי. אני חושב שהמשרד לשוויון חברתי הוא לא המשרד שצריך לטפל בזה. כמוני סבורים כל חברי הוועדה. אמרנו לך את זה, אמרנו את זה הרבה פעמים. אמרנו שזה צריך להישאר באותה מתכונת שהייתה במשרד האוצר, עד שתהיה ממשלה שתחליט מי מטפל בעניין הזה.
את מביאה לנו עכשיו תקנות. את מביאה את התקנות, ובתקנות את מבקשת שזה יהיה 2.45% עדכון, כמו שהיה בעבר, וכמו שנעשה גם אצל אחרים. מה את מבקשת מאיתנו, שאנחנו נלך נגדכם? מה את מבקשת שאנחנו נעשה? הרי את צריכה להביא את התקנות. את בעל הבית – הכוונה לשר מיכאל ביטון, חברי. הוא בעל הבית להביא את התקנות. אני מבקש, מבקש ומבקש. את יודעת כמה פעמים דיברתי איתו? אני אומר לו: תביא עדכון. לא חשוב מה, תביא עדכון. יש את הקצבאות שנכי רדיפות הנאצים מקבלים, והן לא מעודכנות. עד עכשיו לא הבאתם, וגם עכשיו, הבאתם רק אתמול. וגם זה אחרי לחץ. היה צריך לתת לחברים את הקריטריונים, לתת להם את התקנות כדי שיוכלו לעבור עליהן. מה את רוצה מאיתנו עכשיו? שאת תהיי זאת שדואגת לנכי רדיפות הנאצים ואנחנו לא? מה את רוצה שנעשה? נלך נגדכם?
יעל מבורך
אני חושבת שזהות השר שחותם על התקנות, לא צריכה להשפיע על התוצאה של העדכון. לא משנה אם היום זה השר לשוויון חברתי ומחר זה יהיה שר האוצר. יכול להיות שבמשרד האוצר הם יחשבו ש-4% זה מצוין.
היו"ר משה גפני
לא, דיברתי על עוד דברים. כולנו דיברנו על זה.
יעל מבורך
מליאת הכנסת אישרה את השר האחראי.
היו"ר משה גפני
בסדר, מליאת הכנסת אישרה. אז מה מליאת הכנסת אישרה?
יעל מבורך
זה המצב החוקי היום. יש שר שאחראי על זה.
היו"ר משה גפני
בסדר. אני הרי מקבל אותך בכבוד, ואני לא אומר שאני מצפצף על החלטת מליאת הכנסת. אני חושב שזאת טעות; אני חושב שההסכם הקואליציוני לגבי הקטע הזה הוא טעות, טעות, טעות. כולם אמרו את זה, כולנו אמרנו את זה מכול המפלגות, קואליציה ואופוזיציה. אנחנו סבורים שזאת טעות, אבל נניח לעניין הזה. והינה אחת התוצאות, שזה לא הלך במסלול רגיל כמו שהיה כל הזמן. עד לרגע זה, נכי רדיפות הנאצים לא קיבלו עדכון. הם היחידים שלא קיבלו עדכון כלשהו.

את מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, את מביאה לנו עדכון יפה של 2.45%. זה מה שאת מבקשת מאיתנו. את מוסיפה, או יותר נכון, השר שלך מוסיף – תדעו שצריך לעשות את זה 4%. מה אתם רוצים שאני אעשה? שאני אגיד לחברים להצביע על תקנות לא קיימות? או לחכות? למה עוד נחכה? אולי פתאום יקימו איזו ממשלה שלישית, ושם המשרד לשוויון חברתי תמיד ירוץ משר אחד למשנהו. מי שלא מצליחים לתת לו איזה משרד נורמלי, נותנים לו את המשרד לשוויון חברתי? מה הדבר הזה? מה את מבקשת מאיתנו שנעשה?

אם החברים יגידו לי לדחות, אני אדחה, מכיוון שזה הגיע רק אתמול. אנחנו לא נוהגים ככה בוועדה. אני מאפשר לחברים לראות תקנות שמגיעות יום-יומיים קודם. אני עושה את זה לא בגלל שהתקנון מחייב אותי.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
ואנחנו רוצים את זה כמה שיותר גבוה, כמובן, בשביל אותם נפגעים.
היו"ר משה גפני
כדי לעשות את זה כמה שיותר גבוה, צריך שיבואו לכאן תקנות. תקנות שיחתום עליהן השר מיכאל ביטון.
מיקי לוי (יש עתיד)
למה אי-אפשר להביא את ה-4% למפרע?
גלעד קריב (העבודה)
כי אין הסכמת שר האוצר.
היו"ר משה גפני
מה זה הסכמת שר האוצר? גם אין שר לשוויון חברתי שמביא לך את זה.
שגית אפיק
בעיניי יש שאלה שהיא אולי משפטית, למה לנכי צה"ל נתנו אחוז כזה ולניצולי השואה אולי יצליחו לתת - - -
גלעד קריב (העבודה)
כי ניהלו איתם משא ומתן.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
כי זאת אוכלוסייה שהולכת ומתמעטת, לצערנו, וזאת אוכלוסייה שכנראה לא.
שגית אפיק
מצד שני, אני שומעת כאן שבשנים האחרונות הוועדה הזאת עדכנה סביב 2.5%, זאת אומרת שגם העדכון שמביאים בפניכם הוא העדכון שהיה כאן בשנים האחרונות.
היו"ר משה גפני
והמדד הקהילתי.
שגית אפיק
אגב, את המדד החברתי הוועדה הכניסה לחוק, נכון?
היו"ר משה גפני
אני הכנסתי.
שגית אפיק
זה תיקון שהוועדה עשתה אותו.
היו"ר משה גפני
מישהו נמצא ממשרד המשפטים?
שי סומך
כן.
היו"ר משה גפני
שי סומך, איך אנחנו מסתדרים בלעדיך? למה אתה לא בא לישיבות כאן?
שי סומך
אני כאן.
היו"ר משה גפני
לא, רק עכשיו.
שי סומך
יש כאן חברים שיודעים שהייתי עסוק בקורונה בוועדה אחרת.
היו"ר משה גפני
במשרד המשפטים לא עם כולם אני מסתדר. איתך אני מסתדר.
שי סומך
תודה. בחנו את ההחלטה שמובאת בפניכם, והיא בוודאי סבירה.
שגית אפיק
למה לא לעדכן לפי המדד משפטית? יש מדד, צריך לעדכן לפיו.
היו"ר משה גפני
אומרים החברים שאולי נעשה מדד יותר גבוה. אם אתה בוחן את ההיסטוריה שלי, אתה בטח יודע שאני מוכן לעשות כל דבר לניצולי השואה, על מנת שיהיה להם יותר טוב. לכן אני כל כך מרוגז על זה, שעד עכשיו לא עדכנו את הקצבה שלהם, בניגוד לכל הנכים האחרים. אני שואל אותך האם יש דרך לעשות את המדד גבוה יותר ל-4.03%?
שי סומך
החלטה כזו לא הובאה מעולם בפנינו, כך שלא הייתה לנו הזדמנות לבחון אותה. בוודאי זה מעורר קושי, כי במשך כל השנים נכי רדיפות הנאצים היו צמודים לנכי צה"ל ולמשפחות השכולות, ואם תהיה הצעה לתת עדכון גבוה יותר, זה בוודאי יצור קושי. מה המשמעות של הקושי? אני לא יכול - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
ההצמדה של קצבת נכי צה"ל נראית לכם סבירה? אומרת המנכ"לית שגם בקצבת נכי צה"ל יש עוולה. השאלה איך אתם מסתכלים על זה.
שי סומך
2.45% זה סביר.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא ביקשנו לדעת מה סביר. ביקשנו לדעת מה צריך לעשות ומה נכון, והאם המדד שעל פיו אתם מודדים ,הוא באמת נכון, או שהייתה עוולה גם בקצבת נכי צה"ל? אם הייתה עוולה בקצבת נכי צה"ל, צריך לתקן גם את זה ותתקן גם להם.
שי סומך
אנחנו בודקים אם יש מניעה משפטית או אין. יש החלטה על 2.45% לנכי צה"ל. ההחלטה הזאת היא סבירה ואין מניעה משפטית לקבל אותה. בוודאי אין מניעה שהיא תחול בנכי רדיפות הנאצים. היא נראית החלטה סבירה, והסבירו כאן את העלייה המלאכותית במדד של הסקטור הקהילתי. לכן, 2.45% מנטרל את העלייה המלאכותית הזאת, ומאמץ את העלייה שהייתה ב-2019-2018. זה סביר, ואני חושב שגם ארגון נכי צה"ל היה מעורב בזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
כשהיה עדכון של 3%, גם לקצבת נכי צה"ל היה עדכון של 3%?
שי סומך
הם היו תמיד זהים.
היו"ר משה גפני
תודה רבה, בבקשה.
עלי בינג
כמו שהוועדה יודעת, וציינה את זה מנכ"לית המשרד, המדדים קצת השתנו בשנה הנוכחית בעקבות שנת הקורונה. בעצם קרה שההצמדה למדדים הייתה יכולה להביא לכל מיני תוצאות מאוד מאוד מוזרות. באה הממשלה לכנסת, וזה אכן אושר בכנסת, עם בקשה להקפיא את המדדים של הביטוח הלאומי. ובאמת, כמעט כל המדדים של הביטוח הלאומי הוקפאו. במסגרת הדיון בוועדה הוחלט יחד עם הוועדה להחריג שתי אוכלוסיות מההקפאה הזאת. שתי האוכלוסיות הן נכי צה"ל וניצולי השואה.

נכי צה"ל וניצולי השואה מוצמדים באופן מסורתי אחד לשני, ולמדד הסקטור הקהילתי. בעצם, גם המדד הזה השתגע במובן מסוים, ואם היינו מסתכלים על חודש אפריל, הייתה עלייה של 14.5%. לכולם היה ברור שזה לא המדד שמשקף, לא עלייה שמשקפת.

הוסכם, יחד עם ארגון נכי צה"ל – רצינו לעשות דבר דומה ביחס לניצולי השואה – על החלטה עקרונית, שהיא שונה ממה שיש בדרך כלל. היא מיטיבה איתם בשלושה היבטים: דבר ראשון, מעדכנים את זה, למרות שיתר הדברים הוקפאו.
גלעד קריב (העבודה)
זאת לא ג'סטה של האוצר.
עלי בינג
זה הוחרג ביחד עם הכנסת. דבר שני, אם מסתכלים על ממוצע של חמש השנים האחרונות, המדד עלה בממוצע ב-2.2%; בשנתיים האחרונות הוא עלה ב-2.44%, וסוכם על 2.45%, כלומר לקחו את זה קצת לכיוון מעלה. דבר שלישי, סוכם עם ארגון נכי צה"ל, ואנחנו רוצים להביא דבר דומה עם ניצולי השואה, שמעדכנים את המדד מאוקטובר לאוקטובר, אבל מתחילים לשלם אותו כבר בגין אפריל. לכן יש פה איזושהי תזרימית, שמקבלים את זה חצי שנה קודם.

בנוגע למספרים שציין רואה החשבון. לעניות דעתי, רואה החשבון טועה במסמך שלו בכמה היבטים. ראשית, הוא מתייחס לזה כאילו המשק - - -
היו"ר משה גפני
מה זה המסמך של רואה החשבון?
עלי בינג
המסמך שהועבר לעיונכם, ומדבר על 4.03%. יש התעלמות מהמשבר הכלכלי שהיה ב-2020, כאילו חזרנו לסוג של שגרה. חשוב להבין שזה מצב לא נכון. כולנו יודעים שזאת השנה הראשונה בתולדות המדינה, שהייתה לנו בה צמיחה שלילית, ושיעור האבטלה גדל בצורה משמעותית. לכן, אין ספק שהמדדים כולם הושפעו מכך. מה שכן, יש אמת בטענה שלאט לאט המדדים חוזרים לעצמם. אבל זה לאט לאט. אגב, גם בהסכם עם ארגון נכי צה"ל דובר על כך שהחזרה לשגרה תהיה החל ממדד אפריל 2022.

יש כמה פגמים בהצעה של רואה החשבון. הוא מבקש להשוות בין חודש דצמבר לחודש אוקטובר, וכולנו יודעים שבמדדי שכר לא נכון להשוות חודש שהוא לא חודש זהה, כי השכר הוא תנודתי. לכן אנחנו תמיד משווים חודשים זהים – את אוקטובר לאוקטובר, ואת אפריל לאפריל. שנית, הוא אומר שאומנם היה קיטון מסוים במספר העובדים באוקטובר, אבל זה חוזר בחודש דצמבר למספר שהיה קודם. אם מסתכלים על הנתונים של ינואר-פברואר, רואים שמספר העובדים קטן שוב. דבר נוסף, והוא יותר משמעותי, אם מסתכלים ארבע שנים אחורה על המדד הזה, אנחנו רואים ששיעור העובדים גדל מידי שנה, ב-3.6%, אם מסתכלים על חודש דצמבר, או ב-3.8% אם מסתכלים על חודש אוקטובר. רואה החשבון התעלם מהנקודה הזאת, והוא בעצם התייחס לזה כשמספר העובדים הוא זהה. עשינו חישוב במשרד האוצר ביומיים שהיו לנו, מאז שרואה החשבון העביר לנו את העבודה, אבל אני חושב שהחישוב די מייצג. בעצם בדקנו מה היה קורה אם שיעור העובדים היה גדל כמו בשגרה, באותו ממוצע של חמש השנים הקודמות, שזה 3.6% או 3.8%. האנשים האלה הם באבטלה.
היו"ר משה גפני
למה אתה מדבר על רואה החשבון הזה כל הזמן? לא ביקשתי רואה חשבון.
עלי בינג
אני רק רוצה להתייחס.
היו"ר משה גפני
בשביל מה אתה רוצה להתייחס? למה אתה מתייחס לזה? אם היו אומרים לי, הייתי מביא גם. יש לי חבר, שלמד איתי בישיבה והיום הוא רואה חשבון.
גלעד קריב (העבודה)
לא יכול להיות.
היו"ר משה גפני
מה "לא יכול להיות"? אתה לא יודע כלום. יש לי חבר, רואה חשבון, למד איתי בישיבה. הוא משהו רציני. הייתי אומר לו: תשמע, תעשה לי מדד גבוה. הוא היה עושה חבל על הזמן, ארבעה עמודים. מה אתה מתייחס לזה?
עלי בינג
אני רוצה להגיד, כבוד היושב-ראש.
היו"ר משה גפני
אם היה אפשר להתייחס עם רואה חשבון, הייתי מביא גם רואה חשבון. לך אין חבר רואה חשבון?
ינון אזולאי (ש"ס)
יש לי עורך דין.
גלעד קריב (העבודה)
בישיבות הספרדיות הם יוצאים עורכי דין, ובישיבות הליטאיות הם יוצאים רואי חשבון.
היו"ר משה גפני
אתה לא יודע כלום עדיין. חכה, אתה תלמד לאט לאט.
עלי בינג
אני רוצה להתייחס.
היו"ר משה גפני
לא. למה אתה מתייחס לזה?
עלי בינג
אני אסביר במשפט, ואם תרצה, אני אפסיק להתייחס.
היו"ר משה גפני
אני לא ביקשתי את זה. אני לא ראיתי את הדף הזה, רק עכשיו אני רואה אותו.
עלי בינג
המספר הזה, 4.03%, נהיה איזשהו מספר שצריך להתייחס אליו.
היו"ר משה גפני
מי זה רואה החשבון?
שגית אפיק
זה רואה חשבון שהמשרד לשוויון חברתי פנה אליו, כדי לבחון.
היו"ר משה גפני
למה?
גלעד קריב (העבודה)
הוא עושה את עבודתו.
ינון אזולאי (ש"ס)
עוד יתברר שזה הוא שלמד איתך בישיבה.
היו"ר משה גפני
יכול להיות שאני הולך לאופוזיציה. אני אקח את זה בתור תקדים. אוי ואבוי, כשהייתי באופוזיציה לא העזתי להגיד את זה. הממשלה תביא משהו, ואני אביא רואה חשבון מהישיבה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
הממשלה הביאה את רואה החשבון הזה.
היו"ר משה גפני
כן, זה פשוט לא להאמין. אתם מבינים על מה מדובר?
שגית אפיק
לא הממשלה. הביא את זה המשרד לשוויון חברתי, ועכשיו נציג אגף תקציבים, אם אני מבינה נכון, תוקף את זה ואומר שהחישוב לא מדויק. אני מבינה נכון?
היו"ר משה גפני
אני עדיין רוצה שיהיה סדר כאן, בוועדה. אם הייתה בקשה של הוועדה או בקשה של הממשלה להביא רואה חשבון, שיגיד מדדים אחרים – בסדר, ואנחנו ביקשנו את זה עם מסלול מסוים. אבל סתם פתאום אנחנו דנים בדוח? כל אחד יגיד את עמדתו, ובינתיים מה שמונח לפנינו זה המדד הזה. אני לא רוצה שייצא כאילו אני הרע. אני רוצה שהמדד של ניצולי השואה יעלה ב-100%, למה רק ב-2%?
עלי בינג
אני מסכים, אני רק רוצה להסביר.
היו"ר משה גפני
למה אתה מסכים? שהמדד יעלה ב-100%?
עלי בינג
לא. אני מסכים עם מה שאמרת, שלא צריך להתייחס לכל עבודה.
היו"ר משה גפני
אני מכבד את העבודה. זה בסדר, וזה לא קשור לדיון הזה.
עלי בינג
בגלל שהמספר 4.03% הונח פה על השולחן, וגם אתה שאלת אם אפשר וכולי, רציתי לציין למה בעינינו המספר הזה איננו מקשף.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
אבל אתם הנחתם אותו.
עלי בינג
אני לא הנחתי אותו. חשוב להגיד שהתקנות שהונחו, והן בחתימת השר ובהסכמת שר האוצר. שר האוצר כתב בצורה מפורשת במכתבו, ש-2.45% זה האחוז שמקובל עליו. אין תקציב שמיועד להעלאה נוספת ומבחינה זו, ככל שירצו העלאה נוספת, זה רק יפגע, יתקע ויעכב את עדכון התגמולים. לכן, אני מציע לחברי הוועדה לאשר את התקנות שהשר לשוויון חברתי הניח בפניהם, בהסכמת שר האוצר, שמדברות על עדכון התגמולים בשיעור של 2.45%.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני שואל את המנכ"לית יעל. המסמך של רואה החשבון, זה רואה חשבון שלא קשור למשרד, וביקשתם ממנו? מאוד חשוב לדעת מאיפה זה הגיע, כלומר ממתי משרד מבקש מרואה חשבון. אני יודע שיש חשב למשרד, למה צריך לבקש מרואה חשבון?
יעל מבורך
אני אסביר. הסיכום של נכי צה"ל בגובה של 2.45%, התקבל לפני מספר חודשים, ואז הנתונים היו מאוד לא אמינים. מאז הנתונים התנרמלו, והם חוזרים לשגרה לאט לאט. רצינו להביא בפני הוועדה את הנתון האמיתי, את הנתון המדויק. לכן לקחנו רואה חשבון.
ינון אזולאי (ש"ס)
למה? החשב של המשרד לא יודע לעשות את החשבון?
יעל מבורך
זאת פרוצדורה, פרוצדורה.
ינון אזולאי (ש"ס)
מה העלות של חוות דעת כזאת? אני מבקש לדעת.
יעל מבורך
בסדר.
היו"ר משה גפני
מה העלות, שואל חבר הכנסת אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה לדעת כמה חוות דעת אתם רוצים בשנה, ומה העלות של חוות דעת כזאת בסך הכול בשנה. מאוד חשוב לי לדעת. אני באתי ממשרדים, ואני יודע. אני לא מכיר דבר כזה. אני לא מכיר שלוקחים משרד חיצוני ומבקשים ממנו חוות דעת, שהחשב במשרד לא יודע לעשות.
יעל מבורך
אלה נתוני למ"ס.
ינון אזולאי (ש"ס)
אם אלה נתוני למ"ס, בשביל מה לקחת רואה חשבון? בשביל מה לשלם?
יעל מבורך
יש פה אנשי חשבות, אתה רוצה שהם יתייחסו?
ינון אזולאי (ש"ס)
אם אלה נתוני למ"ס הכי פשוטים, היו עושים את זה פה בוועדה. למה את צריכה לקחת רואה חשבון, ולבזבז - - - יש פה כנראה משהו אחר. כשביקשת דף של רואה חשבון, כנראה חישוב אחר. אני רוצה להיטיב עם ניצולי השואה, תאמיני לי.
יעל מבורך
זה נתון אמיתי ונקי. רואה החשבון עושה את העבודה שלו - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
אמר הרב גפני, על השר מיכאל ביטון, ידידנו היקר, שאם הוא היה מביא הצעה של 4% או של 20%, אני מבטיח לך שהייתי הראשון להצביע. כשאנחנו מקבלים הצעה אחת, ובתקנות כתובה הצעה אחרת – אני רוצה להיטיב.
יעל מבורך
יש התנגדות של משרד האוצר לעדכון בשיעור - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
אין פה אחד מחברי הוועדה, שלא מעוניין להיטיב עם ניצולי השואה. אין דבר כזה. אני רוצה להיטיב עם ניצולי השואה שעלו אחרי שנת 53'. גם איתם אני רוצה להיטיב. אני רוצה להיטיב עם כולם, אבל אני לא אעשה תרגיל ואוציא את הוועדה כאילו היא לא רוצה את ניצולי השואה, שהיא לא רוצה להגדיל לניצולי השואה. זה מה שאת עושה איתנו פה, ואנחנו לא מוכנים להיות כלי שימוש של המשרד הזה.
היו"ר משה גפני
בבקשה, חבר הכנסת גלעד קריב.
גלעד קריב (העבודה)
הבנתי גם מהדברים של היושב-ראש וגם מדבריו של חבר הכנסת אזולאי, שיש היסטוריה מורכבת סביב התקנות הללו. לוועדה הקודמת הייתה כנראה עמדה ברורה, מי הגוף הממשלתי שצריך לטפל, ואני מאוד מכבד את העניין. אני מבין את המורכבות שבכל הדינמיקה – השר מניח לנו תקנות, ואז מנכ"לית המשרד שלו אומרת: תמשכו את התקנות, ותביאו לנו תקנות חדשות. יש פה התנהלות מוזרה.

יש הבדל, עם כל הכבוד, בין נכי צה"ל לבין ניצולי השואה. בעוד חמש שנים לא יהיו ניצולי שואה, לכן לומר שנידרש לסוגיה הזאת בשנה הבאה, זה טוב לנכי צה"ל; זה לא טוב במקרה של 58,000 ניצולי שואה.

אני כן מכיר קצת משרדי ממשלה, פחות את ועדת הכספים המכובדת. החשב של משרדי הממשלה הוא לא בדיוק גורם עצמאי, ויש סיבה טובה לחשוב, שטוב שבתוך הממשלה, למול העמדה של החשב הכללי ואגף תקציבים, מביאים גם עמדות אחרות. אני לא מוטרד מזה שמשרד אומר: אני זקוק ליועץ חיצוני, בשביל הדיון הפנים-ממשלתי. אני לא מבין למה זה מתקיים פה בוועדת הכספים מולנו, והם לא מטפלים בזה. אני לא מוטרד מזה שמבקשים חוות דעת של רואה חשבון, כי חשבים במשרדים מיישרים קו עם משרד האוצר.

במצב הזה, המטרה שלנו היא לא לחנך את המשרד לשוויון חברתי, אלא לעזור לניצולי השואה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע להצביע ביום רביעי ולשאול את השר.
היו"ר משה גפני
אין לי את מי לשאול. הרבה פעמים אני אומר: תנו לי יום-יומיים, ואני אדבר עם השר או עם השרים הנוגעים בדבר, אולי אני אבוא עם תשובה חיובית. במקרה הזה אין לי עם מי לדבר. עם השר מיכאל ביטון – אתה יכול לשאול אותו – דיברתי המון פעמים. המון פעמים, לא פעם אחת; דיברתי עם שר האוצר המון פעמים; דיברתי עם האנשים הנוגעים בדבר כל הזמן. אם אתה מבקש לדחות ביומיים, נדחה ביומיים ולא נצביע, אבל בינתיים, ניצולי השואה הם היחידים שלא מקבלים את ההצמדה, לא מקבלים מדד ואף אחד לא יודע מה יהיה בעוד יומיים. חבר הכנסת קריב, אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד יומיים, אבל בסדר, אני מקבל את זה.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני, אני סומך על הניסיון שלך.
היו"ר משה גפני
אני נולדתי דמוקרט. אתה תבקש לדחות ביומיים? נדחה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
אני רוצה להבין, למה לדחות?
מיקי לוי (יש עתיד)
אני מכיר את זה גם מחמש השנים האחרונות וגם לפני כן, בהיותי במשרד האוצר. אני מתנגד לדחות אפילו לדקה, ואני מבקש הצבעה. אם נצטרך לבצע תיקונים אחר כך, נבצע תיקונים. למדנו פה בוועדה, וזה היה על דעת כולנו, שלא ניתן את ידינו לפגיעה בניצולי שואה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
אני רוצה להבין למה לדחות. אני מבינה שיש כאן 2.45% מול 4.03%.
היו"ר משה גפני
את רוצה לדעת? אני אגיד לך מה התהליך. גליה נמצאת? אני ארצה שתתייחסי לעניין הרשות לניצולי השואה. אני רוצה שתדעי, שכמו החברים פה בוועדה במשך כל השנים, אני ער לעניין של ניצולי השואה. מאוד. לגופו של עניין, אני מבקש כל הזמן שיביאו עדכון של הקצבאות. בקיצור, זה הלך מכאן לשם, דיברתי עם שר האוצר, דיברתי עם השר לשוויון חברתי, עד שהגיע סוף סוף, ברוך ה'. השר לשוויון חברתי חתום על מדד 2.4% - עדכון. אני רוצה להביא את זה לסדר-היום ואומרים לי: לא, לא, לא, תוריד את זה. שמולי הוא כבר לא השר לשוויון חברתי, וממילא אין לך מסמך שאתה יכול להצביע עליו, היות והוא לא השר.
שאלתי
מי השר? אני לא ידעתי, אני לא עוקב כל כך.
ינון אזולאי (ש"ס)
גם לא היית מצליח לעקוב.
היו"ר משה גפני
שאלתי: מי השר? אמרו לי: מיכאל ביטון. אמרתי: אני גרתי באופקים, הוא בירוחם, אנחנו חברים. אני מתקשר אליו והוא אומר: בסדר, רק יש בעיה עם המדדים. אמרתי לו: בסדר, תחליט באיזה מדדים, תבוא להסכמה עם שר האוצר ותביא את זה לוועדה, מכיוון שאנחנו היחידים שיכולים לאשר או לא לאשר. תביא את המדד. בינתיים, אותו איש מבוגר או אישה מבוגרת, שהם ניצולי שואה, לא מקבלים שום עדכון, בניגוד לנכים אחרים – נכי צה"ל – שקיבלו עדכון כבר מזמן. הוא אמר: אין בעיה.

עבר עוד שבוע ועוד שבוע, ואני לא מקבל כלום; אני מקבל כל מיני פילוסופיות. עד שאמרתי, בניגוד לחבריי בחלק המקצועי של הוועדה, שנשים את זה על סדר-היום, גם אם אין את הקריטריונים ואין את התקנות. נשים את זה, נקיים את הדיון. אתמול הגיע העדכון שזה 2.45%. היות וזה הגיע אתמול ואנשים צריכים ללמוד את זה, רק אם כולם יחליטו שצריך להצביע, אני אצביע. אם כולם יגידו לא להצביע, אני אעשה על זה רוויזיה. כלומר, גם אם נצביע, אני אעשה רוויזיה ליומיים כדי שנראה אם זה יכול להשתנות. אני רוצה לתת להם יותר, אני רק לא חושב שזאת הדרך התקינה. אנשים אמרו את זה פה בשיחת אגב, שלא יכול להיות שרואה חשבון חיצוני יביא פתאום חוות דעת. שני השרים באותה הממשלה צריכים לשבת ולדבר ביניהם, ולא להביא איזה רואה חשבון. אמרתי בצחוק, אבל זה באמת, יש לי רואה חשבון שלמד איתי בישיבה, והוא יותר טוב. הוא היה נותן 16%.
יעל מבורך
ניצולי השואה, כמו נכי צה"ל, היו יושבים סביב השולחן ולסיכום הזה היינו מגיעים איתם.
היו"ר משה גפני
מה את רוצה מאיתנו? אנחנו מפקחים עליכם.
יעל מבורך
אתה מדבר על הפרוצדורה?
היו"ר משה גפני
אמרתי את הדברים, ומה שיחליטו, את זה אני אעשה. גליה, בבקשה, הרשות לניצולי השואה.
גליה מאיר אריכא
קודם כול, אני משאירה לוועדה ולכם, כמובן, את ההחלטה האם להצביע עכשיו או בעוד יומיים. אני יכולה לומר שבהקשר של ניצולי השואה יפה שעה אחת קודם. יש לנו פה תשלומי רטרו, יש לנו נפטרים, וכמה שיותר מהר זה ציווי מבחינתנו.
שגית אפיק
מתי הם יקבלו את הכסף מרגע האישור שלנו?
גליה מאיר אריכא
אנחנו ב-31 במאי, וכך או כך, את העדכונים הם יקבלו בחודש יוני. זה יהיה רטרואקטיבי, וזה לשיקולכם אם להצביע עכשיו או להצביע בעוד יומיים.
היו"ר משה גפני
שגית, אפשר לשלם רטרואקטיבי?
שגית אפיק
כן, אם אתה מאשר את זה כאן. גם ככה זה רטרואקטיבי כי זה הגיע אלינו באיחור.
גליה מאיר אריכא
אני אציין באופן כללי, שמדברים פה גם על ניצולי שואה שמקבלים תגמול רגיל, וניצולי שואה שמקבלים תגמול מוגדל סוציאלי, נכי מלחמה בנאצים ואלמנים ואלמנות. יש לנו 56,000 איש, ועלות העדכון הכוללת עומדת על 135 מיליון שקלים. יש לנו שתי תקופות עדכון: האחת, רטרואקטיבית מה-1 באפריל 2020 עד 31 במרס 2021, והשנייה, מ-1 באפריל 2021 ואילך. סכומי התגמול – זה נושא שאנחנו נשאלים עליו תמיד בוועדה: תגמול המינימום יעלה באופן חודשי מסכום של 101 שקלים, ועד 251 שקלים חודשיים מקסימום; תגמול מוגדל ברובד הסוציאלי, למיעוטי הכנסה, העלייה תתחיל ב-246 שקלים לחודש, ובדרגות גבוהות יותר, ל-409 שקלים לחודש.
גלעד קריב (העבודה)
זה ה-2.45%?
גליה מאיר אריכא
כן.
היו"ר משה גפני
מישהו מתנגד להצביע עכשיו? אני אעשה רוויזיה ליומיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
העובדה שזה עם נכי צה"ל, זה בסדר באופן קבוע?
שגית אפיק
אני רוצה לחדד את השאלה. נאמר כאן שיש הצמדה של ניצולי השואה לנכי צה"ל. מכיוון שבמקרה, הוועדה הזאת קבעה את החוק ואת המדד הקהילתי, לא קבענו בחוק שהם מוצמדים לנכי צה"ל. אני רק רוצה להבהיר את זה גם למשרד האוצר, שהעיר על זה כאן. אני רוצה להבין למה באמת זה נכרך לאורך השנים, אם מישהו יכול להסביר.
גליה מאיר אריכא
החוק מעניק את הסמכות לעדכן את שיעורי התגמולים וקובע בעצם סמכות כללית לעדכן את התגמולים. השר שאחראי על החוק הוא השר לשוויון חברתי. הסמכות הזאת טעונה הסכמת שר אוצר ואישור ועדת הכספים. על פי נוהג – לא על פי תקנה – במהלך כל השנים, היינו צמודים לעדכון של נכי צה"ל, כאשר להם יש סיכום בין ארגון נכי צה"ל לבין משרד הביטחון, שהעדכון נעשה על פי מדד השירותים הציבוריים פעמיים בשנה, באפריל ובאוקטובר. זה נעשה על פי מדד סופי שמתפרסם באפריל ובאוקטובר. כשבחנו את כל המדדים, זה מדד מאוד מאוד מיטיב. הוא לוקח בחשבון את השכר ברוטו ואת כל התוספות במגזר הממשלתי והציבורי – רשויות מקומיות ובתי חולים. חשבנו לעשות שינוי למדד אחר, וראינו שזה המדד הכי טוב והכי מיטיב, למרות שיש גם חסרונות בצידו. המדד הסופי מתפרסם תמיד באיחור ביחס למועד המקורי, ולכן יש לנו תמיד תקופות רטרואקטיביות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
ההצמדה לנכי צה"ל מקובלת עליכם?
גליה מאיר אריכא
מעולם לא היה מצב שבו הוצמדנו בשיעור אחר מנכי צה"ל. מעולם לא נדרשנו לסוגיה הזאת כי ממילא, זה היה ביחד – נכי צה"ל, המדד והמנגנון הזה בכללותו. הם היו ביחד.
שגית אפיק
בלי קשר לנכי צה"ל, האם עשיתם אצלכם ברשות חישוב, כי זה או מה שסוכם או חוות הדעת החיצונית?
גלעד קריב (העבודה)
האוצר עשה חישוב? הגעתם לסיכום עם נכי צה"ל – בסדר. אבל אם יש פה כלל שלגבי ניצולי השואה יש מנגנון של מדד, האם עשיתם את החישוב? הרי אי-אפשר להצמיד את זה לנכי צה"ל כי אתם החלטתם, שבגלל שבשנים הקודמות הייתה הלימה בין המדד לבין נכי צה"ל, נמשיך להצמיד. יש חישוב? התגוללנו כאן על רואה החשבון החיצוני, מה החישוב שלכם?
ינון אזולאי (ש"ס)
ויותר מזה, האם הייתה לכם הידברות איתם?
היו"ר משה גפני
לא, לא, לא. לא התגוללנו על רואה החשבון החיצוני. לא התגוללנו על אף אחד. זאת פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה.
גלעד קריב (העבודה)
צודק.
היו"ר משה גפני
אני מבקש כמה דברים. קודם כול, לא מקובל עליי הנושא של רואה חשבון חיצוני. אני לא מקבל את זה, ואני חושב שזה דבר לא נכון. אבל אני שמח שזה נעשה, כי אם אני אהיה באופוזיציה, מכאן ואילך יתחילו לככב רואי חשבון, בעיקר כאלה שלמדו בישיבה. לא רק. אמרת שבישיבות הספרדיות יש עורכי דין.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
הרב גפני, גם לי יש כמה שמות.
היו"ר משה גפני
גם לך יש כמה שמות. הנושא מאוד ברור, והוא לא מצריך מחשבה מעמיקה. יש פה בעיה גדולה, שעד היום לא הייתה הצמדה בכלל. זה דבר חמור. במעלה הדרך רציתי להביא ישיבה ולהביא את המשפחה של עפרה רוס, עליה השלום, שהייתה מנהלת הרשות לרווחת ניצולי השואה, והיא עשתה עבודה יוצאת מן הכלל. לצערי הרב, זה לא הגיע אז לא עשינו את זה. באמת, פועלה היה מעל ומעבר בנושא ניצולי השואה והיא עשתה את עבודתה. לצערנו הרב, היא נפטרה ועליה השלום. אנחנו נצטרך לראות בהמשך שיהיה תאריך ונצטרך לעשות את זה, בגלל שאנחנו חייבים לה הרבה מאוד על הטיפול בנושא של ניצולי השואה.

דבר נוסף שאני מבקש לומר, אני לא רוצה לקבל הכשר על מה שאנחנו עושים בשביל ניצולי השואה. אני, בתור יושב-ראש הוועדה ולא רק, קיבלתי כמה פרסים. אלעזר שטרן נתן לי פרס באחת הפעמים בנושא של ניצולי השואה. אני לא רוצה שייצא מכאן כאילו אנחנו לא רוצים שהמדד יעלה ביותר אחוזים. אנחנו רוצים שזה יעלה ביותר אחוזים.

יש פה בעיה טכנית ובינתיים, אם מישהו מהחברים אומר שהוא רוצה עוד ללמוד את התקנות האלה, אני לא אצביע. אבל אם כולם יסכימו שנצביע, אני אצביע ואני אעשה רוויזיה ליומיים. ביומיים האלה, גם חבר שירצה בינתיים ללמוד את זה, או אם יש לו הערות על הנושא, הרוויזיה הזאת תקפה. לכן אנחנו נקיים את הדיון הנוסף, אם אכן יהיה מקום לדיון נוסף.

אני מצטער שזה הגיע לכדי כך, אבל אנחנו רוצים בטובתם של ניצולי השואה, ואנחנו רוצים שלא לעכב להם יותר את ההצמדה.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני היושב-ראש, אם אפשר לקבל ביומיים האלה מסמך מהאוצר של חישוב המדד? נכי צה"ל לא קשורים לעניין. אם יש פה החלטה של הוועדה שיש מדד, תגישו את החישוב שלכם למדד. תאמרו לנו שעשיתם חישוב.
עלי בינג
ניסיתי להסביר במהלך הדיון - - -
היו"ר משה גפני
אני לא פותח את הדיון עכשיו. לפי דעתי אין עבודה, אבל זה לא משנה. טוב שאתה שואל את השאלה הזאת לעתיד, כדי שיצטרכו לעשות עבודה כמו שצריך. לפי דעתי אין עבודה, אבל יכול להיות שאני טועה.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני היושב-ראש, אני בלי ניסיון. למה לא לקבוע עכשיו 2.45% לחצי שנה?
היו"ר משה גפני
לא, אין דבר כזה.
גלעד קריב (העבודה)
המדדים מתייצבים, תחזרו אלינו.
היו"ר משה גפני
אין דבר כזה. אני עושה רוויזיה וצריך ללמוד את העניין הזה. בכל מקרה, מי שלא יהיה יצטרך לדון בנושא הזה מחדש.

בבקשה, מי מקריא?
שלומית ארליך
צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (הוראת שעה), התשפ"א-2021


בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הוראת שעה

1.
בתקופה שמיום ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020) עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021) יראו כאילו –



(1) בסעיף 1 לחוק, בהגדרה "השכר הקובע", במקום "170.7%" נאמר "174.9%";



(2) בסעיף 4א(ב) לחוק, במקום "2,433 שקלים חדשים" נאמר "2,493 שקלים חדשים";



(3) בסעיף 4ב(ג) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "67.7%" נאמר "69.3%";




(2) בפסקה (2), במקום "98.9%" נאמר "101.3%";




(3) בפסקה (3), במקום "140.9%" נאמר "144.3%";



(4) בסעיף 4ג(א) לחוק, במקום "217.6%" נאמר "223%";



(5) בסעיף 4ד(א) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "159.8%" נאמר "163.7%";




(2) בפסקה (2), במקום "163.8%" נאמר "167.8%";




(3) בפסקה (3), במקום "178.7%" נאמר "183.1%";



(6) בסעיף 13א(ב) לחוק, במקום "155%" נאמר "158.8%";



(7) בסעיף 13א(ב1) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "136.1%" נאמר "139.4%";




(2) בפסקה (2), במקום "140.2%" נאמר "143.6%";




(3) בפסקה (3), במקום "155%" נאמר "158.8%".
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הצו, כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית?

הצבעה

הצו אושר.
היו"ר משה גפני
הצו אושר, יש רוויזיה שלי ליומיים.
שלומית ארליך
צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (מס' 2), התשפ"א-2021


בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

קביעת שיעור השכר הקובע
1.
בסעיף 1 לחוק, בהגדרה "השכר הקובע", במקום "170.7%" יבוא "179.2%".

קביעת סכום מינימום
2.
בסעיף 4א(ב) לחוק, במקום "2,433 שקלים חדשים" יבוא "2,554 שקלים חדשים".

קביעת שיעור תגמול למחוסר פרנסה
3.
בסעיף 4ב(ג) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "67.7%" יבוא "71%";


(2) בפסקה (2), במקום "98.9%" יבוא "103.8%";


(3) בפסקה (3), במקום "140.9%" יבוא "147.9%".

תגמולים מיוחדים
4.
בסעיף 4ג(א) לחוק, במקום "217.6%" יבוא "228.4%".

תגמול לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה
5.
בסעיף 4ד(א) לחוק –


(1) בפסקה (1), במקום "159.8%" יבוא "167.7%";


(2) בפסקה (2), במקום "163.8%" יבוא "171.9%";


(3) בפסקה (3), במקום "178.7%" יבוא "187.6%".

תגמולים אחרי פטירתו של נכה
6.
בסעיף 13א(ב) לחוק, במקום "155%" יבוא "162.7%".

תגמולים אחרי פטירתו של נכה זכאי לתגמול לפי הכנסה
7.
בסעיף 13א(ב1) לחוק –




(1) בפסקה (1), במקום "136.1%" יבוא "142.8%";



(2) בפסקה (2), במקום "140.2%" יבוא "147.1%";



(3) בפסקה (3), במקום "155%" יבוא "162.7%".

תחילה
8.
תחילתו של צו זה ביום י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021).
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הצו, כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית?

הצבעה

הצו אושר.
היו"ר משה גפני
הצו אושר, יש רוויזיה שלי ליומיים.
שלומית ארליך
צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (הוראת שעה), התשפ"א-2021


בתוקף סמכותי לפי סעיף 4ה לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הוראת שעה
1.
בתקופה שמיום ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020) עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021) יראו כאילו –



(1) בסעיף 1 לחוק, בהגדרה "השכר הקובע", במקום "211.3%" נאמר "216.5%";



(2) בסעיף 4(א1) לחוק, במקום "2,433 שקלים חדשים" נאמר "2,493 שקלים חדשים";



(3) בסעיף 4א(א) לחוק, במקום "217.6%" נאמר "223%".
היו"ר משה גפני
מי בעד אישור הצו, כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית?

הצבעה

הצו אושר.
היו"ר משה גפני
הצו אושר, יש רוויזיה שלי ליומיים.
שלומית ארליך
צו נכי רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים) (מס' 2), התשפ"א-2021


בתוקף סמכותי, לפי סעיף 4ה לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

קביעת שיעור השכר הקובע
1
בסעיף 1 לחוק, בהגדרה "השכר הקובע", במקום "211.3%" יבוא "221.8%".

קביעת סכום מינימום
2
בסעיף 4(א1) לחוק, במקום "2,433 שקלים חדשים" יבוא "2,554 שקלים חדשים".

קביעת שיעור תגמול לנכה זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה

3
בסעיף 4א(א) לחוק, במקום "217.6%" יבוא "228.4%".

תחילה
4.
תחילתו של צו זה ביום י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021).
היו"ר משה גפני
מי שבעד אישור התקנות ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו.
היו"ר משה גפני
התקנות אושרו, יש רוויזיה שלי ליומיים.
שלומית ארליך
תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (הוראת שעה), התשפ"א-2021


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 24 ו-27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה
1.
בתקופה שמיום ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020) עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021) יראו כאילו בתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955, בתקנה 14א(א)(1) –



(1) במקום "182.4%" נאמר "186.9%";



(2) במקום "140.8%" נאמר "144.2%".
היו"ר משה גפני
מי שבעד אישור התקנות ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו.
היו"ר משה גפני
התקנות אושרו, יש רוויזיה שלי ליומיים.
שלומית ארליך
תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 24 ו-27 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 14א
1.
בתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955, בתקנה 14א(א)(1) -




(1) במקום "182.4%" יבוא "191.4%";



(2) במקום "140.8%" יבוא "147.8%".

תחילה
2.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021).
שגית אפיק
הכול רטרואקטיבי.
היו"ר משה גפני
הכול רטרואקטיבי, בשתי פעימות.

מי שבעד אישור התקנות ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו.
היו"ר משה גפני
התקנות אושרו, יש רוויזיה שלי ליומיים.

כל התקנות הללו הן תקנות רטרואקטיביות, והן נעשות בשתי פעימות כדי שנכי המלחמה בנאצים לא ייפגעו. תודה רבה.
ינון אזולאי (ש"ס)
הרב גפני, רק הבהרה קטנה. יעל, כשפניתי ואמרתי לך לגבי הנושא של הזלזול בוועדת הכספים, אני עומד מאחורי זה. שלא תחשבי שהדברים היו כלפייך כפגיעה, חלילה. אלה דברים שנמצאים פה, אבל חשוב לנו להביא לוועדת הכספים ביומיים האלה גם את מה שביקשנו, עלויות וכמה כאלה יש בשנה. תודה.
גלעד קריב (העבודה)
גם למשרד האוצר, מתי נקבל מכם חישוב של המדד המדויק?
היו"ר משה גפני
הישיבה נעולה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.

קוד המקור של הנתונים