פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



15
ועדת כספים
19/05/2021


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום רביעי, ח' בסיון התשפ"א (19 במאי 2021), שעה 9:00

מצבו הקשה של ענף התיירות, הצעתה של חברת הכנסת קרן ברק

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
קרן ברק
מיקי לוי
עיסאווי פריג'
יעל רון בן משה
מוסי רז
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית

ולדימיר בליאק
יעקב מרגי

נעם דן - רפרנטית תיירות, משרד האוצר

אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות, משרד התיירות

קרן שפר - מנהל תחום בכיר, משרד התיירות

ירון רז - יו"ר ועד מינהלי אל על, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

שרון בן יצחק - יו"ר מועצת עובדי אל על, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

איילת רקאנטי - ראש תחום רווחה, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברת ישראייר

דובי אמיתי - יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים

הגר יהב - מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים

יוסי פתאל - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת

טלי לאופר - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות

יעל דניאלי - מנכ"ל התאחדות בתי המלון

שגית אפיק

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי

מצבו הקשה של ענף התיירות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא הראשון שעל סדר היום הוא מצבו הקשה של ענף התיירות, הצעה של חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.

בוקר טוב. בדיון האחרון לפני שבוע דברנו על זה שנושא החל"ת הוא נושא שאנחנו צריכים להיכנס אתו לעובי הקורה. כשיצאנו לחל"ת ואישרנו אותו שוב ושוב, אמרנו לשר האוצר, מה קורה עם הענפים שיישארו מחוסרי מעש בגלל המצב? אז הייתה הקורונה, עכשיו המצב הביטחוני. הוא אמר כל הזמן אנחנו עושים תכנית לרוב הענפים וכשנגיע לסוף נראה איזה ענפים נשארו לא פעילים ונמצא להם פתרון נקודתי כי אנחנו לא יכולים לקבוע עכשיו את החל"ת עד אין סוף. לכן קבענו אותו עד יוני ונדייק למי שנשאר עדיין פגוע מהקורונה ועכשיו אנחנו מדברים גם על המצב הביטחוני.

הגענו לזמן הזה. אנחנו נמצאים לקראת סוף חודש מאי ומדברים על סוף חודש יוני לסיום החל"ת. אנחנו כבר עכשיו עם הלשון בחוץ. חשבנו שתהיה ממשלה מתפקדת ויהיו פתרונות יותר ברורים, אבל אנחנו לא בתוך ממשלה מתפקדת וציבור העובדים חייב פתרונות ברורים, לא יכולים להשאיר את זה ככה, לא מעניין אותם אם אין או יש ממשלה, צריך פתרון ברור לכמה וכמה ענפים.

נמצאים פה, מעבר למשרדי הממשלה, גם נציגים מענף התעופה, סוכני נסיעות, מלונאים, מארגני התיירות, המגזר העסקי, כולם צריכים להישמע. מדובר בחברות גדולות וגם בעסקים קטנים שכולם מבקשים לדעת מה קורה אתם בסוף יוני. אנחנו מחויבים מכאן לתת לכל מי שעסקיו קיימים אבל לא יכול לפעול בגלל הקורונה בגלל השמים הסגורים, כי אין תיירים ואין תיירות יוצאת, אנחנו צריכים לדאוג להם להמשך החל"ת. בנוסף אנחנו צריכים להבין שאת חלק מהעובדים נאלץ לפטר בצער רב והם יצטרכו חודש התרעה מראש. איך שלא מסתכלים על זה, הם צריכים לדעת בשבוע הקרוב מה קורה אתם? מי מקבל 30 יום התרעה מראש כדי להיות מפוטר, בצער אבל זה המצב, ומי מקבל את המשך החל"ת?

אני מבקשת שיצאו הקריאות האלה מכאן, שאנחנו דורשים ממשרד האוצר שיביא לנו מתווה ברור של המשך החל"ת. מי מקבל מה ועד מתי? חשוב מאוד שתצא ממך, אדוני היושב-ראש, קריאה כזו, שתוך שבוע יביאו לנו את המתווה כדי שנדון בו וכדי שעד סוף מאי נקבל החלטות ברורות.

בנוסף, חשוב לדעת שענף התיירות הוא ענף שמכניס הרבה כסף למדינת ישראל, זה משאב כלכלי של מדינת ישראל. מעבר לזה שהוא מכניס כסף למדינה כמנוף כלכלי הוא גם מפרנס מאות אלפי משפחות ואנחנו צריכים לדאוג שימשיך לחיות.

יש נקודות נוספות, כמו שהמלונאים יסבירו בהמשך, שאפשר לפתור, למשל להכניס עוד עובדים ירדנים. אפשר להכניס פי שניים עובדים ירדנים שיפעילו את המלונות והמדינה עוצרת את זה. אם בתי המלון יעבדו באילת אז גם העסקים האילתיים ימשיכו לפעול. כל מה שצריך זה לפתוח מעט את הסכר, להביא עובדים ירדנים וכל ענף כאן יסביר לך את המצוקות שלו. חייבת לצאת מפה קריאה ברורה שתוך שבוע אנחנו נדרשים לזה. תודה.

תודה, שרון בן יצחק, יו"ר מועצת עובדי אל על.

בוקר טוב. בראשית דברי אני רוצה להודות לחברי הוועדה. לפני שבועיים היינו פה טרום קבלת ההלוואה וחברי הוועדה, בראשות יושב-ראש הוועדה משה גפני עשו פה עבודה מצוינת. חברת אל על קבלה את ההלוואה והתחלנו את הליכי ההסכם.

לפני שבועיים חידדתי את חשיבות חברות התעופה הישראליות עבור אזרחי המדינה. לצערי הנבואה התגשמה ואנחנו בעיתות חירום ומשבר. היחידים שטסים היום היא חברת אל על וחברות התעופה הישראליות ששומרת על הקו האווירי פתוח, על שמים פתוחים, תחת מתקפת טילים. חברות התעופה הזרות עצרו את הגעתן. חשוב שתבינו שכל החברות הזרות, ללא סנטימנטים, עצרו את הטיסות והשאירו אזרחים תקועים בעולם. אנחנו נוסעים להביא את הנוסעים האלה ואנחנו גאים בזה.

יש לנו עוד 3,500 עובדים שנמצאים בחל"ת עד יוני. אלפי עובדים שנמצאים מעל שנה בחל"ת תחת הלוואות ותחת חובות כבדים. האוויר היחידי שיש להם זה החל"ת שהם מקבלים. זה רגע חשוב שאנחנו צריכים להפעיל מחשבה, לפנות לאוצר ולבנות מתווה מיוחד לעובדי אל על על מנת לשמור על החמצן לעובדים. בלי החמצן הזה העובדים האלה נכנסים למעגל העוני. זה הזמן לפנות לאוצר שתוך שבוע יגיש מתווה שישמור על האוויר האחרון של העבודה. תודה.

היום יש 3,500 עובדים? כמה אתם יכולים להחזיר היום?

כרגע עובדים קרוב ל-2,000 עובדים. אבל מהרגע הראשון השמים נסגרו אחרי קריאה של הממשלה כדי להילחם בקורונה. עד לרגע זה, ההוראה של משרד הבריאות לאזרחי מדינת ישראל היא שמי שלא חייב, שלא יטוס. אנחנו עדין בעיצומו של המשבר. חברת התעופה והתעופה לא חזרה לפעילות וגם לא תחזור בחודשים הקרובים. אנחנו מחזירים עובדים לפי פעילות והפעילות כרגע מצומצמת מאוד. לא נחזור לפעילות בחודשים הקרובים ורוצים לשמר את העובדים האלה שנמצאים בחל"ת. פיטרנו 2,000 עובדים, כרגע נמצאים בשימועים ואלה ימים קשים באל על. אנחנו צריכים לשמר את העובדים עם החל"ת וגם שישרדו את החיים שלהם כלכלית. הם לא יחזור בחודשים הקרובים לעבודה.

המשבר הוא בין לאומי, יש לך מדד מה קרה בשאר המדינות?

בכל חברות התעופה האחרות קבלו מענקים, לא הלוואות. סיוע של מיליארדים לחברות התעופה כדי לשמר אותם. בכל המדינות הבינו את גודל האירוע מהרגע הראשון. אצלנו הייתה קריאה לאזרחים לא לטוס. יש מגבלות בכל המדינות, אין כניסה וכמעט שאין תיירות.

בעקבות ההלוואה שקבלתם אתם מתכוונים להשיב את הכספים של אותם אנשים שהתבטלו להם הטיסות? זה גם נושא שעלה בוועדה.

המנכ"ל היה לפני שבועיים ואמר שחלק מההלוואה תהיה להחזרת החובות לנוסעים.

תודה. אורי סירקיס בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה על ההתכנסות ועל תשומת הלב. ישראייר 450 ימים בתוך המשבר. לא פסקנו לטוס אפילו לא יום אחד לכל אורך המשבר, הטסנו הכי הרבה נוסעים גם בפעילות הבין לאומית וגם בפעילות הפנים ארצית. עדיין רק כמחצית מהעובדים עובדים. יש 200 עובדים מישראייר שממתינים בבית ולא יודעים מה יהיה אתם. הפעילות של תיירות נכנסת משותקת לחלוטין. יש צבר הזמנות של מעל 20 מיליון דולר לתוך השנה הזאת, אבל הפיילוט מדבר על קבוצות בודדות, על כניסה מאוד מצומצמת של אנשים. זה אומר שיש כוח אדם מקצועי, כוח אדם איכותי שיושב בבית ועד סוף יוני אין סיכוי שנוכל להחזיר אותו. אולי נוכל להחזיר 10% מהאנשים שיושבים בבית, תלוי בהפסקת האש ובקצב ההתאוששות.

אנחנו פועלים עם כל צי המטוסים שלנו, אנחנו מתגברים והתחייבנו לאוצר להביא עוד שני מטוסים. בחודשיים הקרובים ינחתו פה עוד שני מטוסים ועדיין אנחנו זקוקים להארכה הזאת מפני שאין ביכולתנו לקלוט את כל העובדים שנמצאים בחל"ת.

נמצאים אתנו אל על, ישראייר וארקיע, אני חייבת לציין שדברנו על כך בוועדת כספים, מעניין לדעת מה קרה עם ארקיע כי נאמר לנו שבגלל הסיפור שלא מסתיים בין ארקיע לאוצר - - -

זה הסתדר בישיבת הממשלה.

כפי שאמרה חברתי חברת הכנסת קרן ברק, נושא התיירות הוא נושא חשוב ונוגע ללבנו. הקמנו שדולה לתיירות ישראל ללא קשר לקורונה, חשבנו שזה נושא חשוב מהסיבה שמדובר בענף ייצוא השישי בגודלו במדינת ישראל עם מחזור של 23 מיליארד שקלים בשנה. אני תמיד טוענת שהשקעה לצורך תנופה הוא דבר מבורך.

אם לא די במשבר הקורונה שפקד אותנו והראשון שנפגע ממשבר הקורונה היה ענף התיירות, אז כעת המציאות הביטחונית גורמת לכך שעסקים בתחום התיירות, למרות תחושת ההתאוששות הקלה והחזרה לשגרה, עכשיו הם נאלצו לסגור שוב את הכול בגלל הרקטות מעזה.

ועדת כספים, שמהווה צומת קריטית באפשרות של מציאת פתרונות להמשך ההישרדות של ענף התיירות, ההתייחסות צריכה להיות שהתיירות היא מרכיב חשוב בתוצר הלאומי שלנו. עבור מרבית העובדים בענף, המשך המענקים, גם לאחר חודש יוני, זה הנושא השני שאנחנו מדברים עליו, כשבאוצר החליטו שזהו, עד יוני, אחרי זה המבול. היה לנו את זה עם הרופאים, שביוני החליטו להפסיק את התשלום של 600 הרופאים שהתווספו כתוצאה מהקורונה והנה עוד ענף.

ברוב העסקים זה כן היה מותאם ליוני. יש עסקים שיוני זה לא טוב בשבילם ולהם צריך לתת טיפול שונה.

יוני זה מחר.

הקורונה עדין אתנו, אמנם השתלטנו על זה באמצעות החיסונים, ותודה למי שהביא את החיסונים, אבל הענף הזה ממשיך לחטוף ברמה כזו שחייבים לשים את זה לתשומת לבנו כמשהו שהוא אחר לגמרי ממה שקורה במדינה. אנחנו מדברים על בתי המלון, על האטרקציות, על כל העובדים שיצאו לחל"ת וחלקם הגדול עוד לא חזר בחזרה.

יש עוד שני ענפים שמאוד קשורים לענף התיירות ואחד מהם זה ענף ההיסעים. כואב הלב לראות חברות שרכשו אוטובוסים וציוד, רכשו ממש טרום הקורונה ופתאום הם מוצאים את עצמם בלי אפשרות להחזיר את ההלוואות וזה לא מתקדם לשום מקום. זה מעל לשנה וחצי וזה מאוד קשה. הענף השני שנפגע הוא ענף מורי הדרך. מורי הדרך מצאו את עצמם מחפשים בשנה וחצי האחרונות פתרונות כי הם חשובים לענף וצריך לשמר אותם.

הוכחנו לא פעם שלוועדת הכספים יש את הכוח לשנות, גם את מה שנראה כמו גזירת גורל כמו הקורונה והמצב הביטחוני, אבל אני בטוחה אדוני היושב-ראש שגם הפעם יעלה בידנו לסייע לעשרות אלפי עובדים בענף התיירות, לא כצדקה, זה צדק. זה צדק כי אתם מחזירים את זה. אתם מחזירים את ההשקעה בכם באופן כפול ומכופל לכן צריך בעת הזו, בגלל גזירת גורל של מצב ביטחוני, צריך לסייע ולדעת שזה זמני, זה יחלוף ויהיה בסדר.

תודה. לשכת מארגני התיירות הנכנסת, יוסי פתאל בבקשה.

אנחנו מייצגים את התיירות הנכנסת בלבד. התיירות הנכנסת זה ענף הייצוא השישי בגודלו של מדינת ישראל, דומה לייצוא הביטחוני של מדינת ישראל. אם היה היום דיון על עתיד הייצוא הביטחוני, הוועדה הייתה צריכה לעבור לחדר יותר גדול. אנחנו מייצרים יותר מקומות עבודה למרות שאנחנו בגודל דומה. אנחנו ארגון המעסיקים של מורי הדרך וחתומים על ההסכם הקיבוצי. צריך להבין שבתיירות יש כל מיני רבדים, אנחנו מייצגים את רובו המוחלט של אלה שמתעסקים רק בתיירות נכנסת, לא בשום תחום אחר.

10% ממקומות העבודה בפריפריה תלויות בתיירות נכנסת במדינת ישראל. אנחנו קבוצה קטנה ונבחרת של 140 חברות ו-2,000 עובדים שמייצרים 8.5 מיליארד שקל בהכנסות ממט"ח. יצואנים לכל דבר ועניין. כאשר המדינה מגבילה אותנו מלעבוד ולא כי המצב קשה, אלא אסור לנו לצאת מהבית וללכת למשרדים, אסור להביא אנשים. או שמגבילים את זה, רק מחוסנים, בלי ילדים, רק ממדינות מסוימות. ערב קבלת החוק אמר יושב-ראש הוועדה, אם המדינה מונעת מכם לעבוד, היא חייבת לתמוך בכם. בפועל הוא אילץ את הרף ל-400 מיליון. זו החברה הכי גדולה אצלנו ולכן זה עלה מ-100 ל-400. אין לנו בתי מלון, רכבים, אטרקציות ואין לנו כלום, אבל אנחנו השמן בגלגלי התעשייה שמביא את התיירים ואנחנו מקבלים החשבונות שלנו ומפזרים את זה לפחות ל-40,000 אנשים בארץ.

ערים שנמצאות על סדר יום הוועדה כמו עכו, טבריה, צפת או ירושלים, עד שהקבוצות שאנחנו מביאים לא יחזרו לסמטאות של הערים האלה, אין להם כלכלה. האוצר מדבר על מושגים של פריון, אצלנו כל עובד מייצר 4.5 מיליון שקלים במטבע זר שנכנס למדינת ישראל. מדברים על כל הענף אבל יש פה חוליה קטנה שהיא צינור להרבה מאוד מהעבודה שקורית בענף. לגבי החל"ת, אנחנו כמובן לא יכולים להחזיר את האנשים לעבודה כי אתם לא מרשים לנו.

אולי תיתן לנו קצת נתונים

אין תיירות. יש 30,000 תיירים שנכנסים כל חודש לארץ, מתחת לרדאר, אם אתה לובש את הכובע הנכון אתה יכול להגיע לארץ. היום בעשר כל הענף עומד עם האצבע על המקלדת, מתחיל פיילוט, תהיה הסתערות על מחשבי הממשלה, יכנסו רק 20 קבוצות למשך שלושה שבועות ולאחר מכן רק ממדינות מסוימות זה יהיה מאוד מוגבל.

אנחנו מצטרפים לכל מה שנאמר לגבי החל"ת, אצלנו לוקח שלוש, ארבע שנים להכשיר את האנשים. הם יודעים שפות, מבינים תרבויות, יש להם קשרים, זה לא שעכשיו ילכו הביתה ונגייס מחדש כשתהיה עבודה. העסקים שלנו לא מסוגלים לחיות בסוף חודש יוני ללא התמיכה שהממשלה כרגע נותנת וזה מה שהשאיר אותנו בחיים. אנחנו לגמרי נמצאים בתחום ההשקעה ולא בתחום ההוצאה ולא בתחום הסבסוד.

אני מדבר בזהירות לגבי מה שהיה בשבוע האחרון. בהרבה ערים שהיו בהן בעיות, אני חושב שאנחנו התרופה. אם יחזרו התיירים להתהלך בסמטאות עכו, זה יוכל להחזיר בחזרה סוג של שפיות. כל המתווה שהממשלה מתכננת להבאת תיירים למדינת ישראל, בנוי עלינו, התיירות המאורגנת. אנחנו אחראים משפטית על ההוצאות הרפואיות במה שהמדינה בנתה יחד אתנו. לכן, אין מתווה ולא תחזור העבודה אם אנחנו לא נהיה. כרגע נתנו לנו תעודת פטירה לסוף חודש יוני ואנחנו סופרים את הימים לראות מה יהיה.

לגבי הנושא של חל"ת ייעודי, כרגע האוצר מתכנן שתהיה תכנית רוחבית. האוצר, אולי בצדק מבחינתו, לא מוכן לעשות עסקאות ייעודיות בתחום מסוים. גם פה בוועדה האוצר אמר הרבה מאוד פעמים שבתחום התיירות הנכנסת יצטרכו לתת פתרון ייעודי ייחודי. תודה.

תודה על הדיון החשוב הזה. אנחנו מדברים על ענף מאוד משמעותי לכלכלת ישראל עם 140,000 משרות. 10% מהמשרות בפריפריה הן בענף התיירות. המצב הוא מורכב כי מצד אחד אנחנו חייבים לדאוג לאותם אנשים שלא הצליחו לחזור בחודש יוני לעבודה והפתרון של חל"ת ייעודי הוא פתרון נכון בעיני.

מצד שני, כבר היום חייבים לחשוב איך אנחנו מתחילים להתניע מחדש את הענף הזה. אם זה על ידי ההסכמים הבין לאומיים בתחום הדרכון הירוק או פתרונות נוספים. אחת הבעיות בעיני שהיום השחיקה, גם בענף התיירות, נמצאת בידי משרד הבריאות. עם כל הכבוד למשרד הבריאות, משרד הבריאות לא מבין בתיירות. אולי הגיע הזמן, גם לאור ההצלחות שלנו בתחום המאבק בקורונה, להחזיר את השליטה למשרד התיירות ולהתחיל להניע מחדש. יש פתרונות בנושא הזה ואפשר להחזיר חלק מהעובדים לעבודה. סיירתי לפני הבחירות בבתי מלון, למיטב ידיעתי לפחות 40% מבתי המלון עוד לא חזרו לעבודה ואמרו הם לא מצליחים להחזיר עובדים וזה הצד השני של החל"ת. הכשל הזה שלא מאפשר היום לעסקים קטנים ובינוניים להחזיר עובדים וגם על זה צריכים לחשוב.

תודה. התאחדות בתי המלון, יעל דניאלי בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב-ראש ותודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק שיזמה את הדיון הזה. מבחינתנו המצב הולך ונהיה קטסטרופלי. ערב המערכה בדרום, עדין כ-20,000 עובדים בענף שלנו לא חזרו לעבודה, יחד עם עוד כ-130 מלונות שלא נפתחו כבר שנה ורבע והם סגורים. כמחצית מבתי המלון בירושלים, חלק ניכר מהמלונות בתל אביב. בנצרת כל המלונות סגורים וכך גם בטבריה. זו תמונת המצב בענף שלנו ערב המערכה בדרום. מדובר במלונות באזורי תיירות נכנסת ומכיוון שאין תיירות, גם המלונות סוגרים.

מרגע שפרצה המערכה, אותם מלונות שמארחים את הנופש הישראלי נפתחו לקהל הרחב אבל רצף האירועים גרם באחת לביטול כל ההזמנות בבתי המלון של תיירות הפנים וכך קרה שבעשרת ימי הלחימה הנוכחיים, מלונות תיירות הפנים הפסידו כ-110 מיליון שקלים רק מהמערכה הנוכחית. רצף האירועים הוא בלתי נסבל מבחינתנו.

בכמה אחוזים ירדה התפוסה באילת בזמן ימי הקרב?

ירד ב-20%-30%.

זאת אומרת לא היו ביטולים טוטאליים.

תלוי באזור.

בגלל זה שאלתי על אילת ולא על עוטף עזה.

גם באילת ובים המלח היו ביטולים בין 35%-40%.

מה אחוז האוכלוסייה הערבית שביטלה?

מה זה משנה אם אלה יהודים או ערבים?

בדרך כלל בתקופה הזאת אילת מלאה ערבים. מה אחוז האוכלוסייה הערבית שביטלה בתקופה הזו?

אני יכולה להגיד ממה שאני יודעת מהשטח שאכן האוכלוסייה הערבית נמצאת באילת בעת הזו. עדין היו ביטולים, אני לא יודעת מה שיעור הביטולים ספציפית לאוכלוסייה הערבית, אבל בסופו של דבר היקף הביטולים נע בין 30% ל-40% באילת, אני מניחה שזה פגע גם באוכלוסייה הערבית.

המצב הזה מבחינתנו מחייב המשך סיוע גם לאחר יוני שבו מסתיימים כל מעגלי הסיוע הממשלתיים. מבחינתנו מדובר בהמשך הקלות בארנונה ומענקים קבועים וכמובן פתרון לחל"ת גמיש לעובדים. יש צורך גם לבצע החלטות שהתקבלו כאן בוועדה וגם החלטות ממשלה של תמיכה בעסקים מעל 400 מיליון שקל. יש כ-85 מלונות שלא קבלו היום שקל מהמדינה משום שהם עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא למעלה מ-400 מיליון שקל. הוועדה הזאת קבלה החלטה לסייע להם, גם הממשלה קבלה אבל בפועל הם לא קבלו שקל מאז, לא ארנונה ולא הוצאות קבועות מאז החל משבר הקורונה.

דבר נוסף שאנחנו צריכים בו הוא עזרה זה נושא העובדים. עד כמה שיישמע מוזר, מלונות תיירות הפנים, אותם מלונות שמקבלים ישראלים, נתקלו בבעיה קשה של מחסור חריף בעובדים למקצועות הניקיון והחדרנות. באילת המשבר הזה בא לידי ביטוי בהיעדר כמות מספקת של עובדים ירדנים ובשאר הארץ הצורך הוא בכ-1,000 עובדים פיליפינים. בזמנו קבלה הממשלה החלטה להביא את העובדים האלה לישראל ערב הקורונה, במרס 2020, 1,000 פיליפינים היו אמורים להגיע לענף שלנו ולהשתלב במקצועות הניקיון והחדרנות, אבל הקורונה טרפה את הקלפים. המלונאים כבר שילמו את האגרות עבור אותה קבוצה של עובדים. צריך להבין שללא עובדים חיוניים אלה עבורנו, בתי המלון לא יוכלו להיפתח משום שללא העובדים האלה לא ניתן לפתוח.

גם עכשיו בתקופה הזו עם האבטלה יש חוסר? ניסיתם לגייס מקרב העובדים בארץ?

כן, בהחלט. אנחנו עושים אירועי גיוס המוניים, מנסים לגייס מקרב כל שכבות העובדים - -

אבל יש מסלולי תעסוקה ממשרד הכלכלה שתומך בכם.

- - מציעים שכר מאוד גבוה לפי שעה, 60 שקל ומעלה לעובד ניקיון. מציעים בונוסים. גם באילת יש כל שבוע יריד עובדים ואנחנו לא מצליחים להביא עובדים. זו בעיה נוספת שאנחנו צריכים להתמודד אתה.

תודה. טלי לאופר, התאחדות משרדי הנסיעות בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש על הישיבה החשובה הזו ותודה לחברת הכנסת קרן ברק שהרימה את הכפפה וזימנה את הדיון החשוב הזה. כולם מדברים בשוויון נפש על מה צריך. אני רוצה להגיד שכל מי שקשור בשער היציאה והכניסה לנתב"ג נמצא עוד עמוק בתוך משבר הקורונה, עוד לפני שעברנו למשבר הביטחוני. מבחינתנו אנחנו נמצאים איפה שכל הענפים היו לפני חצי שנה ולפני עשרה חודשים.

פעילות התיירות היוצאת והנכנסת, יותר היוצאת כי כרגע הנכנסת מושבתת לחלוטין, חזרה ב-10%, כך גם מספר העובדים שחזרו. קופת העסקים בכל מה שנוגע לזה ריקה לחלוטין. אני רוצה להמחיש לכם מה הולך לקרות כאן עוד שבועיים שלושה, היה ולא תתקבל מיד החלטה באוצר שתבוא כאן לאישור, לגבי הארכת החל"ת והארכת המענקים למשרדים ולחברות שיוכלו להמשיך ולהתקיים.

מה שהולך לקרות כאן, זה שעוד שבועיים כל המשרדים בענף התיירות, משרדי הנסיעות שיצטרכו לקבל החלטות מאוד כואבות לגבי העובדים שלהם. הסיבה שהם יצטרכו לקבל את ההחלטות האלה היא בגלל שאין פעילות, לא כי הם רוצים לשחרר את העובדים. הם יצטרכו לקבל את זה כי החל"ת מסתיים בסוף יוני. למה סוף יוני באמצע המשבר? זה מה שקורה. הם יצטרכו לקבל את ההחלטה הזאת.

מה שיקרה הוא שהם יצטרכו להשלים לעובדים האלה, לשלם להם הודעה מוקדמת, להשלים קופות פיצויים וכו', על עובדים שהם בכלל לא רוצים לשחרר. רק זה בפני עצמו, מספרי העובדים שיצטרכו להשתחרר אם לא יוארך החל"ת יכול להקריס את המשרדים האלה ולגדוע גם את מטה לחמם של העובדים שעדיין יש להם עבודה. אבל מעבר לזה הם לא רוצים לשחרר את העובדים כי הם רוצים את האופק הזה, הם רוצים עוד חודשיים שלושה ארבעה להיות מסוגלים להחזיר אותם.

מבחינת העסקים הם עשויים לקרוס כתוצאה מכל הדברים האלה וכתוצאה מזה שהם צריכים לשחרר את העובדים. אגב, אלה עובדים מקצועיים, עובדים מוכשרים, עובדים שלקח שנים להכשיר, הם לא רוצים לחפש עובדים חדשים עוד חודשיים שלושה, שלא לדבר על זה שאם הם משחררים אותם על פי חוק, הם לא יוכלו להחזיר אותם בחצי שנה הקרובה.

אני אתך, אולי נהפוך את המטולטלת וניתן למעסיקים כדי להביא את העובדים חזרה אל תוך העבודה? החל"ת הזה נהיה רעה חולה. בתי המלון לא מסוגלים להביא עובדים. עובדים אומרים, אני מקבל 70%, מה אכפת לי, אני שוכב בחוף הים בתל אביב. יש מפעלים שהעובדים שלהם עובדים בעיבוד שבבים מדויק, מחשבים לא מסוגלים להביא אותם, מייצרים חלקים לכיפת ברזל. נראה לי שגלשנו עם החל"ת הזה למחוזות לא רצויים. אנחנו כאן כדי לחשוב מחוץ לקופסה איך אנחנו מחזירים את המשק לעבודה. יש מגזרים כמו מורי דרך מובילי תיירות, צריך לבחון אותם בחינה פרטנית. אבל לעשות הכללה זו תהיה טעות למשק ואני בעדכם.

הבעיה שאומרים שהם לא עובדים בכלל. אין להם לאן להחזיר את העובדים.

עדין לבחון פרטנית ולא לדבר על חל"ת כולל במשק.

כמובן שאני מסכימה עם מה שאומר חבר הכנסת מיקי לוי וכמובן שעדיף בכל נושא החל"ת לתת את הכסף למעסיקים ולאפשר להם לחזור. אבל כרגע לגבי ההצעה הזאת, אני יודעת כמה זמן היא תיקח ואני יודעת מה היכולת כרגע לקבל החלטות מרחיקות לכת. אנחנו כרגע עסוקים בלשרוד.

אני אשלים לגבי המעסיקים, אנחנו מדברים על עסקים שפזורים בכל הארץ. בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה הכלכלית. מגזר חרדי, מגזר ערבי, בכל המגזרים. העסקים האלה הם עסקים משפחתיים, מטה לחמם של משפחות שלמות ועד חברות גדולות ונסחרות, יתחיל פה הליך של קריסה.

לגבי העובדים, שכרוכים בעסקים יד ביד, אנחנו מדברים על עובדים מוכשרים ומקצועיים, רבים מהם בגילאים מבוגרים, הרבה אימהות חד הוריות והרבה אוכלוסיות מוחלשות. אנחנו מכריחים את המעסיקים לפטר אותם, הם יפלטו לשוק יחד עם כל יתר המובטלים שיהיו שם, הם לא יכולים להחליף מקצוע מעכשיו לעכשיו וגם אין סיבה, כי עוד שלושה, ארבעה חודשים, אם לא נקריס את העסקים, הם יתחילו לעבוד מחדש ויוכלו להעסיק את העובדים. אף אחד מאתנו לא בעד להאריך את החל"ת לנצח ולפגוע בזה, אבל כרגע חייבים לתת לנו כמה חודשים להתאושש ויותר חשוב, להשאיר את החמצן לעסקים, שיוכלו להמשיך להעסיק את העובדים ולהתפרנס. זה באמצעות המענקים. מה שחייבים כרגע זה להמשיך את רשת הביטחון נקודתי ייעודי לענף התיירות היוצאת והנכנסת ומיד, כי אין זמן, כי ההחלטות האלה יתקבעו עוד שבועיים שלושה והנזק ייעשה.

אנחנו יודעים איך הוועדה עובדת ואנחנו מעריכים אותה, מה שצריך הוא שמשרד האוצר יביא תכנית מידית, תוך שבוע, לאישור הוועדה ונצא אתה לדרך. תודה רבה.

בוקר טוב. תודה רבה לחברת הכנסת ברק להעלאת הנושא החשוב הזה. אנחנו מדברים באופן כללי, אבל כמו שאמר חבר הכנסת לוי, יש מספר פתרונות למספר ענפים או חלקי ענפים בתוך התחום הזה. יש את הנושא של הארכת החל"ת, יש את הנושא של העברת תקציב למעסיקים כדי שיטפלו בזה ויש גם נושאים נוספים שעלו, זה בעיקר לענפים שפחות מגובים בלובי, כמו ענף ההיסעים שנמצא כאן. יש פתרונות שאפשר לעשות תוך כדי תנועה. יש דרישות לתיקון תנאי המכרז וכל מיני דרישות שלא רלוונטיות למצב הזה, זה מחזק את החברות הגדולות ונותן עמדת פתיחה לא נוחה לחברות קטנות כמו מספר מסוים של רכבים שצריך להיות על המסלול או רכב משנה מסוימת.

לגבי מורי הדרך, מעבר לבעיות הרגילות יש מגבלות שבאופן שוטף קיימות ומועצמות בתקופת הקורונה. הביטוח הלאומי דורש מהם אישור מעסיק שאין להם אפשרות להביא. מורה דרך עובד כל יום עם מעסיק אחר. אז תוך כדי תנועה אפשר לתקן תיקונים בחקיקה, כמו הפטור מחובת הגשת אישור. אלה דברים שלדעתי אנחנו יכולים להעלות עכשיו והם לא קשורים בהכרח לפתרון המוצע כרגע להארכת החל"ת.

אפשר שביטוח לאומי יקבל את אותם יעדים או אותם עבודות שהוא עבד שנה קודם לכן ויכול ולהיווכח עם מי הוא עבד. לא צריך שינוי חקיקה כי שינוי חקיקה לא יקרה. אנחנו צריכים פתרונות כרגע.

אני מסכים אתך שלנושא הזה נצטרך להסתפק בהוכחת הכנסה. איך נעשה את זה, אם בתיקון חקיקה או בשיטה אחרת, זה דבר שאנחנו צריכים לשבת ולחשוב. אבל אלו דברים שאנחנו יכולים להציע בתנאים הקיימים ואלה דברים שיכולים לפתור בעיות, שהם לאו דווקא קשורות לתקופת הקורונה אבל בוודאי הועצמו בתקופה הזאת. אז יש כמה עניינים שאנחנו יכולים לשבת עליהם ולפתור בצורה נקודתית.

תודה. דובי אמיתי בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להודות לחברת הכנסת קרן ברק שיזמה את הדיון. אני מקשיב לנציגי הענף ואני אומר לך אוני היושב-ראש, בשם כל המגזר העסקי, ענף התיירות, המלונאות והסובבים אותו מבחינתנו בהגדרה, הוא ענף בעל מקדם ההתאוששות הארוך ביותר. אני מתחבר למה שאמרה חברת הכנסת קטי שטרית, שעל כל שקל שהמדינה תשקיע עכשיו ביציאה ובצמיחה של הענף הזה, היא תקבל שלושה וארבעה שקלים חזרה.

לכן, אם אני רוצה להגיע לתכלית בדיון הזה, אני מצפה ממך אדוני הישוב-ראש, שתפנה למשרד האוצר, לאגף התקציבים, יש להם נציגה שיושבת פה. לבוא עם הצעה תוך פרק זמן סביר שלא יעלה על שבועיים. הצעה מסודרת אחרי שישבו עם נציגי הענף, נציגי המגזר העסקי ויבנו תכנית התאוששות ויציאה וצמיחה של כללה ענף, בלי ויכוחים פנימיים כי בסוף צריך לתת את המענה לענף התיירות.

דבר נוסף, אני חייב לומר מהי עמדתנו המקצועית לעניין החל"ת. חייבים לשנות את התפיסה. מה שהיה טוב בתחילת הדרך לא נכון להיום. אם נמשיך לקבע את החל"ת כפי שהוא, נמשיך לעודד אנשים לא לחזור למעגל התעסוקה. אסור לכם, חברי הכנסת, להסכים לזה. צריך לבוא עם פתרון אחר וישנם לא מעט חלופות יותר נכונות ליציאה מהמשבר לתעסוקה.

אני עומד היום בראש מנהלת מעסיקים הגדולה ביותר, מעבר למשרדים הממשלתיים. אנחנו עושים הרבה יותר מכל משרד ממשלתי. רק באפריל הכנסתנו למעלה מ-5,000 עובדים במעגל התעסוקה. אבל אם אני אדע שממשיכים את החל"ת, אין סיכוי שאנחנו נצליח. בנינו מערכת טכנולוגית ייחודית שאנחנו יודעים לאבחן את הצרכים של המגזר העסקי על כל שלוחותיו וגם לאבחן מי נמצא לנו באבטלה ובחל"ת. אנחנו מחברים ביניהם, משקיעים בזה מאמץ אדיר. אבל צריך לעצור את החל"ת.

תודה. מנכ"ל משרד התיירות בבקשה. שמענו את הדברים, האם נערכתם למתווה ליום שאחרי יוני.

ממה ששמענו פה בדיון החשוב הזה ותודה לחברת הכנסת ברק, נאמרו דברים ששמים את האצבע בדיוק על הבעיה. אם אנחנו מסתכלים אחורה, צריך להבין, הענף הזה היה בבום הכי גדול והתרסק מ-5 מיליון תיירים שהיו אמורים להגיע בדצמבר 2020, שזה היה הקצב בחודשיים לפני הקורונה. בכל התעשייה נערכו לעוד אוטובוסים, עוד קומות בחדרי מלון, עוד מטוסים. זו תעשייה שעשתה הכול כדי לשרוד ולהחזיק מעמד, חיפשה מצופים בכל דרך, בשנה בלי תקציב. העסקנו במשרד את מורי הדרך בסיורים, פרויקט שאתמול בדיון שהשרה יזמנה אנחנו חושבים איך להרחיב אותו כדי לתמרץ את התעשייה.

בתי המלון, שחושבים שהכול חזר ותיירות הפנים חזרה, התשתית התיירותית שלנו עבור התיירות הנכנסת, שיוסי פתאל הפליא בנתונים חשובים על התרומה של זה למשק הישראלי, היא בסכנה גדולה כי אנחנו מאבדים תשתית. כשהוזכרו ערים כמו נצרת, ירושלים וטבריה, אלה ערים שהן ערי שממה כרגע. ברגע שאין את הקבוצות שמסתובבות, המלונות סגורים ברובם ואם עובדים זה רק בחגים בסופי שבוע וחופשות ואז קרה גם מה שקרה בימים האחרונים. צריכה להיות פה תכנית כוללת. אנחנו כמשרד, בשנה בלי תקציב, יצרנו פה - - -

הכנתם במשרד תכנית כזו?

לא רק שהכנו תכנית, בשנה האחרונה אנחנו באלתורים על אלתורים, עם נציגת אגף התקציבים שיושבת פה, בעזרה מאוד גדולה, הצלחנו לסייע למארגני התיירות. מארגני התיירות וכל החברות עשו סלטות כדי להחזיק את עצמם והצליחו להחזיק עובדים. אם אנחנו רוצים שהעסק יחזור, אז מארגני התיירות, שנערכים עכשיו לפיילוט הראשוני, הם אלה שממלאים את המטוסים, את האוטובוסים, את המלונות, את המסעדות שנסגרו עבור תיירים. החזקנו את מארגני התיירות, הרחבנו את קרן השיווק, עשינו הרבה פעולות מול מורי הדרך, עם כל הנושא של האיים הירוקים כדי להחזיק את המלונות בתפוסות גבוהות. אבל הגענו למצב שגם בהיבט התעסוקתי היה כשל שהקשה מאוד על התעשייה. בתי המלון צריכים להתמודד עם דרישות וכולם רוצים את השירות הכי גבוה. למרות נתוני האבטחה אין עובדים. אני מזמין את חברי ועדת כספים לבוא ליריד תעסוקה באילת ולראות איך בעיר עם נתוני אבטלה גבוהים, המלונאים משקיעים כספים בתמרוץ עובדים ובהעלאת שכר - - -

שאל היושב-ראש אם יש לכם תכנית?

אנחנו נותנים פה תמונת מצב שממנה אפשר לגזור מה צריך לעשות. נעשו הרבה פעולות בשנה האחרונה למרות המגבלות. כששמעתם היום מהתאחדות בתי המלון שעדין 40% מבתי המלון סגורים. אין הצדקה וההוצאות התפעוליות הן כאלה - - -

הבנו את המצב שהיה בשנה האחרונה, אנחנו מודעים לו ועשינו הרבה ישיבות על העזרה והסיוע של משרד התיירות. היה ברור לכולם, במיוחד למשרד ולענף שהתכנית של המענקים והחל"ת עד יוני לא מספיק בשביל ענף התיירות. אנחנו פה והמשרד הבא שנדבר אתו הוא משרד האוצר. מה אתה מבקש מאתנו להגיד לו? האם יש תכנית שהכנתם, העברתם לאוצר והוא אמר לכם לא? או אולי אין תכנית כזאת? מה אתם כמשרד התיירות עשיתם ליום שאחרי יוני.

על בסיס הנתונים האלה של מלונות סגורים, של מארגני תיירות שלא עובדים, אנחנו בשיח עם אגף תקציבים ועם האוצר. יש פה שורה של פעולות שצריך לעשות כדי לשמר את מארגני התיירות, זו התשתית. כדי לתמרץ את כל תעשיית תיירות הפנים. אני אומר לתמרץ וזה הדיון שקיימנו אתמול עם שרת התיירות אורית פרקש הכהן, זה לראות איך מוצאים מור תקציבי כדי להוציא את תושבי ישראל לנופש ישראלי, כדי לפתוח עוד בתי מלון. כש-40% מחדרי המלון סגורים, צריך לנקוט בפעולות כדי לפתוח עוד חדרי מלון. אחרת התשתית הזו ומארגני התיירות שכרגע, כמה שלא נהיה אופטימיים, התיירות לא תכנס. להעסיק את מורי הדרך, לדאוג שיהיו פה עוד סיורים והאוטובוסים יעבדו. יש שורה של צעדים שאנחנו יודעים לעשות, רק צריך להם תקציב. התכנית קיימת.

אנחנו מדברים על החל"ת. אנחנו מדברים על הבסיס לפני התכניות הגרנדיוזיות. מענקים לעסקים, חל"ת, פטור מארנונה.

כל השורה הזו היא חלק מתכנית קיימת שהמטרה שלה היא לשמר את התשתית. יש 2,000 עובדים ממארגני התיירות, יוסי פתאל נתן את המספרים, מדובר באובדן הכנסות של מיליארדי דולרים כל שנה של תיירות נכנסת. אם אנחנו לא ניתן מענה בדמות חל"ת ונמשיך להעסיק את העובדים האלה, אני מכיר שמות של עובדים בכירים בתעשייה שעברו לקופות חולים, עברו למסחר, לא נשארו בתשתית הזו ואי אפשר יהיה לבנות אותה מחדש. מארגן תיירות מעסיק עובדים מעשרות מדינות, שכל אחד מדבר שפה אחרת שהוא מביא את הקבוצות שממלאות את האוטובוסים. אלה מורי הדרך שאנחנו צריכים להמשיך ולהחזיק, זה לדאוג שתהיה תנועה לאוטובוסים, אלה מענקים לבתי מלון. יש גם בתי מלון שעובדים מצוין, צריך להגיד את זה ביושר.

מענקים גם לעסקים הקטנים וגם לבתי המלון.

יש בתי מלון שלמרות השעה, הרוויחו. אלה מלונות בודדים, ריזורטים, שהם נופש ישראלי אטרקטיבי.

מה עלות התכנית שהגשתם לאוצר?

העלות הכוללת היא בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים שצריך לטובת תמרוץ כל התעשייה והנשמה שלה. אם רוצים להחזיק את בתי המלון ולפתוח אותם, אלה היקפים שיכולים להיות יותר גדולים. הוזכר פה גם שזה יהיה יותר זול מאשר לגרום לזה שבתי מלון יסגרו ויהפכו לבתי אבות.

תהיו יצירתיים ותנסו לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסה. אם כרגע תיירות החוץ תקועה, לאו דווקא בגלל ישראל אלא יותר בגלל מדינות אחרות שהן אדומות. אפשר לחשוב על לפתח את תיירות הפנים, שהאטרקציות תהיינה זולות יותר ואפשר יהיה להשתמש בהן. אני מאמינה שמשהו שהוא סגור יוצר בלאי.

האשימו אותנו באובר יצירתיות ולכן שברנו שיאים. יש לנו תכניות לתמרץ את תיירות הפנים, להוציא את הישראלים לנופש, לקחת ישראלים שנפגעו מהמצב הביטחוני ולפתוח בתי מלון סגורים. תסתכלו רק בירושלים על אלפי החדרים שסגורים של מלונות שאין שום הצדקה לפתוח אותם ואולי אם נביא לנופש ישראלי את תושבי מדינת ישראל נוכל לעשות את זה.

תודה. נעם דן, רפרנטית תיירות באוצר.

לפני שהם עונים, אני מרגישה שאנחנו נמצאים בטבעת. מעבר לעניין של תמרוץ תיירות פנים וברור לנו שתיירות חוץ תקועה כרגע ואנחנו יודעים שיש הרבה הגבלות בגלל הקורונה, צריך לזכור שמאוגוסט שעבר דברנו על חל"ת גמיש וזה לא קרה. נשאר לנו ללמוד ממה שהיה כאן ואנחנו צריכים ללמוד שצריכים עכשיו לקראת יוני לפרק את הענף הזה, כמו גם ענפים אחרים ולראות איך אנחנו נותנים מענים ייחודיים לכל ענף בהתאם למה שקורה אתו ולא להסתכל על הדברים בצורה כוללת.

בנושא של הסעות, גילוי נאות, למשפחתי חברת הסעות אבל בלי קשר לתיירות. הסיפור הזה נפגע. בדומה לתיירות יש ענפים נוספים שצריך לפתוח אותם. הגיע הזמן לעשות עבודה מדויקת, להסיר חסמים. בתיירות פנים עדיין יש חסמים, מדברים על בתי המלון, בתי המלון ריקים. אני נוסעת ורואה בתי מלון ריקים. יש הרבה הגבלות שעדין חלות עליהם, לא כל אחד יכול לבוא, מי שעבר בדיקה, כן מחוסן, לא מחוסן. צריך לראות איך משחררים את הפלונטרים האלה ומאפשרים לאנשים לעבוד.

גם בנושא המענקים, לראות איך אנחנו עוזרים למשל לסוכנויות נסיעות שלא חזרו לעבוד כי אין הזמנות. לראות איך ממשיכים לסייע להם מבחינת מענקים וסל ההטבות שהם היו אמורים לקבל. לראות את התמונה בצורה רחבה.

אני מסכים שצריך לראות את התמונה בצורה רחבה וליצור לכל ענף את הקופסה שמתאימה לו.

בדיוק, לתפור חליפה לכל דבר בנפרד.

נעם דן ממשרד האוצר, אנחנו מודעים לפגיעה הייחודית של ענף התיירות. חשוב להגיד שזה הענף היחיד שקיבל, בנוסף לסיוע הכללי, שכלל מענק הוצאות קבועות, מענק סוציאלי, 95% החזרי ארנונה ודמי אבטלה, זה הענף היחיד שקיבל סיוע בנוסף לכל זה.

לגבי הסיוע הזה אני רוצה להזכיר שבהתחלה, עד 20 מיליון לא קבלו, אחר כך עד 100 מיליון, אחר כך מ-100 מיליון. שחקנו אתם הרבה. זה גם הענף ששחקו אתו הכי הרבה. הם קבלו בסוף הכי פחות, לא הכי הרבה.

יושב פה חבר הכנסת מיקי לוי שהיה שותף ל-400 מיליון.

גם אלה שמעל 400 מיליון עדין לא מקבלים כלום.

לא נכון. השר אישר גם מעל 400 מיליון. השר אישר לבקשתי גם מעל 400 מיליון, זה נמסר לבתי המלון.

זה לא הגיע לממשלה. כל שבוע זה על שולחן הממשלה כשמשרד האוצר מביא את זה וכל שבוע כחול לבן לא מאשרים. כל שבוע כבר שלושה חודשים. עכשיו נגמרו הבחירות, למה לא מאשרים?

את תפקידנו כחברי כנסת עשינו. דברו עם חברי הכנסת מכחול לבן שישפיעו על בני גנץ. אין כאן אופוזיציה ואין קואליציה, יש משק שנמצא במצוקה.

אז הם לא קבלו. נגמר הסיפור. מה זה משנה מי ומה?

זה כן משנה.

זה לא כל כך משנה כי ביוני זה נגמר.

עלה לי בדם להוציא את זה מהשר.

נכון. זה שהוא לא רוצה לעשות את זה, השרה היא שלו. שרת התיירות היא שרה של כחול לבן, זה אבסורד, לא יאומן.

לבקשת חבר הכנסת, אני רוצה לפרט את הסיוע הייחודי שניתן לענף התיירות, מעבר לסיוע הכללי. למארגני התיירות נכנסת, שאנחנו יושבים אתם הרבה ימים אלה, ניתן סיוע של 30 מלש"ח גם לצורך שיווק וגם לצורך שימור עובדים. מדובר בעובדים שעברו הכשרות ייחודיות. עבור המלונות ניתן מענק של 300 מלש"ח מיוחד שכבר בפעימה הראשונה שולמה 55 מלש"ח. איים ירוקים שנועדו לחזק את המלונות באילת ובים המלח, עוד 20 מלש"ח. קמפיין תיירות פנים עוד 10 מלש"ח, אירועי תוכן - - -

אנחנו לא במסיבת עיתונאים, מה לגבי קדימה לא אחורה.

בקשתי ממנה מידע ואותי זה מעניין. היא אמרה לפרוטוקול "סייענו מעבר", בקשתי פירוט מה היא סייעה מעבר.

קבלו מענק סוציאלי וגם דמי אבטלה. לגבי סיוע נוסף, כמו שהמנכ"ל פירט אנחנו בשיח עם משרד התיירות, גם עם המלונאים לגבי הרחבת הסיוע לענף התיירות שנפגע באופן מיוחד. לגבי הארכת החל"ת, נושא שעלה כמה פעמים, בימים אלה אנחנו בונים מתווה להארכה דיפרנציאלית כדי שלא לפגוע בעסקים. הארכה דיפרנציאלית של החל"ת.

כדי שלא נתכנס בעוד חודשיים שוב, באותה נשימה תדונו גם בהארכה דיפרנציאלית של המענקים, כי הענף הזה לא מתאושש במידי.

אולי בסיכום שלך הוועדה תפנה ליושב ראש כחול לבן? אני כבר לא רואה מה לעשות. האוצר מבחינתו מביא את זה להחלטות ממשלה ושם, מטעמים פוליטיים, הנושא לא עובר.

לטעמים פוליטיים אין תקציב.

זה לא קשור לתקציב. זה תוקצב כבר.

לנושא הזה יש קופסה. כחול לבן תוקעים את זה.

אני מבקש לתת לה לסיים בלי הפרעה.

אנחנו בדיונים להאריך את החל"ת, מענק חזרה לעבודה.

מה זה דיונים?

בונים מתווה יחד עם משרד התיירות.

אבל אמרנו לך שמי שלא ממשיכים לו, צריך להודיע לו מראש. זה חייב להיות ממש עכשיו, לא "אנחנו דנים".

בסוף יוני יסתיים המענק ואנחנו במתווה כרגע מול השר וגם מול משרד התיירות. זה ממש נבנה בימים אלה.

למה לא לשנות את הקונספט, לתת את הכסף למעסיקים והם ישלמו את זה לעובדים.

יש את מענק חזרה לעבודה.

זה לא בדיוק כי כשאני נותנת את זה למעסיק אז הוא יכול לקרוא להם גם אם הוא פותח רק יום או יומיים, בלי התיזוז - - -

לפעמים השיקולים של המעסיקים הם אחרים. תמיד כשמדובר בעובדים, זה הולך ישירות לעובד. זה ידוע, בגלל זה יצאו מסלולי תעסוקה של משר הכלכלה שנתנו ישירות וזה עבד. זה הוכיח את עצמו שמעסיקים מעבירים את זה ל - - - לכן, כמו שאמרת, חליפה לכל אירוע.

לגבי סיוע ייעודי לתיירות יש גם 90 אלש"ח לאזור הגליל והגולן לפיתוח תשתיות תיירות בערי הגליל והגולן, זה גם משהו שאנחנו עובדים על הנוהל בימים אלה. דוגמה נוספת של מענק למלונאים, עוד כ-114 מיליון ₪ היו אמורים להיות משולמים בקרוב. הארכה של הקרן לשיווק לשימור עובדים ופעולות שיווק של מארגני התיירות הנכנסת. כל אלה זה סיוע נוסף, הרחבת הסיוע.

מתי תהיה לך תכנית מפורטת?

אני רוצה לסכם. אני מתנצל בפני מי שלא דיבר יש לנו עוד שני דיונים ומליאה ב-11:00. אני רוצה לסכם את הדברים: אנחנו רוצים לראות את התכנית שאתם מכינים. שזו לא תהיה תכנית כוללת כי לכל ענף צריכה להיות חליפה משלו. אם תביאו משהו רוחבי יכול להיות שזה יעזור לענף אחד ולשני זה לא יעזור.

אני רוצה לקבוע שביום רביעי בשבוע הבא תבואו לפה עם תכנית מפורטת, עם עלויות ואיך מתקצבים את זה, כדי שנאשר את זה בוועדה. אם אפשר לקבל את התכנית לחברי הוועדה לפני הישיבה, נשמח. בנוסף אני מבקש, שבתכנית שאתם בונים, אני מבין שזה עם שני המשרדים, תשתפו גם את הנציגים כי אתם מבינים שלכל ענף יש בעיה משלו. אנחנו מחכים ביום רביעי לדיון נוסף עם ההחלטה שלכם שמשרד האוצר מציג. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:09.