פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ישיבת ועדת הכספים הזמנית
03/05/2021


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שני, כ"א באייר התשפ"א (03 במאי 2021), שעה 12:15

סכנת סגירת המאפייה המרחבית בקרית שמונה ופיטורי מאות עובדים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
קרן ברק
מאיר כהן
אופיר כץ
מיקי לוי
יואב סגלוביץ'
גלעד קריב
יעל רון בן משה
מוסי רז
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית

רון כץ

שני איבגי - סגן בכיר למשפט מסחרי, משרד הביטחון

אבי שרקא - סגן לרכש רב זרועי, משרד הביטחון

דוד לפלר - מנכ''ל, משרד הכלכלה

מוחמד אלעמור - יועץ למנכ''ל, משרד הכלכלה

שלומי מלכה - נציג עובדים, מאפיה מרחבית קרית שמונה

יצחק מלכה - עוזר מנכל, מאפיה מרחבית קרית שמונה

גלעד אהרונסון - מנהל תפעול, מאפיה מרחבית קרית שמונה

אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה

שלומית ארליך
שיר שפר

טמיר כהן

הדס צנוירט

סכנת סגירת המאפייה המרחבית בקרית שמונה ופיטורי מאות עובדים

אנחנו בסעיף האחרון בסדר-היום: סכנת סגירת המאפייה המרחבית בקרית שמונה ופיטורי מאות עובדים. קיימנו שני דיונים בעניין הזה. בעצם היה מכרז שאמר בתוצאות שלו, שבעצם משרד הביטחון מפסיק לרכוש את הלחם מהמאפייה המרחבית בקריית שמונה וזה יביא לפיטורי 120 עובדים מקריית שמונה אבל בעצם בסך הכול 150 עובדים. ביקשתי ממנכ"לי משרדי הביטחון והכלכלה לדחות את העניין הזה, לראות, אולי ניתן למצוא פתרון ודחו את זה. עכשיו המציאות היא כזו שבה זה עומד במצב הזה שמעבירים את זה למאפייה אחרת, והמאפייה המרחבית בקריית שמונה תיסגר ולעובדים לא תהיה פרנסה בקריית שמונה שזה דבר נורא ואיום.

גם ביקשת – ועדת הכספים גם הנחתה שוועדת המחירים במשרד הכלכלה צריכה להתכנס כדי לקבוע את המחיר, והיא טרם התכנסה לדון בעניין העלויות הייצור של הלחם. זה קריטי מאוד כדי לקבוע, כי אי אפשר לקיים מכרז אם אין את זה.

בסדר. תכף נשמע גם את משרד המשפטים. בבקשה.

הדיונים שקיימנו פה מטרתם היתה לראות איך אנחנו באים לקראת העובדים האלה, והיה סיכום אחרון שוועדת המחירים תתכנס כי המחיר שברמן נתן שם, לפי הנתונים שיש בידינו, הוא מחיר הפסד, וזה לא היה מחיר מינימום בעצם. ביקשנו לדעת מה קורה עם זה. היה סיכום שתתכנס הוועדה הזאת. לצערי הוועדה לא התכנסה, נכון למה שאנחנו יודעים.

התכנסה.

נשמח לשמוע מה היה, כי לא קיבלנו עדכון למרות שהוועדה היתה צריכה לקבל עדכון.

גם פניתי לשר הביטחון.

גם אני, והוא לא עונה.

חזרו אליי שלשום מהלשכה שלו, כי אני מהקואליציה.

משרד הביטחון, בבקשה. דיברתי עם מנכ"ל משרד הביטחון בשבוע שעבר. אני רוצה לדעת האם ניתן להאריך את המועד. בינתיים נשמע גם ממשרד הכלכלה, נראה מה ניתן לעשות.

שלום, אני מהלכה המשפטית. נכון להיום הוגשה עתירה כנגד משרד הביטחון, כנגד מנכ"ל משרד הכלכלה מטעם המאפייה שזכתה בשני אזורים במכרז.

לא שומעים.

נכון להיום הוגשה עתירה על-ידי המאפייה שזכתה בשני אזורים במכרז בבקשה לפעול לקדם את הוצאת ההזמנה. בעצם לאחר שיח עם הפרקליטות ועם משרד הכלכלה למיטב ידיעתי, ותכף משרד הכלכלה יעדכן, אין כוונה לפקח על המחירים ולכן אין עוד עילה להמשיך לעכב.

את אומרת שמפסידים מזה שהיה מכרז?

נעשתה בדיקה על-ידי רשות התחרות. היא קבעה שאין פה עניין של מחירים הפסדיים. אין פה בעיה עם המחירים במכרז. זה לא בדיקה שלנו; זה בדיקה חיצונית שמשרד הכלכלה פנה לרשות התחרות.

הוועדה אמרה שזה לא מחיר הפסד.

תכף נשמע את משרד הכלכלה, אם זה מחירי הפסד או לא.

אם זה מחיר הפסד, יש פה בעיה.

זאת המציאות, שיש בג"ץ, וזה מה שאתם צריכים לעשות מבחינת התביעה? תכף נשמע. אי אפשר לשחק ראש קטן בעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, אם יש הליך משפטי, למה מפסיקים את הפעילות של המאפייה? צריך לחכות לראות מה יהיה.

משרד הכלכלה.

הוא מכבד בנוכחותו, מגיע המנכ"ל. יישר כוח.

התביעה שהוגשה על-ידי מאפיית ברמן נגד משרד הביטחון ונגדי אישית – אני לא כל כך מבין למה – הסיפור כזה: המחיר שרשות התחרות בדקה אכן קבעה שהמחיר אינו הפסדי, כמחיר שולי. מי שלמד כלכלה שנה א' יודע שמחיר שולי זה המחיר – מישהו מייצר הרבה דברים, עכשיו מייצר עוד מוצר קטן שזה לחם אחיד, שזה המוצר העיקרי של המאפיות הגדולות האלה. לכן באותו זמן שברמן רוצים שמשרד הביטחון יכיר שזה מחיר סביר, ברמן בא לוועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה, ומבקשת שמחיר הלחם המפוקח לייקר אותו מעבר לעלות הלחם, מעבר ל-5.10. כלומר הם מגישים מכרז למשרד הביטחון שהם אומרים שהעלות שלהם 2.70, ואומרים לוועדת המחירים לממשלה, ואומרים: 5.10 לא מספיק לנו.

לא ייאמן.

זה לא יעבור בשקט.

לכן היה לי חשוב לדייק את מה שאמרה נציגת משרד הביטחון. נכון שרשות התחרות קבעה 2.70, אבל היא כתבה במפורש שזה מחיר שולי. אף כלכלן לא יכול להצדיק פער בין 2.70 ל-5.20 כאילו הוצאות של הנהלה וכלליות וכו'. לכן ועדת המחירים כן התכנסה אבל עדיין לא הגיעה למסקנה כי הפער כל כך גדול שאף כלכלן לא יכול להסביר את זה.

או יגידו שזה קרוב ל-5.10, ואז המחיר של משרד הביטחון חייב לעלות, כי 2.70 זה מחיר הפסדי; או יגידו שזה קרוב ל-2.70, אז כל עם ישראל יכול ליהנות מלחם אחיד במחיר יותר זול. לכן הבקשה שלי למשרד הביטחון היתה – זה נושא רציני. לחם אחיד זה מוצר הכי נצרך בארץ. תנו לנו עד סוף השנה לבדוק את הנושא הזה עם כלכלנים ונגיע למסקנה. או רימו אותנו לאורך כל השנים כשביקשו 5.10, או נותנים מחיר הפסדי כדי לסגור את מאפיית קריית שמונה. לא יכול להיות שני הדברים.

אומר לי מנכ"ל משרד הביטחון, שיש ביקורת מרומזת עליך. הוא לא דיבר נגדך.

רק תבעו אותי בבית משפט.

שיחה שהיתה לי עם מנכ"ל משרד הביטחון בשבוע שעבר – הוא מסכים. אומר: רציתי לדחות את זה, אבל הפרקליטות אומרת: אתה חייב ליישם את זה מיידית. משרד הכלכלה הוא חלק מהמשחק הזה. משרד הכלכלה צריך לבוא לפרקליטות ולומר את מה שאתה אומר.

אמרנו.

לכן אתה צריך לבוא לכאן לוועדה, לומר לנו מה לעשות. הרי אין לנו סמכות.

גם לי אין סמכות. אני לא יכול לומר למשרד הביטחון מה לעשות במכרז. אמרתי את דעתי, והם באמת דחו את זה בכמה חודשים כפי שציינת. אני חושב שזה לא מספיק.

אבל הפרקליטות אומרת: תיישם את זה במיידי.

אני לא יכול להתווכח משפטית עם הפרקליטות. הם אומרים שמשפטית צריך לאפשר למשרד הביטחון לממש את המכרז. עמדתי כפי שאמרתי אותה – שלחתי אותה בכתוב. שלחתי למנכ"ל משרד הביטחון שלאור הפער העצום הזה שגילינו ממשלת ישראל צריכה – זמן – או נוזיל את הלחם לכל עם ישראל או המחיר- - -

מתי שלחת את המכתב הזה?

ב-10 במרס. כן קיבלתי מכתב חזרה ממנכ"ל משרד הביטחון והוא אומר שהוא מוכן לדחייה נוספת אבל בדבר נכונותכם לקחת אחריות על תוצאות ההליכים המשפטיים.

זה תמיד איומים, כמו תפתחו את השגרירות, תהיה אינתיפאדה. משרד הביטחון מומחה להפחיד את כל העולם. לא ייאמן.

יש פה חברים בוועדת הכספים המשותפת לחוץ וביטחון. יש לנו כמה מנופים גם מול משרד הביטחון. את האיומים האלה שלא יפעילו עלינו. מי שמבין, יבין.

בבקשה.

תודה. שאלה עניינית. איזה כלכלן יוכל לעשות עבודה עד סוף השנה, שלא יכול לעשות עכשיו?

במשך שנים רבות כלכלנים ורואי חשבון ואנשי האוצר שעומדים בראש ועדת המחירים ואנשי משרד הכלכלה הכירו בעלויות של 5 שקלים, 5.10 שקלים.

למה צריך כמה חודשים כדי להבין את הפער?

לא יודע. צריך לקבל החלטה.

למה צריך כל כך הרבה זמן?

אמרו להם: זה המחיר, 5.10.

כמה ימים, סוגר את עצמו, מקבל החלטה. זה לא רלוונטי. צריך כלכלן לשבת, לא צריך לחכות עד סוף השנה. אני לא מבינה את התהליך.

זה שעשר שנים עבדו עליהם או הם טעו – נאמר שרשות התחרות צודקת וזה סביב ה-3 שקלים, כלומר עשר שנים הוועדה הזאת אישרה לממשלת ישראל לשלם מחיר מופקע למאפיות. זו המשמעות. אני לא חושב שזה מהיום למחר. אני רוצה לתת זמן כדי שהמאפייה הזאת לא תיסגר, לא מתבייש לומר את זה. זה הסיפור.

אנו מוכנים לחשוף כל נייר שצריך. אני בספק לגבי המאפיות הגדולות, כמה הם ישתפו פעולה.

לגבי המכתב שמשרד הביטחון שלח לך, אם יש פה תגובה או איום לגבי הפיצויים, אולי כדאי – מאחר שאלה פערים שאי אפשר להסביר אותם, וייתכן שיהיה פה שינוי, אולי גם המשרד שלכם, גם משרד הביטחון, גם משרד האוצר, שלושה משרדים די גדולים יתאחדו ביחד לקחת אחריות מבחינת פיצויים לאותו הליך שיהיה בבית משפט. שלא תספגו את זה לבד, שהוא לא יגיד שהוא מוכן לספוג את זה לבד. אני מדבר רק אם נצטרך לפיצוי כספי.

המנכ"ל – יישר כוח לך, ואני חייב לומר שתמיד הלשכה שלך היתה אוזן קשבת. דיברת על המחיר השולי שמתכוונים שיכול להיות שהוא סביר ובמינימום. האם המחיר השולי של מאפיית ברמן יכול להשתוות למחיר השולי של מאפיית קריית שמונה? הווה אומר שכשאתה מגיש מכרז בכמויות שהם מגישים, שהם מייצרים, המחיר השולי שלהם – הם יכולים להתמודד עם המכרז, אבל הם, גם אם רוצים להוריד למחיר השולי הזה, הוא לא יכול, אז אם כך המכרז לא נמצא שוויוני. אם אתה מתייחס למחיר השולי של מאפיית ברמן, המחיר השולי שלהם זה לא מחיר שולי – גם אם רוצים לעמוד, לא יכולים לעמוד בו. אני לא למדתי כלכלה.

לא למדנו מה שנעשה פה. כאילו קריית שמונה לא מקום לאומי שחייבים לעזור להם. מיקי, בבקשה.

קודם כל תודה לך, אדוני מנכ"ל משרד הכלכלה, על העבודה. זה האיר לנו את הנושאים האלה. גם בפעמים הקודמות טענתי שהמכרז הוא בולעני, תוקפני, אגרסיבי. אנחנו נמצא 150 או 100 עובדי המאפייה חוסים תחת דמי אבטלה של מדינת ישראל. מדינת ישראל מצד אחד תעלה את מחיר הלחם האחיד. מצד שני, ברמן יזכה באספקה של לחם במחיר של 2.70 עבור משרד הביטחון, ישלים את ההפרש על חשבון הציבור הישראלי – לא צריך להיות כלכלן כדי להבין את זה, ובא שלום על ישראל. המדינה לכאורה תזכה בלחם מוזל רק עבור משרד הביטחון ברמת הגולן – זה רבע מדינה בקושי, ואנחנו נשלח 150 עובדים הביתה. נשלם להם דמי אבטלה. אני כבר לא מדבר על הפצע החברתי, הנפשי – מה זה עושה לעיר כמו קריית שמונה. יש פה תושבי קריית שמונה – הם יידעו את זה טוב ממני כדי להגיד את זה - חברים שבאו מהפריפריה. אני אומר לכם – אסור לממשלת ישראל, אסור לוועדת הכספים, ואני אומר לכם, משרד הביטחון – אתם תמצאו את הדרך המשפטית לפתור את הבעיה. שאם לא כן - אני לא אוהב לאיים, אבל יש פה חברים שהם חברים בוועדת הכספים המשותפת לוועדת חוץ וביטחון ו-וועדת הכספים. מתגלגלים שם הרבה מאוד כספים, לא רק לחם. אתם לא יכולים להשתמש בנו במנוף, כי המנוף שלנו יהיה הרבה יותר חזק אם נצטרך להעביר כספים בוועדה משותפת לחוץ וביטחון ו-וועדת הכספים. לכו הביתה. התחננו אליכם פעם קודמת – לכו הביתה, תבטלו את המכרז, תעשו מה שאתם צריכים. זה בולעני, זה תוקפני, זה יפגע בעיר שלמה. אנחנו מדברים ללב שלכם. תעבירו את הדברים שלי כמו שאתם רוצים למנכ"ל משרד הביטחון. זה לא יכול לעבור בשלום. אין פה קואליציה-אופוזיציה. כולם פה תמימי דעים. לא ניתן לזה לעבור. תודה רבה.

אני חייב לציין שאז כשדיברנו עם מנכ"ל משרד הביטחון אכן דחו את זה. שלא ישתמע שכביכול הוא לא שמע מה שביקשנו. הוא שמע. נראה מה אנחנו עושים תכף. הוא האריך את המועד. הבעיה המרכזית שנכנס פה הגורם המשפטי. בבקשה, מאיר כהן.

וגם ברמן כשיבואו לבקש מחיר על לחם, יפגשו אותנו.

אדוני, כנראה שהוועדה מתגלה מה שלפלר סיפר, הפער בין השולי לבין ה-5.20, זה מדהים. לא להאמין. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך ולחברים בוועדה כראש עיר. יזם שבא לבנות מפעל בקריית שמונה או בדימונה או בבית שמש או באזורי עדיפות, אני משער שבשביל להקים מפעל, 50, 60 עובדים, בסך הכול העזרה של המדינה יכולה להגיע לעיתים 30 או 40 או 50 מיליון שקלים. זה מדהים. כדי להקים מפעל בקריית שמונה של 120 עובדים, ולא משנה מה הוא עושה, זה יהיה הלואו טק הכי נמוך. המדינה משלמת ברוחב לב, וזה נכון בצדק. יש לנו כאן מצב שבו עושים בדיוק ההפך ומתווכחים בין המנכ"לים של המשרדים.

להערכתי צריך לעשות דבר אחד – ברגע שהפרקליטות והמשפטנים נכנסו, אי אפשר להימנע מהם. זה ביטול המכרז. לשלם את הקנס. ואומרים לי ששר האוצר אמר בפיו: אני מוכן לשלם.

נכון. אתה צודק. התחייב מכל כל במה. אמר את זה.

הדבר השני - וזה הדבר הדרמטי, שהוא מאוד חשוב. מכרזים כאלה שנולדו בחטא, בגלל החישוב הלא נכון, אני פוסל אותם. צריכים הסכמה של מנכ"ל משרד הביטחון, או לחילופין, מר לפלר, אתה צריך לשלוח עוד מכתב, למרות שמאיימים עליך ואתה מתגרה באי נוחות, ולהודיע שעד שלא סוגרים את הבדיקה, שזה כנראה ייקח עוד 6, 7 חודשים - להוריד את החרב שמונפת מעל ראשם. הם ב-10 במאי צריכים לסגור.

קרן, בבקשה.

אני אעשה את זה קצר, כי היינו פה בכל הדיונים. לא רוצה לחזור על מה שנאמר. דרשנו אז קטי את הדיון על המאפייה כמקור פרנסה בזמן קורונה שכבר נגמרה מאז, בעיר כמו קריית שמונה, לא היה נראה לנו סביר. אמרנו שאנחנו מנסים להחיות כל עסק, אנו משמרים עסק חי ובטח לא נותנים לאף עסק לקרוס. זה היה אירוע. אחרי זה עוד מעט ייגמרו החל"תים ונצטרך לראות איך אנחנו עדיין משאירים עסקים חיים. אין שום סיבה וסיכוי שבעולם שניתן לעסוק כזה להיסגר בעיר כזאת. זה תפקידנו כאן. ודאי שלא מה שנאמר פה. לו הייתי הדובר פה הייתי מוציאה על זה את הכותרת של האירוע הזה, שיש פה מאפייה שמבקשת מכלל אזרחי ישראל לממן לעצמה את המכרז שבו היא מורידה מחירים למשרד הביטחון. זה כל הסיפור. אנחנו כל האזרחים הולכים לממן את הפער במחירים כדי שהם יזכו במכרז משרד הביטחון. זו הכותרת של הדיון הזה.

תודה. קטי, בבקשה.

לא אחזור על מה שנאמר, אבל אעשה סדר. הפתרון הוא מאוד פשוט. הביטול של המכרז הוא הכרחי. יש לנו גם גיבוי משר האוצר שאין מקום להיסוסים או גרירת רגליים. אמר שיגבה את המשרד בעלויות הכרוכות בביטול המכרז כך שלא צריכה להיות בעיה. מספיק זן בזבזנו, חמישה חודשים מהדיון הקודם, אדוני היושב-ראש. אותם אנשים שאני מקבלת מהם מסרונים שהם עובדים שם, עזוב את החרדה הבריאותית שקיימת, וכל עם ישראל היה בתוך החרדה, אבל גם החרדה הקיומית שלהם, מה הולך להיות שם - אנחנו מדברים על קריית שמונה – לא על מרכז הארץ. אני לא רוצה להתייחס למאפייה כזו או אחרת שזכו, אבל ודאי הם לא יקרסו, אבל המאפייה הזאת כן תקרוס. כפי שאמר ידידי מאיר כהן – זה כל כך נכון. מרכז ההשקעות משקיע כל כך הרבה כסף במפעלים. אני בטוחה שהוא גם השקיע במאפייה הזאת.

שקל המאפייה לא קיבלה בכל שנות קיומה.

אולי לא היית אז.

מה זה משנה עכשיו? אני לא מנהל את הדיון הזה.

אני חוזרת ואומרת - יש דברים שהמדינה הזאת שלחה אנשים לגור שם. גם צריך לדאוג להם, וגם אם זה בעניין ביטול מכרז, ולשלם, זה המקום. אגב, שמישהו פה לא יחשוב – אמר את זה מיקי, ואני תומכת במה שאמר. לא תהיה פה לא קואליציה ולא אופוזיציה. כולנו יחד לא ניתן שהמהלך הזה יקרה.

נכון. בבקשה.

יש פה רוב די ברור שחושב שבתנאים האלה צריך לבטל את המכרז, אבל גם המצב הזה שבו יש הליך משפטי שמעורב בו המשרד, והמשרד אומר: אנחנו צריכים עוד זמן, והמשרד הממשלתי השני מערים קשיים על פנייה לבית המשפט בבקשה של דחיית הדיון זה משהו בלתי נתפס. קרב המנכ"לים הזה לא ראוי. משרד ממשלתי שמופקד על תחום אומר: אני צריך זמן לבדיקה, אז כמעט באופן אוטומטי צריך להציג את העמדה הזאת לבית המשפט, ואין לי ספק שבית המשפט מקבל אותה, וצריכה לצאת מפה גם פנייה למשרד.

לא ייתכן שבמכרזים ממשלתיים לא תימצא הדרך המשפטית – הכסף הזה הוא ציבורי, והמכרזים האלה הם מכרזי ממשלה. במכרזי ממשלה השאלה של הבטחת תחרות של עסקים קטנים, התמיכה בפריפריה, חייב להיות שיקול בתוך המכרז. זה לא מכרז של חברה פרטית. הנושא הזה צריך להיות מטופל על ידי ועדת הכלכלה ועל ידינו. בכל תקנה תמיכה – ואתה מכיר היטב את הנושאים של תקנות תמיכה - יש ניקוד עודף למפעלים שקורים בפריפריה. בכל תקנת תמיכה מתייחסים למדרג סוציו אקונומי. צריך לחשוב איך במכרזים ממשלתיים הדבר הזה בא לידי ביטוי.

תודה. בבקשה.

אני מנהל את המפעל. אני חושב שיש פה תמיכה ראשונה בוועדה הראשונה של הכספים. יכלו למנוע מאתנו את מריטת העצבים האלה שמופיעים לכל ה-120 כל חודש: בסוף החודש אתם הולכים הביתה. כמה אפשר למרוט עצבים לעובדים במשך חצי שנה ברצף? באים המחלקה המשפטית ואומרים: אנחנו הולכים לפי שיקול הדעת המשפטי – זו רק דעה. המחלקה המשפטית של משרד הביטחון. כאילו מזדרז להעביר מהר את המכרז, לגמור עם זה. להסתכל לטובת הציבור, שזה אנחנו. אנחנו העובדים, אנחנו קריית שמונה. תטפלו בנו. תגיעו קודם כל למסקנות של המלצה של ועדת הכלכלה, תגיעו לזה. אתם רוצים להרוג אותנו לפני המסקנות? בינתיים העובדים עובדים, שב-10 בחודש בשבוע הבא כולנו אמורים ללכת הביתה לפי המסקנות הקרות של המחלקה המשפטית. זו החלטה קרה. מיכאל ביטון, אנחנו בהידברות איתו. הוא צריך לקחת אחריות. הוא אמר שהוא יודע לקחת אחריות. הוא לא לקח אחריות. קח אחריות, ותגיד: טובת הציבור לפני המכרז, לפני הכול. תן לוועדה להגיע למסקנה. עד אז תנו לנו קצת אוויר ותפסיקו להחזיק את כולם במתח. איך לאנשים יש חשק לעבוד, לספק ממטולה ועד אילת, ויש פה נציג של משרד הביטחון. הוא לא יכול לומר לך שיחידה אחת לא מקבלת לחם. איזה מוטיבציה יש לקום בבוקר, שכל יום אומרים לך: בסוף החודש אתה הולך הביתה? חצי שנה. למי הם רוצים למרוט את העצבים? אנשים במפעל כבר התמוטטו. פינו אותם באמבולנס. מה הם רוצים שיקרה? שהוועדה תגיד: הגענו למסקנות, עשינו מהלכים?

תודה. ינון.

היה סיכום עם משרד האוצר. לצערי זה עדיין לא מומש. היה סיכום שהיה יכול לפתור את הבעיה – שתהיה פגישה במשרד האוצר עם מנכ"לי האוצר, הביטחון והכלכלה.

זה אני הולך לבקש עכשיו.

שר האוצר אמר, שהוא מוכן להיות בדיון הזה, וזה מה שחשוב.

את זה אני מבקש להחליט. אני יודע את הבעיה המשפטית. כינסתי את הוועדה בשביל זה. תודה רבה. ראש עיריית קריית שמונה בזום, לדקה אחת.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא אחזור על הדברים. אהיה מאוד קצר. שמענו את מנכ"ל משרד הכלכלה ידידי ואני שמח שיש מנכ"ל רציני. אמרתם את זה. לא אומרים שבחו של אדם בפניו אבל זה באמת מקצתו. מהדברים האלה אנחנו יכולים להבין: אל"ף, לא עושים לנו טובה. משתמע פה כאילו נותנים טובה או עדיפות לפריפריה. אני לא רוצה טובה וגם לא רוצה להרוויח זמן. אני רוצה להרוויח צדק. כששמענו קודם את מנכ"ל משרד הכלכלה אומר את הפערים ומה ששמעתם, אנו מבינים מזה דבר אחד – או מישהו, שזה עסק פרטי, אדם פרטי למטרות רווח, עשה מיליונים כל השנים האלה על חשבון הציבור, או יש פה תחרות לא הוגנת במטרה לדחות החוצה ולהעלים מאפייה בפריפריה. כך או כך הציבור מפסיד. גם אם נוציא את המאפייה הזאת מהמשחק ונשאיר את השוק הזה מאוד קטן, תחרות מאוד קטנה, שגם כולנו יודעים מה היה בעבר עם אותו שוק בתיאום המחירים, הציבור מפסיד. ואם הציבור משלם יותר- -

מה אתה מציע, אדוני ראש העיר?

שמענו את הדברים. אם שר האוצר מוכן לשלם את הקנס, בואו קודם כל נבטל את המכרז הזה, אל"ף כדי שלא יהיה אותו עינוי דין כפי שמכירים במשפט. אותו מצב שתיאר היושב-ראש – העובדים האלה נמצאים בחוסר ודאות כבר חצי שנה. קודם כל נסיר מעליהם את החרב. בזמן הזה תעשו את הבדיקות שצריך, ואחריהן תצאו למכרז חדש.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. אני מבקש – תמונת המצב היא כזו. נכנסה פה עכשיו הלשכה המשפטית והיא אומרת שצריך באופן מיידי. לוועדה אין סמכות לומר שאנו סבורים אחרת. אמר שר האוצר שהוא מוכן לקחת על עצמו את העלויות של כל הכרוך בעניין הזה. אני לא בטוח שמתקיים דיון, מה שאמר קודם ינון אזולאי, שמתקיים דיון בין משרד האוצר, הכלכלה והביטחון, אני לא בטוח שאי אפשר להגיע למסקנות, כי אם אכן זו תמונת המצב, אדוני מנכ"ל משרד הכלכלה, אם אכן גם הלשכה המשפטית שלך וגם הלשכה המשפטית של משרד הביטחון וגם משרד האוצר יגידו שיש פה נושא ציבורי מהמדרגה הראשונה, המאפייה הולכת להיסגר בקריית שמונה, אנו נראים מדינה חלמאית, כמעט כמו מירון. לא לוקחים אחרית על כלום. מוציאים מכרז עם פער כזה, שיושב פה מנכ"ל מכובד ממשרד הכלכלה ומראה פער בלתי מתקבל על הדעת. ולא יכולים לשבת שלושת המנכ"לים של משרדי הממשלה ולהגיע למסקנה ולומר לנו מה המסקנה הזאת?

אני מבקש ממנכ"ל משר הביטחון – אתם נציגי משרד הביטחון – עם מנכ"לי משרדי הכלכלה והאוצר, שיישבו עוד השבוע וינסו להגיע למסקנה. אם אכן זו תמונת המצב, כפי שדוד לפלר מציג אותה, עם פערים כאלה גדולים ושצריך זמן כדי לפתור את הבעיה הזו ושר האוצר אומר שהוא מוכן לקחת על עצמו את הנזקים הכספיים שייגרמו כתוצאה מזה – אני מבקש לדעת מסקנות. ששלושת המנכ"לים יישבו ואני מבקש בתוך שבוע לדעת מה קרה עם הישיבה הזאת ומה קרה עם החלטה בעניין הזה.

אנחנו לא נוכל להסכים לזה. אני לא יכול לעשות כלום בנושא המשפטי, אבל גם לא יכול לחזור על מה שמיקי לוי אמר. אבל אנחנו רשמנו לנו את הנושא של משרד הביטחון, רשמנו את הנושא של המאפיות. אין דבר שלא עובר פה בוועדה, ואם הוא לא עובר פה בוועדה, הוא עובר בוועדה המשותפת.

ביקשנו את זה וזה לא קרה.

לפני חמישה חודשים ביקשנו את זה.

בינתיים היינו בכמה חודשים בעייתיים מבחינת המעקב בנושא הזה. הייתי בטוח שהנושא הסתדר אגב. היינו בבעיה. כעשיו יושבת ועדה. אני לא צריך אישור של ועדת הסכמות כדי לכנס את הוועדה. אבוא לפה, אכנס את הוועדה. שיבואו לפה, יסתכלו לעובדים הביתה ויגידו להם: תלכו הביתה. נעשה את זה. אומר שר האוצר שהוא מוכן לקחת על עצמו. אומר מנכ"ל הכלכלה: אלה הנתונים. אומר מנכ"ל משרד הביטחון: הלוואי שאני יכול. אני רוצה להאריך את זה. ואז נעשה עוד דיון.

רק שמשרד הביטחון יצטרך לגשת לבית המשפט ולומר- - -

אני מבקש שמשרד הביטחון ייכנס לעניין הזה. לשבת איתו, לומר את מה שהוא אומר פה. לא לומר לנו. לומר לכם. חוץ מכל הדברים המשפטיים ומה שעומד על סדר היום, יש גם מדינה ואזרחים ופריפריה וקריית שמונה.

אנחנו מבקשים ממשרד הביטחון לגשת לבית המשפט ולהגיש בקשה ל-45 עד 60 יום. גפני, אני מבקש ממנה"ר, היועצת המשפטית, סגן מנה"ר, להגיש בקשה לבית המשפט לקבל ארכה של 45 יום כרגע. לא לעשות את זה בעוד שבוע. כי ביום שני נגמר הזמן. לכן גם לא יהיה זמן לשבת ולהסדיר את העניינים. זה הצעד הראשון. גם בית המשפט העליון נעתר לבקשה לדחייה, מה קרה?

אם העילה היא בגלל צורך של משרד הכלכלה להמשיך לבחון את המחירים, משרד הכלכלה הוא צד לתביעה, ומשרד הכלכלה יכול לפנות לפרקליטות באותה בקשה.

אתם בורחים מאחריות.

למה שמשרד הכלכלה יפנה? תגישו את זה ביחד.

מנכ"ל משרד הכלכלה מפגין אומץ, והוא יגיש את הבקשה לדחייה. ממש תודה רבה.

אם יש רצון טוב לפתור את הסוגיה, תגישו יחד.

משרד האוצר לא נמצא פה. חשוב שהוועדה תפנה לשר האוצר עוד היום, שהוועדה החליטה שהיא רוצה את הפגישה המשולשת הזאת עוד השבוע.

תודה רבה.

הוועדה צריכה לומר שהיא רואה את האחריות האישית של כל אחד מהשרים לפתרון של האירוע הזה. אולי זה ידרבן אותם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.