פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ישיבת ועדת הכספים הזמנית
03/05/2021


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שני, כ"א באייר התשפ"א (03 במאי 2021), שעה 11:15

מתווה הסיוע לחברת אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ניר אורבך
קרן ברק
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
מאיר כהן
אופיר כץ
מיקי לוי
יואב סגלוביץ'
עודד פורר
גלעד קריב
יעל רון בן משה
מוסי רז
יפעת שאשא ביטון
קטי קטרין שטרית

יעקב מרגי

חיים בורובסקי - רפרנט, משרד האוצר

עמית וסאל - רפרנט משרדים מנהליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

דניאלה גרסון - ממונה מותגי תיירות, משרד התיירות

אביגל שורק - מנכ"ל, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

שלומי עם שלום - מנהל מטה מנכ"ל, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

יצחק אליאב - CFO, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

שרון בן יצחק - יו"ר מועצת עובדי אל על, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

ירון רז - יו"ר ועד מינהלי אל על, אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ

מידן בר - יו"ר איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

שיר שפר

טמיר כהן

הדס צנוירט

מתווה הסיוע לחברת אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

אני מחדש את הישיבה. נעבור לנושא הבא בסדר-היום: מתווה הסיוע לחברת אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ. הממשלה קיבלה החלטה לסייע לחברת אל על. חברת אל על כמו בכלל כל הנושא של התעופה קיבלה במהלך השנה של הקורונה מכה כלכלית מאוד קשה. היה סיוע שהממשלה קיבלה לגביו החלטה שהיא תעשה לסייע לאל על כדי לעבור את המשבר הזה. בינתיים אני שומע שיש קשיים בנושא הזה. לכן הבאתי את זה לדיון. היתה בקשה גם של כמה חברים בוועדה. מי נמצא פה מהממשלה שיכול לדווח על זה? בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לציין פרוטוקול שאחותי עובדת חברת אל על.

הערה – זה מתווה סיוע לענף התעופה ולא לחברה אחת.

זה כולל ארקיע וישראייר?

הכול שוויוני.

אנחנו מדברים על התעופה. הנושא היה אל על כל הזמן, אבל אני מבקש לשמוע על הכול.

אתן בשתי מילים רקע, ואציין היכן זה עומד כרגע. כפי שציינת, בחודש ספטמבר הממשלה קיבלה החלטה 375 על סיוע לחברת אל על שכלל שני רכיבים עיקריים: הראשון הוא רשת ביטחון שהחברה תעשה/ עשתה בהיקף 150 מיליון דולר. ההנפקה הזאת הסתיימה בהצלחה. המדינה העמידה רשת ביטחוחן מלאה על כל ה-150 מיליון דולר. בסופו של דבר ההנפקה הצליחה ומומש מזה רק סדר גודל של 100 ומשהו מיליון שקל. הרכיב השני היה ערבות מדינה להלוואה שהחברה תיקח. לפי החלטת הממשלה, פעלנו, בשיעור של 250 מיליון דולר. בעקבות התארכות המשבר וקושי של החברה לגייס את הכסף מהבנקים, היה משא ומתן ארוך שהשתתפנו בו גם אנחנו, גם החברה, גם הבנקים. הריביות מאוד עלו, הסכומים עלו. קשה ראינו שהאירוע הזה קשה לכנס אותו, וגם אם הוא בסופו של דבר ייסגר, עלויות המימון שלו לחברה יהיו גבוהות מאוד. לכן ניסינו לחשוב על מתווה אחר שיסייע כאמור גם לאל על וגם ליתר חברות התעופה. הרעיון שחשבנו ועליו הגענו להסכמה גם עם אל על וגם עם ישראייר- - -

מה זה היתר? ישראייר וארקיע?

כן. הרעיון הוא להקדים לחברות התעופה את קניית כרטיסי הטיסה בגין המאבטחים במערך אבטחת התעופה. רכשנו מראש את הכרטיסים האלה לתקופה של עשרים שנה, שילמנו להם. אנחנו משלמים – חלף העמדת ערבות מדינה להלוואה, שלא כל כך הצליחה, המדינה הציעה לחברות שתרכוש מראש לתקופה של עשרים את כרטיסי הטיסה של המאבטחים ועובדי מערך אבטחת התעופה, לשלם להם מראש לעשרים שנה.

כמה כסף זה היה?

ב-2019 העלות עמדה בחברת אל על על כ-90 מיליון שקל, קצת יותר, ולחברות האחרות סדר גודל של 7 מיליון שקל. הגענו להסכם עם אל על שבגין העברת התשלום לחברה לעשרים שנה, קנייה מראש של הכרטיסים המדינה תשלם סך של 210 מיליון דולר. הגענו להסכם עם חברת ישראייר ממש לאחרונה מתווה דומה, בסכום של 16 מיליון דולר, ואנחנו נמצאים במגעים עם חברת ארקיע. לסכום הזה יש תנאים כדי לקבלו, בין היתר כדי לחזק את המצב הפיננסי של החברות, כדי לחזק את ההון שלהם, דרשנו שהבעלים יזרימו ביחס של 1 ל-2 הון מניות, כלומר המדינה שמה 210, אז הבעלים צריכים להנפיק הון מניות של 105 וכך גם עם ישראייר.

המחויבות של בעל השליטה היא נמוכה יותר, אבל יש לו גם מחויבות.

אז הכול בסדר?

ההסכמים האלה נחתמו. אנו כרגע מחכים לישיבת ממשלה והחלטת ממשלה שתאשר אותם. הישיבה היתה אמורה להיות ביום ראשון, ואנחנו מקווים.

אלה הבטוחות שהמדינה שמה את היד עליהם? כלומר מבחינתנו זה בסדר?

בהסכם הזה הצלחנו לעשות ווין ווין גם לחברה וגם למדינה, כי החברה, הריבית שהבנקים דרשו ממנה היו מאוד גבוהות. המדינה מהצד השני מגייסת כסף בריבית מאוד נמוכה. כל סכום שאתה משלם בריבית שהיא בין הריבית שהחברה מגייסת לבין הריבית שהמדינה מגייסת זה רווח גם למדינה וגם לחברה. על הסכום הזה הגענו להסכמות, ולכן יש פה חיסכון גם למשלם המיסים וגם לחברה.

עוד מילה על הבטוחות – יש התחייבות של החברות לא למשוך דיבידנדים. הכוונה היא שהכסף נשאר בחברות, כלומר גם הנפקת המניות כדי לחזק את ההון של החברה. שהחברות האלה יישארו חברות עצמן ולא בעלי מניות, יישארו יציבות, איתנות ויוכלו לשרוד משך שנים ארוכות.

תודה. בבקשה.

אביגל שוקש, מנכ"ל אל על מזה שלושה חודשים.

שיהיה לך בהצלחה. דיברנו. אני מבקש שתאמר מה המצב היום ומה היו הציפיות שלכם. איפה הפער. הרי היה פער. בבקשה.

אסקור את הדברים בצורה מסודרת, ואשמח לענות על שאלות אחרי זה. חברת אל על במשבר הכי גדול שהיה בתולדותיה. ממשלות בעולם לאורך כל תקופת המשבר הקפידו לעזור לחברות התעופה שלהם לעזור ולפני חודשים ארוכים, בארצות הברית כבר ביולי שעבר – אנחנו נמצאים באיחור מאוד מאוד משמעותי ביחס למה שקורה בעולם. גם ממשלת ישראל החליטה לסייע, ויש הצעת מחליטים 345. אני רוצה גם לציין לחבריי מהאוצר, שעמדנו בכל התנאים שמופיעים בהסכם, שנחתם ביום 18 במרס. מאז 18 במרס אנו שבויים בהסכם הזה ואנחנו לא יכולים להוציא לפועל את תוכנית ההתייעלות, לא יכולים להחזיר כספים ללקוחות, לא יכולים להיפרע עם ספקים, והחברה שבויה בידי ממשלת ישראל, במילים הכי ברורות. נעתרנו והסכמנו עם האוצר לאחר שהאוצר פנה אלינו עם ההסכם הזה. אמרנו שאנו עושים את ההסכם הזה אבל צריכים ודאות ומהירות. במצבים כאלה יש חשיבות לקצב. אנחנו כמעט חודשיים אחרי, אני מדגיש – ההסכם נחתם ב-18 במרץ, ואחרי כמעט חודשיים אחרי. הנושא מתעכב. זה פוגע בעובדים, בלקוחות, בספקים. מדינות אחרות כבר פונות אלינו – למה לא החזרנו כספים ללקוחות שלהם.

כבוד היושב-ראש, צריך דבר מאוד פשוט: לקיים הצבעה טלפונית עוד הערב, ולכבד את ההבנות ואת ההסכמים שהגענו עם האוצר. כל עיכוב הוא קריטי, וההשלכות מסוכנות לחברה. צריך כסף ללקוחות, ספקים, עובדים שמחכים - זה דיני נפשות, כבוד היושב-ראש. זה לא זמן למשחקים. זה זמן למעשים.

אגב, מה לגבי הפיצויים של הנוסעים, זה שמרגי האריך לכם שלוש פעמים?

כדי להחזיר את הכספים ללקוחות, אנחנו- - - לכל ההסכמים שנחתמו, ומאוד אשמח.

שאלה למנכ"ל. קודם כל, אנו מאחלים לך, בשמי ושם ועדת הכספים, בהצלחה. אנו מאוד מקווים שתצאו לדרך חדשה, כלל חברות התעופה. כאחד שעמד יחד עם שותפים נוספים בראש השדולה למען התעופה בישראל, אני מכיר בחשיבות העניין. אם כי אתה צריך לדעת שהוועדה הזאת עוסקת לא אחת גם בדיני נפשות, למרותש שהרוב הוא נושא כסף, וזה פיטורי עובדים. אנו מאוד-מאוד רגישים לעניין הזה.

אני מבין שנושא ההתייעלות מחייב נושא של פיטורי עובדים על פי גיל. אם תוכל קצת להרחיב את דעתנו, ואנו לא הולכים לתוקף אותך. אנו מבינים שצריך – אנו רק רוצים להבין איפה אנו עומדים עם אותם אלפי עובדי אל על שהולכים הביתה.

קרן ברק הגישה בקשה לדיון – זה היה בכנסת הקודמת. לכן היא לא מופיעה פה. בבקשה. אחרי זה חבר הכנסת מרגי שוועדת הכלכלה היתה צריכה לדון בעניין.

יש פה כמה צדדים, כולל פרישת העובדים, וחשוב שנשמע את הוועד. בנושא הזה ביקשתי בתקופת הבחירות שנעלה את זה שוב ושוב, פה בוועדת הכספים, כי בוועדת הכספים אישרנו איך שיצאנו למשבר, אישרנו את המתווה עם ערבויות הבנקים, וכל הזמן חשבנו שזה מתקדם, ודיברתי איתך ועם טמיר, ומשבוע לשבוע וניסינו לבדוק למה לא משחררים את הכסף של הבנקים. היה קצר, אמרנו שנעשה שולחן עגול ונוכל לשמוע למה זה קורה ולמה זה נתקע.

קודם כל אנו שמחים שהנושא של הבנקים גם אם לא נפתר כפי שניסינו בהתחלה, מצאנו פתרון אחר מבחינת תשלום בערבויות של המדינה עצמה במתווים שאתם בחרתם. מה שכן חשוב - דיברנו על זה מתחילת המשבר, למעלה משנה, וזה היה צריך לקרות לפני למעלה משנה, וכבר אז אמרנו שאנו צריכים לתת את הבטוחות גם לעובדים, גם לספקים וגם לצרכנים, כי כל עוד אנחנו לא מאשרים את זה, זה יעכב את הפיצויים לצרכנים. לכן דרשנו את זה אז. היה אמור להגיע אתמול לישיבת הממשלה, המתווה הזה, להיות מאושר. לצערי הרב בגלל האסון הגדול ויום האבל ישיבת הממשלה נדחתה. אנחנו מקווים שזה יהיה כמה שיותר מהר, ואני לא בטוחה שיש המתווה של צוות- - - הלוואי, אבל אנו צריכים לדעתי לצאת מפה בקריאה שזה צריך להיסגר עוד השבוע.

אם אפשר בלשכה המשפטית לברר, אם הממשלה לא מצביעה, אם אנחנו נצביע, אם זה יעזור. מרגי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תמיד אנחנו תוהים מה כוחה של ועדה בכנסת. שבממשלה לעיתים קוראים את סיכומי הדיונים. אחד הסיכומים של הדיונים ועדת הכלכלה היה רכישה מוקדמת, אם לא הולך הסיפור של המתווה. אתה מדבר על 18 במרס האחרון. אנחנו מדברים על שנה שלמה שאנחנו מנסים להוביל יחד עם האוצר את הסוגיה הזאת של מתן אשראי וערבות המדינה. לצערי הרב האוצר, גם אם עבד, יכלו לגמור את זה עוד קודם את הסוגיה הזאת. אני שמח שיש הבנות. אם זה לא יהיה, גם המתווה הזה יכול להתמסמס.

במקביל, אנו מבינים את החשיבות של חברות התעופה הישראליות במדינת אי וכל האתגרים וכל מה שאתם עושים, גם מעבר לחובה העסקית שלכם, וכנ"ל לחברת ישראייר וארקיע. באותה נשימה, אנו כן תובעים את עלבונם של הצרכנים. אשראי הספקים שלכם הוא מעגל בלתי נדלה, ועם כל הקשיים שלכם הייתם צריכים לדעת – ראיתי שהיתה תזוזה חיובית בהחזר כרטיסים. הדולר היה בשפל. היה רצון להחזיר כמה שיותר. אני מבקש שגם הסוגיה הזאת תתקדם, מי שירכוש כרטיס חלופי – הצרכנים לא צריכים להיות אשראי ספקים שלכם. זה נושא אחד.

אדוני היושב-ראש, לא סתם נשאלה שאלה לגבי חברת ארקיע. אני מבקש שבסוגיה הזאת סיוע לחברות התעופה בעידן הקורונה לא יהיה מותלה בשום עניינים מתמשכים מהעבר. יש לארקיע כנראה דין ודברים או תביעה בסוגית שדה דב. לא להתלות זה בזה. לכן אני לוקח את האמירה של מר בורובסקי, שגם ארקיע במתווה ללא התליה לתביעה משפטית. אני מאחל הצלחה למנכ"ל החדש. אנחנו כאן.

אני מתנצל שאני צריך ללכת לנשיאות, אבל אני קורא פרוטוקולים.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל מילה טובה לחברת הכנסת קרן ברק, וגם ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מרגי. יש לי שתי שאלות לגבי תוכנית ההתייעלות. אם אפשר סקירה קצרה, מה היה עד עכשיו עם העובדים בתקופת הקורונה ומה המציאות אחרי ההתייעלות, וגם אשמח לדעת מבחינת הצרכנים, כמה לקוחות שקנו כרטיסים הסכימו להמיר את זה בכרטיס עתידי, וכמה לא הסכימו ואתם אמורים להחזיר להם את הכסף, והאם לאחר התוכנית הדבר הראשון שתעשו זה להחזיר למי שקנו כרטיס.

תודה. בבקשה.

אני מצטרפת לברכות למנכ"ל, ומצטרפת לדברי חבר הכנסת לוי לגבי העובדים, ומוסיפה – האם יש פתרון ל-4,000 העובדים שנמצאים כרגע בחל"ת, וצריכים לסיים אותו בשבועות הקרובים? כמה מהם יחזרו לעבודה? ומה הפתרון לגבי השאר?

החל"ת זה אנחנו המדינה.

לא פוטרו עובדים.

אני רוצה לומר – לוועדה הזאת יש רגישות – גם הסעיף הבא שנמצא על סדר-היום הוא הנושא של פיטורי עובדים. הנושא של העובדים אצלנו הוא דבר מרכזי. כמובן אנו לא נסיים לפני שיושב-ראש ועד העובדים והמנכ"ל יגיד מה תמונת המצב בעניין הזה, לאן אנו הולכים מכאן ומה בהמשך. מאיר כהן, בבקשה.

אני מאחל לך הצלחה. הכנסת לא עובדת. אני פונה אליך. אני מאוד מקווה שבסוף העובדים יבינו – אני בא מדימונה, והוועדים הם האנשים החזקים ביותר. יחד עם זה, תזכרו שברגע שהמפעל שבו אתם עובדים קורס – גם אתם קורסים. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר תגיעו למתווה שבו זה ייהנה וזה לא יחסר.

בבקשה.

כבר הגענו למתווה כזה. שמי שרון בן יצחק, ואני יושב-ראש הוועד. אני עובד 30 שנה בחברה. אני בוגר חיל האוויר כטכנאי מטוסים. אני פונה אליכם היום יו"ר ועד העובדים של על אל וכעובד בחברת תעופה שהם מבחינתי חברה לאומית ונכס אסטרטגי חשוב למדינת ישראל.

הבעיה היא שיש פה כאלה שאומרים לעצמם: זו חברה פרטית, חברה ציבורית. הייתי אומר לכם – לכו לאימהות האלה שבתחילת הקורונה הילדים שלהם היו תקועים בכל מיני נקודות בעולם בלי יכולת להגיע לילדים שלהם. ומי שהגיע אליהם באותם רגעים היו אנחנו, הצוותים שלנו, המטוסים שלנו הביאו אותם. תפנו לשר הביטחון שבזמן המלחמות הרכבות האוויריות היחידות שמביאות למחסנים שלנו את מה שצריך זה המטוסים שלנו והצוותים שלנו. הייתי אומר לכם - תפנו לאנשי התחזוקה שבזמן מלחמה תחת שמיים פתוחים, תחת מתקפת טילים מכינים את המטוסים כדי שהם יעלו לאוויר. הייתי אומר לכם תלכו לטייסים שלנו שהיחידים שמסוגלים לטוס בשמיים כי אף טייס זר לא מוכן לבוא לפה ואף חברה לא מוכנה לבוא לפה. הייתי אומר לכל אלה שאומרים שזו חברה ציבורית, הייתי אומר לכם שתדברו עם כל האזרחים והעולים החדשים שלנו בכל המבצעים שעשינו, שהבאנו אותם באישון לילה, במדבריות. נחתנו במסלולי עפר כדי להביא אותם לפה. אנחנו גאים בזה. גאים בכל פעולה כזאת.

אדוני היושב-ראש, אתה שכנעת אותנו. אנחנו כולנו תומכים בכם. אני רק מבקש שגם תיתן את הנתונים – מספר העובדים.

מבטיח שאתן. אל על ישראל מבחינתנו, כל מי שחושב אחרת, כמו שחושב כפי שאמרתי שאפשר לוותר, כי נכון, למעשה, שאלו אותי קודם אם הגענו להסכמים, חתמנו על כל ההסכמים – נכון לרגע זה ההלוואה לא מתקיימת. כל מי שחושב שאפשר לוותר על חברת התעופה של ישראל מסכן מבחינתי את ביטחון מדינת ישראל. מה שקשור לי אישית - מסכן את פרנסתם של אלפי משפחות וזורק אותם למעגל האבטלה והעוני. יש לנו מניית זהב. מדינת ישראל שווה מניית זהב. בזמן שכל ממשלות העולם נותנות סיוע ומענקים לחברות, פה מדובר בהלוואה. שבעים שנה לקח לבנות את חברת התעופה מבחינת ידע, משאבים ויכולות. נכון לרגע זה אנחנו נמצאים כל יום שאנחנו מתעכבים בסכנה קיומית לידע. קשה מאוד לשמר חברת תעופה ברמה כזו גבוהה. זה ידע שעובר מדור לדור. אתם צריכים להבין.

אני מבקש מכל המכובדים פה, כבוד היושב-ראש, כל אחד ביכולת ובכוח שלו, עוד היום לסיים את מתן ההלוואה. מדובר במתן הלוואה, ואנו עמדנו בכל מה שנדרשנו – באלפי פיטורי עובדים, בהכנסת הון של בעלים- - - יש בעלות בחברה. עשינו כל מה שצריך. הכול נמצא לפתחכם. אני מבקש להסיר את כל המחלוקות הפוליטיות שיש פה כרגע. אנו לא בני ערובה. אנו מרגישים בני ערובה. מה אנחנו מחכים? שמישהו ייקח נפט וישרוף את עצמו? ואני אומר לכם – תדמיינו לעצמכם, תעצמו עיניים, תחשבו איך זה לשבת שנה וחצי בבית בלי פרנסה עם חובות כבדים. לא יודע מה העתיד שלו, לא יודע מה האופק שלו, בעולם המטורף זה ומחכה להחלטה שלכם, אחרי שאנחנו עשינו את שלנו – נכון, אנחנו חזקים, אנחנו נחושים, הבנו את גודל האירוע. הבנו שסיוע לא נקבל מכם. מענקים לא נקבל מכם. יש פה הלוואה בסך הכול. אנחנו מחזירים אותה. העובדים שלנו הולכים הביתה עוד מעט. יש פיטורים. אין לנו ברירה. זה כואב.

אני מבקש מכם חברים, מתן ההלוואה לפתחכם, ולאשר את זה. הכול סגור ומוכן. יש סיכום בין ההנהלה לעובדים. אני מבקש מכם לסיים את זה עוד היום.

הלוואי שהסמכות היתה בידינו, הייתי עכשיו מצביע ופותר את הבעיה. לכן שאלתי את הלשכה המשפטית אם יעזור מה שנצביע. אני רוצה לדעת את מצב העובדים – כמה עובדים היו, כמה עובדים פוטרו, מה התוכנית לעתיד מבחינתך, כמה יצאו לחל"ת?

טרום הקורונה היו 6,400 עובדים. נכון לרגע זה 2,000 עובדים מועמדים לסיום העסקה לפי המתווה, לפי דרישה של האוצר. נכון לרגע זה, כפי שהזכירו פה, אי אפשר לעשות את ההקפאה. יש עוד מעל 3,500 עובדים בחל"ת מעל שנה ושלושה חודשים. מאות מהם באמת בקו העוני. אין להם אוכל למלא את המקררים שלהם. חשוב לי שתבינו מה שאני אומר. נמצאים באל על, לא מרוויחים שכר גבוה. 90% מהעובדים בשכר מאוד-מאוד נמוך. האנשים לא יכולים לצאת מהבית. אנחנו יושבים פה, אבל לקחת החלטות. עשינו את שלנו. בבקשה. תודה רבה על הזכות לדבר.

תודה רבה. בבקשה.

אני גם עובד באל על. אתחיל מהסוף. מה ששרון אמר – הוא צודק. אנחנו לפעמים מסתכלים על אמריקה, אבל אף חברת תעופה באמריקה לא פיטרה 30% מהעובדים. אין דבר כזה. אתם מסתכלים על התעופה הישראלית שהיא נכס אסטרטגי. נכס אסטרטגי לא רק לוקח כסף. נכס אסטרטגי יכול גם לייצר כסף. 6%, 7% מהתל"ג יכול להיות גם 12%. אתה יודע לפניי מה זה אומר. התעופה ספגה המשבר בין לאומי אדיר. יש לנו רצון - אין לנו יכולת להתמודד איתה. זה הלוואה, לא סיוע. מה שאמר המנכ"ל מאוד חשוב – הקצב הוא חשוב.

האירוע הזה של קנייה מוקדמת נולד בוועדה עם עודד, עם אילת שקד, עם מיקי לפני שנה, אבל הוא צעד אחד. התעופה הישראלית צריכה עוד כמה צעדים. לא יכול להיות שתלמידי תיכון יטוסו למחנות השמדה בחברה פולנית. לא יקרה במדינת ישראל, אבל זה קורה. אתה יודע שוויז אייר טסה לפה ב-89 שקלים מדובאי לתל אביב? צריך את רשות ההגבלים העסקיים? אתה יודע את זה לפניי. התעופה הישראלית היא נכס אסטרטגי, ובנכס אסטרטגי נוהגים כבנכס אסטרטגי. אני יכול לשבת פה שעות ולסקור לכם כל חברת תעופה בעולם. אני אומר דבר שאמר אותו יעקב מרגי והוא נכון – התעופה הישראלית היא ארבע חברות. יש להסתכל על כולן. זה לא יום שמח לעובדים, גם לא לטייסים. יש טייסים שאחרי ההצבעה פה יפוטרו. יש עובדים שילכו הביתה. פה אנחנו צריכים החלטה אמיצה ולהתקדם הלאה, אבל אם אתם חושבים שזו ההחלטה היחידה – זו טעות, כי היא תעלה לנו יותר כסף בסופו של עניין.

אנחנו בימים קשים, אבל בימים קשים גם צריך לפרגן. אני חושב שמה שאנחנו עושים פה הוא דבר נכון. היום מדינת ישראל לא רק אומרת. היא גם עושה. התעופה הזאת מעסיקה 250,000 עובדים בישראל. משפחות. בתעופה, בתיירות, בתחבורה, במלונאות. אפשר להעסיק גם 500. לא הכול חייב להיות הי טק. גפני, אפשר לעשות מזה כסף. תודה.

תודה. מר שורק, אני מבקש לדעת – בעזרת השם, אנחנו יוצאים מהקורונה. אנו מקווים שבעתיד הנראה לעין תתחיל התעופה לחזור חזרה, וכל מה שנלווה לעניין. אני מסכים - אני לא צריך לומר אפילו שאני מסכים - חברת תעופה ישראלית זה נכס אסטרטגי ברור וחד משמעי וכל מה שנלווה לעניין. מה התוכניות שלכם? העובדים האלה שפוטרו, שיפוטרו כתוצאה מההסכם, כל הדברים האלה - אתם לא מתכוונים לשנות בהמשך, ברגע שהתעופה תחזור – אנו כולנו מתפללים שזה יחזור להיות כפי שהיה קודם – מה כוונתכם לעשות?

יש לנו תוכנית מפורטת. כיוון שאנו חברה ציבורית אני יכול לספר, אבל יש לנו תוכנית התייעלות הכרחית אבל בלתי נמנעת שהוקמה גם עם ההסתדרות, גם עם ועד העובדים וגם עם משרד האוצר. אנו בעצב רב מתכוונים לממש אותה כי אנו מבינים שאל על היא חברה חפצת חיים ומסתכלים על השוק בצורה מפוכחת, ומתכננים איך לעבור את המהמורות הבאות. בישראל אולי נגמרה הקורונה אבל ביתר העולם הקורונה לא נגמרה, אז אנו צריכים להיות מאוד גמישים במתווה ההפעלה שלנו, לרכוש את ליבם של הלקוחות חזרה. לכן אנו צריכים את כספי האוצר, ליצור אמון אצל הספקים.

אין ויכוח. היו 6,400 עובדים לפני הקורונה. אין תוכנית להחזיר אותם? תוכלו לומר: התייעלות – אנחנו מנצלים את תקופת הקורונה כדי להוריד את מספר העובדים.

אני חוזר ואומר שיש לנו תוכנית להיפרד מכ-1,800 עובדים כחלק מהסכמים עם ההסתדרות ועם ועד העובדים. אני לא יודע מספרים מדויקים, אבל חלק מהעובדים נמצאים בחל"ת. חלק מהעובדים חזרו לתעסוקה.

כמה בחל"ת?

כ-3,500.

נניח שהממשלה מאשרת את זה מחר, תאמר לנו את סדר-היום. המציאות תהיה שאתם מפטרים 1,800 עובדים. 3,500 עובדים שנמצאים בחל"ת – מה איתם?

יש פחות מזה. השאיפה שלנו – ככל שיעלו הביקושים אנו מנסים להחזיר כמה שיותר עובדים לתעסוקה, ואני לא יודע מספרים מדויקים אבל נצטרך להחזיר כמות מאוד-מאוד משמעותית לתעסוקה, ואני שמח על כל עובד שחוזר לתעסוקה. כל עובד שאנחנו יכולים לספק לו פרנסה זה אותי אישית מאוד משמח. אני בא לומר שלום כמעט לכל קבוצת עובדים שחוזרת. לכן ככל שיתאוששו הביקושים וככל שמדינת ישראל תשכיל לפתוח אתרי טיסה עם מדינות שיוצאות מהקורונה וככל שנשכיל למצוא פתרון לענף התעסוקה – צריך להחזיר את העובדים מחל"ת. אנו רוצים שכמה שיותר עובדים, שאנחנו לא נפרדים מהם, יחזרו לעבוד בחברה.

אני רוצה לחזור אליכם, הממשלה. הממשלה עושה טובה כאילו לאל על וכל מה שנלווה לעניין. אנחנו נמצאים במשבר בלתי רגיל מבחינת מדינת ישראל. המציאות הזו שאין לנו חברת תעופה פעילה בגלל הקורונה, ואנחנו לא מתקדמים עם ההסכם שהיה מדובר, שיעזרו לחברה כדי לעמוד בהתחייבות שלה זה דבר נורא ואיום כי נראה שמשרד האוצר גורר רגלים בעניין. אני חושב שזה בלתי מתקבל על הדעת. אני מבקש לדעת האם יש כוונה לאשר עכשיו את התוכנית הזאת באופן מיידי – או במשאל טלפוני או בישיבת ממשלה מחר.

אדוני היושב-ראש, אחת, חשוב לדייק ולומר – ממשלת ישראל, בעיקר בסיוע ועדת הכספים הנחמדה, תיקנה כמה תיקוני חקיקה. ממשלת ישראל ויתרה על תביעה של הממשלה – לדעתי היה שווי של 60 מיליון דולר של זכאות של המדינה, זה שווה ערך למענק שהחברה קיבלה. בארצות הברית אין תשלומי חל"ת, והסיוע שניתן - אז ארצות הברית שילמה את המענקים עבור תשלומי עובדים. זה שווה ערך לתשלומי ביטוח לאומי שהחברה מקבלת. היו פה נתונם שהמדינה צריכה לשלם מכוח הסכמים אחרים שבכל פעם שהחברה היתה ברגע משבר פעלנו והגדלנו תשלומים, ואני אומר הערה כללית – אין ענף שקיבל קשב מהאוצר כפי שענף התעופה קיבל קשב מהאוצר.

כולל ארקיע?

כולל ארקיע וישראייר. היו לא מעט פגישות עם ארקיע וישראייר. אנחנו גם עכשיו במגעים עם חברת ארקיע.

מעכבים להם את ההלוואה בגלל ההליך המשפטי.

החלטת הממשלה התקבלה בספטמבר. מאז אנחנו במשא ומתן- - -

בבקשה.

והמדינה גם נתנה רשת ביטחון להנפקה.

ההחלטה מספטמבר דיברה על ערבות שניתנה במסגרת הקרן לעסקים - חברות התעופה קיבלו הקלות – גם ארקיע וישראייר – והם לקחו הלוואות במסגרת הקרן. קיבלו הקלות מהתנאים הקבועים בקרן. חברת אל על קיבלה הקלות נוספות. שיעור הערבות עלה. עדיין זה לא הבשיל למרות הקלות שונות שניתנו מהחשב הכללי לעסקה הספציפית. יחד עם זה אנחנו חושבים, שהוא יותר טוב גם לחברה. הוא פחות מכביד על יתר החוב שלה. אכן יש ועדות שונות. יש עיכובים שונים. כל התנאים המתלים של ההסכם הושלמו למעט החלטת ממשלה. ברגע שהחלטת המשלה עוברת, אנחנו בחשב הכללי ערוכים לתשלום מיידי של הסכום.

אולי אפשר להעביר את ההסכם הזה בלי החלטת ממשלה.

חבר הכנסת עודד פורר.

תודה, אדוני. אני חושב שהכיוון של המתווה הוא נכון ויש ללכת לכיוון המתווה הזה כצעד ראשון, אבל האמירה שהתעופה, והתעופה הישראלית – ואני לא מדבר ספציפית על חברת אל על אלא באופן כללי – תעופה ישראל כנכס אסטרטגי שצריך לשמור עליו, צריך לרדת מאמירות לביצוע. אני חושב שחשוב שתצא קריאה של ועדת הכספים בעניין הזה. לא יכול להיות שפעילות שמבצעת המדינה – לדעתי בכלל אבל קל וחומר בימים כאלה של קורונה שכל המשקים וכל העולם מתכנסים בתוך עצמם, ייעשו על ידי חברות תעופה זרות, בין אם טיסות של פקידי ציבור ועובדי ציבור, בין אם זה חברות ממשלתיות, בין אם זה טיסה שייסעו לפולין או לנבחרות שנוסעות. כל מי שמייצג את מדינת ישראל צריך לצאת בחברה ישראלית. זה בעיניי סעיף חשוב.

תודה רבה. חבר הכנסת קריב. בקצרה.

שני משפטים. מצער אותי לשמוע שהמהלך עם הבנקים לא הסתדר בגלל נושא הריביות והציפייה להירתמות של כל הגופים במשק, היא לא רק מצד הממשלה. גם על זה יש לתת את הדעת, מי ניסה לגזור רווח בתקופה הקשה הזאת.

לנציגי האוצר – אני מציע שהחל"ת לא יוצג כאן כסיוע של המדינה. החל"ת, מדובר בכספי החוסכים בביטוח הלאומי אלא אם כן אנו מתבשרים שהמדינה קיבלה להחזיר לביטוח הלאומי מכיסה את דמי החל"ת. ממשלת ישראל נכשלה לטעמי בהעמדת סיוע הולם, והפתרון של החל"ת הוא סיוע מהביטוח הלאומי ולא מכספי המדינה אלא מכספי המיסים.

אני אוהב את התמימות הזאת, אבל בסדר.

זאת הפעם הראשונה שאתה מייחס לי תמימות. רק שאלה אחת – הזכרתם- - -

עוד לפני שהית פה הלאימו את הביטוח הלאומי, לצד האוצר.

השאלה – האם ההסכם כולל גם עמידה שלכם על עצירת גל הפיטורים? האם הדרישה היא רק להתייעלות שמובילה לפיטורי עובדים, או ההסכם גם אומר שאם הכסף ניתן, חברת אל על עוצרת את הפיטורים?

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, זה שאנחנו מנהלים את הסיוע הזה עכשיו על סיוע שהיה צריך להינתן בתקופת הקורונה, זו תעודת עניות של הממשלה. שנה שלמה של משבר, פסטיבלים, מסיבות עיתונאים, עשינו, נתנו. הנה אנחנו יושבים פה, והם עדיין מחכים שהממשלה תאשר את מה שהחליטה. אני מאוד מבקשת גם מהפקידות, גם אנחנו כוועדה, לדרוש מהממשלה לבצע את ההחלטה. אגב, הם יכולים אולי לעשות את זה טלפונית – אני לא יודעת משפטית, אבל ראיתי שהרבה מאוד דברים אחרים הם אישרו טלפונית. אין שום סיבה שחברה אל על יחכו למה שמגיע להם באיחור מאוד-מאוד גדול.

תודה. בבקשה.

נאמר שלא התנינו את ההסכם עם ארקיע. יש תביעה קודמת על שדה דב. אכן כספים של המדינה יש כן תנאי של קיזוז – לפרוטוקול.

כי אם כרגע תנהל דיון, זה משהו אחר. אני מדברת על ארקיע. אין לי שום מניות בארקיע.

בבקשה תחזור על מה שאמרת.

לחברת ארקיע יש חוב למדינה. ההסכם שנחתום איתם והסיוע שיינתן לה יקוזז מהחוב שהחברה מעכבת.

זה חוב שיש עליו הסכמה? לא.

זה יסגור את החברה, זה בטוח.

אני מציע שאם אתם הולכים ייקוב הדין את ההר ולא יהיה כסף להעביר להם כי תקזזו את זה, אני מציע שהיות שהיתה החלטה כבר לפני הרבה חודשים, תשלמו ריבית על זה. את כל מה שהבטחתם ולא קיימתם עד היום, ולא משנה למה לא קיימתם. לא קיימתם כי בני גנץ רב עם ביבי. מה זה משנה למה? תשלמו ריבית.

אני תמיד תקווה שהאוצר ישנה. אם לא נאשר והדברים האלה ימשיכו להתגלגל, בסוף החברה תמות. היא תישאר עם החובות שלה. אני שואלת עצמי, כמי שבאה מהאג'נדה של כלכלה חופשית – אם אני משקיעה ואקבל את זה אחר כך כרווחים, ואנו יודעים שאל על בתקופה האחרונה טרום הקורונה הגדילה את הכנסותיה, פתחה קווים במקומות שלא טסו אליהם, שזו תחרות קשה מאוד מולך טורקיה, מול כל החברות שמורידות ללא הרף את המחירים – אנו ניתן לאותן לחברות למות. זו לא הכוונה.

אפשר תשובה מהאוצר – האם יש גם התניה על עצירה של הפיטורים אחרי תוכנית ההתייעלות?

זה מוסכם.

יש הסכמה.

תשובה במשפט. חלק מהמתווה רצינו לראות שיש איתנות פיננסית לחברה להמשיך להתקיים. החברה הציגה תוכנית שהיא בנתה להתייעלות כלכלית והיא מקובלת מבחינתנו.

שאלתי שאלה הפוכה. אם בעוד שנה יאמרו, כדי להעצים את הרווחים של החברה, והבעלים רוצים לפטר עוד אלף איש, האם המדינה הכניסה גם סעיף שאומר, מעבר לתוכנית ההתייעלות הזאת בעשור הקרוב אין עוד פיטורים?

אין כזה תנאי.

רבותיי, אני מרגיש כאילו אתם מנצלים את תקופת הקורונה כדי להגיע להסכם עם חברת אל על שבימים רגילים אתם לא מצליחים לעשות את זה, אף אחד לא היה נותן לכם את זה – גם לא ההסתדרות וגם לא אנחנו וגם לא הממשלה. יכול להיות שההרגשה היא לא נכונה. יכול להיות- -

והם עדיין לא עושים את זה. הם עדיין מחזיקים.

יכול להיות שאתם עושים את זה בלב תמים ובנפש חפצה והכול בסדר. ההרגשה שלי לא טובה.

מילה, אדוני – עברנו דרך ארוכה, כל מה שמתואר פה בוויכוחים והסכמות ומריבות עם הוועד והסכמות עם הוועד וההסתדרות. יש הצעת מחליטים. העברנו אותה אליכם. היא מונחת. לא נוכל להמתין.

חבל שהמתנתם עד היום.

משאל טלפוני שיאשר את זה היום.

בחברות התעופה הישראלית הם רואים עוגן אסטרטגי על כל המשתמע מכך, גם בנושא הכלכלי והמדיני וגם בנושא הביטחוני והחברתי. אנו רואים בעובדים נכס, בעיקר מובילה בחברת אל על. אנחנו מביעים מורת רוח מהעובדה שעד היום ההסכם שהיה קשה להגיע אליו עדיין לא נחתם ועדיין לא אושר. אנו מבקשים שיאושר היום. אנו מבקשים, ועדת הכספים רואה בעניין הזה החלטה שצריכה להתבצע בשעות הקרובות. לעשות את זה במשאל טלפוני – לא יודע באיזו צורה. אנו פונים לממשלה ומבקשים את האישור עכשיו. אם חלילה לא יהיה אישור, אכנס שוב את ועדת הכספים. אבקש לבדוק גם משפטית האם אישור שלנו יספיק כדי שאנשי האוצר יעבירו את ההסכם הסה אבל הדרך הנכונה והמשפטית היא לאשר את זה בממשלה, ואם אפשר – היום. צריך לעשות את זה, ולעשות את זה מהר.

לגבי החל"ת, אני מקבל את הגישה הזאת. לצערי הרב עברתי את ההלאמה של ביטוח לאומי על ידי משרד האוצר – גם כאן אושר החל"ת גם כאן וגם במשרד האוצר. אני רואה בזה נכס חברתי. יכול להיות שהיה צריך לשנות את כל הגישה, שהביטוח הלאומי יהיה ביטוח לאומי והאוצר יהיה אוצר, אבל אנחנו חיים במדינה אחרת. לא היית – אני זוכר את הישיבה בגני התערוכה. אני רתחתי מזעם על ההלאמה הזאת שמשרד האוצר שם חשב שלו - כמובן ההחלטות בידיים שלנו. לכן החל"ת הוא דבר חשוב. לא רלוונטי לגבי העניין עצמו.

הוועדה מבקשת לאשר את התוכנית הזו במיידי. לא לחכות יותר. אני מבקש לדעת אחרי שזה יאושר. אנו מתפללים לקב"ה שהחל"ת ייעלם, וגם בכל העולם, ואל על תוכל לטוס לכל המקומות. בכלל, חברות התעופה הישראלית – לעודד אותם ולא לתת לתחרות הזאת שהם עומדים מול חברות תעופה בכל העולם, שייפלו. יש פחות עובדים, יש יותר דברים, רגולציות. צריך לאפשר להם את העבודה הזאת. ועדת הכספים תומכת בחברה, תומכת בחברות, תומכת בעובדים, והיא מבקשת מהממשלה לאשר את זה עוד היום.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:29.