פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ישיבת ועדת הכספים - זמנית
03/05/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכספים - זמנית
יום שני, כ"א באייר התשפ"א (03 במאי 2021), שעה 10:30

דיווח בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 - דו"ח רשות ניירות ערך לשנת 2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
אחמד טיבי
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו
מיקי לוי
יואב סגלוביץ'
גלעד קריב
יעל רון בן משה
יפעת שאשא ביטון
מוסי רז

ג'ידא רינארוי זועבי
יעקב מרגי

ענת גואטה - יו"ר, רשות לניירות ערך

עודד שפירר - מנכ"ל, רשות לניירות ערך

חנוך הגר - יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך

אייל לב ארי

טמיר כהן

הדס צנוירט




דיווח בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 - דו"ח רשות ניירות ערך לשנת 2020

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו חווינו חוויה נוראה בסוף השבוע שעבר במירון. טרגדיה שאני חושב שלא היתה כמותה מאז קום המדינה במישור האזרחי. 45 הרוגים, כל כך הרבה נפגעים. משפחות. אבות וסבים שמתפללים איתי, שלושה, אני מתפלל איתם כל בוקר, שהילדים, הנכדים שלהם נהרגו. זה משהו שהוא לא נתפס. שמעתי על זה ביום חמישי לפנות בוקר. זה היה דבר שאי אפשר לתאר אותו. אני לא זוכר. היה באסון הכרמל, אבל במסה כזאת עם כל כך הרבה פצועים וכל כך הרבה נפגעים, זה היה דבר שאי אפשר לתאר אותו, ואני מבקש להשתתף בצערם של המשפחות, כמה שאפשר לנחם בעניין הזה. אני מבקש לשלוח איחולי החלמה לפצועים.

אני מבקש לציין עוד דבר שלדעתי, מאוד חשוב. אני הרבה שנים כאן. ההזדהות של הציבור בכלל, שהיה מדובר על קבוצה כמעט מוגדרת – זה אמנם לא רק חרדים אבל היה מוגדר מאוד, והציבור, החברה בישראל כולה, ללא יוצא מן הכלל, גם יהודים וערבים, אבל החברה בכלל הביעה הזדהות ראויה לכל שבח, ראויה לציון, עם משפחות הנפגעים, עם הנפגעים, הפצועים. התרמות הדם שנעשו בכיכר רבין ובמקומות אחרים ראויים לציון, ואני רואה בזה דבר שמחויב לציון, וצריך לדבר על העניין הזה. נקווה שההזדהות הזאת תהיה לא רק בזמן אסון כבד אלא תהיה במשך כל השנה.

אני אאפשר לכל אחד שירצה לדבר על העניין הזה כמובן, אבל אני מבקש, יצא לי לשמוע פרשנים מכוח עצמם, שאמרו שהחרדים – לא אכפת להם מהמדינה, ושיתנהל הכול כפי שיתנה, וכמובן שהכניסו לעניין הזה שלא באים בטענות לאף אחד ולא מדברים על הקמת ועדת חקירה ומשלימים עם זה כגזרה משמיים ולא אכפת להם. אז מה? אז יש הרבה אנשים וקורה אסון. אני פשוט רתחתי מזעם כששמעתי את זה. ביקשתי מהעוזרים שלי להוציא את הפרוטוקולים. אני הרבה שנים בכנסת, והייתי גם בוועדה לביקורת המדינה, גם בוועדת הפנים, בשעתו הייתי יושב-ראש, לאחר מכן גם כאן בוועדה הזאת וגם במליאת הכנסת - העליתי את העניין הזה פעם אחר פעם אחר פעם. אני ביקשתי – יש לי ערימה כזאת של פרוטוקולים, אבל אבקש בקצרה לומר לכם, אחד מיני רבים. אני מעלה הצעה לסדר במליאת הכנסת ב-2 ביולי, אני מעלה את זה ב-11 ביוני 2008, ומבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על נושא המירון - אחד מיני רבים. לא משהו אקראי. ואני מבקש במליאת הכנסת להקריא מכתב שקיבלתי לפני כמה ימים – אני מדבר על 2008 – "שלום לחבר הכנסת גפני, אדון נכבד. עליי להבהיר מראש כי איני נמנה עם כלל בוחריך. אני יהודי חילוני לחלוטין החש כבוד גדול למסורת ישראל וליהדות. אני שולח לך דואר זה מאחר שראיתי אותך בקבר הרשב"י שאתה עושה חלאקה לנכד שלך". וזה נכון. בל"ג בעומר לא הייתי מעולם במירון בגלל החשש של מה שקורה שם, ועשיתי חלאקה לנכד שלי ביום רגיל, כשאין הרבה אנשים, "והחלטתי לכתוב לך – אולי ישנה דבר מה. פעם ראשונה בחיי שהייתי באתר וכך גם אשתי. היינו ממש מזועזעים ממראה המקום ובעיקר מהכניסה אליו. זאת החל מהכניסה למושב ועד האתר עצמו – הזנחה, לכלוך וזוהמה בכל מקום. האם כאדם דתי וכנציג ציבור אין הדבר מפריע לך?". אני מקריא את המכתב הזה במליאת הכנסת. "האם כך צריך להיראות אתר מורשת של עם ישראל? כך מכבדים אותו באי המקום? טיילתי בכל העולם, והייתי באתרים מקודשים לדתות שונות ומשונות, ועליי לציין בצער ובבושה כיהודי וכישראלי שמעולם לא נתקלתי בתופעה כה מבישה. מאוד עצוב לי. אצטט את דברי אשתי על מה שהיא ראתה שכן היא ממש חזרה בטראומה מהנושא, וכבר 28 שנים".

גם אמרתי את שמו. התקשרתי אליו לפני הדיון הזה ושאלתי אם אני יכול לומר את שמו, ואמרתי את שמו. "המחזות הם נוראיים" וכו'.

שנים רבות בכנסת דנים על העניין הזה. פעם דנה ועדת הכלכלה על ההיסעים, פעם דהנ ועדת הפנים על המקום עצמו. פעם דנה הוועדה לביקורת המדינה כפי שהיא גם דנה לאחרונה. לא יהיה פתרון נקודתי. יש פה כשל מערכתי - אני אומר את זה ב-2008 – אני אומר; לא שאומרים ואני צריך לבוא ולהתגונן. אני עומד מול האטימות של הממשלה. אגב, זו היתה ממשלת אולמרט אבל זה כל הממשלות. אין לי האשמה כלפי ממשלה כזו או אחרת. כך התייחסו למירון כל הזמן. ואני מבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. אני מביא את כל הדיון הזה. אני רק אומר, שאם חס וחלילה יהיה אסון במקום הזה, הוא יהיה אסון גדול מנשוא. אני אומר את זה אז, ואז אני מבקש ממליאת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתהיה, אל"ף, מעורבות המדינה על רשויותיה – כך אני מבקש מוועדת החקירה – וכן גופים נוספים בעלי סמכות לפעול באתר, בפעילות האתר, בתחזוקתו ופיתוח התשתיות בו. הדרכים להפיכת האתר למקום אטרקטיבי, מסודר ומוכשר לקליטת מתפללים ומבקרים במקום, מבחינת הפעילות באתר ביום ל"ג בעומר לרבות מערך תחבורה ציבורית לאתר ממנו, דרכי גישה, חניונים, פעולות המשטרה וכו'. ואז זה עובר להצבעה, ובהצבעה כמובן כולם בעד, אין נגד ואין נמנעים. כולם מכל המפלגות הצביעו בעד. לצערי הרב זה היה ב-2 ביולי. אחרי זה הכנסת יצאה לפגרה ב-10.8, אהוד אולמרט התפטר, זה היה ב-21.9, באותו פרק זמן די מוגבל והבחירות היו ב-10.2.2009. כלומר הנושא הזה התמסמס כי הכנסת לא המשיכה. אני אחרי הבחירות האלה נבחרתי להית יושב-ראש ועדת הכספים וקיימנו על זה דיון כאן בוועדה. קיימנו על זה דיונים.

להגיד היום כבר שנים מצד עצמם שהחרדים לא רוצים שייגעו בזה, הם רוצים שהכול יתנהל ככה – אני נציג של הציבור החרדי. אני מדבר על זה לדעתי כ-15 שנה, אולי יותר. לא היה אחד שהעיר לי על זה, מישהו חרדי. זה מביא לידי ביטוי את המציאות הזאת שמדינת ישראל על כל רשויותיה פשוט הזניחה את המקום הזה. המקום השני בגודלו מבחינת התיירים. לדעתי התקרבנו כמעט ל-2 מיליון, אבל גם אם לא, מדובר על כמיליון, מיליון וחצי שמגיעים מכל העולם. לצערנו הרב ראינו גם בהרוגים שיש כאלה מקנדה, מארצות הברית, ממקומות אחרים, ובאו פחות בגלל הקורונה. המציאות הזאת - אני אומר כאן באופן המוסמך – הציבור כולו ללא יוצא מן הכלל, חרדים ושאינם חרדים, דתיים ושאינם דתיים, רוצים שהמקום הזה ינוהל על-ידי המדינה, ושינוהל כמו שצריך. תראו את מה שהיה בכותל המערבי. זה בעצם אותו דבר. לקחו שם שכונה, סילקו אותה, בנו שם רחבה ענקית, מקום מכובד, מסודר, שעושים שם כל מה שעושים, והמקום הזה צריך להיות אותו דבר בקבר הרשב"י אלא אם כן אנחנו מדינת עולם שלישי שלא אכפת לנו ממה שקורה אצלנו. יכולה להיות אוטונומיה כזאת – אני נוסע למירון; לא בל"ג בעומר, אבל נוסע. אתה מרגיש בהרי ההימליה. אתה נוסע על כביש מפותל, שאם חלילה קורה אירוע ביטחוני בדרך, אני לא רוצה לחשוב מה הולך לקרות. איך מפנים אנשים, איך מגיעים כוחות הצלה. זה כביש שבכל הארץ אנו רואים התרחבות הכבישים, מסלולים רחבים, נתיבים. פה נוסעים מיליון וחצי איש, והוא נשאר כמו במלחמת השחרור. לא עשו בעניין הזה דבר וחצי דבר.

אני אומר בשם כל הציבור וגם בשם הציבור החרדי – שהמדינה תיקח את האחריות על זה. לא יפה לומר בימים כאלה שהציבור החרדי רוצה שזה יהיה ככה והוא סומך על הנס. אנחנו לא סומכים על הנס. אסור לסמוך על הנס. זה דבר שהיה ברור שחלילה האסון יגיע. תודה רבה. אם יש מישהו שרוצה להתייחס, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית, מדובר באמת באסון מאוד-מאוד כבד. גם התעוררתי באמצע הלילה. היו שם ילדים, אבותיהם, המשפחות. כמובן נאחל החלמה לפצועים. אני משתתף בצער המשפחות.

אני שמח מאוד על הדברים שאמרת. בכנסת במשך שנים גם אתה וגם היו אחרים, גם ממפלגתי – חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין, גם דודי אמסלם מהליכוד וגם אחרים שאיני זוכר כרגע, אז שאף אחד לא ייפגע, שהזהירו. הכתובת היתה על הקיר. לכן יש חשיבות גדולה מאוד שמדינת ישראל תחיל ריבונות על הר מירון בערך בצורה שאתה אמרת. צריכה להית רחבת קבר. אפשר לדמיין את הכותל או את רחבת הקבר של הרצל בהר הרצל שמסביב יכולים להיות אנשים. ודווקא בגלל זה צריכה לקום – ב-13 שנה איחור – ועדת חקירה ממלכתית שיתופית לא על מנת לחפש אשמים – ויש אשמים – אלא על מנת שהאסון הבא לא יקרה. הוא יכול לקרות במירון אבל רוב הסיכויים שהאסון הבא לא יקרה במירון. הוא יכול לקרות בכל מקום אחר בארץ. יכול להיות חלילה עוד פעם לחרדים, זה יכול להיות חלילה בעיקר לחילונים או בעיקר דרוזים או בעיר ערבים או קהל מעורב. זה יכול להיות כל דבר. אם אנחנו לא יודעים להיערך לאסון כזה, אסונות כאלה שקרו בעולם במגרשי כדורגל, באלף ואחד אירועים, בתחנת אוטובוס – היתה סערת גשם וכולם נכנסו אחד בשני. לכן צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית שיפוטית שתקבע כללים כדי שדברים כאלה לא יקרו בעתיד לא על מנת לחפש אשמים - זה הדבר הפחת חשוב. ובאמת אני חושב שחברי כנסת שונים ממפלגות שונות העלו את הנושא הזה משך שנים. אתה היית הראשון אבל לא היחיד. מניתי לפחות שניים אחרים. אני ממש מקווה, שנדע לעשות הכול שאסון מהסוג הזה יהיה האסון האחרון במדינת ישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת קריב.

אני מצטרף כמובן לדברי היושב-ראש. אני מביע את התנחומים. כן אציין שהנושא הזה של העלאת זכרם של הנספים צוין גם באין ספור קהילות יהודיות בתפוצות שהקדישו את תפילות השבת האחרונה גם לעניין הזה.

אני מצטרף גם לדבריו של חבר הכנסת מוסי רז. הצטערתי מאוד על ביטול ישיבת הממשלה אתמול, וחשבתי שהדרך הטובה ביותר לכבד את זכרם של הנספים הוא לכנס את ישיבת הממשלה, לפתוח אותה בדקת דומייה ובפרק תהלים, ותוך דקות אחדות לנעול את הישיבה אחרי קבלת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כי דבר אחד ברור כבר עתה – לא מדובר בכשל נקודתי אלא כפי שהיושב-ראש ציין – בהזנחה רבת שנים ששותפים לה לצערנו מגוון רחב של מערכות שלטוניות בישראל, והניסיון להצביע על גורם אחד או על כשל אחד – מראש נדון לכישלון. והכלי שקיים במדינת ישראל אם לחקור קשרים רב מערכתיים ולמצות את הבדיקה – לא את הדין – זו ועדת חקירה ממשלתית. לצערי הוועדה לביקורת המדינה טרם הוקמה, ו-וועדת הכספים היא אחת משתי הוועדות היחידות שמתפקדות. אני מקווה שכל חברי הוועדה הזאת יוכלו לא להותיר את דבריו של היושב-ראש רק כמחוות זיכרון אלא כן להוציא קריאה משותפת לאופוזיציה ולקואליציה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאלתר. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

אני מתנצלת שאני צריכה לצאת לדיון אחר.

בסדר. בבקשה.

חבריי, מה שאמר היושב-ראש - אני רוצה לקחת את זה למקום אחר דווקא בימים האלה. זה שכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית בהזדמנויות שונות אמרו משהו ולא קרה דבר, זה אומר משהו על הכנסת, ואסור שהכנסת הזאת תהיה כנסת שעוסקת בחקיקה ממשלתית, אבל השיניים שלה כהות, ובסוף בהר מירון לא היתה ממשלה. ואני נמצא פה בכנסת שנתיים כבר ארבע כנסות, ואני שומע פה דברי להט מהממשלה בנושא משילות, אבל במירון לא היתה ממשלה. וזה הלקח המרכזי. לכן איזו ממשלה שלא תהיה, אני חושב שכולנו חייבים לממש את הכוח האמיתי של הכנסת כמפקח על ממשלה. יש מחיר לממשלה שלא תעשה מעשה. לכן אני מצטרף לקריאה, צריך לצאת בקריאה להקים ועדת חקירה ממלכתית. הכול כבר נאמר. הכול כבר נכתב – דוחות מבקר המדינה, דיונים בכנסת, מכל סיעות הבית. אין משילות ולא היתה ממשלה במירון.

תודה רבה. עוד מישהו?

אני מכיר את הסוגיה הזאת והייתי בה כל השנים בכל מיני וריאציות. אם זו היתה ממשלה מוגדרת, והיינו אומרים שהיא לא מושלת שם – היו ממשלות שונות. למשל, כשהעליתי את ועדת החקירה הפרלמנטרית, הייתי באופוזיציה. זה היה מין דבר כזה שמירון הוא מחוץ לתחום. לא צריך. היה ניסים, ימשיך הלאה ניסים. כל הממשלות לא נתנו את דעתן על זה. בכל מקרה, על ועדת חקירה ממלכתית שאלו אותי בכלי התקשורת, ואני אומר לכם - אני לא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית אבל זה צריך להיות בתנאי שהמדינה, ולא משנה איזו ממשלה שלא תהיה, שיידעו שבסופו של דבר צריך ועדת חקירה ממשלתית תגיד שצריך להשקיע שם כסף. אי אפשר להשאיר את המצב הזה כמו מדינת עולם שלישית. צריך להשקיע שם. אם הממשלה מקבלת החלטה כזאת, ועדת חקירה שווה, כי אם לא, ימצאו שוטר שהוא לא בסדר. הוא סגר שם, הוא פתח שם. לא חשוב מה. יש פה החלטה מדינית שלא נגעו בדבר הזה. שלחו מפעם לפעם. כל פעם שהיה מגיע ל"ג בעומר היו שולחים איזה שני מיליון שקל, חמישה מיליון שקל לעשות את החניון הזה, ואז היו רבים – מי הביא את הכסף, את הקרדיט הזה, שלא היה מועיל כלום. לא נסעתי לשם בל"ג בעומר. נסעתי למירון. המכתב שקראתי היה יהודי חילוני שאמר: ראיתי אותך עושה חלאקה לנכד שלך.

במהלך השנים הוצאו עשרות-מיליוני שקלים לטיפול באתר ולא נעשה- - -

מה יצא מהעשרות-מיליונים האלה? הרי היו מקבלים כסף לפני ל"ג בעומר, היו מקימים עוד חניון כזה, היו שמים שם שאטלים, והיו אומרים: מה התוצאה? במבחן התוצאה מקום ישן, מוזנח. אם היו באים עשרה אנשים, אפילו אם היו באים אלף – גם בסדר. אבל כשבאים לשם מאות-אלפים – זה היה ברור. לצערנו הרב.

אנחנו עוברים לסדר-היום. אנחנו מתחילים בדוח הרשות לניירות ערך לשנת 2020. ענת גואטה, יושבת-ראש הרשות לניירות ערך, הבמה לרשותך. אנחנו עוברם במעבר חד לרשות לניירת ערך. אגב, הייתי בבורסה באיגוד החברות הציבוריות, והם אומרים שבמהלך הקורונה היתוספו חברות רבות לבורסה. היה חשוב לגעת העניין הזה. אנחנו עשינו ניכוי לצורך הנפקה, שלא צריך לשלם – שהחברות לא צריכות לשלם. הם טוענים שעשרות רבות הצטרפו. אמרתי להם שאם אהיה בקואליציה, אבקש מהממשלה להאריך את זה. אם אהיה באופוזיציה, הבניין ירעד אם הממשלה לא תסכים. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח – נמצאים איתי כאן מנכ"ל הרשות עודד שפירר ויועצי חנוך הגר. אני רוצה להביע את השתתפותי הכנה בצער ובכאב של המשפחות של ההרוגים והנפגעים. אירוע שבהחלט מייצר פה שבר.

באנו הנה כדי להציג לכם את הדוח השנתי של הרשות לניירות ערך לשנת 2020 שהתפרסם אתמול. אנחנו מגדירים את שנת 2020, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, שנת התפנית. בשנת 2020 קרתה דרמה בשוק ההון הישראלי. אחרי שנים רבות וארוכות שבהן אנחנו משוועים לחיבור בין ענף ההיטק הישראלי לבין שוק ההון הישראלי, החיבור הזה הושלם בהצלחה. להצלחה הזו היו שמות רבים, בין היתר גם נושאים שעברו בחדר הזה ואושרו בתמיכת ועדת הכספים. הנושא הזה הושם על שולחן הרשות כיעד אסטרטגי מוביל עוד בתחילת 2019. זיהינו את הנתק הזה בין ענף ההי טק לשוק ההון כיעד אסטרטגי שצריך לפצח. מהלכים רבים שנעשו על-ידי קודמיי וגם על ידי, שעיקרם כל הנושא של הפיכת הגופים המוסדיים לגופים שהם בעלי מסוגלות ומיומנות להשקעה בהי טק, בין אם באמצעות פרויקט האנליסטים, ביחד עם רשות החדשנות, משרד האוצר, תוכנית ההגנה, ערבויות שמוסדיים קיבלו להשקעה בהי טק ותהליכים נוספים שגופים בוצעו מול השוק, מול השחקנים בסופו של דבר הבשילו בשנת הקורונה באופן מפתיע. זו היתה שנת משבר. זו היתה שנה שאנשים איבדו בה את מקום עבודתם. שיעורי האבטלה עלו, אבל למרות זאת שוק ההון הוכיח את עצמו כשוק ראשוני, שוק שמאפשר גיוס מקורות הון לחברות בשנת משבר כשוק יעיל ושוק אטרקטיבי.

במספרים, בשנת 2020 היו 26 חברות חדשות שביצעו הנפקה ראשונית של מניות לציבור, מרביתן חברות טכנולוגיה. בשנת 2021 המגמה הזאת נמשכת ביתר שאת. רק ברבעון הראשון אנחנו כרגע מתמודדים עם מעל 120 בקשות להנפקות חדשות, רובן של חברות טכנולוגיות בבורסה בתל אביב. בשבוע שעבר הצטרף גם יוניקורן ישראלי חדש, תשקיף הנפקה. זו מגמה שהיא בהחלט מעודדת. בתפיסה הציבורית שלנו המטרה שלנו היתה קודם כל לחבר את השוק הישראלי להצלחת ההי טק הישראלי שעד היום נהנו ממנו בעיקר משקיעים זרים וגורמים זרים, ואנו חושבים שזו בהחלט תחילתה של דרך חדשה, שבה ענף ההי טק מצא לו בית בשוק ההון הישראלי, מגמה שתימשך ולהערכתנו תישא פירות גם בשנים הבאות, גם לטובת הציבור הישראלי וגם לטובת חיזוק הכלכלה הישראלית. בסופו של דבר היכולת של חברות ההי טק למצוא בית גם דרך תהליכי המימון שלהם בשוק ההון הישראלי מגדילים את הסיכוי שהחברות האלה יישארו בישראל, יעסיקו עובדים בישראל ויצמחו להיות חברות גדולות.

במקביל לזה תהליכים נוספים שבוצעו בשנת 2020 והבשילו בהיבטים האלה של שגשוג שוק ההון כשוק ראשוני היה הסרת חסמים גם כלפי משקיעים בין-לאומיים. הרשות פעלה להכנסת שחקנים בין-לאומיים לתוך שוק ההון ובכללם שחקנים זרים ושחקנים נוספים שהפכו פעילים בשוק שלנו. תקנות שאישרנו סביב השולחן הזה בתחילת 2019 לאישור דיווח באנגלית כדיפולט על-ידי מנפיקות בבורסה שהוא אמנם מאוד טריוויאלי והיה חסם גדול בדרכן של חברות שרגילות לדווח באנגלית, ועברית סוג של עלות וחסם בפני הפעילות הגלובלית שלהם. פרויקט ליצירת תשתית דיווח שקרויה בשם הקוד IXVRL שהיא שפת דיווח מקובלת כדי לייצר גישה למסדי נתונים לגבי חברות נסחרות שהן זמינות על ידי משקיעים בכל העולם בלי תלות בשפה המקומית. פעילות אינטנסיבית שלנו לחיזוק רשת הקשרים הבין לאומית של שוק ההון וצעדים רבים נוספים.

העוגן השלישי שקיבל ביטוי משמעותי בשנת 2020 הוא מה שאנו קוראים לו הגברת התחברות השוק ההון. המסגרת הזאת שני דברים מרכזיים שקרו: אחד, שיתוף פעולה שלנו יחד עם רשות התחרות להגברת התחרות בשוק ה- - - נשאה פירות בשנת 2020, וראינו פתיחה רבה ומואצת של חשבונות חדשים, בעיקר של שחקנים צעירים יותר, שהצטרפו לפעילות בשוק ההון באמצעות מעבר מבנקים, מבנקאות פתיחה של חשבונות חדשים. גם הטכנולוגיה וההתפתחות הדיגיטלית והעובדה שתקופת הקורונה – אנשים העדיפו לשמור על הריחוק החברתי וכו', יצרה הגברה של המגמה הזאת של פעילות באמצעות פעילות מסחר דיגיטלית מרחוק בבורסה, והתהליך הנוסף שרשות ניירות ערך שותפה לו ומקדמת אותו הוא תזכיר חוק ה-EPI שעדיין לא הושלמה החקיקה בגינו, אבל הוא תהליך מרכזי בתפיסה שלנו לגבי הגברת התחרות בשווקים הפיננסיים, במערכת הפיננסית.

הקורונה למרבה האבסורד תרמה להתפתחות הבורסה.

נכון. זאת מגמה שהיתה בכל העולם. בכל העולם ממשלות ובנקים מרכזיים פעלו באופן פרו אקטיבי כדי לחזק את השווקים הפיננסיים שלהם כשווקים ראשוניים כדי שיוכלו לתמוך בהשפעות הכלכליות של המשבר. הפעולות הללו התבררו כהצלחה נכון להיום. גם בישראל הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל פעלו באופן פרו אקטיבי לחיזוק הפעילות בשווקים הפיננסיים. בנק ישראל לראשונה הפך להיות שחקן משפיע בשוק ההון, בתוכנית האגף הקונצרני שהוא פרסם בשיא המשבר. כל הצעדים הללו ייצרו תחושת ביטחון בקרב השחקנים בשווקים, והמגמה הזאת ניכרה גם בפעילות בשוק ההון אצלנו. אני חושבת שהדבר המיוחד שקרה אצלנו הוא התעוררות של ענף הטכנולוגיה בתוך שוק ההון. זה תפנית משמעותית שאנו רואים אותה כתפנית ברת קיימא ולא כאירוע חולף. זה בהחלט אירוע דרמטי.

הנושא השלישי שקיבל ביטוי בשנת 2020 הוא כל נושא פתיחת המערכת הבנקאית לתחרות. זה המשך של חקיקת שטרום, ובחקיקת ה-EPI רשות ניירות ערך היא הגורם המאסדר. אנו מצפים שהחקיקה הזאת תושלם בקרוב, כי המערכת כרגע חווה תמורות רבות, והחקיקה הזו חשובה על-מנת שהתחרות תיפתח באופן מועיל לטובת הציבור הישראלי ולטובת הצרכנים הפיננסיים.

איזו חקיקה?

תזכיר חוק ה-EPI היה חלק מחוק ההסדרים. חוק ה-EPI הוא תזכיר חוק שהונח על שולחן הכנסת. מטרתו, לאפשר לגופים חוץ בנקאיים, בעיקר חברות פינטק, להתממשק למערכות המידע על הבנקים, לקבל מידע לגבי התנאים שבהם פועל הלקוח במגוון שירותים ולהציע ללקוח שירות יקר ערך שנקרא השוואת עלויות. במסגרת השוואת עלויות יוכלו לקוחות הבנקים בלחיצת כפתור לדעת האם ההלוואה שהם מקבלים כרגע מהבנק היא יקרה מדי, האם הפיקדון הוא זול מדי, האם העמלות שמשלמים בעובר ושב שלהם יקרות מדי, והאם כל הפעילות שלהם בשוק ההון מתנהל באופן שמיטיב איתם בהתאם לצרכים שלהם ולסיבולת הסיכון שלהם וכו'. זו חקיקה דרמטית. הבנקים למעשה כבר ערוכים לפתיחת הממשקים שלהם לשחקנים חוץ בנקאיים. כרגע הפעילות הזאת הושקה, והחקיקה דרושה כדי שהפאזל הזה יושלם, ומחכה לממשלה. היתה עבודה רבה במהלך 2020. אני מקווה שלקראת סוף השנה הזאת נוכל להשלים את המהלך הזה. עד כאן דבריי. אם יש למישהו שאלות – בבקשה.

שאלת הבהרה. דיברת על 120 מול 26 הנפקות בשנה שעברה. כמה בקשות מתקבלות?

רוב הבקשות מתקבלות.

למה לא התקבלו ואיפה עקב האכילס?

אין עקב אכילס. אחד התפקידים של רשות ניירות ערך הוא מתן היתר. תהליך מתן היתר לוקח מספר חודשים. כיוון שקיבלנו גל של- - - בבת אחת, זמן התגובה שלנו יארך מספר חודשים. בסופו של דבר בתהליך יישור התשקיף הרשות לא מאשרת תשקיף בגלל סיבות שקשורות ברצון של המנפיק או בגלל חוסרים שקיימים או בגלל בעיות אחרות. באופן כללי נדמה לי שאנו באזור 70%. הסיבה שלא אישרנו – כי זה היה בבת אחת. מה שקרה בשנת 2020 בעיניי הוא ממש כמו מפץ. כלומר בבת אחת הגיעו חברות לשוק, זכו לסוג של וולקאם שעד היום לא היו שם.

למה זה קרה?

זה קרה קודם כל בגלל העובדה שהמשקיעים שלנו נמצאים שם. בסוף הנפקה היא מפגש בין חברה שרוצה לגייס כסף לבין משקיעים שרוצים להשקיע בה. המשקיעים המוסדיים לא הובילו את חוד החנית של ההשקעות בהי טק עד ממש לאחרונה. בין היתר דיונים על שולחן זה – הנושא של אישור הוראת שעה של הוצאות ישירות בהי טק ובתשתיות שהתקבלו פה, פרויקט האנליסטים שנתן לגופים המוסדיים את היכולת במימון המדינה, תן להם את היכולת להקים גופי מחקר בתוך הבית, שמתמחים בהי טק – זה יצר יכולת לקיים שיח עם הגופים המנפיקים, שיח מקצועי ומיומן. הגיבוי שהמדינה נתנה להשקעות של המוסדיים בהי טק שלמעשה מבטח אותה מפני הפסדים, שההתחשבנות לגביו תהיה בעוד עשור – כל הדברים הללו קרו בחלון הזדמנויות אחד. אני חושבת שהקורונה הדגישה את החשיבות של יכולת גיוס מבלי לעשות- - - למטוסים וכו'. חברות הי טק העדיפו לרדת למשרדים שלהם ולשבת ברחוב רוטשילד ולקיים שיח עם משקיעים שנמצאים קרוב אליהם. מדינת ישראל תמכה במשקיעים מוסדיים גדולים וחזקים. הציבור הישראלי מפקיד בכל שנה כ-130 מיליארד שקל לפנסיה שלו אל משאבי עתק, שכל מה שהיה צריך לעשות זה להפוך אותם למשאבים שזמינים גם- - -

לניכוי הוצאות ההנפקה היתה תרומה? האוצר מאוד התנגד לזה. הוא כועס עליי עד היום על זה. אני חושב שזה נכון, כי הטענה שלהם, שזה באמת הועיל. יש כנראה שורה של דברים, כפי שאמרת. פה כולם הצביעו בעד פה. אני לא הבאתי את זה לקריאה שנייה ושלישית – מי שזוכר את ההיסטוריה הקרובה. בסופו של דבר הבאתי את זה, וזה עבר.

לצורך ההתנעה של התהליך הזה, זה היה חשוב מאוד לדעתי. עכשיו כשאנחנו שם - לפני שבועיים פרסמנו מדריך הנפקה בישראל באנגלית. זה כתוב בעברית – פשוט אף אחד לא קורא את זה. זה היה מאוד חיוני ובמקום, ויש חברות שמשתמשות בזה, אבל במדריך הנפקה הצגנו את העובדה שבישראל הרבה יותר זול להנפיק מאשר בנאסד"ק או בכל מקום אחר. לכן הוצאות ההנפקה הן חלק מתחשיב העלויות. בסך הכול אני חושבת, שהמקום שאנו נמצאים בו הוא מקום טוב.

גם האוכלוסייה גדלה וגם רמת החיים עולה, אז למה להיכנס לטענה של תשתיות, מתוך הטענה הזאת? איך זה קרה?

היית כבר בכנסת.

אני משחק אותה כאילו אני חדש. רוצה לשמוע מה היא אומרת.

ואיך זה יסתדר עם ההפרדה - - - תני לנו עצה.

אני לא רוצה להקדים את המאוחר – מחר אשתתף בדיון, אבל רק אומר שהמשבר של 2008 יצר בעצם קריאה לגופים המוסדיים בישראל כדי לפזר את תיק ההשקעות של הציבור כדי שכשיקרה משבר כזה הפגיעה ב- - - הציבור לא תהיה דרמטית. מאז 2008 הגופים המוסדיים ממלאים אחר ההנחיה הזאת. היום אנחנו נמצאים בנקודה שבה- - - 130 מיליארד שקל שהם יותר קרוב לכ-40 מיליארד שקל בנטו כי יש גם פדיונות. למעשה מעבירים את הכסף החוצה. חלקו המהותי יוצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אני מעריכה שמתוך השוטף בין 70% ל-80%. כדי להחזיר את הכסף הזה הביתה, צריך קודם כל לייצר רגולציה שמעודדת השקעות בישראל. אני חושבת התקנות שהזכרת אותן, שמיועדות לצמצם את ה- - - הרגולטורי שגורם ליציאה מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בסופו של דבר יש לזכור שאותה פנסיה מכלכלת מתחם של פנסיונרים שהוא רב שנים. לכן השקעה בתשתיות היא מוצר שהולם במידה רבה את הצורך של הגופים המוסדיים.

שאלה למחר – האם ה-20% מוצו? כי מבקשים מאתנו עכשיו לאשר 49%. אם ה-20% לא מוצו, לעניות דעתי אין סיכוי שארים את היד בשביל לאשר תוספות. זו שאלה מקדימה.

חשוב לי לומר רק שרשות לניירות ערך לא מפקחת. מי שמפקח עליהם זה רשות שוק ההון. יש לתת להם את הכבוד לענות על כל השאלות האלה. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

חשוב לומר לצורך הפרוטוקול שהוויטראז' הרגולטורי בסופו של דבר מטרתו להגן לא פחות על כספי החוסכים לפנסיה ומציאת נקודת האיזון הנכונה במערכת המאוד גורלית הזאת.

אחת, במסגרת הדיווח לא התייחסת לתפקידה של הרשות גם כגוף חוקר ומפקח על פעולות לא נאותות בשוק ההון, ורציתי לשאול האם בשנת 2020 יש פעילות בהקשר הזה שראוי שהוועדה תיתן את הדעת. השאלה השנייה חוזרת לנושא עידוד ההשקעות – האם הרשות מלווה בדרך כלשהי, של ייעוץ, של חשיפה, חברות הזנק ישראליות ששוקלות את העניין? יש לא מעט רשויות שלטוניות שגם מציעות ייעוץ וגם נותנות תמיכה וליווי. אני מניח שהאנשים שמגיעים לחברות הזנק, במיוחד חבר'ה צעירים, הנושא של הנפקה ובורסה ושוק ההון הוא גם דבר שיש בו ממד של איום או שפה זרה או מרחק נפשי, הרבה יותר קל להיפגש עם משקיעים שמדברים שפה של הי טק. האם הרשות עוסקת גם בתיווך הזה, הפסיכולוגי ארגוני עם חברות ההזנק?

בדבריי התייחסתי לשלושת היעדים האסטרטגיים שהרחבנו את הפעילות בהם בצורה משמעותית בשנת 2020. העיקרון של שוק עובד הוא יעד אסטרטגי מרכזי באסטרטגיה של הרשות. אגב, כשתסתכלו על הדוח השנתי שלנו תראו שחלק נרחב מהדוח מוקדש לסקירה מאוד מדויקת של פעילות האכיפה שלנו במהלך שנת 2020 ובכלל. במהלך 2020 הרשות כמובן המשיכה למלא את תפקידה כגוף אוכף וחוקר במסגרת פעילות האכיפה הפלילית והמינהלית שאנו מפעילים באמצעות זרועות הרשות. הפעילות הזו מתבצעת 24/7 ברשות. זה לא שבמהלך 2020 עשינו מהלכים כלשהם שחורגים מגדר התפקיד שמוקנה לנו בדין ואנו ממלאים אותו באדיקות ובקפדנות. עיקרון שוק הוגן הוא עיקרון יסודי כי בסופו של דבר היכולת של חברות לגייס כסף לשוק ההון מותנית באמון המשקיעים, וכשמשקיעים מאבדים את אמונם במערכת ובאמינות של שוק ההון, עלויות הגיוס הופכות ללא כלכליות.

האם לשיטתכם הכלים שעומדים היום לרשות הרשות כגוף חוקר ואוכף הם מספקים, או יש פה ציפייה של הרשות להעמדת כלים נוספים, לטיוב הכלים הקיימים?

אמנם אנו לא מאשרים כאן כרגע את התקציב, אבל הרשות היא גוף עצמאי שמגייסת את התקציב שלה בעצמה מהלקוחות שלה. הגופים המפוקחים והנאכפים על-ידינו, כולם משלמים לנו אגרות והן מהוות את תקציב הרשות. זה פעם אחת.

פעם שנייה, חלק מרכזי מהתקציב שלנו מושקע בפעילות האכיפה והחקירות והבקרות שהרשות מבצעת על שוק ההון, ולתפיסתנו החלק הזה מספק בהחלט. ככל שנצטרך, כמובן- - -

לשאלתך השנייה, יש תוכנית ברשות, שמתנהלת כבר מעל שנתיים שנקראת תוכנית הפיילוטים שנעשית יחד עם רשות החדשנות. במסגרתה אנו מאשרים בעצם כל שנה לחברות סטארט אפ להתקבל לתוכנית. במסגרתה המידע והפתרונות שמייעלים את הפעילות בשוק ההון, זוכים לקבל מימון מהתוכנית וגם גישה- - - וגם אפשרות להשתמש בנו כ- - - שלהם. הפעילות הזו מאוד מוצלחת. אנו עכשיו נמצאים בתוכנית השלישית. אישרנו כבר מספר מכובד של חברות, אז בהחלט אנחנו שם.

בבקשה.

תודה רבה על הסקירה. ב-2020 התחלתם בהליך היוועצות עם הציבור בנוגע לפעילות ההשקעה הכללית לשיקולי ESG. בסופם המלצתם לפרסם, יחד עם הפרסום השנתי, סיכום של החברות, דיווחי ESG באופן שיעזור לנתב את ההשקעות של הגופים המוסדיים והשקעות שתומכות שיקולים סדרתיים. האם בעיניך נכון, כדי להדביק את הפער שיש לנו עם מדינות העולם, ודאי עם אירופה, האם נכון שזה ייעשה בצורה וולונטרית? האם אתם מסייעים בעיקר לחברות בינוניות וקטנות לבצע את הדיווחים הלו מאחר, כמו שדיברת עם הפער של אנגלית-עברית, הדיווחים האלה, כדי שיהיו אפקטיביים, צריכים להיות גם בשפה האנגלית, ואילו אמצעים רגולטורים בעיניך נכון לבצע כדי לייצר דירוג של ESG שיסייע לגופים המוסדיים להשקיע את כספי הפנסיה של כולנו במטרות שלא פוגעות בסביבה ולא מסייעות בהחרפת משבר האקלים?

פרסמנו ממש לאחרונה את עמדתנו הסופית בנושא הזה. הקול קורא היה, תהליך ההיוועצות היה מאוד רחב וסחף הרבה מאוד גופים בין-לאומיים ומקומיים. הביעו עניין ר בשינוי הזה. משקיעים גלובליים מחפשים שווקי ESG ולכן הנושא הזה אפילו בראייה אופרטיוניסטית מיטיב עם שוקי הון, וזו אחת הסיבות שהלכנו לשם. העמדה שלנו מאפשרת דיווח וולונטרי על ידי מנפיקים, מאפשרת דיווח וולונטרי בשפה האנגלית. היא ממליצה לעשות שימוש בסטנדרטים מהמקובלים בעולם. אין ספק שהדיווחים האלה הם דיווחים עתירי משאבים, ועל מנת שלמנפיקים יהיה כדאי להשקיע בדיווח ולהקים מערכת שיודעת לספק למשקיעים דוח איכותי וטוב, יצטרכו להשקיע משאבים משמעותיים. יצטרכו לקבל את התמריצים הכלכליים כדי לעשות את זה. תמריצים בדרך כלל בעולם הם עלויות. אם חברה יודעת שכשהיא תגייס נייר ערך בעולם שבו היא יודעת לשקף בצורה טובה את סקרי ה-ESG שלה ולכן יגיעו משקיעים שיידעו לתת לה פרמיה טובה יותר מזו שהיא משלמת בדרך כלל, זה תמריץ כלכלי שהיינו מעוניינים להגיע אליו, - - - שבה השוק שלנו יודע לייצר אותו.

הנושא של דיווח מנדטורי הוא נושא שנשקל על-ידינו. לא מצאנו בעולם – אגב אנו עוסקים בנושא הזה כשלוש שנים כמעט. במהלכן אנו עוקבים אחרי מאות רגולטורים בעולם. לא מצאנו רגולטור שמחייב דיווח בנושא ESG למעט בשנת הקורונה, ה-FCA – הרגולטור הבריטי המקביל לנו – פרסם הנחיות מחייבות, אבל זה אחרי שעוסקים בנושא הזה כבר שנים רבות.

תודה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הייתי מציע לך כיושב-ראש ועדת הכספים - יש שלושה רגולטורים. יש רשויות שונות שמחזיקות את כל העניין הפיננסי והיציבות הפיננסית. רשות שוק ההון וקרנות הפנסיה יחד אתם, המפקח על הבנקים והרשויות לניירות ערך. התחושה שלי היתה תמיד – אני חושב שרגולציה, כפי שיש ברשות לניירות ערך, גם בפיקוח על הבנקים לעומת הגוף השלישי שהפך להיות המרכזי ביציבות הפיננסית, העסק שם צריך לדעתי - ולא בתחושה – לדעתי לעשות השוואת רגולציה, התאמה של רגולציה. אנו בעידן של אסונות. אוי ואבוי אם שיקול דעת כזה או אחר, האוצר לא אוהב שאנחנו מדברים על זה אבל גם האוצר בניגוד עניינים הנושא הזה, צריך לקיים דיון מעמיק בנושא.

רשמתי מה שאמרת. אבל היות שאנו עוסקים ברשות נירות ערך - לא ברשות שוק ההון.

לא יכולתי לומר מחמאה ישירה לרשות ניירות ערך.

אז אני הולך לומר את זה. הניסיון שיש בשנים האחרונות ובעיקר בתקופה הזאת בין ועדת הכספים לבין הרשות לניירות ערך – הקשר הא מאוד חיובי. יש דברים שאנו מבקשים מהם והם מיישמים, ויש דברים שהם מבקשים מאתנו ואנו מעבירים. הלוואי שזה היה כך בכל הרשויות. נכון מה שאתה אומר. אתה גם רוצה גם לגייס כסף, וגם שלאנשים יהיו היכולות לעשות את זה. במיוחד שאנו מדברים על קרנות פנסיה וכו'. במקרה הנוכחי כדי שלא ישתמע אחרת, במקרה הנוכחי שאנו עוסקים בדיווח שלפי החוק אנו לא צריכים לאשר אותו של רשות לניירות ערך, אני רואה במסלול הזה שבין רשות לנירות ערך לוועדת הכספים, מסלול חיובי. אני מקווה שכך זה יימשך. אני שמח על המציאות הזאת, בשנה הקשה הזאת של הקורונה וכל מה שנלווה לעניין - היתה התפתחות מרשימה וכו'.

עוד מישהו? אייל?

תודה, אני מודה לך על הדיווח. היה כדאי לך לחכות, לקבל שבחים מהחברים.

תודה. בהצלחה לכולם.

תודה, המנכ"ל והחברים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:32.