פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



39
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/04/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, י"ט בניסן התשפ"א (01 באפריל 2021), שעה 10:25

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (מס' 2), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 35), התשפ"א-2021
3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 36), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: עמית הלוי – מ"מ היו"ר

מיכל וונש קוטלר

עדי עמיתי - עו"ד, עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי קורונה, משרד הבריאות

ד"ר אשר (אשי) שלמון - מנהל המח' ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עירית וייסבלום - עו"ד, יועמ"ש, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אביטל שטרנברג - עו"ד, ראש תחום ייעוץ, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פקד אורי בוצמסקי - עו"ד, יועמ"ש מינהלת האכיפה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

יואב אורן - סמנכ"ל מסופים בשדות תעופה פנים-ארציים ושתפ"א, רשות שדות התעופה

מידן בר - קברניט, יו"ר איגוד הטייסים

ריטה פרייס - עורכת דין

תמי סלע

אסף פרידמן

אירית שלהבת

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (מס' 2), התשפ"א-2021

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 35), התשפ"א-2021

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 36), התשפ"א-2021

מועדים לשמחה, חג שמח לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט כדי לאשר שתי תקנות שהממשלה הביאה לנו, גם לגבי יציאה מישראל וכניסה אליה וגם לגבי הגבלת פעילות.

מכיוון שנדמה לי, מנהל הוועדה, שזאת הישיבה האחרונה לקדנציה הנוכחית, או שצפויות עד יום שלישי הבא עוד ישיבות? מי יודע.

אם הממשלה תעביר עוד תקנות יכול להיות שנתכנס לישיבה ביום שני.

בהנחה שזאת הישיבה האחרונה שאני נקראתי אליה, ומבחינתי זו בוודאי ישיבה אחרונה לקדנציה הזאת מכיוון שלעת עתה לפחות בכנסת הבאה לא אכהן, אז אני מנצל את ההזדמנות הזאת קודם כול להודות לוועדה החשובה הזאת, ועדת החוקה, למנהל הוועדה, לייעוץ המשפטי, לכל חברי הכנסת שהיו שותפים כאן לאורך כל השנה האחרונה. אני אמנם הייתי בעמדה שכל השנה האחרונה הייתה צריכה להתנהל על פי תקנות שעת חירום, כפי שקובע חוק-יסוד: הממשלה. אני לא חשבתי, ועדיין לא חושב, שהכנסת הייתה צריכה להעביר את זה בחקיקה – היא הייתה צריכה לפקח כמובן בכל כוחה אבל לא להעביר את זה בחקיקה – אבל מכיוון שכך נקבע אז ערכנו פה דיונים ארוכים בשנה האחרונה. אני רוצה לומר גם לאזרחי ישראל שצופים בנו, טובת המדינה וטובת האזרחים היו כאן במרכז החדר על השולחן הזה שאתם רואים. היו פה דיונים רציניים מאוד שתכליתם לעשות טוב ולעבור את המשבר הזה בצורה הכי טובה והכי יעילה. אני מודה בזאת גם ליושב-ראש הוועדה, שאני ממלא כאן את מקומו, חבר הכנסת יעקב אשר, שניצח פה על המלאכה בהרבה מאוד השקעה ובהרבה מאוד מאמץ אישי.

ודווקא בגלל טובת המדינה אני רוצה לומר עוד משהו אישי מכיוון שאני נפרד מהכנסת הנוכחית, וכך גם חברתי מיכל וונש קוטלר. אני רוצה לומר שמלווה אותי דאגה רבה בתקופה האחרונה, ובימים האחרונים יותר מאי פעם, על הסחרור הפוליטי שאנחנו נמצאים בתוכו, על המצב שבו דברים קטנים וסכסוכים אישיים ומתחים אישיים מערערים על השיטה של המשטר שלנו, שיטת המשטר הקואליציוני שלנו. אנחנו במשטר קואליציוני. גם בן גוריון לא יכול היה, עם מפלגה גדולה ודומיננטית, להקים קואליציה אם לא היו מכבדים את המשטר הקואליציוני. השינוי היחיד שאני רואה לפניי הוא שינוי משיטת משטר קואליציוני לשיטה של חרמות ושל נידויים. אני אומר את זה בדאגה גדולה מאוד, כי זו תופעה מאוד מסוכנת ומדאיגה לחברה שבונה את המדינה ובונה את המערכות, וברוך השם מדינת ישראל חזקה ועוצמתית, וטוב שכך, אבל בהתברגנות הזאת אנחנו עלולים להפסיד, כשאנחנו מתעסקים בוויכוחים אישיים קטנוניים במקום לשים את טובת המדינה מעל הכול. זה מסוכן, והיינו כבר בעסק הזה, היו לנו הורקנוס ואריסטובולוס, היו לנו ויכוחים אישיים שהובילו אותנו לאן שהובילו. לא היינו יחידים בזה, אגב, גם מדינות וחברות אחרות התברגנו ופתאום הדברים הגדולים קיבלו ערך משני. הדבר העיקרי הוא הוויכוחים הקטנוניים האישיים והם קובעים, והם מערערים על היכולת לעשות קואליציה עם פשרות ועם חיבורים, כמו בכל קואליציה. הדברים הקטנים האלה מחבלים בדבר הגדול.

אני אומר כאן לחבריי, שרובם ככולם חברים בכנסת הזאת ויהיו חברים בכנסת הבאה, ההיסטוריה לא תזכור את כל העלבונות האישיים שבשמם אתם מחרימים, ההיסטוריה לא תזכור את כל הסכסוכים האישיים. היא תזכור רק את ההרס, היא תזכור רק את ההפקרות. מדינת ישראל צריכה עכשיו שנים של קואליציה יציבה וחזקה, שתעסוק בשיקום, שתעסוק בצמיחה, שתעסוק באתגרים הגדולים שיש לנו גם במערכת הבין-לאומית וגם במערכת האזורית. כל אלו עלולים ליפול רק בגלל הדברים הקטנים האלה. אל תיתנו לזה לקרות. תתבגרו, תתעשתו. תניחו, כפי שעשו ראשי מדינה לפנינו, את טובת המדינה מעל הכול. שימו בצד את כל הדברים הקטנים ונשוב לעבוד ביחד למען מדינת ישראל.

אני מקווה מאוד שהכנסת הבאה שתתכנס בשבוע הבא אכן תצליח להתבגר ולהגיע למתווה הזה ונוכל להתכנס כאן, אלה שיתכנסו וימשיכו לנהל את המשבר הזה שאנחנו עוד נמצאים בתוכו. עם כל החזרה שלנו לחיים, אנחנו בעידן פוסט קורונה, אבל שגרת הקורונה היא אתגר לא פחות גדול, גם לשמור שלא נחזור אחורה וגם כמובן להמשיך ולצמוח, שזה האתגר הגדול שלפנינו, לחזור לצמיחה, הסיכוי שמדינת ישראל, שיצאה ראשונה מבחינת החיסונים, תהיה גם הצומחת הראשונה מבחינת מדדי הצמיחה, ואנחנו רואים את הדברים האלה גם במדדים של החברות הבין-לאומיות. כולי תקווה שכך יהיה. החג הזה שאנחנו נמצאים בו יזכיר לנו את השורשים והדברים הגדולים שלנו ולא את הדברים הקטנים שעלולים להעיב ולחבל במדינה ובעתידה.

שוב תודה רבה לכולכם על כל הקדנציה האחרונה, הנעימה והמאתגרת.

הנה אנחנו מתחילים את הדיון בשתי התקנות שלפנינו. תמי סלע, אני מציע שתקראי את התקנה הראשונה על הגבלת היציאה והכניסה ונקיים את הדיונים הרלוונטיים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת, בהמשך לדבריך הכלליים מאוד, כמובן להצטרף לתודות לנשות ואנשי הוועדה שעבדו לילות כימים בוועדה הזאת.

אנחנו עומדים לדון בנושא שאני שוב ושוב זועקת מסביב לשולחן הזה. התוצאה היא שנוצרו אזרחים סוג ב' במדינת ישראל, וזה כל מי שעלה ארצה, לגבי הוריו וילדיו. הצלחנו בוועדת העלייה והקליטה לייצר מנגנונים שיאפשרו להם להיכנס. יש חיילים בודדים שסעדו בליל הסדר לבדם למרות שהוריהם רצו ויכלו להגיע והם מחוסנים באותו חיסון פייזר שאתה ואני מחוסנים בו, אבל מדינת ישראל עוד לא השכילה לייצר את המנגנון לאשר להם כניסה בכפוף למה שרוצים: אם רוצים בידוד, אם רוצים בדיקות סרולוגיות. אני כמובן לא מזלזלת בקושי. אנחנו עומדים עכשיו לאשר תקנות מתועדפות אחרי שכל אזרחי מדינת ישראל הישראלים יכולים לצאת על הוריהם וילדיהם, זקניהם וטפם לחופשות, ועדיין יש את מי שעלו ארצה ועתידים להינשא אחרי חג הפסח ואינם יודעים אם הוריהם יוכלו להיות בחופה, למרות שהם מחוסנים.

אדוני היושב-ראש, הגעתי כבר כמעט לכל ועדה בכנסת. מכיוון שאנחנו כנראה בדיון האחרון בוועדת החוקה אני מגיעה גם לכאן. יושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי הוציא סיכום, בקשה לממשלה –אני מחזיקה אותו בידי, אני יכולה להעביר אותו למנהל הוועדה – עם תקנות שכבר היו בתוקף, שבוועדת העלייה והקליטה כבר הצלחנו לייצר את הקריטריונים של חתונות ובריתות ואירועים, ולא רק מין סעיף סל כללי של צרכים הומניטריים ורפואיים. בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו לא נותנים את דעתנו על כך.

אני מבקשת שכיושב-ראש הוועדה גם אתה תצטרף לכך, למרות שזה לא הדיון הספציפי בתקנות הספציפיות, שנשתמש בהזדמנות הזאת, כי אני לא יודעת מתי יהיה הדיון הבא, לאפשר את הוודאות הזו למי שעלו לארצה. אנחנו לא יודעים אם הוריהם כבר מחוסנים בעצמם ויכלו לבוא או ילדיהם יכלו להגיע. אני מבקשת מאוד שתצטרף לכך.

תודה רבה, חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. אני לא רק מצטרף. אני רוצה להוסיף לדברים שאמרת לגבי קרובי משפחה, בוודאי ממעגל ראשון, שרוצים להגיע לכאן לטובת השתתפות באירועים ובשמחות אישיות כפי שהזכרת, גם אנשים שנמצאים בבדיקת עלייה, כלומר רוצים להגיע לכאן לשם גישוש.

הכול כבר קיים. יש קריטריונים ברורים, אני יכולה להעביר לך אותם. זה כולל גם תוכניות לימודים ציוניות, למשל תיכון שיודע שתלמידיו אמורים היו להגיע בינואר. ינואר כבר לא יהיה השנה, אנחנו בחודש מרץ ועדיין לא יודעים אם יכולים 250 ילדים להגיע, כולם מחוסנים.

לכאורה האנשים האלה שמחוסנים בתו ירוק, דיברנו על כך גם בוועדה הזאת, אין שום סיבה להטיל עליהם הגבלות נוספות אם הם באותו סטנדרט. בין אם זה אנשים שעל פי חוק השבות יכולים לעלות ועושים סיור מקדמי, שזה חלק מהגדרת חוק השבות ולתכליתו, ובוודאי גם הדברים האחרים שהזכרת, זה ברור לגמרי. לא רק שאני מצטרף. הדיון נעשה פשוט בוועדה אחרת אז אני לא רוצה פה להרחיב.

הוא לא נעשה באף ועדה. בוועדת הכלכלה, לפנים משורת הדין, הוסיף יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מרגי, לדברי הסיכום שלו, מכיוון שגם שם עסקנו אך ורק בכניסה וביציאה משדה התעופה, מנתב"ג באופן ספציפי. עוד לא הצלחנו, מכיוון שוועדת ההסכמות לא אישרה לוועדת העלייה והקליטה להתכנס כדי לייצר את הדיון בנושא הזה.

אזכיר שוב, בנובמבר 2020 כבר נוצרו הקריטריונים, הם קיימים. בסגירת השמיים ב-25 בינואר הקריטריונים האלה בוטלו. כל שצריך לעשות הוא להחזיר את המתווה שהיה קיים, שכבר נעשה עם כל המשרדים הרלוונטיים. אולי צריך להכניס אליו גם את נושא החיסון מכיוון שאז הוא לא היה קיים ואפשר כמובן להכפיף אותו לקריטריונים נוספים של משרד הבריאות. אנחנו לא רוצים לסכן את בריאות הציבור. בטוח שצריך להחזיר את המתווה שכבר עמלנו ועבדנו עליו כדי לייצר קריטריונים ברורים למנגנונים שיאפשרו לאנשים הללו להיכנס ארצה.

מאה אחוז. אני מצטרף לגמרי לקריאה הזאת של חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. אדבר על זה גם עם שר הבריאות, אני אומר את זה כאן לפרוטוקול. זו בהחלט דרישה יותר מראויה, בפרט שהגענו לסטנדרט שמבחינת המדדים שלו – זה דבר שיעלה גם כאן, מן הסתם, עוד מעט מול משרד הבריאות – הוא עובד, וממילא חישוב הסיכונים בהתאם. אז אני מצטרף לקריאה שלך.

אנחנו מדברים כרגע על הגבלות על כניסה ויציאה. לעניין טיסות – כרגע זה לא נמצא בתקנות שלפנינו. מה שהגיע לוועדת הכלכלה בתחום של הגבלת טיסות ותעופה לא כולל היום מכסות, אבל כן כולל מגבלה שנובעת מהתהליכים של ריחוק של שני מטרים, של התקהלות, של תו סגול, שחלים גם על הטיסות וגם על נתב"ג, וזה יוצר מגבלה כלשהי, משהו כמו 4,000 איש. שוב, זה לא על שולחננו. יכול להיות שמה שמיכל וונש קוטלר מדברת עליו, כלומר כללים מכוח המגבלות ששר הפנים הטיל על כניסה של מי שהם לא אזרחים – אני לא בטוחה. בכל אופן, אצלנו התקנות עוסקות במגבלות על יציאה וכניסה דרך מעברים יבשתיים.

מיכל דיברה על אנשים שאינם אזרחים. זה בהחלט קשור למגבלה של משרד הפנים.

אין כרגע מכסות בפני עצמן אלא שנובעות ממגבלות תו סגול, התקהלות וריחוק חברתי. שוב, זה לא חלק מן התקנות שלנו.

לגבי התקנות שנמצאות על שולחננו, הפגיעה שיש בהן הרבה יותר מצומצמת ממה שהיה מבחינת היציאה מישראל וכניסה אליה, אבל עדיין אנחנו מדברים על מגבלה על זכות-יסוד, בוודאי לגבי היציאה מישראל. כאשר נקרא את זה תיכף נראה שכן יש מגבלה על היציאה מטאבה רק למחוסנים, מחלימים ואנשים עם צורך הומניטרי או צורך חיוני דחוף ועוד כל מיני חריגים ספציפיים. בעצם אנשים לא יכולים לצאת סתם לנופש עם משפחותיהם, כולל ילדים, לטאבה. צריך להצדיק את הדבר הזה גם מבחינת תשתית עובדתית, גם מבחינת זה שנעשו המאמצים, גם בכלל וגם בוודאי אחרי ההנחיות שניתנו אגב הדיון שהיה בבג"ץ ועדיין יש עוד דיוני המשך לגביו בממשלה. יש כל מיני שאלות ספציפיות שאולי נגיע אליהן אחרי שנקרא את התקנות.

מבחינת מה שכולל ההסדר, בגדול, יש מגבלה על יציאה דרך מסוף טאבה, שכוללת מכסה שעושים אותה דרך אגרה שצריך לשלם, אבל זה רק המנגנון המעשי. מבחינת כניסה אין מגבלה מהותית של תנאים שנקבעו, שרק אנשים מסוימים יכולים להיכנס או לא יכולים להיכנס, אבל יש רק מעברים מסוימים – ויש לזה סיבות יותר מעשיות כפי שהבנו – פתוחים, שזה נהר הירדן וטאבה. בעיקר מעבר ערבה הוא המעבר שלא פתוח, אבל יסבירו את זה טוב יותר. גם פה נרצה לחדד את נושא השימוש בחריג הדחיפות, שכתוב לנו בפתיח שעשו בו שימוש אבל לדעתי לא עשו בו שימוש אז את זה נרצה לחדד ברמה הפורמלית.

אקרא את התקנות ואחר כך נשאל שאלות ספציפיות.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (מס' 2), התשפ"א-2021



"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(1), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), לאחר שהממשלה שוכנעה כאמור בסעיף 7א(1) ו-(2) ושקלה את האמור בסעיף 7א(ב)(3) לחוק, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת" – פה זה לא באישור מראש אלא "לאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק". כתוב כאן גם "ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק," אבל את זה אנחנו נוודא אם עשו בזה שימוש, "מתקינה הממשלה תקנות אלה:

הגדרות ופרשנות

הגדרות ופרשנות
1.
בתקנות אלה –

"ועדת השגות" – ועדת השגות לפי סעיף 7א(ה) לחוק;

"ועדת חריגים" – ועדת חריגים לפי סעיף 7א(ג) לחוק;

"מחלים" – כהגדרתו בצו בריאות העם (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020;"

אני מזכירה שזה כולל גם מחוסן.
""נציג זר" – אדם המחזיק בדרכון חוץ דיפלומטי, דרכון שירות חוץ, דרכון של מדינת חוץ ובו אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, או דרכון של מדינת חוץ ותעודה מאת משרד החוץ המעידה על כך שנושא הדרכון רשום במשרד החוץ כאיש סגל דיפלומטי או קונסולרי;

"שליח ישראלי" – אדם המחזיק בדרכון דיפלומטי ישראלי, או דרכון שירות ישראלי, בליווי מכתב מהמנהל הכללי של משרד החוץ המאשר כי אותו נוסע נדרש לעבור בתחנת גבול שהיא מעבר יבשתי לצורך מילוי תפקידו;

"תושב קבע" – מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל;

"תחנת גבול" – תחנת גבול המנויה בצו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987;

"תקנות הגבלת הפעילות" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020;

"תקנות חובת ביצוע בדיקה" – תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021.

יציאה וכניסה לישראל


איסור יציאה מישראל ממעבר גבול יבשתי
1.
(א) לא יצא אדם מישראל דרך תחנת גבול "טאבה" אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה –

(1) הוא אינו אזרח ישראלי ואינו תושב קבע;

(2) הוא יוצא מישראל למקום מגורים קבוע מחוצה לה ובלבד שהציג הצהרה ומסמכים המעידים על כך לוועדת החריגים ויש לו אסמכתה על הצגה כאמור;

(3) הוא מחלים;"

הוא מחלים או מחוסן. למה לא ציינו את זה כאן?

כי ההגדרה בצו בידוד בית של "מחלים" כוללת גם מחוסן. גם אז הערנו שזה לא מוצלח מבחינת הידידותיות לציבור.



"(4) הוא יוצא לצורך הומניטרי חריג או צורך חיוני חריג באישור ועדת חריגים;

(5) הוא נציג זר;

(6) הוא שליח ישראלי."



בעצם מפה נובעת ההגבלה על יציאה. שליח ישראלי זה מישהו שיש לו אישור ממנכ"ל משרד החוץ שהוא יוצא לצורך תפקידו. זה היה גם קודם. מפה נובע שזה רק מחלימים, מחוסנים, אנשים שהם בכלל לא אזרחים ולא תושבים, או צורך הומניטרי חריג או צורך חיוני חריג וכולי.






"(ב) לא יצא אדם מישראל דרך תחנת גבול "טאבה", אלא אם כן בידו אישור תשלום אגרת נוסע יוצא לפי תקנה 2 לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ"ה-1994, ליום שבו הוא מבקש לצאת אם הארץ."



האגרה היא לא חדשה, היא קיימת, רק זה המנגנון שבעזרתו מווסתים את המכסה. המכסה לא קבועה פה אבל היום היא עומדת על כ-300, ופה נצטרך לשמוע למה דווקא 300 ומה הביקוש בפועל.

"הגבלת הנכנסים לישראל
1.
(א) לא ייכנס אדם לישראל דרך תחנת גבול שהיא מעבר יבשתי אלא לפי תקנה זו.



(ב) תתאפשר כניסה דרך תחנת גבול "מעבר נהר הירדן" ותחנת גבול "טאבה" בכפוף לעמידת תהליכי כניסת הנכנסים לישראל בתחנת הגבול, בדרישות תקנות הגבלת הפעילות ותקנות חובת ביצוע בדיקה."



כלומר אין תנאי מהותי אלא רק הכללים של התו הסגול והריחוק וההתקהלות וחובת הבדיקה שצריכה להיות לפני הכניסה ואחרי הכניסה במעבר עצמו, שזה אחד הדברים שהבנתי שמגבילים את השימוש בתחנה נוספת, כי צריך להקים שם מערך של בדיקות בכניסה לישראל ואם יש טפטוף של נכנסים אז רוצים למקד את זה בירדן בתחנה אחת. שוב השאלה היא מה היקף האוכלוסייה שרוצה להיכנס למשל דרך מעבר ערבה ועד כמה זה מפריע ליום-יום של אנשים.

"דרכי עבודת ועדת חריגים, פנייה לוועדת חריגים וועדת השגות
1.
(א) פנייה לוועדת חריגים ולוועדת השגות תתבצע באמצעות טופס מקוון שיהיה זמין בשפה העברית, האנגלית והערבית באתרים של משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה; לפנייה יצורפו אסמכתאות ואישורים להוכחת התקיימות תנאי או צורך כאמור בתקנה 2(2) או 2(4), במבקש.



(ב) קישור לטופס המקוון יפורסם באתרים של משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה.



(ג) יפורסמו דרכי פנייה נוספות למי שאינו מסוגל למלא טופס מקוון, ובכלל זאת כתובת להגשת פנייה כאמור."



פה השאלה היא מה זה "שאינו מסוגל", כלומר גם מי שיש לו קושי. דרכי פנייה נוספות צריכות להיות קיימות מעבר לטופס המקוון וזמינות, ופה לא קיבלתי עדיין תשובה מה הן דרכי הפנייה, האם הן פורסמו, האם הן נגישות לאנשים. לא כולם יודעים למלא טופס מקוון וצריכה להיות גם איזו דרך של מענה טלפוני או דרך אחרת.



"(ד) ועדת חריגים או ועדת השגות תוכל לדרוש ממגיש בקשה הצגת אישורים או מסמכים נוספים להוכחת האמור בפנייתו ולצורך הכרעה בפניה.

הוראות כלליות

תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בניסן התשפ"א (30 במרס 2021).

תוקף
1.
תוקפן של תקנות אלה עד יום ל' בניסן התשפ"א (12 באפריל 2021)."

תודה. אני רוצה להתמקד מאוד. הדיון פה קצר, כפי שאמרתי, המסגרת שלו ידועה. אנחנו לא צריכים לחזור על הדברים, הם ברורים. כפי שאמרה תמי, אנחנו עוסקים כאן בתקנות היציאה והכניסה במעברי הגבול היבשתיים בדרום, בטאבה ובערבה וכולי.

מבחינתי יש שאלה אחת מרכזית שאשמח שתתייחסי אליה, ואם יש עוד דברים שאת רוצה להתייחס, שמבחינתך הם ברי דיון, אז בבקשה. מבחינתי הדיון הוא על ההגבלות המיוחדות.

על הנושא הזה יענה ד"ר אשי שלמון בזום.

ד"ר שלמון איתנו?

מועדים לשמחה.

תודה שאתה כאן. אני מחדד רק דבר אחד. למעשה, כפי שאמרתי לתמי קודם, אנחנו לא מחויבים, מכיוון שבית המשפט העליון הביא לכך שלא הוארכו ההגבלות על היציאה והכניסה משדה התעופה בן גוריון בהקשר של טיסות, זה כאילו יוצר בפועל בדיעבד שאלה של שוויון מול אנשים שרוצים לצאת, אמנם רק לחופשה, אמנם לאזור מסוים, דרך טאבה לסיני, לירדן או למצריים. השאלה היא איך אתם רואים את הדברים, כלומר מה הדבר המיוחד. שוב אני אומר, אנחנו לא מחויבים לסטנדרט הזה. הכנסת לא חשבה שכך צריך לקרות בשדה התעופה בן גוריון. אני לא רואה עין בעין, ואף אחד בוועדה הזאת לא ראה, כלומר רוב החברים כאן לא ראו עין בעין את מידת המידתיות כפי שבית המשפט העליון ראה אותה. אבל השתא דעתיד להכי, כפי שאומרים בארמית, עכשיו כשאנחנו כאן, ויש סיטואציה שאדם יכול לצאת לחופשה בכל מקום אחר בעולם בלי מגבלה בפועל, או בלי ויסות כזה או אחר לכאורה, איך אתה רואה את התקנות האלה שעוסקות דווקא בטאבה? פה יש הגדרות מיוחדות לדבר הזה. למה זה שונה? או מה נשתנתה טאבה מיציאה לספרד או לפריז?

אם אפשר עוד משפט, חוץ מהשוויון, אני רק מוסיפה שאלה: החוק שהכנסת חוקקה והסעיף הספציפי לגבי הגבלת כניסה ויציאה מחייב את הממשלה ואותנו כגורם מאשר כן לוודא מה התשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההגבלה הזאת שמצדיקה אותה. האם נעשו מאמצים לבדוק דרכים אחרות להגבלת הקיבולת? אני מבינה מדברי ההסבר שזה גם הקשיים באכיפת הבידוד הביתי, שזה גם הקיבולת של תחנת הגבול, וזה גם החשש מכניסת וריאנטים של הקורונה, במיוחד כאלה שיעמידו בסיכון את החיסונים שניתנו עד היום. פה השאלה היא האם התשתית העובדתית לגבי התחלואה במצריים, וספציפית בסיני, והיכולת להכניס בדיקות מהירות לתחנת הגבול כדי לראות שמי שנכנס - - -

ברור, למרות שבחקיקה עצמה כל ההגבלות האלה לא מופיעות.

החקיקה מחייבת שהממשלה שוכנעה - - -

בתקנה הספציפית הזאת לכאורה אין תוספת על מה שיש. יש פה בדיקות בכניסה. אין פה תוספת על מה שעושים בשדה התעופה.

אבל יש הגבלה על היציאה מטאבה, שמתאפשרת רק למי שיש לו צורך חיוני וחריג, או מי שהוא מחוסן או מחלים, אבל משפחה לא יכולה לצאת סתם עם הילדים.

מה שאפשר בשדה התעופה.

פה צריך הצדקה למניעת חופש התנועה. נכון שזה למטרות נופש אבל יש חוק-יסוד ולכל אדם יש זכות לצאת מישראל וצריך סיבה למניעה.

אנחנו איתך ד"ר שלמון.

אסביר. לכל מי שעבר אי-פעם בטאבה ומכיר אותה, התחנה קטנה וצפופה, קשה מאוד להקפיד שם על תו ירוק, לכן גם ההגבלה המספרית בכלל. קשה מאוד לבצע בדיקות. בלתי אפשרי מבחינתנו לפנות אנשים שצריכים להתפנות כי אין להם אמצעי ראוי להגיע הביתה, והחשש הגדול הוא שאנשים חייבי בידוד יעלו על תחבורה ציבורית, מה שבעינינו בנתב"ג הוא סיפור שונה. צריך לזכור שבנתב"ג יש לנו שליטה טובה מעצם העובדה שאנחנו יודעים בדיוק כמה טיסות נכנסות ומה בדיוק מספר הנוסעים בכל טיסה. אין לנו את המידע הזה כאשר מדובר בנכנסים חזרה מסיני. שוב, לסיני אפשר להגיע גם דרך האוויר ולא רק דרך היבשה.

כאשר הוחלט לאפשר את המעבר הזה היה ברור לנו שהדרך הבטוחה לעשות את זה היא אך ורק למעבר מחוסנים ומחלימים, פרט כמובן למקרים של צרכים הומניטריים – מידי פעם יש ענייני איחוד משפחות שלצורך כך יש ועדה שמאשרת.

עדיין צריך לזכור שהמצב בסיני לא מספיק טוב. אין לנו מספיק מידע, אף על פי שאני באופן אישי בקשר עם השלטונות המצריים ועם רשויות הבריאות בסיני. אין לנו מספיק מידע טוב עד כמה יש תחלואה, עד כמה אפשר לטפל בתחלואה, עד כמה הם יודעים לעקוב. צריך לזכור שמלבד ישראלים כרגע נכנסים לסיני תיירים בעיקר ממזרח אירופה, מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, מדינות שעדיין יש בהן תחלואה רבה, וכבר היו לנו לא מעט מקרים של חולים בסיני, כולל אפילו צורך בהול להעביר חולים מסיני ארצה.

בנסיבות האלה, ובהינתן כל אותם נתונים, שאנחנו לא יכולים ממש לשלוט על מספר הנכנסים ביום וקשה מאוד לנהל שגרת גבול מסודרת, מה שבנתב"ג אנחנו יודעים לעשות – יש הגבלה על מספר היוצאים ביום לפי אגרות שניתנות, ולמעט לצרכים חיוניים אנחנו מאשרים, או ביקשנו לאשר יציאה שהיא במהותה כאמור יציאה לנופש למי שבאמת נושא תו ירוק ולא מסכן אחרים.

צריך לזכור מניסיוננו בהדבקות באתרים קודמים, גם בדובאי, גם בטורקיה, גם בייוון ובולגריה בקיץ שעבר, הרבה מן ההדבקות קרו בתוך משפחות ישראליות ובתוך קבוצות נוסעים ישראלים. לכן המטרה, מתוך הבנה שגם כך רבים מן הישראלים שוהים בקבוצות במהלך הנופש הזה, היא לייצר סביבה כמה שיותר בטוחה.

בעצם יש לנו כאן שני נימוקים: ראשית, חוסר יכולת לשלוט על מספר הנוסעים, בניגוד לפרוצדורה בטיסה, ושנית, שהמעבר עצמו בעייתי גם לבדיקה וגם לפינוי. למה לא הגבלתם את המספר? או שעשיתם את זה דרך האגרות?

אנחנו לא קבענו את המספר. רשות שדות התעופה קבעה מה מבחינתה המספר שמאפשר לה לפעול לפי תנאי התו הסגול ובנסיבות האלה, מתוך זה הדברים נחתכו.

כלומר לא מאפשרים לאנשים לשלם אגרה. מבחינתי זה בסדר גמור, רק צריך לומר את הדברים. כלומר יש הגבלה על המספר, שנשלטת דרך אישורי תשלומי האגרה כך שרשות שדות התעופה יודעת לטפל מבחינת הבדיקות, מבחינת המעבר עצמו.

צריך לזכור שגם מי שמחוסן או מחלים ועובר במעבר היום על פי חוק צריך להיבדק, והוא נבדק עם חזרתו.

לפי מה נקבע המספר 300?

זה מספר שקבעה רשות שדות התעופה, הערכה שלהם במה הם יודעים לטפל לפי תנאי התו הסגול.

תודה רבה, ד"ר שלמון. יש פה נציג של רשות שדות התעופה?

אני סמנכ"ל מסופים בשדות תעופה פנים-ארציים ברשות שדות התעופה.

שלום יואב. אנחנו רוצים לדעת דבר אחד מדויק, בגלל לוח הזמנים הקצר כאן בחג: האם המספר הזה אכן משקף – המספר שנאמר כאן, הוא לא מופיע בתקנה – כלי האגרות שמופיע בתקנה, האם הוא משקף אכן 300 איש, והאם אכן 300 איש זה מקסימום האנשים המחוסנים או מחלימים שהוא אפשרי מבחינתכם לשליטה בתחנת המעבר הזאת?

ועל מה זה מבוסס? ואם אפשר לשאול גם מה הביקוש? כמה מבקשים לצאת ולהיכנס ביום?

אסביר. אכן רכישת אגרות מתבצעת באמצעות המערכת המקוונת. באמצעות המערכת הזו אנחנו קובעים את כמות האנשים שמותרת להם רכישת אגרה, גם ליציאה וגם אנחנו מבקשים מכל אדם למלא את תאריך הכניסה שלו בחזרה לארץ. בפועל ביומיים שהמסוף עבד באופן מלא, ביום הראשון עברו 226 אנשים, ביום השני עברו 250 אנשים. היום בינתיים עברו כ-120 אנשים. זאת אומרת שאנחנו לא מגיעים אפילו למכסה של 300 אנשים. הקביעה של המספר 300 הייתה מתוך איזו פעולה סימולטיבית, עשינו סימולציה שנגזרת מגודל המסוף ומתהליכים. חלק גדול מן התהליכים הם חדשים, אנחנו עדיין לא מכירים אותם. היום בפעם הראשונה ייכנסו אנשים, וביום ראשון צפויים להיכנס 300 אנשים. ביום שני, אם יהיה צורך, אנחנו נעדכן את כמות העוברים, או למעלה או למטה, בהתאם ליכולת שלנו לקלוט את האנשים ולעמוד בהוראות התו הסגול.

הכוונה ל-300 בכניסה וגם עד 300 ביציאה? כלומר 600 אנשים שנמצאים בו-זמנית במסוף באופן כללי?

לא, אין מצב כזה. רוב היוצאים מגיעים בשעות הבוקר, רוב הנכנסים מגיעים בשעות הצוהריים. כרגע עוד לא הייתה לנו סיטואציה של גם כניסה וגם יציאה. כדי לסבר את האוזן, ביום הראשון נכנסו שישה, מן הסתם סיני הייתה ריקה. ביום השני נכנסו כ-20. היום לראשונה צפויים להיכנס כ-80 אנשים.

איך מוודאים את חובת הבדיקה לפני הכניסה לישראל? הרי התקנות של חובת בדיקה חלות על כל מי שנכנס, גם מתחנת גבול יבשתית, ואז הוא צריך לעשות עוד בדיקה לאחר כניסתו.

נכון. כאשר נוסע יוצא, לפני שהוא נכנס בכלל לשטח המסוף אנחנו בודקים את התו הירוק ואת התוקף שלו, ואותו דבר בחזרה לארץ, עושים את הבדיקה וגם בודקים את בדיקת ה-PCR כפי שמתחייב. היא נבדקת פעמיים: פעם על ידינו ופעם על ידי ביקורת הגבולות.

ואם מישהו לא עשה בדיקה?

ההחלטה מה לעשות עם אדם שלא ערך בדיקה היא בידי ביקורת הגבולות, אם לסרב את כניסתו או לקרוא למשטרה לבצע אכיפה.

נכון לעכשיו ההוראה היא שהוא לא יכול להיכנס אם הוא לא ביצע בדיקה.

אם הוא לא יכול לבצע בדיקה אז הוא יסורב, הכניסה שלו לארץ תסורב והוא יוחזר למצריים. אני מדבר על תהליך הכניסה לארץ. אדם שעשה תהליך יציאה ממצריים, הגיע לישראל, האם כניסתו לישראל תסורב בגלל שהוא בא בלי בדיקת PCR מן המצרים? זאת שאלה.

עד עכשיו זה קרה?

עד עכשיו אנשים רק יצאו. אין מי שיצא מן הארץ שהוא לא מחוסן או מחלים.

או שאושר בוועדת חריגים.

זה ברור. התכוונתי ל-26 שכן נכנסו, הם נכנסו אחרי שהם הראו שהם ביצעו בדיקה לפני כן?

נכון.

אני מבקשת לשאול על ועדת החריגים. עד כמה יש פניות לוועדת החריגים? בזמנו, כמובן בסיטואציה אחרת, הייתה בעיה עם עומסים. אני מניחה שכאן לא. האם יש פניות לוועדת החריגים לגבי צרכים הומניטריים וחיוניים?

יש גם חובה שיהיו דרכים נוספות לפנות לוועדה פרט לטופס המקוון. האם הן פורסמו? זה משהו שבידיעתכם או בידי במשרד הבריאות?

ועדת החריגים – זה לא בשליטתנו.

מי אחראי עליה?

משרד הפנים.

תודה, יואב. עירית וייסבלום מרשות האוכלוסין וההגירה.

אתייחס לכמה נקודות שעלו. מי שחוזר מחו"ל במעבר היבשתי ללא בדיקה, נאמר כאן שלא היו מקרים כאלה בטאבה עד כה. בעיקרון אנחנו לא מסרבים כניסה לישראלים. הסנקציה פה היא בדרך של אכיפה ולכן יש כאן למשטרה תפקיד. מי שלא מגיע עם בדיקת PCR שלילית צפוי לקנס. כניסה אנחנו לא מסרבים למי שכבר הגיע לגבול ועבר מהצד השני ונמצא כבר אצלנו.

הבנתי מצוין. כלומר המצרים מעבירים אותו למרות הסיכום שלנו איתם, למרות שהוא לא עבר בדיקה, למרות שהסיכום עם המצרים הוא שהם לא אמורים להעביר אותו.

אני לא יודעת אם המצרים בודקים את זה. בכל אופן, מי שמגיע אלינו במגמת חזרה אנחנו לא מסרבים לו כניסה, אלא המשטרה פשוט צריכה להטיל עליו קנס. אנחנו לא מסרבים כניסה לישראל.

לגבי ועדת חריגים – לפי החוק יש נציג של רשות האוכלוסין בוועדה, כמו נציג של משרד הבריאות ומשרד החוץ. הוועדה שטיפלה בנוסח הקודם של התקנות, שהיה תקף עד 20 במרץ ולא הוארך לאחר מכן, הממשלה מינתה יושב-ראש ממשרד התחבורה והוועדה התנהלה שם, דרכם הוגשו הבקשות. עכשיו שוב יש תפקיד לוועדת החריגים על פי התקנות האלה, שהן מ-29 במרץ, ולכן למעשה צריך להפעיל את אותה ועדה. אני מניחה שברגע שיוגשו בקשות יתחילו לדון. אני שמעתי על מקרה אחד שרוצים להגיש, אני מניחה שזה דרך הוועדה במתכונת שנקבעה בממשלה, דרך משרד התחבורה.

תודה, עירית.

יש לנו שתי שאלות. האם הוועדה הזאת חוזרת? שילה אדלר חוזר? אם כן, הוא צריך לדעת שהוא חוזר. אמנם אני מניח שיהיו פניות מועטות מאוד כי רוב מי שייצא יהיה מתחסן או מחלים אבל יכולות להיות גם פניות הומניטריות ואחרות. צריך לוודא שאכן הוועדה פועלת. ממשרד התחבורה נמצא איתנו מישהו?

יש נציגים מרשות שדות התעופה.

אז צריך לבקש. תבקשו בינתיים. זה חשוב. זו הערה ראשונה. אני מבקש שהיא תירשם. תשיגו אולי את עופר מלכה, לוודא שוועדת החריגים פועלת. הרי לפי התקנה הזאת יש תחיית המתים, היא חוזרת לפעול, אז היא צריכה להיות ב"לייב", צריך להכין את הטופס, וכפי שאמרה כאן תמי גם את דרכי הפנייה הנוספות, לאפשר, גם אם זה מיעוט וגם אם זה אדם אחד שצריך לצאת, אנחנו צריכים לדאוג לו כמובן. זה צריך לקרות. בסדר? תנסו להעלות גם את אשי שלמון.

אני עדיין אתכם, אף על פי שעוד מעט אני מתחיל דיון עם עופר מלכה בעניין נתב"ג.

אם אתה מתחיל דיון עם עופר מלכה, אנחנו מנסים להעלות אותו. בעצם לפי התקנה הזאת צריך להחזיר את ועדת החריגים. מן הסתם זה יהיה למקרים מצומצמים כי רובם יהיו מתחסנים או מחלימים אבל עדיין האופציה הזאת קיימת לאנשים שרוצים, אז צריך להחיות את הוועדה מחדש, כולל טופס. אנחנו רוצים לראות את הלינק, את הטופס המקוון ודרכי הפנייה הנוספות. אם זה בינך לבין עופר מלכה, אם זה בגזרה שלכם אז אנחנו נעבור לתקנה הבאה ונשמח שזה יסתדר.

היו כבר פניות, לפי מה ששמעתי. אבדוק יותר לעומק. הנטייה תהיה להיעתר בסוגיות הומניטריות. היה מקרה אחד של איחוד משפחות שלדעתי הותר.

הלינק הוא אותו לינק כמו בפעם הקודמת? זו אותה ועדת חריגים?

אבדוק את הסוגיה הזאת. לא עסקתי בסוגיות של הלינקים. אני אשיב לך על השאלה הזאת.

דבר שני, אמרה פה נציגת רשות האוכלוסין וההגירה שאדם נכנס, לא ביצע בדיקה בצד המצרי, המצרים העבירו אותו. למעשה פרט לקנס נותנים לו להיכנס. השאלה הראשונה, מכיוון שאתה בקשר עם המצרים, איך זה קורה?

נסגר עם המצרים שמי שמגיע בלי בדיקה לא עובר. המצרים הבטיחו לספק נקודת בדיקה, מלבד הנקודות שיש בשארם ובנואיבה, גם במרחב טאבה כך שהעניין הזה צריך להיפתר.

אני מבקש שנעקוב אחרי זה, שהמצרים אכן עשו תחנת בדיקה. תודה רבה, אשי.

עירית, באופן כללי, כמה מקרים קרו שאנשים הגיעו, לא עשו בדיקה והכנסתם אותם בכל זאת?

זה לא קרה לנו בטאבה עדיין לפי מה שאני מבינה אבל זה קרה במעבר נהר הירדן במקרים בודדים ופשוט הטילו עליהם קנס כשהם נכנסו.

כלומר הם נכנסו לחלק שלנו. את הבדיקה הפנימית הם עשו או סירבו לעשות?

כן, אצלנו הם עשו את הבדיקה. אני מדברת על זה שהם הגיעו בלי בדיקה שנערכה עד 72 שעות לפני כן בירדן.

אם אפשר עוד שתי נקודות. הייתה קודם אמירה, אשי הסביר שלגבי הביצוע של הבידוד יש חשש כשנכנסים מטאבה ולכן אולי יגיעו משפחות עם ילדים בתחבורה ציבורית לבידוד. לא כל כך הבנתי מה ההבדל פה בין נתב"ג לבין טאבה, כי אנשים יכולים להגיע עם רכב, להחנות אותו באילת, לעבור, אחר כך לחזור לרכב שלהם, ובאותה מידה יכולים גם להגיע לנתב"ג עם תחבורה ציבורית וכשהם חוזרים הם צריכים לקחת מונית או אוטובוס או לבקש שמישהו יבוא לקחת אותם. מן הבחינה הזאת לא הבנתי כל כך את ההבדל.

אבל זה פחות נגיש, בכל זאת.

השאלה אם באחוזים שמגיעים זה מצדיק הבדל. הרי מכסות – היו יכולים להגיד: יוצאים 400, 300, כמה שאפשר מבחינת תו ירוק, כפי שגם בנתב"ג וגם בתחנות גבול אחרות שאין בהן מגבלה מהותית על מי יוצא ומי נכנס יש לי יכולת להחיל את הכללים רק על מספר מסוים, אבל לא לקבוע תנאי מהותי שבעצם אומר רק צורך הומניטרי או מחוסנים ומחלימים. כדי להצדיק את זה – והרי מחוסנים, אם אני חוששת מווריאנט שגם מחוסנים עלולים להידבק ממנו – את זה לא פתרתם.

בשאלה של הבידוד של אלה שחוזרים אני צריכה להראות הבדל, וגם לנקוט עוד אמצעים שדובר עליהם, למשל פיקוח אלקטרוני, איפה זה עומד? הגברת האכיפה של הבידוד הביתי והמיקוד שלו, למשל על ידי בדיקות מהירות, שאני אדע בכניסה מי חולה ומי לא ואז אוכל למקד את האכיפה. איפה הדברים האלה עומדים? דובר עליהם גם אגב הדיון, שלא בשל הדרך הקלה של קביעת מכסות והגבלות מהותיות בעצם לא יעשו את המאמץ המרבי של מציאת דרכים אחרות יותר יצירתיות שלא ימנעו את זכות היציאה מישראל. על זה רציתי לשמוע יותר. איפה עומדים האמצעים האחרים – הגברת אכיפת בידוד, פיקוח אלקטרוני, בדיקות מהירות?

מי שנכנס עובר חובת ביצוע בדיקה והוא מחויב לתקנת הגבלת הפעילות שלו גם.

אין לנו אפשרות פרקטית לייצר מערך צמידים בטאבה. זו עוד נקודה שלא הוזכרה. גם בנתב"ג האירוע הזה מורכב מאוד. אי אפשר לעשות אותו בטאבה, לכן אי אפשר להפעיל אמצעי אלקטרוני מסייע.

לשאלתך לגבי תחבורה ציבורית – בנתב"ג אין היום תחבורה, הרכבת הרי לא נכנסת לשם. האופציה היא או לקחת מונית לפי הכללים למקום הבידוד או שבן משפחה אוסף לפי הכללים למקום הבידוד. להערכתנו הסיכוי שדבר כזה יקרה בטאבה נמוך מאוד. שוב, זו בעיקר אוכלוסייה צעירה. נכון שיש אוכלוסיית משפחות – ילדים לא יכולים להיכנס אבל זוגות ואחרים, יש אופציה לחנות את האוטו ולהשתמש ברכב שלהם אחר כך, ובלבד שייקחו מונית מן המעבר לחניה שנמצאת בצפון אילת. עדיין להערכתנו מדובר באוכלוסייה הרבה יותר גדולה שאין פתרון תחבורתי הולם עבורה.

צריך לומר ביושר שבסך הכול המעבר לשם בדרך כלל – ועדת החריגים תאפשר כמובן גם מקרים חריגים – הוא למטרות נופש, כך שההגבלה מראש מצומצמת מאוד ולא רחבה.

אני חייב לעבור לתקנה הבאה. דבר אחד שלא נפתר כאן הוא ועדת החריגים. מכיוון שמנכ"ל משרד התחבורה העביר לנו הודעה שהוועדה היא באחריות משרד הפנים אז אני מבקש שתיסגרו על עצמכם, באיזה מקום זה עומד. הוועדה הזאת צריכה לחזור לפעול. אם אנחנו מאשרים עכשיו את התקנה הזאת, זה על סמך הידיעה שהוועדה הזאת חיה ומאפשרת לאנשים עם בעיות חריגות כן לעבור לטאבה.

יש נקודה אחת שלא דיברנו עליה ואי אפשר לדלג עליה לגמרי, לגבי הכניסה. יש מעברים, במיוחד מעבר ערבה, שסגורים לכניסה. מה המשמעות של זה? האם יש שם עומס של אנשים? האם זה מייצר בעיה? את זה לא שמענו בכלל.

דיברנו עכשיו על מעבר טאבה.

דיברנו על היציאה מטאבה, ששם יש מגבלה מהותית.

לגבי כניסה, הדרך שבה הגבילו היא שפתחו למעבר יבשתי רק שני מעברים. בפועל, אם אני מבינה נכון, ותקנו אותי אם אני טועה, המעבר היחיד שסגור לכניסה הוא מעבר ערבה. כרגע מעבר נהר הירדן ומעבר טאבה פתוחים לכניסה. גם פה צריך תשתית עובדתית. האם מבחינה עובדתית נוצרו שם קשיים או עומסים? מה מצדיק את הסגירה שם?

הוא סגור כרגע, אולי גם כתשובה לוויסות. עירית וייסבלום יכולה לענות למה מעבר ערבה סגור לכניסה?

והאם פספסנו משהו.

כרגע המעבר סגור, אני מבינה שמהצד הירדני בכלל לא פותחים אותו, לפי מה שהבנו מן השגריר. פרט לבעיה שמציג משרד הבריאות, אין מה לדבר על זה כרגע בכלל מן הצד הירדני. יש את המעבר השני של נהר הירדן שנותן מענה. אנחנו לא מכירים שיש בעיה וגם לא היו פניות לגבי זה.

כלומר אין ביקוש, כפי שראינו גם עכשיו בטאבה, זה לא שיש הגבלה בפועל. את אומרת שמעבר ערבה סגור בגלל הירדנים.

עירית, מנכ"ל משרד התחבורה מתעקש שוועדת החריגים עברה אליכם. אנחנו כאן נאשר רק כשנדע היכן הוועדה פועלת.

אני חושבת שיש כאן טעות. ועדת ההיתרים חונה אצלנו כבר מ-7 במרץ. יכול להיות שיש פה בלבול בין ועדת ההיתרים, שזה משהו שלא מופיע בתקנות, זה לגבי זרים וחוזרים מכוח חוק הכניסה לישראל. ועדת החריגים – המינוי האחרון היה כשמנכ"ל משרד התחבורה עמד בראשה וזה מתנהל שם. אנחנו נבהיר את זה בין המשרדים.

נגמור לדון בתקנה הנוספת ועד שנאשר אני מבקש לקבל תשובה מן הממשלה. עדי עמיתי, תבדקי גם את, כי יש ועדת חריגים, יש שם גם נציג שלכם – איפה היא קיימת ואיך פונים אליה?

אחרון בנושא הזה מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים.

שלום, אדבר בקצרה. אני בסך הכול רוצה לומר שבפועל, גם בוועדה הזאת, אחרי שבג"ץ פטר אותנו ממגבלות הכניסה לישראל וגם היציאה ממנה, עדיין יש בנתב"ג מגבלה, מין מסלול עוקף. אני מניח שכרגע דנים בזה, זה הדיון שעורכים, על 4,000 אנשים שיכולים לצאת ולהיכנס. זו מגבלה שלא נותנת למעשה לקיים תעופה. היא גם לא קיימת באף שדה תעופה ב-1,000 המייל הקרובים. אמרתם קודם שצריך להתבסס על תשתית עובדתית. אנחנו מגבילים היום את המעברים כל פעם מסיבה אחרת, פעם בשל בידוד ופעם בשל הריחוק החברתי ופעם בשל כל מיני דברים אחרים. אני אומר: בואו נקבע על מה. כרגע בנתב"ג, למרות פסיקת בג"ץ, יש מגבלה של 4,000 איש. ב-4,000 איש אי אפשר לקיים תעופה, וחבל.

איך בפועל המגבלה הזאת קורית?

ההסכמים עם המדינות שממשלת ישראל עושה קורמים עור וגידים ואנחנו כרגע, עם מגבלה של שמירת מרחק של שני מטרים בנתב"ג, מה שאין לא בקניון, לא בחתונה, לא בשום מקום אחר, לא מסוגלים להוציא יותר מ-4,000 איש. אני חושב שפה אנחנו מפספסים בגדול. אנחנו בתחילתו של קיץ וכל עניין ההקדמה שלנו את העולם בעניין החיסונים פשוט מבוזבז פה.

זו אכן ועדת החוקה, חוק ומשפט ויכול להיות שאני לא במקום הנכון אבל אנחנו לפני השבעה של כנסת חדשה. אני לא יודע מה הוא המקום הנכון. אני רוצה לומר לכם שאנחנו כרגע מגבילים את נתב"ג, על אף שבג"ץ אמר שלא, כן מגבילים את נתב"ג. אין כרגע יכולת. דרך אגב, היכולת קיימת, פשוט צריך לקחת את גורמי המקצוע, גם במשרד הבריאות, לראות מה קורה בעולם ומה קורה בשדות התעופה הקרובים אלינו. נתב"ג הוא הסביבה הכי מנוטרת שיש. אם הגבלתם בטאבה ועשיתם סימולציות, תעשו את זה גם בנתב"ג. אפשר להגדיל את התפוסה, צריך להגדיל אותה, נכון להגדיל אותה. רק כך אפשר יהיה באמת להתחיל לצמוח. אם אנחנו לא נתחיל להשקות, לא נצמח.

אני רוצה להגיד לכם תודה וחג שמח, לאחל לכולכם בהצלחה. תודה רבה על הזמן.

תודה רבה, מידן. מניסיון שלנו בשנה האחרונה, יש הגבלות שהן תוצאה של חישוב סיכונים. אנחנו לא מגבילים אף אדם אבל ההגבלה פה לסלייטים, לחלונות נחיתה, שיוצרת כנראה את המגבלה של 4,000 איש, לפעמים נובעת, כפי ששמענו בטאבה, מבעיה בתחנה ספציפית. אם אתה אומר שזו לא הגבלה שנובעת מקושי פרקטי של רשות שדות התעופה אלא היא נובעת מהרצון להגביל באופן כללי בגלל חישוב סיכונים כללי, זה דבר שחוזר למשרד הבריאות. לא נדון בזה עכשיו, זה נדון בוועדת הכלכלה, אני לא יכול כרגע לפתוח את הדיון הזה, אבל אני בהחלט מפנה את האמירה שלך לד"ר שלמון ולמשרד הבריאות, בשאלה האם אפשר, בניגוד לנימוקים החשובים שהוא אמר כאן לגבי מעבר טאבה, בשדה התעופה בן גוריון להגדיל את חלונות הנחיתה כדי להגדיל את הקיבולת, אם זה אפשרי מבחינת חישוב הסיכונים הכללי. הדברים מופנים למשרד בריאות.

אחרון באמת, פקד אורי בוצמסקי ממשטרת ישראל. רצית לומר משהו לגבי האכיפה.

בוקר טוב וחג שמח. אני יועמ"ש מינהלת האכיפה. רק כדי לחדד ולהבהיר, כפי שכבר נאמר פה, בתקנות של חובת בדיקה אין סמכות למנוע כניסה. האכיפה מתבצעת או תתבצע באמצעות הטלת קנס. המבחן יהיה כאשר אותם אנשים שיצאו במהלך החג יחזרו ואנחנו נצטרך לראות האם הם יגיעו עם בדיקה שלילית.

אני חושב שזה לא נכון. ברגע שבתקנות כתוב שלא תתאפשר כניסה של אדם: "תתאפשר כניסה דרך תחנת גבול ... בכפוף לעמידת תהליכי כניסת הנכנסים לישראל בתחנת הגבול, בדרישות תקנות הגבלת הפעילות ותקנות חובת ביצוע בדיקה", זה אומר שאין לאפשר כניסה לאדם שלא עשה את זה. אפשר עכשיו להתווכח ולדון.

מבחינת סמכויות שניתנו לשוטרים ולגורמי האכיפה, לא ניתנה סמכות למנוע כניסה לישראל.

מה המשטרה עושה אם היא לא אוכפת את החוק?

אנחנו מטילים קנסות. מבחינת הסמכויות שניתנו בתקנות, בסל הסמכויות אין לי סמכות למנוע כניסה.

עלה פה בדיון: האם ניתן למנוע מישראלי דווקא כשהוא חולה להיכנס לישראל?

אני לא אומר מה צריך לעשות. קודם כול, נורמטיבית אני לא רואה בכתב את מה שאתה אומר. אשמח להתייחסות של משרד המשפטים. אתה אומר דבר מפתיע ובעיניי חסר תקדים. ברגע שמופיע בחוק או בתקנה שאין לאפשר כניסה אז אין לאפשר כניסה, אז פעולת האכיפה היא לא לאפשר כניסה. תתכבד, תלך לתחנת הבדיקה המצרית בטאבה. שוב, יש פרקטיקות אחר כך.

יש כנראה קושי.

קודם כול, ד"ר שלמון אמר שהמצרים התחייבו לעשות את זה, זה חלק מן הסיכום איתם. אם זה לא קורה בפועל, אם לא המשטרה אלא רשות האוכלוסין וההגירה או כל גורם אחר מחליט להחריג את זה, צריך לדבר על זה.

הזכות החוקתית שקיימת בסעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו היא הן להיכנס והן לצאת. כשהותקנו התקנות בכוונת מכוון הוחלט שהסנקציה תהיה קנס אבל לא מניעת כניסה.

בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שאמרת וכפי שאת יודעת, יש פסקת הגבלה, שאומרת שאם החליט המחוקק בחקיקה ראשית ולתכלית ראויה – כל השנה אנחנו תחת פסקת ההגבלה. אני, אגב, סברתי אחרת אבל זה לא משנה. כרגע אנחנו כאן תחת הפסקה הזאת.

נכון, ועדיין חשבנו שבאיזונים הנכונים, כשמדובר באזרח ישראלי שמבקש לחזור ולהיכנס לארץ, הפתרון יהיה בהטלת קנס ולא במניעת כניסה. זה נעשה בכוונת מכוון.

איפה זה מופיע בתקנות? הרי מופיע שלא תתאפשר כניסה אם הוא לא עשה בדיקה. איפה זה מופיע? אני לא שואל על דעתך האישית או דעתי או הפרקטיקה.

זה לא דעתי האישית כמובן. זה עניין של החלטה, וזו הייתה הכוונה.

איפה ההחלטה מופיעה בתקנה?

יש הבדל בין ההוראה הנורמטיבית שמחייבת בדיקה לבין הדרך שאוכפים.

כתוב: לא תתאפשר כניסה אם הוא לא עשה בדיקה. הרי זה כתוב כאן. שוטר לא יכול לאכוף את תקנה 3(ב)? זאת הייתה הכוונה של מי?

הכוונה של הממשלה, גם כאשר הותקנו התקנות וגם כשנחקק החוק, הייתה שלא תהיה מניעת כניסה בפועל פיזית כפי שאנחנו מונעים כניסה של זרים. לא מפעילים את הסמכויות שמנויות בחוק הכניסה, בפירוש זאת הייתה הכוונה, וכך זה גם נוסח. אני לא חושבת שצריך להבין את מה שאתה קורא כרגע כאפשרות למנוע פיזית ולהחזיק במשמורת אזרח ישראלי כשהוא עומד להיכנס לישראל. בפירוש זאת הייתה הכוונה, שהאמצעים האלה לא יינקטו כנגד אזרחים ישראלים.

במסורת שלנו מצוות צריכות כוונה, אבל הכוונה לבד לא פוטרת ממצוות. עולם הכוונות – אני לא יודע, אולי את התכוונת. אם זה לא מופיע בתקנות או בחוק, העובדה שאומר פה יועץ משפטי במשטרת ישראל שלא נתנו לו בסל הסמכויות סמכות לאכוף – הוא צריך לראות איפה זה כתוב, זה צריך להיות כתוב באיזה מקום. אני לא קורא את הקריאה שלך ואני לא מבין בכוונות. סבא שלי היה מקובל, אני פחות. כתוב שהכניסה תתאפשר רק אחרי חובת ביצוע בדיקה. אם אני שוטר, מי שלא ביצע בדיקה – אגב, באותה מידה מי שבא לפה עם בדיקה חיובית, שהוא נושא נגיף וריאנט של הקורונה, את גם מכניסה אותו?

אזרח ישראלי אני מכניסה.

זאת הייתה כוונת הממשלה, להכניס אותו. בסדר גמור, אז הכוונות האלה צריכות להופיע. הן לא מופיעות בחקיקה, הן לא מופיעות בתקנות שלפנינו ושאנחנו מאשרים עכשיו.

בעיקרו של דבר, סעיף 45(ד) לחוק משמר את הסמכויות לפי חוק הכניסה, אלא אם כן הן בסתירה להוראות הקורונה. בכל מקרה, הכוונה הייתה שהאמצעי שיינקט כלפי אדם כזה, שהוא אזרח ישראל. זה לא מניעת כניסה כפי שמונעים זרים מכוח חוק הכניסה לישראל אלא הטלת קנס.

קשה לי לקבל שאין סמכות לאכוף את זה אבל יכול להיות שמדיניות האכיפה היא לא להשתמש בכוח ולעצור ולמנוע כניסה אלא להשתמש בדרכים אחרות כי זה לא איזון נכון למנוע מאזרח ישראלי להיכנס לארץ.

אי אפשר להתכנס כאן ולעשות חקיקה ראשית ולדקדק בכל מיני דקדוקים, וטוב שכך, בגלל שאנחנו בהחלט מגבילים זכויות-יסוד על פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שזה לגמרי נכון, אנחנו עושים את זה בגלל הנסיבות ובגלל הווריאנטים ובגלל הכול, ובסוף לומר שכל החקיקה הזאת היא פארסה כי במדיניות בפועל אנחנו ניתן לכולם להיכנס.

אתה מכווין התנהגות בדרכים שונות. הסעיף של מניעת כניסה, שאתה מפעיל כלפי זרים על פי חוק הכניסה ומשמורת וחדר מסורבים, זה לא דבר שמפעילים כנגד אזרח ישראלי.

המשמעות המעשית של מה שאת אומרת כאן היא שכל אותם 500 אנשים שנמצאים היום בטאבה וסיני, אם לא בא להם אחרי שהם היו בשאנטי והיה להם אחלה בחופי סיני, הם יכולים לדלג בכייף שלהם. למה הם צריכים לעשות שתי בדיקות? אולי זה גם עולה כסף בצד המצרי, אני מניח שהמצרים פחות נדיבים ממדינת ישראל.

יכולים להטיל עליהם קנסות אם הם באים ללא בדיקה. זה לא עניין של מה בכך.

מה הקנס שמוטל על מי שמגיע ללא בדיקה?

האלטרנטיבה של להשאיר אותם ב-nowhere land בינינו לבין תחנת הגבול המצרית היא משהו קשה הרבה יותר. יש אמצעים שאתה לא נוקט כלפי האזרחים שלך.

הקנס הוא 3,500 שקל לאדם הנכנס לישראל שלא מבצע בדיקה במקום, ו-2,500 אם הוא בא בלי בדיקה עם תוצאה שלילית. על כל אחד מהם מוטל קנס.

קודם כול, אנחנו לא משאירים אותם ב-nowhere land, אנחנו משאירים אותם כמה מטרים מתחנת הבדיקה המצרית שאמורה להיות בצד השני. הם פשוט צריכים להיכנס לחלק המצרי ולעשות את הבדיקה כפי שהחוק מחייב. לפחות לפרוטוקול נאמר כאן, שיידעו כל נופשי סיני – שיהיה להם חג שמח כמובן, שימשיכו ליהנות – שהקנס הוא 2,500 שקל אם לא יבואו עם תוצאת בדיקה שלילית בצד המצרי של הגבול. אפשר לומר את מה שאביטל שטרנברג אומרת כאמירה נורמטיבית, פשוט צריך לכתוב את זה בחוק. אם רוצים לומר שמדיניות האכיפה היא גמישה אז לא צריך להשאיר את זה ליועמ"ש המשטרה שהיה כאן קודם אלא להגדיר את מדיניות האכיפה בחוק, אחרת אנחנו פשוט עושים את החקיקה הזאת פארסה.

2,500 שקל קנס זה בכלל לא פארסה.

בסדר גמור. בדקתי את זה עכשיו, הצהרתי על זה כדי שאנשים יידעו שהתשלום הזה יקר יותר מאשר לבצע בדיקה קלה בסך הכול. מבחינה נורמטיבית, כשכותבים שלא תתאפשר כניסה ובעצם מתאפשרת כניסה, זה מעודד אנשים גם כשרואים תמרור "אין כניסה" לחשוב: אולי מדיניות האכיפה של המשטרה תהיה שונה, אני יכול להיכנס, אני יכול לצאת והכול שריר. את אומרת: זה הקנס וכל אדם יעשה את החישוב שלו מול הקנס. אנחנו צריכים להבהיר שזה לא כך. עכשיו דברים הובהרו.

אולי יש כבר תשובה בעניין ועדת החריגים? אני רוצה רק לשמוע אם יש תשובה שוועדת החריגים קיימת ופועלת.

אנחנו ממתינים לתשובה הזאת בעניין ועדת החריגים עד סוף הדיון, ואם לא נקבל תשובה – אתה אומר שדיברת עם עופר מלכה והוא אמר שזה באחריות משרד הפנים, והם אומרים שלא. מה יהיה? בתקנה עצמה כתוב "נציגים". כרגע מופיעים נציגי משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה. מי ממשרד ראש הממשלה מטפל בזה? אפשר לפנות לצחי ברוורמן המנכ"ל.

זה במל"ל.

נא לפנות למל"ל ולבדוק מי לוקח אחריות על ועדת החריגים. אנחנו רוצים לראות: אדם חריג שרוצה לצאת, על איזה לינק הוא לוחץ? האם הוא לוחץ על הלינק הקודם שהיה עד לא מכבר או שיש לינק חדש? אפשר להתקשר גם לשילה אדלר שהיה אחראי על זה. בינתיים נעבור לתקנות הבאות.

תיקון מס' 35 זה הפעימה הרביעית. אגב, מה שעומד לאישור הוועדה זה החלק הנותר. יש חלק אחד שכבר עלה ולא אושר בסוף במליאה והתוקף פקע. אנחנו צריכים עוד לאשר את החלק הנותר, שהוא בעצם החלק היותר מהותי כי הוא זה שנוגע לפעילותם של עסקים ומקומות פתוחים לציבור בתו ירוק ובתו סגול וכולי.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 35), התשפ"א-2021



"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:


תיקון תקנה 1
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –



1. אחרי ההגדרה "אנשים הגרים באותו מקום" יבוא:




""בדיקת קורונה מיידית" – בדיקת קורונה שתוצאותיה מתקבלות מיד, במקום ביצוע הבדיקה, המתבצעת על ידי גוף בודק באמצעות ציוד רפואי הרשום בפנקס האביזרים והמכשירים הרפואיים המתנהל במשרד הבריאות;";"



מכיוון שאני מקריאה את ההגדרה אגיד: זה הדבר המרכזי בתיקון הזה של הפעימה הרביעית, בנוסף לעוד כל מיני דברים שנפתחו והגדלת תפוסה, אבל החידוש המרכזי הוא הבדיקות המהירות, הבדיקות המיידיות שמאפשרות למי שפועל בתו ירוק להכניס גם אנשים שעברו בדיקה מיידית, שהגורם המפעיל הוא שאחראי עליה.

כלומר לאדם שאין לו תו ירוק.

כן, לאדם שלא מחוסן או אינו מחלים ואין לו תו ירוק והוא מבצע בדיקה. השאלה היא האם זה פועל, מי מפקח על זה, מה הקשיים בעניין הזה, או התועלת?


"
1. אחרי ההגדרה "בעל תפילה" יבוא:




""גוף בודק" – גוף שנרשם במשרד הבריאות, לצורך ביצוע בדיקות קורונה מיידיות בכניסה למקום לפי תקנות אלה וקיבל אישור על כך, ואשר מופיע ברשימה שמפורסמת באתר משרד הבריאות לעניין זה;";



1.
בהגדרה "ספורטאי תחרותי" –




1. בפסקה (1), פסקת משנה (ד) – תימחק;




1. בפסקה (2), הקטע החל במילים "והשתתף בשני אירועי נהיגה" עד סופה – יימחק.

תיקון תקנה 5
2.
בתקנה 5 לתקנות העיקריות –



1. במקום תקנת משנה (א1) יבוא:




"(א1) לא ישהה אדם במקום ציבורי או עסקי שפתיחתו הותרה רק למי שהציג אישור "תו ירוק" לפי תקנה 7(ב) או 10(ג), אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה:





1. הוא מחלים;





1. הוא תינוק עד גיל שנה;





1. הוא קיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שביצע בכניסה למקום לצורך כניסה לאותו מקום בלבד, לפי תקנה 7(ג2) (להלן – אדם שקיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית);





1. הוא מפעיל המקום או מי מטעמו."



1. בתקנת משנה (א2), אחרי פסקה (1א):




"(1ב) הוא אדם שקיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית;";



1. בתקנת משנה (א3), בסופה יבוא:




"(4) הוא אדם שקיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית."

תיקון תקנה 7
3.
בתקנה 7 לתקנות העיקריות –



1. בתקנת משנה (א) –




1. במקום הרישה יבוא:





"לא יפעיל אדם מקום ציבורי או עסקי בדרך של פתיחתו לציבור, ובכלל זה מקום בילוי, תרבות, תיירות או פנאי, למעט מקום ציבורי או עסקי כמפורט להלן, וגם אם הוא מצוי בקניון או בשוק קמעונאי:";




1. בפסקה (3ג), בסופה יבוא "או יריד המתקיים בשטח פתוח";




1. בפסקה (4), הקטע החל במילים "המפורט בתוספת השנייה" עד "או ברשות מקומית" – יימחק;




1. בפסקה (7)(א), במקום "ושלא יפעלו מיתקנים משותפים ובכלל זה חדר אוכל, בריכת שחייה ומכון כושר" יבוא "ושלא יפעלו מיתקנים משותפים, למעט מיתקנים משותפים שהפעלתם מותרת לפי תקנת משנה זו";




1. במקום פסקה (24) יבוא:





"(24) אטרקציה תיירותית בשטח פתוח;";




1. אחרי פסקה (24) יבוא:





"(25) בריכת שחייה המצויה בשטח פתוח.";"



פה יש שני דברים שנפתחו לא בתו ירוק אלא גם לילדים וללא מחוסנים: אטרקציה תיירותית ובריכת שחייה בשטח פתוח.


"
1. בתקנת משנה (ב) –




1. ברישה, במקום "וכן לתינוק עד גיל שנה" יבוא "לתינוק עד גיל שנה או לאדם שהציג אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שביצע לפי תקנת משנה (ג2)";




1. אחרי פסקה (1) יבוא:





"(1א) מקום המשמש לאימון ספורט שאינו מכון כושר או סטודיו;";"



זה גם דבר שנפתח ואיפשר גם ליגות למקומות עבודה לפעול ולעוד פעילויות ספורט שהן לא מכון כושר או סטודיו.



"
1. במקום פסקה (2) יבוא:





"(2) מקום שמתקיימים בו אירוע או פעילות מאורגנת, ובכלל זה פעילות תרבות או אירוע ספורט בנוכחות קהל, טקס, כנס או הרצאה, המתקיימים בישיבה וללא מכירה או הגשה של מזון (להלן – מקום שמתקיים בו אירוע בישיבה ללא מזון);




1. פסקה (3) – תימחק;




1. בפסקה (4), בסופה יבוא "או מקום לעריכת יריד במבנה";




1. בפסקה (6), אחרי "בריכת שחייה" יבוא "המצויה במבנה";




1. פסקה (7) – תימחק;




1. במקום פסקה (8) יבוא:





"(8) מקום שמתקיימים בו אירוע או פעילות מאורגנת כמשמעותם בפסקה (2), שאינם מתקיימים בישיבה או שכוללים הגשה או מכירה של מזון, ובכלל זה מופע מוסיקה, שמחות, מסיבה, חוג לבגירים המתקיים שלא בישיבה או כנס הכולל הגשת מזון (להלן – "מקום שמתקיים בו אירוע ללא הגבלה לישיבה או הגבלה על מזון);";"



פה בעצם עשו האחדה לגבי אירועים שפתוחים, בהבחנה בין שני סוגים: אחד שהוא בישיבה בלי אוכל, אחד שהוא לאו דווקא בישיבה ועם אוכל. לגביהם יש הוראות שונות לגבי תפוסה וכללים אחרים, אבל יש אחידות בגדול בין הכללים למעט הבדלים מינוריים.



"
1. בפסקה (9), במקום "ואינו מקום המשמש לשמחות ולאירועים כמשמעותו בפסקה (11)" יבוא "ואינו מקום שמתקיימים בו אירוע או פעילות מאורגנת כאמור בפסקה (8)";




1. פסקאות (10) ו-(11) – יימחקו;




1. בפסקה (12), הקטע החל במילים "או בשטח פתוח" עד סופה – יימחק;



1. בתקנת משנה (ג1), במקום "לעניין מקום המשמש לשמחות ולאירועים" יבוא "לעניין מקום כאמור בתקנת משנה (ב)(8) שהוא אולם או גן לשמחות ולאירועים או מקום אחר המשמש לשמחות או לאירועים, לצורך קיום השמחה או האירוע (להלן – מקום המשמש לשמחות ולאירועים);



1. אחרי תקנת משנה (ג1) יבוא:



"(ג2) מפעיל מקום מהמקומות המפורטים בתקנת משנה (ב) רשאי להציב בכניסה למקום עמדת בדיקת קורונה מיידית לביצוע בדיקות בכניסה למקום ולצורך כניסה לאותו מקום בלבד, ולעניין בדיקת קורונה מיידית המתבצעת בכניסה לבית מלון – הבדיקה תהיה תקפה ל-24 שעות בלבד; עמדת בדיקת קורונה מיידית תופעל על ידי גוף בודק שהמפעיל התקשר עימו לעניין זה.""



הבדיקות המיידיות בהקשר הזה, אגיד שכרגע הבדיקה רלוונטית רק לכניסה לאותו מקום. נניח שעשיתי בדיקה, אני לא יכולה עכשיו ללכת עם אותה בדיקה תוך 24 שעות ולהיכנס לעוד מקום אלא רק לאותו מקום ספציפי. זה נובע כנראה מבעיות בפיקוח ובהסדרה של העניין הזה שכרגע עוד לא מספיק מסודר.

"תיקון תקנה 8א
4.
בתקנה 8א לתקנות העיקריות –



1. פסקה (1) – תימחק;



1. בפסקה (9)(ב), במקום "ובכלל זה חדר אוכל, בריכת שחייה ומכון כושר" יבוא "למעט מיתקנים משותפים שהפעלתם מותרת לפי תקנה 7(א)";



1. בפסקה (11) –




1. בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "ולעניין מחזיק או מפעיל של מקום שבכניסה אליו מוצבת עמדה לביצוע בדיקת קורונה מיידית מטעם המחזיק או המפעיל כאמור בתקנה 7(ג2) – יכלול השלט גם הוראה לעניין האפשרות להיכנס למקום בכפוף להצגת אישור על תוצאה שלילית בבדיקה כאמור";




1. במקום פסקת משנה (ב) יבוא:





"(ב) המחזיק או המפעיל של המקום יכניס למקום רק את מי שהציג כתנאי לכניסתו אחד מאלה:






1. אישור "תו ירוק", בצירוף הצגת תעודה מזהה, ואם הציג מסמך כאמור בתקנה 8ב(ג)(1) – לאחר סריקת המסמך כמפורט בתקנה 8ב(ד), ולעניין בית מלון – גם קטין מתחת לגיל 16, איש צוות אוויר או אזרח זר, שהציג אישור על תוצאת בדיקה שלילית כאמור בתקנה 7(ג), ולעניין מקום המשמש לשמחות ולאירועים – גם אדם שהציג אישור על תוצאת בדיקה שלילית כאמור בתקנה 7(ג1); האמור בפסקת משנה זו לא יחול לעניין כניסתם של עובדי המקום;






1. אישור על תוצאת שלילית בבדיקת קורונה מיידית שבוצעה בכניסה למקום לצורך כניסה לאותו מקום בלבד;".



(4) בפסקה 12 –




1. בפסקת משנה (ה), בסופה יבוא "ומאכילה בשטח הקניון";




1. במקום פסקת משנה (ז) יבוא:





"(ז) המחזיק או המפעיל של הקניון יאפשר הצבת דוכנים בשטח הקניון בכפוף להוראות אלה:"



גם זה שינוי, הקלה, אפשרות להציב דוכנים וגם דוכני מזון, עם כל מיני כללים של מרחקים, מחיצות, מזון ארוז וכדומה.





"
1. הדוכנים ימוקמו רחוק ככל האפשר זה מזה, ובמרחק שלא יפחת מ-4 מטרים בין דוכנים המוצבים בשורה, זולת אם מצויה מחיצה ביניהן, ולא יפחת מ-6 מטרים בין דוכנים המוצבים במקביל זה לזה;






1. מחיצה כאמור בפסקה (1) תהיה לרוחב צידו של הדוכן הקרוב לדוכן השני בתוספת 50 סנטימטרים נוספים לפחות, ובגובה של 1.8 מטרים לפחות מגובה הרצפה;






1. הדוכנים לא ימוקמו בסמוך לפתחי הכניסה או היציאה מחנויות, וכן לא ימוקמו באזורי מעבר צרים;






1. בדוכני מזון יימכרו מוצרי מזון ארוזים בלבד;";




(5) בפסקה (14)(ג), המילים "לא תופעל סאונה במקום" – יימחקו; "



אפשרו סאונה בבריכות וחדרי כושר.


"
(6) בפסקה (15) –




1. ברישה, במקום "מקום שמתקיימת בו פעילות תרבות" יבוא "מקום שמתקיים בו אירוע בישיבה ללא מזון";




1. בפסקת משנה (א1), אחרי "ובלא אכילה במקום שבו מתקיים האירוע" יבוא "לרבות באזור קבלת הפנים";




1. פסקאות משנה (ג) ו-(ה) – יימחקו;




1. בפסקת משנה (ז) במקום "לא יפחת מארבעה מטרים" יבוא "יהיה ארבעה מטרים, ככל האפשר, ולא יפחת משני מטרים";




1. בפסקת משנה (ח), המילים "ושמירה על החלוקה למתחמים, אם קיימת חלוקה" – יימחקו;"



לא דורשים מתחמים באירועים פתוחים.



"
1. בפסקת משנה (יא), בסופה יבוא "הוראות פסקת משנה זו לא יחולו לעניין אירוע שמספר המשתתפים בו הוא עד 500 אנשים";




1. בפסקת משנה (יב), המילים "בפעילות תרבות" – יימחקו, ובסופה יבוא "ככל האפשר";



(7) פסקה (16) – תימחק;



(8) במקום פסקה (18א) יבוא:




"(18א) חדר אוכל בבית מלון כאמור בתקנה 7(ב)(5א) –





0. בהתאם להוראות פסקה (13א);





0. תתאפשר הפעלת מזנון ("בופה") ובלבד שהגשת מזון לאורחים, שאינו מזון ארוז מראש, תיעשה על ידי איש צוות;";



(9) בפסקה (19) –




1. ברישה, במקום "כאמור בתקנה 7(ב)(6)" יבוא "כאמור בתקנות 7(א)(6), 7(א)(25) או 7(ב)(6)";




1. בפסקת משנה (ג), המילים "לא תופעל סאונה במקום" – יימחקו;



(10) פסקה (20) – תימחק;



(11) במקום פסקה (21) יבוא:




"(21) מקום שמתקיים בו אירוע ללא הגבלה לישיבה או הגבלה על מזון כאמור בתקנה 7(ב)(8) –





1. המחזיק או המפעיל של המקום יציב סדרנים שיידעו את השוהים באירוע, ויסבו את תשומת ליבם, בנוגע לחובת השמירה על הוראות תקנות אלה, לרבות חובת עטיית מסכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית; מספר הסדרנים יהיה ביחס של סדרן אחד לכל 75 משתתפים;





1. באירוע המתקיים בישיבה סביב שולחנות, המחזיק או המפעיל של המקום יציב את השולחנות במרחק של לא יפחת מ-2 מטרים בין שולחן לשולחן;





1. במקום שהכניסה אליו בתשלום, המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי מכירת כרטיסים או הרשמה למקום תיעשה מראש באופן מקוון או טלפוני;





1. במקום שבו מופעל מזנון, המחזיק או המפעיל של המקום ינקוט באמצעים למניעת הצטופפות בסמוך למזנון, כגון סימון מקומות עמידה בתור, הצבת אמצעים פיזיים לשמירת רווח בין אנשים, או מתן אפשרות לאיסוף עצמי לאחר הזמנה מראש; הגשת המזון תיעשה על ידי איש צוות ובלא הגשה עצמית;





1. באירוע הכולל הגשה או מכירה של מזון, המחזיק או המפעיל יוודא כי תישמר הפרדה בין אזור האכילה והשתייה לשאר האזורים במקום; לא תתאפשר אכילה או שתייה באזור שאינו מיועד לכך, והמחזיק או המפעיל של המקום יתלה שלטים לעניין זה;





1. במקום המשמש לקיום אירוע בהושבה, בהושבה של אנשים שאינם גרים באותו מקום ולעניין מקום שהכניסה אליו בתשלום – בהושבה של אנשים שלא רכשו כרטיסים בהזמנה משותפת, יישמר מרחק של שני מטרים, ככל האפשר, ולכל הפחות כיסא אחד ריק ביניהם;





1. על אף האמור בתקנה 7(ג1), במקום המשמש לשמחות ולאירועים, המחזיק או המפעיל של המקום לא יכניס אנשים שהציגו בכניסה למקום תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, במספר העולה על 5% ממספר המשתתפים באירוע; המחזיק או המפעיל של המקום יקבע ויפעיל מנגנון לוויסות כניסת האנשים למקום, כך שתימנע כניסתם של אנשים שהציגו תוצאה שלילית כאמור במספר העולה על האמור בפסקת משנה זו; אין באמור בפסקת משנה זו כדי למנוע כניסתו של אדם שקיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית והציגה בכניסה למקום, והוא לא ייספר לעניין 5 האחוזים האמורים בפסקת משנה זו;





1. בהתאם להוראות המנהל, ובכלל זה לעניין שמירה על היגיינה, ניקוי וחיטוי;



(12) פסקאות (22) ו-(23) – יימחקו;



(13) במקום פסקה (24) יבוא:




"(24) באטרקציה תיירותית כאמור בתקנה 7(א)(24) או 7(ב)(12), בכפוף להוראות אלה:





1. המחזיק או המפעיל של המקום יציב סדרנים שיידעו את השוהים במקום, ויסבו את תשומת ליבם, בנוגע לחובת השמירה על הוראות תקנות אלה, לרבות חובת עטיית מסכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית; מספר הסדרנים יהיה ביחס של סדרן אחד לכל 75 אנשים במקום;





1. המחזיק או המפעיל של המקום ינקוט אמצעים לשמירת מרחק בין אדם לאדם בתורים ולמניעת הצטופפות, כגון סימון מקומות עמידה, הצבת אמצעים פיזיים לשמירת רווח בין אנשים, הצבת סדרנים בסמוך לתורים או חציצה בין מיתקנים;





1. המחזיק או המפעיל של המקום יציב שלטים לעניין חובת עטיית מסיכה בכל עת, לרבות בעת הפעילות באטרקציה והשימוש במיתקנים, ולמעט בעת שהייה של אדם אחד לכל היותר או אנשים הגרים באותו מקום, ביחידה נפרדת של מיתקן;





1. באטרקציה הכוללת שימוש באביזרים הבאים במגע עם הפנים של המשתמש, המחזיק או המפעיל של המקום ישתמש, ככל האפשר, באביזרים לשימוש חד-פעמי שיושלכו לאחר כל שימוש; בשימוש באביזרים רב-פעמיים, המחזיק או המפעיל של המקום יקפיד על חיטוי יסודי בין משתמש למשתמש;





1. בכפוף להוראות המנהל, ובכלל זה הוראותיו לעניין ניקוי וחיטוי."



תקנה 9(א) היא לעניין התפוסה.

"תיקון תקנה 9
5.
בתקנה 9(א) לתקנות העיקריות –



1. במקום פסקה (6) יבוא:



"(6) באטרקציה תיירותית כאמור בתקנה 7(א)(24) – כמפורט להלן:

(א) באטרקציה תיירותית שלא מופעלים בה מיתקנים – מספר אנשים שלא יעלה על יחס של אדם לכל 15 מטרים רבועים משטח המקום; לעניין זה, שטח המקום יחושב לפי האזור הפתוח לקהל מתוך שטח המקום ולמעט שטחי חניון, מחסנים, שטחי תפעול וכיוצא בזה;

(ב) באטרקציה תיירותית שמופעלים בה מיתקנים – מספר אנשים כאמור בפסקת משנה (א), ובלבד שמספר האנשים הכולל לא יעלה על 1,500 אנשים במקום שהתפוסה המותרת בו היא עד 10,000 איש, ולא יעלה על 2,500 אנשים במקום שהתפוסה המותרת בו היא עד מעל 10,000 איש;

(ג) נוסף על האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) –




1. לעניין רכבל, אם מופעל במקום, או כדור פורח – מספר אנשים שלא יעלה על מחצית מהתפוסה המותרת, למעט אנשים הגרים באותו מקום;




1. באטרקציה תיירותית שמופעלים בה מיתקנים, בכל מיתקן בשטח האטרקציה, בכל יחידה נפרדת שלו, ישהה אדם אחד לכל היותר או אנשים הגרים באותו מקום;



1. אחרי פסקה (6) יבוא:"



כאן זו בריכת שחייה בתו סגול ולא בתו ירוק.



"
"(6א) בבריכת שחייה כאמור בתקנה 7(א)(25) – מספר אנשים כאמור בפסקה (1), ואולם לעניין זה יקראו את הפסקה האמורה, כך שבמקום "7 מטרים רבועים" יבוא "15 מטרים רבועים", ובנוסף, במי הבריכה לא ישהו אנשים ביחס של יותר מאדם אחד ל-6 מטרים רבועים;"

אם היא בריכה בתו ירוק יש הגבלה על מספר האנשים בבריכה?

לדעתי גם יש הגבלה. צריך לראות את זה בנוסח המשולב.

בבריכה אולימפית של 25 מטרים על 10 מטרים בתו סגול יכולים להיכנס לבריכה 40 אנשים בלבד, לידיעת בעלי הבריכות והמצילים. נכון? זה החשבון בערך.

בריכה אולימפית היא של 50 מטרים על 10 מטרים.

כלומר 80 אנשים בבריכה אולימפית, אבל רוב הבריכות הן של 25 מטרים, כלומר יכולים להיכנס לעת עתה 40–45 אנשים לבריכה.

אדם אחד לשישה מטרים זה בכל מקרה חל, גם בתו ירוק. ההבדל הוא לגבי השטחים האחרים.

כלומר בבריכה עצמה לתקופה הזאת – אני אומר את זה כאן בקול רם כדי שהחוקים האלה לא יישארו רק על הנייר או על המדף ואחר כך גם לא ייאכפו במסגרת כל מיני אקסיומות של משרד המשפטים. אני אומר כאן בצורה בהירה, אנחנו מדברים על אחד לשישה מטרים רבועים בבריכה גם בתו ירוק.

בתו ירוק זה אחד לשבעה מטרים בשטחים האחרים, ובתו סגול זה אחד ל-15 מטרים.

הבנתי, זה בשטחים מסביב לבריכה, אבל בבריכה היותר שכיחה, של 25 מטרים על 12.5 מטרים, יכולים להיות סדר גודל של עד 52 אנשים. קיבלנו סדר גודל. ישמעו המצילים ובעלי המלונות.

לגבי התפוסה יש שני הבדלים שאולי כן כדאי לשמוע הסבר לגביהם. האחד לגבי בתי כנסת שפועלים בתו ירוק, שבעצם דומים לאולמות תרבות או מקומות שהם בישיבה בלי אוכל. בבתי כנסת עד 5,000 זה 50% מהתפוסה, ובאולמות תרבות זה עד 75% מהתפוסה. לא הבנתי למה פחות. זה דבר אחד.

דבר שני, יש הבדל שכבר קיים קודם אבל עכשיו אולי יותר בולט לגבי בתי אוכל וחדרי אוכל בבתי מלון. לגבי מסעדות קבעו 75% תפוסה ולא יותר מ-100, ושוב אנחנו בתו ירוק כי מחוץ למבנה זה סיפור אחר. גם לגבי בתי מלון, שגם שם יש בעצם תו ירוק וגם ילדים צריכים להיכנס - - -

לא הבנתי את השאלה. במסעדות זה 75% ומה עוד?

משווים בין חדר אוכל בבית מלון למסעדה. בחדר אוכל בבית מלון קבעו 50% תפוסה ולא יותר משליש. אלה שני ההבדלים.

הבנתי, ובמסעדות 50%. את שתי השאלות האלה אנחנו נשאל. לגבי בית כנסת יכול להיות שעשו רק 50% כי גם אלוהים תופס מקום...

יכול להיות שזה לא כל כך רלוונטי פרקטית.

אבל גם באופן פרקטי אני חושב שאפילו בבתי הכנסת הגדולים ברומא זה לא מגיע למספרים האלה למרות האולמות הענקיים, אבל בישראל גם בבית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים אני לא חושב שיש היקפים כאלה.

"
1. במקום פסקה (7) יבוא:




"(7) במקום שמתקיים בו אירוע בישיבה ללא מזון, כאמור בתקנה 7(ב)(2) – לפי אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שבאזור ההתכנסות או קבלת הפנים בעמידה – מספר אנשים שלא יעלה על האמור בפסקה (1):





1. במבנה – במקום שהתפוסה בו, לפי מספר המושבים המקובעים, עולה על 5,000 אנשים – מספר אנשים שלא יעלה על 30% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-3,000 אנשים; במקום שהתפוסה בו נמוכה מהאמור – מספר אנשים שלא יעלה על 75% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-1,000 אנשים;





1. בשטח פתוח – במקום שהתפוסה בו לפי מספר המושבים המקובעים עולה על 10,000 אנשים – מספר אנשים שלא יעלה על 30% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-5,000 אנשים; במקום שהתפוסה בו נמוכה מהאמור – מספר אנשים שלא יעלה על 75% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-3,000 אנשים;



1. פסקה (8) – תימחק;



1. בפסקה (9), אחרי "במקום שמוצגת בו תערוכה" יבוא "או במקום שנערך בו יריד במבנה";



1. בפסקה (10), אחרי "בריכת שחייה" יבוא "המצויה במבנה";"



בעצם לגבי תו ירוק עכשיו זה רק בריכה במבנה.


"
1. פסקה (10א) – תימחק;



1. במקום פסקה (10ב) יבוא:




"(10ב) במקום שמתקיים בו אירוע בלא הגבלה לישיבה או הגבלה על מזון כאמור בתקנה 7(ב)(8) – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המרבית של המקום, ובלבד שלא יעלה על 300 אנשים במבנה ועל 500 אנשים בשטח פתוח, ואם המקום כולל גם מבנה וגם שטח פתוח, מספר אנשים שלא יעלה על 500;"



1. פסקאות (10ד) ו-(10ה) – יימחקו;



1. במקום פסקה (11) יבוא:"



בית תפילה כאמור בתקנה 10(ג) הוא כזה שפועל בתו ירוק.



"
"(11) בבית תפילה כאמור בתקנה 10(ג) – לפי אחד מהמפורטים להלן, ואם אין מושבים מקובעים במקום – בתפוסה שלא תעלה על יחס של אדם אחד לכל 7 מטרים רבועים, ובלבד שמספר האנשים לא יעלה על 3,000 אנשים במבנה או 5,000 אנשים בשטח פתוח:





1. במבנה – במקום שהתפוסה המותרת בו לפי מספר המושבים המקובעים עולה על 5,000 אנשים – מספר אנשים שלא יעלה על 30% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-3,000 אנשים, ובמקום שהתפוסה בו נמוכה מהאמור – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-1,000 אנשים;





1. בשטח פתוח – במקום שהתפוסה בו לפי מספר המושבים המקובעים עולה על 10,000 אנשים – מספר אנשים שלא יעלה על 30% מהתפוסה המותרת ולא יעלה על 5,000 אנשים, ובמקום שהתפוסה בו נמוכה מהאמור – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-3,000 אנשים.

תיקון תקנה 10
6.
בתקנה 10(ג) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "למי שהציג אישור "תו ירוק"" יבוא "או למי שהציג אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שביצע בכניסה למקום כאמור, לפי תקנה 7(ג2)".

תיקון תקנה 11א
1.
בתקנה 11א לתקנות העיקריות –



1. תקנת משנה (א) – בטלה;



1. בתקנת משנה (ב) אחרי "בטיול מאורגן" יבוא "בכנס, באירוע ספורט או בפסטיבל", במקום "למעט מופע, טקס או מסיבה כאמור במקום שהפעלתו הותרה לפי תקנה 7(ב)(2), (10) או (11)" יבוא "למעט במקום שהפעלתו הותרה לפי תקנה 7(ב)";



1. במקום תקנת משנה (ג) יבוא:




"(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מפעיל מקום ציבורי או עסקי, למעט מקום שהפעלתו הותרה לפי תקנה 7(ב), לא יקיים במקום ציבורי או עסקי אירוע מוגבל, למעט טיול מאורגן";



1. בתקנת משנה (ד), המילים "אירוע אסור ולא יקיים בו" – יימחקו;



1. בתקנת משנה (ה), המילים "לא ייתן שירות לאירוע אסור" – יימחקו."



תקנה 13(א) לתקנות העיקריות זה התאמות של העבירות הפליליות.

"תיקון תקנה 13
1.
בתקנה 13(א) לתקנות העיקריות –



1. בפסקה (2), ברישה, אחרי "למי שלא הציג אישור תו ירוק" יבוא "או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שביצע בכניסה למקום";";



1. בפסקה (3א), בכל מקום, אחרי "תינוק עד גיל שנה" יבוא "ולא הציג אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית שבוצעה בכניסה למקום"".



1. פסקאות (10ט), (10י) ו-(10יא) – יימחקו;



1. בפסקה (10יב), במקום "מפעיל מקום המשמש לשמחות ולאירועים כאמור בתקנה 7(ב)(11)" יבוא "מפעיל מקום כאמור בתקנה 7(ב)(8) שהוא מקום המשמש לשמחות ולאירועים", ובמקום "במספר העולה על האמור בתקנה 8א(23)(ד)" יבוא "במספר העולה על האמור בתקנה 8א(21)(ז)";



1. בפסקה (12ב), ברישה, המילים "שקיים בו אירוע אסור או" – יימחקו;



1. בפסקה (12ג) –




1. ברישה, המילים "שקיים בו אירוע אסור או" – יימחקו;




1. בפסקת משנה (א), המילים "אירוע אסור בשטח פתוח או" – יימחקו;




1. בפסקת משנה (ב), המילים "אירוע אסור במבנה או" – יימחקו;



1. בפסקה (12ד), המילים "שנכח באירוע אסור ונתן לו שירות" – יימחקו."



תקנה 21 זה בעצם התוקף, שעכשיו כבר מתוקן. פה זה היה עד 1 באפריל. אנחנו עכשיו ב-36. ההארכה שלו היא עד 8 באפריל.

"תיקון תקנה 21
1.
בתקנה 21 לתקנות העיקריות, במקום "ז' בניסן התשפ"א (20 במרס 2021)" יבוא "י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021)".

הוספת תקנה 32
1.
אחרי תקנה 31 לתקנות העיקריות יבוא:



"הוראת שעה – הצגת תוצאות בדיקת קורונה בפסח
32.
על אף האמור בתקנות אלה, בתקופה שמיום י"ב בניסן התשפ"א (25 במרס 2021) עד יום כ"א בניסן התשפ"א (3 באפריל 2021), יראו כאילו בתקנה 7 –







1. בתקנת משנה (ג)(1), במקום "48 השעות" בא "72 השעות";"



זה לעניין בדיקת קורונה שבוצעה, תוצאה שלילית של בדיקת קורונה שמאפשרת כניסה למקומות.






"
1. בתקנת משנה (ג1), במקום "48 השעות" בא "72 השעות".

תיקון התוספת השלישית
1.
בתוספת השלישית לתקנות העיקריות, פרטים (10ט), (10י), (10יא) – יימחקו.

תחילה
12.
תחילתן של תקנות אלה ביום ו' בניסן התשפ"א (19 במרס 2021) בשעה 17:00."



כאמור בתחילה זה אישור בדיעבד.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 36), התשפ"א-2021

"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת/ ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 21
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 21, במקום "י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021)" יבוא "כ"ו בניסן התשפ"א (8 באפריל 2021)".

תיקון תקנה 32
2.
בתקנה 32 לתקנות העיקריות, במקום "י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021)" יבוא "כ"א בניסן התשפ"א (3 באפריל 2021)"."



תקנה 32 זה הוראת השעה לגבי פסח, זה יהיה עד יום ראשון.

צריך למקד לגבי הגבלת פעילות. שאלה אחת היא לגבי בדיקות הקורונה המיידיות – עד כמה זה פועל? מי מפקח על זה? למה זה רק לצורך כניסה לאותו מקום באותו זמן ולא יכול לשמש לכניסה למקומות אחרים אם מישהו כבר עשה בדיקה ושילם עבורה? מי משלם על זה ומה העלויות?

הדבר השני הוא לגבי הבדלי תפוסה שראינו.

הדבר השלישי הוא מה קורה אחרי 8 באפריל, כי זה מעבר לפינה.

אלה שלוש השאלות שאמרה תמי סלע: 1) לגבי בדיקות הקורונה המיידיות, מה אתם יודעים: איפה זה עומד היום? האם זה קורה? האם זה קורה בהיקפים מסוימים? האם זה עובד או לא עובד? 2) גם לגבי האבחנה בין בתי כנסת לאולמות תרבות, אולי זה טעות סופר – אמרתם 50%, אז מה האבחנה במגבלה? 3) ומה קורה אחרי 8 באפריל, שזה מחר בבוקר, לאן זה הולך? בבקשה.

בעניין בתי כנסת – הגדלנו את התקרה המספרית אבל זה נשאר 50% כי הרבה פעמים המקומות פחות מסודרים ולא תמיד יש מקומות מקובעים כמו באירועי תרבות. בסופו של דבר זה מה שהוחלט בממשלה.

מכיוון שאנחנו כאן מפקחים על הממשלה, יש לנו תפקיד כזה, אנחנו יכולים גם למחוק את הסעיף הזה.

התקרה המספרית זהה לאירועי תרבות אחרים. ההבדל הוא פשוט בגלל שבבתי כנסת לא תמיד יש מקומות מקובעים כמו באירועי תרבות.

ישיבה בפועל – יש כמות ויש דרך ישיבה. נניח שהמקומות לא מקובעים. אם באותו בית כנסת נכנסים 100 אנשים, ואת אומרת שלא יעלה על 75% תפוסה, ובכל מקרה לא יותר מ-1,000 אנשים או 3,000. לא הבנתי את הרלוונטיות של המקומות הקבועים. המקומות הקבועים רלוונטיים לעניין הפיזור, כשאת אומרת: "אתה יושב בשורה 7 בכיסא 5" אז אתה יושב בכיסא 5 ולא יושב לידך מישהו בכיסא 4, אבל מבחינת הכמות בתא שטח נתון, או כמות האינטראקציות בתא השטח הנתון, אם את אומרת עד 75%, למה קביעות המקום רלוונטית להגדרה הזאת של האחוזים?

לעניין מקומות הישיבה עצמם, אלה האחוזים הרלוונטיים. אם יש לך מקומות מקובעים אתה יכול להכניס עד 75%. 75% זה תפוסה גבוהה מאוד.

את אומרת: מתפללים בעמידה, אין בכלל כיסאות ואז אי אפשר לשלוט בזה. אז גם 50% זה וירטואלי.

לכן זה עד 50%.

אם יש כיסאות, היא חוששת מכך שיש חלל, מתפללים בשטח פתוח בלי כיסאות בכלל.

יש כלל של אחד לשבעה מטרים שחל שם, שחל בכל מקרה.

היא אומרת: למה קבעתי פחות? כי יש בתי כנסת, אגב גם אולמות - - -

בתיאטרון הקיבוע של המקומות מסודר יותר.

היא אומרת שאם אין בכלל כיסאות אז בחלל של בית הכנסת כולם עומדים, אבל אם אין כיסאות גם כך מה מגדיר את התפוסה? אם את רוצה להגדיר את התפוסה לפי אדם פר מטר כפי שהיא אמרה – זה קיים בתקנות כבר. מה מגדיר את התפוסה אם אין כיסאות קבועים? הרי פר מטר כבר הגדרת. אם אין כיסאות קבועים אין מדד להגדרה.

זה באמת כתוב כך. כתוב שאם אין מושבים מקובעים זה בתפוסה שלא תעלה על יחס של אחד לשבעה מטרים.

זה כתוב בכלל: "בבית תפילה כאמור בתקנה 10(ג) – לפי אחד מהמפורטים להלן, ואם אין מושבים מקובעים במקום – בתפוסה שלא תעלה על יחס של אדם אחד לכל 7 מטרים רבועים". זה כתוב.

אבל אז כשיש מושבים מקובעים יש הבדל בין בית כנסת לבין תיאטרון.

למה? כל מה שהיא אמרה הוא בגלל שאין מושבים מקובעים. הערת בצדק: אם אין מושבים מקובעים, מכיוון שהחשש – ושמענו פה את ד"ר אלרעי פרייס לאורך השנה – הוא כמות האינטראקציות בתא שטח, אז הגבלתם את זה, אמרתם: אדם על שבעה מטרים. אם לא אז מספר האנשים צריך להיות דומה להיכל תרבות. אין בזה שום הבדל פרט לנימוק התיאולוגי שלי, שאני מאמין בו, שבית כנסת שאלוהים לא נכנס בו אז אין בשביל מה להגיע ואין על מה להתפלל. לפעמים יש בתי כנסת שבהם אנשים תופסים מקום, כל אחד לעצמו, אז אלוהים לא נכנס ואז באמת יש בעיה. אבל אם לא, זה צריך להיות 75%, או שנמחק את כל השורה הזאת. "מספר אנשים שלא יעלה" – תורידי את "על 50%" ויישאר "מהתפוסה המותרת". הכוונה תהיה, כפי שאמרה פה הגברת ממשרד המשפטים, כמו באירועי תרבות.

פרקטית אולי כדאי לבקש שבסט הבא של התקנות - - -

לא, אני כאן לא בשביל הסט הבא. אני מוחק את המילים "שלא יעלה על 50%". אם לא, את יכולה לומר לשר אדלשטיין שאנחנו לא מאשרים את התקנות. נאמר: "מספר אנשים שלא יעלה על התפוסה המותרת". אמרנו כאן את הכוונה, לא השארנו אותה נסתרת למקובלים.

אבל אז אין בכלל אחוזים. אני לא יכולה לשנות ל-75%.

זו הכוונה, אני אומר עכשיו. את לא צריכה לשנות.

אני לא יכולה. צריך לרשום משהו אחר.

את לא צריכה לרשום שום דבר אחר.

אז אין בכלל מגבלה של אחוזים.

למה? "מהתפוסה המותרת". כך כתוב: "לא יעלה על התפוסה המותרת".

אני לא יכולה לכתוב "75%" במקום "50%". אני יכולה רק למחוק את הקיים. יוצא שאני לא קובעת מגבלה של אחוזים אלא רק "לא יותר מ-1,000 אנשים", שגם כך זה גדול מאוד כי אין לנו בתי כנסת כאלה.

למה? בכל מקרה את מחייבת את ההגבלה של אדם על שבעה מטרים רבועים במקומות שאין בהם מושבים. במקומות שיש בהם מושבים – "במקום שהתפוסה המותרת בו לפי מספר המושבים המקובעים עולה על 5,000 אנשים – מספר אנשים שלא יעלה על 30% מהתפוסה המותרת".

אין לי דרך להשוות את זה.

"במקום שהתפוסה בו נמוכה מהאמור" – כרגע מה המצב החוקי אם לא מאשרים את (א)? מה קורה עכשיו במקום שיש בו מושבים מקובעים במבנה?

אם מוחקים את (א) אין בעצם כלל לגבי שטח סגור שיש בו מושבים מקובעים, אין הוראה. יש הוראה לגבי מצב שאין מושבים מקובעים, שזה אדם אחד לשבעה מטרים, ויש הוראה לגבי שטח פתוח.

כשיש מושבים מקובעים מתחת ל-5,000 – "מספר המושבים המקובעים עולה על 5,000 אנשים" –אין כמעט בתי כנסת כאלה. במקום שהתפוסה בו נמוכה מ-5,000, שזה רוב בתי הכנסת בארץ – "מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המותרת ולא יותר מ-1,000 אנשים". "לא יותר מ-1,000 אנשים" – זה מובן. אין שום צידוק לומר "מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המותרת".

השאלה אם הם יצהירו לפרוטוקול שזה יתוקן במה שיובא ב-8 באפריל.

נבחן את הסוגיה הזאת.

אין לזה צידוק לפי מה שהסברת. זה לא עניין לתקשורת, זה עניין אמיתי. ברוב בתי הכנסת יש תפוסה של פחות מ-3,000 אנשים. אגב, אני בעד הגבלות. המדינה מגבילה. כל מה שנאמר כאן, כאילו איזו אקסיומה, שאנחנו לא יכולים להגביל אזרח ישראל – בוודאי אנחנו יכולים להגביל על פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אנחנו עושים את זה בחקיקה ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו מגבילים. עדיף, כפי שתמי אמרה, לבדוק אופציות נוספות. אנחנו לא עושים דווקא לאף אזרח, אבל אנחנו בהחלט מגבילים. המדינה מגבילה זכויות של אזרח כאשר היא מאזנת בין זכויות של אחרים, במקרה הזה זכויות של חברה שלמה ושל בריאות. זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן ואין בעיה עם ההגבלה. פשוט אם אין היגיון בהגבלה או אין שוויון בהגבלה בעיניי זה לא ראוי. אין הבדל בין מבנים שיש בהם מקומות ישיבה, פה בשני המקרים מדובר על מבנה שיש בו מושבים קבועים. אם אין מושבים אז כאמור זה על פי מטרז' וייכנס השוטר ויאכוף ויקנוס. לכן אני מבקש, אני יכול למחוק את כל השורה הזאת, ואז מה יהיה הסטטוס? לא יהיה כלום? מה עכשיו המצב החוקי?

אם תמחק את זה לא תהיה תקרה מספרית.

מה עכשיו המצב החוקי? מה כתוב בחוק לפני התיקון? מה התיקון כאן ומה היה קודם?

התיקון הזה בתוקף כבר מ-19 במרץ.

יש פה שינוי? פסקה (10) זה שינוי? מה היה לפני כן? לפני כן היה יותר מצומצם, מן הסתם, ואנחנו מרחיבים כאן. לא?

זה שיפור מן המצב שהיה קודם, אבל זה פקע כבר מזמן, אי אפשר להחזיר את מה שהיה. היה: "מספר אנשים שלא יעלה על 50% מן התפוסה המרבית של המקום". זה לא משנה את העניין.

עדי, אמנם יש מסורת השנה לעשות אפליה, שזה מנוגד לשוויון דמוקרטי, בין הזכות להפגין לבין זכויות אחרות, דבר שלא מקובל על מי ששורה עליו הרוח הדמוקרטית. אותו דבר גם לגבי הדבר הזה. תבדקי את זה בבקשה.

נבחן את זה לקראת התיקון הבא.

אני ככל הנראה לא אהיה כאן אבל אעקוב אחרי העניין הזה כדי שזה יושווה. אין סיבה שלא.

אולי יביאו את זה לוועדה לקראת השבוע הבא.

אני לא חשוב כאן. התכוונתי רק לומר שנעקוב אחרי זה. מצוין, אנחנו סומכים על עדי.

עוד הערה לגבי בדיקות הקורונה? עדי, יש לך התייחסות?

הבדיקות המהירות הן כרגע בהתחלתן.

זה קורה?

כן. זה הולך וצובר תאוצה באירועים גדולים. נינא כהן קרן איתנו בזום, היא יכולה להתייחס.

יש לנו ממש חמש דקות, נעשה את זה בקצירת העומר.

וגם איך זה מפוקח? שלא יהיו זיופים.

אני מן הלשכה המשפטית במשרד הבריאות. כפי שעדי אמרה, זה בחבלי לידה, בעצם נכנס לתוקף רק לפני כשבועיים. אנחנו רואים שזה הולך וצובר תאוצה, בעיקר באירועים גדולים – פסטיבלים שבהם משתתפים ילדים, אירועי תרבות, אירועי ספורט. ממה שהבנתי בשבוע שעבר באירועים שאורגנו בנצרת היה גם כן שימוש בבדיקות המהירות, ואני מבינה שיש כוונה גם סביב אירועים של הרמדאן בקרוב לעשות כל מיני אירועים שכוללים ילדים עם בדיקות מהירות. אנחנו רואים שזה הולך וצובר תאוצה.

מבחינת האכיפה, האחריות היא כרגע על מפעיל העסק. אם בכל זאת מכניסים אדם שלא נבדק בכלל בבדיקה מהירה או שיצא חיובי בבדיקה מהירה האחריות היא על מפעיל העסק וזה כאילו שהוא הפעיל את העסק שלא בתו ירוק, כשהקנס יכול לנוע בין 5,000–10,000 שקלים, לפי גודל העסק.

אם מישהו יצא חיובי בבדיקה מהירה, מה הם צריכים לעשות? מה מצופה שיקרה?

יש תקנות שמחייבות אותם לדווח למשרד הבריאות. מי שרשום במשרד הבריאות גם יש לו ממשק למערכת המחשוב במשרד הבריאות והוא מדווח. צו בידוד בית קובע שמי שיצא חיובי בבדיקה מהירה צריך להיכנס לבידוד. אין חקירת מגעים בשלב הזה אבל הוא יכול לבצע תוך 24 או 48 שעות בדיקת PCR רגילה ולפעול לפי התוצאה של בדיקת ה-PCR. אם היא יוצאת שלילית אז הוא משוחרר מן הבידוד; אם היא יוצאת חיובית אז הוא כמו כל חיובי אחר, כולל חקירת מגעים. זה המצב. זה לגבי מי שיצא חיובי.

מבחינת האכיפה של התנהגות העסק בהקשר של הבדיקות המהירות האחריות בשלב הזה היא בעיקר על מפעיל העסק.

מי הוא הגוף הבודק שאמור להירשם במשרד הבריאות בהקשר הזה?

יש כמה חברות בישראל שמפעילות את הדבר הזה. המפעיל של המקום יכול להתקשר איתן ולבקש שהן יגיעו עם עמדת בדיקה מהירה. התשלום – התקנות לא קובעות על מי הוא יחול אבל להבנתי לרוב זה חל על לקוחות העסק במקרים שבהם זה מיושם, אבל כמובן זה לא הכרחי, זה יכול להיות מוטל גם על מפעיל העסק. העלויות של זה נעות בין 50–60 שקלים בטווח היקר יותר. הבנתי שהיו לאחרונה גם אירועים – כנראה שככל שהאירוע גדול יותר אפשר גם להוזיל את העלויות – שבהם זה היה סביב 35 שקלים לבדיקה מהירה.

בעתיד הכיוון שהולכים אליו כאשר תהיה רגולציה, הכוונה שיהיו תחנות בדיקה מהירה בכל מקום ומי שקיבל תוצאות של בדיקה מהירה – כרגע בתקנות אין איזו רגולציה נפרדת על המפעילים של הבדיקות המהירות, עובדים על זה, אבל ברגע שתהיה רגולציה הכוונה היא שיהיו תחנות בדיקה מהירה בכל מקום ומי שיקבל תוצאת בדיקה מהירה יוכל להיכנס לכל סוג של עסק, זה לא יהיה חייב להיות דווקא בכניסה לעסק מסוים. זה כמובן יהפוך את כל ההתנהלות של המתווה הזה ליותר יעילה, יותר זולה. זה הכיוון שהולכים אליו.

למעשה כמה נשארו? אם היום יש 5,245,000 מיליון מחוסנים ועוד 800,000 מחלימים – לפי מה שפרסם בזמנו משרד הבריאות אנחנו עומדים על 100,000 בלבד שלא חוסנו. אני מדבר על אלה שיכולים להתחסן, אני לא מדבר על הילדים.

נכון, אבל אם מחשבים ילדים ועוד אנשים במדינת ישראל שלא יכולים להתחסן, או שהם מבוגרים ולא רוצים להתחסן, אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה מאוד. אם נאפשר לכולם ולא בתו ירוק הסיכון להדבקה גבוה מאוד. עדיין אין חסינות עדר בישראל. לכן כרגע אנחנו עדיין במתווה של תו ירוק שמיועד או לנבדקים או למחלימים ומחוסנים.

לפי הנתונים העדכניים, ועדיין יש כאן בין 5,000–10,000 אנשים שמתחסנים בכל יום במנה הראשונה, מבין האוכלוסייה המבוגרת, מגיל 16 ומעלה מדובר בסך הכול על 100,000 איש, שגם זה הולך ומצטמצם. אתמול התחסנו 8,000 אנשים כמעט. כלומר הפער אמור להצטמצם בתוך כמה שבועות, להשלים את האוכלוסייה הלא מחוסנת. אותם 3 מיליון שאת מדברת עליהם, רובם ככולם ילדים. קבוצת הלא מחוסנים שלא רוצים להתחסן היא זניחה ממש מבחינת האוכלוסייה.

אדרבה. ככל שיש יותר מבוגרים אז באמת רוב האנשים המבוגרים במדינת ישראל אכן יכולים להיכנס ללא שום הגבלה לאירועים שפועלים בתו ירוק. עדיין אם אנחנו נפתח את זה לכולם זה יאפשר כניסה גם של אנשים שאינם מחוסנים, גם של ילדים, שזה דבר שלא אפשרי כרגע.

השאלה כרגע, האם בסיטואציה הזו זה מצדיק המשך של ההבחנה עם התו הירוק בין אנשים שיכולים להיכנס ואלה שלא.

אנחנו מדברים על מצב שבו, אם אכן התהליך הזה יימשך, יהיה רק מיעוט של לא מחוסנים. אני לא מדבר על ילדים. ילדים זה פרשייה. באים אנשים ביחד לאירוע כמשפחה, באים לחתונה, באים לדברים אחרים. אנחנו עושים את כל המאמץ עם הבדיקות במקרה הצורך. כפי שידוע, אני מקווה שכבר תוך חודשיים–שלושה נוכל לחסן את הילדים, בוודאי את אלה מגיל 12, ואז הבעיה תצטמצם עוד יותר. ברור שלמערכת החינוך אחרי חג הפסח יש גם פוטנציאל שלילי לצד הדברים החיוביים. כל הדברים האלה ייבחנו אני מניח. אנחנו דווקא הולכים לקראת צמצום מכיוון שזה אומר שיש מעט מאוד אנשים שייפגעו. אנחנו באים פה להגן על הזכויות של החברה להמשיך לחיות כשורה.

מלכתחילה המקומות שהם יותר חיוניים או שהם בסיכון נמוך יותר הם בתו סגול. בתיקון הזה, בין הדברים שעשינו הייתה גם הרחבה של הפעילויות בתו סגול כי הבנו שלמשל אטרקציות תיירותיות, במיוחד לקראת פסח, יהיה בעייתי מאוד להשאיר אותן במתכונת של תו ירוק כי הן מיועדות בעיקר לילדים, לכן פתחנו אותן בתיקון הזה, שכל מה שנמצא בשטח פתוח, ולכן ברמת סיכון פחות גבוהה, הוא בתו סגול. אנחנו כן מנסים לעשות איזונים כלשהם ולאפשר תו סגול במקומות שיותר בטוחים או שמיועדים בעיקר לילדים. האירועים והמקומות שכרגע פועלים בתו ירוק כן נמצאים בסיכון גבוה, שאם היינו פותחים אותם לכולם הייתה נכנסת אליהם אוכלוסייה לא קטנה של לא מחוסנים. כרגע מבחינת הסיכון להדבקה ולהתפרצויות של תחלואה הם עדיין בעייתיים.

בסדר גמור, תודה רבה. עו"ד ריטה פרייס, הגשת עתירה בנושא, רצית להעלות כאן דברים. את מוזמנת לדבר.

תודה. אדבר ממש בקצרה. אני עורכת דין ואנחנו מייצגים גם בעתירות לבג"ץ. כמוכם אנחנו גם משתדלים לשמור על הצביון של המדינה.

זו הפעם הרביעית שאנחנו מוצאים שהוועדה מאשרת בדיעבד תקנות ועושה שימוש בסעיף הדחיפות בחוק סמכויות מיוחדות. ככל שמדברים על פגיעה בזכויות אדם, רואים פה אפליה בין מחוסנים ללא מחוסנים. נכון שזכות השוויון לא מוחלטת ויש עניין של שוני רלוונטי, אבל בכל זאת מדובר פה בפגיעה בזכויות אדם, בפגיעה בחופש תנועה, בזכות להיכנס, בזכות לשוויון ובזכויות נוספות ואין לנו פה הסמכה מפורשת בחוק שמאפשרת לעשות כן.

כרגע דנים בתקנות שהן במישור של חקיקת משנה, שהסמכות שנשאבת היא מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. בחוק עצמו אין הסמכה מפורשת לפגוע בזכויות אדם. אנחנו סבורים שאי אפשר להפלות בין אנשים שמחזיקים בתו ירוק לבין כאלה שאינם מחזיקים בו, בין אם מסיבות שהם בחרו שלא להתחסן ובין אם מסיבות שהם לא יכולים להתחסן. פונים אלינו כל כך הרבה אנשים שרוצים להתחסן אבל אין להם אפשרות רפואית לכך והם לא יכולים לקבל את אותן זכויות כמו אנשים אחרים.

אנחנו מבינים שהמדינה עושה מאמץ לבצע איזונים אבל ככל שמדובר בילדים – ושמענו קודם את המספרים, דיברתם על 100,000 אנשים שיש להם אפשרות להתחסן ולא מחוסנים כרגע. באוכלוסייה של 9 מיליון, בהם ילדים שלא נתונים בסיכון של הדבקה קשה, יש לנו אפס אחוזי תמותה בקרב ילדים. אני לא מדברת על אלה שהיו עם מחלות רקע קשות מאוד או כאלה שנספרו משום מה ועדיין כמותם לא עולה על 0.00 משהו. ככל שאין סיכון ביחס לילדים וככל שיש מחוסנים רבים כל כך במדינת ישראל, אנחנו לא רואים הצדקה להמשיך ולהגביל באמצעות תו ירוק, שלא מוסדר בכלל בחקיקה. החוק מאפשר בדיקות, מאפשר הצהרת בריאות, אבל הוא לא מדבר על הגבלת כניסה למקומות. אנחנו עדיין לא מבינים מאין מקור הסמכות להחיל את התו הירוק. אשמח לשמוע על כך הסבר מן הגורמים המוסמכים.

נושא ההסמכה, שהיא בעייתית, עלה פה כבר בוועדה, שהסעיף לא באופן מפורש מסמיך את ההבחנה הזאת לגבי תו ירוק. אפשר להתווכח על זה, יש על זה מחלוקת. בגדול, צמצמו פה את הפגיעה בשוויון עם בדיקת הקורונה המיידית.

עו"ד פרייס, אומר לך שני דברים עקרוניים, מכיוון שאנחנו בשלהי הדיון, אבל אני בטוח שהדבר הזה כבר נדון ועוד יידון הרבה. חוק הקורונה, שמכוחו אנחנו פועלים פה בחקיקת משנה בתקנות של הממשלה, וגם אותן אנחנו מאשרים כאן בוועדה, באופן כללי נותן למחוקק את הסמכות של הממשלה להגביל את כל הזכויות שאמרת, והממשלה עושה את זה כמו בכל דמוקרטיה, בכל מדינה ששומרת על זכויות האדם. שמירה על זכויות האדם היא בראש ובראשונה שמירה על הזכות לחיים. מה שהממשלה עושה כאן, היא שומרת על הזכות לחיים של המון אזרחים ושל החברה כולה. אני ממליץ לך ללכת ולראות כמה וכמה חולי קורונה. השבוע היו שניים כאלה שהכרתי שנפטרו, מסגר מפרדס חנה שנפטר תוך שעות ספורות ובחור צעיר מקרני שומרון שנפטר תוך שעות ספורות. הוא ואשתו נדבקו, הוא מת, לא עזר כלום, והוא היה אחרי חיסון ראשון ולפני החיסון השני, ואשתו חולה קשה, אני מאחל לה בריאות מכאן.

אנחנו כממשלה – וזה נכון לכל דמוקרטיה, אני אומר את זה אפרופו ההערה שאמרה קודם עו"ד שטרנברג ממשרד המשפטים, כאילו זה אקסיומה. זה לא אקסיומה, האקסיומה הפוכה. האקסיומה הזאת, הגענו למצב שהשיח על זכויות אדם – איך אמר פעם פרופ' שוייד לפרופ' ברק: השיח הזה לא מרומם את האדם אלא מבזה את האדם מכיוון שהופכים את האדם ליצור תלוש, ליצור שאין לו חובות חברתיות, שאין לו מחויבות לדאגה לאחרים, רק אדם מטריאליסט שדואג לעצמו ולמה שמגיע לו. זה לא האדם, עו"ד פרייס, זה לא האדם שאנחנו מגנים עליו. אנחנו מגנים על האדם השלם, האדם שיש לו חברה ויש לו מחויבות חברתית ויש לו מחויבות גם לעצמו.

אם בא אדם ואומר שהוא רוצה לא להתחסן – מצוין, אז יתכבד ויישב בביתו, כפי שאנחנו מגבילים כל זכות אחרת. גם אדם שרוצה לעשן כאן בתוך החדר אנחנו אומרים לו שיש פינת עישון בחוץ, אתה יכול לעשן בביתך, אתה לא תעשן כאן ככל שהחברה החליטה שזה מסכן, על בסיס מדע ארוך שנים. אותו דבר גם בעניין הזה. זה תפקיד הממשלה.

למה כל כך כואבים לי הדברים שאת אומרת? מכיוון שבדרך כלל הממשלה מאזנת בין זכויות – היא מאזנת בין הזכות שלך לשמוע מוזיקה עד 11 בלילה לבין הזכות של השכן שלך לישון. אבל כאן מה הממשלה עושה? היא עושה את זה בחקיקה ראשית. אמרתי קודם, אני הייתי נגד זה, אני חושב שזו הייתה טעות חמורה של היועץ המשפטי שגלגל את זה כך שנצטרך לעשות חקיקה על הדבר הזה. שעת חירום היא דינמית. הממשלה רצינית, יש מערכות שלמות. ראינו פה עשרות מומחים שישבו עם הממשלה. זו לא הייתה החלטה במחשכים ולא הייתה החלטה של איש אחד, הכול בשקיפות. הכול היה ניתן גם לפיקוח כאן בכנסת. בכל זאת זה עובר בחקיקה מדוקדקת וכל דבר כאן נידון, כפי שאת רואה, אפילו דברים שנכתבים. מתברר שמדיניות האכיפה היא עוד מדיניות רכה, להיפך, אנחנו עושים את זה מתוך חובתנו לשמור על האדם. אני אומר גם לך, האדם שאת מגנה עליו צריך להיות אדם שגם חייב לחברה, שאכפת לו מן החברה. זה אדם – לא אדם שרק דואג לעצמו ולזכויותיו כאינדיבידואל בודד, זה לא האדם שלפנינו. אני אומר את זה בכלל לכל השיחה הזאת, כאילו יש אקסיומה שמגיעה לשיח שכבר פוגע באדם ולא שומר על זכויותיו.

אני שוב חוזרת, אני לא רואה על מי עוד אפשר להגן שעה שכולם מחוסנים וילדים הם לא בתחלואה קשה. מי שהתחסן בחיסון ראשון ונפגע - - -

אומר לך על מי להגן, הנה מקרה מן השכונה שלי – להגן על המורה שלא הסכימה להתחסן וגרמה לכך שכל הילדים בכיתה נמצאים בבידוד וכל הוריהם – ואת מדברת על הזכויות הללו – הזכות שלהם לפרנסה ולתנועה נפגעה, כולם היו צריכים להישאר עם הילדים בבית, 60 אנשים, וכל זה בגלל אדם אחד שלא הסכים להתחסן. אני לא כופה על אדם להתחסן, יתכבד ויישב בביתו.

לא משנה, אני רוצה לומר משהו אחר, לא בנושא הזה. היום אני מקבלת כ-15 פניות ביום מעובדים. אנחנו יודעים שהחוק לא חל על יחסי עבודה, ובכל זאת אנחנו מוצאים שמעסיקים רבים, על סמך איזו חוות דעת שהופצה, מחילים את התו הירוק על מקומות עבודה, שלא בסמכות, והממשלה מעודדת את זה ולא אומרת דבר. אנשים מאבדים את מקור פרנסתם, חלקם אנשים שלא יכולים להתחסן כי יש להם בעיות בלב. הרופא מצד אחד לא יכול לומר להם לא להתחסן, ומצד שני הוא גם לא יכול להמליץ להתחסן בגלל בעיות רפואיות, ופרנסה של אנשים נפגעת.

לא נעשה את זה עכשיו אבל אנחנו צריכים לקבל את הנתונים, כמה אנשים מבוגרים, מגיל 16 ומעלה, לא יכולים להתחסן בשל סיבות שונות, כי אנחנו יודעים הרי שגם נשים בהריון יכולות להתחסן, שמעתי פה גם חוות דעת רפואיות שהן יכולות להתחסן. יכול להיות שמדובר על מספר אנשים קטנים ואז צריך לפתור להם את הבעיה, אני מסכים איתך. אולי את האנשים שלא יכולים להתחסן צריך לשפות. זה לא נותן לאדם שלא יכול להתחסן צידוק לבוא לעבודה ולהדביק אנשים אחרים, אין לזה שום צידוק מוסרי.

עם מסכה ועם ריחוק חברתי, הכול כמו פעם. אפילו אנשים שלא עובדים עם קהל, שעובדים עם עצמם, עדיין אומרים להם: או שתתחסן או שתאבד את מקום עבודתך. יש פה פגיעה בזכות לחיים. זו הזכות לחיים, הזכות להתפרנס. עד שאנשים כבר חזרו למעגל התעסוקה אחרי כל החל"ת וכל ההגבלות שהיו בשנה האחרונה בגלל משבר הקורונה, עד שהם סוף-סוף חוזרים לעבודה לא נותנים להם לחזור בצורה שיוכלו לפרנס את משפחתם.

נברר בכמה אנשים מדובר. בהחלט ראוי שאנשים שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות או אחרות יקבלו שיפוי או למצוא פתרונות רלוונטיים. זה עדיין לא נותן להם צידוק, גם לאנשים האלה שאנוסים על פי מצבם, לגרום לפגיעה בחיים, בפרנסה. גם אנשים מחוסנים, אגב, לא מחוסנים מפני היכולת להידבק ולהדביק. אנחנו עושים את זה פה, כפי שאת רואה, בשום שכל, הרבה יותר מחמירים בהקשר הזה ממה שאני חושב באופן אישי, אבל אנחנו עושים את זה. תודה רבה לך על ההערה.

לפני שאנחנו מצביעים, עדי עמית, אם יש לך איזו הערה לגבי הבריכה המקורה או מה שלא יהיה, זה הזמן. אם הכול מובן אז נצביע פה.

לגבי ועדת חריגים קיבלנו תשובה כלשהי?

נכון, ועדת חריגים. מה עם המל"ל?

ועוד הערה אחת, אורי בוצמסקי, מה מצב האכיפה לגבי תו ירוק? האם כל מה שאנחנו דנים בו כרגע בהסמכה כזו או אחרת לגבי תו ירוק, האם המשטרה אוכפת, נכנסת למקום ושואלת: הגשתם תו ירוק, תעודת זהות? האם היא בוחנת את זה? ואם כן, כמה מקרים כאלה אתם בודקים ביום או בשבוע ובכמה מהם נמצאים אנשים שאין להם תו ירוק ובכל זאת נכנסו לאירוע שדורש תו ירוק?

קודם כול, האכיפה של הוראות התו הירוק מתבצעת בעיקר על ידי הרשויות המקומיות. המשטרה מגיעה ככל שיש צורך בסיוע או בהפעלת סמכויות של שוטר. זה לא אומר שאין אכיפה בכלל של המשטרה, פשוט זה לא עיקר הפעילות של המשטרה. הרשויות המקומיות הן שאוכפות את הוראות התו הירוק.

מבחינת הנתונים, היום, 1 באפריל, אנחנו מעבירים לוועדה את נתוני האכיפה ותקבלו את כל נתוני הקנסות. זה לא מונח בפניי כרגע אבל יהיו בפניכם כל נתוני הקנסות.

מבחינת הביקורים – יש כמובן ביקורים בעסקים אבל אני לא יכול להעריך כרגע מה מספר הביקורים שבוצעו בעסקים ספציפית לגבי תו סגול. המשטרה אוכפת דברים נוספים בעסקים שגם לא קשורים לתו ירוק.

בסדר גמור. תודה רבה לכולם.

לפני ההצבעה, אני מסכם במה שפתחתי בו. אני מנצל את הזדמנות הזאת לפנות שוב לכל ראשי הסיעות בבית הזה ולכל חבריי חברי הכנסת השונים. אין לנו פריבילגיה להיות מפונקים, אין לנו פריבילגיה לפינוק הזה. זה פינוק, המריבות האלה הן פינוק. אף פעם לא היה דבר כזה. גם בשנות השבעים והשמונים היו מתחים אישיים בכנסת, היו יריבויות, זה כתב על זה וזה אמר על זה, אבל טובת המדינה קדמה. אל תתפנקו. זה פינוק. זה באמת חשש וזה באמת מסוכן לחברה שלנו, הנורמה הזאת שאנשים רבים, כשהמריבות האלה הן הדבר המכריע והדומיננטי בקביעה מה יהיה כאן, אם תהיה ממשלה או לא, איך המדינה תתנהל. אז יש מריבות, יש מתחים אישיים. פוליטיקה היא מקצוע קשה, יש בו מריבות ומתחים. הם לא המכריעים. אל תיתנו לזה להכריע. תתבגרו. נקים ממשלה ונמשיך לפעול לטובת המדינה.

אני מעלה להצבעה את שלוש התקנות שדיברנו עליהן. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (מס' 2), התשפ"א-2021 – מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (מס' 2), התשפ"א-2021 אושרו.

התקנות אושרו פה אחד ממש, פשוטו כמשמעו.

אני מעלה להצבעה את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 35), התשפ"א-2021, החלק הנותר. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 35), התשפ"א-2021 אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

אני מעלה להצבעה את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 36), התשפ"א-2021 – הארכת תוקף של הגבלת פעילות והוראות נוספות עד 8 באפריל. אנחנו מחכים לפרטים בהמשך, הוראות להמשך. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 36), התשפ"א-2021 אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

תודה רבה לכולם, תודה לכולכם על כל ההשקעה והמאמץ. חג שמח. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.