פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



15
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17/03/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ד' בניסן התשפ"א (17 במרץ 2021), שעה 9:45

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 9), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 5), התשפ"א - 2021

חברי הוועדה: עמית הלוי – מ"מ היו"ר
רות וסרמן לנדה

אפרת פרוקצ'יה - סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

שי סומך - מחלקת ייועץ וחקיקה, משרד המשפטים

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

אשר סלמון - משרד הבריאות

חגי לוין - חברת ועד ביקורתאיגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

מידן בר - יור, איגוד הטייסים

גור בליי

אסף פרידמן

שרון רפאלי










1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 9), התשפ"א-2021
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 5), התשפ"א - 2021

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נדון באישור שתי תקנות של הממשלה: תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה לגבי הגבלת פעילות במקומות עבודה; ותקנות דומות בהגדרתן לגבי הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה. כיוון שלוח הזמנים הוא קצר אנחנו נעשה את זה בצורה תמציתית, לא יהיה דיון רחב מאוד. אז הדברים שיש להדגיש כדי שנבין במה מדובר או דברים מיוחדים ושונים מהפרוצדורות שהיו כאן, תעלו. דברים אחרים ודיונים רחבים יותר – בהזדמנות אחרת אחרי שבוע הבא והלאה.

גור, אתה רוצה להקריא?

אני אתחיל להקריא את התקנות בעניין מקומות העבודה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 9), התשפ"א-2021



בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8 ו- 23 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020, באישור ועדת חוקה של הכנסת/ובהתאם לסעיף 4(ד)(2) לחוק מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1. 1
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020 (להלן-התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא :




""כנס מקצועי" – כנס מקצועי או השתלמות מקצועית שמקיים מעסיק לעובדיו ושכוללים הרצאות פנים אל פנים, ולמעט כנס או השתלמות מעשיים הדורשים השתתפות פעילה של העובדים;"

תיקון תקנה 4
2.
בתקנה 4 לתקנות העיקריות–




(1) האמור בה יסומן (א) ובה:





(1) פסקה (4) - תימחק;





(2) פסקה (6) - תימחק;




(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:





"(ב) המעסיק רשאי לאפשר את הפעולות המפורטות להלן בכפוף לתנאים הקבועים לצדם:




(1) ישיבה בשטח פתוח בחדר אוכל המיועד לשימוש העובדים ובלבד שהשולחנות יוצבו במרחק שלא יפחת מ-2 מטרים בין שולחן לשולחן;


(2) שהייה של עובד בכל אחד מאלה ובלבד שהציג בכניסה אישור "תו ירוק" כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות הגבלת פעילות:



(1) מכון כושר או סטודיו במקום העבודה, בכפוף למגבלות התפוסה הקבועות בתקנה 9(א)(1) לתקנות הגבלת פעילות, ובכפוף לכל אלה:




(1) מתקיים האמור בתקנה 8א(14)(א) ו-(ד) לתקנות הגבלת פעילות;




(2) לא יופעל ג'קוזי ולא תופעל סאונה במקום;




(3) כניסת עובדים תותר בתיאום מראש.



(2) ישיבה בחלל סגור בחדר אוכל המיועד לשימוש העובדים, ובלבד שהמעסיק מאפשר איסוף עצמי לכלל העובדים, בכפוף למגבלות התפוסה הקבועות בתקנה 9(א)(10ג) לתקנות הגבלת פעילות, ובכפוף לתקנה 8א(13א)(א) ו- (ג) לתקנות הגבלת פעילות.



(3) כנס מקצועי ובלבד שהוא עומד בתקנה 8א ובתקנה 9(א) לתקנות הגבלת פעילות ובלבד שתותר השתתפות בכנס גם באמצעי מקוון שיאפשר השתתפות של עובדים מרחוק."

תיקון תקנה 13 3. בתקנה 13 התקנות העיקריות, במקום "ד' בניסן התשפ"א (17 במרס 2021)" יבוא "ב' באייר התשפ"א (14 באפריל 2021)".

תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בניסן התשפ"א (18 במרס 2021).

יש כאן נוסח משולב שהפצנו לדברים האלה.

אני רואה.

כלומר באופן תמציתי בדרכים האפשרויות זה מרחיב?

אולי אני אסביר בכמה משפטים. בעקבות התיקון לתקנות הגבלת פעילות שהציב כמה הקלות לעומת המצב שהיה קיים אנחנו גם ביקשנו לתקן את תקנות הגבלת פעילות במקומות העבודה כך שההקלות שנעשו שם ייעשו גם כאן בשינויים המחויבים. ההקלות הן לאפשר אכילה בחדר אוכל סגור במקום העבודה, כניסה לחדר כושר וקיום כנסים. עוד הקלה שביקשנו לעשות היא לבטל את בדיקת החום בכניסה למקומות העבודה כפי שנעשה לגבי מקומות המסחר.

כלומר למי שיש תו ירוק.

לא, אני אסביר. הכניסה לחדר כושר, כנסים וחדר אוכל סגור תותר רק למי שמציג תו ירוק מכיוון שיש לנו רגישות כי מדובר במקום עבודה וכדי לאפשר שוויון בין עובדים שיש להם התו הירוק לאחרים. קבענו כמה מגבלות: לגבי חדר האוכל – ההצגה של התו הירוק היא רק למי שרוצה לאכול בתוך חדר האוכל הסגור. מי שרוצה לאכול בחוץ, כמובן, רשאי לעשות זאת; מי שרוצה לקחת טייק אווי, כמובן יכול לעשות זאת.

כולם. כלומר גם בלי תו ירוק.

גם בלי תו ירוק. אותו דבר לגבי הכנסים. מכיוון שמדובר ברגישות בין עובדים צמצמנו את זה רק לכנס מקצועי שמעסיק רוצה לעשות שלא דורש השתתפות פעילה, לא מדובר בכנס מעשי. וכמובן, לכל מי שרוצה להשתתף בכנס מהבית תהיה אפשרות מקוונת להשתתף מהבית.

ואם זה דורש השתתפות פעילה?

אם זה דורש השתתפות מעשית אז המעסיק לא יעשה כנס כזה באופן שמפלה בעצם מי שיש לו תו ירוק למי שאין לו. מכיוון שאין לנו כרגע אפשרות לקיים כנס בחלל סגור למי שאין לו תו ירוק אז מעסיקים לא יעשו כנסים שדורשים השתתפות פעילה ובאופן הזה מפלים עובדים שאין להם תו ירוק.

אני מוכרח לומר שאני מאוד לא מקבל את זה. את אומרת דבר כזה: יש לי מפעל, אני צריך לעשות השתלמות כי הגיעה לי מכונת CNC חדשה, ויש אדם שמתעקש לא להתחסן או לא יכול להתחסן, זה לא חשוב – וכל המפעל שלי יינזק כיוון שהבן אדם לא מוכן להתחסן? אני הרי רוצה להגן על העובדים שלי. אני אפילו לא מדובר על החובה של הפרט להיות שותף. שיח הזכויות שוכח לפעמים שפרט גם מחויב לחברה וליחידים האחרים. אבל פה מדובר אפילו ברמה הרבה יותר בסיסית כי הרי אנחנו רוצים להגן על האזרחים וגם להגן על הזכות של האדם להתפרנס. אם הוא צריך כנס השתלמות מעשית אז עכשיו הוא לא יעשה את כל הכנס בגלל שאחד לא רוצה להתחסן? זה נשמע, דבר כזה?

כדי לעשות את הדבר הזה צריך חקיקה מסמיכה.

למה צריך חקיקה?

מכוח התקנות הקיימות לעשות את ההבחנה בין עובדים כשאין לי חלופה לגבי עובדים – אנחנו כל הזמן חושבים על אלה שלא רוצים להתחסן, ויש כאלה - -

למה הסכמת לעשות הבחנה בין עיר אדומה לעיר ירוקה? למה הפלית בין אזרחים שגרו בעיר – אפילו לא הם עצמם, אלא הם גרו בעיר שיש בה אנשים אדומים, במירכאות, והפלית אותם בזכות לחינוך, היכולת - -

לגבי זה יש - - -

אני אעזור לך – זה בגלל שהייתה שונות רלוונטית. מכיוון שהאנשים האלה חיו במרחק מסוים.

זאת לא הסיבה. הסיבה היא שיש לי הסמכה מפורשת בחקיקה שמאפשרת לי לעשות את זה. לעניין המחוסנים והלא מחוסנים עדיין אין לנו חלופה כזאת.

לא הבנתי למה צריך הסמכה בחקיקה, גברתי.

אני אסביר. ברגע שאנחנו רוצים ללכת לכיוון שעושה הבחנה בין מי שמחוסן למי שלא מחוסן אנחנו צריכים, קודם כול, להסדיר את קבלת המידע על-ידי המעסיק לגבי מי שלא מחוסן. זה עניין של פגיעה בפרטיות שצריך להסדיר אותה קודם כול. מעבר לזה אנחנו צריכים לאפשר חלופות אחרות לעובד, כמו למשל בדיקות.

רגע. לאט-לאט. אני פשוט לא הבנתי. זה דברים חדשים ובצד הליברלי שלי את מפתיעה אותי. אנחנו שואלים אדם, האם הוא מחזיק חומר נפץ בכיסו – ומבחינתנו זה חומר נפץ כיוון שאני מכיר כמה משפחות שהורי המשפחה נהרגו כך. את נכנסת לחדר ואני דורש מהמאבטח לבדוק האם יש לך חומר נפץ בכיס. זה מבחינתך פגיעה בפרטיות?

עקרונית יש לנו חקיקה במדינת ישראל שנוגעת לפרטיות של עובד בכל מיני מצבים. לדוגמה: נשים בהיריון בשלב הראשון. לחלקן יש גם אזהרות והגבלות על התחסנות. יש המלצות שונות של מערך הרפואה לגבי התחסנות בשלב הראשון של ההיריון.

את יודעת מה נאמר כאן בוועדה על-ידי המומחים. אתם יודעים מה נאמר פה על השליש הראשון? מכיוון שבשליש הראשון יש מומים, ולכן עושים סקירה מוקדמת, אז חברות לא רצו שייווצר פייק – כי אמרו שבגלל הזריקה יש מומים – אז הם אמרו, ימותו כמה נשים שלא יעשו חיסון בשליש הראשון אבל לא ימותו הרבה יותר בגלל התעמולה שיאמרו אחר כך שהזריקה גורמת למומים. אבל נניח לזה רגע – אישה בהיריון הרי לא מסכנת אף אדם. יש לה זכויות שקשורות להרבה דברים אחרים וחופשת לידה שהיא לא צריכה לגלות וכולי.

לגבי הסיכון בשליש הראשון של ההיריון אין לי שמץ של מושג, אני לא רופאה - -

לא, לא, אני אומר שהיא לא מסכנת את המעביד.

אם היא לא מחוסנת היא בסיכון.

אה, את מדברת על אישה בהיריון שהיא לא מחוסנת. זה בסדר.

לכן אני אומרת שצריך הגדרה חקיקתית וצריך גם לתת להן את האפשרות להיבדק ולהגיע לכנס המקצועי הזה. הרי יש עוד חלופות.

רק כדי להבין וכדי שגם הציבור יבין: את אומרת שהיא לא יכולה להתחסן בגלל היריון ובגלל פרטיות היא לא רוצה לגלות שהיא בהיריון, לפי החוק. לכן את לא רוצה לחייב אותה לומר שהיא לא מחוסנת.

זאת דוגמה אחת. כל מה שאני אומרת הוא שהדבר הזה צריך הסדרה, וההסדרה היא לא במסגרת התקנות האלה. במסגרת התקנות האלה ניסינו להלך בין הטיפות וליצור מנגנון שיצמצם את הבעיות ובכל זאת יאפשר בכל מקום שניתן לעשות את ההקלות האלה. נכון להיום ברירת המחדל הייתה שלא ניתן. עכשיו אנחנו מאפשרים את הכנסים, אנחנו מאפשרים את האכילה בחדר האוכל ואת חדר הכושר כפוף לתוו הירוק. המגבלה שחשבנו שהיא נכונה ומאוזנת היא לעניין ההכשרה המעשית שנותנת זכות לעובד, ועובדים יכולים להישאר מאחור מכיוון שהם לא יכולים לגלות את המצב הבריאותי שלהם.

יש שלוש שאלות בהקשר הזה. אלה שאלות שגם העלינו בהקשר של התו הירוק לגבי תקנות הגבלת פעילות, ואפשר להגיד שאפילו ביתר שאת במקום עבודה. בסוף זה לא רק עניין של פנאי: א', מה אתם רואים כאן כמקור הסמכות להחלה של התו הירוק? כי הדבר הזה לא מפורש בסעיף; שנית, מדוע לא נותנים את האופציה של בדיקות מהירות או בדיקות במקום עבודה? גם פה הדברים שאמרנו על פעילות פנאי הם נכונים ביתר שאת במקום עבודה: שבדיקה או בדיקה מהירה יכולות להיות תחליף להתחסנות או להחלמה כי מבחינת השוני הרלוונטי אדם שהבדיקה שלו שלילית הוא מסוכן כמו אדם מחוסן.

זה נכון כאופציה וגם כחובה.

לפחות לתת את זה כאופציה.

השאלה השלישית שהיא נכונה אולי ספציפית למקומות עבודה היא שבסופו של דבר התו הירוק הוא הקלה לחלק מהאנשים אבל אחרים לא נהנים ממנה. אז זאת שאלה מורכבת באיזו מידה זאת הקלה באופן גורף. לכן השאלה היא האם נתתם את דעתכם לעובדה שבמצב התחלואה הנוכחי ובהינתן העובדה ששיעור ניכר מהציבור מחוסן או מחלים, האם במקומות עבודה מסוימים אי אפשר פשוט לפתוח את הדברים האלה? זאת אומרת לא לפתוח אותם רק לתו הירוק, אלא לפתוח אותם כפוף לכללים ולכל מיני הגבלות, אבל לפתוח אותם לכולם? שוב, במקומות עבודה שזה יחסית אוכלוסייה מווסתת שיש לגביה תמונה, כי לא מגיעים לשם אנשים מכל מיני מקומות. אז אלה שלוש השאלות.

לגבי מקור הסמכות אנחנו לא רואים שוני בין זה לבין מסחר. לגבי מסחר הוחלט שגם הסעיף המסמיך שמאפשר למי שהוא בעל המקום לווסת את כניסת האנשים, לבדוק אם הם חולים ולשאול את השאלות. זה דבר שגם משליך לעניינינו. הוא יכול לעשות איזושהי הבחנה בין מי שהוא מהווה סכנה לבין מי שלא. כמובן, צריך איזון כאן, ומקום עבודה חייב להכניס אותם. אנחנו מדברים רק על הגבלות לעניין מקומות מאוד מסוימים שהם בבחינת אקסטרה. להגיד שיש לי זכות דווקא לאכול בחדר אוכל סגור כאשר אני לא מחוסן – אנחנו חשבנו - -

אבל איזו פסקה? אני לא מדבר על שאלות של צדק, אלא איפה אתם רואים את מקור הסמכות הפורמלית?

סעיף 8 מאפשר שליטה - -

איפה ב-8?

אני יכול להתייחס לשאלה. סעיף הסמכות הוא 8א (1). אותו סעיף סמכות שמכוחו נקבע התו הירוק בעסקים.

הבנתי. אלה אותם קשיים. אני חוזר על הקשיים שהעלינו בהקשר הזה על 8א(1) כמקור הסמכה. הקשיים האלה עולים גם פה. אבל, לדעתי, במקום עבודה זה עוד יותר מתרחק מהעניין הזה כי מדובר פה על איסור פתיחה לקהל. עובדים זה לא קהל בהקשר הזה. איך אתה מגשר על זה?

אבל מכוח הסעיף הזה גם נסגרו מקומות עבודה. לכן המשמעות של קהל כאן מבחינת מקומות העבודה היא רחבה יותר. היא מתייחסת גם לעובדים.

טוב, לדעתי, הקושי בהסמכה הוא אולי אפילו יותר מאשר בהקשר של מקומות פנאי. אבל אני מבין שעמדתכם בעניין הזה שונה מעמדתי.

נכון.

לגבי הבדיקות אנחנו מסכימים איתך מהותית לחלוטין. אנחנו מחכים להסדרה של זה. אנחנו בדיונים מקצועיים לעניין חקיקה שתסדיר את העניין הזה. זאת עמדה של משרד האוצר, אין פה כרגע עמדה ממשלתית. לגופו של עניין אין לנו שום מחלוקות. צריך להסדיר את העניין של בדיקות כחלופה אמיתית גם לחיסונים. אבל יהיה על זה דיון פנים ממשלתי ואז נוכל לבוא עם איזושהי מסקנה.

והשאלה השלישית? האמת היא שהיא מתחברת גם לשתי השאלות הקודמות: דווקא לאור מקום העבודה והמאפיינים המיוחדים שלו, שאלה אנשים שחיים שם כי זה מקום הפרנסה שלהם, וזה לא כמו שהם סתם הולכים להופעה, ועל רקע הקשיים גם של שוויון מול אנשים שלא יכולים לעשות בדיקה מהירה או בדיקת PCR כתחליף למחוסן או מחלים ועל רקע קשיי הסמכות – האם אתם לא חושבים שבהקשרים של מקומות עבודה אפשר במקומות מסוימים לא ללכת בקו של תו ירוק אלא לפתוח באופן רחב יותר?

כדאי אולי שמשרד הבריאות ישיב לעניין הזה. כמובן, בסוף יש איזשהו מתח כי המעסיק - -

כי מקום עבודה זה יותר קשה. להגיד שמעתיקים את מה שיש במקומות של פנאי למקומות פנאי של מקומות עבודה זה לא אחד לאחד.

קודם כול, אני מסכימה, ולכן יש פה איזונים שלא קיימים בתקנות הכלליות. אם היינו חושבים שזה בדיוק אותו דבר לא היינו עושים הגבלות על כנס במטרה להגן על עובדים שלא חוסנו ולא יכולים להתחסן. את הבעייתיות אנחנו מבינים. הייתה מחשבה לפתוח את זה לכולם אבל יש גם אילוצים. הרי המעסיק לא באמת יודע, בסופו של דבר, כמה עובדים במקומות העבודה חוסנו או לא, ויכול להיות שהסיכון שם הוא גבוה למרות שזה מקום עבודה.

סליחה, זמננו קצר מאוד ואם אנחנו לא מסיימים עכשיו אנחנו לא מאשרים את התקנות. אין לי בעיה לדחות את זה גם לשבוע הבא. יש שתי אפשרויות: או שנדון בזה ברצינות. אני, אגב, מתנגד ממש נחרצות. אני אדבר עם שר הבריאות ועם ראש הממשלה. אני לא הייתי פה בשבוע שעבר אז אני קורא את כל התקנות שאנחנו מאשרים. מכיוון שהאישור כאן הוא תוספת וניסיון לפתוח עוד אז בעניין הכנס המעשי אני מתנגד נחרצות לשיחה הזאת שמעסיק לא יוכל לחייב עובדים בבדיקה. משרד הבריאות אומר שזה דבר סביר. אדם נבדק בבדיקה מהירה לפני שהוא נכנס, וזה בעיניכם סביר. פשוט אי אפשר לחייב מעסיקים לא מבחינה משפטית, לא מבחינה דמוקרטית ולא מבחינת שיח הזכויות הרחב לומר לאנשים להכניס בן אדם חולה או שלא יכול להיבדק או לא מוכן להיבדק. אם הוא לא יכול אפשר לפצות אותו, אפשר לשפות אותו, אפשר לעשות כל מיני דברים אחרים אבל אי אפשר לסכן בזה הרבה אנשים אחרים. אחרי זה, לפי התקנות, הרופא המחוזי יסגור את המקום? בוודאי לא בגלל אדם שלא רוצה להתחסן, וגם אדם שלא יכול להתחסן לא מקנה לו שום זכות לפגוע לא באנשים, לא במעסיקים. בעיניי, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת מבחינה דמוקרטית. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. זה מחייב התייחסות אחרת בכלל שדיברנו עליה פה בוועדה עם יושב-ראש הוועדה הקבוע.

או שאנחנו מאשרים את התקנות הללו. הקראנו את זה, ואם יש למישהו פה הערה מאוד חשובה, בבקשה. חברת הכנסת וסרמן לנדה, את רוצה להתייחס?

בהינתן ההערות שאתה העלית ובהינתן הדברים שהיועץ המשפטי דיבר עליהם מצריך דיון.

נכון.

זה המינימום שאנחנו חייבים לאזרחים.

מצוין, אין לי בעיה. מה שהקראנו כאן עכשיו זה התוספות. את יכולה לראות את זה כאן.

אני קראתי. אני מכירה.

אז בעצם התוספות זה לאפשר אכילה בחדר אוכל ובחוץ, כנס מקצועי - -

כן. הקלות נוספות במקומות עבודה.

כן. כיום הפעילויות האלה נאסרות ולכן אני בעד לאשר אותן.

וגם הארכה של התו הסגול הכללי.

כן, נכון. לכן אני בעד לאשר אותן כדי שהדברים האלה יתאפשרו בחוק ויתאפשר לאנשים לעשות אותם. אבל אני אומר שיש פה מסגרת רחבה של דיון שלדעתי נמצאת במקום לא נכון, ועל זה צריך לדון. את לא רוצה לאשר עכשיו את התקנות?

את התקנות האלה כן. אני חושבת שצריכה להיות הערת שוליים שיש צורך מהותי בקיום דיון בנוגע למסגרת הכללית.

לגמרי. כיוון שלא ברור מי ישתתף בדיון החל מהשבוע הבא - -

אני יכולה להבטיח שאני אשתתף בדיון.

את יכולה להבטיח. את צריכה הבטחה של לפחות 4.5 מיליון אזרחים שגם יבטיחו לך שתשתתפי בדיון.

נכון.

לכן אני אומר שכיוון שהעניין הזה לא ברור ובמציאות אנחנו בלוח זמנים אחרים – לא המשפט על הנייר, אלא המציאות – אז אני מציע שהדיון הזה ייעשה. מכיוון שהקורונה והדברים האלה ילוו אותנו בחודש-חודשיים הקרובים לפחות – אפרת, הכנסים המקצועיים האלה שאנחנו מאשרים עכשיו שיוכלו להתקיים זה גם לאנשים שמגיעים לכנס ואומרים שהכול רע והכול קורס? גם כנסים כאלה אנחנו מאשרים?

מדובר בכנסים מקצועיים.

נניח שמפלגה עושה כנס מקצועי ואומרת שהכול רע והכול מריר ולא טוב – לא קשור, אתה אומר? רק מקומות עבודה.

רק מקומות עבודה, ולזה יש ההגדרה שלו.

גם מפלגה זה מקום עבודה. אנחנו חוזרים לחיים, זה מה שהתכוונתי לומר. עם זאת במרחב הזה של התקנות בתקופה הנראית לעין, ואני מקווה שהיא תהיה קצרה בפרט אם נחסן גם את הילדים הצעירים בקיץ, אז אני מקווה שהתקופה הזאת תהיה קצרה ועדיין נדון בזה. אני לא יודע מי יישב בכיסא שלך ובכיסא שלי בשבוע הבא. יש לי תקוות - -

לכמה זמן ההארכה?

28 ימים זה המועד המקסימלי שניתן להצביע על הארכה.

< < יור >>

אז בשתי ההערות האלה גם הערה שלך שצריך לדון פה בכלל על המסגרת החוקתית, החוקית של ההגדרות האלה – למי מותר ומה היחס בין זכויות היחיד הלא מתחסן לבין זכויות היחידים והחברה כולה, וכמובן, מקומות העבודה. על כל זה נדון בנחת בהזדמנות הקרובה. גם ההערה שאמרה סגנית היועץ המשפטי של משרד האוצר שמבחינתה הקושי הוא לדרוש חשיפה. משם זה מתחיל. בעיניי, זאת גם זכות שלא עומדת לעומת הזכות לחיים שהזאת הזכות הראשונית והבסיסית. אבל אחרי כל ההערות האלה אני מציע שנצביע על התקנה הזאת.

אפשר רק שאלה?

אני רק אומר מראש: בעוד שמונה דקות אני מסיים את הדיון. אני אומר את זה באהבה ובנחת. לא אכפת לי שנדון אבל בעוד שמונה דקות מסיים. אני בעד דיונים עמוקים ורציניים אבל אני פשוט לא יכול היום כי זה לא מתאפשר היום. ביקשנו להזיז את המליאה ואי אפשר. אני לא יכול.

מדובר על מסגרת זמן שהיא 28 ימים. אנחנו בתחומה.

כן, זה ארבעה שבועות. לכן אני מצביע להעלות להצבעה.

אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה)(תיקון מס' 9), התשפ"א-2021. מי בעד?

הצבעה

ההצבעה אושרה.

התקנות אושרו פה-אחד. אז אנחנו מרחיבים את האפשרות לאזרחי ישראל היקרים בכל המקומות שהזכרנו קודם. את כל הדיונים הרחבים נעשה אחר כך. תודה רבה, אפרת.

אנחנו עוברים להצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 5), התשפ"א - 2021

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 5), התשפ"א - 2021


בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4 ו-7א(א)(1) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 (להלן – החוק), [ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת/ ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק], מתקינה הממשלה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) התשפ"א – 2021 (להלן- התקנות העיקריות), בתקנה 1-




(1) אחרי ההגדרה "בדיקה", יבוא:

(1) אדם המחזיק בדרכון חוץ דיפלומטי, דרכון שירות חוץ, דרכון של מדינת חוץ ובו אשרה דיפלומטית או אשרת שירות, או דרכון של מדינת חוץ ותעודה מאת משרד החוץ המעידה על כך שנושא הדרכון רשום במשרד החוץ כאיש סגל דיפלומטי או קונסולרי;






(2) אדם המחזיק בדרכון דיפלומטי ישראלי, או דרכון שירות ישראלי, בליווי מכתב מהמנהל הכללי של משרד החוץ המאשר כי אותו נוסע נדרש לצאת במעבר טאבה לצורך מילוי תפקידו.".




(2) אחרי ההגדרה "תקנות הגבלת הפעילות" יבוא:





""תקנות חובת ביצוע בדיקה" - תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021".

תיקון תקנה 2
2.
בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), תתאפשר יציאה של דיפלומט דרך תחנת גבול "מעבר טאבה"".

תיקון תקנה 3
3.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות-




(1) בתקנת משנה (ב) במקום "לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א – 2021 יבוא "לתקנות חובת ביצוע בדיקה";




(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:




"(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) תתאפשר כניסה של דיפלומט דרך תחנת גבול "מעבר טאבה" ודרך תחנת גבול "מעבר נהר הירדן".




(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), תתאפשר כניסה של אדם שיצא לפי תקנה 2(ב) דרך מעבר טאבה, במועד שיורה שר הפנים; הוראה כאמור תינתן כאמור בתקנת משנה (ב).".

הוראת שעה
4.
בתקופה שמיום ב' בניסן התשפ"א (15 במרס 2021) עד יום ד' בניסן התשפ"א (17 במרס 2021), יראו כאילו בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ד) בא:




"(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), תתאפשר כניסה של עובדים זרים החיוניים לפעילות בתי המלון באילת לישראל, דרך מעבר ערבה, במועדים שיורה שר הפנים; הוראה כאמור תינתן לאחר שיישקל הצורך לווסת את הנכנסים לפי שיקולי בריאות הציבור, בתיאום עם משרד הבריאות, בהסכמת שר הביטחון או נציגו, ובכפוף להסדרת ביצוע בדיקה לפי תקנה 3(א) לתקנות חובת ביצוע בדיקה".

תחילה
5.
תחילתן של תקנות אלה ביום "ב' בניסן התשפ"א (15 במרס 2021)".

תודה. עורכת הדין טל פוקס, בבקשה.

גם אני.

אהלן, אשי.

טל פוקס ממשרד הבריאות, בבקשה.

יש שלושה תיקונים: התיקון הראשון הוא תיקון שמשרד החוץ ואשר סלמון יוכלו להרחיב יותר. המשמעות שלו היא שדיפלומטים זרים יוכלו להיכנס ולצאת במעבר גבול טאבה ומעבר גבול נהר הירדן.

להיכנס ולצאת באיזה תנאים?

מעבר יבשתי שהיום הוא נפתח רק במועדים מסוימים. חלק מהגבולות לא נפתחים לכיוונים מסוימים. מתגברים על המצב הזה ומאפשרים יציאה וכניסה. מי שיכול להסביר את הצורך בזה זה משרד החוץ.

אם יורשה לי, הבעיה במעברים יבשתיים היא דווקא בצד הירדני. זאת אומרת צריך להתגבר על הקושי הזה גם באמצעים דיפלומטיים כדי לאפשר לדיפלומטים לעבור. אבל אין לי הסתייגות מהתוכן.

יש דיפלומט אחד שעשו לו בעיות בזמן האחרון. אבל טיפלנו בזה.

נכון, אני מכירה.

זה תיקון אחד. תיקון שני?

אני רק אשלים: דיפלומט ישראלי יוכל לצאת ולהיכנס אותו דבר אבל בליווי מכתב של משרד החוץ שאומר שהוא יוצא או נכנס לצורך התפקיד.

במעבר הערבה שסגור כרגע לכניסה בהוראת שעה שתוקפה שלושה ימים עד היום בחצות יוכלו להיכנס עובדים זרים מירדן לצורך פעילות המלונות באילת. על זה יוכל להרחיב משרד התיירות.

התיקון השלישי – בסבב הקודם אף על פי שאמרנו שבאופן כללי לא תהיה יציאה דרך מעבר טאבה אפשר יהיה לצאת לצורך הומניטרי חריג דרך מעבר טאבה החוצה למצרים. כאן אנחנו כותבים שמי שיצא לאותו צורך יוכל גם לחזור באותו מעבר.

תודה רבה, טל. ד"ר סלמון, מה התנאים לכניסת דיפלומט בהקלות האלה?

אנחנו מדברים הן על דיפלומטים ירדנים ומצרים שנכנסים דרך המעברים היבשתיים, ובחלק מהמקרים גם דיפלומטים שהם נציגי ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם וכדומה שמשתמשים במעבר לצורכי העבודה שלהם. כמובן, הכול נעשה בתיאום עם משרד החוץ.

מה תנאי הכניסה? הם צריכים בדיקה? הם צריכים להציג תו ירוק?

תנאי הכניסה זהים לכל אדם אחר. אם הם מחוסנים בארץ או מחלימים ויש להם תו ירוק הם לא צריכים דבר מלבד בדיקה. אם הם מחוסנים או מחלימים מחו"ל הם עושים בדיקה סרולוגית בארץ ומקבלים פטור מבידוד. הם חייבים בידוד כאחד האדם – עשרה ימים ושתי בדיקות.

גם אם הם מחוסנים בחו"ל? דיפלומט אמריקני שמחוסן בחיסון של פייזר?

מחו"ל הוא מגיע ארצה ועושה בדיקה סרולוגית. אם היא חיובית אנחנו פוטרים אותו מחובת בידוד.

אוקיי.

הדברים האלה יוסדרו בעתיד כאשר נגיע להסדרים בינלאומיים לגבי הכרה - - -

כמה זמן לוקח לקבל תוצאה של בדיקה סרולוגית?

שעות בודדות.

מה הצפי לאשר לאנשים שיש להם תו ירוק מאושר? נניח, פייזר או מודרנה – מה הצפי לאשר לאנשים כאלה להגיע לארץ?

אנשים שיבואו ממדינות שיחתמו עם ישראל על הסכם הכרה בילטרלית מטבע הדברים יציגו את המסמך כפי שייקבע. קרוב לוודאי יהיה מסמך עם רכיב אלקטרוני לוודא את האותנטיות שלו. אנשים כאלה יוכרו כפטורים מבידוד, ויהיו זכאים לכל מה שזכאי מי שיש לו תו ירוק.

אתה יודע איפה ההסכמים הבינלאומיים האלה עומדים?

אנחנו בדיונים עם לפחות עשר מדינות שונות ברמות שונות של התקדמות. האיחוד האירופי מנהל חזית אחידה. יהיה להם דיון גדול מאוד, כנראה ביום שישי השבוע כדי לראות אם הם מתקדמים. גם באיחוד יש מדינות כמו אוסטריה שדוחפות חזק לקראת הפתרון הזה, ומדינות אחרות שבולמות אותו. אנחנו מדברים גם עם האמריקנים. תהיה לנו היום שיחה עם האמריקנים, עם הפינים. יש לנו דיונים גם עם מדינות לא חברות באיחוד האירופי, כמו אוקראינה. אנחנו מדברים גם עם אוסטרליה ועם מדינות אחרות במזרח. ההנחה שלי היא שבחודש הקרוב כבר נראה את ההסכמים הראשונים מבשילים.

הידיעות על החיסון השבדי, בריטי מאתמול? של הנזקים?

צריך להבהיר לציבור: מצאו שב-0.004% מהמחוסנים התפתחה תלונה קלינית של קרישי דם. צריך לומר שבתחלואה בקורונה זה מעל 2%. זאת אומרת הסיכון הוא בערך פי 10,000 לפתח קרישי דם אם תהיה חולה ביחס לסיכוי הזה אם תקבל חיסון. נכון שלא כולם חולים והכול ברור אבל כרגע חלק מהמדינות עצרו כדי לבחון את הנתונים האלה בצורה עמוקה יותר. ההערכה שלי היא שבתוך שבוע עד עשרה ימים כל המדינות הרלוונטיות יחזרו לחסן. עדיין מדינות מרכזיות ממשיכות לחסן בחיסון של אסטרה-זניקה. בישראל עדיין לא קיבלנו. אנחנו אמורים לקבל את החיסון הזה – אם בכלל נצטרך אותו – לקראת אמצע השנה. כך שזה לא רלוונטי לישראל. אבל אנחנו בהחלט עוקבים בזהירות אחרי הפרסומים.

בסדר גמור. שר הבריאות הגרמני התרגש יותר מהעניין, אבל בסדר גמור. תודה רבה, ד"ר סלמון.

אני מתנצל מאוד בפני כל מי שהתאמץ והשתתף בדיון: ד"ר לוין וקברניט מידן בר. אני פשוט חייב לסיים את הישיבה הזאת. אמנם הייתה גם משאית בדרך שתרמה לצמצום הישיבה. אבל אני פשוט מתנצל. אני מעדיף לנהל דיונים רציניים. אבל כיוון שאנחנו פה במסגרת שכבר דנו עליה לא מעט פעמים, והתיקונים האלה הם בעיניי במסגרת הגבלות הבריאות שאושרו, כלומר מחוסנים עם תו ומחוסנים עם בדיקה סרולוגית, ואני מניח שהדבר דומה גם לגבי העובדים הזרים – נכון? העובדים הזרים בטאבה גם בתוך אותה מגבלה שהם עוברים בדיקה וכו'. נכון?

נכון.

- - - לפי תקנה 3.

אם אין הערה נוספת על שלושת הדברים האלה אני מעלה להצבעה את התקנות האלה. אני מתנצל בפני כל האנשים שהיו צריכים להשתתף בדיון. ברור שההערות פה מובילות בדרך כלל לתיקונים נוספים. אנחנו בלוח זמנים קצת שונה ועושים את המקסימום האפשרי לטובת הציבור בהקשר הזה.

אז אנחנו מצביעים גם על התקנות של סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 5), התשפ"א – 2021.

מי בעד?

הצבעה

ההצבעה אושרה.

התקנות אושרו פה-אחד. תודה רבה לכולם על הדיון המהיר. ניפגש בשמחות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.