פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
ועדת החוקה, חוק ומשפט
15/03/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ב' בניסן התשפ"א (15 במרץ 2021), שעה 11:30

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

סגן שר הבריאות יואב קיש
טליה אגמון - המשנה ליועץ המשפטי, משרד הבריאות

גבי פיסמן - משרד המשפטים

גור בליי
אפרת חקאק
תמי סלע

אסף פרידמן

אלון דמלה



הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"א–2021, מ/1402

שלום. בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום כרגע: רוויזיה להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל).

אני אסביר את הרוויזיה. זו רוויזיה שאני ביקשתי. אנחנו דנו בחוק באריכות כפי שנדרש ובעצם החוק אושר בוועדה. אני ביקשתי לעשות רוויזיה כי אמרתי שאולי יהיו התאמות נוספות שיצטרכו, ואכן חכם עדיף מנביא, מה שנקרא, לפי בקשת משרד הבריאות ובהתייעצות שלנו ביחד.

אם אתם זוכרים, אני הערתי במהלך החוק שיש פה הרבה דברים טכניים, יש פה בעצם ערבוב של שני נושאים: נושא רפואי, שמטרתו הוא לעצור את המוטציות; הנושא השני הוא הטכנולוגי, וכמובן הטכני אל מול האזרח. לא רצינו ולא רוצים גם עכשיו שהאזרחים יעמדו רק מול חברה, אלא שתהיה אחריות של המדינה גם על הדברים הטכניים. בהצעת החוק, מאחר שהכול נופל על משרד הבריאות, אז באמת בכמה סעיפים טכניים לחלוטין, לא רפואיים – רפואיים, כמובן, הם באחריות משרד הבריאות, שר הבריאות או מנהל כהגדרתו בחוק – אבל כל הדברים הטכניים בהצעת החוק הממשלתית גם נפלו, מה שנקרא, על משרד הבריאות. ובשיחות שהיו לי גם עם מנכ"ל משרד הבריאות, גם עם ד"ר שלמון, וגם היום עם סגן השר יואב קיש, ביקשו ממשרד הבריאות, ובצדק, כי אני די לגלגתי קצת על זה שמשרד הבריאות הפך להיות הטכנוקרט של המדינה – ולכן אנחנו נשנה היום במעט כמה סעיפים. ואני מבקש באמת מיואב שיסביר. אני יכול לנסות גם להסביר אבל, יואב קיש, יש לך 80 שניות להסביר כדי שתוכל לרוץ לחזרה לבחירות. אני בינתיים מפסיד קולות, מדמם קולות כל רגע שאני פה. בבקשה, יואב.

קודם כול, אתה צודק. אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים שלך. אתה מאוד דייקת. משרד הבריאות ממש לא רוצה להיות – איך אמרת? – הטכנוקרט של המדינה באירוע הזה. אנחנו בחקיקה שנעשתה מאוד מהר ואכן בצדק מסיבות ברורות. והנושא הזה של חלוקת סמכויות בתוך הממשלה היה מאוד מורכב. משרד הבריאות באחריות הקולקטיבית שלו הרים את הכפפה וזז קדימה. אבל לא נראה לנו הגיוני שבחוק סעיפים לא מהותיים לבריאות, כמו שאמרת, יוגדרו על ידי שר הבריאות או המנהל, אלא דווקא לאפשר שם לממשלה גמישות מסוימת ולומר כדיפולט, אולי זה נכון שבהתחלה שר הבריאות או המנהל, אבל הממשלה יכולה בהחלטתה להעביר סמכות זו למשרד אחר שעוסק בעניין.

ובלבד שזה יהיה משרד ממשלתי ולא חברה פרטית?

נכון. ברור. כי זה מסמכות ממשלתית ולא סמכות החברה. הגדרנו אותה יפה מאוד. ובכל ההגדרות שלה כבר אנחנו לא נוגעים.

מאה אחוז.

אני אגיד משפט אחרון ובזה אני אסיים. ובאמת להמשך של הנוסחים יש את טליה שמכירה את כל הנושא היטב. למשל, ועדת החריגים זה ברור שזה משרד הבריאות ולא יצא ממשרד הבריאות. אנחנו לא מחפשים שם החלפה. אבל, כמו שאמרת, היושב-ראש, כל הנושאים התפעוליים שכן דורשים עדיין משרד ממשלתי לא בהכרח מן הראוי ונכון שזה יהיה משרד הבריאות. ואת הגמישות הזו בחוק אנחנו מבקשים.

זהו, עד כאן. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה לך. ורוץ לעבודה. ואני מקווה שלפחות – אני לא יודע איזו ממשלה תהיה – אבל לפחות שתהיה יציבות בארבע השנים הקרובות.

בעזרת השם, בעזרת השם.

אני מבקש את זה בשם כולם.

טוב. אם כך, אנחנו נצביע כרגע על הרוויזיה.

לפתוח.

כדי לפתוח את הרוויזיה. מי בעד פתיחת הסעיף לדיון?

את הצעת החוק, כן.

אוקיי. מי בעד ירים את ידו?

פה אחד.


הצבעה

אושרה.

פה אחד. הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

אם כך, אני מבקש לפתוח את הדיון, ומבקש את טליה. אתה רוצה קודם אתה להגיד כמה מילים?

לא. קודם טליה.

טליה, תמקדי אותנו בתיקונים המאוד נקודתיים. הבנתי שעל הדרך היה לכם גם עוד איזה תיקון. נעבור אותם מהר-מהר ונקבל את החלטות שלנו. בבקשה, טליה.

תודה רבה, הוועדה. אני עורכת הדין טליה אגמון ממשרד הבריאות.

בעצם התיקונים שמוצעים הם לאורך החוק, במקומות שבהם מופיע "שר הבריאות" או "משרד הבריאות" או "המנהל", שזה לפי החוק מנכ"ל משרד הבריאות או מישהו שהוא הסמיך, ושלא מדובר בסמכות שהיא באמת בריאותית נטו, תתווסף אפשרות לשר אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה או משרד ממשלתי אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה או שקבעה, זה איפה שמופיע "מנהל", מנהל הכללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה.

זה מופיע בטיוטה שלי לגבי הצעת החוק, בתיקון של הגדרה של אמצעי פיקוח טכנולוגי. בהמשך, בסעיפים - - -

צריך להקריא אותם.

אתם רוצים שאני ממש אגיד כל פעם באיזה סעיף ומה התיקון או שיש בפניכם את הנוסח?

לא. אנחנו נקריא את זה, כי יש את הנוסח.

אני אעשה מה שתאמרו לי.

אולי רק תגידי באילו דברים לא, באילו דברים כן, מבחינת הקווים הכלליים.

יפה. אז בעיקר מה שנשאר באמת בתוך משרד הבריאות הוא ההשגה לגבי מי שרוצה לשהות בבידוד שלא בפיקוח טכנולוגי או בתנאים מקלים כלשהם. זה נשאר אצל המנהל שהוא מטעם משרד הבריאות.

ברור.

הטעמים הם בריאותיים או הומניטריים חריגים. קביעת התנאים לזה והחלטות נשארות במשרד הבריאות. שוב פעם, בכל המקומות האחרים נשאר משרד הבריאות אבל נוסף מישהו אחר. בעוד מקום אחד יש רק משרד הבריאות, שזה התיאום בין משרד הבריאות לחברה המפעילה לעניין חלונות היציאה מבידוד, מכיוון שמי שנותן את האישור לצאת מבידוד הוא משרד הבריאות.

כן. ברור.

אז זה יישאר באמת גם רק משרד הבריאות. ואם אני לא טועה, בכל המקומות האחרים תהיה אפשרות לממשלה להסמיך משרד ממשלתי אחר או שר אחר או מנכ"ל משרד ממשלתי אחר לקבל את ההחלטות ולתת את ההוראות ולעשות את הפיקוח על החברה וכו'.

אוקיי.

ביחס להתקשרות עם החברה, מלכתחילה כתוב שהמדינה תתקשר, ולכן שם לא נדרש שינוי מיוחד. אבל כן נדרש שינוי, למשל, במי צריך לעשות את הבקרה על החברה. אז גם שם זה יהיה שר הבריאות או גורם אחר שיסמיכו.

אוקיי. עוד שאלה קטנה מהדיון הקודם לגבי הנושא שדיברנו, בהנחה שלא יהיו מספיק צמידים ויש את היישומון הזה של המשטרה, שהוא טוב רק לבעלי מכשירים שאינם חכמים, זאת אומרת, אנשים חכמים עם מכשירים לא חכמים - - -

לא. להיפך. הוא טוב רק למי שהמכשיר שלו הוא חכם.

אמרתי שאנשים הם חכמים. המכשיר שלהם הוא לא חכם, אדוני היועץ המשפטי. לזה התכוונתי.

אז דיברנו על הנושא הזה שהמדינה או משרד הבריאות או מי שזה לא יהיה, שיוסמך, לא ירכשו אולי ישכירו, אלא ייתנו גם מענה לזה, לתת לאותם אנשים מכשירים שהם יהיו מכשירים רק לנושא הזה בלבד.

נעלמתם?

לא. לא נעלמנו. אני מחכה לדעת רק אם העניין הזה התקדם.

אוקיי. אז מכלול תעופה במשל"ט של משרד הבריאות בוחנים כל מיני פתרונות שייתנו מענה גם לאנשים עם טלפונים כשרים ושומרי שבת. יש נציגים שלהם, הם יוכלו לעדכן.

לא רק זה. יש גם אנשים שאין להם טלפונים חכמים ולא שומרי שבת.

זה בסוף לאו דווקא השכרה של טלפונים, אבל כל מיני פתרונות אחרים שיכולים לתת מענה גם לטלפונים כשרים. אם אתם רוצים לשמוע פרטים, אני אבקש לתת למישהו - - -

לא, לא. פרטים אני לא צריך. טליה, ובלבד שאני רוצה שייאמר על ידך לפרוטוקול שכמו שדיברנו, ויש סעיף שמדבר על זה, שחייב להיות מגוון - - -

מכלול.

מכלול של פתרונות שנותן פתרונות לכל האוכלוסייה.

נכון. בדיוק.

אגב, אלה שיש להם מכשירים טיפשיים, נקרא לזה כך, הם לא רק חרדים.

נכון. נכון. זה נאמר. מעבר לזה שאני אומר את זה לפרוטוקול, זה כתוב במפורש בחוק המוצע - -

אוקיי. תודה.

- - שהאמצעים הטכנולוגיים שייבחרו, בלבד שבאמת מכלול האמצעים שהמדינה תעמיד לעניין הזה מתאים לכלל האוכלוסייה.

כדי שלא ליצור אפליה.

ואנחנו לא נוכל לעשות את זה אחרת, כי זה כתוב בחוק במפורש.

מאה אחוז. תודה רבה לך. תעקבי איתנו רק על התיקונים. אני מבקש מהיועץ המשפטי - - -

משרד המשפטים.

מישהו ממשרד המשפטים פה? יש להם משהו להגיד בעניין?

יש את גבי פיסמן.

גבי, מה שלומך?

בוקר טוב, אדוני. מה שלומך?

את באמצע קרצוף הבית לפסח, אני מבין?

אני במשרד.

אה, אוקיי. חשבתי לרגע.

עמדתכם לגבי השינויים?

ביחס למרבית הסעיפים, התיקון הזה מקובל. יש לנו כן קושי ביחס לתיקון המוצע שנוגע לסמכות המנהל ביחס לקביעת מקום הבידוד בהמשך של הסעיפים של השימוש בכוח. כרגע הנוסח לא מולי, אז אני לא יכולה להצביע על הסעיף.

אז תכף היועץ המשפטי יקרא אותו.

סעיף 22כט.

כן. האמת שגם אנחנו סימנו את 22כט, שזה בינינו. המקום שבו כתוב שהמנהל רשאי - - -

רגע, רגע. נגיע לזה. בואו נגיע לזה שנייה. למעט הסעיף הזה, יש הסכמה שלכם לעניין, נכון?

למעט הסעיף הזה, התיקונים מקובלים בהחלט. כן.

אוקיי. אז אם כך, אדוני היועץ המשפטי, בוא, תעבור עכשיו על כל התיקונים שאנחנו מתקנים כרגע בחוק. תשאיר לסוף את 22כט - -

הוא ממילא בסוף.

- - את הסעיף הזה שהוא נמצא ממילא בסוף, ואז נדון עליו ונראה מה עוד צריך לתקן אותו ושלום על ישראל.

רק לפני זה. ידוע כבר איזה משרד זה יהיה? כלומר, רק שתי שאלות מקדימות. אחת, אם יודעים, יש איזשהו כיוון לגבי איזה משרד זה יהיה?

התשובה היא לא.

אני מניח כך. אבל, שתיים, לטליה, האם הכוונה היא שבכל מקרה בכל המקומות זה יהיה אותו משרד ואותו מנכ"ל או שיתחילו לבזר את זה בין משרדים שונים ומנכ"לים שונים? כלומר, לכשיחליטו.

האמירה שאנחנו עוד לא יודעים היא נכונה כתשובה לשתי השאלות שלך. אני חושבת שיכול להיות שזה לא בהכרח כל הדברים יהיו תחת אותו משרד, אבל ההיגיון אומר שאולי לפזר את בין יותר מדי משרדים זה לא רעיון טוב. אבל זאת כבר שאלה יישומית ולא משפטית. אני לא יכולה לומר כרגע שאנחנו יודעים על איזה משרד זה יוטל, אם בכלל.

אז אני אומר.

ואם זה יהיה בהכרח לכל אורך המשימות אותו המשרד או שייתכן שהמשימות יפזרו. אני לא יודעת.

אז אני אומר, לפחות לפרוטוקול, כי, אני לא יודע, בחקיקה אנחנו לא יכולים לקבוע את זה. אבל לפחות לפרוטוקול, אני חושב שזה צריך להיות – תראי, יש כרגע שני גופים שהם שחקנים עיקריים פה. גוף אחד הוא משרד הבריאות. גוף שני הוא המשרד לביטחון הפנים. לכל אחד יש את החלקים שלו. אני חושב שמעבר למשרדים הללו יכול להיות, העזרה בטכני, בעוד גוף אחד ותו לא - - -. השאלה היא אם להכניס את זה בתוך חקיקה, אדוני היועץ המשפטי, אני חושב שזה לא נכון לקבוע להם. אבל אני חושב שזה מה שצריך להיות וזו צריכה להיות החלטת הממשלה.

אתה רוצה שהוא יגיע אלינו לאחר הממשלה? צריך להגיע אלינו? זה לא תקנות, נכון?

לא מגיע אלינו. לא. זה בסמכות הממשלה.

אוקיי. אז אני אומר את זה לפרוטוקול. זאת כוונתנו. אני חושב שגם הממשלה לא תפזר את זה לכמה מקומות. זה נראה לי מצחיק. אבל אני לא מצפה שטליה תוכל לתת לנו, מה שנקרא, תשובה לעניין הזה. אוקיי, בואו נעבור עכשיו מהתחלה עד הסוף, אותם סעיפים. אני רק מבקש בקצרה, כי אנשים פה ממוקדים. אנחנו הרבה אנשים, אבל ממוקדים כולם.

אני אציג גם את התיקונים בהתאם לבקשה של הממשלה להוסיף את השרים. וגם אעבור במהירות על כמה מהתיקונים בהקשרים הנוספים שעשינו לידיעת - - -

הנוסחיים שהסמכנו אתכם.

כן. לא, יש כל מיני דברים קטנים שאני לא אציג. את הדברים היותר משמעותיים, הרגישים, אני רוצה להציג.

אם זה יהיה מהר, אתה תוכל להציג את הכול.

קודם כול, השינוי הראשון הוא לגבי הגדרה של אמצעי פיקוח טכנולוגי: "אמצעי טכנולוגי, לרבות יישומון, שאישר שר הבריאות". והממשלה מבקשת להוסיף: "או שר אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה". וההמשך של ההגדרה נותר כשהיה.

הלאה, הלאה, הלאה.

אבל גם שר אחר יכול, אני מניח, אולי שר המדע. אני לא יודע.

אני ממליץ על שר המדע, אבל אני לא יודע מי זה אפילו. לא זוכר.

או שר הבט"פ.

או שר המודיעין. אני לא יודעת. אפשר לבחור כל מיני.

אני ממליץ על אלי כהן. אלי כהן הוא איש טכנולוגי גם כן בעצמו ואיש ביצוע. אבל אני יכול רק להביא את המלצתי. עוד יהיה משבר קואליציוני בגלל זה, פריטטי וסיפורי.

אני פה מקריא בסוף את הנוסח הסופי, בגלל שעל הנושא הזה הוועדה דנה הרבה. זה סעיף 22יח(א).

כן, בבקשה.

אז במסגרת ההכרזה, אנחנו אומרים, בשביל להכריז ש"כל אדם הנכנס לישראל וחייב בבידוד או נכנס ממדינה או ממדינות מסוימות וחייב בבידוד ישהה בבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, בפיקוח של אמצעי פיקוח טכנולוגי שיפורט בהכרזה", אמרנו – זאת אומרת, שההכרזה תכלול התייחסות לאילו אמצעים – "אם שוכנעה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה". ואדוני היושב-ראש, בסוף יהיה כתוב: "ובלבד שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה", שהמכלול מתאים לכלל האוכלוסייה.

מצוין.

הלאה. בסעיף 22יט(א)(6), שמפרט את התנאים לפיקוח הטכנולוגי, אז פה ההבהרה היא שקודם כול שטר החוב שחותמים עליו הוא על מלוא הסכום. אבל ברור שהתשלום בסוף הוא בעד אותו חלק שנגרם לו נזק. ופה גם נעשה תיקון באמת – לא היה קודם שר, אז מכיוון שלא יודעים איזה שר זה יהיה, אז פשוט נקבע בצו. זאת אומרת, "הוא חתם על שטר חוב כמשמעותו בסעיף 84(א) לפקודת השטרות‏, ובו התחייב לשלם את סכום התשלום בעד מלוא ערכת הפיקוח הטכנולוגי". זה מה שהובהר, ששטר החוב צריך להיות על מלוא הסכום, אבל שהחיוב יהיה בהתאם לנזק. "בעד מלוא ערכת הפיקוח הטכנולוגי כפי שנקבע בצו לפי סעיף 22כח(ח) לאחר שהוסברו לו בשפה המובנת לו התנאים שנקבעו לתשלום כאמור בעד ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה, וכן מסר לנציג המוסמך כתובת מגורים עדכנית, ואם הסכים לכך – גם כתובת דואר אלקטרוני, למשלוח הודעות לפי סעיף 22כח."

תוספת נוספת בהקשר הזה, שהממשלה מבקשת להוסיף, בסעיף קטן (ד), הוא שכל ההוראות האלה לגבי – שוב אנחנו בסעיף שמחייבים לתת לכל מי מגיע, לכל נכנס בתקופת הכרזת אמצעי פיקוח טכנולוגי, אז (ד) אומר – זה נוסף בוועדה, זה לא חל אם אין אמצעי פיקוח טכנולוגי – אז גם פה נאמר: "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם המנהל" – זה מנכ"ל משרד הבריאות – "או המנהל הכללי של משרד ממשלתי שקבעה הממשלה לעניין זה, הודיע כי אין אמצעי פיקוח טכנולוגיים זמינים ולמשך התקופה שהודיע לגביה." זאת אומרת, אם אין אמצעי פיקוח והמנכ"ל של משרד הבריאות או מנכ"ל אומר שאין מספיק אמצעי פיקוח, אז לא יחלקו אותם.

אגב, יש הוראה דומה במלוניות גם. שם זה עדיין המנהל. אני מניח שאתם – אתם רוצים לשנות שם גם או שאתם לא נוגעים בו?

לא. אנחנו לא נוגעים כרגע במלוניות.

לא. במלוניות לא. לא.

אוקיי. עכשיו, סעיף 22כא: "פעולותיה ותפקידיה של חברה מפעילה", זה לגבי הממשק עם החברה המפעילה. אז מדובר על זה שהמדינה מתקשרת עם חברה מפעילה לסיוע טכני בעניינים אלה. ופה מוצע לשנות – יש את בדיקת היתכנות, הספקת האמצעי, תקינותו וטיפול בתקלות וכו'. וב-22כא(א)(5): "דיווח למשטרת ישראל, למשרד הבריאות או למשרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה בהתאם להוראות הנוהל האמור בסעיף קטן (ב)."

פה יש לי שאלה. פה אתם באמת רוצים שמשרד אחר יקבל דיווחים על חשש להפרות או דברים כאלה?

אם בסופו של דבר, למשל, יוחלט שההחלטה להחזיר מישהו לבידוד במלונית כי הוא הפר את הבידוד היא לא במשרד הבריאות, אז צריכה להיות אפשרות להעביר את המידע על ההפרה הזאת לאותו משרד. אין שום כוונה שכל הדיווחים על הפרות בידוד יגיעו גם למשטרה וגם למשרד הבריאות, אלא הנוהל יגיד מתי מודיעים לזה, מתי מודיעים לזה ומתי מודיעים לשניהם.

יש בזה היגיון.

אז ה"שניהם" הזה עשוי להיות משרד הבריאות או משרד ממשלתי אחר.

אבל לגבי האכיפה זה לא נשאר במשרד הבריאות או במשרד המשטרה? אני לא רואה איזה משרד אחר הוא רלוונטי בהקשר הזה. הרי אנחנו מדברים בהקשרים של אכיפה.

נכון. נכון.

אז איזה משרד אחר יכול?

זה בדיוק העניין. הרי המשטרה היא לא גורם - - -

יכול להיות שזה הבט"פ. יכול להיות שזה הבט"פ.

לא, המשטרה מקבלת.

למשל, סתם בתור דוגמה, בלי להתחייב לשום דבר, מטילים את התפקיד של ניהול המלוניות על משרד התיירות ויחליטו שמי שמחליט שהולך לזה – באמת אל תתפסו אותי במשרד – מי שמחליט שאדם שהפר בידוד הולך למלונית הוא שר התיירות או מנכ"ל משרד התיירות לפי מלאי החדרים שיש לו ואני לא יודעת מה, אז הדיווח על זה צריך להגיע לשם כדי לקבל החלטה.

רגע, שנייה. טליה, אבל דווקא הסעיף של המלוניות זה גם הסעיף שגם אנחנו וגם משרד המשפטים חושבים שזה סעיף שלא מתאים.

לא, לא. זו הייתה דוגמה לא טובה.

לא. אבל היא אומרת ש-(5) הוא רלוונטי רק בגלל - - -

עכשיו, שוב פעם, אם בסוף נגיע לסעיף 22כט ויוחלט על ידי הוועדה שזה לא מקובל וזה חייב להיות רק במשרד הבריאות, אז פה יש הרבה פחות רלוונטיות לתקן גם כאן. אבל יש עדיין רלוונטיות. לפעמים יכול להיות גם משרד הבריאות וגם משרד ממשלתי אחר, מכיוון שייתכן שחלק מהדיווח נועד לברר אם יש לו פטור מהבידוד, הוא קיבל איזשהו אישור לצאת וכו'.

אוקיי, טליה, בואו נדבר על סעיף 22כט.

אוקיי.

תציג את סעיף 22כט רגע.

אז בסעיף 22כט מדובר על סיטואציה שבה הנכנס, המבודד, מפר משהו מהוראות הבידוד או מפר תנאי שימוש. ובסעיף 22כט, זה בעמוד 12, היה כתוב: "המנהל רשאי להורות לנכנס להשלים את חובת הבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה" - - -

למה אני לא מוצא את זה?

בסוף עמוד 11, לדעתי, דווקא.

עמוד 11 למטה.

אוקיי.

אז אתם מציעים להוסיף: "המנהל או המנהל הכללי של משרד ממשלתי שקבעה הממשלה לעניין זה, רשאי להורות לנכנס להשלים את חובת הבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה"?

לא, לא, לא. זה חייב להיות משרד הבריאות.

אנחנו גם סבורים שזה חייב להיות משרד הבריאות.

זה חייב להיות משרד הבריאות, טליה.

אני יכולה רק לנסות להסביר למה אני חושבת שכן. אבל כמובן שהוועדה תחליט.

כן, בבקשה.

אני מזכירה שבחוק כבר קיים, ההוראה לאדם לעבור למקום לבידוד מטעם המדינה היא נתונה בהסמכות של הנציג המוסמך, בסעיף 22ב(ב). זה לא חייב להיות בהכרח נציג של משרד הבריאות. ועדיין יש מנגנון שאפשר, אם למישהו באמת קראו ללכת לבידוד במלונית והוא לא יכול להיות במלונית, הוא תמיד יכול לפנות בבקשה לפטור למשרד הבריאות. וזה באמת שיקול בריאותי והומניטרי וכו', ועדיין נשאר אצלנו. אבל עצם ההוראה, בגלל שהוא הפר בידוד או בגלל שהוא חיבל בציוד, אני לא חושבת שזה שיקול בריאותי דווקא בהארד-קור שלו. ולכן חשבתי שאפשר גם פה להסמיך מישהו אחר. זה באמת מתקשר ישירות למערכת האכיפה. הוא הפר בידוד, הוא חיבל בציוד.

היא צודקת.

מאיזושהי סיבה הוא לא יכול. אני לא רואה למה זה חייב להיות משרד הבריאות. אני לא אומרת שזה לא יכול להיות משרד הבריאות, אבל אני לא בטוחה למה זה חייב להיות משרד הבריאות.

אני חושב שלדעתי זה צריך להיות אפילו לא משרד אחר. זה צריך להיות המשטרה.

אבל לא בתור, זאת אומרת, גם את השיקולים המהותיים - - -

אם יש הפרה, שמדובר פה על שני דברים, אם אני מבין נכון.

זה לא רק כעונש פרופר, אלא זה גם אפקטיביות של בריאות. זו שאלה של השיקולים.

זה שיקול בריאותי גם. זו שאלה שקשורה - - -

לא, לא. רגע, רגע.

אבל כל הבידוד הוא שיקול בריאותי. אם אנחנו הולכים בטיעון הזה, אז כל הדברים חייבים להיות אצל משרד הבריאות. וברור לכולם שזה לא נכון.

דקה, דקה, חבר'ה. דקה אחת, ברשותך. יש קביעה אחת שהיא קביעה של משרד הבריאות שבאה ואומרת: האדם הזה חייב בידוד, נקודה. וכל הדיבורים הללו וכל הדברים באמצע שקורים – הוא עדיין נשאר חייב בידוד. עכשיו, יש בעיות טכניות או התנהגותיות שלו שלא קשורות למשרד הבריאות. זה אולי בריאות הנפש, אבל זה לא בריאות. זה לא קשור לבריאות. ולכן או הגורם המתכלל או משטרת ישראל צריכים לאכוף את הדבר הזה. מה זה קשור אליהם? בגלל שהוא הפר, אז מה קרה? הם צריכים עכשיו לבדוק האם ההפרה שלו מהווה סיכון לציבור או לא? בוודאי שכן, בגלל שאם הוא חייב בידוד, הוא חייב בידוד.

אני והוועדה הנכבדת מקבלים את העמדה.

משרד המשפטים, בבקשה, גבי.

אני אשמח להתייחס, כן. בתפיסה שלנו, זו גם התפיסה של פקודת בריאות העם. ההחלטה באיזה אופן – האם לבודד אדם, בוודאי – אבל באיזה אופן נכון שאדם בעצם ישהה בתקופת הבידוד, באיזה מקום בידוד הוא יהיה, כל ההחלטות האלה הן החלטות שהמהות שלהן היא בריאותית. בעצם אנחנו מאוד מאוד נזהרנו לכל אורך הדרך שלא לתאר את הסמכות הזאת כאיזושהי סמכות ענישה, וזה עלול להיגרר בדיוק למקום הזה. זה שאדם הפר את חובת הבידוד שלו, זה עדיין לא אומר שהוא צריך לרצות את התקופה הזאת במלונית. ההחלטה הזו היא החלטה בריאותית. זו המשמעות. זו המהות. הרי אדם אחרון שגורם אכיפה יהיה זה שיחליט האם אדם יפונה או לא יפונה למלונית בתפיסה שלנו. זו העמדה שלנו. אני אומרת שוב שזו גם ההשקפה בפקודת בריאות העם עוד במובן ההיסטורי שלה.

אם אפשר להוסיף, גם הנציג המוסמך שדובר עליו שהוא זה שנותן את ההוראה מלכתחילה זה לא גורם שפועל במנותק ממשרד הבריאות. הוא פועל לפי החוק. כתבנו שהוא פועל לפי הנחיותיו והוראותיו של משרד הבריאות. השיקול פה הוא שיקול קודם כול בריאותי.

טוב. תראי, אני אגיד לך את האמת. אני לא מסכים עם זה, אבל אני מבין שמה שגורם לכם חוסר נוחות או למשרד המשפטים בעניין הזה הוא שלא יתפרש שהדבר השני הוא רק ענישה, למרות שאני קורא לזה כן ענישה בגלל שבסוף בן אדם הפר. הוא לא הפר בגלל שהייתה לו בעיה רפואית. הוא הפר בגלל שהוא הפר, או חיבל כי הוא חיבל.

אבל זה שהוא מגיע למלונית זה לא כעונש, זו הדרך לבודד אותו כדי למנוע את המשך התחלואה. זה ההיגיון של כל ההצעה הזו.

הבנתי. אני מבין את הרגישות.

התכלית היא מניעתית בעצם. זה למנוע את החשיפה - - -

אני מבין את הרגישות. אז אם כך, רגע, בואו נגיד שאני הולך איתכם, עם משרד המשפטים, מה המשמעות?

המשמעות היא שסעיף 22כט נשאר כמו שהוא.

ואז עכשיו איך ההשפעה?

ועכשיו, ב-22כא(א)(5).

כן?

אני חושב, טליה, שאפשר להשאיר גם את 22כא(א)(5) כפי שהוא, לא?

מה זה 22כא(א)(5)?

הינה, פה בתחתית.

מה שהתחלנו איתו, למי החברה מדווחת או עשויה להידרש לדווח על הפרות, אני מסכימה שזה בעיקר קשור לסעיף 22כט. ואם התיקון שם לא מתקבל, אז גם פה אפשר להוריד אותו.

טוב. אז פה אנחנו נשאיר את הנוסח המקורי. אני אמשיך הלאה.

אוקיי. הלאה.

אני אשמח להעיר עוד הערה אחת, ברשותך. הסעיף הזה משליך גם על סעיפים אחרים שבהם מתייחסים לחובת הדיווח.

כן, אנחנו נגיע אליהם.

נגיע אליהם. אז נעלה על זה.
בסעיף 22כא(ב) מוצע לכתוב: "בעת ביצוע פעולותיה לפי סימן זה לא תפעיל החברה המפעילה שיקול דעת אלא בהתאם לנוהל שיורה לעניין זה המנהל או המנהל הכללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה".

הלאה.

זה אני מבין נשאר? זה שהנוהל יכול להיות מגובש על ידי משרד.

כן. סביר להניח שהנוהל חד-פעמית, בטח בהתחלה, ייקבע על משרד הבריאות.

ברור.

אבל אם אחר כך יעבירו את האחריות התפעולית לגורם אחר, אז אני חושבת שזה נכון שלפחות הוא יוכל לתקן אותו או לשנות אותו.

אוקיי.

ברור שהנוהל המקורי יהיה שלנו. ואנחנו כרגע בעבודה עליו גם עם המשטרה, משרד המשפטים.

אבל לעומת זאת 22כא(ב)(2) לא משתנה.

נכון.

כי 22כא(ב)(2) מתכתב עם 22כא(א)(5). אז ב-22כא(ב)(2) אני מוריד את ה"משרד ממשלתי אחר". 22כא(ב)(2) נשאר כשהיה.

אוקיי, "בקרה ופיקוח".

אחרי זה, "בקרה ופיקוח על החברה המפעילה", סעיף 22כב(א): "המנהל או המנהל הכללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה, אחראי לבקרה ולפיקוח על הפעלת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי ועל החברה המפעילה, לרבות לעניין אבטחת המידע כאמור בסעיף 22כו."

וסעיף 22כב(ב), פה גם היה לנו איזשהו חידוד גם מבחינתנו בנוסח: "נכנס הרואה עצמו נפגע מפעולה של החברה המפעילה או נציגה" – בין אם הוא קיבל אמצעי טכנולוגי או לא, כל נכנס שהיה במגע עם החברה המפעילה – "לפי סימן זה רשאי להגיש תלונה מנומקת בכתב למנהל או" – ושוב פה התוספת – "למנהל הכללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה, או למי שהוא הסמיך לכך."

הלאה. עכשיו גם לגבי הסמכה של נציגים של החברה המפעילה, אז השינוי המבוקש, סעיף 22כג(א), בעמוד שמונה: "המנהל או המנהל הכללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה (בסימן זה – הגורם המסמיך) יסמיך נציגים של החברה המפעילה לבצע פעולות לפי סימן זה."

הלאה.

ואז סעיף 22כג(ב)(2) כתוב: "הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הגורם המסמיך, לשמש נציג." זאת אומרת, זה יכול להיות מנכ"ל אחר שעושה את העבודה של הפיקוח.

כן.

אנחנו עוברים לסעיף של "שמירת המידע והעברתו". רציתי לשאול, כל הדברים האלה: למה שהמידע יהיה במשרד אחר? הבעלות על מאגר המידע וכל הדברים האלה הרי, זה עלול גם להגיע למשרדים שאני לא בטוח שהמידע צריך להיות במשרד ראש הממשלה, במשרד הביטחון. זאת אומרת, זה מידע רגיש. יש היגיון שהוא יישמר במשרד בריאות.

אני אתייחס. לא, הכוונה של הסעיף הזה היא – הרי החברה אוספת מידע בשוטף, מה שהיא מעבירה ומה שהיא לא מעבירה – אחר כך נמחק – על הפעילות, על הפיקוח, איפה האדם היה, מה הפרטים שלו וכו'. המחשבה שמאגר המידע הוא בבעלות משרד הבריאות, אני מבינה שהוא בא כדי לתת למשרד הבריאות אחריות על אבטחת המידע של המאגר, על הניהול שלו, הפיקוח עליו וכו'. אם מעבירים את האחריות להתקשרות עם החברה למשרד אחר, אז נכון שגם האחריות על המאגר המידע שהיא משתמשת בו, היא מחזיקה שלו, לדעתי, נכון שיעבור למי שהאחריות הכוללת של הפיקוח על החברה ועל ההתקשות איתה תהיה אצלו. אם זה יישאר משרד הבריאות, זה יישאר במשרד הבריאות. אם זה יעבור למשרד אחר, גם זה משהו שאין סיבה שזה בבעלות משרד הבריאות, כי משרד הבריאות לא משתמש במידע זה ולא אחראי על ההתקשרות עם החברה.

אפשר להוסיף: למעט משרד ראש הממשלה.

אם אפשר, יש הבדל, אני חושבת, בין תוכן המידע שהוא כן רלוונטי הרי לבידודים, להפרות של בידודים, לאפקטיביות של בידוד, לבין הפעלת המערכת שכל מה שקשור עליה – בחירת החברה, הפיקוח על החברה – זה דבר בפני עצמו, אבל הרלוונטיות של המידע פה היא כן רלוונטית - - -

אז הרלוונטיות שקשורה למשרד הבריאות, משרד הבריאות - - -

למשל, למשרד הבריאות כיום אין מידע על כל הפרות הבידוד. אנחנו לא מנהלים מאגר מידע של הפרות הבידוד.

נכון. הם מבקשים. הם מבקשים מהגורם המטפל.

משרד הבריאות, אבל למה עוד משרד?

בגלל שיכול להיות שעוד משרד יטפל בזה.

למה אבל הוא צריך לאגור את המידע?

בגלל שהוא לא יבקש, הוא לא יגמור את הטיפול שלו ויתקשר למשרד הבריאות ואומר לו: עכשיו אני מעביר לך מידע; שמור אותו אצלך בכספת. הוא לא ידע על מה מדובר בכלל.

חבר'ה, תחשבו שאנחנו נמצאים בשטח. לא בחדר סגור.

לא. המשטרה בכל מקרה מקבלת. השאלה היא לצד המשטרה - - -

אותו גורם אחראי צריך לדאוג לאבטחת המידע, נקודה.

- - - את משרד המדע והטכנולוגיה בגלל היכולות שלו בתחום הטכנולוגי - - - ולבקר על - - -

אז הוא ישמור גם על האבטחה. הוא גם ישמור על האבטחה, כן.

למה הוא צריך לשמור על המידע הזה?

כי הוא ישמור.

לא. אבל זה לא רק עניין של שמירה על האבטחה. הסעיפים הבאים עוסקים בזה, שהם מקבלים את המידע על הפרות. איזה משרד אחר – יש משטרת ישראל, ברור שאני מבין – איזה עוד משרד אחר יכול להיות רלוונטי לקבל מידע על הפרות, מידע על ביצוע פעולות של פגיעה בציוד הטכנולוגי?

האיגור זה לא זה. קבלת המידע על הפרות, גם לפי הנוהל שאנחנו כותבים, משרד הבריאות יקבל מידע על הפרות רק במקום שבו יהיה לו תפקיד לעשות. למשל, לפי סעיף 22כט, להחליט לשלוח מישהו למלונית, כפי שהחלטנו לפני דקה, אז הוא יקבל מידע כגורם שעכשיו צריך לעשות עם המידע הקונקרטי הזה משהו. זה עדיין לא אומר שהוא צריך להיות הבעלים של כל מאגר המידע שמפעילה החברה בעניין ההפרות.

לא. בסדר. טליה, אני מבין לגבי סעיף קטן (א), אבל את רוצה גם בסעיף קטן (ג), נגיד: "החברה המפעילה תעביר למשטרת ישראל, למשרד הבריאות" - - -

לא, ברור. אז (ג) הוא באמת מתקשר ל-22כט, כפי שרואים גם מתוכו, ומשם באמת התיקון הזה הוא כרגע מתייתר, כי החלטנו כנגד. אבל אם אנחנו מדברים על (א) עדיין, אז אני לא מבינה את ההתנגדות לתיקון שם.

אוקיי. לא. בסדר. אז בואי נדבר עליהם אחד-אחד. בסעיף 22כה(א), אנחנו משאירים: "מידע על נכנס שהתקבל מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי אצל החברה המפעילה יישמר במאגר מידע בבעלות משרד הבריאות או משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה שיוחזק בידי החברה המפעילה".

בסעיף 22כה(ג), אנחנו מורידים את ההתייחסות למשרד הממשלתי האחר, כי הם לא צריכים את זה לצורכי האכיפה.

כן. את זה כבר אמרנו. אבל למה אנחנו חוזרים על זה?

כן, כן. מקובל.

לא. לא דיברנו.

אוקיי. Check list.

וגם בסעיף 22כה(ד) אנחנו מורידים את זה.

נכון.

נכון, בסדר? רק הבהרה נוספת לגבי 22כה(ד), כי הייתה אי בהירות בנושא הזה בדיון הקודם. הכוונה היא שגם המידע שמגיע מהחברה המפעילה וגם כל מידע אחר שמתקבל, לא באמצעות החברה המפעילה, אלה ישירות מהמשטרה, יחולו עליו אותם כללים של שמירת מידע. לכן אנחנו הבהרנו את זה בנוסח. יחולו אותם כללים של שמירת המידע.

מאה אחוז. היא מסכימה. הלאה.

זה תואם גם עם המשטרה וגם עם משרד המשפטים בעניין הזה.

מצוין. הלאה, חברים.

עוד דבר נוסף רק. את סעיף 22כה(ה) אני רוצה להקריא עם הנוסח של החיסיון, שבקשת הוועדה הייתה בעניין הזה. סעיף קטן (ה): "מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי" - - -

גם נדמה לי שצריך לתקן את מספור הסעיף שם, בנוסח שיש לי.

כן. זה תוקן. תוקן.

"מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי בפני כל אדם ולא ייעשה בו שימוש לשם הליך משפטי, לרבות חקירה על פי דין, ולא יתקבל כראיה במשפט אלא לשם הליך פלילי בעבירה על הפרת חובת הבידוד או בקשר אליו" – ופה אנחנו נציין במפורש – "ובכלל זה עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין", זו עבירה של מחלה - - -

הפצת מחלה מסוכנת.

הפצת מחלה מסוכנת. אלה סוג הדברים, אדוני היושב-ראש.

"ובעבירה אחרת שבוצעה בעת הפרת חובת הבידוד."

"ובעבירה אחרת שבוצעה בעת הפרת חובת הבידוד."

הלאה.

הלאה. בסעיף 22כז, גם פה בעצם הסמכות של הגורמים בחברה המפעילה, אז עכשיו נשתמש באותה הגדרה שדיברנו עליה קודם על הגורם המסמיך. סעיף 22כז(א): במקום המנהל, יהיה "הגורם המסמיך יסמיך בעלי תפקידים במשרד הבריאות או במשרד הממשלתי האחר שקבעה הממשלה לעניין זה ובחברה המפעילה (בסעיף זה – בעלי תפקידים מוסמכים) לעיין במידע".

בסדר. פה אין שינוי. הלאה, סעיף קטן (ב).

סעיף קטן (ב): "לבעלי התפקידים המוסמכים, ולהם בלבד, תהיה גישה למידע שהתקבל לפי סימן זה במשרד הבריאות הממשלתי ובחברה המפעילה, לפי העניין."

במקום משרד הבריאות, יהיה כתוב: "הממשלתי". הלאה.

הלאה. לגבי כל מה שקשור בקביעת התשלומים על נזקים, אז גם פה, בסעיף 22כח(ב): - -

ברור. זו הייתה ההערה שלנו בזמנו. צחקנו על זה ביחד.

"התקלקלה, אבדה, הושחתה, הושמדה ערכת פיקוח טכנולוגי או שנפל בה פגם (בסעיף זה – הנזק)" - -

למה אי-אפשר להגיד בסעיף קטן (ב), יהיה במקום משרד, "ולמשרד הבריאות" - - -

- - "יודיע על כך הנכנס לחברה המפעילה ולמשרד הבריאות" - -

לא, כי אני מבקש כל כך יפה. כמה אני יכול לבקש? הלאה.

- - "או למשרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה".

יש לי זום.

כל עוד הם לא יקבעו, אז - - -

כן.

יש לי זום עם אנשי האקדמיה הבכירים. הלאה, סעיף קטן (ד).

הלאה. גם בסעיף קטן (ד) זה אותו דבר: "המנהל או המנהל הכללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה או מי שהסמיך לכך (בסעיף זה – הגורם המחליט) רשאי לחייב את הנכנס בתשלום בעד ערכת הפיקוח". וגם פה, זה "לפי סכומים שיקבעו בצו", זה לא בהכרח שר הבריאות. ולכן אנחנו מורידים את המילים: "שר הבריאות".

וסעיף קטן (ה), שוב במקום המנהל, זה גם הגורם המחליט הוא זה ששולח את ההודעה לחייב בתשלום, כמו שהוגדר קודם. כנ"ל בסעיף קטן (ו), נכתב, זה עוד פעם, במקום המנהל, במקום מנכ"ל משרד הבריאות – "הגורם המחליט".

"הגורם המחליט".

וגם אותו גורם מחליט הוא זה שרשאי להעריך ב-20 ימים. ובסעיף קטן (ז), אותו גורם מחליט –במקום המנהל – הוא זה שכותב את החלטה המנומקת בכתב. וגם לעניין הצו, שיובא לאישור הוועדה, "שר הבריאות או שר אחר שקבעה הממשלה לעניין זה, רשאי, באישור ועדת החוקה, לקבוע בצו את סכום התשלום בעד ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה ואת הפריטים שייכללו בה והתשלום בעד כל אחד מהם" - -

למרות שיש מומחיות אדירה למשרד החינוך בהערכת נזקים של מכשירים, בכל זאת אנחנו מפקיעים את זה מידכם.

משרד הבריאות כמובן, לא החינוך.

כן.

- - "הסכומים שייקבעו בצו ישקפו את עלות הפריטים." איפה אנחנו?

בסעיף קטן (ח).

ואז בסעיף 22כט אנחנו לא מקבלים את השינויים שהצעתי ולמעשה סיימנו, אני חושבת.

רגע.

רגע, שנייה אחת. עוד דבר אחד. אני רק רוצה לציין שבהקשר של סעיף 22כח(ד), חובת התשלום – פשוט הוועדה צריכה לתת את דעתה – זה לא רק או מנכ"ל משרד הבריאות או מנכ"ל אחר, זה גם מי שהוא הסמיך לכך. זאת אומרת, זה גם יכול להיות מישהו שהמנכ"ל הסמיך לצורך זה.

ברור.

האמת היא שמלכתחילה על מנכ"ל משרד הבריאות, לפי פקודת בריאות העם, זה כולל גם מי שהוא הסמיך.

וגם מי שהוא הסמיך. מעבירים את אותו דבר למי שהוא הסמיך.

אז פה רוצים שגם המנכ"ל האחר יסמיך לכך.

בסעיף 22כט אנחנו לא עושים שינוי. יש עוד שני שינויים קטנים נוספים שהיו בקשות עליהם גם. קודם כול, אני רוצה לציין שבסעיף 22ל היה איזשהו דיבור בוועדה, ובסופו של דבר בדקנו את זה, גם בעצה אחת עם משרד המשפטים, לגבי העונשין – ה"נכנס שהפר את הוראת הנציג המוסמך לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה" – זה באמת יהיה רק "בניגוד להוראת סעיף 22יט(ב)", ולא בניגוד להוראת סעיף 22כט. בסעיף 22כט, האופציה להשלים את המלונית, זו רק אופציה ששולחים אותך למלונית אם אתה פוגע בציוד הטכני או מפר תנאי בידוד, אבל זה לא בסיס להטלת קנס כשלעצמו. ולכן ההתייחסות פה היא רק לסעיף 22יט(ב). זה ככה בשיח שלנו עם משרד המשפטים.

זה נשאר כמו שהיה בכחול.

מה?

בעצם כמו שהיה בכחול.

כמו שהיה בכחול. זה נשאר כמו שהיה בכחול.

ובעקבות שיח שהיה לנו גם עם מנהלת האכיפה, הם ביקשו שנשנה משהו בסעיף דיווח. אז גם פה יש שני דברים שהשתנו. קודם כול, יורד מפה ה"למשרד ממשלתי אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה", כי זה שוב אותו מידע לגבי הפרות, טליה, שלא רלוונטי פה. אני מוריד פה, בסעיף דיווח, את הנושא: "למשרד ממשלתי אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה".

זה לא משהו שאני הכנסתי, אבל עכשיו כשאני חושבת על זה בתוכנו, על מי מוטלת חובת הדיווח בחוק, בסעיף - - -, אם בסופו של דבר חלק גדול מהדברים עוברים למשרד אחר או חלק מהדברים, האם חובת הדיווח היא על משרד הבריאות או על הממשלה?

על הממשלה. בכל מקרה זה על הממשלה. הממשלה או גורם ממשלתי שהיא הסמיכה לכך.

הממשלה. אז בסדר.

מצוין. הלאה.

אז אני מוריד את ההתייחסות שהוספנו פה: "למשרד ממשלתי אחר שהסמיכה הממשלה לעניין זה".

זה והיה עוד תיקון אחרון.

לבקשת מינהלת האכיפה - - -

כן? מה התיקון?

הם ביקשו שתהיה התייחסות, במקום מספר המקרים שבהם ניתנו קנסות – הם אמרו שקשה להם לבודד את הקנסות בהקשר הזה – ולכן לבקשתם יהיה כתוב: "מספר המקרים שבהם החברה המפעילה העבירה למשטרת ישראל ולמשרד הבריאות מידע על חשש להפרת הבידוד".

זאת אומרת, זה לא משהו שהוחלט עדיין. בסדר.

נכון. זאת אומרת, יהיה גם מספר התרעות שהם טיפלו וגם כמה בסוף מהתרעות - - -

מקובל.

והם הלכו איתן הלאה.

אם כך, לא נותר לי אלא להעלות את הצעת החוק להצבעה. כפי שהסמכנו אתכם פה עכשיו, לתקן את זה. ואני מבקש לעשות עבודה מהירה בנסחות כדי שזה יגיע כבר עכשיו לשולחן המליאה. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"א. מי בעד ירים את ידו?


הצבעה

נתקבלה.

פה אחד. אני מודה לכל אנשי הממשלה ולצוות הייעוץ המשפטי שלנו, שעשה את הדברים בצורה מדויקת, מעמיקה וזריזה.

טוב. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה נעולה. נפגש בנסחות.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:16.