פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת הכלכלה
15/03/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ב' בניסן התשפ"א (15 במרץ 2021), שעה 11:30

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 14), התשפ"א–2021.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
בועז טופורובסקי

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

עופר מלכה - מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

רפ"ק מירב שץ - ק' תיאום מינהלת אכיפה קורונה ארצית, המשרד לביטחון הפנים

נצ"מ יוסי שפרלינג - ממ"ר נתב"ג, המשרד לביטחון הפנים

הרצל קבלו - ראש אגף חירום, המשרד לביטחון הפנים

איילה וינשטיין - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אביב ישראלי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

יעל דקל שפריר - עו"ד, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עידן גורדון - ע' מנכ"ל, משרד התיירות

שני דן - עו"ד בלשכה המשפטית, המטה לביטחון לאומי

אדם וולפסון - עו"ד בלשכה המשפטית, המטה לביטחון לאומי

שירי שטיינהרדט סלע - ראש מינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי

פרופ' חגי לוין - נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

יואל פלדשו - מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית

ישי דון יחיא - מנהל אגף, רשות התעופה האזרחית

מאיר מלכה גרניט - רמ"ט, רשות שדות התעופה

עופר מלכה - דובר, רשות שדות התעופה

ענת ורשיצקי - יועצת למנהל, רשות התעופה האזרחית

רון חלפון - היועמ"ש, רשות שדות התעופה

ענת סתיו - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, רשות שדות התעופה

אמנון תגורי - מנכ"ל, דיוטי פרי, ג'יימס ריצ'רדסון

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר

גיל סתיו - סמנכ"ל שיווק, ישראייר

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

גדי טפר - יו"ר ומנכ"ל ארקיע

אהוד שבתאי - עו"ד, סמנכ"ל בכיר, היועמ"ש ומזכיר ארקיע

עוז ברלוביץ - משנה למנכ"ל ארקיע

הילה צור - עו"ד ונשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

טלי לאופר - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

רונן קרסו - סגן יו"ר, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

עמית פלס - נציג, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

שי פרדו - סמנכ"ל, קיבריש טורקיש איירליינס

מידן בר - יו"ר האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

אליהו מילוא - נציג אגודת מורי הדרך

דבורה גראו - יועצת תעופה

הלנה ביילין - שדלנית, עו"ד חיצונית, דיוטי פרי, ג'יימס ריצ'רדסון

יעל גויסקי - שדלנית, יועצת חיצונית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

רחל כהן - שדלנית, עו"ד חיצונית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

ליאור לינהרד - שדלנית, עו"ד חיצונית, בריטיש איירווייס

שירלי קציר - שדלנית, עו"ד חיצונית, בריטיש איירווייס

איתי עצמון
נעמה דניאל

עידית חנוכה

רונית רבי



תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 14), התשפ"א–2021

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 15 במרץ 2021, הנושא: תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 14), התשפ"א–2021. כנראה שזה לא הדיון האחרון בסדרה, רק תיקחו בחשבון, אנחנו בתקופת בחירות, וועדת הכנסת התכנסה היום לדיון, זה הדיון השלישי, וזה לא מובן מאליו. אז מה אתם רוצים מאיתנו? נתנו לכם יעדים, נתנו סמכות לשרת התחבורה, מה אתם מבקשים עכשיו?

שכל ישראלי יחזור.

בעצם המהות של התיקון הזה, אדוני, זה ביטול מגבלת היעדים בטיסות ציבוריות.

למה הכנסתם אותם בדיון הקודם?

ההערכה של גורמי המקצוע היא שככל שיש פער מאוד גדול בין המכסה של כמה אנשים יכולים להיכנס לארץ ביום בנתב"ג לבין הביקושים, אז השיטה שעשינו הייתה שיטה של האבים – במקום נמלי תעופה גדולים עם יכולת כישוריות גבוהה כדי שב-big picture זה ייתן מענה לכמה שיותר אנשים, לעומת טיסות ספורדיות למקומות כאלה ואחרים, לנקודות קצה שיותר קשה להגיע מהן, וזה היה מחלק פחות נכון את לוח הטיסות.

אם עכשיו יש לי ביקוש מקטמנדו ל-150, 100 אזרחים ישראלים, תהיה טיסה משם בלי הגדרת היעדים.

נכון. באופן כללי איך זה עובד בעולם בלי קורונה? פעם היה כזה דבר. בעצם המנגנון התעופתי הוא שמי שמייצר את הביקושים עבור שדה התעופה הן חברות התעופה, לא נוסע נוסע. חברות התעופה הן המנגנון שמוכר טיסות, הן גם נותנות מענה לביקושים של הנוסעים, הן גם יוצרות ביקושים של נוסעים. אנחנו מכירים את זה מחבילות טיור נורא טובות לשם ולשם. בעצם לא תכננת לנסוע לאיי סיישל, אבל יצא שיש איי סיישל אז אתה נוסע.

תשאלי את אורי סירקיס, גם בקורונה הוא יצר ביקושים. הוא כל כך יצירתי שגם בקורונה הוא הצליח ליצור ביקושים.

יש ביקושים, נכון שהם אמיתיים בעולם שאנחנו צריכים לנסוע ממקום למקום, וביקושי הנופש הם כנראה יותר גמישים, ועליהם גם חברות התעופה ממש יכולות להשפיע. בכל אופן, חברות התעופה הן אלה שמבקשות סלוטים, מבקשות לעשות להן טיסה. בדרך כלל טיסות סדירות. כלומר, אני רוצה כל יום ראשון בשעה שמונה בערב לנסוע לכאן ולכאן.

בקיצור, במילים פשוטות, ביטול היעדים מאפשר גמישות רחבה יותר.

כן, התנהלות על בסיס – בעצם המנוע הוא מנוע הביקושים של חברות התעופה, כי הוא המנוע הכלכלי הרגיל, והוא טוב, והגענו למסקנה – סליחה, אמרת, אז למה קבעתם את היעדים? נכון? אז קבענו אותם כי חשבנו שיש פער גדול בין הביקושים למכסה. בסופו של דבר, בהסתכלות על הנתונים של השבוע האחרון המכסה לא מתמלאת למרות כל היעדים השונים.

ה-3,000 לא מתמלאים?

נתב"ג שם קיבולת של 3,400 מקומות ביום, 3,600 מקומות ביום, הוא שם - - -

וכמה נכנסו בפועל? אם כבר את מציינת.

1,700, 1,800, 2,000, היה יום של 2,300.

אני אולי אטען שבגלל הקושי לקבל את האישור מוועדות ההיתרים.

אבל מה-7 במרץ, אם אתה זוכר, כבר כל ישראלי ותושב קבע לא צריך אישור.

חיכיתי לתשובה הזו. אבל את יודעת שאנחנו קוראים לישראלים לבוא להצביע. ומה לעשות שבינתיים כשהוא היה שם הוא פרה ורווה, ויש לו ילדה בת שלוש או תינוקת בת שנה, והוא צריך להביא אותה לישראל, ואין לה דרכון ישראלי.

אז היא כבר צריכה היתר - - -

והיא לא מקבלת.

רננה, רגע. אני אתן לך, בועז. וניסית להשיג את ועדת ההיתרים שיושבת היום במינהל האוכלוסין? את ניסית? את ניסית לדבר עם איזו קונסוליה בעולם? חבל שמשרד החוץ לא פה. אני חבר כנסת יעקב מרגי מנסה לעזור לכמה משפחות במצב הזה, ישראלים שיש להם ילדים בלי דרכון ישראלי. הם לא הספיקו להוציא להם דרכון ישראלי, אין תקשורת עם הקונסוליות, לא בניו יורק, לא בלוס אנג'לס, ולא במקומות אחרים בעולם.

אני אברר.

אז את מבינה ממה הפער?

כן. אבל, אדוני, כל מקרה אישי הוא מקרה קשה, אבל אני רוצה להגיד שאנשים שנתקעו במהלך – לא לכבוד הבחירות, גם אתה זוכר שב-26 בינואר היה - -

הבאתי דוגמה של הבחירות.

- - עוצר טיסות בלי המון המון זמן להתארגנות, אז אנשים – סליחה, עם 24 שעות התארגנות, זה לא מספיק זמן – אז אנשים באופן כללי נשארו, גם לא המקרה המיוחד של בן אדם שרוצה להצביע וחלק ממשפחתו אינה ישראלית, נשארו מחוץ לישראל עם קושי לחזור.

אבל זה לא בסדר.

לפחות להם זה כן נותן מענה יותר טוב.

אז את מציינת שיש פער גדול בין הביקוש ליעד שהצבנו.

הגענו למסקנה שבמתווה המיצוי ששמנו המכסה לא מתמלאת, ולכן בפרט עכשיו לנוכח הבחירות – גם אבקש להגיד שיש גם עתירה עומדת בבג"ץ גם נגד התקנות האלה וגם תקנת היעדים. כלומר, בסופו של דבר - - -

אז ייתרתם להם את העתירה בזה שביטלתם להם את היעדים, אבל עדיין העתירה בעניין אחר. אני יכול לשאול עוד שאלה? את יודעת לומר לי, לא יודע אם את, או מישהו יודע לומר לי כמה ישראלים באמת רוצים לחזור?

אני לא יודעת להגיד. אני יודעת שמה שהממשלה החליטה לעשות אחרי דיונים וכו', זה שביום שישי הופץ סקר של משרד החוץ, שזאת השיטה שלנו – אבל, אדוני, הפרצוף שלך – רק אגיד את הדבר הזה, שכרגע נרשמו עד אתמול בצוהריים 1,300 איש בכל העולם. אנחנו יודעים שזה לא נותן שיקוף אמיתי.

אז מה הבעיה? תקשיבי, אני שואל עכשיו שאלה, בסדר? אם יש פער עצום, גדול, כמעט 50% ניצול של המכסה, למה אתם קובעים מכסה? למה שלא תבטלו את המכסה? מה הפחד? אם תראו שיש התנפלות רבתי תבואו לפה.

בדיוק, אז תבקשו מכסה. הרי אתם יכולים בתקנות קודם כול לקבוע מכסה ואחר כך אפילו לבוא לפה.

המכסה קבועה בתקנות, וכרגע אנחנו לא נוגעים בה, זאת ההחלטה הממשלתית.

אבל למה?

למה אתם לא ממליצים – לא את – למה אתם לא ממליצים לממשלה שמאחר שבשבוע האחרון לאחר השחרור, ולאחר שביטלנו את הוועדות וכל ישראלי יכול לחזור, סך הכול מגיעים בממוצע כ-1,700 איש מתוך ה-3,000 שהצבעתם, אז למה להשאיר את ה-3,000?

אגיד שני דברים, בסדר? השאלה היא, וזה מה שאנחנו חושבים, שהעובדה שהגבלנו ביעדים כפי שהגבלנו אז אנשים מהרבה מקומות, ממדריד, מלרנקה, מכל מקום שאתה לא רוצה, קשה להם, הדבר הזה הוא גם מייקר את הנסיעה, זה שאתה חייב לבוא בקונקשיין נגיד מפרנקפורט או - - -

במילים אחרות את אומרת לי שיכול להיות שצריך לנסות עוד שבוע, כי ברגע שאנחנו מבטלים את היעדים יכול להיות שהמכסה תמוצה.

כן.

זאת טענה. אז למה את לא אומרת את זה ישר?

אני יכול להגיד משהו?

בבקשה.

הרי כל פעם יש עוד טענה שמונעת הקלות, ובסוף מתברר שזה לא זה, ועוד פעם הקלות, וכל פעם עושים טלאי על טלאי.

לכן אנחנו פה נגיד בסוף הדיון – תראה, עד היום לכל אזהרה שאמרנו בסוף הדיון הקשיבו לנו.

והיא קרתה.

אז בסוף הדיון נבקש את זה.

אבל, ברשותך, הייתי בוועדת החוקה כשהייתה היועצת המשפטית של משרד הפנים וסיפרתי לה סיפור, וגם הייתה עוד חברת כנסת ממפלגה אחרת שסיפרה סיפור דומה על רופא, שבמקרה הוא גם יהודי, מחוסן חיסון כפול של פייזר מארצות הברית, נשוי לישראלית, אבא שלה על ערש דווי בארץ, היא רצתה לבוא, היא אמרה שאפילו אחרי הבחירות. היא אמרה שהיא רצתה לפני הבחירות, אבל אתם לא רוצים, לחגוג איתו סדר פסח אחרון. היא אמרה שכזה דבר בטח מאושר, לא אישרו.

לא אישרו.

הם הגישו פעמיים מאז וכל פעם נדחו. תשובת הדחייה הגיעה מהר מאוד, דרך אגב.

אתה יודע מה, אתן לך מקרה שבאמת לא צריך לחשוש. שני ישראלים שהאבא נמצא במקסיקו במצב רפואי לא טוב והם רוצים לחגוג איתו את סדר פסח, ישראלים שרוצים לצאת, לא קיבלו אישור.

גם לא קיבלו.

אבל יש לי שאלה, כי החוק וגם התקנות קובעות ועדת השגות, שהם אנשים ברמה – כלומר, גם בוועדת החריגים אנשים ברמה גבוהה - - -

אפשר להשיג על ההחלטה של ועדת ההשגות.

אפשר להשיג. אז אני שואלת האם הם ניסו?

הם השיגו.

השיגו לוועדת ההשגות - - -

הם עשו כל מה שנאמר. היא אמרה משהו בוועדה, הם היו בלייב מארצות הברית, והם עשו את מה שהיא אמרה.

רננה, יש קושי, יש אי ודאות, אין עם מי לתקשר. אין עם מי לתקשר. תנסי להשיג מישהו מאן דהו חי נושם, מדבר, במושגים של קבלה יש נפש, רוח, נשמה, חיה, מדברת.

את יודעת, אתה יודע מה הוא אמר לי? כי הרי הם הגישו בקשה כמו שהיא אמרה בדיון, הם היו בלייב, הגישו בקשה, הוא אמר לי: היום איבדתי את הציונות שלי, היום הפסקתי להיות ציוני. ככה הוא אמר לי.

לא, תגיד לו שלא. תחזיר לו את הציונות.

אני נלחם איתו, זה ברור, אבל - - -

יש הרבה דברים טובים אחרים שבגללם אנחנו צריכים לשמור על הציונות.

אז אני חושש שעכשיו אנחנו מבטלים את מגבלת המקומות, היעדים, ונגיע אחר כך למגבלת – כל הזמן יש עוד משהו. תפתחו את זה, תנו לישראלים ולבני משפחותיהם להגיע. אלו לא כמויות מטורפות.

תקשיבי, אני חושב שהיה נכון – את לא הכתובת – היה נכון לבטל את המגבלה, ועוד שבוע הייתם באים אם הייתם רואים שיש התנפלות ועוצרים. מה גם שיש לכם שלטר על ניהול קווי הטיסה אם אתם רוצים.

אני רק רוצה להגיד עוד שני דברים, ברשותך.

בבקשה.

האחד זה שהתרגלנו לזה שאנחנו קודם כול מגבילים ונזהרים לפני פתיחה. צריך לזכור, במדינה דמוקרטית זה צריך להיות הפוך, קודם כול הכול פתוח ונזהרים לפני הגבלה, אלו זכויות היסוד. זה הדבר האחד.

הדבר השני, באמת זו פנייה, אנחנו כאן נבחרי הציבור היינו בסיור בנתב"ג, נתב"ג ערוך לקלוט הרבה יותר במסגרת תו ירוק ותו סגול ומה שלא רוצים, הם אמרו לנו שגם מבחינת הבדיקות והכול. אין שום סיבה למנוע מכל בן אדם, בטח לא מישראלי שרוצה להגיע למדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה לצאת מגדרה כדי לעזור לו להגיע, היא צריכה להביא אותו, זה האתוס שלנו, ולא הוא זה שצריך לרדוף אחרי איזה פקיד איפשהו בשביל שיגיד לו כן או לא.

איך אפשר לנתק אימא מפעוטה, מהבת שלה, מהילד שלה התינוק, הוא בלי דרכון ישראלי, הוא לא יכול לבוא. אין מציאות כזאת.

אני לא יודעת.

ואין תקשורת. תקשיבי, מישהו פנתה אליי, אימא שרוצה להגיע לארץ, היא צריכה לנסוע בתוך ארצות הברית שש שעות להוציא אפוסטיל על התינוקת שלה, היא לא הספיקה לעשות את זה. שש שעות. תוסיפי את זה. ואין תקשורת עם הקונסוליה.

אני יכולה לנסות לברר את כל הדברים האלה.

אני יודע שהמיגון שעשו לקונסוליות ולשגרירויות זה מפני מפגעים, לא מפני מתן שירות. אני אומר את זה שיירשם.

מסכנה, היא באה, כולנו ככה – משרד הפנים, משרד - - -

אני מוציא באמצעותך, הדובר, אני קורא לכל הנציגויות של ישראל ולקונסוליות, תנגישו את השירות הזה לאזרחי מדינת ישראל שרוצים להגיע לכאן, אין מענה בקונסוליות. שיבואו ויפריכו את הטענה שלי.

וצריך להילחם להביא את הישראלים לכאן.

תודה רבה. תקריאי את התקנות ונראה בהמשך. יכולתי לייתר את הבג"צים אם רק היית אומרת לי עכשיו שאת מסוגלת לבטל את המכסה, והיינו חוסכים זמן איכותי לשופטים. תראי איזה החלטות הם מקבלים כשיש להם זמן.

ולמדינה שצריכה להגן על העתירה, על המדיניות.

ולפקידים ולעובדים, ובמקום לחרוש את הארץ חבר הכנסת יושב פה. אתם רק שותקים ועולים במנדטים, אתם לא צריכים לחרוש.

למה? הולכים, אני יוצא לדרום עכשיו.

תשתקו ותעלו במנדטים.

יש לנו מלא מצביעים באשקלון.

בבקשה.

"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)"
צריך להיות תיקון מס' 14, למרות שמה שהועבר חתום לוועדה זה תיקון 13.
"התשפ"א–2021"

למה זה קורה לכם?

זה ממש אשמתנו, אדוני.



"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת"


כך יש לקוות.

תיקון תקנה 1א
1.
בתקנה 1א לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף–2020:



1. בתקנת משנה (ב), אחרי "לישראל או ממנה" יבוא "בטיסה ציבורית";"

אתה רוצה שאני אסביר סעיף סעיף?

כן, עדיף להסביר פסקה פסקה כי אלו נושאים שונים.

בסדר. כיום בתקנת משנה (ב) בטיסה מובילה נוסעים יש איסור לעשות כיוון אחד טיסת מטען וכיוון שני טיסת נוסעים. הסיבה היא שאנחנו רוצים לשמור על כך שפחות או יותר התעבורה היוצאת לא תעלה באופן אקספוננציאלי על התעבורה הנכנסת, כי אחר כך זה ייצר בעיה בחזרה שלהם.

אבל עכשיו כששחררתם את המגבלה לישראלים מה אכפת לנו?

אנחנו עדיין רוצים שכמות היוצאים – תראה, נגיד שיהיו 20-15 טיסות גדולות כל יום שיוצאות - - -

אחדד את השאלה. טיסות יוצאות – ועדת היתרים - - -

לבן אדם.

לבן אדם.

סליחה, רק לבן אדם לא מחוסן. למחוסנים - - -

ברור. אז למה עדיין קיימת המגבלה הזו של טיסות מטען?

משרד הבריאות גם נמצא פה. בגדול יש רצון שלא יגיעו בטיסות מטען והחברות יצאו בטיסות נוסעים, ועכשיו 60,000 איש יצאו מישראל, ועכשיו הם צריכים להחזיר אותם.

הנה, עוד מקרה של אזרח שלא מצליח.

כרגע עדיין המגבלה הזאת נשארת. היא מגבלה לא פשוטה גם עבור חברות התעופה. סליחה, רק אגיד מה התיקון, בסדר?

טוב.

התיקון אומר שאנחנו מחלקים, אם אתם זוכרים, לטיסות ציבוריות ולטיסות ייעודיות. אז זה אומר שבטיסות ייעודיות, שאלו טיסות של משלחות של העולים, משלחות ספורט וכו' - - -

בעצם הטיסות המיוחדות.

בהן אפשר יהיה להוביל מטען לכיוון אחד, כי אלו טיסות שהן בדיוק למטרה מסוימת והן לא ייצרו תעבורה יוצאת מאוד גדולה. חשבו שנכון להשאיר את ההגבלה של מטען נוסעים, זאת אומרת שלא לערב את הכיוונים למרות הקושי שזה יוצר על חברות התעופה כדי לא לייצר פער מאוד גדול בין התעבורה היוצאת לנכנסת.

כמה טיסות מטען בממוצע נכנסות ביום?

אין לי מספיק מידע.

תמשיכי בתקנות החדשות.

אבל אז יכול להיות מצב בטיסה, נגיד קטמנדו, נתת מקודם דוגמה, של 60 ישראלים, תבוא חברת התעופה - - -

לא ידוע למה אני תקוע עם המקום הזה, לא ראיתי אותו אף פעם.

גם אני לא. אבל תבוא חברת התעופה ותגיד: אני לא יכולה אפילו מטען ולא זה, אז כרטיס יעלה לכם פי עשרה או שלא תהיה בכלל טיסה. בעצם נשאיר את השמיים יחסית מצומצמים ברגע שמגבילים את החברות ואומרים להם: אתם טסים רק אם אתם חוזרים עם אותה כמות.

מה שאתה אומר נכון. ברור שכל מגבלה תפעולית על חברות התעופה מגולגלת על הנוסעים.

נכון, או בכסף או שזה לא יהיה ישים.

פעם הוכיחו לנו שאפשר להוציא טיסה בעשרה דולר.

זה "איזי ג'ט" או משהו כזה.

לא משנה איך קוראים לה, הם לא אספו תרומות כדי לייצר את הטיסה הזו. רציתי לומר שזה לא בהכרח צריך להגדיל את העלויות.

אדוני אמר כבר קודם שאנחנו מסירים את המגבלות לאט לאט אז נראה שלא הצלחנו למלא את המכסה, אבל אם נצליח למלא את המכסה אז כנראה שבינתיים זה מה שיהיה.

הלאה.

"
1. בתקנת משנה (ד), במקום פסקאות (2) ו- (3) יבוא:





"(2) יקצה חלונות זמן לנחיתה בכפוף לעמידת תהליכי כניסת הנוסעים לישראל בשדה התעופה, בדרישות תקנות הגבלת הפעילות, תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א– 2021 ותקנות אלה;





(3) הוגשו בקשות לחלונות זמן לנחיתה או להמראה של טיסה ציבורית, ולא ניתן להיענות לכולן בשל האמור בפסקאות (1) או (2) - חלונות זמן לנחיתה או להמראה יוקצו, ככל האפשר, בהתחשב בכלל היעדים לגביהם הוגשו בקשות כאמור, וברמת הביקוש של חברות התעופה ליעדים השונים, ובאופן שוויוני בין מפעילים אוויריים הפועלים לאותם יעדים; לעניין זה, מפעיל שדה התעופה יפעל לפי הנחיית המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או נציגו.""

בעצם מה אתם רואים פה? אתם רואים פה באופן כללי את תקנה 1א(ד) שהיא התקנה שמסבירה איך רשת מקצה סלוטים בתקופה הזאת. פסקה (1) שלא שונתה, אבל יש אליה הפניה, היא המכסה של ה-3,000 ביום.

פסקה (2) אומרת: אדוני, תקצה כך שאתה בטוח שאתה עומד בכל הדרישות, נקרא לזה מגבלות הקורונה: ריחוק חברתי של שני מטר, ביצוע בדיקות בשדה בסוף, שכל התהליכים יעמדו בכל המגבלות שקבועות בתקנות.

פסקה (3) אומרת: אם בסוף הסלוטים הם במחסור, אם הגישו יותר בקשות ממה שאתה יכול גם בגלל המכסה וגם בגלל הצורך לעמוד במגבלות קורונה ושמירת ריחוק חברתי, ושלא נראה את התמונות בנתב"ג שמתקהלים אחד על השני – מה שאתה מכיר, אדוני, טוב מאוד – אז יש פה בעצם את העקרונות: "ככל האפשר, בהתחשב בכלל היעדים". זאת אומרת שלא יהיו עכשיו שתי טיסות יומיות, כמו שאמרתם קודם, קטמנדו, או לא משנה, גם אם יש שם ביקוש מטורף, אז, א'. שיהיה איזשהו פיזור של היעדים וזה מתחשב בכלל.

"ברמת הביקוש של חברות התעופה ליעדים השונים'', שזה אומר, אני מזכירה ואומרת, שמי שמייצר את הביקושים עבור השדה אלו החברות ולא הנוסעים עצמם, הן אלה שיודעות. אם עכשיו יש ביקוש של שתי חברות אמריקאיות וחברה ישראלית לניו יורק של יותר טיסות מאשר לפריז, נגיד, אז צריך להתחשב בזה כי זה אומר שיש שם יותר ביקושים.

והפרמטר האחרון הוא "ובאופן שוויוני בין מפעילים אוויריים הפועלים לאותם יעדים;", על כל יעד בעצם יכולה להיות תחרות של המוביל הישראלי והמובילים הזרים שמורשים לטוס, אם זה יעד אירופאי כל החברות האירופאיות, אם זה יעד אמריקאי, וכו', גם פה צריך להיות שוויון.

"לעניין זה, מפעיל שדה התעופה יפעל לפי הנחיית המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או נציגו", שזה אומר שאם בסופו של דבר רשת בתוך הכללים האלה לא מצליחה להסתדר אז יש לה גם את מנכ"ל משרד התחבורה שינחה אותה, והוא יהיה בתמונה.

מה ינחה אותה? המידע אצלכם, למה צריך אותו?

נגיד שיש לך עכשיו בקשות פי שלושה ממה שאתה יכול להרשות, אז בסוף יש פה - - -

למה תהיה לו הסמכות?

הוא לא יכול להקצות יותר ממה - - -

אז מה?

תראה, בסוף בסוף בסוף הביקושים אמורים לסדר את זה, אמרנו עכשיו.

בסדר, ייצרתם פה איזו תקנה שבמידה שלא יעלה על - - -

במידה שיהיה אובר ביקוש על ההיצע אז - - -

מה המנכ"ל יעשה? עכשיו אני מנכ"ל משרד התחבורה, מה אני יכול לעשות?

אתה יכול להגיד: את זה תדחה ליום אחד, תאשר רק טיסה אחת לאיסטנבול ביום – אתה מסתכל ואומר: אני לא יכול לאשר יותר מזה.

אוקיי.

זו סמכות שהייתה של מנהל רת"א לפי הנוסח הקודם.

נכון.

והיא הועברה עכשיו למנכ"ל משרד התחבורה?

ועכשיו מוצע שזה יהיה מנכ"ל משרד התחבורה.

למה?

זה מה שהנהלת המשרד החליטה.

אני רוצה לשאול לעניין היחס בין ההוראות האלה, ההוראה שנוגעת למכסה וההוראה של הקצאת הסלוטים. חלונות הזמן לנחיתה יהיו בכפוף לעמידה בתקנות אחרות, בתקנות הגבלת פעילות, תקנות ביצוע בדיקה, וכו', איך זה מתיישב? מכיוון שכשקוראים את התקנה בנוסח המשולב כתוב ש"בהקצאת חלונות זמן... מפעיל שדה התעופה", קודם כול צריך להבטיח "ככל האפשר" שהוא עומד במכסה שקבע מנכ"ל משרד התחבורה בהסכמת מנכ"ל משרד הבריאות, ולאחר מכן ההקצאה צריכה להיות גם "בכפוף לעמידת תהליכי כניסת הנוסעים לישראל בשדה התעופה, בדרישות" אחרות. איך בדיוק זה מיושם? הוא עדיין צריך לעמוד במכסה גם כשהוא מבטיח שהדבר נעשה בכפוף לעמידת תהליכי כניסת הנוסעים לישראל בתקנות הגבלת פעילות, אני מניח.

כן, ברור.

זה פשוט לא כל כך עולה מהנוסח.

להבנתי, מהנוסח כפי שזה כתוב מדובר בתנאים מצטברים. זה נראה לי הכלל הניסוחי, אבל אני אתייעץ.

אבל בפסקה (3) כתבתם: "הוגשו בקשות לחלונות זמן לנחיתה או להמראה של טיסה ציבורית, ולא ניתן להיענות לכולן בשל האמור בפסקאות (1) או (2)".

אני לא רואה דרך לפרש אחרת מבחינה נוסחית, אבל אני אסביר את הצד המהותי. בפסקה (1) כתוב לו שהוא צריך לעמוד במכסה של 3,000 נכנסים ביום, ככה שהוא בעצם מתכנן מראש. לפי המכסה היומית שיורו לו מנכ"ל התחבורה והבריאות זה 3,000. לא אמרו לו להפחית מ-3,000, והוא מראש מתכנן טיסות בקיבולת טיפה יותר גבוהה. אבל נגיד שהמכסה תעלה או שיצמצמו או שבכלל נמחק אותה בעתיד, עדיין פסקה (2) שאומרת שהוא חייב להקצות ככה שיעמדו בריחוק חברתי. נגיד הדבר הכי ברור, שצריך לעשות רווחים בין טיסות נוחתות, כי צוואר הבקבוק בנתב"ג כרגע הוא אולם ביקורת הגבולות שיכול לאכלס x אנשים, ואי-אפשר להזרים אליו עוד אנשים כל עוד הם לא התפנו. ואחר כך רק נעשה את הבדיקות, ואחר כך עוד יש לנו את - - - , וחיינו עוד ארוכים.

את זה לקחנו בחשבון.

באופן כללי הוא צריך לעשות ריווח בין הטיסות או למצוא פתרונות אחרים כך שלא יהיו התקהלויות. הדבר הזה יישמר בלי קשר למכסה, אבל זה כלל שהיה חשוב לקבוע מבחינתנו. זאת אומרת שהוא יצטרך גם לעמוד במכסה כל עוד היא תהיה וגם לעמוד בקיבולת האפקטיבית שלו. בסדר? זהו.

תגידי לי, למה העברת הסמכות למנכ"ל? זה בגלל שהיה סירוב לתת או בגלל מצב הקורונה כדי שיהיה גורם שלטוני שיקבל החלטה? מישהו לא יישר קו?

אני לא חושבת שזה המצב. אני חושבת שהמנכ"ל הוא בעל הסמכות הישיר.

הוא מתכלל, הוא מנהל את המשאב הזה. אנחנו יודעים שהוא.

גם הוא זה שמאשר את הטיסות הייעודיות, הוא זה שמאשר את המכסה, הוא הגורם הדומיננטי בתקנות האלה, ולכן - - -

למרות שמנהל רת"א הוא הרגולטור שמפעיל את שדה התעופה.

בסדר.

זה נכון מה שאתה אומר, אבל רת"א לא עוסקת בהקצאת סלוטים כמו המנכ"ל, אז זה בסדר, באותה מידה אנחנו - - -

בעת הזו. העיקר שזה בהסכמה, שלא ייפגע לנו פלדשו וילך הביתה או משהו כזה, לא יודע.

הם גם עובדים ביחד, אדוני. יואל, מה פתאום.

הלאה.

(3).

"
1. תקנת משנה (ה) – בטלה."

מה זה?

הייתה תקנת משנה (ד) – היעדים שקבענו, ואז בתקנת משנה (ה) השרה בהסכמת שר הבריאות והחוץ יכלה לאשר טיסות בודדות ליעדים נוספים, אז זה הולך ביחד.

"תחולה

1.
תקנות אלה יחולו על טיסות שמועד המראתן המתוכנן הוא מיום ג' בניסן התשפ"א (16 במרס 2021)."


כלומר, ממחר.

"הוראת מעבר

1.
אין בתקנות אלה כדי לבטל חלונות זמן להמראה או לנחיתה שהקצה מפעיל שדה התעופה לטיסות שמועד המראתן עד ליום ז' בניסן התשפ"א (20 במרס 2021)."



זאת אומרת שאישרנו פה תקנות וחברות התעופה צריכות לממש, והכול ממגמה למלא את המכסה כמה שאפשר, אז לוח הטיסות בעיקרו כבר תוכנן עם 3,400 מושבים, 3,800, אבל הקיבולת לא מתמלאת. אז בכפוף לטיסות שכבר תוכננו – חברת תעופה תמיד יכולה מצידה לבטל סלוט, אבל מה שתוכנן יישאר כל עוד חברת התעופה מעוניינת, ועל זה אפשר יהיה להוסיף עוד יעדים נוספים כבר השבוע ככל שהמכסה אינה מתמלאת.

וכל ההסדר הזה למעשה בתוקף לארבעה ימים.

אסביר עכשיו קצת את תקופת התוקף. בסעיף 7א החדש לחוק בתיקון 6 של הגבלות היציאה והכניסה בוועדת החריגים אמרו שהתקנות מכוחו הן רק לשבועיים כל פעם, כי כל פעם בוחנים מחדש את המצב ורואים אם זה מוצדק מבחינת הפגיעה החוקתית. בגלל שההסדר שלנו של עוצר הטיסות, לפחות כרגע, הולך יד ביד עם תקנות הגבלת היציאה והכניסה אז אנחנו מבחינת המועדים - - -

אגיד לך איפה שגיתם. בשבוע הבא לא יהיו ישיבות של ועדות הכנסת, זה שבוע של בחירות, יש גבול כמה אפשר.

כן, נכון.

הכנסת לא מתפקדת, את רואה. ועדת הבחירות צריכה לעבוד, תהיה פה היערכות. אני לא רואה את עצמי מכנס ועדה בשבוע הבא.

אני פונה לחבריי במשרד הבריאות. תשמע, קודם כול, אדוני, ברור לי שזה - - -

הקנאות נדרשת בימים כתיקונם להיצמד לאותם – אבל תחשבו, יכול להיות שאם יהיה יותר קשה לחיות בלי זה ועם השני – לא יודע, אני לא רוצה להיכנס במקומכם, אבל קחו את זה בחשבון.

דבר שני, אני אומר לכם שיש לכם הזדמנות. מתי אמור להיות הדיון בבג"ץ?

אתמול היה. היום אנחנו אמורים לעדכן רק על התוצאות של הסקר של משרד החוץ. עד השעה ארבע המדינה נתבקשה לעדכן. בעצם זה בשל להחלטה של השופטים או לתת צו מוחלט. אני מזכירה, היה צו על תנאי - - -

לתקן אותך. השופטים מחליטים בהיעדר פעולה שלנו המחוקקים, אז אם אני יכול לגמור את זה פה אז גם כן גמרנו להם את העבודה.

שליש אנחנו גומרים להם את העבודה, אדוני, יש שלושה ראשים: ביטול היעדים, ביטול המכסה, וביטול ועדת החריגים על מחוסנים.

בסדר, לא עלינו המלאכה לגמור. ובכל זאת אתם משאירים ארבעה ימים ומשאירים את - - -

זה כרגע מעליי.

מאחר שקראנו והערנו לכם ואמרנו, ובכל זאת לא קניתם את העצות שלנו, אני אביא אותן להצבעה. מי בעד אישור התקנות? סליחה, לפני כן הייתה בקשה לרשות דיבור, טלי לאופר.

שלום, יושב-ראש הוועדה, תודה רבה. ראשית, אני רוצה להצטרף גם לדבריך וגם לדברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי, חייבים לפעול לביטול המכסה כי זה ביצה ותרנגולת. בוודאי שהמכסה לא מתמלאת, כי אי-אפשר לפעול, אי-אפשר להזמין טיסות, אי-אפשר לדעת - - -

בביצים, בענף המטילות אנחנו בעד המכסות.

אני רוצה להגיד דבר אחר.

היא לא הבינה.

אני לא מתערבת בהחלטות, לא כלום, דבר אחד, חייבים לצאת בתחינה למשרד התחבורה. חייבים כאן נהלי עבודה שיהיה אפשר להוציא את כל ההחלטות היפות האלה מהוועדה לפועל בגלל שאי-אפשר. מה שקורה זה שכל פעם ההחלטות על איזה חברות קיבלו הקצאה להתאים לאיזה יעדים מתקבלות מהרגע להרגע. אתם צריכים להבין מה הולך בענף – מאות ואלפי הזמנות מתבטלות וחוזרות. אי-אפשר. כל מה שאנחנו מבקשים זה לא חודשים מראש ולא צפי ולא עתיד, שבועיים. אפשר לקבל צפי לשבועיים? איזה יעדים, איזה מדינות, איזה קריטריונים, כדי שיהיה אפשר שבועיים לעבוד.

זה בלי שום קשר לתקנות, תעשו את זה.

אי-אפשר. מה?

תנו להם כלים. אני אומר שבלי שום קשר לתקנות צריך לאפשר להם – אין זמן למידן, הוא שומע אותי, אין זמן – אני חושב שצריך לאפשר לחברות לתפקד בעולם של ודאות.

הקושי ברור.

סליחה, משרד התחבורה, אתם יודעים מה, ביום שלישי יגידו מה בשבוע הבא.

רגע, טלי.

איך אפשר לעבוד שבוע הבא? אי-אפשר מהרגע להרגע, זה לא חנות לממכר פיצוחים.

רגע, גם כשאני איתך את מפריעה לי?

סליחה.

אני חושב שבסוף הקושי הזה מתגלגל גם לנוסע, עם עולם אי הוודאות הזה הוא צריך ללכת לחפש את זה בנרות, מאיפה יש, לאן יש, מתי יש. בכל הדברים האלה צריך מרווח של שבוע, בעידן הקורונה אני יכול לחיות עם זה. אבל גם את זה לא?

באופן כללי אתם צודקים שאנחנו - - -

אדוני, רק השלמה אחת. ואז ניכנס לעוד גל של ביטולים.

טלי. בבקשה.

סליחה. אני אומר שאתם צודקים שמה-26 בינואר אנחנו בהגבלת יעדים מתמשכת. נכון, היה לנו פרנקפורט, ואז פרנקפורט וניו יורק, וכו'. לפחות הבשורה היא שהגבלת היעדים נגמרה. הדבר המאוד קשה הזה שדיברה עליו גב' לאופר, שלאנשים בעצם אין לוח טיסות מתוכנן, את זה אני מקווה שזה יפתור. אז עצם ביטול הגבלת היעדים – חוזרים להתנהל כמו - - -

אם לא תפעלו זה לא יפתור את זה. אז אני מבקש שרת"א תפעל. תודה רבה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

התקנות אושרו.

תודה רבה, אדוני.

תבואו בפעם הבאה בלי מכסות ובלי השליש השלישי גם כן. לגבי השליש השלישי, מחוסנים, תמשיכו לשמור עלינו, זה כן.

מאה אחוז. תודה רבה לוועדה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:04.