פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



7
ועדת הכספים
16/03/2021


הכנסת

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב שני

פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ג' בניסן התשפ"א (16 במרץ 2021), שעה 10:45

הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רות וסרמן לנדה

טובה ווסר - רפרנטית תעסוקה, משרד האוצר

שושנה שטראוס - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

יולי גת - יו"ר א.ב.א - איגוד בתי אבות ודיור מוגן

ערן שמואלי - מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל

ישי פולק - מנכ"ל התאחדות האיכרים, נשיאות הארגונים העסקיים

שלומית ארליך

טמיר כהן

רויטל יפרח


הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשפ"א-2021

שלום לכולם. אני עובר לסעיף הבא שעל סדר היום: הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית, התשפ"א-2021. איפה התקנות? מי מציג? בבקשה.

שלום. אני מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. היינו בוועדה עם תקנות דומות אשר קבעו אגרה שנתית - -

ינון, אתה ניהלת את הישיבה, נכון?

כן.

- - בהיעדר הבקשה, מופחתים למוסד סיעודי שיעסיק עובד זר ככוח עזר. באנו עם התחייבות מאגף התקציבים לשפות את המוסדות בגין אגרה שנתית בשנת הפעילות הראשונה. הוועדה הציעה שנחזור ונכניס במקום שיפוי, שיהיה פטור מאגרה לשנה ראשונה, מוטמע בתוך התיקון בתקנות. התקיימו דיונים ובסופו של דבר עכשיו אנחנו מביאים את התקנות שנקבע בהן שיעור מופחת של אגרה שנתית - -

מה זה "מופחת"?

במקור בחוק אגרת בקשה היא 1,200 שקל או בתחום הציוד 600, ופה אנחנו מביאים 310 שקלים לתקופה של חמש שנים – הוראת שעה, שזה דומה לאגרת הבקשה למטופלים - -

לא הבנתי. היום מה שמופיע בחוק - -

אגרת בקשה מלאה זה 1,210 שקלים.

- - 1,210 כאשר חצי מזה זה לסיעוד. האגרה לסיעוד היא בערך 600 - -

לפי החוק אבל יש לנו תקנות פטור - -

בסדר, אני רוצה לדעת מה הפער. הסיעוד, לפי מה שהוצע בהתחלה בהצעת החוק זה 600 וכמה?

600.

ואתם עכשיו מציעים בהצעה שלכם להוריד את זה ל...?

ל-310.

את מה להוריד?

את אגרת הבקשה וזאת בדומה לאגרת הבקשה למטופל סיעודי, כשהוא מבקש, יש לנו גם בתקנות אגרת בסיס של 310 שקלים.

מה יש בעובדים זרים חוץ מסיעוד?

בניין, חקלאות, מומחים.

מסעדות אתניות.

כן, מסעדות אתניות שזה מומחים אבל יש להם אגרה נפרדת.

אז הייתה בעיה עם המסעדות האתניות מול המסעדות הרגילות, לא? אם אני זוכר נכון? הייתה בעיה אז עם המסעדות האתניות מול המסעדות הרגילות?

זה לא היה בדיון הזה.

טוב.

אבל את זה אתם לא מבקשים לעשות באופן קבוע אלא רק לחמש שנים?

כן, זאת הוראה שעה לחמש שנים וזה מה שאישרו לנו בוועדת האגרות הבין-משרדית.

ומה קורה עכשיו מבחינת המועד שבו אנחנו נמצאים? מתי משלמים או מגישים את האגרה? מתי צריך לשלם אותה?

עד היום מוסדות הסיעוד אמרו לנו שהם לא יזמינו את העובדים בכלל, כל עוד הנושא של האגרות האלה לא מוצדק. ברגע שיאשרו את התקנות, אנחנו נפנה ונתחיל את התהליך שמאפשר הגשת בקשות להיתרים להעסיק עובדים זרים, נזמין מחו"ל דרך המדינה השולחת את העובדים שעומדים בתנאי הסף, ואנחנו מקווים שזה יקרה בחודשים הקרובים.

יכול להיות שיש מישהו שכבר עשה את זה, הגיש בקשה ושילם את הסכום הגבוה?

לא.

אין דבר כזה?

לא.

- - - פה?

רגע, החלק השני – האגרה השנתית.

אז לגבי האגרה השנתית שלגביה הייתה מחלוקת – האגרה השנתית הקבועה בחוק היא 9,560 שקל לשנה - -

לא 9,650?

יכול להיות שזה עודכן בחודשים האחרונים אבל אני קוראת מהסכום שמופיע בתקנות. אנחנו מביאים אגרה מופחתת של 7,240 שקל לשנה כאשר כהוראת שעה בשנה הראשונה, לאחר אישור ופרסום התקנות, יהיה פטור מהאגרה השנתית.

למה? אני בעד אבל למה?

למה? בגלל תקופת הקורונה.

אה, זה נוגע לקורונה?

כן. הטענה היא ש - -

שלומית, אם זה בגלל הקורונה אז לא הייתי צריך ועדת הסכמות. חשבתי שזה סתם...

בגלל שצוותי הסיעוד מסבירים שיש להם הוצאות יותר גבוהות כדי לפעול לפי התו הסגול וכולי, אז הוסכם ש - -

רגע, המקור היה אגרה שנתית 9,000 ומשהו ואתם מבקשים להוריד את זה ל-7,000. למה לא יותר, אם זה בגלל הקורונה?

זה משהו שנמצא בדיון עם ועדת האגרות הבין-משרדית באוצר.

לא מעניין אותי הבין-משרדית, מעניין אותי הסיעודיים, הקורונה. אני עוזב את מערכת הבחירות אצלי ואני בא לפה לאשר את הכסף לקורונה, לחיסונים.

האוצר, אולי טובה יכולה להסביר.

אני חושב שצריך להוריד יותר.

אני רק ארחיב - -

רגע, אני לא הולך לשום מקום. כאשר אבדתי – אבדתי, אני פה. אני לא נמצא בבחירות עכשיו.

יש דרך שאתם יכולים להוריד יותר? אתם לא יכולים. משרד האוצר?

אני מאגף תקציבים. בהמשך למה ששושנה אמרה עכשיו אז באמת ההמלצה של הוועדה היא להפחית את האגרה השנתית לאפס בשנה הראשונה ואחר-כך, ב-2022, להעלות את האגרה ל-7,240, שזה סכום מופחת לעומת מה שרשום בחוק היום, וזה חשוב שנכיר. זהו, בגלל זה אנחנו פה היום וזו פעם שנייה שאנחנו מגיעים לוועדה - -

אבל השאלה הייתה למה לא פחות?

כן, שנייה. יש סיכוי שאוכל להשחיל איזו שאלה? עם כל הכבוד לכל העניין הזה אנחנו מדברים על עובדים זרים שהעמדה של משרד האוצר הייתה כל הזמן שצריך לעודד ישראלים שיעבדו במקצועות האלה כמו סיעוד, בניין וכולי. גם בחקלאות – בחקלאות ביטלנו את ההיטל על עובדים זרים אבל זו הייתה הטענה. את יכולה להסתכל לחברי הוועדה, פה, בעיניים, ולהגיד שבאמת בעוד שנה יהיו עובדים ישראלים שיעסקו בסיעוד או שנצטרך הלאה להביא עובדים זרים בגלל שלא יהיה מנוס מכך? תגידי.

עד כה אנחנו נמצאים בתקופה שהיא קצת מאתגרת מהבחינה הזאת. אני לא יודעת להגיד מה בדיוק יהיה בעוד שנה. אנחנו כל-כך מופתעים מהתקופה הזאת - -

האם יש דרך כזאת שאתם מתבססים עליה?

אז בסוף כן יעשו את זה. אני חושבת שארגון א.ב.א יכול להעיד שנעשים כל מיני ניסיונות להביא ישראלים לתחום. בסופו של דבר, עוד שנה אנחנו נראה אם הניסיונות האלה צלחו או כשלו. אנחנו נהיה יותר חכמים אז, ונבוא לוועדה וכמובן נרחיב אותה, כשיהיה לנו יותר למה להרחיב. בסדר?

טוב.

שלום. אני יו"ר ארגון א.ב.א. ראשית, אני אגיד ואברך על זה שבאמת היה שיח פורה ודיבור אחרי הוועדה הקודמת בנושאים האלה, והגענו לסוג של פשרה אבל אמרנו במפורש שבזה לא תם הדיון.

הנושא שלה אגרה זה לא בגלל הקורונה. חוסר בעובדים בסיעוד במוסדות קיים כבר הרבה שנים ואנחנו צועקים. חסרים 8,000 עובדים, ושיבואו כמה ישראלים שיבואו – הם עדין לא יכסו את המכסות האלה, וברור לנו שלא מגיעים מזה שנים של ניסיונות.

אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת רק כי רצינו לצאת לפועל, כי המצב קטסטרופלי מבחינת מחסור בכוח אדם, ו-2,000 עובדים שיגיעו, ולא ברור לנו גם למה לא 2,500 כי זאת הייתה החלטת הממשלה – זה לפחות ייתן לנו איזה שהוא "פוש" כרגע כדי להמשיך לחיות כי אנחנו לא יכולים לחיות.

אז אני מברכת על הדיונים, וגם בסופם אמרתי במפורש בכנות הראויה, שאנחנו נמשיך ונעמול כי אני חושבת שאין הצדקה לגבות מאתנו אגרה בכלל או ממש ממש מופחתת, ואני אסביר: בחקלאות נתנו להם 2,000 שקלים, בסיעוד הביתי – אפס. לפלסטינים – אפס. אין שום סיבה שעל עובדים זרים, כי לא מוצאים בארץ עובדים בתחום הזה - -

מה זה בחקלאות נתנו 2,000?

בחקלאות יש להם עכשיו הארכה שנעשתה, שהאגרה השנתית היא של 2,000 שקלים לעובדים זרים.

לעובדים זרים בחקלאות אין היטל.

אין היטל, גם לנו אין היטל, תודה רבה לוועדת הכספים שבאמת הבינה את המשמעות של זה אבל האגרה זה אותו דבר בדיוק. אין שום סיבה לשלם יותר ממשכורת 13 לעובדים סיעודיים כשאין עובדים ישראלים, ואני חושבת שהתחום הזה הוא תחום לא פחות חשוב מתחומים אחרים שאין בהם עובדים ישראלים, ואין סיבה לגבות מאתנו אגרה, בטח לא בשווי של 7,000 שקלים, גם אם היא מופחתת. אנחנו ביקשנו - -

דקה. גברת שטראוס, מה שנאמר כאן זה שאין היטל על עובדים זרים אבל יש אגרה שנתית. למה?

כן, על עובדים זרים במוסדות סיעוד. לגבי היטל - -

והיא אומרת שגם בחקלאות.

בחקלאות יש פטור כרגע מהיטל.

רגע, אין היטל גם בסיעוד.

נכון.

אם אין היטל, למה יש אגרה?

היטל ואגרה זה חוקים שונים - -

מה זה חוקים שונים? אבל אנחנו המחוקקים. אנחנו אחד.

נכון אבל כרגע, מה שהאוצר הסכים זה להוריד את האגרה ל-7,240 שקלים וייתן פטור לשנה ראשונה.

ינון, היות וזה תקנות של שר הפנים – בסדר, אני לא רוצה להתמקח יותר מדי אבל יש עכשיו פטור לשנה.

נכון.

אנחנו נוכל לקבל החלטה שאנחנו מבקשים לפני תום השנה הזאת שיהיה דיון על זה כאן, האם מחדשים את זה או לא?

אני חושב שכדאי שנעשה את זה.

אז נעשה את זה.

אנחנו לא סותרים...

את שומעת מה שאני אומר?

חד-משמעית. אני חושבת שהם לא צריכים לשלם אגרה, זה פשוט בלתי הגיוני.

בבקשה, תשלימי את דבריך.

תודה. הסיכום שהיה כדי שההחלטה הזאת תצא אל הפועל כי אנחנו במצב קטסטרופלי מבחינת עובדים, שבשנה הראשונה יתנו פטור, ושנמשיך את הדיונים כדי להגיע לפטור מלא גם בשנים הבאות.

טוב מאוד. בסדר גמור.

אני גם חושבת שזה טיעון מאוד הגון.

מה שחשוב לנו זה שהוועדה תעקוב - -

כן, בסדר, אני מקבל את העמדה שלך.

את רואה שאנחנו עוקבים.

תודה אדוני היושב-ראש. אני מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל. קודם כל, אני מצטרף לברכות של כולם על ההחלטה לפטור לפחות בשנה הקרובה. זה באמת מוצדק, בטח בשנת קורונה כזאת, שצריך להבין – המוסדות הללו שאנחנו מדברים עליהם, רובם ככולם, למעלה מ-80%, הם הפתרון הממלכתי לסיעוד המוסדי במדינת ישראל. מדינת ישראל הפריטה. במקום מחלקות גריאטריות בשיבא או באיכילוב – הן עברו לידיים פרטיות.

אני מאוד מברך על ההחלטה לאפס. אני בהחלט חושב שזה נכון לשמור את האגרה הזאת כאגרה ריאלית ולא כמס כזה או אחר של 7,000 ומשהו שקלים. בסך הכל, המוסדות האלה - -

אז מה אתה מבקש? מה זה אגרה ריאלית?

אגרה ריאלית זה משהו שיגלם באמת – יש עבודה של פקידות כזאת או אחרת במשרדי הממשלה, ברשות האוכלוסין וההגירה אבל בטח שלא משהו שמתחדש בסך 9,200 שקלים לעובד כל שנה. המוסדות מתחייבים כעת – מוסד שעכשיו מתחייב עם הגירעון התקציבי שיש לו אחרי הקורונה – מתחייב לחמש שנים מינימום להעסיק עובד או עובדת שיבואו מחו"ל.

בסדר, זה מה שאומר היושב-ראש, שאנחנו עכשיו נעביר ויש לכם שנה לעשות את הדיונים, כולל הדיונים האלה, ולפני תום השנה נבוא לפה, הוועדה תעקוב, היושב-ראש לא הולך לשום מקום, אנחנו בעזרת השם אחרי הבחירות חוזרים לפה במלוא הכוח, עם היושב-ראש הזה בעזרת השם - -

מי שיהיה.

הרב גפני, לברך תמיד אפשר לברך, וכשמברכים למטה שומעים למעלה. אז בעזרת השם אנחנו נמשיך, אל תדאג.

מה שעולה פה מהדיון – אנחנו לא אוהבים את הדבר הזה. אנחנו גרמנו לכך שיהיה פטור מהיטל בחקלאות, בסיעוד, הרי גם לזה אפשר להגיד שצריך היטל כדי לעודד עובדים ישראלים.

אנחנו קיימנו על זה הרבה דיונים ואני לא מקבל את הטיעון הזה, זה טיעון סרק. זה להכניס כסף לקופה הציבורית, והשאלה אם זה המקום שצריך להכניס כסף לקופה הציבורית. בחקלאות זה לא נכון, בסיעוד זה לא נכון ואני עוד לא בטוח לגבי בניין אבל נניח לרגע לעניין הזה. לכסף אין ריח ואין צבע. באה הממשלה ואומרת: בסדר, ניקח מהאגרות. לא לוקחים היטל אבל ניקח אגרות. מה זה משנה?

אני לא מקבל את הגישה הזאת. יש תקציב מדינה, ובתקציב מדינה צריך לעשות סדרי עדיפויות וצריך לקיים דיון על זה. אני מברך את שר הפנים ואני מברך את הממשלה על זה שנותנים עכשיו פטור מאגרה שנתית לשנה. זה בסדר. הקורונה כאן, לצערנו הרב, ואנחנו מתפללים ומקווים וגם רואים שזה מתחיל להיעלם, ואני מקווה שהמגמה הזאת תגבר - -

תלוי מה יהיו התוצאות בבחירות.

לא משנה, גם אם נהיה באופוזיציה אנחנו נילחם על העובדות האלה. אני נלחמתי כשיאיר לפיד היה שר האוצר ודווקא היה עוד יותר מעניין אבל אני עכשיו מדבר לגופו של עניין.

אני מבקש ממנהל הוועדה – אם אנחנו מאשרים את זה, אני מבקש חודש לפני תום השנה, דיון בוועדת הכספים על כל הנושא הזה של האגרה השנתית, של ההיטלים, של כל הדברים האלה – לקיים דיון מחדש לפני שמסתיימת השנה. חודש - -

זה יהיה אפילו לפני כי יש ועדת אגרות ממשלתית, זה תהליך של לפחות חודשיים.

מה מעניין אותי מוועדת אגרות ממשלתית? אני לא לוקח שר.

לא, הוא מבקש שהמעקב של הוועדה לא יהיה ממש לקראת סוף השנה אלא קצת לפני, ברבעון האחרון של השנה כדי שאפשר יהיה...

ברבעון האחרון של השנה, בסדר. אני לקחתי חודש – לא חשוב לי ועדת שרים. הרי בסופו של דבר, אנחנו צריכים לאשר את זה. העמדה שלי היא שצריך לשקול את כל העניין הזה מחדש, לעשות מדיניות שהיא מדיניות מודרנית ולא מדיניות של מה שהיה פעם, איך משיגים כסף להכניס לקופת המדינה על חשבון אותם סיעודיים או על חשבון אותם אנשים – זה לא המקום לגבות כסף.

אבל זו ההסכמה שהגעתם אחרי הדיון שחבר הכנסת אזולאי ניהל פה לפני חודשיים - -

בינואר.

והמציאות הזאת היא מציאות שאנחנו מאשרים את הפטור. אנחנו לא מאשרים את ההמשך. ההמשך יהיה כאן בדיון. תגידו שצריך להתאים את זה לצרכים וכל הדברים האלה – בסדר, יהיה פה יושב-ראש ועדת הכספים, יהיו פה חברי ועדת הכספים ונקיים את הדיון ברבעון האחרון של אותה שנה שיש פטור. בסדר?

כבוד היושב-ראש, אם אפשר מילה לפרוטוקול?

בבקשה.

תודה. אני אחדד את מה שאמרתי קודם, אולי זה לא היה מספיק ברור: עכשיו, כשכל מוסד מתחייב לעובד, הוא מתחייב לחמש שנים. זאת אומרת, התכנון התקציבי שלו הוא חמש שנים קדימה, ואם הפטור או ההנחה המשמעותית מאוד לא יתקיימו אז זה יפגע ביכולת של אותו מעסיק באותו מוסד גריאטרי לתכנן. לכן, חשוב מאוד גם עניין הוודאות. אתם אומרים רבעון לפני – צריך לראות את המכלול בצורה רחבה.

יש שני גורמים שעוסקים בעניין הזה: האחד – זו הממשלה. זו ועדת שרים למחירים, זה שר הפנים, זה כל מה שנלווה לעניין הזה והם קיבלו החלטה. זה גורם אחד. יש גורם שני – הגורם השני זה הכנסת, ובמקרה הזה זו ועדת הכספים. הממשלה קיבלה החלטה שהיא נותנת פטור לשנה, זה ועדת שרים למחירים ואני לא יודע אילו שרים, חצי של כחול לבן וחצי של הליכוד. אני לא בכחול לבן ואני לא בליכוד אז אני לא יודע איזו החלטה התקבלה שם.

מה שמגיע אלי לכאן, לוועדה – אני רוצה את הדיון הזה. אתה רוצה שתהיה ודאות ונקבל את ההחלטה שבעוד שנה שמים את האגרה השנתית המופחתת? אני לא מקבל את זה כי אני לא בטוח שצריך. עדיף לאותם מנהלי מוסדות שיש להם לפחות את התקווה שיכול להיות שיהיה פטור. לא צריך לרוץ מהר וזה נכון מה שנאמר פה, שנראה מה יהיה בעוד שנה.

גם מכיוון שיש תקדימים בחקלאות ובמקומות אחרים - -

אבל בחקלאות גם משלמים אגרה שנתית.

נכון אבל היא מופחתת באופן משמעותי ולא בגובה הזה. היא מופחתת באופן מאוד-מאוד משמעותי, נכון? אז זה פער מטורף.

בסדר.

אני יכולה להסביר שההצעה שאנחנו הבאנו קובעת את הפטור לשנה אחת אבל לאחר מכן, לפחות נותנת אגרה מפוחתת. לא הצלחתי להבין מה בדיוק הוועדה עכשיו מציעה, שאחרי השנה נחזור לאגרה - -

לא. אנחנו מקבלים את הבקשה שלכם לפטור בשנה הזאת. אנחנו מבקשים מהמדיניות הזאת שפטור מהיטל וגם פטור בהוראת שעה לשנתיים בנושא של חקלאות – פטור מהיטל ולחדש את האגרה, אמנם אגרה מופחתת באופן יחסי למה שהיה, מצריך דיון מחדש על כל המדיניות הזאת. והמדיניות הזאת, אני לא יודע מי שיהיה כאן, אבל מי שיהיה כאן זה הגורם השני, שהוא הגורם האחרון שצריך לאשר את זה, שיקיים את הדיון ברבעון האחרון של השנה, ואתם תבואו ותגידו שצריך להמשיך.

כשהמגמה היא לא להעלות את זה חזרה אלא להיפך, להוריד את זה עוד כמה שיותר, בהתאם לתקדימים האחרים כמו למשל בחקלאות.

כן, זה חשוב. כרגע הצגנו לכל הפחות שאחרי השנה תהיה אגרה מופחתת - -

איפה הבעיה?

- - ואם זה יתבטל, אנחנו חוזרים לאגרה האחרונה.

- - - זה לא מונע דיון מחדש.

אני רק חייבת לומר שהסיכום לא היה שבשנה השנייה נשלם את המפוחתת כי קודם כל, לא הסבירו לנו איך הגיעו ל-7,000 ומשהו, ולמה בחקלאות הגיעו ל-2,000. הדיון היה שהשנה אנחנו רוצים להוציא לדרך את החלטת הממשלה והמוסדות שנמצאים במצוקה ונותנים לנו פטור, והדיון ממשיך כדי להגיע גם לפטור בנושא של אגרה לשנים הבאות או כשאנחנו מדברים על מפוחתת – מדברים על סכומים הרבה יותר נמוכים בהשוואה לחקלאות.

טוב. אני רוצה לשמוע עוד משתתפים שנמצאים בזום אבל אני הולך להציע לוועדה את מה שהחברים אמרו. אני הולך להציע, מבחינתנו, שאנחנו מקבלים את הבקשה של הממשלה, מה שהצגת עכשיו, של שר הפנים, שהשנה יהיה פטור. אנחנו נמצאים בתקופת קורונה ואנחנו נמצאים במצב כזה שהנושא של הסיעוד הוא בעייתי גם בלי הקורונה, ולכן אנחנו מאשרים – אני אציע כי עוד לא סיימנו את הדיון – אני אציע שנקבל את הבקשה הזאת ברבעון האחרון של השנה שעליה מדובר שיהיה פטור, יתקיים כאן דיון מחדש. אתם תבואו תגידו שצריך לפי ההחלטה להמשיך עם אגרה מופחתת – יהיו כאלה כאן שיגידו שצריך להמשיך את הפטור באופן קבוע. אנחנו גם נעלה באותה עת כנראה גם את הנושא של החקלאות מכיוון שזה דיון שלא התחיל והסתיים וכולם הגיעו למנוחה ולנחלה. יש ויכוחים גדולים בעניין הזה, בעיקר מול משרד האוצר. אנחנו סבורים שזה דבר שזה לא המקום לגבות ממנו כסף, להיפך. זה המקום שצריך לסבסד את הפעילות שעושים בעיקר בנושא של הסיעוד אבל לא רק.

מי נמצא בזום?

אני, מנשיאות הארגונים העסקיים, אני מנכ"ל התאחדות האיכרים. הרבה תודה.

בנושא של החקלאות – לא יכולתי להציג את זה יותר טוב ממך, אדוני, רק צריך לזכור דבר קטן נוסף: אגרות הבקשה זה פר עובד. כאשר אנחנו מדברים על ההיטל – אין בעיה, כשמדברים על הדברים הקטנים – אין בעיה. כשמדברים על הבקשה של 1,200 שקל לכל עובד – פה אנחנו רואים ייתור מוחלט של הנושא הזה כי אז דין בקשה של 10 עובדים, שזה אותו נייר, המחיר שלה הוא מחיר לא הגיוני לתשלום. לכן, אנחנו כבר תקופה ארוכה מנסים לבטל את אגרת הבקשה בכלל או להגיע לאגרת בקשה מפוחתת אחת ולא פר עובד אלא פר מעסיק. מעסיק שמגיש בקשה, מגיש בקשה. לחלקם יש אחד ולחלקם יש 10 אנשים. הקיבול אחר-כך וההיטלים הפרטניים – אין לנו בעיה עם המחירים הפרטניים של ההיטל. תודה.

תודה רבה. אני מקבל את הדבר הזה, אני מקבל את הבקשה במלואה. אני רק רוצה להגיד לך, ואני אומר את זה באמצעותך לכולם: אני מציע שבעוד שלושת-רבעי שנה, ברבעון האחרון של השנה הזאת, לקיים דיון, ואני הדגשתי שזה לא רק על הסיעוד. כמובן על הסיעוד, שזה נושא הדיון עכשיו ואנחנו צריכים לאשר עכשיו את הפטור הזה ואנחנו צריכים לאשר את הכל, גם את המחיר המופחת אבל ועדת הכספים בתוך השנה הזאת, ברבעון האחרון של השנה, תקיים דיון, ומה שאמרת – אמרת דברים נכונים.

אני עשיתי כבר פעם שנייה את העניין הזה של הפטור מההיטל שאתם, החקלאים, הייתם חייבים לשלם היטל, שזה מעמיד את אגף התקציבים בעיני – הם בחורים טובים, אני לא יודע אם אתם מכירים אותם, אני מכיר אותם אבל בכל מקום שיש אפשרות לגבות כסף, הם גובים. החקלאות מתמוטטת, הסיעוד מתמוטט אבל גובים. מזל שאנחנו פה. תודה רבה.

מי עוד בזום? אין עוד מישהו שמבקש?

הרב גפני, אני חושב שיש פה הישג מאוד גדול – המאבק שלכם, שהיה פה, בוועדה, הוא מאבק שהיה צודק ואני חושב שההישג שלכם של הפחתה בשנה הראשונה הוא הישג גדול וטוב, וכל הכבוד. זה יגעת ומצאת – תאמין. ההפחתה גם טובה אבל אנחנו אומרים שזה לא מספיק. גם יו"ר הוועדה אמר את זה לכל אורך הדרך, שאנחנו לא מסתפקים בהפחתה הזאת ואנחנו רוצים שיהיה גם פטור לאחר מכן, כי אלה היו האמירות והייתה גם החלטה בעניין. לכן, אנחנו נעקוב ונראה אבל יחד עם זאת, אנחנו מברכים על ההחלטה של ההפחתה של השנה ומגיע לכם יישר כוח על המאמץ שהקדשתם לזה עם כל המלחמה שלכם. אני זוכר שבפעם שעברה ביקשתם לדחות ואמרתם שתצליחו – זה רק מוכיח שיגעת ומצאת – תאמין, והצלחתם למען עם ישראל.

שהחיינו וקיימנו - -

מה שהחיינו? אנחנו לפני מלחמה. תהיה מלחמה בעוד שלושת-רבעי שעה על פטור.

חבר הכנסת אזולאי, קודם כל תודה רבה וגם תודה רבה לכם, שהבנתם את הקושי הרב של המוסדות, לא רק בתקופת הקורונה אבל בוודאי שזה הועצם בתקופת הקורונה, ובאמת נתתם לנו גב כדי שנוכל להמשיך ולפעול. אני שמחה שגם בהמשך אתם לוקחים את האחריות הזאת כדי לאפשר לנו להתמודד עם הקושי הרב.

מאה אחוז, תודה רבה. עוד מישהו? צריך להקריא את הנוסח.

"תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשפ"א-2021

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו-8 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת
שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות
אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004 (להלן –
התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי הגדרת "היתר", יבוא:

""מוסד סיעודי" – מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות
העם שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי
להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש;"

תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

1. אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי
ישלם אגרת בקשה בסכום של 310 שקלים חדשים.";

1. אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי
ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,240 שקלים חדשים.";

1. במקום תקנת משנה (ג), יבוא:

"(ג) סכומי האגרות המופחתות שבתקנה זו יתעדכנו במועד עדכון
שאר סכומי האגרה לפי החוק.""

זה רק לשון רבים? אין שם שינוי מהותי מהנוסח?

לא. זה הנוסח אלא שעכשיו זה רבים.

"תוקף והוראת שעה 3. (א) תוקפה של תקנה 2(א1) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2(1) לתקנות
אלה, עד י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)."

זו בעצם אגרת בקשה מופחתת לחמש שנים.

כן.

"(ב) בתקופה שעד תום שנה מיום פרסומן של תקנות אלה יראו כאילו במקום,
האמור בתקנה 2(ב1) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2(2) לתקנות אלה,

"(ב1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי פטור מאגרה
שנתית"."

אני רואה באגרה המפוחתת סחיטה, אני אאשר אותה. אני מבקש לרשום בפרוטוקול שאני מאשר אותה מכיוון שאין ברירה. אנחנו נמצאים בזמן שאי אפשר להגיש חקיקה וכל מה שנלווה לעניין ואני גם מתכוון לדבר עם שר הפנים על העניין הזה. בכל מקרה, בעוד שלושת-רבעי שנה, כשיבואו ויגידו: אבל אישרת את ה-7,240, אני אומר לפרוטוקול: אישרתי את זה מכיוון שזאת הבקשה שהשנה יהיה פטור לחלוטין, והאגרה הזאת היא אגרה מופחתת ולכן אני מצביע בעד. זה לא סותר את זה שאנחנו נבוא בעוד שלושת-רבעי שנה ונקיים את הדיון הזה על כל המכלול של האגרה השנתית וגם של ההיטלים, של כאלה שעדין צריכים לשלם היטלים.

אני רק מבקש להוסיף ששורש הבעיה זה משרד האוצר, שהם מתנגדים להפחתה - -

כן, אמרתי את זה.

לא, אמרת שתפנה לשר הפנים כי אני יודע שאתם ידידים טובים.

לא, לשר הפנים אני אפנה כדי לתכנן איך אנחנו נלחמים נגד משרד האוצר.

זהו, אבל בשביל זה הוא שם אותי פה אז אתה לא סומך עלי?

אני פונה לינון אזולאי, ואנחנו ביחד - -

אם לא, אני אביא לך את משה ארבל לפה.

לא, לא, אל תביא. אבל רציתי שלא יבואו באותו זמן ולכן אמרתי את זה, ינון, ויגידו: אבל אתה אישרת את ה-7,240 עוד השנה. אז שידעו שאני בעד כיוון שיש פה את הפטור ואת ההפחתה. המגמה היא כזאת שבסופו של דבר נגיע לפטור בעניין הזה.

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), תשס"ד-2021 – מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:22.













הכנסת העשרים-ושלוש

מושב שני



פרוטוקול מס' 0
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ג' בניסן התשפ"א (16 במרץ 2021), שעה 10:45

הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רות וסרמן לנדה

טובה ווסר - רפרנטית תעסוקה, משרד האוצר

שושנה שטראוס - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

יולי גת - יו"ר א.ב.א - איגוד בתי אבות ודיור מוגן

ערן שמואלי - מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל

ישי פולק - מנכ"ל התאחדות האיכרים, נשיאות הארגונים העסקיים

שלומית ארליך

טמיר כהן

רויטל יפרח


הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשפ"א-2021

שלום לכולם. אני עובר לסעיף הבא שעל סדר היום: הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית, התשפ"א-2021. איפה התקנות? מי מציג? בבקשה.

שלום. אני מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. היינו בוועדה עם תקנות דומות אשר קבעו אגרה שנתית - -

ינון, אתה ניהלת את הישיבה, נכון?

כן.

- - בהיעדר הבקשה, מופחתים למוסד סיעודי שיעסיק עובד זר ככוח עזר. באנו עם התחייבות מאגף התקציבים לשפות את המוסדות בגין אגרה שנתית בשנת הפעילות הראשונה. הוועדה הציעה שנחזור ונכניס במקום שיפוי, שיהיה פטור מאגרה לשנה ראשונה, מוטמע בתוך התיקון בתקנות. התקיימו דיונים ובסופו של דבר עכשיו אנחנו מביאים את התקנות שנקבע בהן שיעור מופחת של אגרה שנתית - -

מה זה "מופחת"?

במקור בחוק אגרת בקשה היא 1,200 שקל או בתחום הציוד 600, ופה אנחנו מביאים 310 שקלים לתקופה של חמש שנים – הוראת שעה, שזה דומה לאגרת הבקשה למטופלים - -

לא הבנתי. היום מה שמופיע בחוק - -

אגרת בקשה מלאה זה 1,210 שקלים.

- - 1,210 כאשר חצי מזה זה לסיעוד. האגרה לסיעוד היא בערך 600 - -

לפי החוק אבל יש לנו תקנות פטור - -

בסדר, אני רוצה לדעת מה הפער. הסיעוד, לפי מה שהוצע בהתחלה בהצעת החוק זה 600 וכמה?

600.

ואתם עכשיו מציעים בהצעה שלכם להוריד את זה ל...?

ל-310.

את מה להוריד?

את אגרת הבקשה וזאת בדומה לאגרת הבקשה למטופל סיעודי, כשהוא מבקש, יש לנו גם בתקנות אגרת בסיס של 310 שקלים.

מה יש בעובדים זרים חוץ מסיעוד?

בניין, חקלאות, מומחים.

מסעדות אתניות.

כן, מסעדות אתניות שזה מומחים אבל יש להם אגרה נפרדת.

אז הייתה בעיה עם המסעדות האתניות מול המסעדות הרגילות, לא? אם אני זוכר נכון? הייתה בעיה אז עם המסעדות האתניות מול המסעדות הרגילות?

זה לא היה בדיון הזה.

טוב.

אבל את זה אתם לא מבקשים לעשות באופן קבוע אלא רק לחמש שנים?

כן, זאת הוראה שעה לחמש שנים וזה מה שאישרו לנו בוועדת האגרות הבין-משרדית.

ומה קורה עכשיו מבחינת המועד שבו אנחנו נמצאים? מתי משלמים או מגישים את האגרה? מתי צריך לשלם אותה?

עד היום מוסדות הסיעוד אמרו לנו שהם לא יזמינו את העובדים בכלל, כל עוד הנושא של האגרות האלה לא מוצדק. ברגע שיאשרו את התקנות, אנחנו נפנה ונתחיל את התהליך שמאפשר הגשת בקשות להיתרים להעסיק עובדים זרים, נזמין מחו"ל דרך המדינה השולחת את העובדים שעומדים בתנאי הסף, ואנחנו מקווים שזה יקרה בחודשים הקרובים.

יכול להיות שיש מישהו שכבר עשה את זה, הגיש בקשה ושילם את הסכום הגבוה?

לא.

אין דבר כזה?

לא.

- - - פה?

רגע, החלק השני – האגרה השנתית.

אז לגבי האגרה השנתית שלגביה הייתה מחלוקת – האגרה השנתית הקבועה בחוק היא 9,560 שקל לשנה - -

לא 9,650?

יכול להיות שזה עודכן בחודשים האחרונים אבל אני קוראת מהסכום שמופיע בתקנות. אנחנו מביאים אגרה מופחתת של 7,240 שקל לשנה כאשר כהוראת שעה בשנה הראשונה, לאחר אישור ופרסום התקנות, יהיה פטור מהאגרה השנתית.

למה? אני בעד אבל למה?

למה? בגלל תקופת הקורונה.

אה, זה נוגע לקורונה?

כן. הטענה היא ש - -

שלומית, אם זה בגלל הקורונה אז לא הייתי צריך ועדת הסכמות. חשבתי שזה סתם...

בגלל שצוותי הסיעוד מסבירים שיש להם הוצאות יותר גבוהות כדי לפעול לפי התו הסגול וכולי, אז הוסכם ש - -

רגע, המקור היה אגרה שנתית 9,000 ומשהו ואתם מבקשים להוריד את זה ל-7,000. למה לא יותר, אם זה בגלל הקורונה?

זה משהו שנמצא בדיון עם ועדת האגרות הבין-משרדית באוצר.

לא מעניין אותי הבין-משרדית, מעניין אותי הסיעודיים, הקורונה. אני עוזב את מערכת הבחירות אצלי ואני בא לפה לאשר את הכסף לקורונה, לחיסונים.

האוצר, אולי טובה יכולה להסביר.

אני חושב שצריך להוריד יותר.

אני רק ארחיב - -

רגע, אני לא הולך לשום מקום. כאשר אבדתי – אבדתי, אני פה. אני לא נמצא בבחירות עכשיו.

יש דרך שאתם יכולים להוריד יותר? אתם לא יכולים. משרד האוצר?

אני מאגף תקציבים. בהמשך למה ששושנה אמרה עכשיו אז באמת ההמלצה של הוועדה היא להפחית את האגרה השנתית לאפס בשנה הראשונה ואחר-כך, ב-2022, להעלות את האגרה ל-7,240, שזה סכום מופחת לעומת מה שרשום בחוק היום, וזה חשוב שנכיר. זהו, בגלל זה אנחנו פה היום וזו פעם שנייה שאנחנו מגיעים לוועדה - -

אבל השאלה הייתה למה לא פחות?

כן, שנייה. יש סיכוי שאוכל להשחיל איזו שאלה? עם כל הכבוד לכל העניין הזה אנחנו מדברים על עובדים זרים שהעמדה של משרד האוצר הייתה כל הזמן שצריך לעודד ישראלים שיעבדו במקצועות האלה כמו סיעוד, בניין וכולי. גם בחקלאות – בחקלאות ביטלנו את ההיטל על עובדים זרים אבל זו הייתה הטענה. את יכולה להסתכל לחברי הוועדה, פה, בעיניים, ולהגיד שבאמת בעוד שנה יהיו עובדים ישראלים שיעסקו בסיעוד או שנצטרך הלאה להביא עובדים זרים בגלל שלא יהיה מנוס מכך? תגידי.

עד כה אנחנו נמצאים בתקופה שהיא קצת מאתגרת מהבחינה הזאת. אני לא יודעת להגיד מה בדיוק יהיה בעוד שנה. אנחנו כל-כך מופתעים מהתקופה הזאת - -

האם יש דרך כזאת שאתם מתבססים עליה?

אז בסוף כן יעשו את זה. אני חושבת שארגון א.ב.א יכול להעיד שנעשים כל מיני ניסיונות להביא ישראלים לתחום. בסופו של דבר, עוד שנה אנחנו נראה אם הניסיונות האלה צלחו או כשלו. אנחנו נהיה יותר חכמים אז, ונבוא לוועדה וכמובן נרחיב אותה, כשיהיה לנו יותר למה להרחיב. בסדר?

טוב.

שלום. אני יו"ר ארגון א.ב.א. ראשית, אני אגיד ואברך על זה שבאמת היה שיח פורה ודיבור אחרי הוועדה הקודמת בנושאים האלה, והגענו לסוג של פשרה אבל אמרנו במפורש שבזה לא תם הדיון.

הנושא שלה אגרה זה לא בגלל הקורונה. חוסר בעובדים בסיעוד במוסדות קיים כבר הרבה שנים ואנחנו צועקים. חסרים 8,000 עובדים, ושיבואו כמה ישראלים שיבואו – הם עדין לא יכסו את המכסות האלה, וברור לנו שלא מגיעים מזה שנים של ניסיונות.

אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת רק כי רצינו לצאת לפועל, כי המצב קטסטרופלי מבחינת מחסור בכוח אדם, ו-2,000 עובדים שיגיעו, ולא ברור לנו גם למה לא 2,500 כי זאת הייתה החלטת הממשלה – זה לפחות ייתן לנו איזה שהוא "פוש" כרגע כדי להמשיך לחיות כי אנחנו לא יכולים לחיות.

אז אני מברכת על הדיונים, וגם בסופם אמרתי במפורש בכנות הראויה, שאנחנו נמשיך ונעמול כי אני חושבת שאין הצדקה לגבות מאתנו אגרה בכלל או ממש ממש מופחתת, ואני אסביר: בחקלאות נתנו להם 2,000 שקלים, בסיעוד הביתי – אפס. לפלסטינים – אפס. אין שום סיבה שעל עובדים זרים, כי לא מוצאים בארץ עובדים בתחום הזה - -

מה זה בחקלאות נתנו 2,000?

בחקלאות יש להם עכשיו הארכה שנעשתה, שהאגרה השנתית היא של 2,000 שקלים לעובדים זרים.

לעובדים זרים בחקלאות אין היטל.

אין היטל, גם לנו אין היטל, תודה רבה לוועדת הכספים שבאמת הבינה את המשמעות של זה אבל האגרה זה אותו דבר בדיוק. אין שום סיבה לשלם יותר ממשכורת 13 לעובדים סיעודיים כשאין עובדים ישראלים, ואני חושבת שהתחום הזה הוא תחום לא פחות חשוב מתחומים אחרים שאין בהם עובדים ישראלים, ואין סיבה לגבות מאתנו אגרה, בטח לא בשווי של 7,000 שקלים, גם אם היא מופחתת. אנחנו ביקשנו - -

דקה. גברת שטראוס, מה שנאמר כאן זה שאין היטל על עובדים זרים אבל יש אגרה שנתית. למה?

כן, על עובדים זרים במוסדות סיעוד. לגבי היטל - -

והיא אומרת שגם בחקלאות.

בחקלאות יש פטור כרגע מהיטל.

רגע, אין היטל גם בסיעוד.

נכון.

אם אין היטל, למה יש אגרה?

היטל ואגרה זה חוקים שונים - -

מה זה חוקים שונים? אבל אנחנו המחוקקים. אנחנו אחד.

נכון אבל כרגע, מה שהאוצר הסכים זה להוריד את האגרה ל-7,240 שקלים וייתן פטור לשנה ראשונה.

ינון, היות וזה תקנות של שר הפנים – בסדר, אני לא רוצה להתמקח יותר מדי אבל יש עכשיו פטור לשנה.

נכון.

אנחנו נוכל לקבל החלטה שאנחנו מבקשים לפני תום השנה הזאת שיהיה דיון על זה כאן, האם מחדשים את זה או לא?

אני חושב שכדאי שנעשה את זה.

אז נעשה את זה.

אנחנו לא סותרים...

את שומעת מה שאני אומר?

חד-משמעית. אני חושבת שהם לא צריכים לשלם אגרה, זה פשוט בלתי הגיוני.

בבקשה, תשלימי את דבריך.

תודה. הסיכום שהיה כדי שההחלטה הזאת תצא אל הפועל כי אנחנו במצב קטסטרופלי מבחינת עובדים, שבשנה הראשונה יתנו פטור, ושנמשיך את הדיונים כדי להגיע לפטור מלא גם בשנים הבאות.

טוב מאוד. בסדר גמור.

אני גם חושבת שזה טיעון מאוד הגון.

מה שחשוב לנו זה שהוועדה תעקוב - -

כן, בסדר, אני מקבל את העמדה שלך.

את רואה שאנחנו עוקבים.

תודה אדוני היושב-ראש. אני מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל. קודם כל, אני מצטרף לברכות של כולם על ההחלטה לפטור לפחות בשנה הקרובה. זה באמת מוצדק, בטח בשנת קורונה כזאת, שצריך להבין – המוסדות הללו שאנחנו מדברים עליהם, רובם ככולם, למעלה מ-80%, הם הפתרון הממלכתי לסיעוד המוסדי במדינת ישראל. מדינת ישראל הפריטה. במקום מחלקות גריאטריות בשיבא או באיכילוב – הן עברו לידיים פרטיות.

אני מאוד מברך על ההחלטה לאפס. אני בהחלט חושב שזה נכון לשמור את האגרה הזאת כאגרה ריאלית ולא כמס כזה או אחר של 7,000 ומשהו שקלים. בסך הכל, המוסדות האלה - -

אז מה אתה מבקש? מה זה אגרה ריאלית?

אגרה ריאלית זה משהו שיגלם באמת – יש עבודה של פקידות כזאת או אחרת במשרדי הממשלה, ברשות האוכלוסין וההגירה אבל בטח שלא משהו שמתחדש בסך 9,200 שקלים לעובד כל שנה. המוסדות מתחייבים כעת – מוסד שעכשיו מתחייב עם הגירעון התקציבי שיש לו אחרי הקורונה – מתחייב לחמש שנים מינימום להעסיק עובד או עובדת שיבואו מחו"ל.

בסדר, זה מה שאומר היושב-ראש, שאנחנו עכשיו נעביר ויש לכם שנה לעשות את הדיונים, כולל הדיונים האלה, ולפני תום השנה נבוא לפה, הוועדה תעקוב, היושב-ראש לא הולך לשום מקום, אנחנו בעזרת השם אחרי הבחירות חוזרים לפה במלוא הכוח, עם היושב-ראש הזה בעזרת השם - -

מי שיהיה.

הרב גפני, לברך תמיד אפשר לברך, וכשמברכים למטה שומעים למעלה. אז בעזרת השם אנחנו נמשיך, אל תדאג.

מה שעולה פה מהדיון – אנחנו לא אוהבים את הדבר הזה. אנחנו גרמנו לכך שיהיה פטור מהיטל בחקלאות, בסיעוד, הרי גם לזה אפשר להגיד שצריך היטל כדי לעודד עובדים ישראלים.

אנחנו קיימנו על זה הרבה דיונים ואני לא מקבל את הטיעון הזה, זה טיעון סרק. זה להכניס כסף לקופה הציבורית, והשאלה אם זה המקום שצריך להכניס כסף לקופה הציבורית. בחקלאות זה לא נכון, בסיעוד זה לא נכון ואני עוד לא בטוח לגבי בניין אבל נניח לרגע לעניין הזה. לכסף אין ריח ואין צבע. באה הממשלה ואומרת: בסדר, ניקח מהאגרות. לא לוקחים היטל אבל ניקח אגרות. מה זה משנה?

אני לא מקבל את הגישה הזאת. יש תקציב מדינה, ובתקציב מדינה צריך לעשות סדרי עדיפויות וצריך לקיים דיון על זה. אני מברך את שר הפנים ואני מברך את הממשלה על זה שנותנים עכשיו פטור מאגרה שנתית לשנה. זה בסדר. הקורונה כאן, לצערנו הרב, ואנחנו מתפללים ומקווים וגם רואים שזה מתחיל להיעלם, ואני מקווה שהמגמה הזאת תגבר - -

תלוי מה יהיו התוצאות בבחירות.

לא משנה, גם אם נהיה באופוזיציה אנחנו נילחם על העובדות האלה. אני נלחמתי כשיאיר לפיד היה שר האוצר ודווקא היה עוד יותר מעניין אבל אני עכשיו מדבר לגופו של עניין.

אני מבקש ממנהל הוועדה – אם אנחנו מאשרים את זה, אני מבקש חודש לפני תום השנה, דיון בוועדת הכספים על כל הנושא הזה של האגרה השנתית, של ההיטלים, של כל הדברים האלה – לקיים דיון מחדש לפני שמסתיימת השנה. חודש - -

זה יהיה אפילו לפני כי יש ועדת אגרות ממשלתית, זה תהליך של לפחות חודשיים.

מה מעניין אותי מוועדת אגרות ממשלתית? אני לא לוקח שר.

לא, הוא מבקש שהמעקב של הוועדה לא יהיה ממש לקראת סוף השנה אלא קצת לפני, ברבעון האחרון של השנה כדי שאפשר יהיה...

ברבעון האחרון של השנה, בסדר. אני לקחתי חודש – לא חשוב לי ועדת שרים. הרי בסופו של דבר, אנחנו צריכים לאשר את זה. העמדה שלי היא שצריך לשקול את כל העניין הזה מחדש, לעשות מדיניות שהיא מדיניות מודרנית ולא מדיניות של מה שהיה פעם, איך משיגים כסף להכניס לקופת המדינה על חשבון אותם סיעודיים או על חשבון אותם אנשים – זה לא המקום לגבות כסף.

אבל זו ההסכמה שהגעתם אחרי הדיון שחבר הכנסת אזולאי ניהל פה לפני חודשיים - -

בינואר.

והמציאות הזאת היא מציאות שאנחנו מאשרים את הפטור. אנחנו לא מאשרים את ההמשך. ההמשך יהיה כאן בדיון. תגידו שצריך להתאים את זה לצרכים וכל הדברים האלה – בסדר, יהיה פה יושב-ראש ועדת הכספים, יהיו פה חברי ועדת הכספים ונקיים את הדיון ברבעון האחרון של אותה שנה שיש פטור. בסדר?

כבוד היושב-ראש, אם אפשר מילה לפרוטוקול?

בבקשה.

תודה. אני אחדד את מה שאמרתי קודם, אולי זה לא היה מספיק ברור: עכשיו, כשכל מוסד מתחייב לעובד, הוא מתחייב לחמש שנים. זאת אומרת, התכנון התקציבי שלו הוא חמש שנים קדימה, ואם הפטור או ההנחה המשמעותית מאוד לא יתקיימו אז זה יפגע ביכולת של אותו מעסיק באותו מוסד גריאטרי לתכנן. לכן, חשוב מאוד גם עניין הוודאות. אתם אומרים רבעון לפני – צריך לראות את המכלול בצורה רחבה.

יש שני גורמים שעוסקים בעניין הזה: האחד – זו הממשלה. זו ועדת שרים למחירים, זה שר הפנים, זה כל מה שנלווה לעניין הזה והם קיבלו החלטה. זה גורם אחד. יש גורם שני – הגורם השני זה הכנסת, ובמקרה הזה זו ועדת הכספים. הממשלה קיבלה החלטה שהיא נותנת פטור לשנה, זה ועדת שרים למחירים ואני לא יודע אילו שרים, חצי של כחול לבן וחצי של הליכוד. אני לא בכחול לבן ואני לא בליכוד אז אני לא יודע איזו החלטה התקבלה שם.

מה שמגיע אלי לכאן, לוועדה – אני רוצה את הדיון הזה. אתה רוצה שתהיה ודאות ונקבל את ההחלטה שבעוד שנה שמים את האגרה השנתית המופחתת? אני לא מקבל את זה כי אני לא בטוח שצריך. עדיף לאותם מנהלי מוסדות שיש להם לפחות את התקווה שיכול להיות שיהיה פטור. לא צריך לרוץ מהר וזה נכון מה שנאמר פה, שנראה מה יהיה בעוד שנה.

גם מכיוון שיש תקדימים בחקלאות ובמקומות אחרים - -

אבל בחקלאות גם משלמים אגרה שנתית.

נכון אבל היא מופחתת באופן משמעותי ולא בגובה הזה. היא מופחתת באופן מאוד-מאוד משמעותי, נכון? אז זה פער מטורף.

בסדר.

אני יכולה להסביר שההצעה שאנחנו הבאנו קובעת את הפטור לשנה אחת אבל לאחר מכן, לפחות נותנת אגרה מפוחתת. לא הצלחתי להבין מה בדיוק הוועדה עכשיו מציעה, שאחרי השנה נחזור לאגרה - -

לא. אנחנו מקבלים את הבקשה שלכם לפטור בשנה הזאת. אנחנו מבקשים מהמדיניות הזאת שפטור מהיטל וגם פטור בהוראת שעה לשנתיים בנושא של חקלאות – פטור מהיטל ולחדש את האגרה, אמנם אגרה מופחתת באופן יחסי למה שהיה, מצריך דיון מחדש על כל המדיניות הזאת. והמדיניות הזאת, אני לא יודע מי שיהיה כאן, אבל מי שיהיה כאן זה הגורם השני, שהוא הגורם האחרון שצריך לאשר את זה, שיקיים את הדיון ברבעון האחרון של השנה, ואתם תבואו ותגידו שצריך להמשיך.

כשהמגמה היא לא להעלות את זה חזרה אלא להיפך, להוריד את זה עוד כמה שיותר, בהתאם לתקדימים האחרים כמו למשל בחקלאות.

כן, זה חשוב. כרגע הצגנו לכל הפחות שאחרי השנה תהיה אגרה מופחתת - -

איפה הבעיה?

- - ואם זה יתבטל, אנחנו חוזרים לאגרה האחרונה.

- - - זה לא מונע דיון מחדש.

אני רק חייבת לומר שהסיכום לא היה שבשנה השנייה נשלם את המפוחתת כי קודם כל, לא הסבירו לנו איך הגיעו ל-7,000 ומשהו, ולמה בחקלאות הגיעו ל-2,000. הדיון היה שהשנה אנחנו רוצים להוציא לדרך את החלטת הממשלה והמוסדות שנמצאים במצוקה ונותנים לנו פטור, והדיון ממשיך כדי להגיע גם לפטור בנושא של אגרה לשנים הבאות או כשאנחנו מדברים על מפוחתת – מדברים על סכומים הרבה יותר נמוכים בהשוואה לחקלאות.

טוב. אני רוצה לשמוע עוד משתתפים שנמצאים בזום אבל אני הולך להציע לוועדה את מה שהחברים אמרו. אני הולך להציע, מבחינתנו, שאנחנו מקבלים את הבקשה של הממשלה, מה שהצגת עכשיו, של שר הפנים, שהשנה יהיה פטור. אנחנו נמצאים בתקופת קורונה ואנחנו נמצאים במצב כזה שהנושא של הסיעוד הוא בעייתי גם בלי הקורונה, ולכן אנחנו מאשרים – אני אציע כי עוד לא סיימנו את הדיון – אני אציע שנקבל את הבקשה הזאת ברבעון האחרון של השנה שעליה מדובר שיהיה פטור, יתקיים כאן דיון מחדש. אתם תבואו תגידו שצריך לפי ההחלטה להמשיך עם אגרה מופחתת – יהיו כאלה כאן שיגידו שצריך להמשיך את הפטור באופן קבוע. אנחנו גם נעלה באותה עת כנראה גם את הנושא של החקלאות מכיוון שזה דיון שלא התחיל והסתיים וכולם הגיעו למנוחה ולנחלה. יש ויכוחים גדולים בעניין הזה, בעיקר מול משרד האוצר. אנחנו סבורים שזה דבר שזה לא המקום לגבות ממנו כסף, להיפך. זה המקום שצריך לסבסד את הפעילות שעושים בעיקר בנושא של הסיעוד אבל לא רק.

מי נמצא בזום?

אני, מנשיאות הארגונים העסקיים, אני מנכ"ל התאחדות האיכרים. הרבה תודה.

בנושא של החקלאות – לא יכולתי להציג את זה יותר טוב ממך, אדוני, רק צריך לזכור דבר קטן נוסף: אגרות הבקשה זה פר עובד. כאשר אנחנו מדברים על ההיטל – אין בעיה, כשמדברים על הדברים הקטנים – אין בעיה. כשמדברים על הבקשה של 1,200 שקל לכל עובד – פה אנחנו רואים ייתור מוחלט של הנושא הזה כי אז דין בקשה של 10 עובדים, שזה אותו נייר, המחיר שלה הוא מחיר לא הגיוני לתשלום. לכן, אנחנו כבר תקופה ארוכה מנסים לבטל את אגרת הבקשה בכלל או להגיע לאגרת בקשה מפוחתת אחת ולא פר עובד אלא פר מעסיק. מעסיק שמגיש בקשה, מגיש בקשה. לחלקם יש אחד ולחלקם יש 10 אנשים. הקיבול אחר-כך וההיטלים הפרטניים – אין לנו בעיה עם המחירים הפרטניים של ההיטל. תודה.

תודה רבה. אני מקבל את הדבר הזה, אני מקבל את הבקשה במלואה. אני רק רוצה להגיד לך, ואני אומר את זה באמצעותך לכולם: אני מציע שבעוד שלושת-רבעי שנה, ברבעון האחרון של השנה הזאת, לקיים דיון, ואני הדגשתי שזה לא רק על הסיעוד. כמובן על הסיעוד, שזה נושא הדיון עכשיו ואנחנו צריכים לאשר עכשיו את הפטור הזה ואנחנו צריכים לאשר את הכל, גם את המחיר המופחת אבל ועדת הכספים בתוך השנה הזאת, ברבעון האחרון של השנה, תקיים דיון, ומה שאמרת – אמרת דברים נכונים.

אני עשיתי כבר פעם שנייה את העניין הזה של הפטור מההיטל שאתם, החקלאים, הייתם חייבים לשלם היטל, שזה מעמיד את אגף התקציבים בעיני – הם בחורים טובים, אני לא יודע אם אתם מכירים אותם, אני מכיר אותם אבל בכל מקום שיש אפשרות לגבות כסף, הם גובים. החקלאות מתמוטטת, הסיעוד מתמוטט אבל גובים. מזל שאנחנו פה. תודה רבה.

מי עוד בזום? אין עוד מישהו שמבקש?

הרב גפני, אני חושב שיש פה הישג מאוד גדול – המאבק שלכם, שהיה פה, בוועדה, הוא מאבק שהיה צודק ואני חושב שההישג שלכם של הפחתה בשנה הראשונה הוא הישג גדול וטוב, וכל הכבוד. זה יגעת ומצאת – תאמין. ההפחתה גם טובה אבל אנחנו אומרים שזה לא מספיק. גם יו"ר הוועדה אמר את זה לכל אורך הדרך, שאנחנו לא מסתפקים בהפחתה הזאת ואנחנו רוצים שיהיה גם פטור לאחר מכן, כי אלה היו האמירות והייתה גם החלטה בעניין. לכן, אנחנו נעקוב ונראה אבל יחד עם זאת, אנחנו מברכים על ההחלטה של ההפחתה של השנה ומגיע לכם יישר כוח על המאמץ שהקדשתם לזה עם כל המלחמה שלכם. אני זוכר שבפעם שעברה ביקשתם לדחות ואמרתם שתצליחו – זה רק מוכיח שיגעת ומצאת – תאמין, והצלחתם למען עם ישראל.

שהחיינו וקיימנו - -

מה שהחיינו? אנחנו לפני מלחמה. תהיה מלחמה בעוד שלושת-רבעי שעה על פטור.

חבר הכנסת אזולאי, קודם כל תודה רבה וגם תודה רבה לכם, שהבנתם את הקושי הרב של המוסדות, לא רק בתקופת הקורונה אבל בוודאי שזה הועצם בתקופת הקורונה, ובאמת נתתם לנו גב כדי שנוכל להמשיך ולפעול. אני שמחה שגם בהמשך אתם לוקחים את האחריות הזאת כדי לאפשר לנו להתמודד עם הקושי הרב.

מאה אחוז, תודה רבה. עוד מישהו? צריך להקריא את הנוסח.

"תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשפ"א-2021

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו-8 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת
שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות
אלה:

תיקון תקנה 1 1. בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004 (להלן –
התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי הגדרת "היתר", יבוא:

""מוסד סיעודי" – מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות
העם שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי
להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש;"

תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

(1) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי
ישלם אגרת בקשה בסכום של 310 שקלים חדשים.";

(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי
ישלם אגרה שנתית בסכום של 7,240 שקלים חדשים.";

(3) במקום תקנת משנה (ג), יבוא:

"(ג) סכומי האגרות המופחתות שבתקנה זו יתעדכנו במועד עדכון
שאר סכומי האגרה לפי החוק.""

זה רק לשון רבים? אין שם שינוי מהותי מהנוסח?

לא. זה הנוסח אלא שעכשיו זה רבים.

"תוקף והוראת שעה 3. (א) תוקפה של תקנה 2(א1) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2(1) לתקנות
אלה, עד י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)."

זו בעצם אגרת בקשה מופחתת לחמש שנים.

כן.

"(ב) בתקופה שעד תום שנה מיום פרסומן של תקנות אלה יראו כאילו במקום,
האמור בתקנה 2(ב1) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2(2) לתקנות אלה,

"(ב1) המבקש להעסיק עובד זר בתפקיד כוח עזר במוסד סיעודי פטור מאגרה
שנתית"."

אני רואה באגרה המפוחתת סחיטה, אני אאשר אותה. אני מבקש לרשום בפרוטוקול שאני מאשר אותה מכיוון שאין ברירה. אנחנו נמצאים בזמן שאי אפשר להגיש חקיקה וכל מה שנלווה לעניין ואני גם מתכוון לדבר עם שר הפנים על העניין הזה. בכל מקרה, בעוד שלושת-רבעי שנה, כשיבואו ויגידו: אבל אישרת את ה-7,240, אני אומר לפרוטוקול: אישרתי את זה מכיוון שזאת הבקשה שהשנה יהיה פטור לחלוטין, והאגרה הזאת היא אגרה מופחתת ולכן אני מצביע בעד. זה לא סותר את זה שאנחנו נבוא בעוד שלושת-רבעי שנה ונקיים את הדיון הזה על כל המכלול של האגרה השנתית וגם של ההיטלים, של כאלה שעדין צריכים לשלם היטלים.

אני רק מבקש להוסיף ששורש הבעיה זה משרד האוצר, שהם מתנגדים להפחתה - -

כן, אמרתי את זה.

לא, אמרת שתפנה לשר הפנים כי אני יודע שאתם ידידים טובים.

לא, לשר הפנים אני אפנה כדי לתכנן איך אנחנו נלחמים נגד משרד האוצר.

זהו, אבל בשביל זה הוא שם אותי פה אז אתה לא סומך עלי?

אני פונה לינון אזולאי, ואנחנו ביחד - -

אם לא, אני אביא לך את משה ארבל לפה.

לא, לא, אל תביא. אבל רציתי שלא יבואו באותו זמן ולכן אמרתי את זה, ינון, ויגידו: אבל אתה אישרת את ה-7,240 עוד השנה. אז שידעו שאני בעד כיוון שיש פה את הפטור ואת ההפחתה. המגמה היא כזאת שבסופו של דבר נגיע לפטור בעניין הזה.

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), תשס"ד-2021 – מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:22.